פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
28/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב (28 בדצמבר 2021), שעה 13:00



סדר היום:
 << הצח >> פרק ט' (ניקוז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת] << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם
אורי מקלב


חברי הכנסת:
שלמה קרעי


מוזמנים: 
	אור מלכי 
	–
	רפרנט חקלאות וצער בעלי חיים, משרד המשפטים

	עדי ארקין
	–
	ממונה ייעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אפרת אביאני
	–
	היועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ערן אטינגר
	–
	סמנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	תהל ברנדס
	–
	סגנית בכירה ליועצת משפטית, רשות המים והביוב

	זאב אחיפז
	–
	משנה למנכ"ל, רשות המים והביוב

	גיא רשף
	–
	סמנכ"ל שירות הידרולוגי, רשות המים והביוב

	גיורא שחם
	–
	מנהל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים והביוב

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
ורד קירו-זילברמן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> פרק ט' (ניקוז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת],  מ/1443 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו נעבור על אותם סעיפים שהקראנו, נסיים אותם, ואז נעבור לסוגיית ההסתייגויות וההצבעות על כל הנושאים האלה.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הצעת חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (תיקון מס'...), התשפ"ב-2021

	בסעיף 1 להצעת החוק הוועדה כבר דנה ב-16 בנובמבר, לא נעשה בו שינוי, לכן אפשר להצביע עליו. לא הוגשו לגביו הסתייגויות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסעיף 2 יש כמה תיקונים ותוספות להגדרות לחוק. בהגדרת הממונה כבר דנו ב-16 בנובמבר, לכן על פסקה (1) אפשר להצביע. פסקה (2) כוללת הגדרות שטרם הוקראו. 

	(2) 	אחרי ההגדרה "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא:

		"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

		"הרשות הממשלתית למים ולביוב" – הרשות הממשלתית למים ולביוב
		שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
		
		"הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים" – הרשות לשמירת הטבע 
		והגנים הלאומיים שהוקמה לפי סעיף 3 לחוק גנים לאומיים;

		"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר."

	(3) 	אחרי ההגדרה "חוק המים" יבוא:

		""חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים 
		לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

		"מועצת הניקוז" או "המועצה" – המועצה הארצית לענייני ניקוז
		שהוקמה לפי סעיף 2".

		"רשות מקרקעי ישראל" – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי 
		סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960;

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד הסעיף, מי נגד?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף 3 הוקרא, נדון ב-14 בדצמבר, לכן ניתן להצביע עליו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד הסעיף, מי נגד?

הצבעה
אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 2. כאן בעצם מגיעים לחלק שנוגע למועצת הניקוז. אלו ההסכמות שהושגו בין משרד החקלאות לרשות המים. 

	4. 	בסעיף 2 לחוק העיקרי – 

(1) בסעיף קטן (א), לפני "לייעץ לשר" יבוא "שתפקידה";

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

		"(ב) 	במועצת הניקוז יהיו 15 חברים, והם:

(1) 	הממונה, והוא יהיה יושב ראש המועצה;

(2) 	מנהל הרשות הממשלתית, או עובד בכיר מעובדי הרשות הממשלתית
למים ולביוב, שימנה מנהל הרשות הממשלתית;

(3)    	נציג השר להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי 
משרדו;

(4)    	נציג שר הפנים, שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו;

(5)   	נציג שר האנרגיה, שימנה שר האנרגיה מבין עובדי משרדו;

(6)   	נציג שר הבריאות, שימנה שר הבריאות מבין עובדי משרדו;

(7)   	נציג שר האוצר, שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו;

(8)   	נציג רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל;

(9)  	נציג מינהל התכנון במשרד הפנים, שימנה מנהל מינהל התכנון 
במשרד הפנים;

(10) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה לפי חוק 
גנים לאומיים, שימנה מנהל הרשות;

(11) שני נציגי ציבור בעלי ידע ומומחיות בתחום הניקוז, שאינם עובדי
רשות ניקוז או בעלי תפקיד ברשות ניקוז, שימנה השר; אחד
מנציגי הציבור לפחות יהיה נציג של גוף ציבורי מבין הגופים 
הציבוריים המנויים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים 
שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-
2002, והוא ימונה בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה;

(12) שני נציגי השלטון המקומי שימנה השר בהסכמת שר הפנים,
   	האחד מהם מטעם גוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות
	בישראל והשני מטעם גוף המייצג את מרבית המועצות 
	האזוריות בישראל;

(13) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של חקלאי 
ישראל, שימנה השר;

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מבקש שבסעיף (12) יהיו שני נציגי השלטון המקומי שימנה הגוף היציג, האחד מהם מטעם המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל, השני מטעם גוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות בישראל. אין צורך בהסכמת שר הפנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שכן צריך כאן מינוי של שר החקלאות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

למה את נציג מינהל התכנון ימנה מנהל מינהל התכנון ואת נציג הרשות המקומית צריך שהשר ימנה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את כתב המינוי יוציא אותו ארגון יציג? אני לא כל כך מכיר מודל כזה. אני מכיר מודל שבו הגוף היציג מוסר את רשימת המועמדים והשר ממנה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מנהל רשות הטבע והגנים ממנה את הנציג שלו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה גוף סטטוטורי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

ורשות מקומית היא לא גוף סטטוטורי?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

בחוק משק הגז הטבעי יש בדיוק כזה נוסח, שיושב ראש הגוף היציג הוא זה שממנה את הנציגים שלו.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

משרדי הממשלה מוכנים לתיקון?

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

אני רואה שהמודל של נציגי הציבור עוברים דרך השר. גם פה מדובר בסוג של נציגי ציבור. בעיני זו לא נקודה מאוד מאוד מהותית.


