פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
19/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 197
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, י"ט באדר התשפ"ה (19 במרץ 2025), שעה 09:05



סדר היום:
 << נושא >> ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד - דוח שנתי 2024 << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
מיקי לוי – היו"ר

חברי הכנסת:
איימן עודה

מוזמנים: 
	צחי סעד
	–
	מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה 

	נעמה קמינסקי
	–
	מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

	ירון פישמן
	–
	סגן מנהל אגף מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

	אלה שנפר
	–
	ממונה מחוזית תכנון ומידע, משרד מבקר המדינה

	עופר אלישר
	–
	מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	יואב סיבור
	–
	רפרנט תשתיות אגף התקציבים, משרד האוצר

	ירון שוורץ
	–
	מנהל אגף הנדסה ותפעול נמלים, רשות הספנות והנמלים

	טיקו גדות
	–
	מנכ"ל בפועל, חברת נמלי ישראל

	ניסן לוי
	–
	מנכ"ל נמל אשדוד

	יוסף פרץ
	–
	רמ"ט מנכ"ל, נמל אשדוד

	פנחס פרנקו
	–
	סמנכ"ל, מספנות ישראל

	יצחק איסטריק
	–
	יו"ר חטיבת הפלדה, איגוד לשכות המסחר

	רז הילמן
	–
	מנהל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר

	ערן טל
	–
	מנהל תחום, איגוד לשכות המסחר

	נדים עבוד
	–
	עו"ד, יועץ משפטי לחטיבת הפלדה, איגוד לשכות המסחר

	ניר אייזנברג
	–
	מנהל חטיבה ימית, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

	מאור משאלי
	–
	מרכז איגוד מקצועי חטיבה ימית איגוד התחבורה ונמלים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

	אלכס מילר
	–
	יו"ר אגף העובד העולה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

	אבי בן גיגי
	–
	משנה למנכ"ל, נוימן תעשיות פלדה לבניה




מנהלת הוועדה:
פלורינה הלמן לוין

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד - דוח שנתי 2024 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. אני מאוד מודה לכם. היום יום רביעי, י"ט באדר תשפ"ה. היום ה-530 למלחמה, 846 חללי צה"ל, 77 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי, 928 אזרחים נרצחו, 59 אזרחים עדיין בשבי מפלצות החמאס. מי ייתן ויגיעו לאיזשהו הסדר או פתרון וישובו במהרה לתוך גבולות מדינת ישראל. 

אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בנושא נמלי הים בישראל והיבטי התפעול ושירות בנמל אשדוד – דו"ח שנתי 2024 של מבקר המדינה. אומנם הדו"ח שנמצא לפנינו עוסק בביקורת אשר התקיימה בין השנים 2022-2023, ונדחה בין היתר על ידי השפעת מגפת הקורונה על פעילות הנמלים ועל שרשרת האספקה העולמית. יחד עם זאת, נבדקו גם פעולות של רשות הספנות ואיכות השירות של נמל אשדוד. 

בחרנו להעלות היום את נושא זה על סדר היום, מכיוון שלצערי המשבר בנמלים לא עוזב אותנו ואף החמיר עם המלחמה. הפקק בנמלים עוצר הכנסת חומרי גלם, וסחורות החיוניות לרציפות תפקודית של ענפים רבים במשק, לרבות ענפי בנייה ותשתיות לאומיות וביטחוניות. וכמו כן, גם תחומים אחרים אשר להם השפעה ישירה ועקיפה על תפקוד המדינה ואזרחיה. 

99% מסך מטעני הייצוא והייבוא של ישראל עוברים בנמלי הים. זוהי עובדה המדגישה את התלות הגבוהה של הכלכלה בנמלים אלה, אך מה קורה כשנמלים אלה אינם מתפקדים ביעילות? התשובה הפשוטה. עיכובים, צווארי בקבוק, פגיעה בפריון, ובסופו של דבר עלייה ביוקר המחייה. 

הנתונים שדו"ח מבקר המדינה מצא בנמל אשדוד הם חמורים במיוחד. כשמסתכלים על השוואה בינלאומית, כמה זמן אדוני בתפקידו?

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

תשעה חודשים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

יש לך משימה רצינית. אני אחזור על הנתון שרציתי להגיד עכשיו. ואני מאחל לך הצלחה, כי הצלחתך זו הצלחתנו, ההצלחה של המדינה. הנתונים שדו"ח המבקר מצא על נמל אשדוד הם חמורים במיוחד. כשמסתכלים על השוואה בינלאומית, נמל אשדוד מדורג במקום ה-13 מתוך 14 נמלים בני השוואה בעולם במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה. מקום אחד לפני האחרון, מקום לא מכובד. 

כמו כן, בנמל אשדוד חלה עלייה של 644% בזמן ההמתנה לפריקת מטעני צובר חופנים. במקביל, התקופה לשעת עבודה ירדה באופן ניכר. בנוסף, ישנו מנהג של עצירת פריקת אוניות, כאשר צוות הפריקה מגיע למרב הפרמיה, הוא פשוט ממתין לגמר המשמרת מבלי להמשיך את הפריקה כי זה לא יניב לו הכנסות נוספות. 

כל זה מצטרף לפרסומים של עצירת פריקת אוניות בנמל לטובת גיבוש. ואני אומר לכם, זה פשוט, לא רוצה להגיד שערורייה. לא בסדר, ואני מה זה עדין. כך לא נצליח להוריד את הגודש בנמלים, וכך במיוחד לא נלחמים ביוקר המחייה. 

אני בהחלט מודה לגופים שהתייצבו כאן בדיון, ואני מבקש לשמוע מכל הנוכחים התייחסות לנקודת הביקורת בדו"ח החמור הזה. אדוני המנכ״ל, הוועדה הזו היא קודם כל, ככה הגדרתי אותה עם תחילת כניסתי, הבסיס שלה הוא לתקן, לשפר. אני פחות מנגח. כשאין שיפור, אנחנו מזמינים עוד פעם אחרי חצי שנה, ואם אין שיפור נצטרך לעבור אחר כך למהלכים שהמדינה יודעת לעשות. 

הוועדה הזו היא ועדה שתפקידה לבוא ולפרוס את כל הכשלים שבתוך מדינת ישראל. זו יכולה להיות המלחמה, זה יכול להיות משק המים במדינת ישראל, זו יכולה להיות קורונה. על פי חוק, כל מה שמבקר המדינה מקיים דוחות, מגיע לוועדה הזו, ואחרי שזה יוצא מהוועדה הזו נדרשים משרדי הממשלה לפעול ולתת דיווח. 

ככה בנויה הפרדת הרשויות, אין מה לעשות. מי שרוצה לשנות אותה, שיעשה את זה בהצבעה. אני מבין שאתה צריך לצאת, נכון? אז אני אתן קודם קרוב למבקר המדינה כדי להכניס אותנו לאווירה. מתי אתה אמור לעזוב?

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

 עכשיו מתנהל דיון בדירקטוריון שלי על אישור דוחות כספיים, אבל היה לי יותר חשוב לבוא הנה. תודה רבה שהזמנת אותי. אני מאוד מקווה שאחרי שאני אציג את מה שיש לי להציג, זו תהיה הפעם האחרונה שאני אוזמן לפה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני מקווה מאוד, הלוואי. כי אני לא מחפש לנגח, אני מחפש לתקן. זו המגמה מיום שנכנסתי לוועדה, זו מה שהגדרתי. אני לא נותן גם לחברי כנסת שמגיעים להתנגח בפקידים בכירים. תתנגחו בשר, לא בפקידים עצמם. או באנשי הפוליטיקה. אתם, קצר וקולע כי המנכ״ל צריך לצאת, בסדר? בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> ירון פישמן: << אורח >>  

תודה רבה, אדוני היו"ר. ירון פישמן ממשרד מבקר המדינה, נמצאת איתי אלה שנפר, שכתבה איתי יחד את הדו"ח. הדו"ח נכתב על רקע התורים שהיו בנמלים בשלהי תקופת הקורונה. אני חייב להגיד שזו הייתה תופעה כלל עולמית, אבל כשאנחנו בדקנו ומצאנו, אנחנו מצאנו הרבה סיבות מבניות לבעיות ביעילות של ניטול מטענים בנמלים בכלל, ובנמל אשדוד בפרט, כי נמל אשדוד הוא בעצם הנמל הממשלתי היחידי. 

(הצגת מצגת)

מבחינת חשיבות הביקורת, אז כמו שאמר היו"ר, 99% מהמטענים מגיעים דרך נמלי הים, ולכן חשובה מאוד רמת השירות בנמלים, ומטרת הביקורת הייתה בעצם לבדוק את רמת השירות. הגופים המבוקרים העיקריים זו חברת נמל אשדוד, חברת נמלי ישראל ורשות הספנות והנמלים, והביקורת בוצעה בתקופה שבין אוגוסט 2022 לאפריל 2023. 

שלושה תחומים עיקריים שנבדקו – זמני המתנה והשהייה של אוניות, הן בהשוואה בינלאומית והן בהשוואה מקומית, והסיבות לזמני השהייה הגבוהים, כמו שאמר היו"ר. בדקנו במדדי השירות השונים בנמלים אשדוד, חיפה והמספנות בשנים 2017-2022, ומצאנו בעיות תפעוליות בעיקר בנמל אשדוד, שקשורות ליעילות של ניטול מטענים, זמינות של ציוד מתמחה והקצאת כוח אדם לניטול מטענים. אני אפרט את זה בהמשך. 

אז בגדול יש לנו שישה נמלים מסחריים בישראל. נמל אחד שהוא עדיין נמל ממשלתי, זה נמל אשדוד. אז כמו שאמר היו"ר, יש לנו בעיה של השוואה בינלאומית, המיקום של נמלי ישראל הוא נמוך מאוד. זו ההשוואה של ישראל, נמלים דומים בישראל ובמדינות שיש להן נמלים דומים לנמלים בישראל. אנחנו זמן שהייה של 2.7 ימים בניטול של צובר חופנים, שזה בעיקר גרעינים, לעומת ממוצע של 1.7, אנחנו נמצאים במקום האחרון. 

כמו שאמר קודם היו"ר, אם בודקים את נמל אשדוד באופן פרטני, הוא במקום ה-13 מתוך 14 נמלים. נמל חיפה, אגב, בהשוואה הזאת הגיע למקום השישי. אנחנו זיהינו בשנת 2021 מגמת עלייה במספר האוניות שהמתינו בנמלי ישראל. אנחנו רואים את זה כאן. עיקר התור היה, כמובן, בנמל אשדוד, חיפה ובמספנות. ואז עלתה השאלה, אז מה הסיבה לכך? ופה יש לנו סדרה של מדדי שירות, שאנחנו בדקנו אותם וראינו בעצם בהרבה מאוד מדדים, הרבה מאוד בעיות בנמלים, ובעיקר בנמל אשדוד. 

זה מתחיל במגמת גידול בזמן השהייה ובזמן ההמתנה של האוניות. עכשיו, חשוב לראות בשקף, זה התחיל הרבה לפני הקורונה. זאת אומרת, זה לא רק בגלל הקורונה. יש פה בעיה מבנית בנמלים בישראל, ובעיקר בנמל אשדוד. ראינו ירידה בתפוקה לשעת עבודה. גם כן, מגמה שהתחילה עוד לפני תקופת הקורונה, בכל הנמלים. ירידה בהקצאת ידיים, זה נקרא הקצאת עובדים למשמרת. 

סוכני האונייה מגישים בקשה לכמה צוותים הם רוצים לפרוק את האונייה. והנמלים בסופו של דבר מספקים את הביקוש, אבל הם מספקים אותו באופן חלקי. אנחנו יכולים לראות את הירידה בשיעור אספקת הביקוש של הנמלים לביקוש של סוכני האונייה. ירידה בהקצאת ידיים למשמרת. עיקר העובדים מוקצים למשמרת א', וככל שעוברים למשמרות ב' ו-ג' כמות העובדים שמוקצית לעבודה קטנה. עלייה בשיעור עובדים שלא שובצו לעבודה. ראינו את זה בנמל אשדוד, כ-20% מהעובדים לא שובצו בכלל לעבודה, מעובדי התפעול. זאת אומרת, אחד מכל חמישה עובדים לא שובץ לעבודה. 

ועוד תופעה שראינו, גם היו"ר הזכיר אותה, בגלל מנגנון הפרמיה. כשעובדים מגיעים למיצוי הפרמיה שלהם, הם פשוט מפסיקים לעבוד. אז יש לנו מטען שנמצא בבטן האונייה, יש אוניות שממתינות בחוץ, ועובדים מפסיקים לעבוד כי פשוט הם לא מקבלים על זה פרמיה. ראינו מגמה של ירידה בתפוקה לשעת שהייה, ועם קשר למספר אוניות ממתינות. זאת אומרת, יש ירידה בתפוקה לשעת שהייה של האוניות, וזה משפיע על מספר האוניות שממתינות בחוץ. 

