פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 15 ועדת הכספים 30/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 191 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, כ"ו בטבת התשפ"ב (30 בדצמבר 2021), שעה 18:00 סדר היום: << נושא >> הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת – 2022 בהתאם לסעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי מוזמנים: ענת גואטה – יו"ר רשות לניירות ערך עודד שפירר – עו"ד, מנכ"ל רשות לניירות ערך רן ריפולד – רו"ח, חשב רשות לניירות ערך משתתפים באמצעים מקוונים: אילן פלטו – מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת – 2022 בהתאם לסעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2022 בהתאם לסעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני הישוב ראש, שאלה אליך. פורסם עכשיו – בהמשך להעברות התקציביות שהיו – שרע"מ הביאו העברה של 40 מיליון שקלים עבור טיפוח. אני לא ראיתי העברה כזאת. אולי אתה מכיר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני לא מכיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הגיעה לכאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הייתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני לא מכיר. אנחנו נלחמים כאן על כל שקל ואז באים עם פרסומים כאלה כשהם לא נוכחים בזמן ההעברות. תודה לך אדוני היושב ראש. אני בתקווה שנביא את זה לכל המגזרים כי גם מה שהופץ, הופץ רק למגזר מסוים במגזר שלו. אני חושב שכדאי שנעזור כולנו להביא את זה למען כלל המגזרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם לי יש הודעה בנושא הזה של מס רכוש. אגף התקציבים במשרד האוצר עדכנו אותי בסוף הדיון הקודם שאכן המערכת הייתה פתוחה ואכן הכסף הועבר היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יופי. יישר כוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שאנחנו עוברים לנושא התקציב עצמו, אני רוצה לומר שלפני כשלושה שבועות קיבלתי פנייה מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בדבר סירובכם לפעול להחלת חובת גילוי של תאגידים המפוקחים על ידכם, גילוי בנושא הטרדות מיניות. פניתי אליכם במכתב כדי לקבל את העמדה שלכם ומעיון במכתב שהתקבל לפני יומיים, אם אני לא טועה, ב-27 לחודש, אני נדהמתי לגלות שהרשות אינה רואה צורך בהחלת חובת גילוי כזו בטענה שמדובר במידע שאינו מהותי עבור ציבור המשקיעים. חשוב לי להכניס אתכם לישראל 2020 ו-2021 ולומר שהנושא הזה של הטרדות מיניות נמצא על סדר יומו של הציבור ולכן אני חושב שכן מדובר בנושא מהותי עבור המשקיעים שבסבירות גבוהה יכול להשפיע על החלטות ההשקעה שלכם. לכן אני מודיע לכם כאן שאני הולך לפעול לשינוי חקיקה בנושא על מנת לחייב את התאגידים הציבוריים במתן גילוי במקרה של הטרדה מינית בתוך הארגון. אני כאן פונה אליכם ומצפה מכם לשיתוף פעולה בניסוח החקיקה הזאת כדי שנוכל לעשות אותה ביחד. צריך להבין שהנושא הוא כן נושא מהותי, הוא כן נמצא על סדר יומו של הציבור והוא כן יכול להשפיע על החלטת ההשקעה של הציבור. לכן אני הולך לנסות לקדם את החקיקה הזאת מהר ככל שאני יכול ואני אשמח לקבל את שיתוף הפעולה שלכם בנושא הזה. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> תודה רבה כבוד היושב ראש, כל מי שמשתתף בדיון הזה. אני רוצה לומר בקצרה שני דברים. קודם כל, אני מקווה שנוסח המכתב שלנו מונח בפניך מכיוון שהמכתב שלנו לחלוטין לא אומר שמדובר במידע לא מהותי ואני רוצה להסביר. הרשות פועלת מכוח הסמכות שניתנה לה על פי חוק ניירות ערך ועל פי החוק כל מידע מהותי מחויב בדיווח. זה היה נוסח המכתב שלנו. מבחינתנו בכל מקום שבו הטרדה מינית עולה כדי מידע מהותי, קיימת חובת דיווח. לעניין ההצעה שלך לתיקון חקיקה. אני חושבת שככל שיוחלט לפעול לתיקון חקיקה, צריך לתקן את החוק לגבי כל החברות ולא רק לגבי חברות ציבוריות כי הטרדות מיניות מתרחשות לא רק בשוק ההון. הן מתרחשות בכל מערכת בה קיימים בני אדם ואני לא רוצה לנקוב בשמות של גופים. זאת אומרת שאם אנחנו נפעל לתיקון חקיקה, אנחנו נמליץ לתקן את חוק החברות ולחייב דיווח כזה בכל תאגיד שהוא - שותפות, חברה פרטית, חברה ציבורית - ובמקום הזה נלך יד ביד ונשמח מאוד לכך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מאוד שמח לשמוע את זה. אם צריך להרחיב את הדבר הזה, נרחיב אותו. אני בהחלט בעד. ננסה לנסח את החקיקה הזאת יחד. לעניין התקציב. הגשתם לנו את הצעת התקציב לשנת 2020 ואני מבקש שתציגו אותה. