פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 11/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 83 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ה (11 בפברואר 2025), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מיכאל מרדכי ביטון מוזמנים: איתמר גזלה – מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ניצן קרסנטי – ראש אגף בכיר צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה אוראל אלוני – המנהלת הלאומית לצמיחה כלכלית, משרד הכלכלה והתעשייה יוסי עדס – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה שרון חצור – סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד האנרגיה צח בסול – אגף התקציבים, משרד האוצר סלעית לב – מנהלת אגף גיוון גיאוגרפי דמוגרפי, רשות החדשנות ירון דקל – מנהל מדעי, מכון שמיר למחקר ארנון קולומבוס – מנכ"ל InNegev, חממה טכנולוגית נגה סלע שלו – מנכ"לית חממת פודטק פרש סטארט סיון יחיאלי – מנכ"ל i4Valley ייעוץ משפטי: עופרי נודל מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום. אנחנו בדיון המשך על חממות טכנולוגיות, הצעת התקציב לשנת הכספים 2025, סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו רוצים להציג את ההצעה המעודכנת שלנו לאחר הרבה מאוד דיונים שהיו בוועדה ואחרי ששמענו את הקולות שעלו מהוועדה. אני אעשה את זה מאוד מאוד מהר ואני אתרכז כמובן בחלק של החממות ושל המו"פ, כמו שהוועדה ביקשה. (מצגת). להבנתנו לפחות, אנחנו בין המשרדים היחידים שהגישו את הבקשה לפני קבלת התקציב. החידוד שאנחנו עשינו, חשבנו על הצעה שהיא פעם אחת חופפת באופן מלא את מטרות הקרן, פעם שנייה היא מעודדת תעסוקה, פעם שלישית מצמצמת פערים חברתיים. חשבנו על הצעות שיש בהן פשטות תהליכים, כלומר שיש לנו כלי מדיניות קיימים שאפשר לעבוד איתם ואפשר להוציא את הכסף, לא להמציא דברים שאי אפשר לזוז איתם. הוועדה ביקשה מאיתנו לעשות איגום משאבים, כלומר ללכת בתוכניות משותפות עם משרדים אחרים וגם ביקשה להראות איפה יש מצ'ינג של המשרד, גם את זה אני אציג, והדבר האחרון זה שהוועדה ביקשה מינוף והתנעה של פרויקטים חדשים. אני אזכיר את ההצעות שהיו לנו, גם הקודמות. בקידום אנרגיות מתחדשות במרחב המבונה אנחנו הקצינו הקצאה של 55 מיליון שקל, 30 מיליון שקל לטובת קירוי מגרשי ספורט בפאנלים סולריים ביחד עם משרד התרבות והספורט וביחד עם משרד החינוך. גם להצעה הזאת אפשר לייצר מצ'ינג גם מהמשרד ולהערכתנו גם מהמשרדים האחרים. הצענו 10 מיליון שקל לקרן הלוואות לבתים משותפים, פרויקט שהוצע גם על ידי חברת כנסת, 10 מיליון שקל לתמיכה במרכזי יישום רשותיים ו-5 מיליון שקל להעלאת המודעות הציבורית בנושא. הפרויקט הזה הוא פרויקט שנידון כמה וכמה פעמים, שני החידודים שיש לנו זה אחת, שאנחנו נגיש את זה במשותף עם המשרדים הרלוונטיים, ושתיים, לבקשת הוועדה אפשר לייצר פה גם מצ'ינג שלנו ואנחנו מאמינים גם של המשרדים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה עלות למגרש? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כמה מאות אלפי שקלים. למטה אפשר ממש לראות את כמות המגרשים שאפשר לייצר בסכום הזה. שוב פעם, זה סכום שאפשר לייצר עליו מצ'ינג. הפרויקט הבא הוא קרן הלוואות לבתים משותפים. גם על זה דיברנו בוועדה בשלבים הראשונים. הרעיון הוא לייצר איזה שהיא קרן צוברת, כלומר שמי שמסיים עם הקרן מחזיר את הכסף לתוך הקרן ואז אפשר לממן פאנלים סולריים על בתים משותפים. זה פרויקט אימפקט, הוא ממש יכול לייצר שינוי משמעותי, הוא הוצע גם על ידי חברת הכנסת. זה לא סכום גבוה מדי, אבל בעינינו הוא יכול לפתור חסם מאוד מאוד משמעותי שיש היום בהתקנה בבניינים קיימים של פאנלים סולריים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לקרן שלנו? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לקרן ייעודית שתממן הקמה של פאנלים סולריים על בתים משותפים. הנושא השלישי שאנחנו מציעים זה תמיכה במרכזי יישום רשותיים. אנחנו מבינים שהרשויות המקומיות הן קטליזטור מאוד מאוד משמעותי של קידום של אנרגיות מתחדשות ובכלל של אנרגיה ירוקה. אנחנו חושבים שצריך לייצר מוקד פיזי או דיגיטלי שאפשר יהיה להעביר מידע לתושבים, שיהיה אפשר להתאים את תוכניות העבודה הרשותיות, שאפשר לייצר שם גופי ידע משמעותיים. אנחנו מזהים את זה כאחד החסמים שיש היום לקידום של אנרגיה מתחדשת במרחב המבונה. הנושא האחרון בעניין הזה זה העלאת המודעות הציבורית ליתרונות של סולרי בדו שימוש, כלומר אנחנו מזהים היום שיש פער אצל הציבור, לא כולו יודע מה היתרון הגדול שיש ל-PV וזו הצעה נוספת שיש לנו. אם לסכם רגע את הנושא של האנרגיות מתחדשות, אז דיברנו על מגרשי ספורט, דיברנו על קרן, דיברנו על מרכז יישום ובסוף גם דיברנו על העלאת מודעות. הנושא הבא שאני רוצה להציג ואותו לא הצגנו בפעם הקודמת זה כל הסיפור של חדשנות ומו"פ במשק האנרגיה. פה לבקשת חבר הכנסת יש ניתוח של המצב של ישראל בהשוואה בין-לאומית בהשקעות במו"פ בתחום האנרגיה. כמו שאתם יכולים לראות, למדינת ישראל יש עוד איפה להשתפר בנושא הזה. באופן כללי הבעיה העיקרית באנרגיה היא שזה תחום שדורש השקעה מאוד גדולה בתשתיות, דווקא בשלבים של אחרי הפיתוח ולכן המדינה נדרשת לתמוך באופן משמעותי מאוד. מה שאנחנו מציעים פה זה שלושה מסלולים. מסלול אחד של תמיכה ישירה בחברות ובמיזמים חדשניים. אני אציג שני כלים שיכולים לעשות את זה, אחד בשיתוף עם רשות החדשנות ואחד כלי שלנו. אנחנו מציעים הצעה לתמיכה ב-15 מיליון שקל לטובת הרחבת מרכזי חדשנות וחממות קיימות בנגב ובגליל ביחד עם רשות החדשנות. אני מזכירה, אנחנו מציעים פה הצעה משותפת שהרעיון שלה בעצם זה לקחת חממות קיימות ולייצר תחום פעילות רלוונטי בנושא אנרגיה ואז להערכתנו אפשר לתפוס את שלוש מטרות הקרן, אפשר לעשות גם מתחדשות, גם מו"פ וגם לשפר את התעסוקה בנגב ובגליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם מתואמים עם מרכז החדשנות? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו מתואמים עם רשות החדשנות. הרעיון הוא לתמוך בחלק מהמרכזים החדשים, יש לנו הצעות של חלקם, שהם אומרים שהם רוצים לפתוח פעילות חדשה בתחום האנרגיה, הם רוצים לתמוך בחברות חדשות בתחום האנרגיה וזו עבודה משותפת שאנחנו יכולים לעשות יחד עם רשות החדשנות. אנחנו יכולים להביא את הידע הגדול שיש לנו, לחבר את החברות שיש לנו בתחום ובאופן הזה לפתח גם את האזור וגם לפתח את תחום האנרגיה. זו הצעה שלנו שהיא משותפת עם רשות החדשנות. ההצעה השנייה בהקשר הזה זה תמיכה ישירה בחברות ובמיזמים חדשניים. פה יש שני כלים שאנחנו מציעים, יש את המסלולים שלנו, הם נקראים מסלולי הזנק, חלוץ והדגמה. המשרד תומך בחברות בשלבים האלה. אנחנו מציעים לעשות מסלול ייעודי לתמיכה בסטרטאפים ובחברות בתחום האנרגיה במצ'ינג שלנו ביחד עם הקרן. אפשר גם לייצר תעדופים לפי אזורי עדיפות לאומית וכו', לפי הכללים שהמשרד מייצר תמיכות. הרעיון הזה זה לקחת את התקציב, תקציב לא גדול, אפשר לשים פה תקציב של 15-10 מיליון שקל ולאפשר לחברות לצמוח באזורים האלה ואז שוב פעם אנחנו מקבלים גם מו"פ, גם בדרך כלל אנרגיה נקייה, אגירה, מימן, חדשנות וגם תעדוף לפריפריה. המסלול השני שאנחנו מציעים פה זה מסלול שנקרא PRESEED בשיתוף עם רשות החדשנות. במסלול הקודם אנחנו תומכים ממש בפרויקטים, במסלול הזה אפשר לתמוך בחברות. זה פרויקט שאפשר לעשות עם הרשות במצ'ינג משותף שלנו ושלהם במסלולים שמתעדפים חברות בתחום האנרגיה הירוקה באזורים הרלוונטיים. אלה שני כלים קיימים שאפשר להפעיל אותם מחר בבוקר כדי לקדם גם מו"פ, גם אנרגיה מתחדשת וגם השקעה בתעסוקה ובפריפריה. הפרויקט השלישי שאני אציג זה פרויקט החממות. אני לא