פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 19 הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי 26/01/2022 הכנסת העשרים-וארבע הכנסת מושב שני פרוטוקול מס' 39 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ב (26 בינואר 2022), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיווח משרד העבודה על פיטורי עובדות בהריון ובטיפולי פוריות והיבטים של אכיפה פלילית מנהלית לשנת 2020-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר מוזמנים: מאיר דוד – מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה, משרד הכלכלה שרית יהודאי – מנהלת תחום חוק עבודת נשים, משרד הכלכלה יאן לה גנק – מנהל אגף ההסדרה, משרד הכלכלה מוזמנים באמצעים מקוונים: אסנת זיו – עו"ד, אית"ך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: ענת נחום - חבר תרגומים << נושא >> דיווח משרד העבודה על פיטורי עובדות בהריון ובטיפולי פוריות והיבטים של אכיפה פלילית מנהלית לשנת 2020-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני פותחת את הישיבה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-26 בינואר 2022 ואנחנו היום בדיווח משרד הכלכלה על פיטורי עובדות בהיריון ובטיפולי פוריות והיבטים של אכיפה פלילית מנהלית לשנת 2020-2021. לפי החוק, משרד הכלכלה מחויב להגיש לנו, בזמנו זה היה משרד העבודה והרווחה והיום עברתם למשרד הכלכלה ועל פי החוק, סעיף 9 לעבודת נשים נקבע, הסעיף קבע שאסור לפטר או לפגוע במשרתן או בהכנסתן של עובד או עובדת העוברים מצבים מיוחדים כמו היריון וכמו טיפולי פוריות וכולי ולפי החוק אתם מדווחים לנו כל שנה, לוועדה לקידום מעמד האישה, ,אנחנו משתדלים שזה יהיה כל שנה. << דובר >> דלית אזולאי: << דובר >> הם מדווחים אבל לא לפי חוק. זה יותר לפי נוהל. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי, אתם מדווחים אבל לא לפי החוק. זה לא נקבע בחוק, אלא יותר כנוהל. אני שמחה שיש משהו שהצלחנו, אפילו בלי חוק להנחיל אותו כסוג של טרדיציה והוא מקובל על הוועדה. אתם רואים? אפילו אני, לפי הוותק שלי בוועדה אני חשבתי שזה לפי החוק. אני רוצה להזכיר לכולן לפני שאנחנו נכנסים לדו"ח שבתחילת תקופת הקורונה אחד מהדברים שנעשו זה היה הפסקת החיוב בהיתרים, על מנת שהמעסיקים יוכלו לפטר או להוציא לחל"ת נשים שנמצאות באחד מן המצבים הללו שעליהם דיבר החוק. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> רק לחל"ת וזה היה לשבוע בלבד. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני יודעת טוב מאוד כי אני זו שהגישה את הבג"ץ נגדכם בזה ובג"ץ החליט, כן? שהממשלה לא יכולה לעשות את זה וחייב אתכם לחזור למצב הקודם ואני אז הייתי יושבת ראש וועדת העבודה והרווחה, וועדה מיוחדת כי זה היה בתקופות שבהן לא הייתה קואליציה ואין ממשלה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> וללא תקציב. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אה וללא תקציב נכון, היו ימים. אז אנחנו דאגנו באמת לבדוק את התקופה. אמנם זה היה שבוע או עשרה ימים אם אני לא טועה. זה נתן אפשרות להרבה מעסיקים לנצל את פתח הזמן הזה שהתקיים בין לבין ואנחנו בדקנו איך אפשר לתקן את המצב ואז ביקשתי שתעברו על כל החל"תים שהיו וההיתרים שניתנו באופן אוטומטי או לא ניתנו. בכל אופן היום אנחנו רוצים לשמוע מה קרה מאז, כלומר מה קרה בשנתיים האחרונות. אני חייבת להגיד שאנחנו לא רק מתעסקים בנושא של היתרים, אלא גם בהגנה ופיקוח האכיפה של חוקי ההגנה על נשים בעבודה. אני נותנת לכם, קודם כל נשמע את הדו"ח ואחר כך נתייחס אליו. שרית את תציגי, כן? שרית יהודאי, מנהלת תחום חוק עבודות נשים במשרד הכלכלה, בבקשה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> בוקר טוב. לפני שאני אציג את הנתונים של שנת 2021 אני אגיד ששנת 2020 אנחנו שלחנו את הנתונים. גם 2021 התאפיינה בבקשות מרובות נוכח משבר הקורונה, בעיקר בקשות להיתר לחל"תים. אבל לפני שאני אציג את הנתונים אני רוצה להסביר לוועדה את ההליך שנערך אצלינו ומה עשינו באמת בשנה וחצי האחרונות מבחינת ההליך והפרוצדורה. בהתאם לנוהל העבודה שהוא שקוף ומפורסם באתר משרד הכלכלה, כל בקשה מתקבלת עם פרטי המעסיק המלאים והעובדת. ברגע שמתקבלת אצלינו בקשה, נציג המשרד – מפקח שמיומן לתחום, יוצר קשר בשיחה טלפונית עם העובדת, מסביר לה את ההליך, מסביר לה שהיא רשאית להתייעץ עם כל גורם מוסמך או לפנות לאחד מארגוני הנשים ואנחנו מפנים לוויצ"ו, נעמת, שדולת הנשים, אית"ך מעכי. מסבירים לה את ההליך, שההליך הוא שקוף ושכל מסמך שהמעסיק שולח היא מקבלת והיא רשאית והיא זכאית להגיב, היא יכולה להיות - כמו שאמרתי מיוצגת ואנחנו מעמידים לרשותה במידת בצורך מתורגמן. כל ראיה שיש לה, כולל שיחות מוקלטות היא יכולה להעביר אלינו למשרד ואנחנו מפנים לתמלול. מסבירים לה את כל הזכויות שלה ואת ההליך ונותנים לה משך זמן לתגובה של 12 יום. במקביל, שולחים זימון למעסיק ולעובדת למסור גרסה במשרד שלנו בנפרד, כל אחד שולח את האסמכתאות שלו, כאשר נטל ההוכה לכך ולטיעונים של המעסיק חל על המעסיק. הוא זה שצריך קודם כל להוכיח שהפיטורין לא קשורים לעילה המוגנת שזה היריון, טיפולי פוריות, חופשת לידה, חופשה שלאחר חופשת לידה ואחר כך הוא צריך להוכיח את הטיעונים שלו, אוקיי? ההליך הוא מאוד מתחשב ועובדת שמבקשת אורכה אנחנו נותנים לה. לאחר שמיעת גרסאות הצדדים וקבלת ראיות מהמעסיק מתקבלת ההחלטה שעליה אפשר לערער לבית הדין לעבודה. בשנת 2021 מתוך 5,400 החלטות התקבלו 18 ערעורים. אני אפרט ואני אראה את הפילוח בהמשך, אוקיי? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בואי, כן. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> הוגשו על ידי הצדדים 18 ערעורים בלבד מתוך 5,400 החלטות. צריך לזכור שמשבר הקורונה חייב את משרד הכלכלה לשינוי ברמה הפרוצדורלית. אז מה שאנחנו עשינו, עשינו טופס מקוון, עשינו בשיתוף עם ארגוני הנשים נוהל עבודה, שגם הוא לצורך חל"תים בלבד שהוא פורסם גם באתר משרד הכלכלה. שמענו את ההערות של ארגוני הנשים, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא, אנחנו קשובים להערות של ארגוני הנשים ואם הן כאן בזום והן מקשיבות אני בטוחה שהן גם יעידו על זה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני מכירה את זה, שיתוף הפעולה הזה התחזק לאחר אותו הבג"ץ ואני ביקשתי שכן, באותו הזמן אני ביקשתי לשתף פעולה עם הארגונים השונים על מנת למצוא פתרונות ואני שמחה לשמוע שכך. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> במקרה הזה שיתוף פעולה הוא מאוד חשוב ואנחנו שמחים על כך. צריך להבין גם שאנחנו היינו צריכים לתת החלטות די מהר, כי גם המעסיקים היו בבעיה כי הם סגרו את העסקים וגם העובדות היו צריכות את האישור שלנו לצורך קבלת תשלום מדמי אבטלה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> ברור. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אוקיי, אז יצרנו שאלון מיוחד לעובדת, דיברנו עם העובדת וכל החלטה מתקבלת רק אחרי שהעובדת ראתה את הבקשה והגיבה לבקשה. אין החלטות שמתקבלות ללא תגובה של העובדת, אוקיי? עוד חושב להדגיש לפני שאני מציגה את הנתונים, זה שגם במקרים של סיום פעילות של המעסיק – סגירת חנות או סניף, סיום פרויקט, כשהעובדת מבקשת להקטין או לצמצם את היקף משרתה ושכרה גם אז, המעסיק צריך לפנות לקבל היתר ואנחנו נראה את זה בנתונים שרוב ההיתרים הם בגלל משבר הקורונה ועילה כלכלית מוכחת. כל החלטה מתקבלת רק אחרי שהמעסיק צרף ראיות מוכחות וודאיות שהוא סגר את העסק או למצבו הכלכלי. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בואי ניכנס לדו"ח. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אוקיי, בסדר. מוצג לכם כאן השקף השלישי שאנחנו יכולים לראות בו את הנתונים של 2019, של שנת 2020 ושל שנת 2021. עדיין ב-2021 קיבלנו פי ארבע וחצי החלטות יותר משנת 2019, לפני תחילת הקורונה. זה גידול של ארבע וחצי, אמנם יש ירידה יחסית לשנת 2020, אבל עדיין זה היקף עבודה שהוא חריג לעומת היקף העבודה שבשגרה, אוקיי? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> וזה למרות שהתעסקתם ב-2020 בכ-21,000 בקשות. כלומר, שהשפעות הקורונה היו מאוד ברורות וקרסו כמה עסקים, הוצאו גם אנשים לשוק ועדיין, אתם מעל הממוצע. כלומר, לא חזרנו לשגרה אפשר להגיד את זה בצורה כזו. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> עדיין לא. בחציון השני של 2021 אנחנו מתחילים לחזור לשגרה, כי בוטלו החל"תים. אז כן אנחנו רואים מגמת חזרה לשגרה, אבל עדיין זה מעל לממוצע. אוקיי. מבחינת היקף הפעילות של שנת 2021, אז הוגשו 5,600 בקשות, מתוכן התקבלו – לא מתוכן, 5,900 החלטות שחלקן עבור שנה קודמת. 1,234 בקשות הוגשו בגין פיטורין, 307 החלטות התקבלו בבקשות להיתר צמצום היקף משרה ושכר ו-3,855 החלטות התקבלו בבקשות להיתר חל"ת או הארכת החל"ת. 542 פניות נסגרו. בשקף הבא אפשר לראות את הפילוח של הסיבה לסגירת הפניות, אוקיי? אפשר לראות ש-41% מתוך הפניות שנסגרו, הן לבקשת המעסיק למשוך את הבקשה. אחרי שהמפקח של משרד הכלכלה שוחח איתו וביקש ראיות מוכחות לטיעונים, ככל הנראה המעסיק החליט שהוא ממשיך להעסיק את העובדת והוא מושך את הבקשה. כ-42 פניות נסגרו בגלל שלא הייתה תכולה – כנראה שהעובדת הייתה מועסקת פחות משישה חודשי העסקה או שהיא התפטרה או שהיא לא עמדה בתנאים של החוק לטיפולי פוריות או חוזה עבודה קצוב, במקרים כאלה לא נדרש היתר לפיטורים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> השאלה שלי היא כאשר הם מושכים את הבקשה, אתם יודעים מה הסיבה? הם צריכים להסביר למה מושכים את הבקשה? << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אנחנו מבקשים הסבר, כן ולכן הפילוח. אוקיי? בשקף הבא אפשר לראות את סטטוס העובדת במועד ההחלטה. מתוך 5,400 החלטות, כן? ופה הורדנו את ההחלטות של הסגירה, כ-46% מהעובדות היו בהיריון, כ-38% מהמקרים העובדת הייתה לאחר חופשת לידה, 4% מהעובדות היו לאחר תקופת לידה והורות חופשת לידה, 9% מהעובדות היו בטיפולי פוריות ו-3% בתקופת לידה והורות. מתוך ההחלטות, התקבלו 1,234 החלטות לפיטורין, כאשר 83% מהם זה היתרים, 7% זה אישור לצורך המשך העסקה – כשמעסיק מוכר את העסק והרוכש החדש ממשיך בהעסקת העובדת, גם אז המעסיק צריך היתר לסיים את העסקת העובדת. אנחנו לא קוראים לזה היתר, אנחנו קורים לזה אישור פרוצדוראלי לצורך המשך העסקה וכ-10% סירובים, אוקיי? מתוך ה – 1,234 החלטות, בעוגה מצד שמאל אפשר לראות שכ-55% אחוז הן עובדות בהיריון, 23% זה יולדות שעבר 60 יום לאחר תקופת הלידה, כ-15% טיפולי פוריות, אוקיי? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> את המספר הכולל של הבקשות זה עוד, כאילו כשאנחנו מסתכלים על השלכות נגיף הקורונה אנחנו יודעים שנשים שילמו את המחיר הכבד ביותר בענייני תעסוקה בתקופת הקורונה. אבל אם אנחנו מסתכלים גם על המספרים שאתם מביאים ועל הסטטיסטיקה שאתם מביאים היום, אנחנו מבינים שנשים בהיריון או נשים שעוברות טיפולי פוריות שילמו את המחיר אפילו עוד יותר מכלל הנשים ואלה נשים צעירות. כאילו, מי שנמצאת בטווח הזה של עדיין ללדת וכולי אלו נשים שממוצעי הגילאים שלהן הוא בוא נגיד בין 25 ל-40, אלו הנשים הצעירות. כאילו, זה לא שייך לעבודה שלך אבל בראייה ככה כוללת זה מראה שהנשים האלה שילמו את המחיר הכבד ביותר. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> תראי, מאז ומתמיד כל תנודה כלכלית במשק משפיעה גם על הבקשות להיתר. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> ברור, ברור. אבל אני, השאלה היא שאנחנו יודעים שיותר נשים איבדו את מקומות העבודה שלהן ויצאו למה שנקרא "שוק האבטלה" ואנחנו רואים גם שנשים בממוצעי גילאים מסוימים, הקפיצה הזו בבקשות ההיתרים היא לא משאירה לאף אחד כאילו. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> זה לא מנותק ממה שקורה במשק. הרבה עסקים נסגרו, נרשמה ירידה בפעילות ובהכנסות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה ברור, אבל זה אומר שמי שחושב על התוכניות לשיקום המשק צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> נכון. בשקף הבא דווקא אנחנו רואים שבהחלטות של היתר צמצום היקף משרה ושכר, כ-61% מכלל ההיתרים הם לבקשת העובדת כי הן רצו להישאר עם התינוק בבית או מכל סיבה כזאת או אחרת הן החליטו לא לחזור למקום העבודה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אז צריך גם את זה לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> או לצמצם. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> הן ביקשו לצמצם את היקף המשרה ולא לא לחזור בכלל. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> נכון. כן, לרדת בהיקף המשרה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כן. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אוקיי? רואים שמתוך ההיתרים כ-73% הן נשים לאחר תקופת לידה והורות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> בחל"תים התקבלו 3,855 החלטות, מתוכן 98% היתרים, 1% לבקשת העובדת ו-51% סירובים. גם כאן אנחנו רואים שזה מתחלק פחות או יותר שווה בשווה – כ-48% מהעובדות היו בהיריון וכ-47% מהעובדות היו כ-60 יום לאחר חופשת לידה. בשקף הזה אנחנו רואים את הפילוח של ההיתרים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> סך הכל, סליחה שאני אולי מחזירה אותך אחורה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בסך הכל מהו אחוז ההחלטות שהן לתת את ההיתר, באחוזים? << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> זה בסביבות ה-80% אפילו 80% פלוס? כן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אז זה כמעט. האחוזים הקודמים בשנים הקודמות זה היה פחות או יותר אותו הדבר. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> כן פחות או יותר אותו דבר, כמה אחוזים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כמה שזכור לי זה היה כמעט אותו הדבר, אפילו יותר גבוהה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> מכלל האחוזים 88% ואנחנו רואים את זה בשקף הבא, זה מסיבה של קשר ישיר למשבר הקורונה וכ-15% זה מסיבה כלכלית. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כן. איך מפרידים בין השלכות קורונה וסיבה כלכלית? << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> כאשר המעסיק מציין שזה קשר ישיר למשבר הקורונה, אוקיי? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כי סיבה כלכלית גם כן יכולה להיות קשורה למשבר הקורונה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> נכון. אבל לא כל סיבה כלכלית היא בהכרח קשורה לקורונה ולכן עשינו את ההפרדה הזאת. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> כמובן שכל היתר בגין עילה לשל סיבה כלכלית, קורונה, תפקוד – שוב אני מזכירה, זה בגיבוי של אסמכתאות, כולל אישור רואה חשבון והכל. טוב, אנחנו נתקדם. בשקף הזה אנחנו רואים את הפילוח של העילה הכלכלית. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> עברנו על זה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> כן, עברנו. סטטוס העובדת לפי העילות לפיטורים. ברוב העילות הרוב הוא כאשר העובדת בהיריון, מלבד בעילה של משבר הקורונה שכאן אפשר לראות שהחלוקה שווה בין היריון לבין לאחר תקופת לידה והורות. בצמצום משרה ושכר רוב ההיתרים כמו שאמרנו קודם, הם כאשר העובדת שוהה לאחר תקופת לידה והורות. בהמשך יש פה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> שנייה. זה מעניין להסתכל על כאילו הסטטוס של העובדת בסיבות השונות. כאשר הסיבה היא משבר הקורונה, אחוז הנשים בהיריון הוא פחות. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> הוא הופך להיות כמו או פחות או יותר זהה לנשים לאחר תקופת לידה והורות, זה פה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה אומר שבמצבים הנורמליים של השגרה בוא נגיד, כשאין קורונה, הדחף דווקא לפטר את האישה כשהיא בהיריון הוא הרבה יותר גדול, זה מתברר מבקשות ההיתרים. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אני לא הייתי אומרת שזה דחף, אני הייתי אומרת שזה צורך הכרחי של המעסיק. כי כשמעסיק נמצא במצב כלכלי קשה ומפטר כ-50% מהעובדים המקצועיים, כמו מתכנתים, המנהלת האדמיניסטרטיבית. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> את נותנת לי דוגמא עכשיו של מקרה ספציפי, אני מסתכלת. סליחה. אני, סטטיסטיקה בשבילי מנבאת נורמות, ככה זה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כאשר אני רואה וכאשר הסיבה היא משבר הקורונה ועילה כלכלית, אז אחוז הנשים בהיריון שהסטטוס שלהן בהיריון ומבקשים היתר לפטר אותן יורד. בימים של שגרה, כאשר המצב הוא כזה לא בגלל הקורונה ולא בגלל העניינים הכלכליים – אחוז הנשים שבהיריון שמבקשים לפטר אותן כאילו עולה, אז זה אומר משהו ואין מה. זה אומר שיש, יש נטייה כאשר יש צורך בלפטר, הכי קל. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אני יכול להתייחס גברתי יושבת הראש? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> ברוך הבא. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה בזרוע העבודה, משרד הכלכלה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> כן מה שלך מותר לי אסור. לך מותר לברוח, לי אסור לברוח מהדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה לא. אני מקווה שאתה חוזר בך מהמילה לברוח, אני רציתי מאוד ואני באתי לנהל את הדיון. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> לא, סליחה לנהל את הדיון. במובן החיובי אני אמרתי את זה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה מראה על המצוקה שהרגשת אותה שם, שרצית לברוח. היה דיון קשה נכון? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> לא אבל אנחנו ממשרד הכלכלה את יודעת, אנחנו תומכים בקיצור ותומכים במאבק. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני יודעת שתמוכים, השאלה אם תעמדו במבחן כאשן לא יממשו את ההיתר שהשרה נתנה ותתעקשו עליו. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אנחנו נתעקש עליו, יש לנו שרה חזקה שיודעת להתעקש והיא תתעקש עליו. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> וואלה, איזה כייף לה שיש לה עובדים כמוכם. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> בנושא הזה שדיברנו, לגבי האם יש נטייה יותר לפטר את העובדות כשהן בהיריון ואפשר לפטר עובדים אחרים. אז אני אומר, אני חששתי שזה יקרה ומאוד חששתי שזה יקרה בתקופת הקורונה או לאחרי הקורונה ולפחות, מבלי שיש לי את הנתונים המדויקים, אנחנו נצטרך לעשות אולי איזו שהיא עבודת מחקר בנושא היחס של הפיטורים בשוק אל מול עובדות בהיריון. אבל לפחות בשנתיים הקודמות ממה שאנחנו רואים, זה לא המצב. לפחות מזה אנחנו רואים שזה לא המצב ושאין עדיפות לפטר נשים דווקא בהיריון או נשים בתקופה מוגנת, או עובדים בתקופה מוגנת אחרים אל מול שאר העובדים במשק. כשהמכה נוחתת על המעסיק היא נופלת על כולם בדרך כלל, אז זה לפחות. אבל אנחנו יכולים וניקח את זה לתשומת ליבנו, נשים את הזרקור על העניין של לראות את היחס בין פיטורין בכלל המשק אל מול עובדים נשים ולראות אם יש איזו שהיא מגמה. לפחות ממה שאנחנו עכשיו לא, אבל לגבי נתונים מדויקים אנחנו נעשה על זה עבודה לשנה הבאה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני חושבת שהעבודה יכולה להיעשות בזה שתבדקו את הנושא של פיטורי נשים באופן כללי בשנה ובקשות ההיתרים שלכם ואז אפשר באמת. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז אנחנו ניסינו. אנחנו נעשה את זה אל מול הביטוח הלאומי. ניסינו כבר והיו לנו קצת איתם קשיים. אנחנו נפנה לביטוח הלאומי באמת, ננסה לעשות איתם עבודה משותפת, לקבל את כל תמונת המצב של פיטורי נשים בכלל ואז מתוך זה נוציא את הנשים בהיריון ונבין מי הגיש בקשה, מי לא הגיש בקשה נעשה את העבודה בהחלט ואני מקווה שיהיה לנו שיתוף פעולה מצד המוסד לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי, בבקשה. אתם רשמתם שם בפרוטוקול? בואו נתקדם כי אני גם, אנחנו מאוד מוגבלים בזמן ובשעה 11:00 מתחילה המליאה ונצטרך לסיים את הדיון פה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אוקיי. .אז בפילוח הבא אנחנו רואים את הפילוח של אזור המגורים, וותק העובדת וממוצע השכר שלה. אפשר לראות שרוב העובדות הן מאזור המרכז, כ-48%. עניין הוותק עומד על 38% - וותק של שנתיים עד חמש שנים ולפי ממוצע שכר זה 32% שהן בשכר של עד 5,500 ₪ וזה במאמר מוסגר, כי אין לנו פה את היקף אחוז המשרה, אז יכול להיות שגם יש פה אחוזי משרה נמוכים, אז זה במאמר מוסגר. יש לנו את התפלגות ההיתרים לפי מקצועות, אפשר לראות שכ-29% הן בתפקידי הפקידות השונים, כמו אדמיניסטרציה, בק אופיס, 16% מהם הם מוכרים וזבנים, יש גם מתחום ההוראה ועובדים כלליים ללא מקצוע זה 4%. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה הקבוצות הכי מוחלשות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אלו קבוצות שבדרך כלל הם לא עובדים קבועים, הם זמניים יותר ואלו משרות שהן לא ממש קבועות לאורך שנים. אז זה כנראה מה שאת אומרת, היותר מוחלשים. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> פילוח של אוכלוסיות בחברה - בדקנו גם את זה בהתאם למקצועות, 383 היתרים. בחברה הערבית רוב העובדות הן בתפקידים של מוכרים וזבנים 43%, במגזר החרדי מתוך 393 היתרים רוב העובדות מתחום ההוראה, כ-32% ועובדים זרים שזה בסך הכל 12% אפשר לראות שרובם עובדים בעבודות כלליות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> 32% בהוראה מהמגזר החרדי? << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה כאילו? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> כן, צמצמו. הרבה מאוד עמותות נסגרו, הרבה מאוד גנים פרטיים בתחום של החברה החרדית נסגרו וצומצמו. בואו לא נשכח שדווקא בשנים האלה היו פחות נרשמים והיו פחות ילדים ולכן היו גם פחות עובדות שהיו צריכים שם וגם רובן זה לא העובדות הגננות, זה לא הגננות פר-אקסלנס, זה בדרך כלל סייעות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> הסייעות, אוקיי. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון, כן. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> פילוח עילות למתן היתר לפי מקצועות. גם פה עשינו חיתוך ורואים שההשפעה היא רוחבית בערך והיא במידה זהה על כל המקצועות וכאמור, הרוב בשל עילת משבר הקורונה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. קודם כל, אני שמחה על הפילוחים החדשים שאתם עושים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> תפרגני קצת על המצגת, גם עשינו מצגת חדשה ושיפרנו אותה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כן, התאמצתם הפעם. אוקיי? << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> בחודשי הקיץ אנחנו מקבלים בקשות להיתר ממשרד החינוך לפיטורים מנהליים של מורים שהם לא קבועים במערכת, תוך התחייבות של משרד החינוך שאם יהיה תקן לשבץ את עובדי ההוראה הללו הם יחזירו אותם. קודם כל יש עדיפות לשיבוץ עובדי הוראה קבועים. בסך הכל התקבלו 65 החלטות להיתר הפיטורין וכ-50% מהן הוחזרו לעבודה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. זה אני חייבת להגיד, זה שהמדינה מבצעת פרקטיקות כאלה, זה בעיניי מביש. הפרקטיקה הזו של לקחת אנשי חינוך ובחודשי הקיץ לפטר אותם ולהחזיר אותם למערכת או להחזיר חלק מהם, זה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> זו לא הכוונה, זה פיטורים לתחילת שנת הלימודים. זה לא פיטורים והחזרה, הן מועסקות עד ה-1 לספטמבר ובחודשי הקיץ הם מבררים אם יש את המורות הלא קבועות וקודם כל יש עדיפות למורות הקבועות, שהן משובצות וברגע שיש תקנים הם משבצים את המורות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> מה זאת אומרת לא קבועות כאשר הם חייבים היתר על מנת לפטר אותן? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> יש משרות של עובדים שהם ממלאים מקום לתקופה של שנה לצורך העניין, בסדר? מורה שהתקבלה היום בבית הספר למילוי מקום והיא סיימה שם את השנה. אבל היא התקבלה מראש למשרה של מילוי מקום, היא עבדה עשרה חודשים או תשעה חודשים והיא עומדת היום למעשה במצב שבו החוק מגן עלייה. אבל עכשיו, בגלל שהיא הגיעה מראש למילוי מקום בבית הספר הספציפי אז לא הייתה התחייבות להעסיק אותה גם בשנת הלימודים הבאה. זה נכון גם לא רק למורים ומורות, לאנשים בתקופה מוגנת, אלא גם למורים ומורות – כל המורים הזמניים. עכשיו כשמתחילה שנת לימודים חדשה ובודקים אם יש אופציה לשבץ אותם, יכול להיות שיהיה מילוי מקום במקביל בבית ספר אחר שבו אפשר לשבץ אותם ואז אם כן, משבצים אותם להמשך העסקה, או שנפתח תקן פתאום באיזה שהוא בית ספר ואז משבצים אותם. אלו מורים שהתקבלו לשנת לימודים על תקן מורים זמניים ולא מורים קבועים. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> וגם הם נותנים עדיפות לשבץ קודם כל את המורות הלא קבועות שהן בהיריון. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון. הם ממלאים מקום של כאלה מורים שיוצאים לשנת שבתון. יש הרי שנת שבתון, יש חופשות של מורים שלא נמצאים במערכת בתקופה מסוימת ואז מביאים את המורים הממלאי מקום והממלא מקום הזה הוא לא חודש או חודשיים או שלושה, הוא כמעט שנה שלמה ואז צריך את ההיתר ואז צריך את כל המנגנון הזה של ההגנה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אוקיי. אז כמו שאמרתי בפתיח, ההחלטות שלנו עומדות גם בביקורת השיפוטית, כי מתוך כ-5,400 החלטות הוגשו 18 ערעורים בלבד ומבחינת פסקי הדין שהתקבלו השנה, ב-2021, התקבלו 31 פסקי דין כאשר כעשרה מהם נמחקו, תשעה הסתיימו בפשרה, שבעה נדחו, ארבעה ערעורים בוטלה ההחלטה וערעור אחד הועבר לצו זמני. אז גם אפשר לראות שכשאנחנו מקבלים החלטות הן בהתאם לתכלית החוק וכמובן, בהתאם לפסיקה. אז גם בפסקי הדין בית המשפט מקבל את ההחלטות שלנו, כאשר אחד מהערעורים שנדחו, זה בגלל שאני נתתי סירוב שלא להתיר חל"ת משום שאי אפשר היה להתיר למפרעה והעובדות כבר ילדו ובית הדין אמר "..עקב המצב כלכלי של החברה אני מבטל את החלטת הממונה ונותן היתר לחל"ת למפרעה..". << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> על אף שההחלטה היא לא שגויה, ההחלטה הייתה נכונה אבל רק בגלל שבית הדין התחשב וזו זכותו המלאה להתחשב במצב העסק או במצב. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כן, אבל אם אתם שמים לב שתשעה מהערעורים הסתיימו בפשרה ובארבעה מהערעורים בוטלה ההחלטה אז בעיני כשמגיעים לפשרה זה אומר שהיה ספק אצל הצד השני, לא הצד המערער – היה ספק שהוא לא יכול היה לצלוח את ההליך, אחרת למה הוא התפשר? << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אוקיי, זה עדיין תשעה מתוך כלל ההחלטות וגם יכול להיות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> לא, זה לא בהכרח שההחלטה לא הייתה נכונה. יכול להיות שהיה אפשר לעשות איזון אחר, הרבה פעמים הפשרה מביאה את בית הדין לעשות איזון בין שני הצדדים על אף שההחלטה היא לא בהכרח שגוייה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני בינתיים, אני אמרתי את ההערה שלי על אף שלא ידעתי מי המערער. יכול להיות שהמערער יכול להיות שהמערער הוא המעסיק. לא בהכרח שזה העובד. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון, זה שני הצדדים. המערערים זה שני הצדדים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אבל אני אומרת שהתגובות, כאילו הפשרה הזו מעידה על מצב שבו מישהו חשב שאם הוא ימשיך בהליך בבית המשפט הוא לא בהכרח יגיע למה שהוא רוצה, אז הייתה פשרה. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> נכון וגם יכול להיות שערעורים על סירובים התקבלו והוגשו. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אז זה מה שאני אומרת. זה מה שאני אומרת, יכול להיות שהמעסיק בעצמו ערער. לא בהכרח שהעובד. ערערה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> זה נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי, שקף אחרון או לפני האחרון? חייבים לעשות את זה מהר כי אני חייבת לצאת אם יש אחרים שגם רוצים לדבר. << דובר >> שרית יהודאי: << דובר >> אחד לפני האחרון. אוקיי, פה אנחנו רואים שמבחינת התלונות של עובדות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז בואי אני אגיד את זה מהר. קיבלנו 30 פניות, מתוכן בכ-20 הצלחנו לסיים ולהחזיר את העובדות לעבודה ולסגור את הסיפור מול המעסיק עוד לפני שבכלל היה צריך לעשות אכיפה, בעשר פניות הנותרות המעסיק סירב להחזיר את העובדת, הפנייה ירדה לאכיפה, קיבלו עיצומים וסנקציות ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדברים האלה. רק דבר אחרון אני אגיד, אנחנו עושים איזה שהוא סקר. אנחנו לוקחים את כל העובדים והעובדות שסירבנו לתת בעניינם היתר ואז אנחנו עושים עליהם מעקב, לראות אם באמת המעסיק מיישם את ההיתר הזה או לא מיישם את ההיתר הזה והיו לנו מספר מקרים שהמעסיק לא יישם את ההחלטה שלנו ואנחנו עושים גם הליכי אכיפה, גם במפרעה ולאחר שהוא קיבל סירוב. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני רוצה להגיד שקודם כל, אתם יודעים מה? בגלל שאין זמן ואנחנו בלחץ של זמן אסור לנו להמשיך את הישיבה אחרי השעה 11:00. אז אני אתן עכשיו לעו"ד אסנת זיו מ"אית"ך – מעכי" ואם יהיו עוד מי שירצו להתייחס אני אתן לפני שאני מתייחסת לדו"ח ומסכמת ביחד. עו"ד אסנת בבקשה. << דובר >> אסנת זיו: << דובר >> תודה רבה על הוועדה ועל ההזדמנות לדבר. רציתי לשאול, אנחנו פשוט הגשנו יחד עם הקליניקה לנשים בכלכלה בקשה בעצם להארכת מועד לתוקף הוראת השעה, שקבעה בעצם הקפאה של ה-60 ימים המוגנים של עובדות שיוצאות לחל"ת ובעצם רציתי לשאול משום שלא קיבלנו שום התייחסות, למרות ששלחנו כמה פניות בנושא וכמובן שתוקף הוראת השעה פקעה בסוף חודש דצמבר 2021 ורציתי לקבל התייחסות נקודתית לעניין הזה, היות שברור שאנחנו במצב שמחייב את המשכה של הוראת השעה הזו ואת המשך ההגנה על נשים בתקופה זו. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז דבר ראשון לשמחתנו אין היום מודל חל"ת ואנחנו שמחים על כך. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אין מה? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> מודל חל"ת. << דובר >> אסנת זיו: << דובר >> אין מודל חל"ת אבל יש חל"תים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> יש ולכן אנחנו לא חושבים שצריך להתקין הוראת שעה כזאת, שתעודד את הנושא של החל"תים. אם נגיע למצב שכזה שוב פעם אנחנו נחדש את הוראת השעה. היום אנחנו לא נאשר החל"תים האלה אם אין לזה הסכמה מלאה של שני הצדדים וזה לא משהו שהוא בשוליים. היום כבר לא מגישים את הבקשות לחל"תים כי אנחנו לא במודל הזה והעובדות לא יקבלו דמי אבטלה היום במידה והן יצאו לחל"תים וזה ברור וזה מובן. עכשיו, אם ז חל"ת שהעובדת מבקשי כי זה לבקשתה, אז אין פה סיבה להרחיב עכשיו את ההגנה. בגלל שאין מודל חל"ת כרגע ואין את העניין של החל"ת הגורף הזה, אנחנו לא חושבים שזה נכון עכשיו להתקין הוראת שעה או להאריך אותה או את התוקף שלה. הכוונה שלנו זה מינימום וכמה שפחות להתעסק עם החל"תים האלה, הכוונה שלנו שתהיה יציבות. << דובר >> אסנת זיו: << דובר >> אנחנו ביקשנו ואני רק אגיד שאנחנו לא קיבלנו שום התייחסות, זו ההתייחסות הראשונה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אני מתנצל אם לא קיבלתם ואתם תקבלו התייחסות. << דובר >> אסנת זיו: << דובר >> אנחנו הוצאנו שתי פניות, אפילו פנינו לוועדה לקידום מעמד האישה על מנת לקבל התייחסות וזה, מבחינתי בכל מקרה זה לא. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז אסנת אני מתנצל אם לא קיבלת התנצלות אנחנו נבוא אליכם עם התנצלות כתובה, בסדר? << דובר >> אסנת זיו: << דובר >> לא, רק על מנת שנוכל באמת גם להגיב לזה בצורה שמכבדת ורצינית. להגיד שלא מוחל מודל חל"ת זה דבר אחד ולהגיד שהמציאות יותר חזקה זה דבר אחר. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אין שום בעיה. באמת, נקווה שלא נצטרך להגיע שוב למודלים של חל"תים. אנחנו באמת רוצים שהיציבות במשק תישאר ושלא נגיע לשם. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני חייבת להגיד שהייתי רוצה לשמוע את דעתכם בבעיה שעלתה בדיון אצלי בנושא של מה שפעם היו קוראים לו "חל"ת מוצדק לנשים אחרי לידה" ואני הגשתי הצעת חוק ועכשיו משרד האוצר מבין את הצורך בחל"תים מוצדקים לנשים אחרי חופשת לידה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> את מדברת למשל על הרופאות לדוגמא. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> על המתמחות, זה יכול להיות גם אנשים אחרים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון. עמדתינו הייתה שזה מוצדק ושצריך לאפשר למוסד לביטוח הלאומי כן את השיקול לצעד הזה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני יודעת שהמשרד אצלכם תמך בהצעת החוק שהבאתי. אבל הייתי, במקרה כזה למשל שאמנם זה לא מצוין בחוק בדיוק, אבל זו אחת מהפגיעות בזכויות של נשים עובדות כאשר שינו את החוק של החל"תים והוציאו אותם. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> את צודקת. זה שינוי של חוק הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> הייתי רוצה אז לראות אתכם כמערך אכיפה ואמונים על שמירה על זכויות הנשים בתקופה הזו ולהשמיע את הקול לפני שאני הייתי צריכה להגיש את הצעת החוק ולנהל את המלחמה הזו. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז דבר ראשון אני אמרתי שהנושא הזה לא היה ידוע לנו שבוטל באופן חד צדדי האישור הזה לביטוח הלאומי עד שהוא צץ ואנחנו מיד תמכנו בזה ואנחנו אמרנו שזה משהו שנכון יהיה לעשות. לנו בחוק אין איזו שהיא סמכות להתיר את זה או משהו, להגיד "אוקיי, אם היה לנו את זה אז היינו תומכים בזה גם" ולכן אנחנו חושבים שכן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני יודעת. אבל אתם סוג של "מערכת הגנה" שיוצרה במדינה כדי להגן על זכויות העובדות בתקופה הזאת של החיים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון ופה מהרגע הראשון תמכנו ואנחנו עדיין תומכים בכך שכשהחל"ת מוצדק צריך לאפשר אותו, יש מיליון סיבות והיה שיקול דעת טוב לביטוח הלאומי, הם ידעו להפעיל אותו וצריך להמשיך עם זה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני חושבת שזה היה צעד שהוא, אני לא יודעת. למרות שזה צף בדיונים, אני חייבת להגיד לכם. כאילו, לאחר מכן כשביררתי התברר לי שכאשר דנו בהצעת החוק שביטלה את הנושא של החל"ת הגורף ואמרו שזה יפגע בחל"ת המוצדק והביטוח הלאומי דיבר על זה ובכל זאת התעקשו לבטל. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נפלאות דרכי האוצר. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> נפלאות דרכי האוצר, כן. אני יודעת שבעבר כל הנושא של האכיפה אני התעקשתי עליו הרבה ולצערי הרב ראיתי תמיד שהצד הזה בעבודה שלכם הוא לא, לא מגיעים אליו בכובד משקל ואתם, רוב העבודה שלכם מתמקדת בעניין של ההיתרים, נכון? מה, האם יש שינוי? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז אנחנו שמנו לעצמינו כמה יעדים גם השנה הזאת ואחד מהם הוא לקחת אכיפה יזומה בתחום הזה, בסדר? אחד הצעדים זה שגם אנחנו ניפגש עם הביטוח הלאומי ונקבל מהם נתונים של פיטורין – כאלה שאנחנו לא ידענו עליהם, שלא הגישו לנו עליהם היתרים על מנת שנעשה עליהם פיקוח ייזום. דבר נוסף זה לקחת מבקשות שהגיעו אלינו ומהיתרים שבדקנו, גם אם היתרנו וגם אם סירבנו – לעשות אכיפה יזומה ולראות איך המעסיק הזה ממשיך להתנהל אל מול העובד ואל מול עובדים אחרים גם. אנחנו כן נגביר את האכיפה בתחום הזה. הדבר הנוסף שעשינו גם בזכות חלק מההתעקשות שלך, עשינו את הסקר הזה שנקרא "סקר סירובים", אנחנו פונים לעובדות באופן ייזום ואומרים להן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> "..כחלק מההתעקשות שלך.." << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> כן, כן. את אישה עקשנית וזה בסדר וזה כל הכבוד לך. אז לקחנו את זה ואנחנו יוצרים איתם קשר ואומרים להם "..תספרו לנו מה הייתה ההחלטה – ביקשנו לסרב, לא קיבלו את החל"ת, לא אישרו אותו, מה עשו איתכם, או לא אישרו לכם את הפיטורין ומה כן עשו.." וככל שהעובדות האלה מספרות שאכן, לא מימשו כלפיהן את ההיתרים אנחנו נעשה שם אכיפה ואנחנו עושים. אנחנו נגביר את האכיפה הזאת השנה יותר, הקצינו לנו כמה יעדים להגביר ואני מקווה שיהיה לנו גם יותר בסיס נתונים. אחת הבעיות המרכזיות פה זה איזה שהוא בסיס נתונים, מי פוטר ואיפה על מנת שנוכל לגשת. נקווה שנצליח להדביק את הפער הזה מול המוסד לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אחת הבעיות המאוד רווחות במדינה, זה הסנכרון בין המערכות השונות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כאשר מטפלים בתופעה מסוימת ואני רואה שהיא משלבת כמה משרדים ביחד, או כמה זרועות ביחד יש חוסר סנכרון. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון, המערכות לא מדברות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כלומר, המידע קיים אצל המוסד לביטוח לאומי ואמנם הביטוח הלאומי שייך היום למשרד אחר, אבל אני הייתי רוצה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אנחנו נפעל אבל, אנחנו נפעל כן לשתף פעולה. יש לנו שיתופי פעולה עם המוסד לביטוח לאומי בכל מיני נושאים ואנחנו נקדם את זה השנה גם על הנושא של פיטורי נשים, על מנת שנוכל לעשות שם אכיפה יזומה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני, השאלה שלי גם כן אם אתם מתכננים ואתם אני רואה גם שהיה לכם עומס ואני תמיד הבנתי שהמחלקה שלכם היא לא מחלקה שיש בה הרבה תקנים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> השאלה היא איך התמודדתם עם הלחץ הזה ? האם קיבלתם תקנים נוספים? האם אתם עכשיו, כאשר מוסיפים, לא מוסיפים אלא מגלים מחדש את הנושא של האכיפה שאתם צריכים לעשות, האם אתם מקבלים איזה שהן תוספות בתקנים? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז, אני לא יודעת את קמת היום אופטימית מידי. את יודעת הרי שבתקנים אף פעם לא מקבלים תוספת. מה שעשינו זה לקחנו תקני אכיפה – פיקוח והסתנו אותם לטובת הסיוע בעבודת נשים. זה המקור, הכל מאותו המאגר. לקחנו את השמיכה, חילקנו אותה אחרת וזאת על מנת לתת את המענה שיותר בעיני דחוף לתת לגביו מענה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה לא עניין של אופטימיות, זה עניין של להוציא את התשובות הנכונות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז אני אומר את האמת, אני שם את האמת על השולחן ולהיפך, לא רק שלא היה זה אלא שגם היו קיצוצים של תקנים. המצב לא משתפר. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> קיצוצים? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> כן, בכל משרדי הממשלה היו קיצוצים, גם בזרוע העבודה היו לא מעט קיצוצים. כרגע לא קיבלנו תקנים נוספים, דרשנו תקנים נוספים וכרגע לא קיבלנו תקנים נוספים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אפשר לדעת כמה קיצוץ היה לכם דווקא במחלקה? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אני אבדות את הנושא ואנחנו נשיב לוועדה, בסדר? כמה תקנים קוצצו. כי היה בסך הכל בכל זרוע העבודה, היו קיצוצי תקנים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני בטוחה שאתה יודע, לא יכול להיות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> לא יודע בדיוק להגיד לך. לא, את המספר המדויק אני לא יודע. אני אבדוק ואני אשיב. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> לא יודעים? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אני אבדוק ואשיב בדיוק, בסדר? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. אז אני רוצה לדעת קודם כל כמה קיצוץ היה לכם ואם הקיצוץ הזה הוא רוחבי באותה המידה. כלומר, אם המחלקה לא נפגעה יותר ממחלקות אחרות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אז אני אומר, לא המחלקה של עבודת נשים ולא המחלקות שמתעסקת ברישויים – שתיהן לא נפגעו. מי שנפגע בסופו של דבר אלו תקני פיקוח ותקני אכיפה, זה רק האכיפה. המחלקה הזאת לא רק שלא נפגעה, היא גם קיבלה ממני עוד מכל כוח האדם שהיה כביכול. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אז אני, בעיניי זו פגיעה. כי חלק מהתפקיד של, זה לא לעבוד למען המעסיקים שרוצים היתרים על מנת לפטר, אלא לאכוף את החוק ולהגן על העובדות. אני יודעת שבדיקת ההיתרים זה חלק מההגנה על העובדות. אני לא באה להגיד. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> בהחלט. אבל אני אומר, ההחלטה הזאת לא נפגעה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> שנייה. אבל סדר יומם של המעסיקים לא אמור לקבוע לכם. זה שיש פגיעה והכלכלה נפגעה, יש קורונה, יש הרבה, אני הייתי מצפה שלא תצטרכו להשתמש בתקני האכיפה, אלא שיתגברו אתכם ועכשיו אני לא מדברת עליכם – אתם וכאילו אני מעבירה ביקורת על העבודה שלכם. אני מעבירה ביקורת על המערכת, שהיתה צריכה להתכונן למצב הזה או תוך כדי. זה לא אירוע שקרה בתוך שבועיים ונגמר, אלא זה אירוע שהוא מתגלגל כבר שנתיים והיה אפשר ללמוד את הנטל שהוטל עליכם בעניין של לפקח על ההיתרים האלה, הם ניסו לפתור את זה בדרך של "..אוקיי, אתם לא אחראיים, אל תיתנו היתרים, המעסיקים יפטרו כמו שבא להם ..." והיינו צריכים ללכת לבג"ץ. בג"ץ חייב כן לבדוק את ההיתרים ואתם נפלתם תחת סופה של 21,000 בקשות היתרים, היה מן הראוי לתגבר אתכם, על מנת שזה לא יהיה על חשבון האכיפה האחרת היזומה וכולי. כי במצב כלכלי קשה ובמצב קורונה יש יותר צורך באכיפה, הרבה יותר אפילו. כי יחמקו מתחת לרדאר, יהיו פיטורין בלי בקשות היתרים והעובדת תגיד לעצמה "אוקיי, מה אני אעשה? הרי כולם ככה". << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> הלוואי שהמילים שלך יגיעו לאוזניים הנכונות והלוואי והינו מקבלים אמצעי פיקוח נוספים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני אומרת אותם כדי שיישמעו ועוד יקבלו מכתבים במשרד שמעידים על זה ומבקשים כן לתגבר, כי לא יכול להיות שתצטרכו "כאילו". << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> המשרד נלחם תמיד לקבל תגבור כי יש תמיד אתגרים חדשים ותמיד אתגרים נוספים, כמו שאת אומרת, לקבל תקנים נוספים, לקבל עוד תגבור וזה כדי להתמודד לא רק עם המקרים במשבר הקורונה, אלא בכלל – לכל המקרים שיש לנו במדינה ודורשים אכיפה ואנחנו נעשה ונילחם על זה. אנחנו נילחם על כל האפשרויות כדי להגביר את התקנים ולהגביר את האכיפה ואני מודה לך שגם את נלחמת עבורנו העניין הזה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני חושבת גם שהגיע הזמן שבמשרד האוצר יבינו שכאשר הם מחליטים לקבל החלטות של ביטול חל"תים, של פתיחת המשק בלי סוף, שלא לסגור על מנת להפסיק את ההדבקה אבל בינתיים בפועל, עסקים קורסים ועסקים לא מצליחים להתקיים וצריכים לפטר. הם צריכים לקחת אחריות, גם לתגבר את העשייה של האכיפה וגם לתת פיצוי על התקופה הזו ומענקים וכולי. אני חושבת שלא יכול להיות שהמדיניות של "תלכו אתם האזרחים ותתמודדו עם משבר הקורונה" תימשך בצורה כזו. אני אפעל בעניין. אוקיי. קודם כל, אני חייבת להגיד שאני שמחה שאתם התחלתם לעשות את הפילוחים, שבזמנו זה היה חשוב לנו ושאלנו אתכם עליהם. הפילוחים האלה תמיד יעזרו בללמוד את המפה של התנהלות המעסיקים והעסקים בעניין נשים המוגנות על פי החוק בענייני תעסוקה. אני חושבת שגם כן, צריך לבדוק את התקופה הזו. זה יותר יכול להיות לא לפתחכם, אבל כל מי שרוצה ללמוד איך הכלכלה מתנהלת כלפיי נשים בשעות משבר חייב להסתכל גם כן ולעשות את ההשוואה בין הסטטיסטיקה שהיתה לכם לפני הקורונה ובזמן משבר הקורונה וזאת על מנת להבין. כי מי שעדיין חושב, או מי שטוען שאנחנו כאילו הכלכלה מתחילה להתאושש - אני בספק. הירידות בבקשות לא מנבאות את ההתאוששות, אלא מנבאות את העובדה שהמשק מתמודד עם העובדה שהפסיקו את החל"תים הקודמים – זה לגבי הירידה. אולי אם הם לא היו מבטלים את האפשרות של חל"תים הייתם רואים ירידה משמעותית ביותר מהירידה הזו, שעדיין היא לא שגרתית ואתם עדיין מעל הממוצע בבקשות. אני מברכת על העובדה שאתם לפחות יוזמים את המעקב על הסירובים שעשיתם, על מנת שעובדות לא ייפגעו ולא יהיה סוג של אי אכיפה להחלטות שלכם. אני גם אבקש ואני אפנה גם לשרה וגם למשרד האוצר בעניין הצורך שלכם בתקנים כדי שנראה אכיפה יזומה יותר מאשר תגובה לבקשות המוגשות אליכם. אנחנו נשמח לראות שבשנה הבאה אולי תהיה לכם סטטיסטיקה יותר רגוע ופחותה יותר. אבל אני רק אגיד עוד משפט, שלצערי הרב זה מוכיח שוב את מה שאמרתי בהתחלה. הסטטיסטיקה הזו מוכיחה שהנפגעים הכי קשה ממשבר הקורונה אלו קודם כל הנשים, מתוכן הנשים היותר צעירות, מתוכן אלו שנמצאות במצבים שדווקא בא החוק על מנת לשמור עליהן ומתוכן אלה ההכי מוחלשות, שעובדות בעבודה מזדמנת או במקצועות שהם לא מניבים הכנסה די גדולה. זו תמונה הראי גם כן, לכלכלה הישראלית ועל איך היא מתנהלת ביום יום ובשעות משבר. תודה רבה לכם ואני נועלת את הישיבה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>