פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 69 ועדת הכלכלה 02/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 171 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, א' באדר התשפ"ב (02 בפברואר 2022), שעה 09:00 סדר-היום: << נושא >> יוקר המחייה בישראל: גל ההתייקרויות במשק. << נושא >> << הלסי >> הצעה לסדר-היום בנושא: "התייקרות מחירי מוצרי מזון וצריכה בסיסיים". << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר בועז טופורובסקי רון כץ (בזום) אורי מקלב רם שפע חברי הכנסת: ענבר בזק ולדימיר בליאק סימון דוידסון אחמד טיבי דסטה גדי יברקן אלי כהן נעמה לזימי אורי מקלב יעקב מרגי יצחק פינדרוס שלמה קרעי נירה שפק עאידה תומא סלימאן מוזמנים: סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה ינון אלרועי – משנה למנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה נעם דן – רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר מיכל כהן – ממונה, רשות התחרות דודי מנביץ – יו"ר איגוד המזון, מייצג את שטראוס, התאחדות התעשיינים גליה שגיא – מנהלת איגוד המזון, מייצגת שטראוס, התאחדות התעשיינים רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים לינור דויטש – נציגת ארגון לובי 99, מלכ"ר אוריאל לין – נשיא, איגוד לשכות המסחר משתתפים (באמצעים מקוונים): ענבל חרמוני – יו"ר ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים פרופ' ירון זליכה – נשיא המועצה האקדמית העליונה וראש ההתמחות בחשבונאות גיא לרר – מגיש "צינור לילה" בערוץ 13 ארז וינר – מנכ"ל, וילי פוד, יצרני ויבואני מזון ומשקאות מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: רונית רבי << נושא >> יוקר המחייה בישראל: גל ההתייקרויות במשק << נושא >> << הלסי >> הצעה לסדר-היום בנושא: "התייקרות מחירי מוצרי מזון וצריכה בסיסיים" << הלסי >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, אנחנו פותחים ישיבה על סוגיית יוקר המחיה בישראל, גל ההתייקרויות במשק, זה נושא שהוועדה דנה בו, ויזמה את הדיון הזה. לצד הנושא שהוועדה יזמה, חברי כנסת הגישו הצעה לסדר-יום: חברת הכנסת נעמה לזימי, מוסי רז, יצחק פינדרוס, עאידה תומא סלימאן, ודסטה גדי יברקן, וגם הם יקבלו את זכות ההתייחסות. הנושא הזה טעון ורגיש. משהו על ההתנהלות בדיון הזה, ואחר כך לגופם של דברים, ונתחיל את הדיון. בדיון הזה נקפיד הקפדה יתרה על שני דברים: אחד, לוח זמנים. דובר חיצוני יקבל שתי דקות בלבד להגיד את דבריו, כי נרשמו עשרות דוברים, ובהתאם לזמן ננסה לתת לכמה שיותר דוברים. חבר כנסת ידבר שלוש דקות, ואם הוא יכול הוא יידרש לקצר. אני תמיד אומר שהדברים הקצרים נזכרים ולא נשכחים לעולם, ראו שירה של חנה סנש: "אלי, אלי / שלא ייגמר לעולם / החול והים, / רשרוש של המים, / ברק השמיים, / תפילת האדם. //" עשר שניות, ואנחנו לא שוכחים את זה לעולם. אז גם אתם תגידו משהו טוב וקצר ולא ישכחו אותו לעולם. הדבר השני, אעמוד על הזכות של כולם להגיד את דברם, גם דעות שלא נעים לשמוע או שלא מסכימים איתם. מי שיפר את הכללים האלה, אם הוא אורח שלנו הוא יוצא מייד, ואם הוא חבר כנסת הוא יקבל קריאות בקצב יותר מסחרר מהרגיל בוועדת הכלכלה כדי לשמור על הסדר. ועכשיו לגופם של דברים. ועדת הכלכלה היא שהובילה את המאבק ביוקר המחיה בימים ללא רייטינג, וזהו פרדוכס גדול. איך נושא שכל כך כואב לאזרחים, ואולי השלישי בראיונות ובסקרים בקרב אזרחים "מה הכי חשוב לך?" אז ודאי שביטחון כללי, ביטחון לאומי, ביטחון אישי, ואז יוקר המחיה, דבר שהכי כואב לאזרחים. איך אין לו רייטינג? איך לא עסקו בו יום יום שעה שעה? הסיבה פשוטה, ייאוש, חידלון, קיבעון, תחושה שהעגלה נוסעת, שאין דין ואין דיין, ולא ניתן להשפיע על אף אחד, לא על העסקים ולא על הממשלה. אבל יש ימים טובים של שעת רצון שהנושא הכואב ביותר מקבל גם את מעמדו הציבורי והתקשורתי. אבל לכם, חברי ועדת הכלכלה, אני מצדיע שעסקתם בנושא הזה כשהוא לא היה פופולרי בתקשורת, ושהתמדתם בסוגיית יוקר המחיה. לכל חברי הכנסת שעסקו בכך. אבל במקום שאין איש היה איש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שאין אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. לא היית בפתיח, בדיון הזה הכול דופק כמו שעון שווייצרי, אין הערות ביניים, אין כלום. אבל ברוך הבא ובוקר טוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, חודש טוב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> חודש טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חודש טוב. במקום שאין איש היה איש. ומי זה האיש? הוא עדיין אנונימי, אני בודק את זה. זה מנהל של סופר שנקרא "סופר בונוס", והוא שם שלט ללקוחותיו לפני כחודש וחצי כמדומני, והוא כתב: "לקוחות יקרים, מצטערים, אוסם העלתה לי את המחירים, תיקנו פסטה אחרת". איזה אומץ לב לאיש הזה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הכבוד לו, ועוד מול מונופול כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - שעומד מול אוסם לבד, ואני עוד מחפש אותו, ואני רוצה להעלות אותו לשידור, לתת לו את הדברים בשם אומרם, הראשון. ואז שאלו אותי בראיון לפני חודש: האם אתה קורא לחרם על אוסם? אמרתי: כן, צריך תבונה צרכנית ואפשר לא לקנות מאוסם שבוע-שבועיים, והיא תירגע ותוריד מחירים. וקצת לעגו לי, וקצת חשבו שאנחנו הזויים. ואני גאה בגיא לרנר העיתונאי, שגם כאדם שבתוך העולם העסקי יש לו מה להפסיד מלקרוא לחרם על חברה עסקית, ולהגיד שאנחנו לא נעצור באוסם. והוא קרא לא לקנות את אוסם. וראה איזה פלא, אוסם רואה ירידה בדיווחים היומיים של ההכנסות, מדפים של מוצרים זולים מתרוקנים, והיא מודיעה שכמה חודשים היא תעצור את עליית המחירים. כמובן שזה מעט, זה קצת, אבל אלו סימני נפט, זאת רק התחלה. אז אני מצדיע לכולם, גם למנהל של "סופר בונוס". << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם לחברי ועדת הכלכלה שעסקו בזה כשלא היה רייטינג, וגם לכתבים כמו: מעיין פרתי, נוגה ניר נאמן, שרון קנובליך, רינו צרור, ליאת רון, גד ליאור, ועוד הרבה הרבה כתבים שלא הרפו מהנושא הזה מסדר-היום. זהו ניצחון זמני, אבל אי-אפשר להירגע. עכשיו, מי אחראי ליוקר המחיה? הפינג-פונג הזה צריך להיגמר. יוקר המחיה הוא באחריות הממשלה והמונופולים. הוא באחריות הממשלה במיסוי יתר, למשל על דלק, והוא באחריות הממשלה על רגולציה שצריכה לפתוח שווקים ולהקטין אגרות. למשל, עלויות הבנייה של בית צמוד קרקע בישראל עלו באחוזים רבים רק בגלל תאגידי המים, ועלויות הקרקע, וכל מיני דברים אחרים. הממשלה אחראית למה שהיא משפיעה עליו באופן ישיר, כמו מס הבלו והמע"מ, שזה בערך ארבעה ומשהו שקלים מתוך 6.7 שקלים של ליטר דלק. שם היא יכולה להוזיל, שם זה חובתה. אבל הבאים בתור הם המונופולים והקרטלים והדואופולים ששולטים בנתח שוק, שמקבלים את נאמנות האזרחים למוצר שלהם. גדלנו על במבה וביסלי אוסם, אנחנו נאמנים לאוסם. האם אוסם נאמנה לאזרחים שלה? כנראה שלא. כי היא מפקיעה מחירים והיא מחלקת רווחי שיא. ופגשנו מצבים ששכר מנכ"ל בחברת מזון, חשיפה של אמסטרדמסקי, פגשנו שם שכר בשנה אחת, מענק הצטרפות, בונוס ודיבידנדים ב-30 מיליון שקל בתשעה חודשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וואוו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה מביאים 30 מיליון שקל רווחים? מהצלחת של אנשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש ככה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה קונה מוצר בחוץ לארץ, מוכר אותו לאנשים בישראל, ובפערי תיווך אתה משלם לעצמך מיליונים? שלי יחימוביץ ואחרים עשו את הגבלת השכר על בכירים בבנקאות. עד 2015 חמשת הבכירים בבנקאות קיבלו 30 מיליון שקל מצרפי. שכר הבכירים בבנקים ירד והוגבל לשני מיליון פלוס שקל, וכולם נשארו מנכ"לי בנקים, וכולם חיים טוב. אנחנו רוצים שמנכ"ל ירוויח טוב, אבל לקחת מיליונים מהאזרחים כשאתה שולט בנתח שוק ויודע שזה קהל שבוי? חובתה של הממשלה לעשות פיקוח על המחירים, לעשות חקירות, לממש את הקנסות והעיצומים הכספיים שמותרים בחוק. רשות התחרות נדרשת להיות נשכנית, המועצה לצרכנות נאבקת על קיומה, אין לה משכורות. גוף רגולטורי שעשה תביעה ייצוגית נגד הבנקים רק לפני כמה שבועות על כפל עמלות בכספומטים נאבק על הקיום שלו במשכורת. חיכיתי עם זה כמה שבועות, כי אני רואה שמתחיל להסתמן שם פתרון. הרשות להגנת הצרכן, כל המשרדים הכלכליים, לכל משרד כלכלי יש מפקח על המחירים, ולאוצר יש ועדת פיקוח על המחירים, שביחד אמורים לעשות מעשים מאוד גדולים כשאין ברירה. אנחנו לא רוצים לפקח על המחירים, אבל אני שמח שיצא המכתב משר האוצר ושרת הכלכלה לראשונה, נוקב, חד, לכל החברות הללו. אבל המכתב הוא מכתב, הוא הצהרת כוונות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שיכתבו מכתב לעצמם, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, קריאה שנייה. המכתב הוא מכתב, הוא הצהרת כיוון. מה עם תוכנית העבודה? מה עם המעשים? קראתי לראש הממשלה, ואני קורא לו שוב להקים קבינט ליוקר המחיה בו יהיו כל השרים הכלכליים, כלכלה, תקשורת, חקלאות, אוצר, וכו', ולהילחם ביוקר המחיה. הנושא הזה הוא הכי חשוב לאזרחים. אני מבקש, אנחנו נשמע כמה דוברים, ואחרי זה נעשה סבב חברי כנסת לפי הגעתם. חברי הכנסת שהצטרפו, הדוברים מבחוץ ידברו שתי דקות, ואתם מקבלים שלוש דקות, אבל תהיו קצרים, והסברתי למה. פרופ' ירון זליכה, בבקשה. הוא לא נמצא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה, לא מתחילים עם הח"כים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עורך דין אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> תודה, אדוני, איגוד לשכות המסחר מברך על הדיון, מברך על הרצון להיאבק ביוקר המחיה. אבל אני חייב להדגיש שכאשר חומרי הגלם הבסיסיים למזון בעולם עולים, מחירי ההובלה הימית מזנקים גלובלית. אי-אפשר להיאבק בהורדת יוקר המחיה כאשר ממשלת ישראל, בעשרה צעדים שאפרט לכם, בהתמדה מעלה את יוקר המחיה ומתעלמת ממעשיה, או במחדלים או בפעולות, כאילו שהיא לא מבינה מה היא עושה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוריאל, אני רק מתריע, יש לך שתי דקות, אז אתה רוצה להגיד עשרה צעדים? תגיד בכותרות. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אז בשתי דקות אני אומר לכם עשרה מקרים, אני לא רוצה לדבר סתמית, איך ממשלת ישראל במחדלים ופעולות מעלה את יוקר המחיה. נמלי הים, מוקד הפעילות של המשק, עובדים בתת תפוקה. ממשלת ישראל אינה פותרת את הבעיה. כשיש הוצאות נוספות על היבוא, האוצר מטיל מס נוסף על ההוצאות הנוספות, פרי כישלונו שלו. אנחנו נוכחים היום שיש העלאה במס הארנונה הכללית למשק, כולל עסקים קטנים, כולל חנויות רחוב. מה עושים שר האוצר ושרת הכלכלה? מרשים ל-51 רשויות מקומיות להעלות בהעלאות חריגות מעבר להעלאה אוטומטית, במקום שהם יתייעלו וימצו את הגבייה. רק לאחרונה ביוזמת האוצר הועלו שמונה מיסים חדשים במשק, שניים מהם על צרכנים, שישה על המגזר העסקי, ללא שום הסבר אמיתי וללא שום הצדקה אמיתית. מאיפה בא הכסף של המיסים? מהאוויר. הם לא מבינים שהם מעלים את יוקר המחיה? רק לאחרונה דיברנו על התייקרות הבנזין והסולר. האם שמנו לב לכך ש-54% ממחיר הבנזין זה מיסים, בלו, מס ערך מוסף, ו-52% זה המחיר של הסולר? האם אי-אפשר למתן את המיסים האלה? חייבים להעלות גם את המיסים גם כשעולה המחיר של הדלקים? מאומה לא נעשה, וגובים מיסים נוספים. נוסף לזה, מחירי החשמל. אני מבין מה שקרה, אבל באים למגזר העסקי, אומרים: תספגו עלויות. למה אין אנו יכולים לומר למונופול מוחלט בבעלות המדינה: תספוג עלויות ותתייעל? למה באים רק למגזר העסקי ואומרים לו: תספוג עלויות שעלו ותתייעל? תחשבו על ביורוקרטיה שקיימת בתחנות ההסגר, משרד הבריאות לא מסוגל לנייד אדם אחד ממקום למקום כדי לפתור את הפקקים שנוצרים בתחנות ההסגר של שחרור מזון רגיש. תחשבו לרגע אחד על המיסים הדרקוניים שמוטלים על יבוא גידולים חקלאיים שלא מאפשרים ליצור תחרות אמיתית. אנשים לא מאמינים לי שאלה השיעורים, 272% עגבניות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוריאל, אוריאל. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> 340% השום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוריאל, משפט סיום, ויש לי שאלה אליך. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> משפט הסיום הוא פשוט ביותר, אדוני, אכן החלו בפעולות חשובות בתיקוני חקיקה להורדת יוקר המחייה, כמו רפורמה ביבוא, מכון התקנים, כשרות, אכן, וגם ניסיון להורדת רגולציה. אם ממשלת ישראל תעשה את הפעולות הנחוצות כדי להוריד את יוקר המחיה אפשר יהיה לשתף פעולה עם המגזר העסקי, ובאמת להוריד את יוקר המחיה לכלל הצרכנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע, אמרתי שאני רואה את הממשלה אחראית לחלק מיוקר המחיה. האם אתה עם יד על הלב יכול להגיד שחלק מיוקר המחיה קשור לאנשי עסקים שחטאו לנאמנותם לציבור? << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> לא הייתי מדבר פה, אדוני היו"ר, על נאמנות או אי נאמנות לציבור. מדובר פה בשאלה עד כמה אנחנו היום אומרים לעסקים שאכן היו עליות אמיתיות בחומרי גלם והובלה ימית, וגם עלויות שמדינה כאן יצרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא ענית על השאלה. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אני עונה על השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל אותך שאלה מדויקת. כללית לא ענית, אז שאלה ספציפית. האם חברת מזון שמראה בינואר-ספטמבר2021 סך תשלומים למנכ"ל שלה מעל 30 מיליון שקל, האם הדבר הזה ראוי בקורונה ביוקר המחיה? האם אין דין ואין דיין בנושא הזה? האם מבחינתך כל מה שעשו העסקים, יבואנים, ספקים, רשתות, הכול בסדר גמור? << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> תשובתי, אפשר למתן העלאות בשיתוף פעולה עם הממשלה, לא כשהממשלה מעלה לך גם כן את העלויות ואת יוקר המחיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. עורכת דין לינור דויטש, לובי 99, בבקשה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> בוקר טוב לכולם. קודם כול אני מברכת אתכם על הדיון הזה. כשפנינו ללרר עם יוזמת המחאה – כמו שאתם יודעים, יש כמעט 10,000 חברי לובי ששומעים מהשטח כל היום את התסכול הגדול על העלייה ביוקר המחיה. כשראינו שהחברות הודיעו על העלאת המחירים הצפויה, אוסם הייתה הראשונה, הצטרפה אחר כך שסטוביץ, אחר כך דיפלומט, כולן מייבאות מוצרים שאנחנו מכירים בבית, החל מדגני קלוגס, מאסטר שף, סכיני ג'ילט, כל מוצרי הבסיס שכולנו משתמשים בהם בכל בית. הטענה כמובן, כמו שאנחנו שומעים פה מעמיתי אוריאל, היא העלייה במחירי השינוע. ופה אנחנו כופרים בטענה. אנחנו יודעים להסתכל, עם כל הכבוד לצעקות החברות, בדוחות הכספיים. אז בואו נסתכל על הדוחות הכספיים החשופים ועל אלה שלא חשופים. אוסם ושסטוביץ, שתיהן חברות פרטיות, זה אומר שהדוחות הכספיים שלהן אינם חשופים. אבל מה אנחנו כן יכולים לראות? אנחנו יכולים לראות שאוסם, שהייתה הראשונה להודיע על העלאת מחירים, צוינה לשבח בדוחות של נסטלה העולמית, שמחזיקה 100% מאוסם, כאחת מארבע החברות הרווחיות ביותר לשנת 2020 מכל העולם. מה עוד אנחנו יודעים? אנחנו יודעים שמכירות המזון בשנת 2020 עלו ב-10% בגלל הקורונה. מה עוד אנחנו יודעים? שהשקל נמצא בשיאים שלא ראינו. זה אומר שאת הרבה מאוד מהמוצרים המיובאים הם קונים בשער דולר נמוך, אנחנו לא רואים שום רווח מפער הרווחיות הזה. וגם מה עוד אנחנו יודעים? אנחנו יודעים שכשהתשומות ירדו לא ראינו ירידה של שקל. זה אומר שגם אם, נגיד תיאורטית, באמת נפגע להם שער הרווחיות, סליחה, לא גלגלתם אלינו כשירדו לכם ושער הרווחיות עלה, עכשיו כשטיפה יותר קשה לכם ישר מגלגלים על הצרכן? מה קרה? למה? עכשיו, איפה כן? דיפלומט, שהיא חברה ציבורית, שם אנחנו יכולים לראות את הדוחות הכספיים. ומה מופיע בדוחות הכספיים? שם נחשף הבלוף, כי דיפלומט במאי רמזה שהיא הולכת להעלות מחירים. אבל בספטמבר רשות התחרות התעוררה בעקבות חקירה פלילית וזימנה את המנכ"ל שלה ומנכ"לים נוספים לחדרי החקירות. פתאום בדוחות של נובמבר הם הודיעו שבעצם מחירי השינוע לא משפיעים עליה, ובעצם הם לא הולכים להעלות מחירים. ואז שבוע שעבר באישון לילה, בעשר בלילה ביום שני שולחים הודעה לקמעונאיות, לכל הרשתות, שופרסל, רמי לוי, שהולכים להעלות החל מה-1 במרץ את המחירים בעד 16%. מה קרה? מה השתנה בחודשיים האלה? מה שהשתנה זה שאוסם ושסטוביץ הודיעו על העלאת מחירים, והם לא רוצים להישאר מחוץ לחגיגה. עכשיו, כתוב מפורשות בדוחות שלהם, בשקלול הסיכון של סיכוי למחאת צרכנים, כתוב: "סיכוי נמוך מאוד". זה אומר שבדוחות הכספיים כתוב לך מפורשות שאחת הסיבות שמעלים מחירים הם כי הם יודעים שהצרכן הישראלי בוכה וקונה. וכשראינו את כל הנתונים האלה אמרנו שהגיע הזמן לעשות פה מעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם צריכים להחליף את זה שעושה להם הערכת סיכונים. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> זה נכון. הם לא יכולים. תראה, בדוחות הכספיים בניגוד לפה, לדיונים בוועדה, ולמה שאומרים בתקשורת, בדוחות כספיים אסור לך לשקר, זאת עבירה פלילית לשקר בדוחות כספיים. ולכן שם חייבים להגיד את האמת. ולכן, עם כל הנתונים האלו הלכנו, ולשמחתי הגדולה, הצינור ושותפים נוספים הצטרפו עלינו למחאה הזאת, ומה שראינו זה שהציבור רק חיכה למישהו שירים את הכפפה. זה נכון, כפי שאמרת, כבוד היו"ר, בהתחלה, שהציבור מיואש מצד אחד, מצד שני אתה רואה שרק מדליקים פה גפרור והכול ניצת, כי אי-אפשר ואנחנו לא מוכנים לספוג יותר. ולכן מה שראינו אתמול, באמת אחרי בסך הכול שלושה ימים, פחות, יומיים וחצי של רעש תקשורתי ורעש ציבורי וירידה במכירות, שהם כאילו לכאורה רוצים לשים פלסטר ולהגיד: טוב, נדחה את העלאות המחירים לשלושה חודשים. מצד אחד, כאילו ניצחון, נכון, הינה, הם מגיבים ללחץ צרכנים; מצד שני, פלסטר, כי עוד שלושה חודשים הם יחכו שיירגע, שנתעסק עם משהו אחר, בלא יודעת מה, בטילים, בקורונה, בכל דבר אחר שקורה פה במדינה הזו כל דקה וחצי, ולא נסתכל על זה שמעלים את המחירים. עכשיו, אוסם הודיעה. מה קורה עם שסטוביץ? מה קורה עם דיפלומט? הם לא הודיעו. ולכן המחאה הזו חייבת להימשך, והיא תימשך ותתרחב למוצרים נוספים ולחברות נוספות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. לינור, חרגת משתי דקות, אבל אמרת דברים נוקבים. רק את צריכה, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם – המנהל של סניף "סופר בונוס". << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> מדהים. מה שסיפרת מדהים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מתועד אצלי בטוויטר מלפני חודש. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> זה מדהים, ומה שאני רוצה לומר, שזה גם באמת המסר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא החל את המחאה הזאת, אנחנו הצטרפנו אליו, ועדת הכלכלה, ואתם הצטרפתם אלינו. אבל זה הכי טוב, טוב שעשיתם את זה. צריך לתת קרדיט לזה שבנה את האוהל הראשון. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והאיש מ"סופר בונוס" בנה את האוהל, ואף אחד לא האמין לו, לאוהל. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> יש משהו יפה בזה שהוא אלמוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אף אחד לא האמין שהאוהל הזה יתרומם. והאוהל הזה מתרומם, והם טעו בהערכת הסיכונים. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני מסכימה. אני רק רוצה להגיד משפט סיום. אני חושבת שאין פה קרבות על קרדיט, אני חושבת שכולנו פה באותה הסירה, וזה בכלל לא משנה מי מתחיל ומי לא. מה שמשנה זה לאיזו תוצאה נצליח להגיע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתי הדיון שאנחנו יזמנו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יזמנו את נושא יוקר המחיה, צירפנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת הצעה לסדר, אתה יודע את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתי הדיון שלנו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צירפנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין בעיה, זה בסדר גמור, אתה היושב-ראש, רק תגיד לנו את השעה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם תגיד לנו, נבוא אחר כך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, צירפנו את הנושא שלכם, ועוד מעט מתחיל סבב חברי כנסת, עוד רבע שעה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע שזה לא צריך להיות כך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מדבר על סבב. אני שואל מתי הדיון שיזמה חברת הכנסת לזימי ואנחנו. תגיד לנו מתי, זה הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד שעה ורבע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נחזור עוד שעה ורבע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז נלך ונחזור עוד שעה ורבע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אל תלכו, אתם מוזמנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל בשביל מה? למה? למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי. מה את אומרת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכאל, אתה יו"ר ועדה, אתה יודע איך זה אמור להתנהל, אני לא צריכה לספר לך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיונים אחרים בדרך כלל חברי הכנסת מציגים. מה נגיד אחרי שתקיים את הדיון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, אז יהיה לכם דיון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש פה קבוצת חברים שרוצים לדעת מתי. עוד שעה ורבע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איחדנו. אם אתם לא רוצים איחוד נסיים את הדיון הזה ונתחיל את שלכם. מיזגנו את הדיונים, אז מה שתחליטו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שתחליט, הכול בסדר. אין בעיה, בסדר גמור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אתה מקיים את הדיון בפועל, ואתה לא נותן לנו לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועדת הכלכלה יזמה דיון על יוקר המחיה, קיבלנו פנייה שחברי כנסת גם יזמו דיון בנושא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה קיבלנו פנייה? היית במליאה יחד איתי. היית במליאה איתנו, עשינו על זה דיון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נשיאות הכנסת קיבלה החלטה, יש כללים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה, מיכאל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפילו אם זה כפי שאתה אומר, כח"כים יש לנו מה להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא מתקיים בזכותכם, הוא נקבע לפניכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מסתבר שלא. אז אנחנו דיון נפרד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מגיע לנו את הדיון שלנו, מיכאל, זה בסדר גמור. יש נוהל, עשרה ימים. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> הדיון הזה לא היה מתקיים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איחדנו את הדיונים. אתם רוצים להפריד אותם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה איחדת אותם. הרי אם זה מאוחד אנחנו מדברים אחריך. אם זה לא מאוחד, הפרדת את הדיונים, מיכאל, אז תגיד שהפרדת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה הפרדת, לא אנחנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תגיד לנו מתי זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו צריכים לדבר אחרי שאר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בואו נסכם. פינדרוס, שב, הבנו את המהלך, תודה רבה. בעוד עשר דקות אתן ליוזמי הדיון מהכנסת לדבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא ביקשנו לדבר, ביקשנו שיהיה דיון. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> חבר'ה, אבל זה אותו דיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז נעשה הפרדה בדיון. נעשה עכשיו שעה ורבע דיון על יוקר המחיה, ואז נתחיל את שלכם, ואתם תהיו ראשונים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מבינה, אם הוועדה זה אומר חברי הוועדה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, סגרנו, זהו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלנו על מה? על מה תעשה את הדיון שלנו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עאידה, חיברנו דברים. אני מכבד אתכם, אתם לא מכבדים אותי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> להפך, אנחנו מכבדים מאוד, אבל יש לנו את הזכות לשאול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיברנו את שני הדיונים, כי חשבנו שנכון לעשות את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אם חיברנו תן לחברי הכנסת להתבטא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו הוא מבקש להפריד את הדיונים, אתם תחליטו. אתם רוצים להפריד, הדיון שלכם יתחיל עוד שעה ורבע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אם חיברת תן לנו גם להגיד את דעתנו, למה יזמנו את הדיון בכלל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה החלטת, אתה תחליט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתם רוצים ביחד, בעוד רבע שעה חברי כנסת ידברו, כולל יוזמי הדיון. עכשיו תחליטו. ותודה על מה שעשיתם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה תחליטו? אתה כבר החלטת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לכם. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> כבוד היו"ר, אפשר רק משפט סיום? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, דיברת מעל שתי דקות. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> על הממשלה זה החלק הכי חשוב, אתה דווקא תאהב את המשפט הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לינור, לא, תודה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> טוב, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממונה על התחרות, לאור מכתבם של שר האוצר ושרת הכלכלה, מה עשיתם ומה בכוונתכם לעשות בעניין יוקר המחיה כנגזרת של המכתב הזה? << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> רשות התחרות תעשה, תמשיך לעשות, ועושה את התפקיד שלה, אני חייבת לומר, בלי קשר למכתב כזה או אחר. אדוני היושב-ראש, למרות שאפשר, לא צריך לבקש מאיתנו לאכוף את החוק, ולא צריך לבקש מאיתנו להיות נשכנים. אנחנו על השווקים האלה. אמרתי את זה גם בפעם הקודמת, בוודאי שתחום המזון הוא בראש סדרי העדיפויות של רשות התחרות. אם נזהה הפרה של החוק אנחנו נאכוף. אני אומר גם לאדוני על ההצעה שהייתה לו אליי לגבי קידום תיקון חקיקה שלא יאפשר למורשעים בעבירות הגבלים עסקיים, בעבירות תחרות, לחזור לכהן בחברות שלהם. אנחנו לגמרי רוצים לקדם תיקון כזה. נביא גם תיקון לוועדה הזאת בעניין יבוא מקביל, שאנחנו עובדים עליו בשיתוף של משרד הכלכלה ומשרד המשפטים כדי לאפשר גם, או לפחות לאפשר לנו לאכוף כנגד מי שפוגע, חלילה, ביבוא מקביל. אבל פעולות האכיפה של הרשות גם כנגד מונופולים שמנצלים את מעמדם ועושים פעולות לדחיקת מתחרים, גם כנגד חלילה קרטלים או חשדות לתיאומי מחירים, וחשדות לתיאומים בין מתחרים, אנחנו נהיה כאן. לא צריך להגיד לנו את זה. אני כן אומר שהאכיפה היא רק אם יש עבירה או הפרה של החוק. ולכן, כל עוד זה נמצא בתוך הסמכויות שלנו לא צריכים להגיד לנו מה לעשות, אנחנו יודעים לעשות את זה, ואנחנו על זה. בדקנו, וזה גם פורסם, בודקים גם עכשיו, מעבר לחקירה פלילית, אני שמה אותה בצד, אני לא מתייחסת אליה. אבל בודקים עכשיו את עליות המחירים האלה, לא כי אסור להעלות מחירים, אלא כי אם יש הפרה של החוק – יש גם את חוק המזון שאנחנו אחראים על האכיפה שלו – אנחנו נאכוף. אני מאוד שמחה על הדיון הזה, אני שמחה על ההתעוררות הציבורית. אני חושבת שהעיסוק הזה ביוקר המחיה ובהעלאות המחירים באופן ספציפי טוב שהוא נמצא על סדר-היום הציבורי. תמיד יש טענות על יוקר מחיה, הצרכן מרגיש את הקושי הזה בכיס שלו לא מהיום. אבל זה לא תמיד גורם לאנשים לשנות הרגלים, זה לא תמיד גורם לאנשים לצאת מאזור הנוחות, זה לא תמיד גורם להם להשוות בין החלופות לבין הספקים. ואגיד כאן סוד מאוד גלוי, כשחברה עומדת בפני החלטה האם להעלות מחיר או לא להעלות מחיר היא תמיד תמיד תשקול האם זה יהיה רווחי לה. אם יש חשש או אם היא תצפה שהעלאת מחירים תיגמר בהפסד היא לא תעלה מחירים. אם הצרכן ימשיך לקנות למרות עליית המחירים, בין אם כי אין לו חלופה – וזה נכון, אני לא יכולה לשבח את התחרות ברמת הספקים במדינת ישראל מעבר למה שהיא, יש בעיה תחרותית במקטע הזה, צריך יותר תחרות, צריך לקדם את הרפורמות שהממשלה הזאת התחילה, והיא מאוד מעוניינת לעשות, ולדעתי היא עשתה צעדים מרחיקי לכת בדבר הזה. בין אם אין לצרכן חלופות, בין אם הוא לא משווה, בין אם הוא לא מוכן לצרוך מותג אחר, אם החברה תחשוב שהיא תעלה מחירים וזה לא יוריד לה את ההכנסות ולא ייגמר בהפסד אלא ברווח, היא תעלה מחירים. וכאן אני שמחה על הדיון הציבורי הזה, כי עם כל הבעיות שיש במקטע הספקים במדינת ישראל, לכל מוצר במדף יש גם תחליף. וכשהציבור מודע, ומשווה, ורואה, ואכפת לו, אז גם לחברה כשהיא באה להחליט האם להעלות מחירים או לא להעלות מחירים יש סכנה. ואת הסכנה הזאת, ככל שאנחנו שומרים אותה חיה וקיימת, ככל שזה נכנס לתוך השיקולים, גם העלאות המחירים יהיו שונות. זה לא מוריד מהאחריות לא של רשות התחרות לאכוף אם יש הפרה, ובכל מקום שיש הפרה, זה לא מוריד גם לא מהמאמץ שלנו לעשות ולקדם רפורמות תחרותיות. צריך לזכור שלכל רפורמה תחרותית יש גם מחירים. עומד פה גם איגוד התעשיינים, כמובן גם בהיבט העבודה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סבבה. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> - - מקומות פרנסה ותעסוקה, גם בהיבט של כשרות, גם בהיבט של בריאות ושל תקנים, תמיד יש אינטרסים שאם אנחנו מסתכלים רק על הכיס של הצרכן, ועל איך אנחנו מורידים את החסמים, זה עובר דרך אינטרסים שנמצאים באמצע. וכשיוקר המחיה נמצא על השולחן מוכנים לעשות ויתורים יותר כואבים גם בהיבט הזה של הרפורמה. ואני מרגישה שהממשלה הזאת לחלוטין מוכנה לעשות את הדבר הזה, וחלק מזה זאת באמת המודעות הציבורית, שבעיני היא מאוד מאוד חשובה לעניין הזה. אז אני אומרת פה בשם רשות התחרות, אנחנו נאכוף את החוק במקומות שיש עילה לאכוף את החוק, ונמשיך לשרת את הממשלה, ולתת לה את כל מה שאנחנו יכולים כדי להביא בסיס כלכלי מבוסס נתונים כדי לקדם עוד ועוד רפורמות תחרותיות. אני מרגישה שהקרקע מאוד בשלה לקלוט את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. פרופ' זליכה בזום, בבקשה. << אורח >> ירון זליכה: << אורח >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני, תודה רבה חברי הכנסת. אני אדבר בקצרה, ברשותכם. ממיטב הבנתי, הממשלה העבירה מסר חד-משמעי לציבור המונופולים שהחגיגה החלה, והם יכולים להעלות מחירים ולנצל את המעמד המונופוליסטי שלהם על ציבור הצרכנים, שפשוט נעשק. היא עשתה את זה בכמה צורות. אני לא חושב שזה המקום. אני רוצה להתמקד דווקא בצעדים שהממשלה יכולה לעשות, והכנסת יכולה אולי אפילו ליזום כדי לגרום למסר הזה להשתנות. ואני רוצה להציע חמישה צעדים. צעד ראשון, להחליט - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> סליחה על קריאת הביניים, אבל לא יכול להיות שיעלה מישהו ויגיד שהממשלה עשתה צעדים ולא לפרט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נירה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא היית בתחילת הדיון, לא יהיו פה שום קריאות ביניים. הדיון הזה טעון והוא ינוהל, ויהיה לך תור לפי זמן הגעתך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת זכות פרלמנטרית שלנו. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> היא צודקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> הוא שיקף את המציאות, מה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל היא צודקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, ירון, תמשיך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל נירה צודקת, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, אביר קארה. קדימה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> פרופ' זליכה אפילו לא אמר משהו, רק התחיל לנשום, מה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יברקן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא, כי הרפורמה ביבוא כנראה לא מבורכת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. זליכה, תמשיך. << אורח >> ירון זליכה: << אורח >> תודה. בכוונה צמצמתי את תחילת דבריי כדי לא להיכנס לוויכוח שעלול להיות - - - , ולכן אני נכנס ישר לצעדים שאני מציע שהממשלה תעשה, ואני מציע שוועדת הכלכלה אולי תיזום אותם. ראשית, רשות התחרות חייבת להכריז על כל היבואנים הבלעדיים בישראל כמונופולים. שנית, בדומה לנעשה בתחום הרכב מ-2012, בחוק הרכב שחוקק בעקבות ועדת זליכה נאסר בתחום הרכב על יבואן לחתום על הסכמי בלעדיות עם היצרן בחו"ל. אני מציע לאמץ גם את הצעד הזה. שלישית, אני מציע לאסור על מונופול בתחום היצור המקומי, כמו אוסם לדוגמה, להיות גם יבואן. הוא לא יכול להיות גם יצרן מונפוליסטי וגם לשלוט בשליטה משמעותית בתחום היבוא, כי כך אנחנו בעצם לא מאפשרים ליבוא להתחרות עם היצור המקומי. רביעית, אני מציע לבטל את כל המכסים, פירות, ירקות, מזון, מוצרים, שירותים, לבטל ביטול מוחלט. חמישית, אני מציע שהכנסת תחוקק חוק שמחייב את המונופולים לפרסם דוחות כספיים שקופים לציבור. אגב, בדומה למה שנעשה בבנקים ובחברות ביטוח, גם אם הן לא חברות בורסאיות, כדי שהציבור ידע, א'. עד כמה הרווחיות של המונופולים שוחקת אותנו; וב'. תסלח לי יושבת-ראש רשות התחרות, עד כמה רשות התחרות מפקירה אותנו. כיוון שהמידע הזה מצוי אצל רשות התחרות, הוא לא מצוי בידי הציבור, ולכן אנחנו לא יודעים עד כמה רשות התחרות מפקירה אותנו. והדבר האחרון שאני מציע זה בדומה למה שעשה בזמנו השר לשעבר כחלון, למנות חברות בקרה בין-לאומיות שלא תלויות במונופולים המקומיים, שיבדקו את הרווחיות של המונופולים המקומיות, בפרט במזון. אבל לא רק במזון, כדי שהציבור והכנסת ידעו האם הרווחיות שלהם היא עלות פלוס רווח סביר בהתחשב בסיכון, או שאנחנו המדינה הכי יקרה במערב מכיוון שהמונופולים פה פשוט שוחטים אותנו. ואני רוצה לסיים באמירה אחרונה לגבי רשות התחרות. רשות התחרות בשנים האחרונות, למיטב הבנתי, הפקירה אותנו, היא סירבה להכריז על היבואנים הבלעדיים כמונופולים, היא מסרבת להכריז על מונופולים חדשים. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אין יבואנים בלעדיים. אין יבואן בלעדי. << אורח >> ירון זליכה: << אורח >> יש עשרות מונופולים שלא מוכרזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוריאל לין, בלי הערות ביניים. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אין יבואן בלעדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוריאל לין, בלי הערות ביניים, בבקשה. << אורח >> ירון זליכה: << אורח >> והיא מסרבת לאכוף את החוק. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> לא, פשוט זאת הטעיה של הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נעים לי להוציא אותך כי אני מכבד אותך, עוד הערה אתה יוצא החוצה. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אני רק אומר שזאת הטעיה של הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוריאל, אוריאל, די, מספיק. ירון, משפט סיום. << אורח >> ירון זליכה: << אורח >> והיא מסרבת לאכוף את החוק שאוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים. משפט סיום לממשלה. הממשלה צריכה להבין שאנחנו בפני גל אינפלציוני שלא יסתיים עכשיו, ולכן היא צריכה להיות מאוד זהירה. היא לא צריכה לאשר ייקור של המוצרים המפוקחים כפי שהיא עשתה לתנובה ולשטראוס לפני חודש; היא לא צריכה להעלות מיסים שמייקרים את המחירים; היא צריכה לספוג את העלייה של מחירי הדלק והחשמל לפחות באופן חלקי; היא צריכה להיערך לעליית ריבית; והיא צריכה גם להיערך למשבר הכלכלי שצפוי לקרות לנו גם בגלל התייקרויות המחירים וגם בגלל הבועה שהולכת ומתפוגגת בארצות הברית. יש בועת שוק הון בארצות הברית, זה לא הנושא של היום, אבל גם לזה היא צריכה להיערך, והיא לא נערכת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. יוזמי הדיון בכנסת, אתם רוצים להיות הדוברים הראשונים בדיון משותף או להתחיל - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש נוהלים בכנסת, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין נוהלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש נוהלים בכנסת, אתה לא תייר פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פינדרוס, תענה לי על השאלה. אתם רוצים להתחיל? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו רוצים כמו שעובד בנוהל בכנסת. מה שעובד בנוהל זה מה שיהיה. לא רוצים כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז טעינו, חיברנו את הדיון שלכם לדיון שלנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו רוצים שיהיה מה שיש בנוהל בכנסת. רוצים את מה שעובד בנוהל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז נעשה לכם דיון. ב-10:15 הדיון שלכם יתחיל. נדבר לפי זמן הגעתם של הדוברים. נעמה, את הגעת ראשונה, את יכולה לדבר בדיון הזה. שלוש דקות לכל חבר כנסת. הדיון שלהם יתחיל ב-10:15. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אחזור ב-10:15. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, בבקשה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני אתן לך את זכות הדיבור שלי אחרי נעמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מחפש זכות דיבור, אני רוצה שזה יתנהל כמו בנוהל. והוא עוד כועס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאוד כועס. מאוד כועס עליך. תודה לך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> מה, זאת פעם ראשונה שאתה רואה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בן אדם יוזם דיון, והוא עוד כועס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, צא החוצה, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני יוצא. (חבר הכנסת יצחק פינדרוס יוצא את אולם הוועדה.). << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אשתדל להקיף את כל הדברים שצריך להקיף כאן, כי הדיון הזה הוא דיון שבעיני הוא רחב יותר מהסל בסופר. בעידן הגלובלי כוחם של תאגידים הפך להיות גדול משל מדינות. ונדמה שגם בישראל התאגידים חושבים שכוחם גדול מכוחה של המדינה. ואנחנו צריכים להראות לתאגידים שהם טועים, לא רק מבחינת הבהרת מיהי הישות שפה במדינה אמורה להיות בעלת הכוח, אלא גם בגלל האינטרס הציבורי, שכמובן הוא פועל יוצא מזה. אני חושבת שאנחנו גם מדברים פה על עליית המחירים, ואני רוצה דווקא לדבר על זה שצריך לדבר שיח אחר לגמרי שהוא הורדת המחירים. יוקר המחיה בישראל לא מתחיל מעליית המחירים במשק, ואוזלת היד של המערכות, כולל רשות התחרות, לצערי, ניכרת בעליית המחירים כולה. היה פה דיון שגם יזמתי, דיון מיוחד על הכספומטים לפני כחודש וחצי, וסגירת הסניפים. בזמנו רשות התחרות אמרה שאין פה כשל שוק, למרות שיש חברה אחת ששולטת ב-76% משוק הכספומטים בישראל. אבל זה היה משום מה נדמה שאין כשל שוק. ואני חושבת שהגיע הזמן לקחת ברצינות את הסיפור הזה של יוקר המחיה כולו. עליית המחירים הוא סימפטום לאוזלת היד המערכתית ארוכת השנים יותר מדיי, והציבור הישראלי משלם בכיס, בעוד שהשכר נשחק. שכר מינימום פה הוא מבזה, הוא כזה שגם אם שני בני זוג או משפחה מרוויחים שכר מינימום הם חיים בעוני. בטוח. בטוח. לא ייתכן שתחת זה גם עולים המחירים. עכשיו, מה זאת עליית המחירים? אנחנו מדברים פה על הפסטה, וזה חשוב, כי בסוף כולנו הולכים לסופר, וחוזרים עם סל גדול מדיי. אבל עליית המחירים היא זה שתשלומי ההורים עלו השנה בחינוך, נושא שחשוב לך, מיכאל. בכלל, כל השירותים החברתיים התייקרו, החשמל, זכות יסוד בעיני, בדיוק כמו מים, התייקר, ועכשיו עולה. וזו עליית המחירים לא פחות, וזה לא ייתכן. אבל יותר מהכול, שחיקת והזנחת השירותים החברתיים. ולתוך כל זה אנחנו רואים שתאגידים וחברות עושות מה שבא להן. והן יכולות לברבר לנו על מכסים, ועל התייקרות, ועל חומרי גלם. בישראל הסל מלכתחילה יקר יותר, וזה שיח שבא לשים איזושהי מעטפת על המציאות עצמה, שמלכתחילה ללא קשר אמורה להיות ירידת מחירים, וזה תחת התחזקות השקל יש לומר. אז אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא להשתמש בכל שוט. וכשאמרתי את זה לפני כמה זמן צחקו, מה הממשלה יכולה לעשות, זה בדיוק הכוח של התחזקות התאגידים מול הממשלה, שנדמה שאנחנו כבר חלשים מול הסיטואציה. אנחנו חזקים מול הסיטואציה. רק איום במכתב מסכן על מחירים בפיקוח תראו מה עשה. וצריך לזכור שהסיפור של אוסם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אולי תכניסו אותם לכלא כי הם מעלים מחירים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אתה על שתי קריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, בלי הערות ביניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך לזכור שהסיפור של אוסם הוא לא מספיק. אין פה ניצחון לציבור, יש פה חברה שעשתה הערכת נזקים והחליטה לדחות בשלושה חודשים, וזה לא מספיק. ואנחנו צריכים לחייב אותם למשהו אחר לגמרי, להורדת מחירים. בכלל, אני רוצה להגיד משהו על מוצרים בפיקוח. מוצרים בפיקוח זאת סוגיה כאובה, היא מעלה שאלות. למשל, טייגו אותי היום בפוסט חשוב על חולי צליאק שרגישים לגלוטן, מה הם משלמים על לחם. למה זה עדיין לא נכנס לפיקוח? המוצרים שלהם אמורים להיות מוצרי צריכה בסיסית עבורם בגלל שהם חולים במחלה. על תזונה בריאה, אני רואה שיש במערכת את דורית אדלר, מה אנחנו צריכים להכניס לפיקוח, האם אנחנו צריכים להכניס. דיברו על קטשופ, ממש ממש לא. אנחנו צריכים להכניס פיקוח על ירקות ופירות ומוצרים שיחייבו את הציבור, יחנכו את הציבור, סליחה, לאכול בריא יותר ולדאוג לבריאות שלהם. זאת אחריות שלנו דרך האופציה הזו. כמובן, מוצרי תינוקות ועוד. יש לנו הרבה מה לעשות ויש לנו הרבה שוטים, ונדמה שכולנו מתנחמדים. אז אני רק רוצה להגיד משפט סיום. התפקיד של הממשלה לא לעודד חרם צרכנים, את זה הציבור יודע לעשות טוב מאוד. עשיתי את זה בעצמי, עשור מחיי אני מפגינה מול עוולות. היום אני במקום שבו אנחנו צריכים לעשות מעשה. אנחנו לא צריכים לעודד לחרם צרכנים, הציבור עושה את זה טוב, זה תפקידו. תפקידנו להפעיל כל אופציה שעומדת לרשותנו כדי לשנות את המציאות הזאת. ואני רוצה להגיד על שינוי השיח, לא על עליית המחירים, אלא על רמת המחירים הגבוהה גם ככה. אנחנו צריכים לדבר על הורדת מחירים, ואולי אז החברות יתעוררו על עצמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. ומסכים איתך לגבי המשפט האחרון, תפקידנו פה לגרום לממשלה לעשות את המשימות שלה בתחומים הללו, אבל גם לתת גב לציבור וגם ליוזמות שעולות מהשטח ומהחברה האזרחית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גב בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזאת תנועת מלקחיים, מה שממשלה עושה ומה שחברה אזרחית עושה. אני קורא לזה "תבונת הצרכנים", זה לא חייב להיות חרם צרכנים. גיא לרר מהיוזמים, בבקשה, גיא. וגם אם אתה יכול להתייחס להחלטה האישית שלך לעשות מעשה כזה לא פשוט, שיש לו השלכות במגזר העסקי והתקשורתי. בבקשה. << אורח >> גיא לרר: << אורח >> שלום לכם, חברים. קודם כול, תודה רבה לך על ההזדמנות, תודה רבה לך על הדיון, ותודה רבה לך באופן אישי שבאמת התחלת לשאת את הבשורה ואת הנושא כבר לפני חודש. לצערי, אכן הקשב הציבורי לא היה במלואו, אבל קרה משהו עם גל עליות המחירים האחרון. אני חושב שהציבור התחיל להבין שאין שום דרך אחרת, ובאמת הרגיש את רמת הזלזול, והתחיל להרגיש שאם הוא לא יעשה משהו אז שום דבר לא יזוז. גם החברות, בעיקר החברות הגדולות והיצרניות חטאו בזה שהן חשבו, והיו בטוחות, ואפילו ראינו את זה במצגות הפנימיות שלהן, שהציבור לא יעשה כלום, שהציבור בישראל אדיש. זו כבר הייתה הנחת יסוד מוחלטת. הוכח כאן שלא כך הוא. הן הלכו צעד אחד יותר מדיי. ברמה האישית שלי היה לי די ברור כשראינו את הלך רוח ואת רחש הציבור שלא צריך לשים לב להשלכות של הדברים, להתעסקות עם חברות גדולות, מפרסמות גדולות במשק. בהקשר הזה חשוב לי לציין את החופש העיתונאי שניתן לי בערוץ 13, בין השאר על ידי המנכ"ל אבי בנטל, להגיד: תשמע, למרות שזה עיסוק במפרסמים גדולים, תעשו את מה שצריך. ואני חושב שבסופו של דבר מה שחשוב עכשיו להבין מהרגע שבאמת היו השלכות, והתחלה של התפתחויות טובות וביטול חלק מעליות המחירים בגל הנוכחי, זה שיבינו, מכיוון שהרבה ממה שקורה עכשיו קורה במשרדים של יועצי אסטרטגיה ואנשים שמייעצים לחברות ואומרים להם איך בעצם להרדים את המחאה. אז זה מתחיל מזה שאומרים: תתעלמו, יום-יומיים זה יעבור. זה ממשיך עכשיו בזה שאומרים: אוקיי, נבטל, נדחה בשלושה חודשים, כמו אוסם. נעשה הנחות, נעשה כדי להראות איזה מחוות של רצון טוב, שלדעתי שחלקן ריקות מתוכן. וחשוב מאוד, אם אני יכול לשפוט על פי מה שאני רואה בציבור ובתגובות, הפעם זה לא ילך, הפעם הניסיונות להרדים, הפעם האקמולים האלה, הפעם הכותרות, חצי כותרות לא אפויות על צעדים שאולי נעשה וכאלה, זה לא ילך. הציבור מאס הפעם באמת. לא רק שהוא מאס באמת, הפעם הוא גם יותר חכם, יותר מודע, ויותר מבין וער לכל הדברים האלה שהם בעצם ניסיון להרדים ולטשטש אותו. העלינו אתמול פוסט מייד אחרי ההודעה של אוסם בפייסבוק הצינור שבו שאלנו בעצם: איך אתם מתייחסים להודעה הזו של אוסם? ואני רוצה להגיד שאם פעם זה היה באמת: יופי, תודה רבה, ניצחנו. אנחנו לא שם. כולם מבינים שהפעם זה לא עניין של יצרנית אחת ולא של חברה אחת, העניין הוא שציבור שלם מרגיש את המגף של יוקר המחיה על הצוואר. והפעם, בניגוד לפעמים אחרות, זה גם משפיל, כי אנשים יודעים שעברנו קורונה, זה משפיע כי הם יודעים שהם עצמם, חלק גדול מהציבור נמצא בתוך קשיים כלכליים, זה משפיל בגלל שיודעים כמה החברות, כמה היצרנים, כמה היבואנים – שהיום הציבור לא ממש מכיר את השם שלהם ואת השם של המנכ"לים שלהם, אבל בהחלט ייתכן שיכירו בהמשך – לא יודעים ולא מבינים כמה כסף הם עשו בתקופה הזו. הרי הם אלה שהתעשרו בזמן האחרון בגלל הקורונה, בגלל זה שאנשים נהרו לסופרים. הם חושבים שהציבור לא מבין את זה? הם חושבים שעכשיו הם יעלו מחירים ויתלו את זה במילים שכביכול אף אחד לא מבין, כמו: מדד התשומות, מדד התשואות, מדד הסחורות, מדד ההובלות, יטשטשו אותנו בשמות כאלה, וזהו, זה נגמר? אז אני רוצה לבשר להם, ואני מקווה שהם צופים בי עכשיו, זה נגמר. זה נגמר. הציבור חכם, הציבור מבין, הציבור קורא, הציבור מכיל אחד את השני ברשתות החברתיות, ומזין באינפורמציה, והשקרים והטשטושים האלה נגמרו. אם לא יקרו כאן דברים, וזה כולל גם צעדים ממשלתיים לעצירת יוקר המחיה אבל באמת, להיות כמו מדינות, אנשים גם מסתובבים בחו"ל רואים מה קורה, זה לא ייגמר. תרשמו מה שאני אומר לכם, זה לא ייגמר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך, גיא, ותמשיך בעשייה הזאת. רם שפע, בבקשה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> קודם כול, תמיד תענוג לשמוע את גיא לרר. בדרך כלל אנחנו משתפים פעולה בענייני קנאביס, היום גם בתחומים אחרים. שנית, תמיד תענוג לשמוע את חברתי נעמה לזימי, מתחבר מאוד. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא שמעתי מה היא אמרה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני בטוח שאתה הולך להתחבר גם לדברים שלה וגם לדברים שלי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מה היא אמרה? הפתרון זה להגדיל את ההוצאה הממשלתית, אין כמו זה, חבל על הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, לא להפריע. רם, תמשיך. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אין כמו אנשים שכבר הבטיחו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סגן השר, הספקת לדאוג לכל העצמאים שקורסים? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בטח, חד-משמעית, אנחנו גם נביא תוצאות די מהר. דרך אגב, המצב שאנחנו נמצאים פה, קרעי, זה בגלל מדיניות כושלת שלכם במשך שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, קריאה שנייה. קרעי, אתה בקריאה שנייה כבר מזמן, אז עדיין. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה, זה לא פג תוקף? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין פג תוקף. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> קארה וקרעי, מותר לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שתיים וחצי, עוד רגע אתה יוצא, באמת, אני לא צוחק. כן, רם. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> תודה רבה. כמו שאמרתי, תענוג לשמוע את חברתי לזימי, ואני בטוח שגם אביר קארה יזדהה עם הדברים שלה ושלי, באהבה. אתמול קראתי פוסט של חברתי אורלי בר לב, שהזכירה לי שב-2018 כשאוסם החליטה להעלות מחירים, דאז הייתי יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, אז ממש אותה התנהלות שהייתה פה, כמה ימים של טירוף. אני אישית שוחחתי אז עם מנכ"ל אוסם, וגם עם שר האוצר אז משה כחלון, ואפילו עשינו פגישות משותפות, ואוסם הקפיאה את עליית המחירים שלה. באותו זמן גם עליית מחירי החשמל נעצרה קצת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לכמה זמן זה השפיע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, אתה מפריע לניהול תקין של הדיון. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אבל כמובן שמה שקרה מאז זה שהמחירים עלו שוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה בכלל סגן שר בממשלה, יש לך תפקידים בממשלה. אל תפריע לדיוני הכנסת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> טוב. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> ופה אני רוצה לחזק - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מפריע לדיון. אני מבקש ממך כמה פעמים. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> גם יש לך אפשרות אחרי זה להגיב לנו ברשתות, כמו שאתה אוהב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רם, תמשיך. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני חושב שהדברים שנעמה אמרה הם סופר משמעותיים. בסוף השאלה היא מבנית איך המשק שלנו מתנהל, ואי-אפשר כל הזמן לא להתעסק בדברים הגדולים שקורים פה. וכן, הדברים הגדולים שקורים פה, ופה אנחנו מסכימים, זה שיש מונופולים, ויש שווקים שלמים שלא באמת מתנהלים בתחרות אמיתית. ופה רשות התחרות לצערי, זה גוף – אני לא מאשים אתכם, אגב, אבל המדינה לא באמת נותנת לו שיניים. ואז כל פעם מחדש רוצים שרשות התחרות תעשה משהו, ויבדקו, וקוראים לוועדת המחירים. ואנחנו יודעים שהתוצאות יהיו שהם יגידו שכנראה אין שום בעיה. אותו דבר ראינו רק בחודשים האחרונים בנושא החקלאות. אני שמח, אגב, סוגריים, שסוף סוף לא החקלאים אשמים ביוקר המחיה. איזה קטע, יש - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא שמעת מה רשות התחרות אמרו. אתה רוצה לקבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא בסדר. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אביר, יש עוד תחומים שלמים שיוקר המחיה עולה דרמטית וזה לא קשור לחקלאים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> איזה קטע מדהים. אז זה דבר שטוב שקרה לנו בימים האחרונים. אבל אני רוצה גם לדבר על פעולות פרקטיות. לאזרחים, לחברה האזרחית, לתקשורת, יש תפקיד מכריע. אנחנו לא צריכים לעודד אותם, כמו שנעמה ואני והרבה חבר'ה אחרים פה ממפלגות אחרות עשו לפני שהם באו. לאזרחים יש תפקיד, למחות, להתאגד, מצוין שהם עשו את זה. וגם אני כחבר קואליציה ודאי לא אעצור אותם מלעשות את זה כמו שניסו בעבר, ואני גם לא אחליש את המחאה. יש ערך גדול לציבור, זאת דמוקרטיה. לנו יש תפקיד לעשות פעולות מיידיות. בטווח הארוך כל הבדיקות של רשות התחרות, כל מה שנעשה, אפילו רפורמות ביבוא, שעל חלקן אני מברך, בסוגריים, גם בחקלאות אנחנו מוכנים בחלק מהדברים לפתוח את המכסים ליבוא, אבל זה הכול לטווח ארוך. בטווח הקצר, אני מסיים, יש שתי פעולות מיידיות שהממשלה יכולה להחליט שהיא עושה, הן אמיצות, הן לא תמיד פופולריות, אפילו בתוך הממשלה שאני חבר בה, אבל הן נכונות לציבור. האחד, והכי דרמטי, אפשר להשפיע על מחירי הגז. אם שר האוצר ושרת האנרגיה יחליטו שהם מתערבים באותו מתווה כושל שהיה אז, וגם אז יצאנו עליו לרחובות, מחר בבוקר אפשר להוריד את מחירי החשמל, ובתוך כך, הופ, הפלא ופלא, חלק גדול מהמחירים במשק ירדו. כי אותן חברות שמעלות את המחירים בטענות שיש להן בעיה בנמלים, והרבה דברים שאני מסכים איתם, אני מבין את הבעיה. מה לעשות, זאת דרך די פשוטה, היא יחסית מיידית, לפתור לפחות עכשיו את המצוקה, ולא לטווח ארוך. והדבר השני, אני בטוח שנסכים על זה, אפשר להחליט באומץ שלפחות לעכשיו, כי אנחנו מבינים שאין דרך אחרת, לפקח על המחירים החיוניים, כי אחרת שום דבר שנעשה, גם דברים טובים שאני ואביר מסכימים עליהם, לא ישפיעו בשבועות הקרובים, אביר. ולסיום, השכבות החלשות, אותם אלה שלא מעזים להעלות להם באמת את שכר המינימום לסכום סביר מספיק, הם נפגעים עכשיו יותר מאיתנו, ודאי חברי הכנסת, וגם יותר מהמעמד הבינוני גבוה שמסתדרים גם בעליות מחירים כאלה. להם אנחנו צריכים לדאוג, בשביל זה הגענו לפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> ותודה, מיכאל, על הרמת הדגל הזה תקופה ארוכה. לא אמרתי, ומגיע לך על זה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> נכון, כל הכבוד. רק ביקשת תחרות ואחרי זה לפקח על מחירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר קארה, אני כבר זהו, איבדתי סבלנות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא, רק רציתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, פעם אחרונה, מילה שלך לא במקום אתה בחוץ, זהו. סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. קודם כול אני רוצה לחזק את המבקשים את הדיון הזה, הדיון הזה חשוב. ואנחנו רואים את האמוציות שמתנהלות פה, אבל בסוף אנחנו מחזקים את האנשים שמחוץ לכנסת, שפועלים באומץ רב אני יכול להגיד, נגד המונופולים החזקים, להורדת המחירים. אבל אני רוצה שכולם, כל היושבים פה וכל מי שצופה, שלא יתבלבלו, זה לא קרה היום, זה לא קרה אתמול. זה כבר הרבה מאוד שנים. וכשהתיישבתי פה בוועדה ראיתי את גדי ואת שלמה קרעי, אמרתי שאני חייב לדבר לפניהם, כי אני יודע כבר מה הם הולכים להגיד. אז, חברים יקרים, בכל הנושא של חוק התקציבים שישבנו פה שעות ולילות על גבי לילות, ויושב-ראש הוועדה ישב פה ונלחם יחד איתנו, וגם יחד עם סגן השר, בכל הנושא הזה של היבוא – קראנו לו "יבוא מקביל", כי עד עכשיו זה היה יבוא מגביל בגימ"ל – ואחרי מלחמה מאוד מאוד קשה, הצלחנו לשנות ולהעביר את חוק ההסדרים הכול כך גדול הזה, שבתוכו נמצא הדבר החשוב ביותר, לאפשר יבוא מקביל, לאפשר להוריד את המחירים על ידי תחרות, על ידי זה שלא יהיו לנו פה שלושה מונופולים גדולים שינהלו את המשק, אלא הרבה מאוד יבואנים שיוכלו להביא מוצרים במחירים הוגנים. אז לפני שאתם מדברים אני אומר את זה כדי שכשאתם תדברו תבינו שזה נעשה, ובעוד שנה, אפילו פחות משנה, הנושא הזה כבר יהיה בולט לאזרחים ולאנשים שהולכים וקונים לא רק את הפסטה, אלא גם את העגלה לתינוק, וכן הלאה, וכן הלאה. כי זה הולך להיות במוצרי צריכה רבים וגדולים. לגבי הנושא של משרד הכלכלה, ואתם תדברו עליו עוד מעט, עשיתי קצת שיעורי בית. ואני רואה מה משרד הכלכלה עושה בראשות השרה אורנה ברביבאי בכל נושא, אם זה פעילות הוועדה הבין-משרדית בנושא של תיווך פירות וירקות, בנושא של חיזוק רשות התחרות והגדלת מכסות והורדות מכסים, והקריאה החזקה שעזרה יחד עם הציבור בנושא של עצירה ובלימת העלאת המחירים. אז דברים נעשים, ונעשים ללא הפסקה. וכשאתם תתחילו לדבר על הנזקקים, על אנשים שאין להם, אז כולם צריכים לזכור שהממשלה הזאת העלתה את קצבת השלמת ההכנסה ל-270,000 גמלאים, קצבאות הנכות עלו ב-2.7 מיליארד שקל, העלאת מענקים ל-12,000 ניצולי שואה שעלו מ-4,000 ל-6,500 שקל בחודש, וכן הלאה, וכן הלאה. וצריך לזכור שגם השבוע החיילים שלנו קיבלו 50% תוספת בשכר שלהם. אז לפני שאנחנו מתחילים להתנפל פה על הממשלה צריך לזכור שהממשלה עשתה ועושה הרבה מאוד למען הנושא הזה, ונזכור שהעלאת המחירים לא קרתה ביום אחד. שנים על גבי שנים שהם עולים ועולים ועולים. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> כל מילה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ומדי פעם זה מתפוצץ לנו בפרצוף. אז בואו נזכור את הדברים האלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, סימון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר לסכם את הדיון להגיד תודה לממשלה על עליית המחירים? זאת הרוח כאן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יעלה לך בקריאה ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה? אסור להעיר בישיבה הזאת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אסור, היום אין הערות. כלום, ישר. ראית איך הם ממושמעים עד שבאת? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שכחתי לעדכן אותך בקבוצת הסיעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סימון, קצר ולעניין, תודה. תודה שאתה קצר ולעניין. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז הקיזוז איתך מבוטל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב הראש. חבר הכנסת סימון, קודם כול, בינתיים העלאות המיסים שלכם בלעו את כל הצעדים האולי טובים שעשיתם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך ידעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש, תן לו לדבר, הוא לא הפריע לך, סימון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תשכח שלמעשה הרגתם את רפורמת היבוא כשהחרגתם אין-ספור מוצרים, אז בוא, אל תדבר איתי. וקצבאות הנכות שהזכרת היו בסך הכול השלמה של צעדים שאנחנו עשינו בממשלה שלנו. אבל לא זה הנושא כרגע. חברת הכנסת לזימי בכלל רוצה להלאים כאן את כל המפעלים ואת כל העסקים במדינת ישראל ולחלק תלושי קצבה לאזרחים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נתחיל בהסכמי שכר טובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, לא להפריע לו. הוא לא הפריע לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת האג'נדה הבולשביקית שלך, אנחנו יודעים אותה, ואין כאן שום שינוי שיח. פשוט אנשים התרגלו לאמירות האלה, והם מתעלמים מהם. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל היא לא מתכוונת לזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רק שתבין שידעתי מה הוא הולך להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, סימון, ידענו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה שקוף, זה אותו דבר, זה אותן מילים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סימון, אני לא הפרעתי לך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אלו אותם משפטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה שקר, זה לא נכון. זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ידענו שיישמעו פה דברים סותרים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כדאי שתעשה קצת יותר שיעורי בית, - - - יש לכם מספיק זמן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז שיגיד דברים נכונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אל תפריע לו, בבקשה. הוא לא הפריע לכם, אגב, הוא התאפק, אז תתאפקו גם אתם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו לחברי אוריאל לין, ידידי, האם אתם, אוריאל, תיתנו דוגמה אישית לממשלה ותהיו מוכנים להפחית, זמנית או באופן קבוע את המס, את דמי הטיפול שאתם גובים מהעסקים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יפה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 0.5% משיעור השכר שמשולם. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> למה לא להסיר אותו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם תיתנו דוגמה אישית, ותגידו: אנחנו נוריד את המס בשיעור מסוים רק כמחווה, כרצון טוב להתמודדות, אולי הממשלה תלמד מכם משהו. חברים, מדברים כאן על בעלי העסקים, מדברים כאן על אותם אלו שמעלים מחירים, וכמובן שמי שעושה את זה ומשתמש בכוח שלו כקרטל או כמונופול יש את הרשות לתחרות. גם הגשנו הצעת חוק, ואנחנו מתכוונים להקים יחד ועדת פיקוח שתפקח ותוכל לקבל נתונים ולוודא שאכן זה נעשה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> על מה נעשה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל יחד עם זאת, אי-אפשר להעלות את המים, ואת החשמל, ואת הדלק, ולתת העלאות מיסים, וחד-פעמי, שתייה מתוקה. הרי מה עשיתם כאן למעשה? מה הממשלה עשתה? אבן שטיפש זורק לבור, לבאר, צריכים הרבה מאוד חכמים כדי להוציא אותה. וכשמעלים מיסים, אפילו שהם נקודתיים, בסוף הם גורמים לגל, לאווירה של העלאות מחירים. כי רק כשדיברנו בוועדת הכספים על העלאת מיסים על החד-פעמי, עוד לפני שידעו בכלל מה נכנס לתוך המס, מה יוצא מתוך המס, כבר בסופרים כל המחירים עלו על כל המוצרים. אותו דבר שתייה מתוקה, אם העלו על שתייה מתוקה את המחירים, יעלו גם על השתייה הלא מתוקה. כי יש גל של העלאות מחירים, וזה מה שקורה כשאתם באים ובמקום כל ההבטחות שלכם של נוריד מיסים, נוריד את המס השולי, נוריד מס חברות, במקום זה עשיתם בדיוק את ההפך ויצרתם גל. ואתם יודעים מה, יכול להיות שמה שעשיתם הוא טוב, כי סוף סוף הציבור התעורר. לממשלה יש אחריות, הממשלה לא מממשת את האחריות שלה, ובעצם להפך, גרמה לכל הגל הזה. אבל הציבור אחראי, ועכשיו אנחנו שומעים שהוא עושה גם הרבה יותר מזה. ואני בהחלט מצטרף לברכות שלך, אדוני יושב הראש, לאותו אחד שהחל את המחאה הזו. המחאה הזו חשובה, והיא אולי או תשים סוף לממשלה או בינתיים תגרום לה להתעשת ולהוריד מיסים במקום להעלות מיסים ומחירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. משפט אחרון, אם אתה יכול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> משפט סיכום. אני חושב שבתקופה כזו שבאמת הציבור קורס תחת הנטל, צריך צעדים מיידיים של הממשלה, אפילו זמניים, על הדלק, לבטל את המע"מ על חשמל ומים. למה צריך מע"מ על חשמל ומים? מים. למה על מים יש מע"מ? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, צודק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תורידו את שיעור המס השולי, תעשו משהו זמני, שאולי יהפוך לקבוע, ותראו שלהפך, כשמורידים מיסים יש תחרות יותר טובה, והציבור וכולם בסוף נהנים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> שלמה, אם ייתנו פטורים ממע"מ לא יצטרכו להעלות מע"מ במקום אחר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. תודה רבה. אביר קארה, אתה מפריע. רון כץ, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אמרתי באופן זמני כתשובה לגל של העליות האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נא להוציא את אביר קארה החוצה. אביר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> שאלתי שאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תצא, אני לא יכול יותר איתך. בוועדות רגילות יש לי סבלנות לזה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מה אתה רוצה, אני לא מדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את הוועדה הזאת אי-אפשר לנהל עם ההתנהלות הזאת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> טוב, היינו בשתיים תשעים וחמש, נגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מספיק, מספיק. רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. בוא נוותר לאביר, הוא בסך הכול ממקום טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך, רון, דבר, אבל על העניין, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מקשיב פה בקשב רב מתחילת הדיון, ואני באמת חושב שאין פה נושא של קואליציה אופוזיציה בדברים האלה. ושמעתי את כולם, ואני מסכים איתך שגם היה צריך לחבר את הדיון הזה, ואתה צריך להוביל אותו, כי אתה גם מוביל אותו מהיום הראשון. הצטרפתי לפוליטיקה בסיסמה של איפה הכסף, בדיוק בדברים האלה, בשביל זה באתי בשם מעמד הביניים שקשה לו במדינה. ואני חושב שעשינו שינויים גדולים. החלפנו ממשלה שבמשך 12 שנה דאגה שישראל תהיה מקום קשה מאוד לחיות בו, והכנסנו בשבעה חודשים שאנחנו קיימים רפורמות אדירות. הרבה מאוד רפורמות שהובלנו בוועדה הזו, אם זאת רפורמת היבוא, והסיבים, והרבה מאוד דברים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והבנקאות הפתוחה, ועוד, ועוד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> והבנקאות הפתוחה, והרבה מאוד רפורמות שהעברנו, ונראה את התוצאות שלהם בחודשים הקרובים. אבל מה לעשות, היום לא מעניין את הציבור מה יקרה בחודשים הקרובים, מעניין אותו מה יקרה מחר בבוקר. ופה אנחנו צריכים להתערב, ופה אנחנו צריכים להרים את הדגל הזה, וזאת האחריות שלנו. ואני חושב שיחד עם שרת הכלכלה, שקשובה לנושא ועובדת יום יום בשביל לעשות טוב יותר לאזרחי מדינת ישראל, ויחד עם שרת האנרגיה שעובדת ממש עכשיו, קראתי ציוץ בבוקר שהיא בוחנת את כל הכלים שעומדים לרשותה איך אפשר להקל בתחומים שהיא אחראית עליהם. ביחד עם כל השרים שמחזיקים בתיקים הכלכליים במדינת ישראל אנחנו בתור כנסת צריכים לראות איך אנחנו עובדים ביחד בשביל מחר בבוקר, לתת פתרונות מעשיים. אבל זה לא מוריד את האחריות ממי שבסופו של דבר מספק את התוצרת ואת הסחורה למדינת ישראל. והמונופולים האלה צריכים להבין שנגמרה התקופה שאנחנו לא מתייחסים אליהם. רשות התחרות בהנהגה חדשה, דרך אגב, הולכת להיות מאוד דומיננטית בנושא הזה. אנחנו הולכים לבדוק רשת רשת, יבואן יבואן, ולהבין ולהציף. אם תהיה איזושהי בעיה התגובה תהיה קשה מאוד. וזה מסר שחשוב שישמעו מכולנו, בטח מהוועדה הזו, וזה מסר שחשוב שיבינו, ששרת הכלכלה אישית בודקת את הנושא הזה ועובדת בנושא הזה, ואני בטוח שאת התוצאות נראה בהקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך, רון. ארז וינר מנכ"ל וילי פוד, יש כמה חברות שטוענות שאפשר למכור מוצרים זולים בשוק, בבקשה, ארז, קצר ולעניין. << אורח >> ארז וינר: << אורח >> בוקר טוב, ותודה ליושב-ראש הוועדה. כן, אפשר למכור מוצרים במחירים תחרותיים, עם פערי מחיר משמעותיים אל מול מה שקיים בשוק. בסוף יש הרבה צדדים לבעיה, אני אתייחס לנקודה שלי. את שאר הדברים שמעתי בקשב, הם כבר עלו כאן קודם. בסוף לאזרח שנכנס לסופר יש, כמו שאמרתי, ב"סופר בונוס", הדוגמה שנתת, את האפשרות לבחור. התפקיד שלנו, של היבואנים הקטנים, הוא להביא את האפשרות הזאת לבחור. אנחנו בחברת וילי פוד מתעסקים לאורך שנים, ובשנה האחרונה בפרט, בלשים במדף את האלטרנטיבה, לא בלהתפשר על איכות, אנחנו מביאים את מיטב המוצרים מארצות המקור במחיר תחרותי. ומאחר שאנחנו חברה ציבורית גם צריכים להיות רווחיים אבל בצניעות ובהיגיון. אפשר להסתכל, כולל שכר המנכ"ל שלנו שמפורסם בדוחות, רחוק מהמספרים שציינת קודם. בשורה התחתונה, האפשרות לגשת למדף ולהרים גבינה צהובה ב-29 שקל לקילו, שהגיעה מהולנד ממפעל שמייצר 500 שנה גבינה, לא פחות איכותית מהגבינה של המתחרה ב-44 שקל לקילו לאותו מוצר על אותו מדף. ועדיין 70% ויותר קונים את המוצר היקר. זה אותו דבר באורז, זה אותו דבר בעשרות מוצרים נוספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בוא, זאת הגדרת הבעיה, תגיד לנו את ההמלצות האופרטיביות. << אורח >> ארז וינר: << אורח >> הפתרון מעבר לצעדים הנוספים שהוזכרו כאן הוא פעילות, כולל פעילות שהוועדה והכנסת תוביל, יחד עם גורמים אזרחיים, כמו הפעילות של גיא לרר, ואחרים, היא לחנך את הצרכן. אם באירופה 80% מהעגלה של הצרכן היא לא מותגים, בישראל המצב הפוך. אם נצליח לשנות את האחוזים, שבעגלה של הצרכן הישראלי לא יהיו 80% מותגים, יהיו 30%, 40% מותגים, יוקר המחיה ירד מאליו. וגם החברות הגדולות יצטרכו, מה שנקרא, לרדת במחיר ולהיות תחרותיות מחוסר ברירה. צעדים, חקירות, הכול בסדר, הכול לוקח המון המון זמן, ולא תמיד מביא את התוצאות המבוקשות. בסוף ההחלטה בידי הצרכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמעט התייאשתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין ייאוש בעולם. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני יושבת ומקשיבה מתחילת הדיון, ואני חייבת להגיד שהדיון הוא לא על כבודה של הממשלה הזו ולא על כבודה של הממשלה הקודמת. אנחנו באים לדבר על כבודם של האנשים הפשוטים, שחלק מהם גם בני המשפחה שלי ושלך ושל אחרים, שמגיעים לסופר וקשה להם בימים האלה, והם צריכים לעמוד בתור, ולפעמים לוותר על חלק מהמוצרים שניסו לרכוש, והם לא מוצרים מיותרים או מותרות, אלא הבסיסיים ביותר שהם צריכים להביא הביתה כדי לכלכל את המשפחה. על המותרות הם כבר ויתרו מזמן. אנחנו לא מדברים על אלה. אז בואו נצא מההתנגחויות. אבל אי-אפשר לא להתייחס לעובדה שהממשלה הנוכחית, שחרתה על דגלה ממשלת השינוי, צריכה לקבל החלטה באיזה צד היא נמצאת, בצד של התאגידים שמוכנים לדרוס את האזרח הפשוט, בצד של בעלי ההון שקיבלו מהממשלה הקודמת גם כן תמיכה והתערבבו בין אנשי שלטון לאנשי הון, או שהיא בצד של האזרח והיא הולכת לנקוט בצעדים מיידיים כדי להפסיק את עליית המחירים ואת יוקר המחייה שאנחנו רואים. ויש דברים שהם באחריות של הממשלה באופן מאוד ישיר, שהיא יכולה להתערב והיא יכולה להפסיק את העלייה הזו, אם זה בענייני חשמל, אם זה בענייני מים, אם זה בענייני ארנונה, וכו'. ויש דברים שהם באופן עקיף, הממשלה גם כן אחראית על להגן על האזרחים מהם, מהדורסנות הזו. ואני לא רואה שתפקידה של הממשלה, עם כל הכבוד והרצון הטוב של חברי הקואליציה, אבל הממשלה היא לא תנועת מחאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תצאו מזה, אתם כבר לא תנועת המחאה, אתם אלה שמקבלים את ההחלטות. ואתם אלה שצריכים באמת להוביל את הקו שאומר: כלכלת ישראל מהיום עובדת בצורה כזו שהיא לא דורסת את האזרח ואת המעמד הנמוך. זה השינוי שאתם נדרשים לעשות בענייני הכלכלה. ואי-אפשר לא לדבר גם כן, דיברתם על העלאה בקצבאות, בואו נהיה כנים, 500 פה, 300 שם, כאשר כל המחירים האלה יעלו. תאמינו לי, גם העלאת הקצבאות שעשיתם תיבלע, ולא תהיה, והאזרחים הוותיקים יישארו עם המחשבה על מה לוותר החודש הזה, על אוכל, או על תרופות, או על חשמל בחורף הסגרירי הזה. אני חושבת שהגיע הזמן ולא יכול להיות, לחתום על עסקת חבילה שדוחה את העלאת שכר מינימום לעוד שש שנים, או ארבע שנים, או חמש שנים, כאשר גם ההעלאה הזו בעוד חמש שנים היא מגוחכת, ולהפסיק את הקשר עם השכר הממוצע. צריך מייד להעלות את שכר המינימום ולהביא אותו ל-40 שקל לשעה, צריך להתערב ולהפסיק את העלייה שהיא בשליטה של הממשלה. תודה רבה על הרפורמות, אבל אנחנו צריכים לחיות עד שנראה את תוצאות הרפורמות האלה. לא להגיע עם הלשון בחוץ, ועם בריאות מקולקלת עד שנתחיל לראות פירות של רפורמות, שגם כן יש עליהן ביקורת. אז אני חושבת שהגיע הזמן שהממשלה, כל הכבוד שהיא אומרת: יאללה, תצאו, תמחו, אבל זה לא התפקיד שלכם. הציבור ידאג למחות בצורה שהוא רוצה למחות, אתם תקבלו החלטות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני, תיתן רק חצי דקה, אם אפשר, לאוריאל לין, יש לו תשובה לאתגר שהעמדתי לפניו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ניתן לו בהמשך, ואם תצטרף לוועדת הכלכלה תוכל למלא את מקומי לפעמים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ביקשתי. אמרתי בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל בינתיים לא הצטרפתם לאף ועדה, אז בהמשך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תדבר עם הקואליציה שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ענבר בזק, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> על זה השינוי. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> תודה. קודם כול, אני רוצה שוב להצטרף למברכים גם על הדיון החשוב, וגם על הקריאה שלך בתחילת הדיון להקים את הקבינט שיעסוק ביוקר המחיה, זה לא פחות חשוב מהקבינט הביטחוני, לא פחות חשוב מקבינט הקורונה. זה באמת צו השעה היום. אני יושבת פה מתחילת הדיון, מקשיבה לדברים, ואני מרגישה שחלק מהיושבים פה טיפה יותר מדיי מתעסקים בחיפוש אשמים. אז זה מאוד נוח ומאוד קל לחפש את האשמים. חלק אומרים שהאשם הוא בעליית המחירים העולמית, במונופלים שמנצלים את כוחם באופן ציני, היו גם אלה שאמרו שהאשם הוא בכלל הצרכן שלא מספיק מודע ולא משווה מחירים, האשם בממשלות הקודמות שהמדיניות שלהן עודדה את הצמיחה של אותם מונופולים, שהיא לא עודדה תחרות, היה את מי שאמר שהאשמה היא בממשלה הנוכחית שהעלתה מיסים. אני רוצה פשוט לקרוא למי שנמצא פה, בואו נשנה את הגישה, ובמקום לחפש את האשמים בואו ניקח אחריות אישית. ובואו נתגייס ביחד כל מי - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> איך נדע מה הכשל אם לא נחפש אותו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, בלי קריאות ביניים היום. היום אין קריאות ביניים. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כל מי שיושב בחדר הזה ייקח את האחריות האישית, כי כולנו מבינים שצו השעה עכשיו זה להילחם ביוקר המחיה. וטוב שהתעוררה המחאה הצרכנית, טוב שאנחנו מקבלים את התזכורת מהציבור מה באמת חשוב. יש הרבה מה שאנחנו יכולים לעשות. קודם כול לממשלה בהחלט יש אחריות, ואמרה את זה גם חברת הכנסת לזימי, אני מצטרפת לדברים שלה, יש הרבה מה לעשות, יש לממשלה תפקיד, היא צריכה לקחת את האחריות. זה הזמן לעצור. יש המון רפורמות נהדרות, ואני גם מצטרפת למה שחבר הכנסת רון כץ אמר, הוועדה הזאת ישבה חודשים ארוכים וקידמה רפורמות, שאין ספק שכשהרפורמות האלה יצאו לפועל, הם יחסכו מאות וגם אלפי שקלים בכיס של הצרכנים. אבל עד שהם יצאו לפועל יש עכשיו, יש את מחר בבוקר, יש את המשפחה הישראלית שהולכת לסופר וצריכה למלא את הסל. אז אני קוראת גם לממשלה לשבת עכשיו, לעצור ולבחון איפה אפשר לזרז את הרפורמות, כמו הרפורמה ביבוא, הרפורמה ברגולציה, הורדת מכסים, לבחון איפה הממשלה כן יכולה להוריד מיסים במקומות שבשליטתה, כמו החשמל, כמו קרקעות, שזה אחד הדברים שמאוד מעמיסים על הכיס של הישראלים, בגז, במים. אני רוצה גם לקרוא לאחריות אישית פה שלנו, של חברי הכנסת, במקום להיכנס ולחפש את אותה פרובוקציה, את אותו מקום ששוב, נורא קל, הכי קל לבוא ולחפש מי אשם, האם אשם מי שהיה פה קודם בממשלה, האם אשם מי שהיום. בואו נעצור את זה. בואו ניקח את האחריות האישית, ונגיד: אנחנו עכשיו מתגייסים למטרה הזאת. אני גם קוראת לחברי הכנסת לקחת אחריות אישית ודוגמה אישית בזה שבתקופה הקרובה נוותר על חלק משכרנו. יש מקום לכל אחד ואחת מאיתנו לעשות עכשיו למען - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - לשלם חשבון חשמל? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת שוב, אני אומרת דברים שאולי הם לא פופולריים ואולי לא נעים לשמוע, אבל הרבה יותר קל לשבת פה ולחפש מי אשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> בואו ניקח כל אחד את האחריות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ענבר, משפט סיום. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> משפט הסיום זה שאם כולנו נתגייס ונחשוב על הציבור בישראל, ואיך אנחנו עוזרים להם, ונפסיק להתעסק כל הזמן בעצמנו ובלחפש מי אשם, וניקח את האחריות, אנחנו נפתור את מהמשבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. אחרונת הדוברים תהיה נירה שפק. ננעל את החלק הזה ונתחיל את הדיון בהצעה לסדר כפי שביקשו חברי הכנסת. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, אני מבקש רשות דיבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה באותו דיון, אבל נפתח אותו מחדש. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אותו דיון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. לצערי, את חלק ממה שרציתי לומר אייחס למה שקיבלתי עליו שתי קריאות ממך כדי לענות לזליכה, שעלה ואמר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אחללה זליכה, אני מוכן לקבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לה לדבר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מוכן לקבל ממנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, קריאה ראשונה. נירה, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני, על זליכה אני מוכן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה תמיד אומר לכבד את המקום שאנחנו נמצאים בו אז יכבדו אותנו. לא יכול להיות שהמשפט הראשון שלו היה שהממשלה הזאת פרקה עול ונותנת, והפקרות, וכולם יכולים להעלות מחירים. אז האמירה הזאת לא יכולה לצאת בלא כלום. אז אני אגיד כמה דברים בהקשר הזה. קודם כול, בואו נזכיר, הממשלה הזאת היא תוצאה של ציבור שעמד שנים, מעל שנה, מעל שנתיים, וקרא למשהו אחר. המפלגה שאני גאה להיות בה, שגדלה כמעט פי שניים, היא תוצאה של אמון שניתן במפלגה, ואמרו שהיא תטפל במעמד הביניים. אז קודם כול אני רוצה לשים את זה על השולחן ולענות לו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ושדדתם אותו בתשעת החודשים האלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא סיימתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, קריאה שנייה. נירה, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הפעם זה לי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יו"ר לשעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אח, זה חבר, אבל היום יש לנו מצבים מיוחדים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> חבר, אני אומר - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה שהתנגד לרפורמה בסלולר, דרך אגב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היום הוא מצב מיוחד. אביר קארה, אתה כבר בשתיים נקודה תשע תשע, מספיק. נירה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כדי להדגים את דבריי וגם כדי שנשים את הנתונים ולא רק אמירות פופוליסטיות, אז אני רק לוקחת את דוח מבקר המדינה שבדק משנת 2017 מה נעשה במדינה בנושא הריכוזיות והעלאת יוקר המחיה, מה נעשה בממשלה, והדוח הזה מאשים גופים. הוא אומר לרשות התחרות, לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, למועצת הצמחים, למועצה הישראלית לצרכנות, למשרדי ממשלה: כלכלה, חקלאות, אוצר בריאות, שלא פעלו, ושם את הנתונים על הריכוזיות במשק, על הקמעונות האחודה, והיה מספיק זמן לטפל בזה, לכל אלה שפה מצקצקים. כן, אני אגיד, כי זה המצב שאנחנו קיבלנו, ומפה אנחנו צריכים להמשיך. וכל מי שפה יודע איך מנהלים ממשלה ומדינה, אי-אפשר לעשות הוקוס פוקוס, ולכן כן נעשים צעדים שאותם אפרט. לקחנו את אותם דברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק, נירה, תגידי לסיכום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני חייבת. אני אגיע, רק הפריעו לי כל כך הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשמישהו אומר לי בסוף דבריו "אני אפרט" אני מודאג. אז תסכמי, בבקשה. כמה משפטי סיכום. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זאת הדרשה של הרב מלול. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתם כל פעם מוציאים אותי מריכוז, וחבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל נתנו לכולם שלוש דקות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל הפריעו לי, וגם עכשיו, אז בואו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נוסיף לך דקה, אבל קדימה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אז בא משרד הכלכלה, ומינתה השרה ראשת רשות תחרות שבאה וקיבלה כלים ושיניים לטפל. ראו לדוגמה, רק פה בוועדה הזאת שלוש פעמים היו דיונים על זה. יישמנו את מה שלא נעשה קודם, עשינו רגולציות, הצפנו דברים. אני עוברת בין ועדות, לא רק פה, גם בוועדת הכספים, וועדת העבודה והרווחה, ואנחנו פועלים ויוצרים דברים. ואני אקח רק שני דברים, כי פירטו כאן כל כך הרבה. אז רק בנושא צרכנות נכונה ושקיפות, אני מזכירה שבוועדה עלו שלושה דברים, אחד מהם היה קבוצות ריכוז, השנייה היה ריכוזיות גאוגרפית שאנחנו צריכים לטפל בה, ושקיפות מחירים. אז אני אקח רק את - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אז היום אתם מתנגדים לחוק שלי בנושא צרכני מאוד. חוק צרכני, הממשלה מפילה אותו היום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני רוצה – מדד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי. מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בלי לבלבל במוח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מדד חודשי למחירי הצרכנים והשוואת מחירים, שקיפות מחירית, עידוד אפליקציות להשוואת מחירים. ובלי הצרכן החכם בסוף לא נוכל לפעול. יש כאן את הממשלה, יש כאן את הגופים שעליהם צריך לעשות את הרגולציה ואת הבקרה, ואת השקיפות, ואת הפעילות של האזרחים, שאותה שלא נחליף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תורידו מיסים ותפסיקו לבזבז כספי ציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קרעי, נראה לי שעניתי לך, אבל אם אתה רוצה עוד הפעם אז אפשר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תעני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, סיימנו. ששש, דממה. אנחנו סוגרים את החלק הזה, כמובן שיש עוד עשרות דוברים שרוצים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תן לאוריאל לין חצי דקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עוד עשרות דוברים שרוצים, נראה מה נספיק בפרק השני. עכשיו אנחנו מתחילים הצעה לסדר-יום בנושא התייקרויות מחירי מוצרי מזון וצריכה בסיסיים ביוזמת נעמה לזימי, מוסי רז, יצחק פינדרוס, עאידה תומא סלימאן, ודסטה גדי יברקן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה אותו דיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם ביקשו לפצל את זה, וכיבדנו את הבקשה. גדי יברקן, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי מה להגיד גם על ההצעה שלך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> די, כבר אמרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה? מה קרה? - - - פיצלו דיונים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני במקום עאידה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בעיה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני, בוקר טוב לכם. אדוני היושב-ראש, אני מאוד שמח על הדיון הזה, על היוזמה. הגשנו את ההצעה לסדר, חבריי שציינת כרגע, והחלטנו לאחד את זה, זה דיון חשוב מאוד וחשוב שהוא יקרה. אני רוצה לדבר בצורה מאוד עניינית עד כמה שניתן. עליית המחירים, בצורה הוגנת, לא התחילה עכשיו, היא לא התחילה בממשלה הזו. ואנחנו גם בממשלת הליכוד היינו צריכים לעשות הרבה דברים, ולצערנו הרב, מעט מהדברים לא נעשו, וגם בכך צריך להודות. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> פששש. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> זו האמת. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> מרשים, מרשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לדבר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 12 שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבן אדם ישב פה שעה ורבע ולא צייץ. חבר'ה, אל תפריעו לו. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> נתנו, רק פרגנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תפריעו. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> על כל דבר צריך להסתכל בצורה עניינית. ואני מסתכל על זה בצורה עניינית. ועכשיו, בואו נראה אם אתה תתחיל לפרגן לי גם על הדברים הבאים שאני אגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תישאר עם הדברים שלך. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> לא מתחייב. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אין סיכוי, אל תדאג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי התנצחויות, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> זה לא עניין של להתנצח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תיזהר שבסוף לא ישמרו לך מקום. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> תראו, א'. בנושא הכלכלי אני חותם על כל מילה שפרופ' זליכה אמר, ואני לא אוסיף עליה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אוי ואבוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> מסכים איתו על כל מילה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אחרי זה תראו לי את המחקרים שלכם, טוב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נירה, גדי יברקן לא הפריע לך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מונופולים, מונופולים. יש מונופול יותר גדול מהחקלאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מדברים על הוגנות בכנסת, ואתם לא מקיימים אותה בעצמכם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי סליחה מגדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אל תפריעו לו, הבן אדם שעה ורבע לא דיבר, למה אתם מפריעים לו? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי סליחה מגדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל אחד מכם דיבר והוא לא העיר הערות ביניים. בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לגבי הרפורמות ודברים שכרגע אתם מנופפים בדגל, אני אשמח מאוד שאם יש כאן עיתונאי הגון אחד במדינה, שיראה לי איזה דיון שאתם יזמתם בכל הרפורמות האלה מאז שנכנסתם, ולא רצף של הממשלה הקודמת. אם יש דבר כזה אני מאוד אשמח. שנייה, לא להפריע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אביר, תירגע, שב. אתה רוצה את הכדור שלי? אני אתן לך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שנהיה ענייניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא עבר לשפת הסימנים. תמשיך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני, תראה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר שאפילו תנועות הגוף שלו מערערות אותך, עם כל השרירים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה זה? תנועה מאיימת זה נקרא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, תוריד את השרירים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אביר, תסתכל אליי, זה מאיים עליו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אל תפחד, גדי. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אני אולי יכול לנצח אותו בריצה, אבל לא בהיאבקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך, גדי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אל תפחד, נגן עליך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> תודה, את תגני עליי, ודאי, אנחנו כבר יודעים. תראה, אדוני, אני חושב שבנושא של עליית המחירים צריך לטפל במונופול. זה לא קשור לפוליטיקה ולא קשור לשמאל ולימין, ותפסיקו להביא את הדיונים האלה לכאן, וכל אחד ממי שדיבר מהקואליציה אומר שהממשלה הקודמת עשתה ככה. אז, הינה, חסכתי לכם, אמרתי לכם את זה. עכשיו מה קורה? אלו אנשים שהשלטון תפס אותם לא מוכנים. בדרך כלל אנשים תופסים שלטון. במקרה הזה אלו אנשים שהשלטון תפס אותם לא מוכנים, כי לאף שר בממשלה לא הייתה שום תוכנית כלכלית, כי הוא לא ידע ולא האמין שהוא יהיה בממשלה הזאת עד הדקה התשעים בכפר המכבייה כשהחליטו שמקימים ממשלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כשייסדו את המדינה מחדש. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> לא רק זה, יש גם חברי כנסת שרים שבטוחים שיום העצמאות הראשון של מדינת ישראל זה ביום העצמאות הבא, הם בנו מדינה מחדש כאילו לא היה פה כלום. אני חושב שצריך כאן הוגנות וצניעות כדי לדבר על זה, גם מהצד שלנו. ואי-אפשר להטיל את כל הרפש, ואי-אפשר לקיים פה דיון ענייני כי הכול נהיה שמאל וימין, ביבי לא ביבי, וזה לא אמור להיות ככה. במשחק הזה אזרחי מדינת ישראל מפסידים, ובעיקר, בעיקר אלה שהולכים למכולת עם שכר מינימום. ו-90% אולי מחברי הממשלה הזאת לא ירגישו את זה בכיס, כי הם בחלקם הגדול מהאלפיון העליון. הם לא ירגישו את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גדי, דקה לסיום. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אני מסיים, אדוני. אז יכול להיות שהאנשים האלה לא ירגישו, אבל המון אנשים במדינת ישראל יפגעו מהדיון הזה. עכשיו, עוד מילה, אדוני היושב-ראש, תראה, הכול מתפרק לממשלה הזאת בכל תחום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> העיקר שאתה אומר שלא מדברים על פוליטיקה, ולא מדברים על הממשלה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> לא, אני אמרתי את זה בתחילת דבריי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה כבר שלוש דקות מדבר על הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סימון, אתה מהמכבדים, ואמרת דברים שאחרים התקשו לשמוע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גדי, אני אוהב אותך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת סימון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גדי, תשתדל לא לפגוע בממשלה הנוכחית כי הם רגישים. הם רגישים, אל תדבר על הממשלה הנוכחית. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> חס וחלילה, לא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא, אסור לדבר על הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחמד טיבי אמר שיש לך פה מעמד מיוחד כיו"ר לשעבר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כשיש התייקרויות אין לי מעמד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז, בבקשה. גדי, תסיים, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני מסיים אם לא יפריעו לי, למרות שאני אוהב את זה. תראו, הממשלה, כפי שאמרתי, הם הגיעו לשלטון במקרה. מה שקורה כרגע זה שמרוב שהם גם לא יודעים איך לנהל את הממשלה הם מטילים את הניהול של הממשלה על האזרחים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הלוואי. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> ככה בקורונה. עכשיו, מה הם אומרים? שר החקלאות, שהציבור יצא להפגין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, גדי. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> עליתם כדי לשלוט, כדי לנהל את הכלכלה, בינתיים, ואני אומר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אני מסכם, אדוני, הלוואי שהייתי מסכם את הקדנציה של הממשלה הזאת. ודרך אגב, עשיתם דברים טובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> דבר טוב מאוד שהממשלה הזאת עשתה זה להראות מאלו ממשלות להימנע בעתיד, ככה לא מנהלים מדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. תודה לך. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני. אני רוצה להתחיל עם שני דברים. אני מסכים שאחת הבעיות המרכזיות של עליית המחירים, ולכן אנחנו יזמנו את הדיון, זה הנושא של המונופולים והגופים הגדולים, שדרך אגב, הם לא ישראלים, הם קוראים לעצמם ישראלים, היום הם גופים בין-לאומיים מסין ועד שוויץ. אבל, אתה יודע, כשאתה אומר "תעשייה מקומית ישראלית" אתה בסוף קונה פסטה מאיטליה, אבל זה בסדר, אין לי בעיה עם זה. אני רק אומר שבסוף לממשלה יש אחריות בשני מישורים. קודם כול בוא ניקח את עליות המחירים שהממשלה עשתה פיזית. היום החשמל עלה ב-5.7%, זאת הממשלה. הדלק עלה, הממשלה שותפה שם במעל 50%, אני מזכיר לכם. אנחנו בחדר פה ליד בשלושה חודשים האחרונים העלינו בצווי מיסים, לפי דברי האוצר, מעל 4 מיליארד שקל אחרי שנה שגבו 20 מיליארד שקל מעבר לצפי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> העליתם, למה אתה אומר העלינו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גבינו מיסים חדשים של 4 מיליארד שקל. זאת אומרת שקודם כול נתנו איזושהי אווירת סוף עונה. ברור שאם הייתי מנכ"ל ועכשיו מעלים את החשמל, מעלים את הדלק, אני מרגיש נוח. הצרכן צריך לעשות, את המונופול צריך להפסיק. ואני נלחמתי בו, כן, גם בממשלה הקודמת, גדי, הייתי פה יחד עם מרגי ונלחמנו בדברים האלה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> שהם לא ישמעו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ניסיתי להילחם נגד ההחלטות ברגולציה פה, בגלל שהגיעו לפשרה בממשלה, עשו כזה, נישט אין ונישט אין, ניסיתי להילחם יחד עם חברי קואליציה, לא הצלחנו, מול שרים מסוימים שעמדו על ברקסים. אבל לא זה הנושא עכשיו. כרגע אנחנו נמצאים במצב שמעמד הביניים לא יכול לסיים את החודש. אם חבר כנסת יכול להגיד פה תוותרו על שכרכם זה אומר ככה, מעבר ל-20 מיליארד שקל שהאוצר גבה, מעבר ל-4 מיליארד שקל ניתן תרומה לאוצר, כי האוצר במצוקה. ניתן לו תרומה גם מהשכר של חברי הכנסת. אני מציע הפוך, להעלות את השכר של עובדי המדינה, להעלות את השכר של השרים ושל חברי הכנסת, שיהיה להם איך לשלם על הדלק. לא בגלל שאני צריך עכשיו העלאת שכר, הרי זאת הפקרות מוחלטת, המדינה גובה את הכסף הזה. כשהדלק עולה הממשלה שותפה ל-50%, כשהעלו את הסולר לתעשייה בגלל התמהול כי המשטרה לא יודעת לתפוס גנבים שמוהלים סולר, העלו את הסולר התעשייתי, העלו את המהילה, והם באים עכשיו לתעשיינים, כי לנו אין משטרה. במדינת ישראל אין משטרה. אני שמח שהאזרחים קמו ועושים סוף לדבר הזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עוד לא קמו. אני מקווה שיקומו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא פוטר אותנו כנבחרים. אנחנו צריכים לקחת אחריות גם על העלאת מיסים, גם על העלאת מחירים, וגם על המונופולים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> חזק וברוך. כל הכבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, וגם בפחות משלוש דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כשמדברים לעניין לא צריך הרבה זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אפשרי. זה אפשרי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> להעלות את שכר חברי הכנסת? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה מה שיפתור לך את הבעיה, ה-30 נורבגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה עוד יוזמי דיון שכבר דיברו. אתם רוצים לדבר או לתת לח"כים אחרים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש משהו קטן, רק משפט. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם תחזור לכנסת זה יחסוך יותר מאשר הורדת שכר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> פינדרוס, אני בכנסת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נציגי הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז משפט של לזימי וטיבי יגיד במקום עאידה. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משפט אחד. אני לא אחזור על דברים שנאמרו, היה פה דיון חשוב. צריך לזכור שכל מה שקורה קורה בהמשך לשחיקת השכר ושכר המינימום. כשבעסקת החבילה שהולכת לבוא אלינו הולכים לבטל את ההצמדה ל-47.5% לשכר המינימום, ועל ידי כך אנחנו עוד נראה הידרדרות בהקשר של סיום החודש של האזרחים. כי בשכר המינימום ההצמדה שכבר הייתה, וגם ככה היא לא גבוהה, הולכת להתבטל. אז צריך גם להגיד את זה שיש פה עוד מהלכים שהולכים מאוד להכביד על הציבור, והסיפור של ביטול ההצמדה הוא דבר שלא ייעשה ולא יעבור. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הלך להם במיסים. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אז איך אתם מונעים את זה? אתם בממשלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גדי, עזוב אותה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני פה מספיק כנה בניגוד אליכם בתענית השתיקה כשאתם הייתם בממשלה, אני כן מעזה לדבר. אז אולי תלמדו משהו מאיתנו, קואליציה שיש בה דיאלוג. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אני בניגוד אליך - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גדי, אתה לא צודק, תן לה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ויש בה דיון ויש בה עמדות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גדי, אתה לא צודק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תן לה, היא לוחמת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הינה, אין ימין ואין שמאל, כולכם שמאל כשמדובר בזה. אה, הינה, גדי גם בשמאל, הוא איתך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אביר, אתה החריג פה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה הקפיטליסט היחיד פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש. נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בכל מקרה, משהו אחרון, מיכאל. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני איש ימין היחיד פה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ממשלת סינגפור הפכה להיות בולשביקית. זאת ממשלת סינגפור שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר קארה, קרעי. רגע, נעמה, שתהיה פה דממה. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה דווקא על עליית מחירי החשמל. אני יודעת ששנינו הגשנו חוק לביטול ניתוקים, מיכאל, אז זאת פה קריאה חשובה של להגיד שעליית מחירי החשמל היא קודם כול הלחם והמים. כי אם אי-אפשר לאחסן מזון, ואי-אפשר לקרר את הבית או לחמם את הבית, או אי-אפשר להשתמש במכשור רפואי, אז כולנו פה דנים סביב עצמנו. הפסטה זה משהו אחד, אבל לא יכול להיות שמוצר יסוד כמו חשמל יילקח מאנשים בעוני כשאנחנו מייצרים אותם בעוני. אז אני רוצה להגיד גם פה שגם זה דבר כנראה החשוב ביותר שקשור היום בעליית המחירים, ואנחנו חייבים לבלום את הסיפור הזה, ולעשות כל שנוכל. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אחמד טיבי בשם עאידה תומא סלימאן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה לך ולעאידה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמעתי אותה אומרת לך בחכי כמאן אנא, משהו כזה בערבית. מאחורי הגב, שמעתי את הדיבור. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. האמת היא, לציבור, אדוני היושב-ראש, לא אכפת מי אשם, ממשלה קודמת, ממשלה נוכחית. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא משלם. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מבחינתנו שתי הממשלות גרועות בנושא הזה. כשלו. עכשיו, הממשלה הזאת נמצאת כמה זמן? אי-אפשר כל הזמן להגיד אחרי תשעה חודשים שזאת הממשלה הקודמת, ולהטיל את האחריות ולברוח מהאחריות לעליית המחירים. דלק – עלייה של 34 אגורות לליטר, שיא של שבע שנים, שיא, חשמל – 5.7%, גז, רכבים, מחירי דיור – 10% בשנה, פסטה, טואלטיקה, חומרי ניקוי, החד-פעמי הוכפל, שתייה מתוקה – 25%, שימורים, יבואנית המזון שסטוביץ – 12% ממוצע, אוסם, נסטלה, תנובה, מחירי הארנונה – 2% שנתי, כמעט כל מוצרי המדף בסופר עלו: דגים קפואים, טרה, חלב, טונה, קטשופ, סוכרזית, מרכך כביסה, במבה, אורז, מגבות נייר, מה לא? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> יותר קל להזכיר מה לא. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. מחישובים שנעשו, משפחה עם שני ילדים ורכב, אתה יודע כמה תוספת השנה היא צריכה לשלם בגלל המיסים ועליית המחירים האלה? 7,000 שקל בשנה. משכורת שלמה. הממשלה הזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ליה ספילקין עשתה את החישוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני עליית המים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הממשלה הזאת. אגב, וגם מה שאמר פינדרוס נכון, בעליית מחירי הדלק האוצר גוזר קופון, אז המדינה מרוויחה והציבור מפסיד, הוא קורס תחת הנטל. חשמל, הניתוקים של החשמל הם שערורייה אחת גדולה, גם מעלים את מחירי החשמל, ויש אנשים שלא יכולים לשלם. אני בא מחברה שלא רק שיש ניתוקי חשמל בגלל חוסר תשלום, אלא שאין כמעט יישוב שלא סבל מניתוק חשמל בשבועיים-שלושה האחרונים. השנה יותר מאשר בכל שנה. אני לא אומר שזה בגלל הממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה בגלל רע"מ. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בגלל חוק החשמל של רע"מ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל עבאס העביר לכם חוק - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא אומר שזה בגלל הממשלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא התחיל לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הניתוקים האלה בכל היישובים האלה הם בעייתיים ביותר דווקא בקור וסערה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שיהיה מה לחבר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> והכי קל להגיד: אה, זה בגללכם, זה כישלון. אסור שהמצב הזה יקרה. בסופו של דבר, אדוני, יש להעלות את מחיר המינימום, יש יוזמה של 40 שקל. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> למה לא 80? למה לא 90? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואני חלק מהיוזמה הזאת. כולנו פה חלק מהיוזמה הזאת, חוץ ממך, אביר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל לא 90? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בולשביקים, אנחנו לא חלק מהיוזמה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אם אתה כל כך נדיב, למה לא 90? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם חוץ ממך, קרעי, והכול טוב. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> למה לא 900? חבר'ה, למה לא 900? באמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חתום גם על היוזמה. גם אני חתום על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נשמות, אנחנו עוד נגיע לחצי כנסת, למה אתם ככה? לאט, לאט, אנחנו בונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> פינדרוס הזכיר את מעמד הביניים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לשירות הציבורי יעלו את שכר המינימום, לא לעסקים פרטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נא להתכנס לזמן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אתכנס. מעמד ביניים, מתחת למעמד הביניים אתה יודע כמה משפחות יש? החברה - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כמה אתה מוותר על המשכורת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> די, די, די, מספיק. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כמה אתה מוותר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> די, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> על כמה נורבגים אתה מוותר? אביר קארה, שני נורבגים תחתוך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> תאמין לי, זה כאין וכאפס לעומת הצמצומים שאפשר לעשות במגזר הציבורי. ממש מעט שאפשר לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי. אביר, אתה מפריע לדיון כבר יותר מדיי פעמים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כולם צריכים לתת דוגמה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה הכי יפה שהבעיה רוצה להציג את הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> די, קרעי, מספיק, נו, באמת. אתם רוצים שאני אוציא אתכם? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מעריך, רק בגלל ההערה של סגן השר, זו ממשלה שניפחתם באופן שערורייתי, 22 נורבגים, תסתכל בראי, ואולי צריך לקצץ אותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל אני לא נורבגי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר קארה, הגיע זמנך, דבר. אל תפריעו לו. אל תעשו לו מידה כנגד מידה. אביר קארה, תורך עכשיו. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אה, תורי עכשיו הגיע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. גם שעון לא מכוון מדייק פעמיים ביום. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> תראו, אז אני קודם כול ישבתי וחיכיתי פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה לא הבאת פופקורן, מיכאל? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> את השלוש דקות שלו הוא פשוט דיבר תוך כדי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני סגן שר, אנחנו מקבלים שש דקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו. אביר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> תראו, ישבתי והקשבתי פה בקשב רב, ואני רוצה להגיד לכם שלצערי הרב בנושאים הכלכליים בכנסת ישראל לאורך שנים אין ימין ושמאל, יש רק שמאל. מרבית ההצעות שהחברים שלי פה מדברים עליהן הן אותן הצעות מזיקות לאורך שנים. אני לא חושב שיש מישהו יותר מהממשלה הקודמת, כל ממשלה למעשה במדינת ישראל שעושה יותר נזק לאזרחים מאשר ההצעות שאתה שומע פה. כולנו מסכימים על הבעיה, יקר לחיות בישראל, היה מאוד יקר לחיות בישראל גם ב-2008, ב-2012 כשהדלק עלה כאן 8.26, היו פה מחאות חברתיות אדירות וצודקות. המחאה שיש עכשיו בחוץ היא מחאה צודקת, יקר לחיות פה, קשה לחיות פה. רק שאני חושב שחלק מהחברים שלי בכנסת לא רק שלא מצביעים על הפתרון, הם הולכים לייצר עוד בעיה. אז חלק מהדברים שהוצעו כאן הם בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רוצה להסיר אחריות וחושב שזה יפתור בעיות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> ואני רוצה לומר גם עוד דבר אחד, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, אם היה פתרון קסם כנראה ששר האוצר הקודם היה עושה אותו. הפתרון הוא לא פתרון קסם. הבאנו לפה לשולחן רפורמות אדירות. יש דברים שאפשר לעשות באופן מיידי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כמה אפשר לתלות ברפורמות האלו שלא יביאו לך כלום? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל רגע, מרגי, הן עוד לא נכנסו לתוקף, שנייה, תמתין שנייה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גם כשהן יכנסו לתוקף הן לא יביאו לך כלום. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל, מרגי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, איך זה מרגיש כשמפריעים לך לדבר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אגב, לזימי, אתם מעלים את שכר המינימום ב-100 שקל בשנה, וב-600 שקל בחודש את יוקר המחיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש, קרעי, לא להפריע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה מה שאמרתי, אתה אומר לי אגב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, נעמה, אני קורא אותך לסדר שתיים וחצי למרות שזה מתאפס כי זה דיון חדש, אבל באמת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני מבקש להוסיף לי זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, אנחנו רוצים שתרגיש איך זה מרגיש כשמפריעים לך לדבר. בבקשה, אביר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני בסדר עם זה, אני יודע לספוג את העניין. תראו, יש לנו הזדמנות חסרת תקדים בממשלה הזאת, ואולי ההזדמנות הכי טובה שהייתה אי פעם, כי יש לנו ראש ממשלה שאין לו קבוצת לחץ, או אינטרס, שיושבת לו על הראש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> והוא לא מחויב לציבור. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אין לו ועדים, הוא מחויב רק לציבור, זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, עזוב פוליטיקה, דבר על יוקר המחיה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> עוד שנייה, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא שליח של קהלת. הוא מחויב לימין הכלכלי האנרכיסטי, קהלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, מרגי, די כבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באיזה כתף קהלת? באיזה כתף קרן תקווה? תגיד לנו איפה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> די כבר, די, די. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> חבר'ה, אני מאוד גאה בקהלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שאנחנו עושים טעות, חבר'ה, יש לנו דוברים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני יודע שאת מאוד גאה בקרן ברל כצנלסון, את מביאה לכאן כל מיני דוגמאות, שעל אף אחת מהדוגמאות אף כלכלן בארץ לא יסתכל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, יש לנו דוברים, עובדים סוציאליים שרוצים לדבר, גופים, אנחנו לא מגיעים אליהם. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בכל מקרה, עובדים סוציאליים, אגב, שמקבלים שכר נמוך למרות שמגיע להם שכר הרבה יותר גבוה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, דיברת טוב. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל הם מקבלים שכר נמוך בגלל שההסתדרות גורמת לאי-שוויון במדינת ישראל. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש לתת לעאידה לדבר במקומי, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דפקת כניסה ויציאה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בכל מקרה, אגיד לכם מה אפשר לעשות, מה אנחנו כן יכולים לעשות. העברנו כאן את הרפורמה ביבוא, והיא תיכנס לתוקף רק ביוני, צריך להקדים אותה למחר בבוקר. הרפורמה ביבוא חולקה לארבעה חלקים שדיברנו עליהם: אחד זה מכון התקנים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ניתקתם אותו. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הדבר השני שהיה שם זה הרפורמה בתמרוקים, הרפורמה במזון הרגיש, וחשוב מאוד, אדוני היושב-ראש, אולי החשובה ביותר זאת הרפורמה בחקלאות. אפשר לחתום על הצו מחר בבוקר. מי שמונע את חתימת הצו אלו לא אנשי המקצוע. מי שמונע את חתימת הצו זה לא אנשים אחרים. מי שמונע את חתימת הצו לפתיחת השוק לתחרות, להורדת מכסים, להסרת כל המכסות ביבוא התוצרת החקלאית אלו פוליטיקאים וזאת פוליטיקה, וזה לא בצד המקצועי. הצד המקצועי של כולם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בממשלה הקודמת, נכון? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הממשלה הקודמת כמובן במשך שנים. אבל גם שם הייתה את אותה בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, תגיע למשפטי סיכום, בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני גם אסכם. יש כאן הרבה מאוד טענות, אדוני היושב-ראש, לרשות התחרות, אבל תקשיבו למה שרשות התחרות אומרת. רשות התחרות אומרת לכם שיש ריכוזיות מאוד גבוהה בענפים מסוימים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> צריך לטפל. יש לנו מנכ"לית חדשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מועצת החלב, מועצת הלול, כל הלובי החקלאי במדינת ישראל, אין מונופול יותר הרסני ממנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום , בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> תראי, חברת הכנסת נעמה לזימי, חשוב לי רק לומר לך שמונופול זאת לא עבירה על החוק. עבירה על החוק זאת חסימת תחרות. אתם יושבים כאן ומונעים מהשוק הישראלי לקבל תוצרת חקלאית תחרותית במחירים טובים. אתם הרבה יותר בעייתיים ממה שפוגעת - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> דיפלומט יבוא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו שומרים על הביטחון התזונתי של המדינה, אביר. וכל הסיסמאות שלך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, נעמה, תתאפקי ותשמעי דברים שאת לא רוצה לשמוע, כמו שהשמעת לאחרים דברים שהם לא רצו לשמוע. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> את פוגעת בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, כי את מגנה על מונופולים. עצם זה שביצים בישראל עולות 40 אגורות יותר מכל מקום אחר בעולם זה רק בגלל שאת מונעת מאזרחי ישראל ביטחון תזונתי טוב יותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אביר, איך זה יכול להיות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> החקלאי מקבל 40 אגורות - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני רק רוצה במילה אחרונה להתחבר לדברים של חברת הכנסת נירה שפק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 40 אגורות? איך 40 אגורות יותר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, משפט אחרון. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> 18 שקל יותר לתבנית ביצים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מחיר הביצה ירד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט אחרון, אביר. אביר, אתה לא שומע. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> משפט סיום. אבל אני רוצה משפט סיום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שמחה שרק אתה בעמדות שלך, זה המזל היחידי שיש לנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. תגיד אותו. נעמה, קריאה שנייה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הינה, תראו מה קרה לכל השמאל, קואליציה ואופוזיציה, יא אללה, איפה שאתם רוצים לפקח על מחירים, לאסור על תחרות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איפה אתה רואה אופוזיציה? זה רק הקואליציה של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, קריאה שנייה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הרגע היה פה חברך גדי יברקן, ולא חסרים לך חברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט אחרון. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בכל מקרה, ומרגי, תראה את מרגי, הוא ממש משתולל, שמאל כלכלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט אחרון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני עוד לא דיברתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, משפט אחרון. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין שנייה, משפט אחרון. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> שנייה, משפט אחרון, אני רוצה על זליכה, להתחבר לדברים שנירה אמרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד במשפט. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אותו פרופ' זליכה שכל כך הפכתם אותו לגיבור שלכם, הוא אותו אחד שהתנגד לרפורמה בסלולר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא נלחם בליכוד לא פחות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כשהוא התנגד לרפורמה בסלולר. היום מחירי הסלולר, ברוך השם, הממשלה הקודמת עשתה דבר טוב, הינה, הממשלות הקודמות עשו דבר טוב, ועשו את הרפורמה בסלולר. הלכו באומץ, והיום מחירי הסלולר בישראל הם מהנמוכים בעולם. לכו על זה בכל המוצרים, תחרות תחרות תחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. עכשיו שלושת הדוברים האחרונים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מקבלים את השירות הכי טוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שמחה שהעמדות הסהרוריות שלך לא זוכות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, די, די, נעמה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מי שמעודדת 40 שקל. אנשים צוחקים מזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בינתיים 43 חברי כנסת, ואנחנו עדיין סופרים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> יש לי אחיינית בכיתה ב', היא צוחקת ממה שאת אומרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אביר, אנחנו גם נגיע ל-30% - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה. נא להוציא את נעמה וקארה. נא להוציא את שניהם, בבקשה. קארה, צא החוצה. קארה, צא החוצה, בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> די, סיימתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> די. שלושה דוברים אחרונים: חבר הכנסת אלי כהן, מרגי, ומקלב; ואחרי זה כמה גופים, ככל שנספיק. בבקשה, אלי כהן. מרגי ומקלב, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין כבוד לסגני שרים היום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל נרשמתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין לנו פעם שנייה בינתיים. אם נספיק. יש דוברים בחוץ שלא הספיקו. אולי נספיק, נירה, אבל כרגע המצב קשה. אלי, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, על כך שאתה והחברים הנוספים יזמו את הדיון החשוב הזה. אני יודע שאתה רגיש והלב שלך נמצא במקומות הנכונים. אך יחד עם זה, מי שהיה צריך להיות מוזמן לדיון הזה אלו לא רק החברות העסקיות, אלא אלה קודם כול שר האוצר ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. בזמן שהם עכשיו מעלים את המחירים, את החשמל ב-5.7%, את הארנונה ב-1.9%, את הגז לבישול, את המשקאות הממותקים, את החד-פעמי. שרת התחבורה, במקום לבדוק את הטמפרטורה ברכבת, שתלך לנמלים ותבין כמה שם האוניות תקועות ובסופו של דבר זה מגלגל את המחירים. ולכן, נאה דורש נאה מקיים. הגורם העיקרי זאת ממשלה ישראל. ואני רוצה לומר לך גם את הנתון הבא, בתשעת החודשים הראשונים של שנת - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם הקודמת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לדבר, הוא לא הפריע לאף אחד. הבן אדם כיבד אתכם, אתם מדברים על הוגנות בשיח בכנסת, ואתם לא מקיימים את מה שאתם דורשים מאחרים. הוא לא הפריע לאף אחד, תנו לו לדבר. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הרוויחה חברת החשמל 1.1 מיליארד שקל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין הצדקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לו לדבר. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> חברה שכולה מוחזקת 100% בבעלות המדינה. אז במקום להעלות מחירים אפשר להוריד מחירים. ועם כל הכבוד, רשות החשמל צריכה ליישם את מדיניות הממשלה, והנוסחה שלה לא כתובה בדיוק באיזה פסוק כזה או אחר. והיא לא אחת מעשרת הדיברות, ובהחלט אפשר לבוא ולראות ולשנות אותה, ועשינו אותה בעבר. ולכן, אני חושב שאם באמת יש לך אומץ ציבורי, ואני יודע, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שיש לך אומץ ציבורי, תיזום דיון שבוע הבא, אבל שיגיעו לכאן שר האוצר וגם שרת הכלכלה. ואגב, אחרי שהם הוציאו מכתבים לחברות, אני מתכוון להוציא מכתב להם, ובדיוק במקום לשנות את שם החברות, לרשום "שר האוצר ושרת הכלכלה" קודם כול תעשו ותטפלו בכם. ונקודה אחרונה שתתייחס לנושא של רשות התחרות ושרת הכלכלה, שלא עושים שם השוואות מחירים, לא מקדמים את פתיחת השוק, דברים שהיו בעבר והם הרדימו אותם כי נוח להם. כי אנחנו יודעים בדיוק מי איתם. אבל אני חושב שעיקר הדבר צריך להיות דווקא לא מול התעשיינים, אלא מול היבואנים הבלעדיים, וזה הדבר המשמעותי שצריך לטפל בו. וכאן אני רוצה להאיר את עיניך, שהעברנו חוק שיבדוק את הנושא של היבואנים הבלעדיים, וחלק מהם - - - << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> ישירים. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> ישירים, אוריאל לין, אני לא מתייחס בנושא הזה לישירים או בלעדיים, ושיבואו ויראו ויבדקו אותם. והעברנו כאן בכנסת ישראל, קואליציה ואופוזיציה, כי אנחנו רואים את הרווחים של אותם יבואנים בלעדיים שבשנת 2021 היו רווחי שיא. והחוק תוקן, ויש להם כלים לפעול, אבל עד היום שלושה חודשים לא קראו ליבואן אחד, כאשר החוק תוקן ויש להם את הכלים. אז עם כל הכבוד, הדבר הראשון שצריך לעשות זה שממשלת ישראל תפעל לבטל את כל העלאות המחירים הדרקוניים שהיא עשתה בעצמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, וליוזמים. רבותיי, הכי קל ללכת ולנסות להגיב לכל דברי השטות וההבל ששמענו היום מחלק מהדוברים, חבריי חברי הכנסת. אני מבין שיש רגישות, אי-אפשר, צריך לתקוף רק את הממשלה לפני 12 שנים, את הממשלה הזאת אל תתקפו. ועכשיו, לרכבת הדוהרת הזו של המחירים העולים וההתייקרויות יש שני קטרים, הקטר הראשון זה המשבר העולמי, הקטר השני זו התנהלות הממשלה או אם תרצו אי התנהלות הממשלה. מלחמה במונופולים מתמהמהת. אחד מהם, רבותיי, המונופול הגדול ביותר זו הממשלה בעצמה, אם זה בדלק, בקרקעות, בארנונה, בנמלים. רבותיי, אני כבר זועק על הנמלים מעל שנה. שרת התחבורה מגחכת לי, משקרת לי, אומרת לי: פתרנו את בעיית הנמלים. כולנו משלמים על דמי המתנה, החניה, האחסון, למה? וארנון בר דוד עשה הסכם שתיקה עם האוצר, הוא מסרב להכניס עובדים לנמל אשדוד. לפרק את נמל אשדוד היום לאלתר לאור המשברים שקורים שם. כולנו משלמים על המחירים האלה. עכשיו, חברת החשמל לא הייתה איתי בממשלה. כל גוף ממשלתי ציבורי שרוצה לשנות אגרה או תשלום בודקים אותו. שיקום הגבר הזה, אחד בממשלה, אני עשיתי זאת לאורך כל הקריירה שלי, שיבוא ויגיד לפני כל התייקרות של החשמל: אני רוצה לבדוק את התייעלות חברת החשמל. אתם יודעים מה החלום השני של כל ילד היום? זה הייטק – 8200 כבר דילגתי, כי זה רק למשפחות מקורבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד שיבוא הבסיס - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה הייטק וחבר הנהלה של חברת החשמל. רבותיי, צריך אומץ, הממשלה צריכה להקים צוות מלחמה בהתייקרויות, זה מתפוצץ לה בפנים, אתם יודעים למה? ועוד משפט אחרון, לא אאריך. זאת צביעות, אכזריות לומר: העלינו קצבאות. העלו קצבאות לנכים בגרושים, לקחו להם מאות שקלים. נתנו קצבאות, מסכים איתם, חלק גדול, כולם יודעים, בקצבאות הזקנה, הבטחת הכנסה, כולנו יודעים לאיזה סקטור זה הולך. רובו המכריע לקבוצת עולים, אני לא מתנגד, הם באו לארץ, צריך לעזור להם. אבל להשתמש בקצבאות כדי להצדיק את הגל החזירי הזה של ההתייקרויות זה פשע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. דברים נוקבים. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם כולם שמעו את תחילת דבריך בדיון, אבל אני כן רוצה לעורר ולהציף אותם. ואני חושב שאתה צודק מאוד שבנושא של המאבק ביוקר המחיה לא צריך להיות קואליציה ואופוזיציה. אתה אומר, וזה נכון, המחאה הציבורית לא צריכה להוביל אותנו, אנחנו צריכים להוביל את זה, ואנחנו גם עושים את זה. אני חושב שוודאי בוועדה שלך, מתחילת הדרך, גם בדיוני התקציב ולפני דיוני התקציב דיברנו על עליית המחירים. אנחנו צריכים להתאחד, גם ככה כאיש קואליציה שהיינו הרבה שנים בקואליציה, העלינו את - - - (הפסקת חשמל) << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ראית מה זה להיכנס בקרטלים? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> חברת חשמל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - - רק אותך, קרעי, זה מיזם שלך. מקלב, שומעים אותכם, תמשיכו. בואו נראה אם גם בחושך אתם יכולים להיות בשקט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תרגישו מה זה אנשים שצריכים לכבות את החשמל בבית, לכבות את הדוד, את התנור, את המזגן, כי החשמל עולה להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, אם עץ נופל ביער ואף אחד לא ראה, אז האם הוא נפל? אם נוציא חבר כנסת בחושך ואף אחד לא ראה, האם הוא יצא? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אולי הוא יחזור בחושך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, כשדיברו מהאופוזיציה נכבה, ואז אתה דיברת שאתה מהממשלה ונדלק האור. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> המחויבות הראשונית שלנו היא לאזרחים, ואז הם לא מבדילים בין הקואליציה לאופוזיציה, זה קל מאוד להטיל את זה על אחרים. אבל אנחנו כן יודעים שבעיקר האוצר, לכוון את זה לכיוון האוצר, יש לו ניגוד אינטרסים, הוא מחפש עוד הכנסות על חשבון האזרחים במקומות שיותר קלים לו. ואנחנו צריכים לכוון את זה למקומות שהאוצר צריך להתערב, והממשלה יכולה לעשות את זה. לא האזרחים צריכים לעשות את זה. אם אנחנו יכולים לגלות כשל שוק ולשנות את זה בחקיקה, ואם זה בהוראות כאלה ואחרות, את זה הממשלה יכולה לעשות. אם אנחנו רוצים שהממשלה תתמרץ איפה שצריך להכניס באמת איזו סוג של תחרות, והיא יודעת איפה לגלות את הכשל, ואז לעודד כאלה שיבואו בתחרות עם הגופים, זה מה שהממשלה צריכה לעשות. עד עכשיו האוצר עומד על הדוכן, על הפודיום פה, וגם הוא אומר כל הזמן שהכול גן עדן, אין שום בעיה, עובדה שמדד המחירים לא עלה. אתם יודעים למה מדד המחירים לא עלה? ועוד בהשוואה לעליית המחירים? מפני שמדד המחירים בנוי גם מנסיעות לחוץ לארץ, ובילוי, ומלונות, ושם באמת אין היום. אבל אם אנחנו משחקים עם המשוואה ולוקחים רק את החלק של עליית המחירים, ומזה אכפת לאנשים, שם העלייה הייתה הרבה יותר גדולה מהמדד שלא עלה. ולכן זה מה שצריך להוביל אותנו. ואנחנו לא יכולים להטיל את זה על העלאת חומרי הגלם ועל ההובלה, זה לא נכון. והטענה המרכזית, התשובה הניצחת לדבר הזה, איך יכול להיות שהרווחיות של כל הרשתות ושל כל הגופים במשק היא רווחיות הרבה יותר גדולה. אם הם היו רק מעלים את המחירים צמוד למה שעולה להם יותר היינו צריכים לראות שהרווחיות שלהם היא אותו דבר כמו שהייתה קודם. וזה שיש להם יותר רווחיות זה סימן שהם מעלים את הדלתא הרבה יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנקים מביאים רווחים של מיליארדים בשנה. מיליארדים. הוגבל שכר הבכירים שם ל-2.5 מיליון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> של יחימוביץ'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלי, והאחרים, וגפני, כולם היו שם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הקשבתי לדבריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אתה רואה אדם אחד בחברת מזון שהכניס בתשעה חודשים 30 מיליון שקל. מאיפה באו ה-30 מיליון שקל? מהצלחת של אזרחים. תרוויח 4 מיליון. אבל אתם לא מתביישים? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה גזל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם לא מתביישים. תרוויחו, תחגגו, תהיו עשירים, אבל מדתיות, שזה נראות. איך אמרה בלובי 99? יש הערת אזהרה של חישוב הסיכונים, של אותה חברה אגב, לא צפויה מחאת צרכנים בקרוב, ולכן הכול סבבה. אז כנראה שצפויה. אבל צפויה גם עבודה של הכנסת ושל הממשלה, כי בלי זה לא יקרה כלום. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה מדבר על 30 מיליון, אבל המאזנים של כל רשתות השיווק גדלו במאות אחוזים, במאות מיליונים, לא בעשרות מיליונים. זה אומר שמישהו כאן לוקח על חשבון הצרכנים ומעלה את המחירים, ובזה צריך טיפול. זה נכון, אנחנו מעודדים את המחאה. אבל בסופו של דבר הם צריכים טיפול שלא רק שיורידו את מחיר הקוטג'. במאבק ציבורי הולכים על דברים מסוימים ושם הם נזהרים. מאבק יסודי רק ממשלה יכולה לעשות. הזהרנו ואמרנו שהעליות במחירים האלה, פעם תלו את זה בבריאות הציבור, ופעם תלו את זה באיכות הסביבה. ולמה מעלים תחבורה ציבורית ב-25%, אין לי תשובה למה העלו את זה, ולמה מעלים את הדלק, ושצריכים להגדיל את ההכנסות שלהם. זה דבר שכל אחד מאיתנו יודע, כשהחלב גולש אז הוא יוצא הרבה יותר ממה שהיה בשפה, הוא מוציא את זה, ואז זה מה שקורה היום. העלאת המחירים כשאתה נותן אפשרות לרשות מזון, רשתות השיווק, ולא משנה מה, להעלות מחירים, ואתה מאפשר את זה, המחירים עולים בהכול. וכשהכול עולה אתה מעלה את זה הרבה יותר. ולכן, אנחנו צריכים לבוא פעם אחר פעם, וועדת הכלכלה היא הוועדה שבאמת אמונה על כך ויכולה לעשות את זה, ולא לתת לממשלה לעשות, ובעיקר לאוצר. אני מסתכל על זה מול האוצר, באמת לשקף אותם ולראות את זה, אל תבואו כאן לכנסת ואל תבואו לפני הציבור ותגידו: אין יוקר מחיה, הכול בסדר, טוב לציבור, יחסית לעולם אנחנו הרבה יותר טובים. זה לא מה שהאזרחים מחפשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה כבר הפסיקו להגיד. כבר עכשיו מה שנקרא טיפה התעוררו. תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי מקלב. ד"ר רון תומר, התאחדות התעשיינים, בבקשה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> תודה, כבוד היושב-ראש, אני אדבר ממש בקצרה כי אני רוצה שדודי מנביץ יושב-ראש איגוד המזון אצלנו ידבר יותר בפרטים על המזון, אבל אני חייב להגיד שלושה משפטי פתיחה. וברשותך, אני אעביר אליו את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. העיקר להיות קצרים, שנספיק לשמוע עוד אנשים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> קודם כול, אין ספק, ולמרות שאני חולק על דברים מסוימים כאן, רגישותך החברתית ברורה וידועה, וברור לי שהדברים שלך נעשים באמת ממקום של הכרת מה שקורה בשטח, והכרת הצורך לעזור לחלשים. אבל לצייר את זה כאנחנו נגדכם, ולצייר תעשייה ישראלית כאילו היא זו שפוגעת, אני מכיר עשרות, מאות תעשיינים שרגישותם החברתית לא נופלת מאף אחד שבחדר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, והם גם הגונים, אבל אז אתה רואה את הדיבידנדים, ואת השכר שלהם, ואת המשכורות לעובדים הזוטרים, ואתה רואה הוגנות. ויש אנשים שיש להם נתח שוק ואנחנו נאמנים להם, מאז שאנחנו תינוקות אנחנו אוכלים במבה וביסלי אוסם, זה המותג שלנו, ובשל הנאמנות שלנו הם לא נאמנים אלינו. וזה מה שהיה עם הקוטג' ותנובה, היינו נאמנים לקוטג' עם הבית, ובגלל זה חשבו שאפשר לעשות אותו בעשרה שקלים. עד שיש מחאה הוא פתאום נהיה ארבעה שקלים, ומרוויחים בארבעה שקלים. ובפסטה סיפר לנו פה בן אדם שבשלושה שקלים הוא מרוויח, אז למה צריך חמישה ושבעה שקלים לאותה פסטה? << אורח >> רון תומר: << אורח >> ברשותך, אדוני, לגבי הפסטה אני רק יכול להגיד מילה, אבל אני אגיד קודם משהו אחר. קודם כול, חשוב לי בשמנו להגיד שזה לא אנחנו נגדכם. אבל מה שכן, ואני לא מפנה את זה לך, אדוני, מאז 2011 נוצר נוהל חדש, שהממשלה, כל ממשלות ישראל, לא יודעת איך לענות לציבור על יוקר הדיור, יוקר המחיה, היא תופסת הכי קל את אנשי העסקים בגלל שבעצם לכאורה, ומסיתה את האש אליהם. למה אני אומר את זה? כי אפשר לעשות טיקטוק נגד הפסטה ולהראות פסטה מטורקיה, וזה בסדר, אפשר לקנות פסטה מטורקיה, למרות שאני גאה לשלם פה שכר מינימום בתעשייה של 3,000 דולר, ועובד בטורקיה מקבל פחות מ-300 דולר, ועוד הרבה דברים אחרים. אפשר לקנות פסטה מטורקיה. אבל מי יעשה טיקטוק על צריכת מים? מישהו ידבר, כבוד היושב-ראש, על תאגידים שמרוויחים מאות מיליוני שקלים ולא מחזירים את זה לציבור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני דיברתי פה בפתיח. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתי שלנו יש אחריות כממשלה לפעולות. << אורח >> רון תומר: << אורח >> יפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולכם יש, וכל אחד שמסיר מעצמו אחריות הוא לא בסדר. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני לא מסיר, אני איתך באותה סירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואגב, הפסטה של אוסם גם באה כנראה מטורקיה, משם יש יבוא. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אוסם היא באמת לא יצרנית פסטה, וכתב אתמול טור בגלובס מישהו שאמר שאם היה כל כך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראינו שזה מיובא. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> זה לא נכון, לא מטורקיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מארץ אחרת. << אורח >> רון תומר: << אורח >> לא משנה, אבל היה כל כך רווחי לייצר פסטה אז למה אף אחד לא מקים פה מפעל? ואני שם את זה בצד. אי-אפשר לעשות טיקטוק לקרוא לאנשים לא לצרוך מים, אי-אפשר לקרוא להם לא לצרוך חשמל, אבל חלק מהבעיות שלהם וגם שלנו נובעות מהעניין הזה. ואם נבין שכולנו בסירה אחת נוכל לשאוף לפתרון. עוד מילה אחת שחשוב להגיד. ההתקפה הזאת על התעשייה היא קשה, כי דיברו פה חלק מהחברים על מונופולים. איך אתה שובר מונופולים? אין לי בעיה, אפשר להביא יבוא פרוע, וזה בסדר, יש יבוא במזון, אבל אני רוצה לשבור מונופולים ולקיים עוד תעשיות, לקיים פה תחרות כדי לתת עבודה לאנשים בפריפריה. אבל העלהום הזה יכול לגרום פה לאנשים טובים לפחד לפתוח פה, כי עדיף לך לייצר מעבר לים, להביא לפה, ואתה לא בקו האש. ולכן, גם אם הביקורת מוצדקת או לא, גם אם המשקולת היא עלינו ולא על הממשלה, אני חולק על זה. אבל את הכול צריך לעשות בשום שכל ומתוך הבנה אסטרטגית קדימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מחירי הדיור מושפעים מהממשלה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אבל גם מחירי היצור, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ותאגידי המים ניפחו את האגרות והעלו את מחירי הבנייה העצמית באחוזים רבים. אם פעם שילמת אגרת ביוב ומים 6,000 שקל, אתה משלם 40,000 שקל. אז אנחנו יודעים לשים אצבע על אחריות הממשלה, אבל פה ראינו גם חגיגה אחרת של אנשים שלא היו קשובים לציבור. << אורח >> רון תומר: << אורח >> נכון, אדוני, אבל אם הייתי רוצה לסיים את הדיון ולא להשאיר זמן לדובר אחר הייתי מקריא לך את רשימת המיסים הנוספים, לא מס הכנסה, שמוטלים על התעשיינים, הבלו, המים, דברים אחרים, על עובדים, על מפה, על משם. זאת אומרת שצריך לעשות פתרון כולל. ולכן, אני אגיד דבר אחד, כדי שנהיה בסביבה תחרותית, כדי שנביא לפה עוד מפעלים, כדי שנפריח את הפריפריה, נייצר מקומות עבודה, אני שולח יד, אדוני, אליך, אם תוביל את זה, לשר האוצר, לשרת הכלכלה, חייבים לעשות איזושהי חבילה אחרת. לא אנחנו מולכם, אלא איך כולנו ביחד נכנסים לתוך הפיילה באחריות חברתית, מבינים מה נדרש, וגורמים שלאזרח יהיה טוב. אנחנו לא יכולים למעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת קריאה ראויה, כי יש בה גם לקיחת אחריות, ולא שאחד מטיל על השני את המטוטלת. << אורח >> רון תומר: << אורח >> תודה, אדוני. כמי שבא ומכיר את הקשיים אני חושב שאתה יכול לעזור לי להוביל אותה. אני יודע שגם השרים בממשלה יכולים להיות קשובים לזה. אשמח שדודי מנביץ ייתן קצת מידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. בואו ניתן לדודי, אבל קצר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, אדוני, מילה אחת אני רוצה כי אוריאל לין יצא, אני רוצה להקריא לך פתק שהוא כתב לי. אני מקווה שהוא יסכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני אמרתי שאני אתן בהמשך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא יצא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא עכשיו. עכשיו דודי מנביץ, מר קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מילה אחת, זה פתק קצר, תסתכל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מילה? תגיד מילה, נו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מילה. "נשמח להוריד דמי טיפול ארגוני יחד עם כלל המגזר העסקי", זה מה שהוא כתב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז אני חושב שזה משהו שאנחנו יכולים להמשיך כחלק מהמאבק הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. דודי מנביץ. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל אתה שם את זה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, לא שמתי רק על זה, דיברתי יפה מאוד על הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש. דודי מנביץ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ואני שמח על מה שאמרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, תגיד, אני אוציא אותך דקה לפני סוף הדיון? מספיק. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> חבר'ה, זו אשמתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דודי מנביץ. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, גם אני שמח על הדיון. יש פה דיון מאוד מאוד חשוב. אין ספק שיקר וקשה לחיות בישראל, והדיון הזה מאוד מאוד אמוציונלי עם הרבה מאוד אמירות. אני חושב שלפני הכול אנחנו צריכים להיצמד לעובדות. אנחנו חייבים להיצמד לעובדות ולמציאות. ואני רוצה להזכיר שלוש עובדות. במדינת ישראל בשבע-שמונה השנים האחרונות, משנת 2013 ועד היום, לא עד היום, סליחה, עד אוקטובר 2021, מדד המחירים לצרכן והאינפלציה בישראל עמדה על 2.1%, מהנמוכים ביותר בעולם וב-OECD. ונשאלת השאלה הכיצד כזה דבר קורה? איך זה יכול להיות אם מחירי הדיור הרי כל כך התייקרו. והסיבה זה השקף, יש לי פה שקפים, אבל שקף אחד רק ביקשתי שיעלו, שקף אחד שהוצג כאן בוועדה באוקטובר שנה שעברה, לפני שלושה חודשים על ידי נציגת הממ"מ כשהתקיים כאן הדיון. זה שקף שמראה שתעשיית המזון הישראלית, את המוצרים שהיא מייצרת היא הוזילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו את השקף? << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> דקה. משנת 2013. יש לי פה גם את הסקירה אם כבודו ירצה. משנת 2013 ועד היום היא הוזילה ב-7%. כל מי שאומר שהוא בדק איפה היה, למה לא הורידו, שער הדולר, 7%, רבותיי, נומינלית תעשיית המזון הורידה. יתרה מזאת, מה קרה בעולם באותה תקופה? באותה תקופה מדד מחירי המזון ב- OECDעל ב-19%. זה נכון שלצרכן המחירים התייקרו ב-2%. אנחנו הוזלנו ב-7%, במדף המחירים התייקרו ב-2%, אבל לא בגללנו, אנחנו הוזלנו. כל הנתונים שאני עכשיו אציין כולם רק מהגורמים הכי מוסמכים במדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל, דודי, אלה ממוצעים של כל החברות. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> לא, רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האם אתה עם יד על הלב אומר שכל החברות נוהגות בהוגנות וביושרה בתמחור שלהן של המוצר? << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> אני אענה. קודם כול אני כאן מייצג את כל תעשיית המזון, ויש פה חשיבות גדולה משום שאני רוצה גם להתייחס לתעשיית המזון, שהם היצרנים הקטנים שיש חשש גדול מאוד להמשך קיומם. ואני רק רוצה, אם תרשה לי בבקשה, כבודו, רק עוד שתי עובדות, ואז אני אגיע לסיכום ואגיד מה אני אבקש או מה אני ממליץ ומה אני מציע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> רבותיי, תקופת הקורונה, שנתיים, מדד מחירי המזון של תעשיית המזון הישראלי בהשוואה עולמית עם כל העלויות שהיו וכל מה שהיה, וקשה לייצר, ומיגון ברצפת הייצור, אנחנו המדינה אחת מתוך שלוש היחידות בעולם שמחירי המזון, לא אנחנו אומרים את זה, הלמ"ס אומר את זה, כמעט ולא השתנה, כאשר בעולם מחירי המזון עלו ב-6.5%. ופה אני רוצה לומר שלושה דברים, כבודו. למעשה יצאה אליך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קצר, בבקשה. חבר'ה, יש גופים ששעתיים לא פתחו את הפה, עשרות גופים בזום. אנחנו מאזנים בין כנסת לבין ציבור, עוד לא נתנו ל-30 גופים להגיד משהו, אז תנו - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, ההערה הייתה לנתונים שהוא מציג, כי אני מחזיקה הדוח של הנתונים, והם אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה אני אעשה, נירה, אני מנסה לאחוז את המקל בשתי קצותיו, ולאזן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם אני מחזיקה דוח. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> בבקשה, את מוזמנת. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> הוא אמר בפתיח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא אומרת ששלך לא נכון, אני אומרת שיש עוד אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דודי, נא להגיד משפטי סיום, בבקשה. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> מאה אחוז. יצאה אליך אתמול, לשר האוצר, לשרת הכלכלה, וגם אליך, הוצאתי מכתב מטעם איגוד המזון. ואני רק אציין את אחד הסעיפים שיש שם, שבהם אני קורא לקיים דיון משותף עם יצרני המזון, התאחדות התעשיינים, במטרה לגבש תנאים במסגרתם תפעל הממשלה מצידה לריסון עליות מחירי התשומות שבשליטתה, ולהפחתת עלויות היצור בו תעשיית המזון מצידה תעשה ככל שביכולתה לריסון ויציבות במחירי המוצרים בישראל עד אשר צונמי ההתייקרות יחלוף. אני רוצה רק לסיים בדבר אחד, וזה החשש הגדול. רבותיי, יש צונמי, זה לא מצב רגיל, חומרי הגלם, כולכם יודעים, בעולם מתייקרים בעשרות אחוזים. ואנחנו מסתכלים על אוסם כזה ואוסם אחר. יש 180 יצרני מזון שנמצאים, וחבל שהגב' שממונה, יושבת-ראש הרשות לתחרות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש נציג שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דודי, נא לסיים, בבקשה. משפט סיום. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> משום שאני רוצה לפנות אליה. אבל זה חשוב מאוד, כבודו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> משום שקיימת סכנה גדולה לעתיד היצרנים הקטנים. ואני קורא מכאן, שבסופו של דבר בתהליך הנוכחי ובעלויות שישנן כמות היצרנים ייסגרו, ורמת התחרות רק תצומצם. אני רוצה לסיים ולהגיד לך, כבוד היושב-ראש, שבדיונים שניהלת בנושא הרפורמה החקלאית, ורפורמת היבוא, הייתה כאן נציגת איגוד המזון הגב' גליה שגיא מנכ"לית, ואנחנו תמכנו באופן מלא על יישום הרפורמה. ולמיטב זכרוני, אתה אפילו ציינת את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, עבדנו ביחד. הגענו להסכמות. << אורח >> דודי מנביץ: << אורח >> אתה יכול להיות מליץ יושר עלינו. אבל אני רוצה להגיד גם למה היינו בעד. משום שאנחנו לא חוששים מתחרות משום יבוא. יש כאן תעשיית מזון ישראלית חזקה ואמינה שהוכיחה את עצמה בתקופת הקורונה. מי שחושב שיש מחירי מזון יותר זולים מעבר לים מוזמן לייבא כמה שהוא רוצה, אין עלינו חסמים. למעט תוצרת חקלאית אין עלינו חסמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. ענבל חרמון יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים בזום. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> שלום, ברשותכם, אני רוצה להעיר כמה נקודות שאני מרגישה שלא מספיק הובאו פה בחשבון. ואני רוצה להקריא לכם כמה נתונים מכל מיני מחקרים. ובעצם אנחנו רואים שחוקרים רבים חושבים, ואנחנו רואות את זה כמובן בשטח, אני יושבת-ראש איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, משפחות שחיות במצוקה כלכלית יש להן סיכון גדול יותר שיתרחשו חוויות שליליות שמעורבת בהן רמה גבוהה של סטרס, חשיפה למפגעים סביבתיים, אלימות במשפחה ובקהילה, התפרקות התא המשפחתי, מעברי דירה תכופים, קשיים במקום עבודה, החלפת עבודות ואבטלה, ושימוש רב יותר באסטרטגיות הוריות שליליות. ילדים צעירים שחשופים לסטרס כרוני ולמצוקה חברתית כלכלית זה עלול לשבש את התפתחותו של מבנה המוח, ולהגדיל את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית שתתמשך גם בבגרות. הסיפור בעיני הוא לא יבואן או יצרן כזה או אחר, הסיפור, ופה אני מתחברת לדברים של חלק קטן מחברי הכנסת שהתייחסו לזה, לא מבינה על מה מתפלאים, אנחנו במגמה שכבר כמה עשרות שנים מצד אחד עליות מחירים, ומצד שני קיצוץ בלתי נסבל בשירותים הציבוריים, שזה אומר רווחה, חינוך, בריאות, שיכון, תחבורה. כל הדברים האלה גורמים לזה שההוצאה הפרטית של אנשים הולכת וגדלה, זה ביד אחת, השכר הולך ונשחק. ואחר כך אנחנו מתפלאים, דרך אגב, שנחשף סיפור כזה שבמעון לאנשים עם בעיות התפתחותיות יש שם מטפלים שמרוויחים שכר מבזה, ואף אחד לא רוצה לבוא לעבוד, ואז בעצם קורים שם מקרים כמו שאתמול נחשף על ידי משרד הרווחה. אני אומרת בסוגריים, כי הדברים האלה בסוף קשורים אחד בשני, וצריך להבין שאם לא נשקיע היום במדיניות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ענבל, משפטי סיום בבקשה. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> אני אומרת, זה הסיום. אם לא נשקיע היום בשינוי כיוון הספינה, אני לא מבינה למה אחרי שנתיים של קורונה עוד צריך להסביר את זה. הסיפור הוא לא בהכרח עוד תחרות, הסיפור הוא לא בהכרח יבואן או יצרן כזה או אחר, כן הגינות, לא הגינות. אין לי ציפיות מהאנשים האלה, לא בקטע מזלזל. הסיפור הוא מדיניות ממשלתית, כן, פיקוח על מחירים זאת לא מילה גסה, העלאת שכר והעלאת שכר המינימום זאת לא מילה גסה. אנחנו אחר כך כחברה וכמדינה משלמים המון כסף, המון כסף בגלל ההזנחה הזאת של אנשים, שאחר כך מוצאים את עצמם מאושפזים יותר, שמוצאים את עצמם יותר, לצורך העניין, במסגרות מחוץ לבית, שמוצאים את עצמם מתמודדים עם דברים הרבה יותר קשים, ולא מצליחים להשתלב בשוק העבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. תודה רבה, ענבל. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> רק מה? זה לא כל כך פופולרי לטפל בדברים האלה, כי התוצאות של זה הן רק בטווח הרחוק. הסיפור הוא שכר שנשחק מול יוקר מחיה, והסיפור זאת מדיניות ממשלתית לא רק של הממשלה הזאת, לא של הקודמת, של כל ממשלות ישראל ב-30, 40 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. ואני מסכים עם הרבה ממה שאמרת, ואלו בעצם ההשלכות של החיים עצמם, של החלשים ביותר שמנסים ליצר לעצמם – אגב, אנשים עובדים, שני הורים, שכר מינימום פלוס, אפילו 12,000 שקל בחודש, ארבעה ילדים, צריכים לקנות בית ב-4,000, 5,000 שקל משכנתה. חינוך חינם הוא לא חינם, הם משלמים על חינוך, בריאות חינם הוא לא חינם, מוסיפים עוד קצת, וככה הם לא גומרים את החודש. הם עובדים, אבל הם לא גומרים את החודש. הם חרוצים. זה לא מתכנס. ומשם מתחילים משברים, והלוואות, והלוואות בשוק השחור, ומתח במשפחה, ואי ודאות, ועולמות שלמים. זה המצב שאת מתארת, ותודה רבה. לחברי הכנסת ממש הערות קצרות. גדי, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> כן, הערות קצרות. אדוני, אני רוצה להתייחס לאזרחים, בעיקר בעיקר אחרי תקופה של קורונה שעדיין מלווה אותנו ולא נגמרה. המוני אזרחי מדינת ישראל שהיו בחל"ת, יצאו לחל"ת, חזרו, חלקם עכשיו גם ללא עבודה, ללא פרנסה, כאלה שבתו ירוק לא יכולים לחזור לעבודה מכל מיני שיקולים. עליית המחירים בעת הזו להמון המון אנשים זה עוני, זה ממש לגזור עליהם לחיות בדלות, במעמד ביניים שכמעט ולא קיים. עכשיו כולם הפכו לעניים, מאלפיון עליון, מעמד ביניים, ומתחת לאחוז חסימה, סליחה, מתחת לשכר מינימום אנשים מתפרנסים. אזרחי מדינת ישראל רובם הולכים ונהיים עניים, עוד יותר עניים, והעשירים נהיים עוד יותר עשירים. אני חושב שהשיח הזה צריך להיות מנותק משמאל וימין, מתקשורת ופוליטיקה, וצריך להיות ענייני, ואני מקווה מאוד שבדיון הבא תהיה כאן ממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה לדון בכך. ורק מילה אחרונה לסיים כאן, הממשלה צריכה למשול ולנהל, ולצערי הרב, אני בוודאי בעד מה שהציבור יעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת לי מילה ואתה דופק נאום בלי הפסקה, אז בוא, תשמור על האמינות שלך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אני מסיים. המשפט שרציתי להגיד, שהממשלה לא יכולה להסית את האזרחים בכובע שהיא נמצאת בו אל מול בעלי העסקים. זאת הסתה פרועה, זה צריך לבוא מהציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, גדי. נירה, רצית משפט, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה לומר אמירה שהיא מפה, מהבית הזה, שהיא בעיניי. בסוף מחזיקים, קראנו מסמכים, אני מחזיקה כאן ניתוחים כלכליים, מחקרים שמביאים, הממ"מ, מבקר המדינה, כל הדברים האלה. אפשר שכל אחד ייקח את התחום שמוצא חן בעיניו או את מה שמסתדר, ולהקריא אותו. ויש גם אופציה שאני רוצה להניח פה על השולחן. בסוף כולנו שבויים במחקרים והשוואות ל-OECD. קראתי מחקר של מוסד שורש, מוסד לחקר חברתי כלכלי, שאומר: בואו תעשו עבודה רצינית, בואו תבחנו את כל ההשלכות. קודם כול בהשוואות שתהיה שפה משותפת. יש שלוש אופציות: או לקחת קטגוריה של תצרוכת ספציפית ולבדוק אותה ולהשוות; או לקחת שכר מול סלי תצרוכת; או לקחת את ה-OECD. חיפשתי ולא ראיתי שום דבר שמשווה את כל הדברים האלה כדי ליצור שפה משותפת. והדבר השני שצריך לעשות זה באמת לקחת את כל המרכיבים כולם, בין המשק לבין האזרח ולבין האחריות שלנו להוביל דברים, ובסוף לסל האחד הזה של מה שאנחנו רוצים לתת לתושבים, ומה מממן אותם. אין לנו כסף על העצים, יש לנו משאבי טבע, מה קורה איתם? האם הם חלק מהנטל במשק? אני לא חושבת שזה נעשה. ואני חייבת להגיד כאן אמירה פוליטית, ביש עתיד כן מתייחסים לכל המרכיבים האלה. ואני אשמח אם זה לא יהיה רק ביש עתיד, אלא יהיה בכלל. ונוביל את זה בצורה מסודרת, כי אנחנו לא ניתן לפגוע במעמד הביניים, ולא באלה שעובדים וצריכים לקבל את המענים מכאן. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. נסכם את הדיון באופן הבא, יש הרבה מה להגיד, אבל לא נגיד את כל מה שאמרנו בתחילת הדיון. ועדת הכלכלה תבקש מהממשלה בתוך חודש להציג תוכנית עבודה ממשלתית למאבק ביוקר המחיה, שנגזרת ממכתבם של שר האוצר ושרת הכלכלה לגופים העסקיים בענף המזון, שיש שם חשד לשליטה בנתח שוק שמאפשר להם לייקר מחירים באופן לא מידתי בתקופה הזאת. תוכנית העבודה הזאת תוצג לוועדה בעוד חודש על ידי משרד האוצר כאינטגרטור, וכל משרדי הממשלה הכלכליים שכפופים ומפוקחים לוועדת הכלכלה יציגו גם הם: כלכלה, תקשורת, חקלאות, וכו'. דבר שני, אנחנו קוראים לממשלה לחזק את ידי הרגולטורים ולהקצות להם את כל הכלים, המשאבים והסמכויות לפעולה. העובדה שהמועצה לצרכנות נאבקת על קיומה מבחינה כלכלית כשהיא מסוגלת לעשות דברים גדולים, כולל תביעות ייצוגיות נגד מי שהפלה צרכנים, זה דבר לא ראוי. והממשלה נדרשת להביא לוועדת הכלכלה ולוועדות האחרות את כל החוקים ואת כל תיקוני החקיקה שיאפשרו לרגולטורים לפעול ביתר שאת במלחמה ביוקר המחיה. הוועדה קוראת לראש הממשלה להקים קבינט למאבק ביוקר המחיה בראשותו, עם כל השרים הכלכליים, כי זה אחד הנושאים הכואבים ביותר לאזרחים. יוקר המחיה בישראל הוא לא אשמת גורם אחד, והוא לא אירוע חד-פעמי, הוא אירוע מתמשך, הוא כואב, בסוף זה הקיום הבסיסי של משפחה עובדת בשכר מינימום, שסל הצריכה שלה והקיום שלה לא מתכנס והיא במינוס, ומידרדרת לתהומות של הלוואה וחדלות פירעון. לכן, הנושא הכואב הזה לכל כך הרבה אנשים מחייב טיפול אינטגרטיבי של כלל משרדי הממשלה בהובלת ראש הממשלה. הממשלה צריכה לעשות את חלקה בהסכם ובנאמנות שלנו לאזרחים בתחומים של: מיסוי יתר, ובתחומים של רגולציית יתר, ובתחומים של פתיחת שווקים, כפי שוועדת הכלכלה עתה ברפורמת היבוא והיצוא. אני אומר יצוא כי השווינו את התנאים של היבוא ליצוא. אי-אפשר לעשות יבוא בלי לחזק את התעשייה שתוכל לפעול לפחות באותן דרגות חופש ואפקטיביות כמו היבוא. ואנחנו רואים פערים כאלה, למשל בקנאביס יבוא אדיר ותעשייה עם רגולציה כבדה שמתקשה להרים ראש. ועוד הרבה דוגמאות מהסוג הזה. אז גם מיסוי, גם רגולציה זאת חובתה של הממשלה, ועבודת הרגולטורים על המגזר העסקי. חובתו של המגזר העסקי לנהוג בהגינות כלפי הצרכנים. יש חברות כמו שראינו: יוניליוור, טעמן, אחרות, שמספקות לצרכן הזדמנות למוצר שאפשר לרכוש אותו בזול, דומה למוצר הממותג הידוע והמוכר לנו. ואותן חברות שחושבות שהצרכן הישראלי חייב להשתמש באוסם ובמוצריה, או במשחת שיניים קולגייט, או במוצרי סנו, אנחנו לא חייבים להשתמש במוצרים האלה. אנחנו אוהבים את המוצרים האלה, אבל כל עוד הם לא מופקעים ביחס למוצרים מקבילים בעולם. וזה חל על כולם, על תנובה, על שטראוס, על דיפלומט, על שסטוביץ, הרשימה ידועה. אלו לא אנשים רעים, אבל הם לא מבינים שיש להם אחריות מתוקף השליטה שלהם בשוק של מוצר מסוים, מתוקף הנאמנות של הלקוחות והאזרחים אליהם שנים רבות. חובת הנאמנות שלהם על האזרחים לא פחות גבוהה. אני חושב שהם יצטרכו לעשות חשבון נפש באירוע הזה, ואני מקווה שהציבור יהיה ערני, ושמשהו נוצר פה לאפקטיביות של תבונה צרכנית ברגעים שהדברים מוגזמים. תודה רבה. אני מתנצל בפני כל הדוברים שלא הספיקו. ראיתם שזאת הייתה ישיבה קשה לניהול עם הרבה עניין מכל המגזרים והכיוונים, ואני מקווה שנתקן את זה בדיונים הבאים. כלפי אותם דוברים שלא הספיקו לעלות היום אני מתנצל באופן אישי. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:17. << סיום >>