פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
08/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ב (08 בפברואר 2022), שעה 10:30


סדר היום:
 << נושא >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק


חברי הכנסת:
דסטה גדי יברקן


מוזמנים: 
	יעל אבידן
	–
	רמ"ט פרויקטור קורונה, המשרד לביטחון פנים

	שרון רובינשטיין
	–
	יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

	יאיר מתוק
	–
	יועמש, המשרד לביטחון פנים

	שי מליחי
	–
	ק' אג"מ מנהלת אכיפה קורונה, המשרד לביטחון פנים

	גד פרישמן
	–
	המדען הראשי, המשרד לביטחון פנים




מוזמנים באמצעים דיגיטליים: 
מירה רווה	–	עו"ד, משרד הבריאות
עמית עמיר	–	עו"ד, משרד המשפטים
אורי בוצמינסקי	–	יועמש מנהלת אכיפה קורונה, המשרד לביטחון פנים



ייעוץ משפטי: 
טליה ג'מאל

מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


 << נושא >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022. לפנינו הכרזת הממשלה שמאריכה את תוקף השימוש בכלי הפיקוח הטכנולוגי לאכיפת הבידודים, מערכת ההסכמון המשודרג ומערכת שיחת וידאו יזומה, ב-28 ימים, עד יום 9 במרס, וזאת בהינתן העובדה שאנחנו עדיין תחת ההגדרה של מצב חירום. הנה עוד סיבה טובה למה הממשלה צריכה לעבור בקרוב מאוד למצב בריאותי מיוחד, אז נוכל להאריך לכם את ההכרזות ב-42 ימים, אבל זה כבר לא עניין של משרד הבט"פ לבדו. נמצאות אתנו כאן בחדר הוועדה יעל אבידן, רמ"ט פרויקטור הקורונה במשרד הבט"פ, עו"ד שרון רובינשטיין, ידידנו אורי בוצ'ימנסקי נמצא בזום, שי מליחי, קצין האג"מ של מינהלת האכיפה של הקורונה וידידנו המדען הראשי, מר גד פרישמן. עוד לא העניקו לך דרגות?

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>   

לא כתוב שם, אבל אני ד"ר, זה מספיק לי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ד"ר זה דרגה מאוד מכובדת. הייתי מודאג אם לא היית ד"ר...

אני רוצה לפתוח באמירה שהיא לא ישירות מן העניין אבל אני אומר אותה כמעט בפתיחת כל דיון בימים האחרונים. אנחנו נמצאים בתקופה של סערה גדולה סביב תפקוד המשטרה, והנושא שאנו דנים אליו אמנם רחוק מהנושא הנדון אבל הוא מתכתב עם סנטימנט ציבורי ועם אווירה ציבורית וגם הנתונים הבינוניים של ההיענות לאמצעי האכיפה הטכנולוגיים יכולה להקרין משהו סביב לאו דווקא יחסי ציבור ומשטרה אלא בכלל החשש שיש לציבור מפני טכנולוגיות שמגיעות אל המכשירים בשימושנו האישי.

פה אני רוצה לומר אמירה כפולה. האחת, שכולנו מודעים ושר הבט"פ התבטא בעניין. הנושא הזה לא יוותר כאבן שאין לה הופכין. הבית הזה ואני חושב שגם הממשלה הנוכחית ושמעתי גם את דברי המפכ"ל, התכתבו עם דבריו של השר. הנושא הזה ייחקר עד תומו באפיקים שונים, וכל הדברים שנדרשים על-מנת להגן על הפרטיות של אזרחי ישראל ועל עמידת רשויות האכיפה בדל"ת אמותיו הקפדניות של החוק, כל הדברים האלה ייעשו.

