פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת הכספים
26/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 185
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ב בטבת התשפ"ב (26 בדצמבר 2021), שעה 12:45



סדר היום:
 << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
ג'ידא רינאוי זועבי


חברי הכנסת:
אלון טל


מוזמנים: 
	ירמיהו גור
	–
	סמנכ"ל תכנון שירות ומדיניות ותקציבן המרכז למיפוי ישראל

	משה צייזלר
	–
	מנהל תחום, משרד הכלכלה והתעשייה

	גל ברנס
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	עשהאל צור
	–
	רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

	יפתח עשהאל
	–
	רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

	ידידיה גרינוולד
	–
	רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

	

משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	אולגה בכשי
	–
	מנהלת תחום תקציבים, משרד ראש הממשלה






מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אנחנו ממשיכים בסעיף הבא בסדר היום, שינויים בתקציב לשנת 2021.

פנייה מספר 99, משרד הכלכלה.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 25 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור תקצוב אזורי תעשייה ביישובים הבדואים בהתאם להחלטת ממשלה 2397 שעניינה תכנית לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בשנים 2021-2017. בסכום הזה מתכוונים לתקציב שני אזורי תעשייה, האחד בתל שבע ואחד בשגב שלום.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

חברי הכנסת, שאלות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה. אני מבקש לדעת מאיזה סעיף נלקח התקציב במשרד הכלכלה.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

כרגע הוא לא נלקח משום מקור. אנחנו מתקצבים רק הרשאה להתחייב ואנחנו משתמשים לצורך כך בתקציבים שהוקצו בהחלטת הממשלה בשנים הבאות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה כסף שחונה באזורי תעשייה ומשם אתה לוקח, מתוך אזור התעשייה?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

זה כסף שהוא חונה בתקציבים של החלטת הממשלה, ההחלטה נגמרת בסוף השנה וכדי למצות אותה אנחנו מתקצבים אנחנו מתקצבים את אזור התעשייה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מדבר על החלטת ממשלה מ-2017. נכון?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בהחלטת הממשלה מ-2017, אם אתה יודע כמה יש לך, למה אתה מביא את הפנייה? אתה יודע שב-2017, 2018, 2019, 2020 ו-2021, אתה יודע בדיוק כמה יש לך כל שנה לפי החלטת ממשלה. מה קרה עכשיו שאתה צריך את הפנייה הזאת?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

ההחלטה התקבלה באמת בשנת 2017 אבל מאז השתנו דברים. למדנו דברים חדשים. בסוף אנחנו רוצים למצות את כל ההחלטה. יש דברים שלא הצליחו להתממש ובזמן הזה גם קידמו תב"אות לשני אזורי תעשייה חדשים ולכן אנחנו מציעים לתקצב את אזורי התעשייה האלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא אכנס לכל החלטת הממשלה שעברתי עליה בה מדובר גם על החינוך, גם על הרווחה, גם על אזורי תעשייה ותעסוקה. אני רק רוצה לשאול אותך כמה כסף בסך הכול הוקצה בהחלטת הממשלה, כמה לאזורי תעשייה ובאמת כמה נוצל ומה נעשה בעניין.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אני לא יודע לפרט את החלטת הממשלה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא ביקשתי הכול. שאלתי לגבי אזורי התעשייה עליהם אתה מדבר.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

במקור לא הוקצה כסף לאזורי תעשייה במשרד הכלכלה בהחלטת הממשלה. הסיבה העיקרית הייתה שהיו קשיי ביצוע מאוד גדולים באותן שנים, היו עודפי תקציב מהחלטות קודמות ולא היו לנו אזורים זמינים שהיה ניתן לתקצב. ברגע שהתקדמנו, ראינו שאת שני האזורים האלה כן ניתן לתקצב לצד אזור נוסף ברהט שכבר תוקצב, ולכן החליטו לעשות את השינוי וכן לתקצב את האזורים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל כרגע אמרת שיש תב"אות שכן אושרו. אז כן ידעת שיש מה לעשות עם אזורי התעשייה. כנראה שזה הגיע מאיזשהו מקום. אם זה לא תוקצב ולא הייתה לך אפשרות אז, מהיכן היה לך את הכסף כדי לתכנן את אותן תב"אות?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אני אעשה הבחני. יש כאן תקציבים רגילים שהם לא בהחלטת הממשלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

על אותם אזורי תעשייה?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

על תכנון תב"אות. אני לא יודע להגיד מאיזה תקציב התכנון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

חשוב לי לדעת לגבי אזורי התעשייה. אמרתי לך, אני לא אכנס לכל החלטת הממשלה כי היא לא רלוונטית בפנייה הזאת שלכם אבל אזורי התעשייה הם כן רלוונטיים. אתה אומר שבהחלטת הממשלה לא היה עבור אזורי התעשייה מ-2017 עד 2021 אלא רק ב-2021 אתם טוענים שצריך את הכסף עבור אזור התעשייה. בשנים 2017, 2018 ו-2019 לא היה צריך אזורי תעשייה.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

לא יכולנו לפתח את האזורים האלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא יכולתם כי לא הוקצה כסף?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

כי לא הוקצה כסף אבל בעיקר כי לא היית לנו את התב"א המוכנה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

עכשיו היא מוכנה?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

עכשיו היא מוכנה. כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כשהוקצה הכסף הזה כרגע ויש לכם את התב"אות, מה העלויות שהיו לכם כדי להכין אותן?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

מי שתקצב במקור זאת הרשות להסדרת הבדואים שהייתה בזמנו במשרד החקלאות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

היא תקצבה ותכננה אותם? אם כן, למה אתם צריכים את זה עכשיו?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

לפתח אותם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל אתה צריך לפתח אותם ב-2022.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

