פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 32 ועדת הכלכלה 17/02/2025 ‏‏ מושב שלישי פרוטוקול מס' 601 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025), שעה 13:05 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "דרכים למניעת ניצול לרעה של כוחה של חברת "וולט" על צרכני המשלוחים" של חה"כ רון כץ וחה"כ אברהם בצלאל << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה פסל – מ"מ היו"ר אברהם בצלאל רון כץ מוזמנים: לירן אביטן – מנהל רגולציה, איגוד לשכות המסחר ליאור גור – צוות כנסת וממשל, פורום העצמאיים מבית ההסתדרות יקיר ליסיצקי – מנכ"ל, איגוד המסעדות, הברים, המועדונים, ובתי הקפה בישראל עמרי שינפלד – משנה למנכ"ל, וולט ישראל דניאל צוקר – מנהל מדיניות ציבורית, וולט ישראל דניאל רחמים – מנכ"ל, חברת משלוחה אלעד סבג – יועמ"ש, יאנגו דלי ישראל בע"מ בר אברהם – סמנכ"ל, Sendi.io - חברת משלוחים עמוס פפרמן – רכז ארגון המלצרים והשליחים, ההסתדרות החדשה שרון שיינבאום – פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה ליעד קייקוף – רכזת מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק תומר מור – מנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד ליבת מנחם – חברה בהנהלת הוועד, עמותת מסעדנים חזקים ביחד שמי קלדרון – דוד של עופר קלדרון שחזר מהשבי יעל קלדרון – בת דודתו של עופר קלדרון שחזר מהשבי רינת דקל קינן – דודתו של שגיא דקל חן שחזר מהשבי אפרת אלמליח – אחות של גלעד אלמליח ז"ל שנפל בקרב ד"ר חנה קטן – אימהות הלוחמים מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "דרכים למניעת ניצול לרעה של כוחה של חברת "וולט" על צרכני המשלוחים", של חה"כ רון כץ וחה"כ אברהם בצלאל (מס' 374). << נושא >> << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> צוהריים טובים, אני פותח את הישיבה, הצעה לדיון מהיר בנושא דרכים למניעת ניצול לרעה של כוחה של חברת וולט על צרכני המשלוחים, של חברי הכנסת רון כץ ואברהם בצלאל. ברשות המציע, אנחנו קודם נשמע את משפחות החטופים, בבקשה. << קריאה >> נציג משפחות החטופים: << קריאה >> יש לי בקשה, יש גם סרטון, אם אפשר להקרין. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בוודאי. (מוקרן סרטון, להלן התמלול): "להיות חטוף, אתה נמצא בתופת, אתה נמצא בתופת שאתה לא יודע מה ילד יום. מרבית השבי הוא היה במנהרות, יחף, התקלח אחת למספר חודשים אם בכלל, הוא רזה כ-20 קילוגרם. הוא כמעט ולא קיבל אוכל בכל תקופת השבי, לפעמים הם אכלו רק רבע פיתה, לפעמים רק פעם ביום. הם עברו אלימות פיזית קשה, השפלות יום-יומיות, התעללות פיזית ונפשית, טרור פסיכולוגי מתמשך, והמחבלים היו חמושים כל הזמן, איימו עליהם ללא הפסקה, הם כל הזמן היו עם נשק. "אתה לא אתה. הם היו סגורים במנהרה מהיום הראשון עד יום השחרור, ללא אור, ללא תקשורת, הוא לא ידע מה קורה בחוץ. אתה מקשיב לכל דבר שהם אומרים לך כי אין לך ברירה, כי אתה יודע שאם לא, זה יגמר בכדור בראש. והם פשוט יודעים איך לטמטם לשבויים את המוח ולהוציא להם את המיץ. "אותך נקבור בעזה, אותך נשים פה, אותך נביא לכלבים, שיאכלו אותך הם, אני אזרוק את הגופה שלך שם. היו שם פסיכופטים. העינויים שעמית תעבור יכולים אולי לתת מושג על היחס כלפי מי שנחשד כחייל בשבי החמאס. המחבלים נהיים מתוסכלים מיום ליום, הרי הפחד הכי גדול זה להישאר שם לבד. << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> בוקר טוב, אני רינת ואני דודתו של שגיא דקל חן שחי וחזר הביתה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ברוך פודה ומציל. כששגיא שלנו חזר, המשפט הראשון שלו שיצא: "אני פיקס, יש לי ילדה חדשה". איך ששמענו את המשפט הזה, אמרנו, שגיא שלנו לא נשבר, החמאס לא שבר אותו, הוא בחיים והוא ישתקם ויחזור אלינו. אבל זה שגיא, ועברו 48 שעות ואני פה, אני פה כי האושר שלי הוא שם, אבל הוא חלקי, ממש חלקי. כי אנחנו חייבים, חייבים להחזיר עוד 73 חטופים שעוד שם, אנחנו לא יכולים לחכות יותר. זה כבר 500 ימים שבאמת, מי חשב שנגיע לכזה סכום, ל-500 ימים? מי חשב שנקבור אותם שם חיים, בתוך המנהרות האלה? ואנחנו רואים איך הם יוצאים, והם צריכים לחזור הביתה כמה שיותר מהר, אנחנו צריכים להביא אותם. הרכבת הזאת יצאה לדרך, היא לא עוצרת יותר, היא לא עוצרת. והמושג הזה, שלב ב', שאנחנו מדברים על שלב ב', יש שם אנשים חיים, אלה 11 אותות חיים שהגיעו בשבועיים האחרונים של אנשים חיים שלא יכולים להישאר שם יותר ואנחנו יודעים שהם חיים, ועכשיו אנחנו בכלל גם שמענו עדויות מזעזעות על איך שמחזיקים אותם. איפה אנחנו, בני אדם? הערבות ההדדית שלי הביאה אותי לפה היום במחשבה שאני לא יכולה להמשיך ולחגוג עם שגיא כי אני צריכה להיות פה, לדאוג לכל האחרים. וזה לא מספיק לבוא ולהגיד, כן, כן, ואנחנו בעד שהחטופים יחזרו. זה הדבר שצריך להיות בראש סדר העדיפויות של כולנו, בראש סדר העדיפויות. צריך פשוט לעבוד בשביל להחזיר אותם. זה לא מספיק להגיד כשסוף-סוף תגיע עסקה, אנחנו נצביע בעד, זה לא מספיק. אנחנו צריכים לעבוד להביא אותם הביתה כדי שכל המשפחות יקבלו את מה שאנחנו קיבלנו. באמת, אתם לא מבינים, זר לא יבין זאת, אילו רגעי אושר, איזה טירוף, איזו התרגשות. אתם לא מבינים את זה ומהמקום הזה אני אומרת, מגיע לכולם, לכולם תודה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון שחזר משבי החמאס. אני אתחיל מהסוף. עופר, אחרי שחזר בשמחה וכולכם ראיתם את החיבוקים שלו עם אחיו ועם הילדים, איתנו, נראה טוב. ואז הוא שבוע שעבר חלה בשפעת קשה שהידרדרה לדלקת ריאות מאוד קשה שהביאה אותנו לחרדה אמיתית. לשמחתי, הוא הצליח להתגבר והוא היום כנראה ישוחרר חזרה לכפר המכביה. עופר הצליח להתגבר על המחלה בזכות הרופאים בשיבא, בזכות האחיות, שכולם עטפו אותו יומם ולילה. לא הניחו, שמרו עליו, טיפלו בו, והגענו למצב שבו הוא חוזר למוטב. ולרגע המחשבה שרצה לנו בראש היא מה היה קורה אם זה היה קורה לו במנהרה? לדאבוני, התשובה ברורה. ואז אנחנו שואלים, ומה קורה לכל האחרים שנמצאים שם במנהרות ונמצאים בתנאים דומים לאלה שעופר היה? ואני אפרט חלק מהדברים, הדברים שאני אומר הם באישורו של עופר, ואני אומר מייד, אבל מה קורה איתם? אני באופן אישי אימצתי את מתן אנגרסט, ילד, ילד שיצא להגן על המדינה והוא שם. מה קורה לו? איך מתעללים בו? מה הוא אוכל? הוא מצליח לישון? הוא רואה אור יום? חלק מהתשובות יש לי, לדאבוני, מהסיפורים של עופר. עופר, שלושה חודשים לפני שהוא עלה לקרקע, לשחרור, שקל 25 קילו פחות. איך הוא ידע את זה? במקרה במנהרה שבה הוא היה משקל. הוא עלה על המשקל וראה, הוא הרגיש שקשה לו. הוא עלה על המשקל וראה 25 קילו פחות. ואז כשהם הבינו שהוא עומד לצאת, האביסו אותו. הוא אכל במנהרות פירות רקובים, מים דלוחים, שאנחנו יודעים שזה פגע הרבה מאוד, בעיקר במבוגרים, פיתה או חצי פיתה עם קצת גבינה ביום. הוא לא ראה אור יום. סליחה, ב-484 יום הוא ראה שלוש שעות, כשהבת שלו, סהר, הוא נפגש איתה לפני שהיא עלתה מהמנהרה. נתנו להם לעלות למעלה שלוש שעות, זהו. תחשבו שכל אחד מאיתנו חלילה לא נחשף קצת לשמש, יש לנו ויטמין D, ניקח ויטמין D והכול מסודר, מה קורה איתם? מערכות הגוף לא יכולות לספוג, וגם הצעירים, חסר כזה. מקלחת פעם בחודשיים-שלושה במים קרים. אני תמיד ממליץ לנסות פעם אחת, לנסות, לעשות מקלחת פעם בחודשיים במים קרים, לכבות את האור לחצי שעה בבית, חושך, מה קורה? איך אנחנו מתנהגים לדברים הטריוויאליים, שלנו נראים טריוויאליים. הם סבלו. הוא, עופר, רק 484, אנחנו כבר ב-500, אנחנו כבר ב-500. שום דיון בכנסת לא צריך להיות, אלא איך מחזירים את החטופים כאן ומייד. הם סובלים, ריבון העולמים, ולמה? איך זה קרה? אין לנו תשובות. אבל זה לא מעניין אותנו, לא התשובות ולא שום דבר. מעניין אותנו שכולם יעלו ויחזרו כמה שיותר מהר. לא יכול להיות, אלה בני אדם, אי אפשר לא להכניס את העניין האמוציונלי, אי אפשר להיות רק רציונליים. חבריה, תחשבו חלילה אם זה היה קורה למישהו מכם, למשפחה שלכם. אנחנו יודעים שזה פגע לא רק במשפחות, זה פגע בעם ישראל, ואנחנו פוגשים את עם ישראל שתומך בנו ובא ואובד עצות, מה אפשר לעשות עוד? לכן אנחנו מגיעים לכנסת כל שבוע, כל שבוע אנחנו פה ואנחנו מבקשים מכם, אתם בעלי ההשפעה, אתם יכולים לומר את דברכם שיבוא לידי ביצוע, לא רק להגיד לנו אנחנו תומכים בכם. זה לא מספיק, זה לא עושה את העניין. והגענו, והגענו למשהו שאפשר לעשות, ומהר, ולא בפעימות. הפעימות האלה מחסירות לנו פעימות. אנחנו כבר לא יכולים. כשאני אומר אנחנו אני מתכוון לעם. אנחנו "קיבלנו את שלנו", אבל אנחנו לא נעזוב, לא את אותם חטופים חיים שנמצאים שם ולא את המשפחות של החללים הנרצחים שאנחנו רואים אותן יום-יום. אנחנו משפילים מבט, כי אנחנו מרגישים שאולי לא עשינו מספיק. הם היו חיים שם וחוזרים אלינו מתים. תסתכלו על העיניים של המשפחות האלה שהיקירים שלהן עוד שם, שנרצחו, הם לא ישנים בלילה. כולנו צריכים לא לישון עד שנעשה מעשה, לא דיבורים, נעשה מעשה. ולכן אתם הנבחרים, אתם צריכים לעשות מעשה. אחרת, למה קיומכם אם לא לשיקום העם הזה? והשיקום של העם הזה, של כל העם הזה, לא רק של משפחות החטופים, יהיה עד שאחרון החטופים ומהר יחזור הביתה. תודה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שמי, תודה רבה. עוד מישהו? << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> אתם מוזמנים להגיב, אתם מוזמנים לתת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו איתכם. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> זה בדיוק העניין, שזה לא מספיק. אנחנו איתכם, אנחנו שומעים כבר הרבה זמן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני לא פותח. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> לא, אתה יכול. מבחינתי, בהחלט אתה יכול, מבחינתנו, אתה יכול. כי בתכל'ס, אנחנו לא רואים, לא רואים את הלחץ שעכשיו, עכשיו. חבריה, תחשבו, אלה ילדים שנמצאים שמה. איך אני אגיד לנכד שלי או לנכדות שלי, לכו לצבא, תאמינו לי, יטפלו בכם, הכול יהיה בסדר, הלוואי והכול יעבור בשלום? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית אני אומר לך בשמי ובשם המפלגה שלי, יש עתיד, אנחנו חיים את הנושא הזה, מתעסקים בנושא הזה, עובדים עבור הנושא הזה בכל מקום ובכל זמן, בטח לפיד שעושה את זה כל הזמן. אנחנו מחויבים לחלוטין ואין דבר יותר חשוב מזה על סדר היום של הכנסת, של המדינה, של הממשלה. זה הדבר היחיד והכי חשוב שצריך לעשות. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> אני מקווה שכך. זהו, די, 500, די, לא רוצים להגיע ל-501, די, די. השיעור הטוב ביותר שקיבלתי בבה"ד אחד הוא לא להשאיר אף אחד מאחור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם אני. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> אני במלחמת יום הכיפורים הבטחתי את זה לחיילים שלי, הבטחתי למשפחות שלהם, וזה מה שעשיתי. עד היום אני מלווה משפחות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אפרת אלמליח: << אורח >> שלום לכולם, נעים מאוד. אני אפרת אלמליח, אחות של גלעד אלמליח. אחי, גלעד אלמליח נפל בלבנון לפני בערך ארבעה חודשים. גלעד היה ממש איש של עם ישראל, הוא היה מוכן לעשות הכול, באמת, בשביל העם הזה ובשביל הארץ הזאת. הוא חי חיים ממש של המון עשייה, הוא התנדב עם ניצולי שואה, הוא למד תורה, הוא היה מהנדס בניין, היה אבא לחמישה ילדים. סך הכול בן 30, אבל הספיק המון בחיים שלו. ובאמת היה לו ברור שלא משנה מתי קוראים לו, לאיזו משימה קוראים לו, הוא כותב בהרבה דברים שמצאנו שהוא כותב לעצמו: "אני משרת העם. איפה שצריך אותי, מה שצריך אותי, שם אני נמצא". באמת הוא מאוד מאוד כאב את המציאות הזאת, כמו כולנו, שיש חטופים, שיש מפונים, ממש היה בתפילה שהרם קרן ישראל עמך, שנהיה במקום טוב יותר. ואני כאן רק כדי להזכיר שאנחנו באמת מייחלים לימים גדולים. וגלעד, לפני שהוא נכנס לקרב, הוא כתב לנו: "אנחנו מצפים לישועה והיה לעת ערב יהיה אור". היה ברור לנו שכל הדברים הקשים האלה שאנחנו עוברים כעם, זה בסוף חלק מתהליך. ואני רק כאן כדי להזכיר לנו שיש לנו עם של אריות, עם של גיבורים ממש, באמת. בזכות הכאב העצום הזה של מה שאנחנו חווים לפחות זכינו באמת עוד יותר להיחשף לאנשים שונים בעם ויש לנו עם מדהים, ממש כל הקצוות. גם כשאנחנו לא מסכימים תמיד על הדרך, ברור לנו שיש בינינו אהבה גדולה ומטרות משותפות ואולי מחלוקת על הדרך. והמחלוקות הן חשובות, אנחנו יודעים, מחלוקת זה מלשון חלקים. ואנחנו מאמינים שיש אמת אחת, אבל האמת נמצאת דווקא בזה שאנחנו נתברר עליה יחד, שכל אחד יביא את החלק שלו מתוך אהבה. ובא לי להזכיר לכולם שהשיח צריך להיות באמת קודם כול בתקשורת, כי במקום שיש אילמות יש אלימות, ואנחנו רוצים שיהיה בינינו חיבור. גלעד, ממש זו צוואת החיים שלו, הוא היה איש של חיבורים, היו לו חברים ממש מכל המגזרים, מכל העדות, מכל סוגי ההשקפה. לא היה אצלו אדם שלא ראוי, באמת, הוא היה מחבר בין אנשים ובין לבבות ובין שמיים וארץ. וגלעד כתב, מצאנו באחד הכתבים שהוא כתב, אם אם הוא לא היה במילואים, כמעט כל השנה הוא היה במילואים, אבל כשהוא לא היה במילואים, אם הייתה איזושהי לוויה בהר הרצל, הוא היה הראשון להיות שם, גם אם הוא לא הכיר. מצאנו איזשהו משהו שהוא כתב כשהוא חזר מלוויה של תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13 בגולני. הוא לא הכיר אותו, אבל מאוד מאוד חזר נסער וכאוב. אני לא אקריא כמובן הכול, אבל באמת הוא כותב שמה על זה שזאת עת הרת עולם, הקדוש ברוך הוא משנה עתים ומחליף את הזמנים, ממש הבין שאנחנו צריכים להתרומם לגודל השעה. אנחנו בימים גדולים, ברור לכולנו שאנחנו בימים גדולים, שההיסטוריה נכתבת מחדש ואסור לנו להחמיץ את השעה. אנחנו מתקרבים לחודש אדר, אסתר המלכה, דמות שמרדכי אומר לה, מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. וכל אחד מאיתנו באיזושהי עמדת מפתח או איזה תפקיד שהוא לא עוסק בו, אני ממש מבקשת מכולנו להתרומם למקום הזה של למה דווקא אני כאן. ברור שהמציאות הזאת היא לא מקרית, יש מי שרוקם, מקרה זה מלשון ה' רקם, ה' רוקם את המציאות הזאת. אם ה' הביא אותנו לנקודת הזמן הזאת ולסיטואציה הזאת ואתכם לתפקידים האלה, יש לכם מה לעשות, יש לכם מה להשפיע. הבחירות היום הן מה שיכתיב את המחר. זה שבסוף יהיה ניצחון ובסוף יהיו ימים טובים ובסוף יהיה אור, כמו שגלעד כתב: "והיה לעת ערב יהיה אור", זה ברור. למה זה ברור? כי בסוף, ברוך השם, זה לא תלוי באף אחד מאיתנו, זה תלוי בזה שהקדוש ברוך הוא הבטיח לנו ומספיק לפתוח תנ"ך ולזכור מה הקדוש ברוך הוא מייעד לעם הזה. אבל איך זה יקרה? על ידי מי זה יקרה? מה יהיה החלק שלנו בסיפור? האם נהיה אלה שמעכבים את הסיפור הזה? האם נהיה אלה שדווקא הביאו לקידום המציאות הזאת? זה תלוי בנו. ובאמת אנחנו צריכים להתרומם לגודל השעה ולבחור בחירות של לא להחמיץ את ההזדמנות הגדולה שיש לנו עכשיו ושיש לנו בכלל. כשאנחנו מדברים על הסוף, בחזון שלנו, אנחנו לא רואים רק מציאות של ביטחון וכלכלה משגשגת שבעזרת השם הלוואי ונהיה שם, אלא אנחנו כבר רוצים את הקומות הבאות בגאולה. הקדוש ברוך הוא כותב: "ואולך אתכם קוממיות, קומה על גבי קומה". אנחנו רוצים להאיר לעולם, רוצים להביא תיקון שלם לעולם, לעם ישראל יש ייעוד מאוד מאוד גדול. ציונות מלשון ציון, תורה צריכה לצאת מציון, מסרים של אור, של מוסר אלוקי, של מוסר נצחי. אני רוצה שנתרומם למקומות האלה, וזו צוואת הבנים, זו הצוואה של אח שלי, זו הצוואה של כל הנופלים. מן האבנים האלה, מן הבנים האלה יבנה מקדש, ובעזרת השם נזכה לימים גדולים ונזכה לשובם של כל החטופים הכי במהרה שאפשר ולניצחון מוחץ על כל האויבים שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. תודה רבה. << אורח >> ד"ר חנה קטן: << אורח >> אני יכולה לדבר? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ממש בקצרה אבל, בסדר? << אורח >> ד"ר חנה קטן: << אורח >> כן, כמה משפטים. ד"ר חנה קטן, אימהות ללוחמים. אני מייצגת פה קבוצה של עשרות אלפי אימהות שהבנים שלהן נלחמים כבר שנה וחצי, לוחמים, ודווקא אני מדברת. חלקם הגדול מילואימניקים מתנדבים, גם אצלי באופן אישי יש שמונה, היו שבעה, עכשיו יש שמונה, עוד אחד בשריון. ואנחנו רוצים דבר אחד מאוד פשוט. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חנה, מה זה באופן אישי? באופן אישי יש לך שמונה לוחמים בבית? << אורח >> ד"ר חנה קטן: << אורח >> כן, חלק הם חתנים, חלק הם בנים, חצי-חצי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה לך. << אורח >> ד"ר חנה קטן: << אורח >> תודה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי בהרבה ילדים ותודה לילדים שספגו את האווירה בבית. אנחנו רואים בזה מצווה, זו מלחמת מצווה. התורה שלנו אומרת שחייבים לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך. אתה יכול להחליט ש'רעך' זה הבית שלך, אתה יכול להחליט ש'רעך' זה כל האומה. ואנחנו רוצים לעשות את זה ובגדול, אבל אנחנו רוצים להילחם עבור ערכים שלנו ולראות שבאמת אנחנו לא מקריבים חיילים בגלל רפיסות באסטרטגיה שלנו. עכשיו הגענו לנקודת אל חזור שאנחנו חייבים להחליט איך אנחנו מחזירים את החטופים האלה, ועכשיו, אין זמן, כולנו מסכימים. אפשר להכניע את האויב ופשוט לעשות עליו מצור, את זה אנחנו מציעים כבר שנה שלמה, זה היה יכול לחסוך הרבה מאוד דם של חיילים והרבה מאוד צער של חטופים ואולי גם דם של חטופים. אבל עכשיו אין ברירה, זה מה שצריך לעשות. ללכת עכשיו למערכה שבה אנחנו לא יודעים מה יקרה שם, הם מתמגנים מחדש, הם מתארגנים מחדש, הכול בסימן שאלה גדול. עד עכשיו האסטרטגיה הזאת לא הלכה. פשוט למנוע מהם מים, חשמל, מזון, כל מה שנקרא הומניטרי והוא אנטי-הומניטרי, ובעזרת השם זה הדבר שיכול להיות גם בקונצנזוס ולהחזיר את החטופים היקרים שלנו הביתה. אנחנו ממש מבקשים שכך יהיה. << אורח >> יעל קלדרון: << אורח >> אני רק רוצה לומר שאני מסכימה שהאויבים שלנו לא צריכים לקבל את כל הדברים האלו, אני ממש מסכימה עם זה, אני רק רוצה לומר, בתור מישהי שיודעת מבן דוד שלה שנמצא שם מה קורה גם להם כשכל הדברים האלה חסרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא חסרים. << אורח >> ד"ר חנה קטן: << אורח >> זה היה יכול להיות מאוד מהר. << אורח >> יעל קלדרון: << אורח >> בתקופות שהיו חסרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. יעל, תודה. חנה, תודה רבה. אנחנו עוברים למציעים. רון, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אצלנו הוותק משחק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> טוב. חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> צוהריים טובים. רק נגיד מילה אחת, כולנו מתפללים לשובם של כל החטופים באמת במהרה, כמה שיותר מהר. כמו שאמר חברי, חבר הכנסת רון כץ, אנחנו על זה ואנחנו מבחינתנו עושים הכול מול המפלגה והמפלגה עצמה עושה מול הממשלה, ואני מאוד מקווה שיהיו ההחלטות הנכונות בזמן הכי מהר שבאמת יחזרו כמה שיותר מהר. מי שבחיים שיחזור חי כמה שיותר מהר, ולצערנו, גם החללים צריכים לחזור. אסור להפסיק עד שכולם יחזרו, עד האחרון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אמן. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הדיון הוא דיון מהיר. אני אגיד את האמת, שאני הצטרפתי לחברי רון כץ, לכן רציתי לתת לו גם את זכות הדיבור הראשונה. אבל זה בין חברים, כל אחד מפרגן לשני ונותן וזה באמת, כמו שאמרנו, אמנם אנחנו עם דעות שונות ואנחנו במפלגות שונות, אבל בסוף יש לנו מכנה משותף. אני חושב שגם רון וגם אני נמצאים פה בבניין הזה זה בשביל לעשות טוב, כמו רוב החברים פה בבית שמנסים לעשות טוב. אנחנו בסוף צריכים לשרת את הציבור שנשלחנו, הציבור במדינת ישראל. גם אם אני אישית לא משתמש בנושא הזה שנקרא וולט, לא משתמש בזה פיזית, טכנית, לא יצא לי אף פעם להשתמש בזה, אבל בסוף אני שומע את אחיי ואת אחיותיי, את האנשים שבאמת משתמשים בזה ומרגישים שבתקופה האחרונה קרה איזה שינוי כלשהו, שינוי שהוא מהותי. אם פעם 2 שקלים היה עולה משלוח, היום זה נע בין שקל, זה תלוי לפי מה אתה מזמין, אם אתה מזמין ב-50 שקלים או ב-100 שקלים, זה יכול להגיע גם ל5.9. וגם כשאנחנו מדברים שעושים מנוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה לא דמי המשלוח, אלה רק דמי התפעול. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> כן, מעבר, בנוסף, גם המשלוח עצמו עולה וזה גם על המעסיקים עצמם פוגע וגם בצרכנים עצמם. לכן אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. בסוף צריכים למצוא איזה פתרון. אני מבין ויש לי איזו תחושה גם שבגלל שוולט הם כרגע שחקנים לבד במגרש, זה משפיע. ואני כן חושב שהגיע הזמן להכניס עוד שחקנים, אני יודע שיש איזה דיבור בין פנגו לבין חברת גט שאני מקווה מאוד שאולי, כי בסוף אני חושב שהתחרות היא חשובה מאוד. תחרות מביאה באמת, בסוף אנחנו צריכים לדאוג לצרכן עצמו, צריכים לדאוג לאנשים שצורכים את המשלוחים. דרך אגב, משלוחים חשובים מאוד, כן? אין ספק שהם מגיעים ומביאים את האוכל וגם אוכל חם ומביאים אותו מהר. אני חושב שהדבר הזה הוא מבורך וחשוב. אבל בסוף אנחנו צריכים לדאוג באמת לצרכנים שהכי פחות יעלה להם, בפרט בתקופה שאנחנו נמצאים בה. אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד כלכלית, תקופה קשה מעוד בחינות, אבל בוודאי כלכלית. אני חושב שאין בית שלא מרגיש את זה, אין כיס שלא מרגיש את הדבר הזה, כשהיוקר הזה רק עולה ועולה בכל נושא ובכל עניין, ומה אנחנו יכולים להיטיב עם הצרכנים ולהיטיב גם עם בעלי העסקים, אני חושב שהוא חשוב מאוד. ואני כן מצפה מוולט שנחשוב ביחד. אני אומר עוד פעם, אני מאמין שגם עצם זה שהם העלו את זה עליהם, את החשבונות ואת הדברים שלהם, אבל בסוף היום אנחנו צריכים לשבת פה ביחד ולחשוב איך אנחנו ממקסמים כמה שאפשר להוריד את המחיר, כי בסוף באמת יש יוקר מחיה ואנחנו, כתנועה אני אומר, כתנועת ש"ס נאבקים ביוקר המחיה. אני הקמתי שדולה ליוקר המחיה ביחד עם תמנו-שטה, אנחנו מקדמים את הדבר הזה, יש רשות שאמורה לקום. בסוף יוקר המחיה הוא חלק מהדבר הבסיסי שאנחנו צריכים להילחם בו. ולצערי, בתקופות האחרונות פחות נלחמים בו, פחות רואים את זה, פחות מרגישים את זה וכל אחד מרגיש ועושה מה שבא לו. אני לא מדבר כרגע על וולט, אני מדבר כללית. לכן אני כן מצפה מוולט להיענות לבקשתנו ולראות ביחד איך אנחנו באמת מורידים כמה שיותר את המחירים האלו. ואני שוב פעם רוצה להודות לחברי רון כץ על ההצעה הזאת ועל השותפות ועל החברות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. ותודה רבה גם לאברהם, שהצטרפת אלינו. אני חייב לומר שלמרות שהדיון הזה נראה קצת יותר מנומנם מבדרך כלל, זה אחד הדיונים היותר משמעותיים שאנחנו נקיים פה או קיימנו פה בתקופה האחרונה. יש בעיה, יש בעיה בשוק הישראלי. וולט הפכה למונופול, צריך להגיד את זה. רשות התחרות לא נמצאת פה ממניעים נכונים, אבל היא תהיה פה בדיון הבא והיא תהיה חלק מהמעקב הזה. היום, לצערי, מה שקורה במדינת ישראל זה שיש גוף אחד שהוא שולט בכל המשק, בכל השוק. אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל כשאנחנו מזמינים אוכל ממסעדה, אנחנו עכשיו, קחו לדוגמה, מזמינים בורגר, בתוך המחיר של הבורגר הזה, 30% הולך לוולט, 30%, שתבינו כמה זה עולה לנו יותר. זה לא נגמר שם, זה 30% פלוס עלות דמי המשלוח, פלוס עלות התפעול החדש שנכנס לוולט. כלומר, אנחנו משלמים על אותו בורגר שאמור לעלות 30 שקלים מעל 70 שקלים, רק בגלל שהם יכולים. זה בדיוק המקום להגיד חלאס, מספיק, מה זה כי הם יכולים, כי הם לבד בשוק? אנחנו פה צריכים לדרוש שני דברים פשוטים: אחד, רשות התחרות חייבת להתעורר, היא צריכה להבין מה קורה שם עם וולט מרקט, מה קורה עם המשלוחים, מה קורה עם תיעדוף של מסעדות ספציפיות שעובדות רק עם וולט, כמו שכבר נקנסו בעבר. לא יכול להיות שיש שחקן אחד על המגרש, ואם יש שחקן אחד על המגרש, צריך להתייחס אליו כמו מונופול. למונופול יש חוקים, יש תנאים לדבר הזה. אני יכול לומר לכם שאני ניסיתי גם לא דרך הוועדה הזאת להגיע ולדבר עם וולט ולהציע להם אולי אפשרויות שפחות יפגעו בצרכן. לצערי, זה לא עבד. אני חושב שעלות דמי התפעול לא נכונה. אני חושב שהעלאת המיסים דווקא בזמן הזה, כשכל המדינה קורסת לא נכונה. אני חושב שסולידריות חברתית היא דבר שכולנו צריכים להתייחס אליו, גם מי שיושב סביב השולחן הזה, גם החברות העסקיות וכולם. לא יכול להיות שבתקופה הכי קשה במדינת ישראל, כשאנשים קורסים כלכלית, חברה תעלה מחירים. ואתה יודע למה היא מעלה את המחירים? רק כי היא יכולה, כי היא לבד. כי היא לבד, כי אין לה תחרות, היא יכולה מחר בבוקר להגיד שהיא מעלה את זה במקום בחמישה שקלים גם בעשרה שקלים, והיא תעלה את זה בעשרה שקלים, כי אין תחרות, אין תחרות במשחק. ואני רוצה לומר לך, אני מדבר עם המסעדות שבאמת חצי קורסות, קשה להן עם הדבר הזה. העלות של המסים שוולט מטילה על מסעדות היא בלתי אפשרית. העלות שוולט מטילה על מי שמזמין ממנה היא בלתי אפשרית. עכשיו אני אומר מפה, מהשולחן הזה, אני אומר לחברים שלי, אני אומר לוולט שנמצאים מולי, אם זה לא יפתר בוועדה בצורה הטובה, זה יפתר דרך חקיקה. לא יכול להיות, לא יכול להיות. אני אחרי שיחה עם רשות התחרות, עם יושב ראש הוועדה, עם שר הכלכלה. לא יכול להיות שנאפשר לדבר הזה להמשיך. אני קורא לכם באמת מפה בצורה נכונה לגלות סולידריות חברתית, לראות את המסעדות שעברה עליהן שנה מאוד קשה ולפני זה עברה עליהן הקורונה, לראות את הצרכנים, לראות את החברה הישראלית, ולרדת מהרעיון הזה של דמי תפעול שגדלו, לרדת מהרעיון הזה של מנוי שעכשיו הוא חדש. ואני יודע מה אתה תגיד לי, אתה תגיד לי שבסוף זה מוזיל, זה לא מוזיל, כי זה מחייב אותך לסכום מסוים של הזמנה חודשית. לקוח קטן שלא מגיע לסכום החודשי הזה, בסופו של דבר ייקרת את דמי המשלוח שלו ב-300%. ואני רוצה לומר גם למסעדנים ששומעים אותי, יהיה פתרון אחר. לא משנה כמה זמן זה יקח, יהיה פתרון אחר. אם זה יהיה דרך רשות התחרות, אם זה יהיה דרך חקיקה, לא משנה מה יקרה, אני אומר לך, אני מתחייב לך, ואני יודע שסיעת ש"ס מאוד תומכת ברעיון הזה יחד עם יו"ר הוועדה. נמצא פתרון למונופול שקוראים לו וולט במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה, רון כץ. רשות התחרות, קודם כול נשמח אם יגיעו לדיונים, זה מאוד חשוב. יכלו למצוא מישהו שיגיע. אני חושב שזה נוגע בכל האזרחים כמעט במדינת ישראל. ראוי שהיו שולחים נציג, מכיוון שרוב העניין מתנקז אליהם בסופו של דבר. בבקשה, עו"ד אלעד סבג, היועץ המשפטי של יאנגו דלי, נכון? שאתם רוצים להתחרות בוולט. אם דיברנו על תחרות. << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> יאנגו דלי חלוצת הקוויק-קומרס בישראל, היא החברה הראשונה שהתחילה שילוח מהיר של מוצרי סופרמרקט לצרכנים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל אתם עושים היום שילוחים למסעדות? << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> לא למסעדות, אדוני. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ולמה? << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> כי זה לא הספציאליטה שלנו. יאנגו דלי פועלת באמצעות מחסנים, אלגוריתם ואפליקציה שמתזמנים את ההזמנה של הלקוח עם ההגעה של השליח, איסוף המצרכים והגעה לבית הלקוח. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ואתם לא מתכוונים בקיצור להיכנס לשוק הזה. << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> לא, אבל יש לנו שוק חופף גדול מאוד עם וולט, שזו חברת וולט מרקט שעליה דיבר חבר הכנסת כץ. למעשה, אחרי שיאנגו דלי כבר הוקמה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בוא רק נחדד, שאלה הסופרים שב-1:00 מסוגלים להביא לך סודה ושוקולד וזה הביתה, כן? << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> אמת. אחרי שהקמנו את יאנגו דלי, שהשקנו אותה בישראל בתחילת העשור הנוכחי, ראו בוולט כנראה כי טוב והחליטו להשיק שירות דומה. אנחנו בירכנו על זה, אנחנו עדיין מברכים על זה כי תחרות היא דבר טוב וגורם לכולם להשתפר. איפה הבעיה? הבעיה היא שוולט מרקט כשלעצמה הפכה להיות קמעונאי גדול. ותחת אותה אכסניה של האפליקציה של וולט דרים גם וולט מרקט, קמעונאי גדול כשלעצמו, ולצידו וולט גם מוכרת באותה אפליקציה מוצרים של שופרסל, קארפור, ויקטורי, טיב טעם, כל הקמעונאים הגדולים. עם וולט מרקט לבד אני יודע להתחרות, אני יודע להתחרות מצוין. אבל כששמים לי בתחרות אפליקציה אחת שבה יש את כל הקמעונאים הגדולים בישראל, עם זה קשה לי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי, תסביר. יש וולט מרקט שזה הסופרמרקט, ויש וולט של המשלוחים. כשאני בוולט בוחר סופרמרקט שאני רוצה סודה באמצע הלילה, יש לי כל מיני סופרים שמה, ביניהם גם וולט מרקט. << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> גם וולט מרקט. יש לך בתוך אותה אפליקציה של וולט - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נו? מה הטענה? שאסור שיהיה דבר כזה כי זה בעצם זה? אתה אומר, אם הם מביאים מהסופרים, שיתרכזו במשלוחים ולא בסופר. << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> זה נכון. אני גם אגיד שחבל מאוד שרשות התחרות לא כאן, כי פורסם שרשות התחרות בימים אלה ממש בודקת בקשה של וולט להאריך פטור על הסדר כובל בגלל אותו חיבור של וולט מרקט לצד כל הקמעונאים הגדולים, אני חושב שהנוכחות שלהם פה הייתה מאוד נחוצה. איפה הבעיה בעבודה עם הקמעונאים הגדולים? זה פשוט מוריד כל מוטיבציה של הקמעונאי הגדול - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ליאנגו דלי אין סופר משלהם? אתה עושה רק מסופרים שילוחים? << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> רק מהסופרים שלי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רק מהסופרים שלך, אוקיי. << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> רק מסניפים של יאנגו דלי, כן. כשיש לקמעונאים הגדולים את האפשרות לעבוד דרך וולט, זה מוריד להם את התמריץ להשקיע בשירות האונליין שלהם. אני עשיתי אתמול שיעורי בית לקראת הדיון היום ובדקתי אצל שניים מהקמעונאים הכי גדולים בישראל מה המועד הכי קרוב שאפשר להזמין משלוח. אצל אחד מהם התוצאה הייתה מאתמול בבוקר אחרי 12 שעות, אצל השני ביום למוחרת. ביאנגו דלי המדד שנקרא קליק-טו-איט, מאז שהלקוח לוחץ הזמנה ועד שהשליח דופק לו בדלת עומד על בערך 20 דקות. וכשיש לקמעונאים הגדולים את האפשרות לעבוד דרך וולט, למה שישקיעו בלטייב את שירות המשלוחים שלהם? אני חושב ש - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אלעד, בוא תזקק לנו רק, כי אתה חושב שרשות התחרות צריכה, מה? לאסור על הסופרים להיות בתוך האפליקציה של וולט? << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> זה בדיוק מה שקורה היום בבדיקת הפטור של רשות התחרות. הרשות צריכה להגיד לוולט, רבותיי, תבחרו על איזו חתונה אתם רוקדים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> או שאתם עם סופר וולט או שאתם עושים משלוחים מהסופרים הקיימים. << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> אמת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << אורח >> אלעד סבג: << אורח >> במשפט אחד רק, אם אפשר. ברוח היום הזה אני רוצה רק להזכיר שדוד קוניו, אריאל קוניו ותמיר אדר זיכרונו לברכה כבר 500 ימים בעזה ומתפללים לשובם במהרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אמן. דניאל רחמים, מנכ"ל משלוחה, בבקשה. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> אני קודם כול אתחיל בזה שיש תחרות לוולט. זאת אומרת, יש אלטרנטיבות, אני אקרא לזה, לוולט, ואחת מהן, ואולי הראשית שביניהן זאת משלוחה. אפליקציה ישראלית שיש בה אלפי מסעדות בכל רחבי הארץ, מקריית שמונה ועד אילת, פועלת בישראל הרבה מאוד שנים. וולט כמונופול פשוט דורסת חברות מהסוג של משלוחה, ואני לא מדבר על חברה קטנה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איך עושים את זה אבל? תסביר לנו. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> אני אסביר איך עושים את זה. הרשות לתחרות כבר קנסה את וולט, וולט הודתה שהיא חייבה את המסעדות לבלעדיות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> וזה עדיין קורה? << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> זה עדיין קורה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? אתה כבעל מסעדה, אתה מגיע להחתים אותו והוא אומר לך, תקשיב, אני לא יכול, אני חתום עם וולט, אני לא יכול לחתום איתך? << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> היום זה קורה? << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> לא, אין דבר כזה. וגם לא הודינו במה שהוא טען, כבוד היושב ראש, זה לא נכון. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> יש לי עדות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עמרי, כבר תגיב, אל תדאג. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> יש לי עדות מ-5 בינואר של מסעדה שאומרת, יש לי בלעדיות עם וולט. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> העברת את זה למישהו? רשות התחרות יודעים? << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> לא העברתי את זה למישהו. רשות התחרות קיבלה הרבה עדויות, היא החליטה מה שהיא החליטה, היא קנסה את וולט, וולט הודתה שהיא קידמה את המסעדות האלה. היו עדויות למכביר כי וולט לא הסתתרו בעניין הזה. הם עשו קרוסלה גדולה שאומרת רק בוולט, היו שמה מסעדות שעזבו אותנו בשביל להיות בקרוסלה המדהימה הזאת שנקראת רק בוולט שהייתה בראש העמוד וכולי וכולי. וולט הסכימה להוריד את הקרוסלה הזאת, בפועל, אני קורא לזה נשארה קרוסלה וירטואלית. זאת אומרת, יש עשרות אם לא מאות מסעדות שנמצאות רק בוולט. הן לא נמצאות לא במשלוחה, לא בתן ביס, לא בכל פלטפורמה אחרת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל דניאל, בוא רגע נתמצת. בקיצור, אתה אומר שלמעשה יש מסעדות שהן בשבי, הן לא יכולות לחתום גם איתך, הן חתומות רק עם וולט כי יש ביניהם איזשהו סוג של - - - << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> מה זה בשבי? תראה, זה מקל וגזר. הן מקבלות - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> סליחה על הביטוי שבי, הוא לא לעניין פה. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> הן מקבלות עמלה של 21% בזמן שכל שאר המסעדנים משלמים 27%. המסעדות האלה משלמות עמלה של 20%-21% בזמן ששאר המסעדות משלמות 27%. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בגלל מה? בגלל שהן לא חתומות עם עוד? << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> אני רוצה להסביר למה הדבר דומה. תחשבו שיש שני קניונים, יש קניון עזריאלי ויש קניון עופר. שני הקניונים, השקיעו מיליארד דולר להקים אותם, אבל בקניון אחד יש לך את זארה ויש לך את סופר-פארם ויש לך מקדונלד'ס ויש לך פוקס ויש לך את קסטרו וכולי וכולי. בקניון השני אין לך את זארה ואין לך את פוקס ואין לך את מקדונלד'ס ואין לך את סופר-פארם וכולי. לאיזה קניון אתה תיכנס? יש עוד איזה 100 חנויות באותו קניון, יש להם עוד 100 חנויות משותפות, גם לקניון הזה וגם לקניון הזה, אבל לאיזה קניון תיכנס? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לקניון עם המותגים הגדולים. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל דניאל, אתה מסכים איתי בוודאי שאנחנו לא נכריח אף מסעדן לעבוד איתך אם הוא לא רוצה לעבוד איתך. אם אתה אומר שהם נותנים איזושהי הטבה בגלל שהוא לא עובד איתך או שיש הסדר כובל, זה חמור מאוד, זה רשות התחרות צריכה. אבל אם המסעדן, לא בא לו לעבוד עם משלוחה, לא יודע מאיזה סיבות, אתה לא מבקש להכריח אותו, נכון? << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> המסעדות המשמעותיות שלא עובדות עם משלוחה משלמות עמלה מופחתת באופן משמעותי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ואיך זה עובד? מה, זה בקריצת עין? זה כתוב בחוזה? זה כתוב מה? << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> אתה יודע איך זה עובד. מה זה בקריצת עין? תקשיב, אתה מקבל עמלה של 21%. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בגלל שאתה לא עובד עם אחרים. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> לא יודע. אתה מקבל לא מעט עבודה, עכשיו תחליט אם אתה רוצה להיכנס גם למשלוחה ולסכן את זה. זו החלטה שצריך לקבל אותה, זה הכול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. דניאל, תודה רבה. אנחנו עם בר אברהם, חברת Sendi משלוחים. << אורח >> בר אברהם: << אורח >> נכון, Sendi.io. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שמה אתם עושים? << אורח >> בר אברהם: << אורח >> אנחנו תוכנה שמאפשרת לחברות משלוחים קטנות, יש עשרות כאלה ברחבי הארץ, היו כאלה יותר לפני הכניסה של וולט, ואנחנו מאפשרים להן לעבוד עם מסעדות בצורה דיגיטלית. כולם פה דיברו על תחרות ומונופוליזם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רק לעבוד? מה זה לעבוד? הם מנהלים את המשלוח בעצמם? << אורח >> בר אברהם: << אורח >> הם מנהלים את המשלוח בעצמם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ואתה נותן להם פתרון טכנולוגי מסוים. << אורח >> בר אברהם: << אורח >> אני נותן פתרון טכנולוגי, בדיוק. החברות האלה קיימות הרבה זמן, אלה צווארון כחול, אנשים שעובדים כמנהלי חברות משלוחים, תחתם 30, 40, 100 שליחים, והם עובדים בערים שלהם. מה שקרה מאז שוולט נכנסה, ואנחנו רואים את זה באופן עקבי, יש לנו את הנתונים האלה במערכות שלנו, ברגע שהם נכנסים לעיר, וזה אחד מהדברים שתומכים פה במונופול בצורה חזקה, הם מעלים את המחיר לשליח פר משלוח בצורה דרמטית. הם באים עם סכומים שהם לא משהו שאפשר להתחרות איתם. חברת האם ששווה 60, 70 מיליארד, אני לא יודע כמה הם שווים היום, והם מעלים מול אותם החברות המקומיות, הם מעלים את המחיר לשליח ב-50%, 60%, לפעמים אפילו יותר, פר משלוח, כל השליחים באותה עיר עוזבים את חברת המשלוחים ועוברים להיות שליחים של וולט. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> והחברות האחרות מתרוקנות משליחים. << אורח >> בר אברהם: << אורח >> מתרוקנות, קורסות, ואז אותו פתרון - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> טוב, בר, בקיצור, הטענה שלך גם שמדובר במונופול. כי אחרת, הרי בשוק פרטי אתה לא מצפה, אם הם רוצים לשלם גם לשליח 1,000 שקל בשעה זה לא אמור להיות עניינך. << אורח >> בר אברהם: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה אומר רק שנוצר פה מצב בגלל שהם מונופול שדורש טיפול, כן? << אורח >> בר אברהם: << אורח >> הם יוצרים את המונופול בעזרת סכומי כסף בלתי הגיוניים. אני לא בעד התערבות בשוק, זה בדרך כלל יוצר עיוותים, אבל במצב כזה שקונים את השוק - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> גם אני לא בעד. גם כימין כלכלי וקפיטליסטי וחופשי לפעמים יש מקומות שאין מה לעשות, מה לעשות? הממשלה או הכנסת צריכה להתערב, והמקרה הוא במונופולים ועל זה הוויכוח פה. << אורח >> בר אברהם: << אורח >> בדיוק. מדובר פה במאות חברות שמאבדות את כל האופציה לעבוד בשוק הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. בר, תודה רבה. ואנחנו עם יקיר ליסיצקי, בבקשה, יושב ראש איגוד המסעדות והברים, בבקשה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> תודה על הדיון. נשגב מבינתי למה רשות התחרות לא נמצאת כאן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד שיש להם סיבה טובה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> תראה, או שאנחנו מביאים תוצאות או שאנחנו מסבירים. מסבירים, למה הם באים, למה הם לא באים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני חולק על רון אגב בעניין. יכולה להיות סיבה טובה, אבל מכל רשות התחרות בן אדם אחד היה חייב להיות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, היה צריך להיות פה מישהו, אבל במקרה יש להם סיבה טובה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אנחנו נבקש שיקום דיון נוסף באותו נושא איתם ועדיף עם מקבלי ההחלטות. אנחנו בכלל לא פונים לוולט, אנחנו פונים אליכם. אנחנו דורשים חקיקה עד אשר יפתח השוק לתחרות. יש פה שני פרמטרים להגדרת מונופול שהם ידועים לכולם. אחד הוא נתח השוק, נתח שוק של מעל 50%, והדבר השני הוא השפעה על השוק, מה שנקרא כוח שוק מהותי. שני הפרמטרים הללו מתקיימים, אלא אם כן מוכח אחרת באופן נחרץ ומוחלט ואבסולוטי. אני לא מבין, אנחנו בדיון על צורך? וולט בסך הכול הם לא אנשים רעים, הם חברה פרטית. תשאל אותו רק את השאלה, כולם תשאלו, נכבדיי, את השאלה, למה. והתשובה, אני מניח, תהיה כי אפשר. End of story, נגמר הסיפור, אין פה אירוע בכלל, זה לא משנה, וולט זה שם קוד. יש פה חברה, יש מעבר, עברנו לטכנולוגיה, כל מערך המשלוחים במדינת ישראל עבר להיבט טכנולוגי בזמן של שש-שבע שנים. עד שהשוק מתאזן בחזרה, והדבר הזה צריך להיבחן משנה לשנה ומת לעת בתנאי השוק המשתנים, יש להגדיר את הדבר הזה שלשום, עוד לפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יקיר, בקיצור, אתה אומר שרשות התחרות הייתה צריכה לפעול ולהכריז עליהם כמונופול ואתה מבקש מחברי הכנסת, אם זה לא קורה, בינתיים בחקיקה לסדר את זה, כן? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. תגיד, לגבי הטענות ששמענו ממשלוחה שיש הסדרים כובלים, אתה כאחד שמייצג את המסעדות, אתה מכיר כאלה דברים? שוולט באה ואומרת אתם תשלמו פחות אם לא תעבדו עם חברות משלוחים אחרות? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני לא נכנס בכלל לדיון על מערכת יחסים B2B, מה הם עושים ביניהם, אני בכלל לא באירוע הזה, אני גם לא רוצה להתייחס לזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, האם אתה יודע אם דבר כזה קיים בכלל? יש דבר כזה? היה דבר כזה? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני מאמין לעין ימין ועין שמאל, אני בעיניי עוד לא ראיתי את האירוע הזה, אבל אני לא יודע. אני לא יודע, אני לא מכיר, אבל יכול להיות שיש, יכול להיות שאין, לא יודע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> טוב, יקיר, תודה רבה. ליעד קייקוב, עמותת אור ירוק. << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> שלום לכולם ותודה על הדיון הזה, זה בהחלט דיון חשוב, גם בתור לקוחה של חברות השליחויות. אבל אני רוצה לדבר על פן נוסף, פן נוסף שבו וולט וחברות שליחויות נוספות, אני מאמינה, עולות למשק הישראלי יותר ממה שאתם חושבים. כן, גם ממך, חבר הכנסת אברהם בצלאל, למרות שאתה לא משתמש בשירותי השליחויות, וגם פה, בפן הזה, זה נוגע גם אפילו בך באופן ישיר. המחיר הזה מתבטא גם בכסף, גם בביטחון האישי של כולנו ולעתים גם בחיי אדם, ומקורו במודל העסקת השליחים, מודל המעודד נהיגה מסוכנת מצד השליחים. צריך להבין, השליחים נתונים ללחצים רבים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני אגיד מילה אחת, שאני נפגש בדברים האלה, ולאו דווקא את וולט, אבל גם את וולט רואים בכבישים הרבה. וזה נכון שצריכים, בעיקרון בכל נושא, זה גם נהגים, בכל נושא ועניין, נהגי אוטובוסים וכל דבר, בסוף צריך שהשליחים יהיו שליחים ראויים, שידעו מה הם נוהגים ואיך הם עושים את זה והאם הם משחקים בטלפון בזמן הזה או לא. כן, ורואים אותם, את צודקת. אבל בזה לא הייתי אומר דווקא וולט, זה בכל חברה ובכל משתמש בדרך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ליעד, אבל מה הבעיה הספציפית? בואי תגידי לנו מה הבעיה הספציפית בחברות המשלוחים שאין בחברות אחרות שנוגעת לנקודה של אור ירוק. << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> מעולה. מודל ההעסקה. מודל ההעסקה מעסיק את השליחים. עכשיו אני אומרת גם וולט, אבל גם עוד חברות, לא בהכרח רק וולט, מעסיקים את השליחים כפרילנסרים. כששליח מועסק כפרילנסר - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא צריך להגיע כמה שיותר מהר. << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> הוא צריך להגיע כמה שיותר מהר, לעשות כמה שיותר משלוחים, כי רק על זה הוא מתוגמל, בעוד שחברת השליחויות לא מספקת לו הכשרה, לא בהכרח מספקת לו ביטוח, אולי כלי הרכב שלו לא בהכרח יציב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> טוב, אבל לאדם יש אחריות גם על עצמו, מה זאת אומרת? הוא צריך לעשות ביטוח לעצמו. אבל תגידי רגע, ליעד, מה את מציעה? לבטל את מודל ההעסקה הזה? << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> יש מודלי העסקה אחרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בגלל תאונות הדרכים שלכם יש מידע על זה שיש יותר תאונות דרכים עם השליחים האלה, את אומרת את מודל ההעסקה של וולט צריך לבטל ותן ביס לדוגמה, שהם כן משלמים - - - << אורח >> עמוס פפרמן: << אורח >> אני אשמח להתייחס, אם אפשר, למודל ההעסקה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רק תגיד לי, תן ביס כן משלמים או שאלה גם פרילנסרים? יש מישהו שעובד בצורה של העסקה ישירה? << אורח >> עמוס פפרמן: << אורח >> עמוס פפרמן, ארגון המלצרים והשליחים בהסתדרות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תכף אתה תדבר, אבל רק תענה לי על זה, האם יש חברת שליחויות שעובדת במודל העסקה ישירה? << אורח >> עמוס פפרמן: << אורח >> היו, ועכשיו, אגב, בגלל הכוח של וולט, הרבה חברות זולגות למודל ההעסקה הזה של תשלום פר משלוח. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. ברשותכם, כי הדיון קצר, אור ירוק אומרים, בעקבות תאונות הדרכים, אתם מציעים לבטל את מודל ההעסקה הזה, ואם נעבור למודל ההעסקה, יש לכם נתונים, דאטה-בייס לגבי תאונות הדרכים במודל העסקה כזה של וולט, תן ביס לעומת שליחים אחרים שעובדים בהעסקה ישירה או שזו הערכה מסוימת? << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> לא, לפי מחקרים בעולם, שליחים שמועסקים כפרילנסרים, יש להם פוטנציאל כפול לנסוע באור אדום, 57% מהשליחים האלה יגעו בטלפון בזמן נסיעה לעומת 20% בשליחים האחרים. מעבר לזה, לפי סקר של עמותת אור ירוק, 91% מהנשאלים ראו שליח מבצע עבירת תנועה בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי, אבל הם לא יודעים אם זה שליח בהעסקה ישירה או בהעסקה כזאת. בסדר, ליעד, אנחנו הבנו את הנקודה, תודה רבה לך על הדבר הזה. תומר מור, בבקשה. << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף שתאונות הדרכים עולות למשק, כי אנחנו מדברים על הפן הכלכלי - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הרבה כסף, נכון. << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> רק האופנועים 2 מיליארד שקלים בשנה ותאונות הדרכים 16 מיליארד שקלים בשנה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ואנחנו גם מממנים את הביטוח הזה כולנו. אבל זה פשוט לא נושא הדיון, סליחה, ליעד, אבל אנחנו ניתן לך בדיון הבא גם לדבר. << אורח >> ליעד קייקוף: << אורח >> זה עוד נושא שבו וולט נוגעת בכיס. זו לא רק וולט, גם חברות אחרות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תומר מור, מסעדנים חזקים ביחד, בבקשה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> תודה רבה על הדיון. אני מבין שזה מה שנקרא יום הכה בוולט, כל מי שיש לו משהו נגד וולט הגיע היום לדיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, זה תקף גם על תן ביס, היו אגרסיביים לא פחות לפני שוולט נכנסו לתמונה. אין לנו משהו אישית נגד וולט, יש לנו עניין גדול להוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל. << אורח >> תומר מור: << אורח >> כמו שאתה רואה, אני לא נציג של וולט, הכול בסדר. אני רק בא לציין ואני רק אומר, מבחינתנו, ההתמקדות היום בדיון צריכה להיות ספציפית על יוקר המחיה בהיבט של העלויות שמדברים עליהן. בואו רגע נתחיל בהתחלה, חשוב להגיד, וולט נכנסו לארץ פלוס מינוס לפני חמש שנים, עוד טרום הקורונה, בתקופה שבה הם הביאו חדשנות טכנולוגית והביאו סטנדרט חדש. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מוצר מדהים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> צריכים להגיד בסופו של דבר, בכנות וביושר, להישיר מבט ולהגיד, לכל מטבע יש שני צדדים. מי שבסופו של דבר מצליח בתחומו נהיה גדול. למרות זאת, אנחנו חיים בשוק חופשי, אנחנו שואפים לשוק חופשי, המסעדנות, לצורך העניין, התחום שאנחנו מייצגים, הוא שוק חופשי, ומתוך המקום הזה, חס וחלילה אם אנחנו נרים את ראשנו ונעשה דבר שנוגד את עקרונות השוק החופשי או חס וחלילה את הנושא של ההגבלים העסקיים. אלא מה? כמו שאמר חברי פה, יקיר, אנחנו צריכים לבחון מעת לעת את השינויים המאוד קיצוניים ומאוד משמעותיים שקורים בחיים שלנו, בכל העולם, אבל גם במיוחד בישראל כמדינה מוטת טכנולוגיה. שאם אנחנו מסתכלים ורואים שהיום, 2025, אנחנו נמצאים במקום שבו יש נתח שוק מאוד משמעותי לחברה אחת שבגינה היא פועלת באופן שמאפשר לה לגבות למעשה את מה שהיא רוצה, שוב, מה עומד מאחורי הנושא הזה, זה כבר שלהם. אגב, נקודה חשובה לציון, וולט היום היא למעשה, כבר כמה שנים, אבל מלפני כן היא לא חברה ישראלית, היא חברה שמגיעה מחו"ל. הבעלים שלה לפני שנה ומשהו קנו אותה ב-7 מיליארד שקל, חברה שקוראים לה DoorDash, חברה שנכון להבוקר שווה 88 מיליארד דולר. כבוד היושב ראש, אנחנו מדברים פה על חברת בת לתאגיד ששווה 88 מיליארד דולר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תומר, עזוב, בוא נתמקד בדברים. הרי אתה לא נגד רווח, שכולם ירוויחו, שיהיה להם טוב, שהכול יהיה בסדר, אנחנו בעד. כשאתה תרוויח, המסעדנים ירוויחו. בוא נצא מפה עם דברים - - - << אורח >> תומר מור: << אורח >> ברור, אבל זה בדיוק הדבר הזה שחשוב להבין בהקשר הזה. יושב פה דניאל ממשלוחה ושחקנים אחרים, גם יאנגו דלי שפעם הייתה חברה בינלאומית רוסית, לצורך העניין היום חברה ישראלית. הסיטואציה היא כזאת שבסופו של דבר יש פה חוסר שוויון מאוד גדול, מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לזה תגיע. << אורח >> תומר מור: << אורח >> ופה הרגולטור חייב להתערב. אני לא אומר לו מה לעשות, אני רק אומר שבסופו של דבר, כשיש פה סטיית תקן כל כך גדולה, כל כך משמעותית, חייבים פה התערבות ובדיקה משמעותית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תומר, אני מסכים איתך, זה התפקיד של רשות התחרות, אבל אנחנו רואים שבנושא הזה אני לא יודע מה קורה בינתיים. אבל יש לך הצעות קונקרטיות? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני על הרשות מנוע מלדבר, אבל מה שכן אני רוצה להגיד שבסופו של דבר, יש מילה שנזרקת לאוויר פה לא פעם ולא פעמיים בדיון הזה ובכלל בעיתונות בתקופה האחרונה, המילה מונופול. ואם אנחנו בישראל בסופו של דבר לא יודעים להגן על הצרכן הקטן, הבודד, על מסעדנים שהם בסופו של דבר בעלי עסקים קטנים ובינוניים, Small-Medium Businesses, שבסופו של דבר רובם הגדול מתפרנס ממשלח היד של המסעדנות. יש קבוצות כאלו ואחרות, אבל הן מעטות בשוק שלנו. ומתוך המקום הזה חייבים להבין שהמסעדן הקטן הבודד, ואגב, ליבת מנחם - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תכף אנחנו ניתן לליבת לדבר. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לא יכול ודאי להילחם נגד תאגיד של 88 מיליארד דולר נכון להבוקר, מי יודע מה יקרה מחר? דבר אחד. דבר שני, כשאנחנו מסתכלים בסופו של דבר על רצף הפעולות ועל העלויות האמיתיות שגם המסעדנים משלמים, אבל גם הצרכנים שלנו משלמים, בסופו של דבר, יש פה עניין של חוסר כדאיות כללי, והדבר הזה הוא בעייתי. כי אם אתה מסתכל על טכנולוגיה, מה הטכנולוגיה? מה תפקידה? תפקידה לשרת את הצרכן, לשרת את בעלי העסקים. אבל כשהטכנולוגיה הופכת להיות, תארו לכם, סתם דוגמה, שעכשיו בכל בית ספר לעבוד עם קבצים באופיס, עם Word ומיקרוסופט היה עולה לכל תלמיד 1,000 דולר בשנה. למה? אחרת אין לו זכות לעבוד עם מיקרוסופט. איך הוא היה מנגיש את האפשרות שלו לעולם של הטכנולוגיה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תומר, עזוב אבל, בוא, אנחנו לא בשיעור כלכלה, כולנו מבינים את הבעיה. יש לך הצעות חוץ מלבחון את הנושא ברשות התחרות או לטפל פה בחקיקה? יש לך הצעות קונקרטיות לטיפול בבעיה? << אורח >> תומר מור: << אורח >> כן, יש לי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, תומר, תן לי להבין משהו, אתה יודע להצביע למה המתחרים שבשוק היום, מה גורם להם שהם לא מצליחים להתחרות בוולט? אם זה תן ביס, משלוחה והחברות הקטנות, אתה יודע להצביע לי על גורמים שהם עוצרים את התחרות? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אנחנו ארגון מסעדנים, אנחנו לא עוסקים בחקירות סמויות, גלויות ואין לנו את המידע הזה. ולכן אני אומר, מה שאנחנו יודעים זה מה שגלוי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כמנתח שוק. << אורח >> תומר מור: << אורח >> כמנתח שוק אני אגיד לך דבר כזה, צריכים תחרות בשוק חופשי, צריכים לחזק את השחקנים האחרים על ידי רגולציה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איך? יש לך הצעות איך? << אורח >> תומר מור: << אורח >> יש. יש עוד שחקן שעכשיו עומד על הקווים, לצורך העניין, פנגו וגט שמבקש להיכנס. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נכון, מסכים איתך. << אורח >> תומר מור: << אורח >> הוא עכשיו נבחן על ידי רשות התחרות בכלים האלה. אני חושב שמן הראוי בסיטואציה הקיימת לזרז תהליכים ולא לעכב תהליכים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מסכים איתך. << אורח >> תומר מור: << אורח >> מה האינטרסים? אני לא יודע. אני רק יודע כמסעדנים שאנחנו בסופו של דבר נאנקים תחת עלויות מאוד מאוד גבוהות. וכשאנחנו באים פה לוועדה הזו או כשאנחנו באים לרגולטור ואנחנו מבקשים פעולה, אנחנו מבקשים שבסופו של דבר הפעולה תהיה שווה לערך הזמן של ערך השוק. כי מה קורה? בעולם האמיתי, איפה שאנשים צריכים לעבוד בשביל המשכורת שלהם ולא מקבלים אותה מהמדינה, בסופו של דבר, הזמן הוא פקטור. וכשיש מקום שבו הזמן הוא לא פקטור, הדברים האלה מתנגשים. ולכן, בהיבט הזה אני פונה אליך, יושב ראש הוועדה, אני מודה לרון כץ על הדיון החשוב הזה ואני מבקש, בבקשה תפעלו קדימה, תעודדו את הרגולטור שיעשה את עבודתו באופן מהותי בליבת ההתעסקות החשובה שלו, כמו שנאמר ונכתב לא מזמן, גם על ידי העליון, שיטפל בליבת העשייה שלו וידאג שיהיה פה בישראל שוק חופשי אמיתי ולא שוק חופשי למראית עין שבו למעשה אף אחד לא יכול באמת להבין מה האינטרסים, או לצורך העניין, מדוע השחקנים הגדולים באמת, אגב, לא רק וולט, עוד שחקנים אחרים, לא בא יומם מול הרשות ושומרים עליהם בצמר גפן. מדוע זה קיים, חוסר האיזון הזה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תומר, אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, רק שבסופו של דבר, זה נוגע בבעיית ליבה שהשר לא בוחר את הרגולטור והרגולטור הוא עצמאי מבחינת - - - << אורח >> תומר מור: << אורח >> שוב, אני משאיר את זה לכם. בעולם שלנו - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לפחות היינו יכולים לבוא בתלונות לשר, להגיד לו, תשמע, השר, אתה לא עושה את העבודה. אבל הוא אומר לך, תראה, זה לא בסמכותי, זה בסמכות של הרגולטור. והרגולטור לא נבחר על ידי אף אחד. תומר, תודה רבה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> משפט אחרון. בכל הקושי הזה יש גם דברים טובים וחיוביים וצריכים לדעת גם לאזן את זה. אבל כשאנחנו מסתכלים קדימה, לאן אנחנו רוצים שהמשק הישראלי יגיע והתחום שלנו יגיע גם, אם אנחנו רוצים לראות שגשוג וצמיחה, אנחנו צריכים לעזור לו לצמוח והרגולטור פה חייב להתערב בהיבטים, לא רק בוולט, בעוד מקומות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תומר, תודה רבה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברשותך, יש לי רק שאלה אחת לתומר. סתם, תיאורטית, בעולם חלומי לשניכם, אם וולט מחר בבוקר יגידו שבמקום 30% עמלה הם לוקחים לכם 20% עמלה, אתם תורידו את מחיר המנות? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני לא יכול לדבר כראש ארגון עסקי בשום צורה שהיא על כל פרט ופרט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לך אין מסעדה משלך? << אורח >> תומר מור: << אורח >> כבר לא, לצערי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לך יש מסעדה משלך? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> יש לי כמה. אנחנו מנועים על פי חוק לדבר על זה, על מדיניות תמחור וכולי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה כביכול תיאום מחירים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל אם אתם תורידו מחירים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אצלך, אתה במסעדה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אצלך, במסעדה שלך. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני עונה לך, אנחנו מנועים מלענות לך על זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, הוא צודק, הייתה חקירה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אנחנו איגוד עסקי ואני לא יכול להנחות לקו פעולה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, היה משהו שכאילו הם מתאמים ביניהם. לא משנה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> טוב, אל תענה על זה. ברור לי שאם יורידו לכם את העמלות, המחירים ירדו וזה כל הדיון הזה. אנחנו מנסים להוריד את יוקר המחיה, ככה עושים את זה. אני חושב שאולי נשמע את וולט, נראה מה הם אומרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ליבת, בקצרה, בסדר? << אורח >> ליבת מנחם: << אורח >> כן. אני עובדת עם וולט, אני מסעדנית, דור שלישי למסעדנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד לך. << אורח >> ליבת מנחם: << אורח >> תודה. לי אין ברירה לעבוד עם וולט. אני רוצה להגיד, אין לי שום דבר נגד וולט, אבל אין לי ברירה. אם אני לא עובדת עם וולט, אני לא קיימת, זה דבר ראשון. דבר שני, אני לא מבינה את העמלה. אני מסעדנית, אני יודעת לחשב דברים. אני לא מבינה את העמלה, אני גם לא מבינה למה הייתה עוד עלייה, מה זה נותן לי? המוצר הוא אותו מוצר, האפליקציה אותה אפליקציה, המשלוח אותו משלוח, למה אני צריכה לשלם? למה הלקוח צריך לשלם על משהו שהוא בדיוק אותו הדבר? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> פשוט כי הם יכולים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ליבת, תודה רבה. עמוס פפרמן, איגוד השליחים בהסתדרות, בבקשה. << אורח >> עמוס פפרמן: << אורח >> תודה רבה. אנחנו רק רוצים להזכיר לוועדה שמלבד המסעדנים שאנחנו מאוד איתם בעניין הזה, והצרכנים, יש פה גם עשרות אלפי שליחים שגם כוח השוק של וולט שם אותם במצב אבסורדי, הוא כופה עליהם סטטוס שבו מצד אחד אין להם את היתרונות של עצמאים. הם לא יכולים לתמחר את העבודה שלהם, אין להם את היכולת להיות בקשר ישיר מול הלקוחות שלהם ולתחזק מאגר לקוחות, היתרונות של להיות עצמאי. ומצד שני, אין להם את כל ההגנות בחוק של שכירים. הם נתונים לשרירותיות של האלגוריתם, הם יכולים לאבד את מקום העבודה שלהם בהוצאה מהאפליקציה מהרגע להרגע, זו אוכלוסייה שנפצעת בחוסר פרופורציה כמעט לכל מקצוע אחר. הנתונים שלנו מדברים על 26% שנפצעו במהלך העבודה שלהם. זה מצב אבסורדי. יש תיקים תלויים ועומדים כבר שנים, בתי הדין ואנחנו מבקשים את עמדת המחוקק, מבקשים - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עמוס, אתם מבקשים לבטל את מודל ההעסקה הזה. << אורח >> עמוס פפרמן: << אורח >> אנחנו מבקשים שהמדינה תייצר חקיקה שבה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, הבנתי, אבל מה החקיקה? חקיקה זה שם גדול, מה אתם מבקשים? << אורח >> עמוס פפרמן: << אורח >> אנחנו מבקשים או לקבוע שהם שכירים והם נהנים מכל היתרונות של שכירים, או לייצר סטטוס שבו גם כעצמאים הם נהנים מההגנות שהם נעדרים מהן לחלוטין היום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מעולה, הבנתי. תודה רבה להסתדרות. עמרי, בכבוד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> העיניים של כולם נשואות אליך. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה לחברי הכנסת אברהם בצלאל ורון כץ על הדיון. עצם זה שיש את הדיון הזה מראה את המקום שלנו בחברה הישראלית, ביום-יום הישראלי. ונכון שהיום סביב השולחן הזה הייתה הרבה ביקורת, בלשון המעטה, אבל זה כבוד גדול וזכות גדולה להיות במקום הזה. תודה על הדיון. קודם כול אני חייב לפתוח משפט על מה זה וולט. וולט זו פלטפורמה טכנולוגית שמחברת בין שלושה לקוחות שאולי חלק ניכר מהחדר פה הם לקוחות, אני מקווה, כשהמטרה היא לתת להם בחירה חופשית של להזמין מאיפה שהם רוצים, מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים. יש את הצד של בתי העסק, שהמטרה היא להגדיל עבורך ועבור מי שרוצה את העסק שלו מבלי שהעסק צריך לשכור חדר נוסף, לפתוח סניף נוסף, להרחיב ללא ההשקעה וללא הסיכון, מעבר לקיים שיש לו. אף אחד לא מתכוון לגעת בקיים כמובן. ועבור השליחים המטרה היא לתת הכנסה נוספת למי שרוצה, מתי שהוא רוצה, בתנאי שזה מתאים לו. הוא מחליט מתי הוא זמין והוא מחליט איזה משלוח הוא לוקח ואיזה לא. אנחנו נמצאים בישראל מדצמבר 2018, זאת אומרת שש שנים, כל האירוע הוא שש שנים. בואו נזכור מה היה פה לפני שש שנים, כי זה מאוד מאוד חשוב, או בעיר שלי בירושלים מה היה פה לפני ארבע שנים. אם יש פה מישהו מנתיבות, שדרות, מה היה שם לפני חצי שנה. היחידים שיכלו לנהל מערך משלוחים משמעותי, עוצמתי, עם הרבה ווליום הם רק החזקים, אלה רק החזקים. לאותם החזקים עדיין יש אפליקציות עצמאיות, וזה בסדר גמור, זה שוק חופשי כמו שהרבה אמרו כאן, אבל זאת הייתה המציאות. לעסקים הקטנים, ש-80% מהעסקים בוולט הם עסקים קטנים, לא היה סיכוי לשלוח עשרות או מאות משלוחים ביום מרגע לרגע, מתי שמתאים להם ומה שמתאים להם. אם הולכים אחורה, לשם חוזרים. אני בטוח שהחזקים יהנו מזה, אבל אני לא יודע אם לשם החדר הזה רוצה להוביל, לא ככה אני מכיר גם את המדיניות של האנשים פה. אני מכיר אתכם, אני עוקב אחריכם, מכיר מה הולך בחדר הדיון הזה כשאני לא פה, וזה בדרך כלל לא ללכת אחורה, אלא ללכת קדימה. לגבי השינויים שעשינו בוולט, ב-20 בינואר, לפני פחות מחודש, באמת עשינו מספר שינויים שבחלקם זו הורדת מחירים ובחלק זו עלייה. אני אדבר על החלק של הירידה, שזה כנראה לא תוקשר טוב, אני אקח על זה אחריות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל אתה יכול גם רגע לתת לנו מילה על העמלה הגבוהה שאתה שומע גם מכולם שמאוד מייקרת את עלות המנה בסופו של דבר? וגם העלייה האחרונה, שהם אומרים, אותו מוצר. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> העמלה לא עלתה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך, עמרי, אין לנו שום דבר נגד וולט, אנחנו מעריכים, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, בסוף אנחנו יודעים שאתם עושים עבודה וכמו שאתה אומר, מה היה לפני כן ומה קורה היום, אין בזה ספק. היום אתה יכול להזמין משהו, איך אמרו? 20 דקות, חצי שעה, לא משנה כמה זמן, באמת מגיעים דברים ואתה רואה את השליחים, הם נמצאים והם עובדים קשה, איך אומרים? רצים. הרצים יצאו דחופים, אנחנו בערב פורים כבר. אבל בסוף היום, אנחנו באנו לפה על משהו ספציפי מאוד, שהוא יוקר המחיה. והמחירים שהעליתם בתקופה האחרונה, זה לא עושה לנו שכל, בפרט בתקופה הזאת ובזה אנחנו רוצים להתמקד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, עובדתית, כמו שאמרת, שש שנים אתם קיימים, לא קיימנו דיון כזה. עכשיו אנחנו מרגישים שאין לנו ברירה, חייבים לקיים דיון כזה. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> בסדר גמור, ואני פה. אגב, היו אנשים שאמרו לי לא לבוא, אני פה. חבר הכנסת כץ, לגבי מה ששאלת, אני שמח שהעלית את זה, זה הנושא של העמלה, יש לזה הרבה מיסקונספציות. תנו לי 90 שניות, אני אסביר את הסיפור, בסדר? אני לוקח מסעדה טיפוסית, בוולט יש עשרות אלפי בתי עסק, 6,500 מתוכם מסעדות, היום כבר הרבה הם לא מסעדות בכלל. אבל עסק טיפוסי, יש לו שלושה סוגי הוצאות. יש את ההוצאות הקבועות, שכירות, חשמל, כל הדברים הקבועים האלה, שלא משנה אם העסק בוולט או לא בוולט. יש שליש שזה עלות עובדים, שעוד פעם, לא משנה אם הוא בוולט או לא בוולט, הוא משלם לעובדים שלו. ויש את השלישי, במסעדה, העלות של מזון, שזה בטח משנה אם הוא בוולט או לא בוולט, מה שמזומן בוולט באמת נוגס בקטע של העלות של האוכל. מתוך השליש הזה, שרק בו נוגעים כשאתה מצטרף לוולט, כי האחרים גם ככה זו אותה הוצאה, יש עמלה של עד 27%. אני גם כמו החברים פה לא אכנס לתמחורים ודברים כאלה כי אסור לעשות דברים כאלה, אבל עד 27%. מה בעל העסק חוסך כשאנחנו עושים את השירות הזה? למה הוא מצטרף אלינו? הוא חוסך שיווק, לכל הלקוחות שלנו. הוא חוסך את השילוח, מא' ועד ת', ומי שהחזיק פה מערך משלוחים בטח יודע כמה זה קשה. אנחנו מחזיקים מערך של שירות לקוחות עם 1,500 עובדים סביב השעון, ושירות לקוחות גם, זה לוקח עובדים, זה לוקח המון עבודה. הטכנולוגיה, כמו שאמרתי, בעולם הישן של לפני חמש שנים לא סתם רק לחזקים הייתה האפליקציה הזו, רק להם היה את זה כי זה עולה מלא כסף להחזיק. ועמלת סליקה, ואולי משהו שהוא לא פיננסי, הרבה כאב ראש. לשאלתך, על זה העמלה, על זה העלות, וכן, יש הרבה עלויות לאפליקציה ולשירות לקוחות ולהביא משלוח תוך חצי שעה, יש לזה עלויות, ולא נגענו בזה. אני חייב לענות לחבר הכנסת בצלאל אברהם קודם. שאלת על ההתייקרות, שני דברים. קודם כול, עשינו מהלך, אנחנו רגישים למה שקורה סביבנו, כולם יודעים מה זה ינואר היה, עם עליית המע"מ וכל הדברים האלה והגזירות והכול. עשינו כמה מהלכים, שלושה מהלכים, אני אתחיל עם שניים שהם ירידת מחירים. אחד זה מנוי וולט פלוס, שבן אדם יכול להצטרף, משתמש תדיר, זה לא למשתמש המזדמן כמוך, אני מקווה שתהיה, אלא למשתמש התדיר שמזמין פעם בשבוע. יכול להצטרף לוולט פלוס, זו עלות של 49 שקלים כשמשלוח ממוצע עולה 15 שקלים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> גם זה נראה לי מחובר. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> לא, זה לא השתנה. 15 שקלים. ואם הוא מזמין בין שלושה לארבעה משלוחים בחודש, שווה לו להצטרף לוולט פלוס ואז גם הצרכן חוסך וגם, מה שגילינו בעולם, זה שזה מעלה את הווליום לעסקים שמצטרפים לוולט פלוס. ראינו שאחרי שלושה חודשים המסעדות שהצטרפו לוולט פלוס בעולם, עלה להן ב-22% הווליום וראינו שבשישה חודשים עלה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עמרי, בגלל זמני הוועדה אני רוצה לחדד אותך. בוא נדבר רגע על העמלה של המסעדות שהיא מאוד מאוד גבוהה, על העמלה שעלתה למזמינים, בוא נדבר רק על שני הדברים האלה. אנחנו בסוף צריכים לצאת מדיון הזה עם מסקנות, עם החלטות, רשות התחרות צופים. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> לא, אבל אני חייב לתת תמונה מלאה. הרי מה ש - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה אומר אנחנו מבינים. בגלל העלאת המחירים, זאת הסיבה. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> אבל אני מסביר. המהלך השני הוא למהלך המזדמן, שהוא נקרא וולט ווליו. מי שהיה באפליקציה בחודש האחרון ראה שהיו הנחות, עשרות אלפי אנשים הזמינו הנחות, בין 15 ל-20 שקל. זה למזדמן, זה לכל אחד, זה לא משנה אם וולט פלוס או לא וולט פלוס. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי, למזדמן ירד המחיר? של מה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה פתאום? << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> כל מי שהזמין בוולט כשהשקנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מאז השינוי, בסדר, עשיתם מבצע להתחלה. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> עשינו שני מהלכים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה מבצע להתחלה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אחד זה הוולט פלוס, השני נקרא וולט ווליו, זה אומר שכל יום באפליקציה יש הנחות, גם היום אגב, לריטייל. היום זה לא למסעדות, סליחה, היום זה לריטייל, זאת אומרת, כל מה שהוא לא מסעדות, סופרים וכאלה. והנחות של 15 עד 20 שקלים כדי לתמרץ הזמנות. אנחנו מאמינים בזה, אנחנו חיים בתוך העם שלנו, כולנו, גם אני עם ארבעה ילדים, אני לא מנותק ממה שקורה פה, אוקיי? והדבר השלישי הוא דמי התפעול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עמרי, אני רוצה לעזור לך. רשות התחרות שולחים לי הודעות תוך כדי הדיון הזה אונליין. אתה לא עונה, אתה לא עונה. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> סליחה, אם רשות התחרות בדיון, הם בדיון, אם לא, הם לא. אי אפשר ב-SMS. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה לא עונה. לא, אני אומר לך, מפה תצא חקיקה, היא מוכנה על השולחן שלי. אתה לא עונה. יש יוקר מחיה משמעותי, אתה חלק גדול ממנו. אתה רוצה להסביר לי למה העמלה של המסעדות כל כך יקרה ולמה העליתם את המחירים לצרכן? אם כן, כן, אם לא, תספר לי את סיפורי וולט מקום המדינה, אין לי בעיה. אבל אני בן אדם פרקטי, אתה יודע, קצת תכיר אותי, אני לא עושה דיונים בשביל הדיונים. בסוף תצא פה החלטה. עכשיו חופשי, מה שתלוי בך, תרצה למרוח את הדיון, אין בעיה, 14:30 הוא נגמר, נצא עם חוק ואז כבר הגלגל מתקדם. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> אוקיי. החלק השלישי, ואני מסיים, הוא החלק של דמי התפעול, שדמי התפעול בכל המדינות בוולט בעולם הם דמי תפעול דינמיים, על פי גובה ההזמנה, 5%, ואנחנו צריכים לעשות את זה גם בישראל. מה זה אומר בפועל? זה אומר שדמי התפעול ירדו משני שקלים לשקל אחד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תגיד, עמרי, מה אתם לוקחים בעמלות מסעדות פה בארץ לעומת העולם? << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> מאוד דומה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מאוד דומה למה שאתה לוקח בעולם בוולט? << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> לא רק בוולט, יושב ראש הוועדה, לא רק בוולט, אלא בחברות מתחרות גם בעולם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אני שואל האם וולט לעומת העמלה שהיא לוקחת למסעדנים בארץ, האם היא דומה? << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> דומה זה 2% למטה? << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> אני איתך בדומה. ולא רק זה, גם חברות מתחרות בעולם, צריך להסתכל על השוק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יקיר, בבקשה, אתה רוצה להגיב לו על הדברים? << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> רגע, לא, אני חייב להתייחס לדבר אחד, סליחה, דבר אחרון. נאמרו פה דברים שאני לא רוצה לחזור עליהם שאינם אמת, אוקיי? אין דבר כזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תגיד מה, בוא תעמיד אותנו על טעותנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תגיד לנו. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> אין דבר כזה בלעדיות בוולט, אין דבר כזה, לא ללקוח, לא לבית עסק ולא לשליח. << אורח >> דניאל רחמים: << אורח >> לי יש מייל שאני יכול להראות לכם על בלעדיות מ-5 בינואר. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> אין דבר כזה. סליחה, אדוני היושב ראש, אין דבר כזה בלעדיות בוולט. מה שנאמר בהקשר הזה פה אינו אמת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מושיקו, רק משפט לגבי השאלה שלך. בישראל לוקחים 30% עמלה, בפינלנד בין 20% ל-25%, דנמרק 22%, גרמניה 25%. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי? וולט עצמה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> וולט עצמה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. כן, יקיר. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> נשמח לעבור איתך על נתונים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> יש לי שלוש מסעדות. אני רוצה לתת דוגמה מספרית, מהירה ופשוטה. 100 שקלים, עלויות עובדים, אני אשתף אותך, עמרי, מזמן לא 33%, נושקות ל-40%, משמע 40 שקלים. סחורה היום, יוקר המחיה, עלויות חומרי הגלם עפו לשמיים, עומדים על ממוצע סדר גודל של 37% אם אתה עסק חי שיודע להתקיים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זה? זה פוד-קוסט? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כן, פוד-קוסט, 37 שקלים. אנחנו ב-77 שקלים כמדומני. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 37%. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> נתתי דוגמה מספרית של 100 שקלים, אלה 37 שקלים לצורך הדוגמה, שיהיה קל. נגעתי בעובדים, נגעתי בסחורה, הנהלה וכלליות, יש 10% עד 15%, הגעתי ל-85%, איפה נכנסים ה-30% של וולט? מה, אנחנו ב-120%? 