באותה נשימה חשוב לי לומר, ואת זה אני דווקא אומר על רקע ההכרזה שדומני שנאשר בעוד זמן לא רב, שאין לנו משטרה אחרת, ואת בדק הבית צריך לבצע, ואת אותם מקומות שצריך להאיר ואותם מקומות שצריך לעשות בהם ביעור חמץ, ייעשה בהם ביעור חמץ. ועדיין אנחנו צריכים גם להמשיך ולסמוך על רשויות אכיפת החוק בפעולה שלהם, בהקשר הזה למען בריאות הציבור אבל למען שלום הציבור. זו לא משימה קלה למצוא את הדרך לאחוז בזה וגם בזה ואני בטוח שזה לא ימים קלים בעבור לובשי המדים הכחולים. אנחנו צריכים למצוא את הדרך מהצד האחד לחזק את ידי העוסקים במלאכת ההגנה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור ובריאות הציבור והמאבק בפשיעה, ובאותה נשימה גם לדאוג לתיקון הליקויים הקשים שכבר אין סימן שאלה אם הם קיימים. ברור שהם קיימים. מה היקפם, מה הביא ליצירתם - זה בדיוק תפקידם של גופי הבדיקה שהממשלה, הכנסת, מבקר המדינה, כולנו צריכים לעמול קשה על-מנת להקימם.

ניגש לעניין. אם אני מבין, ברמה המשפטית יש לנו הכרזת המשלה. בקשת הארכה ב-28 ימים ברורה. יש פה התוספת שלמעט קטין שמתכתבת עם הוראות החוק החדש שאפשר לממשלה להחריג קטינים מההסדר כליל. נכון? החדש, וזו פעם ראשונה שאנחנו מאשרים את ההכרזה במסגרת החוק החדש - גם החוק הישן אפשר הפעלת הכלי הזה על קטינים בין גיל 14 ל-18 בכפוף לקבלת הסכמת האפוטרופוס. החוק החדש אפשר לממשלה לקבוע, שהקבוצה הזו מוחרגת כליל, וזו ההחלטה שהתקבלה.

 << אורח >> שרון רובינשטיין: << אורח >>   

נכון. הניסיון הראה שהפרוצדורה הלוגיסטית והטכנולוגית של קבלת הסכמה כפולה היא קשה מדי, ולכן במסגרת חוק הסמכויות הגדול הוחלט בהסכמת הוועדה לתקן כך שהממשלה רשאית להחריג את הקטינים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. אני גם חושב שמעבר לקושי שברור לנו שהיה קיים מהרגע הראשון אני חשוב שזו גם החלטה נכונה ברמה המהותית ולא הפרוצדורלית. אנחנו במציאות אחרת מבחינת הבידודים, וגם כשיש הסכמת אפוטרופוס, קבלת הודעה לטלפון של קטין בגיל 14- - -

 << דובר_המשך >> שרון רובינשטיין: << דובר_המשך >>   

כאימא אני מסכימה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני שמח שהלכתם. חשוב לרשום לפנינו, שטוב שהממשלה ניצלה את התיקון הזה בחוק כבר בהכרזה הראשונה בתקופה החדשה וקטינים נמצאים מחוץ לסיפור הזה. שמענו הצדקות אפידמיולוגיות. אמנם יש אתנו נציגת משרד הבריאות בזום. שמענו הצדקות אפידמיולוגיות לצורך להמשך אכיפת הבידוד גם בדיונים שביצענו השבוע סביב תקנות הקורונה והשינוי בתו הירוק אז אני מציע שניגש לסקירה שלכם על השימוש בכלי. אני מבין שיש מצגת. נציג אותה ונתקדם. ד"ר גד פרישמן, מדען משרד הבט"פ.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>   

אלו כלי האכיפה שאנו נעזרים בהם בנושא של חבי הבידוד, מפגשים פרונטליים, מערכת הסכמון רגילה והנושא של מערכת שיחות משוב, אימות זיהוי הכלי השלישי. השקף הבא מראה לנו את המספרים הנומינליים של הביצועים. יש לנו פה הגלים השבועיים. הגענו כבר למספרים של 18,000, 19,000, 20,000 ששיתפו פעולה מכלל המבודדים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני מניח שנמצאים בערך באותו שלב מבחינת אחוזי הסכמה.

 << דובר_המשך >> גד פרישמן: << דובר_המשך >>   

אנחנו עולים מבחינת החלק היחסי של האכיפה הטכנולוגית במספרים גדולים. זה ברור כי יכולת האכיפה הפרונטלית יש לה סף עליון. לכן ככל שאנו נדרשים ליותר אכיפה, הכלי הזה בשקף הבא, אפשר לראות, הגענו בימים מסוימים עד כמעט כ-90% מנתח האכיפה באכיפה הטכנולוגית. הדגש הוא על חולים כהנחיה שיצאה מכאן ושיושמה, כך שכמעט כולם – אפשר לראות את זה במספרים – כך שאנו מגיעים בסופו של בדבר ליחסים מובהקים לטובת הטכנולוגיה.