מה שאנחנו מתקצבים, זאת הרשאה להתחייב. אנחנו נתחייב עכשיו לפתח את האזורים. זה יותר מ-2022. זה בשנים הבאות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

מה לוח הזמנים של הפיתוח?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

בגלל ששתי התב"אות כבר מאושרות, ובתכנית אחת יש אפילו תכנון לביצוע, אנחנו מדברים על לוחות זמנים די קצרים ברמה של פיתוח. זאת אומרת, שגב שלום ייקח לנו בסביבות חצי שנה עד שנה להתכונן למכרזים ולתכנן את האזור, ואז נוכל לצאת לפיתוח ראשוני ובשאיפה תוך שנתיים להתחיל לשווק את האזור. בתל שבע אנחנו מקווים שזה יהיה יותר מהר כי כבר יש לנו יש לנו תיק פרויקט ושם נוכל לצאת לביצוע בפרק זמן של מספר חודשים קצרים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, באזורי התעשייה כמה דונם אתם מכשירים וכמה עסקים ומועסקים יהיו שם לפחות מהחברה הערבית?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

בשגב שלום אנחנו מדברים על תוספת של עוד 50 דונם. אנחנו מדברים על אזור שהוא כבר קיים, אזור גדול שהוא גם אזור עוגן. למשל מפעל עוף עוז שהוא מעסיק הרבה מועסקים. אנחנו בעצם מרחיבים את אזור התעשייה בעוד 50 דונם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתם מרחיבים באזור ההוא?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

כן. אנחנו מרחיבים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה שייך לתל שבע?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

נכון. זה שייך לתל שבע. אנחנו יכולים לדבר על סדר גודל, בתקווה, של בין 30 ל-50 מיזמים. זה כבר תלוי בסדרי הגודל ומה יגיע לשם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כשאתם מתכננים מיזמים, אתם יודעים לקראת מה הולכים. כמו שבזמנו תכננו בנתיבות את אזור התעשייה, ליד נתיבות, את פארק נועם.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ידענו מה הולך שם, ידענו גם מי יהיה שם וכמה מועסקים יהיו שם. אני מכיר את זה כי אז הייתי במשרד הכלכלה. כשאתה מדבר אתי על אזור תעשייה בתל שבע – ותכף נעבור לאזור התעשייה השני למרות שמבחינתי זאת אותה שאלה - תאמר לי מה היעדים הסופיים שאנחנו יודעים שאפשר לשווק, שיווק של הקרקע והאכלוס מבחינתכם כי הרי אתם נותנים דד-ליין תוך כמה זמן אפשר לאכלס. למי אתם פונים? למי זה מיועד? זה מיועד לחברות היי-טק או לתעשייה? כמה עובדים אמורים להיקלט שם?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

האזורים האלה, התב"אות שלהן מתוכננות בגדול בעיקר לתעסוקה ותעשייה מקומית. זאת אומרת, יותר לעסקים בינוניים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה זה אצלך עסקים בינוניים? עוף עוז נקרא עסק בינוני?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

לא. עוף עוז הוא עסק גדול. אנחנו מדברים על מיזמים בסדרי גודל של דונם, דונם וחצי, שני דונם לעסק. אלה עסקים שכל אחד מהם יכול להעסיק 15-10 עובדים. זה מאוד תלוי באופי ומי מגיע. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה עסקים כאלה מתוכננים להגיע?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

בגלל שבשגב שלום יש 50 דונם, אם יבוא מפעל עוגן גדול, יכול להיות שהוא ייקח את כל ה-50 דונם האלה. אנחנו לא רוצים להגביל את זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זאת השאלה. אם יבוא יפעל עוגן ויגיד לך שהוא לוקח את כל השטח, השאלה היא מה העדיפות שלכם, האם העדיפות שלכם שיהיה שם אחד שייקח את הכול ובזה סיימנו, או שאתה אומר שאתה רוצה להביא עוד מפעלים קטנים, שאתה מעדיף שיהיו לך עוד עסקים קטנים מאשר אחד גדול.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

בפיתוח אזורי תעשייה יש שלביות. בשונה מרשות מקרקעי ישראל שקודם משווקים ואחר כך מפתחים את הקרקע, כאן התהליך הוא הפוך – קודם מפתחים את הקרקע ואחר כך יוצאים לשיווק והשיווק הוא על פי נהלים שיש למשרד הכלכלה. יש קריטריונים שונים לתעדוף של מפעלים ולפי הקריטריונים האלה אנחנו מתעדפים ורואים מי מקבל את הניקוד הכי גבוה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

תן דוגמה לקריטריון. 

 << אורח >> משה צייזלר: << אורח >> 

מספר העסקת עובדים, טכנולוגיה עילית או טכנולוגיה מעורבת או מסורתית, מספר מועסקים במפעל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מראש אומר שאתה נותן העדפה לעסק אחד גדול ולא לעסקים קטנים.

 << אורח >> משה צייזלר: << אורח >> 

ההעדפה שלנו היא לעסקים שמעסיקים כמה שיותר מועסקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ברגע שמפעל עוף עוז מעסיק אלף עובדים, יבוא עוד מפעל שמעסיק אלף עובדים ותהיה לו העדפה בקבלת המקום הזה על פני העסקים הקטנים.


 << אורח >> משה צייזלר: << אורח >> 

זאת שאלה ביחס לרציונל ולהיקף הדונמים. יכול להיות שיבוא מפעל ויגיד שהוא רוצה 50 דונם אבל בפועל יימצא שהוא צריך רק 25 דונם. כן נעשית עבודה ביחס לכל מי שמגיש כדי לנסות לשבץ את המפעלים שניגשו לשטח באופן אופטימלי, כדי שנוכל למקסם גם את כמות המפעלים ובעיקר את מספר המועסקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתם חושבים שתגיעו ל-2,000 עובדים, ל-3,000 עובדים? יש לכם תכנית לזה. אתה אמרת שרק לאחר הפיתוח תוכלו לדעת באיזה עסקים מדובר. קודם כל, מתי הפיתוח יסתיים מבחינתכם כדי שתוכלו לדעת לקראת מה אתם הולכים?


