פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
ועדת הכלכלה
29/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 134
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב (29 בדצמבר 2021), שעה 9:40



סדר היום:
 << הצח >> פרק ט' (ניקוז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת] << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
איתן גינזבורג - מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
לימור מגן תלם



מוזמנים: 
	ערן אטינגר
	–
	סמנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אפרת אביאני
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	גלעד קצב
	–
	רפרנט חקלאות, משרד האוצר

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי





משתתפים באמצעים מקוונים:
	אור מלכי
	–
	רפרנט חקלאות וצער בעלי חיים, משרד המשפטים

	איתי פרימן
	–
	מנכ"ל הרשות, רשות ניקוז ים המלח





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

סגנית מנהלת הוועדה:
דקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
סופי רון, חבר המתרגמים



 << נושא >> פרק ט' (ניקוז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת], מ/1443 << נושא >> 



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב, 29 בדצמבר 2021. אני מברך את חברת הכנסת לימור תלם ואת חבר הכנסת אבו שחאדה. נמשיך מאיפה שעצרנו אתמול. בבקשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הוועדה החלה לדון בסעיף 26 להצעת החוק. אני מזכיר שסעיף 26 נוגע לסמכויות הממונה לפיקוח על רשות ניקוז במידה שיש פגמים בהתנהלות הרשות - בין היתר, מינוי מנהל מיוחד. הוועדה כבר דנה בנושא הזה אבל טרם אישרה את הסעיפים. יש גם עוד כמה סעיפים שלא הקראנו. 

את סעיף 49: הודעה לרשות ניקוז על פגמים ומתן הוראות לתיקון - זה סעיף שכבר הקראנו. הוספנו כאן: תוך פרק זמן סביר, לגבי העברת התייחסות הרשות לממונה. 

הקראנו את סעיף 49א והתחלנו לדבר על התראה לרשות ניקוז על פגמים ועל סמכות ביצוע. אני מזכיר שדיברנו בעצם על מה שמניע את התהליך של מסירת התראה, ויושב ראש הוועדה, ואני מבין שגם מרכז השלטון המקומי, הערתם על המנגנון. למעשה מדובר על מצב שבו הרשות לא תיקנה פגמים, כאמור בסעיף 49 או לא הגישה בכלל התייחסות או השגות לממונה בעקבות ההודעה על הפגמים, ואז בעצם צריך לראות האם יש לנו כאן איזושהי עילה נוספת שמאפשרת לממונה למסור לה התראה, או שבעצם צריך לקשור בין מסירת ההודעה או אי הגשת התייחסות להודעה וכולי, לבין מסירת ההתראה בכתב לרשות הניקוז. אני אקרא איזשהו נוסח שמשרד החקלאות העביר אלי אתמול בערב: 


התראה לרשות ניקוז על פגמים ועל סמכויות ביצוע


49א.	(א)	לא תיקנה רשות ניקוז פגמים בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 49, או לא הגישה את התייחסותה או השגותיה כאמור באותו סעיף,

	
	זאת הרישה כפי שקיימת גם היום בנוסח, ומכאן השינוי: 
		
		וסבר הממונה שיש בכך כדי להצדיק הפעלת סמכויות לפי סעיף קטן (ה) או (ו) או לפי סעיף 49ב, רשאי הוא לתת לה התראה בכתב בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה - התראה). 

אנחנו בעצם מגיעים לעילות המהותיות שמאפשרות הפעלת סמכויות, או לגבי אי הקמת מפעל ניקוז שלדעת הממונה הוא בעל חשיבות ציבורית חיונית בתחומה של רשות הניקוז, שזה סעיף קטן (ה), או לגבי מינוי מנהל מיוחד, שהפעלת הסמכות הזו קורית במצב שבו לא תוקנו הפגמים, וסבר הממונה כי הפגמים פוגעים באופן מהותי ומתמשך ביכולת רשות הניקוז לבצע את חובותיה על פי חוק זה. כלומר, הבניית שיקול הדעת בעצם מגיעה מתוך הסעיפים המהותיים שהקראתי עכשיו. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

בהמשך להערות שהיו אתמול, קשרנו את אותה התראה עם העילות המהותיות. בעצם, התהליך כפי שבנינו אותו בהמשך לכל הדיונים שהתקיימו פה, זה תהליך שאנחנו חושבים שהוא מדורג ומובנה. הוא מתחיל בהודעה ובניהול דיאלוג עם הרשות. ההודעה הראשונה עצמה יכולה להיות יותר כללית, ובטח יהיו בה גם פגמים שיכולים להיות יותר שגרתיים. את זה אנחנו מדמיינים כהליך יחסית שוטף, במרכאות. אנחנו מעריכים שהרבה דברים ייפתרו בשלב הזה, אבל אם זה לא נפתר שם והממונה סבר שמתקיימות העילות המהותיות - הוא מתקדם לשלב של התראה. אז בעצם יש פה עוד הזדמנות לתקן. אם זה לא מתוקן שם והוא עומד להפעיל את הסמכות, פה נכנס הסיפור שהוא מופיע בפני הרשות. למעשה יש בינינו שסוברים שזה מנגנון כל כך מכביד, שהוא לא יופעל. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש פה לוחות זמנים? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

למדורג ומובנה בוודאי הפכנו אותו. אני מקווה שהוא גם יהיה כזה שבמקרים החריגים שנצטרך להפעיל אותו הוא בכלל יוכל להיות מופעל. אני חושב שהכנסנו הרבה שלייקעס. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לוחות זמנים, אדוני יושב הראש? דיברנו אתמול על להכניס איזשהו לוח זמנים, שנותנים התראה, כמה זמן יש לתקן את ההפרה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אנחנו הכנסנו זמן סביר לתוך ההודעות האלה. אני אומר שוב: לנו לא אכפת לכתוב - שלא יפחת מ-, במובן הזה שלא יתנו תוך שבוע - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הכי טוב. שיהיה לוח זמנים. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לי אין בעיה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לוח זמנים למה? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לתקן את ההפרה, נותנים התראה. זמן סביר זה משהו מאוד ערטילאי בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אבל לפעמים התיקון יכול להיות מאוד משהו גדול. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זמן מקסימלי. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לפעמים הזמן לא יתאים. אנחנו מכניסים את עצמנו לסד זמנים שהוא לא תמיד ריאלי בנסיבות העניין. אני לא בטוח שזה כדאי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למשל כתוב פה: היה עניין הפגם אי הקמת מפעל ניקוז. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה ארוך. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אי אפשר תוך שבועיים או חודש. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא רוצה שנכתוב משהו שאי אפשר ליישם אותו. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

שם לוח הזמנים יכול להיות חודשים, רק תעבדו. לעומת פגמים אחרים, שאם לא מיניתם מבקר פנים - אתה רוצה שזה יבוצע תוך שלושה שבועות. כלומר, מגוון הפגמים ולוחות הזמנים שמתאימים להם יכול להיות מגוון. צריך להיות ער לזה. שמה שנקבע בחקיקה לא יהיה מסנדל. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שברגע שהוספנו את המילים פרק זמן סביר, והממונה הוא רשות מינהלית שבכל מקרה אמור להפעיל את שיקול דעתו בסבירות - נראה לי שזה מספיק בנסיבות האלה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אוקי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש הערות לנוסח החדש שהקראתי עכשיו? 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

לא, להמשך הסעיף. היה סעיף שלם בהקראה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. את סעיף קטן (ב) הקראנו. אנחנו היינו בסעיף קטן (ג): 

	(ג)	ניתנה לרשות הניקוז התראה לפי סעיף קטן (א), יכנס בתכוף לאחר מכן יושב ראש רשות הניקוז את מליאת הרשות, לישיבה בהשתתפות הממונה, בה יציג הממונה את הנסיבות שהובילו למתן ההתראה ובכלל זה את הפגמים שנכללו בה. 

וזה התיקון שדובר עליו אתמול, אם אני מבין נכון: 

	בסמוך לאחר הדיון תגבש מליאת הרשות את התייחסותה להתראה או הצעת מתווה לתיקון הפגמים, ויושב ראש הרשות יעבירן לאישור הממונה. 

כאן בעצם עצרנו אתמול. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אני ממרכז השלטון המקומי. בהתייחס לסעיף קטן (ב): סעיף קטן (ב) אומר שהממונה יכול להפעיל את הסמכויות שלו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או 49ב. אנחנו מזכירים את ההערה שלנו מהדיון שלפני הדיון האחרון, בו הסברנו שלדעתנו ולשיטתנו הסמכויות האלה הן יותר דרקוניות ונוקשות, וצריכות להיות בסמכות של השר ולא בסמכות של פקידות מקצועית. זה לא ראוי, ביחסים שבין שלטון מרכזי לשלטון מקומי. נכון שכאן מדובר ברשויות ניקוז ולא ברשויות מקומיות; אבל מליאת המועצות של רשויות הניקוז הן של הרשויות המקומיות. הרעיון הוא שהביטוי למקומי יהיה שם, וזה לא ראוי שסמכויות מהמדרג החמור ביותר יהיו בסמכות של הממונה. זה צריך להיות השר, לפי המלצת הממונה. זה לא שונה, למרות שבדיון הקודם נראה היה שדעתנו מתקבלת בוועדה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אני לא הבנתי ככה. הבנתי שהוצעו שתי עמדות ולא הבנתי שהוועדה קיבלה את העמדה הזאת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

בואו נשמע את העמדות. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אני דווקא כן חושבת שזה צריך להיות הממונה. אני לא חושבת שזה צריך להיות השר ברמה הזו. זו עבודה יותר שוטפת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

זו לא עבודה שוטפת. בעצם אומרים לרשות הניקוז המקומית שהיא לא עושה את תפקידה ומזיזים אותה מהדרך: אותה, את המנכ"ל, את ההנהלה ואת המועצה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, והממונה עכשיו נכנס בנעליהם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