מבחינת אחוז ההסכמה, אם היינו בחודש שעבר סביב 36% הסכמה לגבי עצם הפיקוח הטכנולוגי, אנו רואים ירידה מסוימת. בימים האחרונים יש עלייה מסוימת. עדיין אנו נמצאים בסדר גודל של 27%, 28% בהסכמה הראשונית. זו האוכלוסייה שאנו ממשיכים איתה בשקף הבא, שקף האכיפה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נומינלית בגלל הצמיחה במספר המבודדים יש צמיחה- - -

 << דובר_המשך >> גד פרישמן: << דובר_המשך >>   

מבחינה נומינלית המספרים גדולים ומגיעים לסדר גודל של 20,000. פה אנו רואים את האחוז מתוך אותם שהסכימו לאכיפה טכנולוגית, את ההסכמה הנוספת לשליחת מסרון מיקום לצורכי אכיפה. גם פה אנו רואים ירידה וגם פה אנו רואים בהמשך הדרך את ההתייצבות. קשה מאוד לתת הסבר למגמות. יש הרבה מאוד משתנים שמשפיעים על ההסכמה, אם זה שינויי מדיניות- - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני לא מופתע מזה. ברגע שיש קפיצה במספר המבודדים דרמטית, כפי שאנו רואים פה מתחילת ינואר, נכנסים עשרות-אלפי אנשים חדשים לבידוד ואנו יודעים מהעבר. לוקח כמה ימים להתרגל לרעיון שהמשטרה שולחת לך סמ"ס ומבקשת ממך לאכן. אני לא מופתע ממצב שבו קפיצה של מספר מבודדים מובילה לירידה בשיעור ההסכמה.

 << דובר_המשך >> גד פרישמן: << דובר_המשך >>   

זו אחת הסיבות אבל קשה מאוד לשים את האצבע ולומר מדוע יש ירידה או עלייה כי יש משתנים רבים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני חושב שגם העובדה שהיום כמות הלא מוסנים בקרב המבודדים היא יותר גדולה כי המחוסנים קיבלו פטור מחלק גדול מהבידודים. ברגע שאתה מחוסן, גם אם נחשפת לחולה מאומת, אתה עושה בדיקה ביתית ויוצא.

 << דובר_המשך >> גד פרישמן: << דובר_המשך >>   

כל אלו שעשו בדיקות ביתיות ולא מוסדיות, לא נמצאים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אם הייתם מנתחים את הנתונים, דווקא בגלל שאלה מחויבים נקרא להם מחויבי בידוד רשמי, השינוי במדיניות גורם לזה ששיעור הלא מחוסנים בקרב חבי הבידוד הוא בגידול כי המחוסנים יצאו מחובת הבידוד. אין מה לעשות. אדם שבחר לא להתחסן, אנו לא נכנסים לשיקול דעתו אבל סביר להניח שנטייתו לשתף פעולה עם איכון משטרתי נמוכה יותר. זה לא משנה את התמונה הגדולה שאנו מדברים עליה כמה סבבים, שבסופו של דבר יש לנו פה כלי שהאפקטיביות שלו נעה סביב 15% מציבור המבודדים, כי בהתחלה יש לנו כ-30% שמסכימים, וחצי מתוכם נותנים איכון יעיל. אז אנחנו באותו אזור – פעם 15, פעם 17, פעם 13.

 << דובר_המשך >> גד פרישמן: << דובר_המשך >>   

מבין מחויבי הבידוד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן. כשמסתכלים איזה מכפיל כוח זה, יש הנתונים של ה-80%, 90%.

אם אנחנו מגיעים למצב שהמשטרה יודעת לנקוש או על הדלת או על הטלפון ובסופו של דבר במצטבר קרוב ל-30% מחבי בידוד כל יום זה לא נתון רע. לא צריך להעמיס על הכלי הזה יותר ממה שיש בו. זה לא שיש בו סגירה הרמטית. אבל להגיע למצב של קרוב ל-30% אפילו בימים טובים אתם מגיעים להערכתי לשליש מחבי הבידוד שיש עשרות-אלפי חבי בידוד ואתם יוצרים קשר עם שליש מהם – בסדר.