חושבת שצריך לפרט עליו יותר מדי, הוא עלה גם פה בוועדה מהרבה מאוד מציגים שהגיעו, ואני רק אגיד שהחידוד שלנו בעניין הזה זה שאנחנו חושבים שאפשר לייצר פעילויות חדשות בתוך המרכזיות שרלוונטיות לאנרגיה ירוקה. יש לנו ממש הצעות מהחממות עצמן, זה תחום שנורא מעניין אותן, יש חברות בתחום הזה, נמקד את הפעילות לשם ואז, בעיניי לפחות, תופסים את כל המטרות. והפרויקט האחרון הוא מיזם משנה מציאות. אנחנו רוצים להקים סוג של עמק חדשנות לחדשנות ומימן. סביר להניח שהוא יקום באזורים מרוחקים יותר. זה פרויקט שאנחנו משקיעים בו לא מעט. אנחנו כמובן גם ניתן מצ'ינג משלים לנושא הזה. אז אם אני מסכמת את ההצעות שלנו, שוב פעם אחרי שאנחנו חידדנו אותן, גם לבקשת הקרן, אבל גם להבנתי למטרות של הקרן והדברים שעלו פה בוועדה, אז אנחנו מציעים מרכז יישום לרשויות, קרן הלוואות לבתים משותפים, פרויקט של הסברה והעלאת המודעות, תמיכה על קירויים של מגרשי ספורט ב-30 מיליון שקל, תמיכה ישירה במיזמים חדשניים וחברות בשני מסלולים, מענקים לתמיכה ישירה בסטרטאפים ותקצוב פיילוטים, הרחבת מרכזי החדשנות והחממות לתחומי האנרגיה המתחדשת בפריפריה בשיתוף עם רשות החדשנות ובסוף תמיכה משלימה לקידום מיזם משנה מציאות. עד כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בעלי החממות כאן, הנציגים כאן, כמה מהפרויקטים שלכם קשורים לאנרגיה מתחדשת? ניקח אתכם כפיילוט. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> לנו יש היום פרויקט אחד שהשקענו בו של קצירת אנרגיה מאצות, יש לנו עוד שני פרויקטים של מימן שאנחנו בשלבי בחינת כדאיות. זה היום מתוך 14 פרויקטים. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אצלנו גם זה המיעוט, זה תחום שצריך להיכנס, לפתח, יש לנו גם הצעה משותפת איך לעשות את זה עם כל האקוסיסטם שפעיל בתחום הזה. אין לנו פרויקטים שהם ישירים עם אנרגיה, יש לנו חברה אחת שאנחנו עכשיו בדיונים איתם ואנחנו רוצים להיכנס ולהשקיע בהם. זו חברה שהיא מוכרת, היא גם קיבלה מענקים ממשרד האנרגיה ואנחנו נכנסים לתחום הזה יותר. פחות היינו בו עד היום. << אורח >> ירון דקל: << אורח >> אנחנו עם משרד האנרגיה והחקלאות הקמנו את הפיילוט הראשון של אגרו PV בגולן והפיילוט הזה כבר פועל, יש כבר אפילו תוצאות ואנחנו מזמינים את הוועדה לבוא ולהתרשם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נגיע לסיורים. בעקבות הלו"ז נראה איך נעשה את זה, יש מצב שזה יהיה עד התקציב. << אורח >> נגה סלע שלו: << אורח >> אנחנו אמנם חממת פודטק, אבל אנחנו מרחיבים את התחומים שלנו לאגרוטק ובאזור אצלנו, איפה שגם פעיל מרכז החדשנות ומזין פרויקטים פנימה, יש הרבה מאוד ידע וניסיון בעולמות של אגרו וולטאי, אז גם שם יש הזדמנות דרך החממה לייצר השקעות בתוך עולמות התוכן האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם נשארתם בקרית שמונה במלחמה? << אורח >> נגה סלע שלו: << אורח >> אנחנו פונינו וכל החברות שלנו פונו ועכשיו חזרנו לשם, מחכים שגם החברות ירצו לחזור, זה חלק מהדיון כנראה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני חושבת שזה בדיוק העניין, זאת אומרת יש פה פוטנציאל אדיר, רובם עדיין לא נמצאים בתחומי האנרגיה, יש רצון, אנחנו מקבלים את ההצעות האלה ותקציב לא מאוד גדול יכול לעשות אימפקט מאוד משמעותי שאחר כך גם בעיניי ימנף עוד הרבה מאוד כספים אחרים. לכן אני חושבת שיש פה win win מאוד מאוד גדול והוא מתיישב בדיוק על מטרות הקרן. גם הדברים האלה ייעשו כמובן בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות ועם כל הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו בעד שיתופי פעולה. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> רק לפני שאני אתחיל אני רוצה להגיד שאנחנו שותפים למרכזי החדשנות האלה, כל החברים פה הם גם חברים שלנו ואנחנו תומכים בהצעה של משרד האנרגיה כי היא באמת רלוונטית גם לעוד משרדים שיכולים ליהנות מהאירוע הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה משרדים? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> יש שישה משרדים שרלוונטיים למרכזי החדשנות, רשות החדשנות, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה, נגב-גליל. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> המשרד לשת"פ אזורי, עבודה, שיכון ובינוי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם משתתפים גם בהשקעות? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> כן, בטח. אנחנו שמנו על זה 12 מיליון השנה ומבחינתנו כל כסף נוסף שנכנס זו השקעה לכולם ואלה תחומים שאנחנו מעודדים, אז אנחנו תומכים בהצעה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. יש לך משהו נוסף, דברים שלך? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> יש הרבה. נעים מאוד, אני מנהלת את אגף בכיר חדשנות וצמיחה שאחראי על הקלאסטרים התחרותיים וקהילות החדשנות. כמשרד כלכלה יש לנו חמש הצעות. אני אציג את ההצעה הראשונה שהיא תשתיות טכנולוגיות ו-AI לפריפריה, שזו הצעה יחד עם רשות החדשנות. בשבוע שעבר הוצג לכם 20 מיליון להכשרות עובדים ויש לנו עוד שלוש הצעות שחברים פה מהסוכנות לעסקים קטנים יציגו מיד בסוף המצגת. (מצגת). זו הצעה משותפת שאנחנו עושים עם מנהלת הצמיחה שהקמנו יחד עם הג'וינט ועם רשות החדשנות. מה שאנחנו מנסים זה למצוא תשתיות שיישארו פה לטווח היותר רחוק שהן תומכות באקוסיסטם בפריפריה, בתחומי הקלאסטרים התחרותיים בתחומים שיש לנו יתרון יחסי בהם. זה קול קורא שכבר נעשה במשרד הכלכלה וראינו שהתוצאות מאוד מאוד טובות. אנחנו השקענו בו השנה כ-70 מיליון במצ'ינג עם התעשייה של 1 ל-3 וכבר השנה הושקעו בזה כ-288 מיליון ₪ לתחומי הפריפריה. אנחנו יכולים לראות שכל שקל שאנחנו שמנו התעשייה הכפילה בשלוש. הוגשו כ-30 בקשות שאפשר לראות אותן לפי התחומים שלהן. אם אנחנו רוצים להתמקד באנרגיה, אז בעולמות האנרגיה והאקלים הוגשו ארבע בקשות, אנחנו קוראים לזה DeserTech, בתחומי האגרו פודטק הוגשו עוד שבע בקשות, בביוטק ו- Health עוד שבע, Defense וסייבר עוד שבע ובתחומים אחרים עוד חמש. 13 מהבקשות אושרו. כשאנחנו עשינו את המסלול הזה הוא לא היה מסלול ייעודי לפריפריה, הוא היה בכל הארץ, אבל אפשר לראות שרוב ההצעות שזכו הן כן היו בפריפריה, שזה מראה גם על המצוינות של ההצעות האלה, שהן התמודדו בצורה הוגנת מול כולם ועדיין זכו. היו עוד המון המון בקשות טובות של תשתיות בפריפריה שנגמר לנו הכסף בשבילם והיינו מאוד שמחים להרחיב את זה וכן להרחיב את השת"פ לא רק לתשתיות פיזיות אלא גם תשתיות של דאטה ו-AI בתחומים האלה שיכולים להיות מנוע צמיחה מאוד משמעותי. << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> אני ריכזתי גם את התהליך המקצועי שקשור לתשתיות AI, אז בכמה מילים קצרות אני אציג את המהפכה שסוחפת את העולם. בכל מה שקשור לזה בישראל אנחנו יורדים בדירוג בצורה מתמשכת ודי קטסטרופלית. אני אתן בקצרה את סיכום העבודה המקצועית. יש שלושה שלבים שאפשר להשקיע בהם ב-AI, אפשר לתת לסטרטאפים את הדאטה, אפשר לעזור להם לייצר את תשתיות החומרה ממש ואפשר לעשות להם business cases לדברים האלה. אנחנו בדקנו עם כולם, מול רשות החדשנות, מול מטה AI שהולך להיות מוקם במשרד ראש הממשלה וגילינו שהיתרון היחסי שלנו כמשרד הכלכלה נוגע לשלב הראשון. לסטרטאפים היום בישראל אין כמעט גישה להרבה דאטה. שלב אגרגציית המידע, יש בו גם יתרון בגודל ויש בו יתרון לממשלה. השילוב של שני הדברים האלה הוצג והתקבל באהדה גדולה על ידי השר ברקת ואנחנו רוצים להפוך את זה למכפיל כוח, זאת אומרת יש לנו היום חממות, יש לנו הכול, להצליח לייצר סטרטאפים בתחום הבינה זה יכול להיות משהו שהוא דרמטי. אנחנו היום גם מקימים פורום מומחים בכל אחד מהתחומים, אנרגיה, אגרו, לוקחים צ'יפ Data Scientists כאלה ושואלים אותם איזה דאטה הייתם צריכים. אנחנו מקבילים את זה לנפט מהאדמה. יש חברות כמו מקורות, יש להם המון המון דאטה שוכב מתחת לאדמה, אנחנו רוצים לייצר את התמריצים להוציא אותו. אלה דברים שהם יושבים הרבה פעמים על עניינים בירוקרטיים ולא על דברים ענייניים ואנחנו מאוד מקווים להצליח להוביל את הדבר הזה. שילוב הידיים הזה הוא מתוך ההבנה שזה מספיק גדול, אז ההצעה פה, ניצן, אם את רוצה לפרט אותה. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> כן, בסוף אנחנו מבקשים סכום של 30 מיליון שעליו המשרדים יוסיפו פי אחד וחצי, כלומר שסך הכול כסף ממשלתי מתקציב המדינה יהיה 75 מלש"ח והשוק הפרטי משלים עוד 225. כלומר בסופו של דבר אנחנו מוסיפים פה עוד 300 מלש"ח להשקעות טכנולוגיות בפריפריה כשהוועדה צריכה לשים רק 30 מתוכם, זה מכפיל עשר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> והכסף של המדינה כבר במקום? בסעיף הנכון? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> מקודם אמרתי, אנחנו כבר אחרי השקעה ראשונה של 70 מיליון ואנחנו רוצים לצאת למקצה נוסף, כי הגישו הרבה הצעות טובות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו אוהבים עברית, 2025, סעיף תקציבי בממשלה 45 מיליון שקל, קיים? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> כן, קיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמור למטרה הזאת? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> שמור למטרה הזאת בתוך סעיפי מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> והמינוף הפרטי, איזה ודאות יש על ה-225? << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> אני פשוט זוכר את המספרים. צריך להבין שאל מול ה-70 שהשקענו וקיבלנו חזרה 200 ומשהו מיליון היו עוד 90 מיליון שביקשו, שבאו עם חברה עסקית שאמרה: אני מוכנה להשקיע פי שלושה. זאת אומרת הפסדנו השפעה משקית של שליש מיליארד שקל רק כי לא היה לנו כסף. אלה חברות שעדיין רוצות את אותן תשתיות, הן עדיין מוכנות לשים את הכסף. וכל התהליך היה תהליך שקרה בפחות משנה. זאת אומרת יש עוד הרבה חברות ששמעו ואנחנו מצפים לקבל, ציפייה משמעותית מתוך התהליך הזה היא להצליח לייצר השפעה משקית של יותר ממיליארד על ידי כסף ממשלתי של 100 מיליון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תיאורטית אם הוועדה, תיאורטית, אני לא יודע אם יש לה יכולת, אבל אם היא תחליט שהיא מסוגלת לתת לך 10 מיליון שקל, מה תהיה ההשלכה של זה? << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> ההשלכה הישירה היא להצליח – הרי זה עובד בקאפים, הגענו להצעה האחרונה שאנחנו יכולים לממן, אנחנו נלך להצעה הבאה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם לא תקטינו את ה-45 מיליון שלכם? << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> לא, זה שם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה תהיה ההשלכה של הדבר הזה? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> ככל שיהיה לנו יותר תקציב יהיה לו יותר מינוף. אנחנו בכל מקרה מתכוונים לצאת למסלול בקרוב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואיזה השלכות יש לפרויקט הזה על החממות הקיימות, לטובה אם בכלל? << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> אפשר לשמוע את זה, זאת אומרת איך אתם רואים סטרטאפים בתחום הבינה נכנסים לשם ותשתיות נוספות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> משהו מזה יוזרם לחממות קיימות כעידוד? כתמריץ? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> אני חושבת שבסוף אתה מפתח את כל האקוסיסטם, ואם חממה מתחילה בשלב ההנבטה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> משהו מהכסף הזה יוזרם לחממות, לעודד אותם להיכנס ל-AI, קחו כל אחת חצי מיליון, מיליון, תתחילו לעבוד? אני שואל, אני לא יודע. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו הצגנו קודם, חבר הכנסת ביטון, הצעה לתמיכה ישירה בחממות האלה ביחד עם המשרדים הרלוונטיים לנושא של אנרגיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מוגדלת? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן, לנושא של אנרגיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו הצעה חדשה שנולדה עכשיו בשבועות האחרונים? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו הרי שלחנו במקור את ההצעה שלנו לקרן העושר בזמן, כתבנו אותה כשורה. בעקבות הדיונים בוועדות כאן וגם הבקשות שלכם העמקנו אותה. יש לנו הצעות מהחממות, אנחנו יודעים בדיוק מה הם הולכים לעשות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תוספתי לכל התקציבים האחרים שהממשלה העמידה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן, תוספתי. גם תוספתי וגם הם יילכו לתחום חדש של אנרגיה שרובם לא נמצאים בו עכשיו, ואז אנחנו מקבלים את כל מטרות הקרן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמו שאלותיי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> חשוב לי לומר, אני לא יודע בדיוק מה הפעילות שמתכננים לתקצב בתחומי הבינה המלאכותית, אם זה נוגע להנגשת מאגרי מידע, אבל קיימת - - - << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> בתוך הנגשת מאגרי מידע, זה חלק מהעבודה המקצועית, לא דורכים על רגליים, זאת אומרת הנגשת מאגרים ממשלתיים זה לא הסקופ שלנו, אנחנו רוצים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לבזבז כסף. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אז איזה מאגרי מידע? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כבר אגף שאמור לעסוק בזה. << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> נכון, אנחנו לא דורכים על רגליים. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> אני אגיד שהיה דיון בין מנכ"ל משרד הכלכלה למנכ"ל רשות החדשנות שהוחלט לשלב ידיים בסיפור הזה וברגע שיש את המסגרת לעשות עבודה מקצועית, להבין מה יש ומה אין ואיך אנחנו מרחיבים את הדבר הזה. אנחנו נשמח שתהיו חלק מהדיון. << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> ואני אשמח להרחיב לגבי החממות. הסיפור של להקים חממה במקום שיש לו יתרון יחסי, ניקח את נורטרה, הם לא פה, נורטרה הוקמה בצמח מפעלים. אני טבריאני, למדתי בבית ירח. נורטרה קמה על צמח מפעלים, צמח מפעלים היא חברת עוגן משמעותית שהיכולת של חברות אגרו בתחום הבינה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מנשה. << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> זה מנשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מנשה הכורדי שעבד כפועל עד שהוא נהיה מנהל של אלפי עובדים. מגיע לו. << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> חברות בתחום הבינה שיצליחו להשתמש בדאטה שיש לצמח מפעלים יוקמו בנורטרה, אין לי ספק בדבר הזה. זאת אומרת זה לא רק תקציב תוספתי לנורטרה, זה יכולת באמת להצליח לייצר שם חברה שבתוך ההסכמים שהיא תעשה עם נורטרה תוכל נורטרה לייצר כסף שהיא תפעיל את עצמה. אנחנו מנסים לחשוב פה במכפלות גדולות. בעיניי ככה זה יכול להיראות, זה לא רק עוד חצי מיליון שקל כי הם תומכים בבינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ניצן, אמרת שלא הגעתם לפריפריה, למה? לא הצלחתם להגיע לפריפריה, לכן אתם מבקשים תקציב כדי להגיע לכולם. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> לא, להיפך. אמרתי מתוך 30 בקשות נבחרו 13 שהרבה מהן כן בפריפריה. שמונה בקשות בפריפריה, שזה מראה על מצוינות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש שלוש כאלה בנגב ויש הרבה יותר בצפון. שאלנו למה, מה עניתם לנו? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה שני דברים נפרדים. חבר הכנסת, אתה מדבר על חממות וניצן מדברת על התמיכה שהם עשו במסגרת הקלאסטרים. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> נכון, תשתיות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם עלו פה הבדואים, שאלו מה אנחנו עושים למענם בנגב. יש לנו תשובה? << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> לא בדואים, אני אשמח לתת דוגמה על העוטף, אם אפשר. אפשר לראות פה במפה את ה- ISG intelligence, לא יודע מי יודע שאזור העוטף הוא מרכז בין-לאומי עם התמחות בזרעים בשיווק בין-לאומי, זרעים באיכות גבוהה. היינו בנתיב העשרה שסיפרו לנו שהם היו הכי טובים בעולם בזרעי פלפלים וגמבות. היכולת שלנו, מה שעשינו ב-ISG intelligence, שאלנו אותם מה צריך וכל שרשרת ערך בייצור זרעים תושקע ב- ISG intelligence ואם היום הם היו עושים רק את המו"פ בתוך הדבר, היום הם יוכלו לייצר עוד חממות, מעבדות וכל מה שצריך. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> לשאלתך על הבדואים, הצגנו מקודם שיש לנו תוכנית של הכשרות שאפשר לעשות אותה לפי אוכלוסיות, אם כך הוועדה תחליט. יש הכשרות מקצועיות, השנה יש לנו הכשרות לחרדים והכשרות לעדה הדרוזית. אם הוועדה תחליט אפשר לעשות הכשרות לבדואים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שאלה גם מול בג"צ פתאום, הם יגידו שיש אוכלוסיות מודרות מהייטק, הנגב-גליל מודר, החרדים מודרים והערבים מודרים. כשאתה יוזם אתה צריך לתת תשובה לשאלה הזאת, מה עשית למען המודרים באשר הם? << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> בסדר גמור. ברשותכם אני אעביר לרשות לעסקים קטנים לעוד שלושה פרויקטים שיכולים לענות גם על השאלה שלך. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו יודעים להציע מספר דברים. אחת, פרויקט שהתחלנו אותו במלחמה, הוא היה חד פעמי בעקבות המלחמה, כשהצענו פרויקטים תשתיתיים לקידום עסקים קטנים ובינוניים, וזה מתחבר למטרות החברתיות של הקרן, פיתוח תשתיות וקידום עסקים קטנים ובינוניים בתוך הרשויות המקומיות בשיתוף עם הרשויות המקומיות לפרויקטים שהרשויות המקומיות יבצעו. עשינו כזה פרויקט חד פעמי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> דוגמה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה גם תשתיות דיגיטליות. אחד מהדברים שהרשויות מאוד צריכות זה תשתיות דיגיטליות לקשר עם העסקים. הם לא מכירים את רוב העסקים, רוב העסקים לא צריכים רישוי עסקים. עסק שלא צריך רישוי עסקים אז הרשות לא בהכרח מכירה אותו. היא יכולה לפעמים דרך ארנונה, לפעמים לא, אבל הם כן צריכים תשתית מסודרת לחיבור לעסקים, להעביר להם מידע, ליצור איתם קשר, זה איזון הדדי ביניהם, העסקים מעלים צרכים והרשות יודעת לפתור. זה למשל פרויקט בעולמות הדיגיטליים, אבל גם פרויקטים תשתיתיים פיזיים יכולים להיות, כמו שיפור מרחבי עסקים ברמה הפיזית שייראו ויעודדו עסקים להגיע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תדייק אותי, מרחב ציבורי. אתה לא יכול קצת לעזור לעסק עצמו? אני פעם קיבלתי מענקים מהמדינה, מהרשות לפיתוח הנגב, לתת מענק לעסק קטן, 40,000 שקל, מתוכו 3,000 שקל לתוכנית עסקית ו-37,000 שקל לשדרוג, או אינטרנט, או החלון שלו, או כלים שהוא צריך. אתה לא יכול לעשות דבר כזה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> יש לי ברשימה גם דברים שאנחנו יכולים לעשות ישירות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה לא נותן מענקים היום לעסקים קטנים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו נותנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה ואיפה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> לא הרבה, אין לנו תקציב גדול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תגיד לי, אחי, אני יודע את זה. כמה ואיפה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> ב-2023 נתנו, אני לא זוכר את המספר, בין 10 ל-20 מיליון לטובת דיגיטציה לעסקים קטנים ובינוניים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא דיגיטציה, עוד פעם אתה חוזר? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> מערכות מחשוב של עסקים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אתה נתת לרשות מאגר דיגיטלי ולא דיגיטציה ודיגיטציה ודיגיטציה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה מענק לעסק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבן אדם רוצה מכונה, ההוא רוצה חלון ראווה, ההוא רוצה ריהוט. למה אינטל או מישהו אחר מקבלים מענק מהמדינה להקמת מפעל וברזלים או מפעל מאושר מקבל לקנות מכונות ועסק קטן לא יקבל מענק מהמדינה? הוא קיבל, נגב-גליל עשו את זה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> לעסקים עצמם נתנו להטמעת מערכות מחשוב. ב-2018 זה היה מענק - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד פעם המחשוב הזה, הבן אדם מוכר פלאפל, הוא לא רוצה מחשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, אתה מפחיד את האורחים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> ב-2018 הייתה לנו תוכנית כזאת, לא הייתה בהצלחה מאוד גדולה ולא עשינו אותה שוב. יכול להיות שיש מקום לעשות אותה שוב בצורה יותר מסודרת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פיילוט, תשכלל את מה שאתה מציע לנו, לתת מענקים לעסקים קטנים. אני בעד זה, אני בעד מענקים לעסקים קטנים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אז אנחנו הצענו לדיגיטציה והטמעת טכנולוגיה, אבל אם רוצים להרחיב את זה גם להשקעות לרכוש קבוע אפשר בהחלט לעשות את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גמישות. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה עוד מודל. היה לנו מודל לתשתיות פיזיות לקידום עסקים בתחומים שלהם, עם הרשויות המקומיות, מודל שני זה מענקים ישירים לעסקים שאפשר להרחיב אותו גם לרכוש קבוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לחזור על המשפט האחרון? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אמרתי שיש לנו מודל של מענקים שבאנו להציע של הטמעת מערכות דיגיטליות ומחשוב ואפשר להרחיב אותו, ככל שהוועדה תרצה, לרכוש קבוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עסק קטן. איזה אזור בישראל הוא אחוז העסקים הקטנים השכיח בישראל בכמות ביחס לאוכלוסייה? << דובר >> קריאה: << דובר >> ירוחם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכפלתי את העסקים הקטנים, אבל לא. התשובה נמצאת פה בחדר. בצר להם והבידוד שלהם והדיכאון שלהם הם הקימו עסקים קטנים יותר מכל מקום אחר במדינה פר אוכלוסייה, מחקר שלכם. בוא ניתן לעסקים האלה שנפגעו במלחמה בוסט, 40,000 שקל, 3,000 שקל תוכנית עסקית. הוא לא יוציא את ה-3,000 כי הוא יביא ממעוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לחזרה לעבודה, להחזיר את המפעלים לצפון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מפעלים, עסקים קטנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, עסקים קטנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תשפר את זה, יוסי. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו נשפר את זה. כל המטרות שלנו הן מטרות לעסקים קטנים שזה בהחלט מתחבר למטרות החברתיות, אנחנו רואים שהעסקים בעיקר הזעירים מתמודדים עם לא מעט קשיים ובסוף זה חלק גם של תעסוקה, זה מתחבר גם למודל של תעסוקה. מודל שרצינו להציע זה פה כן לעשות מצ'ינג עם מגזר פרטי ומגזר שלישי לטובת מיזמים שאפשר לחלק אותם לשני סוגים של מיזמים. מיזם אחד זה בעולמות המימון, שזה כסף שחוזר לעצמו ואז כל כסף שהקרן תשקיע במודל הזה יישמר ויתגלגל לאורך זמן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מדבר על הלוואות. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> הלוואות, אבל זה לא חייב להיות רק הלוואות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> המחקר מראה שיש תת ניצול של הלוואות ממשלתיות, אין מימוש מלא. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה לא יהיה הלוואות ממשלתיות, זה יהיה הלוואות בתנאים טובים יותר או בפיתוח תחרות בתחום. היום יש לנו מודל שאנחנו תומכים בפינטקים לתחום האשראי לעסקים קטנים וזעירים וגם למגזרים שהם מודרים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הפעולה שתיעשה באופן שהכסף חוזר? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו יוצאים בקול קורא שמציע השתתפות במיזם כזה, הם צריכים גם לשים מצ'ינג במיזם הזה והכסף הזה, כיוון שזה מודל של הלוואות, או מודל מימוני אחר, לא רק הלוואות, הוא יכול להתגלגל, ובשלב מסוים, אנחנו מגדירים את זה לתקופה, הכסף חוזר אלינו ואנחנו יוצאים לקול קורא מחדש. זה מודל אחד. מודל אחר, אפשר לעשות את זה גם במודל של מענקים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל במפת ההלוואות לעסקים קטנים יש לא מעט גופים שזה תפקידם. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> יש מגזרים או סוגי אוכלוסייה שהם לא מקבלים את האשראי, הם מודרים, הם בסיכון גבוה יותר, או בתנאים אחרים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הקמתי לך קרן למודרי אשראי בעוגן, 50 מיליון שקל. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה לאנשים פרטיים, זה לא לעסקים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, מאוד חשוב. עסקים קטנים לא מטופלים טוב על ידי הממשלה, ואם יש רעיונות טובים ואם הוא מוכן לתת מענק לעסק בצפון ובעוטף שיכלול גם דיגיטציה, גם תוכנית עסקית וגם קצת ברזלים, תשתיות, קטן, 50,000 שקל, זה בוסט. אנשים יודו לנו על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אומר כן כי אתה הולך להגיש את התוכנית הזאת? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו יכולים להגיש, יש לנו פורמטים שאנחנו יכולים להגיש אותם מהר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הערך המוסף שאנחנו יכולים לתת לכם? ראיתי שהאוצר קפץ למיקרופון, אולי נחכה שהוא ידבר, לראות מה הוא נותן. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> יש שני מודלים, המודל של מענקים לעסקים זה מודל שהוא חד פעמי, הכסף הסתיים, המודל שאני הצעתי במודל של מיזמים משותפים, זה גם ממונף מול גופים פילנתרופיים וגם ממונף מול מגזר פרטי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא סותר, שניהם. כמה כסף אתה מבקש על כל מיזם? לא כתוב לנו במצגת. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> למיזמים הצענו 20 מיליון, לפרויקטים לקידום עם הרשויות המקומיות גם הצענו 20 מיליון, ולמענקים לעסקים 30 מיליון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וכמה אתה מביא מהבית לכל סעיף כזה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני עוד לא יודע להגיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה תדע עוד יומיים? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני אוכל לנסות לבדוק מול ההנהלה של המשרד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תבדוק. אם אתה לא מביא כלום מהבית חבל לך על הזמן. אם אתה מביא משהו, אני בעד. זה קבוע, אנחנו אומרים את זה לכולם. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> למיזמים, אני חושב שאנחנו יותר יודעים להביא, אבל אני אבדוק את שאר הדברים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תציג לנו, תביא נייר עם מספרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה כל שקל שנשים, כמה זה יוסיף לנו. כמה יותר עסקים שתגיעו אליהם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן ואני מבקש הרחבה של המענקים לעסקים קטנים, בראייה מורחבת. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> פה אנחנו עושים את זה גם במסגרת התוכנית הממשלתית לצפון וגם במסגרת תקומה הצענו דברים כאלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא אושר כלום. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> לא אושר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה זה עוזר לנו בדיון הזה? זה כתובת על הקרח כרגע. << אורח >> צח בסול: << אורח >> היות שהועלו כל מיני אפשרויות אז אני רוצה לחדד. לדעתי זה נאמר גם בדיונים הקודמים, שהתקציבים של הקרן הם תקציבים חד שנתיים ולכן המטרה הייתה הקמת תשתיות או דברים כאלה ולא לתקצב הוצאות קבועות כגון מענקים שיכולים להימשך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קבוע. אבל היועצת המשפטית של הכנסת אמרה שניתן לראות במיזם במבט רב שנתי ובלבד שיש לו התחלה וסוף. אז הוועדה תחליט שהיא רוצה להקים 2,000 עסקים קטנים והשנה היא תקים או תסייע ל-1,000 או ל-500 ובשנה הבאה עוד 1,000 והיא תפסיק. אבל זה סופיות, כל עסק הוא סופי, הוא לא חוזר אליך. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בסדר, בהתאם למה שנאמר פה בדיון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. איתמר גזלה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> היום באתי דבר ראשון לדבר על איזה שהוא עמק מוות, שאנחנו קוראים לו, שלטעמי הוא לא מספיק מדובר. למחקרים באקדמיה, מחקרים בסיסיים יש מימון לא מעט, גם מטעם המדינה, גם מטעם הרבה קרנות בין-לאומיות וגם מימון פנים מוסדי, מימון לסטרטאפים ומענקים גם מטופלים, תמיד אפשר להוסיף, אבל מטופלים יחסית טוב על ידי המדינה, והמעבר ביניהם הוא איזה שהוא אתגר שאנחנו לטעמי צריכים לפצח ולהגדיל ככה את מספר הסטרטאפים החדשים שמוקמים מדי שנה בישראל שכידוע לכולם הוא בירידה בשנים האחרונות מכל מיני סיבות ואנחנו רוצים לשפר את הירידה הזאת. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> איתמר, אתם חייבים לדבר איתנו על זה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> תשמע את התוכנית שאני הולך להציג ואני אשמח לדבר עם כולם. הבעיה שקיימת במוסדות המחקר, אני מדבר ספציפית על האוניברסיטאות, מוסדות המחקר, מכוני המחקר, כולל בתי חולים, כולל מכוני מחקר ממשלתיים וכן הלאה, מפתחים הרבה טכנולוגיות, עושים הרבה מחקרים, אבל אפילו אם הם מגיעים לרשום פטנט למעלה מ-90% מהם בסוף לא ממומשים או שלא נהיה מזה כלום, לא מוקמת חברה, לא מוכרים רישיון וכן הלאה. יש חסמים כלכליים ומבניים וגם חסמים אישיים נקרא לזה במעבר הזה של בין המחקר לבין - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> נציין שיש החלטת ממשלה שעברה במסגרת התקציב בנושא הזה וגם החלטת ממשלה בתקציב המעודכן לשנת 2024 שעברה בנושא הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההחלטה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> החלטת הממשלה שעברה בתקציב 2025 מדברת על הקמת גופי מסחור ויש בנוסף מהלכים שנעשו בחודש ינואר-פברואר 2024 שנוגעים בהקמת קרן מחקר יישומית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה בישראל ואפילו לגופים אחרים יש חברת בת למסחור ידע. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני אדבר על זה, אנחנו לא מדברים על השלב הזה. תנו לי להציג את התוכנית. אני גם אענה אולי לצח וגם לכם. מה שאני בא להציע זה תוכנית שכבר קיימת וכבר עובדת החל מ-2021 עם תקצוב ממשלתי של כ-75 מיליון ₪ עד כה. התוכנית היא תמיכה בהקמה ופיתוח של תוכניות פנים מוסדיות לקידום מיזמים בקרב חוקרים באקדמיה ובמכוני המחקר, מה שיסייע להעברת ידע יעילה של ידע יישומי לתעשייה. הרעיון הוא, חברות המסחור שהוזכרו פה, בסוף באים אליהם, לא עושים הרבה פעולות אקטיביות ממה שאני מכיר, חלק יותר, חלק פחות, אבל באים אליהם עם רעיון, אם הוא לא מספיק בשל אז הם לא יעבדו איתו, אם הוא בשל אז הם יעבדו איתו וכל השלב שלפני זה לטעמנו לא מספיק מטופל. הרעיון של ללוות חוקר בליווי עסקי, מדברים פה רק על מימון של הצד העסקי, בהכנת תוכנית עסקית, בגישה למשקיעים, ביצירת POC לסטרטאפ שלהם וכל השלבים האלה של להיות מוכנים להגיע או לחברת המסחור או לשלבים הבאים של רשות החדשנות שיש להם תוכניות רבות שעוסקות בסטרטאפים בתחילת דרכם. פה אנחנו מדברים על להפוך אותם ליזמים או לסייע להם להיהפך ליזמים. מודל הפעולה מדבר על מימון לכל מיזם של עד 350,000 שקל כשהמימון הוא לא במכה למיזם, אלא בהתאם להתקדמות. הוא מקבל מימון לכל שלב או לכל צורך שהוא צריך, אם זה לסקר שוק, אם זה לבניית תוכנית עסקית, אם זה ליצירת אב טיפוס, אם זה להוכחת היתכנות, POC וכן הלאה, וכל מוסד שמשתתף בתוכנית הזאת, זה תוכנית שהמוסדות מקימים בתוך המוסד עצמו, הוא נותן מצ'ינג של בין 30% ל-50%. מי שנותן יותר מצ'ינג מקבל יותר כסף בטוטאל וזה נועד לתמרץ אותם להוסיף מצ'ינג. כיום יש לנו 19 מוסדות שהם בתוך התוכנית. אנחנו מעודדים מוסדות להגיש גם בשיתוף פעולה, כי אז זה מעודד שיתוף פעולה מוסדי בין מוסדות. יש לנו תוכנית של אוניברסיטת אריאל יחד עם הטכנולוגי חולון ויחד עם המרכז הרפואי קפלן, ויש לנו בר אילן עם בית חולים שיבא ועם בצלאל. אלה שיתופי פעולה שהם לאו דווקא טריוויאליים והם מעודדים אותם להיות אינטרדיסציפלינריים כדי להגיע לתוצאות כמה שיותר טובות. אם מדברים על הפריפריה, אז בנגב התוכנית שזוכה כמעט לתקצוב הכי גבוה היא של אוניברסיטת בן גוריון יחד עם סורוקה. מרכז רפואי צפון, פוריה לשעבר, גם מקבל מימון יפה עם תוכניות מאוד יפות שאני אציג דוגמה לאחת מהן בהמשך. << אורח >> ירון דקל: << אורח >> איך זה שהמו"פים של משרד המדע לא מופיעים פה? ות"ת מתקצב אוניברסיטאות, משרד הבריאות מתקצב בתי חולים ואז אתם דווקא נכנסים ל - - - << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> המו"פים שלנו, כמו שאתה יודע, מתוקצבים על ידינו במודל אחר. << אורח >> ירון דקל: << אורח >> למשל המודל של ות"ת שאתה מדבר על זה, גם לי יש כאלה פטנטים באוניברסיטאות, שיושבים פטנטים על המדף כי ות"ת מתקצב אוניברסיטה על רישום פטנט ולא על יישום פטנט ומיליארדים הולכים על הסיפור הזה. לכן אני אומר שנראה לי שמשרד המדע, כמשרד שבאמת דואג למדע היישומי בין האקדמיה הטהורה לבין המסחור של רשות החדשנות, צריך לפעול מול הפרויקטים האלה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אז המו"פים האזוריים הוקמו בתמיכת המשרד שלנו, הם מתוקצבים כל שנה על ידי המשרד שלנו ולא מצאנו לנכון להעלות אותם בוועדה כי זו פעילות שוטפת, זה פעילות שלאורך זמן וגם היא מתוקצבת באופן די תדיר ואנחנו חושבים שהכסף הזה של קרן העושר יכול לשמש לדברים אחרים שהם לטעמנו לא מתוקצבים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה אתם מבקשים? כמה כסף? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני אגיע לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגופו של עניין, אתה באמת הצגת כאן את כל בתי החולים בארץ, יפה, מרשים, מה קורה עם חממות טכנולוגיות? אלה שישבו מולנו ודיברו? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אנחנו רוצים שהמיזמים האלה יגיעו לחממות, זה שלב לפני. אנחנו מדברים על שלב אחד לפני החממות, זה פרויקטים שעוד לא בשלים להגיע לחממות. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני מציע שנשב באמת, כמו שסיון הציע, כי אנחנו בסוף הולכים ומכתתים רגליים בכל האוניברסיטאות האלה, ניקח את בן גוריון לדוגמה, יש שם את אואזיס ואת קקטוס ואת יזמות 360 ולידרשיפ ויש שם המון תוכניות מהסוג הזה שאתה מדבר עליהן, שהן נהדרות, אבל בסוף אנחנו לא מצליחים להוציא משם. יש שם בעיה במוטיבציה של חברות המסחור להוציא בסופו של דבר את ה – אנחנו עובדים שם בלי סוף כדי להוציא משם מיזמים, המון עבודה, המון אנרגיה, ולא יוצאים. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני ממש יכול להתייחס לנושא הזה. יש לנו תוכניות עבודה ואנחנו עובדים על הנושא הזה מכמה שנים לפני זה, עובדים גם היום, אני יכול לסקור לכם את הפעילות. אני מניח שזה פחות מטרת הוועדה. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אנחנו בסופו של דבר מדברים על כמה אנרגיה או כמה תקציבים אנחנו מבקשים כדי להתניע את כל הפעילות הזאת. ככל שאנחנו צריכים ללכת ולחפור בעצמנו בכל המקורות האלה אנחנו צריכים לעשות יותר עבודה, אנחנו צריכים לכתת רגליים, אנחנו צריכים אנשים וצריכים תקציבים. כשאנחנו באים ואומרים שלשלבים המוקדמים האלה התקציבים שניתנו הם תקציבים מצחיקים, זו המשמעות, אנחנו צריכים ללכת ולעשות את העבודה הזאת ואנחנו בשלבים מוקדמים ואנחנו נמצאים באזורים שדורשים הרבה זמן פיתוח. לעבור ממחקר למחקר יישומי, כמו שאיתמר אמר, זו משימה ולא כל אחד יודע את זה ולא כל תקציב יידע לעשות את זה. אנחנו שם ויודעים לעשות את זה, רק אין לנו את התקציב לעשות את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאני דיברתי לגבי בתי החולים, בסדר, אין בעיה, זה עובר אחרי זה לחממות הטכנולוגיות, איך משם הם ממשיכים לגלגל את זה? הם צריכים תקציב גם כן. הם אומרים: אתם מבקשים פה עשרות מיליונים, כל המשרדים ואנחנו – למה הבאנו אותם? כי שמענו פה חברי ועדה, יש פה אנשים מהקצוות. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני לא אומר שהם לא צריכים לקבל תקציב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלם שמענו משהו יותר נחמד שמצלצל לנו טוב באוזניים, זה שאתה נותן להם 3 מיליון, בקטנה, קח עשרה כאלה ואנחנו על הסוס. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> תן לי להמשיך ואני מקווה שהתוכנית שלי גם תצלצל לך טוב. רק לסכם בשנייה מה זה אומר התוכנית ואחרי זה גם נעבור קצת להסתכל על מה היא עשתה עד עכשיו. אז המטרה היא באמת להגדיל את היקף הטכנולוגיות שיוצאות לשוק, לעודד פעילות יזמית במוסדות המחקר ולהגדיל את המסחור ספציפית של אותן טכנולוגיות. אנחנו כמובן פונים לדוקטורנטים, פוסט דוקטורנטים ולמוסדות עצמם, מקווים שזה יוביל גם לשילוב של קרנות הון-סיכון נוספות, לעלייה במסחור בסוף ולהקמת חברות. עד כה ההשקעה הממשלתית הייתה 14 מיליון שקלים, מתוך תקציב של 45 מיליון שקלים ממשלתי. סך התקציב לתוכנית עומד כרגע על 79 מיליון שקלים, שזה כולל המצ'ינג של כל המוסדות שמשתתפים. חברות שהוקמו, 16 חברות עד כה מתוך 160 מיזמים שנכנסו רק לפני שנתיים, זה היה פעימה ראשונה, מאז נוספו, כבר 98 מיליון שקלים בגיוסי SEED, 16 חברות שהוקמו, 20 בתהליכי הקמה, 23 כבר קיבלו מענקי המשך מרשות החדשנות או מגופים אחרים בשווי של 40 מיליון שקלים. כך שאפשר לראות ששקל ממשלתי פה או שקל ציבורי שווה פה בין שבעה לעשרה שקלים, חלקם ציבוריים גם, אבל הרוב לא. כמעט 50 פטנטים שנרשמו, שמונה שכבר מוסחרו או לחממה או לתעשייה, ואני שמח שגם נדחתה לי המצגת משבוע שעבר כי אתמול הספקתי להיפגש עם כל ראשי התוכניות, היה לנו מרתון של פגישות וראינו כמה טוב התוכנית הזאת עושה. כמו