פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 31 ועדת החינוך, התרבות והספורט 10/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 84 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר סימון דוידסון מוזמנים: אריה מור – סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות, משרד החינוך מוהנא פארס – מנהל אגף בכיר תוכניות לאומיות מערכתיות, משרד החינוך אתי סאסי – סגנית בכירה, מינהל הפדגוגי, משרד החינוך לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי, ראמ"ה, משרד החינוך אפרת אפללו – מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות אולגה פרישמן – משפטנית, משרד המשפטים צמרת אביבי – מנכ"לית, ארגון מורי תכניות העשרה וחוגים משתתף באמצעים מקוונים: מירום שיף – יו"ר, הנהגת ההורים הארצית ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> צוהריים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום הדיון בנושא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022. אני אומר בפתח הישיבה קודם כל תודה רבה. אני רוצה להודות גם למשרד החינוך, אני רוצה להודות גם למשרד הבריאות שעבד בשיתוף פעולה יחד איתנו בוועדת החינוך על מתווה שהוא מתווה מאוזן, שמאזן בין הצורך הבריאותי לשמירה והגנה על הילדים מפני נגיף האומיקרון ונגיף הקורונה, לבין הצרכים בשטח של הילדים למסגרת חינוכית, למסגרת חברתית. אנחנו שמענו על ההשלכות החמורות, גם כן הבריאותיות, הנפשיות, ממש בדיון הקודם, של תלמידי ישראל בעקבות אותו סגר ומעבר גורף ללמידה בזום. הנזקים האלה הם בלתי נתפסים ואני שמחה וגאה בוועדת החינוך שעמדנו יחד שבעצם המשרדים יביאו לנו מתווה חדש, מאוזן יותר, טוב יותר שיטיב עם תלמידי ישראל. לאחר דברים אלו אנחנו נפתח את הישיבה כדי לדון במתווה החדש שלמעשה הגיע לפנינו. תמי, היועצת המשפטית של הוועדה, אני אשמח שתיתני לנו סקירה משפטית לעניין התקנות, ולאחר מכן ניתן את ההזדמנות למשרד הבריאות לבוא ולהציג את הדברים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי, אז באמת התיקון שמונח לפנינו נכנס כבר לתוקף. הוא נכנס לתוקף בשבת בחצות מה-9 בינואר, ומאריך את התקנות כולן במתווה החדש עד ה-5 בפברואר או עד תוקפו של חוק המסגרת שכרגע הוא עד 31 בינואר אבל יש להניח הוא יוארך. יש באמת ביטול של הרבה מההוראות גם לגבי המתווים שקשורים לרמזור ברשויות מקומיות, שבעצם ההוראה הזו בוטלה. כל מה שקשור לחוגים ולחינוך בלתי פורמלי, ירד. המגבלות על טיולים עם לינה, המגבלות לעניין בתי ספר ברשויות אדומות וכתומות שהיה לנו למידה מרחוק או צמצום מגעים, כל זה ירד, ומתווה הפנימיות, ובהתאמה גם ההגדרות הרלוונטיות, ופרויקט הכיתה הירוקה שכרגע ההוראות שקשורות אליו בתקנות שלנו, ירדו. ההוראה המסמיכה העיקרית היא בצו בידוד בית שלא נמצא לפנינו, וכיוון שהיא נמחקה, עד שזה יחזור אז נמחקו גם ההוראות הקשורות. המגבלות שכן נותרו בתקנות, גם חלק מהמגבלות הכלליות של אחריות הגורמים השונים לבצע את ההוראות וגם חובת עטיית מסכה לפי ההפניה לצו בידוד בית. יש באופן כללי דרישה של תו ירוק מעובדים ונכנסים אחרים למוסדות חינוך, כל מי שאינם תלמידים, או תו ירוק או תוצאה שלילית בבדיקה, נותרה כמגבלה בתקנות החינוך, ומתווה תו ירוק בהשכלה הגבוהה שגם הוא נשאר, והוראות העונשין המתאימות. יש הוראה כללית של סמכות לסגירת מוסד שהייתה גם בשלבים מוקדמים יותר ונשארה, שהיא מיועדת למצב של איזושהי הדבקה המונית או חקירה אפידמיולוגית וסוגרים לזמן מוגבל, ומגבלת ההתקהלות הכללית שהיא מוחלת גם במוסדות חינוך. בנוסף יש הוראת שעה שבעצם הייתה ליומיים, אתמול והיום, שהיא מבצע אנטיגן של חזרה מחופשת החורף במגזר הלא-יהודי, בדומה למה שהיה אחרי חופשת חנוכה ובזמנו אחרי חגי תשרי, שהחילו אותה גם עכשיו לגבי המגזר הלא-יהודי. אני אגיד באופן כללי שכמו תמיד, נכון שירדו פה הרבה מגבלות אבל עדיין נשארו מגבלות שגם אותן צריך להצדיק ולהסביר על רקע הנתונים שהשתנו מאוד, גם המאפיינים של הזן הזה וגם התחלואה שמאוד השתנתה, ואני מפנה ברקע הדברים גם לדיונים שהיו במקביל ומתקיימים היום בוועדת החוקה לגבי מתווה התו הירוק בכלל. עלו שם שאלות לגבי ההצדקה. אני חושבת אצלנו זה במיוחד. בהשכלה הגבוהה צריך לבחון את התועלת, את התכלית, כי בכל זאת היום אנחנו רואים נתונים לגבי הדבקה של אנשים עם תו ירוק ובלי תו ירוק, בפרט שבתקנות הכלליות, אני מדברת על הגבלת פעילות, שמאושרות בחוקה, הכניסו גם תו ירוק זמני, שנאמר על השולחן שמטרתו לעודד התחסנות יותר מאשר היבטים אפידמיולוגיים, כי הוא ניתן למי שקיבל חיסון אחד בחודש האחרון. אצלנו זה לא נמצא, אז גם מבחינה רוחבית וגם מבחינת הרמטיות האפקטיביות של המגבלות, זה משפיע, אז גם לזה צריך לשמוע הסבר, למה זה לא רלוונטי כאן ככל שרלוונטי להשאיר את התו הירוק בהשכלה הגבוהה. גם באיזון לגבי חופש העיסוק של עובדים והחלת תו ירוק או בדיקות, אני חושבת שצריך לשמוע את המחשבה שמאחורי האיזון החדש, מה ההצדקה לו בנסיבות הנוכחיות, האם הוא אפקטיבי, האם הוא מונע תחלואה קשה, האם הוא מונע הדבקה, מה המטרה של התו הירוק בעת הזו במוסדות האלה. אני כן אגיד שבוטל עכשיו בהרחבה למסחר, תקנו אותי אם אני טועה, שזה רלוונטי גם לעובדים וגם למקבלי השירותים, אבל כן נשאר לגבי מוסדות בריאות ורווחה ולגבי מקומות שפועלים בתו ירוק, גם העובדים עדיין מחויבים לתו ירוק, אבל הנושא הזה גם נמצא באיזושהי חשיבה או אמור להיות מוצג כתפיסה יותר רחבה בהקשר הזה. זהו, דברים אחרים כמו שתמיד אנחנו מבקשים על נתוני התחלואה, מתווה הבידודים והבדיקות שהוא גם השתנה מאוד אבל הוא כללי. הוא נמצא בצו בידוד בית ובעצם בתי הספר מתנהגים לפי המתווה הכללי של בדיקות ובידודים, שאני לא ארחיב עליו עכשיו. אני רק אגיד שיש איזשהו פער בין הצו, צו בידוד בית שלא קובע כחובה את הביצוע של בדיקה ביתית, שהיא כן מוצגת בהנחיות של משרד החינוך כמשהו שהוא חובה על התלמידים, ונשמח לשמוע הסבר לפער הזה. כן משמח שבבתי הספר הבנו, אולי יעדכנו אותנו, שיהיו בדיקות שימומנו והתלמידים יוכלו לבצע בדיקה ולחזור ללימודים. רק השאלה לגבי תיכון מול יסודי, היתרונות והחסרונות, כי בבתי הספר התיכוניים הם בבחינות עכשיו, מגן, בגרות, וגם החשיבות שהם לא יפספסו ימים ויהיו בלימודים. יש עוד כמה נושאים ספציפיים שעלו פה כבר חלקם וחלקם לא, שנוגעים ליישום הכללים וקשיים שעולים במסגרת, אבל אולי אליהם נגיע בהמשך. עכשיו אנחנו בתפיסה הכללית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לד"ר אפרת אפללו ממשרד הבריאות להציג בפנינו גם את הנתונים, גם את המתווה ואת ההצדקה להמשך אותן מגבלות חירום לציבור הישראלי על תלמידי ישראל. בבקשה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> תודה. אז כאמור, נעשתה עבודה בין-משרדית. היועצת המשפטית אכן הציגה את עיקרי הדברים. אני אגיד בראש הדברים שכרגע הנתונים שיש בידי משרד הבריאות, בגלל שעברנו בעצם למתווה בדיקות ובידודים חדש החל מיום שישי, אז כרגע מה שאנחנו רואים זה יותר מ-30,000 מאומתים מיום האתמול, שזה מבוסס גם על תשובות של PCR, גל על תשובות של בדיקות אנטיגן. בבדיקות ה-PCR משהו בסביבות ה-21,500 ובבדיקות האנטיגן עוד כמעט 11,000. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חולים פעילים, כמה יש? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> מאומתים. כרגע יש לנו כמעט 130,000 מקרים פעילים. יש לנו עשרה אנשים שנפטרו אתמול ועוד 39 במצב קשה או קריטי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עשרה נפטרו, באיזה גילאים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני תיכף אבדוק ואגיד לך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש יותר מ-39 חולים קשים. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> חדשים. גם הממוצע הנע שלנו עולה. כמו שנאמר, בעבודה הבין-משרדית הוחלט בעצם שיבוטל הרמזור והילדים יהיו כפופים לאותה מדיניות של בדיקות ובידודים. תמי, אני לא יודעת מאיפה האמירה הזו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בתור הורה אני מקבלת הנחיות כל הזמן ממשרד החינוך. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הנחיות, אבל זה ממשרד החינוך. אולי משרד החינוך יגיב על זה, אבל ההנחיות לא שונות ממערכת החינוך בעניין הזה של חובת ביצוע בדיקה ביתית עבור מחוסנים מוגנים, אלא זו בעצם המלצה חזקה. אנחנו כך מציינים. כמו שאמרת נכון, גם המדינה תחלק בדיקות ביתיות, תאפשר גם בדיקת אנטיגן מוסדי לכאלה שהם מחוסנים ומוגנים, במימון המדינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לציבור הכללי או זה לתלמידי ישראל? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לתלמידי ישראל יחולקו בדיקות ביתיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתי? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> החל ממחר. אולי אריה יעדכן ספציפית בעניין של הלוגיסטיקה בדבר הזה, אבל זו החלטה שהתקבלה. בנוסף לכך, תלמידים שמחוסנים ומוגנים יוכלו להגיע לעמדות האנטיגן המוסדיות ולבצע גם אם הם מחוסנים ומוגנים. הם יכולים לקבל את הבדיקות במימון המדינה גם אם הם סיימו את שלוש הבדיקות האלה שלהם. אני עוד רוצה להגיד שלגבי ההצדקה של המורים, מבחינתנו ההצדקה לא השתנתה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רק רוצה שנייה עוד על הנתונים. את אומרת חולים קשה, 30? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> נוספו 39 חולים קשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וכמה סך הכול? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> סך הכול 152 במצב קשה, 71 במצב קריטי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הקריטי זה מונשמים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אתמול 57. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו פילוח מחוסנים/לא מחוסנים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כן. אני אגיד שספציפית על הנושא של ההשכלה הגבוהה אין לנו נתונים על סטודנטים. יש לנו נתונים על מאומתים, אבל אם נסתכל על גילאי 19 עד 39 שזה פחות או יותר הטווח שאני יכולה להסתכל בו על פילוח נתונים שיש אצלי, מעל 90% מחוסנים. יש משהו כמו 11% שהם לא מחוסנים או מחלימים. אנחנו עדיין במתווה הקיים נותנים להם אפשרות להידבק פעמיים בשבוע או למידה בזום, ודפקטו אני יכולה להגיד בתור חצי סטודנטית, שרוב האוניברסיטאות עברו גם ככה ללמידה בזום. אני לא חושבת שזה יהיה נכון גם לבטל את ההוראות האלה. המל"ג, מבחינתו להמשיך. כבר היה לנו דיון על זה גם עם ראש הממשלה בעניין הזה של המועצה להשכלה גבוהה. המוסדות רוצים להמשיך במתווה הזה. מבחינתם זה טוב, זה מגדר אותם, זה נותן להם הגנה, ואנחנו נותנים פה מספיק כלים ללא-מחוסנים שהם בסך הכול 10%, להמשיך וללמוד, אם זה בזום ואם זה בבדיקות, לכן מבחינתנו המתווה הזה צריך להישאר. תו ירוק כרגע עדיין לא בוטל בשאר המשק. זה נמצא בדיונים, אז כאמור זה יכול לעלות לדיון במידה וזה יהיה רלוונטי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל עדיין אני חושבת שגם אם כל מיני גורמים שיש להם כל מיני אינטרסים משלהם, מרוצים מאיך שזה עכשיו, כשמחילים תו ירוק ומגבילים זכויות של אנשים מסוימים למשל להיבחן - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא מגבילים זכויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בשביל להיבחן היום צריך תו ירוק. אין מרחוק. בשביל לבוא לקורס שהוא הכשרה מעשית, שאי אפשר לעשות אותו מרחוק, צריך היום ברוב המקומות תו ירוק כי הם לא יכולים לעשות הפרדה מלאה. צריך הצדקה לזה. צריך להראות שזה אפקטיבי, שהתכלית של זה היא הפחתת תחלואה, שזה מפחית תחלואה, שיש חשש לתחלואה קשה שתעמיס על המערכת בגילאים האלה. רובם מחוסנים כמו שאמרת. אין כל כך חשש לתחלואה קשה באומיקרון. גם המחוסנים עם תו ירוק שהם ארבעה חודשים, הם מדבקים. אני לא יודעת את הפער, כמה הם מדבקים פחות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אולי הם מדבקים אבל הם פחות מדביקים. מחוסנים פחות מדביקים וזה מאוד חשוב. החשש לתחלואה קשה בקרב צעירים הוא דווקא בקרב הלא-מחוסנים ואנחנו בסופו של דבר לא רוצים שהלא-מחוסנים יביאו תחלואה קשה שהיא לא הכרחית, להביא אותה למקום שבו אתה יכול כן לשמור ולהגן ויש לך מספיק אמצעים. בחינות למיטב ידיעתי, זה לא נכון מה שאת אומרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק בתו ירוק או בדיקה. יכול להיות שלפחות את זה צריך לפתוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אשמח גם לפיתוח גילאים של נפטרים, חולים קשים כרגע ומונשמים, ומחוסנים/לא מחוסנים. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יש לנו 34 ילדים מאושפזים, שזה עלייה שאנחנו רואים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא מחוסנים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני לא יודעת בדיוק את הפילוח, אבל 34 עד גיל 18, מתוכם 12 יילודים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מחלות רקע, אנחנו יודעים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> חלקם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז רק אם אפשר לדעת אם הם מחוסנים גם כן או לא, לקבל את הפילוח הזה. מה שנעשה עכשיו, אני אשמח קודם כל לשמוע את תגובת משרד המשפטים. אתם רוצים להגיב לדברים? << אורח >> אולגה פרישמן: << אורח >> אין לנו איזה משהו ספציפי להגיד בהקשר הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא ראיתם שוני באיזונים בין הזכויות בגלל הנתונים החדשים, מבחינת חופש העיסוק של עובדים, מבחינת הזכות של סטודנטים לעשות בחינות, להשתתף בקורסים שאין אותם מרחוק? כל הדברים האלה נשארו אותו דבר? << אורח >> אולגה פרישמן: << אורח >> לא חשבנו שיש איזושהי מניעה להמשך עם ההסדר הנוכחי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שחשוב כן לראות פה מה הפער מבחינת הדבקה, האם עדיין יש פער משמעותי בין אנשים שהם עם תו ירוק לאנשים שהם בלי תו. אם אין הבדל או אין הבדל משמעותי, אז בעצם התכלית העיקרית פה היא למנוע תחלואה קשה, ובמניעת תחלואה קשה כל אחד יותר מגן על עצמו, או שאומרים שיש פה אוכלוסייה שאם יהיו הרבה מאוד חולים קשים בה, זה יעמיס על המערכת. שוב, אני מחפשת מה התכלית של הגבלות שהן לא פשוטות. אנחנו התרגלנו אליהן, אבל הן לא הגבלות פשוטות על זכויות של אנשים וצריך להצדיק אותן. גם החוק מחייב את זה. אם זאת אוכלוסייה שהיא לא כל כך גדולה, אגב, שמעתי בדיוק הרצאה של ערן סגל על זה שאמר שבגלל זה לא יעשו הגבלות כנראה על אירועים, כי היקף האנשים שהולכים לאירועים למרות שיש שם הרבה אנשים, הוא כזה שגם אם תהיה שם יותר תחלואה, האחוז שלה הוא לא כזה שיעמיס על המערכת. << אורח >> אולגה פרישמן: << אורח >> כן, אבל במערכת החינוך יש לך עדיין הרבה מאוד ילדים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מדברת על השכלה גבוהה. בחינוך יש מתווה אחר והשאלה היא לגבי העובדים שגם רובם מחוסנים, אבל יכול להיות ששם באמת זה גם משהו יותר רוחבי שמתכתב עם מוסדות רווחה ובריאות ואוכלוסיות פחות מחוסנות וכל זה, אבל לגבי ההשכלה הגבוהה, זה שכולם מרוצים והתרגלו ועושים בזום, זה עוד לא מצדיק שיש חלק מהאנשים שלא יוכלו לעשות בחינות, שלא יוכלו להגיע לקורסי תיאטרון, מעבדות בלי תו ירוק, וגם הבדיקות היום זה לא פשוט. זה עולה, זה לעמוד בתורים, זה הכבדה. עם כל הסימפטיה והרצון לעודד התחסנות, צריך גם להצדיק את האיזונים האלה מחדש. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני לא חושבת שזה הזמן, אני ממש מצטערת. אני שומעת את זה ואני אומרת, נכון, כשיש זמן לדון בהקלות, אז יש זמן, אבל כשאני פותחת את דבריי ואומרת 30,000 מאומתים, והאחוז היחסי של התחלואה ואנחנו רואים שיש עלייה בחולים קשים. ככל שיותר מאומתים, החלק של האחוז של החולים הקשים ילך ויעלה, ואנחנו כל הזמן הולכים ומשחררים. איפה האחריות שלנו פה? ההשכלה הגבוהה, שוב, כמו שאמרתי, מעל 90% מחוסנים. לא קיבלנו שום פנייה, לא ממשרד החינוך ולא מהמועצה להשכלה גבוהה, בקשה להקלות. דווקא אני חושבת שהמרצים מאוד מרוצים מזה שאנחנו נותנים להם הגנה מפני כאלה שבאים לא מחוסנים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השאלה האם באמת נותנים להם הגנה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אנחנו יודעים לדבר בין משרדים, יודעים לדבר בין גופים. אם היינו מקבלים פנייה, היינו יושבים, דנים, מסתכלים על הנתונים, אבל שוב, אני לא חושבת שזה הזמן עכשיו לבוא וגם את הדבר הזה להוריד. אם יהיה באמת ביטול של תו ירוק ויהיה איזשהו משמעות רוחבית במשק, יכול להיות שיהיה מקום לבוא ולדון בזה, אבל זה בטח לא יבוא - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני פעם ראשונה מסכים עם משרד הבריאות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, אתה כבר הסכמת איתי לפני איזה שבוע-שבועיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה היה חצי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה, אם באמת יש ביטול של תו ירוק בקניונים ובמקומות אחרים, האם נכון להשאיר את התו הירוק גם להשכלה הגבוהה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> נותנים ל-10% לא מחוסנים בדיקות ועל חשבון המדינה. זה כבר לא בתשלום. נותנים להם אפשרות ללמוד בזום. די. אנשים צריכים ללכת להתחסן. למה שהאנשים הלא-מחוסנים יסכנו את המחוסנים? זה פשוט יהיה שערורייה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השאלה אם הם מסכנים אותם. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הם יסכנו, בטח שכן, כי הם יותר יכולים להידבק. מחוסנים פחות נדבקים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בדיוק התשובה שתמי לדעתי חיפשה, מה הפער בין מחוסנים ללא-מחוסנים מבחינת ההדבקה? עד כמה הם יותר מדבקים? עד כמה הם יותר נדבקים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הם יותר מדבקים ממחוסנים, זה בטוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בכמה? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם מישהו שהוא היום ארבעה חודשים מהבוסטר, הוא עם תו ירוק והוא נכנס, או עם תו ירוק זמני, אגב, לעומת מישהו שלא מחוסן. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אז בואו נעשה הפרדה בין אלה שקיבלו ארבעה חודשים או באלה שקיבלו חודשיים ואז נסכן את אלה שארבעה חודשים, כי הם יכולים יותר להידבק בגלל שהם קיבלו בוסטר לפני ארבעה חודשים, ואלה של חודשיים, אז נגיד להם, אתם יכולים להגיע? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא חושבת שיש סיבה לכעוס. הרצון הוא לנסות להבין את התכלית והתועלת. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני רוצה להגן על אזרחי ישראל. גם ככה אנחנו רואים מה קורה, אז בואו ננסה כן איפה שאנחנו יכולים, ושוב, לא הייתה תלונה, לא הייתה פנייה. יש בסך הכול 10%–11% בגילאי 19–39 שלא מחוסנים. המועצה להשכלה גבוהה אומרת ויודעת לאכוף ורוצה את זה, רוצה להגן על הציבור שכן מגיע, אז אנחנו נבוא ונגיד, בואו, אנחנו נשחרר? לא, אנחנו לא נשחרר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש דברים ששחררו, למשל את רשימת המדינות האדומות. מורידים אותה כי זה כבר לא אפקטיבי, לא בגלל שהמצב מעולה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בסדר, אבל פה זה אנשים מבוגרים שיכולים לקחת אחריות על ההחלטות שלהם ולא לסכן אחרים, ונותנים להם את כל הכלים כן להמשיך ללמוד. דווקא הוועדה צריכה כן לבוא ולקחת אחריות ובדיוק במקרה הזה של 33,000 מאומתים ביום האתמול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם משתכנעים שזה מגן עליהם. אגב, יש גם אמירה ויש בה משהו, שבמקום שלכאורה נתפס כמוגן כי כולם עם תו ירוק, אבל בעצם אין בו הגנה היום ואנשים לא שומרים מרחק והולכים בלי מסכות ואוכלים אחד ליד השני, יכול להיות שנגרם יותר נזק מאשר להגיד, אוקיי, עכשיו כולם מדבקים, אין באמת הבדל גדול, בואו נחיל תו סגול כמו שעושים עכשיו בקניונים, אגב, תו סגול כמו שצריך, ונאכוף את המסכות ונבין שאין באמת הגנה מהדבקה, כי גם מחוסנים מדבקים. המטרה פה היא לא לסכל משהו אלא להבין מה באמת אפקטיבי והאם יש הצדקה להטיל הגבלות שפוגעות בחלק מהאוכלוסייה, ומה הנתונים. אתם לא באים ואומרים מה הפער בהדבקה בין מחוסנים ללא, ואם זה פער של 2%, אז זה כנראה לא מצדיק את זה, ואם זה פער של עדיין 30%, אוקיי. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> גם אם זה פער של חצי אחוז. שוב, כמו שאמרתי, 10% האלה שייקחו אחריות וילכו להתחסן. במועצה להשכלה גבוהה את אומרת תו סגול, זה אומר שאת צריכה עכשיו להתחיל לשמור על מרחקים ב-2 מטר, כיסא כן, כיסא לא, נחזור למה שהיה. יבואו מוסדות ויגידו, מה פתאום? איך אנחנו צריכים? צריכים לפצל כיתות, צריכים לפצל אולמות. איפה? זה לא יקרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ד"ר אפרת אפללו, אני מבקשת לא להתעצבן. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> פה אני לחוצה בגלל שאני רואה מה קורה בעולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל אנחנו מבינים את הלחץ ואנחנו מבינים מה קורה כרגע במדינת ישראל. עם זאת, אני יודעת שאת חוזרת על אותם דברים אולי 50 פעם רק בבוקר הזה עד השעה 11:30, גם בישיבות ממשלה, גם בדיונים פנימיים, גם בוועדות השונות וגם פה בוועדת החינוך. חשוב לומר שאותם הדברים צריכים להיאמר שוב ושוב משום שכאן הם נאמרים לפרוטוקול. הם נאמרים לציבור, הם משודרים לציבור. הציבור מסתכל כאן לתוך הוועדה כדי לקבל את הנתונים, כדי להבין אותו לעומק. כאן מתפתח הדיון הציבורי ולכן חשוב שתאמרי את הדברים האלו בישיבת הממשלה הסגורה, וזה חשוב שתאמרי עוד פעם את אותם הדברים כאן לכלל הציבור בצורה פתוחה וגלויה כדי שתהיה שקיפות, כי בסוף השיטה לנצח את זה היא אמון הציבור. ככל שהם יאמינו בנו יותר ובהחלטות שאנחנו מקבלים, ככה הם גם יקשיבו לאותן הנחיות, וככל שאנחנו נפרט את הסיבות, את הדאגות, את האחוזים, את הגורמים, ככה הם יסמכו יותר על ההחלטות שאותן אנחנו מקבלים פה, אז אני מבקשת, גם אם זה בפעם ה-50, יש סיבה שבגללה גם כן אנחנו מבקשים שתחזרי על הדברים כאן ותאמרי אותם גם לפרוטוקול. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני רגע מחפשת לכם את הנתונים על המאומתים המחוסנים. אני כן אגיד שמבחינת המאושפזים, אז החלק המשמעותי של המאושפזים במצב קשה וקריטי זה אנשים שאינם מחוסנים. זה בצורה חד משמעית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הרוב המוחלט? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא הרוב המוחלט. 44% אינם מחוסנים, ואחריהם, 39% מחוסנים. בגלל זה גם הוחלט ש-60 פלוס עכשיו יקבלו את המנה הרביעית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המחוסנים זה הגילאים הגבוהים ואלו שלא מחוסנים זה גילאים צעירים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה מבחינת פילוח חיסוניות, אבל פילוח חיסוניות לפי גילאים, תיכף אני אגיד לכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וגם הילדים אנחנו נשמח לשמוע ספציפית. עד שנאסוף את הנתונים, אריה מור ממשרד החינוך, אנחנו נשמח לקבל ממך סקירה על המצב כרגע במשרד החינוך מבחינת חולים, מאומתים, מבודדים, כיתות בזום, כיתות פרונטליות. תן לנו בבקשה סקירה מעמיקה על הכול. << אורח >> אריה מור: << אורח >> קודם כל אני רוצה לתת את הנתונים היבשים ואחרי זה נסביר. אחד, כמות המאומתים נכון להבוקר, 08:20, תלמידים מאומתים זה 38,000. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מאומתים חדשים או פעילים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> מבחינתנו כרגע מאומתים פעילים. חדשים זה נע ונד. אחרי שבת תמיד יש פה קפיצה כי עד שמגיעות התוצאות. צוותי חינוך, 6,000. זה קפץ פי שניים בשבוע האחרון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בצוותי החינוך. << אורח >> אריה מור: << אורח >> כן, צוותי החינוך קפץ פי שניים. מבודדים, 81,000. יש פה פיפו, חלק נכנסים, חלק יוצאים. יצאו ביומיים האחרונים כ-20,000 החוצה מהבידוד, כך שיש פה תהליך מסוים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ה-81,000 זה כולל את ה-38,000 מאומתים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> לא. מבודדים. תיכף נסביר. 3,300 לפי הנתונים כרגע שהם מבודדים שרשומים במערכת. יכול להיות שחלק מהצוותים או מי שנחשף לא נרשם, ואם הוא לא נרשם במערכות משרד הבריאות, אני לא יודע לראות את זה. אנחנו רואים במערכות מקוונות, מדויק מה רשום במערכות משרד הבריאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה הם ה-3,300? << אורח >> אריה מור: << אורח >> מבודדים של צוותי החינוך. זה מה שכתוב במערכות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אמרת 6,000. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אני לא חושב שזה הנתון. אמרתי 6,000 מאומתים פעילים, 3,000 מבודדים. אם רוצים לסכום אותם ביחד, 38,000 ו-81,000 זה יוצא 120,000 בערך ו-10,000 צוותי חינוך שהם גם המאומתים וגם המבודדים. אם לוקחים את זה במתמטיקה זה 5% בערך מה-2.5 מיליון. אם אני לוקח את ה-130,000 שאפרת ציינה עכשיו ואומר 40,000, אנחנו בערך 35% עם צוותי ההוראה שזה פחות או יותר היחס באוכלוסייה נכון להיום. כל יום זה משתנה. צריך לראות מי הם שאר יתר ה-90,000. זה כנראה אזרחים שהם לא במערכת החינוך. יכול להיות שגם ילדים שהם לא במערכת החינוך. אני לא יודע. אני יודע רק מי בתעודת זהות במערכת החינוך. זה הנתונים האלה. אם אני לוקח את נתוני ההתחסנות וכולל מנה ראשונה, אנחנו עוקבים אחרי זה כולל מנה ראשונה, כי זה כל הזמן מעלה לנו גם את פטורי הבידוד. מי שהתחסן לפני חודש ועושה את החיסון השני, הוא נכנס לתוך המאגר. אני נותן את הנתונים שלנו כרגע. כיתה א' – 41% כולל פטורי בידוד, כולל מנה ראשונה. כיתה ב' – 43.5%, כיתות ג' – 46%, כיתות ד' – 48%, כיתות ה' – 51%, כיתות ו' – 52%, כיתות ז' – 62%, והשר 68%, 69% ו-70%. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ח' עד י"ב, כמה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> בממוצע 69%–70% אבל זה מתחיל לרדת בגלל הבוסטר. צריך ללכת להתחסן. אני הלכתי היום לעשות את הרביעי כי אני מאמין בזה. אין דרך אחרת. אלה הנתונים. אנחנו רואים עלייה משמעותית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה הייתה העלייה באחוזים בשבוע האחרון, של התחסנות, 10% פחות או יותר? << אורח >> אריה מור: << אורח >> היו 45% פטורי בידוד ב-ז' וב-ה'-ו' ועכשיו זה 52%, אז תראו שזה משהו כמו 6%–7% נוספים שזה לא מעט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלה נתונים פטורי בידוד פלוס מתחסנים. << אורח >> אריה מור: << אורח >> פלוס מתחסנים מנה ראשונה. אם אני לוקח את פטורי הבידוד ללא-מתחסנים מנה ראשונה, אז אני יכול לתת לך את הנתון הזה אם אתם רוצים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך לגבי החיסונים בבתי הספר. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אשמח לסיים את הסקירה ותקבל גם תשובה של החיסון בבתי הספר. אם אני לוקח את פטורי הבידוד בלי מנה ראשונה, אז בגנים יש לנו 20% שזה בתוך החצי מיליון. יש לנו 107,000. ב-א' עד ו' זה 36%. עד שכל אלה שעשו מנה ראשונה ייכנסו להיות פטורי בידוד, מחוסנים מלא, צריך לקחת להם לפחות חודש כולל שבוע אחרי המנה השנייה. ב-ז' עד י"ב אנחנו ב-64%. שוב, אנחנו רואים פה ירידה. אני מניח שהירידה היא כתוצאה מזה שחלק נפלטים בגלל הבוסטר שעוד לא עשו, ואת זה צריך לעודד. בצוותי חינוך אנחנו 80% לצורך העניין. גם כאן יש פה סוגיית בוסטר למי שלא עשה את השלישי. אני לא יודע מה יהיה עם מי שלא עושה את הרביעי. זה הנתונים הללו. אם אני רוצה להראות לכם את נתוני כיתות פעילות מבחינת תחלואה, איך אותה תחלואה מתפלגת, אותם 38,000, אנחנו רואים שיש לנו עדיין כ-1,800 בתי ספר שיש בהם אפס חולים. תיכף אני אגיד לכם את זה מפולח לכיתות. אנחנו רואים בחינוך המיוחד תחלואה אפסית לאורך זמן. אנחנו רואים שבקדם יסודי ישנה תחלואה נמוכה שעולה, אבל היא עולה בקצב יותר נמוך מהאחרים. אני אפצל את זה לפי כיתות ואני אגיד לך מה קורה מבחינת כיתות. קדם יסודי, גני ילדים, 87% מגני הילדים עם אפס תחלואה לפי הנתונים של המערכות. מפלחים את כל הגנים. מתוך אותם 18,000 כיתות גן, 87% ללא תחלואה, שזה 15,634, שזה 446,000. ביסודי ששם ישנה עלייה יותר גדולה, זה היה 80% לפני שבוע. עכשיו זה 78% כיתות ללא תחלואה. כשאני אומר ללא תחלואה – אפס. לא מופיע חולה מאומת באותה כיתה, ולו אחד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה כיתות סך הכול יש ביסודי? << אורח >> אריה מור: << אורח >> ביסודי 833,000 לא מאומתים. 34,000 כיתות זה ה-78%. זה מתוך ה-44% כיתות, כלומר רק ב-10,000 כיתות יש חולה מאומת אחד ומעלה. אנחנו יודעים גם לנתח את זה, כמה מ-1 עד 4, כמה יותר. רואים איפה זה מתרכז. בסופו של דבר אלה הנתונים, איתם צריך להתמודד. צריך להבין אותם. זה הדיפרנציאליות שאנחנו מדברים עליה. 72.5% בעל יסודי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בחטיבה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> על יסודי זה כולל החטיבה. כללנו את זה ביחד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> 72.5% כיתות ללא מאומת, למרות שאנחנו רואים שכמות המאומתים בעל יסודי יותר נמוכה ביסודי, אבל יכול להיות שהיא מתרכזת במספר כיתות מסוים בבתי ספר מסוימים ושם אנחנו מנתחים את זה. זה נותן איזושהי תמונה. אני יכול לפלח את זה, זה פשוט מיותר, לפי מגזרים. אנחנו רואים שבמגזר הלא-יהודי זה נמוך יחסית. אנחנו רואים בחרדי, זה נמוך יחסית, אמרתי את זה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> במגזר החרדי והערבי הם מספרים נמוכים. << אורח >> אריה מור: << אורח >> כן. אני מזכיר שהמגזר הערבי חזר רק אתמול והיום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ומבצע האנטיגן. << אורח >> אריה מור: << אורח >> תיכף נדבר על המבצעים. הם חזרו רק אתמול והיום מחופשת החורף. המגזר החרדי כמו שהוא, יש עלייה מסוימת עכשיו. רואים עלייה, אבל זה לא מובהק כמו במגזר הכללי, כי אני לא יודע אם הם נבדקים או לא נבדקים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, אבל היה מבצע אנטיגן אתמול והיום בחברה הערבית. << אורח >> אריה מור: << אורח >> עכשיו בואו נדבר על מבצע האנטיגן. הוא מבצע מספר 4 על המגזר שחזר מחופשה. בערך 4,000 חזרו ביום שישי מהמגזר הדרוזי, ביצעו את הבדיקה הביתית. אתמול חזרו בערך 150,000 והיום חוזרים כל השאר. יש מוסדות שחוזרים ביום ראשון, יש כאלה שחוזרים רק ביום שני. כולם קיבלו את הערכות לפני היציאה לחופשה. כולם קיבלו הסבר לבצע את הבדיקה. אנחנו לא כתבנו חובה, כתבנו "כפוף לתקנות שהתפרסמו". בסופו של דבר אנחנו רואים שנבדקו ואנחנו רואים שהוזנו במערכות אפילו הדיגיטליות שעשינו להורים בחלק לא קטן, וכל השאר, נאמני הקורונה בבתי הספר מקבלים את הפתקים ומזינים לתוך המערכת את תמונת המצב. התמונה שאנחנו מוצאים היא יחסית נמוכה. אתמול מצאנו ממה שדיווחו, 175 מאומתים. כל מאומת אחד כזה שנמצא באנטיגן, הולך לבצע PCR או אנטיגן מוסדי, מסתבר שהוא נמצא גם כחיובי ואז הכיתה לא נכנסת לבידוד. אני מזכיר, כל אלה שהיו באנטיגן הזה, הם לא היו במגע עם כיתה כי הכיתה הייתה סגורה, אבל אין חקירות על ילדים בכלל ואין חקירות בכלל. רק מעל 60 פיקוד העורף חוקר, כך שאנחנו לא יודעים מה היה אחר הצוהריים או במשפחות עם אותן ילדים בשבוע שעבר לצורך העניין. זה ממש לא ידוע. אנחנו יודעים רק כשהם נמצאים בכיתה, כלומר אם יש מאומת היום בכיתה שהם הגיעו אתמול, שהוא היה במגעים אתמול, ואז אנחנו כן יכולים יחד עם המנהלים ובתהליך שלנו לטפל בזה. לגבי חלוקת האנטיגן שעכשיו אנחנו מתחילים את המבצע, אתמול הוצאנו את ההנחיות אחרי שאתמול התקבלה ההחלטה. יש בערך 5.5 מיליון ערכות אנטיגן ברשויות המקומיות לטובת גני הילדים, מה שסיפקנו לכיתה ירוקה וליסודיים לטובת כיתה ירוקה. השלב הראשון, מכייתים אותם בבתי הספר היום, מחר. זה תהליך. זה קופסאות של 20. מפרקים אותם לבודדות ומחלקים לכל תלמיד שלוש ערכות בשקית עם דף הסבר. זה תהליך לוגיסטי שמתבצע בכל בית ספר עם נאמן הקורונה, עם מתנדבים וכו'. עשינו את זה בכל המבצעים הקודמים, ומחלקים לתלמידים שייקחו הביתה לטובת בדיקות. לפי ההבנה שלי, מה ששמעתי היום בחתמ"צ, זה גם בשביל המשפחה, זה לא רק בשביל הילד. תיכף נדבר. החלק השני, מזרימים היום, מחר, מוחרתיים עוד 5 מיליון לבתי הספר באמצעות הרשויות, שחצי מזה ילך עבור החטיבה