והממונה מציב מישהו מטעמו. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לתקופה קצובה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

של שנה וחצי. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

נכון - גג. נקרא לזה, כדי לגרום לגוף הזה לחזור לפעילות עצמאית. עכשיו, מבחינתנו זה אירוע מקצועי. גם שיתפתי אתכם בעובדה שבגרסאות קודמות, בגלל שבוועדה קרואה זה השר, כן הייתה פה התלבטות. בסופו של דבר, העמדה שלנו - גם של משרד החקלאות וגם של משרד האוצר ששותף לנו בתהליך החקיקה הזה - היא שהאירוע הזה הוא אירוע מקצועי. אנחנו חושבים שנכון יותר להשאיר אותו בארנה המקצועית. היו לנו גם מקרים שחלק מהסיבות שרשויות הידרדרו בפעילותן היו סביב עניינים פוליטיים, ואנחנו חוששים ממצב שבו בלימה של השלמת התהליך הזה תהיה מאותם שיקולים שגם גרמו לגוף לא תפקד. זאת העמדה, ומכאן הבאנו אותה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אנחנו חושבים שהאמירה הזאת של חוסר אמון בנבחרי הציבור, ושצריך להשאיר את הנושא בידיים המקצועיות של הפקידות, היא אמירה שאנחנו מתנגדים לה. בכל הכבוד לאמירה הזו, ויש כבוד לפקידות - גם אני לא נבחרת ציבור - מדובר כאן בכל זאת בהיבטים שיש בהם מדיניות. על מדיניות של ניקוז ועל ההחלטות האלה צריך להיות שר, נבחר ציבור, שמקבל אותן, לפי המלצת גורמי המקצוע - אין בכלל ספק בזה. גורמי המקצוע חשובים מאוד בהעברת העמדה המקצועית שלהם, אבל ההחלטה הסופית צריכה להיות מצויה בידיים של קובע ומכתיב המדיניות, שזה השר. זו דעתנו בעניין הזה, ואנחנו דוחים את האמירות בקשר לצורך שזה יישאר בידיים מקצועיות כדי לא לערב שיקולים פוליטיים.

 << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> 

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. על דעתנו שהמינוי כן יבוצע על ידי הגורמים המקצועיים. כמו שאמר ערן, בסוף זה נושא מקצועי. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אני יועצת משפטית של משרד החקלאות. כמו שאמרנו גם בדיונים הקודמים, התיקון שמבוצע פה הוא תיקון מאוד נקודתי של יצירת הפונקציה הרגולטורית הזאת שנקראת הממונה, והקניה של סמכויות מאוד ספציפיות לאותה פונקציה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא. ממש לא ספציפיות. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

לא, הן ספציפיות. הן לא סמכויות לקבוע מדיניות. הן סמכויות ספציפיות לטפל בכשלים שהראו - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

סליחה. האדם שימונה, המנהל המיוחד הזה, יש לו 100 אחוז סמכות. הוא מזיז הצידה גם את המנכ"ל, גם את ההנהלה, גם את המועצה, שמורכבת מראשי הרשויות. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

נכון, אבל זה ברשות ספציפית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

הוא - אין בלתו. כל הסמכות אצלו, ממש לא ספציפי. במשך שנה וחצי על פיו יישק דבר, ואיש לא יכול לערער עליו. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

זה מאוד מרוסן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אין לו אפילו מועצה שעובדת איתו בשיתוף פעולה, שמתקשרת איתו - ותכף נדבר על זה. הוא עובד לבד. אז מה זה ספציפי? 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

לא, אבל שנייה. אני רוצה להשיב לדברים של חברתי, מירה. בעצם, אנחנו מאוד-מאוד שומרים על המעמד של נבחרי הציבור, בכל מה שקשור לקביעת מדיניות. מה שאני מנסה לומר זה שבהחלטה כזאת, שנכנסת לחוסר תפקוד של רשות ניקוז מסוימת - ההחלטה היא מסוימת לרשות ניקוז אחת. נתנו לה הודעה, והיא התבקשה לתקן פגמים. הפעלת הסמכות היא מאוד מדורגת, עקב בצד אגודל - כמובן, בהתאם לתיקונים החשובים שעשינו פה בוועדה. אחרי תהליך של שמיעה. לכן, יש פה אירוע שהוא לא של מדיניות רוחבית, שעכשיו אנחנו אומרים שזו באמת איזושהי החלטה שצריכה להתקבל על ידי נבחרי ציבור. זו החלטה בעלת אופי יותר ממוקד, ויותר ספציפי לאותה רשות ניקוז. לכן, אנחנו חושבים שהחלטות כאלה בוודאי יכולות להתקבל על ידי הממונה. זה לא שהן לא יכולות להתקבל על ידי שרים - בוודאי שהן יכולות. אנחנו מנסים להגיע פה לאיזשהו איזון בין המעשיות של הפעלת הסמכות, שלא נצטרך לעלות לשר בכל שלב, לבין זה שבאמת - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

את לא עולה לשר בכלל. איזה כל שלב? זה המקום היחיד שבו את עולה לשר. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

לא, אז אפשר לייצר איזושהי רשימה, אבל אי אפשר שכל התהליך - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למה את מדברת על כל התהליך? זה המקום היחיד שבו מציעים לך לעלות לשר. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אם הסמכות תהיה אצל השר, אז כל התהליך, כולל השמיעה, צריך להתבצע על ידי השר. אם הסמכות היא של השר, אז הוא זה שצריך לשמוע והוא זה שצריך לקבל את ההחלטה. כל התהליך הפרוצדורלי בשביל שההחלטה תהיה תקינה, צריך להתבצע על ידי השר. זה נראה לנו קצת מכביד. אפשר לחשוב על שילוב של השר כגורם מאשר. כמובן, הסמכות של הוועדה להחליט. אנחנו רק רוצים להראות פה היבטים נוספים של המשמעויות של ההחלטה לכאן או לכאן בסוגיה הזאת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה להוסיף עוד נקודה. אנחנו קצת בדקנו את הסוגיה הזאת של מינוי גורם מיוחד על ידי הרגולטור, שבעצם נכנס לתוך תאגיד אחר ואמור לנהל אותו מכיוון שאותו תאגיד לא מתנהל באופן תקין. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), שזה חוק שמסדיר את פעילותם של כמה וכמה גורמים בענפים פיננסיים שונים, נתינת אשראי וכולי - המפקח על השירותים הפיננסיים, שזו רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הוא זה שרשאי למנות את הגורם המורשה או את המפקח המיוחד, שבעצם אמור לנהל את הגורם הפיננסי אם אותו גורם לא מתנהל כראוי. שוב, לאחר הליך מדורג, וניסינו קצת להתאים את ההליך כאן להליך שנקבע ב-2016 באותו חוק. כלומר, גם כאן, כשמדובר שוב על תאגיד פרטי לחלוטין ולא מדובר על גוף ציבורי - ואני מזכיר: רשות ניקוז היא גוף שממלא תפקיד ציבורי - גם כשמדובר על תאגידים פיננסיים, הרגולטור הוא זה שמקבל את ההחלטות. שוב, לאחר הליך מדורג ומובנה, עם זכות טיעון ומידתיות ובעצם כל המרכיבים שניסינו להטמיע כאן לתוך התהליך. 

גם אני חושב שלא נכון להכניס גורם פוליטי לתוך השלב הזה. אני חושב שזה גם יקשה וגם עלול להכניס שיקולים שהם לא בהכרח ממין העניין ואני כן אגיד את זה כאן. מדובר כאן על פיקוח רגולטורי של משרד החקלאות על גוף מפוקח. זה בסוף גוף מפוקח במקרה הזה. אנחנו ניסינו כאן בוועדה לחזק את סמכויות הרגולציה של משרד החקלאות לגבי הגופים האלה, כדי שהם יתפקדו כראוי. לקחת עכשיו את ההליך הזה ולהפוך אותו לעוד יותר מורכב - אני לא בטוח שזה נכון. אני חושב שגם במודלים אחרים בחקיקה, אני לא מכיר שזה מגיע לשר. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אני מבקשת להגיב על הדברים, כי יש לי הרבה מה להגיד. 

קודם כל, אני אגיב לדברים שאמרה היועצת המשפטית של משרד החקלאות: השלכות רוחב באספקלריה הארצית, מדברות על השלכות בין רשות ניקוז אחת לאחרת. כשמדובר באספקלריה מקומית, רשות הניקוז היא הגורם שמטפל במקום, ויש השלכות רוחב מאוד משמעותית לעובדה שהמליאה וההנהלה מוזזות הצידה ונכנס במקומן גורם מנהל. לידו אולי ועדת הנהלה ואולי לא ועדת הנהלה - עוד רגע נראה את הנוסח בעניין הזה. לא ברור למה יש ועדת הנהלה אם המנהל המיוחד הוא היחיד שמנהל את הדבר הזה, אבל בסדר. חד משמעית יש לזה השלכות רוחב לאספקלריה המקומית של זה. לתוך רשות הניקוז, לתוך כל האזור שנמצא בתחומה של רשות הניקוז, יש לזה השלכות רוחב מאוד משמעותיות. חיצונית לא. אף אחד לא אמר שזה צריך להיות מחוץ לרשות הניקוז. 

