פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 43 ועדת החינוך, התרבות והספורט 23/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 94 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, כ"א בשבט התשפ"ב (23 בינואר 2022), שעה 8:30 סדר היום: << נושא >> סיור במועצה האזורית חוף הכרמל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר משה טור פז יוסף שיין מוזמנים: סער הראל – ד"ר, מנהל מחוז חיפה, משרד החינוך הדס ריבנוביץ – מפקחת מחוז חיפה, משרד החינוך אסיף איזק – ראש המועצה האזורית חוף הכרמל רפי אבני – סגן ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ירון פרידמן – מנכ"ל המועצה האזורית חוף הכרמל אילנית מויאל בנימין – סגנית מנהלת אגף חינוך, מועצה אזורית חוף הכרמל רחלי אברהם – מנהלת מחלקת גני ילדים, מועצה אזורית חוף הכרמל דלית עפרוני – מנהלת מחלקת בתי ספר יסודיים, מועצה אזורית חוף הכרמל ליאור ממן – מנהל מחלקת הנוער, מועצה אזורית חוף הכרמל בת שבע ויסנודל – מ"מ דוברת מועצה אזורית חוף הכרמל דני גילדין – מנהל כפר הנוער 'גלים' אלפא וינברגר – מנהלת בית הספר התיכון, חוף הכרמל שירלי וילסון – מנהלת בית הספר 'יחד', חוף הכרמל סיגל רמון – מנהלת בית ספר 'העומר', חוף הכרמל שירה איתן – תלמידת מגמת מוזיקה, ביה"ס המשותף קוסטה קוברינסקי – מורה אולפן המוסיקה של חוף הכרמל לירון וייס – דוברת הוועדה ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> סיור במועצה האזורית חוף הכרמל << נושא >> << אורח >> אילנית מויאל בנימין: << אורח >> צהריים טובים וברוכים הבאים למועצה אזורית חוף הכרמל. אנחנו מאוד מתרגשים ושמחים לארח אתכם, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בראשות חברת הכנסת שרן השכל. ד"ר סער הראל, מנהל מחוז חיפה, משרד החינוך, והמפקחת הדס ריבנוביץ, מר אסיף איזק, ראש המועצה, מר רפי אבני, סגן ראש המועצה, ממלא מקומו ומחזיק תיק חינוך, חברה וקהילה, מנהלי ומנהלות מחלקת אגף החינוך והצוות, מכובדיי כולם. רגע לפני שנתחיל אני מבקשת להזמין את שירה איתן, תלמידת כיתה י' במגמת המוזיקה בבית הספר המשותף, ואת המורה קוסטה קוברינסקי מאולפן המוזיקה של חוף הכרמל לקטע נגינה. (קטע נגינה). << אורח >> אילנית מויאל בנימין: << אורח >> תודה רבה לשירה וקוסטה, מבית הספר המשותף. אני מתכבדת להזמין את מר אסיף איזק, ראש המועצה, בבקשה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני שמח שבאתם למועצה האזורית הכי יפה בארץ, אני מקווה שנספיק להוכיח לכם את זה ככה תוך כדי, וזה כיף לראות אותך, יושבת הראש, ידידה אישית שלנו, ואת חברי הכנסת שפינו את הזמן, נרגעו ככה עם הצלילים ששמענו. הסיור שלכם מאוד משמעותי כי הוא סיור שמחבר, אני חושב, אתכם אלינו לשטח כמי שמבצע את ההחלטות שלכם, שהם היו רבות, אני מדבר על הכנסת כולה ועל הממשלה בתקופה מאוד סוערת. אני ככה אציג ואחרי זה נדבר על החינוך, אבל דיברתי גם עם קינלי, חבר הכנסת, שאני מכיר כבר הרבה מאוד שנים, זו תקופה מאוד מאתגרת לעשות חינוך ואנחנו בעזרת השותפים המצוינים שיש לנו במחוז, ד"ר סער הראל, מנהל המחוז הייחודי שלנו, שמדברים בגובה העיניים, יחד עם צוות המפקחות והמפקחים שנמצאים פה, עם רפי שמוביל את המערכת הזאת, אנחנו בין סערות, אנחנו אוהבים סערות בחוף כרמל, אבל בתוך הסערות האלה התחלנו פה תהליכים אסטרטגיים משמעותיים. בין אסון הזפת לבין הקורונה לבין חוסר יציבות ממשלתית הנחנו פה הרבה מאוד עוגנים אסטרטגיים שהמועצה האזורית, ובכלל בשלטון המקומי, בשונה, יסלחו לי חברי הכנסת, יש יציבות קואליציונית, בטח במועצות האזוריות, אז אפשר לתכנן ארוך טווח, מה שהמדינה שלנו לא תמיד עושה, ובחינוך התהליכים הם מאוד איטיים ולוקח זמן להטמיע אותם וצריך הרבה מאוד שותפים לדרך. אגף החינוך שלנו שנמצא פה, מחלקת הנוער, כמו שאמרתי, משרד החינוך, המחוז, המורים, אנשי החינוך, התושבים והתושבות שלנו, הנערים והנערות, וכל התהליכים האלה התחלנו המון תהליכים אסטרטגיים משמעותיים, אחד מהם, שתראו היום, זה בתחום החינוך. אחרים התחלנו בתחום התרבות, איכות הסביבה, קיימות, ממש המון דברים, כששאלנו את עצמנו מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים, עוד עשר שנים, עוד חמש שנים, עוד שלוש שנים, לא מתוך כאן ועכשיו, ותתפלאו כמה אנשים לקחו חלק בזה ונשתף אתכם בזה. אז אני באמת מברך אתכם, אני רוצה שסער יגיד כמה מילים. אני חושב שהחיבור לשטח הזה שלנו, בסוף היום יושבים באיזה שהוא מקום, אבל רואים את הדברים נטמעים ואולי אפשר ללמוד ואולי אפשר לשאול. המטרה שלנו שתכירו, שתשאלו, מה שלא ברור, כי אני חושב שלמידת עמיתים היא מאוד חשובה, גם בחינוך. אז באמת המון תודה שבאתם, אנחנו מאוד שמחים ומתרגשים לארח אתכם. נראה היום טעימות קטנות גם מבית הספר היסודי שלנו, העומר, וגם אחרי זה בכפר גלים שזה כפר נוער ובית ספר, איך זה עובד הדבר הזה, חינוך התיישבותי, משרד החינוך, יישוב שאנשים גרים בו בכפר גלים. הזמן קצר והמלאכה מרובה אז אני אזמין את סער להגיד כמה מילים ואחרי זה נצלול ישר לתוך התכנית שלנו, אתם כמובן מוזמנים לשאול. << אורח >> סער הראל: << אורח >> בוקר טוב לכולם, חברי ועדת הכנסת, יו"ר, המועצה, האנשים מכאן מהמחוז, רפי היקר וכולם, אולי אני אגיד משהו על ההזדמנות שיש כאן בלמידה הזאת, אבל לפני זה אני אתחיל להגיד שזה לא רק המועצה הכי יפה, אני חושב שיש כאן גם תהליכים איכותיים של חינוך ולכן אני גם חושב שזה יום למידה שיכול להיות מאוד רלוונטי ומעניין, בעיקר אולי בשלושה דברים מרכזיים, בהקשר של חינוך, אני מסתכל על חינוך. אחת, יש כאן משהו מאוד מעניין ביכולת לתכנן, מה שנראה מובן מאליו אבל לא מובן מאליו הרבה פעמים, היכולת לבנות תכנית, לתכנן משהו לטווח ארוך ולראות איך גם נצמדים לתכנון. זאת אומרת זה לא משהו שמתכננים, זה עוד משהו בתוך התכנון שיש לו עוגנים עמוקים של שיתוף ציבור, של עבודה שהיא לפעמים לוקחת נתיבים שהם לא רק פופולריים, נתיבים של הכרעות והחלטות שנדרשת בהם מנהיגות אמיתית, חינוכית, ולפעמים מנהיגות שצריכה להתעמת גם על עקרונות וגם יש כאן צורך בלאזן הטרוגניות לא פשוטה בתוך הרשות, ולכן יש כאן אירוע מעניין מבחינת הלמידה שלו. זה דבר ראשון. דבר שני, אם אני רוצה להסתכל, אני אגיד משהו על המחוז אצלי, אבל אני חושב שזה משקף את כולם, אנחנו חיים בימים האלה, אני אשים שנייה את הקורונה בצד, תיכף ניגע גם בה, במתח הקבוע הזה של מה בין מדיניות של שלטון מרכזי לבין היכולת להתאים את זה ללוקאליות מקומית רשותית. מה שמעניין מאוד במקרה שאנחנו הולכים ללמוד כאן זה היכולת הזאת להסתכל על הקווים, על הפריימים, של מדיניות ארצית, מה הממשלה, מה משרד החינוך, מה ועדת הכנסת נניח מתווה כמדיניות, מה הדגשים, הדברים המרכזיים שרוצים לגעת בהם, ואיך זה פוגש בסוף שטח בפרקטיקה שלו, איך זה פוגש שטח. אנחנו מדינה מאוד הטרוגנית, מה שקיים בקו אווירי שני קילומטרים מכאן, בחיפה, חמישה קילומטרים מכאן, לא בהכרח מתאים ליישוב כפרי או למועצה כפרית כמו חוף הכרמל, על ההטרוגניות ועל המורכבות שלה. אז איך מועצה כזאת לוקחת תכנית או תפיסות עולם חינוכיות של ממשלה ומצליחה לייצר להם התאמות מקומיות פרקטיות וגם מה המחויבות שלי כמשרד לאפשר את זה, איך אני מוריד חסמים, מאפשר התאמות מקומיות, בונה את היכולת לשמר מצד אחד את התפיסה הרחוקה הזאת, הגדולה הזאת, של מה שרת החינוך חושבת שכרגע הדגשים המרכזיים, כמו איך מניעים התייחסות אל הפרט, איך מניעים התייחסות לפריצת דרך יוזמת יוזמות מקומיות ולא חוסמים אותן וכן הלאה, ואיך הרשות מיישמת את זה הלכה למעשה. זה מאוד מעניין לראות את זה כאן, אחת, כי זה קורה, שתיים, כי זאת רשות, ואסיף יודע את זה, ככה בשיח שלנו, שהיא שקופה ופתוחה להגיד גם איפה הקשיים, איפה האתגרים, עם מה אנחנו צריכים להתמודד באמת. אותי אישית זה מאתגר כי אני יכול ללמוד מזה. והדבר השלישי בתוך הדבר הזה זה מה אתה יכול לעשות עם זה גנרית, זאת אומרת שזה לא רק חקר המקרה הבודד, שחוף כרמל היא רשות עם יכולות מסוימות ולכן יש לה גם את היכולת לעשות את זה, אלא מה אני לוקח מתוך היישומים האלה ואני יכול לקחת ולעשות מזה גנריות רחבה יותר. זה לא רק בפרקטיקות מקומיות, אלא בתפיסות ארגון, תפיסת הפעלה, בתפיסה של חזון חינוכי פוגש פרקטיקות יישומיות, ואפילו על הדרך שבה אנחנו תומכים ומלווים צוות ומנהלים אל מול התמודדות לא פשוטה היום, גם בהקשר של קורונה, אבל גם בכלל, דרישות של ציבור, עבודה מול הורים, יכולת לנתב את המתח הזה של מה בין התבוננות על הכלל אל מול הרצונות של הפרט הרבה פעמים. דברים כאלה הם מאוד מורכבים בתוך סיטואציה חינוכית שכולנו מכירים ומאוד עסוקים בהם בחוף כרמל, לא מתעלמים מהם, לא דוחקים אותם, לא מגלגלים אותם למקום הבא, מתמודדים איתם. בעיניי זה חלק מהיכולת ללמוד כאן היום משהו משמעותי. זה בהקשר הזה. אני אגיד שיש כאן גם מודל טוב בעיניי. עם כל הצניעות אני יכול להסתכל מהמקום שלי, זה שיתוף פעולה טוב בין רשות למשרד, למחוז במקרה הזה. גם זה לפעמים לא מובן מאליו, לפעמים יש בזה הרבה מאוד דברים מורכבים. לא שזה חף מהתלבטויות, מדילמות, ממתחים ומדברים כאלה, אבל זה על השולחן, זה נאמר ואנחנו דנים בדברים בצורה עניינית ומקצועית חינוכית. אנחנו מקיימים חינוך, עושים חינוך, רואים חינוך, אוכלים חינוך, ישנים חינוך, זו המשמעות שלי. לאסיף יש עוד מנעד רחב של עמדות, אבל שלי, לשים את זה על השולחן פה, אני מרגיש שזה חשוב מאוד. אז נלמד היום מהמקרים הבודדים האלה ונעשה מזה אולי חשיבה גנרית. מילה על הקורונה, תקופה מאתגרת. כפי שאמרתי, תקופה מאוד מאתגרת, בעיקר עם הרצון המאוד מאוד גדול שלנו להשאיר את המערכות שלנו פתוחות בשביל מי שצריך, בעיקר בשביל מי שצריך. אני התעכבתי פה בחמש דקות האלה כי עסקתי במקרה כזה של אנשים שאתה מבין כמה צריך, כמה מי שבאמת זקוק למערכת מבחינה רגשית, מבחינה של קשר חברתי, מבחינת הורים שזקוקים לזה, תלמידים שזקוקים לזה וצריכים את המערכת שלנו פתוחה ועובדת וקהילתית. וגם כל חוף כרמל היו איתי לאורך כל הדרך במאבק גדול להשאיר את זה פתוח גם בגלים היותר קשים, להשאיר פתוח, לשמור על קשר. עשינו פה תכניות ייחודיות, מבית ספר עד הבית, כל מה שאפשר היה לעשות כדי לאפשר את הקשר הזה עם התלמידים, עם הילדים ועם ההורים, ושאפו גדול לחוף כרמל במובן הזה. אני רוצה לסיים במשהו אחר דווקא. אני לא יכול שלא להגיד מילה על כרמל שנפטר לפני שלושה שבועות. כשנכנסתי לתפקיד לפני ארבע שנים פחות או יותר הוא קיבל אותי כאן, ויש משהו ברציפות, יש משהו בזה שגם חילופים מכבדים את המקום שהיה ומסתכלים. המקום הזה הוא קריטי ויש כאן רשות שיש לה תשתיות מאוד מאוד טובות של חינוך שנצברו לאורך זמן. יש כאן שביל מאוד מאוד טוב, תמיד צריך לעשות התאמות לזמן ולרוח ולאנשים שנמצאים, אבל אני חושב שצריך גם להגיד כמה מילים טובות לכרמל שעשה כל השנים האלה ותרם רבות לעניין הזה. מבחינתי היה לי חשוב להגיד את זה גם בפורום הזה. אז תודה לכם שבאתם, אנחנו שמחים ללמוד ביחד, בטח בחוף כרמל, אני בטוח שזה יהיה יום מוצלח. תודה. << אורח >> אילנית מויאל בנימין: << אורח >> תודה לד"ר סער הראל על השותפות יוצאת הדופן ואנחנו נראה את התוצרים שלה בהמשך. אני לא הצגתי את עצמי, שמי אילנית מויאל, אני סגנית מנהלת אגף החינוך וממלאת מקום מנהלת אגף החינוך מזה חמישה חודשים, ד"ר גבי אסם, שמחלימה עכשיו ממחלה קשה ואנחנו מצפים לה שתבוא בקרוב, לכן נבצר ממנה להגיע. כמו שאמר אסיף, אנחנו נמצאים כל הזמן, מערכת החינוך של חוף הכרמל, בתהליך של למידה, של פיתוח ושל הטמעה. אני מתכבדת להזמין, לפני שאסיף יספר את מה שאנחנו עושים כאן, את בנות כיתה י"א של מגמת המחול של בית ספר כפר גלים שאנחנו נבקר שם בהמשך. בבקשה. (קטע ריקוד). << אורח >> אילנית מויאל בנימין: << אורח >> תודה רבה לבנות של מגמת המחול בית ספר כפר גלים ולרכזת המגמה איה שטגמן אמיר ולמורה יוצרת הריקוד, ורדית לוי זמיר. אני מתכבדת להזמין את ראש המועצה אסיף איזק. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לפני שנצלול לחינוך ולתהליכים שהתחלנו להוביל פה כמה מילים על המועצה, מי שלא מכיר. מועצה מאוד הטרוגנית, כמו שסער אמר, 190,000 דונם כשכל דונם חקלאי מעובד פה, מועצה חקלאית, אנחנו מגדלים ומשווקים 40% מהבננות במדינת ישראל. אני תמיד צוחק שאצלנו הן יוצאות ישרות ויש מי שמעקם אותם בלילה. אבל בכלל מגדלים פה הכול, מגדלים פה אננס מעולה, מי שלא טעם, נדאג שתטעמו, פירות וירקות. המועצה היא מאוד ארוכה, היא מתחילה בארובות חדרה, ארובות חדרה זה שדות ים, קיסריה ונגרמת בכפר גלים בצפון, ממש מול טירת הכרמל, כמעט 45 קילומטר .קו חוף הים הכי ארוך במדינה, 45 קילומטר של קו חוף, כשלושה מיליון מבקרים בחופי הים שלנו, שמורות טבע. לא סתם אנחנו המועצה הכי יפה בארץ, היא באמת יפה, חופי הים מאוד יפים. יישובי גב ההר. גב ההר זה בית אורן, בת שלמה, ימין אורד, שפייה, עין חוד, עין הוד, ממש רצועה שלמה. אז כמו שאתם רואים, מועצה מאוד ארוכה, כבר 35,000 תושבים, 27 יישובים, 11 מושבים, קיבוצים, גם קיבוצים שיתופיים, גם קיבוצים מתחדשים, שזה קהילות קצת שונות, מי שמכיר את הניואנסים, מעגן מיכאל ושדות ים זה קיבוצים מסורתיים, וקיבוצים שהם מתחדשים. כפר אמנים, אחד כפר ערבי. ארבעה כפרי נוער, שזה הרבה במרחב כזה. אנחנו מאוד גאים בהם. יש שני יישובים עירוניים עתלית בצפון וקיסריה בדרום. כמו שאמרתי, ענפי התעסוקה חקלאות, תיירות, תעשייה בעיקר בקיבוצים. קצת על מערכת החינוך ופה אני אגע בתהליך האסטרטגי. 