בדקנו את כל הנושא של הזמינות של הציוד לניטול המטענים. כל סוגי המנופים, כל סוגי המשפכים, כל סוגי המטענים, גם לגרעינים, גם למטען כללי וגם למכולות. והופתענו לגלות שיעורי אי זמינות מאוד מאוד מאוד גבוהים. זאת אומרת, הציוד לא עובד. והרבה מאוד שיעורי אי זמינות שנובעים משבר, ופה חשוב לעשות את החלוקה בין אי זמינות שנובעת מתחזוקה, שחשוב לתחזק את הציוד, לבין אי זמינות שנובעת משבר ומסיבות של הזזת מנופים. אז אנחנו רואים הרבה מאוד אי זמינות בעשרות אחוזים של כל סוגי הציוד שנתקלנו בהם, זה מופיע בצורה מפורטת בדו"ח. 

ואז בדקנו את הקשר בין הירידה בתפוקה לשעת עבודה לבין מספר האוניות שממתינות בחוץ, וראינו שיש קשר שלילי. ככל שהתפוקה לשעת עבודה יורדת, מספר האוניות שממתינות בחוץ, עולה. אותו הדבר, מצאנו קשר חיובי בין אי הזמינות של הציוד. ככל שיש יותר תקלות של הציוד, ככה יש קשר למספר האוניות שממתינות בחוץ. זאת אומרת, יש פה בעיות מבניות שמשפיעות. פנימיות, לא קורונה. פנימיות שמשפיעות על טיב השירות שניתן בנמל אשדוד. 

מצאנו חוסר איזון בין פריקת המטענים בין אזור חיפה לבין אזור אשדוד. הביקוש למטענים מתחלק פחות או יותר חצי-חצי. 55% מהביקוש באזור הצפון, 45% באזור הדרום. אבל רוב הגרעינים נפרקים בנמל חיפה, ואז אתה צריך לשנע את הגרעינים על הכבישים עם משאיות לכיוון הדרום. 

מצאנו בעיות בתפוקת מסוע הגרעינים. הוא לא עבד בתפוקה מלאה, עבד בתקופות מסוימות ב-600 טון לשעה, במקום 1,800 טון לשעה. זה מתחבר לכל התקלות שדיברנו עליהן על הציוד. ומצאנו גם בעיות כלל משקיות, מבניות, לאו דווקא קשורות לנמל אשדוד. מחסור בנהגי משאיות, שזו תופעה ידועה לכלל המשק, מחסור בהקצאת צוותים לפריקה, ובעיה בזה שלא היה מסילת רכבת לנמל אשדוד. 

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חישב את המשמעויות הכלכליות של התורים בנמלים, ומצא שיש פגיעה בייצוא של 17 מיליון שקל ביום, במונחי תוצר, פגיעה בייבוא מוצרי השקעה של 13 מיליון שקל ביום, ובמוצרי צריכה של 16 מיליון שקל. התרומה לאינפלציה של התור של הנמלים, הוא מצא שזה 0.1% מתוך אינפלציה שהייתה של 2.8% ב-2021. ה-0.1% הזה מוסבר על ידי התור בנמלים. וכמובן שיש לזה השלכות ארוכות טווח. הרעה בדירוג של ישראל בנמלים בינלאומיים, חוסר ודאות, פגיעה במוניטין, והפסקת התקשרויות ועומסי תנועה. 

לאור הממצאים האלה, מה ההמלצות של משרד מבקר המדינה, למשרד התחבורה, לרספ"ן? קודם כל, לקבוע יעדים תפעוליים לנמלים, יעדים תפעוליים שהם יעמדו בהם. ולפעול, לקצר את זמני השהייה וההמתנה, להגדיל את התפוקה לשעת עבודה, להגדיל את שיעור ההיענות לביקוש לידיים, לייעל תהליכי עבודה, להקצות צוותי עבודה מספיקים, לייצר גמישות תפעולית ולתת מענה מהיר למצבי משבר. וככל שניתן, גם לגייס עובדים זמניים בהתאם לרמת הביקוש, פיתוח תשתיות וציוד ותחזוקתם. 

לגבי נמל אשדוד ורספ"ן ומשרד התחבורה, אנחנו עוד ממליצים לבחון את זמן ההמתנה הגבוה שהתקבל, לבחון את הסיבות לביצועים הנמוכים של נמל אשדוד לעומת הנמלים האחרים, בנוסף לסיבות שאנחנו העלינו בדו"ח מבקר המדינה. לשפר ולתקן את הביצועים של נמל אשדוד, לשפר את מדד התפוקה לשעת עבודה בנמלים, לבחון את הסיבות להקצאה לא יעילה ל ולחלוקה לא סימטרית של משמרות עבודה בפריקת מטענים בנמל אשדוד, ולייצר תמריצים בקרב העובדים, עובדי התפעול ובעלי המטענים לפריקת מטענים גם בשעות הלילה. 

אחת הסיבות, אגב, שראינו שלא פורקים בלילה זה גם העניין של היענות של המפעלים עצמם. אז צריך לייצר פה גם תמריצים להם. לנמל אשדוד, לפעול להעלאת שיעור השיבוץ של עובדי התפעול בנמל אשדוד לצורך חיול וניטול המטענים בנמל, ולפעול בשיתוף עם ארגוני העובדים לעדכן את הסכמי הפרמיה. הרי זה לא יעלה על הדעת שאוניות ממתינות בחוץ, יש מטענים לפרוק, ועובדים מפסיקים את הפריקה.

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

עברו שנתיים מאז, אני רק מזכיר. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני רוצה לקבוע כללים. אני קיימתי איזה דיון וחצי בחיים שלי, והפינג-פונג, לא נצליח למצות את הדיון. אצלי כולם מדברים, כי אנשים מגיעים, גם אם אני צריך להישאר עד שתיים בלילה. לא תמיד זה אפשרי כי מגבילים אותי מפתיחת המליאה, אבל בעיקרון כולם מדברים. אם נעשה פינג-פונג, לא נגמור, אבל זה בסדר, לא ידעת את הכללים אצלי. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

אני לומד ומתנצל בו זמנית. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

לא, זה בסדר. 

 << אורח >> ירון פישמן: << אורח >>  

סיכום. ראינו שרמת השירות והיעילות התפעולית בנמלים היא נמוכה, ובעיקר בנמל אשדוד. ראינו עלייה בזמני ההמתנה וזמני השהייה של אוניות. ראינו ירידה בתפוקה לשעת עבודה בכל סוגי המטענים. ראינו היענות לקצת ידיים שאינו מתאים לביקוש. ראינו ירידה בהיענות בעשרות אחוזים ביחסית לשנת 2017.

מצאנו גידול באי הזמינות הממוצעת בנמל אשדוד של כל הציוד המתמחה, מנופים, מילים, משפכים וציוד נוסף לניטול המטענים. וזו בעיקר תוצאה ממשך הזמן הארוך לטיפול בתקלות שבר, וביצוע תחזוקה מונעת בהיקף נמוך מאוד על ידי חברת נמל אשדוד. אנחנו ממליצים למשרד התחבורה, לרספ"ן ולחברת נמל אשדוד, להעלות את רמת השירות בכל תחומי המטענים. פעולות אלה כמובן יתרמו להוזלת עליות ההובלה הימית ולהורדת יוקר המחייה. 

אני רק אוסיף ברשותך, היו"ר, בזמנו קידמו שימוש של רציפי נמל המפרץ בחיפה לניטול מטען כללי. אנחנו מצאנו עיכובים באפשרות לאפשר לנמל המפרץ בחיפה לנטל גם מטען כללי, וגם מצאנו בעיות בכללי התור התפעולי שנותנים עדיפות לאוניות מסוג מסוים על פני אוניות צובר חופנים ומטען כללי, וגם שם המלצנו לרספ"ן לעדכן את הכללים של התור התפעולי. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תודה רבה. אדוני המנכ"ל, אני רוצה לשאול אותך משהו ככה מלב אל לב על השולחן, אתה רק תשעה חודשים בתפקידך. קודם כל, אני באמת מאחל לך הצלחה. ההצלחה שלך, של הנמל, היא ההצלחה הכלכלית של מדינת ישראל. ראית את הדו"ח או לא הספקת? 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

אני בדיוק רוצה להתחיל לספר סיפור. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

כשאני מוניתי לתפקיד, מי שלא יודע, באתי מעולם הבנקאות, נמל, ראיתי אולי רק מרחוק. אחד הדברים הראשונים שעשיתי עוד כשהתמודדתי על התפקיד היה לקרוא לעומק את הדו"ח הזה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

שאפו.

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

לא, אני מדבר בשיא הרצינות, אני חושב שביקורת היא דרך טובה להאיר דברים שלא תמיד אתה מסתכל עליהם. ובאמת קראתי את הדו"ח ברוב קשב.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני שמח שיש מולי איש של מספרים, זה נוח לי. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

איש רק של מספרים.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

נוח לי מאוד מכל הבלה-בלה הזה. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

אני בא רק עם מספרים, אני אתייחס טיפה כמה דברים ברקע. אנחנו פה קודם כל רוצים להציג שני דברים. אחד, אני חושב שהממצאים הם טיפה עושים עוול לנמל אשדוד. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

עושים חסד. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

עושים עוול לנמל אשדוד. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

חסד.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

מי אדוני? מי אמר חסד פעמיים? לא הבנת את הכללים. אני לא יודע מה כאן איזון הכוחות, אבל אתה תדבר. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

הדו"ח הזה, כמו שאמרתם וביושר, בוצע בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה היה משבר אספקה כלל עולמי. אני תכף אראה פה איך השתפרנו בכל המדדים. כמו שאמרתי, הדו"ח הזה, כמו שאתם רואים כבר, עוד לא הספקתי לפתוח, משמש לניגוח. 

צריך לזכור, הממשלה החליטה על הסדרה. ההסדרה הזאת פותחת את השוק לתחרות. ראיתם אותי מתבטא כל הזמן בעד התחרות. אני לגמרי בעד התחרות, מסיבה אחת פשוטה. כשאתה נמצא בתחרות, אתה נמצא בארגון חד, רעב ומגיב. כשאתה המונופול, אז אתה יכול להתנהל בשקט. אין יותר התנהלות בשקט, יש עבודה חדה ורעבה. 

אני רוצה רגע להגיד עוד משהו אחד. דיברו פה רבות על שני דברים שככה קצת הכעיסו אותי. אחד, זה שעובדים מפסיקים לפרוק לאחר פרמיה, לא קורה יותר. כשזה קורה, פשוט הם לא מקבלים פרמיה בכלל. זאת אומרת, הם משיא הפרמיה מקבלים אפס. זה כואב להם בכיס מאוד, ולכן התופעה נעקרה. וגם כשהיא הייתה, היא הייתה קורית ב-3% מהמטענים. זאת אומרת, זאת לא תופעה רווחת. 3% מהמטענים, זה מה שזה היה קורה. וגם אותה עקרנו מהשורש באמצעים אפילו שאפשר להגיד אלימים. זה אחד. 

שתיים, אדוני היו"ר, הזכרת את הגיבוש. תראה, בסופו של דבר, כל מפעל, חלק חשוב, ואני משקיע בזה רבות, ויעידו החברים מההסתדרות, אני משקיע רבות בנושא הרווחה. אני חושב שפעילות גיבוש של עובדים היא פעילות שצריכה להיעשות. וכשיוצאת פעילות גיבוש, מה לעשות, אי אפשר, חלק מכוח האש שלך נעלם. אז באותו יום חלק מכוח האש נעלם. אבל עדיין אני שב ואומר, תהיה פעילות גיבוש, זה חשוב, כל עובד צריך להתאוורר, כל עובד צריך להתגבש במקום העבודה, זה חלק חשוב, זה חלק שמגביר את התפוקה בטווח הארוך. 

אני רוצה להגיד שאנחנו חברה ממשלתית אומנם, אבל אנחנו מחויבים מכוח החוק לפעול לפי שיקולים עסקיים. וזה בהקשר למדדים שהתבקשנו לקבוע, אנחנו לא פועלים על סמך מדדים, אנחנו פועלים לפי שיקולים עסקיים. אנחנו רוצים להרוויח כסף, אנחנו נרוויח כסף, אנחנו מרוויחים כסף. אני יכול להגיד שהדוחות הכספיים האחרונים הם דוחות מצוינים, שאנחנו מצליחים לשפר את רמת ההכנסות שלנו. הרווחיות לא גבוהה, אבל רמת ההכנסות היא בצורה משמעותית עלתה, וזה בגלל השירות ורצף השירות שנתנו גם בתקופת המלחמה. 

עוד שני נושאים חשובים. אחד, זה כללי התור התפעולי. תראו, אני כפוף לכללי התור התפעולי. זאת אומרת, אני לא יכול לפרוק איזו אונייה שבא לי ומתי שבא לי. אני כפוף לזה, לסדר מסוים, שיש בו היגיון רב. אני חייב להגיד, יש בו היגיון רב שאומר, אלה תפרקו קודם, אלה תפרקו אחר כך. יחד עם זאת, אנחנו עושים מהלכים כדי להגדיר רציפים ייעודיים, כדי שיהיה מצב שכל סוג של מטען יחכה בטור ארוך, כי יהיה לו את המטען שלו. 

מה שקורה עכשיו, נניח, מגיעה אוניית ברזל, מחכה, היא האחרונה בתור התפעולי פחות או יותר, היא עומדת בעוגן. עומדת, מחכה שבוע להיכנס.

