פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
30/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 164
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ח בשבט התשפ"ב (30 בינואר 2022), שעה 13:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב



מוזמנים: 
	אילת פלדמן
	-
	עו"ד, יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

	רונן לוי
	-
	יו"ר איגוד המוסכים





משתתפים באמצעים מקוונים:
	לנה גרשקוביץ
	-
	מנהלת תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דוד טמיר
	-
	עו"ד, יועמ"ש בפועל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אריאל הבר
	-
	רפרנט תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

	אינגריד הר אבן
	-
	יועמ"ש, איגוד המוסכים

	יעל גויסקי
	-
	שדלן, יועצת רגולציה, איגוד המוסכים

	חזי אבירם שייב
	-
	מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

	סיגלת בן שושן
	-
	עו"ד, שדלן, איגוד יבואני הרכב

	נמרוד הגלילי
	-
	מנכ"ל הארגון להשכרת רכב וליסינג





ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
מיטל פורמוזה - חבר המתרגמים




 << נושא >> הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שלום. אנחנו ממשיכים בדיוני ועדת כלכלה לשבוע זה ומקדמים הצעה לקנות של רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות). נציג את התפיסה הכללית לגבי התקנות הללו. נפתח את זה לדיון ציבורי, ממוקד, ענייני רק לתקנות. לא להתפזר. הדוברים, לדבר קצר ורק על התיקונים המוצעים ולא על עניינים אחרים. לאחר מכן נעבור להקראה. משרד התחבורה, נא להציג את התקנות. היועץ המשפטי של המשרד? מי מציג?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

לנה גרשוקיץ, מנהלת תחום כלכלה, מנהל תנועה. שלום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי. רק אני הערה לסדר בעתיד, מי שמציג חוקים, שיהיה פה. אין מצב כזה. אני גם לא אאפשר קידום חקיקה שאין נציג של המשרד בכיר שהוא עצמו יושב בוועדה ומציג. אחרים יכולים להיות בזום, אבל דמות אחת בכירה מציגה את החוק והיא נוכחת כאן. הפעם נחרוג ממנהגנו, אבל תדעו את זה, גם אתם וגם משרדי ממשלה אחרים ולהעביר את ההנחיה הזאת. בבקשה. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

תודה אדוני. מדובר בתיקון של תקנות הייבוא, שהצורך בו עלה כתוצאה מיישום החוק מאז אוקטובר 2016. התיקון הראשון שאנחנו מבקשים אותו זה של תקנות 5 ו-6 לתקנות הייבוא. אני בכוונה מאחדת את שני התיקונים האלה, כי מדובר בעצם על אותו נושא, רק לשני סוגי ייבוא שונים. 

הסעיף קובע דרישות לקבלת רישיון יבואן זעיר או ייבוא אישי לתוצר שלא מיובא לישראל על ידי היבואן הישיר. אחת הדרישות היא בעצם שתינתן התחייבות של בעל רישיון להפעלת מוסך לכך שהוא יוכל לטפל באותו רכב המיובא ולתת לו שירותי תחזוקה. יעמיד בעצם לצורך היבואן את המוסך ואת מתקניו. התיקון שאנחנו מבקשים הוא חידוד לתקנה שהמוסך שייתן את האישור הזה יהיה מוסך שעושה עבודות מכונאות ברכב מסוג הרכב המבוקש לייבוא. זאת אומרת, אישור שהמוסך ייתן שירותי תחזוקה שלהם הוא מוסמך מקצועית. מוסמך לטפל באותו רכב. זה סעיף 5 ו-6. 