לעניין ההסדר של השימוע: אני מזכירה לאדוני ולחברת הכנסת מגן תלם, ששניהם יוצאי השלטון המקומי, שהוועדה הגיאוגרפית למשל היא ממליצה לשר הפנים. היא זו שמבצעת את השימועים, היא זו שמבצעת את הבדיקות, והיא זו שממליצה לשר הפנים. בסופו של דבר, ההמלצה היא של שר הפנים. הוועדה לחיוב אישי, גם היא זו שעושה את השימועים, מנהלת את כל הדיונים. הפקידות מקיימת את ההליכים הפרוצדורליים. היא זו שממליצה לשר הפנים, ובסופו של דבר שר הפנים הוא זה שמקבל החלטה. אגב, גם כשמדובר במינוי של חשב מלווה או של ועדה קרואה ברשות מקומית, וזה בהתייחס למה שאמר היועץ המשפטי לוועדה, כשמדובר בגופים ציבוריים מן הראוי הוא שגורם ממשלתי, נבחר ציבור, הוא זה שיקבל לגביהם החלטה. כך זה נעשה כשמדובר ברשויות מקומיות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל זה לא גוף נבחר. רשות ניקוז היא לא גוף נבחר. אני רק אומר: את קצת משווה פה תפוזים לתפוחים; זה לא אותו דבר. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

לא אמרתי שרשות הניקוז היא גוף נבחר. אמרתי שרשות הניקוז היא בעלת מאפיין ציבורי, כפי שהיועץ המשפטי לוועדה עמד על זה לפני רגע. בשונה מהגופים הפרטיים, הפיננסיים, שהוא נתן כדוגמה, רשות הניקוז היא גוף ציבורי. במליאה שלה ממלאים תפקידים אנשים שהם ברובם נבחרי ציבור. חלקם המועט הוא עובדי ציבור. גם בהנהלה שלה ממלאים תפקידים נבחרי ציבור. זה גוף שיש לו מאפיינים ציבוריים משמעותיים, וכשלוקחים את כל הסמכויות ושמים למשך תשעה חודשים, או שנה וחצי - עדיין לא הגענו לנוסח הספציפי בעניין הזה - אדם שמוסמך לקבל החלטות לבדו במקום שיקול הדעת שניתן לחברי המליאה שנמצאת ברשות הניקוז, לדעתנו זה משהו שצריך להגיע לשר החקלאות. להגיד שיש חשש ששר החקלאות יקבל החלטות משיקולים לא נכונים - מעבר לזה שלדעתי האישית זה זלזול בשר החקלאות, זה מנוגד לתפיסה הבסיסית שהשר הוא זה שאמון על קיום המדיניות אצלו. זה מנוגד לדבר הבסיסי שהוא הממונה על המשרד שלו. בכל הכבוד, לא הממונה ולא היועץ המשפטי אלא השר הוא זה שממונה על המשרד שלו, והוא זה שצריך לקבל החלטה בנושאים כאלה קרדינליים. זה נושא קרדינלי לדעתנו. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לי שאלה ליועץ המשפטי לגבי ההשוואה לגופים הפיננסיים: יש לנו עוד נתונים להשוואה שאנחנו יכולים ללמוד עליהם, איך זה מתבצע בגופים אחרים דומים? אם זה השר או גורם ממונה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש כמובן את הסמכויות לפי חוק תאגידי מים וביוב, שהן מאוד דומות. המבנה שם הוא קצת שונה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לא, אבל גם שם זה ממונה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, שם זה הממונה, אבל הסמכויות לשר האנרגיה הן הרי מאוד-מאוד מצומצמות בתחום משק המים. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

נקודה אחת שחשוב לי לחדד, כי זה התפתח פה: בצו הניקוז, שהוא קובע את הרכב המליאות, נאמר כך: בכל רשות יהיו חברים שלושה נציגי ממשלה. השרים ממנים את נציגיהם. וכל רשות מקומית המיוצגת ברשות, תבחר את נציגיה מבין חברתי מועצתה או מבין עובדיה, או אפילו תמנה נציג אחר. מותר לה למנות גם מישהו אחר, שלדעת מועצתה עשוי לייצג עניינה ברשות. עכשיו, בפועל יש מגוון גדול של מודלים. בהרבה מאוד מליאות של רשות הניקוז, נציג הרשות הוא גורם מקצועי: מנהל אגף שפ"ע, מנהל מחלקת התיעול אם לעירייה יש מחלקת תיעול. בחלק מהרשויות, במיוחד הקטנות יותר, לא. זה גם תלוי קצת בסוג הדיונים - אם יש דיון מאוד עקרוני כמו מינוי מנכ"ל למשל, אז הרשות לפעמים באמת שולחת את יושב ראש הרשות. אני רק רוצה לומר: זה מינוי של הרשות, וחשוב לזכור את זה כשאנחנו מדברים על סמכויות המנהל המיוחד. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

 זה מבטא את רצונה של הרשות. המועצה היא זו שממנה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

חבר הכנסת אבו שחאדה יש לך עמדה בעניין הזה? 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני שואל את עצמי כל הזמן לגבי הניהול של הדבר הזה. אני יודע מעט מאוד על הנושא. אני רק שומע כדי ללמוד. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ככל שאני חושבת על זה יותר, לי נשמע יותר שצריך להיות פה הגורם המקצועי הממונה ולא השר, במקרה הזה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אוקי. אני מבין את החשש של השלטון המקומי. גם לי קצת קשה העובדה שהגורם הזה הוא בסוף אדם אחד שממונה, והוא מזיז הצידה את כל שרשרת הניהול והפיקוח של רשות הניקוז המקומית. לא מזיזים רק את המנכ"ל ואת ועד ההנהלה, אלא גם את המליאה. הכל זז הצידה. אני מודה שקצת קשה לי עם העובדה הזאת, שאדם אחד ממנה אדם אחר להיות הגורם הבלעדי שינהל את העסק הזה. לכן, חסר לי פה איזה איזון מסוים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אולי צריך איזון. אולי נעשה איזה שילוב, שלא יהיה רק הוא או רק הוא. בואו ננסה לחשוב על מנגנון משולב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש ועדת הנהלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

הוא ממנה את ועדת ההנהלה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

זה הממונה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא. כתוב פה: הוא רשאי למנות ועדת הנהלה. החליט הממונה על מינוי מנהל מיוחד, רשאי הוא למנות גם ועדת הנהלה שתייעץ לה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש איזון. זה לא רק אדם אחד. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, אני לא רוצה לפגוע בשום דבר שנוגע לסמכויות השר וכולי, אבל אני לא חושב שצריך להכניס פה את השר. כן צריך לחשוב על איזשהו איזון אחר, אבל גם מישהו שיכול להביע עמדה אחרת מול האיש הזה שצפוי להיות מקצועי. צריך להיות או גוף או מישהו שמביא עמדה אחרת או היבט אחר בנושא, שגם לו יש איזושהי סמכות מקצועית. אחרת הם לא יאזנו אחד את השני. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לאור העמדות שנשמעו כאן, אני מציע לאפשר לממונה למנות את אותו מנהל מיוחד, אבל בתוך רשות הניקוז המקומית להשאיר איזה איזון. שהאדם לא יהיה המלך הבלעדי שעל פיו יישק דבר וששום דבר לא יקרה בלעדיו. אני חושב שיש בזה איזה איזון מסוים. או ביחס למליאה - הרי היא נשארת בתפקידה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

בעיניי זה פיתרון לא מוצלח, ואני רוצה להסביר רגע. הרי יש כאן מינוי, ואז אפשרות להאריך את המינוי. אז למשל אפשר לחשוב על זה שהמינוי הוא של הממונה, אבל אם זה מתארך זה דורש את אישור השר וככה אנחנו מכניסים פיקוח של גורם פוליטי, ואז דואגים שכל העניין הזה הוא בסך הכל מאוד קצר. אתה לא שולח גוף כמו בוועדה קרואה, שלפעמים יכול להיות גם חמש שנים, נתקלנו גם במקרים כאלה. כל העסק פה זה אירוע שאמור להיות קצר. זה הרעיון ולכן גם קצבנו את זה, להחזיר מהר את הגוף לפעילות תקינה שלו. אז אופציה אחת היא שבעצם תיכנס פה בקרה של שר באמצעות הארכה. כלומר: מתחילים, אבל אם זה לא עולה מהר על הפסים ומרגישים שיש צורך בהארכה, זה לא נשאר לגמרי בארנה של המנגנון. אני חושב שזה פיתרון שייתן איזה איזון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל השאלה אם שישה חודשים זו תקופה שמספיקה כתקופה ראשונה. אני רק מעלה את השאלה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

זה אמור להספיק. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אין לנו עניין לנהל את זה בדרכים לא רגילות לאורך זמן. אני ממש אומר את זה בתום לב. לנו כגורם מטה אין עניין לנהל את זה ולהיכנס לאופרציה, וצריך להחזיר מהר את הגוף הזה לתקינות אזורית. לכן קצבנו את זה, בתקופות יחסית קצרות כדי שהעסק לא ייגרר ויהפוך לאיזה מוסד קבע. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, אני יודע. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

בהמשך לתפיסה הזאת, אני אומר - אם זה לא נגמר מהר, בואו כן נכניס שר לתמונה שרואה שבאמת אין פה איזה מין שלטון פקידים שמנציח את עצמו, אם זה חשש שעולה כאן. אני כן מזכיר שגם במינוי הזה יש התייעצות עם מועצת הניקוז, שיש בה נציגות של השלטון המקומי ושל רשויות הניקוז. כלומר, בנינו עכשיו גוף אחר משהיה עד היום. כלומר, בסוף המינוי הוא של הממונה, אבל עד שהממונה מגיע אליו יש בתהליך הרבה מאוד שלבים ולכן בסוף הוא לא באמת מקבל את ההחלטה לבד. אני חושב שבנסיבות האלה, המודל הזה נותן מענה טוב גם לחששות שעלו פה וגם למטרה שלו, בסופו של דבר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