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני פשוט רוצה שהשלטון המקומי ימנה את נציגיו, לא שהשר ימנה את נציגי השלטון המקומי. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

אנחנו מביאים בהמשך החקיקה הוראות לגבי ניגוד עניינים וכו'. אם המינוי יבוצע על ידי אותו גוף, האם האחריות של אותו גוף תהיה גם לעשות את בדיקת העדר ניגוד העניינים? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי יעשה את בדיקת ניגוד העניינים במינהל התכנון? מנהל מינהל התכנון?

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

היועץ המשפטי של אותו גוף.  

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מכיר שכשאדם מגיע לגוף מסוים, קרי רשות הניקוז, מי שעושה את כל סוגיית ניגוד העניינים זה הגוף הקולט. זה נראה לי הכי הגיוני. הוא מכיר, הוא יודע, הוא מבין, הוא מכיר את החוק הספציפי. אני לא חושב שהיועץ המשפטי של הגוף הממנה, וזה לא משנה אם זה רשות הגנים, מינהל התכנון או הרשות המקומית, צריך לעשות ניגוד עניינים לגוף אחר. שהגוף הקולט יעשה את ניגוד העניינים. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

	היועץ המשפטי לממשלה חיווה את דעתו בשאלה אם צריך להגיע לוועדה כשמדובר במינוי נציגים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לאיזו ועדה?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

לוועדה לבדיקת ניגודי עניינים של המינויים של המדינה.  

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני לא רוצה להיכנס לזה. שרשות הניקוז יבדקו את כל נציגיהם אם הם בניגוד עניינים או לא. זה נראה לי סביר לגמרי. הגוף הקולט תמיד בודק את ניגוד העניינים. זה נכון בכל גוף ציבורי שאני מכיר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הגוף היציג?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

כן. שני נציגי השלטון המקומי שימנה גוף היציג, האחד מהם מטעם הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות והשני מטעם הגוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות. מי בעד פסקאות (1) ו-(2), מי נגד?

הצבעה
אושר.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

(3)  	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) 	בישיבות המועצה רשאים להיות נוכחים כמשקיפים שני נציגים
של רשויות הניקוז שימונה לפי סעיף קטן (ד); המשקיפים יוזמנו
לכל ישיבות המועצה והם רשאים להשתתף בכל ישיבותיה, אולם 
אין בהיעדרותם מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה ובסמכויותיה
של המועצה;

(ד) 	השר ימנה את המשקיפים, מבין נציגי רשויות הניקוז, לתקופה 
	אחת של ארבע שנים; בתום התקופה ימנה השר משקיפים 
	מקרב רשויות ניקוז שלא מונו משקיפים מטעמן בתקופת 
	הכהונה הקודמת;

(ה)	על המשקיפים יחולו הוראות סעיפים 2א, 2ג ו-2ד בשינויים
	המחויבים; על אף האמור בסעיף 2ד רשאים המשקיפים 
	שמונו לפי סעיף קטן (ג) להביא בחשבון גם את עניינן של
	רשויות הניקוז, ככל שהם קשורים לתפקידי מועצת הניקוז,
	ולא יראו אותם כמצויים במצב של ניגוד עניינים בשל כך
	בלבד;

(ו)	לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או 
	בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה
	אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב 
	אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין
	סופי בעניינו;

(ז)	תקופת כהונתו של חבר המועצה שמונה לפי סעיף קטן (ב)
	(2) עד (13), למעט מנהל הרשות הממשלתית, תהיה 
	ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה
	נוספות, בנות ארבע שנים כל אחת, ובלבד שלא יכהן 
	יותר משלוש תקופות כהונה רצופות;

(ח) 	הודעה על ההרכב המכהן של מועצת הניקוז תפורסם 
	באתר האינטרנט של המשרד.".

	יושב ראש הוועדה ביקש שיהיה גם ברשומות. אני חושב שמה שמקובל הוא שהודעה על מינוי חבר תתפרסם ברשומות, הודעה על ההרכב המכהן יפורסם באתר. נציגי משרד החקלאות, אתם רוצים להגיד למה משנים את ההרכב של מועצת הניקוז.

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

בנינו פה מודל שהתבסס על הצעת חוק קודמת – נציגי ממשלה, נציגי ציבור מכל התחומים שבהם הגופים עוסקים. אני חושב שזה מאוד ישפר את העניין. אין סיבה לקצוב את כהונתם של עובדי מדינה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

ההנחה שלו היא שמי שימונה מטעם המדינה הוא בעל פרופסיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא המקרה. המקרה היחיד שממונה מתוקף התפקיד שלו זה מנהל הרשות הממשלתית. שאר הנציגים יכולים להיות עובדים של המשרד שממנים אותם לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה, לכן צריך לקצוב את כהונתם.


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

	יכול להיות שנציג משרד התיירות במועצה הארצית לתכנון ובנייה כבר שנים שם, 30 שנה שם, כי הוא מומחה בתחום הזה מטעם משרד התיירות.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת שאלה של מדיניות. יש כאן שני אינטרסים. אחד - המומחיות שצובר אותו נציג, ושניים -  הצורך לרענן את הרכב המועצה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

זאת החלטה של השר. כל ארבע שנים הוא צריך לאשר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתה רוצה לבטל בכלל את ההגבלה?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני אומר שזה בסדר שכל ארבע שנים הוא יבחן מחדש את מי הוא ממנה. אם הוא יבחר להשאיר, הוא ישאיר, ואם הוא יבחר להחליף, הוא יחליף.

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

רוב התפקידים הבכירים היום הם קצובים, אבל לא כולם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

זה טוב שתהיה תקופה קצובה של ארבע שנים. גם אם הוא יהיה עכשיו 30 שנה, העיקר שכל פעם מחדש בחנו אותו. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

פה זה מוגבל לשלוש תקופות בכל מקרה.  

