פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 15 ועדת הכספים 01/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 218 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022), שעה 15:30 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פיטורי עובדים במפעל "פרי גליל" בחצור הגלילית" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני עופר כסיף אופיר כץ נעמה לזימי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: יאיר גולן גבי לסקי מופיד מרעי מוזמנים: יעקב פולג – סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר משה אפרים – מנכ"ל מפעל פרי גליל מרדכי חזיזה – יו"ר ועד עובדים, מפעל פרי גליל יאיר בשארי – יו"ר ועד קניאל ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פיטורי עובדים במפעל "פרי גליל" בחצור הגלילית", של ח"כ משה ארבל, משה גפני (מס' 140). << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיון מהיר בנושא: פיטורי עובדים במפעל פרי גליל בחצור הגלילית. את הדיון יזמו חברי הכנסת משה גפני ומשה ארבל. משה גפני, בבקשה תציג את הנושא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הנושא של פרי גליל היה כאן בוועדה די הרבה זמן. פרי גליל זה מפעל עוגן בחצור הגלילית, הוא מפעל שמעסיק מאות עובדים, כשחלקם הגדול הם תושבי חצור הגלילית, חלקם מהכפרים בסביבה. היה ברור לחלוטין שאם המפעל הזה ייסגר, והוא היה בסכנת סגירה, יהיה נזק בל יתואר גם לחצור הגלילית וגם לעובדים רבים שמועסקים במפעל הזה. היה ויכוח מאוד קשה בין ועדת הכספים, ביני לבין שרים בממשלה דאז, כשאני טענתי שצריך לסייע להם. היה מדובר על משהו בסביבות 10,11 מיליון. הייתה הצדקה להעביר להם את הכסף. היו שרים שטענו שבשום פנים ואופן לא, שיסתדרו לבד, אבל בסופו של דבר הצלחנו להעביר להם כסף. זה היה מותנה בזה שלא יפוטרו עובדים. מאז, לאחר שהמפעל נעמד על רגליו והמשיך לעבוד, נפתחו אגפים נוספים, המפעל התרחב והייתה ברכה בעניין הזה. מה שקרה עכשיו זה שהממשלה ביקשה להביא את הרפורמה בחקלאות ואז נאמר על ידי בעל המפעל שהמפעל עלול להיסגר או עלול להצטמצם באופן דרמטי כך שכל מה שנעשה במשך כל השנים על מנת שהמפעל הזה יישאר ירד לטמיון. ביקשתי יחד עם משה ארבל דיון מהיר בוועדת הכספים בעניין הזה. אם יש דבר שאפשר להתגאות בו שהכנסת עשתה, זה בכך שהיא גרמה שהמפעל יישאר ולעובדים תישאר עבודה. המפעל, כפי שאמרתי, הוא מפעל עוגן בפריפריה, בחצור הגלילית, אסור לאפשר לו לקרוס. דיברתי גם עם ההסתדרות. הם טוענים שהם הגיעו להסכמה עם המפעל. אני לא יודע בדיוק על מה, לכן אני מציע שנברר את זה כאן בדיון. אני מודה לך על קיום הדיון הזה שיש לו חשיבות עצומה לגבי הפריפריה ולגבי העובדים שעובדים שם. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני מודה לחברי הכנסת גפני וארבל שיזמו את הדיון, דיון חשוב מאוד. אני הייתי במפעל לפני מספר שבועות, לפני שלושה-ארבעה שבועות. פרי הגליל זה לא רק מפעל בחצור הגלילית, זה מפעל אזורי, זה מפעל שנותן עבודה לשכבות הכי מוחלשות במרחב, כולל קווי ייצור שמעסיקים אוכלוסייה בדואית, ערבית, דרוזית, צ'רקסית. כולם כולל כולם עובדים במפעל הזה. דרך אגב, זה מופת של שותפות יהודית-ערבית ובכלל. רק כשאתה עומד במפעל אתה יכול לראות את כל שרשרת הערך של המפעל - לחקלאים באזור ששולחים לשם את התוצרת, לכל מערך השינוע שמביא את התוצרת למפעל, לכל מערך השינוע שמפיץ את עשרות הטונות מידי יום למרחב ולכל הארץ. צריך להבין שהמפעל הזה הוא כמעין טבור תעסוקתי באצבע הגליל, הוא הרבה יותר רחב מאותם 250,300 עובדים של המפעל. הסיפור של עובדי המפעל הוא חלק מהסיפור, הוא לא כל הסיפור. כשדנים במה עושה המפעל הזה למרחב, צריך להבין את ההשלכה הכבדה שיש למפעל הזה, צריך לראות את כל התעשייה סביבו. זה לא מפעל הייטק שמייצר עכשיו תוכנה ואת שורת הקוד מפיץ לכל העולם. פה זו שרשרת שלמה של תעשייה שסובבת את המפעל. אני לא יודע להעריך כמה בדיוק עובדים באותה שרשרת, אבל אין לי ספק שמדובר בעוד מאות רבות של אנשים. במקום שהוא דל מקורות תעסוקה כמו אצבע הגליל המפעל הזה הוא מפעל דגל שאסור לתת לו להיסגר, אסור לסכן אותו. זה משליך על האופן שבו אנחנו מתייחסים לרפורמה בחקלאות, שחייבת להיעשות באופן מושכל, באופן שיטתי, באופן מקצועי ובאופן מדורג כך שנוכל להמשיך ולהפעיל את המפעל. כשהייתי במפעל הבנתי שקו ייצור של גזר גמדי זה לא קו יצור של ברוקולי, זה נראה אחרת, לוקח זמן להתארגן לזה, לוקח זמן לבנות את זה, זה לא קורה בן לילה. בכל דבר שאנחנו גוזרים על הנושא החקלאי צריך לזכור שבקצה יש גם את מפעלי העיבוד החקלאי. בדרך כלל לא מדברים עליהם כשמדברים על חקלאות, אבל הם לחלוטין חלק מהעניין. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מברך את היוזמים. חברי חבר הכנסת גפני, אני זוכר שזה נושא שטיפלת בו לא פעם. אני מודה גם לארבל וגם לך, אדוני היושב-ראש, ששמת את זה מהר. האמת שזה יום די מייאש מבחינה פרלמנטרית. התחלנו את היום בוועדת הכלכלה, בהצעה לדיון מהיר על סגירת מפעל לוריאל במגדל העמק, ולצערי בסיומו של הדיון הבנו שאין לנו כל כך מה לעשות ו-50 משפחות הולכות הביתה. יו"ר הוועד, בחור נשוי בן ארבעים ומשהו עם חמישה ילדים, אמר שהוא יודע לעבוד בפס הייצור, שהוא לא יודע לעשות משהו אחר, ושהוא לא יודע איך מחר בבוקר הוא הולך לפרנס ולהאכיל את הילדים שלו, במיוחד עכשיו כשהכל עולה, מה שעוד יותר מבהיל ומלחיץ אותנו. עכשיו אנחנו בדיון הכל כך חשוב הזה. זה נכון מה שאמר סגן השר - פיטורים במפעל בפריפריה זה לא כמו במרכז הארץ. כשאתה סוגר מפעל ואתה מפטר עובד, מבחינתו של העובד זה לסגור לו את החיים. למי שגר במרכז יש יותר אפשרויות למצוא תעסוקה. המפעל הזה הוא ייחודי מסוגו, אין הרבה אופציות. האנשים שילכו הביתה אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה, שלזה הם התרגלו וזה מה שהם יודעים לעשות, יישארו בלי עבודה. רוב הסיכויים שהם יישארו בלי עבודה לא מהסיבה שהם לא רוצים לעבוד, מהסיבה שאין להם הרבה אפשרויות לפרנס את המשפחה שלהם. אני חושב שהממשלה במדיניות שלה, בצעדים שהיא נוקטת לאחרונה צריכה לראות שהיא לא פוגעת באנשים, במיוחד באנשים בפריפריה. אם אתם רואים שאתם רומסים את העבודה לאנשים, רומסים להם את הפרנסה, תעצרו רגע, תראו איך אתם עושים את המהלכים שאתם כקואליציה רוצים להוביל בלי לפטר עשרות אם לא מאות עובדים. זה לא צריך להיות הכל בגל אחד. אם יש פעולה נקודתית, תפעלו כמו שצריך לפעול במשהו שהוא חריג. אם הגעתם למצב שבעקבות המדיניות שלכם הם מפטרים עובדים, תראו איך אתם גורמים לזה שלא יפטרו את העובדים. אם צריך להכניס את היד לכיס, תכניסו, כי בסוף זאת התוצאה של המדיניות שאתם מובילים וצריכים להתייחס אליה, לא להתעלם ממנה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בשנים האחרונות כל הסיפור הזה של פריפריה הפך להיות שם קוד. אני נצרתית, אני יודעת מה זו פריפריה. אני יודעת שלמפעל של תנובה שנמצא בעמקים יש רשימת המתנה של עובדים, שיש אנשים שמנסים להפעיל פרוטקציות והרבה מאוד דברים בגלל שאין משרות. לפטר מאות עובדים במפעל כמו פרי הגליל זו סכנה לצפון. מה זה אומר? שאנחנו לוקחים את הכבוד של האנשים. אלה אנשים שפשוט רוצים להתפרנס בכבוד. מדובר בנשים וגברים. אני רוצה להזכיר לכם את השמות של הישובים שמהם העובדים והעובדות האלה מגיעים - חצור הגלילית, צפת, קרית שמונה, טובא-זנגרייה, ראמה, ריחאניה. 50% מהעובדים והעובדות הם ערבים, 50% מהעובדים הן נשים. מדובר בנשים שאין להן הרבה משרות אחרות ללכת לעבוד בהן, זה המקום היחידי שהן מתפרנסות ממנו. אני אשמח מאוד אם בסוף הדיון תצא החלטה לא ללכת על הנושא הזה של פיטורים של עובדים ועובדות בפרי הגליל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההחלטה או אי ההחלטה על פיטורים זו החלטה של המפעל, הוועדה לא יכולה לקבוע למפעל מה לעשות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני רוצה שתצא מפה קריאה חשובה וחדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לברך גם את חבר הכנסת גפני, גם את חבר הכנסת ארבל על הדיון, וגם אותך, היושב-ראש, ששמת את זה על סדר היום. אין חולק על החשיבות של המפעל, על החשיבות החברתית, התעסוקתית, אבל אני חייב לציין שלא אהבתי את האיום האחרון על פיטורים בעקבות הכוונה של הממשלה לבצע רפורמה בחקלאות. כמה פעמים בעשור האחרון החברה איימה לפטר עובדים ובעקבות זאת קיבלה סיוע מהממשלה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הרבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזאת השיטה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל המפעל נשאר. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להצטרף לעצב שדובר עליו ומלווה את היום הזה. היינו בדיון בבוקר על המפעל לוריאל במגדל העמק, עכשיו אנחנו בדיון על פרי הגליל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בפרי הגליל המצב שונה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> גפני, פה מדובר על פיטורי עובדים, שם העתיקו את המפעל למרכז ואמרו לעובדים: "בואו עכשיו תתחילו לעבוד במרכז". כל מפעל עם הסוגיה שלו. אנחנו לא צריכים לחזק את הרצליה, אנחנו צריכים לחזק את יישובי קו העימות, לכן הדיון הזה חשוב. יו"ר ועד העובדים, אל תוותרו לאף אחד, תעשו כל מה שצריך. אנחנו מכירים את המפעל, אנחנו יודעים כמה הוא תורם לחיזוק הצפון ולחוסן הלאומי שלנו. שם נמצא החוסן הלאומי, אותו צריך לחזק. אנחנו נשמח לסייע לכם כמה שאפשר. תודה ליוזמים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מברך מאוד על הדיון, מברך את היוזמים במיוחד, זה דיון חשוב וקריטי. ברגע שמסתכלים על הנושא של פירות, ירקות ומוצרים חקלאיים ככלל רק מהחור של הגרוש, רק מהפריזמה של האם זה ייקר או יוזיל עבור הצרכנים, אנחנו מאבדים כל שמץ של סולידריות חברתית ושל הבנה מה זה בעצם תעשייה מקומית. אנחנו צריכים להסתכל על הצרכנים שלא יכולים להוציא את הפרוטה שאין להם, אבל אנחנו גם צריכים וחייבים להסתכל על חברים שלנו לקהילה. יותר חשוב לחשוב על רווחתם של חברנו בקהילה מאשר על הצלחתם או אי הצלחתם כצרכנים. יש פה תפיסה מעוותת של מי שמסתכל על אותם פועלים שהולכים להיזרק הביתה רק דרך החור של הגרוש. אני רוצה שאנחנו נהיה קהילה - יהודים, ערבים, חילונים, חרדים, אשכנזים, מזרחיים, נשים, גברים. אנחנו חלק מקהילה אחת. אני רוצה שתהיה לנו סולידריות חברתית, שנגלה אכפתיות אחד לשני. לפטר פועלים כי זה יוזיל מוצר, זה לא להתייחס אל האחר כאל אדם, זה לא להתייחס אל האחר כחבר איתנו בקהילה, זה אמצעי גרידא. הגיע הזמן שנשנה את הדיסקט ונתחיל להבין שאנחנו חייבים לפעול כמסגרת קהילתית עם סולידריות חזקה שתומכת באנשים המוחלשים ביותר, שאנחנו צריכים לפעול כחטיבה אחת לטובת כולנו. סגירה של מפעל שמביאה לזה שזורקים אנשים הביתה זה ההיפך הגמור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשמע את ועד העובדים. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה למורי ורבי משה גפני שליווה אותנו, תודה לחבר הכנסת ארבל ולחברי הכנסת. לא באתי לפה להיות הבכיין של המפעל, באתי לפה כדי להסביר לכם דבר אחד קטן ופשוט עם ערך מאוד גדול ומשמעות בחיים לעובד ייצור. אני מדבר כרגע כעובד ייצור. כיושב-ראש ועד העובדים נשאתי באחריות, עברתי את כל המאבקים שיכולים להיות. תמיד הייתה לנו את האמונה. ברוך השם עברנו את כל הסבב במציאות, לא בטלוויזיה, לא במשחקים, כדי שהזכות המינימאלית של עובד תישאר ותישמר. זה תפקידי וחובתי כיו"ר העובדים, זאת חובתכם כחברי כנסת שנושאים באחריות במדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה שנים את יו"ר ועד העובדים במפעל? << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> אני מסיים עכשיו 50 שנות עבודה. התחלתי כנער בנוער העובד והלומד, אבל לצערי נשארתי רק עובד, לא לומד, בגלל המציאות של החיים. את מה שהיה לי בשנות ה-70 אני רואה היום אצל אחרים. אני את שלי כבר עשיתי. רבי משה היה אצלנו במפעל, ראה בדיוק על מה מדובר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היינו כל הוועדה. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> סגן השר היה עכשיו. מה אתם יכולים לדרוש מעובד שרוצה לעבוד בדבר הכי פשוט? הזכות המינימאלית לעובד במדינת ישראל היא לעבוד. תעזרו לנו רק לעבוד, אנחנו לא רוצים יותר כלום. שאלו אותי המון אם אני שותף להצגה או למשחק. כשקיבלתי את ההודעה שהוא הולך לפטר 100 עובדים ושאלתי אותו, "מה קרה עוד פעם? מה אתה רוצה מאיתנו? אנחנו עובדים, המפעל עובד", הוא אמר: "אם כל היבואנים ייבאו, מה אני צריך אתכם בכלל? מה אני צריך את המפעל הזה?" << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ראיתי ב-2011 וב-2014 שבאו עם אותה דרישה וקיבלו סיוע מהממשלה. חבר הכנסת גפני, אני צודק? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל זה משהו אחר. אז היו בעיות אחרות. כאן הבעיה אחרת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> יכול להיות שכדי להחזיק תעשייה מקומית בגליל, בנגב, בבקעה צריך תמיכה באופן קבוע. אני מרגישה שיש איזו טענה על כך שיש משהו פגום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד פה לא בדרגת קדוש. בוא נבין את הדברים, בוא נבין מה קורה באמת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני לא שופטת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא שופט. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני אומרת, ואני חושבת שסגן השרה יסכים עם הדבר הזה, שמשרד הכלכלה, שמדינת ישראל, שמשרד האוצר צריכים להשקיע כדי שתהיה תעשייה גם בחצור הגלילית וגם בקרית שמונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על זה אין שום ויכוח. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אולי הבעיה במנגנון שלנו, של איך שאנחנו עובדים כך שהם נאלצים לבוא לפה כפושטי יד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא צודקת, יעל, לא צריך להסתכל עליהם כאילו הם באים לעקוץ את המערכת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לשאול שאלה כאן? אפשר להעלות גם תהיות, זה בסדר גמור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אפילו אולי שותפה לחלק מהתהיות שלך, אבל יש פה יו"ר ועד שבסוף מייצג ציבור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הטענה שעלתה פה היא לאו דווקא ליו"ר הוועד, היא בעיקר לבעלים של המפעל. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> הפעם לא מדובר על כסף. המצב היום שונה מהעבר, למרות שהיו לנו תקופות שהמדינה הבטיחה ולא עמדה בהתחייבות. אני לא מייצג את הבעלים, אני מייצג את העובדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בזמנו זה הסתדר, המדינה נתנה כסף. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> נכון, המדינה נתנה, ואז פירגנו, אמרנו תודה מא' עד ת', מראש הממשלה עד אחרון חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גפני, הציגו אז דוח רווח והפסד של המפעל? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בטח, לא נתנו את הכסף ככה באוויר, היה דיון שלם. זה נכון שאז הייתה בעיה של חוסר תקציב, של חוסר כסף ולכן המדינה נכנסה לזה. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> עובד ייצור שקם בבוקר ושומע את כל הגזרות, בא ואומר: "תגיד לי, חזיזה, לא מספיק מה שיש לנו, אתם עוד מוסיפים את הפיטורים? מה יש לנו כבר לעשות במדינה הזאת? מה יש לנו לעשות בעיירה הזאת?". בסוף לא יהיה מקור פרנסה מינימאלי. עובדי פרי הגליל לא משתכרים ברמות שכר של הייטק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה השכר הממוצע במפעל? << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> שכר מינימום פלוס 10%. אם הוא עובד משמרות יש לו הטבה. בוא תראה את הנשים המבוגרות שעובדות בקווי ייצור, שכל אחד יראה את האימא שלו. זה לא פשוט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם צבירת שנות ותק לא שיפרה את השכר? << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> אחוז אחד לשנה. הבעלים משלמים את כל הזכויות המלאות, את מה שמגיע לעובד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל במינימום. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> נכון. הממשלה מבקשת הוזלה. אם מפעל פרי הגליל מוכר 3 קופסאות תירס ב-10 שקלים, מה יש לו כבר להוזיל? הבעלים אומר: "מה אתה רוצה ממני? תלכו לסנפרוסט". הבעלים של סנפרוסט הם בכלל סינים, הם מוכרים שקית אפונה ב-18,19 שקל כשפרי הגליל מוכר בתשעה שקלים. מה יש להוזיל? אם פותחים את הייבוא, במי פוגעים? אם ממילא החוליה החלשה כבר חלשה, למה לנסות לפרק אותה, למוטט אותה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הגילאים אצלכם במפעל? אם עכשיו קורה דבר כזה, מי הולכים הביתה? << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> הגילאים נעים בין 45 לכמעט 60. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנשים שלא יכולים למצוא עבודה היום. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> בוודאי שלא. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רובם עובדי קבלן? << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם עובדי מפעל במינימום. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> אני מייצג עובדים שנמצאים בהסכם הקיבוצי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עם כמה שנות ותק? << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> יש עובדים שעברו את ה-50 שנות ותק. יש משפחות שעובדות במפעל, אם זה בעל ואישה, אם זה אימא ובן. תייבאו משהו שאין אותו בארץ, לא שיש אותו. כשאתם מייבאים אתם קוטלים את החקלאים, אתם קוטלים את אלה שמייצרים את הקופסאות. זה לא רק פרי הגליל, מדובר במערך לוגיסטי מאוד גדול שפרי הגליל נותן לו פרנסה. כל זה מתמוטט. כולם מדברים על פריפריה. מה, פריפריה זו סיסמה? אם היום לא תעזרו לפריפריה, מתי תעזרו? זה מפעל עוגן של כל הגליל, לא רק של חצור. הרי איך כל החקלאים בגליל העליון מתפרנסים? בשביל מי הם יגדלו את החקלאות שלהם? בשביל הירדנים? מה, הם ישווקו את זה לסין? יתנו את זה לתורכיה? מה, אין לנו ילדים, אין לנו משפחות? אין אחריות מיניסטריאלית לבוא ולהקל על עובד שעובד בקו? אם אתם לא תראו את העובדים, מי יראה אותם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משה