פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת החוקה, חוק ומשפט 25/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 185 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למחלקה לחקירת שוטרים לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 3. הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 4. הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר ענבר בזק – מ"מ היו"ר אורי מקלב חברי הכנסת: שמחה רוטמן מוזמנים: סוריא בשארה – ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים יאיר מתוק – עו"ד, המשרד לבטחון פנים קרן אור חזן – קמ"ד אכיפה כלכלית, המשרד לבטחון פנים אבי ארוניס – יועץ משפטי מח' חקירות, רשות לניירות ערך רונית מנדלבאום לחוביצר – סגן יועץ משפטי מח' חקירות, רשות לניירות ערך תמר ולדמן – סגנית יועמש, הרשות לאיסור הלבנת הון משתתפים (באמצעים מקוונים): לביא אבנת – מנהל יחידת החקירות, רשות לניירות ערך עו"ד מאיה לדרמן – יוע"ש, הרשות לאיסור הלבנת הון ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח << נושא >> הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למחלקה לחקירת שוטרים לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צהרים טובים לכולם. אנחנו נמצאים בישיבה שעוסקת באישורן של תקנות על-פי חוק איסור הלבנת הון. יש לפנינו ארבע מערכות של תקנות שאנחנו דנים בהן בצוותא. ראשית, אני מתנצל בפני נציגי ונציגות משרדי הממשלה שביטלנו וקבענו את הדיונים – הכל לשם ענייני הקורונה, אבל אני שמח שאנחנו מתיישבים על המדוכה. אז כדרכם של דיוני תקנות, אני אבקש מהיועצים המשפטיים רק להזכיר לנו את המסגרת שבה אנחנו עוסקים, ומכיוון שהתקנות מוצעות על-ידי הממשלה, אז הממשלה תציג אותן. אני מבין שגם ישנן הבנות בין הייעוץ המשפטי של הוועדה לבין הגורמים המתקינים, אז גם נעמוד על הדברים האלה. כמנהגנו, נזכיר מי איתנו כאן בחדר: ממשרד המשפטים – עורכת הדין בשארה סוריא, מייעוץ וחקיקה – פלילי; מהרשות לניירות ערך – עורך הדין אבי ארוניס, יועמ"ש של מחלקת החקירות, ועורכת הדין רונית מנדלבאום לחוביצר, סגנית היועמ"ש של מחלקת החקירות; לביא אובנת בזום. יש לנו מהמשרד לביטחון פנים את ידידינו הוותיק, עורך הדין יאיר מתוק ורב-פקד קרן אור חזן, ממדור אכיפה כלכלית; תמר ולדמן מהרשות להלבנת הון, השושבינים העיקריים, ויש איתנו עוד דוברים נוספים בזום, שאת חלקם בוודאי נשמע. אז בבקשה, אדוני היועץ המשפטי. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אז אני רק אתן את המסגרת מכיוון שזו פעם ראשונה שהוועדה דנה בענייני הלבנת הון במסגרת טיפה יותר רחבה. חוק איסור הלבנת הון קובע – אחד מהמעגלים שהוא מתייחס אליהם זה הנושא של מניעה באמצעות דיווחים שגופים פיננסיים מעבירים לרשות לאיסור הלבנת הון. הרבה מאוד מהגופים הפיננסיים בישראל – הבנקים, חברות הביטוח, נותני שירות בנכס פיננסי, נותני שירותי אשראי וכולי – רוב הגופים הפיננסיים הגדולים הם מפוקחים. יש עליהם משטר של הלבנת הון, יש לכל אחד מהם צו שקובע חובות דיווח גם על פעולות רגילות ועל פעולות בלתי-רגילות, וכל המידע הזה נאגר במאגר של הרשות לאיסור הלבנת הון. החוק קובע בצורה מפורשת מי הם הגורמים שמותר להם להגיש בקשה, לבקש מהרשות לאיסור הלבנת הון מידע מהמאגר שהרשות מנהלת. הרשות גם יכולה למסור מיוזמתה מידע על גופים מסוימים, ולאורך השנים רשימת הגופים האלה הוועדה הלכה ותיקנה וכל פעם הוסיפה עוד גורם ועוד גורם. אם אני זוכר נכון, ב-2017 הוועדה תיקנה והוסיפה עוד שני גורמים שרשאים לקבל מידע מהמאגר שלה שבאיסור הלבנת הון וזה חוקרי ניירות ערך מצד אחד, והמחלקה לחקירת שוטרים מצד שני. בשביל להפעיל את האופרציה הזאת של הקשר, העברת המידע בין חוקרי ניירות ערך והמחלקה לחקירת שוטרים לבין הרשות לאיסור הלבנת הון נדרשות תקנות שמסדירות את אופן העברת המידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לגופים האלה, כיצד מוגשת הבקשה, מי הגורם המוסמך להגיש את הבקשה וכולי – זה שני סטים של תקנות שיש לנו פה, סט אחד שמיועד לחוקרי ניירות ערך וסט שני, שנוגע למח"ש. עוד שני סטים של תקנות מתעסקים בשאלה איזה שימושים יכולים הגופים לעשות באותו מידע שהם קיבלו מהרשות לאיסור הלבנת הון – במקרה שלנו חוקרי ניירות ערך ומח"ש. כמובן שהם רשאים לעשות את זה לצורך הסמכויות שקבועות בחוק, של חקירת העבירות שנמצאות בתחום הסמכויות שלהם אבל משעה שהמידע נמצא אצלם, החוק מתיר להם לעשות שימושים נוספים, כמו גם להעביר את המידע לגופים אחרים לצורך מטרות שהחוק מונה, שהמחוקק קבע. אלה שני הסטים הנוספים של התקנות – האחד לניירות ערך והשני למח"ש – איזה סוג של שימושים נוספים ולאיזה גופים אפשר להעביר את אותו מידע שהם כבר קיבלו, אחרי שקיבלו אותו מרשות לאיסור הלבנת הון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לשאול אותך, אדוני היועץ המשפטי: אנחנו מדברים כאן במידה רבה על תיקון תקנות קיימות, נכון? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא. אנחנו מדברים על התקנת תקנות. יוצא שלמעלה מארבע שנים לא ממש אפשר היה להפעיל את מה שהמחוקק קבע כי התקנות האלה לא קיימות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והם לא הותקנו על-ידי הממשלה במשך ארבע השנים האלה או שהם ישבו על שולחננו? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, הם לא הותקנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הסיבה שהן לא הותקנו? << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> כנסות וממשלות שהתחלפו ופשוט הליך החקיקה נתקע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. נעבור בבקשה לממשלה – אני מבין שיש לנו פה שני גופים שאנחנו עוסקים בהם - - << דובר_המשך >> סוריא בשארה: << דובר_המשך >> אני רק אוסיף, אדוני היושב-ראש, שאמנם אלה תקנות חדשות אבל הן מבוססות על תקנות קיימות. זאת אומרת, הן לא מחדשות מבחינת ההסדר המשפטי שהן יוצרות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. הן רק מרחיבות את רשימת הגופים שיכולה לעשות שימוש במידע או שגם זה לא? << דובר_המשך >> סוריא בשארה: << דובר_המשך >> לדעתי גם זה לא. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> יש כיום סטים דומים של תקנות לגבי המשטרה, לגבי - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זו לא השאלה שלי. אני מבין שיש תקנות דומות גם לבקשת המידע וגם לשימוש במידע לגבי רשימה של גופים שלטוניים שנמצאים בשיג ושיח עם הרשות להלבנת הון. החידוש כאן הוא שאנחנו מסדירים את היכולת של שני גופים שלטוניים נוספים – האחד זה מח"ש, השני זה הרשות לניירות ערך – גם הם לבוא בדין ודברים עם - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, כמו שאמרתי זו הסדרה כפולה: קודם כל, עצם האופרציה של קבלת המידע, ואחרי זה השימושים הנוספים במידע וההעברה שלהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. חשוב לומר שההסדרה והדיון סביב היכולת או הסמכות שיש לאותם שני גופים שלטוניים, מח"ש והרשות לניירות ערך, לבקש מידע ולקבל אותו ואז לעשות בו שימוש שהוא מעבר למטרות המנויות בחוק איסור הלבנת הון – הדיון הזה התקיים כשהוסיפו את שני הגופים האלה לרשימה. עכשיו אנחנו מבקשים להסדיר את האופרציה, חשוב לומר את זה לפרוטוקול, ואומרת כאן נציגת משרד המשפטים שההסדרה לא חורגת מגבולות ההסדרה ביחס לגופים האחרים שלעניינם כבר יש תקנות. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> חלק מהתיקונים שנעשו כבר בהסכמה עם נציגי הממשלה, נעשו כהשוואה לסטים הנוספים של התקנות כי על אף שנראה שמדובר רק בדברים טכניים, יש פה גם אלמנטים שיש להם משמעות. לדוגמה – מי הגורם שרשאי לבקש, מי הגורם שרשאי לקבל, מי הגורם שרשאי לערוך. חשוב שזה יהיה מרוכז אצל גורם בכיר, שלא כל אחד יכול וכולי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר – אין לי זכות הצבעה וזה לא ממש משנה כי אני מתאר לעצמי שגם אם הייתה לי זכות הצבעה, זה לא ממש היה עוזר אבל אני חושב שבייחוד לאור הדברים שנחשפנו אליהם, אולי היה צריך לחשוב – אמרו שיש פה סמכויות שגם מופיעות בחוק אבל בוודאי ובוודאי היה צריך לחשוב על תיקוני חקיקה, ובוודאי ובוודאי יש פה דברים שהם בשיקול דעת וצריך לחשוב טוב מאוד איך מעבירים מידע למשטרת ישראל, לרבות למח"ש וגם לרשות לניירות ערך. הסיבה היא מאוד פשוטה: חוק איסור הלבנת הון נתן בידיים של רשות שלטונית כוח – האמת היא שלמעט לשב"כ ולמוסד, אני לא חושב שיש משהו דומה לזה מבחינת היקף המידע, שלא צריך חשד או אם אני עכשיו פונה לרשות להלבנת הון, אני מעולם לא נחקרתי, לא נעצרתי בשום נושא, לא ביצעתי שום עבירה שאני יודע עליה, אני מקווה שאכן הדברים נכונים, לא היה לי מימי שום חיכוך עם רשויות החוק במדינת ישראל בינתיים. אני בטוח שאם אני מגיש שאילתה עכשיו לרשות לאיסור להלבנת הון, הם יודעים עלי המון דברים למרות שאני מעולם לא עשיתי ולא חשדו בי בדבר. וכמוני, תאמינו או לא, כל היושבים פה בחדר. למה? כי הרשות לאיסור הלבנת הון מרכזת בידיה מידע על כלל אזרחי ישראל על בסיס כל מיני פרמטרים שאין בינם לבין פשיעה דבר וחצי דבר. נתנו להם את הצ'ק המאוד-מאוד שמן ופתוח שהם קיבלו כדי לטפל בעבירות מסוימות, עבירות שחשוב לתת את הכלים האלה, וכמו שאמרתי בהקשר הזה, זה עבירות שבדרך כלל נתנו לטפל למוסד ולשב"כ לטפל בעבירות האלה – עבירות של ביטחון וכולי, משם זה התחיל. המפלצת, הגולם קם על יוצרו כבר מזמן בנושא הזה. מה שהתחיל בתור לטפל בבעיות של טרור וארגוני פשיעה ברמות הגבוהות ביותר ודברים שמסכנים באמת וצריך להילחם בהם בצורה תקיפה ביותר – עבירות המקור הלכו וטפחו, הוסיפו עוד ועוד. בהתחלה כתבו, ויש כל מיני אמירות בחוק שחבל שאין פה את נוסח החוק עצמו, בתקנות, כי התקנות מתכתבות עם נוסח החוק אבל כתובה בחוק אמירה מאוד מעניינת: כתוב על חוקי ניירות ערך, שזה מונח על שולחננו – חוקר ניירות ערך יכול לקבל מידע כדי לעשות בזה שימוש למטרת חקירות העבירות המכוסות בחוק. אם בשביל להשלים חקירה בתחום של מימון טרור אני מגלה איזו חברת-קש בורמזית שמחזיקה סניף באיי הבתולה ומלבינה את הכספים לארגוני הטרור ואני צריך את הרשות לניירות ערך שיגלה את עבירת מימון הטרור בדרך הזאת והכלים אצלו הוא צריך להיות את החוקר – נו, מילא, שיקבל את המידע מהרשות לאיסור הלבנת הון, שישלים לו את הפאזל. אבל אז יש משפט אחר-כך שהופך את המשפט הראשון הזה לבדיחה ואומר: הוא יכול להשתמש בזה גם לעבירות אחרות. המידע של אזרחי ישראל, גם כאשר רוצים לחקור פשיעה, לא ניתן להצדיק כל מהלך. אנחנו ראינו את זה בחשיפה בשבוע שעבר, שאני שב וקורא ואני בטוח שתעשה את זה בזמן הקרוב בדיון מקיף בחשיפה שהייתה ב"כלכליסט" בעניין ה-NSO. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כבר נקבע דיון. ביום שני הבא מתקיים כאן דיון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מצוין. אבל אנחנו פה מעניקים לגופים, שעם כל הכבוד רמת אבטחת המידע שלהם ורמת האמון שאנחנו נותנים, לפחות אני, ואני חושב שעל בסיס מה שנחשף כדאי שכל אזרחי ישראל יתנו פחות ממה שנתנו מלכתחילה לרשות לאיסור הלבנת הון. יש עליהם פחות אזיקים ורשויות מוסמכות ותקני אבטחת מידע מאשר יש לרשות לאיסור הלבנת הון. לתת להן את האפשרות לקבל את המידע, להחזיק אותו, לעשות בו שימוש למטרות הזרות לחוק איסור הלבנת הון – בעיני זאת טעות קשה. המלחמה בפשיעה היא חשובה, ואני לא חושב שיש מישהו שחושב שאני בעד ארגוני טרור או בעד ארגוני פשיעה או שאני רוצה שבלוד יפסיקו לירות ארגוני הפשיעה שלפעמים גם הופכים לארגוני טרור, בסדר? אני לא חושב שהמחלוקת היא על השאלה באיזו מלחמה אנחנו נמצאים. השאלה היא באילו כלים אנחנו עושים שימוש, ובאיזה שהוא שלב הכלים שאנחנו עושים בהם שימוש הופכים אותנו מהמדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון למדינה שאנחנו נהגנו לקרוא עליה בדיסטופיות של עולם חדש מופלא או של אורוול, שהמדינה מחזיקה על אזרחים תמימים וישרי דרך, ויכולה בכל רגע נתון לדעת הכל על כל אזרח עם קולב נורא קטן, ווו עוד יותר קטן שעליו הקולב הנורא קטן תלוי על הקיר של ביטחון המידע שלנו. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אני אגיד שני דברים, במידה רבה דבר והיפוכו ביחס למה שאמרת, חבר הכנסת רוטמן: צד אחד, שאין לי אלא להצטער שלא נכחת פה בדיונים שהיו בוועדה, באמת, אני אומר את זה בכנות. הרבה דברים שאמרת עכשיו זה דברים שהייעוץ המשפטי של הוועדה העלה אבל כרגע, המחוקק לא קיבל את העמדה שלנו ובהחלט נתן את הסמכות הזאת. כן צריך לעשות איזה זום-אאוט ולהבין שחלק – אני לא מדבר ספציפית על התקנות האלה אבל חלק די מכובד מאיך שחוק איסור הלבנת הון בנוי, הוא מתכתב עם הנחיות של ארגון בין-לאומי בשם FATF, שקובע סטנדרטים בין-לאומיים לעניין של הלבנת הון ומימון טרור, ובמידה רבה מדינת ישראל משתדלת מאוד לעמוד והיא עומדת לביקורת כל חמש שנים. לפני שנתיים, שלוש, מדינת ישראל התקבלה כחברה ל-FATF. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני יודע - - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> ובכל מקרה, הדיון העקרוני שהעלית, שבעיני הוא חשוב מאוד, זה היה הדיון - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל יש פה בכללים דברים שעל-פי החוק הם בשיקול דעת של שר המשפטים, גם סוגי עבירות וכל מיני דברים שיש פה, שעליהם צריך להפעיל ביקורת פרלמנטרית ולחשוב על כל עבירה ועבירה שאנחנו מאפשרים פה לחוקר רשות לניירות ערך או לחוקר מח"ש, להשתמש במידע שנאסף על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון. אנחנו צריכים לדון ולשקול האם לזה התכוון המשורר בחקיקה שעומדת בכללי ה-FATF? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אני תכף אבקש התייחסות של משרד המשפטים, שהוא המשרד המציע. אני רוצה לומר מדוע בעיני הדיון המרכזי צריך להיות או התשובות צריכות להגיע בעיקר ממשרד המשפטים. מדוע הרשות לניירות ערך והמחלקה לחקירות שוטרים מעוניינים במידע שצריך לומר שהושג בדרך חוקית, לגיטימית, הכל בסדר. יש גם כללים לגבי העברת מידע בין רשויות שלטון וכולי – הכל גלוי וידוע. הרשות לניירות ערך, שהיא גוף חשוב והמחלקה לחקירות שוטרים, שהיא גוף לא פחות חשוב, הן רוצות לבצע את תפקידן והן מעוניינות, במידה וזה בסדר – וזה בסדר גמור. אני רוצה להבין את מערכת האיזונים כפי שמשרד המשפטים רואה כי גם אתם, בכללים, מבחינתכם לא כל בקשת מידע צריכה להיענות בחיוב. קבעתם פה רשימה מאוד מסוימת של עבירות שעונשן מעל חמש שנים, והן על-פי חוקים מסוימים שרק בעניינן עובר המידע, אם זה לא מידע שקשור בעבירות על חוק איסור הלבנת הון. אני מבין שזאת הקונסטרוקציה, נכון? כי כרגע השימוש במידע מעסיק אותנו. אז קודם כל, גם אתם, משרד המשפטים, אומרים שלא כל עבירה, לא כל מטרה אפשר להשתמש. אני רוצה להבין מה מערכת האיזונים מבחינתכם? מדוע דווקא הרשימה הזאת של העבירות היא הרלוונטית? האם היא שונה בתקנות האלה מאשר ההסדרים האחרים או שזו בדיוק אותה רשימה? הדבר השני, שאני חושב שמתחדד בעקבות ההערה של חבר הכנסת רוטמן – אני רואה שהתקנות מחייבות את הגורם שמקבל את המידע לשמור עליו, לא להעבירו הלאה, לא להציג אותו לגורמים לא מזוהים אבל בשום מקום אין תאריך תפוגה לחומר הזה, אין הוראת ביעור. למה זה חשוב? כי יוצא מכאן שכל אחד מהגופים האלה, כשהוא מקבל מידע שנאסף על-פי חוק איסור הלבנת הון – בסדר, אז הוא מקבל את זה ועושה בזה שימוש מסוים לצורך חקירה. מה קורה עם החומר הזה, שהגיע במדיה מגנטית? נגמרה החקירה, הרשיעו את האדם, אולי בכלל סגרו כנגדו את החקירה – איפה החומר הזה נשמר? החומר הזה מבוער? אם החומר הזה נשמר, אז איך הוא נשמר? מה הכללים לגביו? האם לגיטימי שמחר, אם יש חקירה כנגד אותו אדם בניירות ערך בעבירה שלא עומדת בסטנדרט – קיבלתם אותו פעם ראשונה כי יש לכם חשד שהוא עבר עבירה שנכללת ברשימה אבל עכשיו עברו שלוש שנים ויש חשד אחר כלפי הבן אדם. מותר לעשות שימוש? אתם צריכים להגיש בקשה חדשה? זה נכנס לאיזה שהם מאגרים ברשות לניירות ערך והמידע נצבר? זה לא ברור לי מלשון התקנות אז אני מבקש התייחסות לעניין הזה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ואני גם חייב לומר שעבירה שהעונש הקבוע לה הוא חמש שנות מאסר לפחות לפי חוק העונשין – זה לא שעובדים פה עם פינצטה, עשו פה משהו גורף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אבל עדין זה אומר שאלה עבירות חמורות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אבל עדין אנחנו מדברים שוב – אני מסכים אתך שבהתדרדרות, כל שלב קרוב מאוד לשלב שהיינו אבל בסופו של דבר, התחלנו מלתת סמכות לאיסוף מידע כדי לדאוג שלא ירצחו אותנו ברחובות בטרור, והגענו להתפרעות בשטח ציבורי בנסיבות מחמירות. הדגלים השחורים עשו עבירות של חמש שנים, נחשדו בעבירות של חמש שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל מצד שני, חבר הכנסת רוטמן, אין לנו אלא מה שנמצא לפנינו כרגע על השולחן. הרשימה הזאת, אם היא גנרית, אז אולי היה צריך לדבר עליה במועד מקדים. פה אנחנו עוסקים בשני גופים - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עד היום לא יכלו לעשות את זה. אנחנו נותנים לשני גופים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אני לא מקל בזה ראש, אני רק בא ואומר שאני מניח שהרשות לניירות ערך לא בדיוק חוקרת את רוב העבירות על-פי חוק העונשין, שעונשן מעל חמש שנים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז היא יכולה להתייחס לזה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיד. קודם משרד המשפטים, זה המשרד המציע. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> אני אשמח להתייחס, ואני אשמח לתת בהמשך את רשות הדיבור ליועצת המשפטית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי, נשמע את כולם. << דובר_המשך >> סוריא בשארה: << דובר_המשך >> אז קודם כל, לגבי חוקר ניירות ערך, צריך להבין שהסעיף המסמיך בחוק – קודם כל, זה באמת דיון שהתקיים במועד חקיקת או תיקון החוק, והוחלט על מתן סמכויות לחוקר רשות ניירות ערך לעשות שימוש. הסיטואציה שאנחנו מדברים עליה היא מצב שבו נתקבל מידע לצורך ביצוע חוק איסור הלבנת הון בידי חוקר רשות ניירות ערך, והמידע הזה עולה או המידע שמגיע לחוקר קושר או מעלה חשש לעבירות נוספות. השאלה היא האם חוקר רשות ניירות ערך אמור לטמון את ראשו בחול ולא לעשות כלום עם המידע או שהוא אמור כן לעשות בו שימוש? מבחינת האיזונים שדיברת עליהם, אדוני היושב-ראש, אז נכון שיש רשימה של חוקים – אנחנו מדברים לגבי חוקי ניירות ערך רק על עבירות קשורות ואני מפנה לסעיף ז(2) – ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאיזה סעיף? << דובר_המשך >> סוריא בשארה: << דובר_המשך >> 30ז(2) לחוק. זאת אומרת, מדובר על עבירת הלבנת הון שאגב חקירתה עולה חשש לביצוע עבירות נוספות, והתקנות באמת ממסגרות את העבירות הנוספות האלה, שלגביהן ניתן לעשות שימוש - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזה סעיף 7 בתקנות. << דובר_המשך >> סוריא בשארה: << דובר_המשך >> כן, שזה עבירות חמורות שהעונש הקבוע בצידן הוא חמש שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז רק כדי להבין, לפרוטוקול: יש פה שני תנאים מצטברים, לא חלופה. זאת אומרת, התנאי הראשון הוא שהעבירה קשורה בעבירה שלשמה המידע הועבר מלכתחילה? << דובר_המשך >> סוריא בשארה: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> התנאי הזה הוא רק לגבי חוקרי ניירות ערך, הוא לא לגבי מח"ש. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> נכון. אני חושבת שחבר הכנסת רוטמן דיבר על חוקי ניירות ערך - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> דיברתי על שניהם, הבאתי את שניהם כדוגמה אבל כן. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> - - אבל מח"ש כן יכולה לעשות גם שימוש, שזה בעצם עברת מידע כאשר באמת מתעורר חשש לביצוע עבירות של ביטחון המדינה, שמנויות - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר שדווקא מח"ש פחות מטרידה אותי בהקשר הזה כי בסופו של דבר, מח"ש זה גוף שההסתכלות שלו, בסופו של דבר, היא על ניקיון הכפיים של אנשים שמחזיקים בסמכויות אכיפה כנגד אזרחים. כלומר, יש פה קבוצה מאוד מצומצמת. הצמצום של האנשים שמתעסקים אתם – יש צמצום מסוים. זה אומר שאנחנו רוצים לדאוג שהשוטרים שלנו פועלים על פי חוק. גם שם צריך לשים לב אבל הם פחות מטרידים אותי מאשר משהו שהוא באמת... עבירות של חוקר ניירות ערך – זה באמת יכול להיות כמעט כל אזרח ישראלי. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> אני אמשיך לגבי האיזונים לגבי העברת המידע – אני חושבת שדווקא בתקנות האלה תיקנו את הסעיף שמתייחס לדרכי העברת המידע, והסעיף הנוכחי, יש בו אלמנטים של הגנה על המידע - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. זה לגבי הכללים לבקשת מידע. << דובר_המשך >> סוריא בשארה: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל לא התייחסתם בתקנות לגבי השימוש. שם נשארתם עם איזו שהיא אמירה כללית שאומרת שהחומר יישמר על-ידי אותו גורם - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> הוראת סודיות. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> יש הוראת סודיות שחלה על הגורם שמקבל את המידע, ולפי חוק איסור הלבנת הון, אי שמירה על הסודיות מהווה עבירה פלילית. זאת אומרת, יש הוראה שיש סנקציה משמעותית - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה העמדה שלכם לגבי דיור המידע? נגיע בעוד 20 שנה, יצרנו מאגרי מידע דרמטיים על אזרחים ישראלים שהתבקשו לצורך חקירה מסוימת – הרי כל גורם שמקבל מידע אוגר את המידע הזה גם לעד? << דובר >> דובר: << דובר >> אפשר כבודו? חוק הארכיונים הוא חוק שחל - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רק 70 שנה... << דובר >> דובר: << דובר >> רגע, אני אסביר כי הוא בסוף יביא אותנו למסקנה שזה מבוער בסופו של דבר. החוק הזה חל על חומרי חקירה שנאספים במסגרת חקירות, וזה חל גם על מידע מודיעיני. אנחנו מכניסים מידע מרשות איסור הלבנות הון למידע מודיעיני. יש כללים בחוק הזה, שברשות ניירות ערך מתורגמים לנוהל של הרשות, שקובע את תקופות הביעור בהתאם לעבירות ובהתאם לסוג החומר. כלומר, אני אומר מהזיכרון שזה לא החומר הזה שנשמר לעד. יש תקופות של שבע שנים, 10 שנים, והחומר מבוער. אם תבוא עוד 20 שנה, אין חומר - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואם אני אבוא עוד שש שנים? << דובר_המשך >> דובר: << דובר_המשך >> אז עוד שש שנים – חלק מהחומר בוער, חלק מהחומר עוד לא, ואם תבוא עוד 10 שנים, רוב החומר שנאסף 10 שנים אחורה בוער. אני רק מזכיר עוד דבר קטן – הרבה פעמים מתחיל הליך - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כשמתחיל הליך זה אירוע אחר. << דובר >> דובר: << דובר >> זה חשוב, כי אז מתחילה חקירה וזה משפיע על התקופות. אם התחילה חקירה והוגש כתב אישום ומתנהל משפט, אז ברור שבשלב הזה חשוב מאוד שיישמר החומר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חייב ללכת, אני רק אגיד משהו כללי בנושא הזה ואני אצא. אני גם די חושב שאתה רואה את הדברים – בסדר, משאיר את זה לשיקול דעתך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רואה אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה או את עצתך: המחוקק הראשי קבע, ואפשר להלין על הוראותיו אבל זה החוק במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מדבר על התקנות, אני לא מדבר על החוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, אבל בהינתן זה שהמחוקק הראשי קבע שהרשות לניירות ערך והמחלקה לחקירות שוטרים – מותר להם בתנאים מסוימים לקבל - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אבל רשימת העבירות הנוספות היא הדבר שמטריד אותי. אני רק רוצה להסביר לך למה אני מתכוון: כאשר נחקקה התוספת הראשונה של חוק איסור הלבנת הון, ואלעזר היה פה אז או מישהו היה פה ועשה את זה? << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אני לא כל-כך עתיק פה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> התוספת הראשונה? התיקונים? אני רק אומר שמי שטיפל בזה פה