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> ברשותך, אני אומר כמה מילות פתיחה. במהלך שנת 2019 פרסמנו את התכנית האסטרטגית שלנו לשנים 2022-2019 כאשר ביסוד שלה קבענו תפיסה לפיה פיתוח של שוק ההון הציבורי הוא מרכיב חיוני בישראל והוא חלק מהאינטרס הלאומי של מדינת ישראל ובהתאם לכך פעלנו. בתוך אותה תכנית אסטרטגית למעשה נקבעו ארבעה עקרונות מרכזיים: שמירה על שוק הוגן, הרחבה וביסוס של השוק הציבורי, קידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון וקידום תחרות בשוק ההון. בסופו של דבר רבים מהצעדים בהם נקטנו בשנים אלה נשאו פירות. אחד הנתונים המרכזיים שמעידים על כך נוגע למספר ההנפקות החדשות בבורסה בשנה החולפת שעמד על 100 חברות. זה מספר חסר תקדים מהעשורים האחרונים. ההתפתחות הזאת דרשה מכולנו ברשות התגייסות כלל ארגונית והשקעה של משאבי זמן וכוח אדם כדי שהדבר הזה יקרה וכדי שנוכל גם לפקח עליו בצורה אפקטיבית. במבט לאחור אני רוצה לומר לכל מי שנמצא כאן שאני גאה מאוד באופן שבו אנחנו עמדנו באתגר הזה תוך כדי שאנחנו מותחים עד הקצה את המשאבים שעומדים לרשותנו. אירוע נוסף חשוב שהוא תוצאה של עבודה מאומצת שלנו בשנים האחרונות נוגע להודעה של MSCI, עורכת המדדים הגלובלית הגדולה בעולם, על בחינה לכלול את ישראל במדד ה-MSCI אירופה כדי לממש את היעד של הגדלת השקעות זרות בישראל. פעלנו בשנים האחרונות מול MSCI כדי לתקן את האנומליה שקיימת ביחס למעמד של ישראל במדדים המובילים שגורמת לייצוג חסר של ישראל במדדים האלה ולכן גם לנוכחות חסר של משקיעים גלובליים בשוק ההון בישראל. אחרי MSCI עוקבים בעולם כ-11 טריליון דולר וההכללה של ישראל בתוך המדדים היא אירוע חסר תקדים והוא חלק מהמאמצים הרבים שאנחנו משקיעים בתהליך הזה ולכן קשור באופן אינהרנטי לנושא התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי זה אמור לקרות? << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> ב-21 בפברואר תתקבל החלטה סופית. אנחנו כרגע נמצאים בסוג של רוד שאו מול כל גורם רלוונטי בעולם ובישראל. זה אירוע שקורה פעם בעשור ואני חושבת שכולנו צריכים להתגייס למאמץ הזה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים כדי שבסוף באמת ההצבעה תהיה לטובת ישראל. בסופו של דבר אם יוחלט על שינוי בהרכב המדדים, השינוי הזה, מבחינת כסף, המשמעות שלו היא כניסה של השקעות זרות בהיקף של מיליארדי דולרים רק בשלב הראשון. שנת 2022, שהיא שנת התקציב שאנחנו מבקשים לאשר, תהיה השנה הרביעית ליישום התכנית האסטרטגית שלנו ובכוונתנו להמשיך לקדם את כל המהלכים שנגזרים מיישום התכנית האסטרטגית. אנחנו צופים שיהיו תהליכים נוספים שיושלמו בשנת 2022 וחלקם נמצאים כבר בשלבי הבשלה מתקדמים. האתגרים המרכזיים הם פיתוח של שני תחומי פיקוח חדשים שהרשות חלקם קיבלה ותקבל בקרוב, רישוי ופיקוח על נותני שירותי תשלום ונותני שירותי מידע פיננסי שכבר אושרו בחוק ההסדרים האחרון. שנת 2022 תהיה שנה משמעותית מבחינת מאזן הכוחות מבחינה צרכנית מכיוון שהשליטה בציבור הצרכנים הפיננסים שהייתה עד היום בידי הבנקים תעבור לתחרות מול שחקניות חדשות שייכנסו לשוק ולמעשה ישנו את מאזן הכוחות. האתגר הנוסף הוא במספר התאגידים המדווחים. כמו שציינתי, 100 תאגידים חדשים הצטרפו בשנה האחרונה לשוק ההון, לשוק הציבורי. התאגידים האלה הם תאגידים שיצריכו מאתנו משאבי פיקוח וחקירה על מנת להבטיח את ההתנהלות ההוגנת שלהם מול ציבור המשקיעים. אנחנו ממשיכים להשקיע משאבים ושיתופי פעולה בין-לאומיים ופיתוח עסקי דוגמת הפירות שאני מקווה שנקצור במהלך מול MSCI בין היתר על מנת לסייע לרשות להשתלב בזירה הרגולטורית הגלובלית וקידום כניסה של שחקנים גלובליים מובילים לישראל. בנוסף אנחנו נצטרך השקעה של משאבים נוספים לפיתוח תשתיות וכלים