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מציע בלי שלוש תקופות. כל אחד מהגופים יצטרך לבחון את זה כל ארבע שנים. אני מציע לכתוב: תקופת כהונתו תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, בנות ארבע שנים כל אחת. מי בעד פסקה (3), מי נגד?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אני מקריא עכשיו את ההסתייגויות שהגשתי.

1. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק זה לאפשר למפלגת ישראל ביתנו עוד ג'וב שעליו תשתלט על חשבון הציבור".

2. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק נוספת" - מטרת חוק זה לאפשר לממשלה להלך אימים על המנהל הכללי של רשות הניקוז כדי למנות אדם ממקורביה.

3. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק נוספת" – מטרת חוק זה להסית את תשומת הלב הציבורית מכישלונותיה של הממשלה בתחומים אחרים. 

4. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק נוספת" – מטרת חוק זה לסמא את עיני הציבור מפני הג'ובים שהממשלה מחלקת.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד ההסתייגויות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגויות לא אושרו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוספת	5.	אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
סעיפים
2א עד
2ד 

		"הפסקת כהונה		2א.	(א) 	חבר מועצת הניקוז לפי סעיף קטן (ב)(2) עד
		לפני תום תקופת				(13), יחדל לכהן לפני תחום תקופת כהונתו,
							בהתקיים אחד מאלה:	


(1) הוא התפטר במסירת כתב 
התפטרות למי שמינה אותו;

(2) הוא חדל להיות עובד המשרד
הממשלתי או עובד או חבר הגוף
שאותו הוא מייצג, ואם הוא נציג
ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.

					(ב)	התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן 
						לגבי חבר המועצה, רשאי מי שמינה אותו 
						להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה
						ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה
						בכתב, עם העתק ליושב-ראש המועצה;

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או
בעבירת משמעת שמפאת מהותה, 
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
לכהן כחבר המועצה, או הוגש נגדו
כתב אישום או קובלנה בעבירה 
כאמור;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את
תפקידו;

(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים
הדרושים למינויו כחבר המועצה.

					(ג)	הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף 
						זה, יפעל מי שמינה אותו בהתאם להוראות 
						סעיף 2(ב), למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם
						האפשרי.

גמול והחזר הוצאות	2ב.	חבר מועצת הניקוז שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או 
לחברי מועצת הניקוז		עובד גוף מתוקצב, או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום 
				מאת המשרד בעד השתתפות בישיבות המועצה, בהתאם 
				להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין 
				חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה "עובד מדינה", "עובד
				גוף מתוקצב" או "עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 
				32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד סעיפים 2א ו-2ב?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיפים האלה מעגנים כאן הוראות שאנחנו נוהגים לקבוע בחקיקה לגבי מועצות וגופים מסוג זה, הוראות עדכניות בחקיקה שלא קיימות בחוק הניקוז.

החלת דינים	2ג.	חברי מועצת הניקוז שאינם עודי מדינה, דינם, בפעולתם כחברי  
		המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין
		פעולותיהם במועצה:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות
הנוגעות לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה),
התשכ"ט-1969;

(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית
ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות 
הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(5) פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א –
1971 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(6) חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), 
התשכ"ט-1969.


גם אלו הוראות שנהוג להחיל על חברי גופים שהם לא עובדי מדינה, מכיוון שהם עובדים כאן או פועלים כאן כאילו היו עובדי מדינה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

לא, זו מועצה ציבורית. משרד המשפטים, מה זה סעיף 2ג(3), (4) ו-(6)? למה צריך להחיל אותם על נציגי ציבור?

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

מדברים על רשימה של חיקוקים שמחילים על כל החברים שהם לא עובדי המדינה.





 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

שאלתי על שלושה סעיפים ספציפיים.

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

	אני יכולה לתת דוגמה לגבי הגבלות לאחר פרישה, שאדם מייצג עניינו של אדם פלוני שהוא טיפל בו במסגרת התפקיד למשך תקופה מסוימת. יש גם איסור להופיע כמועמד ברשימה בכנסת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מתנגד לדברים האלה. למה המגבלות האלו על נציגי ציבור? למה נציג ציבור שנמצא במועצה לא יכול עכשיו להתמודד לכנסת, או לא יכול להיות בפעילות מפלגתית? הופכים את כל מי שעוסק בפעילות ציבורית כחשוד מידי. עלי זה לא מקובל.

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

הרשימה של החוקים שמופיעה כאן היא המקסימום של הדינים. יש לנו בדרך כלל איזו שהיא תבנית של חוקים שאנחנו מחילים במקרים כאלה, כשכאן זה כולם. אני לא חושב שבהכרח כולם - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אז בוא נתחיל להוריד. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, "שלא ייצג מול הגוף" זה הגיוני.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מתנות נשאיר. חוק העונשין, ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור - - 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

ההוראות שנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין אלו גם עבירות שאחת הנסיבות שלהן היא שמדובר בעובדי ציבור. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

חוק לשירות ציבורי (הגבלות לאחר פרישה).

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

להשאיר. זה הייצוג, שהוא לא יכול לייצג מול אותו גוף. את השאר צריך להוריד.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים).

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

החוק מטיל מגבלות מסוימות על פעילות מפלגתית על עובדי ציבור. אני כן חושב שיש מקום להשאיר את זה, אלא אם כן אתם חושבים שזאת מגבלה שהיא - -  


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

בוודאי שזאת מגבלה, כי אדם שבוחר להיות פעיל גם במסגרת מפלגתית לא הופך אותו להיות פסול מלשרת ציבור ולייצג ציבור במוסדות ציבוריים. זה שהוא חבר מפלגה ויכול להזדהות עם מטרותיה לא הופך אותו לפסול מכהונה בכל מיני מקומות. תפיסת העולם הזאת שמשרד המשפטים הטמיע הטמע היטב בתוך משרדי הממשלה על כל רוחבה ואורכה - עלי לא מקובלת. אדם שהוא חבר מפלגה לא פסול מלייצג ציבור במקום שבו הוא נמצא, אם הוא עומד בכל הקריטריונים. מה זה הדבר הזה? מה שגורם הסעיף הזה לאנשים זה להיעדר מפוליטיקה, זה להיעדר מפעילות ציבורית. אתם הופכים את הפעילות הציבורית למקום שאנשים לא רוצים להיות בו. זה הפוך מכל דמוקרטיה נורמאלית ובריאה. יצרתם את המפלגות כמקום רע, כמקום מושחת, כמקום שעדיף לא להיות בו, כי אם תהיה בו לא תוכל לעסוק בפעילות ציבורית אחרת.

