פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת העבודה והרווחה
11/02/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 367
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ה (11 בפברואר 2025), שעה 14:09

סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "קריסת מערך הסבסוד במעונות היום ופגיעתו במאות אלפי משפחות בישראל", 
של חה"כ יבגני סובה, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ מאיר כהן, חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ גלעד קריב << הלסי >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
עאידה תומא סלימאן


חבר הכנסת:
נאור שירי


מוזמנים: 
	חגי פורגס
	–
	מנהל תחום בכיר הנגשה לציבור ודיגיטציה, משרד העבודה

	שרי דרור
	–
	מנהלת הגיל הרך, ויצו

	אילנית סויבלמן
	–
	עו"ד, מנהלת "הקו של אליס", שדולת הנשים בישראל

	מור דקל
	–
	יו"ר, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

	נועה שאואר
	–
	ראש ענף הגיל הרך, ארגון כוח לעובדים

	בועז אחד העם
	–
	מקדם מדיניות וקשרי ממשל, 121 - מנוע לשינוי חברתי

	ליאור גבאי
	–
	מנכ"ל, נאות מרגלית, יו"ר פורום הארגונים

	עלמה ארליך
	–
	מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל, נקודת מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

	תהאני עבד אל חלים
	–
	נציגת מטפלות המשפחתונים, ארגון כוח לעובדים

	רונית סויסה
	–
	מנהלת משפחתון, ארגון כוח לעובדים

	רחל וייספיש
	–
	מטפלת במשפחתון, נציגת איגוד מטפלות המשפחתונים, ארגון כוח לעובדים 

	עדי דניאל
	–
	אימא יחידנית, נציגת הורים, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

	יהודית רוזנבוים
	–
	אימא לילד במשפחתונים המפוקחים

	אורטל יהודה
	–
	אימא לילד במשפחתון




מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "קריסת מערך הסבסוד במעונות היום ופגיעתו במאות אלפי משפחות בישראל"
של חה"כ יבגני סובה, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ מאיר כהן, חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ גלעד קריב << הלסי >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוסקים עכשיו בהצעה לדיון מהיר על קריסת מערך הסבסוד במעונות היום והפגיעה במאות אלפי משפחות, של חבר הכנסת יבגני סובה ועוד חברים ובהם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שנמצאת פה איתנו. לפני שנדבר על הנושא, אני רוצה לספר לכם שהייתי יותר מפעם אחת יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, ותמיד הנושא הזה של סבסוד מעונות היום היה נושא כבד מאוד כי זה היה עוד במשרד הכלכלה. תמיד היו פקידים מעטים ופונים רבים. הביורוקרטיה בנויה ביסוד בצורה שצריך האדם להביא כל מיני מסמכים, ואחרי שהוא מביא מסמכים צריכים לבדוק את זה. אני לא מכיר עוד מערכת כל כך קשה מאשר המערכת הזאת. פלא שהביטוח הלאומי למשל, שנמצא היום תחת חסות משרד העבודה, יש לו את כל הנתונים, רשות המיסים, יש להם את כל הנתונים, ופה בעניין לקבל זכאות לסבסוד צריכים לעבור שבעה מדורי גיהינום. אני לא יודע איפה כאן הבעיה ועל זה אנחנו נדון עכשיו.

אחת הבעיות המרכזיות זה ההגדרה שנקראת סעיף 12. דרגה 12 אומר, אנחנו מאשרים לכם אבל חסר לנו מסמכים, ואז אנשים מתחילים להזרים מסמכים אבל הפקידים המעטים לא מצליחים להתגבר עליהם כנראה. זה אחת הנקודות. גם קריסת המערך הטלפוני, שמענו על זה, על המוקד. אני מבין שהמוקד, כבר לפני שנים העבירו את זה להפרטה, לאאוטסורסינג. היה לנו טענות על המשרד הממשלתי שהיה אז משרד הכלכלה, למה הם עושים את זה לבד, למה שלא יוציאו את זה? היום הם הוציאו את זה וזה גם לא עובד. הורים לחוצים כי הם רוצים לקבל את הרטרואקטיבי והם לא מקבלים. 

יש לציין כי בשנה סטנדרטית אנחנו מוצפים בהמון פניות, על אחת כמה וכמה בשנה הזאת שהמערכת נפתחה בתוך שנת הלימודים. אנחנו יודעים שבדרך כלל בדברים אחרים בג"ץ היה קובע שבאמצע השנה אי אפשר לעשות שינויים. השנה משום מה הוא עשה רק לכמה חודשים ואז זה יצר פקק גדול מאוד כי מבחינת זכויות האדם, אנחנו מדברים פה הרבה על זכויות אדם סוציאליות, אישה שמתחילה את השנה בעבודה כשהיא יודעת שיש לה מעון ויש לה סבסוד - - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא רק אישה. זה משק בית. יש גם גברים באירוע הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הורים שיש להם ילד במעון, הם יודעים לצאת לעבודה, כמה היא יכולה להשתכר, אבל ברגע שאין בהירות אז יש בעיה. אנחנו נדבר על הבעיה הזאת. 

זכות הדיבור לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

צוהריים טובים לכולם, תודה כבוד היושב-בראש על קיום הדיון החשוב הזה. לצערי הרב אנחנו מרבים לקיים דיונים ואנחנו ממשיכים לדרוך באותם מקומות קשים. כל הנושא של החינוך לגיל הרך במדינת ישראל הוא עדיין סבוך, מורכב ולא נותן מענים לכלל הילדים בגיל הרך. עוד יותר באוכלוסיות ספציפיות בתוך החברה הישראלית. 

מה שקרה השנה הוא עוד דבר שהוא מכשול כביר ואמיתי שהביא לנקודה כזאת שמעונות, בעיקר המשפחתונים המפוקחים הגיעו לסף קריסה. מדינת ישראל והמדיניות שלה לאורך כל השנים מנסה לאורך כל הדרך להוציא אנשים ונשים לתעסוקה. כדי שהורים יוכלו להיות בתעסוקה ולתרום לתוצר הגולמי ולכל הצמיחה הכלכלית, הם צריכים שיהיו בטוחים שהילדים שלהם נמצאים במקומות טובים, לא רק מקומות בטוחים. אנחנו לא נפרוס את כל המשנה של חינוך וחינוך לגיל הרך באופן ספציפי, ושמזמן היה צריך לעבור מכל הטכניקה של לתת טיפול ולהגיע למקום של לתת חינוך וטיפול ביחד כי זה הצורך האמיתי, כי שלושת השנים הראשונות הן הקובעות את העתיד של הבן אדם והן קריטיות וגורליות לאיזה מקומות בעתיד הוא יכול להגיע. 

כולנו מסכימים לזה שחינוך הוא מנוף בסיסי ועיקרי לחיים מכובדים וליציאה ממעגל העוני. לצערי הרב דווקא האוכלוסיות שנמצאות באחוזים גבוהים עמוק בתוך העוני, הן גם אותן אוכלוסיות שנמנעת מהם היכולת לשלוח את הילדים שלהם לחינוך מגיל צעיר כמו שצריך על פי כל התיאוריות של התפתחות הילד והתפתחות האדם. לא יכול להיות שהממשלה והמדינה מפקירה את האזרחים ולא עושה את המוטל עליה, ומשאירה את ההורים וגם את המעונות וגם את המשפחתונים בלי מתן אפשרות לדרגות ודירוג ופתיחת רישום כמו שצריך כדי המשפחתונים יוכלו לקבל את המימון שמגיע להם מהמדינה, וגם כדי שההורים יוכלו להתארגן בהתאם ולדעת איפה הם עומדים, ובכלל האם מתאים, האם כדאי להם לצאת לעבודה או לשים את הילד, ולפעמים יותר מילד אחד נמצא באותו משפחתון. 

אחרי חמישה חודשים ואנחנו כבר כמעט חצי חודש שישי, במקום שב-1 בספטמבר ההורים והמעונות והמשפחתונים יודעים, מסודרים, מאורגנים כולם, יש להם את הדרגות המתאימות וכל חודש הכסף זורם כמו שצריך לקופות כדי שהמשפחתונים יוכלו להתקיים ולשלם את החשבוניות השוטפות שהן סכום לא מועט, 5,000 שקל לכל חודש בממוצע, זה אומר שישה חודשים, 30,000 שקל, ולשלם את השכר של המטפלות בתוך המשפחתונים, אז הרבה מהמשפחתונים, מי שיש לו יכולת, לקח הלוואה. מי שאין לו יכולת לא לקח הלוואה, או שהוא חי ממש במינימום שבמינימום, לכן הישיבה הזאת באה בדרישות ברורות, שתי דרישות עקרוניות. הדרישה הראשונה היא שהמחדל של השנה הזאת לא יחזור על עצמו וכבר בסוף אוגוסט, לא תחילת ספטמבר, הכול יהיה מסודר. הדבר השני, לתת פתרון מיידי. לאפשר זרימה עכשווית, מיידית לכל הכספים שהמדינה חייבת לתת למשפחתונים. להעביר בתשלום אחד ולהסדיר את הכול. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

יש לנו דיון בנפרד.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני יודעת. מתי זה יהיה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את יודעת כמה בערך מחיר של משפחתון לילד? 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה תלוי לפי הדרגה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה המחיר שההורה משלם?