 << אורח >> משה צייזלר: << אורח >> 

הפיתוח לקראת שיווק, כמו שאמרתי, בשגב שלום, אנחנו מקווים שיהיה מוכן לשיווק תוך שנתיים ובתל שבע אנחנו מקווים שיהיה מוכן תוך שנה. שוב, אנחנו מדברים כאן על פיתוח שטח ואתה בטח מכיר את זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני אחזור לשאלה ששאלתי קודם לכן. אתם באים וצובעים את זה, האם אתם מביאים פתרונות גם לעסקים קטנים?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

עיקר העסקים - יתקן אותי משה אם אני טועה - שמגיעים הם עסקים קטנים. יותר נדיר שמגיע עסק גדול. הנהלים הם לא לאזורי תעשייה ספציפיים האלה אלא הם לכל אזורי התעשייה שמפתח משרד הכלכלה באזור פיתוח א' שזה קירוב הפריפריה. הנהלים רוחביים לכולם. לאזור התעשייה באים סוגים שונים של עסקים. יש אזורי תעשייה שבאים אליהם עסקים יותר גדולים, יש אזורי תעשייה שבאים אליהם עסקים יותר קטנים. כאן, אם אני מבין נכון, ההערכה היא שדווקא יגיעו עסקים קטנים ובינוניים, יותר כאלה שמשתמשים בדונם וחצי-שניים ולא בכל ה-50 דונם שיפותחו. יכול להיות שגם יהיה אחרת. הרעיון הוא כן לייצר ודאות, קודם לעשות את הפיתוח הראשוני ועסק שניגש יודע שהאזור בסדר, שכלום לא ייתקע בפיתוח, שכל הדברים האלה כבר קיימים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא מגיע אחרי כל הבירוקרטיה.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

בגדול, כן. כשהוא יסיים את כל הבירוקרטיה שלו שגם היא לא פשוטה במדינת ישראל, אז הוא כבר יוכל להתחיל לפתח את המפעל ואז יצטרכו רק לעשות לו השלמות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מבחינתכם אתם נותנים עידוד לענפים מסוימים? 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

לא לענפים. יש עידוד לתעשייה. בסוף זה עיקר העבודה של משרד הכלכלה בכלים השונים שלו ולא רק באזורי תעשייה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

בתוך התעשייה יש ענפים מסוימים שאתם מעדיפים?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

יש נהלים שונים שמתעדפים עצימות טכנולוגית שונה. הלמ"ס מסווג לעצימות טכנולוגית. בנהלים מסוימים מעדיפים דווקא את העצימות הטכנולוגית הגבוהה. יש דווקא נהלים שמעדיפים את העצימות הטכנולוגית הנמוכה. בכל מיני כלי סיוע שרוצים לעודד פריון, להתניע ייצור מתקדם - דווקא שם אנחנו מעדיפים את העסקים עם העצימות הנמוכה כדי שלהם נוכל לתת הקפיצה. זה משתנה בין הנהלים השונים של המשרד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השנה מסתיימת החלטת הממשלה. לא בטוח שהכסף הזה יספיק או שאתה אומר הוא יספיק ואתם לא צריכים עוד כי החלטת הממשלה מורכבת מכמה וכמה החלטות? כלומר, משרדים, איגום משאבים. אתם חושבים שצריך להאריך את החלטת הממשלה ולהוסיף עליה או שאתם חושבים שמבחינתכם סיימתם?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

למיטב ידיעתי הממשלה עכשיו עובדת על תכנית חדשה לחברה הבדואית. זה עניין שהוא בתהליך ואני מעריך שתהיה החלטה חדשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בהסתכלות שלך, כמי שמכיר את אזורי התעשייה, שם תצטרכו אזורי תעשייה?

 << אורח >> משה צייזלר: << אורח >> 

יש מספר אזורי תעשייה בחברה הבדואית, בדרום. חלקם לקראת אישור תכנון וחלקם בתהליכים סופיים. יש בחורה, יש בערוער וברגע שהם יהיו בשלים, אנחנו נוכל לבדוק. אנחנו בודקם את זה בשיתוף עם רשות הבדואים, הרשות להסדרת ההתיישבות, ואנחנו בודקים שאין תביעות בעלות או שתביעות הבעלות לא מפריעות לפיתוח. זה תהליך מאוד מורכב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל אתם כן חושבים שצריך.

 << אורח >> משה צייזלר: << אורח >> 

אנחנו כן רואים בהחלטה הקרובה עוד מספר אזורי תעשייה משמעותיים ליישובים של החברה הבדואית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כדאי שלא יקרה כמו שקרה ב-2017 ושבהחלטת הממשלה כן תשימו כסף עבור אזור התעשייה. בשנת 2017 לא שמתם ועכשיו אתם צריכים את הכסף הזה. זאת ההצעה שלי בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

עוד שאלות?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

מי בעד אישור פנייה מספר 99, משרד הכלכלה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

הפנייה אושרה פה אחד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רוויזיה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

יש רוויזיה.

פנייה מספר 100, המרכז למיפוי ישראל.

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

אגף התקציבים. הפנייה הזאת מבקשת לתקצב סכום של 5 מיליון ו-25 אלף שקלים לתכנית מספר 43-02-01 עבור הוצאות שכר ותפעול שוטף של המרכז למיפוי ישראל. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

חברי הכנסת, שאלות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מבקש לדעת מאיזה סעיף לוקחים.

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

הסכומים מגיעים מתכנית מספר 43-03-01. זה פנימי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מאיזו תכנית?