בוועדה או באיזו ועדה שלא תיקנו את זה, התוספת הראשונה מונה עבירות ברמת פירוט כמעט – יש עובד של משרד המשפטים שאיננו פה בדרך כלל, שאני מאוד אוהב את הביטוי ששמעתי ממנו לראשונה – פיצול השערות ברגלי הכינים. כלומר, ממש נכנסו לחידודי-חידודין לאיזה עבירות נכנסות ואיזה לא. אני אתן לך דוגמה: עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, אחזקת סם ושימוש עצמי וכולי. עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים עם מספרי סעיפים. עבירת זיוף כספים ומטבעות לפי סימנים א' וב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467. כלומר, ממש ירדו לרזולוציות מדוקדקות ועל כל סעיף פה - - - רק בנסיבות מחמירות. ממש נכנסו למה הן נחשבות עבירות מקור לחוק איסור הלבנת הון. ואז אמרו: אם מגיע מידע לחוקר עבירות ניירות ערך, אולי כשנסמיך אותו לעבירות שטיבן קשורות לזה או שנמצאות בתחום, אישרנו איזה קולב קטן לתלות עליו עבירות נוספות שלא חשבנו עליהן, שאותן הסמכנו את שר המשפטים לקבוע אותן בתקנות אם הם נתקלים במשהו. אז נכון, אם עבירה לפי סעיף 117ב(3) לחוק מס ערך מוסף, שנעברה בנסיבות מחמירות ותוך כדי חקירה הם מצאו את העבירה שהיא לא בנסיבות מחמירות. אז מילא, בואו נוסיף. מה עשו פה, על הקולב הקטן הזה של העבירות הנוספות? העבירות הנוספות הן לאין ערוך פי אלף יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אבל אם אני מבין נכון לגבי הרשות לניירות ערך – תכף נבין את הסיטואציה עם מח"ש אבל לגבי הרשות לניירות ערך, אם אני מבין נכון, יש תנאי כניסה בכלל לכל המשחק של העבירות הנוספות, וזה הקשר - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין לי בעיה. אדוני היושב-ראש, אם אתה אומר הצעה ספציפית, אני אומר ככה - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> קבוע בחוק ש - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שמותר לעבירות נוספות. רשימת העבירות הנוספות, מי קובע? << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> כן, אבל כתוב: ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, שמחה מלין שהתקנות מאוד מרחיבות את המושג - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בסדר, אבל הן עדין חייבות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בניירות ערך, לא במח"ש. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז הנה הצעה אופרטיבית לגבי ניירות ערך: יש חוקים שהרשות לניירות ערך אמונה עליהם וזה התפקיד שלה – חוק ניירות ערך, נניח שחוק מס ערך מוסף איכשהו. חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הבנקאות – רישוי, בסדר גמור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברנו חבר הכנסת רוטמן אומר: אני הייתי מצפה שבתקנות שנוגעות לרשות לניירות ערך, רשימת העבירות הנוספות תהיה זהה לכל גוף אחר. צמצמו - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> היא לא זהה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, לא לא זהה. אני אומר מה אני רוצה שיהיה? אני רוצה שכשהרשות לניירות ערך קיבלה מידע לצורך חקירת עבירות שקשורות להלבנת הון וגילתה משהו אגב זה שהוא עומד בליבת הסמכות שלה, בארבעה חיקוקים שהוא שלה – תוסיפו, בסדר גמור. כל מה שהוא מעבר, תבוא ותגיד לרשות להלבנת הון או שתפנה למשטרה ותגידו: חבר'ה, מצאנו סימנים למשהו, תתלונן כמו כל אזרח טוב ותעבירו למשטרת ישראל לחקור, שלא תחזיק מידע. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> יש לי פרט מידע ממה שהיה בדיון בוועדה אז: הרציונל, ככל שאני זוכר שהיה אז – קודם כל, הטיעון שלך הוא נכון במובן הזה שהתוספת הראשונה שקובעת עבירות - - - עברה אבולוציה לאורך השנים והלכה וגדלה מסיבות שזה לא הזמן והמקום להסביר אותן. אם תרצה, אני אסביר בהזדמנות. הרציונל של השימוש בעבירות נוספות שלפחות הוצג בוועדה והתקבל בוועדה אז – שוב, אני רק משקף לך את מה שהיה אז, היה לא בדיוק כמו שאתה הצגת אלא יותר במובן שההבנה שאם יש בידיים של גוף חוקר, רשות חוקרת עם סמכות לחקור, יש בידיה מידע שהגיע אליה כחוק, במסגרת המטרות שהמחוקק התווה לה, ופתאום מתעורר עם המידע הזה משהו שאתה אומר: רגע, יכול להיות שעליתי על משהו אחר, שיש אינטרס ציבורי, ושהאינטרס הציבורי הוא שאותו הגוף החוקר לא יעלים את עיניו ויגיד - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז לכן אני אומר, אני לא רוצה ש - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אז אני אומר: הרציונל היה יותר במובן הזה שיש אינטרס ציבורי ושוב, אני רק משקף, אני לא אומר את עמדתי, שזה היה הרציונל – האינטרס הציבורי שיש פה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני מבין. אני אומר שיש אינטרס ציבורי כזה מאוד חשוב, יש אינטרס ציבורי נוסף: הרציונל של הפרדת רשויות, שהוא קיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת לרשות המבצעת, הוא קיים גם ברשויות חוקרות. כל מי שראה סדרת משטרה כל שהיא מארצות-הברית יודע שהשאלה הראשונה, ועל זה מאוד אוהבים לדון: של מי ה-jurisdiction? רק רגע, יש פה שאלות של זיוף כספים? רק רגע, אנחנו לא יכולים לגעת, עכשיו יבוא ה-secret service ויטפל בזה. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> סליחה אדוני, אני חושבת שיש פה אי הבנה כי השימוש כולל העברת המידע – זה לא שהרשות לניירות ערך יבואו עכשיו - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> על אחת כמה וכמה. עכשיו אני כן הבנתי את זה, ותודה שאמרת את זה כדי שכולם יבינו את זה. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> לא, אבל זה לגמרי עונה על השאלה שהרשות שבסופו של דבר תחקור את העבירה היא באמת רשות שמומחית - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז עם כל הכבוד, לא צריך את הרשות לניירות ערך בסיפור הזה. תגישו פנייה לרשות הרלוונטית לדעתכם כגילוי של אזרחות טובה מצד הרשות לניירות ערך או של פקידות טובה, גם אפשר, ושאותה רשות, אם היא מוסמכת לקבל מידע על-פי חוק מרשות איסור הלבנת הון כי אנחנו תייגנו אותה וטייבנו אותה, ואנחנו יודעים שהיא יודעת להחזיק את המידע כדין וכדת ולשמור על הפרטיות ולאבטח אותו - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל הרשות מוסמכת - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - אז שתפנה בעצמה לרשות לאיסור הלבנת הון ותקבל את המידע. אתם לא צריכים להיות ספסרים במידע שמראש קיבלתם למטרה מסוימת. אם אתם צריכים לצורכי החקירה שלכם – אני מפרגן לכם, תמשיכו. אל תספסרו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדי, בסדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי את דעתי, אני בטוח שזה בידיך הטובות ותעשה כמיטב יכולתך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסופו של דבר, צריך לקבוע את גבולות הגזרה. לא כל דיון בתקנות פותח את הרציונל של הדיון בחוק, אחרת אי אפשר להתקדם. אני אומר עוד פעם: אם אני מבין נכון, לגבי הרשות לניירות ערך, יש לנו לכל הפחות את הדרישה שהשימוש במידע ייעשה רק אם בסופו של דבר יש קשר לעבירה המקורית שלשמה הוא התבקש, נכון? << דובר >> דובר: << דובר >> לרשות יש סמכויות מוגדרות בחוק ניירות ערך מה מותר לך בכלל לחקור. זה לא כמו במשטרה, שזו סמכות שיורית. ולכן, בוודאי שאנחנו לא רק שלא נעשה שינוי, אנחנו לא פונים מלכתחילה ולא יכולים גם אם אין לנו חשד או בדיקה של חשד של עבירות שבסמכותנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. אז אני אומר ואני גם רוצה לתת סימנים מה יותר מעסיק אותי, מה פחות מעסיק אותי, בסדר? לגבי הרשות לניירות ערך, אם אני מבין נכון, אדוני היועץ המשפטי והיועצים המשפטיים הנוספים, יש איזה שהוא מבנה של תקנות שמסדירות את ההעברה של המידע וגם את השימוש במידע. פחות או יותר אני מבין שהמבנה הוא מבנה דומה, אולי יש ניואנסים בעבירות אבל זה לא שפה קיבלנו רשימה של י"ד פרטי חקיקה עם העבירות, ובכל המקומות האחרים זה שתיים. יש פה רצון להכניס את הרשות לניירות ערך לסוג של משטר שקיים כבר לגבי גופים אחרים. יכול להיות שהבית הזה ראוי ויבדוק מה קרה עם חוק איסור הלבנת הון, איך זה משמש היום לדברים שהם יותר רחבים ממטרות החוק המקורי אבל לעשות את כל זה על-גבי תקנות שכבר ארבע שנים לא מותקנות ואז יש חוק במדינות ישראל והוא מסוכל כי אין תקנות – זה לא הגיוני. לכן אני אומר מראש – למרות שאני חושב שהסוגיות שחבר הכנסת רוטמן מעלה הן סוגיות חשובות, דעתי לא במאה אחוז נוחה ממה ששמעתי לגבי הגנת הפרטיות של שמירת המידע אבל עוד פעם, זאת לא סוגיה רלוונטית רק לעניין הזה. להתלבש על ה"קייס" של ניירות ערך כשיש תקנות על עוד כמה וכמה גופים – אז מה בדיוק עשינו? אני מתקשה להבין למה במקרה של מח"ש – משרד המשפטים, האם אתם יכולים להאיר את עינינו – למה במקרה של מח"ש לא נדרש אותו יסוד ראשוני של קשר לעבירות הספציפיות? או שאני לא קורא נכון את התקנות. מח"ש בעצם יכולה לפנות בכל חשד שנוגע לעבירות הנוספות לרשות להלבנת הון ולבקש מידע? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז מה השסתום שם? << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק שנייה, יש פה שני שלבים שונים. השלב הראשון בחוק הוא הפנייה של הרשות לניירות ערך לרשות לאיסור הלבנת הון היא על-פי החוק. החוק קובע מתי היא יכולה לפנות ולאיזה צרכים, והיא צריכה להגיש את זה עם בקשה מנומקת וכולי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> שזה אחד מהסטים פה, של מה הפרוצדורה. השלב השני הוא שמשעה שהמידע אצלם - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את זה הבנתי. אני רק מבקש להבין את ההבדל בין מח"ש לבין הרשות לניירות ערך לעניין ניסוח הסעיף בתקנות השימוש – כללים לשימוש במידע. כשאני מסתכל על סעיף 7 בתקנות שנוגעות לרשות לניירות ערך, אני קורא שהעבירות הנוספות הן אלה ובלבד שהעבירה הנוספת קשורה לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע כאמור בסעיף 30ז(2) לחוק. יש פה שני תנאים. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. עכשיו אני עובר לכללים לשימוש של מח"ש – שם אני לא מוצא את שני התנאים. אני מבקש להבין למה במקרה של מח"ש - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> זה נובע מהחוק. בסעיף בחוק לגבי מח"ש אין את הסייג הזה בגלל שזה נובע מעבירות, מחקירת העבירה הקשורה ולעומת זאת, לגבי הרשות לניירות ערך - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, אם מחר מתנהלת חקירה במח"ש, והחקירה נוגעת למשהו שעומד בסטנדרט הזה של העבירות הנוספות, ולמח"ש יש איזו שהיא סיבה להניח שיש אולי מידע רלוונטי ברשות להלבנת הון - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא. הרשימה הזאת זה רק מסדר שני במובן הזה שרק אם המידע כבר נמצא בידיים של מח"ש והיא אומרת: רגע, המידע הזה מגלה לי שיש פה אולי - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה הבנתי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> היא לא יכולה לפנות מראש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. מח"ש יכולה לפנות לרשות להלבנת הון על איזה עבירות? על העבירות שמופיעות איפה בחוק או בתקנות? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זה כתוב בחוק, אני אפתח את זה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כמו משטרת ישראל. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> היא כמו משטרת ישראל. כתוב בסעיף 30ב(2) "לצורך פנייה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, חוק המאבק בטרור – "חוק זה", הכוונה לחוק איסור הלבנת הון - - - חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, יכולה או רשאית הרשות המוסמכת להביא למחלקה לחקירת שוטרים מידע ממאגר המידע". זאת אומרת, יש רשימה של עבירות, שרק בקשת המידע הראשונית היא - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. מה הרציונל לאבחנה? אני מבין שזה בחוק ולכן לא נפתור את זה בתקנות אבל אני רוצה להבין באיזה רשויות צריכה להיות זיקה בין העבירה הראשונית לעבירות הנוספות, ובאיזה רשויות אין את הדרישה הזאת? אני מבין שזה לא בתקנות, שזה בחוק ולא נתקן את זה עכשיו, אני אומר עוד פעם. שאלתי לא הובנה? << דובר >> קריאה: << דובר >> ברשות לניירות ערך וברשות המיסים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, הרשות לניירות ערך ורשות המיסים, עליהן מוטלת מגבלה נוספת שחייבת להיות זיקה בין העבירה הנוספת לבין העבירה המקורית שלשמה התבקש המידע, שזו עבירה על-פי מה שמוגדר בחוק. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאיזה רשויות אין את חובת הזיקה? << דובר >> קריאה: << דובר >> משטרת ישראל, שב"כ, מוסד, אמ"ן, מלב"מ ומח"ש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. למעט אמ"ן, שצריך - - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> גופי ביטחון וגופי חקירה - - - הרציונל היה שרשות המיסים והרשות לניירות ערך, הם גופים עם סמכויות חקירה מאוד-מאוד מצומצמות בגזרה מסוימת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. עושים פה אבחנה בין גופי החקירה הכלליים למניעת פשיעה או למניעת פגיעה בביטחון המדינה לבין גופי חקירה ש - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נקודתיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הרשות להגנת חיות הבר עוד לא ביקשה מידע מהרשות להלבנת הון? כי עוד הרבה גופים בישראל – השירות הווטרינרי עוד לא פנה להתקנת תקנות בעניין? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול להתייחס? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באופן כללי, ברשותך, בנושא הזה – ראשית, אנחנו יודעים שבחוק הזה אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו היום חיים ממה שקורה היום בחדשות, ממה שאנחנו שומעים עוד לפני שאנחנו בכלל יודעים שבעבירה הראשונית המקורית זה נעשה כחוק, המידע שהגיע אלינו, ואנחנו צריכים לחשוש ולא רק זה, גם הנושא הרלוונטי שהיום נמצא בחדשות בשימוש שהמשטרה עשתה, מתברר בתחקירים שזה גם עבר לרשויות אחרות וזה לא רק נשאר לצורך חקירה של המשטרה עצמה אלא זה עבר גם לרשויות המס ועוד. עכשיו, רשויות המס האלה קיבלו את המידע הזה ואנחנו אחרי זה גם מעירים את זה למישהו אחר. אני רוצה להגיד לך כאן ולהשתמש בניסיון שיש לי בוועדה לא מעט שנים, ואני ליוויתי חוקים של הלבנת הון לפעולות טרור, שהרחבנו ונתנו חבל ארוך בהרחבה בפעולות שנעשות. אני היום מקבל מעורכי דין ואנשי מקצוע פניות ותלונות שהשימוש שנעשה במה שהתרנו הוא הרבה-הרבה יותר רחב ממה שהחוק וממה שהציגו כאן. כולכם אנשים ישרים אבל כמו שאני אומר את זה ואנשי משטרה יכולים להציג לנו כאן מיצג מתי מותר ומתי אסור, אבל עד שזה מגיע לשוטר בשטח בשרשור הזה, זה שימוש הרבה-הרבה יותר רחב ממה שהחוק מאפשר ואפילו ממה שהפקודה אומרת וקובעת. ולכן, אתה לא מתאר לעצמך איזה שימוש עושים בהלבנת הון, באיזה מקרים ובאיזה עבירות זה נקרא הלבנת הון. למה אני אומר שאתה לא מעלה בדעתך? כי אני חושב שהראש שלך ישר, ואז אתה אומר: באיזה מקרים יכול להיות שהשתמשו כך וכך אבל אנשים שהולכים לחוק והם מתעסקים עם זה, הם הולכים הרבה יותר רחוק. אתן לך דוגמה אחת שהוא נתן לי: שני שותפים, אחד חתם על צ'ק או על מסמך בשם חברו. חתם על המסמך ודרך אגב, החתימה הייתה ברשות, הוא היה בחו"ל והוא אמר לו: תחתום בשמי. זאת העבירה, שהוא חתם בשמו וזה הגיע להלבנת הון. העבירה, חילוט החשבון, חילוט הנכסים, זה היה על הלבנת הון. הוא אומר: אני אצא מבית משפט זכאי, לא רק שלא בעבירה אלא במקרה הזה אני אצא זכאי. זאת דוגמה של עבירה שמשתמשים בה כעבירת הון במדרג הזה, ובשימוש שהם עשו בעקבות ההגדרה של העבירה הזאת לפי הלבנת הון. אני חושב שנגד עינינו והאחריות שהוועדה הזאת מגלה, ואני חושב שאתה תומך בעמדה העקרונית הזאת, אנחנו לא יכולים היום לאשר תקנות או חוקים במה שאנחנו רואים כאן, במה שמונח בפני הוועדה, בשימוש במקרים כאלה וכולי. צריך להבין שהשימוש בזה הוא הרבה יותר רחב ממה שאנחנו יודעים. ואז צריכים להחליט אם אנחנו יכולים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין את העמדה שלך, אני חושב שאנחנו גם קרובים בעמדותינו ואני אומר לך את נטיית ליבי ולכן אני גם מנסה להבין האם יש פה איזו שהיא תבנית: יש סוגיה גדולה שהיא תחת סמכות הפיקוח כי אין כרגע חקיקה של הוועדה הזו, והיא באמת מה קרה בעקבות חקיקת החוק והתקנת התקנות, מה הדברים הטובים שקרו, וקרו הרבה דברים טובים כי הלבנת היא הרבה פעמים תשתית של פשיעה מאורגנת וכולי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ופעולות טרור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי. אז אני אומר שצריך לעשות בקרה על הדברים הטובים שקרו ולברך עליהם, ולראות האם ישנם נזקים לא מתוכננים ולטפל בהם. אבל השאלה שאני באמת שואל, בהינתן זה שהחוק - - - << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לוועדה יש זמן בכלל? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נגמור קצת את חוק הקורונה ונתפנה קצת אבל אני רוצה לומר משהו: השאלה שעומדת כרגע לפתחנו, בהינתן שהתקנות הללו – ופה אני סומך גם על הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהתקנות הללו הן באותה מתכונת, הוכנסו התיקונים וכולי. האם הגיוני לקחת את הרשות לניירות ערך ואת מח"ש, שזה גוף שבודק את המשטרה, שאלה שני הגופים שכתובים בחוק כגופים שאמורים לפעול במסגרת ההסדרים האלה, ו"להעניש" לא אותם אלא את האינטרסים המוגנים שהם מופקדים עליהם, ולהעמיס עליהם את כל הדיון. יכול להיות שבכלל השימוש החורג במידע הוא בעיקר בטריטוריה של גופים אחרים שאנחנו צריכים להיות מוטרדים מהשימוש שהמשטרה עושה במידע הזה. אבל לבוא ולומר אחרי ארבע שנים שלא התקינו כאן תקנות, ובעצם כוונת המחוקק – אנחנו גם אחראים לזה שהחוקים שאנחנו מחוקקים, לא אנחנו אישית אלא הבית הזה מחוקק, יצאו לפועל. אז ארבע שנים יש הוראת חוק שאומרת שהמחוקק רוצה שהרשות לניירות ערך תפעל בהתאם לחוק, לא מותקנות תקנות, אז כשתגענה תקנות, אם אין בהן חריגה מהמסגרת הנורמטיבית של יתר התקנות של הגופים, אז נאמר: פוס, עוצרים