אתה רוצה שאני אעבור על כל הסעיפים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, זה נשמע לי הסבר מספיק. יש עוד תקנות שאת צריכה לבאר אותן? צריך לתת תמונה כללית. אחרי זה הערות ואחרי זה הקראה. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

אין בעיה. אז התיקון השני בעצם מדבר על גורמים שיכולים לקבל רישיון לייבוא רכב בלי להיות יבואנים מסחריים. כיום קיימים יצרנים שמהווים כלים לצורך הייצוא של הרכב לחו"ל. הרכבים האלה לא נוסעים בישראל, למעט איזה שהוא קטע ניסוי וזה רק בשטחים שמוגדרים לכך. היום החוק מאפשר לבצע סוג ייבוא כזה לגורמי ביטחון. אנחנו מבקשים לאפשר את זה גם ליצרנים אחרים. מדובר על כמויות קטנות יחסית. ובנוסף, אנחנו מבקשים גם לאפשר ייבוא בלי להיות יבואן למשטרת ישראל, שזה בעצם לדומה למה שמאושר היום למד"א, לכבאות והצלה ולצה"ל. מדובר על רכבים מיוחדים בלבד. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

רגע, אולי תוכלי בבקשה להתייחס לאיזה סוגי רכבים אתם מבקשים לפטור? מלבד רכב שמיובא על ידי המשטרה?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

לא, לא, אנחנו מבקשים בעצם לאפשר למשטרת ישראל לייבא רכבים מבלי להידרש להיות יבואן מסחרי. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

כן. אבל לא התייחסת לסוגי הרכבים הנוספים שמפורטים בתקנה. ואבקש שפשוט תצייני אותם במפורש לוועדה. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

את מה לציין? לא הבנתי. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

לגבי גולף קאר וקרוואן. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

לא, לא, זה אנחנו לא מתקנים את זה. בגלל שמחלקת הנוסח קצת שינתה לנו את הנוסח, אז אנחנו פשוט שמנו את הכל בנוסח קצת שונה. אבל המעונוע והרכב שהוא פטור מרישום ורישוי זה משהו שכבר קיים היום בתקנה. אנחנו הכנסנו את זה לתוך התיקון, כי פשוט הפתיח של הסעיף זה מה שהשתנה. ולכן מחלקת הנוסח שינתה לנו את זה ככה. אבל סעיפים 1 ו-2 לא משתנים. זאת אומרת מעונוע ורכב שפטור מרישום ורישוי זה משהו שכבר היה בתקנות קודמות ואנחנו לא מתקנים את זה. 

התוספת היחידה כאן היא הנושא של הייבוא לצורך ייצוא והנושא של המשטרה. זה התיקון היחידי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

ייבוא לצורך?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש כלים, רכבים שמערכת הביטחון צריכה והם מיוחדים. לאפשר להם לייבא, למרות שאין להם מעמד של יבואן. וכלי רכב שמגיעים לארץ לאיזה פעולה ולא נוסעים בכבישים פה, אז זה לא ייחשב רכב שנכנס לישראל. רק להביא אותו לפעולות שעושים עליו ומוציאים אותו החוצה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

של המשטרה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, זה גם בכללי, לא רק למשטרה. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

זה יצרנים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

זאת אומרת, יש עוד גופים שמקבלים? מגן דוד אדום גם מקבלים פטור כזה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

גם. כל כוחות הביטחון. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

בגלל זה אנחנו מבקשים גם בדומה שגם המשטרה תקבל את האפשרות הזאת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן. יש בקשות, הערות, בזום? יש התייחסויות? אין. רגע אדוני, תציג את עצמך רק. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

אנחנו כמובן נגד הצורך הזה של להחליף עכשיו את המוסך רק למוסך מכונאות מוסמך, כי זה יחסום את האישי והזעיר. מוסכים מוסמכים שהם ברשימות היבואנים לא נותנים אישורים. כי הם לא רוצים להסתבך עם היבואנים. וככה פתחנו את הייבוא האישי לפני 15 שנה דרך התקנה הזאת שמוסך מתחייב. ואז יבואן אישי יכול ללכת ולהביא אישור מוסך. כך נפתח גם הייבוא הזעיר. ועכשיו בעצם מה שרוצה משרד התחבורה רוצה עכשיו לחסום את החוק שהוא עשה. זאת אומרת, את האופציה להביא בייבוא אישי, ייבוא זעיר, לפחות לפי מה שעולה עכשיו. גם לא נעשה כל שימוע בעניין זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