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה לא אחיד. אפשר להגיע גם ל-3,000 שקל ויותר מזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רציתי שנדע בערך.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

במשפחתונים זה 2,700. במעונות 4,000. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

משפחתונים זה עד 3,000 שקל. זה לא עניין של בחירה. אני רוצה שכבודו ידע שהרבה פעמים אין להורים את האפשרות לבחור בין מעון לבין משפחתון. כבודו, אני יודעת שהפתרון מאוד רחוק למרות הפוליטיקה והתעמולה הפוליטית שהייתה בבחירות האחרונות של ראש הממשלה, של חינוך חינם מלידה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הדבר האחרון שאני רוצה פה, פוליטיקה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אתה יודע שאני לא פופוליסטית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מזכירה את ראש הממשלה - - - 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני מזכירה כי זה היה היעד. לא עמדנו ביעד הזה, אנחנו כבר יודעים. לפחות להישאר בקיים, לתת אפשרויות ולסדר את הדברים, ב-30 באוגוסט שהילדים יכנסו למעונות ושהבעלים של המשפחתונים יוכלו להתקיים. זה לא פוליטיקה. זה צורך אמיתי. זה השטח. אני יודעת שיש שנות אור עד שנגיע לחינוך חינם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רק הערתי שאני מניח שבעוונותיו של ראש הממשלה יש לך רשימה יותר ארוכה מהמשפחתונים, אז אל תכניסי את הנושא של ראש הממשלה בנושא המשפחתונים. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני לא מחפשת האשמות ולא עוונות. אני מחפשת מענה לצרכים. זה המטרה שלי. זה הייעוד שלי כאן, וסליחה אם אני אצטרך לצאת לוועדת הכספים. יש הצבעות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את יודעת שאם כל המציעים לא נמצאים אז אין דיון. אני אעשה את הדיון. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אבל יש את בעלי האינטרסים גם כאן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אייצג אתכם. אין בעיה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

בדיוק. אתה חבר כנסת שיש לך גם אינטרס. אני חושבת שגם אתה מחויב.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

הוא צודק. אם הוא מקיים ועדה, חברי כנסת שביקשו את הוועדה צריכים להיות פה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

להגיד לך איפה הייתי היום? 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

אני לא מדברת עליך. את פה. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני הייתי ב-10:00 בנגב. באתי מהנגב, נכנסתי לכספים. מהכספים לזכויות הילד, שוב לכספים ועכשיו פה וחזרה לכספים, אז אני אחראית על עצמי, לא על מישהו אחר. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

את פה. זה מה שחשוב. אין פה אנשים. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

הנה, עאידה הגיעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שרי דרור, נציגת ויצו ישראל, בבקשה.

 << אורח >> שרי דרור: << אורח >> 

קודם כל תודה רבה ליושב-ראש על הדיון הזה, ותודה רבה גם לשדולה ולכל מי שעוסק בעניין. אני יודעת שמי שנמצא פה מנהל את הדיונים האלה כבר כמה שנים, ולכאורה אנחנו יכולים לשים כמה כוכביות קטנות שעשינו שיפור קטן בתחום ההדרכה. השיפור הקטן הזה מסתיר מאחוריו מצב של קריסה קולוסלית של התחום הזה של הגיל הרך. עשרות אלפי ילדים, מאות אלפי ילדים שזכאים לחינוך מסובסד ולא מקבלים אותו. 

אנחנו כארגון הגדול ביותר של מעונות יום שכולם מעונות סמל מתוך התעקשות שזה יהיה מערכת שמאפשרת לאנשים שנצרכים וזכאים לקבל סבסוד, התגייסנו למשימה הזו ובשנה הזאת יותר מתמיד, ואנחנו נמצאים ממש במקום על הקצה. כשהבנו שהמדינה לא מצליחה לסבסד, ויצו בחרה לסבסד את הילדים שהיו זכאים משנה קודמת, ואנחנו עושים את זה כבר חמישה חודשים. אנחנו משקיעים מיליונים לסבסד את הילדים שלנו ואת הילדים של המדינה הזו, ואנחנו נמצאים במצב שעדיין 50% מהם לא קיבלו. זה משהו שכארגון, הוא ארגון שנותן את המענה במקומות שהמדינה עדיין לא הצליחה להתפתח ולגדול ולהיות במקום שאנחנו חושבים שהיא צריכה להיות. גם ארגונים גדולים כמונו נמצאים בקצה שלנו, מסורים, לוקחים אחריות, משתדלים לטובת המדינה, ואנחנו חייבים שהדברים האלה יזוזו.

אני אומר כמה דברים. הנושא של מתן מענה של תשובות מהירות, לא 12 השלמת מסמכים אלא משהו הרבה יותר אקטיבי. היו פה גם הצעות קודם, אפשרות של לקחת דרגות של שנה קודמת, זה נעשה לפני שנתיים, לשכפל אותם, תפתור בעיה של 60%–70% מהילדים. אפשר לעשות את זה במיידי. לא צריך לחכות. לא צריך עוד מסמכים. את הדבר הראשוני הזה אפשר לעשות מחר ואז יהיה קצת יותר פניות להשלים את ה-30%–40%. זה דבר אחד שחשוב לנו לשים על השולחן.

דבר שני, אנחנו ערב פתיחת הרישום. בשבוע הבא אנחנו פותחים את הרישום לשנה הבאה. אנחנו חייבים לדאוג שהמנגנונים שקיימים בין המשרדים השונים, שנותנים את המענה לטובת התחום הזה יתחילו להיות מסונכרנים יותר, כי בעצם אנחנו כארגון אמורים לעבוד מול שלושה משרדים. אנחנו לא מצליחים לעשות את זה. אני חושבת שגם המשרדים בעצמם, כל אחד בפני עצמו מודה שהוא לא מצליח לעשות את זה, ואין מישהו מלמעלה שמושיב אותם ומייצר את המענה הזה. אנחנו נשמח שהדבר הזה יתקדם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך את מסבירה את השאלה שהצגתי פה? איך הביטוח הלאומי שעוסק באלפי אנשים, אולי מיליוני אנשים, יש לו את כל הנתונים והמשרד עובד? איך רשות המיסים שלוקח כסף מאנשים, הכול עובד? דווקא בנושא המעונות והמשפחתונים, כבר 20 שנה שאני מכיר, משהו לא עובד. 

 << אורח >> שרי דרור: << אורח >> 

אני חושבת שיש פה מקום בסיסי של חשדנות יתר במפעילים, גם בארגונים הגדולים אבל גם במפעילים הפרטיים ובסופו של דבר בהורים. כשהתפיסה המקורית היא שאדם איננו ישר או שקרן, אין שום מוטיבציה לגופים הממשלתיים לחבר. אין לזה סיבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם בביטוח הלאומי הם חושבים כך.

 << אורח >> שרי דרור: << אורח >> 

נכון. שם יש להם את המערכת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל הם יודעים. יש להם מערכות. 

ליאור גבאי, מנכ"ל נאות מרגלית, יושב-ראש פורום הארגונים. זה מעונות או גם משפחתונים?

 << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 

מעונות. אני בכובע השני שלי גם רגולטור של הפעלת המשפחתונים. אנחנו מפעילים למעלה מ-1,000 משפחתונים, אז אני מכיר את התחום. אני רוצה לציין שני דברים. אחד, כמו שהגברת הזכירה קודם, זה אחת העוולות הכי חמורות שיכולות להיות, כי זה התחום היחיד במדינת ישראל שיש בו כמה וכמה משרדים. אין לו אבא באמת. משרד העבודה, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד האוצר. אף אחד באמת, לא מעניין אותו מעונות היום. זה בקצה שרשרת המזון. זו נקודה ראשונה. הגיע הזמן שהתחום הזה יהיה במקום אחד. שאלו אותי באיזה משרד זה יהיה. מבחינתי שזה יהיה במשרד החקלאות. זה לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

העבירו את זה למשרד העבודה. 

 << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 

הרלוונטיות היחידה זה האם המדינה רוצה להשקיע כסף בגיל הרך, כן או לא. האם המדינה רוצה לדאוג לשכר המטפלות שיהיה כמו שכר הסייעות, כן או לא, שזה לא קורה. כל המעבר למשרד החינוך היה מתוך איזה גחמה שהשכר יהיה ראוי ויהיה תואם לסייעות בגיל הרך. זה לא קורה, אז כל הסיפור הזה של מעבר, בחלק ודאי שזה גורם נזק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איפה זה היום?

 << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 

הפדגוגיה במשרד החינוך, הסבסוד במשרד העבודה. ילדי רווחה זה משרד הרווחה ועל כולם עובד משרד האוצר. זו נקודה אחת שהיא חמורה מאוד והיא די משליכה על זה שהמצב של מעונות היום והמשפחתונים נמצאים במצב כזה. 

לגבי העניין של הסבסוד שלשמו הוועדה התכנסה, אני חייב לציין שני דברים. הדבר הראשון, הרי לכאורה זו השנה הראשונה שמשרד העבודה מחייב את ההורים לחתום שיוכלו לקבל את הפרטים מביטוח לאומי. חשבנו שאם אני חתמתי שאני מאפשר לביטוח לאומי להעביר את הפרטים, אז זה צריך להיות בדקה וחצי, אבל מה שקורה בפועל, שעל אף כל ההתחייבויות של משרד העבודה הדרגות לא מגיעות, ואנחנו מדברים על סדרי גודל של 20%–25% מההורים שבסך הכול קיבלו דרגה. זו המציאות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רק תגיד לי במספרים, לא באחוזים.

 << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 

משרד העבודה יבוא ויגיד שיש 50,000–60,000 דרגות.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

84,000. הוא הוציא לפני שעה.

 << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 

84,000 אבל זה כולל גם דרגות 12 שאין לזה רלוונטיות, כי דרגה 12 זה אומר שאין לך שום דבר, אז זה לא משנה. מהבדיקה שעשיתי בפורום הארגונים, הילדים שכבר זכאים לקבל סבסוד, מדובר על בין 25% ל-30% בלבד נכון להיום. 

עכשיו אני רוצה להציע הצעה. הזכירה את קודם חברתי וזה כבר היה קיים. לא צריך לבלבל את השכל ולחפש כל מיני מיזמים. הנושא הזה קיים היה לפני שלוש שנים. שמשרד העבודה יתכבד וייתן דרגות אוטומטיות לכל הילדים שהיה להם שנה שעברה. תהיה דרגה ואז קודם כל זה יוציא 60% מההורים כי זה 60% זכאים. יעבירו להם דרגה מיידית ולאחר מכן יתפנו לטפל ב-40% הנותרים. כשיסיימו את זה יחזרו ל-60% לבדוק אותם, אבל קודם כל לתת מיידי בלחיצת כפתור דרגה אוטומטית לאותו הורה. 

הרב אייכלר, בטח שאתה מכיר את יוקר המחייה. סביר להניח שמצבם של הזוגות הצעירים לא השתפר, וסביר להניח שהדרגות שהיה להם לא צריכות להיות יותר גבוהות. מקסימום הן צריכות להיות יותר נמוכות, לכן אם משרד העבודה יבוא ויגיד מה הייתה הדרגה בתשפ"ד, דרגה 4, ניתן להורה הזה דרגה 4. אחרי שיסיימו לבדוק את ה-40% החדשים, שיחזרו לבדוק את זה, אין שום בעיה, אבל בינתיים להתעלל בעשרות אלפי ילדים זה עוול.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה מציע שיתנו להם קודם את הדרגה, והיה אם יתברר שיש להם יותר כסף, אז יקזזו להם? אם יתברר שהוא הרוויח השנה את הלוטו, יקזזו להם?

 << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 

אז יתקזזו. אגב, המודל הזה היה קיים לפני שלוש שנים. משרד העבודה עשה את זה. אנחנו מדברים על זה שיתנו דרגה בדיוק כמו הדרגה של שנה שעברה, וזה בלחיצת כפתור. השר והמנכ"ל היו קשובים. הם דאגו להיבט של מקדמות לארגונים בכדי שיוכלו לשלם משכורות למטפלות, אבל זה לא פתרון. הפתרון הנכון לתת דרגות משמעותיות להורים. אני מודה לאדוני על עצם קיום הישיבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברת הכנסת סלימאן, בבקשה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה, כבוד היושב-ראש. הנושא הזה של מעונות יום וגם משפחתונים מחייב אולי פעם אחת דיון לעומק וניסיון לפתור את כל הבעיות הקשורות. כשהייתי בוועדה לקידום מעמד האישה ניסיתי לטפל בנושאים האלה. אחר כך ישבתי כמה חודשים בוועדת העבודה והרווחה. כנראה המדינה באמת לא רוצה לייצר מנגנון אחד ברור עם אחראים ברורים, שאפשר לחזור ולשאול אותם כל פעם כשיש בעיה. החלוקה הזו בין המשרדים גורמת לבלבול אדיר. 

ההצעה שהוצעה עכשיו לאמץ את הדרגות שהיו קיימות למשפחות שכבר היו בתוך המערכת בשנה שעברה, אני חושבת שתפתור חלק גדול מהבעיה. המחלקה שעושה את העבודה הזו ובודקת את הבקשות של ההורים ונותנת את הדרגות, שיתגברו את המחלקה לתקופה מסוימת וכשיסיימו את המבצע הזה יעשו מה שבא להם. מעונות היום במצב יותר טוב כי בסופו של דבר יש ארגונים שמפעילים את רוב מעונות היום. 

 << אורח >> שרי דרור: << אורח >> 

המצב שלנו מאוד מאתגר.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני יודעת. אני לא אומרת שהמצב שלכם טוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל עובדה שאמרת שאתם סבסדתם. משפחתונים לא יכולים לסבסד. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

אני אשמח שישמעו גם את ההורים באירוע הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מההורים? 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

אני יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך. אני ביקשתי את הדיון הזה עם חברי הכנסת שלצערי הם לא פה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את רשומה פה?

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

כן, בטח, ואני גם הבאתי שתי אימהות.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה רק להמשיך ולהגיד שיש גם בעיה יותר לוחצת מבחינת המשפחתונים, במיוחד שלא שייכים למועצה מקומית, שמופעלים באופן פרטי, כי הם צריכים לא לקבל את ההכנסה אלא גם ההוצאות של המשפחתון מושתות על המטפלות עצמן, על מנהלות המשפחתון, האוכל, כל מה שהן מספקות לילדים. אני חושבת שחייבים למצוא פתרון. 

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כבוד היושב-ראש, להזכיר שיש מנהלות משפחתונים בעיר נצרת, בגלל הבעיה בתוך העירייה לא קיבלו את הכסף שלהן עבור ארבעה חודשים. הפתרון של העירייה היה לחתום חוזה עם מפעיל חיצוני שיתחיל לשלם להן על החודשים שיבואו אחר כך. ארבעה החודשים האלה, אני מאוד מקווה ואולי תעזור לנו בהתערבות הזו, שלא יהיו חוב אבוד עבור המטפלות של המשפחתונים האלה. אני חושבת שזה מצוקה כמובן להורים של הילדים, ונשמח לשמוע. אני מאוד מקווה ששני הפתרונות האלה יעזרו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תעשי את הפנייה ואנחנו נצטרף לזה בעניין הזה שאת דיברת. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בנצרת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן.

גברת רחל וייספיש, נציגת ארגון מטפלות המשפחתונים. 

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

אני מטפלת במשפחתון כ-17 שנה במודיעין עילית. אני רוצה להסביר את המאמץ שלנו כמטפלות. אנחנו לא שכירות ולא עצמאיות. אנחנו עצמאיות במובן העבודה בפועל, וההכנסה שלנו מתקבלת, חלקה מהסבסוד של המדינה להורים וחלק מתשלום ההורים החודשי. זה ההכנסה שלנו שממנה אנחנו חיות. מה שקרה לא רק השנה, קרה במהלך השנים, שבתחילת שנה לא היה עדיין סבסוד מהמדינה. זה לקח מספר חודשים. אנחנו בתור מטפלות שזה בעצם הבסיס הכלכלי שלנו, מרגישות ממש חוסר ביטחון כלכלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קיבלתן רטרואקטיבית על מה שמגיע לכן?

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

על ילדים שקיבלו דרגה קיבלנו רטרואקטיבית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אחוז מהילדים קיבלו אצלכם?

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

אצלי שלושה ילדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מתוך?

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

חמישה. זו סך הכול מסגרת של חמישה ילדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יותר מחצי.

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

כן, וזה נדיר ממש. רוב חברותיי קיבלו בקושי על ילד אחד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה עושים ההורים האחרים? הם ממשיכים אתכם? אני יודע שהרבה הורים מוציאים את הילדים מהמשפחתונים כי אין להם כסף.

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

עוד רגע תדבר אימא על מה שקורה, אבל אני אסביר מה קורה בפועל בתוך המערכת. יש הורים שמבינים את העניין והם משיתים על עצמם את התשלום, לוקחים הלוואות ומגלגלים. הם מצטמצמים בחיי היום-יום בשביל לשלם למטפלת את המלא, והם באמת קורסים כי התשלום מאוד גבוה. זה הורים שנרשמו למשפחתונים. זה הורים שצריכים את הסבסוד הזה, ולא שבאמת יש להם אפשרות לסבסד מחיר גבוה כל כך, או שהמטפלת סופגת על עצמה, כמוני למשל, שלקחה הלוואה בנקאית כדי לממן לעצמי את היום-יום.

הייתי מבקשת מעל הבמה הזו לנסות לראות איך לקראת שנה הבא אנחנו פותחים את המערכת עם קבלת אישור ילד למשפחתון. אפשרות לפתוח את המערכת לסבסוד, שנתחיל ב-1 בספטמבר עם ילד מדורג. זה עוגן להורים שהם יודעים כמה הם אמורים לשלם, ולמטפלת - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין שום סיבה שזה לא יהיה ככה כי מתחילים את שנת הלימודים. הממשלה צריכה להיות מוכנה.

גברת מור דקל, יושבת-ראש ארגון העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, בבקשה. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

תודה, כבוד היו"ר, ותודה לך על קיום הדיון המהיר הזה. זה באמת חשוב. אני נורא שמחה לשמוע את כל הדוברים, ואני נורא עצובה לראות שאין הרבה חברי כנסת, בעיקר לא אלה שביקשו את הדיון הזה. זה רק מראה על החשיבות. 