מה דעתכם, חברים? 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני עוד פעם חושב שצריך לחשוב אולי על עוד איזשהו גוף תכנוני אזורי, איפה שנמצאת רשות הניקוז הזאת, או משהו של המועצות המקומיות שם. אני חושב שלהעביר את זה לשר זה גם איפשהו לתקוע את זה. אז גם השר, שלא יודע כלום בעניין הזה, ייקח לו זמן. אלה לא שני דברים שמאזנים אחד את השני. לבן אדם הזה יש בסוף כוח, יותר מדי כוח. אנחנו רוצים לאזן אותו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אבל צריך לזכור שמכניסים אותו כשרשות הניקוז המקומית לא תפקדה, ואחרי שהיא עברה מספר התראות ושימועים, ונתנו לה זמן לתקן את הפגמים והיא לא תיקנה אותם, והיא עמדה על הדברים הללו או התרשלה, או אינני יודע מה. רק אחרי כל התהליך הסדור שעשינו פה, כמו שאמר סמנכ"ל משרד החקלאות, עם כל השלייקעס - רק אז ממנים עליהם מנהל מיוחד, לתקופה קצובה של עד שנה וחצי, כלומר, חצי שנה כפול שלוש. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ואתה נותן לו המון כוח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

שם הוא מלך בממלכתו. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

צריך לאזן קצת את הכוח. השאלה מי הקונטרה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

המועצה עדיין נשארת בתפקידה. היא לא מתפזרת. בניגוד לוועדה קרואה, למשל, כשמפזרים את המועצה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אבל היא מן הסתם לא מתפקדת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

פה מליאת הרשות לא מתפזרת. היא נשארת בתפקידה. מצמצמים את סמכויותיה לאותה תקופה מוגבלת, שהיא יכולה להיות מחצי שנה ועד שנה וחצי, ולא יותר מזה. זה האיזון. אתה חושב שצריך להיות משהו אחר? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה נשמע מספיק מאוזן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו פשוט לא בסעיף הזה. אנחנו מדברים על סעיף אחר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כן, אבל זה קשור. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל זה נשמע מאוזן. הנושא הזה של פרק הזמן מחצי שנה ועד שנה וחצי, וזה שהמועצה נשארת, וכל התהליך. זה נשמע לי מאוזן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

המועצה נשארת אבל בלי סמכויות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

היא לא נשארת. כן, כתוב מפורשות שהם לא ישתמשו בסמכויותיהם. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

נכון, בלי סמכויות, ברור. בגלל זה בעצם הוא נכנס, בגלל זה ממנים אותו. כי היא לא תפקדה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אבל לפעמים יכול להיות מצב שהמנכ"ל לא בסדר, והמנכ"ל משתק גם את מליאת המועצה שלו. מחליפים את המנכ"ל, ופתאום - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא, אבל השאלה היא למה המליאה לא החליפה את המנכ"ל לפני, למשל. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

יכולים לקרות מצבים כאלה, שהם לא מעודכנים מספיק ביכולות שלהם או שהם לא עשו מספיק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אם הם לא מספיק, זה בדיוק העניין. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אבל ברגע שיש מנהל מיוחד שרתם אותם, יכול להיות מצב כזה, שמנהל מיוחד ישב חצי שנה, רתם אותם, הביא להם הליך בחירה של מנכ"ל חדש והם עדיין משמשים בתפקידיהם. יכול להיות שהעלית אותם על הדרך הנכונה. אחרת, אם המצב הוא כזה שהוא לא בר תיקון, אז גם שנה וחצי לא תעזור, כי הוא לא בר תיקון. הרעיון הוא שאפשר לתקן. הרעיון הוא שבשימוש מושכל בכמה צעדים, אפשר לתקן ורשות הניקוז עולה על דרך הישר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אילו סמכויות יש למליאת הרשות? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

קודם כל, הדבר המרכזי לדעתי במליאה הוא שהיא ממנה וגם מוסמכת לסיים כהונה של מנכ"ל. היו לנו גם דוגמאות כאלה. התהליך הזה בעצם מבקש מהמליאה לבצע את תפקידה. אני רק אגיד לכם - רק לפני שנה, מליאה סיימה תפקיד של מנכ"ל רשות ניקוז הרבה לפני תום הקדנציה שלו, כי היא חשבה שהוא לא מתפקד. כלומר, יש לנו גם דוגמאות כאלה. אבל יש לנו גם דוגמאות שלמרות הרבה מאוד פגמים, מליאות לא פעלו - משיתוק או אדישות. הגוף הידרדר מאוד, והתושבים באזור לא קיבלו את התשובה.

עכשיו, בתוך התהליך הזה, ניתנות למליאה המון הזדמנויות לתפקד כדירקטוריון, כגוף מבקר. אם היא לא עשתה את זה - אז ממנים מנהל לתקופה קצרה ונותנים לו את הכלים. ואז צריך לתת לו את כל הכלים. אם אני חוזר לעניין הזה, אני חושב שאם אתם מרגישים צורך חזק להכניס לפה סוג של איזון, אז הארכת התקופה מהתקופה הראשונה של חצי שנה או תשעה חודשים, מעבר לזה תדרוש את אישור השר. אז אני חושב שבאמת נתנו גם מענה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אני מקבל. מירה, אני אגיד לך: אני זוכר איך עבדו רשויות הניקוז האזוריות, וגם איך תפקוד נציגיהן. בסוף זה לא התפקיד הראשי שלהם. הם מגיעים לשם אחת לתקופה כשמזמנים אותם. הם לא באמת מעורבים ופעילים ברמה היום-יומית. הם מאוד פאסיביים, בגדול. זה באמת תלוי ביושב ראש המליאה והכל. אני מבין את החשש, אני מבין את תפיסת העולם ואני גם שותף לה בהרבה מאוד מובנים. אני אקבל את הצעת הפשרה הזאת. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אם השר אחראי גם על הארכה של המינוי אז אם זה באמת לא לרוחם, הוא יכול פשוט להחליף אותו, ואז שוב יש לו סוג של שליטה. זה האיזון. מירה, זה האיזון. אחרי חצי שנה, אם השר לצורך העניין לא מרוצה מהעבודה של הממונה - זה בסמכותו להחליף אותו. אז יש לכם פה איזשהו איזון ושליטה בנושא של השר. לא אומרים לכם פה ששנה וחצי אתם מנוטרלים. זה האיזון. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

לא להחליף אותו, פשוט לא להאריך. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בדיוק. או להאריך. אבל זה נותן את הסמכות לשר וכובד המשקל חוזר אליו. אני חושבת שזה ממש מספק. אם אחרי חצי שנה זה לא בסדר, יש לשר סמכות לבחור מישהו אחר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

בסדר, יש שיפעלו טוב, ויש גם, אתה יודע. זה שממונה אומר משהו, זה לא אומר שכל החוכמה אצלו. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אבל בשביל זה אחרי חצי שנה השר יכול לבחור מישהו אחר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אין ספק. אבל הוא גורם המקצוע. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה מאוזן לגמרי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז מה? אתה יודע כמה גורמי מקצוע פגשתי - לא אתם - משרדים אחרים, שיש איתם ויכוחים ואני חושב שהם מתפקדים לא במשרד ממשלתי אלא בחלם? אז מה? הם גורמי המקצוע, אלוהים ישמור. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש לי רק שאלה: יש לנו מועצה שלא תפקדה מי יודע מה, הצבנו את הממונה וכולי. איפה התיקון למועצה? איפה החוק הזה מביא גם תיקון למצב הלא טוב, שהם לא תפקדו ושמנו מישהו שיתפקד במקומם וכולי? איפה התיקון למצב הלא טוב? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בסעיף הבא שנגיע אליו, של מינוי המנהל המיוחד, יש גם את פירוט הסמכויות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אני אגיד, כי אני חייב: תכירו שדעתי לא מאוד-מאוד נוחה שהממונה הוא גם יושב ראש המועצה. בעיניי זה תמיד בעייתי, כמו כשהמנכ"ל הוא גם ראש המועצה. יש לי הרבה ביקורת למשל על רשות המים, שראש הרשות הוא גם יושב ראש מועצת הרשות, וכשהרשות רוצה למשל לדון על תעריפי המים, אז המועצה שיושב בראשה מנהל הרשות היא גם זו שמאשרת את העלאת תעריפי המים. אני פה היום בדיוק הפוך ממה שאני מאמין בו. אני ברגשות מאוד מעורבים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אין איזשהו גוף של מועצת הניקוז שהוא רגולטור והממונה בראשו. זאת אומרת, אני לא חושב שזה אותו מבנה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כי הוא רגולטור אבל עם סמכויות הרבה יותר מצומצמות מרשות המים. מועצת רשות המים היא גוף שגם מחוקק משנה, שגם קובע כללים. כאן רוב הסמכויות של חקיקת המשנה הן של השר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כן, רציתי לומר את זה, כי אני בעצמי ברגשות מעורבים ביחס לדבר הזה. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש לך רעיון אחר לאיזון, אדוני? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא, אין לי. בגלל זה אני זורם איתו. אבל הייתה כאן גם הבחנה נכונה בין ממונה שהוא עובד משרד, לבין רשות שהיא עצמאית לגמרי. לרשות המים אין כמעט מי שיפקח עליה - זו מועצת הרשות, אבל מי שועמד בראשה הוא ראש הרשות. היא גם רשות עצמאית, לשר אין כמעט שום סמכות על הרשות מלבד מינוי ראש הרשות. לכן, האירוע שם יותר קשה לי מאשר פה, כשפה הממונה הוא עדיין עובד המשרד והוא כפוף איפשהו למנכ"ל המשרד. אז המצב פה קצת שונה. אני מקבל. אנחנו נלך ככה. בוא תמשיך בהקראה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. אז לגבי סעיף קטן (ג) כפי שהקראתי אותו, אין איזשהו שינוי, נכון? 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

זו הייתה הערה לסעיף קטן (ב). 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, אז הוא מפנה לסעיף אחר. בסדר. אוקי. סעיף (ד): 

	(ד)	לא פעל יושב ראש רשות הניקוז לפי סעיף קטן (ג), אין בכך כדי למנוע את הפעלת סמכויות הממונה לפי סעיפים קטנים (ה) או (ו) או למנות מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב. 