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

תכנית המיפוי של המרכז למיפוי ישראל. שם יש את התכניות של הקדסטר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה זה ה-קדסטר? סליחה על הבורות.

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

אם רוצים הסבר מקצועי, נמצא כאן ירמי שיוכל להסביר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תן לנו הסבר על התכנית ממנה לוקחים את הכסף ומה זה הקדסטר. אנחנו לומדים עכשיו משהו חדש.

 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

סמנכ"ל תכנון שירות ומדיניות ותקציבן המרכז למיפוי ישראל. תכנית המיפוי שלנו כוללת טיפול בכמה אספקטים של מיפוי. הראשון, כפי שהוזכר, זה קדסטר שפירושו קביעת גבולות מקרקעין. בתהליך של רישום בטאבו, הטאבו עוסק בקניין שבתוך הגבולות, ומפ"י הוא הגורם הסטטוטורי שקובע את הגבולות. אנחנו שותפים בתהליך הסדר המקרקעין.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה מה שנקרא סקר?

 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

לא, זה לא סקר. שאלת אותי בדיון הקודם ועניתי. פשוט לא כל כך הבנתי לאיזה סקרים אתה מתכוון ולכן כתבתי את כל הסקרים האפשריים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני שואל אם זה אחד מהם. 

 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

הפעילות של הסדר מקרקעין, למיטב הבנתי זה לא סקר. אנחנו אמנם מצטרפים, לפעמים יוצאים לשטח כי לקבוע גבולות, אבל זה לא כסקר. בדרך כלל בסקר אנחנו נשאלים על בעלות, שימוש, רישום בקרקעות. כאן אנחנו יוצאים לשם קביעת תפקידנו הסטטוטורי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם כאן אתם בודקים בעלויות. שאלתי אם זה חופף.

 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

אנחנו קובעים גבולות. לא בעלויות. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כי שמעתי ממך גם בעלויות.

 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

... בהסדר. אנחנו קובעים בעלויות. בנוסף התכנית הזאת כוללת את תקנות הנדל"ן, התשתיות והמיפוי. רק לצורך ההמחשה, הנדל"ן, אפשר למצוא את הביטוי שלו באתר הנדל"ן הממשלתי שמאפשר קבלת נתונים, הנגשת נתונים על שוק הנדל"ן. אפשר למצוא בו כמה עולות דירות לפי גוש וחלקה ונתונים לגבי מה שיש בסביבה. בנושא של מיפוי, אנחנו ספק המידע הממשלתי של תצלום האוויר השנתי. מספקים לכל משרדי הממשלה. זה על קצה המזלג.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה עובדים יש במרכז המיפוי?

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

לדעתי 221.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין פרויקט שנפגע בגלל הכסף שאנחנו רוצים להעביר?

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

אין פרויקט שנפגע. חלק מהתקנות בתכנית ממנה אנחנו מביאים כסף, מדובר בתקנות הרשאה בהן אנחנו מתקצבים במזומן בהתאם לביצוע בפועל. הביצוע היה יותר נמוך מכפי שצפינו ולכן אנחנו יכולים להעביר משם לתכנית של שכר ותפעול.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כתוב כאן ניהול מרכזי, מכרז ואחזקה. תן לי הסבר לגבי המכרז ולמה אתה צריך שם כסף.


 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

אלה פשוט תשלומי חובה שלנו. אנחנו חייבים לשלם על אבטחה, ניקיון וכל פעם חייבים לשלם גם לתחילת השנה באופן שוטף.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כלומר, זה עבור אחזקה שאתם נותנים, כמו הרשאות לשנה הבאה?

 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

עכשיו חלק הוא לרבעון הראשון של שנה הבאה.

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

זאת בעצם תכנית התפעול של המרכז. יש לו שם את כוח האדם – וזה בהתאם לביצוע בפועל של השכר, לאיוש המשרות בפועל, וגם כל תשלומי התפעול של המרכז עצמו כמו ארנונה, ניקיון, חשמל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני שואל כי לא ראינו שהמשרדים באים עבור תפעול ואחזקה לשנה הבאה. יש משרדים שלא מגיעים לצורך כך. כנציג האוצר תסביר לי פעם אחת מה ההבדל. לכל המשרדים יש ניהול ואחזקה, שכירות וכולי, ואני שואל מה ההבדל בין משרד אחד בא עם ניהול ואחזקה שהוא צריך בהרשאה להתחייב לשנה הבאה, לבין משרד שלא צריך את זה.

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

דיברנו על כך בפניות עודפים, נושא שעלה הרבה. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בעודפים אני הבנתי. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

דווקא בעודפים זה יותר ברור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה מה שאמרתי.

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

 לכל משרד יש התקשרות שונה בתאריכים שונים לאורך השנה, גם הדרך שהוא מתקשר ואופן התשלום שלו לספק. דבר שני, גם הביצוע בפועל של התקציב שלו לאורך השנה. יכול להיות שמכרז יתייקר או ירד לאורך השנה או איוש המשרות - לרוב זאת תכנית גם עם השכר – כך שהביצוע בשכר נמוך או גבוה יותר ואז לא צריך עוד תקציב בתכנית הזאת. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בעודפים, אמרנו שאנחנו מבינים. כל המשרדים השתמשו בזה וזה בסדר. עכשיו אתה אומר שיכול להיות שיש תקנים שלא אוישו במשך השנה ואתה צריך להעביר את הכסף שלהם לשנה הבאה?

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

לא. אלה לא תקנים. אלה התחייבויות שהמשרד מבצע.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין איזה משהו כללי לכל המשרדים?

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

לא.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא שהחשב הכללי מוציא הוראה לכולם?

 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> 

זה משהו יותר רחב. אני לא יודע להרחיב בנושא החשב הכללי וההתחייבויות.

 << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> 

באופן כללי לא כל ההתקשרויות הן כמו שאולי היינו מצפים שיהיו מה-1 בינואר עד לסוף דצמבר. יש התקשרויות שהן חוצות שנה ולכן יש חלק מההתקשרויות שהמשרדים – במקרה זה המרכז למיפוי ישראל – עורכים ושהם כבר לשנה הבאה. לכן לפעמים בסוף שנה הם צריכים להיכנס להתקשרויות בגינן הם צריכים כסף.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני אגיד לך את האמת, אני לא הבנתי את ההבדל. אני מבין את ההסבר אבל לא מבין את ההבדל באחזקה השוטפת ולמה כאן זה צריך להיות. אלה עודפים, העברנו את העודפים, אבל כאן, בפנייה כזאת? 


 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

אנחנו יודעים להסביר ספציפית על המרכז ועל ההתקשרות הספציפית שלו. בסוף המרכז עצמו מנהל את ההתקשרויות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מייצג כאן 70 אחוזים מהמשרדים.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

היום אני מסביר רק על מפ"י.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

התייעצות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

לגבי ה-קדסטר, למדנו בבית ספר בברית המועצות בשיעורי גיאוגרפיה.

אנחנו מצביעים בשעה 13:10.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:05 ונתחדשה בשעה 13:10.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 100, מרכז למיפוי ישראל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

הפנייה אושרה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רוויזיה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

יש רוויזיה.

פנייה מספר 127 עד 128, משרד ראש הממשלה.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אגף התקציבים, משרד האוצר. פנייה 128 - הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04. הפנייה נועדה לתקצב 20,340 אלפי שקלים בהוצאה למשרד ירושלים ומורשת לפי הפירוט הבא:

תכנית 04-51-10, שאלה פרויקטים בהחלטות ממשלה, תכנית שנועדה לתקצוב פעילות הקרן למורשת הכותל. שם יש תקציב בסך של 1,500 אלפי שקלים בהוצאה עבור תכנית החומש לשדרוג תשתיות ולעידוד ביקורים ברחבת הכותל בהתאם להחלטת ממשלה.

תכנית 04-52-12, משרד ירושלים ומורשת, תכנית שמרכזת את הוצאות משרד ירושלים ומורשת בסך של 16,500 אלפי שקלים בהוצאה עבור הוצאות תפעול ופעולות בהתאם לתכנית העבודה של המשרד, שזה כולל בעיקר תקציב עבור תכניות חינוך, שזה חינוך בלתי פורמלי, קידום חינוך טכנולוגי, העמקת הידע בשפה העברית, תכניות בריאות והשכלה גבוהה בהתאם להחלטת ממשלה לפיתוח כלכלי במזרח ירושלים. סך של 2,000 אלפי שקלים בהוצאה פעילות תאגיד גבעת התחמושת שזאת תוספת שנועדה לצורך גידור, מצלמות אבטחה ותשתיות נמוכות לאחר שהייתה פגיעה ברכוש הגבעה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

שאלות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

קודם השאלה שכל הזמן אני שואל. מאיזה סעיף במדע, תרבות וספורט זה נלקח?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

התקציב נלקח בעקבות תתי ביצוע בתכניות בינוי מתקני ספורט במשרד התרבות והספורט, תתי ביצוע שנוצרי בגלל התקציב ההמשכי. אין פגיעה בפעילות כי הפעילות מתוקצבת בהרשאה להתחייב והביצוע במזומן ניתן בהתאם לקצב הפעילות. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם זה בהרשאה להתחייב ויש שם כסף, אפשר להעביר במזומן?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אם היה מזומן עבור ההרשאה. מתקצבים מזומן בהתאם לקצב ההרשאה. לפעמים, אם שמו יותר מדי מזומן כי חשבו שקצב הביצוע יהיה מהיר יותר - את היתרה העבירו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה פחות מגרשים שהיו בפועל.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

פחות בנייה בפועל. חשבו שקצב הבנייה יהיה מהיר יותר או ההתקשרויות יהיו מהירות יותר ובגלל תקציב המשכי כנראה זה התעכב. שוב, גובה ההרשאה נשאר אותו גובה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אבל הפעילות לא תיפגע.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לא. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ואתה גם אומר שאם יצטרכו כסף, זה יהיה כבר למגרשים בשנה הבאה. זה לא דבר שייפגע.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן, כי זה יתוקצב במזומן בהתאם. ההרשאה לא נפגעה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זאת תכנית החומש?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מתי היא מסתיימת? ב-2022?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

תכנית החומש של מזרח ירושלים?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן. לשם את רוצים את הכסף, נכון?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן. תכנית החומש בעיקרון מסתיימת ב-2022.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

2022 או 2021? ב-2021 היא מסתיימת, אם אני לא טועה.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני יכול לבדוק את זה בצורה מדויקת. נמצאת אתנו ב-זום אולגה בכשי, תקציבנית משרד ראש הממשלה. יש פרקים שהם עד 2023. זה תלוי פרקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

היא התחילה ב-2015. אחר כך הייתה עוד החלטה ב-2016.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

והייתה החלטה ב-2018.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השאלה באיזה סעיף.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

הנושאים של חינוך, זה מתוקצב עד 2023. פרק החינוך שהוא רוב התקציב כאן. שם יש תקציבים שהם גם ימשיכו בשנת 2023. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה זה חינוך? זה לא בשביל חינוך. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

תכניות של חינוך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

חינוך של הכותל, אבל זה לא קשור. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אתה מדבר על תכנית הכותל או על מזרח ירושלים?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

סליחה, אני מדבר קודם כל על מזרח ירושלים.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