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

פעילות פוליטית היא מבורכת, היא ליבת הדמוקרטיה, ואף אחד לא חולק על זה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

יש בין חברי מועצת הניקוז ראשי רשויות שהם חברי מפלגה.

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית) מדבר על חברות בגוף בוחר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

זה גם משהו ארכאי. מי הגוף הבוחר היום את רשימת הליכוד לכנסת? חבר מרכז? לא, זה פריימריז. הגוף הבוחר הוא כל חברי המפלגה. בעצם היותך חבר מפלגה אתה כבר בגוף הבוחר. אין משמעות היום למרכז מפלגה כמו שכתוב בטופס ניגוד העניינים שאתם נותנים לכל מיני אנשים. הטופס ארכאי,  התפיסה שלכם ארכאית. רוב הבחירות היום הן בחירות כלליות של כל מתפקדי המפלגות. עצם היותם חברי מפלגות הם כבר בגוף בוחר - מראש המפלגה, עד הרשימה לכנסת וחברי הוועידה. הגוף הבוחר זה כל המתפקדים. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

מועצת הניקוז היא לא גוף ברף הגבוה של דברים שאנחנו רוצים למנוע מעורבות פוליטית. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מצטרפת ליושב-ראש שזה מיותר, אפשר להוריד. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

ירד. הגיע הזמן לעשות סדר בנושא הזה. קראתי את טופס ניגוד העניינים שנותנים לפוליטיקאים לשעבר, לחברי מפלגה. אין סיכוי למנות אותם, אלא אם כן יש להם כישורים מאוד מיוחדים, ואת זה הם צריכים להוכיח באותות ובמופתים. גם המונחים שבהם משתמשים בטפסים לא רלוונטיים, כמו העניין של זיקה פוליטית. בזה שאתה מכיר שר אתה כבר נגוע. אתה יכול להיות מהמפלגה הנגדית לו, אבל ברגע שהכרת אותו אתה פסול. זו הזיה מארץ ההזיות. אני מכיר מנהלות בתי ספר ומורות בבתי ספר שהן חברות מפלגה. נראה לי יפה מאוד שמורות בבית ספר הן חברות מפלגה. הן יודעות להיות מורות בבית ספר ביום וחברות מפלגה בלילה. אגב, הרבה זה בגלל הפוליטיקאים. ברגע ששמים כל כך הרבה חומות סביב הדבר הזה המקום הופך להיות מצורע. אסור שמפלגות עם ייצוג פוליטי יהיו מקומות מצורעים. את פקודת הראיות אני משאיר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את פקודת הראיות אתה משאיר?


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם את הבחירות לכנסת?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

את הבחירות לכנסת אני רוצה להוריד, אלא אם תנסו לשכנע אותי אחרת.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה ממש נכון להוריד את זה.

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

בקשר לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית), יש, לפחות ממה שאני ראיתי, הוראה אחת מהותית שמדברת על זה שעובד המדינה לא יעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי ציבור כאמור בסעיף 2 לחוק בחירות (דרכי תעמולה). אם אפשר, רק את ההוראה הזאת מתוך החוק להחיל. זה איסור שלא קבוע בשום מקום אחר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הוא מגיע לשם לישיבה והולך הביתה. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

את ההוראה המובנת מאליה והמוסכמת לא יהיה מקור משפטי שייצור את האיסור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה היה בנוסח, אבל עכשיו הורדנו את זה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

	זה לא היה בנוסח. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה היה בנוסח, לא הורדנו את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה סעיף חדש.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מוריד את הסעיף המפלגתי. היא רוצה מתוך הסיפור המפלגתי להוסיף סעיף אחד בכל זאת, כי היא לא רוצה שיעסקו בפעילות מפלגתית בתוך מועצת הניקוז. ממילא הם לא עובדי הרשות, הם לא עובדי המועצה. נראה לי שזה סתם לכתוב פה איזו מן אמירה שמחשידה אנשים.

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

אם זה לא ייכתב פה, הנורמה לא תחול.


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני לא מסכים איתך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

משפטית היא לא תחול.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אפשר להוסיף ממש סעיף קטן, שבנוכחות שלו במבנה אסור לו להשתמש בנכסי - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה ההחלטה?

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

	בפסקה (4), במקום "חוק שירות המדינה" יהיה כתוב "סעיף 3ב לחוק שירות המדינה".  

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

סעיף 3ב לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים). מה עם (6)? 

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

הורדנו. 

ניגוד עניינים	2ד.	(א) 	בסעיף זה – 

				""בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת
				ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או
				דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב
				כאמור שהוא שלוב; 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מה זה "קרוב שלוב"?

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

קרוב שלוב זה קרוב חורג. אפשר לכתוב חורג.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אם נהוג לכתוב שלוב, זה יישאר כך. 

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

		"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח –
		1968;

		"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון,
		נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק
		בנושא מחוץ לדיון;

		"ניגוד עניינים", של חבר מועצת הניקוז – ניגוד עניינים
		בין מילוי תפקידו במועצת הניקוז לבין עניין אישי או
		תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

		"'קרוב" – של חבר מועצת הניקוז – כל אחד מאלה:

(1) בן משפחה של חבר מועצת הניקוז;

(2) אדם שלחבר מועצת הניקוז יש עניין 
במצבו הכלכלי;

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

	מה זה "עניין במצבו הכלכלי"?