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

חודש.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

כמה זה יום? פשוט כסגן שר האוצר לשעבר, התמודדתי גם עם הבעיות האלה. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

זה נקרא דה מרג', חלק ממנו כלול בזמן ההובלה של האונייה. אם זה חורג, הם מתחילים לשלם. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

כל אחד זה לפי הנפח והמטען. אני מכיר את זה, תכף נגיע. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

אז אם היא מחכה שבוע ואז באה פתאום אונייה אחרת, שקודמת לה בכללי התור התפעולי, היא אומרת לה ביי ביי אוניית ברזל, תמשיכי לחכות פה, אני עוקפת אותך. כדי למנוע מצב כזה, אם אני אייצר מצב שבו לכל סוג של מטען יהיה רציף ייעודי, אז אוניית ברזל שהגיעה ראשונה תיכנס ראשונה לרציף הזה. 

אבל שוב, גם בזה אני צריך, אחד, להכשיר את הרציף, וזה לוקח זמן וכסף. ושתיים, לקבל אישור לדברים האלה מרספ"ן. ולמרות כל הדברים שאמרתי עכשיו בפתיח, אני כן רוצה להתייחס בקצרה. אחד, דיברתם על עלייה בזמני ההמתנה. אז אני אומר, העלייה בזמני ההמתנה הייתה נובעת בעיקר מהתקופה שהייתה אז בתקופת הקורונה. 

מופע האוניות היה בכלל, בכלל, בכלל לא סדיר. באותו זמן הנמל קיבל החלטה אסטרטגית לשדרג רציף מאוד משמעותי שלו, שזה גם במקרה הזה השפיע על התור. ואנחנו ניסינו ככל יכולתנו לצמצם את הפגיעה בזמן השירות. 

בואו נראה מה קרה מבחינת כמות האוניות המפעילות. אתם רואים פה, אם היינו בשנות 2021-2022, ב-17 ו-16 אוניות, אנחנו יורדים לאזור שמונה וחמש. עכשיו, אני רוצה רגע להגיד משהו על ההמתנה של האוניות הממתינות בעוגן. 

אני נותן דוגמה טובה שלמדתי מטובים ממני, של דוכן פלאפל. כשאתה מגיע לדוכן פלאפל, ואין איש בדוכן, זה יכול להיות אחת משתיים. או שהפלאפל לא טעים ולא כדאי לך לאכול שם, או שבעל הדוכן הרביץ ושם לך שם 17 עובדים על כל לקוח, שזה גם לא יעיל, ואני בתור חברה ממשלתית צריך לשמור על היעילות. 

אבל אם כשאתה בא לדוכן פלאפל, יש שניים-שלושה אנשים, ואתה יודע שתוך מספר ימים, או במקרה הזה מספר דקות תקבל את מנת הפלאפל שלך, אז אתה מוכן ללכת לשם. אתה אומר, אדוני היקר, זה תור סביר, אני מוכן לחכות. וזה המצב שאני שואף אליו. 

אני חייב להגיד, אני עוקב אחרי זה ברמה היומית, ולפעמים השעתית. יש לי שעון שמצביע לי כמה אוניות יש בתור התפעולי, ואם זה חורג מעשר אני מתחיל להתעצבן ולהשתולל. אין מצב שיש מספר אוניות יותר מעשר וזה לא מקבל התייחסות שלי. 

אני רוצה להגיד עוד משהו אחד שהוא מאוד חשוב להגיד. הדו"ח הזה והתור התפעולי מתייחס אך ורק לתור של מטען כללי. במכולות, המצב שלנו לאין ערוך טוב יותר מכל שאר הנמלים. תלך עכשיו לנמל פיראוס, תבדוק שם כמה זמן המתנה יש לאוניית מכולה. שבוע היא מחכה. אצלנו, אם היא מחכה שעות, זה כבר חריג שבחריגים. אין המתנה של מכולות. ועיקר המטען שמגיע, הוא מגיע במכולות, כי 70% מהמטען מגיע במכולות. מיעוט המטען מגיע במטען כללי. 

הדבר השני שאני רוצה להתייחס, דיברתם על זמן המתנה ממוצע לאונייה. יש בזה משהו בעייתי מסיבה אחת מאוד פשוטה, זה מאוד תלוי גם בגודל האונייה. אני יכול להגיד שבתקופה מסוימת בזמן המלחמה באה לי אונייה ענקית של ברזל, שפשוט תפסה לי את הרציף למשך חודש. אין לי מה לעשות, זו אונייה ענקית של ברזל, מורכבת לפריקה, קשה מאוד לפריקה. אונייה דומה לה, הייתה בחיפה, עשתה יו-טרן ובאה אליי, כי שם לא הצליחו לפרוק אותה, כי זו אונייה גדולה ובעייתית. 

זה כמו חליפה ליתום. כשאני אומר כמה עולה חליפה ליתום, תלוי איזה יתום. כמה זמן המתנה לאונייה, תלוי. אבל עדיין אני חושב, כי מספרים, זה עדיין חשוב לראות את המספרים. תראו את הירידה הדרסטית בזמן ההמתנה הממוצע לאונייה. אם היינו ב-22, ירדנו ל-9 במכולה, אם היינו ב-124, ירדנו ל-32 במטען כללי, ואם היינו ב-300, זה זמן ההמתנה הממוצע לאונייה. זה זמן המתנה מהרגע שהיא נקשרה, כן? 

העלייה בזמני השהייה, יש פה עוד נקודה שלא ציינתי אותה. כשיש משבר, אז אנשים יורים בכל מה שיש. מנסים למצוא מהגורן ומהיקב פתרונות חלופיים. אחד הפתרונות היו בדמות הבאת אוניות לא ייעודיות ולא מתמחות. ברגע שמגיעה אונייה לא מתמחה, זה גם קורה לנו עכשיו, אגב, בעקבות המשבר עם החות'ים, מגיעות הרבה אוניות שהן לא ייעודיות למטען הזה. הרבה יותר קשה לפרוק אותה, הרבה יותר מורכב לפרוק אותה, הרבה יותר לוקח זמן ומומחיות, וגם, אני חייב להגיד, למרות שאנחנו מאוד מקפידים על בטיחות, גם יותר מסוכן לפרוק אותה. והמתח הזה שבין הבטיחות לבין המהירות לפרוק, אנחנו שמים את הבטיחות קודם. 

אבל יחד עם זאת, גם עם הדבר הזה, בואו תראו את הירידה בזמני ההמתנה. יש לנו ירידה משמעותית בזמן השהייה הממוצע לאונייה, שזה הזמן שבין תחילת המשמרת הראשונה לבין שהיא כבר יצאה ממני. אנחנו רואים פה ירידה לאורך כל סוגי המטענים שיש. 

אני רוצה להתייחס לממצא הבא, ירידה בתפוקה לשעת העבודה. שוב, הייתה לנו שם הפעלת רציף חדש, היה לנו שינוי דרמטי בצורת ההפעלה, ועדיין, למרות זאת, בואו נראה עוד שקף, נראה מה קרה לנו מבחינת התפוקה. אז אנחנו רואים שהתפוקה עלתה בכל הדברים. במכולה היא תמיד הייתה גבוהה. 

אני רק רוצה לתת מספרים לדוגמה. דיברנו על אוניות צובר, אז בנמל חיפה הממצא היום הוא 173 ואצלנו 230. במספנות ישראל, שהם המומחים, הממוצע הוא 163, אצלנו זה 230. אני לא חושב שאפשר לדבר פה על פגיעה ביחידת התפוקה. 

נושא נוסף, גם במטען כללי, בחיפה זה 112, אצלנו זה 160, היה בשנת 2024. עוד נושא זה ירידה בהיענות לביקוש ידיים. זה נתון שהוא קצת בעייתי וקצת טריקי, כי בסופו של דבר סוכנים מבקשים ידיים כמה שיותר, זה נוח להם לבקש לתפוס תור. לא תמיד זה מחויב המציאות, לא תמיד אני יכול להיענות לכל הביקושים. 

צריך לזכור עוד משהו אחד. אני, למרות שאני חברה ממשלתית, אני לא מחפש לנפח את הוצאות השכר שלי. אני רוצה להרוויח. וכדי להתמודד עם זה, אז נכון, יש פיקים, ואני בפיקים משתדל מאוד לקרוא לנוספות, להביא עוד עובדים, להביא שעות נוספות. אבל אני לא יכול להיות ערוך כמו אותו דוכן פלאפל שיש לו 17 עובדים על כל הכוח. זה לא יעיל, לא נכון, ואני לא מתכוון גם לעשות את זה. 

אני חייב להגיד עוד משהו אחד מאוד חשוב. אני הערכתי עם כניסתי לתפקיד, שהמלחמה לכשתסתיים, תהיה הצפה בנושא הביקוש. יהיה ביקוש הולך וגובר לפעילות הנמל, ולכן גייסנו 85 עובדים זמניים שנותנים מענה עכשיו ומענה טוב, ובזכותם הורדנו את התור התפעולי. וגם, למרות שאמרתי שהנתון הזה הוא לא נכון, עדיין אפשר לראות פה העלאה משמעותית. 

הנושא הבא זה הקצאת צוותים חסרה במשמרות ב' ו-ג'. אני אגיד רגע משהו אחד שמבחינתי הוא מאוד חשוב. כל מפעל, וכל מפעל תעשייתי, הכי נכון לו שהוא יעבוד בקצב שווה במהלך כל שעות היממה. נמל אשדוד כנמל שומר שבת, יש אמרה מאוד ידועה אצל עובדי הנמל, יותר משעובדי נמל אשדוד שמרו על השבת, השבת שמרה עליהם. ככה הם מאמינים, אני חושב שזה נכון גם בסופו של דבר, ואני כבן אדם חובש כיפה שמח שהנמל לא עובד בשבת. הם עובדים 24/6, והמטרה היא שהם יעבדו באופן אחיד ורציף כל הזמן. 

הבעיה היא לא אצלנו. הבעיה היא בעיקר, בעיקר, בעיקר, בצד של הביקוש, של המטענים, של המשאיות. אין משאיות בשעת לילה. אני לא יכול לשים צוותים כמו שאני רוצה. הייתי שמח לשים את הצוותים האלה באופן אחיד על פני כל שעות היממה, זה יותר קל לי.

אתמול השתתפתי בכנס של איגוד המובילים. אדוני היו"ר, תקשיב מה אמרתי, אמרתי להם אני מוכן לשלם מהכיס שלי ולעשות פיילוט, לא שלי, של הנמל, כן, אני עדיין עובד ממשלתי. אני מוכן לשלם מהכיס של הנמל עבור הפיילוט. בואו נעשה פיילוט של עבודה בלילה. אני מוכן להשתתף. אני מבין שזה מצריך עוד לירה פה ועוד לירה שם. אני מוכן להשתתף. 

למה? כי אני מבין שחלוקת העומס הזה, כשב-06:30 כל המשאיות באות בבת אחת ורוצות לקחת את הזה שלהן, זו בעיה בשבילי. אצלי זו התנהלות לא נכונה. אני אומר לו אני מוכן להשתתף על מנת להקל את העומס, בואו ננסה בלילה. ביקשתי מה שנקרא גם להיות קונקרטי ומעשי ולא רק לדבר, אבל בואו ניפגש ארבעה גורמים. איגוד התעשיינים, איגוד המובילים, הנמל כנמל, ומי הרביעי אני כבר לא זוכר. בואו ניפגש, ננסה לראות איך אפשר להניע את זה. 

עזוב, אם הממשלה לא מצליחה להרים את פרויקט 'לילה טוב', היא ניסתה לעשות את זה, זה לא צלח. בוא, אנחנו ננסה להרים את זה. כוחות השוק לפעמים יותר חזקים מכוחות הממשלה, אם צריך. ולכן, אני לא יכול לפרוק מטען כללי בלילה. אי זמינות של ציוד מתמחה, אני חייב להגיד שהשלמנו בשנת 2022 את הטמעת הציוד הירוק, הבאנו את הציוד הכי טוב בעולם. יש לנו היום מדלה לגרעינים, שלדעתי ייחודי בעולם, מדלה בדצקי פורק 1,200 טון בשעה. לידו שני מדלי נואריה שפורקים 800 טון בשעה, כך שאנחנו יכולים להגיע לקצבים הרבה יותר גבוהים שדובר עליהם בדוח הביקורת. יחד עם זאת, יש שם עוד הרבה בעיה בצד ההמשך של הממגורה, אבל זו שיחה לוועדה נפרדת, אני מקווה שנצליח לטפל בזה. 

בנושא ההשוואה הבינלאומית, אני חושב שבסופו של דבר המדד שנלקח הוא מדד של מישהו שאיננו מתמחה. נמל אשדוד הוא נמל מאוד ייחודי. בדרך כלל נמל כזה בעולם מחולק לחמישה טרמינלים שונים, וכל טרמינל מתמקד בסוג המטען שלו. יש אחד שמתמקד במכולות. אצלנו פורקים הכל מהכל ולא אומרים לא לשום דבר. אנחנו בסופו של דבר חברה ממשלתית וחייבים להיענות. 

ואני אומר עוד פעם, בסוף מה שקובע ומה שמדבר זה הביקוש. אני מתחרה, והיום אחרי תהליך ההסדרה מתחרה מול כל הנמלים, בכל העולמות. ואם אני מתחרה בכל העולמות, אז אני דואג שאני אתן להם את השירות הטוב ביותר. זו הדרך שלי להצליח פה. 