שאמרתי, חדשנות לאומית, השפעה כלכלית חברתית, כי יש לנו כלים גם לכוון לפריפריה או למוסדות מחקר שיש להם פחות מחקרים או שפחות זוכים למענקים. מודל מוכח עם תוצאות מדידות. אמנם חדש, אבל כבר התוצאות הראשוניות ממש טובות. תמיכה במחקר ופיתוח. מה שאנחנו מבקשים מהוועדה זה תוספת של 15 מיליון שקלים. השקעה נוספת, זה אמור לתת מצ'ינג ממוסדות המחקר של בין 5 ל-15 מיליון שקלים נוספים והתוצאות של זה, זה יעזור לממן סדר גודל של בין 60 ל-85 מיזמים חדשים. אם נרצה ואם הוועדה תרצה להוסיף גם מוסדות מחקר נוספים מעבר למה שקיימים או להגדיל את התוכניות הקיימות, אז אם רוצים להוסיף חדשים אפשר להוסיף בין ארבע לחמש תוכניות חדשות במוסדות שהתוכנית לא קיימת בהם היום. אני אציין שאמנם זה גם קיים באוניברסיטאות הגדולות, אבל במקומות כמו למשל בתי חולים ובתי חולים בפריפריה בפרט, בית חולים כזה כמו בית חולים צפון שהוא לא נהנה ממוסד מחקר שיושב לידו כל הזמן ומזין אותו במחקרים ומוזן ממנו, כל תמיכה כזאת עוזרת לו להגיע לתוצאות מדהימות ותיכף אתם תראו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בשקף הקודם, החבר'ה פה, תגיעו אליהם? הם נקראים חדשים? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> מה זה חדשים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בהגדרה שלך במצגת. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> התוכנית הזאת מתקצבת תוכניות פנים מוסדיות של מוסדות המחקר. כלומר מי שעומד בראשם הרבה פעמים זה גם מחברות המסחור, בחלק מהמצבים זה סמנכ"לי מו"פ של המוסדות ובגדול המוסדות האלה אמורים אחרי זה לחבר לחממות חלק מהמיזמים. אז הכסף הזה לא הולך ישירות לחממות, אלא הוא הולך לליווי עסקי של אותו חוקר שהרבה פעמים זה חוקרים שהם 20 שנה באוניברסיטה וכל מה שהם יודעים זה להיות במעבדה ולעשות את זה מצוין, אבל הם אף פעם לא ידעו איך לקחת את מה שהם עושים במעבדה ואת התוצאות שהם מגיעים אליהן ולהוציא אותן החוצה. פה התוכנית הזאת באה לעזור להם עם זה. דוגמה אחרונה של סיפור הצלחה. ד"ר דלית פורת בן עמי ממרכז רפואי צפון, מנהלת את היחידה לפה ולסת, אם אני לא טועה, היא הגיעה למטופל שאובחן בסרטן פה ולוע בשלב מאוד מאוחר, יש שיעורי תמותה גבוהים, לצערנו גם המטופל הזה הלך לעולמו, וזה עורר אצלה איזה שהוא צורך בזיהוי מוקדם ונגיש של נגעים חשודים. ייאמר שלאותו מטופל היה את הנגע הזה, לקח לו כמה חודשים לקבוע תור, הוא לא חשב שזה דחוף, אז הוא קבע תור שהיה לו לעוד ארבעה חודשים ובינתיים כמובן הסרטן ממשיך להתפשט. היא יזמה פיתוח של כלי AI שמזהה נגעים חדשים לסרטן מתוך תמונה. שיתוף פעולה גם של מרכז רפואי צפון עם משרד הבריאות, עם תמנ"ע, הפרויקט שלהם של הדאטה הרפואי. הם אספו ואפיינו 2,400 תמונות לאמן את המודל והתוצאות הראשוניות היו 96% הצלחה בזיהוי מוקדם. נוצר עניין וגם השקעה עם IBM לשפר את הדיוק. מאיצי מדע גם עזר להם להתחבר ל-IBM, חיבר אותם לשותפים אסטרטגיים, גם עזר להם להפוך את המחקר שהיה למוצר, היה להם ניסיון מסחור ראשון שלא צלח וסייעו להם, ליוו אותם בזה וסייעו להם להבין יותר טוב את צורכי השוק. פריצת דרך שהם יצרו, נוצר שיתוף פעולה עם סטרטאפ ישראלי שנקרא CatAI, הם פיתחו יחד אב טיפוס לאפליקציה ומכרו את ה-IP לחברה הזאת והם עכשיו משתפים איתם פעולה באופן הדוק. הם יצרו אפליקציה שבעזרת שאלות התאמה ראשוניות, כמה שאלות, צילום, הוא נותן התראה על צורך בבדיקה רפואית. << אורח >> אוראל אלוני: << אורח >> ניכר גם שזה מחזק את הצורך בסיפור של תשתיות AI. כמובן שהתחום של MED הוא התחום אחד החמים ביותר בתוך הדבר הזה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני רוצה להתייחס. יש פה שתי תוכניות של רשות החדשנות שמטפלות בדיוק בבעיה הזו. אחת זו שנת אפס של החממות. אנחנו זיהינו את הצורך הזה כבר מזמן ואפשרנו לחממות לפני שהם מקבלים את הפרויקט לבוא לאקדמיה ולתמוך בשנה בפעילות מסוימת בתוך האקדמיה יחד כדי שהמיזם יוכל לצאת, ומסלול נוסף זה מחקר יישומי באקדמיה, שבדיוק הוא שלב אחד לפני. אז יש פה בעצם חפיפה לתוכניות קיימות שלנו. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני רוצה להגיד, א', התוכנית הזאת היא תוכנית מצוינת, שנת אפס, היא בדיוק התוכנית שבה אנחנו חוברים ביחד לחוקר. ביום שישי האחרון אחר הצוהריים התקשר אליי פרופ' מבן גוריון, נשמור את השם שלו כרגע מאחר שזה מוקלט, והוא אומר לי: ארנון, אני חייב עזרה שלך בייעוץ דחוף, אני לא מצליח לצאת מיחידת המסחור שלי. שנה וחצי הוא מנסה לצאת עם מיזם שלו, בחור שרוצה לצאת קדימה. לכן אני חושב שאיתמר מעלה פה נושא סופר חשוב. אני לא בטוח שהאבחנה לגבי היכולת עוד פעם לעשות עוד קצת עבודה עם החוקרים ברמה של ניתוח המודל העסקי וכל מה שאנחנו יודעים לעשות בקלות, אני חושב שיש פה איזה שהם תהליכים שבסופו של דבר אנחנו מלווים אותם וצריך להמשיך ללוות אותם. אני חושב שבלי עבודה מול יחידות המסחור יהיה קשה. << אורח >> נגה סלע שלו: << אורח >> אני חושבת שזו הבעיה היותר משמעותית כי חוקרים רוצים וחוקרים הם לא יזמים. מי שיש לו את הגן היזמי יש לו ומי שאין לו לא יפתח אותו, ובמקומות שבהם יש עניין אז אנחנו יודעים לזהות אותם ואפילו לעבוד עם האקדמיה מוקדם בשביל לעשות את זה. ציינה פה סלעית שני מסלולים רלוונטיים, אני חושבת שהנקודה שארנון מעלה היא הנקודה וזה יושב בזירה של האקדמיה והיכולת שלהם להתגבר, שוב, על האינטרסים העסקיים שלהם, זה אחת, לא בזיהוי בהכרח. ואני חושבת עוד דבר, אם אנחנו מסתכלים על שרשרת הערך של חדשנות והיכולת להביא אותה לשוק, דיברת על מסחור, מסחור זה מושג מאוד מאוד רחב, הסוגיה שאנחנו מסתכלים עליה במסחור בתור האתגר הכי גדול, זה אחרי שכבר עברנו את שלב המעבדה והפיתוח המסחור זה הכוונה איך אנחנו מביאים את זה לחברות בשוק והחלק הזה של ה-scale up, זה בדיוק הפערים וזו הסיבה שאנחנו פה היום, כי על החלק הזה אם אנחנו לא נטפל כחממה אין לנו אפשרות לעשות hand over לתעשייה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> כל מה שאתם אומרים נכון, באמת, גם מה שחברתי מרשות החדשנות אמרה הוא נכון, ההבדל היחיד שיש בתוכנית הזאת, שהוא לא מטופל על ידי אחרים, זה שזו תוכנית פנים-מוסדית, כלומר אנחנו מנסים לעורר בתוך המוסדות את הגן היזמי שקראת לו קודם. << אורח >> נגה סלע שלו: << אורח >> אני מבינה, אני רק אומרת שהם לא יודעים לעשות את זה לבד ובלי גופים כמונו, גופים מסחריים, מאוד מאוד קשה להם בכלל להגיע לשם. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אנחנו מאוד תומכים, אנחנו משקיעים בזה 60 מיליון שקל בשנה. אני חושבת שאם רגע צריך לפצח את העניין הזה, וטוב ששרון לידי פה, אני חושבת שמענקים לתחום האנרגיה למחקר יישומי, שאם אנחנו נסתכל על השלב הזה של להוציא פרויקטים, על הקושי הכל כך מאתגר ועל הצורך של משרד המדע, וכמובן שאנחנו תומכים בשלב הזה, הוא קריטי להוצאת חברות, גם שנת אפס וגם מחקר יישומי באקדמיה, אם נמקד אותו בתוך העולמות של האנרגיה אז יהיה לנו את הפיצוח בדיוק לסטרטאפים ולחברות שכל כך קשה להוציא. אז אני חושבת שכולם צודקים וכולם אומרים את אותו דבר אבל צריך רגע להסביר את הקונטקסט. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> זה קצת כמו הגז שאנחנו שומרים עליו. לטעמי יש יותר אוצרות באקדמיה הישראלית מאשר בים התיכון, הבעיה המרכזית היא שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם והבעיה היא לקדוח את האקדמיה. זה לא החוקרים, הבעיה היא שמוסדות המחקר מסביב לאקדמיה, הרגולציה מסביב לאקדמיה והדרך לייצר שם חוזים היא בלתי אפשרית. לחממה כמונו, לנו יש הסכם עם הטכניון, אלקטריק - - - זו חברה שצמחה בטכניון, שנת אפס מהטכניון בעזרת רשות החדשנות, קריעת ים סוף. קריעת ים סוף הזאת היא תוצאה של דנ"א שהשתרש בתעשייה הישראלית שמאוד שונה מארה"ב, בארה"ב אתה מקבל את זה מיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתם צריכים מאיתנו? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אני רוצה מכם 3.5 מיליון שקל לטובת טיפול החממות. מבחינתנו הנושא הוא חממות. אז אנחנו חוזרים רגע לבסיס, אנחנו באנו לכאן כי אנחנו רוצים בעזרת רשות החדשנות, בעזרת משרד הכלכלה, בעזרת משרד האוצר, לתמוך בהשקעות מחוללות צמיחה בישראל בשנת משבר, בשנות משבר קיצוני, גם בדרום וגם בצפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שאנחנו מחפשים בוועדה, כמו שדיברנו על זה בישיבה קודמת. זה מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים בסוף שזה יגיע עד אליכם. אליכם זה לא אתם ספציפית, לא סיון ולא קולומבוס, אלא גם אתם, אבל לראות איך אנחנו מגיעים בסוף לקצה הזה כי אנחנו רוצים את זה כי מישהו חכם בחדר אמר את זה, קראנו לזה פופקורן, זה השלב הזה. זה כמו שאמרת פיצוח, ההמשך הוא הפופקורן שיוצא מזה וזה החברות שאנחנו צריכים להגיע אליהן כדי שהן יהיו בנגב ובגליל. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> הנקודה היא כזאת, אנחנו כרגע לפני סיום של המכרזים שלנו, לפני הארכה של המכרזים שלנו ואנחנו צריכים את הכסף הזה כדי להמשיך בפעילות ואנחנו חושבים שלא להמשיך בפעילות בשלב הזה יהיה ממש קטסטרופה ברמה האזורית להייטק באזור, גם בצפון וגם בדרום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון, לגמרי. ירון דקל מחכה לזכות דיבור. << אורח >> ירון דקל: << אורח >> אני רק אומר שמודל התקצוב של ות"ת והקריטריונים של מל"ג, 13 מיליארד שקלים בשנה. אני בעצמי חבר סגל באוניברסיטה. אף אחד לא יפצח עכשיו את הסיפור הזה של רמות יישום וידע, בטח לא הוועדה הזאת, חבל לדעתי אפילו לנסות לעשות את זה. אגב 13 מיליארד בלי שכר לימוד שהסטודנטים שלנו משלמים. לכן המדע היישומי, הבור הזה שהראית, המדע היישומי במדינת ישראל הוא בתת תקצוב בצורה מאוד מאוד רצינית, בעוד שהמדע הבסיסי, כמו שאמרתי, מיליארדים על גבי מיליארדים. את התפוקות שמשרד האוצר יבדוק, זה התפקיד שלהם, כמה משקיעים ומה מקבלים. כמו שאמרתי בשבוע שעבר, ירידה ברישום סטודנטים, גם בארץ וגם בעולם, אני חושב שהקרן שרוצה לדאוג לעתיד של אזרחי ישראל צריכה לדאוג לפרויקטים יישומיים שיש להם היתכנות ולא דברים על העץ שיכולים להוביל מיד, כמעט מיד, תוך חודשים, לקחת עוד עובדים ולסגור פיילוטים שעוד שנה-שנתיים יוקמו אחריהם מפעלים או חברות וכן הלאה וכן הלאה. לדעתי תפקיד הוועדה הוא ודאי להשקיע פה במחקר בסיסי. לצורך העניין מה הווריאביליות בפרומוטורים של הגנים בסינתזת פסילוסיבין. את זה אנחנו נבקש מה-ISF, אבל את הדברים האחרים אנחנו נרצה לעשות פה, לקחת את הפטריות האלה ולייצר פסילוסיבין לצורך העניין. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני רוצה להגיד, כולם פה באמת מצביעים על אותה בעיה שאנחנו מתייחסים לאזורים שצריכים לחצוב את המידע ולהפוך אותו למחקר יישומי ואחר כך גם למיזם ברמה ראשונית שבודק את השוק ובוחן את השוק. הדבר הזה מצריך הרבה מאוד עבודה והרבה מאוד סבלנות, וזה אחד הדברים שלתעשיית ההון-סיכון אין. כשאתה הולך היום לתל אביב עם סייבר ו- softwareאין סבלנות, לא למשקיעים ולא לתעשייה, אף אחד לא אוהב, לא סיכון ולא זמן ארוך. כשאנחנו הולכים לאזורים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו זה דורש סבלנות וזמן ארוך והרבה מאוד עבודה. גם כאשר אנחנו ביחסים מאוד טובים עם כל המוסדות, אני חושב שאפשר לעשות משהו ברמה של תקצוב מודולרי או תקצוב שקשור ברמת המסחור של כל אחת מהאוניברסיטאות. אוניברסיטה שלא ממסחרת, צריך שהתקציב שלה בהיבטים האלה, אם זה למחקר יישומי, ייפגע, ומי שממסחרת בסוף, שיהיה לה תקציב גדול יותר. אני חושב שזה יניע את הגלגלים, זה לגבי האוניברסיטאות. אני לא רוצה לפתוח עכשיו את הבעיות, זה לא לשולחן הזה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא לוועדה הזאת. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> לא לוועדה הזאת בוודאי. מה שאני אומר זה שכרגע, בחוקי המשחק שיש לנו היום ובתהליכים שאנחנו עוברים היום ורוצים ללכת לאנרגיה ולשבבים ולמים ולתעשיות נוספות ולהיכנס ולהרחיב את היריעה מסייבר ו-software יש פה עבודה שאנחנו צריכים ללכת עם הרגליים ועם הידע ועם היכולות והניסיון שלנו ולעשות את זה. לעשות את זה היום עם התקציבים שאנחנו כרגע מיועדים לעשות את זה, זה באמת לשים משקולת ענקית על רגליים שלא יכולות לסחוב אותה ולכן אנחנו פה מתעקשים על מה שאנחנו אומרים, סיון, נגה, אני, כדי שנוכל ללכת וליישם את כל הדברים שמבקשים מאיתנו. << אורח >> נגה סלע שלו: << אורח >> אני אוסיף מעט כי גם בדיון הקודם דובר לא מעט על התפקיד של חממות גם בהקשר של מרחב שלם וגדול בפריפריה שצריך לייצר איזה שהוא גלגל של תנופה. אני יכולה לתת את מקרה הבוחן שלנו כפרש סטארט שהגענו לאזור של הגליל המזרחי ולקלאסטר הזה או לאשכול של האגרו פודטק שנועד לקום שם, הייתה שם הרבה מאוד עבודה של הגורמים המקומיים עוד לפני כן, אבל אני ארשה לעצמי לומר שמרגע שהגענו והבאנו חברות לאזור הגלגל הזה קיבל בוסט מאוד מאוד רציני כי פתאום היה עם מי לעבוד. אחת. שתיים, אפיון הרבה יותר ברור של מה הצרכים שנדרשים כך שגם הכסף שמושקע כבר או שיועד לאזור מושקע במקומות הנכונים ובדיוק בצרכים של החברות שמגיעות לשם ולא על איזה שהוא מושג תיאורטי. ובהקשר של מה שאמרו כאן ארנון וגם סיון בפעם שעברה, הכסף הנוסף התפעולי הזה במהות שלו מאפשר לחממה שהיא חולשת על כל שרשרת הערך הזה, מהצד של הייזום והליווי של מחקרים והאפיון שלהם וההגדרה המסחרית של מה נדרש ועבור במערכת הקשרים שהיא מייצרת, גם בארץ וגם בחו"ל, בשביל לאפשר לחברות האלה להתמסחר בסוף, וגם בגלל שאנחנו מדברים על תחומים שהם דיפטק ודורשים בסוף מעבדות ותשתיות, את היכולת לאפיין ולעזור לחברות לראות המשכיות ושעמק המוות הזה שהתייחסתם אליו קודם, אנחנו פוגשים אותו מאוד מאוד חזק ביציאה מתקופת החממה. אז הרבה מאוד השקעה שנעשתה בתקופת החממה בהרבה מקרים יורדת לטמיון כי אין דרך להמשיך את הסיפור הזה. ביכולת לתת עוד תקצוב תפעולי אנחנו מאפשרים לחברות, מעבר להון שהן צריכות לגייס, גם את התשתיות שיאפשרו להם להגיע לרמת בשלות שתאפשר את הגיוסים הזה. אז האפקט הוא פעם אחת פר החברות, פעם שנייה על היכולת למנף את הכסף שכבר הושקע כדי שהוא יקבל את מכפילי הכוח שלו ויקבל יותר סיכויים להצלחה, ופעם שלישית בהשפעה שיש לדבר הזה ברמה האזורית גם ביכולת לנתב את התקציבים למקומות הנכונים, כי במובן הזה אנחנו, מה לעשות, יש לנו את הידע והניסיון באיך להפוך את המדע הזה לפרקטיקה יישומית ובאמת להביא את זה לכדי חברות. זה ממש בתמצית. אני מניחה שהרבה מהדברים האלה כבר נאמרו פה, אבל היה לי חשוב למסגר את זה. ומילה אחרונה, בוודאי ובוודאי אחרי המלחמה ואחרי הצורך שלנו, בעצם חזרנו אחורה, חמש שנים זאת מחמאה, אחורה בתנועה, והתנופה קדימה שכבר יצרנו באזור, הכסף הזה הוא קריטי בשביל שנוכל לסגור את הפערים. זה לא שלא היו פערים קודם בפריפריה, עכשיו הם עשרת מונים יותר, אז הסיפור הזה מקבל משנה תוקף על אחת כמה וכמה, בטח ובטח אם רוצים להמשיך באותה מגמה ובאותו כיוון ולהמשיך לייצר קלאסטרים מקצועיים בתחומים האלה ולחממות יש תפקיד מפתח שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. דיברת על אפקט ואני אשלים, אפקט החממה, זה מה שאנחנו רוצים שיהיה, שנתקדם קדימה יחד איתכם. תודה רבה, אני סוגר את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:18. << סיום >>