אפרים, מנכ"ל מפעל פרי גליל. << אורח >> משה אפרים: << אורח >> ממש כואב לי שאתם אומרים שאני מבקש סיוע. אני אף פעם לא ביקשתי סיוע. נכנסתי למסלול עובדים בתקופת בן אליעזר, זכרונו לברכה, כשהמפעל היה עם 70 עובדים קבועים. היום הוא עם 227 קבועים, כשקצת פחות מ-10% מקבלים שכר מינימום, השאר הם מעל למינימום. מסלול עובדים יש בכל מפעל בארץ, כולל "בייגל בייגל" בצפת, שני מטר מפה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי שאתה היחיד. שאלתי כמה פעמים קיבלת סיוע כתגובה על האיום לפטר עובדים. << אורח >> משה אפרים: << אורח >> לא ביקשתי סיוע מאף אחד. התחייבתי לקלוט 110 עובדים ביום שקנינו את המפעל וקלטתי 227 עובדים. אני חושב שאני בסדר, אתה יכול לבדוק את זה. אחרי שקיבלתי רק חצי מהכסף שהבטיחו לי עשינו שביתה שבעקבותיה קיבלנו את כל הכסף. לא היה שום איום ב-2015. מאז המפעל הזה גדל וגדל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה עכשיו אתה חושב שצריך לפטר עובדים? << אורח >> משה אפרים: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אתם רוצים להוריד את המכסים, לתת ליבואנים מיליארדים ולהשבית אותנו. אנחנו האלטרנטיבה הזולה שלכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם החלטת שאתה הולך לפטר בין 100 ל-200 עובדים, כנראה שאתה מתבסס על איזה שהוא חישוב. בוא תגלה לנו מה החישוב. מה הרווח שלך באחוזים או במספרים בשנת 2021, ואיך אתה מצפה לשחיקת הרווח בשנה הבאה? על מה אתה מתבסס? למה דווקא החלטת שאתה מפיל את זה על הראש של העובדים? << אורח >> משה אפרים: << אורח >> אדוני הנכבד, אתם החלטתם שיהיה ייבוא, שאתם מורידים את המכס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים לשמוע מספרים. << אורח >> משה אפרים: << אורח >> הרווח שלנו הוא 2%. המספרים שלי נמצאים אצלכם. אם אנחנו מוכרים שקית אפונה ב-10 שקלים ואתם קוראים לנו אנשים לא מוסריים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא אמר שאתה לא מוסרי. אדוני, מה היה הרווח הנקי של המפעל בשנת 2021? << אורח >> משה אפרים: << אורח >> את הרווח של המפעל, שזו חברה פרטית, אני לא אגיד בזום. הניירות שלי נמצאים באוצר ובמשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא חושב שוועדת כספים יכולה להיחשף למספרים האלה כדי לקבל פה החלטות? אם אתה לא מוכן לחשוף את המספרים, אתה כנראה משתמש באיום לפטר את העובדים כדי להשיג איזה שהן הטבות או כדי לסכן את הרפורמה. בוא תהיה פתוח ותיתן לנו את המספרים. << אורח >> משה אפרים: << אורח >> אם ההיגיון שלך קצת בריא, ואני מניח שכן - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא קשור להיגיון. אנחנו לא עוסקים פה בהיגיון, אנחנו עוסקים פה בכספי ציבור. אי אפשר לחשוד שאני נגד העובדים. << אורח >> משה אפרים: << אורח >> את חושדת בי שאני נגד העובדים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> להיפך. << אורח >> משה אפרים: << אורח >> אני לא בסדר? השקעתי 160 מיליון - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרבה פה מחבריי אפילו בעד סיוע ישירות למפעל שצריך להציל, ותאמין לי, מוטי, אנחנו הראשונים איתך בסיפור הזה, אבל אם זה לא מגיע אלינו עם הידע האמיתי על מה ישנו, אסור לנו לתת את האפשרות הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה המרכזית היא שעל ידי הרפורמה בייבוא המפעל הופך להיות מיותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבן אדם מלא שנים בתעשייה, מבין את התעשייה הרבה יותר ממני. אני רק רוצה להבין את המספרים. הוא בא באיום שהוא הולך לפטר 100 או 200 עובדים. כשאני שואל אותו על בסיס מה הוא מחשב את שחיקת הרווח שלו, אני לא שומע את זה, אני לא מצליח להבין. שיגיד על מה הוא מתבסס. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא צריך לתת את הפרטים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני בטוחה שגם אתה לא אישרת דברים ככה, שגם אתה עשית הכל במשורה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא העבירו אליו בזמנו שקל בלי שהוא נתן את מלוא הפרטים. הוא לא מבקש עכשיו תקציב, הוא מבקש שלא ייבאו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שכל אזרח ישלם פה על עגבנייה פי אלף ממה שמשלמים באירופה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> העניין החברתי יותר חשוב, בלי לזלזל בזול או יקר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסולידריות החברתית צריכה להתחיל גם מהבעלים של המפעל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך למצוא פה את האיזון הנכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה שיעשו עלינו מניפולציות וגם שאנחנו לא נעשה מניפולציות. מה זה אומר? אנחנו צריכים קודם כל לעשות בדיקה רוחבית, לראות מה קורה עם המפעלים, מה קורה עם התעסוקה בפריפריה בהיבט של המפעלים. אני לא מוכנה שייעשה שימוש בעובדים. אני קראתי אחורה, כולל את הסיכום כשהגיע שר התמ"ת פואד לוועדת כספים. לאורך זמן קבוע מאיימים בפיטורי עובדים. בוא נכבד כולנו את העובדים. אני רוצה שבעל עסק שבא ואומר אמירה, יציג את הנתונים העסקיים שלו לפני שהוא שולח את העובדים. ליבי עם העובדים, הם הופכים להיות שק החבטות, והשיטה הזאת לא מקובלת עלי. כמו שאני רוצה לכבד אותך, כך אני רוצה שנכבד את הממשלה ואת הכנסת שאנחנו יושבים בה ולא נזרוק אמירות. לא בבית ספרנו. << אורח >> משה אפרים: << אורח >> אנחנו מוכרים 3 קופסאות תירס ב-10 שקלים. מדובר על קילו 200 גרעינים ב-10 שקלים כולל מע"מ. אנחנו לא יוקר המחייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הרווח שלך? << אורח >> משה אפרים: << אורח >> אני מתנהל מול האוצר כבר חודשיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תלך לאוצר. אתה רוצה להתנהל מול האוצר? תתנהל מול האוצר. ועדת הכספים מבקשת נתונים כדי לקבל החלטות על כספי ציבור. אם אתה לא מוכן לתת את זה, אל תיתן. חוצפה. אני מבקש לשמוע את משרד החקלאות. << אורח >> יעקב פולג: << אורח >> משרד החקלאות קיבל את כל ההערות שקשורות לשימוע הציבורי, בכלל זה גם את המכתב של מושיק אפרים, המנכ"ל של פרי גליל. המשרד לוקח ברצינות את ההתייחסויות השונות, לומד לעומק את ההערות בלב פתוח ונפש חפצה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתם מאפשרים את הייבוא, אין מקום למפעל הזה, המפעל ייסגר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גפני, אתה לא יודע את זה. אתה אומר את זה על סמך משהו שאמר הבעלים, ויכול להיות שהוא צודק, אני לא אומר שלא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם מייבאים - אין מפעל. << אורח >> יעקב פולג: << אורח >> אנחנו נלמד את כל הטענות יחד עם טענות נוספות שיתקבלו במשרד. ניתן משקל לנושאים הרבים, נאזן בין האינטרסים השונים של כלל הנוגעים בדבר. מתקיים דיון בהנהלת המשרד על כל הבקשות השונות וכלל האינטרסים נלקחים בחשבון. הנושא הזה נשמע היטב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש איזה שהוא שיח ביניכם? << אורח >> יעקב פולג: << אורח >> יש שיח שמתקיים בין הגורמים במשרד. אנחנו אוספים את הטענות השונות שהתקבלו. התקיים בהנהלת המשרד דיון, והנושא הזה נלקח בחשבון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם יש ירקות שאין אותם כאן ומייבאים אותם, זה דבר שצריך וחייבים לעשות, אבל אם הירקות הם כאן, הם באים מהגליל ועוברים לפרי גליל - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, זה מדהים אותי איך אתם מחליפים כובעים, איך אתם שמים כובע אחד ומלינים על יוקר המחייה ואז שמים כובע אחר ומלינים על זה שמנסים לעשות רפורמות להוזלת יוקר המחייה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני נגד רפורמה שתהרוס פה את החקלאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני גם נגד רפורמה כזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אני נגד רפורמה שתהרוס את החקלאות, אבל הרפורמה הזאת הולכת לחזק את החקלאות, לא להרוס אותה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמו שאתה אומר לנו שאנחנו לא יכולים לדעת, גם אתה לא יכול לדעת אם זה יחסל או לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין שום ספק שמוקד תעסוקה באזור כזה אסור שייסגר, השאלה אם ועדת כספים יכולה לצאת עם מסקנות מבלי שהיא רואה את הנתונים מול העיניים. אני חושב שהתשובה היא לא, כי כל אמירה ללא הסתמכות על נתונים היא אמירה בלתי אחראית. אני מאוד מתחבר למה שאמרה נעמה לזימי – מדובר בכספי ציבור. הרפורמה מצד אחד פותחת את השוק לתחרות, ומצד שני, מציעה תמיכה ישירה בחקלאי, מגדילה את המכסה של העובדים הזרים בתחום, מכניסה כספים למחקר ופיתוח כדי להחזיר את החקלאות הישראלית למקום ששם היא צריכה להיות - בקדמת הבמה הטכנולוגית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מתנגד למה שאמרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא היה לי ספק בזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אומר את זה היום, אני אומר תמיד שהחקלאי צריך לעמוד בראש סולם העדיפות שלנו. פגשתי את ממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות, שאלתי אותו "למה אתם שותקים על פרי גליל", אז הוא אמר: "הגענו להסכמות על כך שיהיו ארבעה סוגים שאין בארץ שאותם ייבאו, כאשר כל האחרים יהיו מכאן". זאת הייתה ההסכמה. אם היינו חופשיים לגמרי והיינו אומרים "בוא נעשה רק את הכי זול", יכול להיות שהייבוא היה נכון, אבל אנחנו לא לבד בארץ הזאת. בארץ הזאת גם יש חקלאים וגם יש מפעלים בקצה שאם אתה עושה את הרפורמה הזאת אתה סוגר אותם. אני מסכים שהוא צריך להביא את הנתונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שיביא את הנתונים ואז נדבר. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> אם היה מוכח בוודאות שהייבוא באמת מוזיל, הייתי אומר לכם כל הכבוד, בואו תוזיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המוצרים של פרי הגליל זולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם הם זולים הם יוכלו להתחרות. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> כשהיינו מייצרים טונה בפרי הגליל ואמרו לנו שהייבוא יוזיל, זאת הייתה מריחה אחת גדולה. נתנו פה מונופול לאותם המייבאים של הטונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באותם מחירים. << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >> לא באותם מחירים, הם העלו את המחיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> תודה ליוזמי הדיון וליושב-ראש ועד העובדים שהגעת עד לכאן. הדברים שלך היו החשובים ביותר והמרגשים ביותר ששמענו היום בכנסת, אני בכל אופן. אדוני היושב-ראש, עם הדברים האחרונים שאמרת לגבי החובה של הוועדה לבדוק את המספרים, לבדוק את הנתונים ולעסוק בכספי ציבור כבקודש הקודשים אני מסכימה לגמרי, אני רק חושבת שאנחנו צריכים לגזור על עצמנו את הנושא הזה לכל אורך הדרך, לא לקדם רפורמה בשלושה חודשים בלי שקיימנו את הדיון על מה זה יעשה לחקלאים, מה זה יעשה למפעלים. לא קיימנו את הדיון הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שמונה חודשים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> באירופה לקח שלוש שנים לעשות רפורמות כאלו. לא קיימנו על זה דיון אחד בוועדה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זה בוועדת הכלכלה, לא פה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> היינו כבר בנקודה הזאת כשעסקנו בצו על מס פחמן, שאמרו שצריך לאשר את זה כך שזה ייכנס ב-1 בינואר שנה שעברה. פתאום הבנו שזה הולך לחסל ענפים שלמים של תעשיה בצפון הארץ שהגז הטבעי לא יגיע אליהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עשינו דיון ראשון על מס פחמן שבו שלחנו את הממשלה לעשות שיעורי הבית. אני מקווה שהם יחזרו בקרוב. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני זוכרת שזה היה לחוץ מאוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא היה לחוץ בכלל, כי הצו מלכתחילה היה צריך להיכנס לתוקף ב-1.1.2023. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני זוכרת, ולכן שאלנו למה צריך לאשר את זה עכשיו. עד שלא סיימנו את הבירור בשאלה מה תעשה הרפורמה לחקלאות לכלל המעגלים, כולל המאמץ שלנו להורדת יוקר המחייה גם בחצור הגליל, גם בקרית שמונה, גם בטובא- זנגרייה וגם במקומות אחרים, אנחנו צריכים לגזור על עצמנו לבדוק, לא לצפות ממנכ"לים של מפעלים שיביאו את הנתונים. קודם נבדוק את הנתונים שיש אצלנו אם אנחנו רצים עם רפורמה כזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יושב-ראש ועד עובדי מפעל קניאל, יאיר בשארי, בבקשה. << אורח >> יאיר בשארי: << אורח >> תודה לכולם. אני בעזרת השם אכנס באפריל לשנה ה-40 שלי בחברה. בסוף השנה הקודמת חגגתי 60 שנים. ממוצע גיל העובדים אצלנו הוא 67, למעט הדור הבא שנכנס. החברה הזאת קיימת כ-87 שנים, עוד לפני קום המדינה. היא עזרה לעשרות אלפי משפחות להקים דורות על גבי דורות של ילדים, נכדים, נינים ובני נינים. יש אפילו שלושה דורות שעבדו בחברה הזאת. מדובר באנשים מאוד יקרים, באנשים קשיי יום, באנשים שמחים למרות הכל. הייתי בוועדה הזאת לפני כשש שנים כשדנו על הטונה, וזה בסוף לא דבר שהוזיל את המחירים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה העלה את המחיר. << אורח >> יאיר בשארי: << אורח >> לא כל דבר שקוראים לו ייבוא מוזיל את המחירים, ואנחנו בעד שתוזילו, אנחנו בעד שיהיה קל לכלכלה בישראל. בתוך החברה שלנו קיימים כל הדעות, כל העדות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים יש? << אורח >> יאיר בשארי: << אורח >> 260. יש מבאקה אל-גרבייה, מטירה, מטייבה, מראש העין, מרחובות, מלוד, מרמלה. יש