אני אגיד לך במה אני עוד דוגל – שקיפות. אני מאמין גדול בזה שאתה שם גם את הטוב וגם את הרע החוצה. וכל דבר שאתה מודד אותו, בסופו של דבר אתה דואג שהוא ישתפר. ואם אתה מודד אותו ומפרסם אותו, הוא משתפר שבעתיים. ומתוך כך החלטנו עצמאית לפרסם את מדד השירות, שמפרסם באופן יזום כמה אוניות ממתינות בתור בממוצע בשבוע, מה זמן ההמתנה המרבי שהיה לכל אונייה במהלך השבוע הזה, כמה משאיות נכנסו, כמה זמן לקח למשאיות להיכנס ולצאת במהלך הזה, סוגי האוניות שנמצאות בתור התפעולי. 

כל הדברים האלה אנחנו מאמינים שיביאו לשקיפות ולשיפור, ואני רואה את השקיפות הזאת. אנחנו היום עומדים באזור, במקרה הזה של הדו"ח הזה זה היה 4.4, אתמול זה היה 6.6. אנחנו מקפידים לקבל ולשקף לציבור מה האוניות שלנו. 

הנושא האחרון זה נושא התור התפעולי. דיברתי עליו, ואתה יודע מה, אני לא צריך לחזור עליו, מבחינתי זה בסדר. תודה רבה, אלה הדברים, אני אשמח לענות גם על שאלות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

קודם כל, תודה רבה באמת שבאת בלחץ הזמנים שיש לך. אני רוצה לתת לראש החטיבה ממבקר המדינה לשאול כמה דברים. אני אקדים את הסיכום שלי כדי לאפשר לך לצאת עם איזושהי הצעה אפקטיבית כדי לראות מה עושים. בבקשה. 

 << אורח >> צחי סעד: << אורח >>  

תודה. אני רק אתייחס לדברים שנאמרו. אז ראשית, הדו"ח פורסם בינואר 2024 והוא מתייחס אכן לנתונים שהם מלפני כשנתיים, ונשמח מאוד מה שנקרא לראות שכל הליקויים שיש בדו"ח תוקנו, אבל אנחנו צריכים לבוא ולראות אותם, ונשמח מאוד שבאמת הכל תוקן בזמן שחלף מאז פרסום הדו"ח. לא תמיד זה קורה ככה. 

צריך לזכור שיש פה ליקויים מערכתיים, שחלקם הזכרת אותם, שהם מתייחסים לרגולטור. לא בהכרח הכל חונה אצלכם. גם הדו"ח נותן תמונת מצב של כלל הנמלים בישראל. כמובן שנמל אשדוד, מכיוון שהוא חברה ממשלתית, אז גם קיבל ביטוי משמעותי בדו"ח. 

חשוב לציין רק לגבי תקופת הקורונה. אנחנו התייחסנו בדו"ח לתקופת הקורונה, היינו ערים לזה שהייתה קורונה עם ההשלכות שלה. תקופת הביקורת התייחסה לנתונים מלפני הקורונה, מ-2017, והצביעה על מגמות, והמגמות האלה המשיכו בתקופת הקורונה. ומעבר לזה, כמו שציין ירון במצגת, יש בעיות מבניות שהן לא קשורות לקורונה ואנחנו הצבענו עליהן בדו"ח, החל בהקצאת הצוותים, אי זמינות הציוד, ושיטת הפרמיות והתמרוץ או התגמול של העובדים, ותהליכי עבודה וחוסר גמישות תפעולית וכו', שהם לא קשורים לקורונה. 

יכול להיות שהכול נפתר מאז, אני אשמח מאוד לבוא לראות שהכול נפתר. אבל אלה בעיות מבניות שהן לא קשורות לקורונה ולא קשורות לתופעות אקסוגניות, גם לא למלחמה ולכל הדברים האלה. וחשוב להזכיר גם שעשינו השוואה בינלאומית, וההשוואה הבינלאומית גם מראה את רמת היעילות ורמת התפקוד של הנמל הזה ביחס לנמלים אחרים, כולל נמלים שגם כן חוו את תקופת הקורונה ובעיות אקסוגניות אחרות. זהו, כל הדברים כתובים בדו"ח, אני לא אתייחס כרגע לדברים נוספים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תודה. תראה, לפני שאתה הולך, אני רוצה לשחרר אותו, אלא אם כן יש לכם משהו למנכ״ל. אני אנסה למצות את זה. אתה יודע, חברי כנסת במליאה מקבלים שלוש דקות, אז גם פה, כדי למצות את הדיון. מכיוון שאתה גם רק תשעה חודשים, וצללת לתוך הבריכה הזו, שהיא לא פשוטה. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

היא לא פשוטה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

 אני קצת מכיר אותה מהצד של הכסף, ונוח לי לדבר עם איש של מספרים. אני מבקש ממשרד מבקר המדינה לקחת כמה ימים, לקבוע עם המנכ״ל ועם אנשי צוותו. זה דו"ח כבד שפוגע בכלכלת מדינת ישראל. ולכן, אני, הוועדה לביקורת המדינה מחויבת על פי חוק לוודא שהליקויים האלה מתקנים אותם. 

ושוב, אני אמרתי בפתיחה, הוועדה הזו היא לא לעומתית. אני מנסה לתקן, עד שאני מרים ידיים, שאני נכנע מה שנקרא, זה לא קורה לי הרבה. אני מבקש מכם לקבוע עם המנכ״ל, עם הנהלת הנמל. לא יודע אם אתה צריך את הדירקטוריון, אני לא חשוב, אני צריך את האנשים של הביצוע. תשבו על הדו"ח שוב, תחליפו טלפונים בבקשה, הצוות שיירד לכמה ימים. אני אשמח שרוב התיקונים והליקויים תוקנו. 

אחרי שתעשו את זה, אתם תחזרו לוועדה, או בשיחה קצרה בינינו על כוס קפה, לא צריך להטריד אותם. תגידו לי מה לא בסדר, מה בסדר, מה נתתם עוד זמן כדי לתקן. אנחנו לא יכולים לרדת מהעניין הזה, יש פה הרבה מיליארדים על השולחן. אם יום הוא 0.1% תורם לאינפלציה, ונוח לי לדבר איתך במספרים, וואלאק, פחד אלוהים. ולכן, אני איתך. אני באותה סירה, שלא תתבע בנמל אשדוד. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

קשה להטביע אותי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

בסדר, אני שמח. הצוות יתאם איתך טלפונית, יירד אליך, תשבו כמה ימים שצריך. הם יחזרו לוועדה לביקורת המדינה, יגידו צריך עוד דיון בעוד ארבעה חודשים, בעוד חצי שנה, בעוד חודש וחצי, כי תוקן, אבל לא מספיק, נתנו עוד שיעורי בית ומשימות. מקובל, אדוני המנכ״ל? ואני מקדים את הסיכום כי אתה צריך לצאת. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

בוודאי שמקובל. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

בסדר, אז עוד שנייה, כי יש כאלה שרצו דווקא אותך, בוער להם, אז אני אקדים את התור. איגוד לשכות המסחר. בבקשה אדוני, שלוש דקות, כמו חבר כנסת. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

שמי איציק איסטריק, אני יו"ר חטיבת הפלדה בלשכת המסחר. אנחנו נפגשנו עם אדוני היו"ר כשהיה יו"ר ועדת הכספים. ביקרת אצלנו במפעלים כשדיברנו כבר אז על בעיות בנמלים. נמל אשדוד מספר שאין לו תור. אין לו תור, כי אף אחד לא רוצה לבוא אליו.

 << דובר_המשך >> ניסן לוי: << דובר_המשך >>  

לא אמרתי את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

רק שנייה, רק שנייה. כן, בבקשה אדוני. אמרתי בלי פינג-פונג. יכול להיות שאני אתן לך ואמצא פתרון גם אליך, מה אתה חושב? קדימה, בבקשה.

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

בנמל אשדוד, הם מתהדרים עם המכולות. יפה, הם הקימו רציפים חדשים למכולות וזה מכובד ויפה. אבל במטען כללי הם לא קנו מנוף מעל 30 שנה. כל המנופים, כבר הוזכר בדו"ח המבקר, תקולים, ובמשמרת, אם הם עובדים, הם נתקעים פעמיים. ואז משמרת של שמונה שעות, עם ההפסקה של העובדים של שלושת רבעי שעה, ועם התקלות, אולי אתה עובד נטו ארבע שעות. לגבי הפרמיות שדיברו פה שהמבקר העלה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אמרו שזה נפתר, אנחנו נבדוק את זה. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

זה לא נפתר, אבל עזוב את זה. הלוואי, ויצליחו לפרוק במשמרת את הפרמיה, את ה-1,200 טון. נברך על זה. זה סיפור לשנות פרמיות, זו הסתדרות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני מכיר. אני מספיק עם שיער לבן להכיר את ההשבתות של הנמל לפני 40-50 שנים. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

זו לא אשמת הנמל, והם לא יצליחו לצאת מזה. אז זו לא הבעיה. הלוואי ויפרקו 1,200 טון במשמרת. אבל שלא יפרקו גם שלוש משמרות, ושלא יחללו שבת ולא יעבדו בשבת. שיעבדו בשתי משמרות כמו בנמל חיפה, כמו בנמל מספנות ישראל. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אנחנו בודקים את זה. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

הוא הזכיר את נמל מספנות ישראל. נמל מספנות ישראל עם 600 מטר רציף. נמל אשדוד עם 6,000 מטר רציף. נמל מספנות פורק מטען כללי יותר מנמל חיפה ונמל אשדוד ביחד. זה דו"ח המבקר לא שם על השולחן, אבל אנחנו נשים על השולחן. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אדוני, נראה לי שאתה לא מכיר אותו. אתם לא מדברים. מזה זה מתחיל. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

סליחה, היו"ר. המנכ״ל הנכבד הזה תשעה חודשים בתפקיד, הוא לא הזמין את המשתמשים הכבדים.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תאמין לי, זמן לימוד תשעה חודשים בנמל אשדוד זה כלום. הוא צריך אוניברסיטה כדי ללמוד. ואני שמח שאני מדבר איתו במספרים. דקה, תן לי לנסות לעשות את האיזונים כדי לייעל את העבודה. אני נותן לכולם, אל תדאגו. אדוני המנכ״ל, אם אפשר להקדיש שעה-שעה ורבע, להזמין אותו אליכם, את איגוד לשכות המסחר, לשמוע, קפה על חשבונך. כשתבואו אליי בפעם הבאה, נראה לאן הגענו. כי יש כאן איזשהו נתק. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

מקובל.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

 הנה, תראה מה זה, כדאי היה לך לבוא. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

אני גם לא אוהב נתק, אני גם לא חושב שבהתנצחות אפשר להשיג את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני מעריך ומודה לך. תשובה חדה, ברורה.

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

אני אגיד רק משהו אחד. אתה צדקת, תשעה חודשים זה אפילו לא –, אני עדיין מרגיש חדש. את תחילת הזמן הקדשתי פנימה, הריבעון הזה אני מקדיש אותו החוצה. התחלתי להיפגש עם לקוחות ומשתמשים עיקריים. לדעתי גם ניסינו לקבוע פגישה עם איגוד היבואנים, אני לא זוכר אם איתך או לא, אבל בכל מקרה אתה מוזמן. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

הנה, בבקשה אדוני, להרים טלפון ללשכה של מנכ״ל נמל אשדוד. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

אני נפגש כל שבוע עם אנשי נמל אשדוד, כל שבוע. את האיש שהוא החליף, אלי בר יוסף, שהיה ממלא מקום והיום חזר להיות מנהל השיווק, נפגשתי איתו לפני שבוע. אז זה בסדר, להיפגש, אנחנו נפגשים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

לא הוספת לי לדיון. יש כאן מישהו שמקבל אחריות. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

רגע, אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס לנקודה אחת חשובה שהעלה האיש, וזה לא בשליטתו לגמרי. על רציפים ייעודיים. פה שמעתי מהם רצון טוב, אבל החברים שיושבים לשמאלי, תכף יצטרכו לענות לזה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

בסדר, אנחנו גם נבקש ממבקר המדינה לבדוק את זה.

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

בנמל אשדוד יש חמישה רציפים ייעודיים למלט. אני עוד לא ראיתי בניין במדינת ישראל שנבנה רק עם מלט ובלי ברזל בניין. 

 << אורח >> ניסן לוי: << אורח >>  

לא שלי. תהיה הוגן, לא שלי.

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

ניסן, אל תפריע לי.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

לא, אל תתחילו כך כי אנחנו לא נפתור. כן/לא/לא שלי. אני רוצה שתשבו לכוס קפה. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

יש חמישה רציפים ייעודיים למלט. אנחנו מדברים על זה משנת 2023. נפגשנו עם אלי בר יוסף. אני שמח שהעלה את זה המנכ״ל עכשיו. רציף ייעודי לברזל. לחייב את רספ"ן שיסגרו את הנושא הזה, לא צריך בשביל זה אוניברסיטה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

מבקר המדינה הוא הזרוע הארוכה של הוועדה לביקורת המדינה. הוא מתבקש לבדוק גם את הנושא הזה, זה גם מופיע בדו"ח. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

העמידו כבר את רציף שבע.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תאמין לי, זה לא עוזר לי. אני לא יודע איפה הרציפים. אני טועה במספרים. אני מנסה לנהל.