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

הרעיון הוא לשמור על העצמאות.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה שותף? יש לו מניות? מה זאת אומרת "עניין"?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

כתוב את זה ב-(3). למה צריך את (2)?

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

רוצים שלא תהיה זיקה בכלל – לא כלכלית, לא דרך תאגיד. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אפשר להוסיף פה בעלי עניין, לרבות עניין כלכלי, ולהוריד את הסעיף הקודם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בעל עניין זה כהגדרתו בחוק ניירות ערך.

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

בעל עניין מחוק ניירות ערך זאת הגדרה שעוסקת במבנה התאגידי, זה מי שמחזיק מעל אחוזים מסוימים מהתאגיד. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

ועניין במצבו הכלכלי זה אינטרס, שיש לו אינטרס במצב הכלכלי של אותו אדם. מנסים כנראה לכסות כל מיני סיטואציות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי ניסח את הסעיף? 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

זאת תבנית מקובלת של משרד המשפטים. אם נכתוב רק בן משפחה, זה לא תופס מצבים שבהם רוצים להתייחס גם לאדם אחר.  


 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה סעיף רחב שבא להגיד שכל עניין שיש לו, אם הוא נושה, אם הוא מתחרה שלו. 

 << אורח >> אור מלכי: << אורח >>   

יש את היישום בפועל. לא על כל קשר אומרים שהוא אסור. יש כאן בסוף שיקול דעת. היועצים המשפטיים בוחנים כל דבר לגופו. רוצים לכסות פה את כל המקרים.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

	כשמדובר במשקיפים שהם מטעם רשויות הניקוז, כתוב מפורשות שהחברות שלהם כמשקיפים  לא מהווה ניגוד עניינים עם עצם היותם ברשויות הניקוז. הדבר הזה צריך לחול גם על רשויות מקומיות. ברור לחלוטין שאם במועצה עולה משהו שקשור לרשויות המקומיות, זה לא יהווה משום ניגוד עניינים.

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

אני מסכים.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

בסדר, מקבלים את ההערה. 

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

(3) תאגיד שחבר מועצת הניקוז, בן משפחתו או אדם
כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4) גוף שחבר מועצת הניקוז, בן משפחתו או אדם 
כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

		(ב) 	לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת הניקוז מי שבשל כהונתו יימצא,
			באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו מלבצע את 
			עיקר תפקידו כחבר מועצת הניקוז.

		(ג)	חבר מועצת הניקוז לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול 
			בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

		(ד) 	נודע לחבר מועצת הניקוז כי הוא עלול להימצא במצב כאמור 
			בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב
			ראש המועצה. היה חבר המועצה היושב ראש – יודיע לשר.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני לא מבין מה זה עובד אחראי. זה מנהל עבודה? זה אחראי מכונות?

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

אנחנו לא מטילים אחריות על מנהלים או בעלים של עסק, אלא על פונקציה שיש לה תפקיד של פיקוח או אחריות מיוחדת בתוך אותו גוף. אני מכירה את המונח הזה מתקנות צער בעלי חיים בחזיריות. בחזיריות יש פונקציה שנקראת עובד אחראי, שזה עובד שיש לו תפקיד מיוחד. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

כמה מקומות כאלה יש?


 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

מכיוון שזה מופיע ככה בתבנית של משרד המשפטים, כנראה שמתכוונים לעובד שיש לו איזו שהיא אחריות במסגרת התפקיד שלו באותו גוף.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

גם אחראי מכונות הוא אחראי. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

זה תלוי הקשר. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הבעיה בדברים שעושים אותם רחבים מידי, זה שבסוף זה פוגע באוכלוסייה שלא מתכונים לפגוע בה. צריך להגדיר את זה טוב יותר.

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

לפני כמה שנים היה צוות שישב ועשה חשיבה מחודשת בכל התחום הזה של ניגודי עניינים. יצא מסמך הנחיות שמאוד מאוד מקל על התפישה, מאוד מאפשר. לא מגיעים למצבים של מניעה, אלא במצבים מאוד מאוד קיצוניים. היכרות עם שר לכשעצמה אף פעם לא פוסלת, רק זיקות חזקות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

השנה פסלו שניים שהייתה להם היכרות עם שר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את אותה הוראה שהחלנו על המשקיפים, נחיל גם לעניין ניגוד העניינים, שלא יראו אותם כנמצאים במצב של ניגוד עניינים רק בשל תפקידם ברשות מקומית.

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד 2ג ו-2ד?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 3	6.	בסעיף 3 לחוק העיקרי:

(1) אחרי סעיף קטן (א), יבוא:

"(א1) המניין החוקי בישיבות מועצת הניקוז הוא רוב
חבריה ובהם יושב ראש המועצה.

(א2) החלטות מועצת הניקוז יתקבלו ברוב דעות 
החברים המשתתפים בישיבה; היו הדעות שקולות,
תכריע דעתו של יושב ראש המועצה";
(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא: "בה יהיו חברים לפחות
אלה: שני עובדי המשרד, שני עובדי הרשות הממשלתית
למים ולביוב, עובד המשרד להגנת הסביבה ועובד הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים";

סעיף קטן (ב) נוגע לוועדה הנדסית, שזו ועדת המשנה של מועצת הניקוז. 

(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) קיום מועצת הניקוז, סמכויותיה ותוקף החלטותיה 
ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי
המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, 
ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה";

(4) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה המתחילה במילים 
"לרבות המנין החוקי שלהן" יבוא "ככל שלא נקבעו 
לפי חוק זה; דרכי עבודת המועצה וסדרי דיוניה 
יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד".