הכל מהכל. יש רמות שונות של אנשים. המפעל גם מעסיק אנשים עם מוגבלויות. אנחנו רואים גאווה גדולה בזה שהצלחנו להכניס אנשים עם מוגבלויות לתוך התעשייה והעבודה. תמיד היו ויהיו לנו אנשים כאלה. בחודשים האחרונים, ובמיוחד בחודשיים האחרונים, יש עלי לחץ אדיר, קשה ומתיש מצד העובדים לגבי מה יהיה, מה יקרה, מה עושים, למה עושים ייבוא, למה לא דואגים לנו. ממה שאפשר לגדל בארץ גם החקלאי ירוויח, גם אנחנו שמייצרים את האריזה בארץ, גם החברות שמעבדות וממלאות את זה. כל השלושה האלה יכולים ליהנות מזה, להביא פרנסה לכ-1,600 משפחות. אם ייבוא ייכנס לפה וייצור מונופול, כ-1,600 משפחות ילכו הביתה. אנחנו מדברים על קבוצת יבנה, על בית השיטה, על פרחיה, על פרי ניר, על כל החברות מסביב. אני מקבל את מה שידידי פה ממול אמר - שצריך שתהיה ערבות הדדית. אין לי לאן לשלוח את האנשים. מדובר על 260 אנשים שאין להם לאן ללכת. הם באים ב-06:00 בבוקר לעבודה. הייתי שמח לעשות לכם ביקור אצלנו כדי שתראו איך זה נראה. אנשים באים ב-06:00 בבוקר, לא משנה חום, קור, ריח, רעש, ומסיימים ב-18:00, וגם הפוך, כדי להשלים 12 שעות עבודה, כדי שתהיה להם פרנסה. אני חושב שאסור בתכלית האיסור לגרום להם לאבד את מקור פרנסתם, ואני ביניהם. צריך לראות מה כן להחריג ומה לא להחריג. סך הכל ביקשנו להחריג ארבעה-חמישה מוצרים כדי להציל את חקלאים, אותנו ואת אותם המפעלים שמעבדים את אותה סחורה, שמים אותה באריזות ומוכרים אותה בארץ. אני מודה לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו כאן בשבילכם, לא בשביל המנכ"לים. פחות מעניינים אותנו המנכ"לים. בחוק ההסדרים רצו להביא סיוע לכל החקלאים במחיר פיקס, אבל לגדל עגבנייה זה לא כמו לגדל תפוח, לא משנה הייבוא שתביא. מי שיספר לך שבייבוא אתה תוזיל את המחיר, מספר לך סיפורים, כי אנחנו בשמיטה משלמים על הפירות והירקות שאנחנו מייבאים יותר יקר. הציבור החרדי לא קונה בשמיטה מהארץ, הוא קונה תוצרת חו"ל. תוצרת חו"ל יקרה יותר. אנחנו פה צריכים לדאוג לאותם עובדים, לאותן משפחות שיוכלו להתפרנס בכבוד. לגבי הדגים היו דיונים והמחירים רק עלו וטיפסו. אף אחד לא יודע להגיד אם הייבוא בסופו של דבר יוזיל. עד עכשיו הוכח שזה רק מייקר את המוצרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת המציאות, אם זה בדגים, אם זה בירקות. למה שיש בארץ צריך לתת תמיכה. אם נצטרך להוציא עוד טיפה בשביל השכן שלנו כדי לעזור לו בפרנסה במקום לתת לו צדקה, זה דבר שיהיה מוסכם על כל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו בעד העובדים, אנחנו נגן עליהם, אנחנו לא רוצים שהמפעל ייסגר ושאף עובד יפוטר, אבל לפחות ממה שהתרשמתי, ממה ששמעתי כאן מהמנכ"ל והבעלים, הוא לא בא בלב פתוח כדי לנסות לפתור את הבעיה, הוא לא הציג את הנתונים. אני לא יכול להבין למה הוא החליט לפטר 100 או 200 עובדים, על סמך מה, איך הוא עשה את החישובים, איך זה ישחוק לו את הרווח. ועדת כספים תהיה שמחה לקיים עוד דיון על הנושא של פיטורי העובדים במפעל פרי גליל, במידה ונקבל נתונים שלגביהם אפשר יהיה להתייחס. יושב-ראש הוועד, תפנה אתה למנכ"ל, תבקש ממנו אתה את הנתונים. אנחנו נקיים דיון ברגע שיהיו בפנינו הנתונים. אי אפשר לקיים דיון תיאורטי ולזרוק סיסמאות לאוויר. יש פה שיח מתמשך של הרבה מאוד זמן עם הרבה מאוד קבוצות אינטרסים שמנסות להשפיע ולסכל את הרפורמה. גם את הרפורמה בייבוא ניסו והעברנו אותה, וגם את הרפורמה בחקלאות מנסים. חשוב להבין שהחקלאים ברפורמה הזאת אמורים לקבל תמיכה ישירה, משהו שהם לא קיבלו מעולם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בגלל זה הם ככה חוששים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם אמורים לקבל סיוע במחקר ופיתוח, משהו שהם לא קיבלו מעולם. נכון שיש כל מיני בעלי אינטרסים שזה לא כדאי להם, שפשוט לא שווה להם, אבל הרפורמה בחקלאות חייבת לעבור. אולי צריך לעשות התאמות, אני לא יודע, אבל הרפורמה תוזיל מחירים, לא תפגע בעובדים, ותחזק את החקלאים ואת כל הענפים שסובבים סביב החקלאים. בסוף שנת 2020 התקבלה החלטה של משרד החוץ על הורדת תוספת סיכון לשליחים שעובדים באוקראינה, לדיפלומטים ישראלים. במהלך 2021 ההחלטה הזאת לא מומשה. רצו לממש אותה עכשיו, אבל בעקבות המצב באוקראינה והמתיחות שקיימת בין אוקראינה לרוסיה נעשו כמה פניות על ידי וגם על ידי גורמים נוספים לשר החוץ ולשר האוצר. אני שמח לבשר שההחלטה הזאת כרגע הוקפאה כך שגם לא יקצצו להם אחורה וגם ימשיכו לשלם להם את תוספת הסיכון קדימה. זאת החלטה מבורכת של שר האוצר ושל שר החוץ. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>