 << דובר_המשך >> יצחק איסטריק: << דובר_המשך >>  

וגם לא צריכים ציוד ייעודי. המנופים הרגילים. רק שייתנו אישור. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

טוב, תודה. הנה, קבעתם. זה יתווסף לי לבדיקה שלי כמבקר המדינה לוועדה לביקורת המדינה, כדי שנוכל בסוף, אם נצטרך, להביא גם את מנכ״ל משרד התחבורה, שיש להם אחריות ישירה על כל הנושא הזה, וגם החברות הממשלתיות. 

יש מישהו שבער לו לדבר. אני לא הולך לפי הסדר, זה מפריע לי קצת. מי אדוני, בבקשה? 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

רז הילמן, אני מאיגוד לשכות המסחר. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אבל דיי, דיברתם. אל תיקחו לי את הזמן. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אני רק אגיד, אנחנו הלקוחות בסוף של הסיפור הזה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אבל הוא בטח מייצג גם אותך. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

הוא מייצג את המתכת, יש עוד הרבה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אבל בסדר, אתם חושבים שאני אפתור את הכל פה? אתם תבואו אליי עוד כמה פעמים, ובסוף אני אביא את השרה, ובסוף אני אביא גם איגוד החברות ואת האוצר. 0.1%, ואני שמח שהמנכ"ל בא מהענף של מספרים, אני יודע לדבר איתו בעניין הזה. יש מישהו שצריך שהמנכ"ל ישמע? בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

שלום. שמי אבי בן גיגי, אני משנה למנכ״ל בחברת נוימן תעשיות פלדה. אנחנו אחד משלושת היבואנים הגדולים של ברזל לבניין במדינת ישראל, וגם אחד הספקים הגדולים, כי אנחנו לא רק קונים את הברזל, אנחנו גם מעבדים אותו ומספקים אותו לאתרי הבנייה. שם להערכתי אנחנו בין שני הספקים הגדולים. 

אני מבקש שלוש דקות, אבל בלי הפרעות. אני גם אי של מספרים, ולצערי לא הבאתי שקף, ואני רוצה להתייחס לנושא הזה של רציפים ייעודיים שעלו פה ולהסביר אותו דרך המספרים. תראו, מדינת ישראל בונה בעיקר בבטון מזוין, להבדיל ממדינות אחרות בעולם שבונות גם בעץ וגם בפלדה. 

הבטון המזוין מורכב משני רכיבים עיקריים, זה מלט, והברזל שמזיין אותו. במדינת ישראל הצריכה השנתית של ברזל לבניין היא 2.8 מיליון טון בשנה. מתוך זה, 2.3 מיליון טון מיובאים. זאת אומרת, הייצור המקומי 18%. ייבוא, 82. 

מלט מיובא למדינת ישראל, 8 מיליון טון. 4 מיליון טון ייצור מקומי, 4 מיליון טון ייבוא. 50%-50%. זמן פריקה בנמל. זמן פריקה, אם לוקחים בהנחה שמשמרת מגיעה לפרמיה שלה, שהיא לא מגיעה אף פעם, זה 150 טון לשעה, זה 15 וחצי אלף שעות רציף בישראל בשנה לאוניות שפורקות ברזל בניין. מלט, 500 טון לשעה. זה אין בעיה, הם עושים בקלות, יש להם מכשירים ששואבים. גם הרציפים היותר פרימיטיביים מגיעים לדבר הזה. זמן רציף, 8000 שעות בשנה. 50% פחות או יותר. 

מה הייתם מצפים לראות במצב כזה? שהמוצר כשהוא מיובא בסדרי גודל גדולים יותר, מקבל עדיפות. מה המצב בפועל? בדיוק הפוך. יש שבעה רציפים ייעודיים למלט. לברזל בניין אין רציף ייעודי אחד. 

בנוסף לזה, עוד הרבה יותר חמור מזה. מלט הוא המרכיב של כל הבטונים. זאת אומרת, בטונים יש ב' 30, ב' 20, ב' 40, ב' 50, ב' 80. מה שקובע את החוזק זה אחוז המלט שאתה שם באותו בטון. ברזל בניין עשיתי פה כרגע, בדקתי בדו"ח ייבוא שלי כרגע, יש לנו 82 סוגי מוטות שונים, ו-26 סוגי גלילים שונים. 

זאת אומרת, שיכולה להיקשר אונייה לרציף, אני אסיים לפרוק אותה, ועדיין חלק מחומרי הגלם שאני צריך אותם, לא יהיו קיימים. לא רק אצלי, בכל המשק. צריך להבין, אנחנו יבואן שגם מוכר למעבדים קטנים יותר. זאת אומרת, כשאצלנו אין את החומר, הוא לא קיים בכל השוק. לא רק שהוא לא קיים אצלנו.

הסיבה שנפתרה הבעיה של המכולות, זה שהקימו, כמו במדינת ישראל יודעים לעשות דברים נפלאים, עושים רפורמה. מה זו רפורמה? אתה משקיע שני נמלים בעלויות של מיליארדים, ואתה גומר את התהליך הזה כשנפתרה הבעיה של המכולות. במטען הכללי העלויות עלו, לא ירדו. איך זה יכול להיות שעושים רפורמה, שבונים שני נמלים, מדינה משקיעה מיליארדים, ובסופו של יום אנחנו נשארים עם שירות יותר גרוע ממה שהיה לנו לפני זה? 

זה נחמד שנמל אשדוד יושב פה לבד. יש בעיות גם בנמלים האחרים. בקטע של הרציפים הייעודיים למשל. יש לי אונייה שנכנסה לנמל, אונייה של 27,500 טון. לפי דעתי, איציק, תתקן אותי אם אני טועה, דימורד של אונייה כזאת באזור ה-30,000 דולר ליום?

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

האונייה הזאת חיכתה 30 ימים. מישהו בסוף משלם את החשבון הזה. הציבור. עכשיו, אני אומר, זה דבר שהוא פתיר ברמה של ישיבה של 10 דקות של החבר'ה מחנ"י, ולשים חותמת. של רספ"ן, סליחה. גם הרציפים שעכשיו התירו אותם. הבעיה עדיין לא נפתרה, אדוני המנכ״ל. כי יכול להיות שכבר עשו את ההסדרה, אבל בפועל עוד לא נחתם הסכם בין חנ"י לבין הנמלים. זאת אומרת שגם ההסדרה שנעשתה כרגע, עוד לא קידמה אוניית ברזל אחת. ואנחנו רוצים את מקומנו בחזית יחד עם המלט.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תודה. הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק את הנושא של הרציף הייעודי לנושא ברזל. זה אחד הרי תלוי בשני. נראה לי שבשנה הקרובה אני ניפגש די הרבה. הקפה על חשבוני. תודה רבה שבאת. אנחנו נרד לבדוק את מה שאמרתם, אנחנו ננסה לשפר. אנחנו לא לעומתיים. זה מה שאני אומר פה. אני מנסה להביא פתרונות. אני כבר זקן, מבוגר. מניסיונות שיש לי בחיים, כשהולכים ראש בראש אין פתרון. צריך למצוא איזונים. לא הכל פתיר, אבל הרוב הוא פתיר. אדוני, בבקשה. 

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>  

טיקו גדות, חברת נמלי ישראל. אני רק רוצה לחדד כמה דברים, כי היות ובוועדה לא כולם מכירים את הנושאים. יש פה הרבה ערבוב של מידע שהוא לא מדויק. כשמדברים על שבעה רציפים ייעודיים למלט בנמל אשדוד, סורי, יש אחד. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

לא נכון.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

רגע, חברים, זו המשימה של מבקר המדינה, הוא הזרוע הארוכה של הוועדה לביקורת המדינה. 

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>  

רציף ייעודי זה רציף שמוגדר ברספ"ן. אם חברת נמל כזו או אחרת מחליטה להשתמש ברציף למשימה מסוימת, זה לא עושה אותו לרציף ייעודי לצורך תור תפעולי, ולכן יש רק רציף אחד. הדבר השני, כשמדברים על תורים בשהיית אוניות, יש עוד איזשהו עיוות מסוים בתפיסה, כי בריכת נמל זו לא חברת נמל. 

בבריכת נמל חיפה יש יותר מנמל אחד. יש שם את חברת נמל חיפה, ויש שם את ה-SIPG, יש את מספנות ישראל, יש את תאשה, יש את גדות, יש את דגון, ולכל אחד מהם יש את האוניות שלו. אז אם אנחנו מחר ננסה לבחון כמה אוניות ממתינות בתור למספנות ישראל, מסתבר ש-50% מהאוניות ממתינות. ולא ממתינות כי הנמל לא מתפקד, הוא הנמל לדעתי עם הפרמטרים הכי טובים מכל הנמלים היום בארץ. כיוון שבעיקר לקוחות הפלדה בוחרים להגיע לשם, כי הם מקבלים שם שירות פנומנלי, והם הולכים בעקבות השירות, ושווה להם גם להמתין חודש, אבל לקבל את השירות. 

וזה גם מה שקרה עם המלט. הם שברו את כל המונופול של נשר והקימו שם גורם מדהים שיודע לתת מענה למשק בתחום המלט. אז אוניות שלהם ימתינו לפי התור, אבל מודעים לזה. והיום הם יתחרו בתחום הגרעינים, ואני מניח שיקרה אותו דבר. השירות בעצם מה שקובע. 

ופה אני רוצה רק לתקן, נקרא לזה טעות דיווחית, בסדר? כשאנחנו עושים את ההשוואות העולמיות, ואמר את זה בצורה לא ברורה וחדה מנכ״ל ניסן, קחו בחשבון שנמל אשדוד הוא הנמל היחידי שלא עובד בשבתות. בעולם הם עובדים כל הזמן, בשבתות ובחגים ואין הפסקות, וכו'. אפילו בנמל חיפה עובדים ברוב הימים, ועובדים בשבתות, ועובדים בחגים, אולי לא עובדים רק ביום הזיכרון. אבל כולם עובדים. אז סטטיסטי, הוא נכה, וצריך לתת את זה את המשקל הנכון בתחשיבים כדי לראות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אפשר לחפות על הפסד היום הזה במשמרת ב' ו-ג'? אני שואל אותך כאיש מקצוע.

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>  

לא, כי בכל העולם הם עובדים גם כן את כל המשמרות, אז עדיין הוא יהיה נכה. תחסרנה לו משמרות בצורה משמעותית. אבל שוב, אני חושב שמה שחשוב לוועדה היום, ורוב הפרמטרים שניסן מדבר עליהם, על שקיפות וכו', אנחנו מדווחים עליהם באופן קבוע. ואני הוצאתי את הדיווחים, אני אשמח להעביר לכם, כי אני מניח שאתם גם נשענים על הדיווחים שלנו בסופו של דבר, של מה קרה בנמל אשדוד. 

אגב, אני מסכים עם הביקורת שהייתה בשנים האחרונות. היו שם באמת ליקויים, וחלקם טופלו, חלקם לא טופלו, אבל ב-2024, נמל אשדוד מוביל בכל הפרמטרים. ויש שם מגמת שיפור. אז לבוא ולהגיד שהכל בסדר? לא. אבל מה שחשוב זה לראות את המגמה. ואם המגמה היא מגמת שיפור, והוא נמצא כבר באיזושהי פאזה, אפילו בפרמטרים מסוימים יותר טוב מנמל חיפה, שהוא נמל פרטי שיודע לטפל בבעיות, הוא גם תקוע עם פרמיות, וגם הוא תקוע עם הסכמי עבודה. אין מה לעשות, אנחנו נמצאים במדינה שלא נולדה היום ואנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים. 

והם עושים לדעתי עבודת שיפור מדהימה, למעט נושא אחד שהוא כרגע נמצא גם כן בבחינה של השרה, זה נושא הגרעינים. כי הוא נושא בעייתי, והם משקיעים שם המון כסף, ואני חייב להגיד, משקיעים אותו מתוך שיקולים לאומיים, לא מתוך שיקולים עסקיים תמיד. כמו למשל מסוע גרעינים שהם שותפים של חברת נמלי ישראל בהשקעה של מעל רבע מיליארד שקלים, שהיא לא תחזיר את עצמה, אבל היא תיתן מענה לדרום עם כל נושא הגרעינים. 

וכמו רציף 21, שהוא רציף שנבנה על אוניות ענק, ואנחנו רואים היום גם מה בעולם, מעבר לאוניות ענק. אז בנמל חיפה הוותיק אין היום פתרון לדבר הזה. בנמלים החדשים הדרום והצפון, יש פתרון. וגם לנמל אשדוד היום יש את היכולת להתחרות ולתת מענה. אז הם באמת אולי לקו במתן שירות וידיים וכו', אנחנו מכירים את הבעיה שם של כוח אדם, שמענו שהוא מגייס כוח אדם נוסף. והם עבדו מתוך שיקולים כלכליים, וכשהגיעה אוניית גרעינים שהיא לא כלכלית כל כך, העדיפו לשים את הידיים במכולות שהיו יותר כלכליות. אני מניח שאלו היו השיקולים, ולכן עיקר התנועה של הגרעינים הגיעה לממגורות דגון. 