 << דובר_המשך >> גד פרישמן: << דובר_המשך >>   

השקף הבא מייצג את נתוני מוקד הווידאו. כיוון שמוקד הווידאו דורש כוח אדם מוקדני ותשתיות נוספות, אנחנו בסף כרגע של מתקרבים לאלף שיחות ביום.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מה הניתוח שלכם של יעילות הכלי הזה לאור המספרים היחסית נמוכים? שוב, כל בדיקה היא חשובה כי אם האדם חולה ויוצא ופותח שרשרת הדבקה, אבל בעלות מול תועלת, בהינתן זה שהווידאו – גם מניסיון ביתי עם ראייתי, שברור לכם שהיא בתוך ענייני הקורונה ונוטה לתמוך, אבל גם היא אמרה לי שהחוויה של הווידאו שונה מהחוויה של האיכון. יוצרת תחושה יותר עוצמתית של חדירה.

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>   

מוקד הווידאו מאפשר לנו להכניס לאכיפה הטכנולוגית ממד שהוא הרבה יותר איכותי, כי המסרונים זה רק איכון מיקום ופה יש לנו זיהוי של האזרח. בנוסף, הוא גם נכנס למערכות תעדוף האכיפה של השוטרים, כלומר יש לנו השוטרים שמבקרים בשטח. הם כבר לא מבקרים על עיוור אלא מבקרים לפי תוצרי ההסכמון מסרונים וההסכמה שם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אבל הווידאו מופנה ספציפית למי שמדווח עם תסמינים? יש הבחנה בין ההסכמון לווידאו מבחינת השיח של משרד הבריאות?

 << דובר_המשך >> שי מליחי: << דובר_המשך >>   

אנחנו מפנים טווחי גילאים מסוימים ונכון לעכשיו על-פי המדיניות, רק חולים מאומתים מגיעים למוקד הווידאו כי הם מייצגים סיכון יותר גבוה. לכן הוא נותן ממד איכותי. מובן שזה כלי קצת פחות נעים אבל הוא רק לאנשים שהסכימו לכך. אנו רואים אחוזי הסכמה טובים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

האחוזים הם גבוהים אבל המספרים הנומינליים נמוכים. אני מניח שזה- - -

 << דובר_המשך >> שי מליחי: << דובר_המשך >>   

זה עניין של יכולות ביצוע תפעוליות של המערכת וגיוס אנשים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לשיטתכם זה מצדיק את זה? מבחינת עלות מול תועלת, גם כספית, גם כוח אדם?

 << דובר_המשך >> שי מליחי: << דובר_המשך >>   

כשאני מודד את מוקד הווידאו, אני מודד אותו אחרת מהמסרונים של ההסכמון. מבחינתי מוקד הווידאו בגלל האמינות הגבוהה שלו, מחליף ניידת. לכן ההצדקה גם הכלכלית וגם התפעולית וכל שרשרת הערך, הוא נותן לי את שרשרת הערך שאני רוצה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אתם מסוגלים היום במוקד הווידאו שיהיה להם שיח גיראוגרפי? אני מניח שכן. אם מחר אנחנו מזהים מוקד התפרצות מסוים- - -

 << דובר_המשך >> שי מליחי: << דובר_המשך >>   

אם יוחלט לפי המדיניות להתמקד באזור מסוים, אנחנו יודעים לעשות את זה. כמובן שהכול תלוי באחוזי הסכמה הראשוניים שגם נכונים לאותו אזור גיאוגרפי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> גד פרישמן: << אורח >>   

השקף האחרון יסכם את התובנות והמסקנות שאנו הגענו מתוך הנתונים הסטטיסטיים. ראינו את העלייה פי ארבעה בין התקופות, בתקופה שלפני האומיקרון ואחריו. אנו רואים את האחוז הגבוה של הנתח הטכנולוגי בתוך סך כלי הפיקוח. אנו רואים המון את הירידה. דיברנו על הסיבות, על קושי בניתוח הסיבות אבל קיימת ירידה מסוימת. מוקד הווידאו עומד על אחוז קבוע של 65% היענות. אציין, שההיענות בפועל יכולה להיות יותר גבוהה, כי חלק מאי-ההיענות זה עדיין בעיות טכנולוגיות שאנו פותרים אותן ומשפרים אותן לאורך כל הדרך.