115%? אם אני נאלץ כבעל מסעדה להביא את העובדים שלי רק כדי למכור וולט, אני מביא כסף מהבית וחבילות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אלוהים שמע אותך. יקיר, אתה יודע להצביע לנו איפה החסמים של חברות אחרות להתחרות בוולט? או שאתה - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כל חברה פרטית עובדת כי היא ראשונה והם עשו דברים חיוביים לשוק, זה לא רק שלילי. עם זאת, השוק זז, צריך לייצר רגולציה ולייצר פיקוח. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שמה הרגולציה אומרת? שהיא קובעת לדוגמה? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> פיקוח, כמו כל התנהגות של מונופול, עד אשר יפתח השוק. אי אפשר להמתין שהשוק יפתח עכשיו עוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, אם תהיה פה מדינה עד אז. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תהיה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> בתוך הסיטואציה, DoorDash, חברה אמריקאית בקליפורניה, ששם זה משלוחים להמונים, כל דבר במשלוח, אל תשכחו, יש שם גם את אמזון וכל השחקנים הגדולים מאוד, לא רק DoorDash ו-וולט. שמה הרגולטור, וגם בניו יורק, הם קבעו חקיקה שאומרת שיש הגבלה אחוזית על מה חברות השילוח יכולות לקחת. למה זה הגיע? זה הגיע כי למעשה ה-Small-Medium Businesses, שהם ה-Backbone, שהם עמוד השדרה של כל כלכלה בעולם, פשוט הפך להיות נטל שהם לא יכלו לעמוד בו, ולכן המחוקק הגיע וקבע שיש רף של 15% עד 18%. מעבר לזה, אסור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שכל חברה יכולה להחזיק עד 18%. איפה זה, תומר? << אורח >> תומר מור: << אורח >> זה בקליפורניה, בארצות הברית, ובניו יורק, שתיהן באמריקה הגדולה. עכשיו אני אגיד לכם משהו, בסופו של דבר, באים ואומרים לנו, חבר'ה, מכל מיני מקורות, אגב, כל תעשיית המשלוחים בעולם היא לא רווחית ברמה כזו או אחרת, עם כל הכבוד, אותנו איפה זה אמור לעניין? זה לא אמור לעניין, למה לא? כי כשאתה עכשיו מגיע, אנחנו לא יודעים מה ההוצאות שלהם, אנחנו לא יודעים מה שכר העבודה שלהם, מה שכר המנכ"לים, שכר ההנהלה שלהם, אנחנו לא יודעים מה העלויות שהם משלמים מעבר, אנחנו לא יודעים את הפרסום שלהם, אנחנו לא יודעים את זה. אבל כשאנחנו מגיעים בסופו של דבר לחשבון הסופי של המסעדנים, אנחנו רואים שבהרבה מאוד פעמים כשאתה נמצא מול גופים כל כך גדולים ואין לך ברירה, כמו שליבת אמרה, אתה חייב לעבוד שמה, אחרת אתה לא נמצא שמה, בסופו של דבר אתה מוכן גם להפסיד כסף, העיקר להיות נוכח. כי מה קורה? הדבר הכי גרוע בכל דבר בעולם העסקי וגם המסעדנות, כשאתה יוצא מהתודעה, כשאתה יוצא מהלופ. ואנשים כדי להישאר בלופ הזה מוכנים לשלם הרבה כסף. אבל מה הבעיה? בשלב מסוים אתה נתקע בקיר, ואז אתה מבין שאתה מפסיד כסף. ופה, הדבר הזה, אין לו פתרון. המחוקק צריך לדעת להגביל בסופו של דבר ברמה מספרית וברמה אחוזית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תומר, הדברים ברורים, תודה רבה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> משפט אחרון, סליחה, שכחתי להגיד דבר אחרון, ממש חשוב. יש גם טוב בטכנולוגיה, אבל הדאטה, מסעדנים, חשוב להגיד, בכל המשלוחים בשש שנים האחרונות, איבדו את הנגישות למידע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הם לא מקבלים את הדאטה? כמו אמזון. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אם פעם הלקוח היה מזמין המבורגר מאגאדיר או מזמין ממסעדה כזאת או אחרת - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> היית יודע שהוא לקוח שלך ויכול לפנות אליו בחזרה ולהציע לו. << אורח >> תומר מור: << אורח >> תודה רבה. היום המידע אבד והמידע היום הוא המוצר הכי יקר והכי משמעותי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בסדר, הדברים ברורים. אתה רוצה להוסיף, רון, לפני שאנחנו מסכמים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר לסיכום, אני אעבוד קשה בשביל להחזיר את ההמבורגר למחיר האמיתי שלו ואת כל שאר המוצרים למחירים האמיתיים שלהם. לא יכול להיות שאם למסעדה, לכם, זה עולה 60 שקלים, לצרכן זה יעלה 100 שקלים. לא יכול להיות, זה לא משהו שיכול להיות. אני הוצאתי עכשיו את החוק של קליפורניה, זה חוק מאוד מורכב וגדול, אני אראה איך אנחנו עושים אותו. רשות התחרות תיכנס לעניין, ואני גם מציע, אדוני היו"ר, שזה יהיה חלק ממסקנות הוועדה, שהם יכנסו לעניין. אני אפנה אליהם גם באופן אישי ואני אעקוב באופן אישי על הדבר הזה. הדבר הזה, אי אפשר יהיה לתת אותו יותר. אני חושב שהדיון הזה היה גם הזדמנות לוולט לבוא ולהגיד, אנחנו הבנו, שמענו, אנחנו מורידים את המחירים. אתם לא מסכימים לעשות את זה? אוקיי, לא מסכימים לעשות את זה, לצערי, באמת לצערי, כי אני חושב שהשירות שלכם הוא שירות מדהים, הבעיה שהפכתם באמת להיות מונופול במדינת ישראל. רגע לפני שאתם מתגלגלים לשם, הייתם יכולים בעצמכם לעצור את זה. אבל בחרתם שלא וזה בסדר גמור, אתם חברה עסקית ואתם יכולים לקבל את ההחלטות שלכם לבד. אני אומר לכם משהו. יוקר המחיה במדינת ישראל הוא לא גזירת גורל, זו החלטה של אנשים. בסופו של דבר, אם אתם תחליטו לא לקחת חלק בדבר הזה ולראות איך אתם מורידים את המחירים ואתם תחליטו להוריד את המחירים, ואנחנו נעשה מה שאנחנו צריכים בשביל להוריד את המחירים, המחירים אכן ירדו. בסופו של דבר זו החלטה, החלטה שתבוא מהבית הזה. אנחנו נקדם את ההחלטה הזאת, זה יהיה בקונצנזוס רחב, אני כבר אומר לכם, אני עובד על זה כבר חודש, יש פה קונצנזוס רחב לנושא הזה, אנחנו נתחיל להריץ את זה. אדוני היו"ר, אני גם קורא לך לקחת חלק יחד איתנו ולוועדת הכלכלה לקחת את זה כנושא גם למושב הזה וגם למושב הבא. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת רון כץ. תודה רבה, חבר הכנסת אברהם בצלאל. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> אדוני, אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אנחנו מסיימים את הדיון, אבל בדיון הבא אתה תוכל להתייחס. << אורח >> עמרי שינפלד: << אורח >> יש עוד עשר דקות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כלקוח כבד של וולט אני יכול להגיד שזה מוצר טוב, מוצר מדהים, טכנולוגיה מדהימה, כל הכבוד, אנחנו בעד חדשנות, בעד פיתוח עסקי. הטענות פה הן טענות משמעותיות על זה שהשוק הוא ריכוזי ומונופוליסטי, שאני לא יודע לבחון אותו בעיניים משפטיות, בסוף מונופול הוא הגדרה משפטית שצריך לבחון אותה. אבל אני חושב שבכלל, באופן כללי, תחרות, תחרות, תחרות תביא להורדת המחירים, זה מה שצריך וזה מה שננסה לקדם פה בוועדה. לגבי ההערות שלכם לגבי הרגולטור, שוב, הרגולטור אינו קשור, לא מתמנה על ידי השר, וזה יוצר איזושהי בעיה. בעולם רגיל אתה היית עכשיו צריך לצעוק על שר הכלכלה ולהגיד לו, אדוני היקר - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לא צריך לצעוק, אנחנו בכלל לא צריכים להיות פה, זה דיון שלא היה צריך להיוולד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כשאני אומר לצעוק זה לבוא בתלונות אליו. אבל הוא יענה לך, ואני כבר עונה לך את התשובה שלו, יגיד לך, תראה, אין לי שליטה על רשות התחרות, זה לא אני ממנה. עכשיו אני רוצה לסכם את הדיון ואנחנו נמשיך בדיון נוסף. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> עמרי, אני רק מבקש, תחשבו על זה עוד פעם. תנסו לראות, כמו שאמרתי את זה לפני כן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני אגיד לכם, חבר הכנסת אברהם בצלאל, אני אומר לך את האמת, זאת חברה עסקית, בסוף לבוא ולפנות לרחמים? יש רגולטור, יש ועדת כלכלה, הם צריכים לעשות את העבודה. החברה הזאת רוצה להרוויח כסף וזה הגיוני וסביר. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> לא קשור לרחמים. אני אומר, תחרות היא חשובה וכולנו יודעים את זה וחובתנו לדאוג שתהיה תחרות, זה אחד. אבל בכל אופן, אני כן מבקש, ואני חושב שחברה כזאת גדולה, כי הזכירו פה 88 מיליארד, כשאנחנו מדברים על יוקר מחיה, 88 מיליארד זה לא בארץ, זה בכל העולם. כשאנחנו מדברים במדינת ישראל, במצב שאנחנו נמצאים בו, אני כן מצפה וכן מבקש וזכותנו לבקש מחברה עסקית לבוא לקראת, זהו. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> חוק פרסונלי הוא לא הדרך, רבותיי חברי הכנסת, סליחה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מסכם את הדיון, ותעיר לי אם יש עוד דברים שאתה רוצה שנוסיף. על רקע הטענות שעלו בדיון, הוועדה מבקשת מרשות התחרות להעביר אליה התייחסות בכתב בתוך שבוע כיצד בכוונתה לפעול לבחינת התחרותיות בשוק המשלוחים, המסעדנות ורשתות הקמעונאות, הווי אומר גם המשלוחים מהסופר. הוועדה מבקשת שבחינת התחרותיות תכלול בחינה של ההסכמים של וולט עם מסעדנים וקמעונאים, אם יש כאלה הסכמים כמו שתוארו פה, הסכמים כובלים הכוונה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> וסופרמרקטים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> וסופרמרקטים. הוועדה מבקשת מרשות התחרות, וזו אני חושב בקשה טריוויאלית, לקדם ולהאיץ את העניין הזה של השחקן שרוצה להיכנס, יאנגו דלי ופנגו רוצים להיכנס, להוות שחקן תחרותי, והדבר הזה עומד ברשות התחרות כבר שמונה חודשים אם אני לא טועה. אנחנו מבקשים להאיץ את העבודה בנושא, וכמובן להגיע לדיון הבא בנושא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רק אוסיף דבר אחד. אני חושב שגם אנחנו צריכים לקבל התייחסות ממשרד העבודה לגבי זכויות השליחים. לא, זה חלק מהדיון, אני חושב שאפשר לקבל התייחסות. אם לא, אנחנו נבקש את הדיון הזה במשרד העבודה גם, אבל אני חושב שאולי כחלק מרשות - - - << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> פשוט הם לא נמצאים כאן, לרשום את זה במסקנות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. לא צריך, נפנה אליהם. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני רק אומר שרון כץ אמר לי שיש איזו סיבה מיוחדת ספציפית שהם לא יכלו להיות היום. בדיון אחר היום אני מאוד נכנסתי בזה שלא הגיעו משרדי ממשלה ודברים כאלה, כי בסוף אנחנו צריכים לפקח על עבודת הממשלה; אבל הם לא הגיעו ספציפית מסיבה מהותית ואמיתית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל הם יתנו תשובות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חברים, תודה רבה לכם ובתאבון, בכל האפליקציות שיהיה בתאבון, תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:24. << סיום >>