ואנחנו משקיעים שם היום סכומים אדירים בשביל לשדרג את הממגורה, את הטכנולוגיה שלה, את כל מערכות המחשוב שלה, על מנת לסייע לנמל. עדיין יש פה איזושהי בעיה שבשרשרת מזון הזאת של גרעינים, שתי ידיים אוחזות. מצד אחד חברת הנמל פורקת בקו המים, ומצד השני כל המסוע והממגורה מנוהלים על ידי גורם אחר. והשילוב הזה עדיין לא עובד טוב. השרה מודעת לזה, והיא חותרת לפתרון. אבל כדאי באמת להסתכל על המגמה, כי זה מה שחשוב. הדו"ח הוא נכון, ויש לו הרבה הערות, אבל המגמה היא בהחלט מגמת שיפור. 

ואם אני אגיד רק מילה אחת על נושא הפלדה. זה נכון שאוניית פלדה יכולה להמתין המון זמן, ונכון שזה עולה כסף למשק. אבל אם הייתי כרגע מכניס את אוניית הפלדה, אז יכול להיות שאונייה אחרת הייתה ממתינה במקום. ואין לנו פתרון לכולם בו זמנית. ואם היא הייתה ממתינה, אז היה יוצר שוב נזק למשק, ואני לא יודע כרגע איפה הנזק הוא יותר גדול. ולכן יש את רספ"ן שיושב, וחושב, ועושה עבודה מאוד מושכלת בקביעת תור תפעולי. ואם תהיינה הערות לתור התפעולי, אז בסדר.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

התור התפעולי ייבדק. תודה רבה לך על דבריך. לפני שאני אעביר להסתדרות העובדים, אני רוצה לתת לרשות הספנות והנמלים. בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> ירון שוורץ: << אורח >>  

שלום, ירון שוורץ. אני אתייחס קודם לביקורת, וגם לדברים שהעלו פה. אני מנהל אגף הנדסה, תפעול נמלים ברשות הספנות והנמלים. אז קודם כל, לגבי דו"ח הביקורת, בשורה האחרונה המצב דורש שיפור, למרות שהדו"ח עצמו, יש לי הרבה מאוד השגות עליו ברמה המקצועית. 

ההשוואה לנמלים אחרים בעולם, כל מיני דברים שאני עובד הרבה שנים ברספ"ן לא הצלחתי לעשות, לא יודע איך הצליחו לעשות את ההשוואה הזאת. אבל בשורה האחרונה אני בהחלט מסכים שצריך שיפור, ובמיוחד ביום שנכתב הדו"ח. 

מאז ועד היום אנחנו קידמנו דברים בשיתוף חברת נמל אשדוד בתוך התור התפעולי. שיהיה מובן לכולם, אי אפשר לתת רציף ייעודי לכל מטען שמגיע לארץ. יש פרמטרים לעניין הזה. נוהל התור התפעולי נמצא בחקיקה, זה לא שאני יושב על כיסא עם שתי רגליים למעלה ומחליט זה הראשון וזה השני. יש סדר דברים, יש תהליך של קבלת החלטות בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אתה מפתיע אותי, כי אני לא יודע, אני שואל, אנחנו נבדוק את זה גם אחר כך. אתה יודע אם החוק עבר ועדת שרים לחקיקה? אם הוא כבר מגובש, אתם יודעים? אמרת שזה הולך לחקיקה. 

 << אורח >> ירון שוורץ: << אורח >>  

לא, אני אחזור על הדברים. כל שינוי בנוהל, כיוון שהוא נמצא בדיני הספנות, הוא בתהליך חקיקה רגיל. והתיקון האחרון, עם כל המאמצים והרצון הטוב, ארך שנה וחצי, שנכנס לתוקף ב-12 בפברואר 2023. אז זו התוצאה הייתה של העבודה יחד עם נמל אשדוד, הנושא של הרציפים הייעודיים, שכבר אמרתי קודם שגם להם יש פרמטרים. 

לגבי הברזל שדובר פה, אנחנו ישבנו עם יבואני הברזל, שוחחנו בעניין. לגבי הברזל, באמת יש כמויות גדולות, אבל חסרים דברים כדי באמת לקבוע שאפשר להקצות רציף ייעודי. אנחנו ממשיכים לדבר, אנחנו לא סיימנו. 

 << אורח >> נדים עבוד: << אורח >>  

אנחנו פנינו אליכם, אגב, בסוף השנה בשם חטיבת לשכות המסחר.


 << אורח >> ירון שוורץ: << אורח >>  

אני כבר עניתי. אני לא יודע איפה זה נמצא, אבל אני כבר עניתי. 

 << אורח >> נדים עבוד: << אורח >>  

אבל אנחנו לא קיבלנו תשובה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אנחנו נבדוק גם את נושא הרציפים. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

אבל נמל אשדוד התנדב לתת רציף ייעודי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

שמענו, יש בעיה. שמע המנכ"ל. אנחנו נבדוק את זה על ידי משרד מבקר המדינה. בבקשה, כמה משפטים לסיום. 

 << אורח >> ירון שוורץ: << אורח >>  

תחום אחד של תהליכים אמרתי, זה תיקון נוהל התור התפעולי, שנתנו רציפים ייעודיים לנמל אשדוד במלט, כיוון שיש כמות גדולה מאוד. ויש גם מתקן ייעודי שפורק את המטען וזה מייעל את עבודת הנמלים, ולכן סימנו שני רציפים לבצע, דרך אגב, על כל הוויכוחים שהיו פה. ואפילו לא רוצה להגיד רציפים, זה באורך רציף. כי רציף כזה ויש רציף אחר. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

שפיר לא נחשב.

 << אורח >> ירון שוורץ: << אורח >>  

שלושה רציפים ייעודיים למלט, קלינקר וגרעינים נכנסו לתוקף כמו שאמרתי, בפברואר 2023. נושא של תשתיות. בסוף אוקטובר האחרון, 2024, חברת נמל אשדוד הציגו בפניי תוכנית הסתיידות שלהם. מול זה אישרתי להם גריטת מספר מנופים ישנים, שכמובן כל התהליך הזה אמור לשפר את היעילות של הנמל לגבי ציוד. הנושא הזה גם עלה פה בדו"ח המבקר. ולמעשה זהו, אלה הדברים.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

 תודה רבה. תצטרכו גם להיפגש איתה. אין ברירה, אתם צריכים להביא מסגרת חדשה של תיקון לדו"ח. אחרת לא נוכל להתקדם. אני נותן קודם לאנשי המקצוע, בסדר? ברשותכם. פיני פרנקו, בבקשה אדוני.

 << אורח >> פנחס פרנקו: << אורח >>  

פיני פרנקו, מספנות ישראל. אני רוצה להתייחס למספר דברים שעלו בדו"ח, לא בהכרח לגבי נמל אשדוד, אלא בכללי לגבי נמלים. הנושא הראשון זה נושא התור התפעולי. התור התפעולי חייב לעבור שינוי ולתת מענה לאוניות המטען הכללי. יוצא מצב היום שאונייה שמוכנה לכניסה לנמל, הרציף מחכה לה עם עובדים וציוד, היא לא תיכנס כי כללי התור התפעולי נותנים קדימות לאוניות אחרות. זה משהו שחייבים לטפל בו ולמצוא לו פתרונות. 

הדבר השני הוא נושא של התייעלות. הוא קשור לתור התפעולי, אבל בעקיפין, וזה נושא של התייעלות הניתוב. ואני אסביר מה הכוונה. הנתבים עובדים מאוד קשה, אבל הם כפופים לחוק או לנוהל שלפעמים מגביל אותם. דוגמה לזה, אם נכנסו אליי למספנה להכניס אונייה לרציף בקשירה, לידה עומדת אונייה שמיועדת לצאת החוצה, האונייה הזאת תחכה עד שיגיע הזמן שלה בתור התפעולי לצאת החוצה מהנמל. הנתב יכניס אונייה, יילך לעשות פעולות נוספות, כי זה מה שמחייבת אותו התקנה, ורק אז יחזור להוציא אונייה החוצה. 

אלה דברים שחייבים לתת להם את הדעת, בייחוד במעגנות כמו נמל חיפה, שאנחנו מדברים על מספר רציפים ששייכים למספר מפעילים. עלה נושא של ממגורות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

האמת שאני לא יודע לעשות את זה, אני מבקש, אני שם על השולחן מה אני כן יודע לעשות ומה אני לא יודע לעשות. אני עוד פעם מבקש ממשרד מבקר המדינה, זה עולה כל פעם מחדש. אני אינני איש מקצוע, אני יודע לנהל ואני צריך להיעזר בכם כדי לראות מה עושים. 

 << אורח >> צחי סעד: << אורח >>  

כן אדוני, רק חלק מהדברים שנאמרים פה כתובים בדו"ח.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אתם ציינתם, אבל תביאו לי פתרונות. 

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

כן, אבל כל בעלי המקצוע פה אומרים שאין בעיה.

 << אורח >> ירון פישמן: << אורח >>  

לגבי התור התפעולי, ציינו בדו"ח את הבעיות שיש בתור התפעולי והמלצנו למשרד התחבורה ולרספ"ן לעדכן את הנוהל של התור התפעולי. עכשיו, הסביר פה נציג רספ"ן שזה גם כרוך בתהליך ארוך יותר וכו'. אבל ההמלצה היא לתקן את התור התפעולי. 

 << אורח >> ירון שוורץ: << אורח >>  

סליחה, מה זו המלצה? יש דרך בחקיקה, כתוב. 

 << אורח >> ירון פישמן: << אורח >>  

אני הבנתי, אבל משרד מבקר המדינה לא מתקן בעצמו. 

 << אורח >> ירון שוורץ: << אורח >>  

אבל משרד מבקר המדינה הוא מקצועי בלבקר, אבל הוא לא מקצועי בעבודת הנמלים. אני לא רוצה לרדת לפרטים, אבל אתם טעיתם בהרבה מאוד מונחים מקצועיים, בתהליכים. הרבה מאוד דברים כתובים בדו"ח שלא יכולתי לקרוא אותם אפילו. אבל אני לא רציתי להגיד את זה, עכשיו אני אומר את זה. אז לפני שאתם קובעים החלטות, כדאי לדבר איתי אפילו פעם אחת חצי שעה. 

 << אורח >> ירון פישמן: << אורח >>  

אני אזכיר שקיבלתם את טיוטת הדו"ח להתייחסות, וקיבלנו את ההתייחסות שלכם והתייחסנו אליה. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

הדו"ח פגז. הדו"ח מדויק. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אדוני, אני לא צריך שתגיד את זה.

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

אני אומר לו. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני מבקש גם להיפגש איתו כאיש מקצוע. זה מה שאני מבקש. אין לי כלים כשאני מטפל בנושאים כאלה, אין לי כלים, אני מודה. אני לא איש ים, מה אני אעשה? 

 << אורח >> ירון פישמן: << אורח >>  

אדוני היו"ר, רק נבהיר שבמסגרת הביקורת נפגשו עם כל הגופים המקצועיים, אולי לא עם הפרסונות שיושבות פה, גם חלקן התחלפו. בנמל אשדוד הוא התחלף. עם כל הגופים, עם רספ"ן, ועם חנ"י, ועם הנמלים, ועם משרד התחבורה, ועם כל מי שצריך. ככה עושים ביקורת. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

הוועדה לביקורת המדינה נחושה לבצע את התיקונים של הליקויים שקרו. אני אשמח שיבואו בפגישה הבאה ויגידו עזוב, אין לך מה לדבר, נשתה סודה וקפה, זה מה שהכנסת נותנת, ונלך. 

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

אם הכל כל כך טוב, אתה שומע פה מצב כביכול נהדר. רבותיי, יש 30 אלף דירות שתקועות. צריך לשקם את הצפון והדרום. יש לנו ימים שאנחנו לא יכולים לספק ללקוחות שלנו, והסחורה עומדת, צפה במים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

הבנו. 70 אלף דירות עומדות על שולחנות הקבלנים ואין דורש כרגע. 

 << אורח >> פנחס פרנקו: << אורח >>  

אם אפשר רק לסיים עוד שני נושאים. עלה נושא הממגורות. אז גם פה, כנראה תצטרך לקום ממגורה נוספת בדרום ולעבוד בצורה קצת שונה ממה שפועל היום. אבל אני שם את זה בצד. אני חושב שמה שנאמר בדו"ח של הפרדת לקוחות בין צפון לדרום, וכל לקוח יפרוק באזור המחייה שלו, לא נכון ונוגד את השוק החופשי. 

אנחנו מקימים ממגורה במספנות ישראל. כחלק מהתהליך חשבנו קדימה, וזה מוביל אותי לנושא הבא, שזה אומר הורדת העומס בכבישים, או לפחות ניסיון להורדת העומס בכבישים. הקמנו טרמינל של רכבת, שלוש מסילות. כרגע הטרמינל הזה עובד ב-50% יכולת וכבר מינואר הוא מוציא מטען החוצה מהנמל. 

כל רכבת כזאת מורידה מהכביש בין 40-60 משאיות. אנחנו הצלחנו להוביל מ-17 בינואר כשהמסילה נפתחה, ועוד פעם, אני מדבר על שליש מכמות היכולת שלנו במסילות. הובלנו כבר כמעט 30 אלף טון. 30 אלף טון בחשבון פשוט, זה 1000 משאיות שירדו מהכבישים. במקרים רבים, המרחק מהווה יתרון כשאתה עובד עם רכבת. וזה משהו שגם כן צריך לתת את הדעת בדו"ח שלכם. 