בואו רגע נדבר על הבעיה. אנחנו באנו לכאן היום כי אנחנו שישה חודשים מתחילת השנה שהורים כבר היו צריכים לקבל את הדרגות שלהם ואת התשלום שהם זכאים לו כבר באוגוסט, לדעת כמה הם הולכים לשלם. נקלענו לסיטואציה הזו, למה? בגלל אירוע פוליטי, ואני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה. הסיטואציה הזו קרתה נטו בגלל אירוע פוליטי שהגיע לבג"ץ.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הבג"ץ עשה אירוע פוליטי, כן.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

גם שר העבודה בעצמו עמד והתחייב אחרי הבג"ץ ואמר, אני עוד אעשה את זה לפני ההחלטה של בג"ץ. אני אשחרר. אנחנו חודשיים וחצי אחרי. עשרות אלפי הורים עוד לא קיבלו. אפשר לדבר על המנגנונים ועל הדרך ואיך להתייעל והכול, אבל בפועל, בינינו, המערכת הזאת כבר הייתה אמורה להיות מוכנה. אם הורים נכנסו חדשים למערכת או המצב הקיים בחצי שנה האחרונה השתנה, זה אירוע אחר, אבל כל ההורים שהגישו בזמן, עוד מפברואר, והיו צריכים לקבל את הדרגה, לא הייתה שום סיבה שבלחיצת כפתור הדרגות לא ישוחררו. צריך להבין את האירוע. זה לא פוליטי. אין פה עניין של מגזרים. ה-130,000 הורים הזכאים וה-20,000 משפחות שזכאיות במשפחתונים הם הורים, לא משנה מאיפה, מה המגדר ומה המגזר. הם אנשים שזקוקים לזה. יחידניות, אנשים עצמאיים, משפחות רווחה, מילואימניקים שגם להם ניתנה הטבה. לא ניתן. 

אנחנו יושבים כאן היום כדי לבקש תשובות ממשרד העבודה שאני בקשר אישי איתם עוד לפני החודשיים וחצי של הבג"ץ. בהתחלה חשבתי שאני רואה שיתוף פעולה ואז הגיע אירוע שאמרו לי, מור, סוגרים את המערכת הטלפונית, אנחנו מפנים את כל העובדים רק כדי לשחרר את הפלונטר. נתנו את הגרייס. היינו בעד. היינו ביחד אבל אנחנו רואים שעוד חודש עובר והאירוע - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה פקידים עובדים בזה?

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

אני אשמח לשמוע ממשרד העבודה. שעה לפני הדיון שאתה החלטת שאתה עושה, כבוד היו"ר, ותודה לך, נשלחה הודעה. שלחו לי עכשיו עשרה מילואימניקים שקיבלו הודעה ממשרד העבודה, שעכשיו נותנים להם את האישורים, ופתחו וכבר אישרו 84,000 משפחות. אני קיבלתי הודעה מהיועץ של השר לפני חודש. הוא אמר לי, 80,000 כבר אושרו. קודם כל זה ממש מחדל אם בחודש רק 4,000 אישרו, ודבר שני, מה עם כל שאר ה-50,000? אי אפשר להגיד, אם אישרנו 80,000 אז ל-50,000 האחרים אנחנו נותנים ליפול בין הקרשים. 

נמצאות כאן שתי אימהות שאני אשמח שתיתן להן את זכות הדיבור, כי אני חושבת שלארגונים עוד יימצא פתרון וגם לעובדות שאנחנו חייבים לעזור להן. בסוף, עובדה שאת הרטרו הן קיבלו מיידי, אבל כשהורים גם מקבלים דרגה חצי שנה אחרי, מי מחזיר להן את הרטרו? איך? מתי? הן לא מקבלות את זה ככסף ישר לחשבון. אני אשמח שאורטל ועדי, האימהות שהגיעו במיוחד בקושי רב, תיתן להן את זכות הדיבור כדי לשמוע מה המשמעות של האירוע הזה להורים עצמם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. אנחנו נמשיך הלאה לפי הסדר שקבענו, שנרשמו פה. 

תהאני עבד אל חלים, בבקשה. 

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

אני מטפלת במשפחתון כ-20 שנה. האמת, יש לנו הרבה בעיות מורכבות. באופן ספציפי בחברה הערבית, אני מוסיפה לכל מי שאמר פה משהו, יש בעיות ממש אמיתיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לכם מעונות?

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

משפחתונים. אני מדברת על משפחתונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין מעונות במגזר הערבי?

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

יש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חשבתי ששם אין מעונות מספיק. 

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

יש הרבה. הורים בחברה שלנו לא משלמים למטפלת המשפחתון מה שמגיע לה. לא משלמים כלום. הם רק מחכים לסבסוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

המטפלת צריכה לסבסד את זה כל התקופה?

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

היא מחכה רק לסבסוד. היא עובדת בחינם. אני מכירה הרבה מטפלות שהן ממש בוכות. יש להן מינוס בבנק. יש להן הרבה בעיות מורכבות מהמצב הזה. אתם מדברים על מצב שהמלחמה בשנה הזאת. אני מדברת על מה שקרה בשנה שעברה. אני רשמתי הרבה ועזרתי להרבה הורים. פנו אליי כי אני מומחית בזה. עזרתי להם ברישום במערכת. בשנה שעברה היו בעיות במערכת, בעיות מורכבות. אתה לא תדמיין לעצמך. אם אני ב-08:00 התחלתי לשים בצ'ט משהו שיעזרו לי, מתי יענו לי? יענו לי ב-15:00, יענו לי ב-12:00. זה לא נורמלי. מה להגיד לך עוד? לא הייתה מלחמה ולא הייתה בטיח. קשה לשמוע. הרבה בעיות. אם אני עכשיו רוצה להגיד את כולן, לא יודעת אם יש זמן לזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מקווה שבאמת הם יתגברו את המערכת כדי שיהיו תשובות.

גברת יהודית רוזנבוים, אימא במשפחתונים המפוקחים.

 << אורח >> יהודית רוזנבוים: << אורח >> 

שלום וברכה, אני אימא של אלי בן עשרה חודשים ואני נרשמתי למערכת. אני ידעתי את התשלום שאני עומדת לשלם. הילד הקודם גם היה שנה שעברה, ואני ידעתי שאני הולכת לשלם את הסכום של 1,000 שקלים בחודש, שאותו יש לי. עם הסכום הזה אנחנו עוד מסתדרים. התחילה השנה ואני מבינה שהמטפלת לא מקבלת, אז אני לא אשאיר את המטפלת. אני עצמי התגייסתי, הצטמצמתי ברכישות ועשיתי הלוואה, וכל חודש אני נותנת לה עוד 1,700 שקל כתוספת על ה-1,000 שקל. אני משלמת סכום מסובסד ונמוך, אבל מבחינתי זה סכום גבוה. אני משלמת כל חודש תוספת של 1,750 שקלים כפול שישה חודשים. גם אם אני אקבל את זה רטרו, הסחרור שזה הכניס אותנו בחצי שנה האחרונה זה לא משהו שיהיה אפשר לצאת איתו - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הובטח שלכם שתקבלו רטרו?

 << אורח >> יהודית רוזנבוים: << אורח >> 

לכאורה, כן. בינתיים הם ממציאים כל יום מסמך חדש שאני לא יודעת מאיפה הם רוצים אותו, כי אף פעם לא ביקשו אותו. ביטוח לאומי העביר להם הכול. כל יומיים המערכת לא מאתרת את זה וכן מאתרת את זה. מה שכואב לי באמת, כי אני נציגה לא רק בתור אימא של אלי אלא בתור פה למאות הורים. אני מדברת עם אנשים והם אומרים, המערכת נפתחת שנה הבאה ואנחנו לא נשלח למסגרת מפוקחת, אנחנו נעבור למסגרות הפיראטיות ששם אין את כל הביורוקרטיה הזאת. אנחנו יודעים כמה אנחנו משלמים ומתי משלמים, ואז בעצם נפלטים מהמערכת ילדים שזכאים לקבל מסגרת מפוקחת, מבוקרת, איכותית, והם הולכים למסגרות המוניות בלי ביטוח, בלי ביקורת, בלי השכלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין להם ברירה.

 << אורח >> יהודית רוזנבוים: << אורח >> 

נכון, ופה אני כפה לאם, תעזרו לנו להתחיל להחזיר את הסחרור שאנחנו קיימים בו, ותפתרו את זה ששנה הבאה נוכל לשלוח את הילדים שלנו לקבל את מה שמגיע להם במסגרות איכותיות שאנחנו בוחרות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> עדי דניאל: << אורח >> 

שלום לכולם, שמי עדי, אני בת 37, אימא יחידנית, אימא לרום בן שנתיים ועשרה חודשים. מגיל שלושה חודשים הילד נכנס למעון. שנה ראשונה הייתי בדרגה 5. כמו שאמרנו פה, משנה לשנה הדרגה עולה. שנה לאחר מכן הייתי דרגה 4. במשך חצי שנה אני ממתינה לתשובות. אין לי דרגה. אני משלמת מחיר מלא של למעלה מ-2,800 שקלים ואני מפרנסת יחידה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

2,800 שקלים זה כמעט חצי משכורת.

 << אורח >> עדי דניאל: << אורח >> 

זה לא מעט. אני צריכה לבדוק מה אני קונה בסופר. אני גם עצמאית. זה אומר שכל יום מחלה שהילד חולה, אין מישהו שישלם, והכסף הזה מאוד חשוב לי. כשאני מתקשרת למשרד העבודה אין מענה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בטלפון?

 << אורח >> עדי דניאל: << אורח >> 

כן, ובצ'ט. הצ'ט סגור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש חוק נדמה לי, שאחרי שלוש או שש דקות חייבים לענות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למעלה משעתיים אני חיכיתי השבוע, וניתקו.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

הפתרון הוא להגיד, תשאיר את המספר, נחזור אליך, אבל לא חוזרים. 

 << אורח >> עדי דניאל: << אורח >> 

אני חצי שנה יושבת במצוקה ולא יודעת מה לעשות יותר, ואף אחד לא עוזר לי ואין לי למי לפנות. בזכות מור שהבנתי שהיא יו"רית, הגעתי לפה בהתראה של מהרגע להרגע, והפסדתי עוד יום עבודה בשביל לנסות לטפל בזה בשביל הילד שלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אם זה לא יעזור לך היום, אז לפחות תעזרי לאחרים, אני מקווה.