	(ה)	היה עניינו של הפגם אי־הקמת מפעל ניקוז שלדעת הממונה הוא בעל חשיבות ציבורית חיונית בתחומה של רשות ניקוז, ולא תיקנה רשות הניקוז את הפגם בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהתראה, רשאי הממונה, על אף האמור בסעיף 12, בהתייעצות עם מועצת הניקוז ובהחלטה מנומקת בכתב, להטיל את ביצוע התפקיד על רשות ניקוז אחרת, ובלבד שנתן לה לפני כן הזדמנות להשמיע את טענותיה בפניו ושוכנע שביכולתה של רשות הניקוז האחרת לבצע את התפקיד, וכן שלא יהיה בהטלת התפקיד כדי לפגוע במילוי תפקידיה האחרים של רשות הניקוז ושהוקצו לה המשאבים הנדרשים לשם כך; לעניין סעיף זה, "הקמה" - לרבות הכנת תכנית מפעל ניקוז ואישורה. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למה השימוע צריך להתבצע רק על ידי ממונה, ולא בפני המועצה שהוא אמור להתייעץ איתה? בסוף הממונה שומע את רשות הניקוז המקומית, הוא מגבש את ההחלטה, מביא את זה למועצה שכל-כולה בהרבה מאוד מובנים תלויה בו. הוא משקף את המצב. הוא הרי זה שחושב שצריך למנות מישהו אחר, הוא עושה את השימוע באופן עצמאי, הוא צריך אחרי זה להחליט בסוף ולשקף את זה למועצה. איזו יכולת פיקוח או בקרה יש לה מלבד הדברים של המנהל הממונה? פה חסר לי האיזון. אני חושב שהשימוע צריך להיות בפני המועצה, מכיוון שהממונה ממילא נמצא במועצה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

גם וגם? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא, לא. שימוע אחד. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שניהם יהיו בשימוע? הממונה והמועצה? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

הממונה הוא ראש המועצה. לכן נראה לי שזה נכון שגם המועצה תשמע, אם הממונה אמור להתייעץ איתם. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אז בפניו ובפני המועצה? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אני חושב שזה נכון יותר. בפני המועצה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אוקי. אבל הסמכות היא שלו. הסמכות היא שלו אבל השמיעה היא גם על ידי המועצה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אני מבין. זה נכון, כלומר, אני מבין את ההערה הזאת. הסמכות היא שלו.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הסמכות היא שלו, אבל השימוע גם בפני המועצה. הוא צודק, איתן, נכון. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

ואם יש הסתייגות מטעם רשות הניקוז שאתה מטיל עליה, מי ששומע אותה זאת המועצה. זה בעצם התיקון שאתה מציע להכניס. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק אגיד שכמובן שאין מניעה לעגן את המנגנון הזה. בדרך כלל מקובל שהגורם שמפעיל את הסמכות, הוא הגורם שבפניו טוענים. כי בעצם הממונה כאן הוא הגורם שבסוף מקבל את ההחלטה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז למה צריך להתייעץ עם המועצה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כמו שהרבה פעמים יש לך התייעצות. גם שרים הרי צריכים לפעמים להתייעץ עם שרים אחרים לפני שהם מתקינים חקיקת משנה. הסמכות היא עדיין שלהם. הם מקבלים עמדה של שר אחר. זה המנגנון המקובל. אני לא חושב שיש מניעה לכתוב שבמקרה הזה השימוע יהיה בפני המועצה, מכיוון שהממונה הוא גם יושב ראש המועצה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

ההתייעצות עם המועצה פשוט נותנת פרספקטיבה יותר רחבה. יש שם גם נציגים של הרשויות המקומיות וגם שני משקיפים של רשויות הניקוז בעצמן. זה נותן לך עוד איזשהו היבט. אין לנו התנגדות שהשמיעה תהיה בפני המועצה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כלומר, שמליאת המועצה תשמע גם את רשות הניקוז. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

היא תשמע. גם כך הוא יושב הראש. אז במקום שהוא ישמע ויסביר להם מה הוא שמע, הם שומעים גם. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

רק הערה אחת: אנחנו כמובן חושבים שזה נכון שזה יהיה בפני המועצה. המועצה היא הרי הגורם המקצועי במקרה הזה, זה לא אישור שר. הם גורם מקצועי גם בפני עצמם, אז ההתייעצות הזאת תהיה נכונה. אנחנו כמובן מסכימים לנקודה הזו. 

נקודה אחת קטנה: ובלבד שנתן לה לפני כן הזדמנות להשמיע את טענותיה - אז נכון שההמשך של זה מכווין להבנה שמדובר ברשות הניקוז שתקבל על עצמה את העבודה; אבל מהנוסח לא לגמרי ברור שמדובר בזכות שימוע לרשות הניקוז המקבלת על עצמה את העבודה, ולא שזכות השימוע היא לרשות הניקוז שלוקחים ממנה את המטלה. הסיפה מכווינה לשם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת אומרת, את חושבת שיש כאן משהו נוסחי, לא משהו מהותי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

כן, בדיוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו נבדוק את הנוסח. אבל זכות הטיעון היא הרי לרשות שעליה מטילים את התפקיד. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

ולא לרשות שממנה לוקחים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. אנחנו נחדד את הנוסח. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

זה בעצם טופל עד עכשיו. כלומר, בשלבים היותר מוקדמים, הדיאלוג הוא עם אותה רשות ניקוז שאומרים לה לבצע. היא לא מבצעת, ואז פונים למישהו אחר ובעצם מחפשים פיתרון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

בסדר. ברור. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אבל כתוב - נתן לה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה ממש עניין נוסחי. אנחנו נחדד את הנוסח. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אפשר לומר: שנתן לאותה רשות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא, כי כתוב - להטיל את ביצוע התפקיד על רשות ניקוז אחרת, ובלבד שנתן לה. אז מי זה לה? הרשות האחרת? 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אפשר לכתוב לאותה רשות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

כן, זו שתקבל את התפקיד. זה מכווין לשם, אבל אפשר לחדד את זה, שזה יהיה הכי ברור שזו הכוונה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף קטן (ו): 
	(ו)	מצא הממונה שלא ניתן להטיל את הקמת המפעל על רשות ניקוז אחרת לפי סעיף קטן (ה), רשאי הממונה, על אף האמור בסעיף 12, בהתייעצות עם מועצת הניקוז ובהחלטה מנומקת בכתב, להטיל את הביצוע על גוף ציבורי אחר, בהסכמת אותו גוף ובכפוף לכל דין; בהחלטתו יפרט הממונה, בין היתר, את הנימוקים בדבר בחירת הגוף הציבורי שעליו יוטל הביצוע כאמור; לעניין סעיף קטן זה, "גוף ציבורי" - המדינה ומוסדותיה, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה של המדינה וכן כל גוף המתוקצב, במישרין או בעקיפין, מתקציב המדינה.". 

אתם רוצים להסביר? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אנחנו רואים עדיפות לכך שרשויות ניקוז שהן מומחיות בתחום יבצעו פרויקטים של ניקוז. אבל אם הגענו למצב שאנחנו לא מוצאים, שאין נכונות - אז יש שחקני תשתית אחרים: נתיבי ישראל, נת"ע, למשל. דרך אגב, היום זה מתבצע בלי הסדרה פורמלית בחוק, אבל הבנינו את זה. זה הכל. בפועל זה קיים גם היום. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

כשמדובר בגוף ציבורי שהוא רשות מקומית, אנחנו מבקשים שיובהר שבנוסף לייסוד ההסכמה, נדרש גם לתקצב את המטלה שמוטלת עליה. ההכנסות של רשות מקומית נועדו לטובת התושבים שלה; לא לטובת האזור של רשות הניקוז. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אבל זה נכון גם לגבי כל גוף ציבורי אחר. למה צריך להבהיר את זה דווקא לגבי רשות מקומית? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

צריך הסכמה. ממילא, אם היא לא רוצה היא לא תסכים. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אנחנו קטונו מלייצג גופים ציבוריים אחרים. כשמדובר ברשויות מקומיות - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

הרי אם היא לא מסכימה, זה לא יוטל עליה. אם היא מסכימה, אז זה יהיה התנאי שלה להסכמה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אני אבקש להבהיר את הנקודה, אדוני. ברשות ניקוז חברות רשויות מקומיות, כמו שאנחנו יודעים. יכול להיות מצב שרשות הניקוז לא מתפקדת כמו שצריך, והרשות המקומית שחברה בה, וכל כך חשוב לה שהדבר הזה ייעשה כי היא הסובלת העיקרית מהדבר הזה. יכול להיות שהיא תסכים לבצע את המטלה הזו, ובלבד שזה יבוצע כבר. אז בעצם היא מסכימה לבצע מהתקציב שלה, שאמור להיות מוקצה לטובת דברים אחרים לשירות התושבים שלה. זו לא הסכמה מלאה. אם יוקצה לה התקציב והיא מסכימה - אז זו הסכמה רצונית לגמרי. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אז היא תדרוש את זה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

לדעתנו זה מייצר לחצים לא נכונים, שהיא תסכים כי אין לה ברירה ואין מנוס. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בכל החשיבה שלי על הדבר הזה, שאני לא מבין בו הרבה, אני נזהר מחוסר תפקוד וכולי. דה פקטו, עכשיו היום, במצב הקיים, כמה מהרשויות האלה של הניקוז כן מתפקדות? ולא מביאות חברות אחרות שיעשו עבורן את העבודה? כמה מהן באמת בתפקוד רציני ומלא, עושות את העבודה? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אתה רוצה שאני אתן להן פה ציונים? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

בלי שמות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני שואל כי אני לא יודע. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לא, אני אגיד. תראו, זו קצת עקומת התפלגות נורמלית. יש כמה מצוינות, יש כמה מעטות שלא מתפקדות כמו שצריך, ויש קבוצה שיש בה דברים טובים ודברים פחות טובים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כולן זה 11 רשויות? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כן, 11 בסך הכל. קודם כל, אלה גופים מקצועיים טובים, גופי שטח טובים וגופים שמבצעים, והמגמה שם היא מגמה של שיפור מתמיד בשנים האחרונות. בתוך הקבוצה הזאת, רואים את הביצועים. יש כאלה שהן פחות, על זה אנחנו עובדים ובין השאר בגלל זה אנחנו פה. אנחנו בשאיפה שבתוך זמן קצר כל ה-11 יהיו גופים מתפקדים שנותנים שירות מצוין לציבור. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

איתי פרימן, בבקשה. 