ככל ששיעור המבודדים עולה לכדי מספר משמעותי, האכיפה הטכנולוגית מהווה נתח גבוה. בראייה צופת עתיד יש חשיבות לשמר את היכולת הטכנולוגית דווקא בגלים הנמוכים, בהדבקות הנמוכות. כי בגלים הגבוהים, דיברנו על נתח הגדול באכיפה. בגלים הנמוכים היכולת לסגור מעגלים היא יותר אפקטיבית.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זה גם יכול להיות תחילת גל.

 << דובר_המשך >> גד פרישמן: << דובר_המשך >>   

ולמשוך כלי אכיפה בתחילת הגל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הצטרף אלינו חבר הכנסת יברקן. אם תרצה להתייחס, מוזמן כמובן. תודה. עוד התייחסויות ממשרד הבט"פ? עו"ד מירה רווה. התייחסות משרד הבריאות.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>   

אנו כמובן מבקשים לאשר את התקנות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

את ההכרזה. בסדר. עו"ד עמית עמיר, משרד המשפטים, מוזמן להתייחס.

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >>   

אין מבחינתנו קושי משפטי בהארכת ההכרזה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תודה. חבר הכנסת יברקן, תרצה להתייחס? בבקשה.

 << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב גם לכל מי שנמצא בזום ולכל המשתתפים. אתמול בערב הודעתי לך שהיום לא אשתתף בדיון. היו לי מספר פגישות, וכשראיתי את העיתונים הבוקר ברדיו וכל השיח בציבור בכל הרשתות, ברדיו, על כל הנושא של פגסוס ואמרתי לעצמי: אין מקום חשוב יותר שאני אמור להיות בו חוץ מהוועדה הזו בגלל הכותרת והנושא שאנו עוסקים בו בנושא של כל האמצעים הטכנולוגיים של משרד הבריאות, מבקשים להשתמש בהמשך לתקנות חוק הסמכויות. 

אדוני, דעתי ידועה, ואני תמיד אומר וגם אחזור על כך שכל המטרה שלי בדיונים שהיו פה מספר חודשים שהבעתי דעות, לרבים נשמעו אולי קיצוניות, אבל במקרים קיצוניים צריך לפעול בדרכים קיצוניות. דיברתי על מנת לשמור על זכויות במדינת ישראל, נטו. ודאי שבנושא הבריאות משרד הבריאות צריך לעסוק בזה ואני לא חולק על כך, אבל מעטים האנשים שבאמת מבינים בזכויות האדם, שחוו והיו זקוקים להגנה, והיו צריכים שאנשים שיעמדו לצידם ולא ברמה הפילוסופית. אני רואה כעת את שר הבריאות, איך הוא יוצא בהצהרות שאם לא, נפיל את הממשלה, אם זה שוב יוקם בניגוד לדעת הממשלה ולחלק מהממשלה. פה מדובר בזכויות אדם, זכויות הפרט והחירות בתקופה הכל כך קריטית שבה שתי רשויות בעיקר אמורות לעמוד וזה הרשות השופטת והרשות המחוקקת. בדרך כלל מה שאנו רואים ברשות המחוקקת,שב-98% מהדברים שמובאים כאן, הם עוברים כי זה שעת חירום, חוק סמכויות, תקנות חירום, כמעט ללא שינוי. פה אני רואה את המאמץ שלך ואמרתי ליועצים המשפטיים של הוועדה והודיתי להם כל כך, על הדברים שעומדים על המשמר בנושא הזה. אבל זכויות האדם כרגע וספציפית עכשיו אחרי שאנו שומעים מה קרה במשטרה עם תוכנות הרוגלה של הפגסוס וכמה אזרחים, וזה לא קשור לשמאל וימין, נפגעו ואולי אפילו עוד יותר אנחנו לא יודעים עליהם, ועכשיו בתקופה הזאת לבקש אמצעים טכנולוגיים על אנשים מבודדים כדי שיהיה להם פיקוח, אני חושב שזה להתעלם מהמציאות. עצימת עיניים.