שדולת הנשים, אילנית סויבלמן, בבקשה. 

 << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> 

שלום, אני עו"ד סויבלמן, אני מנהלת את "הקו של אליס" בשדולת הנשים. זה קו למיצוי זכויות לנשים בזמן מלחמה. אני מצטרפת לכל הדברים של הנשים המדהימות שדיברו קודם, אבל אלינו מגיעות פניות שנוגעות למשרתות מילואים או נשות של משרתי מילואים. הובטחה לכן הטבה בדצמבר האחרון לזכאות בסבסוד, ואנחנו מקבלות הרבה מאוד פניות של נשים שלא מקבלו את הסבסוד הזה. אנחנו מדברות על מעל שנה וחצי של מלחמה. הגברים לא נמצאים בבית. הם משרתים במילואים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה נשים פנו אליכם? 

 << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> 

באלפים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פה מדובר ש-8,400 ילדים, זה מתשובת המשרד. "המשרד פעל מול משרד הביטחון לקבלת מידע על משרתי המילואים בכדי לחסוך מהורים את נטל הגשת המסמכים". 

 << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> 

זה לא קרה. גם אלה שהגישו לא קיבלו שום מענה. אנחנו שומעים את אותם דברים. אין מענה, אין דחייה, אין נימוק, אין אישור. שום דבר. הנשים האלה שנותרו לבד מאחור בבית, נפגעות בצורה מאוד משמעותית מבחינה תעסוקתית, מבחינה כלכלית. 64% מהפונות שלנו הן נפגעו כלכלית ועסקית. אנחנו חייבים להבין שהפגיעה הזאת, כמו שאמרת קודם, היא לא רגעית, היא לא נקודתית. יש לה השפעות לטווח ארוך מאוד גם על העסקים, גם על העבודה וגם על המצב הכלכלי של המשפחות האלה. אנחנו פה גם כדי להשמיע את הקול של משפחות המילואים, וכמובן שאני מצטרפת לכל מה שנאמר כאן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אורטל יהודה. 

 << אורח >> אורטל יהודה: << אורח >> 

אני עובדת כמעצבת שכירה. יש לי ילדה בת שנתיים במעון. כרגע אני בחופשת לידה עם ילד בן שלושה חודשים. אני אמורה לחזור ממש עוד מעט. אני לא קיבלתי דרגה כמובן. בעלי מילואימניק. לא את הזכאות של המילואימניקים, לא את הזכאות הרגילה. אנחנו אמורים לקבל דרגה 4. יש להם את כל הנתונים עלינו. אני אמורה להכניס עוד מעט את הבן הקטן ואני לא יודעת איך אני חוזרת לעבודה כשאני משלמת כרגע מחיר מלא שזה כמעט 4,000 שקל על הילדה בת שנתיים. עם הילד הנוסף זה יותר מהמשכורת שלי, ואני באמת לא יודעת איך אני מתקדמת מכאן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש עוד מישהו שרוצה לדבר מהארגונים?

 << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> 

אדוני, אני אשמח רק להשלים כי שכחתי לומר משהו חשוב בעניין של משרתי המילואים. עוד עניין ששמנו לב שקורה, זה אנשים שהיו רגילים לקבל דרגה מסוימת בעצם לא קיבלו את הדרגה הראשונית שהם היו אמורים לקבל בגלל הכנסות מסוימות של משרתי המילואים שטיפה עלו בחודשים האחרונים בגלל מענקים, בגלל כל מיני תוספות שהם קיבלו בשכר שלהם, ואז הדרגה שהם היו זכאים לקבל וגם הם אמורים לקבל כי זה לא יימשך, אנחנו מקווים מאוד, עוד הרבה זמן, הם לא מקבלים אותה והם הופכים להיות או בלתי זכאים או לדרגה נמוכה יותר. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

גם אין למי לערער ואין למי לפנות. צריך להבין את זה. גם אם אומרים עכשיו, הגשתי את כל המסמכים וחסר לי מסמך אחד, הורה 2, ואימא לא מצליחה מערכתית לעשות את הפעולה, אין לה למי לפנות וזה מעכב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכללים בסעיף 12.

 << אורח >> עלמה ארליך: << אורח >> 

אפשר רק עוד משהו קטן?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן.

 << אורח >> עלמה ארליך: << אורח >> 

לפני המשבר הבא שיגיע עוד שנייה כשיתחיל הרישום, אז בשביל קצת לצמצם את הדבר הזה, היה לנו מהלך מקביל שרגולציה תקעה לנו את ההליכים לפני שנה, והוכיח השר ארבל שאיפה שכולם נכשלו, עם חשיבה יצירתית הצליח לייצר פתרון למשבר הדרכונים. פתר את הבעיה. כולם חשבו שהיא בלתי פתירה. הביא כוח אדם, הושיב את כולם ויצר שם משהו נקודתי לתקופה הזאת. אני חייבת להגיד, יושבים שם משרד העבודה, גם דפנה מאור וגם נירית ועושים עבודה מופלאה, וגם חגי שיושב פה, אבל כמה אפשר שהם יתנו מענה למעל 100,000 פניות? חייבים שהשר ידאג לתגבר את כוח האדם בתקופה הקרובה, שנוכל כולנו להתמודד עם האתגר הקרוב שלנו של הרישום. תודה. 

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

אפשר להגיד נקודה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

עשיתי סקר בעזרת כמה נציגות מכפרים. רציתי לשתף אתכם במה שיצא לי. בקשות הסבסוד שיש בכל כפר, מה שמגיע להם, רק שניים-שלושה וכולם דרגה 12. זה מה שיצא אחרי שישה חודשים. הנה, כמה בקשות וכמה דרגות יש. אפס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את אומרת שבעצם דרגה 12 זה בקשה למסמכים נוספים, שזה תשובה שלילית בצורה ביורוקרטית. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה כאילו דרגה זמנית.

 << אורח >> רונית סויסה: << אורח >> 

רונית סויסה, אני מנהלת משפחתון כבר 20 שנה בירושלים. בדיוק קיבלתי את דוח התשלומים. אפס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את עובדת עם ילדים והם לא מסבסדים את זה? 

 << אורח >> רונית סויסה: << אורח >> 

אפס. אני חמישה הורים לא מדורגים. עכשיו אנחנו בתקופה כזאת ששלוש שנים, כל פעם גזרות חדשות נוחתים עלינו בלי קשר לילדים ובלי קשר למטפלות. מי שסובל מכל הטרלול הזה זה אנחנו והילדים שבסופו של דבר יצטרכו ללכת למסגרות לא מפוקחות. זה התוצאה, אפס. בדיוק הרגע קיבלתי את הדוח. יש לי אימא לתאומים שצריכה לשלם לי 5,000 שקל בכל חודש. אני מתכווצת כשאני אומרת לה, תקשיבי, לא נעים לי ואני חייבת את זה, אני חיתנתי בת, והיא אומרת לי, גם אני לא יכולה. 5,400 שקל היא צריכה לתת לי ולא תמיד יש לה, אז לא תמיד היא נותנת לי את זה. 
כשהשתחררו הדרגות אמרתי להורים, תקשיבו, יש סנכרון עם ביטוח לאומי. אני מבטיחה לכם, לוקח שבועיים, אתם כולכם מסודרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני שנעבור למשרד העבודה, יש פה עמותה של שינוי חברתי. בועז אחד העם, מה זה 121? מה יהיה ב-122?

 << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> 

אני אסביר. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. ארגון 121 זה בעצם חברי הכנסת, ה-121. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אה, אתה חבר הכנסת ה-121.

 << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> 

לא אני אישית, הארגון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברכות.

 << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> 

יש לנו פרויקט שנקרא "בידיים טובות" שהוא מבוסס על שותפות של למעלה מ-60 ארגונים וקבוצות כולל חברים שיושבים פה, שנועד לקדם ולהשפיע על המדיניות הממשלתית, להשפיע ולהשקיע בגיל לידה עד שלוש, שזה הגיל המוזנח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם ממוקדים בנושא הזה.

 << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> 

אנחנו ממוקדים בנושא הזה. התפקיד שלי ספציפית הוא מקדם מדיניות וקשרי ממשל. אני נמצא בקשר הרבה עם השטח. רציתי להציג פה את הסוגיה של הנטל הביורוקרטי, לתת כמה דוגמאות. למשל דיברתי גם עם החברה הערבית ועם מגזרים אחרים. פעם המנהלות היו עושות את הרישום בעצמן. היום למשל עולה הסוגיה של הזדהות ממשלתית. להרבה יש קושי עם זה. זה נטל ביורוקרטי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

להשיג את המסמכים אתה מתכוון.

 << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> 

לא. עוד לפני להשיג את המסמכים. כל הסיפור של ההזדהות הממשלתית דרך המערכת עצמה, הכניסה. יש חסם טכנולוגי. יש עוד הרבה סוגיות שקשורות כמו שהם אמרו, גם למסמכים עצמם, לסנכרון בין המשרד עם משרד החינוך. אני לא רוצה להאריך כי זה דיון ויש עוד אנשים. אני רוצה לומר שמה שעולה, יש פה בעיה, שני ערכים שמתנגשים. אחד זה נושא השוויון. אני שומע מהמשרדים שאני מדבר איתם שיש בעיה. כשיש שוויון צריך להקפיד עליו, לכן אי אפשר לתעדף או אי אפשר לקדם או אי אפשר לעשות כי זה פגיעה בשוויון של מישהו אחר אבל זה אי-שוויון פרוצדורלי. לעומת זאת אנחנו מבינים שיש פה סוגיה של יעילות. כדי שאנחנו נשיג את הדברים האלו צריך יעילות, ואם אנחנו פוגעים ביעילות אז אנחנו פוגעים בשוויון המהותי גם מבחינת המטפלות, גם מבחינת הילדים, גם מבחינת ההורים וגם מבחינת המערכת. אנשים יושבים במשרד. אין לנו פה איזה מנגנון מנופח של מאות אנשים שמבזבזים את הזמן. יש לנו פה מנגנון רזה שהוא עני ויש עליו עומס מטורף של המון בקשות ולא עומד בזה, אז יש לנו פה בעצם פגיעה בשוויון המהותי בכך שלא עובדים בצורה יעילה, לכן התפקיד של הוועדה פה הוא לכנס את הגורמים ולגרום להם לראות איך אנחנו משפרים את היעילות הזו כדי לפתוח ולאפשר את השוויון המהותי האמיתי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

עכשיו הגענו למשרד העבודה, חגי פורגס. נדמה לי שאני מכיר אותך מלפני הרבה שנים בעניין הזה עצמו, נכון?

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה זוכר שהיית פה בוועדה לפניות הציבור?

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

הייתי כמה פעמים. זה נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו כל התשובות אצלך. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

כל התשובות? ננסה. קודם כל אני אתן עדכון מההתרחשויות האחרונות. היה לנו באמת תקופה ארוכה של כשלושה שבועות שהמוקד הטלפוני היה סגור. המוקד הטלפוני נפתח ביום ראשון. למה המוקד היה סגור? זה נושא שעלה פה כמה פעמים. אני אשמח להסביר את הרציונל שעומד מאחורי זה. אנחנו מודעים לזה שהשירות פחות טוב אבל זה נועד למטרה טובה. אנחנו ריכזנו מאמץ במוקד הטלפוני שבעצם בודק את הדרגות. לקחנו את כל האנשים שעובדים במוקד, שעד עכשיו חלקם נתנו מענה טלפוני וחלקם בדקו את הבקשות. כולם עצרו את העבודה ורק טיפלו בבקשות, כשהיעד שלנו היה לגעת בכל התיקים, מה שנקרא נגיעה ראשונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אנשים יש שם?

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

כ-100 אנשים. זה התחיל פחות. לא רק שריכזנו את כולם לדבר הזה, הנחינו את המוקד לגייס עוד עובדים כדי שכוח העבודה יהיה גדול יותר, ההספקים יהיו גבוהים יותר. היינו במעקב יום-יומי על זה והאצנו בהם והקפדנו על העמידה ביעדים ובהספקים. הדבר הזה נשא פרי וכמעט בכל הבקשות שאפשר לטפל בהן, בערך כ-85% מהתיקים טופלו בנגיעה ראשונה לפחות פעם אחת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

84,000 אנשים אתם כותבים לי. אתם כותבים ש-45% מהם, נקבעה דרגת זכאות, זאת אומרת ש-40,000 אנשים לא קיבלו תשובות. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

קיבלו תשובות שחסרים מסמכים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת לא תשובה.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני אסביר. קודם כל יש קריטריונים. כדי לקבל זכאות אדם צריך לעמוד בדרישות. אנחנו משקיעים המון משאבים ומאמצים כדי להפחית את הנטל הביורוקרטי של הגשת מסמכים. אני חושב שהשנה עשינו צעד מאוד משמעותי בהקשר הזה. אם תרצה, אני ארחיב עליו בשמחה. הפחתת הביורוקרטיה לדעתנו נושאת פרי. האחוז הזה שדיברת עליו, בלי הפעולות שעשינו היינו באחוזים הרבה יותר נמוכים כמו שהיה בשנים הקודמות. בשנים הקודמות היינו באחוזים הרבה יותר נמוכים של דרגות אמיתיות שלא היו צריכות השלמת מסמכים, ולקח פעמיים, שלוש, ארבע עד שהם בסוף כן הגיעו לדרגה המיוחלת. אנחנו היום במצב אחר הרבה יותר טוב בגלל הפעולות האלה שעשינו להפחתת הביורוקרטיה. אחוז הילדים שיש להם דרגה שמזכה בסבסוד הוא נמוך ממה שאנחנו היינו רוצים שיהיה בשלב הזה של השנה. המאמץ שעשינו בשלושה שבועות האחרונים כשהמוקד היה סגור, אני חושב שהוא נשא פרי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי תסגרו לעוד שלושה שבועות ולגמור את ה-45% האחרים? 

 << אורח >> עדי דניאל: << אורח >> 

אני ממש מתנצלת שאני מתפרצת. הבקשה שלי פה לעיניכם אם אתם רוצים לראות, מה-1 בדצמבר. היא אפילו לא נבדקה. מופיע "בטיפול".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מה-103,000. 

 << אורח >> עדי דניאל: << אורח >> 

זה עדיין הרבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פנו 103,000 אנשים שזה משפחות. מהם עניתם ל-84,000 ומהם טופלו 45%. אני מצטט אתכם.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

צריך להסביר מה הכוונה "טופלו". כשאני אומר טופלו, בשנה רגילה כשאני מטפל, ברור שהיעד שלי הוא לתת דרגה אמיתית. אם ההורה עומד בכל הדרישות ויש לו את כל המסמכים, קבוצת האוכלוסייה הזאת צריכה להיות 100%. 100% מההורים שצריכים לקבל דרגה ועומדים בכל הקריטריונים והגישו את כל המסמכים, זה צריך להיות 100%. כדי להגיע ל-100% האלה אני חייב לבדוק את כל הבקשות. עד שאני מגיע ליעד הנכסף הזה, חלק מהבקשות, לא הגישו את כל המסמכים. אני מדגיש שוב, עשינו השנה צעדים שאם לא היינו עושים אותם לא היינו ב-45%. היינו ב-30%, אולי אפילו יותר. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

מה זה עשיתם צעדים? זה היה צריך להיות לפני, חגי.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני לא מדבר על לוחות זמנים. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

הייתם צריכים להיות מוכנים כבר באוגוסט. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

לוחות זמנים זה נושא אחר שאפשר לדבר עליו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה משמעותי לוחות זמנים. זה כל חודש 4,000 שקל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הייתה פה שאלה, למה לא להסתמך על מה שהיה בשנה שעברה ואחר כך אם משהו חסר, אז אתם תקזזו את זה. זו הצעה שאתה יכול לעשות את זה תוך שבוע. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני לא מכיר שהיה מתי שהוא תהליך כזה שהייתה דרגה שהמשיכה אוטומטית לפרק זמן מסוים שנכנס לתוך שנת הלימודים. היה בשנה שעברה מהלך של דרגות זמניות שהוא הכאיב לכולם, אפשר להגיד. אפשר לקיים על זה דיון, אגב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה לא לתת 100%?

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אפשר לקיים דיון מהותי ויש לו מקום ויש בו הרבה היגיון, שדרגה תהיה בתוקף ליותר משנה. אפשר לדבר על זה אבל צריך לתת פה הערה וגם אמרו פה קודם, תעשה קיזוז באמצע השנה. אם אני עושה קיזוז באמצע שנה זה מייצר להורה חוב של 30,000 שקל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הוא לא היה זכאי, הוא לא היה זכאי. ההנחה שלי היא ש-90% מהאנשים, מצבם בין תשפ"ד לתשפ"ה לא השתנה בהרבה. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני לא מכיר את הנתונים אבל יכול להיות - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הם היו זכאים, אז הם זכאים השנה גם.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אבל אז היו יושבים פה אותם 10% שהדרגה שלהם השתנתה, שבמשך שמונה חודשים הם שילמו לפי דרגה 3 ואז פתאום רואים שההכנסה שלהם עלתה או שהם הפסיקו לעבוד, ונוצר להם חוב של 40,000 שקל למעון.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

למה לא להקל על האנשים שהפסיקו לעבוד, שנמצאים במילואים? קיבלו מענקים כמילואים, אז אולי זה נראה שזה עלה. למה לא לבדוק את זה? קודם כל תשחררו למשפחות. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני לא פוסל על הסף את הרעיון הזה. זה רעיון טוב. יש לו מורכבויות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תחשבו על הרעיון קודם כל לעשות את זה.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

היינו צריכים להגיע לדיון כזה אחרי חודשיים וחצי בשביל לחשוב על זה? נו, באמת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם יכולים אפילו לציין במסמך שאתם נותנים להם דרגה זמנית עד לבירור העניין. אף אחד לא יתנגד לזה. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

שנה שעברה עשינו את הדרגות הזמניות. זה מה שאמרתי שזה הכאיב לכולם. למה זה הכאיב לכולם? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נו, ומה קרה?

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

לא אמרתם שזה זמני, זה ההבדל. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני אגיד מה היה בשנה שעברה. בשנה שעברה שנת הלימודים התחילה ונתנו להורים אפשרות להצהיר שהמצב שלהם לא השתנה, ואז הם קיבלו דרגה זמנית עד אמצע שנה, נקרא לזה בגדול. באה אמצע השנה ואז אמרנו להורים, טוב, נגמרה לכם הדרגה הזמנית.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא הודיעו להורים.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

כשההורים בתחילת השנה הצהירו על הדרגה הזמנית, נכתב להם על מה שהם הצהירו, ההורה קרא את ההצהרה, שכשתחודש הדרגה הזמנית בעצם יסתכל אחורה. מה שקרה, כשבאו לחדש את הדרגה, להפוך אותה לקבועה, ראינו שמצב ההכנסה שלהם השתנה וזה ייצר חובות רטרואקטיביים והארגונים התנגדו לזה. 