האם החקיקה הזאת מונעת את הזכות של ייבוא אישי? 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אני חושבת שיש פה אולי חוסר הבנה של הסעיף. אנחנו לא אומרים שרק שירותי מוסכי שירות של יבואן הם אלה שייתנו את השירותים האלה. אלא כל מוסך שמוסמך לטפל במכונאות רכב. נכון להיום, מתוך 5,400 מוסכים, יש 2,761 מוסכים שמוסמכים לטפל ברכב פרטי וכ-400 מוסכים שיכולים לטפל ברכב כבד. ולכן אנחנו לא חושבים שתהיה פה איזה שהיא הגבלה או איזה שהיא מניעה של ייבוא כזה או אחר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, אבל לגבי הייבוא, האם זה יפגע?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

מה הכוונה לסוג הרכב המבוקש? 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

עו"ד דוד טמיר. כבוד יושב הראש, אני מתנצל שאני בזום, אני פשוט מאומת לקורונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רפואה שלמה, תרגיש טוב. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

תודה. ואני מחליף את עורכת הדין שהייתה אמורה להתייצב היום לדיון, שגם היא חלתה. אז אנחנו מראש מתנצלים. אחרת היינו מתייצבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה מערכון של ארץ נהדרת, אבל בסדר. תהיו בריאים כולם ותשובו בשלום. כן?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

תודה. לגוף השאלה, כשמדובר בסוג הרכב שמיובא, הכוונה היא בעצם שלא יהיה מצב שאדם שרוצה לייבא רכב פרטי יביא אישור של מוסך למשל שמטפל באופנועים. זה הרעיון. או לחילופין יביא מוסך שמטפל במשאיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ההבהרה הזאת מקובלת עליך, רונן?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

זה כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי. יש לך עוד הערות רונן?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

בעניין הזה לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אין. את יכולה להציג גם את התקנה השנייה?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

התיקון האחרון בעצם, מדבר על תמצית הוראות הרישום. שכל משווק רכב חייב למסור אותם ללקוח שלו. התמצית כוללת הוראות בסיסיות לעניין נורות האזהרה, לוח מחוונים, לחץ צמיגים, סוגי דלק. אנחנו מבקשים בעצם להוסיף לנושא של סוגי דלק את העניין של טעינת הרכב. זאת לאור הגידול של כמות הרכב החשמלי שאנחנו רואים היום וגם נראה בעתיד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

עוד שאלה אחת. זה לא חוסם רכב חשמלי ההגדרה הזאת של סוג הרכב? אם אני רוצה להביא בייבוא זעיר רכב חשמלי, זה לא חוסם את זה?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

גם היום רכב שמיובא לפה בכל ייבוא אחר, שום מוסך שלא הוסמך לטפל ברכב חשמלי לא יכול לטפל ברכב חשמלי לא יכול לטפל ברכב חשמלי. אז כל מוסך שיחל לטפל ברכב חשמלי לעניין ייבוא אחר, יוכל לטפל ברכב חשמלי גם לעניין הייבוא הזעיר והייבוא האישי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז ההבהרה מקובלת? מרב, רצית להוסיף משהו?