לזיהוי וניתוח מידע לצורכי מעקב, מחקר וגיבוש המלצות בתחום הכלכלי-אסטרטגי תוך שימוש במאגרי נתונים, מדדים ממוחשבים ופיתוח של מערכות טכנולוגיות ייעודיות תומכות החלטה על מנת לנתח ולזהות מידע. לסיום, הרשות מבססת את פעילותה על מערכות מידע שהן ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר שקיימת בישראל ולצד צורכי התחזוקה השוטפת התקציב שלנו ישמש גם להמשך פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות, בין היתר בתחום המידע והסייבר. הרשות תמשיך לשמור על ניהול קפדני של משאביה ולהתייחס בכובד ראש ובכבוד לכל הוצאה תוך בחינת הצורך בהוצאה ואפשרות לצמצם הוצאות בלי לפגוע באיכות התוצר שאנחנו מייצרים. התפיסה הזאת נובעת מהגישה שמנחה אותנו בכל פעילותנו, הקדשה של משאבים, משאבי ציבור, שהופקדו בידי הרשות באופן יעיל, כך שישרת בצורה הטובה ביותר את ענייניו של ציבור המשקיעים. אני מבקשת להעביר את רשות הדיבור לעודד שפירר, מנכ"ל הרשות, שיציג את עיקרי התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> ערב טוב לוועדה וליושב ראש. שלום לכולם. הצעת התקציב שלנו לשנת 2020 עומדת על 192 מיליון שקלים, עלייה של בערך 4 מיליון שקלים מהצעת התקציב של שנת 2021. בצד של ההכנסות של הרשות, אני מזכיר שהרשות לא נסמכת על שולחנה של הממשלה וכל הכנסותיה הן תוצר של אגרות שמשלמות החברות והיחידים שמפוקחים על ידי הרשות. תקציב ההכנסות של הרשות הוא זהה אבל צריך להסב את תשומת לב הוועדה לעובדה שכ-8 מיליון שקלים מתוך התקציב ממומנים על ידי הרזרבות שלנו. בדרך כלל אנחנו מגישים תקציב מאוזן לחלוטין אבל הסיבה היא שאנחנו בשנה הזאת מתכוונים לתת הנחה לתאגידים המפוקחים בגובה של 15 אחוזים מהאגרות השנתיות שהם משלמים מכיוון שנצברו לנו רזרבות שמביאות את תיק הרזרבות שלנו לסכום שאנחנו לא צריכים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הסכום? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אנחנו עומדים על ממוצע של כ-280 מיליון שקלים בשנת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממה זה נובע? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> העודפים נובעים מיותר הכנסות מאשר הוצאות גם משום שבכל שנה אנחנו לא מממשים את מלוא התקציב מכיוון שיש לנו רזרבות שאנחנו בדרך כלל לא נוגעים בהן - אנחנו מכניסים אותן רק בגלל שהחוק מחייב אותנו להכניס רזרבות לתוך התקציב - ובעיקר בגלל שהשנה האחרונה הייתה שנת גבייה יוצאת דופן בגלל כמות יוצאת דופן של תאגידים שהונפקו בשנה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דווקא בשנת קורונה? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> דווקא בשנת הקורונה, כמו שאמרה יושבת ראש הרשות, הנפיקו 100 חברות חדשות, נכנסו לתוך מנגנון החברות הציבוריות בבורסה. רק כדי לסבר את האוזן, זה בערך רבע מכמות החברות שיש זאת אומרת, נוספו לשוק בערך עוד רבע מכמות החברות מה שיצר לנו הכנסות מאוד מאוד גבוהות. בהקשר זה אני רוצה להצהיר לוועדה. אמנם אנחנו בשנתיים של הפחתת אגרות של 15 אחוזים, אבל בגלל שנוצרו לנו רזרבות מעל מה שהתכוונו שיהיו לנו, אנחנו מצהירים לוועדה שבמהלך השנה, עד חודש אוגוסט, שזה מועד הגבייה שלנו, אנחנו נבוא לוועדה עם הצעה להגדלת ההנחה שאנחנו נותנים לגופים המפוקחים על ידינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנה שעברה ולפני שנתיים עשיתם את זה, לא? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בשנה שעברה ולפני שנתיים עשינו את זה על 15 אחוזים. אנחנו מבקשים השנה, כבר השנה, עוד לפני שאנחנו מממשים את ה-15 אחוזים האלה, להגדיל את סכום ההנחה ל-30 אחוזים ולא ל-15 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הנדיבות? מה עומד מאחורי זה? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> למה הנדיבות? מכיוון שאנחנו גוף מאוד אחראי. משתמשים בתקציב רק לצרכים שאנחנו משתמשים ואין לנו צורך בשאר. לכן אנחנו מחזירים למי שנתן לנו את הכסף. זה כסף ציבורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יישאר לכם? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בסופו של תהליך שיהיה כנראה רב שנתי, אנחנו רוצים להגיע עם תיק הרזרבות שלנו ל-200 מיליון שקלים שעל פי הבחינות הכלכליות שעשינו זה הסכום שאנחנו צריכים שיהיה לנו לימי סגריר ולעוד מטרות שאם הוועדה תרצה, אני אפרט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכאן בדרך כלל באים ומבקשים עוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברי הכנסת בוועדת הכספים לא יודעים להגיב לאירועים כאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הקפיצה מ-15 ל-30 אחוזים, זה כנראה בגלל ההנפקה של 100 החברות החדשות. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> זה לא מה שהיה בצפי שלנו. אם הכול היה פועל לפי הצפי שלנו, כנראה שה-15 אחוזים היו מספיקים אבל בגלל שהייתה גאות מאוד גדולה בשוק ההון, אנחנו חשבנו על 30 אחוזים. לא רק זה אלא שאנחנו מתכוונים לעשות את זה רב שנתי ולא רק לשנה הקרובה. אם יתממשו התחזיות, זה יהיה לשנתיים או לשלוש שנים לפחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחר כך תוכלו להעלות בחזרה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בהוראת שעה. אנחנו לא משנים את התקנות אלא בהוראת שעה מפחיתים את גובה האגרה. רוב הסעיפים עצמם, אני חושב שהם קצת פחות מעניינים. אם יש לכם שאלות ספציפיות, אני אשמח מאוד לענות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם בעצם נכנסים לשני תחומים חדשים, האחד הוא הנושא של פיקוח על נותני שירות מידע פיננסי והשני הוא פיקוח על נותני שירותי תשלום. זה לא ליבת העיסוק שלכם. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לי למשל, לפחות אינטואיטיבית, הנושא הזה של שירותי התשלום נראה קצת מוזר שזה צריך להיות אצלכם ולא במקום אחר. אני רוצה קודם כל לשמוע איך אתם מתכוננים לזה, מה אתם עושים, מה האתגרים, היכן יכולות להיות הבעיות. אני מאוד מאוד מעריך את מה שאתם עושים ואת איך שאתם עושים אבל שני התחומים האלה הם סוג של ילד חורג כזה שמצטרף לפעילות של הרשות. רציתי לדעת קודם כל למה, ושנית, מה אתם עושים. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> אני אשמח להתייחס. אני פתחתי את דבריי בתכנית האסטרטגית של הרשות שפורסמה בשנת 2019. אחד מארבעת העקרונות האסטרטגיים שלנו הוא קידום חדשנות פיננסית בשוק ההון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא רק בשוק ההון. ברגע שאתם מתחילים לפקח על נותני שירות, זה לא רק שוק ההון. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> שוק ההון הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית. שוק ההון בישראל היום הוא שוק שבו המערכת הבנקאית והמערכת המוסדית הם השחקנים הגדולים המשמעותיים בו ולכן כשאני מדברת על שוק ההון, אני מדברת על השוק שאנחנו מפקחים עליו אבל המערכת הפיננסית ושוק ההון הם שלובים זה בזה באופן שאי אפשר להפריד ביניהם. אחד התהליכים, תהליכי העומק, שנוכל באמצעותם להגביר את התחרות והחדשנות הפיננסית בשוק ההון, הוא הכניסה של חברות הפינטק לישראל כאשר נכון להיום יש בישראל מעל 800 חברות פינטק שהתאגדו בישראל ולא פעילות בישראל. מעל 90 אחוזים מהן פועלות בחוץ לארץ והמטרה שלנו היא לייצר להן שוק בישראל על מנת להשיג את היעדים האסטרטגיים שקבענו לעצמנו. נכון שלא טריביאלי שרשות ניירות ערך נכנסת לתחומים האלה, אבל אני חושבת שקיבלנו את הפיקוח על התחומים האלה בדין ולא בחסד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מפקפק בסמכות שלכם לעשות את זה. אני רק רוצה להבין. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> אני מסבירה. קודם כל, מבחינה אסטרטגית זה שלוב בתכנית האסטרטגית שלנו. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בקידום חדשנות טכנולוגית ופיננסית בשוק ההון והיכולת שלנו לבנות שוק לחברות פינטק עולה בקנה אחד עם המטרות האלה. דבר שני. מודלי הפיקוח בעולם ה-PSD וה-API, כך זה נקרא בז'רגון המקצועי, הם לא אחידים בעולם. השווקים המפותחים ביותר בעולמות ה-Open banking שההסדרות האלה מתכתבות איתם, הם אירופה ואנגליה והמודל לחיקוי שלנו הוא המודל האנגלי. באנגליה הרגולטור המקביל לנו, FCA, הוא הגורם שמפקח גם על פעילות ה-API וה-PSD בשוק. זאת אומרת שהמודל הזה הוא לא חריג לגמרי. כל השוק הזה של Open banking הוא שוק חדש, הוא תוצר של שש השנים האחרונות. אנחנו ראינו את זה כחלק אינטגרלי מהפעילות שלנו ומכיוון שהחקיקה הזאת לא התקדמה במשך שנים רבות, אני חושבת שלמשרד האוצר היה רצון שהיא תתקדם ולכן הוחלט שהרשות תקבל על עצמה את הסמכויות האלה. אנחנו כמובן מחויבים להצלחה של הרפורמה הזאת ופועלים כדי שהיא תתממש בקרוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באיזה שלב אתם נמצאים? למה אנחנו צריכים לצפות? << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> כרגע תזכיר חוק ה-API אושר בחוק ההסדרים, בנובמבר. אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של כתיבת הוראות. אנחנו נמצאים ממש בישורת האחרונה. אנחנו מתכוונים כבר בחודש מארס הקרוב, שנת 2022, להתחיל להעניק רישיונות לחברות בתחום שירותי מידע פיננסי. תזכיר חוק ה-PSD אמור להתפרסם ממש בימים אלו. לפי החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 החוק היה צריך להתפרסם עד 31 בדצמבר 2021, שזה אומר מחר ואנחנו מאוד מקווים שנצליח לעשות את זה. אחרי תהליך הפרסום אנחנו נמתין לחקיקה מהירה. אנחנו מקווים שהדבר הזה יקרה בתוך חודשים ספורים. אנחנו הקמנו בתוך הבית שלנו מערכות שיודעות לתמוך בהסדרה, מתן רישיונות ופיקוח שוטף. יצרנו שינוי ארגוני ברשות, הקמנו יחידה מקצועית גייסנו אנשים, אני משקיעה את מיטב זמני וזה נמצא בראש סדר העדיפויות שלי. אני חושבת שמבחינת היערכות ארגונית אנחנו עשינו כל מה שצריך כדי שהרכבת תצא מהתחנה. אנחנו צריכים לוודא שתהליכי החקיקה הם בזמן שמאפשר לנו לממש את החזון הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כבר מדברים על רכבת, מסילת הברזל לכיוון הנכון. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אם אפשר עוד מילה אחת, להשתמש בביטוי שאתה השתמשת בו קודם לכן. אנחנו לא חושבים שזה בן חורג. אנחנו חושבים שזה בן בכור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. בן בכור יכול להיות גם בן חורג. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אני אסביר גם למה. אנחנו מאמינים שהתפקיד של הרשות הוא לדאוג לטובת עניינם של המשקיעים וחושבים שהציבור הזה שהשתמש במידע של החברות שעושות השוואת מידע ואלה של החברות תשלומים, זה ציבור הצרכנים שאנחנו יודעים לדאוג לו בצורה מצוינת. לכן זה משתלב נהדר עם כל הפעילות שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומה קרה עד היום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד היום לא היה פיקוח על התחום הספציפי הזה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכלל לא היה פיקוח בישראל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תחום מאוד מאוד חדש. הוא נולד עכשיו, לפני כמה שנים. לכן מנסים למצוא כאן את הדרך לפקח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בישראל זה רק עכשיו? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. זאת חקיקה חדשה מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התקציב שהיה בשנת 2021, על איזה סכום הוא עמד? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> התקציב המאושר עמד על 188 מיליון שקלים. בעצם 4 מיליון שקלים פחות ממה שאנחנו מבקשים בשנה הבאה. הביצוע התקציבי שלו עמד על 179 מיליון שקלים. אני רק אשלים ואומר שיחד עם 4 מיליון השקלים של הרזרבות שלא נגענו בהם, היינו מגיעים לניצול של 183 מיליון שקלים, שזה בערך ביצוע של 95 אחוזים מהצעת התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עכשיו התקציב המשוער? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> המשוער הוא 192 מיליון שקלים. בחריג ממה שעשינו עד היום – עד היום היו לנו תמיד בבסיס התקציב 4 מיליון שקלים – על פי בקשת הממונה על התקציבים, העלינו את תקציב הרזרבות מ-4 מיליון שקלים ל-5.6 מיליון שקלים. זה אפילו קצת פחות ממה שמקובל במדינה אבל הסבירות שלנו שנשתמש ברזרבות היא יחסית נמוכה. בדרך כלל אנחנו לא משתמשים אלא רק אם יש משהו מאוד מאוד חריג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש כאן עלייה של ארבעה תקנים. אני אשמח לדעת למה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> מצוין. כל השינוי הזה של השימוש בטכנולוגיה הוא מאוד משמעותי אצלנו ולכן אנחנו רוצים לקלוט עובד בתחום הטכנולוגיה. בנוסף העלייה של 100 החברות הציבוריות יצרה לנו צורך ביותר פיקוח על החברות האלה כי אם קודם היו איקס רפרנטים ל-450 חברות ועוד 90 חברות אג"ח, עכשיו יש 100 חברות נוספות שנסחרות בבורסה ואנחנו צריכים עוד. בנוסף גם לתחום של התשלומים והשוואת מידע, אנחנו צריכים עוד עובד אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העלית רק בארבעה תקנים. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אחד, אחד, אחד, אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בכל תחום בן אדם אחד. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל התקנים שלכם מאוישים? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. אתה יודע, לפעמים יש עובד שעוזב באמצע שנה אבל בעיקרון כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הקרן למתן הלוואות, תן לי הסבר על מה זה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> לעובדי מדינה יש קרן בבנק דיסקונט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום הייתה העברה תקציבית לזה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> זה היה דיסקונט, עבר ליהב ועכשיו חזר לדיסקונט. העובדים של הרשות אינם עובדי מדינה. אנחנו נותנים להם קרן בתנאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותם תנאים? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחוז? משהו כזה? << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> בריבית החשב הכללי. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בדיוק. לפי ריבית החשב הכללי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו לעובדי מדינה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה השכר הממוצע ברשות? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> השכר הממוצע, כל שנה מתפרסם דוח הממונה על השכר. למיטב זיכרוני זה 24 אלף שקלים בממוצע. אני אגיד בעניין הזה שיש לנו, בעיקר בשנה הזאת, אתגר מאוד מאוד גדול עם העובדים. התחרות במשק והליבה של העיסוק שלה העובדים שלנו שהיא בדיוק בנקודה שבה יש את התחרות הגדולה גורמת לזליגה של מוחות מאוד מאוד טובים מהרשות למקומות אחרים. אנחנו נקרעים תחת העניין הזה. מאוד מאוד קשה לנו לבוא לעובד שמציעים לו הצעה כפולה בשוק ולהתחרות עליו. לכן זה אתגר מאוד גדול, בעיקר בשנה הזאת שעזב אותנו מספר גדול מאוד של עובדים באופן יחסי ולדעתי זה יהיה אתגר גם בשנה-שנתיים הקרובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי העובדים. אתם מחזיקים באחוזים מבחינת עולי אתיופיה, העולים החדשים, המגזר הערבי והחרדי? יש לך את החלוקה? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> עולי אתיופיה, יש לנו שני עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתוך כמה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> מתוך 270. אם תסתכל על הסטטיסטיקה שלנו לפני כן, היא הייתה פחות טובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו פחות משני עובדים? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. היינו פחות טובים בזה. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים בעניין הזה. אנחנו בקשר ישיר עם כל העמותות של עולי אתיופיה, אנחנו מאוד מאוד משתדלים בדבר הזה. תחום ניירות ערך בדרך כלל פחות מעניין אותם לעסוק בו. כמה שאנחנו מנסים לפתות אותם, אנחנו לא מצליחים בפעילות הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המגזר הערבי? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> יש לנו שבעה עובדים מהמגזר הערבי. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> שני חברי מליאה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. יש לנו גם שני חברי מליאה. מהמגזר החרדי, בין 15 ל-20, תלוי מה ההגדרה. << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> בזה אנחנו עובדים יפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כנראה אלה המוחות הטובים. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> האמת? מוחות מעולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה עם נשים? << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> מבחינת גברים-נשים, אנחנו נמצאים על 50 אחוזים גם ברמת העובדים. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בהנהלה או 37 או 43 אחוזים. אני לא זוכר את הנתון המדויק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה רמת השכר של גברים ונשים? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> רמת שכר של גברים ונשים, היא זהה לאותם תפקידים. בגלל שיש לנו עיוותים מדי פעם במספר הנשים בסקטור מסוים, השכר של הגברים הוא טיפה יותר גבוה אבל בכל תפקיד שיש בארגון שכר גברים ונשים זהה בול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מבחינת התפקידים של אותם אלה שדיברנו עליהם מאתיופיה? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כרגע לצערי ליוצאי אתיופיה תפקידים זוטרים. ערבים, היה אחד בתפקיד יותר בכיר ועזב אותנו לצערנו. חרדים, יש מכל הגזרות. נשים, כמו שענת אמרה. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> בעיקר בתפקידים בכירים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בעיקר בתפקיד הבכיר ביותר. מה מצבנו לגבי אנשים עם מוגבלויות? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> התפרסמה שלשום כתבה שאנחנו על אפס אנשים עם מוגבלויות אבל זה ממש לא נכון. אנחנו נמצאים על 3 אחוזים של אנשים עם מוגבלויות כשאנחנו צריכים להיות על 5 אחוזים. אנחנו גם עובדים על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, יש עוד שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נמצא אתנו ב-זום אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. בבקשה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> ערב טוב. יש לי שלוש הערות. משום מה בתקציב 2022 לא נכללו הכנסות מימון. אני מניח שבמפרט של 280 מיליון שקלים, בוודאי יהיו הכנסות מימון. ב-2021 היו 12 מיליון שקלים הכנסות מימון. אפשר להניח שגם ב-2022 יהיו הכנסות מימון. אני מניח שאפילו ה-8 מיליון שימוש בעודף של השוק, לא יצטרכו להשתמש בהם. אני מברך את הרשות על הכוונה להוזיל עוד את האגרות ל-30 אחוזים. אני הייתי מעדיף שזה יתקבל כהחלטה כבר היום ולא לחכות לאוגוסט. הייתי ממליץ, לנוכח היקף העצום של היתרות - באמת עצום, אלה 280 מיליון שקלים, כי אין צורך בסכום כזה של יתרות - והייתי מציע לתת פטור מהאגרה לחברות קטנות ובינוניות וגם לחברות שהנפיקו בשנה האחרונה, לשנתיים ראשונות. לתת להן עידוד להיכנס לבורסה ולכן אני מציע לתת פטור בשנתיים הראשונות לחברות שהנפיקו. הערה שלישית היא רק שאלה. ראיתי סעיף בנושא של הדרכה וליווי דירקטורים. מעניין אותי הכוונה בסעיף הזה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> לעניין הכנסות ממימון. כמעט בכל שנה היינו מכניסים סכום בהכנסות ממימון על פי הצפי של המחלקה הכלכלית שלנו שהייתה בוחנת את הסבירות שתיק ההשקעות שלנו יניב. תיק רזרבות, אנחנו נותנים אותם לשלושה מנהלי תיקים שנבחרו במכרז אצלנו והם מנהלים לנו את התיק ועושים תשואה על תיק ההשקעות כי אנחנו לא רוצים שהוא ישב בעו"ש ותהיה אפס תשואה. בשנה הקודמת ובשנה הזאת, בגלל ריבית אפס וחוסר היכולת שלנו לצפות את גובה התיק, אנחנו לא נותנים מספר כי כל השערה שלנו תהיה סתמית לחלוטין. לכן השארנו את זה כרגע על אפס. כמו ששמתם לב, אם תיק השקעות שלנו יגדל מעבר לצפי, אנחנו באים לכאן לוועדה ומגדילים את סכום ההנחה שאנחנו נותנים לחברות, כך שאין ממה לחשוש. אם הסכום יהיה גבוה יותר בשנה הבאה, אנחנו נבוא עם סכום הנחה גבוה ממה שהצענו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, מי מבקר לכם את הדוחות הכספיים? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> יש לנו משרד רואה חשבון שעושה לנו ביקורת על הדוחות הכספיים. אנחנו מפרסמים את הדוחות הכספיים שלנו מדי שנה ב-31 במארס באתר הרשות. השנה יש חקיקה חדשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דוחות מבוקרים. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> דוחות מבוקרים. השנה יש חוק חדש שמחייב את התאגידים הסטטוטוריים להגיש את הדוחות הכספיים לפי תקנים שהחשב הכללי קבע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, המדינה לא מפקחת? היא בכלל לא עושה פיקוח? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> עד היום לא היה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא דיבר על החברות הקטנות. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> לפני החברות הקטנות. הוא ביקש שזה יוחלט כבר היום. אני אגיד למה אנחנו לא יכולים להחליט כבר היום ולמה זה לא כל כך משנה. קודם כל, אני מצהיר כאן בפני הוועדה – וזה מוקלט – שאני חושב שזאת הצהרה מספיק טובה. כדי להביא להחלטה כזאת בוועדת הכספים, אנחנו מבחינת החוק שלנו צריכים קודם כל להעביר את זה בהחלטה פנימית של ועדת כספים של הרשות, אחר כך להעביר את זה לוועדת אגרות בין-משרדית, אחר כך להעביר את זה באישור של אגף התקציבים באוצר כי השר קובע את התקנות האלה, ואחר כך להביא את זה לוועדת הכספים. לכן אני מצהיר שלפני אוגוסט – לפני שאנחנו עושים את הגבייה לשנה הזאת – אנחנו מתכוונים לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול גם לזרז את התהליך. תעשה את זה בארבעה חודשים. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אנחנו מבטיחים לעשות את זה במהירות האפשרית. אין לנו שום עניין שזה יישאר ברקע. אנחנו מבטיחים לעשות את זה במהירות האפשרית. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> מבחינה כלכלית אין לזה השפעה על התאגידים. גם כך הם משלמים באוגוסט. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> לעניין החברות הקטנות. לפני שנתיים אנחנו קבענו שכל חברה חדשה שמנפיקה בבורסה, כדי לעודד הנפקות בבורסה, חברות זוכות לפטור של 15 אחוזים מהאגרה השנתית. אם כן, כבר אנחנו כבר עשינו את הצעד הזה. << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> חברות חדשות השנה כבר קיבלו 30 אחוזים. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן. על שנתיים. << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> מי שהנפיק בשנתיים האחרונות, קיבל 15 אחוזים הפחתה מהוראת שעה אחרת שהעברנו לפני שנתיים ועוד 15 אחוזים מהוראת שעה שהעברנו בשנה שעברה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> הייתה שאלה קצרה לגבי הדירקטורים. << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> << אורח >> ענת גואטה: << אורח >> היה שם סעיף הכשרה. זה פורום 35. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בשנה הקרובה אנחנו הולכים להשיק פורום חדש שנקרא פורום 35 פלוס, שזה בעצם פורום שנועד לעודד השתתפות של דירקטוריות, גיוון מגדרי, שיהיו יותר דירקטוריות בחברות נסחרות כאשר המטרה היא להגיע בכמה שיותר חברות ליותר מ-35 אחוזים. כדי לעודד את זה אנחנו צריכים תקציב והכנסנו את זה לבסיס התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיוק רציתי לשאול אותך מה זה ה-35. בסדר. ינון, יש לך עוד שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה על הסקירה. תודה על הצעת התקציב. יש לכם השנה באמת אתגרים מאוד מאוד משמעותיים בתחומים החדשים אליהם אתם נכנסים וגם בתחומים שאתם עובדים בהם כבר היום. אין ספק שהצמיחה של החברות הישראליות שנכנסות לתוך העולם הזה של שוק ההון ונכנסות לתוך המסחר הבורסאי, זה מאוד מעודד וזה בעצם אחד המנועים החשובים למשק הישראלי. שמחתי לשמוע שאתם עושים עוד צעד לקראת התאגידים ונותנים הנחה. כמובן צריך לעשות את זה מהר ככל שניתן אבל מצד שני צריך להבין שיש תהליך שלם שאתם צריכים לעבור. אני בטוח שתדעו לעשות את זה מהר. אני מעלה להצבעה את הצעת אישור תקציב של רשות לניירות ערך לשנת 2022 בהתאם לסעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקציב אושר פה אחד. שיהיה לכם בהצלחה. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:35. << סיום >>