 << אורח >> שרי דרור: << אורח >> 

הם לא ספגו אותו. הם העבירו את החוב אלינו.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

מה זה אליכם? במשולש הכספי יש את הארגונים באמצע, אבל בסוף החוב הזה אמור להתגלגל להורה. הארגונים התנגדו לדרגה הזמנית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אתם תכתבו מראש בכתב, המענק שאנחנו נותנים לכם זה רק בתנאי שההכנסה לא השתנתה, קחו בחשבון שביום שזה יהיה אנחנו נקזז את זה. הם טוענים שאתם לא הודעתם להם. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

זה בדיוק מה שהיה בשנה שעברה. הסיפור הזה שנוצרו חובות גדולים מאוד להורים ולמטפלות - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אתה אומר שזה לא טוב, תן לי הצעה יותר טובה. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אתה מדבר לא על טווח ארוך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טווח של שבועיים. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

בשאלת התוקף של הדרגה האם התוקף הוא לשנה או לשנתיים, זו שאלה שצריך לחשוב עליה ולחשוב על המשמעויות שלה, כי המשמעויות שלה זה חובות על הרבה הורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא ביקשתי לחשוב על זה. ביקשתי לחשוב איך תוך שבועיים אתה מזרים את הכסף.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

לגבי המצב כיום, כמו שאמרתי, היה לנו מבצע מרוכז שבו הצבנו יעד של לגעת בכל הבקשות נגיעה ראשונה כדי לשחרר כמה שיותר. אפשר להגיד שבכל הבקשות שהיה אפשר לטפל בהן, כמעט בכולן נגענו. יש בקשות שכרגע מכל מיני סיבות טכניות אי אפשר לטפל בהן, אבל ברובן כן נגענו.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

כי ההורים לא מצליחים להעלות לכם את המסמכים. זה מה שהצגנו פה. אתם רשמתם להם, חסר מסמךX , ואין להם יכולת איך לעשות את זה מערכתית, ואין מענה. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

החלוקה של דרגות 12 והדרגות המזכות בסבסוד היא גבוהה, היא טובה יותר משנים קודמות ולכן המהלך הזה של נגיעה ראשונה הוא מהלך הרבה יותר אפקטיבי משנים קודמות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש כאלה שטוענים שהם שלחו מסמכים ואתם אומרים שלא קיבלתם. הגיעו אלינו כאלה תלונות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לוקח חודש עד שנקלט. כל מסמך אנחנו שולחים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שהמערכת לא עובדת. 

<< אורח >> אורטל יהודה: << אורח >> 

חסר מסמך אחד באתר, אבל במוקד אומרים שבכלל זה היה מסמך אחר כי הגישו את המסמך הזה - - -

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני אסביר. עבודת המוקד בטיפול בתיקים מתחלקת לשני סוגי טיפולים. טיפול אחד כמו שאמרתי, הנגיעה הראשונה. הטיפול השני זה בדיקה של השלמת מסמכים. במבצע המרוכז שעשינו עכשיו שמנו דגש על הנגיעה הראשונה. בזמן הזה הצטברו המון תיקים שהפעולה שצריך לעשות בהם היא בדיקה של מסמכים שהשלימו. זה הצטבר במשך תקופה, שוב, כי במהלך הזה אמרנו שאנחנו נשקיע יותר משאבים בבדיקה ראשונה של התיקים. עכשיו אנחנו מתפנים לטפל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה זמן ייקח לדעתך? 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

הסיפור של השלמת מסמכים הוא מורכב בגלל שזה בדיקה של מסמכים, חלקם ידניים, חלקם מורכבים. זה דורש איזו שהיא מיומנות. אני לא יודע להתחייב על זמן. גם כל הזמן המספרים עולים. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

איפה כל המסמכים שהורים הגישו בפברואר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם למשל יש לך עכשיו 100 אנשים ואתה פותח עוד מוקד של עוד 100 אנשים, זה אאוטסורסינג. זה לא פקידי ממשלה שאתה צריך לקבל אותם במכרז. אתה לוקח חברה, תביא לי עוד 100 אנשים, ואז אתה פותר את הפקק של הבדיקות האלה. זה לא בדיקות מורכבות. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

לגבי כוח האדם במוקד הטלפוני, האאוטסורסינג כמו שאמרת, נכון להגדיל את כוח האדם. זה פתרון וזה מה שעשינו בחודשים האחרונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צריך להכפיל אותו. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

הוא הוכפל ואנחנו שואפים כל הזמן להגדיל ולהתייעל. לא תמיד כוח האדם הוא מה שיפתור את הבעיה. זה קצת מורכב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תן לי דרך אחרת. אני לא רואה דרך אחרת. אם ל-45% נקבעה דרגה, זאת אומרת של-55% לא נקבעה דרגה. זאת אומרת שחסר לך 100 אנשים, כי 100 אנשים הביאו לי עד 45%, תשובות? 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

הנושא של כוח האדם במיקור חוץ, גם יש לי תנאי התקשרות, יש לי מכרז. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

אז זה לא ייקח שבועיים.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

זה דברים שהממשלה עובדת לפי כללים מסודרים.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

הממשלה יודעת לכופף את הכללים טוב מאוד כשצריך לתת לאנשים שבחרו בהם וכלל האוכלוסייה. אי אפשר לתת את הפתרונות האלה. נו, באמת, זה להתחמק מהתשובות, חגי. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

בסוף יש פה התקשרויות פומביות, מהלכים עסקיים פומביים שאם אני אבוא לחברה ואני אגיד לה, תעצרי הכול, תוסיפי עוד 100 אנשים ואם לא אני אקנוס אותך, אז אחד לא ייגש למכרזים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא תעצרי. אתה אומר, אנחנו מוציאים מכרז. תוך שבועיים כל חברה שיש לה את האנשים האלה והכלים האלה ויוכיחו לנו, נכנסים לעבודה.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אני לא מכיר מרכז שפורסם בשבועיים, אבל אני אשמח לשמוע רעיונות. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

למה לא היה לכם את הנתונים על האנשים ששלחו את הכול בזמן עוד לפני העצירה הזאת של שר העבודה? אני פניתי אליך לפני הבג"צים, אבא חרדי לתאומים שמשלם 8,000 שקל, אישרו לו על תאום אחד דרגה. על השני לא. רשמו לו, צריך להוסיף מסמכים. שני ילדים יצאו מאותו רחם, מאותה משפחה. ראית מה היה עם זה. בסוף לא רק שלא אישרתם לו, אתם גם לקחתם לו את הדרגה שכבר אישרתם, ורק כשהפעלנו תקשורת פתאום אישרתם לו. נו, באמת, חגי, אל תשחקו באנשים. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

הנתונים לא היו לפני כי לא הייתה מערכת. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

לא הייתה לך מערכת חצי שנה? איך היית פותח את השנה אם שר העבודה לא היה אומר שעוצרים את הסבסוד בגלל חוק המעונות? די, בוא לא ניכנס לפוליטיקה. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

לא הייתה מערכת במשך ארבעה חודשים. לא הייתה לי דרך טכנית לאסוף נתונים במשך ארבעה חודשים. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

מישהו פה צריך לשלם את המחיר וללכת הביתה, חגי.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

היה צריך להיות לכם את כל הנתונים שאנשים הגישו כבר מפברואר, בזמן.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

איזה פברואר?

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

כשפתחו את ההרשמה ואחר כך כשפתחו את הבקשה לסבסוד. אנשים היו צריכים להתחיל את השנה ב-1 בספטמבר כשהם יודעים מה הדרגה שלהם, אבל זה לא קרה, למה? אנחנו יודעים למה, כי שר העבודה עצר את זה. למה? בגלל חוק הגיוס וחוק המעונות. נו, באמת, אנשים לא אשמים בזה. גם ב-130,000 וב-20,000 של המשפחתונים יש שם ערבים, יש שם חרדים, יש שם יחידניות, יש שם משפחות רווחה. זה לא פייר מה שכרגע קורה לאזרחים במדינת ישראל, ועכשיו לשבת פה ולהסביר מה אפשר לעשות עוד ארבעה חודשים קדימה זה לא הפתרון. ברגע שהיה לכם את ההחלטה של השר, הייתם צריכים לפתוח את המערכת, תוך שבועיים לשחרר את הכול. היה לכם מספיק זמן להתארגן לזה. אני מבחינתי שומעת רק תירוצים עכשיו, סליחה. 

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

יש לי רעיון לייעול, אני מקווה שזה לא יחרוג קצת מהנהלים. למשל שיהיה אפשרות למנהל מעון שיהיה לו סוג של אתר פתוח שהוא יזין את הנתונים של ההורים ובמקום הוא יקבל דרגה. שהוא יוכל לראות בשקיפות. 

 << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> 

דפנה מאור הציעה את זה בעבר. היא אמרה שיהיה לנו איזה כרטיס כדי שנוכל לדעת מה קורה עם הדרגות של ההורים.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

ההצעה הייתה אחרת. 

 << אורח >> רחל וייספיש: << אורח >> 

אנחנו משפחתונים וזה פחות - - - 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

את מדברת על צפייה. את מדברת על הגשת בקשה. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בפועל הורה יגיש למנהל של המעון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה יכול לעזור הרבה. מה היה בעבר?

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

בעבר זה היה ידני והדפיסו ושלחו בדואר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בדואר רשום. זה היה טוב מאוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היום אפשר לעשות את זה במייל. שיעשו את זה במייל.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

היום הדברים עוברים דרך האזור האישי הממשלתי. האזור האישי הממשלתי מחויב בשמירה על פרטיות וביטחון מידע וכו'. זה לא פרוץ לכולם.