 << אורח >> איתי פרימן: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם. רק רציתי לציין לגבי מה שנאמר על ידי חבר הכנסת: רשויות הניקוז הן גופים מקצועיים, שכמו שערן אמר נמצאים במגמת שיפור. אני פשוט רוצה להתייחס לסעיף הקודם שדובר לגבי הממונה. לעניין הזה אני אומר שהאיזון שהוצע פה הוא איזון סביר ואנחנו תומכים בו. אני רוצה לחדד את זה שאנחנו נמצאים באתגרים מאוד גדולים עם רשויות הניקוז. חלק ממטרות החוק שהוצע פה, הן להתמודד גם בעזרתו של הרגולטור. אנחנו גופים שמעודדים את הרגולטור להיות רגולטור עלינו בנושא הזה, ולאפשר לנו לבצע את תפקידנו, בתוך האילוצים שאנחנו נמצאים בהם. אז רק לנושא הזה שנאמר, בסיפה של הדברים, אנחנו תומכים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

תודה רבה. אני רוצה להצביע עד הסעיף הזה, בסדר? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אלה בעצם שני סעיפים. זה סעיף 49 ו-49א. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

נכון. אז בכפוף לכל התיקונים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כמובן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

מי בעד הסעיפים? 

הצבעה
בעד – 3
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

הסעיפים 49 ו-49א אושרו פה אחד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 49ב - מינוי מנהל מיוחד: 


"מינוי מנהל מיוחד"

49ב.	(א)	לא תוקנו פגמים כנדרש בהתראה לפי סעיף 49א בתוך התקופה שנקבעה לכך, וסבר הממונה כי הפגמים פוגעים באופן מהותי ומתמשך ביכולת הרשות לבצע את חובותיה על פי חוק זה, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם מועצת הניקוז, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתן לרשות הניקוז הזדמנות להשמיע את טענותיה, להשעות את המנהל הכללי של הרשות מתפקידו, למנות לרשות מנהל מיוחד שימלא תפקידים כאמור בסעיף 49ב. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

גם פה - להשמיע את טענותיה בפני המועצה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. בהמשך: 
		החליט הממונה על מינוי מנהל מיוחד, רשאי הוא למנות גם ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כן, הערות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

השם של ועדת הנהלה כאן הוא קצת מטעה. ועדת ההנהלה - תפקידה רק לייעץ ולא לנהל, בעצם. רואים את זה גם אחר כך - בכלל לא ברור מה הסמכויות של ועדת ההנהלה חוץ מהייעוץ שמדובר עליו כאן. אז בעצם, כמו שנאמר לפני כן: המנהל המיוחד - על פיו יישק דבר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כן. למה צריך ועדת הנהלה? 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אפשר לקרוא לה ועדה מייעצת. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

חשוב מצד אחד שיהיו לו סמכויות. אני לא רוצה לחזור על הכל. מצד שני, כמו שאמרנו קודם - אולי לא תמיד נכון שהוא יהיה לבד, במובן שבאמת יהיה לו עם מי להתייעץ. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז למה שלא ימנה את ועדת ההנהלה מתוך המליאה? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כוועדה מייעצת? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אם הוא מזהה שם גורמים שכן אפשר לעבוד איתם. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אם היא ועדה מייעצת, ואז אולי נקרא לה ככה - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אני לא יודע מה המשמעות של ועדת הנהלה על פי הצו. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לא, אז אני אומר - אולי נעשה פה תיקון. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר לרשום ועדה מייעצת במקום ועדת הנהלה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

ואז אני מבין מה שאתה אומר. יש להניח שלא כל ה-30-40 נציגים הם כאלה שאי אפשר לעבוד איתם ויש פה איזה ניסיון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

ועדת הנהלה קבועה היום בחוק? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, זה הכל הסדר חדש. עכשיו זה הסדר חדש. עכשיו מקימים ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

עזבו שנייה את הייעוץ. יש היום הגדרה של ועדת הנהלה.

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

של הנהלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

מה ההגדרה? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

היא מורכבת מנציגים מתוך המליאה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

מה תפקידה?

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

יש לה סמכויות מסוימות לפי החוק, בעצם המליאה מסמיכה אותה. זה גוף שבאמת עובד יותר ליד המנכ"ל בתדירות הרבה יותר גבוהה מאשר אותה מליאה שכמו שציינת, לפעמים היא נפגשת פעם או פעמיים בשנה. ההרכב שלה הוא נציגים של הרשויות המקומיות ושני נציגי ממשלה. מתוך התפיסה הזאת, שאולי לא נכון להשאיר אותו לבד, שגם אדוני ציין, ומצד שני כן לתת לו סמכויות לפעול, עלה הרעיון שתהיה אפשרות למנות לו ועדת הנהלה. קודם כל, יכול להיות שהשם הזה הוא לא כל כך מוצלח, כי יש לו קונוטציה להנהלה הרגילה של הרשות.

אגב הדיון הזה, אולי נכון לקרוא לה ועדה מייעצת. כל עוד זו ועדה מייעצת שלא מגבילה אותו אלא רק מסייעת לו, ושתהיה מבין חברי המליאה - אבל אולי לא חייב שיהיו מבין המליאה. כלומר, יכול להיות שזה יועיל שהוא שם לידו מישהו עם ניסיון בתחום שהוא לא מתוך הקבוצה המוגדרת הזאת במליאה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

הוא תמיד יכול למנות אנשים שייעצו לו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל הממונה בעצם נותן הוראה למנות את אותו גוף. אז השאלה מי יהיו חברי אותה ועדה מייעצת. זה בעצם הממונה שממנה. זה שמנהל המיוחד רשאי להתייעץ איתם - - - 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

דרך אגב, אין מניעה גם במה שכתוב שזה יהיה מבין חברי המליאה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא בטוח. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אה, כי אנחנו משעים את המליאה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, לכן אני לא בטוח. אני כן אגיד כאן איזושהי נקודה: אנחנו מדברים על מצב שבו היה חוסר תפקוד. אז לקחת עכשיו גורמים מתוך אותו גורם שלא תפקד במצבים קיצוניים, ולאפשר למנות אותם כוועדה מייעצת - אני לא בטוח שזה דבר נכון, אבל לשיקול דעת הוועדה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אנחנו מדברים על שנה וחצי שלאחריה המנהל המיוחד אמור להשאיר רשות ניקוז מתפקדת. הוא אמור לפעול לכל היותר שנה וחצי ולהשאיר רשות ניקוז מתפקדת. אז ברור שעדיף שישתמש בוועדה מייעצת שבאה מתוך רשות הניקוז, כי זה יעזור בהליך הריפוי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אם הם לא משתפים פעולה?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

תזכור שהמליאה הזאת מורכבת מהרבה מאוד גורמים. לעיתים, חלקם מסכימים וחלקם לא מסכימים. זה לא שכולם רעים, לא כולם לא טובים. לכן, הוא יכול לבחור מתוכם את מי שאולי הם כן קואופרטיביים.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בדיוק, ולהוסיף מבחוץ. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת אומרת - לתת אפשרות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

רשאי זה אומר שיכול להיות שלא יהיה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

וזה לא נכון לעשות את זה. הוא רשאי בלאו הכי להסתייע בגורמים חיצוניים ובחוות דעת מקצועיות מבחוץ, כפי ראות עיניו. אנחנו מדברים פה על ועדה מייעצת. הנקודה שהובהרה והודגשה על ידי משרד החקלאות היא שאמרו שאין להם התנגדות שהיא תהיה בגלל שזו ועדה מייעצת. הסמכות שלה היא לייעץ. זה דבר נכון שהזיכרון הארגוני של רשות הניקוז יוכל לייעץ. זה הדבר הנכון לקידום גוף מתפקד היטב, שזה יבוא מבין האנשים שיהיו שם ביום שאחרי זה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כן, אבל מי קובע מי אותם אנשים?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

הממונה. על זה לא התווכחנו. הרעיון הוא נכון שזה יהיה מתוך המליאה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל כחובה? 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

כן, כחובה. כוועדה מייעצת מבין המליאה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לא, לא כחובה. כאפשרות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

למה כחלופה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, בשיקול דעת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למה שהממונה לא ימנה מנהל מיוחד ווועדה מייעצת לממונה? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כן, בסדר. אני רק אומר - שיהיה לו חופש לבחור את חברי הוועדה המייעצת, מבין המליאה או מחוץ למליאה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, או מבחוץ. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אני מציע: כמה חברים יהיו בוועדה המייעצת? חמישה?