שתי הערות אחרונות כלפי מה שנאמר קודם. מטען כללי כן נפרק במשמרות ג' בעולם, וגם בישראל. אנחנו עובדים מסביב לשעון במספנות ישראל, עובדים במשמרות ג', מנסים לייעל ככל הניתן את מה שיש לנו, כי כמות הרציפים שלנו מאוד מוגבלת, וכדי להשתדרג, אנחנו יכולים רק בצורה של התייעלות. התייעלות בקצבי הפריקה, התייעלות בזמני הפריקה.

דיברתם קודם על שבתות. שבת מהווה 17% מפרק הזמן שהנמל עובד. גם שם לנמלים שרוצים לעבוד בשבת, יש נכות מסוימת. האישור לעבודה בשבת לא ניתן לכל הנמלים באופן גורף. לי יש מגבלה בעבודה בשבת, אני עובד בערך ב-20% מהיכולת שלי בשבתות, כי זה מה שהקצו לי. 

ונושא מדדי שירות, אני חושב שזה א'-ב'. אנחנו כנמל כמעט מהיום הראשון שלנו מפרסמים, גם ללקוחות שלנו שיושבים פה, גם לעובדים שלנו, שזה דבר חשוב מאוד, את מדדי השירות, באופן פתוח לחלוטין. בכל רגע נתון יודעים כמה זמן עובדת אונייה, כמה זמן היא ממתינה כדי להיכנס אלינו, כמה זמן לוקח למשאית מהרגע שהיא נכנסה אצלי בשער ועד הרגע שהיא יצאה החוצה. נכון להיום, אני יכול להגיד לכם, 50 דקות. בגלל העומס הגדול שיש עלינו. מעבר לזה, זהו. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תודה רבה על הדברים החשובים שהוספת. ראש החטיבה רשם, נבדוק. אני לא יודע מה בדיוק אני אמור לעשות, אבל אני לא יורד מהנושא הזה, הוועדה לא תרד מהנושא. יש כאן הרבה כסף ציבורי, וזה חבל, שקשור לחיים שלנו, לברזל, לכל הדברים האלה, דברים שאני נחשף אליהם בפעם הראשונה, אני מודה. הסתדרות העובדים החדשה, מר אייזנברג, בבקשה. 

 << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >>  

שלום, אדוני. עו"ד ניר אייזנברג, מנהל חטיבת נמלי הים בהסתדרות. א', למשרד מבקר המדינה ולוועדה הזאת, תודה על העבודה החשובה שאתם עושים. בטח בתקופה הזאת, ביקורת חשובה לאין ערוך. אני לא איש של מספרים, אני איש של עובדים, אז אני אגיד שב-8 באוקטובר אני נסעתי לנמל אשדוד, ואני ראיתי את העובדים שהשאירו ארבעה וחמישה ילדים בבית ונשים בבית בלחץ תחת טילים, ועלו ל-50 מטר גובה למנוף, או ירדו לבטן האונייה כשמסביב אזעקות. 

בסדר? אז שלא יספרו לי סיפורים על עובדי נמל אשדוד שעוצרים את העבודה בפרמיה, כי במלחמה, אם הם לא היו, המשק היה נעצר. נעצר. ההסתדרות בשנים האחרונות, עשתה שינוי תקליט. לראייה, תראו 90% פחות בסכסוכי העבודה. גם תיקים שמנוהלים בבתי דין, אם הייתי מבלה שלוש פעמים בשבוע בבית הדין בבאר שבע בהקשר של נמל אשדוד, היום יש תיק אחד וגם הוא נגמר. 

אנחנו מתרכזים בעבודה, אנחנו מתרכזים בצמיחה, אנחנו חותמים על הסכמים שמטרתם להצמיח את הנמל, להצמיח את המשק. בתוך זה גויסו 85 עובדים זמניים, על אף שאני מתנגד אידיאולוגית לדרך העסקה שכזו. גויסו, כי אלה הם צרכי המשק, אלה הם צרכי החברה. 

שתיים, לגבי הפסקת העבודה והפרמיה, אני ממליץ לאדוני שכרגע נמצא בטלפון, להתעדכן. הסכמים מזמן שונו, הסכמים מזמן עודכנו. אתה לא תראה הפסקות עבודה, וככל שתראה הפסקות עבודה שכאלה אתה מוזמן לרשום את מספר הטלפון שלי, אני אשמח לענות ולתת מענה. אז זה בעניין נמל אשדוד, שבעיניי, אגב, לא צריך לעמוד כאן לביקורת, או צריך לעמוד בוועדה לביטחון ישראל על מה שהוא עשה בשנה האחרונה, על מה שהעובדים שלו עשו, על זה שחצי מהנמל, ואני לא רוצה להרחיב בפורום הזה, הוא התעסק בסיוע הומניטרי, התעסק באוניות ביטחוניות, מה שבכל שאר המדינה כנראה שקצת שכחו. 

קצת המלצות למשרד מבקר המדינה ולוועדה הזאת על אולי אזורים שאולי באמת דרושים ביקורת. אחד, על הפרטת נמל חיפה, שכולם מתהדרים באיזה צ'ק גדול בחדר ישיבות שיכניס למדינה קצת כסף, וכשדיברו על משקיע אסטרטגי שיבוא לנמל חיפה, דיברו על מישהו שגם יביא עבודה, אבל עד היום, שנתיים מאז ההפרטה לא הכניס אונייה אחת. אז זה דבר שהייתי בודק. 

על המינוף הגבוה שלקחו בהפרטה הזאת, שגורם לבעלים של הנמל במקום להתעסק בפיתוח הנמל, בהבאת עבודה, בהתעצמות, מתעסק באיך אני מכסה את ההלוואה הזו. זה גם הייתי בודק. על נמל אילת, שכבר שנה שלמה עומד במצור ימי מוחלט, לא מכניס אוניות, והאוצר, כמה שהוא מנסה, נתקל בהרבה מאוד חסמים להעברת הכספים, והנמל עומד ללא סיוע. עוד פעם, אני לא חבר של הבעלים ואין לי שאיפה להיות כזה, אבל בואו, הגיע הזמן שנגיד חלאס, בואו נראה איך אנחנו מקדמים את העניין הזה ואיך לא משאירים את הנמל הזה למות. 

שלוש, על זה שבזמן מלחמה יש לך נמל בבעלות מדינה שקוראת לחרם ימי על ישראל. כן, נמל המפרץ. אותם סינים גם קראו לחברות לא לפקוד את ישראל בתקופת המלחמה. גם את זה הייתי בודק, איך זה מתיישב עם צו האינטרסים של מדינת ישראל שנחתם בהקמת הנמלים. 

וארבע, נמל חדרה. יש נמל כזה, בסדר? ועקב החלטת המדינה לצמצם את השימוש בפחם ואת הייבוא של פחם, אנחנו בסוף נשארים שם עם צוות עובדים מיומן, עם מקשר שככל הנראה יישאר יתום. יש לנו שותפים בחברת נמלי ישראל ומשרד התחבורה שעוזרים לקדם רעיונות שיחיו את המקום, אבל אולי שם גם כדאי לקבל איזו מילה או שניים. 

ולסיכום רק, אדוני, ההסדרה של הנמלים נחתמה רק לפני שבועות בודדים. הייתה פה עבודה מאוד מאומצת, גם של ההסתדרות, גם של משרד התחבורה, משרד האוצר, חברת נמלי ישראל, ואני חושב שניתן קצת לזמן לעשות את שלו במקום שנשלוף אקדחים ונחפש לירות בכולם כל הזמן. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

את הסעיף האחרון שלך לקחתי. 70% מהדברים שאמרת זה המלצות. אם אתה עורך דין, כדאי שתדע, הוועדה לביקורת המדינה כפופה לחוק מבקר המדינה, או מבקר המדינה כפוף, והיא אמורה לדון בדוחות מבקר המדינה. למרות זאת, ראיתי שראש החטיבה רשם את מה שאמרת, נתת להם רעיונות לביקורות נוספות, תבורך. אבל תודה רבה על הדברים. 

 << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >>  

תבורכו אתם, תודה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תודה לך, אני מאוד מודה לך. משרד התחבורה, בבקשה. 

 << אורח >> עופר אלישר: << אורח >>  

עופר אלישר, מנהל אגף אסטרטגיה. אני אגיד ככה, קודם כל בתמונה היותר גדולה, אנחנו פה פחות או יותר מעצמת נמלים. יש לנו פה הרבה מאוד קיבולת. הכנסנו את השוק לתחרות עזה, ובלונג-ראן זה יהיה שיפור מאוד חזק לעומת מה שהיה. 

שני כלים שהכנסנו כדי לשפר את המצב. הדו"ח הזה הוא מינואר 2024, ועכשיו אנחנו לקראת משהו אחר. הוא נחתם בינואר 2024, על 2022, וקרו כמה דברים. אחד, זה כמו שציין איש ההסתדרות, הנושא של ההסדרה ברציפי הנמלים, פתחנו עוד יותר את השוק לתחרות, אוקיי? עכשיו, בגלל התורים פתחנו את השוק לתחרות, ככה שכולם יכולים לעשות עוד פריקות של סוגי מטענים שונים, כך שהתור אמור להתקצר, והוא באמת מתקצר. אם אנחנו רואים את הנתונים, התור הולך ומתקצר, זה אחד. 

דבר שני, אנחנו עובדים עם משרד האוצר על שינוי תעריפים, כך שיהיה מנגנון של קנסות למי שלא יכניס את האונייה בזמן, ומפעיל שלא יתחיל לעבוד על אוניות בזמן סביר. אז זה מנגנון שאנחנו עושים יחד עם משרד האוצר, ואנחנו מחכים לוועדת המחירים, ואני מקווה שבהקדם אנחנו נפרסם את זה. אלה שני הכלים. אנחנו כמשרד, כמובן, אנחנו אחראיים מלמעלה, אנחנו צריכים לתת את הכלים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

מתי תגמרו של הנוהל של קנסות מול משרד האוצר? תכף נשמע את משרד האוצר. כי זה חלק מחיינו, מי שלא עומד במשימה. 

 << אורח >> עופר אלישר: << אורח >>  

בדיוק. אנחנו נעשה את זה. אני חושב שבשבועות הקרובים יש לנו ועדת מחירים, ואנחנו נעשה את זה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

 הוועדה מבקשת לקבל ממך, או תכף נראה מי ממשרד האוצר, מייל פשוט – 'סיימנו את העבודה בנושא הזה והזה, אלה הקנסות, אלה התעריפים'. אנחנו נכניס את זה לתוך הפרוטוקול של הוועדה לפעם הבאה. אין לנו ברירה אחרת. אתם רוצים את זה גם? אז גם בבקשה לראש החטיבה במשרד מבקר המדינה. בסדר? 

 << אורח >> עופר אלישר: << אורח >>  

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

יופי, אני ממש מודה לך. משרד האוצר, בבקשה. 

 << אורח >> יואב סיבור: << אורח >>  

אהלן. יואב סיבור, אגף תקציבים. מבחינתנו, כמו שגם מבקר המדינה מצטט בדו"ח שלו, לחוסר יעילות בנמלים יש עלויות משקיות מאוד גבוהות. ממליץ לכולם לראות גם את המחקר שמצוין פה בדו"ח של הכלכלן הראשי. וכמו שאמר נציג משרד התחבורה, אנחנו כן בציפייה גם שהליך ההסדרה שנעשה יאפשר התייעלות וקיצור של התורים, בעיקר בענף המטען הכללי. ועם הפנים קדימה להליך שצוין בוועדת המחירים, שאנחנו כן נמליץ בה גם על תעריפים שנועדו לתמרץ עבודה יעילה בכלל התחום. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אתם, כל הסיפור של הדיווח לוועדה ולמשרד מבקר המדינה, אז בבקשה. מי לא דיבר? או מי בעוונותיי הרבים לא נתתי לו לדבר? בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

רז הילמן, אני מנהל את אגף הרגולציה באיגוד לשכות המסחר. יש כאן באמת הסכמה רחבה על המשמעויות של העיכובים, על ההשפעה על המשק, ולא צריך להרחיב בעניין הזה. ההסדרה שהוחלט עליה היא טובה, היא חשובה, אנחנו באמת מברכים עליה. אבל בסופו של דבר, אם כשזה יגיע לביצוע, אז יהיו בעיות עם כוח אדם, אם יהיו בעיות עם ציוד, אם יהיו בעיות אחרות שיגרמו לשירות להיות לקוי, אז המטרה שרצינו להשיג של באמת לתת שירות טוב ליבואנים, ליצואנים, שכולם יוכלו לקבל את הסחר כמו שצריך להיות, אז אנחנו בעצם לא השגנו דבר. 

ולכן מאוד חשוב, א', שבאמת תישארו במעקב, ואני מאוד מברך על הדברים שאמרת פה, על הרצון שלך שבאמת גם משרד מבקר המדינה וגם אתה תישארו במעקב. אחת ההמלצות בדו"ח זה קביעת מדדי שירות, המלצה מאוד חשובה, ואני מקווה שמשרד התחבורה ורספ"ן יקבלו את ההמלצה הזאת, ובאמת יציבו גם דרישות בהיבטים האלה. 