 גם כאן מדובר בהוראות מאוד מקובלות בחקיקה לגבי עבודתן של מועצות ציבוריות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני רוצה לדעת מה קורה אם היושב ראש מסיים תפקיד או מתפטר. אני סבור שעד שממונה תחתיו יושב ראש אחר צריך להיות ממלא מקום. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

המועצה תהיה רשאית למנות ממלא מקום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ממלא מקום ליושב-ראש המועצה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

בפסקה (2) יש ועדת משנה, ואנחנו מכירים ועדות משנה של מועצות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מה זו הוועדה הזאת? 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

זו ועדה מקצועית שקבועה גם היום, רק שהרכבה לא קבוע בחוק. זאת ועדה מקצועית שהיא שלב בתכנון של תכניות למפעלי ניקוז. ההרכב שלה היום אינו קבוע בחוק. מועצת הניקוז עצמה ממנה אותה. הסעיף הזה מבקש לקבוע בה איזה שהוא הרכב ליבה. דרך אגב, זה משקף את המצב הנוכחי במידה רבה. יש מינימום של חברים שכבר החוק קובע, והמועצה יכולה להחליט שדרוש שם נציג כזה או אחר.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני חושב שצריך להיות מספר אי זוגי של חברים. הייתי מציע למנות את אחד משני נציגי השלטון המקומי שם, ואז יהיו שבעה חברים במקום שישה. מקובל עליכם?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

כן.


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד סעיף 6, מי נגד?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 4	7.	בסעיף 4 לחוק העיקרי – 

(1) בסעיף קטן (א), במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא
"הממונה", ובסופו יבוא "היתר כאמור טעון הסכמת מנהל 
הרשות הממשלתית";


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מבין שזה חלק מההסכמות שהגעתם אליהן. אתם לא רוצים היוועצות, אתם רוצים הסכמה. מה קורה במצב שבו מנהל הרשות הממשלתית לא משיב? האם אפשר לקצוב את זה בזמן?

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

30 יום זה בסדר?

 << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >>   

אם אפשר לתת לו 45 יום - עדיף.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

בסדר, 45 יום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ואם לא התקבלה התייחסות, רואים אותו כאילו הסכים. 

(2) סעיף קטן (ב) – בטל.

תיקון סעיף 5	8. 	בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא  
		"הממונה", ובסופו יבוא "היתר כאמור טעון הסכמת מנהל הרשות
		הממשלתית".

גם כאן אותו תיקון, כלומר התייחסות תוך 45 יום, ואם לא התקבלה התייחסות, רואים את מנהל הרשות כאילו הסכים. 

תיקון סעיף 6	9. 	בסעיף 6 לחוק העיקרי – 

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לקבען"  יבוא "בצו";

(2) סעיף קטן (ג) – בטל.

תיקון סעיף 7	10. 	בסעיף 7 לחוק העיקרי – 

(1) בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "מנהל הרשות
הממשלתית" יבוא "הממונה" ובמקום "לצוות על מי"
יבוא "להורות למי";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "הצו" יבוא "ההוראה" 
ובמקום "מנהל הרשות הממשלתית יבוא "הממונה
או מי מטעמו".

מדובר בסעיף 7 על צו להחזרת המצב לקדמותו במקרים שבהם הייתה הפרה של סעיפים 4 ו-5.

תיקון סעיף 8	11. 	בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום  "מנהל הרשות הממשלתית"
			יבוא "הממונה".

	כל הסעיפים שעכשיו הקראתי הגיעו בעקבות ההערות של יושב ראש הוועדה בעניין ריכוז סמכויות הרגולציה על תחום הניקוז בידי משרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
הסעיפים אושרו. 
 
 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני רוצה להצביע על ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב. מי בעד ההסתייגויות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגויות לא התקבלו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד סעיף 11, ירים את ידו?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף 13 גם כן נידון.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 12	14.	בסעיף 12 לחוק העיקרי, במקום הסיפה המתחילה במילים 
			"במילוי תפקידיה" יבוא "במילוי תפקידיה לפי חוק זה 
			תפעל רשות הניקוז גם למניעת מפגעי בריאות העלולים
			להיווצר בתחומה, במעשה או במחדל, עקב מילוי תפקידיה
			כאמור, לטיפול במפגעים כאמור או לסילוקם; מבלי לגרוע
			מהוראות כל דין, במילוי תפקידיה לפי חוק זה תפעל רשות 
			הניקוז גם בשים לב לצורך למנוע, ככל הניתן, יצירת 
			מפגעים סביבתיים בתחומה או החמרתם". 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
אושר.
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 18	15.	בסעיף 18 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (6) יבוא:

				"(7) השפעת המפעל על הסביבה, על מקורות המים ועל
				איכות המים בהם".
 
 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

החוק מנחה לאיזה נושאים התכנית צריכה להתייחס כשמקדמים תכנית למפעל ניקוז. את רשימת הנושאים אנחנו מרחיבים, כפי שמקובל היום, גם להשפעה של הפרויקט הזה על היבטי מים, גם להשפעה של הפרויקט הזה על היבטי סביבה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 19	16.	בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא 
			"הממונה".

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
אושר.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 23 כבר נדון ב-14 בדצמבר.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד סעיף 17 כפי שהוקרא ונדון ב-14 בדצמבר?

הצבעה
אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 25	19.	בסעיף 25(ב) לחוק העיקרי, הסיפה המתחילה במילים "אלא שמנהל 
			הרשות הממשלתית" – תימחק.

תיקון סעיף 26	20. 	בסעיף 26(א) לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא
			"הממונה".

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד סעיפים 19 ו-20?

הצבעה
הסעיפים אושרו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש הצעה לתוספת לסעיפים שביקשה רשות המים, בתיאום עם משרד החקלאות.  

 << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >>   

במסגרת השיח שלנו עם משרד החקלאות הצענו פה שינוי שיאפשר לתכניות ניקוז שיש בהן פעולות שטעונות רישוי לפי חוק המים להגיע למנהל רשות המים, כדי לעשות את הבדיקה המקצועית איפה צריך רישיונות גם לפי חוק המים. זו אופציה, זו לא חובה. תכנית ניקוז שרשות הניקוז תבחר לעבור איתו את המסלול הזה תקבל בסופו של התהליך איזו שהיא אמירה של מנהל הרשות של מה צריך לתקן כדי שהדברים יתאימו, מה צריך לעשות כדי שאפשר יהיה לקבל את הרישיונות. אם בסופו של התהליך התכנית תתקבל ותבוצע בהתאם לאמירות האלו, אפשר יהיה לקבל את הרישיונות הנדרשים לפי חוק המים, כאשר הרישיונות האלה יהיו תקפים כל עוד אין שינויים בתכנית, כל עוד ממלאים אחר הוראות הרישיונות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

זה דווקא נראה לי הסדר מאוד טוב, חדשני אפילו. הלוואי וכולם היו מקדמים כאלה הסדרים טובים. אני קורא לכל משרדי הממשלה לאמץ את שיתוף הפעולה בין משרד החקלאות לרשות המים. באמת יישר כוח לכם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	22א.	(א) רשות ניקוז רשאית להביא הצעה לתכנית מפעל ניקוז לבחינה
		מוקדמת של מנהל הרשות הממשלתית, כדי שיבחן אם יש פעולות
		בתכנית המחייבות רישוי לפי חוק המים.

		(ב) מנהל הרשות הממשלתית יבחן את הוראות תכנית מפעל 
		הניקוז הכלולות בהן פעולות הטעונות רישוי לפי חוק המים.

		(ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור מותנה למתן 
		רישיונות לפי חוק המים ולקבוע את תנאיהם, אם מצא כי 
		הוראות תכנית מפעל הניקוז תואמות את ההוראות לפי חוק
		המים, ולעניין רישיון החדרה –אם קוימו גם הוראות סימן
		ה' לפרק השני בחוק המים, ורשאי הוא להתנות את אישורו
		בתנאים.

	האישור מותנה בהשלמת הליכי אישור תכנית מפעל ניקוז. גם את זה נצטרך לחדד בנוסח.

 << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >>   

או תנאים מהותיים כשהוא מבקש שינוי בתכנית. הוא יכול לתת התניות שונות, כאשר רשות הניקוז יכולה לבחור אם כן או לא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, רק שכשאומרים אישור מותנה צריך להגיד במה הוא מותנה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

זה רק אם יש בתכנית שינוי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מדובר על טיוטת תכנית. 

	22ב.	(א) הקימה רשות ניקוז מפעל ניקוז לפי תכנית מפעל ניקוז שניתן לגביה
		אישור מותנה לפי סעיף 22א, ובתנאים שנקבעו לפיו, ייתן מנהל הרשות
		הממשלתית רישיונות לפי אותו אישור, שיחולו כל עוד לא שונו הוראות
		התכנית.

		(ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות מנהל הרשות הממשלתית
		לפי חוק המים לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו, אם בעל הרישיון הפר
		את הרישיון או תנאים שנקבעו בתכנית מפעל הניקוז.

	אני מניח שצריך גם להוסיף את המילים "או תנאי האישור המותנה" באותו סעיף.

 << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמובן שזה אופציונאלי, רשות ניקוז לא חייבת. על תיקון סעיף 43א הוועדה יכולה להצביע. אני כן אגיד שאת המונח "מכסות" החלפנו לבקשתך, אדוני היושב ראש, במונח "היטלי ניקוז אזוריים". היו כאן עוד כמה שינויים שהוסכמו - שתהיה התייעצות עם שר הפנים לעניין החמישית מהיטל הניקוז האזורי, ושתינתן זכות שימוע גם לרשויות המקומיות שחברות ברשות הניקוז. כל השינויים שהוסכמו באותו דיון הוטמעו כבר בנוסח. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

העברנו שאלה בעניין הזה למשרד החקלאות ולייעוץ המשפטי לוועדה, האם החלפת השם ממכסות להיטלי ניקוז אזוריים הוא שינוי סמנטי בלבד.  


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סמנטי בלבד.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

יועצי השלטון המקומי שנמצאים בוועדה בוודאי יודעים שכשמדובר ברשויות המקומיות, ההיטלים זה לפי מטר רבוע, לא לפי שיטות אחרות, וכשמדובר ברשויות ניקוז, אז יש שיטה אחרת שנוהגת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד סעיף 22?

הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 43ב כבר נדון, אפשר להצביע עליו.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
אושר

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 43ג		בסעיף 43ג לחוק העיקרי – 

			3א.	(1) בכותרת השוליים, במקום "המכסות" יבוא "היטלי הניקוז
				האזוריים";

			(2)בסעיף קטן (א), במקום "מכסות" יבוא "היטלי ניקוז אזוריים",
			ובמקום "המכסה שנקבעה" יבוא "היטל הניקוז האזורי שנקבע".					 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 47		24. 	בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "למנהל הרשות הממשלתית"
				יבוא "לשר".


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?
הצבעה
אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיקון סעיף 48 כבר נדון, אפשר להצביע עליו.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד?

הצבעה
אושר.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף 26 נוגע להחלפת סעיף 49 והוספת סעיפים 49א עד 49ה לגבי הפעלת סמכויות אכיפה כלפי רשות הניקוז, לרבות מינוי מנהל מיוחד.

	26.	במקום סעיף 49 לחוק העיקרי יבוא:

		"הודעה לרשות	49. 	(א) סבר הממונה שרשות ניקוז אינה ממלאת תפקיד 
		ניקוז על פגמים		מתפקידיה לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את ענייניה
		ומתן הוראות		בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתה למלא את 
		לתיקון			חובותיה לפי חוק זה, רשאי הוא לתת לרשות הניקוז
					הודעה בכתב, בה יפורטו הפגמים שנפלו לדעתו 
					בהתנהלותה ולדרוש מהרשות להעביר את התייחסותה
					או השגותיה לגבי הפגמים תוך פרק הזמן שיקבע 
					בהודעה.