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

רכב חשמלי היום, אדם יכול לייבא רכב חשמלי לבד? אם באישור מוסך, הוא צריך אישור מוסך?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, יכול. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

הוא צריך אישור מהמוסך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ייבוא זה נקרא ייבוא זעיר משום שהוא מהמוסך שמטפל בו. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

בדיוק. אישור מהמוסך שיש אמצעים לטפל באותו סוג רכב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ושהמוסך הזה מוסמך. יש מוסמך לרכב חשמלי או לכבד, לרכב אחר. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

מה אנחנו פותרים עכשיו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

פה היה סוגיות, אמרנו מה שדיברנו קודם. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

חוץ מזה. אבל מה זה סוג רכב של לא לנסיעה רק לניסויים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שהוא מגיע לארץ, עובר איזה התקנות ומיוצא לחו"ל. אז הוא לא בארץ, הוא לא נוסע פה. אז זה רק פעולה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

יש דברים כאלה?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, אנחנו ניתן דוגמה. יש חברות ישראליות שמייצאות רכבים, למשל לחו"ל, אחרי שהן מייבאות לישראל שלדות ובעצם מתקינות על גבי השלדה מעטפת ומייצרת את הרכבים לחו"ל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש להם, למשל הצבא, לא יודע, תיאורטית, הצבא האמריקאי אומר קח את ההאמר הזה, שים עליו מיגון בסאסא, בקיבוץ, נכון שמים? ותחזיר לי אותו לאן שאני צריך. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

אנחנו מדברים למשל על חברת "מרכבים" שעושה אוטובוסים. היא מייבאת לפה שלדה של אוטובוס, מתקינה את כל המרכב ואז מייצאת את האוטובוס החוצה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יפה. תודה על ההבהרות. מרב, רצית להוסיף משהו?

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

אם תרצו להציג את נושא התחילה של התקנות?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

אנחנו חשבנו שנכון לתת חודשיים מיום פרסום התקנות כדי לאפשר לשוק להיערך. אני מסב את תשומת הלב שחלק מהדברים זה דברים שיחייבו את היבואנים בעצם להוסיף הסברים בחומר שהם משווקים ללקוחות ולכן חשבנו שחודשיים זה פרק זמן שנדרש לצורך היערכות. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

אז יש פה שתי שאלות: אחת, האם החודשיים מספיקים לצורך היערכות. ואולי איגוד המוסכים יוכל לענות בעניין הזה? כי יש פה צורך בעצם לתמצת את הוראות השימוש ברכב בשפות העברית והערבית. והאם 60 ימים יספיקו לצורך הנושא הזה ולעמוד בהוראות?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

לא, אבל זה לא התיקון. התיקון הוא שאנחנו מוסיפים רק את המילה "טעינה" ולפי בעצם סוג - - -

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

אני מבינה, בהחלט. רק אני אומרת שיש צורך להביא את תמצית ההוראות שימוש בשפות העברית והעברית גם לגבי תדלוק או טעינה לפי סוג ההנעה של הרכב המשווק. הנושא שמוסף כאן בתקנה 10. והשאלה אם צריך יותר זמן היערכות מהחודשיים ימים שמוצע כאן בתקנות. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

לדעתי הם היו צריכים להביא לכאן גם את היבואנים הזעירים. אבל לדעתי זה לא יספיק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז כמה יספיק לדעתך?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

חצי שנה. אני חושב שאם יבואן זעיר כבר הזמין וייקח לו עוד שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי. בואו, אני רוצה לראות אם יש עוד הערות בזום. אין. אז הסוגיה פה זה חצי שנה מול חודשיים, נעשה את זה על ארבעה חודשים. זה יהיה סביר וכולם יעמדו בזמן? אין הרבה מילים שמתחלפות בהוראות אלה, רק תוספת של סוג טעינה. 

 << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>  

אם אפשר להציע הצעה. אני מעבירה את זה לשאלת משרד התחבורה. אם הקושי בנושא התחילה הוא רק לגבי תיקון תקנה 10, אפשר להחריג. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז לעניין אחד זה יהיה ארבעה חודשים ולעניינים אחרים זה יישאר חודשיים. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

נכון. רק תקנה 4 שעניינה תיקון לתקנה 10 תחילתה תהיה ארבעה חודשים מיום הפרסום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז תעשו את התיקון המתאים. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