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

נניח, כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אוקי. אז ששלושה מהם יהיו מתוך המליאה ושניים מבחוץ. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מעולה. בדיוק. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כן, בסדר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

חמישה, שלפחות שלושה מהם מהמליאה. אם רוצים חמישה מהמליאה - אדרבה; אם לא, שימנו שניים מבחוץ. בסדר? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מעולה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כן. אני רק רוצה להגיד: בחלק גדול מהמליאות יש המון חברים, עד 40 נציגי רשויות מקומיות. אבל יש לנו שתיים-שלוש רשויות ניקוז, שכל המליאה היא תשעה חברים או אפילו פחות. כלומר, שיש בסך הכל ארבעה נציגי רשויות מקומיות. אז, הלפחות שלושה האלה יוצר מצב מוזר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למה? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כי בעצם כמעט כל נציגי הרשויות המקומיות של המליאה שכרגע שמת אותה בהולד - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא אמרנו שזה השלטון המקומי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

כן, גם נשאלתי לעמדה ואמרתי. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אוקי. מתוך התשעה האלה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בדיוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כלומר, אני חוזר: בוועדה המייעצת יהיו חמישה חברים, שלפחות שלושה מהם חברי מליאת רשות הניקוז. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

מקרב חברי מליאת הרשות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בסדר גמור. אני ממשיך: 

	(ב)	למנהל מיוחד שהתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של הרשות, למליאת הרשות ולהנהלתה לפי חוק זה; כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו המנהל הכללי של רשות, המליאה וההנהלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם. 

	(ד)	מנהל מיוחד והוועדה המייעצת יתמנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם הממונה רשאי, אם ראה כי הדבר דרוש לשם תיקון הפגמים, להאריך, באישור השר, את תקופת מינויים לשתי תקופות נוספות של שישה חודשים כל אחת. 

כאן אנחנו מוסיפים את המילים "באישור השר". 

	(ה)	הודעה על מינוי מנהל מיוחד וועדה מייעצת לרשות ניקוז ועל תקופת המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות הניקוז. 

	(ו)	השר יקבע בצו הוראות בדבר תנאי הכשירות והכהונה של מנהל מיוחד ואת הרכבה של הוועדה המייעצת. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אז הפכנו את זה לוועדה מייעצת, וקבענו אותה כבר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא צריך את זה, כי קבענו את זה פה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת אומרת, את הרכבה לא צריך כאן. נכון. אז רק תנאי הכשירות והכהונה של מנהל מיוחד. 

	(ז)	השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר תשלום שכר או גמול והחזר הוצאות למנהל המיוחד ולחברי הוועדה המייעצת, לפי העניין. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

הערות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

הערה טכנית בעניין סעיף קטן (ב): כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו המנהל הכללי של הרשות, המליאה וההנהלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם - אני רק מוודאת שזה לא כולל את התפקיד לשמש בוועדה המייעצת. זה כמעט מובן מאליו, אבל מוודאת שזה נכון. 

בעניין סעיף קטן (ו): השר יקבע הוראות בדבר תנאי הכשירות של מנהל מיוחד ואת הרכבה של ועדת ההנהלה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, את זה אנחנו מוחקים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מחקנו, כי כבר קבענו אותה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז נכניס את הסיפור של למעט הוועדה המייעצת? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, כתבתי כבר. כתבתי גם למחוק את ההחלטה לגבי הרכב הוועדה המייעצת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז נצביע על זה. מי בעד הסעיף? 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אושר פה אחד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אושר עם כל השינויים. ממשיך להקריא: 


תפקידי המנהל המיוחד

49ג.	(א)	המנהל המיוחד יפעל לניהול רשות הניקוז ובדיקת הגורמים לפגמים שהתגלו בניהולה של הרשות ויפעל בזהירות, במיומנות, בשקידה ובמקצועיות המתחייבות מהסמכויות שניתנו לו לפי חוק זה. 


להערת יושב הראש נוספה לסעיף המילה במקצועיות. 

	(ב)	המנהל המיוחד יגיש המלצותיו לממונה לעניין הפעולות הנדרשות לתיקון הפגמים. 

	(ג)	הממונה רשאי לקבל את המלצותיו של המנהל המיוחד, כולן או חלקן, או לדחותן; קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא להורות למנהל המיוחד לפעול ליישומן; לא קיבל הממונה את ההמלצות, הוא רשאי לפעול בכל דרך שיראה לנכון לתיקון הפגמים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למה צריך המלצות? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בעצם, לגבי סעיפים (ב) ו-(ג) דיברנו גם בעקבות הערה של יושב הראש. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

האמת שזה לא מתחייב, כי נראה לי שזו מין סוג של סמכות טבועה. רוצה להמליץ - ימליץ. אין הכרח לקבוע את זה בחקיקה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אפשר למחוק את זה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אפשר למחוק את סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כלומר, הסמכות כבר ניתנת לו: הוא יפעל לניהול רשות הניקוז. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

נכון. זו לא צריכה להיות חובה. אנחנו מסכימים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ואנחנו מוסיפים את המילה "במקצועיות" כמו שהקראתי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אני לא מבין בכלל את התיבולים הללו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

גם זה לקוח מחקיקה קיימת. אני חושב שזה דבר נכון. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

את מה? את המילה במקצועיות? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא, את הכל. הוספתי מקצועיות כי אמרתי - עם כל התארים האלה, נוסיף גם את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה סוג של סעיף מטרה לתפקידי המנהל המיוחד. 

מקריא את סעיף 49ד: 


מתן ידיעות

49ד.	התמנה מנהל מיוחד לפי סעיף 49א, יהיו המנהל הכללי וכל עובד של רשות הניקוז וכן כל אדם אחר המועסק על ידי הרשות, חייבים, לפי דרישת המנהל המיוחד או מי שהוא הסמיך לכך מחברי הנהלת הרשות או מחברת הוועדה המייעצת, אם מונתה, למסור לו את הידיעות, המסמכים או כל מידע אחר הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו לפי חוק זה." 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

תודה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם אין הערות, אפשר להצביע על סעיפים 49ג, 49ד, ו-49ה כבר הוקרא ב-14 בדצמבר לגבי ניגוד עניינים ואין צורך להקריא אותו שוב. 

יש לי רק שאלה, כי כבר הצבעתם על זה, אז רק עכשיו כשהיועץ המשפטי הקריא את המילים "אם מונתה" הבנתי שאולי לא הבנתי על מה הצבעתם. הוועדה המייעצת - היא לא תמונה בכל מקרה במצב החדש? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתם הערתם שלא צריך לחייב למנות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

לא, במצב החדש, שבו הוועדה המייעצת היא מחברי המליאה. היא לא ממונה בכל מקרה? זאת אומרת, זה מצב שנתון לשיקול דעת? אני באמת שואלת כי כבר הצבעתם על זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אומר: זה תוקן בעקבות הערה שלכם. היא לא בהכרח. זו סמכות שבשיקול דעת, בעקבות הערה שלכם, שלא לחייב את מינוי הוועדה המייעצת או ועדת ההנהלה בשמה הקודם, וזה הוטמע בנוסח. 

אז הוועדה יכולה להצביע על הסעיפים 49ג, 49ד ו-49ה כפי שהוקראו. על סעיף 49ה לא היו תיקונים, והוא הוקרא והוסבר בדיון ב-14 בדצמבר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

טוב. מי בעד? 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אושר פה אחד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיפים אושרו. 

אני אקרא את סעיפים 27 ו-28 ביחד: 


ביטול סעיף 50

27.	סעיף 50 לחוק העיקרי - בטל. 


תיקון סעיף 52


28.	בסעיף 52 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא "הממונה". 


סעיף 50 נוגע לביצוע פעולות ניקוז על ידי מנהל רשות המים. זו סמכות ביצועית שכמובן לא מתאימה לגוף רגולטורי. 

סעיף 52 נוגע לסמכות כניסה למקרקעין. במסגרת שינוי מבנה הסמכויות כאן בחוק, בעקבות הערות הוועדה, שינינו גם כאן ממנהל הרשות הממשלתית לממונה במשרד החקלאות. אם אין הערות אפשר להצביע על שני הסעיפים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אנחנו נמשיך עד הסוף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. לגבי תיקון סעיף 53: הסעיף הזה כבר נדון בדיון הקודם. הייתה כאן איזושהי הערת נוסח של יושב הראש שהטמענו אותה בפסקה (2). אני חושב שאין צורך להקריא שוב. 


תיקון סעיף 58

30.	בסעיף 58 לחוק העיקרי, במקום "למנהל הרשות הממשלתית" יבוא "הממונה". 


גם כאן זו איזושהי התאמה לשינוי במבנה הסמכויות. מדובר על עבירות ועונשין. כמובן שהסעיף הזה הוא סעיף מאוד ארכאי, שלו היו מחוקקים עכשיו את החוק כמובן שהסעיף הזה לא היה מנוסח ככה. יש צורך ברוויזיה מאוד משמעותית גם בתחום העונשין והפיקוח. אני מקווה שזה יהיה בחוק החדש שאתם תגבשו במשרד החקלאות. כרגע, היה צורך להתאים כאן את המונחים ממנהל הרשות הממשלתית לממונה במשרד החקלאות. 

גם תיקון סעיף 59 זה שינוי דומה: 


תיקון סעיף 59

31.	בסעיף 59 לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא "הממונה". 