מזרח ירושלים, יש שם תכניות שהן עד 2023. לגבי החלטת ממשלה על הכותל, היא באמת הסתיימה ב-2020 אבל היה תיקון החלטת ממשלה שהמשיך את הסעיף הספציפי הזה גם ל-2021, את התוספת של מיליון וחצי שקלים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, בתכנית החומש נוצל עד עכשיו כל הכסף?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כותל או מזרח ירושלים?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מזרח ירושלים.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לגבי מזרח ירושלים, שוב, יש פרקים שממשיכים עד 2023.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

עד עכשיו לפי המתווה, כל שנה עומדים ביעדים מבחינת התקציבים? כל המשרדים העבירו? 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מכיר משרדים, לאו דווקא בתכנית הזאת, שאומרים שהם לא באמת מחויבים להעביר וגם אם הייתה החלטת ממשלה, אנחנו יודעים שלא תמיד הם מעבירים. ראה תכנית הצפון, מי שמכיר אותה, שמשרדים – מלבד משרד הפנים – לא העבירו. אולי משרד התחבורה העביר קצת אבל בגדול לא כולם העבירו. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני לא יודע לענות לגבי משרדים אחרים. אולי התקציבנית של המשרד תוכל לענות על השתתפויות של משרדים אחרים ועל ההעברות שלהם. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הייתי רוצה לשמוע ממנה. לפעמים עושים תכנית חומש שהיא יפה וטובה, אבל שמים פירורים. אני בכוונה מביא כדוגמא את תכנית הצפון, שם היו מיליארדי שקלים, אבל זה לא הזיז כי רק משרד הפנים ונגב וגליל העבירו את השתתפותם.

 << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >>  

שלום. תקציבנית משרד ירושלים ומורשת. בכל הנושא של חינוך, משרדי ממשלה ששותפים אתנו להחלטה הזאת, כולם עמדו ביעדים שלהם והעבירו תקציבים בהתאם להחלטת הממשלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה הייתה בסך הכול כל ההחלטה?

 << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> 

בתחום החינוך מדובר על 445 מיליון שקלים. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ההחלטה לא הייתה רק על תחום החינוך.

 << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> 

לא. ההחלטה מדברת על תחומים שונים. בהחלטה הזאת יש 13 תחומים שונים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

נכון. בכל 13 התחומים השונים, כולם העבירו או שרק בתחום החינוך?

 << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> 

מרבית המשרדים כן העבירו את התקציבים שלהם אבל לא בכל התחומים.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

ההחלטה כולה עומדת על 2.1 מיליארד שקלים. אם צריך את הפירוט של כל משרד, היכן הוא עומד, נשמח לשלוח אותו לוועדה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן, מעניין לקבל את הפירוט על מנת שנראה איך אנחנו מנצלים את התקציב שהתקבל בהחלטות ממשלה לדורותיה –זה אמור גם לגבי הממשלה הזאת ולגביע ממשלות קודמות – כי אם היו מנצלים את התקציב, לא היו צריכים להאריך את החלטות הממשלה.

אני מבקש לדעת כמה דברים לגבי תכנית מספר 04-51-10. המיליון וחצי שקלים שאתם רוצים להעביר, עבור מה זה? כתבתם כאן תכנית החומש לשדרוג התשתיות ועידוד הביקורים. השנה הזאת, בזמן הקורונה, לא היו עודפים בסעיף הזה בנושא של הכותל?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני אפריד בין הפיתוח לשוטף של הכותל. הפנייה הזאת עוסקת רק בפיתוח. פעילות הפיתוח המשיכה וגם התרחבה. התקופות שפחות הגיעו תיירים לכותל, זה אפשר יותר את הפיתוח ואנחנו רואים שהתכנית של הכותל עומדת בכל היעדים שלה לפיתוח הכותל בהתאם להחלטת הממשלה. זה מיליון וחצי השקלים המדוברים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל אתם לא מבקשים את זה בשביל זה. כלומר, לא רק בשביל זה. ביקשתם עבור תכנית החומש, שדרוג תשתיות ועידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי, בהמשך להחלטת ממשלה. אתם מבקשים שם גם את התכנית לעידוד ביקורים. בשנה הזאת נחסכו המון כספים בנושא הביקורים כי לא היו ביקורים. אנחנו יודעים שהיו בכותל מגבלות, אנחנו יודעים שאנשים פחות הצליחו להגיע לכותל והשאלה אם אין שם עודף. אתה לא לוקח מאותו סעיף אלא אתה לוקח את זה ממקום אחר. למה לא לקחת מאותו סעיף אם נחסך? או שתגיד לו שלא נחסך הכסף ונשאר הכסף של הביקורים ואפילו היו צריכים יותר ואז זה משהו אחר.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני יודע שקוראים לתכנית עידוד ביקורים אבל חלק מעידוד הביקורים הוא העניין של הפיתוח. בהחלטות הממשלה היו סעיפים נוספים גם לעידוד ביקורים ואני עוד מעט אגע גם בשאלה הזאת. הפיתוח עצמו, ספציפית הכסף הזה שמוקצה לפיתוח, הוא מתקציב משרד הפנים. משרד הפנים, זה איגום המשאבים שלו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 לא הבנתי איך משרד הפנים נכנס לכאן.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

סליחה. משרד הפנים הוא בפנייה אחרת. זה משרד ירושלים ומורשת. טעות.