יש פה עוד עניין, רק ברשותך אדוני. בשיחות המקדימות שלי עם נציגת משרד התחבורה דיברנו גם על הייבוא של כלי רכב בשירות המשטרה. ולפי מה שאני הבנתי, הם מבקשים את התחילה של התקנה הזאת תחילה מיידית. ואני מבינה שגם לא הייתה התנגדות מטעם משרד התחבורה. אז אולי גם את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אפשר לתת את זה למשטרה תחילה מיידית?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >>  

מדובר על הקלה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

מבחינתנו אין מניעה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי. אז תכללו בתוך התקנה את התאריכים הרלוונטיים לכל עניין. בהקראה תוסיפו את המילים רלוונטיות. אנחנו עוברים להקראה, בבקשה. מירב תקריא ואם משהו לא נשמע לך, תעצור אותנו. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31(א)(10), 32(7)(ג)(2), 33(ב)(5), 83(ב) ו-239 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן - החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולעניין תקנה 2 - לאחר ששוכנע כאמור בסעיף 31(א)(10) לחוק, אני מתקינה תקנות אלה:
1. תיקון תקנה 5. בתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע"ז-2016, (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 5, בתקנת משנה (א)(2) אחרי "רישיון להפעלת מוסך" יבוא "המוסמך לביצוע עבודות מכונאות רכב בסוג הרכב המבוקש לייבוא". 
2. תיקון תקנה 5א. במקום תקנה 5א לתקנות העיקריות יבוא: 
5א. גורם לפי סעיף 31(א)(10) לחוק שרשאי לקבל רישיון ייבוא רכב. הגורם שרשאי לקבל רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 31(א)(10) לחוק הוא אחד מאלה:
(1) אדם המייבא אחד מאלה, ובלבד שהרכב לא מיובא למטרת שיווק רכב והמייבא איננו חד מהמנויים בסעיף 31(א)(1) עד (9) לחוק:
(1) רכב מסוג הפטור מחובת רישום ורישוי לפי פקודת התעבורה, שאינו מהמנויים בסעיף 31(א)(7) לחוק. 
(2) מעונוע כהגדרתו בסעיף 33(ג) לחוק. 
(2) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המשווק רכב שמיועד לשמש אותו לייצור רכב למטרת ייצוא לחוץ לארץ ושאינו מיועד לשיווק ולנסיעה בישראל, למעט ביצוע נסיעות מבחן בקום שהמנהל הרשה לכך. 
(3) משטרת ישראל. 
3. תיקון תקנה 6. בתקנה 6 לתקנות העיקריות, בפסקה (2), אחרי "רישיון להפעלת מוסך" יבוא "המוסמך לבצע עבודות מכונאות רכב ברכב מסוג הרכב המבוקש לייבוא". 
4. תיקון תקנה 10. בתקנה 10 לתקנות העיקריות, במקום פסקה (4) יבוא - 
"(4) דלק, תדלוק או טעינה, לפי סוג ההנעה של הרכב המשווק". 
5. תחילה. תחילתן של תקנות (1) ו-(3) חודשיים מיום הפרסום. תחילתה של תקנה (4) ארבעה חודשים מיום הפרסום. תקנה (2) תיכנס לתוקף מיד עם פרסום התקנות. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

הצבא בכלל מוחרג מכל התקנות האלה?

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

הוא בכלל לא קשור. 

 << אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>  

הם יכולים גם לתת לך את התשובה, אבל לפי מה שאני קיבלתי, אז כן. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

לפי החוק, כן. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

שום דבר. זאת אומרת, יש להם חקיקה בעניין הזה או שהם פטורים, הם בכלל לא בקשר עם משרד התחבורה בכל נושא הרכבים שעולים על הכביש?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>  

החוק לא מכיל בעצם את רוב חלקי החוק על הצבא. יש להם הסדר משלהם. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

סיימנו. אז אנחנו מאשרים את התקנה ואת התיקונים. מי בעד? פה אחד. 

הצבעה
התקנה אושרה. 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני נועל את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:18. << סיום >>