אני חושב שצריך למצוא כלים חלופיים להתמודד עם המגפה הרפואית, עם הבעיה הרפואית שכרגע נמצאת. אנו יכולים לחשוב על דרכים אחרות. האמצעים האלה כרגע, בסוף הרי מי שמחוסן או מחלים, לא חייב בבידוד או בבדיקה. מי שלא מחוסן, למרות שהוא מדביק ונדבק באותה מידה בעניין האומיקרון באותו דבר, מבקשים להפעיל את האמצעים האלה על אותם אנשים שנמצאים שם. זה אומר שבודקים יותר ויפגעו במאות-אלפי אזרחים, עלולים. נמצאים בקבוצת סיכון של חדירה לפרטיות. זה לא אמצעי אפידמיולוגי. כולנו מבינים את זה. אני לא מבין, למה אנשים כן מסוגלים להרים את המדינה על יוקר המחיה על פסטה ולא מסוגלים להרים את המדינה על פגיעה בזכות הפרט. זה לא עניין של שמאל וימין, אדוני. אני קורא לכולם להתעשת. תעצרו שנייה. תסתכלו מה קורה בשבוע האחרון. נעשה חשיבה מחודשת, נציע חלופה אחרת, חוץ מחדירה בנושאים טכנולוגיים כרגע. זה לא משרת את הדמוקרטיה. אמון הציבור צריך להיות משוקם על-ידינו, וזה שעובר החוק הזה, שוב, יש לנו חוק בריאות העם. לא צריכים עכשיו את חוק הסמכויות שהתנגדתי אליו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

פקודת בריאות העם המנדטורית.

 << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן. זה פועל כרגע?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן, הרבה פחות.

 << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >>   

זה בספר החוקי. אדוני, אני לא נכנס לנושא הבריאותי. אני מדבר על נושא זכויות האדם. אני אומר את זה כמי שמכיר את זה ופועל בנושא. אגב בנושא הפגסוס, לפני שנה ביקשתי להקים ועדה חיצונית, לסגוא את מח"ש, להקים ועדה שתחקור את הפרקליטות, את מח"ש וגופים אחרים ביטחוניים שתהיה תלויה, יעמוד בראשה שופט. מה קרה – גם אלה שבאופוזיציה וגם אלה שבקואליציה כולם חשבו: לא, כי חשבו שאני מדבר רק לזכויותיהם של יוצאי אתיופיה או ערבים או חרדים. חירות האדם לא נקנית בעד שום הון, ואנו עכשיו פוגעים בה בהינף יד, ואני חושב שאנו צריכים לחשוב פעמיים מה ירגיש אדם שיגיעו אליו בטלפון, ייגעו בו? באילו אמצעים אנחנו יכולים להשתמש? מישהו יודע? המשטרה חשפה באילו אמצעים הולכת להשתמש? תודה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת ענבר בזק. מבקשת להתייחס?

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

הייתי פה בדיונים הקודמים על הפיקוח הטכנולוגי. הבנתי שמרימים טלפון לבן אדם, שואלים אם הוא בבית, אז אין לי מושג על מה חבר הכנסת יברקן דיבר כאן. אם לא השתנה והטכנולוגיה היא להרים טלפון לאדם, אני לא רואה בעיה. זה לא דומה בשום קשר לפגסוס. זה פחות פוגע בעיניי מלדפוק לאדם בדלת ולראות שהוא קם. להקים לו טלפון זה נראה לי אל"ף-בי"ת.

 << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >>   

אם בזה מדובר, מצוין.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חבר הכנסת יברקן הציג את עמדתו. אם את רוצה – שלא ישתמע שנאי מנסה לקצר את הדיון.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

הופתעתי – אמרתי: אולי השתנה הפיקוח הטכנולוגי מעשרות הדיונים שעשינו פה בוועדה. אם מדובר באותו פיקוח, אין לי מה להוסיף.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מדובר באותו פיקוח, שבשתי הקומות של הפיקוח, גם הפיקוח של האיכון וגם הפיקוח של הווידאו, מחייב הסכמה של האדם לשימוש בכלי הזה.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>   

גם החרגנו קטינים הפעם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון, אמרנו את זה בתחילת הדיון שלאור תיקון חוק הסמכויות יש פה החרגה מלאה של קטינים, גם מגיל 14 עד 18. זה רק מטייב בעיניי את המידתיות של השימוש בכלי הזה.

אם אין עוד הערות.

 << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >>   

אפשר הערה? זה כמו הוויכוח בינינו שהיה שלשום שאתה אמרת שאין החלת תו ירוק במשרדי ממשלה, אבל בפועל לא היה משרד ממשלתי שלא אכף ודרש את זה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההבדל היחיד הוא שהוועדה הזו שקדה על העניין הזה לא אתמול. הוועדה מטפלת בנושא הזה של הרחבה לא לגיטימית של התו הירוק כבר חודשים. מטפלת בזה. 