לא ברורה לי הטענה שהוצגה על ידי נמל אשדוד, שאני מאוד מברך את הצעדים שהם עשו כדי להשתפר, אבל בין היתר אחד הדברים שלא היו ברורים, דיברו על זה שיש בעיה של משאיות, ולכן פחות משתמשים במשמרות ב' ו-ג'. אני לא מצליח להבין למה בנמלים אחרים אין את הבעיה הזאת, זה בסופו של דבר, אני מניח אותן משאיות, ואני אשמח אם יש פה עוד מישהו אחר אולי מטעם הנמל שיודע להשיב על זה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

כמישהו שמבין דבר אחד בעניין זה, יש חוסר מטורף בנהגים, במשאיות, מטורף.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

ובכל זאת, בנמלים אחרים עובדים משמרות ב', ג', מקבלים משאיות, פורקים סחורה. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

החוסר הזה הוא גם בצפון?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

החוסר בכל המדינה. בצפון יש קצת יותר פרוספריטי, כי מספר רב של משאיות עם נהגים מוחזק בצפון בגלל האוכלוסייה. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

חסרים בארץ 5000 נהגים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני יודע. אז אתה רוצה שאני אגיד כמה חסרים לאוטובוסים עכשיו? 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

זה הכל ביחד. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

יש עוד מישהו? בבקשה.

 << אורח >> ירון פישמן: << אורח >>  

תודה. אני אתייחס בקצרה לחלק מההערות שהעלו פה בנושאים של ההשוואות הבינלאומיות. אז קודם כל נגיד לעניין רספ"ן, נפגשנו כמה פעמים עם יו"ר רספ"ן בתקופת הדו"ח. על פי חוק, רספ"ן מחויבת לבצע השוואות בינלאומיות, היא לא ביצעה את זה. על פי כתב הסמכה של חברת נמלי ישראל, היא מחויבת לבצע השוואות בינלאומיות, היא לא ביצעה את זה. 

אנחנו ביצענו את ההשוואות הבינלאומיות האלה, ואני רוצה רק להתייחס. ההשוואות מתייחסות לשנת 2021, השנים שלפני כניסה של הנמלים החדשים, ולכן היא מתייחסת לנתונים לנמל חיפה ולנמל אשדוד. זה נכון שהיום, אם תיכנס לפרסומים, אתה תראה באמת, כמו שאמרת, את הנתונים של הבריכה של הנמל. תראה גם את הנמלים החדשים, אבל הנתונים בדו"ח מתייחסים בעיקר לנמל חיפה ולנמל אשדוד. 

דבר נוסף, אנחנו נפגשנו עם גורמי המקצוע בתחום הזה של השוואות בינלאומיות ושל נמלים. אנחנו נפגשנו עם החברה שמפרסמת את הנתונים האלה, עם חברת S&P, בשיתוף עם הבנק העולמי. אנחנו נחשפנו למידע העסקי שיש שם בחלוקה של מדדי השירות שלהם לפי הנמלים בתוך הבריכה. אנחנו גם המלצנו לכם לעשות את זה. זה לא תפקיד שלנו, זה תפקיד שלכם. אנחנו המלצנו לכם להיפגש עם גורמים, עם חברות שמפרסמות נתונים כאלה, וללמוד את הנושא הזה ולפרסם נתונים ומדדים והשוואות בינלאומיות. 

לגבי הטענה שאתם לא יודעים איך חישבנו את ההשוואה הבינלאומית, הדו"ח מאוד מאוד שקוף. אנחנו פירטנו בנספח ייעודי את כל המתודולוגיה לביצוע השוואה בינלאומית. אתה מוזמן לקרוא אותה וללמוד ממנה, וגם לבצע השוואות בינלאומיות בצורה אפילו טובה יותר, כי זה התפקיד שלכם, זה לא התפקיד שלנו. אנחנו נכנסנו פשוט בנעליכם, כי אתם פשוט לא עשיתם את זה. 

ואם היו ניסיונות, ואנחנו זיהינו ניסיונות לנסות לעשות את זה ואת הקשיים, בסופו של דבר אתם לא הגעתם לשורה התחתונה. היו ניסיונות כאלה לבצע השוואות בינלאומיות, אבל לא פרסמתם אותם ולא הגעתם לשורה התחתונה. אז תקראו את הדו"ח, והדו"ח מפרט בצורה ממש מדויקת, גם את ההתייחסויות שלכם וגם את ההתייחסויות שלנו וגם את המודל עצמו. תודה. 

 << אורח >> צחי סעד: << אורח >>  

אדוני, אני רק אגיד שרשמנו את ההתייחסויות שהועלו פה, כולל דברים שציינו פה בהקשר לתיקונים שנעשו וכו', ואנחנו נמשיך ונעקוב אחרי הנושא הזה. הוא חשוב מאוד כדי שנשים אותו בצד, ומשרד מבקר המדינה ימשיך לטפל בזה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תודה רבה. תראו, יש כאן הרבה כסף על הרצפה, כסף שבחלקו אנחנו יכולים לחסוך למשק הישראלי. הדו"ח התייחס לתקופה מסוימת, ואני שומע כאן כמעט מכל הנוכחים שיש מגמת שיפור. יש בעיות – ברזל, עניינים, רציפים, לא פשוט, שצריך אולי לפתור אותם, לנסות לפתור אותם. חלקן, אדוני המקצוען, יכול להיות שזה בלתי אפשרי במצב הקיים, אבל אפשר להשתפר, אני לא יודע איך. 

האמת היא שהתרשמתי כאן גם מהמנכ״ל, גם ממך ומהאנשים האחרים, שיש רצון לבוא ולשפר. מבינים שיש בעיה, עם כל הבעייתיות של מדינת ישראל כמדינת ישראל, עם הבעייתיות של החות'ים ושל חוסר תפקוד נמל אילת, זה לא על השולחן שלי כרגע. אני צריך להתמקד בהם, בבעיות של נמל אשדוד. והתרשמתי מהמנכ״ל שידיו נקיות, הוא באמת בא, הוא איש של מספרים והוא רוצה לשפר ולתקן. 

אני מבין שגם לרספ"ן יש בעיות מקצועיות, טכניות. לא הכל פתיר אולי, אבל צריך לנסות ולטפל בעניין הזה, ולקחת כאן איזשהם מדדים של שירות בינלאומי, של S&P, שצריך לקחת אותם בחשבון. עיקר הבעיה כאן, אני שומע כל הזמן רציפים ייעודיים. לא מבין בזה, מודה. אני צריך להשתמש בכם כבעלי מקצוע ובמשרד מבקר המדינה כממליץ. הוא בדרך כלל שם לי אצבע, המלצות לתיקון, אחרי שהוא מדבר עם הקליינטים עצמם. 

הנושא של התחרות זה מבורך, לא יעזור שום דבר. כשאין תחרות, שוב, לא נתחיל להגיד, המחירים עולים, הכל יורד, הכל. אני מברך על הנושא של התחרות. לא כל הנמלים עובדים, מה לעשות, אתה לא יכול לפרוק ברזל בחדרה. מה נעשה? יכול לפרוק שם בקושי פחם. והנושא הזה של תחרות הוא מבורך. 

גם קביעת יעדים ומדדים, שדיבר עליהם המנכ״ל, בהחלט מבורך. אבל אני לא יכול להתעלם מהפגיעה הכלכלית במשק, 0.1% לאינפלציה. תראו את המכפלות, 30 אלף דולר לאונייה שעומדת, כפול חודש ימים, מעל מיליון דולר. אללה יסתור, מה שנקרא. צריך לראות איך אנחנו משפרים את זה ומתחרים באחרים. 

הוועדה לביקורת המדינה לא יורדת מהדו"ח. אנחנו מחייבים את מבקר המדינה לרדת לשטח. יש להם עומס אדיר עם כל הביקורות של כל הנושא של המלחמה, אבל יש פה כסף על השולחן, חייבים לבדוק את זה. 

אני שמח על מה שאמרת, שהנושא של הפרמיות ושל העובדים נפתר. אני לא מחפש עובדים, אני מחפש עובדים שיעבדו. אני לא נגד עובדים אף פעם כמעט, אלא אם כן יש שם בעיות קשות. אחרי שהם יירדו לשטח, יישבו עם בעלי המקצוע, יישבו עם המנכ״ל, ייראו מה שופר, יישבו איתכם כבעלי מקצוע. יש כאן קריאה קשה מאוד של יבואני הברזל. 

עשית רציף אחד עבור מלט. אני לא יודע, אני לוקח את מה שהוא אומר. איך הוא אמר, אם מישהו משתמש עם זה לדברים אחרים, אני לא אמור לדעת. אז תבדוק. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

אבל רספ"ן אומר לו שתיים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

לא, לא, אל תתווכחו. אנחנו רוצים לשפר. חבר'ה, עזבו, אתם רוצים לפתור או אתם רוצים לריב? יש לי כאן זירת אגרוף. עזבו אתכם. ואני כל החיים שלי רבתי והתקוטטתי ונלחמתי. עזבו, תנו לי קצת שקט. 

 << אורח >> נדים עבוד: << אורח >>  

אדוני היו"ר, אנחנו מנסים לפתור את זה משנת 2021. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אבל תראה, יש לי כרגע דו"ח מבקר המדינה. הם יורדים חזרה לשטח, הם יביאו המלצות, עם ישבו עם בעלי המקצוע לראות מה כן ניתן לעשות. אני מאמין שניתן לעשות. יכול להיות שהוועדה תצטרך לרדת גם כן לבדוק את זה אחרי שהוא יהיה, אני לא יודע. 

אני רוצה להודות לכם שבאתם. יש הרבה בעיות לפתרון. גם אתה, אדוני, העלית כמה דברים כבדים פה עליי. אבל זו חובתך. אני צריך לתת לך את השירות ואת הביקורת על זה. לא בטוח שאני מצליח, אבל אני משתדל, אני מתחייב לזה. אחרי שאתם תרדו לשטח, ניקח כמה חודשים, יישבו בעלי המקצוע, יעשו תיקון לדו"ח הקיים, כי עברה תקופה ודברים גם השתנו, ודברים גם צצו, שלא נבדקו. 

הצעקה הגדולה זה הרציפים הייעודיים. לא יודע אם אני יכול, אם אנחנו יכולים, אתם בטח עושים מאמצים אדירים כדי לפתור את התור של האוניות עצמן, ואני מקבל על זה שאונייה של גרעינים צריכה להיות לפני האונייה של ברזל, מה אני אעשה? אתם לא רוצים שיאכלו פה? 

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

מצוין, נכון, אבל למה מלט צריך להיות לפני?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

לא יודע. אני לא יודע מה אחוז המלך שצריך, בול אחוז הברזל. אני לא מהנדס בניין.

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

אדוני היו"ר, תשאל את הבחור ממספנות ישראל האם כשמגיעה אונייה של מלט, והיא מגיעה אחרי אוניית ברזל, האם היא תיכנס לפניה לתור אם יש רצף ייעודי או לא. מה שאמרו קודם ברספ"ן, אמרו שלא. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

אני שומע את הזעקה מהדברים שלך ואת הפגיעה הכלכלית. משרד מבקר המדינה מתבקש לבדוק את זה. הוא יירד לשטח, יבדוק. אנחנו נקיים דיון בעוד כמה חודשים. 

 << אורח >> אבי בן גיגי: << אורח >>  

פיני, אתם עוקפים את התור או לא עוקפים את התור?

 << אורח >> פנחס פרנקו: << אורח >>  

אנחנו אוכפים את התור התפעולי. 

 << אורח >> יצחק איסטריק: << אורח >>  

אתה משקר, פיני. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

חברי כנסת אם היו יושבים, הייתי אומר 'קריאה ראשונה, קריאה שנייה, החוצה'. עזבו אתכם, בואו ננסה לשלב ידיים ולשפר את זה. נורא קל לי להגיד קריאה ראשונה החוצה, שלום. אני מנסה באמת לנסות ולשפר. אני מוריד אותם לשטח עוד פעם, קבעתי דיונים מול המנכ"ל עצמו, שלכם, כדי לנסות ולשמוע אתכם. יבואו עם המלצות ונראה מה אנחנו עושים. 

 << אורח >> נדים עבוד: << אורח >>  

אנחנו נשמח לשבת גם עם אנשי המבקר, להסביר את הדברים, להציג את הנתונים, כדי גם לעזור להם. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>  

תקבלו את המייל של המבקר ושל האיש שביצע, או מנהל החטיבה. אתם תעשו דו"ח מנהלים קצר, תשלחו, תעלו הכל על הנייר, יכניס את זה. אם הוא ירגיש שהוא צריך להיפגש איתכם כאנשי מקצוע, הוא ייפגש איתכם. הנה, קבלו את המייל, תעלו את הכל בדו"ח מנהלים קצר, אנחנו מוסיפים את זה לדו"ח שלנו. אני לא בורח מבעיות. משתדל, בכל מקרה. 



אני חושב שמיצינו. אנחנו נעשה דיונים נוספים כדי לראות איך אנחנו פותרים. אני רוצה להודות לכם שבאתם, אני מאוד מעריך את זה. תודה רבה לכם, הישיבה הזו נעולה. 
 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>