8,592 תלמידים ותלמידות. אפשר לראות את החלוקה. ראינו פה דגימה משני בתי הספר התיכון שלנו, כפר גלים, המגמה למחול, מוזיקה בבית הספר המשותף במעגן מיכאל. עם כל הדבר הזה ועם היציבות השלטונית אמרנו שננסה משהו שכמו שאמרתי, פחות עושים אותו, פחות מדי, בואו נתכנן ארוך טווח וגם ניישם. אז הוצאנו קול קורא לוועדה אסטרטגית לחינוך, כמו שעשינו למגדר, ואמרנו שמי שרוצה לקחת חלק בתהליך הזה כמו בתהליכים אחרים, אנחנו מזמינים אתכם להיות שותפים. תנחשו כמה קורות חיים קיבלנו להיות חלק בהתנדבות בוועדה האסטרטגית לחינוך? << דובר >> קריאה: << דובר >> 100. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> 100, בול. 100 תושבים ותושבות. ואני עכשיו צריך למיין דוקטורים לכזה ודוקטוריות לכאלה ועם ניסיון מפה, הם רק רוצים לקחת, כי רק ביקשנו מהם שייקחו חלק. אני חושב שפה אני רוצה להכניס עוד מעגל מאוד משמעותי, זה את רפי, את הסגן שלי. רפי הוא איש חינוך, הוא היה מורה ממש בבית ספר שנלך לבקר אותו, הוא מכיר את מערכת החינוך ומחזיק את תיק החינוך, אז השיח הוא גם שיח מקצועי עם המעגלים המקצועיים. קיבלנו 100 קורות חיים, אני ורפי, רפי הוביל את הוועדה הזאת יחד עם משרד החינוך ובעצם יצרנו מארג שלם שחולם ביחד איך הוא רואה את מערכות החינוך בחוף כרמל. וכמו שסער אמר, התשתיות פה הן טובות, לא קיבלנו מערכת, לא שבורה, להיפך, קיבלנו מערכת טובה ויציבה ולפעמים זה מאתגר יותר לקחת אותה צעד אחד קדימה ולראות איך זה מתעדכן ומה אנחנו מביאים כאני מאמין שלנו. אז כמו שאמרתי 100 קורות חיים. מיינו את זה ממש בקפדנות, לקו הגמר הגיעו 60. עכשיו תדמיינו רפי מנהל עם 60 תושבים ותושבות, עם משרד החינוך, עם אגף החינוך, עם מנהלים ומנהלות שלנו, כל המסגרות האלה, איך אנחנו מובילים תהליך כזה שבסוף יש לו תוצרים פרקטיים כי אנחנו אנשים פרקטיים, לפחות בתפיסה שלנו, והתוצרים יהיו כאלה שנוכל לקחת ליישם אותם בתכניות של המועצה ושל האגפים. אני פותח רגע סוגריים קטנים. המועצה שלנו, יש לנו תקציב שמקושר לתכניות עבודה. זאת אומרת כל תכנית עבודה היא מדידה, לא סיפורים באוויר. מה עושים עם הכסף? זה גם מקושר לסעיף התקציבי, זאת אומרת בלחיצת כפתור. בסוף השנה אני מספר לציבור ולמליאה שלי על תכנית העבודה של ראש המועצה, מה עשיתי ומה לא עשיתי וכך זה גם מתקשר. זאת אומרת כל ההמלצות פה בסוף הן המלצות אופרטיביות ולא קשקושים ואוויר חם והרבה פגישות וקרואסונים, לראות איך אנחנו באמת מובילים את הספינה הגדולה הזאת לאיפה שרצינו בסוף, מה החזון שלנו. רפי, אולי תצטרף אליי? אני אתן גם לרפי, נעשה את זה ביחד. נשלים את התהליך עצמו. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> צהריים טובים לכולם. קודם כל אני שמח לברך אתכם. אני רק אגיד במילה, אין על המחוז הזה, בלעדיהם אי אפשר לנסוק ולחלום, זה פעם אחת. מפה נמשיך, אחרי הקול קורא שיצא והתהליך שהיה פה רצינו לראות איך אנחנו עוצרים ומסתכלים על כל תחום החינוך, מגיל לידה עד גיל 18, עם קריצה למרכז הצעירים שלנו. בשיח שלנו עם המחוז ועם הפיקוח ועם מנהל המחוז, קיבלנו מתנה של המו"פ, של מרחבי חינוך, שהם השתלבו מצוין בתוך התהליך האסטרטגי שנעשה פה, תיכף אנחנו ניגע בתוצרים שלהם. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זה לא מובן מאליו. סער, לדעתי בפגישה השלישית כבר אמר אוקיי, אנחנו מקפיצים את העניין של המו"פ, אתם בטח יודעים מה זה, זה ייחודיות של כל בית ספר, וגם זה ייכנס אלינו לגנים. רק לדייק את הייחודיות, למה זה חשוב לנו? תבע את זה קודמי קודמי בתפקיד, הוא אמר שיש פה קהילה של קהילות, יש פה קהילות שהן שונות אחת מהשנייה, יש לנו קיבוץ דתי, ניר עציון, יש פה שיח אחר בתוך הקהילות ואנחנו צריכים לדייק גם בתוך מוסדות החינוך את הקהילה שבהם, אבל גם לראות שהם כחלק מקהילה יותר גדולה והמו"פ נכנס לנו ממש כמו כפפה ליד בתהליך האסטרטגי, אלה דברים שקרו ביחד. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> בתוך התהליך הזה מה שעמד לנגד עינינו, פעם אחת לראות איך אנחנו מכבדים ונותנים את המקום של הניהול, של מנהלי בתי הספר והפיקוח ביחד, כמעגל אחד שעובר את התהליך, ובמקביל אותו ציבור שבא, מעל 150 משתתפים, שממש חילקנו את זה לוועדות, גיל הרך, יסודי, תיכון, חינוך בלתי פורמלי, כל הרצפים וניהלנו ועדה שהתנהלה בשני ערוצים, הערוץ הציבורי והערוץ המקצועי וכדי ליצור את התיווך ואת החיבור ולשמור על המקום של המנהלים, אחרת אני יכול לדבר עד מחר, הייתי שם, אם הם לא יהיו שותפים תהיה התנגדות לתכנית. והלכנו צעד צעד ביחד, והיה פה משהו מאוד מהיר. הסתכלנו מה האתגרים, חדש מול ישן, דיברנו על חידוש וחדשנות, שימור מורשת, למידה אותנטית מול למידה מסורתית, כלומר התחלנו לדון על כל דבר, ממש ניתחנו. מה שנעשה כרגע, אנחנו נעבור מהגיל הרך, מגיל לידה, ללמוד מה אנחנו עושים ואז נצא לשטח כי מחכים לנו. אז כדי להתחיל להניע כזו תכנית גדולה אמרנו מה אותם העקרונות והדברים החשובים לנו שרוצים ליישם אותם, אי אפשר רק לדבר, ואז אמרנו, הנושא הראשון זה פיתוח למידה אקטיבית. אנחנו רוצים לראות את הילדים יוצאים מכותלי הכיתה, לומדים, פעילים, חדשניים, ליצור את החדשנות, יצירת גשרים, גמישות, שוויון הזדמנויות. לתת פה באמת מענים בתוך הבית לכלל הילדים והנוער, בתוך חוף כרמל, לא להוציא אותם מפה, אלא באמת להגיע לכל אחד. ים של אפשרויות. המקום מזמן פה הרבה דברים, אם זה בהר, אם זה בים, אם זה מעבדות, אם זה תעשייה, כל דבר לראות איך אנחנו פורצים את העניין הזה. כבוד, זו מילה חשובה, עוד יותר ועוד יותר בתקופת קורונה, אנחנו נתקלים בזה, כבוד מול צוותים, כבוד מול נבחרי ציבור, כבוד מול הורים. כל דבר פה איך עושים את זה וזה ערך שהתעקשנו ועבדנו עליו. אלה העקרונות שמנחים את כל מערכת החינוך שלנו מגיל לידה עד גיל 120. הנושא הראשון דיבר על היפוך הפירמידה, השקעה בגיל הרך. המעשה הראשון שעשינו לפני שלוש שנים, איך שנכנסנו לתפקיד, העברנו את הגיל הרך לאגף החינוך. לשמחתנו, המדינה אימצה את זה עכשיו, אסיף פה, הקדמנו את העניין, ובוא תספר. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני חייב להגיד שבעניין של חינוך לגיל הרך יש לי שריטה, אני חושב שהמדינה, תסלחו לי, אני אומר את זה בזהירות, אני לא רוצה להגיד הפקירה, אבל הנה אמרתי, את החינוך לגיל הרך. אם מסתכלים במרכאות, על הגדולים, על המיצ"ב, על הבגרויות, אני חושב שאנחנו מפספסים את הגיל הרך, ודאי כשאנחנו נמצאים 36-35 ילדים עם סייעת וגננת, ועכשיו הורדנו את זה גם מגיל שלוש, וחלק מהילדים לא גמולים, אז בואי תסתדרי ונראה אותך באמת מגיעה לחינוך איכותי ומגיעה ונוגעת בכל ילד וילדה. זו שריטה שבאתי איתה מהבית. אמרנו שנעשה פה מעשה, ולא רק בדיבורים. אז קודם כל כדי לראות רצף אחד העברנו את זה לאגף החינוך ועשינו פה עוד כמה מהלכים. אנחנו עדיין לא במקום שאני רוצה שנהיה בו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המעונות הם פרטיים או שהם של המועצה? << אורח >> רפי אבני: << אורח >> חלק של המועצה וחלק פרטיים, אבל גם אותם הכנסנו בתו תקן שפיתחנו. יש פיקוח על המעונות. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בדיוק, יש תו תקן שאנחנו דורשים מכל המעונות שהם גם מעונות פרטיים לעמוד בו והם מתגאים בו היום כי זה שווה, במרכאות, כסף, כי הם עומדים בתו התקן שלנו. הם נכנסים למעגלי ההדרכה שלנו, שבעבר הם לא היו, אנחנו יודעים להיכנס ולהגיד מה התקינה של בטיחות, כל הדברים האלה. << אורח >> סער הראל: << אורח >> זה הרעיון המכונן. הרעיון המכונן הוא תפיסה של תו תקן, כי הרי מלידה עד שלוש או מגיל שלושה חודשים עד שלוש אין שם חוק חינוך חובה, אז בעצם המשיכה, המוטיבציה ההורית היא סביב תו תקן איכותי של המקום. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אז אנחנו יצרנו תו תקן של חוף כרמל, נמצאת פה גם רחלי שהיא אחראית במשך שנים רבות על הגיל הרך שלנו, הוספנו גם מישהי שאחראית על מעונות היום, ויש פה דיאלוג סביב העניין הזה, אבל הרשות אומרת: אנחנו אחראים. גם אם זה גן פרטי אנחנו אחראים והצבנו תו תקן ושיח משותף ויותר ויותר גופים ומוסדות נכנסים, גם כשהם פרטיים. זו נקודה אחת. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך ה-8,000 וכמה תלמידים שציינת בהתחלה כמה הם בגיל הרך? << דובר >> קריאה: << דובר >> 1,800 בערך. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת 1,800 גיל רך? << אורח >> רפי אבני: << אורח >> כן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה גם מראה לך מגמות בתוך הקהילה של צמיחה גבוהה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בדיוק כך, הקהילה צומחת וגדלה והיא צעירה ואנחנו לא רוצים להסיר את ידנו מהדבר הזה כי זה היה עולם פרוץ, ושמנו פה גם את התקן, אבל עשינו עוד משהו, הפכנו את הפירמידה, לקחנו כסף מהתיכונים, זה לא היה פשוט, מנהלי התיכונים - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> נעמ"ת פועלים פה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לא, זו שאלה שעולה עכשיו. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> במכרז שהיה הם לא השתתפו. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> יכול להיות שהם ייכנסו, אנחנו בדיאלוג, אם הם ייכנסו אז איך זה ייכנס. פתאום הם הגיעו לשיח ופתאום זה יצר פה שינוי. המועצה שם פתאום, כשלא היינו שם. הדבר השני זה הרבה מאוד משאבים שלקחנו מהתיכוניים והורדנו אותם. ממש הפכנו את הפירמידה, לא בדיבורים, כסף הלך מהתיכונים שיש להם מספיק כסף, ושמנו את זה בגיל הרך, גם בהכשרות וגם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> התקצוב הממשלתי בתיכונים היום הוא הוגן, להבדיל מכמעט כל מערכת אחרת. << אורח >> סער הראל: << אורח >> חד משמעית. לך תסתכל, ראיתי מחקרים בעולם, מדינות בעולם משקיעות הרבה יותר מישראל בגיל הצעיר מאשר בזה, זה חלק מהאתגר. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> ואנחנו יודעים שכל דולר, יש מחקרים, שמושקע בגיל הרך נחסך בעתיד. החינוך הוא לא חינוך מיטבי, הילדים לא מקבלים את מה שמגיע להם. זה הדבר הראשון שעשינו. הדבר השני, וזה גם קרה השנה, זה עניין שהוספנו סייעת שנייה בכל גני החובה שלנו עם מעל 30 ילדים. זאת אומרת גם כן לקחנו כסף כי אמרנו שאנחנו לא מדברים סתם, עוד סייעת שתוכל לתת מענה לילדים. זה מתחבר גם אחרי זה ליציאה לטבע שאתם עוד מעט תראו, למרחבי חינוך חוץ כיתתיים, אבל השקענו בזה הרבה מאוד כסף. אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל אני אומר לכם כוועדה החינוך של כנסת ישראל, צריך לעשות דיון עומק על הדבר הזה, הגיל הרך הוא מוזנח. הוא מוזנח ואנחנו מפספסים אותם, אחרי זה את התוצרים אנחנו מקבלים בתיכוניים שלנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו דיון בשבוע הבא ביחד עם שרת החינוך על המעבר של הגיל הרך למשרד החינוך. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> צריך לעשות דיון רק על הדבר הזה, יש פה פצע פתוח. אני אומר את זה כי יש פה פערים משמעותיים. אנחנו משקיעים המון כסף בתיכוניים, כשהם כבר גדלים, ובגיל הרך צריך לראות מה עושים, איך מפצחים את זה. ברגע שזה עבר למשרד החינוך צריך לחשוב מחוץ לקופסה ואנחנו מובילים פה תהליך שנשמח שישכפלו אותו. אפשר לעשות דברים כאלה, אפשר לעשות תו תקן של משרד החינוך, אפשר לעשות הרבה דברים. לא לפחד מהדברים, לא לפחד לגעת בזה, גם במסגרות הפרטיות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, מעניין אותי, אחת המחשבות שהכשל בגיל הרך מתחיל הרבה פעמים, בין השאר במבנה ובארגון שלו. 30 כיתות בית ספר זה בית ספר ואז יש מנהלת, יש ראייה ויש מילוי מקום, יש פדגוגיה, יש הכול. 30 גני ילדים זה 30 גני ילדים ואין מסגרת. זה משפיע על הכול, זה משפיע על המבנה והארגון, על מילוי מקום, אפילו על בניית סגל להמשך. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני מסכים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לכם משהו בכיוון הזה? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאומר קינלי, יש רשויות מקומיות גדולות, ואני הייתי באחת מהן, אם את זוכרת אז כשפתחנו את שנת הלימודים, ברמת גן, יש להם מקבצים. הייתי עכשיו בסיור דומה גם בגבעתיים. לכן במקומות כאלה שהם מבוזרים מבחינת השטח הגיאוגרפי שלהם השאלות האלה הן הרבה יותר מסובכות ברמה מסוימת, אבל הגישה לילד היא - - - << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני יכול לתת לרחלי לענות על זה, אבל אנחנו עובדים גם לפי אשכולות פה וגם עושים חלוקה של זה, אבל אני רוצה, אני אומר עוד פעם, כוועדת החינוך של הכנסת, אני מדבר מהבטן, זה זועק למנגנון וזה צריך לרדת לרמת העוד סייעת, זה צריך לרדת לרמת ה – כי כוח אדם חסר שם, עזוב שלא מוצאים, עזוב שלא נצליח לגייס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם מצליחים לגייס? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן, הכול מלא. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> זה גם תורה בפני עצמה, יש כאלה שהן תומכות הוראה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אחרי זה תומכות הוראה. יש איזה שהוא תהליך שמוציאים אותן להיות גננות. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> יש פה רכזת שמטפחת אותן. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> פיתוח מקצועי שמלווים אותם ואנחנו רוצים לראות אותן גננות מחר. נמצאת פה אלקה שהיא אחראית הסייעות שלנו, ויש הרבה כאלה, לראות איך מצמיחים אותם כמנהיגות אחרי זה ואיך מלווים אותם. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אבל צריך להגיד מילה, קודם כל תפיסת האשכולות שדיברת עליה היא באמת מאופיינת באזורים עירוניים יותר. אנחנו מאוד בעד תפיסת האשכולות כי זה מאפשר, גם כמו שאומר קינלי, היבט אחר מבחינת תמיכת צוות. במועצות אזוריות התפיסה הזו טיפה יותר מורכבת, מצד אחד, מצד שני למרחב הקהילתי היישובי יש אפיונים ייחודיים שאתה יכול לנהל את זה גם לא בתוך מרחב אשכולות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לגמרי עולם אחר. אני לא נכנס פה לדיון כרגע, כי אנחנו באנו אליכם ואתם באמת, זה luxury ברמה מסוימת, שתדעו, יש לכם באמת luxury. כשאני נוסע למודיעין עלית, לא יודע אם היית במודיעין עלית, שכל חודש נפתח מעון, כל חודש, עם התפוצצות אוכלוסין מוטרפת, אתה תראה שהיישום של הדברים שאתה אומר, לא שאני אומר שהם לא ראויים, אבל רק החשיבה היא חשיבה מערכתית שונה לגמרי, מי שרואה את מה שקורה שם. << אורח >> סער הראל: << אורח >> נכון, אני מכיר, גם ניהלתי את האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון בהקשר הזה, ראיתי את ההבדל ביניהם, וגם יש לי כאלה גם במחוז. העניין הוא תפיסה דיפרנציאלית שונה, קודם כל. מה שאמרתי פה בהתחלה, מה אתה מנהל בלוקאליות של מועצה אזורית לעומת לוקאליות עירונית, מה אתה מאפשר. יש פה עוד ממד שצריך להגיד, איתנות רשותית, היכולת שלה, זה קריטי. מה שאתה רואה אצל החלשים אתה לא רואה אצל החזקים. התפקיד שלי הרבה פעמים בהקשר הזה, וזה אני עושה עם אסיף הרבה מאוד, זה לאור הדבר הזה מה אני משחרר, זאת אומרת שלא הכול צריך להיות עם אותה רגולציה. היכולת לשחרר לאסיף כי יש לו את היכולת לעומת זה במקומות חלשים מה אני מביא במשאב היא שונה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני מסכים איתך, אני מדבר גם בשמם של החלשים. אני חושב שהחינוך לגיל הרך הוא חינוך שצריך להקצות חשיבת עומק עליו, דווקא בגלל החלשים. אני חושב שפה אנחנו מפספסים ילדים, אחרי זה אנחנו פוגשים את הקשיים בגילאים גדולים יותר. והילדים שהם בני שלוש שנים, הם לא יודעים להגיד בית: היה לי טוב בגן או לא היה לי טוב בגן, הם לא שמה, מה שבתיכון הוא יודע להגיד ואז ועד הורים עושה בלגן. אני חושב שפה צריך לעשות ישיבה שמדברת רק את זה. בגלל שזה עבר למשרד החינוך וזה כבר יושב אצלכם, לראות איך אנחנו עושים פיילוט במקומות שקשה, לראות איך מוסיפים סייעת שנייה. העניין זה תמיד בסוף משאבים, אבל צריך איזה שהוא פיילוט, איזה תפיסה מערכתית שצריך להוביל אותה. אני חושב שאנחנו פה דוחפים, וזה בסדר, לא צריך לעצור אותנו בעניין הזה. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> אני רק אגיד שלצד כל העניין הזה אז כמובן שהגנים מלווים הכשרות, הליווי שלהם. עשינו גם פה תהליך עמוק מיסודי לתיכון, אנחנו עשינו מו"פ בתוך הגנים של כל עניין הייחודיות. אנחנו נדבר על בתי הספר היסודיים ונצא לבית הספר הסמוך. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה אחת קטנה לפני שאנחנו יוצאים, המרחב הגיאוגרפי שלכם הגדול הזה, כמו שאמרת, מעתלית עד קיסריה, גם יש לו דיפרנציאציה מעבר לאוריינטציות של קיבוצים ומושבים וזה, יש לכם גם במספר מקומות הבדלים סוציואקונומיים מאוד משמעותיים. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> יש פה הכול. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> ההבדלים לא משמעותיים ואני אגיד לך למה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לא משמעותיים? באזור עתלית שם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> את עתלית, אם אני מנטרל שכונה אחת או מרחב אחד של עתלית הוותיקה, כן, שם יש, לאור זה הבאנו את שר הרווחה. כשאתה לומד סטטיסטיקה, אז אתה לוקח את קיסריה שזה עשר ואת השכונה הזאת שזה חמש או ארבע ואתה אומר אוה, יצא שמונה אז הכול בסדר. אז אנחנו כן יודעים לתת את המענה, זו החלטת השר, כן מענה ייחודי לשכונה הזאת בעתלית, גם מבחינה של נוער בסיכון, מה שצריך לשכונה הזאת. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> אנחנו כן נתקלים בנושא של הגעה לפה של דיירים, חד הוריות, חד הוריים, ילדים עם צרכים מיוחדים, אנחנו כן נתקלים בעניינים של בריאות הנפש, אנחנו נתקלים פה בתופעות לא פשוטות שנמצאות אצלנו בכל המערכות. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אבל זה לא האפיון המאוד דומיננטי של הרשות הזאת. ההטרוגניות שלה היא לאו דווקא הפערים הסוציואקונומיים בתוכה, יש לה הטרוגניות מסוג אחר. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> אנחנו נראה סרטון שסוקר את ההסבר על התהליך שלנו במו"פ, על החינוך, על הייחודיות של בתי הספר היסודיים, ומפה ישר נצא לסיור. (הקרנת סרטון). << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> יש פה נקודה אחת, זה כבר בעצם התוצרים, זה עניין של בחירה, זה מאוד חשוב, מאוד מעניין גם מה קיבלנו. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כאלה לא מקבלים את הבחירה שלהם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> מעטים, אבל מה שמדהים זה שבגלל שבתי הספר שלנו חזקים יש התייצבות מאוד גדולה, אנשים לא רוצים לעזוב את בתי הספר, בית הספר יודע להגדיר את עצמו, זה נפתח לתחרות אז גם בית הספר מנהל את הייחודיות שלו. עוד מילה אחת, ובזה אני מסיים. זה לגבי בתי הספר ובחירה, זה כבר תוצרים של הוועדה האסטרטגית ונראה אחרי זה לגבי התיכוניים. לגבי המרחב, מרחבי הלמידה שלנו, יצרנו בעצם כל המועצה כיתה, אנחנו כל הזמן עסוקים בלהכשיר מרחבי למידה חוץ כיתתיים. כל מקום אפשר ללמוד בו לא פחות מאשר בכיתה עצמה . אתם תראו מייקרס אחד, יש הרבה מייקרסים, לדוגמה במאגר הבונים שלנו, מאגר המים הכי גדול בארץ, שיודע לעשות גם פוטו וולטאי, יש שם שתי כיתות לימוד שילמדו על אנרגיה מתחדשת ועל מים. חוות אהרונסון, גם שם זה חווה שאפשר ללמוד בה. שוק איכרים. כל מקום אנחנו מאפשרים. גם עשינו קרן ייעודית של לא מעט כסף עם אגודת המים שלנו, מנהלי ומנהלות בתי הספר הגישו הצעות למה תעשה עם הכסף? עם הכסף הזה אתה הולך ללמוד מחוץ לכיתה. זה גם המלצות שרפי הוביל אותן עם הוועדה האסטרטגית. כל דבר כזה אופרטיבי, אז בעצם כל המקומות האלה מעבר לים, להר, שאפשר ללמוד בהם, אנחנו מכשירים כל הזמן מקומות שאפשר ללמוד בהם מחוץ לכיתה, לעשות חקר ולמידה חוץ כיתתית, בצוות או בנפרד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. (בהמשך הסיור – בית ספר 'העומר') << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> שלום, ברוכים הבאים לבית ספר 'העומר'. כיתה ג'3 נכנסה אתמול לבידוד, מלבד הילדים המחוסנים ובעלי 'התו הירוק'. צירפנו אליהם הבוקר גם את ג'1, את אלה שנמצאים פה, ובבקשה. (שיר) << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> תודה רבה לג'1 ו-ג'3. במסגרת הגמישות שלנו אנחנו נתחיל בסיור שלנו במרחבי הלימוד המאוד מאוד מיוחדים של בית ספר 'העומר', נגיע בסוף לחדר המורים ושם נסביר על כל מרחבי הלמידה המדהימים שלנו. כרגע אנחנו רק נרד למרחב הראשון, למעבדה. במעבדה נמצאת עכשיו כיתה ד'3, לפני שיאנה, שהיא מורה למדעים, המעולה והמצוינת שלנו, תגיד כמה מילים אני רק אגיד שמדעים זה אחד התחומים שאנחנו מאוד חזקים בהם. ילדי 'העומר' מ-א' עד ו' מאוד מאוד אוהבים ללמוד מדעים, המרחב מאפשר את זה. המעבדה הזו חודשה, הורחבה, היה כאן קיר, הגדילו לנו את זה, כל הציוד, כל האביזרים, אנחנו כל הזמן מתחדשים וכיף גדול במעבדה. יאנה, את רוצה לשתף מה לומדים. << דובר >> יאנה-המורה למדעים: << דובר >> קודם כל אתם באתם ונכנסתם ישר לתוך הניסוי. הילדים פה חוקרים ולומדים בצורה חווייתית, יש לנו פה כלי מדידה ומכשירים ומיקרוסקופים ומרחב למידה שמזמן למידה חוץ כיתתית. באמת זה תחום מאוד מאוד מתקדם אצלנו. אולי גם הילדים יספרו. << דובר >> תלמידה: << דובר >> במדעים אנחנו עושים הרבה ניסויים וזה כיף שאנחנו לומדים בצורה חווייתית ושבכל שיעור עושים משהו אחר. << דובר >> תלמידה: << דובר >> זה כיף שאנחנו לא ישובים, זה כיף שאנחנו יוצאים החוצה ללמוד. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> היא התחילה את המשפט הנכון: אנחנו לא יושבים כל הזמן. זה בדיוק ככה, לא יושבים כל הזמן, כל הזמן יש פה תנועה. אחר כך בחדר המורים אנחנו נספר איך זה מתקשר. << דובר >> תלמיד: << דובר >> אנחנו עושים גם ניסויים בחוץ. למשל אנחנו עכשיו בגלל ט"ו בשבט הוועדה הירוקה עשתה לנו כזה דבר, שרצים ואז יצא שיר. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> עשיתם 'חפש את המטמון' בחוץ? << דובר >> תלמידה: << דובר >> כן. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> מדהים. << דובר >> תלמידה: << דובר >> כיף לעשות ניסויים עם קבוצות, לא לבד, ככה יש יותר שיתוף פעולה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> מדהים. איזה ילדים יש ב'העומר'. << דובר >> תלמידה: << דובר >> אני אוהבת שאנחנו יוצאים לחפש דברים בחוץ. אנחנו מודדים את המים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> תודה רבה רבה. יאנה, תודה רבה. << דובר >> יאנה-המורה למדעים: << דובר >> תודה, כבוד לארח אתכם. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אם אתם לא נבהלים מגשם, כמונו, אפשר לעלות לראות את הילדים במרחב הגני, חוויה אמיתית. תיכנסו. שלום וברכה לכולם, נמצאת פה כיתה א'1, חצי א'1. זה המרחב שנקרא המרחב הגני. המרחב הגני ממש מדמה גן ילדים, היינו בגני ילדים במושב עופר, במושב הבונים, ראינו מה הילדים עושים, העתקנו חלק מהפעילויות לכאן, שעתיים בשבוע כל ילד בכיתה א' מגיע לפה למרחב הגני, משחק, בונה, יוצר באופן חופשי, זה מאפשר למורה להיות עם חצאי כיתות. ארבע שעות בשבוע כיתות א' ו-ב' שלנו מפוצלות והם מגיעים לפה. פינת בובות, חנות. אני רואה שעושים פה עסקים כבר מהצד, ארגז חול, בנייה, יצירה, הכול באופן של בחירה. זה חלק מתכנית 'מעברים' כמובן. כל הנחיתה והכניסה לכיתה א' היא כניסה רכה, היא כניסה מדורגת. אנחנו מאפשרים לילדים, שההסתגלות לא פשוטה להם, להגיע לכאן יותר משעתיים עד שהם מתייצבים ומתאקלמים. המרחב הוא באמת אחד הדברים הראשונים שהקמנו כשנכנסנו לתכנית 'מפרש', אני אספר לכם על זה אחרי זה, אבל זה מקום שמשרת את כל א' ואת כל ב'. בדרך כלל הורי ב' מבקשים גם שנעלה את זה גם לכיתה ג'. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה יש לך תלמידים ב-א' ו-ב' בכלל? << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> יש לנו ב-א' בכל כיתה 31 או 32 תלמידים. אני ארחיב על זה אחר כך, יש כאן גם שלוש כיתות של חינוך מיוחד, של בעיות התנהגות ובעיות רגשיות, 12 דיפרנציאלים. אנחנו אוכלוסייה מאוד מאוד רחבה, אבל אנחנו הבית של חוף כרמל. כל הילדים שלנו משמונה מושבים מגיעים לכאן ומקבלים פה את המענים הטובים ביותר שאנחנו יכולים. << אורח >> סער הראל: << אורח >> יש לנו בעצם תפיסת למידה אחרת, חווייתית יותר. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה שאנחנו למדנו מכל הנתונים, זה העלייה הדרמטית שהייתה בכיתות למידה מיוחדות, ל-12%, מה שהיה פעם 3%. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אז אצלנו אני יכולה להגיד שאני מאוד גאה, בדיוק הדס חתמה על טופס של ילד מכיתה קטנה שבשנה הבאה עובר לכיתה הרגילה פה אצלנו. זה קורה ואנחנו מצליחים, אנחנו משתדלים לתת להם את המענים הטובים ביותר. זאת סיגל שמרחיבה את המרחב הגני, סיגל המלאך שלנו. אז מפה אנחנו הולכים למרחב נוסף. אני רק אגיד שאתם יכולים להתרשם, אמרה מקודם התלמידה המתוקה שלא יושבים הרבה על הישבן, יש לנו משהו מאוד מאוד תנועה בבית הספר, כל הזמן רואים קבוצות של ילדים עוברות ממרחב למרחב. זה חלק מהתפיסה שלנו, יום מאוזן, מגוון, עשיר בהרבה מאוד תכנים. אני אדבר אחר כך על הייחודיות שלנו, אבל זה בדיוק משרת את הייחודיות שלנו. אין פה מה מותר ומה אסור, הכול פה מותר. הכול מותר במסגרת הגבולות שלנו, התכוונתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לכם פה ילדים מהחינוך המיוחד? << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> יש פה גם ילדים מהחינוך המיוחד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה שילוב? << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> לא, לא שילוב, ילדים מהחינוך המיוחד עם הפרעות קשב - - - (בהמשך הסיור) << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> הגעתם למרכז טו-דו. מרכז טו-דו הוקם לפני שלוש או ארבע שנים במסגרת תכנית 'מפרש' במימון של 'מפרש' ושל המועצה האזורית ותורמים. המרכז הזה הוא מרכז תומך פדגוגיה. אני אסביר לכם אחר כך איך זה הולך, אבל כל ילדי בית הספר מ-א' ועד ו' מגיעים לכאן, כולם כולם לומדים פה, נגרות, פירוק מוצרי חשמל. זה החלק היצירתי, זה החלק הטכנולוגי. כרגע כיתה ה'2 נמצאת פה, אתם יכולים לראות, פה מייצרים דברים להערכה חלופית. בעצם מה שנלמד בכיתה לא נלמד רק בעבודות ומבחנים וטקסטים, אפשר לגזור פה. << דובר >> תלמידה: << דובר >> אנחנו עושות מעין פגודה, וזה גלידת גולדה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> למדתם על נשים. << דובר >> תלמידה: << דובר >> כן, על גולדה מאיר. << דובר >> תלמידה: << דובר >> אנחנו החלטנו לעשות את גלידת גולדה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אני רוצה שתסבירו משהו על מרכז טו-דו, אתן יכולות להסביר על מרכז טו-דו, מה זה פה? << דובר >> תלמידה: << דובר >> פה יש יצירות ועושים דברים מעניינים, נגיד אני וחברה שלי עושות מצגת על נעמי שמר. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> תסתכלו על העבודה שהם עשו. << דובר >> תלמידה: << דובר >> יש שם בכללי את כל העבודות במסגרת תרבות עולם. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> מה אתן אוהבות במרכז הזה, מה הוא מאפשר לכן? << דובר >> תלמידה: << דובר >> שאפשר ליצור פה דברים. << דובר >> תלמידה: << דובר >> מרחב, יש פה מלא חומרים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> איזה חומרים למשל יש פה, מה לדוגמה? << דובר >> תלמידה: << דובר >> קרטון, צמר גפן, קלקר. << דובר >> תלמידה: << דובר >> חומרים שאין הרבה בבית. וכל מיני בדים יפים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אז מרכז טו-דו זה מרכז תומך פדגוגיה. ילדים לומדים בקמפוסים, אני אשתף אתכם אחר כך מה זה ופה הם באים ויוצרים את הדברים. ההורים לא צריכים לשבת בבית עם הילדים, לבנות דגמים, להכין דגמים, כל העבודה נעשית פה בתוך שטח בית הספר. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> עד איזה שעה אתם בבית הספר? << דובר >> תלמידה: << דובר >> יש כל מיני ימים, נגיד ביום ראשון אנחנו גומרים באחת ועשרה, יום שני רבע לשלוש, יום שלישי גם אחת, נראה לי. אני לא כל כך זוכרת, יום רביעי שתיים. << דובר >> תלמידה: << דובר >> זה משתנה גם לפי הכיתות. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אנחנו לומדים בדיוק לפי המתווה, פלוס שעתיים כי יש לנו תל"ן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אתן נהדרות. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> בחדר הזה אתם יכולים לראות, יש מדפסת תלת ממד. אני רק אומר שיש לנו קבוצה של ילדים עם יכולות מאוד מאוד גבוהות שמקבלים פה העשרה, תכנות באולטימייקר, הרבה יצירה בחלק הזה. לומדים מקרמה, כמו שאתם יכולים להתרשם. כל הכבוד לכן, בנות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> החלוקה של בנים ובנות זה מקרי? << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> לא, ממש לא, זה כיתה ה', אנחנו מתחילים – << דובר >> קריאה: << דובר >> ליצור איזונים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> יש כאן מקרמה מי שבא לו, הדפסה בתלת ממד. גיא למשל עכשיו מתעסק עם חרוזים. מה אתם עושים? << דובר >> תלמיד: << דובר >> אנחנו מכינים דף הסבר לעבודה בתרבות עולם. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> מה אתם עושים? בונה חללית, מעולה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אין דברים כאלה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אז זה מרכז טו-דו. יש לנו עוד מקום מאוד מיוחד שאנחנו נלך אליו, בדרך לחדר המורים. אנחנו יורדים למרכז ווי-דו. חלי היא מחנכת הכיתה של ג'1. מרכז ווי-דו הוקם בשנה שעברה, עם הקורונה. חשבנו מה אנחנו יכולים לעשות עוד כדי לאפשר לילדים רווחה רגשית, שלילדים יהיה מענה חברתי ולא רק לימודי. הקמנו את המרכז הזה, שזה מרכז למשחקי חשיבה, לתכנון, להנדסה, זה חלק בלתי נפרד מכל המרחבים שלנו. ילדים מ-א' עד ו' מגיעים לכאן, הארונות מלאים במשחקים. אין פה מסכים במודע. הילדים מגיעים לכאן ויכולים לקחת משחק חשיבה לבד, הם יכולים לבנות בצוות. אתם מוזמנים לפשפש בארונות ולראות את כל השפע והטוב הזה. מי בא לו לספר מה אתם עושים פה? אודל. << דובר >> תלמידה: << דובר >> אני וליאר הרבה משחקות פה את המשחק הזה, שזה גם משחק חשיבה וזה גם משחק שעוזר לנו יותר בחשבון או בחישובים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> מעולה, תודה. עוד מישהו רוצה? << דובר >> תלמידה: << דובר >> זה משחק של מחשבה, של זהירות. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> וגם משחק חברתי. נהדר. << דובר >> תלמידה: << דובר >> אנחנו עושות - - - << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> ומה זה מחייב אתכן, מה אתן צריכות לעשות? << דובר >> תלמידה: << דובר >> שיתוף פעולה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> כל הכבוד לכן. << אורח >> הדס ריבנוביץ: << אורח >> כל תפקודי המאה ה-21 נמצאים פה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> נכון, המרכז הזה באמת עובד על כל התפקודים, גם לימודיים וגם חברתיים. (בהמשך הסיור) << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> זה חדר המורים שלנו. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> ראינו שם לפני שנתיים, בטיול שהיינו שם, בנגריה שהייתה סגורה, בתוך מרחב בית הספר, 30 שנה סגורה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> גם פה, המקום הזה שעכשיו ראיתם, את ווי-דו וטו-דו, זה היה סלאמס של בית הספר. בית הספר הזה הוא בן 68. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בדיוק, זה לא מרחב חדש פה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> בית ספר ישן, אין פה שום מרחב שהביאו או שבנו עם בלוקים, זה הכול דברים שהיו ושיפצו והשקיעו וסידרו כדי שזה יהיה ברגע הכי חשוב. עדי הסגנית, הסגנית, יד ימין, יד שמאל, הראש, הלב, וכל מה שקורה פה בבית הספר. חשוב להגיד. אני עצמי למדתי כאן בבית ספר 'העומר', כשהוא היה כרם מהר"ל. שני הבנים שלי, רועי ועמית, למדו כאן וזו הייתה סגירת מעגל מאוד משמעותית לחזור לכאן כמנהלת. זאת שנה שישית שאני פה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה גדלת? << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> במושב הבונים, ממש פה, על שפת הים. זה בית ספר שמכיל ילדים משמונה מושבים. יש פה 472 ילדים בכיתות כיתות, שלוש מתוכן כיתות של בעיות התנהגות ובעיות רגשיות, ילדים באמת עם מורכבויות וילדים מאוד מאתגרים. אני חושבת שזה נאמר בצורה ברורה, גם בכיתות הרגילות יש ילדים על כל הקשת, ילדים דיפרנציאליים עם סייעות, ילדים מחוננים, אנחנו באמת משתדלים להיות בית לכל חוף כרמל. אני חושבת שאחד הדברים שהם בתוך התהליך שעברנו, גם עם המו"פ, גם עם 'מפרש', שהמליצו עלינו לפני חמש שנים, הדס המפקחת שלנו, הכול הכול אנחנו עושים בתפיסה של מרחבים, של סביבה, שילד יעבור כל הזמן תחנות. והייחודיות שלנו היא באמת זה. המילה איזון חוזרת אצלנו כל הזמן ואנחנו משתמשים בה גם בייחודיות שלנו. איזון בין מקצועות ליבה, כי אנחנו גם תחרותיים וגם הישגיים וגם שאפתניים, לבין הנושא של גוף ונפש, כי רווחה ביחד, ביחד, קהילה, הבית החוף כרמלי. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> איך הסתדרתם בזמן הזומים? << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> קודם כל זו תקופה מאוד מאתגרת, אני חייבת להגיד, כל העניין של הקורונה מוצא אותנו – אפילו לא מחקנו לכבודכם את הלוח, תסתכלו כמה צוות חסר היום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ג'3 בבידוד, אני רואה. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> הם יצאו אתמול. אמרתי לכם כשהם שרו, נכון. אנחנו מסתדרות, יש מענים ויש מקום להתייעצויות וללבטים. זה באמת מותח את היכולות עד קצה גבול היכולת, אבל אנחנו עושים גם וגם. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הילדים מגיעים כולם באוטובוסים בבוקר? << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> כל הילדים מגיעים בתחבורה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לא היה לכם בעיות של תחבורה גם? << אורח >> רפי אבני: << אורח >> היינו עושים התאמות. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> בדיוק, עושים את ההתאמות. קודם כל יש גם הורים שבוחרים להסיע, אבל כן, יש גם כאלה שעברו בידוד בשל הסעה. קודם כל אני שמחה שהיום זה היום שיש בו נוכחות הכי גדולה, יש תחושה שחוזרים. אני רק מקווה שגם את הצוות לא יבודדו, כי הילדים יגיעו, רק הצוות חייב להיות מוחרג גם בעניין הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דיברנו על זה גם בדיון האחרון שחייבים למצוא פתרון לצוות, כלומר בין אם מתווה ירוק לצוות עצמו, שבבוקר הוא עושה בדיקה אם הוא נחשף למאומת, ויכול לצאת מאותו בידוד. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אנחנו מאוד נשמח שהילדים יחזרו בהרכב מלא, זה חשוב להם, זה חשוב לנו. << אורח >> סער הראל: << אורח >> זה ברור שאם לא יהיה סנכרון בין בסוף חזרת הילדים והיכולת של בית הספר להכיל את החזרה הזאת, זה יהיה חסר משמעות. צריך לייצר את הסנכרון הזה, הוא צריך להיות מדויק. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> יש פה בבית הספר, אני חייב להגיד לשבחה של סיגל, מנהיגות יציבה שהובילה פה שינוי עמוק בבית הספר הזה. אני חושב שבית הספר הזה מוצב במקום בכל רמה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> יש התחדשות במושבים? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זו שאלה מעולה. זה יושב על מנהיגות חזקה, ראינו את זה, מנהיגות בית ספרית חזקה. גם בקורונה, שהייתה תקופה קשה מאוד, גם המועצה, הרבה מאוד דברים עשינו, לא ניכנס לזה, זה יושב על מנהיגות בית ספרית חזקה. אתם מבינים שצריך לעשות את כל המאמצים שהילדים יגיעו לבית הספר. תראו איזה חוסרים ועדיין בית הספר עובד. אני אומר את זה על כל בתי הספר שלנו, חוסרים ענקיים של צוות, אבל מבינים שאנחנו רוצים לראות את הילדים בבית הספר. עשינו כבר סקרים, בעיקר בתיכונים שלנו, של בעיות אכילה, השלכות, דיכאון, זה פשוט לא יאומן, הקורונה, אנחנו רק מתחילים להבין את המשמעות שלה. כל יום שהם פה זה ברכה. אתה שאלת לגבי המושבים שלנו, אחת הפגישות הראשונות שלי, שיזמנו אותה, עוד פעם כמועצה שמבינה שהיא צריכה להוביל תהליכים, הרי מה זה יישובים? ביישובים יש אגודות, האגודות הן בעלות הקרקע, הן יכולות לעשות מה שהן רוצות, ראש המועצה יכול לעמוד על הראש ולנפנף ברגליים, אם הוא לא רוצה לעשות תב"ע חדשה הוא לא יעשה, כי זה שלו. קראנו לדיאלוג, גם את יושב ראש הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, גם את מנהל המחוז של רמ"י. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה צפון או מרכז? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אנחנו חיפה, איתמר בן דוד. קראנו גם את מזכ"ל תנועת המושבים, כי זה בעיקר במושבים, ועשינו שיח אסטרטגי. אמרנו שאנחנו מבקשים מכם, כאמירה, תפסיקו להביא חצאי תב"עות, בית אחד, שני בתים, או שעושים בית שלישי בנחלה בכל היישוב או שלא בונים יותר. זו הייתה אמירה מאוד חזקה ושיחה לא פשוטה, אבל התוצרים שלה שאנחנו מסיימים עכשיו את המושב השלישי שלנו שעושה בית שלישי בנחלה. זאת אומרת 'העומר' בעוד חמש-שש שנים יהיה בצמיחה ענקית. זאת אומרת כל מושב זה בין 70 ל-100 נחלות, שיש להם עוד בית אחד, זאת אומרת עוד בן או בת יכולים להיקלט, תעשו את המכפלות על שבעה או שמונה מושבים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו כבר במגמת גידול מאוד גדולה, כשהכנסתם את מגדים לכאן השנה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> נכון, זה במסגרת התכנית האסטרטגית, אבל כן המושבים שלנו חוזרים לגדול. אחרי הרבה מאוד שנים של קיפאון. בקיבוצים אין הרחבות, יש קליטה לחברות מלאה. שם יש בעיה מורכבת עם המינהל, לא אכנס לזה, אבל גם עין כרמל סיימו הרחבה, גם הקיבוץ שלי סיים הרחבה, לשדות ים ומעגן מיכאל אין בעיה כי הם קיבוצים שיתופיים, הם יכולים לבנות כמה שהם רוצים במסגרת התמ"א 2 שלהם. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> העובדה שמעגן מיכאל קיבוץ כזה עשיר היא בטח מובילה אותו פנימה להשקעות בנושאים של חינוך, על מה הוא יוציא את הכסף? << אורח >> רפי אבני: << אורח >> זה לא היה ככה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> קודם כל אתה צודק במאה אחוז. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שאני צודק במאה אחוז זה מאוד נעים לדעת, אבל איך זה משפיע? מעגן מיכאל, קיבוץ שאני מכיר, זה קיבוץ עשיר לכל הדעות, יש לו יכולת לעשות דברים לבד. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני אומר שזו שאלה טובה ואתה צודק, למה? כשנכנסנו לתפקיד רפי ואני, אני צוחק, אבל אני אומר את זה ברצינות, לקיבוצים השיתופיים החזקים היו שתי תגליות מדעיות, אחת, שיש מועצה סביבם, הם לא ידעו, אף אחד לא עדכן אותם, והתגלית שהיא בכלל סערה, שיש מדינה סביבם. הם לא ידעו שיש מדינה סביבם ויש לה מה להגיד. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כשהם הבינו את שני הדברים האלה, והקורונה רק חידדה את זה, הם מבינים את המשמעות של הליכה משותפת עם המועצה. אני מקיים לפחות פעם בחודש ישיבה שוטפת איתם, רפי בתחום של החינוך, זה עדיין לא פשוט, יש את כל השירותים בתוך היישוב והרבה פעמים הם לא רוצים שהמועצה תגיד את דעתה. זה תלוי הרבה מאוד בהנהגה, אבל היום יש שיח מתוך הבנה שגם להם יש מה להיתרם וגם לנו יש מה לתרום. זה יותר קשה, ליאור, מנהלת מחלקת הנוער שלנו, נמצא פה, והדיאלוג עם מעגן מיכאל הוא לא תמיד פשוט, לטוב ולרע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לך מישהו מהיישובים האלה שהוא מעל 400 משפחות? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן, מעגן מיכאל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז הם עושים ועדות קבלה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אין ועדות קבלה, זה קיבוץ שיתופי. בקיבוץ שיתופי או שאתה עובר את האספה או שאתה לא עובר את האספה. או שאתה מתחתן עם בן או בת קיבוץ או שאתה לא נכנס. << אורח >> סער הראל: << אורח >> זו סוגיה שנוגעת למשל עם מי הם לומדים, עם מי הם רוצים ללמוד, עם מי האינטגרציה שלהם, מה המחויבות שלנו. לזה כיוונתי על אינטגרטיביות אל מול חזקים. צריך להתעקש איתם הרבה פעמים, מה המחויבות שלהם. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מה קורה עם בת שלמה, איך הוא מתנהל? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בת שלמה, יש אמירות שהן אמירות קולגיאליות כאלה. בת שלמה, תמיד אומרים, מעבר לכביש 60 ו - - - << אורח >> רפי אבני: << אורח >> לא, במזרח הרחוק. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן, שעובר את כביש 67 המועצה לא מגיעה, כל מיני אמירות כאלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אצלנו אומרים את זה על כביש 60. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אז כשנכנסנו לתפקיד התחלנו בישיבות שנקראות מטה עם מטה, מטה המועצה, כל מטה המועצה מגיע לכל יישוב, נפגש קודם כל עם הוועד המקומי ואחרי זה עם הוועד המקומי ועם ועד האגודה. יש מחלקת יישובים שלא הייתה קיימת והקמנו אותה והיא בעצם ה-buffer שמקשר שהיה חסר לי פה במבנה הארגוני של המועצה. אז מחלקת היישובים היא זאת שבקשר יום יומי והקורונה הידקה את הקשר. הקורונה עשתה כמה דברים טובים. אז כמו שאמרתי, מטה המועצה מגיע לדיון שהוא כבר מוכן מראש, כמו שעושים דיון בכל משרד, מה הנושאים לדיון. אנחנו עושים הכנה פנימית, הם עושים הכנה, ואחרי הישיבה הזאת יוצא פרוטוקול שמנכ"ל המועצה, ירון, שנמצא פה, מסכם אותה, לאחר מכן נפגשים עם התושבים. זה מעגל אחד שהמועצה מגיעה אליו ויוצא פרוטוקול. מעבר לזה אני עושה ישיבות שוטפות עם יושבי הראש, כמובן שיש חברי מליאה, הזמנו אותם לקחת חלק בוועדות האסטרטגיות, יש גם מועצה, בואו גם אתם תעצבו את פני העתיד. הרבה מאוד תושבים ותושבות מבת שלמה לקחו חלק בזה. צריך להיות מאוד רגיש לניואנסים. היה עכשיו קול קורא למגרשי מיני פיץ'. לא רק שהיישובים, גם לא מי שקרוב למועצה, מקבל חלק מהעוגה התקציבית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עתלית זה אותו דבר, לא? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> עתלית זה הרצאה אחרת לגמרי. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מכיוון שאתם מבחינת האוכלוסייה צפויים לגידול עצום, למשל בעתלית, בעתלית יש עכשיו פרויקטים של בנייה מפה ועד להודעה חדשה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> נכון, כל אזור החוף של חיפה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יכול להיות שהם יתנתקו מכם, שיהפכו לעיר? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> עשית גוגל? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אם היית בגילי לא היית צריך לעשות גוגל. אני אספר לך, יש חבר כנסת אחד שכל הזמן צורח במליאה, אני עם איווט ליברמן, אז איווט עלה על הבמה, כשקרעי צעק לו הוא אמר לו: תעשה גוגל מה זה קרעי. אז אנחנו לא עושים גוגל, אנחנו באים עם הרבה שנים מאחורינו. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> עתלית אוחדה עם חוף הכרמל ב-2004, למה היא אוחדה? היא אוחדה על רקע משבר כלכלי חברתי עמוק. ירון היה שם באיחוד, הוא היה חלק מהאנשים שהובילו את האיחוד, תוך שבוע כנסת ישראל קיבלה החלטה שעתלית וחוף כרמל מתאחדות. זה בין האיחודים היחידים שהצליחו בארץ, וזה גם איחוד שהוא קצת מורכב כי זה מועצה אזורית שקולטת לתוכה מועצה מקומית קיימת. לא היה דבר כזה, בטוח. ואחרי 18 שנה עם השקעות אדירות ביישוב של למעלה מ-600 מיליון שקל לך תמצא מגרש בעתלית. זאת אומרת גם מערכות החינוך מאוד התפתחו שם, הקליטה של תושבים מאוד איכותיים, משפחות שהגיעו, דיור למשתכן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> יש שם את המפונים של – << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> נכון, זה בנווה ים, זה גם סיפור לאיפה נווה ים הולכים. אז לפני חודשיים אנחנו הבאנו למליאת המועצה החלטה שאומרת שאנחנו רוצים להקים צוות משותף לבחינת היפרדות עתלית חוף הכרמל, כי אנחנו מבינים, עתלית היום 11,000 תושבים, לפני שנה וחצי תכנית המתאר של עתלית אושרה אחרי עשר שנים שהיא התגלגלה במסדרונות, אישרנו אותה, תכנית המתאר מדברת על 27,000 תושבים. כרגע בזמן הזה, כמו שאמרת, יש שבע מנהלות בנייה שעובדות, כל אחת מהן זה קיבוץ או מושב, זה בין 200 ל-270 משפחות שיבנו. במקביל אני בונה עכשיו. זאת אומרת 270 משפחות שבמקביל בונים עכשיו. השאלה הנשאלת האם זה יכול להיות חלק ממועצה אזורית במספרים כאלה. האם השירותים שאנחנו נותנים להם היום יספיקו ברמה של אם היא יכולה לחזור להיות מועצה מקומית וכמה שנים אחרי זה להיות עיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה התושבים רוצים? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> קודם כל התושבים, יש תושבי המועצה, תושבי עתלית זה חצי חצי, חצי רוצים להיפרד, חצי רוצים להישאר במועצה המקומית. תושבי המועצה, 70% רוצים להיפרד אתמול. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שאתם תיפרדו, זה רק עניין של זמן. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בגלל זה אני ביקשתי שליברמן יבוא לפה. זה רק עניין של כסף. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגיד לך מה קורה. אני עוכב אחרי זה, אני הייתי נשיא ועידת השלטון המקומי ארבע שנים. שם זה הופך להיות, כמו הרבה דברים בארץ על החוף, פתאום הדברים הופכים לנדל"ניים. מגיעים יזמים גדולים, מוכרים קרקעות לאנשים בתל אביב, אני רואה אנשים שמחפשים, זה מה שקורה, לכן זה עניין של שש, שבע, שמונה שנים. לכן מבחינת אופי המועצה, הדברים היפים שאתם עושים, זה יהפוך למשהו שהוא לא יוכל להיות קשור מבחינת הרוח שלו. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> נכון, חד משמעית. בגלל זה אנחנו חושבים שאנחנו מועצה אחראית והרמנו את הדגל. לפני שבוע הייתה פה שרת הפנים, כמובן היא מכירה את התהליך, עם המנכ"ל שלה. מועצה אחראית צריכה להרים את הדגל לפני שזה קורה, לא כשיש לנו ברוך, אוי, מה נעשה? איך ניתן שירותים לכל כך הרבה תושבים כשאנחנו לא מאורגנים לזה? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אנחנו עכשיו מובילים צוות ציבורי, כמו שאמרתי, ומקצועי נרחב מאוד בליווי של הממונה על המחוז כשהמטרה שעוד חודש וחצי נגיע עם מסקנות, עם חוברת הפעלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה מטעמכם או מטעם משרד הפנים? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> מטעמנו בליווי משרד הפנים. משרד הפנים יודע, יאיר, מנכ"ל המשרד, אמר לי: אני מבקש שתאכילו אותי בכפית, אל תעשו תהליך הפוך. אני יכול מחר ללכת לוועדת גבולות ולהגיד שנפתח ועדת גבולות, תתחילו לדון ותגידו איך אתם עושים את זה אתם. אני לא, אני אומר שאני אעשה את זה. אנחנו עכשיו בונים מבנה ארגוני עתידי לעתלית, רואים את צפי הגידול, ממש הכול, ספר מלא. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> עם תקציב צל. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> תקציב צל למועצה, תקציב צל להם, שואלים בסוגיות שהן מורכבות, מי ימשיך להוביל את המנהלות שבונים עכשיו, כי זו התקשרות עם המועצה. ברמת הווטרינר, צריך וטרינר, חצי משרה. ממש ספר הפעלה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, הם עוד יתחננו להיות חלק מכם, אל תדאג. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> ברור, הם כבר עושים את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מועצה אזורית או מועצה מקומית? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אבל עדיין השאלה האמיתית הנשאלת האם הם יכולים להיות. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אתה רוצה לייצר אצלם איתנות שהם לא יתחננו, שהם יהיו מספיק חזקים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן שאלתי את השאלה מקודם, ברמת אוכלוסיות חזקות. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אוכלוסיות מאוד חזקות מגיעות לשם. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אוכלוסיות חזקות ירצו להיות קשורות אליכם, כי פה יש אווריריות שלכל ילד היא דבר - - - << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> נכון, אבל אותה משפחה שבאה לשפר את הדיור שלה, היא קנתה בית בדיור למשתכן בעתלית, מה שמעניין אותה בסוף זה החינוך, זה איך נראה הרחוב שלה, השאלה אם אני יכול עם רחלי שנמצאת פה, שאחראית על 73 גנים ויש 22 גנים רק בעתלית, השאלה אם אני יכול עם גוף כזה רזה, השאלה אם צריך להיות מחלקת חינוך בעתלית, של עתלית. הייתה כבר, הרי הייתה מועצה, היו עובדים שם. << אורח >> סער הראל: << אורח >> שאלה אסטרטגית דרך אגב, נניח לפני זה או תוך כדי הדבר הזה, מבחינתנו כמדינה זה לבנות בתוך עתלית את היכולת לתת בעצמה את השירותים לעצמה. זה אומר איזה בית ספר תיכון אתה בונה שם, איזה חטיבת ביניים אתה בונה שם, מה אתה בונה בתכנון שלך בתוך המבנה הזה של עתלית עצמה, שהוא חלק היום ממועצה אזורית, אבל בעתיד יהיה פתוח, תבנה מראש את היכולת שלה לתת לעצמה את השירותים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולהמשיך את מערכת היחסים. אפשר להרוויח ממערכת היחסים הזו. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זה גם חלק מההמלצות שלנו. חלק מההמלצות שלנו, אנחנו מגבשים המלצות, לדוגמה תיכון היה, אנחנו רוצים שהוא ימשיך להיות משותף, אבל חטיבת ביניים, נגיע לכפר גלים עכשיו, עוד מעט נגיע ל-2,000 תלמידים שם, אין לנו כבר כיתות. אין כיתות, אנחנו כבר לא יכולים לעמוד בזה. << אורח >> סער הראל: << אורח >> לא, גם הגודל עצמו חינוכית הוא לא טוב. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אבל נחזור לסיגל, מעבר ללהגיד תודה. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> לא, סיגל רוצה להגיד. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> לא, אם יש לכם שאלות. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כי מה שסיגל הראתה פה, זה לא בית ספר חדש, ולא קיבלנו אותו מהשקית, בעתלית יש הרבה בתי ספר חדשים מהשקית. יש פה חשיבה, קודם כל של המנהיגות החינוכית במקום שהיא הולכת יחד בתפיסה אסטרטגית, איך אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יתחנכו. זו השאלה. עכשיו אפשר ללכת לבייסיק ופה עשו מהלכים שאתם רואים את זה, גם פה כביכול האוכלוסייה היא לא זהה, גם בתוך היישובים יש שוני, צריך להכיר בזה. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> וגם לחזק כוועדת חינוך, להגיד שהמקום של המנהלת הוא קריטי, גם בהנהגה שלה וגם בניהול העצמי שלה, כי היא לא מחכה שרק הרשות תיתן, היא בניהול העצמי יודעת לפתח פה דברים. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> תסביר מה זה ניהול עצמי. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> גם בניהול עצמי היא יודעת להגיד איך רואים את החינוך של המועצה, מה הדרישות של המשרד ולהתאים את עצמה ואנחנו מבחינתנו תומכים ועוזרים. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אחת ההמלצות של המשרד זה כמובן להגדיל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני דיברתי על זה עם יפעת לפני מספר חודשים, על הגדלת האוטונומיה למנהלים בכלל. יש מהלך כולל שמשרד החינוך עובד עליו ממש עכשיו, העלינו את זה, עשינו על זה דיון לפני שלושה חודשים והם ביקשו שניתן להם זמן לעבוד בשביל לבוא עם התכניות מוכנים גם לוועדה כדי להציג אותן. אני מקווה שהם יעשו את זה בהקדם. אני חושבת שזה מבורך, אנחנו רואים מה רוב המנהלים עושים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אני חושבת שזה מהלך שהוא הכרחי. קודם כל כל מנהל יודע הכי טוב מה קורה אצלו בבית ויודע גם איזה פתרונות ואיזה מענים צריכים לתת. רק לצורך הדוגמה, כשיש את הניהול העצמי, כשיש את התקציבים של באים בטוב, תקציבי ההכלה, כשיש לנו את מערכת גפ"ן של הגמישות הפדגוגית הניהולית אנחנו יכולים לקבל החלטה איפה אנחנו מעבים, איפה אנחנו מקזזים, זה חלק מהתכנית. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אבל צריך להגיד, סיגל, אני חושב שפה הדגש, אני דווקא לא חושב שהקריאה לזה היא קריאה לאוטונומיה, כי סיגל לא מתמודדת במרחב הזה במרחב של אוטונומיה, כי יש כאן היבטים של הורים ולחצים אחרים, אבל גמישות יותר רחבה בניהול של בית הספר הוא קריטי. הסמנטיקה הזו חשובה, גמישות משמעותית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, המטרה היא לתת ממש יכולת גמישות בניהול התקציבים ובניהול התכניות החינוכיות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> המפתח הוא שיש מישהו מלמעלה, רשות ומחוז, שמייצרים איזונים. כי בסוף כשיש לך 11 בתי ספר, אז אתה חייב לוודא שאף אחד מהם לא נופל. << אורח >> סער הראל: << אורח >> כי הגבול בין אוטונומיה לאנרכיה הוא גבול דק מאוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב אוטונומיה גם מגדילה פערים אם לא מנהלים אותה נכון. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אוטונומיה זה גם אומר שאני נתקל במצב שבית ספר אומר שאת הילדים האלה הוא לא רוצה, זו אוטונומיה שלך? זו לא אוטונומיה שלך אם אנחנו מדברים על אינטגרציות בין אוכלוסיות. אני אומר שזו גמישות שמאפשרת מקומית התנהלות הרבה יותר מותאמת מבחינת משאבים, זה לא התנהלות של אוטונומיה כי אז אנחנו נגיע למקומות שכל אחד יעשה מה שבעיניו הוא רוצה וזה אנחנו תחת בעיות של משילות הרבה פעמים הרבה יותר מאשר מרחב של אוטונומיה. אני רוצה להגיד משהו לכם, ועדת החינוך, שאפשר לקחת מכאן, זה ארבעה עקרונות מרכזיים. אחת, יש כאן בית ספר שהוא מוביל מאוד ביכולת שלו לנהל פדגוגית חווייתית, לא פרונטלית כיתתית. זה אותם המרחבים האלה, וזה בעיניי משהו שהמערכת צריכה לאמץ הרבה שיותר. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> דרך אגב, עוד לא ראיתם את המטבח הלימודי, את חדר המחשבים, את מחנה יער. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אבל הם חוו את הרעיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל זה מה שיוציא את הילדים שלנו מהמשבר הרגשי שהם חווים בשנתיים האחרונות. זה בדיוק המרחבים האלה, הם לא צריכים את המתמטיקה ואת העברית. << אורח >> סער הראל: << אורח >> פה ראית בבולטות את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לגמרי. פה יכול להיות, ואני לא מכירה את בתי הספר, אבל ספציפית כאן זכיתם במנהלת שבאמת ידעה לקחת את מה שנתת לה ולעשות עם זה משהו. בשבוע שעבר ישבתי עם מישהי שסיפרה לי על מנהלת באזור הרצליה שהיא עושה הפוך לחלוטין. << אורח >> סער הראל: << אורח >> הנה החיבור הזה למה זה לא צריך להיות מרחב של אוטונומיה, כי יש מקומות שאתה צריך להיות שם עמוק כי זה לא קורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזה גם מה שאנחנו רוצים, גמישות תעסוקתית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה כן, מנהלים טובים צריך לדעת לתגמל אותם. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אבל עוד מילה על מה אפשר גנרית, חוץ ממרחב של פדגוגיה חווייתית. יש כאן תהליך מאוד מעניין של מעברים, איך מייצרים מעברים. דיברת איתי על נשירה, נשירה קורית במעברים. אם המעברים לא נעשים כמו שצריך אנחנו במרחב גדול של נשירה. אז כאן בבית הספר יש תהליך מאוד מעניין של מעברים בין גן לכיתה א', בין ו' אחרי זה בהמשך, בתוך השכבות. זה גם מעניין וטכניקה, לא ניכנס פנימה איך עושים את זה, זה מעניין מאוד. הנקודה השלישית זה מה שהיא אמרה פה על כיתות רגשיות, איך אתה משלב ילדים עם קשיים רגשיים ועם מקומות שהמרחב ההתנהגותי הוא כזה שצריך להכיל אותו ולהתמודד איתו, מה המינונים. זו דוגמה טובה לאיך בית ספר עושה את זה עם שלוש כיתות בתוך בית ספר של 400 תלמידים, זה לא בית ספר ענק. אז זו גם סוגיה של מה המינונים הנכונים לעשות את זה ואיך לעשות את זה. פה זו דוגמה טובה איך לעשות את זה ומה נגיד מחוז יכול ללמוד במובן הזה כשהוא רוצה להעביר את זה למקומות אחרים באיך עושים. גם זו נקודה חשובה מאוד שצריך להסתכל עליה. << אורח >> רפי אבני: << אורח >> פה יש עוד חיבור רשותי. כשאנחנו מסתכלים על השמיכה הדמוגרפית ואני רואה שבית ספר אחד פתאום יורד מספרית אז הכיתה הבאה הקטנה תהיה שם ולאו דווקא פה. כל פעם לראות את האיזונים פה. << אורח >> סער הראל: << אורח >> נכון, אפשר לפזר את זה רשותית, שלא בית ספר אחד מכיל את כל הכיתות האלה ובבתי הספר האחרים בכלל לא. וגם האיזון הדמוגרפי הוא קריטי פה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני חושב שהנקודה המרכזית שצריך ללמוד מהקורונה, להפיק לקחים, ואני מקווה מאוד שגם משרד הפנים דוחף לזה, נבחרי הציבור, אני אומר לכם, זה אומץ כן לבזר סמכויות, להוריד אותם לשטח. כי הרבה פעמים אהבו להחזיק את זה אצלם, תרים עוד פעם טלפון לשר. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו אומרים את זה כל הזמן, זה המסר שלנו. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זו הנקודה. גם בקורונה, זה רק חידד לי את זה, גם ברמה היישובית וגם ברמה הבית ספרית וגם ברמה של רשות. אם מועצה אזורית חוף כרמל הייתה ירוקה כל התקופה למה סער ואני בדיאלוג פנימי עם משרד הבריאות לא יכולים להחליט לגבי המרחב שלנו? אני שואל שאלה אמיתית, שאלתי את זה גם את יפעת כשהיא הייתה עוד יושבת ראש ועדת הקורונה, למה? כאילו למה יש עונש קולקטיבי? צריך להעביר לנו סמכויות. אם סומכים עלינו ביום יום, גם התושבים והתושבות מחכים מאיתנו לפתרון, הם לא מבינים למה מועצה ירוקה כל התקופה הזאת ובתי ספר נסגרים אחד אחרי השני, בלי חולי. זו רק דוגמה אחת. היא יכולה לקבל החלטות במסגרת הסמכות שלה. ושלטון מרכזי שמבין שהכוח הוא לשחרר, לא להחזיק אצלו את הדברים, חייבים לראות איך משכללים את זה, כי בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו שכל דבר אני דורש אישור. << אורח >> סער הראל: << אורח >> צריך להגיד על זה משהו, הדוגמה פה היא דוגמה חלקית כי זו רשות שמועמדת לפרס חינוך ארצי, זאת אומרת לא כל הרשויות נמצאות ככה ולכן הדיפרנציאליות הזו היא קריטית. אני רואה את זה במרחב של מחוז, יש לי רשויות חזקות מאוד, חוף כרמל מועמדת לפרס חינוך עכשיו, אבל תסתכל ימינה או שמאלה ואתה תראה רשויות שהמקום של להעניק את המרחב הזה הוא מאוד בעייתי. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> קיבלנו עכשיו רשות איתנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברשות כמו שלך אין ספק, וזה גם חזרנו על זה בוועדה - - - << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אבל זה מה שדיברתי איתך בכנסת, למה אני לא יכול להתחיל לבנות את גני הילדים שלי? אני צריך לחכות לישיבה שתתכנס, שתתקצב. למה? אני רשות איתנה, תנו לי מסמך ממשרד החינוך שאומר: תבנה. << אורח >> סער הראל: << אורח >> היום הוא נענש על בדיעבד, הוא בנה ולא קיבל אישור ולא מקבל כסף. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אני לא מקבל כסף, עכשיו אני בלחץ היסטרי, הם צריכים לבנות גני ילדים בעתלית ואין לי אישור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש מכתב, אתה יכול לקבל מכתב. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אין, אין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פעם היה מכתב. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> פעם היה, היום אין. אני צריך לחכות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פקק תנועה היום בבינוי כיתות, בונים כל שנה 7,000 כיתות לימוד, אבל הפער הוא 37,000 אז יש הכרה בצורך, אז רשות בתור של התקנים - - - << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אז תן לי את הכסף עוד שלוש שנים. << אורח >> סער הראל: << אורח >> אני אסביר מה הפער. יש רשויות שיש להן יכולת פיננסית לבנות ולקבל בדיעבד את הכסף. היום האוצר לא מאפשר את זה, הוא אומר: אם לא קיבלת ממני אישור ותבנה לא תקבל את הכסף. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה כסף מדובר? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> פחות או יותר מיליון שקל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שישה גנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שישה מיליון שקלים. הוא בעצם אומר: תן לי לתת לך הלוואת גישור, אני אחזיר את זה כשיהיה לך. << אורח >> סער הראל: << אורח >> נכון. יש לי את היכולת, תן לי את היכולת ותחזיר לי. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אז אני אומר שלפחות תחריגו את הרשויות האיתנות. לנו מקצצים בתקציבים, זה הזוי. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> חייבים לתת להם את הכלים האלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פעם האוצר היה אומר למינהל הבינוי, ליגאל, שיוציא מכתב ויתקצבו אותם ב-2023. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> נכון, נגמרו הימים האלה. אני בפברואר ואני צריך לפתוח כיתות בספטמבר. איך אתם בונים בית, תגידו לי אתם, בתוך שבעה חודשים? אני פותח, אני עושה את זה במבנים ארעיים ואז אני צריך להורים, למה צריך להסביר להורים את זה? << אורח >> סער הראל: << אורח >> כמות הרשויות שלא יכולות לאפשר להם את זה גדולה מאוד, אז ממילא הן צריכות לחכות לכסף של המדינה, אבל אם הוא יכול צריך לתת לו. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> תן לי את הכסף בעוד שלוש שנים, אבל תאפשר לי לבנות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה פקק התנועה במינהל הפיתוח. << אורח >> סער הראל: << אורח >> לגמרי לגמרי. יש לי כמה רשויות כאלה שאומרות לי: תן לי לבנות, תממן אותי אחרי זה. אני אתן לך הלוואה, המדינה, תחזיר לי בעוד שנתיים. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בספטמבר אין לי פתרונות לגנים, אין, ועדיין לא הייתה ועדה, עוד לא קבעו מתי היא תשב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אצל יגאל צרפתי זה עבד, עד 2014. היה בינוי. << אורח >> סער הראל: << אורח >> לא, זה ברור, צריך לשחרר את זה. זה קורה לי בביאליק, זה קורה לי במוצקין, זה קורה בחוף כרמל. זה לא קורה בג'סר או בפורדיס. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> אם יש מישהו שרוצה לשאול משהו אותנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שאלנו תוך כדי. קודם כל תודה רבה על האירוח, באמת יישר כוח על העבודה המדהימה שאתן עושות פה, זה לא מובן מאליו, אנחנו מסיירים בהמון בתי ספר, בהמון רשויות, רואים ששמתם פה מחשבה ואת הנשמה שלכם, שאתם משקיעים פה בכל ילד וילד ובאמת מפה אנחנו לוקחים המון המון דברים יחד איתנו כדי לראות איך ניתן גם ליישם את זה הלאה במקומות נוספים. וזה לא מובן מאליו. אני בכלל חושבת שצריך לעשות איזה שהוא סוג של יום הוקרה למנהלים אחרי הגל החמישי הזה ומה שהם עברו. אז במידה שנחליט לעשות את זה בוועדת החינוך כמובן שנשמח להזמין אתכם לקחת חלק. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> מקסים. מקסים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> קודם כל יוזמה ממש מרגשת, זה בהחלט מאתגר, המחסור במורים. אם אני יכולה להפנות איזה שהיא בקשה בעניין של עוד מורים, חסרים הרבה מאוד מורים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הרגשתם את הנשירה? מה שדווח עכשיו, בדרך לפה היה בחדשות, שמעתי על נשירת מורים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> בהחלט, עזבו באמצע השנה. באוקטובר עזבה מחנכת עם קביעות במערכת, היא הרגישה שהיא לא יכולה. שתי מחנכות נוספות - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, היה דיווח על זה בחדשות. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> כן, זה נכון. יש בקשה לפרישות. << אורח >> סער הראל: << אורח >> הבעיה זה לא בפרישה, הבעיה בקושי לגייס חדשים. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> לא מצליחים לגייס מורים חדשים למערכת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה גם חלק מהתנאים של המורים המתחילים. << אורח >> סער הראל: << אורח >> איך מגייסים כוח אדם. והמצוקה, דרך אגב, פוגשת אותנו בגננות ובמקצועות מסוימים. ובניגוד לתהליכים רגילים, זה קורה בעיקר במרכז הארץ, בחיפה, בתל אביב, הפריפריה דווקא בעניין הזה במצב יותר טוב. לא הכול כמובן. << אורח >> סיגל רמון: << אורח >> לפני שאתם יוצאים יש לנו שי קטן מאיתנו לכל אחד מכם. (בהמשך הסיור) << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> טירת הכרמל גדלה מאוד, אתם תראו את זה עכשיו. דרום חיפה, סמי עופר, גדל מאוד, המון שכונות ובעצם חיפשו פתרון, אי אפשר לתת טופס 4 אם אין לך פתרון ביוב, כי צריך להוריד את המים לאיפשהו, אז מכון טיהור המים שלנו זה הפתרון לטירת הכרמל חיפה ואנחנו גם מטהרים את השפכים של דלית אל כרמל ועוספייה. אז זה לקח כמעט שלוש שנים לבנות אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השטחים שלכם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> השטחים שלנו, של ניר עציון. אתם תראו את זה למטה, ליד חוות אהרונסון. אז הקמנו אגודת מים, הייתה אגודת מים של 18 מושבים וקיבוצים. המט"ש הוא של המועצה, המועצה מחזיקה את הבעלות יחד עם דליה ועוספייה ועכשיו הוספנו את עתלית באיחוד ובעצם בנינו מפעל שיודע לטהר 36 מיליון מ"ק ביממה. מה זה לטהר? זה מפעל שלוקח ביוב ומטהר אותו למים ברמה שלישונית. מה זה מים ברמה שלישונית? שאתה יכול להשקות איתו פירות וירקות. וגם מה שבתוך האדמה. זאת אומרת עוד דרגה אחת אפשר לשתות את זה. יש כאלה ששותים את המים האלה, אבל אלה אנשים מופרעים, אבל אפשר לשתות את זה. הטכנולוגיה ששמנו שם היא טכנולוגיה מהגבוהות ביותר. משם, ממכון טיהור השפכים שלנו, זה מזרים את זה לרשת המאגרים של כל חוף כרמל ומשם לשדות. במאגר הבונים גם עשינו פוטו וולטאי, עם שיכון ובינוי. יש לנו את הכי גדול בארץ והוא מייצר 22 מגה בייטס, זה כמו תחנת כוח קטנה. אנחנו עכשיו עושים את מאגר מעין צבי ככה ועשינו תכנית כוללת, עכשיו אישרנו אותה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעצם כל הרשויות מסביב זה הכנסות גם למועצה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> מי שמזרים אלינו משלם דמי הזרמה, אבל זה לא הכנסה, זה יותר לתפעול. אין בזה כסף כי מי שקובע את המחיר זה רשות המים. זה יותר לתפעול של זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והמים להשקיה זה גם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> המים להשקיה זה רווח נקי שלנו, בגלל זה היינו מוכנים שזה יהיה אצלנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אתם בעצם מקבלים את המים להשקיה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן. אגודת המים שלנו אחראית על מאגרי המים שלנו והיא מחלקת אותם לחקלאים. בזמנו ככל שיש לך מכסות ואתה חורג מהן החקלאי משלם קנסות. כשיש לך מים מושבים המחיר של המים יורד. אם אני יודע להבטיח מחיר מים נמוך אני יודע להבטיח את החקלאות בחוף כרמל ל-30 השנים הקרובות. המט"ש הזה והמאגר חדש בבונים שעשינו ועוד מאגרים במעין צבי, יש לנו מספיק מים ל-30 השנה הקרובות לכל הגידולים, כי כמות הקרקע לא תשתנה, אולי רק תקטן, בוועדות הגיאוגרפיות, אבל היא לא תשתנה. עכשיו הקמנו עוד חברת בת, שהיא חברת האנרגיה שלנו. היא מרוויחה את הכסף מהפוטו וולטאי, כי זו אגודה שהחקלאים הקימו יחד איתנו, הכסף הזה הולך להוזלת מחיר המים. החקלאים פתאום נהיו עושים כסף מאנרגיה. אם פעם מחיר קוב מים עלה 1.70 שקל, היום הוא כבר 1.40 שקל, אנחנו רוצים להגיע מתחת לשקל, זאת אומרת המים יהיו גם מים זולים לחקלאות, זה עם אנרגיה מתחדשת שתומכת בחקלאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מדהים. עודד פורר מכיר את כל זה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> הזמנתי אותו לסיור בחוף כרמל. אני רוצה להראות לו גם את החשבוניות, כמה אנחנו מוכרים את הבננות וכמה היא נמכרת ברמי לוי, כי זה מעצבן אותי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בדרך כלל הפער הוא בין 50% ל-100%. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד מספר, בכמה אתם מוכרים? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זה תנודתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 50% זה סביר. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> רמי לוי לוקח על מה? מה הוא עשה? שם במדף? 50% רווח? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בכל זאת זה להחזיק עובדים. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אבל אם החקלאי שלי מקבל על הפלפלים שלו 2.5 שקל או 1.5 שקל ומוכרים את זה בשבעה שקלים ומוכרים את זה בשישה שקלים, החקלאי רואה שקל וחצי. מה עשיתי? כי גם זה עצבן אותי, הלכתי לבננות חוף, זה תאגיד חקלאי ענק שאנחנו הקמנו אותו, הקיבוצים הקימו אותו ועכשיו הצטרפו אליו עוד, אחד מהתאגידים הגדולים בארץ, 1,200 עובדים היום, חקלאות מדהימה, אמרתי להם שנקים שוק איכרים שלנו, אנחנו נמכור ישירות. בתחילת פברואר אנחנו נמצאים בוועדה המחוזית לאשר את שוק האיכרים הראשון שלנו, אנחנו רוצים להקים בכל הארץ כאלה ולחתוך את העניין של המכירה הישירה. למרות שהם מוכרים ישירות לרמי לוי כי הם חזקים, הם עושים איתו הסכם לכל השנה. הכסף לא הולך לחקלאים, זה האבסורד, זה מה שכואב לנו. אחד הדברים שקבעו לחקלאים זה המים, הדבר השני זה העובדים הזרים, שגם שם יש בעיה. זה איילת, משרד הפנים, להביא עוד תאילנדים, לפתוח את הגבולות של העובדים הערבים כי אין מספיק חבר'ה ישראלים שרוצים לעבוד בחקלאות. אני אומר את זה בכאב, למרות שבבננות החוף זה הפוך. זה קצת לגבי חקלאות ומים ומה עשינו עם זה, אז גם שוק איכרים, גם פוטו וולטאי שמוזיל את מחיר המים, גם קלטנו ועשינו פתרון בעצם, החקלאות היא הפתרון של הצמיחה הדמוגרפית, כי בלי המטע שלנו אי אפשר לתת טופסי 4, לא בחיפה, זה מין מערכת כזאת שיצרנו אותה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ג'סר זה חלק מהמועצה שלכם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לא, ג'סר זו מועצה מקומית נפרדת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה אצלכם יש? את עין חוד? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> עין חוד, כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ויש שם גני ילדים, יש שם בתי ספר? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בעין חוד יש גן ילדים. עכשיו אנחנו עושים תב"ע חדשה ליישוב, שהם יוכלו לגדול. השקענו עד עכשיו יחד עם משרד השיכון משהו כמו שמונה מיליון שקל בשיקום תשתיות. אנחנו בונים להם מבנה רב תכליתי ראשון ביישוב, כביש גישה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה משפחות יש שם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> 200. אבל שנים הם לא עסקו בזה, גם מהפחד שלהם מהמינהל. אנחנו עכשיו עושים הסדרה. הלכנו לבית המשפט איתם לעשות הסדרה, להכיר במי שהיה ב-48' על הקרקע שזה הבית שלו. שם זה נושא מאוד רגיש, הם הרי שואפים לבתים שלהם בעין הוד. זה המצב. הם פשוט דילגו גבעה אחת וחיכו שנפסיד במלחמת העצמאות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואז מה, הם בנו על הקרקעות של רמ"י? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> הם פשוט נמצאים על הגבעה הזאת מ-48', זה הסבא של הסבא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם בנו שם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> הם בנו, בטח, יש שם יישוב, יישוב מוכר, הוא מעל הקו, אבל בלי תב"ע מאושרת, בלי אפשרות לגדול. אנחנו עכשיו משדרגים להם את כל התשתיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לאן הם שולחים את הילדים בבית הספר? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> היסודי והתיכון שלהם זה היה לחיפה ולפורדיס. אני רציתי, החלום שלי היה שהם ילמדו ב'העומר', לפתוח כיתה שלהם ב'העומר', הם לא מוכנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא היה ביקוש ליהודי-ערבי? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לא, הם לא מוכנים, כי המנהיגות של הכפר לא הייתה מוכנה שהילדים שלהם ילמדו עם בנות ובנים שלא מתנהגים כמוהם, לא מתלבשים כמוהם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה כפר מאוד מסורתי? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לא מאוד, זה לא מאוד, הם בסך הכול אנשים מאוד מודרניים והכול, אבל עדיין הוא לא רוצה ש – יש פה פערים. חלקם לא יודעים עברית עד גיל מאוחר, אז סער אמר שנביא תקציבים, נביא מורה, נביא כיתה ייעודית, הם לא היו מוכנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבל. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> נכון, אבל זה בעיניים שלנו, בעיניים שלהם הם שומרים על הצביון שלהם ואני מכבד את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה ילדים זה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> יש שם כיתה שיוצאת כל שנה, אפילו קצת פחות, 15 ילדים, זה לא מלא, אבל הייתי מת לקבל אותם ב'העומר'. תראו איזה פסיליטיז. לא היה עם מי לדבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ודו לשוני לא היה צומח אצלך? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצדם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זה לא מספיק. בשביל דו לשוני אני צריך מעטפת. אשתי במקרה ניהלה בתי ספר דו לשוניים של 'יד ביד', אני צריך מעטפת, נגיד כמו בדרום השרון שיש לך מעטפת של הכפרים, או בחיפה, שיש לך את חיפה. פה אין לך מספיק, מי יבוא לפה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל בפורדיס הם לא ירצו לשלוח אם יש בית ספר איכותי יותר דו לשוני? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> גם לא, יש להם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כי מה? עד כמה מערכת החינוך שלהם שם טובה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> קודם כל זה דורש ממני להקים עוד בית ספר, ב'העומר' אין לי מקום יותר בכיתות ועם הגידול של המושבים זה מצריך בית ספר נוסף חדש, איפשהו, צריך קרקע. זה מאגר ניר עציון ומצד שמאל אתם תראו את המטע שלנו. אנחנו מסיימים את השלב הראשון, אתם תראו את השלב השני אחרי זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאיזה תקציב מגיע המט"ש? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> מהאוצר. רוב הכסף, 90% הגיע מהאוצר, מטה הדיור הלאומי, רשות המים. אפשר לראות את זה שמאלה, קשה לראות את זה, רואים את המנופים עובדים שם? שם זה נמצא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה כסף אוצרי שנכנס כהלוואה או כמענק? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לא, זה הגיע הפוך. זה הגיע דרך הסכמי הגג לרשויות ודרך הרשויות אלינו. רשות כמו טירת הכרמל שחתמה על הסכם גג אז אמרו לה שאת עניין הביוב המדינה פותרת בהסכם הגג, אז הכסף הזה הלך לפה. חיפה אותו דבר. אתה מבין מה אני אומר? זה עשה סיבוב כזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כאילו הסכם גג, אבל הכסף בסוף מושקע פה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי בונה את זה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> אלקטרה בנייה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במכרז שלך? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> מכרז שאנחנו ניהלנו אותו, מ-א' ועד ת'. אבל גם כן מכרז מאוד מעניין, תלת ממד, אם בצ"מ, כאילו משהו הזוי, ברמה מאוד גבוהה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מכרז מורכב? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> מורכב מאוד, עם הזמנת חלקים, אבל זה עובד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומי מנהל את המט"ש? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> המנכ"ל שלי. לא מנכ"ל המועצה, זה תאגיד עירוני, הוא נקרא 'מי חוף הכרמל'. כמו שאתם רואים פה, הרבה רשת של בננות, זה פטנט חדש בעשור האחרון, השקעה שתוך שלוש שנים מחזירה את ההשקעה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה, להכניס לחממות? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זה לא חממות, זה בתי רשת מאווררים. הבננה היא סובטרופי, היא צריכה את החום ואת הלחות וימים קרים כמו היום בעבר היו פוגעים בפרי, היום זה כבר לא פוגע, אנחנו יודעים לשמור על הפרי גם בימים כאלה. התוצר שלנו כל השנה, כל השנה יש בננות. לא יודע אם אפשר לראות מפה, יש פה גם פירות וירקות, יש פה שסק. זה פלפלים או חצילים. הבננה היא צרכן מים מאוד גדול, בגלל זה המים מאוד חשובים. זה הכול פירות וירקות. זו החווה של מגדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ההשקעה של הרשתות זה הקיבוצים לקחו על עצמם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זה מושב מגדים, כל חקלאי משקיע בעצמו, אבל הוא יודע שזה חוזר אליו. הוא פשוט חסין והתוצר הוא יותר גדול כי זה יוצר חום ולחות שהבננה אוהבת. זה כאילו בחממה, אבל היא פתוחה, כי יש בה חורים. זה כבר של הקיבוץ שלי, של החותרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה ילדים בשנתון יש היום בקיבוץ החותרים? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> עכשיו אנחנו סיימנו את ההרחבה השנייה שלנו, מעל 20. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קיבוץ חי, בועט. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> קיבוץ חי, אחרי שנים ארוכות מאוד של משבר כלכלי עצום שהיינו בו. יצאה לי הזכות להיות יושב ראש הוועד הממונה של הקיבוץ, זה היה חלק מההבראה שלו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא מופרט? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן, מופרט לגמרי. יש ערבות הדדית, יש תמיכה ויש מנגנונים של תרבות, בקיצור הוותיקים פה עטופים. כל המנגנונים של הערבות ההדדית נשארו, קרן איזונים, הכול. זו כבר התפתחות של טירת הכרמל. אפרופו לאיפה הביוב הולך, זה אדמות שאני יישבתי, זה האדמות של קיבוץ החותרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה טירת הכרמל שהם מתרחבים? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> הם כבר לא מתרחבים יותר, זו התרחבות חדשה שלהם. הם רוצים להתרחב, אפרופו, לכפר גלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שאמרת לי, כן. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן, בדיוק. זו הכניסה לקיבוץ. כל זה כביש 4, הוא אמור להיות דו נתיבי, דו מסלולי. אלה השכונות החדשות של טירת הכרמל, הכול חדש, כל הבנייה היא חדשה. אנחנו מגיעים לכפר גלים שהוא כפר נוער. הוא יישוב כמו כל היישובים במועצה, יש להם נציג במליאה, יש להם הכול, ויש פה בית ספר של המועצה. בית ספר תיכון שמקבל את הילדים מקיבוץ החותרים, מעתלית, ממגדים, בהתאם לקו המיפוי שלהם. שם יש בחירה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הפנימייה היא של משרד החינוך? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לא, החינוך ההתיישבותי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה ילדים בפנימייה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> להערכתי סביב 200, נשמע את זה עכשיו. הם חיים במרחב כזה שהוא גם כפר נוער, הוא גם מנוהל על ידי עמותה כי הקרקעות שייכות לעמותת כפר גלים, זה לא של המועצה. בית הספר שלנו שם, בית ספר תיכון בתוך כפר נוער. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את כל סיפור היטלי הביוב פה, בכפר גלים, איך עשית? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> הם שילמו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> העמותה? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן. לעמותה יש רווחים, יש פה אזכרות, יש פה קייטנות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מספיק להחזיק? הרי פנימיות הן גירעוניות בהגדרה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> עוד פעם, זה עניין של יזמות, זה עניין של מעוף, זה עניין של ניהול חזק, וגם אנחנו עוזרים כאן כמועצה. אפרופו טירת הכרמל, זה אדמות של כפר גלים שהם החזירו לטירת הכרמל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה זה החזירו? המינהל פיצה אותם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 30,000 שקל לדונם? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> עכשיו הם מנסים פה, פה כבר הם רוצים לקחת, זה כבר לעבור את הכביש. יש להם שכונות חדשות שמאושרות. כאילו מה? הבננות פה זה שותפות עם בננות החוף והרווחים הולכים פה לפנימייה. ככל שאתה מוריד, לא משנה אם תפצה אותי פעם אחת ב-30,000 שקל למשך 20 שנה זה לא ייתן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מהלכים של רמ"י? << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> בדיוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש את זה לכמה כפרי נוער, אני חושב שאנחנו צריכים לשבת על הנושא הזה. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> זה שם אותנו במצב של מגננה, למרות שאין לי בעיה עם מלחמות, זה בסדר, אבל יש פה חוזה משפטי מול רמ"י שאסור להם ליזום, ורק אם שר השיכון ושר – חותמים על זה, אבל עדיין הרי זה משהו שלא יבנו בו בחיים, זה מין חזירות כזו שאני לא יכול לקבל אותה, על חשבון כפרי נוער. זה מוציא אותי מדעתי. (בהמשך הסיור) << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> לפני שאנחנו עוברים לתחנות ניתן למנהלת להציג ולהסביר. << אורח >> אלפא וינברגר: << אורח >> צהריים טובים. אני ככה בקצרה אספר את הסיפור של כפר גלים. הסיפור של כפר גלים הוא סיפור במיוחד, סיפור בצמיחה. כמה מספרים, כפר גלים בתשע"ה עמד על 300 תלמידים בבית הספר עם זכאות לבגרות של 30%, כיום אנחנו נמצאים, גם בשנים האחרונות, בצמיחה מספרית, 640 תלמידים, 200 מורים. זאת אומרת צמיחה בהישגים, צמיחה במספרים. כפר גלים הוא בית ספר של מועצה אזורית חוף הכרמל, הוא נמצא בתוך כפר נוער כפר גלים, ויש פה ילדים על כל הקשת, באמת, זו הרב תרבותיות לשמה של החברה הישראלית, יש לנו פה מושבניקים וקיבוצניקים ויישוב עירוני ויהודים ולא יהודים ודתיים וחילוניים, כל הקשת. יש פה את הפרויקט של נעל"ה, ילדים שעולים לפני הורים, כאן בפנימייה, זאת אומרת כולם כאן נמצאים. יש לנו גם רגעי משבר, אנחנו יודעים ולומדים תוך כדי לחיות ביחד גם באי הסכמה. אז זה ככה בקצרה על כפר גלים. לפני כשנתיים המועצה יצאה במו"פ מועצתי לבתי הספר היסודיים ושני בתי הספר התיכוניים, שכל בית ספר בעצם ימצא ויחזק את הייחודיות הבית ספרית שלו בהלימה לציר מארגן מועצתי. יש את הציר המארגן הבית ספרי והיה הציר המארגן המועצתי, ובעצם אנחנו יצאנו לדרך כאשר אנחנו דייקנו את הייחודיות הבית ספרית שלנו, בתהליך של שנתיים ידענו לדייק את דמות הבוגר של כפר גלים, מה אנחנו רוצים. זה היה לפני הקורונה, הקורונה נתנה לנו את האישור ואת החותמת, עם מה יוצא בוגר, בוגרים שייצאו לחיים עם סל פנימי לעולם משתנה, לעולם טכנולוגי, מתקדם, לא לנוח, לדעת להתמודד עם הלא מודע. זה בעזרת תהליך המו"פ מועצתי. אנחנו כן יודעים בכפר גלים לעבוד בשיתוף פעולה, ממקום של שוויון, יש פה את בית ספר 'יחד' והמשותף, יש דברים שאנחנו עושים במשותף והם מועצתיים. כחלק מהתפיסה ההוליסטית של תלמיד והשילוב בין הפורמלי לבלתי פורמלי אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם רכזת הנוער המדהימה, אם זה באירועים, אם זה בטיולים שנתיים, אם זה כל תחום המנהיגות, איך התלמידים שלנו מעורבים בתחום של מנהיגות בפרויקטים של העצמה ומנהיגות. אני רוצה כן לדייק את מה שאנחנו נציג היום. חלק מהתפיסה של המועצה שיוצאים לדרך עם חממות, בחטיבת הביניים וב - - - כפר גלים ידע לדייק פה בעצם שש חממות בחטיבת הביניים כאשר זה יום למידה אחר. בחיים יש לנו את החלק העיוני ויש את החלק ההתנסותי חווייתי. ידענו לזקק שש חממות שכל חממה נותנת גם מענה ויש מקום של להצמיח ולהעצים את המצוינות האישית של הילדים. בחטיבה העליונה אנחנו כבר במצב של פיתוח של פקולטות, פקולטה ראשונה שכבר יצאה לדרך, הפקולטה המדעית טכנולוגית יישומית, אתם תראו איך אנחנו מחברים ביחד רב תחומיות של פיזיקה עם אמנויות העיצוב, עם IOT שזה מכטרוניקה, עם מדעי המחשב, איך ילדים ביחד סביב פרויקטים, איך הם עושים את זה, איך הם לומדים ביחד בשיתוף פעולה. אני כן רוצה, כשאתם הולכים ככה בפעימות, על קצה המזלג, יש לנו מגמת מדעי החקלאות, התמחות בבעלי חיים, חשוב לי להראות לכם את הרצף השש שנתי, איך זה חלק מתוך חממה במדעי הטבע והסביבה בחטיבת הביניים, ואיך בתיכון זו מגמה ויש לה המשך בצבא ולאחר מכן עם תעודה. אנחנו נתחיל עם שתי החממות של חטיבת הביניים, אנחנו נעבור לחטיבה העליונה כדי שנוכל לשלוח את הילדים היקרים. << אורח >> דני גילדין: << אורח >> רק להזכיר במשפט את הדרג המתנדב של ועד ההורים של הכפר. << אורח >> אלפא וינברגר: << אורח >> קודם כל חשוב לי להגיד תודה רבה לילדים המעניינים שלנו. אתם יכולים לשאול איזה שאלה, קורונה, לא קורונה, מה שאתם רוצים, הם מקסימים והם נמצאים פה. ויש פה את צוותי החינוך שמלווים אותנו, רכזות פדגוגיות, סגנית מנהלת, המנהלות היקרות שנמצאות פה, ענבל, מנהלת חטיבת הביניים, הילה, מנהלת התיכון. יש לנו פה הורים יקרים שגם הם חלק מהשותפות שלנו. אז שיהיה לכם ביקור מוצלח. (סיכום היום) << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> קודם כל אני רוצה להודות לחברי הכנסת, אמרתי את זה, זה כיף גדול, מרענן ומרגש, אתם יורדים לשטח, שומעים, שואלים, אני חושב שזה מחדד את העשייה שלכם וגם את היכולת לתת מענה רחב יותר לכל מיני מקרים ספציפיים ואני באמת מודה לכם שבאתם לפה. נשמח לשמוע גם את ההתרשמות שלכם, אבל דיברנו הרבה הרבה הרבה ואני רוצה לתת לכם את תכנית האב שלנו, את העבודה שמעל שנה שרפי מוביל עם כל השותפים, שחלקם נמצאים ונמצאות פה בחדר, אז זה המגדלור שלנו ולאורו אנחנו הולכים. אנחנו כבר בשנה הראשונה של היישום של חלק מהדברים. כל דבר אנחנו משתדלים שיהיה ישים, ולא יהיה קשקושים באוויר. אני רוצה להגיד תודה לכפר גלים, למנהלים ולמנהלות, לכל מי שלקח חלק. בעשייה שלנו לפחות יש מקומות שאתה מגיע אליהם ואתה מרגיש ככה רווחה, ככה שהחמצן מגיע לכל המקומות הנכונים בגוף, זה מסביר לי לפחות למה בחרתי את המקצוע המוזר הזה, ראש מועצה, בתקופה כזאת. אז באמת יישר כוח, אני מקווה שתמשיכו לחלום ולמשוך את המערכת מעלה מעלה ואנחנו כמובן עומדים לרשותכם, לימינכם ולשמאלכם. אז זהו, הסיכום שלכם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר מצדי תודה, לפני שיושבת הראש תסכם. באמת ראינו מערכת חינוך מאוד מאוד מרשימה, שאולי מתחילה בדבר הזה שמתכננים כמה שנים קדימה ובונים מה רוצים וחולמים ואז מגיעים למקומות הנכונים. אני חושב שהסיכום במקום הזה, כפר גלים הספציפי, ובמתחם הזה, הוא באמת איך עושים חינוך מיטבי, אני אומר את זה לכל הצוות והמנהלים. יש פה גם שותפויות של רשות מקומית, עמותה, ועד מנהל וצוות מקצועי מאוד לא מובנים מאליהם. דיברנו קצת בדרך על כמה השותפויות האלה הן קריטיות וכשהן לא נמצאות אז כמה קשה להגיע לאיכויות שאנחנו רואים פה. ואנחנו גם משתדלים לקחת את הדברים האלה חזרה מחר בבוקר לדיונים בוועדת חינוך ולהביא את זה לידי ביטוי בתובנות שאנחנו לומדים מכם. אז מצדי תודה רבה לכם. << אורח >> אסיף איזק: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל אני רוצה להודות לכולכם על הסיור הבאמת מלמד, בשבילנו כוועדת חינוך. אני רוצה לומר לך, אסיף, זה לא מובן מאליו שראש מועצה משקיע כל כך הרבה בחינוך של הדור הצעיר. אני אומרת לך, אנחנו הולכים להמון מועצות ולהמון רשויות וההשקעה, החזון, שאתם השקעתם פה, וברור לי שזה שיתוף פעולה בינך לבין רפי, וזה מדהים גם לראות את השותפות הזו. הרבה פעמים ראשי מועצה ככה, כשדבר מצליח, לוקחים לעצמם ואסיף ככה חוזר ואומר שהכול נעשה ביחד, בשותפות, בחיבור. זה משהו מדהים, ייחודי, מרגישים שזה מגיע ממקום פנימי. רואים שכל הקהילה נרתמה לתוך המהלך האסטרטגי הזה של ממש שינוי המציאות ואנחנו יודעים שבסוף השרשרת בני הנוער פורחים מהדבר הזה. קודם כל אני למדתי כמה דברים, אני חושבת שההשתקפות של מה שראינו מבני הנוער, ורואים כמה הם אוהבים את זה ומה הם רוצים לעשות וכבר מדברים על העתיד וכמה זה נתן להם, בסוף הם שואבים את זה מכם, מהצוות. אתם מעניקים להם את החום הזה, את הכלים לעשות דברים מדהימים. כלומר מי שהיה כאן יש לו קפיצת מדרגה מטורפת מאשר בתי ספר אחרים, אין פה בכלל שאלה. אז באמת אנחנו ספגנו, לקחנו, אני חושבת שיש פה המון מודלים שחשוב לשתף ולהעביר גם הלאה למועצות ולרשויות נוספות. קודם כל כל דבר שאתם תצטרכו כאן הוועדה לרשותכם, מהבחינה הזאת ההשקעה בילדים ניכרת כאן. אנחנו עוסקים בכל כך הרבה מהמשברים והקשיים והאתגרים של השנים האחרונות וכיף לראות צוותים שהשקיעו, וזה גם נדיר שיש לך כאלה צוותים ייחודיים שמצליחים להוציא מבני הנוער את הדברים הטובים. אנחנו רואים מה הרבה מאוד מבני הנוער חווים כרגע ואנחנו ראינו רק לפני שבועיים מחקרים על אלימות נוראית, עלייה באלימות, תקיפות מיניות, התמכרויות, באמת מקרים מאוד מאוד קשים ורואים שמה שאתם מעניקים כאן לבני הנוער הוא משהו אחר שמהכאוס הענק הזה של הסגרים וחוסר הוודאות וחוסר היציבות יש להם פה מקום מצליח למקום הפנימי שלהם. אני מבינה שיש כמה קשיים, שגם דיברנו עליהם, אנחנו כאן כדי לסייע בעניין הזה, לדעתי אנחנו כבר בשבועות הקרובים נקיים דיון על אישורי בנייה של פיתוח חינוך, של גני הילדים, נקווה שזה קצת יעיר את המערכת ובאמת הם יתחילו במקום למשוך את זה ולמרוח את זה, אז באמת לפחות האישורים, גם המועצה שלך וגם מועצות רבות, מחכות להם, אבל בעיקרון באמת כל דבר שצריך אנחנו עומדים כאן לרשותכם. תודה רבה ממש. << דובר >> קריאה: << דובר >> כפר גלים מאוד אוהב לארח, הילדים אוהבים לארח בכפר גלים, במקום המיוחד הזה, באמת אני קוראת לזה כמו סנטר על פארק, הריאה הירוקה הנושמת ופועמת באזור, אז אנחנו רוצים לכבד אתכם בשי מכפר גלים לדרך. דני הסביר, הדברים שאנחנו נותנים לדרך כשי זה טיפ סיום, מושמוש בצופים. זה מתוך כפר גלים. דני ישתף בזה. << אורח >> דני גילדין: << אורח >> אם זה קשור אליי באיזה שהיא צורה אז תמיד זה יהיה מחובר לקולינריה באיזה שהוא אופן. בתוך כל הטרפת של השנתיים האלה הרגשנו שהילדים צריכים קצת הפוגה, קצת יותר לעשות דברים שהם לנקות את הראש ולחוות דברים יותר לכיוונים של יזמות, אז הקמנו פה מאפייה קטנה ואנחנו אופים עוגיות ואופים פשטידות ונותנים לילדים את הזמן ככה קצת לנקות את הראש וגם להיות מעורבים בשרשרת הייצור ובשרשרת המכירה. ברוך ה' בקהילה של 2,000 ילדים יש הורים ויש עובדים, אז רצינו לשלוח אתכם לדרך עם משהו מתוק מאיתנו, עם עוגיות טובות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אומרת, אם אני חוזרת מיום עבודה עצבנית, עם מיליון דברים, ונכנסת הביתה, אני הולכת, מתחילה לחתוך, לבשל, להכין, זה כמו מדיטציה בשבילי. זה כל אחד והצד שלו. << אורח >> דני גילדין: << אורח >> אז אנחנו נותנים להם ככה להרגיש עם הבצק, להוציא שם את כל האגרסיות וזה עובד נהדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>