פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 12 ועדת הכספים 01/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 217 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק מוזמנים: טל שחם – רפנט ממשל, משרד האוצר אביעד שוורץ – רפרנט תעסוקה, משרד האוצר אביה פרון – רפרנט בט"פ אגף תקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מיקרו, משרד האוצר רותם ברמלי – אגף תקציבים, משרד האוצר יעל מזוז-הרפז – ראש אגף בכיר כלכלה ויישום, משרד הכלכלה אנסטסיה הראל – מנהלת תחום בכיר תקציבי זרוע עבודה, משרד הכלכלה ראפה דיבסי – מנהל תחום תקציב, רשות הגז הטבעי ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף השלישי בסדר היום: העברות תקציביות, שינויים בתקציב. אנחנו ממשיכים מהמקום שבו עצרנו אתמול. פנייה 36001 – תעסוקה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> הפנייה מדברת על תקצוב סך של 192,540 אלפי ₪ משנת הכספים 2021 לשנת הכספים 2022. מדובר בכספים שהם ממסגרת תקציב הקורונה לפעילויות תעסוקה ולהתמודדות עם נגיף הקורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול לפרט טיפה יותר במה מדובר? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> רוב הסכום הוא לנושא הכשרות מקצועיות שהחל עוד בשנת 2021. ההכשרות המקצועיות נמשכות מספר חודשים. ישנם מסלולים שונים שהחלו בשלבים שונים לאורך השנה וממשיכים במהלך שנת 2022 לטובת אנשים שזקוקים להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה השתתפו בהכשרות המקצועיות? כמה בעצם הושמו בפועל בתעסוקה? כמה חזרו לאותו מקום עבודה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> 36002 היא יותר תכנית מעטפת. פותחו, למשל, שירותים דיגיטליים חדשים שאפשרו עוד דברים. נעשתה, למשל, מינהלת משותפת עם המעסיקים בשביל שההכשרות יותאמו יותר למעסיקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מבין מה זה המעטפת. מה עשיתם מול העסקים? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> אתה בסוף רוצה שההכשרות יובילו להשמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> רצינו שיתוף פעולה עם המעסיקים כדי להבין טוב יותר מה הצרכים. זאת המטרה של המינהלת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הצליח? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה בפעולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שביעות רצון מצד המעסיקים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באיזה גילאים זה? כל אחד שנזרק משוק העבודה לאבטלה נכנס לתכנית הזאת? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> התכנית הזאת היא יותר מטה שפונה למעסיקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באיזה תחומים ראיתם שצריך את זה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> במגוון תחומים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפועל עשיתם על חלק מהם, לא על כל התחומים. על מה עשיתם? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> יש הכשרות במגוון תחומים – תעשיה, בניין, מסחר ושירותים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם אפשר להבין מהמשרד עד כמה מרוצים מהתכנית, כמה היא מיושמת בפועל? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> יש שביעות רצון מהתכנית. נוכל להעביר לכם רשימה של דברים שקרו כדי שתראו במה התמקדנו ב-2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מאוד נשמח לקבל את הפילוח לתחומים, את ההשמות, איפה שמתם דגש, ומה הלקחים לקראת תכנית 2022. אני מבין שזה יהיה גם קשור לתכנית 364406 - הכשרה של הנדסאים וטכנאים. אם אתם מעבירים נתונים, תעבירו על שתי התכניות האלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באיזה אזורים עשיתם את ההכשרות? האם בפריפריה, במרכז, בצפון, בדרום? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני אעביר את הפילוח. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> יש הכשרות בהרבה מוסדות שפזורים בכל הארץ, גם בפריפריה וגם במרכז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה אוכלוסיות נמצאות בתכנית 4201? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> האוכלוסיות העיקריות זה חרדים וערבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראיתי שם גם אתיופים. חשוב לי לראות שאנחנו יודעים להגיע לכלל האוכלוסיות. אין תמיד אפשרות להגיע לאתיופים. לא תמיד יש להם את המדיה שלהם, את העיתונות שלהם. השאלה מה אנחנו עושים. האם זרוע העבודה במשרד הכלכלה עושה מספיק בשביל להגיע גם לאוכלוסייה הזאת? גם האוכלוסייה הזאת צריכה לפרנס. אנחנו לא רואים אותם בתפקידים בכירים בעבודות דווקא בגלל ההסברה הלא נכונה. הפעם אני רוצה דגש על הקהילה האתיופית, לראות מה נעשה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> יש תכניות ייעודיות לאוכלוסייה האתיופית. חלק מאותה הדרכה זה לא לעשות רק תכניות ייעודיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים איתך, זה ייטמע בפנים. בגלל שאנחנו לא יודעים לשאוב אותם מהמקומות שלהם, צריך לעשות קודם משהו שיתאים להם, משהו שיגיע אליהם. לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע אליהם. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> יש החלטת ממשלה בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח לקבל את הנתונים בנושא הזה. האם תכנית 364101 היא על מעונות היום? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה השאריות של המענקים שניתנו עוד בשנת הלימודים הקודמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מכיר את זה, אני אישית נלחמתי עבור המענקים האלה. בכמה זה תוקצב? כמה הייתה כל התכנית? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> סך התקצוב למענקים למעונות יום היה בערך 215 מיליון. פה מדובר על 100,000 שעוד לא - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל השאר נוצל כבר? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> סדר גודל של 215 מיליון שולמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מעונות השתתפו בזה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> כאן מדובר על המעונות המפוקחים, בעלי הסמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה גם פיצוי למעונות לא מפוקחים. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> הפיצוי למעונות הלא מפוקחים היה דרך משרד הכלכלה, דרך הסוכנות לעסקים קטנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש את הנתונים לגבי הלא מפוקחים. לגבי המשפחתונים, שגם שם נתנו את האפשרות לקבל את הפיצוי בכל הגלים, אני רוצה לדעת מה היה ומה בפועל הגישו וקיבלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 36001 - תעסוקה, מי בעד, מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפנייה 52001 סיימנו דיון, הייתה התייעצות סיעתית שהסתיימה. 52001 – משטרה ובתי הסוהר, מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 54001 – רשויות מקומיות. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודף מתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה - 41 מיליון 762 אלפי ₪ משנת 2021, לשימוש בשנת 2022 ברשות הטבע והגנים ורשות הגז הטבעי. תכנית 541301 לרשות הטבע והגנים - 21 מיליון 762 אלפי ש"ח. התקציב פה הוא חלק מתכנית האצה, נועד עבור האצת פרויקטים של פיתוח של שמורות טבע וגנים לאומיים, בעיקר נחלים. פיתוח אתרי המורשת כולל בתוכו דוגמאות רבות, הרבה מהן בפריפריה, כמו גן לאומי שבטה, אתר ארכיאולוגי סוסיתא, פארק אשכול, עינות צוקים, חורשת טל וחניוני לילה רבים. תכנית 543102 להוצאות תפעול ופעולות של רשות הגז - 20 מיליון ש"ח. מדובר בתקצוב פרויקטים רב שנתיים שמטרתם חיבור בתי חולים לרשת חלוקת הגז הטבעי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה פה קשור הקורונה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה חלק מתכנית האצה במשק. הרעיון היה לקדם פרויקטים בהאצה. זה חלק מתכנית ההאצה של תשתיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מצחיק אותי לשמוע כל פעם שחלק מההאצה בתשתיות בא בגלל הקורונה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בהחלטת הממשלה 326 הממשלה החליטה על מספר תחומי האצה, בין היתר גם ברשות הטבע והגנים שבהם היא תבצע פרויקטים שהיו על שולחנה עוד לפני כן. מדובר על שימור והגברת התעסוקה ועל שיפור התשתיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא באמת קשור לקורונה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הממשלה החליטה שיוקצה לזה תקציב מתוך קופסת הקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מוציאים פה מכסף קורונה למשהו שהוא לא קורונה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה פעם אחת קשור לקורונה, כי יש הזדמנות כשאין אנשים בכבישים, כשאין תיירים בשמורות כדי לבצע את עבודות התשתית האלו, ופעם שנייה - להגביר תעסוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שאין פקקים עכשיו לא אומר שזה תקציב שמיועד לקורונה. אתה אומר שהזמן הכי טוב לעשות את זה הוא זמן הקורונה, אבל זה לא תקציב שמיועד לקורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין שהחלטת הממשלה הזאת היא עוד מהכנסת הקודמת. הממשלה זיהתה פה הזדמנות לשפר הרבה מאוד תשתיות, להפוך את המשבר להזדמנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדבר מבורך, אבל היום אנחנו יודעים שיכול להיות שנצטרך להביא לפה עוד כספים של קרונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יביאו, אני כבר אומר לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר שאתה לוקח מתקציב קורונה, רק תגיד שאתה לוקח את זה למשהו שהוא לא קורונה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> החלטת הממשלה קבעה רשימה מאוד ארוכה של פרויקטים להאצה של הפעילות במשק. אתה צודק, האתרים האלה הם לא כהכנה לקורונה. ההחלטה כוללת גם תכניות בהייטק, גם תכניות בדיור, גם סלילת כבישים. מדובר בהמון פרויקטים של תשתית שהממשלה מצאה את ההזדמנות להאיץ בתקופה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו לגבי תכנית 4302, לגבי הסיבות המרכזיות, לגבי המטרה שלשמה הולך הכסף. כמה בתי חולים כיום מחוברים לגז, כמה אמורים להיות מחוברים ותוך כמה זמן? איך בחרתם את בתי החולים? האם כל בתי החולים הם ציבוריים? << אורח >> ראפה דיבסי: << אורח >> מדובר פה בעודפים של הסכמים שנחתמו עם חמישה בתי חולים: תל השומר, בילינסון, רמב"ם, גליל מערבי בנהריה, אסותא רמת החייל. אלה בתי החולים שנכללים במסגרת ההסכמים שעליהם אנחנו מקבלים את העודפים. בתל השומר ובגליל מערבי חברות החלוקה מתמקדות בנושא התכנון ועומדות בלו"ז, אנחנו מצפים שיחוברו בתי החולים האלה. לגבי בלינסון ואסותא יש מו"מ בין חברות החלוקה לבתי החולים עצמם. לגבי רמב"ם יש בעיה בין חברת החלוקה לעירית חיפה, נושא שעלה בדיון אחר בכנסת. אנחנו מנסים למצוא איזה שהוא פתרון לגבי תוואי הקו עצמו, אבל יש שם בעיה שצריכה להיפתר מול עיריית חיפה. יש את בתי חולים זיו ופוריה שקיים שם קו גז טבעי, אבל זה תלוי בבתי החולים עצמם, אנחנו מחכים שהם יתחברו. אפשר להגיש לוועדה רשימה מסודרת של כל בתי החולים שמחוברים על מנת לראות מי מהם ציבוריים ומי מהם פרטיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חשוב שנקבל את הרשימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בוחר איזה בתי חולים? << אורח >> ראפה דיבסי: << אורח >> הקול קורא הזה נחתם מול חברות החלוקה, לא מול בתי החולים. חברות החלוקה מקבלות את הכספים מרשות הגז הטבעי ומנהלות בעצמן מו"מ מול בתי החולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש השתתפות של המשרד, נכון? << אורח >> ראפה דיבסי: << אורח >> מדובר בתקציבים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מתוך שבעת בתי החולים הציבוריים מחוברים? אני מדבר איתך על נצרת שיש שם שלושה בתי חולים, על לניאדו בנתניה, על מעייני הישועה בבני ברק, ועל הדסה ושערי צדק בירושלים. כמה מתוך אלה מחוברים? << אור >> ראפה דיבסי: << אורח >> אני לא הגורם המקצועי לתת תשובה, אני מנהל את התקציב של הרשות, אבל אפשר להגיש את כל התשובות לעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. למה אני צריך לממן את בתי החולים הפרטיים לפני שאנחנו מסיימים עם כל בתי החולים הציבוריים ועם קופות החולים? << אורח >> ראפה דיבסי: << אורח >> הקול קורא הזה פורסם לחברות החלוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברות החלוקה עושות מה שאתה אומר להן. אם תגיד להן שזה לא מתאים לבתי חולים פרטיים וזה מתאים בראש וראשונה לבתי חולים ציבוריים ובתי חולים של קופות החולים, זה יהיה קודם כל אליהם. אם אתה אומר להם: "תתנו מה שאתם רוצים", בתי החולים הפרטיים אוטומטית ירוויחו יותר. אמרת פוריה, זיו וגליל מערבי שאין בעיה אפילו לתת שם יותר ניקוד, אבל לא יכול להיות שתיתן עדיפות לאסותא ברמת החייל לפני הדסה, לפני שערי צדק, לפני בתי החולים בנצרת. אתה צריך להכניס את בתי החולים הפרטיים אחרי שכיסית את כל הארץ. << אורח >> ראפה דיבסי: << אורח >> מי שניגש לקול הקורא הזה קיבל את המענק. אני אוכל להגיש תשובה מסודרת לוועדה על השאלה ששאלת דרך רשות הגז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 54001 – רשויות הפיקוח, מי בעד הפנייה, מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 70001 – משרד השיכון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> סך של 77 מיליון 878 אלפי ₪ מתוך קופסת הקורונה, מתוך תקציבי ההצעה במסגרת תכנית הקורונה. כל העודפים מועברים לתכנית 700205. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה התכנית? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> תכנית פעולות תומכות בבנייה חדשה למגורים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה המטרה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מטרת העודפים והפעילות זה כל מיני פרויקטים שהחליטו עליהם במסגרת תכנית ההאצה בקורונה. הפרויקטים תומכי הדיור אפשרו לממשלה לשווק הרבה יותר יחידות דיור חדשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העודפים הם עודפים מחויבים במקרה הזה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן, בדיוק. כל העודפים פה הם עודפים מחויבים, צבועים לפרויקטים ספציפיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא רואה את הסיפור של הקורונה בהצעה. קצת מפריע לי שלוקחים כסף של קורונה בשביל לשפץ, בשביל לעשות כבישים. אני לא מסכים עם הגישה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא חושב שיש באיזה שהוא סעיף של כל הפעולות שהוחלטו עליהן בהחלטת ממשלה איזה שהוא חוסר תקצוב. זה לא שיש מקומות שבהם חסר כסף כרגע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הפרויקטים שצבועים מתוקצבים במאה אחוז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לך תקצוב בחסר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דווקא בגלל שאין לך תקצוב בחסר אתה צריך להגיד: "אני לקחתי בשביל זה". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפרויקטים האלה ניצבו עוד בהתחלה, כשקיבלו את ההחלטות. עכשיו זה פשוט עודף מחויב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הקורונה, לפחות בשנת 2020, באה גם לידי ביטוי בירידה בפעילות הכלכלית. בעת ירידה בפעילות הכלכלית ההמלצה הכללית של הכלכלנים היא הרחבה פיסקלית של הממשלה, בעיקר תוך ביצוע פעולות שיתמכו בצמיחה עתידית, ולכן נבחרו פרויקטים שלא נותנים מענה למחלה אבל נותנים מענה לבעיה הכלכלית שבאה בשנת 2020. בהקשר הזה אני חושב שכן מדובר בהוצאות שקשורות למשבר הקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו ההרחבה של כביש 4 בדרך לטירת הכרמל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הרחבה של כבישים היא פעילות שמגדילה את הוצאות הממשלה, היא חלק מהרחבה פיסקלית שממליצים עליה כלכלנים בעת משבר כלכלי. מכיוון שהמשבר הכלכלי הוא משבר הקורונה, התקציב שהוקצה עבור משבר הקורונה יכול גם לצאת באמצעות פרויקטי האצה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 70001 – משרד השיכון, מי בעד, מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 79001 – תחבורה ופיתוח. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת סכום של מיליארד 323 מיליון 405 אלפי שקלים משנת תקציב 2021, לשנת תקציב 2022. התכניות העיקריות בגינן הוצאו העודפים: 795002 – תחבורה ציבורית והסעת המונים, 795101 – כבישים בינעירוניים. העודפים נוצרו בגין התחייבויות חוצות שנה בפרויקטים כמו הרכבת הקלה בגוש דן, שדרוג כביש 85 ושדרוג כביש 71. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה עודפים שהם אינם מחויבים? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש פה מעט עודפים שאינם מחויבים וצבועים לפרויקטים ספציפיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה מקטע B? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> מקטע B זה חלק במסילה המזרחי, החלק הדרומי של המסילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> מאזור כפר סבא ללוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן הסבר בתכנית 6795501 איך הסבסוד הולך בין החברות ולמה בקורונה אנחנו צריכים לפצות אותן כשלא השתמשו בשירות. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש פה שני נושאים. אחד זה תקצוב של כמה מאות פקחי קורונה לאוטובוסים, לרכבות הקלות ולרכבת כדי לוודא שההנחיות נשמרות, והחלק השני זה פיצוי למפעילי התחבורה הציבורית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מה אנחנו משלמים להם? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אנחנו נותנים סוג של רשת הגנה שמבטיחה היקף נסועה מסוים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיהיה מינימום. אם אין את המינימום הזה, אנחנו משלמים להם בכל מקרה? זה ההסכם? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> משהו כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נגיד שאת הסבסוד נותנים על 1,000 נסיעות וביום מסוים יש 1,500 נסיעות, האם המשרד לא יסבסד את זה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הסבסוד יקטן. צריך לזכור שאנחנו מסתכלים על כל התכנית ביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אני שואל את זה? כי יש מקומות שאנחנו רואים פתאום מפולת, אנחנו רואים שיש עומסים ולא מוציאים עוד קווים. זה קורה המון במגזר החרדי שמחכים. אתה אומר לי שהסבסוד הולך על פי הנסיעות, על פי הקווים. יכול להיות שהחברות אומרות: "שמע, אני לא מוציא גם אם יש לחץ כי אני לא מקבל סבסוד". << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש להם תקצוב גם לפי נוסעים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסבסוד תלוי גם בתדירות של הקו? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הוא תלוי בתדירות של הקו, במספר הקילומטרים שהוא נוסע, וגם במספר הנוסעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה החברה אומרת? "שמע, יש לי 300 קווים, ב-350 קווים זה לא כלכלי בשבילי". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי המדינה לא מסבסדת מעבר לסף מסוים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שקורה. היא מסבסדת בסבסוד נמוך יותר. כשאתה נותן לו פר נוסע, הוא ירצה להגביר את הנסיעות שלו, הוא ימלא את האוטובוס, הוא גם יעצור בכל תחנה. כשאתה עושה את זה פר נסיעות, הוא אומר: "שמע, סיימתי את הקווים, לא בטוח שכדאי לי מעבר כי שם אני מרוויח פחות". << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אפשר להביא את נציגי המשרד שיסבירו, אבל הפנייה הזאת היא הסכם ספציפי ל-2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אעכב את זה בגלל זה, אבל אני חושב שיש פה סוג של עוולה, במיוחד בקרב האוכלוסיות שצורכות את קווי האוטובוס בתקופות הלחוצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אנחנו רוצים לעודד תחבורה ציבורית, יהיה מעניין להבין איך שיטת הסבסוד עובדת. פנייה 79001 – תחבורה ופיתוח, מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 83001 – הוצאות פיתוח. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודף בתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה בסך 558 מיליון 245 אלפי ₪ מזומן ו-277 מיליון 448 אלפי ₪ הרשאה להתחייב משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 במערך הדיגיטל הלאומי, רשות מקרקעי ישראל ומימוש מתווי סיוע לחברות התעופה הישראליות. ההרשאה כאן היא בגובה הסכום של העודפים שלא נוצלו עדיין, העודפים הלא מחויבים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה יתרות שלא נוצלו, זה לא עודף. << אורח >> טל שחם: << אורח >> בדיוק. מבחינת חלוקה לתכניות: תכנית 830301 – דיגיטל וסייבר – 277 מיליון 448 אלפי ₪ בהרשאה. הפרויקטים כאן מתחלקים להחלטת ממשלה נפרדת ולעוד שני פרויקטי פיתוח עיקריים. הראשונה זה החלטת ממשלה 260 מ-26 ביולי 2020 בנושא של האצת שירותים דיגיטליים, קידום הלמידה הדיגיטלית של הציבור והאצת השירותים של הממשלה. הנושא השני זה עוד תכנית האצה נוספת שהייתה ובעיקר התמקדה בלמידה דיגיטלית והגברה של אוריינות דיגיטלית. הנושא השלישי הוא פרויקט נימבוס, המעבר לענן ציבורי של הממשלה, שזה פרויקט אסטרטגי של הממשלה שהתחיל עוד ב-2018 ועכשיו הגיע רגע השיא שלו – נבחרו הזוכים והממשלה מתחילה לעבור לענן ציבורי. תכנית 830402 - פרויקטים בתכנון ואיכות סביבה – 59 מיליון. מדובר ביישום החלטת הממשלה בהאצה, החלטה מספר 326 מיום ה-16 באוגוסט. בתכנית מתוקצבים פרויקטי תשתיות תומכות דיור לצורך הגדלת היצע הדיור. הפרויקטים האלה הינם פרויקטי טווח שחוצים את שנת התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פה הכסף מועבר לרמ"י? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם מעבירים כסף לרמ"י? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא אמור להיות פעולה הפוכה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> תכנית 830604 - גופים בינלאומיים – 221 מיליון 797 אלפי ש"ח. התקציב הזה נועד עבור מימוש מתווה הסיוע לחברות התעופה הישראליות. יש כל מיני מתווים שונים שניתנו לאורך הדרך. מדובר כרגע על תקצוב של שני מתווים. הראשון הוא רכישת כרטיסי טיסה עבור מערך אבטחת התעופה שעוגן בהחלטת ממשלה מספר 982 מיום ה-9 במאי 2021, כשסך התשלומים שמועברים בנושא זה 785 מיליון ₪, והתכנית השנייה היא סיוע שתעמיד המדינה בדרך של אג"ח לשלוש שנים ללא ריבית וביטחונות, כפוף להעמדת הון של החברה בהיקף מקביל ביחס של אחד לאחד מבעלי המניות בחברות. מתווה זה מאפשר סיוע בהיקף של עד 44 מיליון דולר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לכל חברות התעופה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> מדובר בתשתיות שהן לרוב לא משרתות רק את המתחמים של רמ"י אלא את כלל העיר. אלו תשתיות באחריות משרד התחבורה, לכן הן ממומנות מתקציב מדינה. הפרויקטים האלה הם מחלפים, כבישים בזיקה לדיור שמשרתים גם את הערים הקיימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הם מועברים לכם ולא שמשרד התחבורה יעביר אותם ישירות? למה רמ"י צריך להעביר את זה דרכם? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> הכספים האלה, לפי החלטת הממשלה, הם תשתיות לדיור. בתיאום עם רמ"י ולפי התעדוף שלהם ושל משרד השיכון הכספים יועברו לגורם המבצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה צריך את רמ"י באמצע, אי אפשר להעביר את זה ישירות למשרד התחבורה? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> מי שמתעדף את הפרויקטים זה רמ"י ומשרד השיכון. אלו תשתיות לדיור שמשרתות את המשרדים האלה. ככל שהביצוע יהיה על ידי משרד התחבורה זה יועבר למשרד התחבורה. אנחנו מדברים פה על כספים שהם לא בהכרח מחויבים, שלא נפתחה בגינם הזמנה בהכרח. ככל שתיפתח וזה יבוצע על ידי משרד התחבורה, זה יועבר למשרד התחבורה באישור המשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 0301 - אתר קמפוס. זה אתר טוב, נשמע שבאמת הוא בסדר, רק לדעת כמה משתמשים בו. כמה השתתפו בתכנית של הקורסים האלה, כמה נשארו עד הסוף, ומה חתך הגילאים שם? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> יש לנו 530,000 משתמשים בקמפוס, כשאחוזי הסיום משתנים בין מתכונות הקורסים. בקורסים שיש להם יותר ליווי שהוא לא און-ליין בלבד אנחנו רואים שיש שיעורי סיום הרבה יותר משמעותיים. שיעורי הסיום בעולם של קורסים דיגיטליים עומדים על בסביבות 20% או 10%, תלוי בקורסים. כשאנחנו מלווים את הקורסים אנחנו רואים גם 80% ו-90% סיום. במסגרת התקציבים האלה פותחו גם קורסים של הכנה לבגרות, וראינו בהם שימוש מאוד נרחב, וגם קורסים במקום הבגרות עצמה. היו גם קורסים רבים של הכנה לשוק העבודה במסגרת בית ספר דיגיטלי לקריירה, שגם שם ראינו עשרות אלפי משתמשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-575,000 משתתפים הם אנשים שונים, או שיש אנשים שלוקחים כמה קורסים? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> 530,000 אנשים שונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה גילאים? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אפילו מתחת לגיל 18. מגיל חטיבה עד גיל 90. יש לנו הרבה פנסיונרים שמשתתפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 0604, על איזה חברות ישראליות אנחנו מדברים? כל החברות הישראליות מפוצות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם חלק מהפיצוי זה שהמדינה קנתה טיסות בשבע מאות ומשהו מיליון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עקרונית כן. יש הסכם לפיו המדינה לוקחת על עצמה חלק מהעלות של הטסת מאבטחים, שזו הדרישה שהיא דורשת מחברות התעופה כדי שהטיסות יהיו מאובטחות. האופן שבו חלק מהסיוע מבוצע הוא באמצעות תשלום מראש על כל הכרטיסים האלה עבור מספר שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כולל את כל החברות הישראליות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה הוצע לכל החברות. לגבי איזה חברות ספציפיות זה הוסכם איתם זה משהו שאני אצטרך לברר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שיש חברות ישראליות שלא מקבלות את זה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> שלא התאימו לתנאים של ההסכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה אנחנו כן נותנים להן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה שלא יסכימו? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כי הם מוותרים על הכנסה עתידית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הקדמתם להם תשלום. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כל החברות חתמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העניין של הקדמת התשלום זה סוג של הלוואה, אנחנו לא באמת מפצים אותן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו לא הלוואה, זו הקדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפיצוי הוא בזה שאני נותן להן עכשיו כסף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החברות סובלות ממשבר כי כרגע הלקוחות דורשים החזרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה שלהם כרגע היא תזרים מזומנים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה אחד הכלים של הסיוע. הכלי הזה נועד לענות על קושי תזרימי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא הכלי היחיד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש לא הכלי היחיד, יש עוד כלים נוספים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא הכלי העיקרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 83001 - הוצאות פיתוח, מי בעד, מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו רביזיה על 08001 – משרד המשפטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המ.מ.מ של הכנסת הוא של עם ישראל. כשאנחנו מבקשים נתונים זה עוזר לנו. אתמול, כשדיברנו על זה, הגשנו את הרביזיה על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הרביזיה על פנייה 08001 - משרד המשפטים? הצבעה לא אושר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>