העליונה וחטיבות הביניים, גם עבור הצוותים וגם עבור התלמידים באותה שיטה. להם אין נאמני קורונה, אז מנהל בית הספר עם הצוות שלו, עם המתנדבים, עם ההורים יבנו מרלו"ג פירוק והרכבה לערכות בדידות ולתת לכל תלמיד שלוש ערכות ולכל עובד הוראה שלוש ערכות. זה המנה שכרגע מתוקצבת. השאר, עוד 2.5 מיליון, החצי השני יהיה למלא בחזרה את המלאים עבור היסודי ועבור הרשות המקומית לטובת או כיתה ירוקה או בדיקות על ידי נאמן הקורונה, שיתבצעו ביסודי. אנחנו מעריכים שעד סוף השבוע המלאים האלה יהיו בבתי הספר ואז מה שיחולק, יחולק. המלאי הבית-ספרי ביסודי יהיה בבית הספר. אפשר לעשות את זה גם במקביל. זה לא הכול יהיה בטור. מהיום יוצאות משאיות לרשויות המקומיות ממשל"ט משרד הבריאות, של ציוד המיגון לנאמן הקורונה, כי הוא צריך ציוד מיגון לצורך הבדיקות. התוכנית היא שעד יום רביעי המשאיות האלה יגיעו לרשויות. הרשויות יחלקו לבתי הספר, כי זה ערכה אחת של חודש ימים לכל נאמן קורונה בבית ספר, ואז הנאמנים יוכלו לבצע את הבדיקות על פי הנוהל שהפצנו אתמול לרשויות ולמנהלי בתי הספר לבדיקות אנטיגן, והן יחשבו כבדיקות מוסדיות לטובת העניין, כי יש אבחנה בהיבט של מוסדי ולא מוסדי בתצורת הבדיקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האבחנה בין מוסדי ללא מוסדי זה בעצם בין מחוסן ללא מחוסן? << אורח >> אריה מור: << אורח >> בין פטור בידוד ללא פטור בידוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> פטור בידוד בעצם יכול לעשות בבית את אחת הבדיקות האלה. << אורח >> אריה מור: << אורח >> פטור בידוד יכול לעשות בבית את האנטיגן, ואם הוא יצא שלילי, יכול לבוא ללמוד. אם הוא יצא חיובי, הוא צריך לעשות מוסדי ואז לפי המוסדי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ולא מחוסן? << אורח >> אריה מור: << אורח >> לא מחוסן עושה בדיקה מוסדית. אם הוא שלילי, הולך לשבעה ימים ועושה עוד פעם מוסדי כדי לצאת מהבידוד, ואם הוא חיובי, עשרה ימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ובעצם נאמן הקורונה שיערוך את הבדיקות האלה, זה ייחשב כבדיקה מוסדית. << אורח >> אריה מור: << אורח >> הראשונית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, כן. << אורח >> אריה מור: << אורח >> נאמר כרגע, יש כיתה, 50% ממנה פטורים, 50% לא. התגלה מאומת ביום הלימודים, נאמן הקורונה נניח בדק את כל 30 הילדים. 15 נניח יצאו שליליים והם פטורי בידוד, ממשיכים ללמוד בכיתה. אם הוא מצא 15 אחרים, אפילו אחד או שניים שהם מאומתים, אז מתוך ה-15 שהם לא פטורי בידוד, בסוף היום כולם הולכים הביתה. על פי הנוהל, חולה מאומת. מבודדים את המאומתים ולמעשה המאומתים הולכים לעשרה ימים והלא מאומתים חוזרים אחרי שבוע בכפוף לבדיקת אנטיגן מוסדי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יפה. בגני הילדים וידאתם שהגננות יודעות שהן צריכות להעביר את שלושת הבדיקות האלו להורים ולא לילדים, משום שאסור לילדים מתחת לגיל מסוים להחזיק בחומרים האלה? הם עלולים להיות מסוכנים. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אתמול הוצאנו הנחיות לוגיסטיות. אנחנו כבר עשינו את המבצע הזה עם הילדים. היחידים שאנחנו נצטרך להתמקד זה מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, שזה פעם ראשונה שהם עושים את התהליך הזה, כי כל מבצעי האנטיגן שהיו, הם היו ביסודי ובגני הילדים. לקראת פתיחת שנת הלימודים זה קרה. אחרי סוכות זה קרה. אחרי חנוכה זה קרה. עכשיו בחורף, למגזר זה קרה, ולכן זה אותו תהליך בצורה מסודרת. הוצאנו אתמול את הפקודה הלוגיסטית לטובת העניין. מה הפקודה הלוגיסטית אומרת? איך יגיע? מה לעשות? וכו'. אתמול עשינו גם זום עם בערך 150 מנהלי אגפי חינוך ברשויות המקומיות. אני תדרכתי אותם אתמול בערב וכבר התחילו לצאת הנחיות לשטח, כי יש לוגיסטיקה של לקבל את הערכות, לפרק אותן, לכיית אותן, לחלק אותן בתוך מעטפות עם דפי הסבר שצריך להדפיס אותם. הכול עובר ונופל על מערכת החינוך ועל הרשות המקומית, ובית הספר מבצע את הדבר הזה, כי הערכות הן לא בדידות בקופסה. קנו ערכות של 20. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אולי גם מילה טובה, יישר כוח לראשי אגפי החינוך ולמורים ולמנהלים שבאמת רתומים למבצע הלאומי הזה במצב החירום הזה. << אורח >> אריה מור: << אורח >> לכולם. ללא הדבר הזה זה לא היה קורה בארבעת המבצעים, ולכן אני מעריך שזה יקרה, רק צריך להבין שזה לוקח את מספר הימים בשבוע. כל הפעולות האלה, מי שמבין אותן, זה תהליך. במבצעים הקודמים רתמו ועדי הורים, רתמו מתנדבים וכו' כדי לאפשר. בגני הילדים זה יותר קל כי גן זה 30. עם שלושת אנשי הצוות במקרה הטוב זה 33. נותנים חמש קופסאות של 20. הם עושים שם אחר הצוהריים איזשהו תהליך עם הסייעות, מייצרים את זה ומחלקים בכל שקית שלוש ערכות לכל תלמיד גן. מגן חינוך, אנחנו השבוע מבצעים 357 בתי ספר. הייתה החלטה להגדיל ל-600. אנחנו לא יודעים מה קורה עם זה כרגע. נכון לכרגע יש לנו עוד 50 בתי ספר שמעוניינים לשבוע הבא, כך שאם תתקבל החלטה שנעשה את כל ה-400, אנחנו נשמח לעשות. אנחנו ב-357 בודקים השבוע כמעט 98,000 תלמידים, שזה לא מעט, באותן בדיקות איגום מטושים. אנחנו רואים עלייה, אבל זה לא אותה עלייה כמו באוכלוסייה. אם היום אחוז המאומתים בבדיקות באוכלוסייה הוא 12%, אנחנו רואים שבמגן חינוך, באותם בתי ספר שנבדקו אתמול אחוז המאומתים הוא 1.67%. זה מצמצם תחלואה. אני חושב שהוא נכון וכדאי להמשיך את המגן חינוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תוכל להסביר לנו על הנושא של החיסונים בבתי הספר? << אורח >> אריה מור: << אורח >> כן, אני אסביר את החיסונים בבתי הספר. אני הולך לפי הסדר. רשמתי את זה ולא שכחתי. הנקודה השנייה זה כיתה ירוקה. כפי שידוע, הופסקה. אנחנו מאמינים שצריך להחזיר אותה לפחות בבתי ספר שאין בהם תחלואה. בבתי ספר יסודיים שיש אפס תחלואה או חולה מאומת אחד, אין שום היגיון לא לעשות את זה כדי לאפשר את מניעת הבידודים ולאפשר את אותה למידה פרונטלית. זו החלטה שצריכה להתקבל. אני מקווה שייקחו את זה בחשבון בעתיד. הנושא של ההתחסנות. אנחנו רואים את העלייה של ההתחסנות. הייתי היום בתחנה, לקח לי בדיוק דקה. מי שרוצה להתחסן, יכול ללכת להתחסן. כולם היו שם. היו שם גם ילדים, היו שם גם מבוגרים, היו שם בוסטר. זה לקח לי בדיוק דקה, כרטיס, מתחסן, יוצא החוצה. זה הפתרון הכי מרכזי, לתאם תור, קופת חולים ולעשות. יחד עם זאת, הנגשנו לאוכלוסייה את בתי הספר בחודש האחרון. לפי הנתונים שיש אצלי, התחסנו למעלה מ-50,000 תלמידים על ידי אחיות בתי הספר. תיכף אפרת תדבר על זה. למעשה לקחו אותן והסיתו מהמשימה של החיסונים הרגילים לטובת החיסון הזה. לפי מיטב הבנתי רוצים בסוף השבוע להפסיק את מבצע האחיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> בגלל הסיבה שצריך להחזיר אותן כנראה, וזה אפרת, אני מציע שתענה, אבל אנחנו רואים את הדרישה ואת הצורך במגזר הלא-יהודי שבמהלך החודש הזה לא היו בבתי הספר. אם רוצים לתת שם בוסט וזו האוכלוסייה שפחות מחוסנת, כשאני אומר לך 50%, אז יש במודיעין אולי 80% ובערערה בנגב 20%. יכול להיות שכן למקד שבוע-שבועיים של התחסנות באוכלוסייה המגזרית שבמגזר הלא-יהודי שחזר לחופשה רק היום ואתמול. אני קורא כאן, אני מבקש, אמרנו את זה גם למשרד הבריאות, אני מקווה שזה יתקבל. אם כן, אז זה יעזור מאוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר 50,000 התחסנו מהרגע שהתחלתם בבתי הספר, זה מספר שהוא - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בחודש אחד נראה לי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. זה מספר שאתם חושבים שהוא טוב? זה הצלחה או שזה משהו שהיה יכול להצליח יותר? << אורח >> אריה מור: << אורח >> אני לא יודע מה זה הצלחה. קודם כל זה אחריות הורית. זה לא אחריות של משרד החינוך אם האימא תחליט לחסן את ילדה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני שואל האם ציפיתם למספרים יותר גבוהים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> בוא נאמר שאחוז ההתחסנות בבתי הספר במבצע הזה היה 35% מכלל ההתחסנות של הילדים בגיל הזה, כולל בקהילה בקופות החולים. אני חושב שלא רע בכלל, וזה בלי המגזר הערבי שהיה בחופשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אתה משווה אחוז הילדים שהתחסנו כשהיה בית ספר שהגיעו אליו עם חיסונים לעומת אחוז ילדים שמתחסנים בקהילה, בבית ספר כמה מתחסנים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> אמרתי בדיוק את הנתון הזה. אני לא יודע להגיד לך בבית ספר ספציפי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סך הכול כשזה הגיע לבתי הספר, כמה אחוז התחסנו? << אורח >> אריה מור: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך בית ספר ספציפי, אבל בקהילה בחודש הזה, בהתחסנות, 70% היה בקהילה, 30% היה במבצע. זה כלי משלים. לא אמרו, אין קופות חולים, הכול מתנקז לשם. אמרו, זה וזה, וקניונים שהיו שם ילדים אבל אף אחד לא התחסן כל כך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המבצע בקניונים, לא הגיעו? << אורח >> אריה מור: << אורח >> לפי מיטב הבנתי, לא, והורידו אותם בגלל זה, אבל בסך הכול הכללי אני חושב שהמבצע המשלים הזה של בתי הספר, ויישר כוח לאנשי משרד הבריאות והמשל"ט ויפית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חייבת להוסיף יישר כוח לאחיות שלקחו ציוד, שזה לא בהכרח תפקידן, אבל התגייסו לדבר הזה, הביאו ציודים וארגזים לתוך בתי הספר. אני ראיתי גם כתבה ששודרה עם מתנגדי חיסונים שרודפים אחריהן ומקללים אותן. אני רוצה באמת לשלוח מהוועדה יישר כוח וחיזוקים אדירים לאותן אחיות שפשוט עשו עבודת קודש. כל הכבוד. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אנחנו מבקשים, אפרת, וזה משהו שאנחנו רוצים. הפנינו את זה כבר לדעתי, פרופ' זרקא מאשר את זה. יש לנו בכל הפנימיות אחיות והן יכולות גם לחסן והן יכולות גם לבדוק בבדיקות האנטיגן. בדיקות אנטיגן על ידי אחיות שהן מספיק מוסמכות ייחשבו כמוסדיות וזה יקל מאוד על החינוך הפנימייתי. אנחנו צריכים להוציא את זה כנוהל וכהנחיה בצורה מסודרת. גם הנפקנו ערכות אנטיגן לפנימיות. יש להם מלאים. נשלים להם את המלאים וזה יקל על ההתנהלות הפנימייתית בהיוודע חולה מאומת וביצירת אותו בידוד או בדיקות מהירות ככל שניתן, כדי לא להוציא אותם החוצה ולהתחיל לבדוק אותם בקהילה או הביתה וכו'. אני חושב שזה משהו שצריך לעשות אותו. לגבי מערכות אוורור, אנחנו יצאנו אחרי שתוקצבנו ב-100 מיליון שקל, בקול קורא לרשויות המקומיות להתקנת מערכות טיהור אוויר בכיתות הגן ובכיתות של בתי הספר היסודיים. זה מהלך שייקח בין חודשיים לשלושה, בתקווה שיהיה לזה ביקוש. יש כרגע שבע חברות. אני מעריך שיהיו יותר בהמשך, אבל זה עוד פרויקט שמשרד החינוך מוביל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה אמרת, 100 מיליון שקל? << אורח >> אריה מור: << אורח >> 100 מיליון שקל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את יודעת כמה פעילות משלימה אנחנו יכולים לעשות? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה מערכות האוורור האלה בעצם עושות? << אורח >> אריה מור: << אורח >> קוטל וירוסים, מפחית תחלואה. זה מאוורר. יש מערכות שהן ממש קוטלות אבל זה פולטUV או מי חמצן לאוויר וזה אסור לשימוש לילדים, אבל זה טכנולוגיה שיוצרת אוורור. יש לא מעט כיתות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שהיא אסורה לילדים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> ה-UV, כן. משרד הבריאות מאשר. יש הרבה טכנולוגיות. מה שמאושר, יש חברות, יש ועדה משותפת במשרד הבריאות, אנשי מקצוע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ועד כמה זה מוריד תחלואה, בוא נגיד מבחינת מסכות, אם יושבים עם מסכות או אם יש להם את המאוורר הזה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> אין לי מושג. ברגע שזה ייבדק, יוכלו לומר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וכמה השקעתם עד עכשיו בפרויקט הזה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> עוד לא השקענו. עשינו פיילוט של 3 מיליון. השקענו רק ב-3 מיליון לטובת ההתקנה הראשונית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ובאיזה בתי ספר? << אורח >> אריה מור: << אורח >> כרגע תוקצבנו ב-100 מיליון. יצא קול קורא לרשויות. השיטה אומרת שהרשות אומרת, לי יש 100 כיתות או 600 כיתות, אני צריכה את התקציב הזה וזה, אנחנו מוציאים הרשאות. הן מתקשרות עם החברות שאנחנו יצרנו להן ומתחילים להתקין. ככה עשינו גם עם מערכות התראה לרעידות אדמה. עם כל רכש אנחנו עושים לבתי הספר שהרשות המקומית היא הבעלות של המוסד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני יכולה לענות על למה מפסיקים בבתי הספר את החיסונים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אז קודם כל לגבי המגזר הערבי, התחלנו. שמנו מאמץ בדגש עליהם לפני שהם יצאו לחופשת החורף. אני לא יודעת אם אתם זוכרים, גם נראה לי שהיינו באיזשהו דיון, זאת אומרת שהם כן קיבלו מענה לפני ויש להם עוד את השבוע הזה. חשוב להבין שבגלל המבצע לא מבצעים חיסוני שגרה. אנחנו רואים את העלייה בשפעת. אנחנו רוצים לחסן לשפעת, אנחנו רוצים לחסן לחצבת, לשעלת. אנחנו לא רוצים שיהיו לנו התפרצויות בגלל הדבר הזה. אני רוצה להגיד שבקופות החולים יש תורים. יש שום בעיה מבחינת להגיע כמו שאריה אמר, לא רק למנה רביעית אלא בכלל. כל מי שרוצה, יש מענה מצוין בקופות להגיע להתחסן. ריכזנו מאמץ שלושה שבועות. באמת זה מבצע, היה מאוד מורכב אבל צריך לחזור לשגרה. אנחנו לא רוצים שנקבל את זה במקום אחר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לכם נתונים לגבי מערכות האוורור האלה? זה המלצה של משרד הבריאות? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יש לנו צוות שמלווה את משרד החינוך כמובן. פרופ' יהודה כרמלי עומד בראש הצוות הזה ואנחנו מלווים מקצועית, ד"ר תמר ברמן מבריאות הסביבה. בדקנו בטיחותית את כל הדברים האלה לפני, אז כמובן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא עניין של בטיחות. זה סכום לא מבוטל, אז מה האפקטיביות של זה? אני מכיר את המערכות האלה מחדרי הכושר וזה הפך להיות בדיחה בעולם הזה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה פחות התחום שלי. אני אגיד שזה כמובן מיועד לא רק לקורונה אלא גם למערכות אחרות. זה לא בדיחה, זה קורה בכל העולם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מערכות שעושים בכל העולם? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כן, מערכות אוורור. זה עלה עכשיו בתקופת הקורונה, אבל כמובן שזה יהיה לכל הווירוסים הנשימתיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מבחינת האחריות בפנימיות? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כן, בטח, אנחנו התחלנו לדבר על זה. ביקשתי מריטה וענת שיתנו לנו באמת מיפוי ושנראה לאן אנחנו צריכים ללכת. אנחנו כבר דיברנו על זה. זה לא שיש איזושהי בעיה. ביקשנו איזשהו מיפוי מסודר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה צריך מיפוי? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> ביקשתי מיפוי לראות מבחינת התחסנות. על בדיקות לא קיבלתי. << אורח >> אריה מור: << אורח >> יש כ-70% - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, מיפוי, באיזה פנימיות צריך להגיע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בפנימיות יש כבר אחות, כלומר האחות נמצאת שם במשרה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אנחנו צריכים לדעת לאיזה פנימייה - - - << אורח >> אריה מור: << אורח >> אין בעיה, נעביר לכם את כל הנתונים. היתרון הוא שלחינוך ההתיישבותי יש רופאה ויש אחיות בפנימיות. ניתן את הנתונים, אבל האחות יכולה לעשות את בדיקת האנטיגן המוסדית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בוודאי. אין פה שאלה בכלל. בטח שאם נאמן קורונה יכול לעשות, אחות מוסמכת בוודאי יכולה לעשות ואנחנו סומכים עליהן. מבחינת הכיתה הירוקה, אפרת, את רוצה אולי להגיב? היא כן הוכיחה יעילות ואנחנו גם כוועדה אמרנו שאנחנו דורשים להשאיר את מתווה הכיתה הירוקה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני אגיד שאנחנו ראינו גם בכיתה הירוקה, בדלתא, כשרוב הנתונים לנו הצטברו על ווריאנט הדלתא, היו לפחות 200 הדבקות עודפות שראינו. אם אתם זוכרים, אז גם כן אמרנו שיש הרבה מאוד ילדים שלא הלכו לעשות בכלל את הבדיקה השנייה, אז אנחנו לא בדיוק יודעים מה הנתונים המדויקים, אבל לפחות 200 הדבקות עודפות. אנחנו רואים שהאומיקרון מדבק פי שלוש, פי ארבע. אנחנו לא מוכנים לקחת את הסיכון הזה. לפחות בתקופה של השבועות הקרובים מבחינת משרד הבריאות, כיתה ירוקה זה איננו מתווה רלוונטי כי זה פשוט יעורר הדבקות המוניות ולכן מבחינתנו הנושא הזה כרגע לא על הפרק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם יכולים להתחייב שאחרי הגל הזה אתם תחזירו את מתווה הכיתה הירוקה? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא יודעת להתחייב על כלום. אנחנו לא יודעים במגפה הזו שום דבר. יכול לצוץ ווריאנט שהוא משהו אחר לגמרי. העובדה שגם עם זה שהיו הדבקות עודפות, אנחנו אישרנו והמשכנו את המתווה. טיפה הידקנו אותו אבל המשכנו, עם זה שראינו שנדבקו ילדים שכביכול לא היו אמורים להידבק, מתוך ההבנה שחשוב באמת הרצף הלימודי ושרוב הילדים מגיעים ולא היו הדבקות בכיתות, ובמגן חינוך גם לא היו הדבקות, זאת אומרת גם מגן חינוך מבחינתנו זה כלי אפקטיבי. אנחנו כן רוצים, אבל פה האומיקרון זה משחק אחר לגמרי. זה מספרים אחרים לגמרי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אני עדיין חושב שזה ניתן לשליטה. היות והכיתה הירוקה, בהגדרתה הוגדר על ידי משרד הבריאות ובצדק, שמשניים ומעלה, כבר בשני לא תיפתח ביום הראשון ומייד כשיש שלישי באותה כיתה, היא תיסגר, כך שהסיכון הוא לא גבוה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה בדלתא, אריה. בוא נדבר על זה אחרי זה. ביקשו מאיתנו להביא פתרונות. נשב, נביא פתרונות, לא פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שפחות איפה שיש מגן חינוך, ששם גם ההדבקה באחוזים יותר קטנים, שם אפשר היה להחיל גם את הכיתה הירוקה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני רוצה להגיד שבבתי ספר של מגן חינוך התחלואה מאוד נמוכה, אם בכלל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, ולכן אם כבר יש, אז שיחזרו ללמוד. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לתת מגן חינוך בכל הארץ, ואז אתה יוצר פה אי שוויוניות. אתה אומר, רק מי שעושה מגן חינוך, אז כולם ירצו - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה היה גם בזמנו, ההבחנה הזו לגבי רשויות כתומות ואדומות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שרק איפה שיש מגן חינוך מחילים כיתה ירוקה. אפשר להגיד שבמצב התחלואה הנוכחי זה הגיוני לעשות את ההבחנה הזו בכל הארץ. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כמעט כל המדינה עוד רגע תהיה אדומה. אנחנו לא יכולים לצערי, בטח לא ליצור את הפערים האלה ואת האפליה הזו בין כאלה שבמגן חינוך ולא. המעבדות גם ככה קורסות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, שאלה נוספת שעלתה הייתה מתווה בידודים בעניין ההסעות. איך אנחנו פותרים את זה? יש תלמידים מיישוב אחד שלמעשה מפוזרים במספר כיתות. מה קורה כאשר יש תלמיד אחד שהיה מאומת, שנסע בהסעה ולאחר מכן היה בכיתה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> בחשיפה לחולה מאומת, הדבר היחידי שאני חושב שצריך לעשות פה, אנחנו נבקש את זה ממשרד הבריאות, אתמול זה עלה על ידי חלק מאגפי החינוך במועצות האזוריות, זה נושא הנהג, כי בסוף אם הנהג מאומת, הוא יכול להשבית כמה קווים, כי הוא עושה כמה קווים באותו יום ואז הוא משבית לפעמים כמה כיתות בבית ספר שלם, לכן חשוב לייצר איזשהו מנגנון לנהגים לגבי תלמיד שגם אם הוא יושב במקום קבוע, אז הוא היה בהסעה והוא היה במגע. לפחות טווח ההסעה הוא לא חמש דקות, הוא למעלה מרבע שעה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש הנחיות מסוימות, נסיעה עם חלונות פתוחים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> כן. כל נושא אורחות החיים נשאר: אוורור, חלונות פתוחים במקומות שיש חלונות פתוחים. לא כל ההסעות עם חלונות. מסכות. אם מתקהלים בחוץ מעל 50, מסכות. כל ההנחיות שחלות על האוכלוסייה, נכנסו בתוך אורחות החיים בצורה מסודרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רציתי לשאול עוד כמה שאלות ספציפיות, אחת לגבי הנושא של תו ירוק זמני שהוחל בתקנות הגבלת פעילות, הכלליות, לגבי מקומות שפועלים בתו ירוק, הייתה בעיקר בשביל לעודד התחסנות, אבל לשאול למה בהשכלה גבוהה בעצם לא הכנסתם את העניין הזה? התו הירוק הזמני של מי שעשה חיסון אחד וזה נחשב לו לצורך הכניסה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> צריך לבחון את זה. אני לא יכולה להגיד, אבל שוב, מעל 90% מחוסנים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המטרה של זה באמת הייתה בעיקר לעודד התחסנות. לא יודעת אם זה יהיה אפקטיבי, אבל בדרך כלל משתדלים לעשות ראייה רוחבית לגבי כל המקומות שפועלים בתו ירוק. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הבעיה עם ה-10%, שהם 10%. זאת הבעיה. לא נראה לי שהתו הירוק הזה, זה מה שיעשה את השינוי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת השאלה, כי אם הם לא ילכו, אז לא יהיה להם, ואם הם כן ילכו, אז עודדנו כמה ולפחות יצרנו משהו שהוא אחיד. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> נבדוק את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. הדבר השני שכבר עלה לגבי פעילות של תלמידים במקומות שדורשים תו ירוק, שהגיעו לנו עוד פניות. אני מבינה שלא מתכוונים להרחיב את החריג, אבל אפשר כן לוודא שתלמידים לא יישארו בבית או מחוץ לפעילות, וללכת למקומות שלא פועלים בתו ירוק. יש פארקים, יש מוזיאונים. אפשר להביא הצגות לתוך בית ספר. זה עניין של מדיניות שלא רוצים להבחין בין ילדים על בסיס של תו ירוק, וזאת אם אני מבינה, המדיניות. גם אמרתם שתצא הנחיה. לא הועברה אליי. קיבלנו פניות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> נעביר אלייך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. בינתיים זה ממשיך, אז כדאי שזה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לעניין ילדים עם מוגבלויות, אני מבינה שיש בעצם כרגע אפס תחלואה בבתי ספר מיוחדים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> לא אפס, אבל מאוד נמוכה. עוד פעם אני אומר, 93% מהכיתות בבתי הספר וגני הילדים של החינוך המיוחד הם עם אפס תחלואה. השליטה שם היא טובה. אני מזכיר שכולם שם עם מסכות לא בגלל הקורונה. כולם שם עם כפפות לא בגלל הקורונה. יש שם תהליכי היגיינה וטיפול ושמירה הרבה יותר. אני מניח שהם קבוצות סגורות. הם פחות מתערים אחר הצוהריים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, הם גם כיתות של שמונה תלמידים, אבל השאלה היא מה קורה כאשר כיתה נכנסת לבידוד? האם יש כיתות מבודדות? << אורח >> אריה מור: << אורח >> אותם כללים שחלים על כיתת גן או על כיתה בבית ספר, חלים על כיתה של חינוך מיוחד לפי המגעים, כי זה צו בידוד העם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם אותם עובדים פרא-רפואיים שנמצאים שם יכולים לעשות בדיקות אנטיגן כדי להקל עליהם? << אורח >> אריה מור: << אורח >> כן, אנחנו מספקים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם מבצעים את זה היום? << אורח >> אריה מור: << אורח >> לכל בתי הספר בחינוך המיוחד יש ממונה קורונה. את זה תקצבנו אז, כך שהם יכולים גם לעשות את הבדיקות שם. זה אחד. שניים, אנחנו עכשיו מספקים את האנטיגן, שלוש הערכות, לכל עובד הוראה, לכל צוות חינוך, גם לצוות שבא עם חיות ואולי גם לחיה אם היה לנו אנטיגן כזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. איך אתם מתארגנים לקראת הבגרויות? << אורח >> אריה מור: << אורח >> הבגרויות פועלות. יש עשיו בחינה, הייתה ביום חמישי בחינה. יש מתווה בחינות שעשינו עם משרד הבריאות, קבוצות קטנות, מסכות עד הבחינה. בתוך הבחינה בלי מסכות. יוצאים מהבחינה עם מסכות. אנחנו רואים שם, הכול מתבצע. בחינה התבצעה ביום חמישי. יש נוהל גם יציאה מבידוד שעשינו יחד עם משרד הבריאות, עם אפרת, שמאפשר יציאה מבידוד לבצע את הבחינה ובחזרה, מבידוד, לא מאומת, וכמובן נותנים את האופציה לבחינה נוספת, מועד נבצרים. אנחנו עברנו בקורונה שישה מופעים של בחינות בגרות. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> והיום גם יש בחינת בגרות, 173,000 תלמידים, מבחן בגרות באנגלית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בהצלחה לתלמידים. מה עושים מי שנמצאים בבידוד? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> מה שאריה אמר לפני כן. יש נוהל יציאה מבידוד שגובש ביחד עם משרד הבריאות, ועבור תלמידים שאינם יכולים להגיע למבחן יהיה מועד נבצרים שיוכלו להגיע למבחן במועד אחר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שזה לא קשור למועד ב', כלומר מועד נוסף? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> לא קשור. זה מועד נוסף. << אורח >> אריה מור: << אורח >> מועד נבצרים. נאפשר לכל תלמיד להיבחן. זה המדיניות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, בסדר. כמה כיתות כרגע נמצאות בלמידה בזום בגלל כמות בידודים או דברים כאלה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> אין לי מושג. אין לנו נתון שאנחנו אוספים אותו, מי לומד בזום. המדיניות היא, כיתה שיש בה בידודים, באחריות מנהל בית הספר לייצר את מקסימום האפשרות שהם ילמדו פרונטלית. לא יצליח? לומדים בזום. שכבה זה כבר בסמכות מפקח ביידוע מנהל המחוז, ובית ספר זה בסמכות רופא מחוזי ביחד עם מנהל המחוז כפי שכתבנו בתקנות. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני מעריכה שמדובר בפחות מ-5% מהכיתות במערכת, אבל כן מדובר על מאות כיתות. מתוך ה-70,000 כיתות שיש לנו, יש מאות כיתות שנמצאות בבידוד וחוזרות << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבינה מדיונים או פניות שנעשו אלינו, שברגע שיש מספר מבודדים, המורים או שהמורה המבודד פשוט עוברים ללמידה בזום. השאלה פה היא קודם כל האם זה תקין? מדוע לא עושים למידה היברידית? איפה יש למידה היברידית? יש לנו פה מישהו שיכול להציג אולי את הלמידה המשולבת בתקופת הקורונה? ביקשנו לקבל לתוך הוועדה פירוט כיצד בעצם מערכת החינוך מתמודדת עם אותה למידה היברידית, משום שהצורה שהיא פעלה עד עכשיו, מסתמן שהיא לא הייתה מיטבית. היא לא סיפקה את התוצרים שאותה היו צריכים. אנחנו מעוניינים לראות האם יש תוכנית מסודרת, מאורגנת כפי שדרשנו לפני כשבועיים ללמידה היברידית. אגב, אם תוכלו לתת לנו סקירה מבחינת אמצעים, כמה כיתות, יש בהן מצלמה שבה מורה שמלמדת בכיתה יכולה לשלב גם את אותם תלמידים מבודדים? אם יש חמישה תלמידים מבודדים וכל שאר הכיתה נמצאת, האם הם יכולים להשתתף בשיעורים האלה? זו הייתה המטרה באישור אותה למידה היברידית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר להוסיף עוד שתי נקודות לאותו עניין, שגם עלו פה? עסקנו גם בעניין של איך מוודאים שהתלמידים שאמורים להשתתף בזום, יש להם את היכולת, וגם שיחות אישיות של המחנכת כדי לראות מה מצבם, איך הם מתחברים. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אנחנו נציג באופן שיטתי, נשתדל, ואחר כך אם יהיו שאלות, אז נוכל לענות או להשלים במועד מאוחר יותר. מוהנא יתחיל. אני אצטרף אליו. << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> (הצגת מצגת) אני מוהנא ממינהל חינוך טכנולוגי. כמובן אם על ציר הזמן, בזמן הקורונה אנחנו פגשנו מצב קצת קשה. אני גם בתור מנהל בית ספר לשעבר, מי שעסק בטכנולוגיה ודיגיטל הוא רק בעצם פריקי דיגיטל, כאלה משוגעים לדבר ופחות שהדיגיטל הוא יהיה בעצם חלק מהתרבות הבית-ספרית, לכן כשהגל הראשון הגיע, מצאנו את עצמנו עם מורים שאין להם יכולות מינימליות להפעיל דיגיטל מינימלי, וכמובן בית הספר, לא היה לו תרבות של ללמוד מרחוק, מה שנקרא, ואז באופן מהיר מאוד, כמובן זה היסטוריה, 170,000 מורים מתוך ה-200,000 עברו השתלמויות להפעיל דיגיטל. תשפ"ב היא בעצם השנה של למסד את התהליכים האלה. גם ברמת השיח אנחנו ירדנו מהמושג של למידה מרחוק ללמידה משולבת דיגיטל, בכוונה, שזה בעצם מושג פדגוגי מנהלי לעתיד. ביחד עם ישראל דיגיטלית יש לנו צוות משותף ואנחנו בונים ארבעה צוותים כדי שבעתיד הלמידה משולבת דיגיטל תהיה בעצם תרבות בית ספרית לאו דווקא לגבי הקורונה. גם נניח בית ספר שהוצף והתלמידים בבית, אנחנו צריכים לתת להם מענה. בתשפ"ב אנחנו עשינו המון פעילויות. חילקנו המון אמצעי קצה, 137,000 מחשבים לתלמידים שידם אינה משגת עם העדפה ברורה לפריפריה. ככל שהסוציו אקונומי נמוך, בית הספר קיבל יותר. אם נפגיש את זה עם המדיניות של המשרד, של כמה שפחות למידה מרחוק, מנהל בית ספר לא מחשב בודד לתלמיד אלא ספרייה של השאלה, ומנהל סוברני להחליט איזה מחשב ילך לאיזה תלמיד. נניח כיתה א2 סגורה וחסרים שם עשרה תלמידים, הוא יכול לקחת מהפול הבית-ספרי ולחלק אותו לתלמידים. בנוסף, הזום, יצא לו שם רע אבל הוא גם עושה עבודה יפה, שמורה יכולה גם ב-10:00 ולשאול את הילדים מה מצבם הנפשי אפילו. בנוסף, הזום הוא לא מספיק. הוא כלי מאוד פרימיטיבי יחסית. אנחנו דאגנו שכל בתי הספר בישראל יהיו בתי ספר מתוקשבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זאת אומרת בתי ספר מתוקשבים? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> זו המפה של בתי הספר המתוקשבים. היום יש 4,300 בתי ספר מתוקשבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה עם שאר ה-700? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> יש 700 שהם מחולקים ל-600 ועוד 100. אתם צריכים להבין, כשיצאנו לקול קורא לא כולם פנו. עשינו סבב ב' אפילו, תבואו להצטייד. לא הספיק סבב ג' להצטייד. בסוף נשארנו עם 100 בתי ספר פוטנציאליים להצטיידות. דרך אגב, בתי ספר לחינוך מיוחד, מרכזי מחוננים, גם חוות חקלאיות, הכול מתוקשב. יש לנו עוד כ-600 שהם בתי ספר חרדים, כאלה שהם לא פנו לקול הקורא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 600 זה בתי ספר חרדים? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> אני מאמין שרובם בתי ספר חרדים שלא פנו. דרך אגב, לחרדים אנחנו חילקנו גם מחשבים ניידים. אמרו אוקיי, מחשב נייד עם אינטרנט לא מתאים לתרבות שלנו, ואז רכשנו עבורם טלפונים כשרים. היה ויכוח לא קל. רוב בתי הספר בישראל הם בתי ספר מתוקשבים. זה פילוח לפי מגזרים. לא פסחנו על אף מגזר. במגזר הערבי נשארו אולי שבעה-שמונה בתי ספר שעדיין לא מתוקשבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כשאתה אומר מתוקשבים, זאת אומרת שלכל התלמידים יש מחשב וגישה לאינטרנט? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> כשאני אומר מתוקשב, זה אומר קודם כל, לכל בית ספר יש תקציב לרכישת תוכן דיגיטלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש איזה שהן תוכנות שמהן אפשר לרכוש תוכניות? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> יש מכרז מרכזי של המשרד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה התקציב שהם מקבלים? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> כל בית ספר 10,000 שקל. היו"ר שרן מרים השכל: כמה עולה כל קורס כזה? מוהנא פארס: זה תלוי. אנחנו פונים לספקים. יש לנו רשימת ספקים מאושרת פדגוגית, טכנולוגית וגם אבטחת מידע, ואחרי שאנחנו מאשרים אותה, בית ספר מקבל 10,000 שקל במקרה הזה, והוא בוחר על פי הצרכים שלו. נניח יש לו צורך באנגלית, בוחר לומדה לאנגלית, אפליקציה באנגלית. מחפש מתמטיקה? כנ"ל. אנחנו לא מערבים בזה. הכול באחריות מנהל בית ספר. קודם כל תוכן דיגיטלי. בנוסף יש לנו גם הרבה תכנים דיגיטליים בפורטל המרכזי של המשרד. הדבר החשוב ביותר, אנחנו מנסים דרך התוכנית הזו גם ללמד ילדים איך להיות לומד עצמאי. זה מיומנות קשה מאוד. קשה ללמד אותה. זה לא כמו ללמד גיאוגרפיה, ולכן גם בית ספר מתוקשב, יש לו עניין בלהעביר תלמידים קורסים ללמוד עצמאי. אתי סאסי: מוהנא, סליחה שאני רגע עוצרת אותך, אבל צריך לומר שכל בתי הספר המתוקשבים, יש להם מחשב בכיתה ומצלמה בכיתה וגם ברקו. מוהנא פארס: זה דרך אחת של התוכן. היו"ר שרן מרים השכל: מה שאני הבנתי, אתם נותנים תקציב לרכישת תוכן. אתם רוצים להגיד לי שגם 4,382 בתי ספר, כל הכיתות, יש בהן מצלמה בתוך הכיתה? מוהנא פארס: את זה אני לא יכול להגיד לך, אבל בהצטיידות בית ספר קיבל תקציב נכבד מאוד להצטיידות והוא רכש מחשבים נייחים, מחשבים ניידים, לפטופים וגם מצלמות. כמה מצלמות יש בכל בית ספר? אין לי נתון. אפשר לבדוק. בית ספר מתוקשב גם קיבל תוכנות ניהול פדגוגיות שהמנהל יכול לעקוב אחרי התלמידים. תלמידים שהחסירו, תלמידים שלא הגיעו לבית ספר, הוא יכול לנהל מעקב אחרי, אבל הדבר המרכזי שקרה באותם בתי ספר, לעבור מתרבות של זום לתרבות של למידה משולבת דיגיטל דרך סביבות ענן. סביבת ענן, יש לה גם זום, גם למידה משולבת נתונים. תלמיד לומד מתמטיקה דרך תוכנה כזו וכזו, יש למורה מעקב מספרי כמה תלמידים למדו, כמה פתרו תרגילים, כמה עברו תרגילים בהצלחה, כמה נכשלו וכן הלאה, כדי לעשות מעקב פדגוגי. הדבר הנוסף, בכל בית ספר מתוקשב יש רכז תקשוב בית-ספרי שהוא בעצם האדם שמוביל את הטכנולוגיה ואת הפדגוגיה של בית הספר. הדבר הרביעי הוא בעצם תשתיות פיזיות שיש בתוך בית ספר והסיפור של אינטרנט מהיר עם פס רחב. אני חייב להגיד שרק 2,000 בתי ספר, יש להם פס רחב. כיום אנחנו פועלים שעד ספטמבר כל בתי הספר בישראל יהיו מחוברים לפס רחב. זה לא פשוט. זה עניין של תשתיות רשותיות. לפעמים צריך לחפור באיזה כביש וכן הלאה. אנחנו בונים תוכנית עבודה עם בזק כדי שבספטמבר הקרוב כל בתי הספר יהיו מחוברים לפס רחב של אינטרנט. אני אגיד שבתשפ"ב גם לפני ה-long run של התפיסה הכוללת, אנחנו גם נתנו מענים לצמצום פערים. מענה ראשון זה נקרא שיעורים פרטיים ברשת. תלמיד יכול להיכנס דרך פורטל של המשרד, להירשם. יש העדפה לפריפריה, ותלמיד יכול לקבל שיעורים חינמיים בשפה, במתמטיקה ובאנגלית. אנחנו הרחבנו פעילות מאוד יפה שתלמידים אוהבים, "בגרופ". תלמידים מכינים את עצמם לבגרות דרך קבוצות וואטסאפ. בערך 100 תלמידים לומדים ביחד. יש גם מבוגר בתוך הקבוצה. השנה את ה"בגרופ" הרחבנו גם לחטיבות הביניים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה תלמידים רשומים בתוך המערכת הזו? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> "בגרופ"? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, בלמידה דרך אותן תוכנות, דרך אותה רכישה של קורסים ותוכנות כאלו? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> זה אמור להיות בעצם כל בית ספר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך נקראת המערכת הזו שממנה רוכשים את התוכניות? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> אנחנו עושים מכרז מרכזי. יש לנו 24 ספקים על פי תחומי תוכן. מנהל בית הספר, יש לו תקציב. בנינו מערכת מאוד מתוחכמת. המנהל יכול להיכנס למערכת, להגיד אוקיי, יש לי 10,000 שקל, יש לי רשימת ספקים. המנהל מתחיל לבחור. הוא בוחר בספק א' קורס במתמטיקה. זה עולה 200 שקל? אז החשבון יורד ל-9,800 וכן הלאה, עד שהוא ממצה את כל התקציב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה 200 שקל לכיתה? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> סתם נתתי דוגמה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לבית ספר? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> זה תוכנה לשכבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה בתי ספר נרשמו והם כבר בתוך המערכות האלו? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> כל בתי הספר נרשמו. אמנם בסבב הראשון חלק לא נרשמו. אני אומר לך בתור איש ציבור וגם איש חינוך, קשה לי לתפוס שבית ספר מקבל תקציב ולא מנצל אותו. אנחנו לא מרפים. עושים עוד סבב של רישום. אנחנו מאיצים בהם להירשם דרך מנהלי המחוזות, אגפי החינוך, דרך המנהלים. בסוף כל בתי הספר נרשמו לקול קורא הזה. כמה תלמידים? זה תלוי. יש בתי ספר יותר מתוחכמים, מפעילים יותר תוכנות וכאלה שפחות. השנה הוספנו עוד נדבך אחד למכרז הזה. אנחנו בודקים גם כמה כניסות של תלמידים. אפילו כמה דקות שימוש של תלמיד. יותר מזה, אנחנו גם נשלם לספק על פי השימוש ופחות על פי הרישום. אלה מהלכים שאנחנו עושים אותם לאט לאט. זה הרבה למידות שקיבלנו מהתקופה האחרונה. עוד דבר אחד שלמדנו ב"שומר החומות", אמרנו אוקיי, הפן הלימודי לא מספיק. פתחנו גם סדנאות חברתיות. תלמיד גם יכול ללמוד אנגלית מהבית. הוא גם יכול להיכנס לסדנא, לפעמים סדנא שבועית, לפעמים סדנא חד-פעמית של שעה אחת, ללמוד פוטושופ, ללמוד כלים דיגיטליים. הכול פחות לימודי, יותר חברתי-חוויתי. אני אגיד עוד דבר אחד לגבי ה- long run. אנחנו חושבים שהלמידה צריכה לעשות מעבר חד, למידה משולבת דיגיטל, כאשר הדיגיטל הוא לא האישיו אלא הוא בעצם הכלי הטכנולוגי. בהגדרתנו למידה משולבת דיגיטל שתלמיד יכול ללמוד כל דבר בכל זמן, בכל מקום. גם אתה יכול לצאת החוצה לקניון ללמוד, גם על הדשא, בבית. הכול מבוסס נתונים. הכול פרסונלי. המערכת תאפשר פרסונליזציה של למידה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל תודה רבה על הסקירה. זה מאוד מעניין. השאלה היא עד כמה זה מתכתב עם המציאות בשטח ועד כמה באמת משתמשים באותן תוכנית ובאותם אמצעים. למשל, אנחנו קיבלנו פניות שיש הרבה בתי ספר שעוברים ליום לימודים בזום בלי קשר לקורונה. לוקחים יום אחד בשבוע ופשוט כל התלמידים עוברים ללמוד בזום. ממה שאני מבינה, הם לא משתמשים בתוכנות למידה כאלו. המורים עולים בסוג של זום ומעבירים להם את אותם שיעורים. עד כמה אתם מחייבים את המורים בסוג של מערך שיעור מובנה, כאשר הם לומדים בעצם בלמידה דיגיטלית? האם יש חיוב של מורים ומנהלים להשתמש במערכות הפדגוגיות האלה, חומרים מוכחים, דברים כאלה, או האם כל אחד על פי שיקול דעתו והם עולים בזום ומלמדים אותם בעצם שיעור מתמטיקה אבל בזום? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> הזום לבד הוא לא מספיק. יש סיכוי שאני מורה בזום, ארבעה תלמידים לומדים מתמטיקה דרך תוכנה X וחמישה דרך תוכנה Y, והמורה מתייחסת לאותם ארבעה תלמידים בעייתיים. הזום זה לא אומר זום בתפיסה הקלאסית שלנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה אם היום בפועל? << אורח >> מוהנא פארס: << אורח >> לשאלתך, אנחנו לא מחייבים. זה הכול הנגשה לאותם מנהלים שיחליטו. אין עדיין הנחיה מפורטת להשתמש בכלי כזה או אחר. אני אתן לך דוגמה. פיתחנו קורסים למתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, כימיה, קורסים שכל הבגרות בתוך הקורס הזה. קורס דיגיטלי, קורס מבוסס נתונים. בדקנו לפני הגל של האומיקרון. מצאנו שבעצם 10% תלמידים כן השתמשו בלי לחייב אותם. 10% זה המון. 20%, 5 יחידות מתמטיקה, משתמשים באותה סביבה דיגיטלית. זה משהו נגיש, ילדים אוהבים. עדיין אין הנחיות ברורות לחייב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש פה בעיה, משום שבסופו של דבר כפי שמשרד החינוך בסוף מתווה סוג של תוכנית לימודים, הוא צריך גם להתוות תוכנית לימודים דיגיטליים. בסוף כשכל מורה עושה מה שהוא רוצה, אנחנו נמצאים במצב שבו יש לנו כמה מאות של כיתות שכרגע לומדות בזום. העדיפו לעבור לזום במקום למידה למשל היברידית, כלומר שימוש במצלמה הכיתתית כדי ללמד את אותם דברים גם את אלו שנמצאים בכיתה וגם את אלו שמחוץ לכיתה, ובעצם כל אחד חופשי, ואז מתחילים לנו פערים פדגוגיים אדירים שראינו. היה לנו כאן דיון בעניין לקויות למידה, ילדים בכיתה ג' לא יודעים קרוא וכתוב, שלא לדבר בכלל על פערים במתמטיקה מהשנתיים האחרונות. השאלה היא איך משרד החינוך מתמודד עם זה? כי לבוא ולהציג תוכנית שהיא תוכנית אופציונאלית, זה משהו אחד. לבוא ולומר, חבר'ה, ברגע שהכיתה עוברת ללמידה בזום, אתם מחויבים ל-א', ב', ג', ד'. המורה חייבת להתקשר לכל התלמידים בתחילת שיעור, בסוף שיעור, פעם ביום. כרגע יש לנו מאות תלמידים שפשוט זרקו אותם והעבירו אותם ללמוד בזום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> וגם איזשהו מינימום באיזה גילאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> (הצגת מצגת) אם אפשר להמשיך את הדברים של מוהנא? יצא מסמך למנהלי בתי ספר, מה קורה כשהכיתה עוברת ללמידה משולבת, בין היתר גם למידה מרחוק, ולמה בעת הזו? בעת הזאת אנחנו מבינים שיש תלמידים ששוהים בבידוד, שזה כמובן לא על פי החלטתם אבל אין להם ברירה, הם שוהים בבידוד, ויש תלמידים שמגיעים לבתי ספר באופן פיזי, ואז בעצם אנחנו נדרשים לתת מענה גם וגם, לכן הוצאנו סוג של פרוטוקול עבור מנהלי בתי הספר, מה הן הפעולות הנדרשות ממנהל בית ספר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והם מחויבים לפרוטוקול הזה? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני רגע אסביר את הפרוטוקול הזה, ואנחנו גם יכולים לשלוח לכם אותו. הוא יצא למנהלי בתי הספר. יש בו את ההנחיות שאנחנו מצפים מבתי הספר בכל אחד מההיבטים. יש פה היבטים שונים. אני דווקא בוחרת להתחיל בהיבט הרגשי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חייבת לעצור משום שאנחנו חורגים כבר בזמן ואמורה להיות ישיבה נוספת. שאלה שלי לגבי זה. האם זה נוהל שהוא חובה? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> לא הגדרנו אותו, עכשיו זה מה שאתם חייבים לעשות, אבל יש הרבה מאוד פעמים שאנחנו מוציאים מדיניות משרד והנחיות לבתי הספר, מה שכן חובה, אתה לא יכול לסגור כיתה עד שלא מיצית את כל האופציות, את כל האפשרויות. מה שכן אתה חייב זה לדאוג - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, אתם צריכים להבין, המנהלים לא עומדים בזה. זה תוכנית נהדרת אם היו מחייבים אותם. הם אמנם שנתיים נמצאים כבר בלימודים תוך כדי זום, אבל רובם עדיין לא יודעים לנהל את זה בהכרח כמו שצריך. לא כולם. אני רוצה שנייה להעלות בבקשה בזום את מירום שיף, תסלחו לי. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אבל לא נתת לי להציג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני יודעת. קודם כל לעניין תוכנית הלימודים ההיברידית ויש לנו גם תוכנית שאתם אמורים להביא לנו לעניין ספורט ופעילות אקטיבית בלתי פורמלית, אני אקיים דיון בשבוע הבא ואני מבקשת שתבואו ותציגו גם את הפרוטוקול הזה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> הפרוטוקול, אולי נשלח אליכם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, יש לי אותו כאן. אני עדיין רוצה שתבואו ותציגו אותו. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> לא את המצגת, ממש את המכתב למנהלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני מבקשת שתביאו את הדברים לכאן בשבוע הבא, ספציפית לעניין הזה גם כן. אנחנו נקיים על זה דיון נוסף משום שאנחנו חייבים לעשות שם סדר. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יושבת-ראש הוועדה, רק משהו לגבי מידת חיסוניות ששאלת לגבי מאומתי אתמול, אז אני רגע מתייחסת רק לנתונים של ה-PCR, כי זה מה שהצליחו לשלוף לי כרגע, שמדובר על סדר גודל של 21,000, מתוכם היו כ-6,500 ילדים בגילאי 0–18, ומתוכם 3,400, זאת אומרת יותר מ-50% היו לא מחוסנים בכלל, רובם בגילאי 5 עד 11, 1,819, וכל השאר מתחלקים, קצת בתהליך חיסון, קצת בהחלמה, החלמה ישן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והילדים שמאושפזים בבתי חולים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> את זה עוד לא קיבלתי תשובה, אבל זה רציתי לעדכן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, בסדר, תודה. אם אפשר להעלות את מירום שיף בבקשה, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני רוצה קודם כל להתייחס למתווה, לנושא הדיון, ואחר כך גם להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. אני חושב שקודם כל המתווה הנוכחי הוא הישג חשוב. סוף כל סוף הקשיבו להנהגת ההורים הארצית לאחר שבועות שאנחנו מבקשים שינוי מרבים. במתווה הזה יש הרבה מאוד שינויים. הורידו את ה-70%, הורידו את צמצום מגעים, הורידו את הפגיעה בשכבות ה'-ו'. באמת עשו שינויים רבים. המתווה הרבה יותר פשוט והרבה יותר מובן, אבל, והאבל פה הוא גדול מאוד. אנחנו צריכים להבין שלמתווה הזה חסרים שני דברים שהוועדה דיברה עליהם והם לא מתקיימים כרגע וחייבים להשלים אותם, ושמעתי מחלק מהדוברים שזה נעשה. נתחיל בדבר הראשון שאריה ציין אותו, זה הכיתה הירוקה. חייבים להחזיר למערכת החינוך את הכיתה הירוקה וכן לעשות כיתה ירוקה מותאמת אומיקרון. היא לא יכולה להיות בדיוק כמו הקודמת. היא חייבת להיות שונה. אני לא רופא, אני לא יודע את המודל הנכון, אבל חייב להיות מענה. שמענו את כמות הכיתות והגנים שנאמר שאין בהם חולה אחד, וכמה, יש בהם חולים בודדים. לא יכול להיות שילדים ייכנסו לבידוד אחרי בידוד וכאילו אין לזה שום מענה. זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. ילדים באים ליום. כל יום אנחנו מקבלים עשרות טלפונים בהנהגת ההורים הארצית. מגיעים אלינו פניות בפייסבוק. זה לא נתפס. ילד נמצא בבידוד לחינם. הוועדה דרשה את זה והיא חייבת לדרוש שמשרד הבריאות יביא אליה מתווה מסודר שייתן מענה. גם בנתונים שהיום הוצגו פה נאמר שככל שהגיל קטן יותר, יש פחות תחלואה. לפחות זה מה שאתם הצגתם. לא צריך לשכוח ש-0–5 לא יכולים להתחסן. צריך לתת להם מענה. זה ילדים שאי אפשר לתת להם מענה לא בזום ולא בשום דרך אחרת. גם בבתי הספר היסודיים, אי אפשר לקבל את זה שהכיתות ככה יתנהלו. בסוף אנחנו חוזרים למענה השני. מאוד נחמד המצגת שהראו לנו הרגע על למידה היברידית, אבל תסלחו לי, היא לא מתקיימת במערכת החינוך. היא אולי נמצאת איפה שאנשים חולים. אני חי במדינה שאני שומע שראשי ארגוני המורים קוראים למורים לא להשתתף בדבר הזה ולא להשתמש בדבר הזה, וזו הבעיה האמיתית בסיפור הזה. חייב כל מורה כמו שיו"ר הוועדה אמרה הרגע, להיות מחויב לכללים האלה של למידה היברידית. הוא חייב להתייחס לפן הרגשי, לפן הלימודי, ולא שפעם יש שיעור זום, פעם אין שיעור זום. הבן שלי היה בבית בשבוע שעבר. היו לו שיעורים שהיה לו, היו לו שיעורים שלא היה לו, כי המורה החליטה שהיא מציגה את השיעורים האלה, עושה לימודה היברידית או לא עושה למידה היברידית. במקרה שלו כל הכיתה הייתה בזום, אבל זה לא משנה את העובדה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאשר יש נגיד חמישה מאומתים בכיתה, פטורי בידוד והמחוסנים לא לומדים כרגיל? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> שבוע שעבר זה לא היה התקנות. הכיתה של הילד שלי הייתה כיתה רבת מאומתים עם 12 מאומתים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה קרה במצב הזה, כולם עברו אוטומטית לזום? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> כולם עברו במצב הזה לזום. אני חושב שהיא הייתה החלטה נכונה. היה פשוט עלייה בתחלואה, גדולה באותה כיתה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> זו דוגמה אחת פרטית של מירום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אומרת לך, אני מקבלת פניות כאלה מעשרות של הורים. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כן, אבל תשמעי מה מירום אומר. הוא אומר, במקרה הזה שיקול הדעת היה שיש עלייה גבוהה באותה כיתה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מדינת ישראל כולה, אם נעבור על כמות השיעורים בזום שניתנת יום-יום למי שנמצא כרגע בבידוד, ולא נשכח, מדובר פה על 80,000 ילדים, ובואו לא נשכח את כל אותם ילדים שההורים מפחדים לשלוח אותם. זה לא בסדר שלא שולחים, אבל ילד, אין איתו קשר בכלל. המורים עושים כרצונם כי זו ההנחיה. אתה רוצה, תעשה. אתה לא רוצה, אל תעשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, מירום שיף. אנחנו נעבור להקראה של אותם סעיפים בתקנות הקורונה, ואנחנו נעשה המשך לדיון לעניין הלמידה ההיברידית וכו'. לאחר מכן אני גם אסכם. בבקשה, תמי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 10, 23, 24 ו-25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ובהתקיים דחיפות כאמור סעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, בתקנה 1, ההגדרות "חוג" ו-"תלמיד עולה" – יימחקו; תיקון תקנה 5 2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), המילים "הודעה בכתב על השתתפותו בפרויקט כיתה ירוקה, כמשמעותה בסעיף 2(יד) לצו בידוד בית, וזאת לזמן השתתפות העובד בפרויקט בלבד", - יימחקו; (2) בתקנת משנה (א1), פסקה (5) – תימחק; ביטול תקנות 5ג עד 8א1 3. תקנות 5ג עד 8א1 לתקנות העיקריות – בטלות; תיקון תקנה 8ב 4. בתקנה 8ב לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ג), ברישה, במקום הקטע החל במילים "יעדכן הרופא המחוזי" עד סופו יבוא "יקיים הרופא המחוזי התייעצות עם הגורם המפורט לצד המוסד בפסקה (1) או יעדכן את הגורם המפורט לצד מוסד המפורט בפסקאות (2) ו-(3), לפי העניין:" << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה משהו בפרוצדורה של סגירת מוסד שהיא שונה בין סוגים של בתי ספר. שינו את מי שמתייעצים איתו. לא דיברנו על זה, לכן אני מציינת, אבל זה לא שינוי מהותי. ביטול תקנה 9 5. תקנה 9 לתקנות העיקריות - בטלה; תיקון תקנה 9ב 6. בתקנה 9ב(1א) לתקנות העיקריות, בפסקת משנה (א), פסקת משנה (5) – תימחק; << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה התאמה של תקנת העונשין לשינויים שנעשו בתקנות הכלליות. החלפת תקנה 12 7. במקום תקנה 12 לתקנות העיקריות יבוא: "תוקף 12. תוקפן של תקנות אלה עד יום ד' באדר א' התשפ"ב (5 בפברואר 2022 או עד תום תוקפו של החוק, לפי המוקדם מביניהם". ביטול התוספת הראשונה 8. התוספת הראשונה לתקנות העיקריות – בטלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה התוספת של הרמזור רשויות מקומיות שבוטל. תחילה 9. תחילתן של תקנות אלה ביום 9 בינואר 2022. הוראת שעה 10. על אף האמור בתקנות העיקריות, בתקופה שמיום 9 בינואר 2022 עד 10 בינואר 2022 ייראו כאילו – ׁ(1) בתקנה 1 אחרי ההגדרה "בדיקת קורונה מיידית" בא: "בדיקת קורונה מיידית לשימוש ביתי" – כהגדרתה בצו בידוד בית"; (2) בתקנה 5ב - (א) בכותרת השוליים, המילים "של מי שאינו תלמיד ואינו עובד המוסד" – יימחקו; (2) האמור בה יסומן "(א)" ואחריה בא: "(ב) מנהל מוסד במגזר הלא יהודי ששב מחופשה החל מיום 9 ינואר 2022 ועד 10 בינואר 2022, לא יאפשר כניסה למקום הפעילות של תלמיד בגן ילדים או של תלמיד בכיתות א' עד ו' בבית ספר שניתן בו חינוך יסודי או למקום פעילות של צהרון לתלמידים אלה המופעל במוסד כאמור או המופעל במקום אחר על ידי הרשות המקומית או מי מטעמה, אלא אם כן הוצגה לגביו הצהרה חתומה הכוללת את הפרטים האלה: (1) שם התלמיד ומספר הזהות; (2) שם האפוטרופוס של התלמיד; (3) הצהרה כי נערכה לתלמיד בדיקת קורונה מיידית לשימוש ביתי במהלך 24 השעות שקדמו לכניסתו למוסד לפי ההוראות; (4)התקבלה תוצאה שלילית בבדיקה כאמור בפסקה (3); (ג) תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי – (1) תלמיד שהוצגה לגביו הצהרה חתומה שיש לו תעודת נכה; (2) תלמיד שהוצגה לגביו הצהרה חתומה שהוא תלמיד שנקבעה לו זכאות לשירותי חינוך מיוחדים בוועדת זכאות ואפיון עקב אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות להלן, לפי סעיף 7(א)(1) לחוק חינוך מיוחד; הפרעות נפשיות, מוגבלות על רצף האוטיזם, מוגבלות שכלית-התפתחותית ומחלות ותסמונות נדירות; (3) תלמיד שהוצג לגביו אישור "תו ירוק". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה ממש זהה למתווה שהיה בזמנו. (ד) מי שקיים את האמור בתקנת משנה (ב) ב-9 בינואר 2022, פטור מלקיים את האמור ביום 10 בינואר 2022. (ה) על אף תקנת משנה (ב), במקרים שבהם יש קושי עם איסוף מיידי מהמוסד של תלמיד שלא הוצגה לגביו הצהרה כאמור באותה תקנת משנה, מנהל המוסד או מי מטעמו יאפשר את כניסתו, יפריד אותו ככל האפשר משאר התלמידים במוסד וידווח לאחראי על הקטין בהקדם לצורך איסופו". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. כמה מילים לעניין התקנות. הדבר הראשון, את המתווה של האקדמיה והאוניברסיטאות אנחנו נאשר לעשרה ימים, משום שבמידה ואכן מתבטל התו הירוק בקניונים ובכל המוסדות האחרים, משרד הבריאות יצטרך לבוא אלינו עם הצדקה מדוע להשאיר עדיין את התו הירוק גם באוניברסיטאות ובאקדמיה, ולכן ספציפית את הסעיף הזה אנחנו נאשר לעשרה ימים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני יודעת שבחוקה ביקשו חוות דעת אפידמיולוגית בכתב לעניין ההצדקות לתו הירוק. שם זה נדון עכשיו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין, ולעניין הזה אנחנו באמת מבקשים את ההצדקה ולכן אנחנו נותנים כמה ימים גם לאחר הדיון בוועדת חוקה כדי לראות האם מבטלים את התו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז לעשרה ימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, לעשרה ימים עד ליום רביעי הבא, אני מניחה, לתת להם את הזמן גם כן להכריע בוועדת חוקה לעניין הזה, וגם להכין לנו את אותן הצדקות רפואיות. הדבר השני הוא, הוועדה דורשת שלאחר גל האומיקרון מתווה הכיתה הירוקה יחזור. זה דרישה של הוועדה שלנו. אנחנו מבקשים שתאשרו בצורה מיידית כמה שיותר מהר את העניין האחיות במתווה הפנימיות על מנת שגם הן יאשרו את בדיקות האנטיגן בפנימייה. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך להביא נוהל מחייב. הוועדה קובעת כי יש לקבוע נוהל מחייב ללמידה בזום, ללמידה היברידית, הנחיות ברורות. אנחנו נדון בזה בשבוע הבא. אני מבקשת להגיע מוכנים עם נוהל שאתם יכולים לחייב את המנהלים ואת המורים בבתי הספר, כי כרגע זה נמצא בבלגן ויש פה פערים אדירים בין מי שיש לו יכולות למי שאין לו יכולות, אז אלו הדברים שאנחנו מבקשים. אני מעלה את הנושא להצבעה. מי בעד? נגד? נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני שמחה לומר שהתקנות אושרו. אני מודה למשרד החינוך ולמשרד הבריאות שהביאו לנו באמת מתווה מאוזן וטוב שישאיר את תלמידי ישראל בלמידה פרונטלית. תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>