					(ב) הגישה רשות הניקוז התייחסות או השגות כאמור
					בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר
					לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לרשות הניקוז,
					ואם דרש את תיקונם של הפגמים – יקבע בהחלטתו
					את התקופה שבה על רשות הניקוז לעשות כן.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אולי כדאי ב-49(א) שזה יהיה תוך פרק זמן סביר. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

אין בעיה לכתוב את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התראה לרשות			49א.	(א) לא תיקנה רשות ניקוז פגמים בהתאם להוראות 
ניקוז על פגמים				הממונה לפי סעיף 49, או לא הגישה את התייחסותה
ועל סמכויות ביצוע			או השגותיה כאמור באותו סעיף, או שסבר הממונה
					שרשות ניקוז מנהלת את ענייניה בדרך הפוגעת באופן
					משמעותי ביכולתה למלא את חובותיה לפי חוק זה,
					רשאי הוא לתת לרשות הניקוז התראה בכתב (בסעיף
					זה – התראה). 

					(ב) בהתראה יודיע הממונה לרשות הניקוז מה הפגמים
					שנפלו לדעתו בהתנהלותה, וכי ככל שלא יתוקנו
					הפגמים להנחת דעתו בתוך פרק הזמן שקבע
					לכך, רשאי הוא להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף
					קטן (ה) או (ו) או למנות מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב.

					(ג) ניתנה לרשות הניקוז התראה לפי סעיף קטן (א),
					יכנס בתכוף לאחר מכן יושב ראש רשות הניקוז
					את מליאת הרשות, לישיבה בהשתתפות הממונה,
					בה יציג הממונה את הנסיבות שהובילו למתן 
					ההתראה ובכלל זה את הפגמים שנכללו בה.
					בסמוך לאחר מכן תגבש מליאת הרשות את 
					התייחסותה להתראה או הצעת מתווה לתיקון
					הפגמים, ויושב ראש הרשות יעבירו לאישור
					הממונה.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא צריך לתחום בזמן?
				
 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מתי יש לו זמן לתקן? יכול להיווצר מצב שהממונה יוציא מיד ולא יהיה לו זמן לתקן את זה. 

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

יש הודעה, אחר כך התראה. בכל שלב הוא נותן לו הזדמנות לתקן.

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

יכול להיות שבשלב ההודעה הוא יגיע להחלטה לפיה לא תידרש דרישה לתיקון פגמים שאז לא צריך לקצוב את הזמן.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

איך שהוא נתן את ההתראה הוא יכנס את מליאת הרשות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוא רוצה להציג את הנושא, להגיד למה בכלל נשלחה התראה. סמוך לאחר מכן תגבש המליאה את התייחסותה.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מה זה "בתכוף"? צריך לתחום את זה בלוח זמנים. אולי לא יאוחר משבעה ימים, או לא יאוחר מארבעה ימים.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אחרי ההתראה הם צריכים זמן לתקן. מה שכתוב פה זה שיש התראה, כשמיד לאחר מכן הוא קורא למליאה ומגבשים המלצות. 

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

הכינוס של המליאה הוא בגלל שניתנה התראה. התראה זו כבר עליית מדרגה, זה כבר לא הכלי היותר רך של ההודעה. הוא צריך לכנס את המליאה והממונה צריך להגיע ולהשמיע. הם עוד לא חייבים לגבש את ההתייחסות באותו מקום.


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

כתוב שלאחר מכן תגבש מליאת הרשות התייחסותה.

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

זה לא חייב לקרות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

לא חייב, אבל אפשר להבין את זה ככה. את חושבת שהמועצה תתכנס כל פעם מחדש?

 << אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>   

אנחנו חושבים שזה לא חייב להיות באותו דיון. אפשר לנסח כך שיהיה מובן שהגיבוש של ההתייחסות של הרשות לא צריך לקרות באותה ישיבה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא מה שכתוב. כתוב "בסמוך לאחר מכן".

 << אורח >> עדי ארקין: << אורח >>   

מכנסים את המליאה כדי לדון בהתראה, כשבסמוך לאחר הדיון הזה היא אמורה לגבש את ההתייחסות.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז אולי לא לאחר מכן, אלא לאחר הדיון.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

אני רק מבקשת לחדד שסעיף 49א עוסק במספר מצבים. הוא עוסק במצב שבו כבר נשלחה הודעה, אבל הוא עוסק גם במצב שבו לא נשלחה הודעה. אם סבר הממונה שיש פגיעה משמעותית, אפשר לדלג על ההודעה ולהגיע ישר להתראה.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו דיברנו על שלושה מצבים: לא תיקנה פגמים בהתאם להודעה, בכלל לא התייחסה, או שהוא סבר שהיא מנהלת את ענייניה בצורה שפוגעת משמעותית ביכולת שלה - -

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

שאפשר לדלג מעל ההודעה.

 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

ככל הנראה הייתה בינינו איזו היא אי הבנה מסוימת. אני לא רואה שום מצב שהממונה מחליט לבד בלי דיאלוג עם רשות הניקוז. הממונה, גם כשהוא סובר את הכי חמור, הוא מנהל איתה דיאלוג, הוא אומר לה ומאפשר לה להגיב. אם בסוף הוא חושב שהיא לא תיקנה או התעלמה והפגם הוא כזה, אז - -  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה התוספת שאתם מבקשים?


 << אורח >> ערן אטינגר: << אורח >>   

יש סצנריו של התעלמות שגורם לבלבול. יש סצנריו שהרגולטור מודיע על פגמים, אבל הגוף מצפצף, לא מגיב בשום צורה, לא מכנס בשום צורה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

שם מגיעה התראה. אחרי ההתראה צריך להיות איזה פרק זמן שהוא יתקן, שזה מה שחסר לי פה. חברים, תנסחו. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>