לגבי השוטף, הפנייה הזאת באמת לא עוסקת בזה אבל דיברנו על השוטף גם בפניות קודמות שהועברו. השנה היה צורך בשוטף בגלל התגבור של הקורונה. אמנם הגיעו פחות מבקרים אבל כשהגיעו, העלות הייתה יותר יקרה בעיקר בתקופת חגי תשרי לאור החלטת הקבינט, כשהיו צריכים לשים שערים ותגבור פעילות של סדרני קורונה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כלומר, אם אתה מסתכל שנתית, על 2021 – וגם על 2020 – ההוצאות השוטפות בכותל היו יותר גבוהות מההוצאות השוטפות בכל שנה.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לא. הן לא היו יותר. הרבה מההוצאות השוטפות של הכותל זה גם חלק מההכנסות. גם ההכנסות ירדו בהתאם לכך שמספר הביקורים ירד. ההשתתפות של תקציב המדינה בתקציב הכותל, לא היה שינוי דרמטי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא היה שינוי ואתה אומר שהיה פחות?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

מבחינת השתתפות המדינה בתקציב השוטף של הכותל, אם אתה זוכר עסקנו בזה בפניות בשבוע שעבר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

דיברנו על ההרחבה.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

נכון. על ההרחבה לתפעול בתקופת הקורונה וגם התקציב השוטף. המדינה המשיכה את ההשתתפות שלה בתקציב הכותל בהתאם לצרכים של תפעול הרחבה ואכן הייתה התייקרות. סך הכול התקציב השוטף ירד אך גם מספר הביקורים ירד, כך שגם ההכנסות בכותל ירדה. יוצא שהתאזנו שם כאשר גם ההוצאות ירדו וגם ההכנסות ירדו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ומבחינת המשכורות של האנשים, הם נפגעו בגלל שהייתה ירידה בהכנסות?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

רוב המשרות המשיכו לפעול. ב-2021 כמעט ולא הייתה עצירה של המשרות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה זה כמעט? כלומר, היה חלק?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

הקרן עצמה תוכל לפרט. נוכל לפרט במקום אחר. הייתה התנהלות של הקרן. אלה לא עובדי מדינה פרופר. הם לא עובדי משרד ראש הממשלה כמו עובדי משרד ראש הממשלה אלא זאת קרן שאנחנו מעבירים לה את התקציב.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

קרן למורשת הכותל היא תחת משרד ראש הממשלה.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

נכון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

וכאן אתם מבקשים עבור משרד ראש הממשלה.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

נכון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא עבור משרד ירושלים ומורשת.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

זאת תכנית של משרד ראש הממשלה שהוא מעביר לקרן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בתכנית מדובר על עידוד ביקורים. עידוד הביקורים, אתם עושים את זה על ידי פרסום?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לא. כאן זה רק הפיתוח.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא קשור לעידוד הביקורים.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

נכון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק שתדע באותו תשלום של מיליון וחצי שקלים כן כתוב שזה לשדרוג התשתיות ולעידוד ביקורים ברחבת הכותל.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

נכון. זה שם התכנית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בדרך כלל מה שאנחנו נראה ונראה את זה בפנייה הבאה, זה תיאור התכנית. זה מה שכתוב בתיאור התכנית. עידוד הביקורים, גם אמור להיות בתיאור התכנית. את זה אתם לימדתם אותי.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

זה שם החלטת הממשלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא. לימדתם אותי שבמטרת השינוי, שם זה השינוי שאתם עושים.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אבל הסיבה שמצוין כאן ביקורים, זה בגלל שזה שם החלטת הממשלה. זה בהתאם להחלטת הממשלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר. תכנית מספר 04-52-12. סך 16.500 אלפי שקלים עבור הוצאות התפעול של משרד ירושלים ומורשת. אנחנו יודעים מה קורה עם המשרד במשך כל השנה, אז מה קרה פתאום עכשיו?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

זה מה שפירטתי קודם לגבי החלטת ממשלה של פיתוח כלכלי במזרח ירושלים. הכספים שפירטתי קודם, אלה אותם 16,500 אלפי שקלים. על זה דיברנו קודם.

אני אתקן מה שאמרתי קודם ואומר שכל התכנית היא עד 2023 ולא פרקים מסוימים. אבל זה מה שפירטתי קודם, אותם 16,500 אלפי שקלים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

מה שדיברנו על מזרח ירושלים.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כלומר, זה עבור הוצאות תפעול של משרד ירושלים ומורשת. לא של המשרד עצמו.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

הכוונה לפעולות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

או גם וגם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא. הוא אומר שזה של הפעולות. לא של המשרד עצמו. יש הבדל אם אתה מבקש עבור המשרד עצמו כשאנחנו יודעים היכן היינו בתחילת השנה לבין זה שאתה מבקש עבור פעולות וכמו שאמרת לו זאת הרשאה להתחייב בהמשך.

לגבי סך 2 מיליון שקלים עבור פעילות התאגיד בגבעת התחמושת. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

איזה נזק נגרם שם?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני לא יודע במדויק. אני אפנה את השאלה לתקציבנית. נגרם נזק שבעקבותיו הם ביקשו את התוספת הזאת.

 << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> 

מדובר כאן בתוספת תקציבית של 2 מיליון שקלים שילכו ליישום גידור, מצלמות אבטחה היקפיות, תשתיות תומכות שייפרסו לאורך כל שטח הגבעה. השטח כ-73 דונם. תוספת שני מיליון השקלים אמורים להספיק לכך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כתוצאה ממה הייתה הפגיעה הזאת?

 << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> 

התנכלויות ושריפות חוזרות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ושני מיליון השקלים יספיקו לכם לכל הנושא הזה?

 << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> 

זאת ההערכה. כן.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

אני רוצה לציין שנכחתי לא מזמן במנהרות הכותל ואי אפשר שלא להתפעל מהתגליות. לעומת זאת, במה שמכונה עזרת ישראל, המצב ירוד עד כדי כך שראיתי, עת הייתי שם ב-ט' באב, שאפילו אין מענה לשירותים והיו כאלה שעשו את צרכיהם ככה בחוץ וזה היה משהו מחפיר. האם בדקתם אם יש חיזוק של השטח הנוסף שהוא באחריות הקרן למורשת הכותל?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

החלטת הממשלה הזאת לא עסקה בעזרת ישראל אלא עסקה ברחבה הראשית ופיתוח המנהרות עצמן. זה בתקציבי פיתוח אחרים אבל זה לא במסגרת החלטת הממשלה הזאת.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

אתם מעדיפים לחזק את המערכת הזאת ולהזניח את הפארק הארכיאולוגי וכל מה שמשתמע מזה? 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לא. אני רק אומר שההעברה הזאת והתקציב שמועבר השנה לפיתוח, הוא במסגרת החלטת הממשלה.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

יכולתם להעביר את זה גם לחיזוק הצד השני. לכן שאלתי למה אתם מזניחים את זה במסגרת המדיניות הכוללת לפיה אנחנו רוצים שכל השטח שפעם היה השטח החיצוני של בית המקדש יקבל את מירב הסיוע.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

האם יש כוונה לפתח ולחזק גם את השטח הנוסף?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני לא מכיר החלטת ממשלה בנושא. ההחלטה הזאת עוסקת רק בפיתוח שנקבע לגביו בהחלטת הממשלה. אם רוצים פיתוח ספציפי, אפשר לפנות לדיון נוסף אבל לא במסגרת ההחלטה וההעברה הזאת.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אולי אנחנו נצטרך לעשות את זה.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

שאלה שלא קיבלנו עליה מענה. ל מזמן היה דיון אצל חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בקשר למעמד של יושב ראש הקרן למורשת הכותל שמקבל משכורת מלאה ממשרד לשירותי דת.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

מהרבנות הראשית.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

אני רק רוצה לוודא שהוא לא מקבל משכורת נוספת מקרן למורשת הכותל. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

רב הכותל הוא האיש שעומד בראש הקרן והוא עובד מדינה ועובד תחת כל תקנות התקשי"ר.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

זה היה חשוב לשמוע כי לא שמענו משהו ברור.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד ספציפית מה מודל ההעסקה שלו, המשכורת ואיך הוא מקבל אבל הוא כפוף לתקנות התקשי"ר באופן מלא והוא מקבל בהתאם לעובד מדינה.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

נשמח לדעת. אני מניח שהוא עובד כמתנדב אבל חשוב מאוד לקבל על כך אישור.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

התייעצות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

מצביעים בשעה 13:31.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:26 ונתחדשה בשעה 13:31.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 127 ו-128, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

הפנייה אושרה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רוויזיה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

יש רוויזיה.

נחזור להצבעה בשעה 14:05 כדי להצביע על הרוויזיות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אולי הוא לא הכתובת אבל לפחות שיעביר את השאלה כי הם הבטיחו שעד יום ראשון יעבירו תשובה. יש את מערכת שיתופית של העברת כספים בין המשרדים. ביקשנו את הפירוט של שנת 2021, מה העבירו, איזה סכומים ולאיזה צורך אבל עדיין לא קיבלנו. הובטח לנו שנקבל תשובה בשבוע שעבר, אחר כך הובטח להעביר עד יום ראשון אבל טרם קיבלנו. אולי באמצעותך נוכל להעביר ולבקש שמחר התשובה כבר תהיה. טמיר, התשובה עדיין לא הגיעה?

 << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 

עדיין לא.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אפשר לדאוג לזה?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 

זה לא אצלנו, אבל נעביר את המסר.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

בסדר. בשעה 14:05 נפגשים להצבעה על הרוויזיות.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 14:05.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה.

רוויזיה על פנייה מספר 99, משרד הכלכלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני אנמק בקצרה. הרוויזיה הזאת הוגשה לאו דווקא בגלל הפנייה הזאת. אני רוצה להגיד שתכנית מספר 4-17, 4-18 ו-4-19, זאת תכנית לעידוד תעסוקה למגזר החרדי, מגזר הערבי ופריפריה. בפעם הקודמת אמרו שיביאו תכניות חדשות אבל לא אמרו לנו איך זה בדיוק מוטמע בתוכן. אנחנו יודעים שבעיקר במגזר החרדי, בעידוד תעסוקה, הודה כאן משרד הכלכלה שזה עומד על אפס.

לכן, מאחר שיש פגיעה קשה במגזר החרדי, בכוונתי – לא רק עכשיו אלא כל פעם כאשר תגיע פנייה – לראות אולי אפשר לקבל מענה כך שיהיה עידוד תעסוקה גם במגזר החרדי שכולנו רוצים לראות אותו עובד אבל לא נותנים לו את הכלים לכך.

לכן אני מבקש לפתוח את הרוויזיה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

תודה. מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא התקבלה

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

רוויזיה על פנייה מספר 100, המרכז למיפוי ישראל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש כאן את הנושא של אביתר שטרם קיבלנו מענה האומר מה יהיה עם היישוב הזה. דיברנו על סקר נכסים שהיה צריך להיעשות שם ולמפות את האזור אבל עדיין אין תשובה מה קורה עם היישוב ולכן הישיבה שם עדיין לא התיישבה. לכן לכל פנייה של מפ"י אני אתנגד וגם אגיש עליה רוויזיה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

תודה. מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא התקבלה

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

הרווזייה לא התקבלה.

רוויזיה על פנייה מספר 127 ו-128, משרד ראש הממשלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

במשרד ראש הממשלה יש סעיפים ותתי סעיפים. פניות של משרד ראש הממשלה , אני חושב שלא אמורים לעזור לו ולתקצב אותו כי אני טוען שהמשרד הזה כרגע מיותר. אנחנו רואים מה קרה בחומש ביום שישי, עת פינו את היישוב. אגב, אני מבין שהוא פונה עוד טרם היה הרצח המתועב בחומש. המעשה שנעשה הוא נגד האידיאולוגיה לה טוענת מפלגת ימינה אלא שהיא התגמשה והתקפלה בפני מנסור עבאס.

לכן אני רוצה לעכב להם כמה שיותר כי גם כך אין תועלת במה שהם עושים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא התקבלה

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:07. << סיום >>