פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכלכלה 24/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 155 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעילות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר סמי אבו שחאדה אורי מקלב יבגני סובה יסמין פרידמן שרון רופא אופיר חברי הכנסת: קרן ברק יעקב מרגי אופיר סופר נירה שפק (באמצעים מקוונים) מוזמנים: שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר נעמה קאופמן פס – מנכ"לית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אירנה אטינגר וינשטיין – המשנה למנכ"לית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ברק שדיאור – יועץ מנכ"לית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר עומר מיה – יועץ בכיר למנכ"לית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מארק קופצ'יק – יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר לימור שלאל טורס – ראש מטה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר רון לוין – יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר שרי שלתיאל – עוזרת יועץ שר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעילות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, היום יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב, ה-24 בינואר 2022. אנחנו שמחים לפתוח את סדר היום של ועדת הכלכלה בדיון שבו יציגו שר החקלאות ומנכ"לית משרדו את תוכנית העבודה של המשרד, את דגשי התקציב והיעדים של המשרד. כפי שנקבע בחוק, כל שר נדרש להציג לוועדה המפקחת על עשייתו את עיקרי העשייה שלו ולאפשר לחברי הכנסת לשאול שאלות, להעמיק ולתת דגשים. מטבע הדברים דיון כזה כולל שיח בין השר לחברי הכנסת, לא תמיד אנחנו מספיקים את הכול, אחרי זה הצוות בראשות מנכ"ל המשרד הרלוונטי לוקח על עצמו להשיב בצורה פרטנית לחברי הכנסת בסוגיות שלא קיבלו מענה או שהחל דיון על אודותיהם אך הם עדיין דורשים בדיקה והעמקה. השר גם יהיה איתנו בתפקידו כשר לפיתוח הנגב והגליל, זה יהיה בישיבה הבאה בסדר היום. יש לנו יום שלם עם השר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יש לך יום כיף איתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני שנצלול על סוגית החקלאות יש מה לדבר על ענייני דיומא. בימים האחרונים התרחשה רעידת אדמה בצפון הארץ, רעידה שכרגע הובילה למעט נזקים ברכוש – בעיקר פגיעה בקונסטרוקציה של מבנים ישנים שיכולים להפוך כך למבנים מסוכנים. לשמחתנו לא היו נזקים בגוף ונפש. הוועדה שלנו זיהתה את הנושא הזה כנושא חירום ודחוף. הוועדה קיימה דיון ראשון על מצב המבנים המסוכנים בישראל, במיוחד לאור האירועים האחרונים של קריסת בתים או הריסת בתים באופן יזום בשל הסכנה. אנחנו קוראים מכאן לממשלת ישראל ולראש הממשלה לכנס דיון דחוף בקבינט ובממשלה על סוגיית המבנים שלא מוכנים לרעידת אדמה. הדבר הזה ממוקד באזורי סיכון של השבר הסורי-אפריקאי. החל מקרית שמונה, חצור, צפת ובית שאן בואכה אילת. כל היישובים שסמוכים לשבר הסורי-אפריקאי נמצאים בסכנה גדולה. לצערי, ממשלות ישראל לא עשו מספיק בנושא לאורך השנים. הדבר מחייב פעולת חירום. כשהייתי חבר בקבינט המדיני-בטחוני דרשתי דיון על מצב המבנים הללו, לצערי פיקוד העורף התריע על הבעיה אבל לא עסקנו בזה מספיק כקבינט. יש לנו פה הזדמנות לראות את הנולד ולא לבכות את העבר. אני חושב שזה מחייב כניסה של ראש הממשלה לנושא, הקצאת משאבים מהירה, חיזוק ראשוני של המבנים – ניתן לעשות זאת באמצעות קונסטרוקציות מתכת תומכות – וביסוס מבנים בהתחדשות עירונית בדגש על אזורי הסיכון. באופן תמוה, ההתחדשות העירונית מתרחשת באזורים מבוססים שרחוקים מהשבר הסורי אפריקאי ודווקא קריית שמונה, שם מבצעים מאות בודדות של פינוי-בינוי וביסוס מבנים לצד עשרות אלפי תוכניות מקבילות במרכז הארץ הרחק ממוקדי הסיכון לרעידות אדמה. אנחנו אומרים זאת היום ויפה שעה אחת קודם. צוות בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה התחיל לבדוק את הנושא. לצערי הצוות החזיר את הנושא לפתחו של משרד הבינוי והשיכון. משרד השיכון השיב לי שהוא מבין את הנושא וחומרתו אבל אין לו כל כך תקציב לטפל במבנים מסוכנים. ועדת הכלכלה מבקשת להדליק נורה אדומה שתכוון אל כל אגפי ממשלת ישראל. עלינו להתעורר ולהיכנס לנושא המבנים המסוכנים לאור רעידות האדמה. לא נוכל לחזות את הנולד אבל לא נוכל להכות על חטא ולומר שידנו לא הייתה במעל. חייבים להיכנס לנושא הזה, להגדירו כמצב חירום לאומי, לטפל בו בהובלת ראש הממשלה, צוותים בין-משרדיים וגיבוי תקציבי ראוי. חוזרים לענייני החקלאות. אומר כמה דברי פתיחה, לאחר מכן השר והמנכ"לית יציגו את תוכנית עבודתם, את הדגשים והתקציב. לפנינו שאלות שהשר והמנכ"לית קיבלו מראש מחברי הכנסת וממני, לאחר מכן נאפשר סבב שאלות ממוקד לחברי הכנסת, אם נספיק ניתן זמן לשאלות נציגי הציבור. החקלאות בישראל היא נשמת אפה של החזרה לארץ ישראל עוד מימי ההגעה ממצריים, המעבר בירדן והחלוקה לנחלות. התורה מלאה במצוות שתלויות במקום, מצוות שיש בהן גם צדקה וגם הסדרה של הקרקע, מצוות של לקט, שכחה ופאה, מצוות של יובל, של שמיטת קרקעות. העם שלנו גלה מארצו למעט קבוצה קטנה ששמרה על הגחלת בארץ ישראל שרובה לא עסקה בחקלאות. הנה, שבנו אל ארץ ישראל לפני 150 שנים וכבר ראשוני המתיישבים, כולל המושבות, כולל המעשה הגדול של הברון רוטשילד, יצרנו חקלאות משגשגת בארץ ישראל, חקלאות שפרנסה מיליוני ישראלים, חקלאות שהפכה לשם דבר בעולם. חקלאות שהפיצה את תורת החקלאות מארץ ישראל אל ארץ ישראל ומחוצה לה. די אם נזכיר את מריו לוי שהמציא את כל עולם ההדברה הביולוגית של תנשמות, דבורים, הקטנת הריסוס. נזכיר את שמחה בלאס שהמציא את הטפטפת ששינתה את פני החקלאות והכלכלה החקלאית בעולם. נזכיר את הקו-נוע, את הזנים וצורות העיבוד הישראליות ששינו את פני החקלאות בעולם. זה הצד היפה של החקלאות. הצד הקשה הוא שהחקלאות המדוברת דועכת, החל משנות ה-80 יש פחות חקלאים, פחות משקים, פחות אנשים שעוסקים בתחום. עד תחילת שנות ה-80 כלכלת החקלאות הייתה בצמיחה ומאז היא דועכת. הגרף מראה על ירידה בכל הפרמטרים – משקים, עובדים, פריון ועוד. הנתון הכי קשה בחקלאות הוא שממוצע הגיל של חקלאי בישראל הוא 59. כדי להגיע ל-59 אתה צריך לגלות שבאזור תל-אביב הממוצע של חקלאי הוא 63. זה גיל פרישה של אנשים בכלל האוכלוסייה. המקום הכי צעיר של חקלאים בישראל הוא ביהודה ושומרון, ממוצע גיל של 54, שם עוד יש צעירים שרוצים לעסוק בחקלאות. כנראה שקשה מאוד לצעירים לעסוק בתחום, הוא כרוך בבירוקרטיה מרובה, צו רך בסיוע ממשלתי, הדרכה וכולי. בדוח המחקר של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מציינים שבנגב אין אפילו מקום להכשרת חקלאות אף על פי שיש שם מאות אלפי דונמים. אין בית ספר להוראת מקצועות החקלאות בנגב. אתם בטח תתייחסו לכל הדברים שאני אגיד. אנחנו בתקופה שהחקלאות זה להיות או לחדול, אנחנו בתקופה שאנחנו צריכים להחליט איזו מדינה אנחנו רוצים להיות, מדינה שלא צומח בה עץ ואין בה שדה? אנחנו יודעים לייצא חדשנות מקצועית לחקלאים בעולם אבל לא יודעים לעשות את זה בבית. מה שאנחנו מוכרים לחקלאים בכל העולם אנחנו לא עושים אצלנו. זה מזכיר את נושא האנרגיה הסולארית, חצי מקליפורניה קיבלה חשמל מחווה סולארית ישראלית בשנות ה-70 ורק עכשיו אנחנו מציבים חוות סולאריות לשימוש ישראלי. כך גם בחקלאות. אנחנו מייצאים ידע, מוצרים, עובדים, מנהלים לכל העולם אבל בארץ שלנו אנחנו מתקשים. בחודשים האחרונים מתנהל דיון בנוגע לחקלאות הישראלית. כוונת שר החקלאות ושר האוצר לחולל רפורמה בחקלאות היא נכונה והיא כוונה טובה, אבל איך עושים דברים שזה מה שקובע. יש פה גם הזדמנות וגם סכנה. ההזדמנות זה שגם משרד האוצר וגם משרד החקלאות מבינים שיש להניע תהליכים גדולים בכל עולם החקלאות – טכנולוגיה, סביבה, ידע , הכשרות ועוד. יחד עם זאת, הדבר הזה צריך להיעשות בשותפות מליאה ובהקשבה לחקלאים. כשאתה מקשיב לחקלאי שכדי לייצר ולגדל עלות העובד הזה שלו הפכה להיות יותר יקרה מעובד ישראלי ושאנחנו, הריבון והמחוקק, השתנו על החקלאי אגרות ותוספות והשארנו אותו לבד מול התביעות המשפטיות מצד עובד זר, ויש רבות כאלה. מחירי המים האמירו, עולם הקנייה מהחקלאי השתנה. החקלאים הפכו לקבוצות קטנות נטולות כוח מיקוח אל מול הרשתות והמשווקים וכך המחיר שהם מקבלים הוא נמוך ביותר וגם הצרכן משלם ביוקר. האתגרים הללו גדולים. אנחנו נשמע את השר והמנכ"לית בקשב ובכבוד רב ורק לאחר מכן נפתח את הדיון לחברי הכנסת על פי סדר הגעתם. הערת אזהרה: ביקשתי מאגף המחקר של הכנסת לבדוק שאלה עבורי, שאלתי מה קרה בעולם הפטם, עולם שהשתנה והצטמצם. החוקרים של מחלקת המחקר והמידע נמצאים עדיין באמצע המחקר, אולי נציג את הממצאים תוך כמה שבועות, אחד המסקנות הראשוניות שעולות היא שההסדר בשוק הפטם מאוגוסט 2012 עד ספטמבר 2015 הוביל לצמצום בהיצע ולמחיר גבוה יותר עבור הצרכנים. בינתיים אנחנו רואים סימנים על פיהם הרפורמה הזו לא הועילה. חובת הזהירות וההקשבה על כולנו, חובת ההסכמה על כולנו. שר החקלאות, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, במהלך דברי הפתיחה התבשרנו שהשופטת מרים נאור הלכה לעולמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו משתתפים בצער המשפחה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, עמדה בראשות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון. הלכה לעולמה בגיל 74, יהי זכרה ברוך. לעניינו כעת, החשיבות שהצגת לגבי תפקיד החקלאות דומה מאוד לחזון שהצגתי עם כניסתי לתפקיד. נאבקנו כדי שמשרד החקלאות יהיה בידנו בממשלה הזאת, עשינו זאת מכמה וכמה טעמים. אנחנו רואים בחקלאות ערך ממדרגה ראשונה, אנחנו רואים בזה חשיבות כחלק מתקומת העם היהודי בארצו אחרי 2,000 שנות גלות. אנחנו נמצאים בשנת שמיטה, אתה ציינת את כמות המצוות שתלויות בקרקע שהעם היהודי יכול לקיים מאז שהחל לעבד את אדמתו בסוף המאה ה-19. מעבר לערכיות יש כאן גם אמירה לגבי תפיסת עתידה של מדינת ישראל והאתגרים שבפניהם האנושות כולה הולכת להתמודד עם משבר האקלים. לתיק זה יש חשיבות גם מהבחינה הכלכלית. מכאן אני מגיע לשלושה מישורים או ארבעה. חשוב לי לדבר על החזון של משרד החקלאות. ציינת את כל הסיבות שמתוכן ברור לחלוטין שאנחנו נמצאים בסוג של משבר ואי-אפשר להמשיך להתנהל כפי שהתנהלנו עד היום. אני לא רוצה לדבר על מה שהיה כאן בעשורים האחרונים, אני רק אומר שאנחנו חייבים לשנות כיוון. כשאתה מסתכל על הנתונים אתה רואה שב-20 השנים האחרונות עלה מדד מחירי הפירות ב-102%, מדד מחירי הירקות עלה ב-80%, מדד המחירים הכללי עלה בסדר גודל של כ-23%. אנחנו מבינים שקרה משהו, אנחנו רואים שיש ירידה של 20% בממוצע צריכת ירק ופרי מצד אזרחי ישראל. אמרת נכון, אדוני, זה הממוצע, הירידה היא לא בעשירונים העליונים. הירידה בעשירונים התחתונים מגיעה גם ל-40%. שפע פירות וירקות היה הסמל שלנו, בשנות ה-80 וה-90 היינו צוחקים על כל המדינות בעולם והיום שולחים לנו תמונות - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת להימנע מהערות ביניים, אתם תדברו לפי סדר הגעתכם. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> בתוך זה אתה מסתכל על הייצור ב-20 השנים האחרונות, הייצור היה די יציב ועמד על אותם מספרים. מנגד, מספר האזרחים הלך ועלה. הראייה שלי היא קודם כל מה אזרחי ישראל צריכים ומה עתידה של מדינת ישראל. בתוך זה אנחנו נמצאים במשבר אקלים מאוד קשה, בכל שנה מספרים שזו השנה החמה ביותר, גם החקלאים מתמודדים עם קשיים שאנחנו חייבים להתייחס אליהם. היה מחסור בפירות קיץ בקיץ האחרון כי לא היו מכות קור בחורף שלפניו והיבול של המטעים היה דל. אותה סיטואציה ניכרת עכשיו גם בענף הזיתים. עלינו ליצור פה חקלאות ישראלית שיודעת להתאים את עצמה למשברים שציינתי. מתוך הדברים הנאמרים ניגשנו לעריכת רפורמה שצריכה לשרת את שני הפרמטרים: הורדת יוקר המחיה והגדלת ההיצע לאורך כל השנה, ומנגד – סיוע ותמיכה בחקלאים הישראלים כדי שהם יהיו פורצי דרך, כדי שחבר'ה צעירים ירצו להיכנס. עשינו מהפיכה בכל מה שקשור בתקצוב חקלאים צעירים ומתנדבים צעירים בחקלאות. גם מבחינת עיגון התקציב לכמה שנים קדימה, הגדלת התקציב למתנדבים בחקלאות מ-13 מיליונים ל-20 מיליונים. הצעירים לא מפחדים מעבודה קשה, הם רוצים אתגר ורוצים לראות שיש להם עתיד במקצוע הזה, שאנחנו יכולים לייצר פה משהו חדש. דיברנו על משבר, בעברית המקראית "משבר" משמעותו לידה או כיסא יולדת, רגע לפני שהאישה יולדת מתארים זאת כמשבר. זה כואב, זה תהליך לא פשוט, אבל בסופו של דבר אנחנו יוצרים פה משהו חדש. הרבה כסף מושקע פה, אתם יכולים לראות שתקציב משרד החקלאות גדל באופן משמעותי. זה לא הולך אלי אלא לחקלאות. זה יגיע לעידוד של מחקר ופיתוח – תחום שבו מדינת ישראל היא פורצת דרך. צריך לתגבר את זה, אי-אפשר לחיות על אדי הדלק של פעם. המכון הוולקני מוגדר כאחד משלושת מכוני המחקר הטובים בעולם. כשנכנסתי לתפקידי הגיעו אלי מנהלי המכון הוולקני הישראלי, הם לא יכלו להדליק את החשמל בגלל הסוגיות התקציביות. כמובן שהעניין נפתר והתקציב שלהם הוגדל. יש לנו עוד הרבה בשורות בתחום הפיתוח ולשם אנחנו הולכים. טיפלנו גם בסוגיות פתוחות שהיו עוד לפני עניין הרפורמה: תוספת של 6,000 עובדים זרים שהובטחו במשך ארבע שנים לחקלאים וזה לא קרה. סוגיית מחירי המים, ניתנה הנחייה של שר האוצר והוקפאה העלייה במחירי המים. נכנסנו לתוך נבכי הרפורמה שלהלן כותרותיה: פתיחת השוק הישראלי לתחרות באופן הדרגתי על פני חמש שנים באופן כזה שגם מגן על החקלאי הישראלי, הגנת מכס שמי שמשלם אותה זה הצרכן. אנחנו אומרים שנפתח את זה, מדינת ישראל תתקצב את החקלאות הישראלית כדי שהיא תוכל לעמוד אל מול האתגרים הללו, זו מהותה של הרפורמה בחקלאות. אני אומר לכם שהיא נדרשת לא רק לצורך הורדת מחירי הירקות והפירות והנגשתם לכל אזרחי ישראל אלא כדי שתהיה כאן חקלאות מתפתחת תחת אקלים משתנה. הפוטנציאל שיש הוא שאנחנו נוכל ללמד את כל העולם איך מפתחים את הענף תחת אקלים משתנה. הדברים הוזנחו במשך זמן רב ואנחנו רוצים ופועלים על מנת לשנות זאת. מתוך כך נגזר החזון שלנו, אבקש ממנכ"לית המשרד להציג את המצגת. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> (מלווה את דבריה בהקרנת מצגת) שלום לכולם. הדגשים העיקריים שלנו הם: 1. פיתוח ידע ומחקר יישומי ליצירת חקלאות מתקדמת מתוך הבנה של צורך בחקלאות שמתמודדת עם שינויי האקלים והצורך בטכנולוגיות. 2. הפחתת יוקר המחיה בתוצרת החקלאית. כאן נכנס הנושא של הדאגה לצרכן והפחתת המכסים. 3. פיתוח תפיסת ביטחון המזון של ישראל: זה אחד הדברים שנשקוד על פיתוחו כי היום אני לא יודעת להגיד מה המוצרים שחייבים לייצר פה, האם בחרתי, האם בדקתי, האם בדקת מהם הירקות שנחשבים תזונה בסיסית של כל אדם. מדובר בתפיסת עולם מלאה שאתה סובב אותה. 4. ייעול השירות לציבור תוך הפחתת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי. אני חושבת שגם יושב-ראש הוועדה כיוון לשם. עלינו לייעל תהליכי עבודה אם אנחנו רוצים שאנשים יבוא לחקלאות ולכן נעסוק בייעול תהליכי העבודה לאורכו ולרוחבו של המשרד. ארחיב קצת מעבר לעקרונות הבסיס שהוצגו: המטרה הראשונה שלנו במשרד היא הבטחת קיומה של החקלאות הישראלית והבטחת שגשוגה. זה יקרה אם נשקיע בהעלאת התחרותיות והפריון. השר התייחס לכך שהחקלאות נמצאת במקום שבו מייצרים אותו דבר ויש גם ירידה. בהקשר הזה יש חשיבות להעלאת הפריון והוצאה של יותר תוצרת מהשטח. הדברים הללו נובעים גם מחדשנות, עיסוק בשינויי אקלים, וכן השקעה משמעותית. פיתוח ידע ליצירת חקלאות מתקדמת: יושב-ראש הוועדה התייחס למה שאנחנו עושים בדרום. יש לנו רק ארבעה מו"פ בנגב ויש גם בצפון ובמרכז הארץ. אנחנו מחזקים את המכון הוולקני, יחידת המדען הראשי ועוד. כוונתנו לייצר מחקר ופיתוח יישומים שמתמודד עם הצורך בהפחתת הדברה, שינויי אקלים ועוד. שינוי האקלים גורם לשינוי לא רק בצריכת הנוזלים של האדמה אלא בשינוי חומרי ההדברה. רק המחקר והפיתוח, והכנסת החדשנות באופן יישומי ייתנו את המענים. ייצוא ומסחור ידע וחדשנות, תוך שמירה והגנה על הקניין הרוחני והפיכתו למקור הכנסה. מדינת ישראל צריכה להיות אור לגויים וצריכה גם לקבל את התמורות לכך, לעשות שיתופי פעולה, החלפה ומסחור של ידע. הבטחת סביבה חקלאית נאותה: בסוף החקלאות היא פרנסה ולכן זה מצריך שינויים בכל פרטי כוח אדם, עובדים, הכנסת צעירים וכולי. קידום זמינות גורמי הייצור והבטחת תנאי הייצור לחקלאים בעלות סבירה )מים, קרקע, הון והון אנושי. מיתוג חקלאות ישראלית ופיתוח דור המשך לחקלאות. אנחנו במשרד רוצים שתדע מאיפה אתה קונה את התוצרת החקלאית שלך. השר דיבר על זה בוועדה הזאת ממש, האם הסחורה היא מעזה או מעוטף עזה, לכן יש עניין במיתוג ובסימון ארץ המקור. יש חקיקה שמקודמת בנושא בימים אלו ממש. אנחנו נדע מה אנחנו קונים ונוכל לבחור לקנות תוצרת ישראלית. הבחירה תוביל להתמודדות עם יוקר מחיה. במסגרת זו אנחנו נקים מטה של חקלאות ישראלית. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא הבנתי, ישראל רוצה לסמן אם המוצר מיוצר אצלה או לא? << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> נכון, המדינה תסמן מאיפה מגיע - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> כמו שכשאתה קונה פסטה - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל היא רוצה להתנגד לסימון מוצרים שלה בחו"ל. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה שואל אז אסביר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו לא נגיע, גם השר יחכה וגם חבר הכנסת יחכה, אנחנו נעבוד על פי סדר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כמו שכולם ממתינים. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> מה אתה מתאמץ לענות לו בכלל, האינטרס שלכם הוא שונה. הוא, מבחינתו שלא יקנו מוצרים מישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אופיר, הגעת אחרון ואתה רוצה לדבר ראשון? << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> - - - ערכים ציוניים, לא חושב שזה מסובך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, אנחנו באנו לנהל דיון ענייני, יש פה סדר דוברים. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> מדינת ישראל גאה בתוצרת המקומית שלה, בין אם זה בתעשייה, בין אם זה בחקלאות, בין אם זה בביגוד. אנחנו נוטים לייצר מוצאים ישראלים, זה מאוד נפוץ בתעשייה, המיתוג "תוצרת כחול לבן" נמצא שם שנים. המיתוג של מדינה שאומרת מה מיוצר אצלה והידע שהיא נותנת לצרכן לגבי המקור של הירק ואיכותו, יכול להיות שזה יכלול גם סימון לגבי כמות חומרי הדברה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק כמו שעל כל פחית קוקה קולה כתוב איפה היא יוצרה. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אני רק רוצה לסיים את העמוד הזה כדי שבאמת נבין את כל הרכיבים. יש השקעות הון נרחבות שאשמח לפרט לגביהן במספרים, הטמעת חדשנות וטכנולוגיה, ממשקים לשיפור התפוקות, סימון, הגדלת כוח אדם בחקלאות ל-31,000 עובדים. 3,000 מתוך המכסה שייצרנו כבר חולקו ובקרוב תהיה פעימה שנייה. הגדלת תקציבים, מודל ביטוחי וניהול סיכונים בנושא של חדירת מזיקים. טיפול בפשיעה החקלאית: שיתוף הציבור כדי לשמוע מה קורה בשטח ושימוש באמצעים המתקדמים ביותר כדי להילחם בפשיעה זו וכן שיתוף פעולה עם המשרד לביטחון פנים, מג"ב ויחידות נוספות. קליטת המכון לחקר הימים והאגמים בתוך המכון הוולקני שזו החלטת ממשלה שנעשתה לפני שנים ועוסקת בפיתוח מזון מן הים והתמודדות עם גידולים, מאצות ועד דגה, במים המלוחים. יש הרבה מים מלוחים בישראל ולכן מדובר בפיתוח עצום שהמשרד עוסק בו. גיבוש תוכניות אסטרטגיות לחדשנות יחד עם הרשות לחדשנות במשרד המדע וגם בתוך המשרד. עידוד הדור הצעיר בחקלאות. סביב הנושא של ביטחון המזון והפחתת יוקר המחיה, השר דיבר על זה בהקשר של הרפורמה. בנוסף, שיפור זמינות וסדירות ההספקה, תוצרת זמינה לאורל כל השנה, בשגרה ובחרום. אני יכולה להגיד לך שההיערכות המשרדית בימים האחרונים, כאשר אנחנו עוברים גל חמישי של קורונה שמשאיר הרבה מאוד מבודדים בבית, השר יצא בהצהרה וביקש לקצר את ימי הבידוד למאומתים ללא תסמינים. הנושא של תפקוד בשעת חירום, אנחנו מחזיקים 188 מפעלים חיוניים באחריות המשרד. אנחנו צריכים לדאוג שתמיד יהיו כאן ביצים, עופות, חלב, בשר ומוצריו וכן פירות וירקות. הנושא הזה נוגע בצלחת שלנו ואחריות המשרד לדאוג לאספקה שוטפת של הדבר הזה. אני יכולה להגיד לך שבימים האחרונים ההיערכות היום-יומית שלנו היא לוודא שיהיו מספיק מוצרי מזון במדינת ישראל, זו אחריות שאנחנו לוקחים בכובד ראש ומתעסקים איתה באופן יום-יומי. כמו שאמרתי על לגבי פיתוח תפיסת מזון של מדינה, מדינות עשו את זה, אנחנו נמצאים במקום שאנחנו לוקחים את זה מאוד ברצינות וכן את ייעול שרשראות ההספקה. במסגרת זו גם הרפורמה בהגנת הצומח נכנסת. שוב, תוך איזון וניהול סיכונים ועבודה מקצועית מאוד של יחידת הגנת הצומח שתקבע מה מזיק, מה מותר, מה אסור להיכנס ואיך מתמודדים איתו. הנושאים הללו מטופלים ברמה הכי גבוהה בתוך היחידה ושם ימשיכו להיות מטופלים עם אנשי המקצוע. עידוד ופיתוח חקלאות בת קיימא והגברת ההגנה על בעלי החיים ורווחתם. הגנה על בעלי החיים זה נושא שאנחנו עוסקים בו רבות, כמו שיפור רווחת המטילות ומעבר ללולים ללא כלובים, אנחנו כותבים את התקנות בימים אלה. הגנה ושמירה על הצומח מפני מחלות ומזיקים, היערכות לשינויי אקלים וחקלאות סביבתית – נושא שנוגע כמעט בכל תחומי המשרד – מחומרי ההדברה המשתנים ועד הצפון שמתייבש. שמירה ופיתוח של שטחים לעיבוד, שמירה על הקרקע ועל מקווי המים, הגנה על יער ואילנות – אתמול עלתה תוכנית ממשלתית בנושא הייעור. קידום הנושא של המו"פ העירוני שהזכרתי, קידום תוכנית אב לאומית לניקוז שהושקעו בה תקציבים חסרי תקדים, אנחנו יודעים שנושא ההצפות הוא נושא ליבתי שהוזנח במשך הרבה מאוד שנים, השר העברי עכשיו תקציבים חסרי תקדים, הוקם צוות מנכ"לים בראשות משרד ראש הממשלה שמטפל בנושא כתוכנית לאומית. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> בעניין זה אזכיר חוק שעבר בוועדת הכלכלה וממתין לעלות למליאה לקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> זה חשוב כי יש שם תיקונים עקרוניים שחיכינו להם במשך שנים. הנושא הזה, כמו היערכות לרעידות אדמה הוא נושא שצריך לטפל בו בשעת הרוגע ולא בשעת החירום. פיתוח טכנולוגיות מיוחדות לייצור מזון, תחליפי מזון וכן הלאה. הבטחת מוצר טרי לציבור: זה גם שיפור הבטיחות והאיכות של התוצרת החקלאית, הגדלת התפוקה והערך התזונתי. אנחנו יודעים לעשות הרבה פיתוחים בהקשר הזה. בהקשר זה נעשית גם אכיפה מאוד משמעותית כדי למנוע הברחה של מוצרים של פירות וירקות שעשו בהם הדברה מאוד קשה מכל מיני אזורים בעולם או סמוכים אלינו שאינם ראויים לשיווק והשמדת תוצרת זו. ביצוע סקרים, הנושא של חומרי הדברה יהיה נושא ליבה במשרד ויבדוק אופציות לצמצום שימוש בחומרים אלו ואיכות הפרי. סטנדרטיזציה בפרי וירקות כך שסוף-סוף נוכל לדעת מה אנחנו קונים ולייצר באמת רמות מדרג לעודד רכישת פירות וירקות, גם קמפיינים בנושא הם על הפרק. הסעיף החמישי הוא פיתוח כלכלי וחברתי של המרחב הכפרי. אנחנו משרד החקלאות ופיתוח הכפר וחשוב להזכיר זאת. אנחנו אמונים עם עידוד ופיתוח המרחב הכפרי וההתיישבות החקלאית והכפרית בפריפריה, פיתוח מקורות אנרגיה נוספים לתעשייה עתירת ההשקעות, גם עיסוק באגרו-וולטאי, חקלאות למטה עם אנרגיה מתחדשת למעלה. גם החקלאי מתפרנס מזה וזה גם עוזר לגידולים מלמטה, המחקר בנושאים אלו הוא נצרך ומשמעותי, זה יכול לעודד את הגידול בחממות. עידוד קליטה וגידול דמוגרפי במרחב הכפרי הפריפריאלי לרבות שילוב אוכלוסיות וקידום תיירות חקלאות כך שהחקלאי יוכל לבצע עוד פעולות בתוך המרחב שלו. זה נותן לו גם פרנסה וגם משרת את תושבי המדינה שרוצים להגיע לאזורים הכפריים ולעשות קטיף, זה צריך להיות חוקי ולגיטימי. מטרה שישית ואחרונה: שיפור איכות השירות לכלל הציבור ולחקלאים בפרט תוך הפחתת נטל בירוקרטי. יש לנו המון עבודה לעשות בכל הקשור בשירות בתוך המשרד וכן חיזוק המשאב האנושי בחקלאות, דיגיטציה, שקיפות, מידע – נושאים בהם אנחנו נמצאים מאחור ועלינו לשפר זאת. חקלאי צריך לקבל כל מידע, להכיר את שטחי החקלאות, לראות את ה-GIS המשרדי. יש הרבה מאוד הליכים שאנחנו צריכים להפחית נטל בירוקרטי ורגולטורי. דוגמה אחת עברה בממשלה לפני כשבוע – אם צריך לחסן כלב פעם בשנתיים אין שום סיבה שההנחיה הרגולטורית תורה לעשות זאת פעם בשנה. יש הרבה נושאים דומים שיש לטפל בהם ולהנגיש אותם אך מבלי להתפשר על בריאות הציבור. כמובן, תפיסה של דיגיטציה וחדשנות כמו שהממשלה מובילה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה למנכ"לית, נעבור לסבב שאלות של חברי כנסת, למדנו שלא כל השרים מספיקים להשיב לעומק ויש גם שאלות המשך, לכן אני מבקש מהמשרד לכתוב את כל השאלות. אנחנו נעביר את פרוטוקול הישיבה לצוות המשרד וזה מצדו ישיב באופן אישי על כל מה שלא ייענה כאן. עשינו את זה עם משרדים אחרים וזה עובד טוב. חברי הכנסת מקבלים תשובות אישיות ומעקב אחרי השאלות שלהם. אני כתבתי לכם מספר שאלות, אני לא אחזור עליהן. שאלתי על הרפורמה בכללותה, הסבות לולים, יזמים חדשים, זמינות קרקע, כמה יזמים נהיו חקלאים וכמה מהר זה נעשה, מה הנוהל להיות חקלאי בישראל אם אני רוצה לקבל אדמה ולהתחיל תוך כמה זמן זה לוקח. פתרונות מוצאים של המשרד לשוק הסיטונאי שיאפשרו מכירה במחיר טוב יותר – מהחקלאי לצרכן. שאלה לגבי חקלאות שמתפתחת בנגב ובגליל בשולי הערים כמו מצפה רמון ומקומות אחרים בצפון ואיך בונים רגולציה של שותפויות גם עם ערים ולא רק עם מושבים. שאלת הפטם, הרפורמה שנעשתה והאם היא הביאה את התוצאות. בינתיים אגף המחקר אומר שהתוצאות לא מדהימות. אלו השאלות, אבל מתוך כל הדברים שלכם אני רוצה לשמוע תשובה בסוף סבב השאלות הנוכחי: דיברתם על כך שתעברו לתמיכה ישירה בחקלאים. אני רואה שההבדל בין תקציב 2021 לתקציב 2022 הוא שב-2021 יש מיליארד ומאה ועשר מיליוני שקלים לתמיכה בחקלאות וב-2022 יש מיליארד ומאה וארבעים מיליון. זה אומר שנוספו 30 מיליונים מהשנה שעברה לשנה שמתחילה עכשיו. מדובר בעליה של 3%, האם בעלייה שכזו אפשר לעשות רפורמה במרכיב העיקרי שדיברתם עליו – מעבר לתמיכה ישירה. לכאורה נראה שהתקציב הזה היה צריך להיות כפול ומשולש ונוספו לו רק אחוזים בודדים. כל השאלות שלנו תרשמו, על האחרונה אני רוצה תשובה כאן, על השאר אפשר לשלוח בכתב. יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> העברתי שתי שאלות בכתב. לפני השאלות, אני רוצה לדבר על הרפורמה בשוק הפטם. בשנת 2019 משרד החקלאות החליט לממן מחקר שבו נכניס בחזרה, אתה מקדם להוציא את התרנגולות המטילות ללולי מעוף ומצד שני רוצים להכניס את הפטם בחזרה לכלובים. לא ברורה לי המטרה, בנוסף – המחקר סיים את השנה הראשונה שלו ובפברואר צריכה להתקבל החלטה האם להמשיך לשנה נוספת. אני מנסה להבין מה מטרת המחקר. במהלך המחקר מיליון תרנגולות סובלות, לא ברור מה היו תוצאות המחקר בשנה הקודמת, משהו שהוא מתחת לכל ביקורת. זה היה לפני תקופתכם אבל כדאי שתדעו את זה שזה פשוט מחקר שהתנהל בצורה הזויה. המחקר הזה מסיים שנה, אל תתנו לזה להמשיך לשנה נוספת אם אין הצדקה הגיונית. לא ברור לי איך יד אחד רוצה לשחרר תרנגולות ללולי מעוף והיד השנייה רוצה להכניס אותם לתוך כלובים. זה מה שקורה, נעמה. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> נושא המחקר לא הופיע בשאלה ששלחת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את מכירה מחקר שכזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש שיהיה רצף של שאלות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רציתי לקבל מידע לגבי יחידת הפיצוח. יש דוחות פנימיים וחיצוניים במשך שנים רבות, כולם יודעים מה קורה עם יחידת הפיצוח ורציתי לדעת מה קורה לגבי זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה ליסמין. נירה שפק איתנו בזום, אני מאחל לה רפואה שלמה. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שלום לכולם, צהריים טובים לכם, תודה, אני מברת על קיום הדיון הזה. שאלות לשר ולמנכ"לית: בעוטף עזה ובשטחים צמודי גדר האחיזה בקרקע היא לא פחות משמעותית ממלאכת הגידול, זה תורם למשילות ולחוסן. אני רוצה לשאול שאלה ספציפית על עוטף עזה והנגב, מה המענה שלכם מבחינת החשיפה בתפוח האדמה והגזר שהם חליפי גידול על אדמת הנגב. אני לא מחדשת לכם שלא כל דבר אפשר לגדל בכל מקום, אני רוצה לשמוע האם קיימת תוכנית ספציפית במתן המענה לחקלאות בעוטף ובנגב. הנושא השני שקשור לעוטף הוא מחיר המים של השפד"ן לעוטף ולנגב (המשרד לא אחראי על כך ישירות אבל מהווה גורם משפיע). כשמדברים על השוואת תחרות ועל מענה אי-אפשר לנתק את זה. שאלה שלישית היא בנושא השוואת הרגולציה. דובר כאן במטרות והצגתם את היעדים, התוכנית נראית מבטיחה ונהדרת, אני רוצה לשאול לגבי התכל'ס. כשגוזרים למטה את המשימות אז בסוף הנושא של הרגולציה, בטח כשאנחנו פותחים את השוק ויוצרים חשיפה, איזו השוואה שאנחנו עושים – כשקושרים את זה ליוקר המחיה – נעשית בהשוואת הרגוליציה? לדוגמה: נושא ההדברה. לדוגמה: המים (דברים שמשפיעים על הביטחון התזונתי שדובר בו). כל המשמעויות הללו שיש עליהן רגולציה בארץ והיא לא פחות מכתיבה העמסות על המחיר בסופו של דבר. איך זה בא לידי ביטוי בהשוואת התחרות. אני מצטרפת לשאלה של היושב-ראש לגבי התאמה בין תקציב לחשיפה מבחינת הרפורמה המדוברת. אמירה סופית: הגדרתם את הבטחת קיומה של חקלאות ישראל, אשמח לשמוע איך מעלים את הפריון, איך מגדילים תוצרת, איך יוצאים מענה חלופי שהוגדר כאן כתוכנית ספציפית להעצמה ולא כחלק מהרפורמה שמדברת גם על החשיפה וגם על הכול. יש עוד שאלות אבל אסיים כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, נירה. שרון רופא-אופיר, בבקשה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לשר, למנכ"לית ולכל הנוכחים כאן. אני מברכת על הדיון ועל הרפורמה ששמה את החקלאות הישראלית, הדגל הציוני שלנו, במרכז המפה. זה דיון שלישי בנושא חקלאות בוועדה זו שבו אני לוקחת חלק, הדבר הזה חיובי ואני בטוחה שנוסיף ונרבה לדון בנושא זה. הנתונים לא משקרים, מספיק להסתכל על הנתונים כדי להבין שבמשך שנים ארוכות החקלאות הייתה אי-שם, במקום נידח, ומה שהיה צריך להיות מובן מאליו לא היה מובן מאליו. יש לי שתי שאלות למנכ"לית: המטרה החמישית שהצגת היא הפיתוח הכלכלי-חברתי של המרחב הכפרי בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אבקש לדעת מהן התוכניות בנושא הזה, מה אתם מתכננים לעשות בתחום העידוד והפיתוח של המרחב הכפרי וההתיישבות החקלאית בפריפריה? מהן הדרכים לפיתוח של מקורות אנרגיה נוספים? נגעת בזה בקצרה כי היושב-ראש דחק בך, אני אשמח שתעמיקי בתחום הזה. בכלל, מה יהיו פתרונות הדיור עבור צעירים שמבקשים לעסוק בחקלאות. הזכרת קודם, אדוני היושב-ראש, את סוגיית העובדים הזרים וכובד המשקל של העסקת עובדים זרים, אני רוצה להתייחס לעבודה העברית. איך נצליח לעודד עבודה עברית ולדאוג לכך שעוד ועוד צעירים ייכנסו לענף הזה ושממוצע הגילים ירד, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, שרון. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה עבור קיום הדיון, שלום לשר ולמנכ"לית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בניגוד עניינים, אתה מושבניק. סתם, בצחוק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אם הייתי מגדל הייתי אומר. המשק שבבעלותי אינו פעיל. אני בניגוד עניינים לגבי כל דבר שזז במדינה כי אני אוהב אותה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אולי אחרי שהרפורמה תצא לפועל הוא יחזור לגדל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> השקף מעיד על נגיעה בכל התחומים שנוגעים לחקלאות במשרד ואין לי ספק שיש לשר כוונות טובות. כפי שאמרו, המשרד התנהל במשך שנים בקיבעון מסוים, אני מקווה שהמשימה תצלח בידך. יש לי אמירות ושאלה אחת או שתיים. סוגית הזרעים והנמלים: ניסיתי את מזלי בוועדה זו אל מול משרד התחבורה – לא הצלחנו. הנהלת נמל אשדוד עושה כבתוך שלה בסוגיה הזו, התייחסנו לזה כבעיה של משרד התחבורה אבל יוקר המחיה - - - בדגש. כל סוגית הזרעים שבויה בידי נמל אשדוד, יש המתנה ארוכה בתורים, המחירים מאמירים ויש מחסורים שאנחנו לא מודעים להם בגלל אותם תורי ענק בנמלים. הלוואי ודרכך ובלחץ של עוד משרדים ממשלתיים מישהו יתעורר במשרד התחבורה. לנושא הרפורמה: איננו נגד רפורמה, אך מטבע הדברים רפורמה מעוררת חשדות בקרבנו כחברי כנסת. המדינה הזו טובה בלתקן תקנות וליצור רגוליציה. מבחינת פיקוח ובקרה, תסלחו לי על המילה, אפס. החשש שלנו הוא מכוחות השוק – הטייקונים יצליחו והקטנים יישארו מאחור. אנחנו רואים שבעלי המשחטות הם גם בעלי הממגורות והלולים, הם בעלי המובילים. כל הסוגיה של מחירי המזון בעולם החקלאות, כדאי שתיבחן גם אל מול רמת הריכוזיות בענף המזון. אני חושב שצריך להתייחס לזה. מכובדי השר, בשבוע שעבר התבשרנו שהיטל העובדים הזרים לענף המסעדות בוטל. שמחנו על הבשורה. רבותיי, במדינה שלנו, מי שלא אומר: "איי" – לא מודעים לכאביו. עם כל הכבוד למסעדות, ויש לי הערכה רבה לענף זה, מי שרוצה ללכת למסעדה יכול גם לשלם. בחקלאות אנחנו לקוחות שבויים. ביטחון המזון, לא סתם אתם מדברים - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> חבר הכנסת מרגי, אין היטל בחקלאות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש היטל. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יש פטור מהיטל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש אגרות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אגרות אינן היטל . << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בסדר, תקרא לזה איך שאתה רוצה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יש גם היטל וגם אגרות - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שבחקלאות, אני אגיע לזה, אנחנו, מצד הכוונה הטובה שלנו – והכוונות הטובות מובילות לפעמים למקום הכי חם בגיהינום – אנחנו מביאים עובדים זרים. אנחנו נותנים זכויות לעובדים הזרים וטוב שכך, אנחנו הרי עם נאור, אנחנו מביאים אותם ממדינות שהשכר הממוצע שם הוא אולי 20%–30% ממה שמשתכר פה עובד זר. אנחנו גזרנו על החקלאים את ימי החופש שלהם, את ימי החגים שלהם, שכר מינימום ישראלי – כל זאת בלי להתייחס לארץ המוצא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם פנסיה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אי-אפשר ליצור תחרות, זו תחרות בתנאים לא שווים. אני חושב שגם הסוגיה הזו צריכה להיבחן. דיברת על הצערת הגיל – כאן נכנסים גם לעולם של אידיאולוגיה. גם אידיאולוגיה זו אופנה. פעם הולכים לשטחים ובונים יישובים, פעם גרעינים משימתיים וכולי. אני מתחבר לנושא האידיאולגי בחקלאות וגאה בחברים הצעירים יוצאי צבא שהולכים לחקלאות. יש לי אחיין שאחרי השירות הצבאי הלך להיות בוקר ולראות את הצאן. הוא מתמודד עם קשיים אמיתיים. אני שמח שבשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק לגבי סוגית המגורים באזורי מרעה. אני חושב שצריך לקדם את זה לפני שמישהו יפיל את זה מסיבות לא ענייניות. אי-אפשר לקיים במדינה שלנו חקלאות עם כל הפשיעה החקלאית. אדם משעבד את הממון שלו ל-20 שנים קדימה בשטח הפקר והוא לא יודע מה קורה איתו. לכן הסוגיה הזו של האידיאולוגיה, חבר'ה צעירים, אפשר לעשות עם עבודה מערכתית כמה משרדים ולהוביל את החבר'ה הצעירים לשם. אני חושב שזו בשורה לחקלאות, זה יכול לחזק את ההתיישבות ואת החקלאות. סוגית המטילות ורווחת בעלי החיים: זה לא סותר אחד את השני. מכובדי השר, אם לא תעשה הכול לגייס את המשאבים ליצירת תוכנית חומש להפיכת לולי הסוללות ללולי חופש – השינוי לא יקרה. יש צורך בסיוע ממשלתי ואני קורה לך להתגייס לזה. יש יכולת לאוצר היום להפנות משאבים לנקודות מסוימות. אני לא רוצה להיות פופוליסט ולנקוב בפרטים אבל אני חושב שגם הסוגיה הזו יכולה להיפתר בעזרת סיוע ממשלתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא שלחתי בכתב, לא ידעתי שיש את האופציה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> - - - שלחתי - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את יכולה להגיד את זה על כל חברי האופוזיציה שאנחנו לא חברי ועדות, אז לעולם לא נוכל להשתתף - - - אני יושבת פה הרבה אז אפשר לשלוח. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> כל הודעותינו נשלחות למנהלת סיעת הליכוד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אני חברה בקבוצת הווצאפ של הוועדה- - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, יש לנו אתגר אמיתי מבחינת ההתנהלות - - - << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> תן לנו הזדמנות להתרגל, אדוני היושב-ראש, אני מכיר את זה רק מעכשיו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - אני חייבת ללכת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאלת שאלה ואני עונה לך. אנחנו רוצים למצוא דרך לשלוח לכולם למרות שאין נוהל כזה שוועדה מעדכנת את כלל חברי הכנסת. היא מתקשרת עם חברי הוועדה שלה ועם יושבי-ראש הסיעה כי הם מעדכנים החלפות. אנחנו נחשוב על זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני ממליצה לשלוח את זה גם לקבוצת הווצאפ של הוועדה או שלא תעיר על זה שלא שלחנו בכתב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלנו את העמדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסוף אתה מדיר חצי מהכנסת באירוע הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, קרן, לגופו של עניין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני שמחה שהדיון הזה מתקיים. עודד, חוץ מזה שאתה שר החקלאות אתה חבר גם בוועדה המשותפת למשרד האוצר, החקלאות והכלכלה כדי לבחון את פערי התיווך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שרת הכלכלה נכחה פה בדיון קודם והציגה את זה, אנחנו מחכים בכיליון עיניים למסקנות הוועדה. חלק מהאירוע הזה של הוועדה הזאת שכמה שתעשה את פעולתה יותר מהר ייגזרו יותר דברים. חלק מהעליהום על החקלאות שהתפיסה שלנו - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יש לי שאלה: אם הוועדה הזאת תקבע שאין פערי תיווך אז את תרדי מהטענה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז אני אבדוק את זה שוב. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> כדי להבין, כי אמרת שחלק מהעליהום זה - - - מסקנות הוועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מכיוון שאנחנו מסתובבים בארץ הרבה מאוד ופוגשים חקלאים, ומדברים על מחירים, אנחנו פשוט מנסים להוריד את האש ממה שאנחנו יודעים שהם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שהבנתם שפערי התיווך הם נושא שיש לבדוק – כבר מעיד על התקדמות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו מניחים שתוצאות - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> הבדיקה שנעשית - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה כמו שאמרתם שוועדת חקירה של הצוללת הולכת לבדוק את השחיתות לפני שהיא התחילה את פעולתה. איך אתם יודעים, אולי לא הייתה שחיתות? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> ועדת חקירה הולכת לבדוק את כל תהליך קבלת ההחלטות - - - וטוב שעושים את זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל ראש הממשלה החליפי אמר: "הולכת לבדוק את השחיתות" – זה ציטוט מאוד מדויק – אז גם פה ביוקר המחיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, בוועדה זו הדיונים ענייניים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסדר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> בכל מה שקשור בחיל הים אני מבין בדבורים, לא בצוללות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני מחכה למסקנות הוועדה כדי להחליט האם אני תומכת בהן או שאני דורשת הקמת ועדה פרלמנטרית. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר, בבקשה לא להגיב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> החקלאות היא מהות הציונות, היא זאת ששומרת לנו על האדמות, אני אשמח לדעת אם יש ברשותכם תוכניות לטיפול. חברי, מרגי, אמר שיש טרנדים וצריך להתחבר אליהם ולהוביל אותם למקום הנכון. אם תצליחו לעשות את זה – זו תהיה מורשת יפה שלך, עודד. יש לגרום לצעירים לעבוד בחקלאות. לגבי הפשיעה החקלאית: יש את השומר החדש וכולי, אני מודה שאח שלי חבר שם. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יש הרבה ארגונים דומים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא גם נפצע תוך כדי ועבר ניתוחים קשים בגלל הדבר הזה. אם יש משהו שהכנסת יכולה לסייע בחקיקה כדי להילחם בתופעה הזאת, אנחנו כאן בדיוק בשביל זה. התחושה שלנו היא שזה הולך וגובר ואולי סיוע שלנו יכול לעזור. לגבי הסיפור של אגרת עובדים זרים: בקורונה למדנו מעל לכל ספק שאם בקורונה לא הגיעו אנשים לעבוד בחקלאות כשהייתה אבטלה, אז הסיפור הזה של אגרות כדי לעודד עבודה ישראלית צריך להיגמר – הן בחקלאות והן בבנייה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> ממש חבל שלא תישאר לשמוע את התשובות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תקופת הקורונה יצרה פיילוט, אנשים ישבו בבית ולא עבדו, אם בתקופה הזאת לא הצליחו - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> חבל שאת לא יכולה להישאר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מחכים לי בזום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא תוכל לקבל זאת בצורה כתובה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אופיר סופר, בגלל שדיברת שלא בתורך – איבדת את הזכות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מאבד מסלול, זה משהו שקורה לכל חברי כחול לבן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו תורך, אופיר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> שלום לכולם, ליושב-ראש, לשר למנכ"לית ולכל הנוכחים. ראיתי שהסוגיה של הפשיעה החקלאית נעדרת מתוכנית העבודה, אלא אם כן - - - אני יודע שאתה מתעסק בזה. אני מזכיר שבסוף - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> הנושא הופיע במטרות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> סבבה, כולנו עסוקים בזה, אני יודע שאתה גם מתעסק בזה. אני אומר שכשעברתי על המצגת ושמעתי את הדברים לא ראיתי את - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> היא שם. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אוקיי, זה חשוב מאוד. כל הסוגיה של השמירה על קרקעות חקלאיות, אני יודע שאנשי כפר תבור ישבו איתך גם כן יחד עם השומר כמדומני. איני רואה את הפתרון אבל בהמשך לטשטוש הזהות הציונית, במיוחד בקדנציה האחרונה חשוב להבהיר, אתה יודע - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> כל מה שאתה מתאר פה עכשיו קרה בקדנציה הקודמת, אנחנו מתקנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר, כל הערה כזו מצמצמת את זמן התשובות בסוף. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> חבר כנסת שאל למה חשוב תוצרת כחול לבן אז אני שמח שאנחנו מעוררים את זה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אנחנו מדברים על תוצרת הארץ. "כחול לבן" זה שם של מפלגה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> סוגית פערי התיווך: לא ראיתי שהסוגיה מקבל נפח. מכיר את הוועדה. אתה שואל אותי אם בהכרח אקבל את מסקנות הוועדה, זו אותה תשובה כמו לגבי הוועדה על הצוללות. מי שמכיר את סוגית פערי התיווך יודע - - - חברת הכנסת שפק דיברה על המרכיבים השונים שיוצרים תחרות שווה כמו מחירי המים, התמיכה הישירה ועוד. חשוב שהדברים הללו ימשיכו ברמה כזו או אחרת אבל ידברו עליהם גם עם החקלאים. דיברתי היום עם חבר כנסת שהוא לא מהעולם שלי אבל הוא כן בחקלאות. הוא אמר לי: "תקשיב, הם לא כל כך מבינים את נושא החקלאות". אמרתי לו שהם היו צריכים לקחת את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שהובילה את הרפורמה של כהנא בשירותי הדת ולעשות את זה בחקלאות, זה היה נגמר בדיוק באותו הקצב ובאותה הצורה. לא נעים לומר אבל הם לא מבינים בסלט ירקות. זה בבדיחותה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עוררת את הסקרנות, צריך לדעת מי זה חבר הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> באתי מוועדת החוקה ששם דנים בחוק הסמכויות וחוק הקורונה הגדול. הערה לגבי מה שנאמר קודם, אני חושב שכל חבר כנסת מבין בחקלאות יותר ממה שהביעה יושבת-ראש הוועדה לשירותי דת בעניינים של כשרות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם אתם רוצים אני מוכן לפתוח את כל נושא הכשרות לדיון, גם על זה יש לי מה להגיד. חברת הכנסת מלינובסקי מבינה מצוין בנושא הוועדה שלה, גם היא צרכנית במדינת ישראל. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא צריך להבין, צריך להאמין. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> גם מבין וגם מאמין. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> צריך להאמין בחקלאות ואז אפשר גם לדון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגופו של עניין. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> תדע לך שהשר הוא בסדר גמור, אבל כמו ששר הדתות לא קובע שום דבר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סופר, מספיר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא דומה מה שבחקלאות למה שבדתות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> רציתי לדבר על ליברמן והדתות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - הממונה לא מבין בחקלאות - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אני מבין שזה דיון על ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יחסית החבר'ה מנומסים. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> נזמן לפה את כל הסיעה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מודה ליושב-ראש הוועדה על כך שהוא מפנה זמן רב לדיון בעניינים של חקלאות, שמח גם שהשר מופיע פה. אנחנו נפגשים בכנסת וגם שואלים שאילתות את השר, ניכר שהרבה חברי כנסת מתעניינים בכל מה שנעשה מסביב ובכל ההשלכות של הפעילות הענפה במשרד החקלאות. אני רוצה לדבר על נושא עקרוני: דיברת על הפיצוי לחקלאים והרצון לא לפגום בהם, השאלה היא מה העמדה של המשרד בנושא הערכי של החקלאות. האם היום אנחנו מסכלים על הכדאיות של החקלאות - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> התייחסתי לכך בתחילת דבריי, אחדד בהמשך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היום אנחנו מתסכלים על החקלאות, אם היא כדאית או לא, לא להתייחס רק למחירים הזולים של המלפפונים והעגבניות. זה לא סתם ענף שהמדינה התבססה עליו, יש יהודים שעלו מכל העולם כדי ליישב את הארץ והמדינה ראתה בזה ענף מועדף גם מבחינה ערכית. בהינתן שאנחנו נשענים ביטחונית על מדינות שונות, אנחנו יכולים למצוא את שערינו סגורים. לחקלאות יש ערך מוסף ולא רק ערך כלכלי יבש. את זה צריך, זה צריך להישמע, היה נראה בתחילת הקדנציה שלך שזה הולך למקום אחר. החקלאות צריכה להתקיים ואחר כך אנחנו צריכים לראות איך מטפלים ביוקר המחיה וכל מה שצריך. עדיף לסבסד ירקות מאשר לקחת מהחקלאי. אני מדבר על כל ענפי החקלאות, אין רק ענף אחד. ענפים אחרים שקשורים בחקלאות הם ענפים שקשורים אחד בשני. אני חושב שחדשנות היא דבר חשוב אבל אין לה ערך אם היא נשארת במעבדה הממציאה. אם אין חקלאות מעשית בשטח אז החידוש לא מתממש. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול לדבר על שינויי אקלים ולהעלות רעיונות, זה רק בגלל שאנשים מיישמים את זה. היה לי קרוב משפחה שהייתה לו בעיה בעסקים, הוא לקח עורכי דין ורואי חשבון מובחרים. אמרתי לו שהוא לקח את מיטב המוחות אבל אם הוא בעצמו לא מתערב בזה, חושב על זה, יוזם, דוחף – זה לא קורה. אני חושב שצריך בעניין הזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אורי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עוד נושא קטן: אני שמח עד הדברים לגבי המכון הוולקני, עסקתי בנושא כשהייתי יושב-ראש ועדת המדע. הם היו חצר אחורית במשך הרבה שנים וסבלו רבות. אני לא יודע מה העמדה שלך לגבי המעבר שלהם. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לא יהיה מעבר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זו החלטה חשובה, זה נותן ביטחון לחוקרים צעירים שייקלטו שם. אני רוצה להתייחס לחקלאות על גגות, על מבנים, זה התחיל להתפתח פה ולא הייתה תמיכה של משרדים אחרים. הדבר הזה כרגע נעצר. אני חושב שזה יכול להיות סטרטאפ. זה פלא פלאים מה שנעשה בתחום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקלב עקבי בנושא הזה, הוא מעלה את זה רבות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - ואת הפעילות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקלב, אמרנו שתי דקות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> איך אפשר לעצור דברים כל כך חשובים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להודות לחבר סיעתי, שר החקלאות. לא הבנתי את דברי חבר הכנסת מקלב על אודות עצמאות של שרים אחרים. יש שר אוצר ויש את השר חמד עמאר. לא הבנתי, תאמין לי, הכול בסדר עם האחריות אצלנו בסיעה. נדמה לי שזו הופעה שלישית של השר בוועדת הכלכלה, זה בסדר, זה מצוין. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אני גם אוהב את היושב-ראש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לעשות פרפרזה לכדורגל: כולנו אוהבים כדורגל, כולנו חושבים שאנחנו יודעים לשחק כדורגל, אבל למה אנחנו לא במונדיאל? תמיד כשמגיע מאמן חדש אנחנו רוצים שהוא יביא אותנו למונדיאל. הדשא לא טוב, הנוער מוזנח וכולי – אבל פתאום רוצים בשבעה חודשים להעפיל למונדיאל. זה לא עובד כך וצריך הכנה מראש. אני רואה איך אתה עובד קשה, עודד, ואני אומר לך שהממשלה הזאת חייבת להמשיך ארבע שנים כדי שתוכל לקצור את פירות העבודה שלך. זה כמו בתחבורה, שר התחבורה מתכנן, פותח כבישים, השר הבא גוזר את הקופון ואומר: "אני עשיתי". אותו דבר גם בחקלאות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> לא התכוונת לשרת התחבורה הנוכחית. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זאת מבטלת כבישים, היא מקסימום תחליף שלט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הבאתי דוגמה של כדורגל לעבודה הקשה שאנחנו עושים. אני לא רוצה שכל הזמן נחזור למוטל'ה שפיגלר ולשנות ה-70, אני רוצה שאנחנו נעפיל למונדיאל וזה מצריך סבלנות. לפני שבועיים קיימנו דיון עם סימון דוידסון בוועדת המשנה לענייני כדורגל. תאמין לי שיש הרבה נושאים זהים בין הכדורגל לחקלאות, נושאים שהוזנחו שנים רבות. אנא מכם, תבואו עם סבלנות ולבסוף נגיע למונדיאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעבור לתשובות השר והמנכ"לית. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אתחיל מהתייחסות לדברי חבר הכנסת מקלב. טשרנחובסקי כתב: "האדם איננו אלא תבנית נוף מולדתו". בבואי למשרד החקלאות הגעתי אל תבנית נוף מולדתי. בסופו של דבר, בשבילי לעמוד בראש משרד החקלאות יש לזה ערך היסטורי. אם אתה שואל לגבי הערכים של החקלאות, אני חושב שאומר זאת שוב, כל פעם כשעושים רפורמה אז חושבים שזה נגד החקלאות. אני עושה רפורמה שהיא לטובת החקלאות. ישנו המשפט המפורסם "אם חקלאות כאן – מולדת כאן" שטבע משה סמילנסקי מרחובות שהיה איכר ביחד עם סבי ברחובות. לא תהיה לנו זכות קיום כאן אם לא תהיה חקלאות. חברי הכנסת צריכים להבין שאם נמשיך באותה הדרך שבה הולכים בשנים האחרונות, לא תהיה כאן חקלאות, ולכן הרפורמה נדרשת. גם אם עושים תיקונים משמעותיים, אני קשוב לכל הערה ואמירה, אני בודק את עצמי עשר פעמים ביום. כל הזמן וכל נתון ומסתכלים על האירוע הזה בהרבה זהירות ובאחריות. אני מתסכל על הדור הבא, על עוד 20 שנים. כדי שתהיה כאן חקלאות אי-אפשר לפספס. אם אנחנו עושים את מה שעשו כאן בשנים האחרונות – אנחנו נפספס. החממות ביישובים הערבה ננטשו קודם לתקופת פורר וכן המטעים שיובשו. הרפורמה עוד לא יצאה לדרך אבל היא בישורת האחרונה. במובן הזה אנחנו מחויבים לכל דבר שייצור תחרות הוגנת. לגבי דברי חבר הכנסת מרגי על עובדים זרים ואגרות: בתוך המגבלות המשפטיות אני מחויב לייצר לחקלאים את הכלים הטובים ביותר כדי להתמודד, כוח העבודה הוא אחד הכלים. אחד מהנושאים שנמצאים על השולחן הוא נושא האגרות של העובדים הזרים, בהחלט. במובן הזה אני רואה איתם עין בעין. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה חושב שהחקלאים מרגישים כך? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אני חושב שיש הרבה מאוד אנשים, חלקם חברי הבית הזה, שמנצלים את האירוע לטובת פוליטיקה. זה בסדר, אנחנו פוליטיקאים, אני מקבל את זה באהבה. אני אומר שוב שהחקלאים שקמים בבוקר לעבוד את השדה ולחלוב את הפרות ניזונים הרבה פעמים מהמידע שמתווכים להם ואתה יודע את זה. אתה יודע שגם מה שאתה עושה עבור הציבור שלך מתווך לציבור לך על ידי גורמים שונים והציבור לא מודע לכל פרט. אני יודע שאין לי יכולת להגיע לכל חקלאי למרות שאין הרבה כאלו – יש כ-7,000 – אבל כל חקלאי שנפגשתי איתו יודע למה אני מחויב והוא שומע בפעם הראשונה את הדברים האמיתיים שברפורמה. אם תשאל כל אחד מה הרפורמה אז יגידו לך: "הורדת מכסים". הורדת מכסים זה חלק קטן מאוד בתוך הרפורמה. האירוע הגדול הוא השינוי העמוק שהחקלאות הישראלית הולכת לעבור. אני מקבל את זה שזה כואב ושצועקים. כמו שאמרתי בתחילת הדרך, לידה זה אירוע לא פשוט אבל בסוף יצא תינוק, והוא יהיה אחלה משבר. לעניין מה שדיבר חבר הכנסת מקלב על חקלאות הגגות: אחד הדברים שאנחנו מדברים עליו בנוגע לחקלאות חדשה הוא חקלאות וורטיקאלית, חקלאות על קירות ולאחר מכן חקלאות על גגות, אלו דברים שמתפתחים היום בקצב מטורף. כשאני מדבר על חקלאות חדשה אני מדבר גם על חקלאות בתוך מכולות ( Indoor farming ). קרנות פרטיות משקיעות המון בשנים האחרונות בתחום זה. זה צמח בקצב של מ-2 מיליארדי דולרים השקעה ב-2018 ללמעלה מ-8 מיליארדי דולרים של השקעה עולמית בנושא הכלכלה בתוך מכולות. לא נוכל להישאר מאחור אם המדינה לא תשקיע. אני לוקח את האחריות כמדינה כי המדינה לא השקיעה בשנים האחרונות במחקר ובפיתוח החקלאי, זה חלק מזה. אני לא יודע אם זה הפתרון אבל אני מחויב להשקעות במחקרים האלה חייבות להיות משולבות בהשקעות של השוק הפרטי. המחקרים שלנו בחקלאות צריכים להיות יישומיים, מחקרים שהחקלאי הולך איתם לשדה ויודע לייצר מהם יותר תוצרת. לשם אנחנו מכוונים. דיברת על מגורים באזורי מרעה. חברת הכנסת שרן השכל הגישה הצעת חוק שעברה בקריאה הטרומית בשבוע שעבר, אני סבור שאת הדברים הללו אפשר לפתור בלי להשלים את החקיקה. בזמנו היה סיכום שרמ"י יעשו את מה שהם צריכים לעשות כדי שהדבר הזה יתאפשר. הם חששו מהחקיקה ואמרו שהם מתקדמים, הקנסות התפזרו ואז הם הפסיקו להתקדם. פה אנחנו מחויבים גם מול רמ"י שעמדותיו בתחום הזה שונות מהעמדות שלו. למשל, בהקשר של אגרו-וולטאי, רמ"י אומרים שאם אנחנו עושים אגרו-וולטאי אז אנחנו נותנים ערך נוסף לקרקע, וזה נכון. וכך הם דורשים למכרז מחדש. אני אומר לפרוטוקול שלא יקום ולא יהיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה צודק. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לא תהיה חקלאות שהחקלאים יהיו הפועלים של חברות האנרגיה הגדולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש גם רעיון של טכנולוגיה שמשלבת את האגרו והוולטאי באותה חלקה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אנחנו נאפשר – והמנכ"לית עובדת על זה מול משרד ראש הממשלה, בין אם זה הסכם עם החקלאים ובין אם לא – שמי שחקלאי יוכל לעשות אגרו-וולטאי. אגב, דיברנו על הערבה, זה העתיד של הערבה. מבחינתי אני מדבר עכשיו גם בכובעי כשר לפיתוח הנגב והגליל, שקודם כל יעשו את ההולכה דווקא לפריפריה. הכי קל להגיד: "תעשו את זה קרוב לתל אביב". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אז אתה נוגע בדיפרנציאליות גם בעולם החקלאות. להביא פועל לחממה של 40 מעלות זה לא כמו להביא פועל למקום אחר, ודונם שמניב כמות מסוימת לעומת דונם אחר - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> גם זה בא לידי ביטוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה דיפרנציאליות בתוך עולם החקלאות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שהמדבר הוא הזדמנות. היכולת שלנו לייצר חקלאות מדברית זה העתיד. תסתכל, תראו מה קורה לא במדינות נחשלות, תסתכלו על ארצות הבריות הגדולה, ארצות הברית הגדולה עוברת תהליך של התחממות והתייבשות ויש שם אזורים שלא יכול לגדל בהם גידולים שפותחו בעבר. הידע שיש לנו לגבי חקלאות מדברית הוא עצום, יש לנו קרקע פורייה. חתמתי על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטה אמריקאית לגבי מחקר של מזון מהים, ישבנו בבנק העולמי ובבנק הבין-אמריקאי של אמריקה הלטינית וסיכמנו על הקמה של קרנות משותפות למחקר שיתבצע כאן ויהפוך את מדינת ישראל למכרז אזורי שבו מתבצע המחקר של החקלאות המדברית. יש כאן הזדמנויות גדולות. אם אנחנו נמשיך להתעסק, אם ירד המכס על הגזר ב-15% או ב-20% ולחשוב שעל זה תמות החקלאות או תפרח החקלאות – אנחנו טועים. צריך לטפל בזה, צריך לשמור על החקלאים שלנו. אפשר לעשות את זה אבל צריך להסתכל אל נקודת הקצה שאנחנו מחויבים אליה כאנשי ציבור – שאזרחי ישראל יבואו לסופר או למכולת ויוכלו לרכוש פירות וירקות במחיר השווה לכל נפש. אפשר לעשות את זה וזה לא אומר שפוגעים בחקלאים. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> השר, זה נשמע כאילו אתה אומר שיש הטוענים שלא צריך רפורמה והכל בסדר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יותר מזה. אופיר, אם לא תהיה רפורמה – לא תהיה כאן חקלאות. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> כולנו חושבים שצריך רפורמה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אתם חושבים שצריך רפורמה רק לא אצלי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא, לא. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> שמעתי את כל שאלותיכם, תנו להשלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, השר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> בתוך זה אני קשוב לכל הצרכים הרלוונטיים כדי שלא ייעלמו מכאן גידולים. אם מישהו יקרא את הרפורמה עד הסוף ואת החלטת הממשלה מתחילתה ועד סופה הוא יראה סעיף שאומר שאם אנחנו נראה שכתוצאה מהפחתת המכסים תרד כמות הגידולים ביותר מ-10% הפחתת המכסים תיעצר. זה לא שאנחנו הולכים עם הראש בקיר. אני סבור שעם הפחתת מכסים לצד השקעה בחקלאות אנחנו נראה התרחבות של הגידולים ושל שטחים חקלאיים. רק מה, מדובר בחקלאות אחרת, חקלאות חדשה. בסוף אני רוצה שהחקלאי יעשה גם את השיקול הכלכלי ויגיד: אוקי, מחליפים גידולים. נתתי אתמול, בשיחה שלי עם נציגי החקלאות, את מה שקרה ברחובות סביב 1920. רחובות הייתה עיר של גפנים ולא גידלו שם עדרים. לקראת 1920 החליטו שהם יעברו לעדרים כי היה להם חזון בנושא. הם עברו שלוש שנים קשות מאוד. לא היה אז משרד חקלאות ולא הייתה מדינה. והנה, בסוף העיר הזאת, ברוך השם, פרחה. זאת רק דוגמה לתפיסת עולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קרה גם בערבה, עברו מפלפלים לתמרים. יודעים לעבור. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> נכון. אדוני היושב-ראש, צריך להיזהר מלהיות תלויים בגידול שאולי הוא כבר לא נכון. משרד החקלאות צריך לסייע במעברים הללו ואנחנו עושים את זה, בין היתר, באמצעות התמיכה הישירה. נושא הנמלים: אני חושב שזאת שערורייה. אני חושב שצריך לפתור את זה. אומר לזכותה של המנכ"לית שהיא מנהלת מאבק קבוע מול רשות הנמלים. אדוני, התחבורה נמצאת תחת אחריות ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, היה פה דיון. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> זה נושא דרמטי, זה נושא דרמטי שנוגע בביטחונם של אזרחי ישראל ובזה אני לא חושב שצריך להרחיב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוסקים בנושא הזה, הוועדה קראה לשרת התחבורה לפתוח את הרציפים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא נעים להגיד לך, זה דגדג להם כמו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שרת התחבורה הסבירה לנו שאין צורך ברציפים נוספים ואנחנו אמרנו שצריך. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אני פרטנר בשבילך בממשלה. תיעזר בי ואני איעזר בך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעולה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> זה דרמטי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הייתי ממנה ועדה קרואה לנמל אשדוד. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לגבי מה ששאלה חברת הכנסת שפק: גם המענה הנקודתי וגם ההתאמה. כן, התמיכה הנקודתית ניתנת בהתאמה לחשיפה לייבוא, כעומק החשיפה עומק התמיכה. היה מי שקבע ש: "כעומק החקירה עומק העקירה". פה – כעומק החשיפה עומק התמיכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה לגבי תקציב התמיכה הישירה, הוא לא גדל באופן דרמטי וזה מרכיב חשוב. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> מיד אתייחס. לגבי שאלותיה של חברת הכנסת יסמין פרידמן. אני חושב שמעולם נושא צער בעלי החיים לא קיבל כזו הבנה ושערים פתוחים במשרד החקלאות. אני שמח על כך. יש חקלאות מן החי, אבל גם בתוך זה אפשר לשמור על כללים. אנחנו עושים מאמץ עצום לטובת העניין הזה. נושא הפטם שאותו הזכרת, חברת הכנסת פרידמן, יעלה על שולחננו בפברואר ואז נוכל לדבר עליו. לגבי לולים ללא כלובים: המחויבות שלי נאמרה מעל כל במה אפשרית כולל ועדה זו. בימים הקרובים אני מקווה שיונחו התקנות בנושא בוועדת החינוך שאחראית על תקנות צער בעלי חיים. שאלת חבר הכנסת מרגי על הפיקוח: אני מבין את חוסר האמון מול המדינה, זה בסדר, גם אני הייתי באופוזיציה ועכשיו אני בקואליציה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין קשר לקואליציה ואופוזיציה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אני מבין שזה לא כלפי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זו תובנה שהייתה איתי גם כשהייתי בקואליציה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לגבי הפיקוח: ככל שהמדינה פחות מעורבת העסק עובד יותר טוב. הפיקוח הטוב ביותר מתבטא בכוחות השוק עצמם. איפה אני צריך להיות מעורב? איפה שיש כשל שוק. אם יש כשל שוק בריכוזיות, כמו שאמר היושב-ראש, שם אני צריך להיות מעורב. לא סתם ביקשנו שיבדקו את כל שרשרת הערך בוועדה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אכן, הצבעתי על הריכוזיות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יכול להיות שאין פערי תיווך אבל יש פערים שבהם החקלאי עומד מסכן מול רשת שיווק ענקית. שם הפער ואת זה צריך לפתור ולתקן. אנחנו רוצים שוק תחרותי, הפקח הטוב ביותר הוא האזרח הישראלי שהולך לסופר. לכן גם ההתעקשות שלי לגבי סימון ארץ המקור. אני רוצה שמי שהולך לקנות עגבנייה ידע מאיפה היא באה, זה הכול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שיש לרפורמה כוונות טובות אבל אני מתריע מפני פוטנציאל ניצול שלה לרעה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> שלא תהיה ריכוזיות. אני מסכים עם זה ומחויב לזה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי עגבנייה, היה דיווח שהענף בקריסה, האם יש אמת בכך? אמרת שיש ירידה בענפים מסוימים ואני שואל לגבי עגבנייה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> המנכ"לית תתייחס מיד. כשאני מסתכל על הפריון של החקלאות הישראלית אני חושב שאנחנו יכולים להגיע למספרים גבוהים בהרבה. אני מסתכל על מדינות אחרות שהשקיעו בזה, הן יכולות להגיע למספרים של באמת, בפערים של מאות אחוזים מאיתנו, אני לא רוצה לחשוף כי בכל פעם שאני אומר את זה חושבים שאני משמיץ. אני לא משמיץ ולא מאשים את החקלאי הישראלי אלא אותנו כממשלה. אני, כממשלה, צריך לסייע לחקלאי לרכוש את הכלים - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין לך כלי להתמודד עם זה ואסביר מדוע. אם שתי הרשתות הענקיות במשק הישראלי מעבירות רווחים ממוצר אחר לטובת העגבנייה והם יודעים בלי תיאום להוריד את העגבנייה להוריד את העגבנייה למחיר של כשקל לקילוגרם – החקלאי לא יכול להתמודד עם זה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> זה שהוא מוכר את העגבנייה בשקל לא אומר שהוא קונה אותה בשקל. הוא יודע שעל העגבנייה הוא מפסיד כסף וזה בסדר, אין לי בעיה עם זה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל זה מכתיב לחקלאי. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> זה לא. מה שמכתיב לחקלאי זה כמה הוא יודע ביעילות להוציא על כל דונם יותר תוצרת עם פחות עלויות, זה הכול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל על העגבנייה פרופר הוא לא יצליח להתמודד מולו. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> עדיין, ודווקא בפירות וירקות, לתוצרת הארץ יש יתרון הרבה יותר גדול מאשר ענפים אחרים. לעולם אתה תרצה את הפרי והירק הטריים ביותר, הכי טרי זה מה שמיוצר פה. הוא לא תלוי בנמלים, מכסים, פריקות, מחלות – אתה יודע מה אתה אוכל. רק מה, כשאתה קונה עגבנייה היום אז בדרך כלל אתה לא יודע מה תוצרת הארץ ומה תוצרת חו"ל, ואם זה מחו"ל אתה לא יודע מאיזו מדינה זה הגיע. יכול להיות שתסכים לקנות תוצרת של מדינה מסוימת ולא של מדינה אחרת. אתה, כצרכן שמגיע לסופר, צריך לדעת מה מקור המוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תביאו את הסימון ברפורמה? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> ודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוצרת הארץ, יפה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מילה אחת לגבי פגעי מזג האוויר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, השר עוד לא השיב על הכול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה אבוקדו נשרו בקרה האחרונה? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יש קרן נזקי טבע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל על התקציב לתמיכה ישירה שעלה ב-3% מהשנה שעברה. איך עלייה כזאת יכולה לייצר רפורמה? << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> התקציב עומד על שני מיליארדי שקלים. מרוב שנבהלתי בדקתי את עצמי. אני מדברת על תקציב המשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקציב המשרד שני מיליארד, תמיכות חקלאות ( סעיף 33) היה מיליארד ומאה ועשרה מיליון ב-2021 וכעת הוא עומד על מיליארד ומאה וארבעים מיליון. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אני לא יודעת מה כתוב שם, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה תקציב המשרד. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> תקציב כלל המשרד הוא שני מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקציב המשרד עומד על 1.95 מיליארד שקלים. בתוכו, תמיכות חקלאות ( סעיף 33) היה מיליארד ומאה ועשרה מיליון ב-2021 וכעת הוא עומד על מיליארד ומאה וארבעים מיליון. מה, בפער של כמה עשרות מיליונים תייצרו מהפיכה בחקלאות? << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אני רוצה לפרט את התקציבים שאנחנו מחויבים אליהם. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> קחו בחשבון שתקציב המשרד ל-2021 נסגר כשלקחו בחשבון כבר הייתה אמורה להיות ירידת מכס וזה לא קרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם אמרתם ש - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> - - - לתת תמיכה ישירה גם בגין 2021 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתם שזה מרכיב מרכזי, תמיכה ישירה, והתקציב גדל ב-30 מיליון מאז השנה שעברה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שלפחות תחכה לשמוע את התשובה לשאלה. אנחנו מתווכחים על מספרים. תגידו אם הנתונים המספריים שקראתי נכונים או לא. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אני אומרת שוב: תקציבי הרפורמה הינם כדלקמן, והם כתובים בסעיפים התקציביים. אני לא יודעת באיזה נייר מחזיקים, ואם צריך לחדד נחדד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נייר של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת שמבוסס על תקציב משרד החקלאות. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> איני יכולה להתמודד עם נייר שאני רואה בפעם הראשונה. אני יכולה לחדד בדיוק מה כתוב לי בנייר שלי. התמיכה הישירה תעמוד על 420 מיליוני שקלים בבסיס תקציב משרד החקלאות עבור כל הענפים שנפתחים לתחרות. בנוסף, יוקצו 400 מיליוני שקלים בדמות מענקים שייפרשו על פני ארבע שנים לטובת מחקר, חדשנות ופיתוח ענפי (חלקם בהרשאות ולכן זה על פני שנים). יינתנו 425 מיליוני שקלים במשך ארבע שנים לטובת השקעות הון והעלאת הפריון. יינתנו 120 מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, אני לא מבין, את עושה לי סלט ירקות? אני שואל אותך, יש תקציב מדינה - - - << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא, לא, תעצרי רגע, זה לא עובד כך. יש סעיפים תקציביים. יש לך את התקציב שלך? << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> לא הבאתי לפה את התקציב שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבאת. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אני לא בדיון תקציבי אלא בדיון תוכנית עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מציגים כאן תוכנית עבודה מבוססת תקציב. אני רואה בתקציב משרד החקלאות, סעיף 33 (06). תקציב 2021 היה מיליארד ומאה ועשרה מיליון ב-2021 וכעת הוא עומד על מיליארד ומאה וארבעים מיליון. מדובר בגידול של 30 מיליוני שקלים. בסעיף המרכזי של הרפורמה, מעבר לתמיכה ישירה, תוכלו לעשות זאת ב-30 מיליוני שקלים? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> היה גם בתקציב 2021 - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע שזה נמצא בכל מיני צמתים שונים, אחד זה לפיתוח ואחד לזה, אני לא מבינה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> ב-2021 היה אמור להינתן תקציב תמיכה ישירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש גידול. אם אתם אומרים שזה המרכיב אז אתם תגדילו את ההוצאה. ב-30 מיליון אתם תפתרו את התמיכה הישירה? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> מיכאל, אני יכול להגיב מההתחלה ועד הסוף? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> הפער בפתיחת הנכסים בין תקציב 2021 ל-2022 הוא קטן מאוד. ב-2021 תכננו שהורדת המכסים תתחיל בחודש ספטמבר ועל כך ניתנה תמיכה ישירה. שם הייתה הורדת מכסים של 100% לגבי כעשרה מוצרים ועל השאר היינו מחילים ב-2022 עוד ירידה של 10%. הפער בין 2021 ל-2022 בתמיכה הישירה הוא לא גבוה כי התמיכה היא בהתאם לפתיחה. אנחנו אמורים להגיע למלוא התמיכה הישירה כשהפתיחה היא מלאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שר החקלאות, אתה היית יושב-ראש ועדת הכספים - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אתה צריך להשוות את 2021 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - ואני הייתי חבר בוועדה שלך. אדוני, הייתי רואה מספרים - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תשווה את 2021 ל-2020. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-2019 תקציב התמיכות עמד על 999 מיליוני שקלים. ב-2021 – מיליארד ומאה ועשרה. גדלתם ב-110 מיליוני שקלים ( אני לא יודע אם ביצעתם אבל זה מה שכתוב). עכשיו, 2022, הוספתם 30 מיליוני שקלים לתמיכות. אני שואל האם מרכיב המהפכה של מעבר לתמיכות ישירות ניתן לעשייה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> הוא 140 מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובסכום שכזה ניתן לבצע מהפיכה בתמיכות הישירות בחקלאות? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> התמיכות הישירות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תחלק את זה למיליוני הדונם כמה זה יוצא? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לא פתחת את המכסים על כל מיליוני הדונמים הנזכרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מכסים לא נותנים כסף לחקלאי, זה הכסף שהולך לחקלאי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מיכאל, הוא מנסה להסביר לך, אולי תקשיב לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר שתפתח מכסים ותעביר תמיכה ישירה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> זה בדיוק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא שמת כסף גדול כדי לממש מטרה זו. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> פתיחת המכסים, אם אני לוקח ובודק כמה מכס נפתח ב-2021 התמיכה קטנה לעומת מה שקורה בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תפתח, נניח, הרבה, תיאורטית. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> זה יגיע ללמעלה מ-400 מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא גדל הסעיף. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> ודאי שגדל, אתה אמרת שגדל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא גדל ב-140 מיליוני שקלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, מה ההערכה לגבי 2023. יכול להיות שצריך להסתכל על ההערכה לגבי 2023–2024. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אני אומר לך שפתיחת המכסים מגיעה ל-100% בעוד חמש שנים. זה אומר שמתוך 400 מיליוני שקלים אני אמור לתת בכל שנה, לכאורה, 40 מיליוני שקלים נוספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין 400 חדשים, יש 140 חדשים. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> בסוף הרפורמה, מיכאל, אחרי חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשנה הבאה? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לא, בשנה החמישית. 400 המיליונים האמורים הם כנגד השלמת הרפורמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין תוספת של 400 מיליונים לתמיכה בחקלאות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> יש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש 140 מיליוני שקלים תוספת ביחס ל-2019. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אני אומר לך שכנגד 100% פתיחה תקבל 400 מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין תוספת של 400 מיליוני שקלים. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אבל פתחת רק 20%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדובר באותם 400 מיליוני שקלים שהיו תמיד. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה "לא"? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> השאלה היא אם תפתח - - - << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> כנגד 100% - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> - - - שיפוי תקציבי. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> - - - ואז אתה עובד ביחס הפוך. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אם צריך, אנחנו נעביר ליושב-ראש הוועדה פירוט מסודר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבהיר את ההערה שלי: כשאומרים "רפורמה" מגבים זאת בתקציב. כשאני מסתכל על התקציב שלכם במבט תלת-שנתי – והעמקתי בסעיפים – בסעיף הכי משמעותי - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תסתכל עליו יחד עם תקציב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על הכול אני מסתכל. כל תקציב המשרד גדל ב-104 מיליוני שקלים בלבד. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מ-1.846 מליארדי שקלים ל-1.950 מיליארדי שקלים. חברים, אלו נתונים - - - << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אתה בודק בין 2021 ל-2022. תסתכל על הפער בין 2020 ל-2021 ובין 2021 ל-2022. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מ-2019 ל-2021 ירדת ב-50 מיליוני שקלים. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אולי אתה מסתכל רק על המזומן או רק על ההרשאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, את אמרת שהתקציב שלך עומד על שני מיליארד, זה מסתדר. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> ההרשאות הן על פני שנים. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> זה המזומן, יש לך - - - להתחייב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, אתם לא מספקים תשובות, אני מצטער להגיד לכם. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אנחנו נותנים תשובות, אתה לא מוכן לקבל אותן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם לא נותנים תשובות, לא. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> הסיכום התקציבי שלנו כולל את כל המספרים בצורה מאוד מפורשת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את לא יכולה להגיד 400 ועוד 400 כשהם תמיד היו קיימים. אני שואל מה הוספתם לרפורמה. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> מתי נתנו למענקי מחקר ופיתוח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-2019 כתוב: "תמיכות בחקלאות – 999". << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז יש תוספת של 140 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כבר היו תמיכות בחקלאות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אבל אלו לא תמיכות ישירות, אדוני היושב-ראש. תמיכות בחקלאות זה גם שם כללי למגוון תמיכות – כאלו שמועברות באמצעות השקעות ועוד. לא הייתה תמיכה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אותו סעיף, אתם כתבתם את זה, סעיף 33(06) –999. חברים, לא משנה, אני אומר לכם שהמספרים פה לא מובנים ולא נראים וכל שכן כשאתם בהצגת תוכנית עבודה של משרד. לא באים עם הצהרות ועם מילים, באים עם גיבוי תקציבי לרפורמה. אם אתם עושים רפורמה והתקציב שלכם – על פי נתוני הממ"מ שלקח את זה מהתקציב שלכם, – עליתם בסך הכול ב-104 מיליוני שקלים מ-2021 ל-2022. כל השאר לא עבר ניוד. נניח שהייתם אומרים לי שאתם מניידים ממינהל המחקר למרכיב התמיכות אז הייתי אומר שזה טוב. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> תמיכות זו תקנה כוללת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל התקנה הכוללת בתמיכות עמדה על 999, נהייתה מיליארד ומאה ועשרה מיליון. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> יש שם ניקוז, יש תמיכה בחדשנות, יש כל מיני דברים. אני אומרת שגם בין 2019 ל-2022 זה לא הגיוני האמירה. אני מוכנה להשלים בצורה מאוד מסודרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נשב על זה גם אחד על אחד. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אם תרצו נשיב גם לוועדה. הייתה הערה מהצד של התעשיינים לגבי השלכות על עולם התעשייה בהקשר של החקלאות. יש מפעלים כמו פרי הגליל, מפעלים ביבנה שהתוצרת החקלאית מגיעה למפעלים הללו בכפוף להסכמים רב-שנתיים. יש חשש גדול איך תשפיע הורדת המכסים על התעשייה הזו. האם נתתם דעתכם בהיבט הזה, גם שם יש אלפי עודים שמושפעים. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> נתנו את דעתנו וכרגע אנחנו בגיבוש של צו מטה. אני מניח שכל הדברים שנשמעים בשימוע הציבורי שמתקיים כרגע נראה האם ואיך אנחנו צריכים לפתור אותם. לא כל הטענות תתקבלנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השר, זה הזמן לסכם לפני שנחתום. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> דיברתי ברור מאוד לאורך הדרך על חשיבות החקלאות וחשיבות הרפורמה. יש הזדמנות חסרת תקדים להביא את החקלאות הישראלית למקום חדש. חשוב שחברי הכנסת יבינו שאם לא תהיה רפורמה החקלאות הישראלית תתרסק. אי-אפשר לדבר על עליית גילו הממוצע של חקלאי ומנגד לסרב לשינוי שמשמעותו פתיחת השוק לכניסת דור צעיר. אנחנו משקיעים בזה המון מכל הבחינות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אדוני. אני רוצה להגיד שמהתרשמותי, אחרי כל השעות שישבנו ביחד אני יודע שכוונתך טהורה ורצונך לחולל רפורמה הוא אמיתי וכן. לצערי, אנחנו מפסידים זמן יקר. שנינו יודעים שהזמן קצר והמלאכה מרובה – איננו יודעים מה האופק שלנו מבחינת ממשלות ויציבותן. הפסדנו תחנה אחת בחוק ההסדרים הזה, הוצאנו ממנו חוקים שקשורים בחקלאות בגלל שלא הייתה הסכמה בקואליציה. אני מפציר בך ובצוותים שלך לגבש רפורמה בהסכמה עם הסיעות בבית הזה שחשובה להן החקלאות, גם עם ראשי הארגונים. הרפורמה תהיה מבורכת רק אם היא תהיה כוללנית, רק אם היא תסתכל על כל החורים בגבינה. אם תהיה רפורמה שתוריד מכסים ולא תטפל בפערי תיווך – לא עשינו כלום. אם נוזיל עובדים זרים ולא נטפל בדיור לעובדים ישראלים צעירים שיכולים לבוא למועדפת – לא עשינו כלום. כוללניות ומבט שלם על כל החורים בגבינה כדי להוביל תהליך נכון. אני מרגיש שגם התקציב לא מספיק מגבה אותך בנושא הרפורמות. אני מקווה להתבדות ולראות שעומדים לרשותך המשאבים לצורך הנעת הרפורמה. יכול להיות שתציגו ש-2022 זה התחלת יישום ו-2023, ו-2024 ואז המספרים גדלים, ואז יש תיאור רב-שנתי, זה גם לגיטימי. לפי המספרים כרגע אתם לא מגובים עד הסוף לכל מה שנדרש – החלפת לולים, שיפוי מכסות ועוד. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> הלולים, אתם הוצאתם את זה, חברי הכנסת הוציאו את ביטול התכנון בענף ההטלה מחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו אמרנו שזה צריך לקרות בהסכמה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אבל אין הסכמה. מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביקשנו מכם באוקטובר להביא את התקנה שלא יהיו לנו את הלחצים כפי שהיו בפעם האחרונה. אוקטובר זה מחר ונעשה דיון נוסף לגבי ענף ההטלה. אני רוצה לברך אתכם על הגעתכם, היה דיון טוב ואנשים אמרו את אשר על ליבם. נשאלו שאלות קשות אבל גם ראינו שיש רצינות והמשרד הזה מתחיל לזוז. אחת הבעיות של משרד החקלאות היא האבק שנצבר שם במשך עשרות שנים ועכשיו יש לנער אותו. אתה לא מטיל דופי באף אחד אבל אתה צריך לתקן מדיניות של עשרות שנים, לא של יום אחד. לכן אנחנו מחזקים אותך על הרצון ואומרים לך "לך בכוחך זה" ותביא הסכמות ואל תבזבז זמן על ויכוחים מיותרים. בהצלחה, אדוני. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעשה הפסקה של רבע שעה ונפתח את הישיבה הבאה בנושא המשרד לפיתוח הנגב והגליל. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>