 << אורח >> יהודית רוזנבוים: << אורח >> 

משהו לא הגיוני, שמשנה לשנה זה נהיה יותר מסובך ויותר מסובך, עוד טפסים ועוד טפסים. 

 << אורח >> תהאני עבד אל חלים: << אורח >> 

ועכשיו טופס הורה שני. זה ממש בעייתי. עשיתם בלגאן שלם. 

 << אורח >> יהודית רוזנבוים: << אורח >> 

המערכת שם תקולה. 

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רן מלמד, בבקשה.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

תודה. נקודת מפנה. אדוני, מדובר אני חושב בשלוש סוגיות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה את הסוגיה השלישית. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

השלישית זה משרד האוצר. אדוני, התפיסה של לסייע להורים במימון המעונות והמשפחתונים היא תפיסה שאומרת שזה כלי לסייע להורים לצאת לעבודה. ברגע שמקשים את הקריטריונים, ברגע שלא משנים את הקריטריונים ומעדכנים אותם, וברגע שמוסיפים להם את הסוגיה הראשונה של הביורוקרטיה, ההורים נדפקים. אני אתן דוגמה מאוד פשוטה. יש היום בערך 220,000 משפחות שמקבלות מענקי עבודה במדינת ישראל, מה שנקרא מס הכנסה שלילי, שזה החזר כסף מרשות המיסים. בערך 80% מהם הם אנשים שלפי הקריטריונים, אם היו קריטריונים מדויקים, היו זכאים לקבל דרגה וסבסוד בסיוע במעונות יום. הנתונים שלהם נמצאים ברשות המיסים, נמצאים בביטוח לאומי, נמצאים במקומות אחרים. צריך לעשות עדכון של הקריטריונים, אדוני, ולכן אני חושב שצריך לעשות דיון הרבה יותר רציני לגבי תפיסת העולם של איך בונים את המערכת. זאת נקודה ראשונה. עוד שתי נקודות קצרות, ברשותך.

הנקודה השנייה, אדוני, היא הנקודה שנוגעת לחוק שאתה הצעת לפני מספר חודשים, של להפריד את הנושא של הכנסת האם מהכנסת האב, כי התפיסה של האוצר מדברת על מיצוי כושר השתכרות, זה מצד אחד, ומצד שני אנחנו מדברים על הכנסה לנפש. צריך לשנות את התפיסה הזאת, לשנות את הקריטריונים. הצעת החוק שלך, אדוני, צריכה לחזור לדעתי לשולחן בהקדם האפשרי. בעצם זה שינוי הקריטריונים בצורה כזאת שאפשר יהיה לקבל הרבה יותר.

הדבר האחרון. מר פורגס הציג פה בצורה נפלאה לדעתי איך המשרד שלו נכשל בטיפול בנושא מעונות. אני חושב שזה דבר שדורש בדיקה של מבקר המדינה ואולי יותר מזה, כי ההורים נפגעים וצריך לעשות לזה סוף. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. דבר ראשון אני רוצה לקבוע שהבג"ץ עשה פיגוע חברתי מסיבות פוליטיות כאשר הוא קבע שלא כל אזרחי ישראל ולא כל ילדי ישראל שווים לקבל. אני באמת הצעתי מה שאתה אמרת, הצעת חוק מעונות יום שזה הצעת חוק חברתית, אימהית, שזכותה של האישה לסבסוד, לפרנסתה, לעבודתה, ואינה קשורה למה שהבעל עושה. גם אם הבעל יושב בבית סוהר, אף אחד לא ישלול מהאימא את הזכאות שלה למעונות.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

ומהילד את המעון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. כמובן אנשים שאין להם, אף אחד לא יגיד, בגלל שאין לך ובגלל שאתה מובטל האישה לא תקבל. היועצת המשפטית לממשלה גם הודיעה שמה-1.3 הם חוזרים על הגזירה האנטי-חברתית הזאת, שאלה שלומדים תורה לא יקבלו. לא מגיע להם. רק היום היה לנו דיון על מחבלים, שחבר הכנסת אופיר כץ רצה לשלול זכויות של הבטחת הכנסה ודברים כאלה ממחבלים, אז הייעוץ המשפטי, היה מאוד קשה לו כי הבטחת הכנסה היא זכות בסיסית. אין לך זכות בסיסית יותר מאשר אימא שתוכל לצאת לעבודה ולפרנס את המשפחה ולהשאיר את הילדים במעון ולקבל את הסבסוד כמו כל אזרח אחר, לא משנה אם הוא ערבי או יהודי או אזרח או כל מה שהוא עושה או לא עושה. יש הרבה חוקים כאלה שהתקדמו במשך השנים, שזכות האישה על עבודתה, על שכרה, על תנאיה אינה תלויה במי שהיא חיה איתו ובחלק אחר של משפחתה. 

הוועדה דורשת חד משמעית, כפי שהיה כבר פעם בג"ץ שאי אפשר באמצע השנה להפסיק תנאי עבודה ותנאי זכאות באמצע השנה, אז חייבים להמשיך לפחות עד סוף השנה את הזכאות של כולם. הוועדה דורשת שמייד יוסיפו לפחות 100 אנשים במיקור חוץ, כי אמר פה נציג משרד העבודה ש-100 אנשים הצליחו להביא 50% מהאנשים שיוכלו לקבל, אז אני צריך עוד 100 אנשים. לא שאני נכנס למספרים, אבל זה המספרים שאתם נתתם, שישבו ויבדקו את המסמכים. 

דבר שלישי, אנחנו צריכים לאפשר למפעילי המעונות והמשפחתונים להגיש בשם ההורים. יש להם את המסמכים אצלם. הם יכולים לעשות את זה באופן מקוון. יש להם משרדים. להפחית ביורוקרטיה. תעבדו מול המעונות. והיה אם יתברר שאיזה שהוא צרכן או איזו שהיא אימא לא נתנה מסמכים נכונים, אז תוכלו לקזז את זה מהמעון והמשפחתון, בשעתו. אני מניח שהמשפחתון והמעון לא יעבירו מסמכים לא מבוססים. 

הוועדה מבקשת לבחון אפשרות לקבל את המידע על האזרח ישירות מהביטוח הלאומי ומרשות המיסים, שהוא לא יצטרך להביא כל פעם את המסמכים באופן אישי. הרי הם יכולים בלחיצת כפתור לקבל את זה מהביטוח הלאומי ואז חסכת את כל הביורוקרטיה של העומס. אלה מסקנות הוועדה, ואנחנו נבקש לבחון את השינויים ואת הקריטריונים ואת זכות הסבסוד במעונות, ונמשיך לעקוב אחרי זה וגם על ההתארגנות של משרד העבודה. אני רוצה לקראת שנה הבאה שבאוגוסט אתם תהיו מוכנים עם כל המערכות. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

אנחנו בשאיפה ליוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הסכמתי איתך. נקדים את זה ליוני.

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אפשר דיון מעקב שלך על האירוע הזה עוד שלושה שבועות לראות שזה נפתר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נעשה בעזרת השם דיון מעקב, אבל אני לא רוצה להתחייב על תאריכים. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

אבל לא עוד חצי שנה כי אנחנו רוצים לדעת שההורים קיבלו את המענה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נעקוב. יש לנו פה אירוע חברתי. יש לנו בעצם מלחמה שנלחמים נגד אזרחים חפים מפשע על ידי מנגנונים משפטיים ותקשורתיים, ואנחנו במלחמה הזאת חייבים לנצח בעזרת השם, וכל אם בארץ הזאת, לא משנה מי היא, תקבל את זכויותיה בעבודה ובסבסוד המעונות כמו כל אחד אחד.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

כדאי שהיועמ"שית תתחיל לחשוב על ההתנהלות שלה מחדש. 

 << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> 

בגלל שהדברים סוכמו כפי שהם סוכמו, לא שמעתי משהו אופרטיבי לגבי משרתי המילואים. 

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

לא התייחסתי לזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תתייחס בבקשה.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

ההטבות הוזנו במערכת לכ-8,400. זה היה מהלך שהוא לא הטיל על ההורה ביורוקרטיה בכלל. אנחנו יצרנו קשר עם משרד הביטחון והיה שיתוף פעולה מצוין והם העבירו לנו מידע. ההטבות הוזנו באופן אוטומטי לכל ההורים. אנחנו נוציא להם הודעה, אם לא היום אז מחר, בדיוק מה היה ומה - - - . יש פה איזו שהיא מורכבות. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

לי יש לוחם שצופה בדיון ואומר לי, אם אני לא אקבל כדור מעזה, אני בסוף אתן לעצמי כדור בראש, אז אני רוצה לדעת את התשובות. זה תשובות מתחמקות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הבנתי ממך נכון שכל משרתי המילואים שזכאים יקבלו את ההטבה הזאת?

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

כל משרתי המילואים שהגישו בקשה והם זכאים, הם קיבלו את ההטבה. 

 << אורח >> מור דקל: << אורח >> 

איזה הטבה? לא קיבלו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

במערכות כנראה, אבל הם לא קיבלו.

 << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> 

במערכות זה הוזן. ההורים האלה, אותם 8,300 יקבלו הודעה אם לא היום אז מחר. ההודעה היא רק מעדכנת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוועדה רושמת בפניה את ההודעה ואת הטענה של המשתתפים שזה לא נכון. אנחנו נבקש מכם מסמך תוך כמה ימים, מתי ואיך הוזנו לכל משרתי המילואים. 




תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:21. << סיום >>