 << דובר_המשך >> יאיר מתוק: << דובר_המשך >>   

איזה משרד ממשלתי הוזמן למועדה וקיבל נזיפה על זה? לא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אתה טועה. אתה מוזמן לבדוק בפרוטוקולים. אפילו הצגנו כאן לנציגי משרד הבריאות תמונות מבית חולים ממשלתי שלא כפה תו ירוק, אלא הציג בשעריו מצג לא ברור מספיק שאין תו ירוק. גם על זה דיברנו כאן וגם בזה טיפלנו באופן ספציפי במקרה הזה. לאחר מכן טיפלנו בתופעה דומה במינהל מקרקעי ישראל, טיפלנו בזה בכמה עיריות. אני תמיד שמח שחברי כנסת מעלים פה סוגיות רק שהסוגיה הזו מטופלת על-ידי הוועדה בערך כבר חמישה חודשים.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

היה חרם על הוועדה. הם הצטרפו עכשיו, צריכים להשלים.

 << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >>   

עדיין יש חרם. אני לא מחרים כי אין לי פריבילגיה להחרים כחבר כנסת. יש לי חובה ציבורית להשמיע. אני לא משחק בחרמות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לשמחתי בוועדה הזאת לפחות כל סיעות האופוזיציה מגישות הסתייגויות, באות להצביע. כרגע הצעדים מצד האופוזיציה באים לידי ביטוי בזה שהציונות הדתית לא מינתה חבר קבוע, והליכוד מתוך שלושה מקומות שמוקצים לו יש מקום אחד. בוועדה הזאת לפחות האופוזיציה מצביעה בדרך של שגרה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אמרתי את זה בהקשר של לבוא אחרי חודשים שהגענו הנה בפגרה ועסקנו בנושא ואז לומר: לא עסקתם או אתם לא מספיק רגישים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

או לא הכנסתם שינויים. הוועדה הכניסה- - -

 << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני אישית שהייתי מגיעה בפגרה שלוש שעות נסיעה, קצת נפגעת מהאמירות האלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הפרוטוקולים מדברים בעד עצמם. 

 << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >>   

כשיהיה משהו ענייני בין האופוזיציה לקואליציה, אלא- - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

המינימום זה לא לזלזל בחברי הוועדה ובעבודה שהם עשו פה.

 << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >>   

והמינימום זה לאפשר לדעת מיעוט פה להשמיע את קולה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אין ועדה שדעת המיעוט נשמעת בה כל כך הרבה כמו בוועדה הזאת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מכובדיי, ניגש להקראה ולהצבעה. בבקשה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   


הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי)(תיקון מס'9), התשפ"ב-2022. בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22יח לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020 (להלן - החוק), ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מהפרת חובת הבידוד וכי הפרת חובת הבידוד עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חבי הבידוד, ומצאה שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מכריזה הממשלה לאמור: תיקון סעיף 1. בהכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי), התשפ"א – 2021 , (להלן - ההכרזה העיקרית), בסעיף 1, אחרי "כל אדם שחייב בבידוד" יבוא "למעט קטין".

תיקון סעיף 4. 2. בסעיף 4 להכרזה העיקרית במקום "ח' באדר א'  התשפ"ב (9 בפברואר 2022) או יום פקיעת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי המוקדם מביניהם" יבוא "ו' באדר ב' התשפ"ב (9 במרס 2022) ובלבד שקיימת הכרזה בתוקף לפי סעיף 2 לחוק".

בעצם גם אם אנחנו עוברים למצב בריאותי מיוחד, זה יחול.

תחילה. 3. תחילתה של הכרזה זו ביום "ט' באדר א' התשפ"ב (10 בפברואר 2022)". כדי שיהיה רצף.



<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד אישור ההכרזה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
אושר.


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההכרזה אושרה. תודה. אני מקווה שבפעם הבאה שתובא לנו אישור הכרזה, נימצא במצב בריאותי מיוחד ולא במצב חירום. זו לא רק תקווה אלא אני מנצל גם את הדיון הזה כדי להעביר את המסר ואת הציפייה של הוועדה למשרד הבריאות, למשרד הבט"פ, למשרד המשפטים ולממשלה כולה. תודה. רק בריאות. המשך שבוע טוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>