בתיקון 32 - תחילה יש כמה שינויים. אני אסביר ברמה העקרונית לפני שאני אקרא את הסעיפים. אם הבנתי נכון ממשרד החקלאות, כל הסעיפים שנוגעים לשינויים הדי משמעותיים שנעשו בהצעת החוק לגבי מועצת הניקוז, צריכים להיכנס לתוקף שישה חודשים מיום פרסום החוק ברשומות. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

פשוט כדי לתת זמן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. מעבר לכך, אין להבנתכם צורך בתחילה נדחית לגבי יתר התיקונים. אני אקרא: 


תחילה

32.	תחילתם של סעיפים 2(ב)-2(ה) ו-2א עד 2ד, וכן התיקון בסעיף 3 לחוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אתה לא חושב שלצד המינוי המנהל המיוחד גם שימנו ועדה מייעצת, כחובה? אתה רואה בזה בעיה? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

בדרך כלל אני נוטה לחשוב שוועדה מייעצת תהיה דבר מועיל. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בנוסח המקורי, לפני הערות השלטון המקומי, זו הייתה חובה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

כן. חובה תמיד - אני לא בטוח במאה אחוז. אני חושב שבדרך כלל זה דבר נכון, לא להשאיר את המנהל לבד וטוב לשים לידו איזו קבוצה שהוא יוכל להתייעץ איתה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז בואו נקבע גם ועדה מייעצת. מינוי מנהל מיוחד וועדה מייעצת. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

אני לא מתנגד. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

נעיר רק באופן פורמלי: אנחנו יודעים שמטיבם של מינויים כאלה, שלפעמים הם אורכים זמן. החשש הוא שאם אנחנו נצטרך למנות עוד חמישה חברים, שמתוכם חברי מליאה שהם גם גוף פוליטי - זאת אומרת, לא תמיד תהיה הסכמה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא צריך להסכים, צריך פשוט למנות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא, בסופו של יום יש לנו רק שישה חודשים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אם אתם רוצים שזה לא ייקח זמן, דברו עם אור מלכי. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

לא, כן יש כאן באמת שאלה. האמת שזאת הערה נכונה במובן הבא: אני צריך לוודא שזו לא פרוצדורה של מינויי שר, שיכולה לקחת היום גם חצי שנה, אם זה דורש את אישור ועדת המינויים של חוק החברות או דברים כאלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא, מה פתאום חוק החברות? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >> 

זה מינוי שיש שאלה אילו הנחיות חלות עליו. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

בדיקה משפטית תצטרך להיות מן הסתם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

למה? 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

כי היום הייעוץ המשפטי מעורב כמעט בכל החלטה. זו מציאות החיים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז בואו נשנה אותה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

בכל מקרה, זה לא ברמה שלפי הנחיית יועץ נדרשת בדיקה פורמלית של היועץ המשפטי והמשרד וכולי. כי זה לא מינוי שנעשה על ידי שר. זה החידוד של ערן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

צריך פשוט מינוי וזהו. בלי בדיקות ובלי עניינים. זו ועדה מייעצת, אל תעשו מזה יותר מדי. יש מצב שהיא תתפזר אחרי חצי שנה, ובמקרה הכי גרוע תוך שנה וחצי. המינוי צריך להיות מינוי של הממונה, בלי פרוצדורות, בלי עניינים. אני לא יודע אם לעגן את זה בחוק או לא, אבל זו הכוונה. בלי כל הסיפור של ועדות מינויים. אני מודיע כאן, ואם צריך להבהיר את זה בחוק, נבהיר את זה. צריך להבהיר בחוק? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה לשאול, כדאי שמשרד המשפטים יתייחס לזה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

גם חזקה על חברי המליאה שאין להם ניגוד עניינים. דווקא השלושה מתוך הוועדה המייעצת, הם אלה שבטוח שאין. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

נכון, הם כבר עברו את הפרוצדורות האלה. כן, אור מלכי. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >> 

תודה. אני מלווה את משרד החקלאות. אני מודה שאני לא יודע. אני יכול לבדוק עם הרפרנטים של המינויים אצלנו ולהחזיר תשובה לוועדה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא, אין צורך, אור. אני חוסך ממך. מתוך המינויים, שלושה כבר נבדקו ואושרו, הם חלק מהמליאה. אין שום צורך לבדוק אותם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בהסמכה בצו לא קבעתם תנאי כשירות לגבי ועדת ההנהלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כן. ממש אין שום צורך. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מיותר. ושלושה הם גם ככה מהמליאה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

גברתי היועצת המשפטית, אם צריך אני יכול לרשום בחוק שהממונה לא חייב להתייעץ עם היועץ המשפטי ביחס למינויים. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >> 

אני מקבלת את מה שאדוני אומר. אנחנו נעשה את המינויים כמה שיותר מהר. גם כשהוא חובה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

בסדר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא הבנתי. אז נעשה את המינוי חובה בעצם, או שנשאיר כשיקול דעת? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לא. מינוי הוועדה חובה, ויחליט הממונה, ושלא יפריעו לו בדרך. כי זו ועדה מייעצת. הוא ימנה מנהל מיוחד ווועדה מייעצת. נעשה רוויזיה כי הצבענו על זה כבר קודם? לא צריך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בעיקרון צריך. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

זו הייתה כוונתנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אפשר, בסדר. בכל מקרה יש הרי רוויזיה על סדר היום אז צריך להצביע. לפתוח בעצם את סעיף49ב(א) לגבי התיקון הזה. אתה מצביע בעד הפתיחה שלו? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. עכשיו לגופו של עניין הוועדה תצביע שוב על חובת המינוי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

ועל כל שאר הסעיפים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, נעשה את זה בנפרד, שיהיה מסודר. אלה החלטות אחרות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אבל גם ההחלטה על 30 ו-31 אלה החלטות אחרות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, רגע. אחר כך יש לנו את ההצבעה על הסעיפים שהקראתי עכשיו שנותרו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אושר פה אחד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. ועכשיו סעיפים 32-27 להצעת החוק כפי שהוקראו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אושר פה אחד. עוד משהו? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, את הרוויזיה שהגשתם. אני אגיד על מה מדובר: מדובר על ההחלטה שקיבלה הוועדה אתמול לגבי סעיף 6 בהצעת החוק: תיקון סעיף 3, לעניין מינוי ממלא מקום ליושב ראש מועצת הניקוז. ההחלטה הייתה שהמועצה תמנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה אם הוא חדל מלכהן. אני חשבתי גם תוך כדי הדיון שזה מודל פחות נכון, מכיוון שיושב ראש המועצה הוא הממונה. הוא עובד משרד החקלאות, הוא הרגולטור. למעשה לפי הסעיף שאושר יכול היה להיווצר מצב שבו ימונה ליושב ראש המועצה, גם אם באופן זמני, נציג של גוף אחר שהוא בכלל לא הרגולטור המתכלל את כל עבודת המועצה. לכן, ובעקבות דיון גם עם משרד החקלאות, אנחנו חשבנו שצריך לתקן את ההחלטה הזאת. צריך להצביע בעצם על פתיחת הסעיף הזה מחדש, ולאחר מכן לתקן אותו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

לתקן באיזה מובן? מה ההצעה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שמרכיב אחד צריך להיות שהשר ימנה מבין עובדי משרדו ממלא מקום ליושב ראש מועצת הניקוז. יושב ראש מועצת הניקוז הוא הממונה במשרד החקלאות. מעבר לזה, כדי לתת מענה גם להערות של יושב הראש בעניין תפקוד המועצה במקרה שאחד מהחברים בכלל חדל מלכהן, חשבתי שנכון לעגן סעיף שמחייב כל גורם שמוסמך למנות חבר במועצת הניקוז, למנות גם ממלא מקום שעומד באותם תנאי כשירות. כך, לא ייפגע אופן תפקודה של המועצה, ותמיד יהיה בה ייצוג לכל מגוון הגורמים שחברים בה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אבל אתה מבין שיהיה מצב שבו לנציג הציבור יש ממלא מקום, יעבירו אותו את כל הויה דולורוזה שהחברים של אור מלכי רוצים - ובסוף זה בכלל לא יעבור. מי ירצה לעבור את הדבר הזה בשביל להיות ממלא מקום כשאולי מישהו לא יגיע? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שצריך לתת אפשרות. כלומר, לכתוב שזאת איזושהי סמכות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אז תכתוב רשאי. רשאי זה בסדר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז עכשיו, מבחינת ההליך צריך קודם כל להצביע על עצם פתיחת הסעיף מחדש. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

טוב. 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אושר. ומבחינת ההחלטה לגופו של עניין, כפי שהקראתי. 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

גם מאשרים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אושר. אם ככה הוועדה השלימה את ההצבעה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

רגע. יו"ר המועצה חייב שיהיה ממלא מקום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

חייב, חובה. לגבי השאר זה בשיקול דעת. כן, על זה דיברנו. הוועדה סיימה והשלימה את הדיונים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל הכבוד לכולם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

אני רוצה לסיים בכמה דברי ברכה, ולהודות לחברי הכנסת ולגורמים המקצועיים שליוו את החקיקה החשובה הזאת, אחרי כל כך הרבה שנים שבהן החוק עמד כמין מוצג ארכאי שעל פיו פעלו אך הקשה על תפקוד עולם הניקוז. טוב שבא החוק, טוב שהוחלט לשנות אותו, טוב שהוחלט לעדכן אותו. אני שמח על הדיונים שקיימנו כאן. אני חושב שהיו דיונים רציניים, ככל שיורשה לי להעיד, והם היו מקצועיים וענייניים ככל הניתן.

יש חשיבות מאוד-מאוד גדולה בטיפול בכל הנוגע למי גשמים, הטיפול באזורי איגון ושטפונות. אני חושב שהחוק הזה הוא צעד ראשון בדרך לטיפול בכל התחום הזה. אנחנו רואים שבעידן הנוכחי שבו מצב האקלים משתנה, אנחנו חווים פעם בשנה-שנתיים מצבים שחשבו שיקרו פעם במאה שנים. אנחנו רואים שהדברים האלה חשובים עוד יותר בתקופה הזאת. 





אני באמת מודה לכם. אני מעודד אתכם להביא את השלמת חוק הניקוז הגדול לגמר חקיקה, על מנת שהעולם הזה יהיה מסודר יותר ויינתנו לכם כל הסמכויות והאפשרויות לפעול ביחס לנושאים הללו. אני רוצה להודות לכם ולכל מי שהשתתף גם בצד השני של הרשת, בזום. תודה מיוחדת לידידינו אור מלכי ולכולם, השלטון המקומי ולכל משתתף. תודה כמובן לצוות הוועדה, להנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי, ולשותפתי לימור מגן תלם על כל ההערות החשובות. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>