דווקא על ניירות ערך ועל מח"ש? בואו נביא את הרשות להלבנת הון לדיון מסודר כאן, לדיון מעקב ונבין מה החששות, האם הם מוצדקים? בסדר. אני לא בקי או מספיק מנוסה כדי לקבוע עכשיו מסמרות. הנטייה שלי, בהינתן המעורבות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו נקריא וכולי, ונשמע ככל שיש כאן בסך הכל מימוש – זה לא בסך הכל, יש פה מימוש של כוונת המחוקק ואישור תקנות שכמוהן הוועדה הזאת כבר אישרה, נטיית ליבי היא לאשר את התקנות, וטוב שאמרת את שאמרת, ונדאג בין אם במושב הזה ובין אם בפגרה ובין אם בפתיחת המושב הבא, לכנס דיון מעקב. אינני יודע אם לרשות להלבנת הון יש חובת דיווח סטטוטורית לוועדה - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> כן, הם מדווחים פעם בשנה, חלק גלוי וחלק - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מתי בפעם האחרונה התקיים פה דיון? אני יוצא תמיד מנקודת הנחה שהדוחות מגיעים. אם הדוחות לא מגיעים אז... << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הדוחות מגיעים כסדרם כל שנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם בשנה האחרונה התקיים דיון? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הדיון האחרון היה לדעתי לפני הרבה מאוד זמן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה לא הרבה זמן שהחוק הזה קיים בהרחבה שלו. אני רוצה להגיד לך יותר מזה: זה לא שאנחנו דנים רק בדוח שהם נותנים. צריך להזמין אנשים משני הצדדים של המטבע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי, כשאנחנו עושים דיון מעקב, המטרה היא לא רק לשמוע... אז אני אומר עוד פעם בכנות - - << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עוד נקודה אחת: ככל שהנתונים - - - ככה המידע יותר דולף. אנחנו היום עדים לכך שהמידע דולף – אם היום רשות מקומית, שאתה מחנה את הרכב בחניית נכה ומפריע לכניסה לבית, הרשות המקומית יודעת להשיג אותך, וזה מידע שהיא לא קיבלה מהתושב. איך הרשות המקומית מטלפנת? אני אומר לה: אני עכשיו חוזר, אני אדם שקיבל טלפון ממספר חסום שמתקשר אלי חמש או שש פעמים, מדברת גברת ואומרת לי: אתה קרוב של גברת זאת וזאת? אתה מכיר? היא מציגה את עצמה כעובדת ביטוח לאומי, וידעו פרטים. אמרתי: אתם מדברים מביטוח לאומי במספר אנונימי? אז היא ניתקה את הטלפון. אני מניח שזו רשות מסוימת, הוצאה לפועל או מישהו אחר אבל המידע שיש בידם ומשתמשים בגופים חיצוניים שמשתמשים בהם – זה מתחיל מאיזה מקום. המידע הזה לא הגיע מהאוויר, מאחד שפרסם את זה אלא זה מידע שמגיע מרשות ממשלתית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל היא הנותנת. תראה, אתמול עבר בכנסת בקריאה ראשונה בהסכמה כמדומני, של קואליציה ואופוזיציה, תיקון מס' 14 לחוק הגנת הפרטיות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שזה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ודאי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע שיש על זה השגות. יש הסכמות שזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית, זה לא כמו שזה... << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חושב שיש חוקים בודדים שמגיעים לפה ו... אתה יודע שגם כשאין הסכמה במליאה, אנחנו מנסים פה לפעול ברוח של הבנות של הסכמות אבל היא הנותנת. יש בישראל פער מאוד גדול, דפיציט, גירעון דרמטי בנושא הגנת הפרטיות. הוא גירעון חקיקתי, תחיקתי וגם גירעון תודעתי, הייתי אומר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חושב שבתרבות - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, יש פה איזו תרבות שלא מכבדת מספיק את הזכות לפרטיות למרות שזו זכות, למעט זכויות אחרות חשובות לא פחות, שזכתה דווקא לעיגון רציני בחקיקה. אני אומר עוד פעם – השאלה היא האם אנחנו יכולים לומר: עצרו, שברו את הכלים, אנחנו שמים בצד חוקים חשובים והוראות של המחוקק עד שנתקן את עניין הגנת הפרטיות או שאנחנו צריכים לעשות את הדברים במהלכים שלובים? אני גם מוטרד ממצב שהמחוקק אמר א', וארבע שנים עברו וכוונת המחוקק מסוכלת כי מישהו לא הקים תקנות או מישהו לא אישר תקנות – גם זאת בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. המחוקק חשב שהרשות לניירות ערך צריכה לפעול בהקשרים האלה. דורות קודמים צדקו או לא צדקו – לא צדקו? אז בואו נשנה את החוק. אבל יש פה חוק. לכן, אני אומר עוד פעם, ככל שהייעוץ המשפטי, ואני מבין שזאת עמדתכם, שאחרי התיקונים שהוכנסו – ככל שהייעוץ המשפטי מאשר שהמתכונת של התקנות האלה דומה למתכונת לייתר הגופים, והאבחנה בין הרשות לניירות ערך לבין מח"ש היא אבחנה שמקורה בחוק ולא בתקנות כאן, ובשיקול דעתו של השר, אני אמליץ. מישהו רוצה להעיר הערות נוספות? אני מבין שעורכת הדין מאיה לדרמן - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רק אגיד את עמדתי, אני מבין שאתה רוצה להצביע אז אני אומר את זה שוב – אני לא רוצה להפריע למהלך הוועדה אז אני הייתי מצביע נגד אבל אני אמנע, ואני מביע בזה לא את מחאתי אליכם אלא באופן כללי, אני אומר לכם שצריכים, אני לא יודע על מה אתם מודים לי או לא מודים, אתם לא הגבתם על זה אבל זה לא מתוך שאנחנו לא רוצים לעזור אלא מתוך ההשלכות ומה שמעבר - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בדבר אחד אני מסכים אתך ואני גם מודה לך שאתה מאפשר את העמדה הזאת, שהדברים ייעשו במקביל ולא מותנים: אני מקבל חד-משמעית את עמדתך שאנחנו בכל סיטואציה של העברת מידע בין רשויות שלטון לבין גופי חקירה, צריכים להיות מוטרדים לאור הגירעון בהגנת הפרטיות של אזרחי ישראל. ומה שאני מציע בעניין הזה, ואני לא אומר את זה מין הפה אל החוץ – היו פה כמה שנים שבגלל האתגרים הפוליטיים הייתי אומר, לא התקיימו כסדרם דיוני מעקב. ביום שני נעשה דיון מעקב בדוח האזנות הסתר של המשטרה, ועל גבי הדיון הזה גם נקיים דיון רציני בפרשת המשטרה ו-NSO. בשנים האחרונות המשטרה הגישה את הדוחות, אני לא אומר שאני מרוצה מהדוחות, עמוד וחצי זו לא בדיוק המחשבה שלי איך מדווחים על דברים אבל העובדה היא שהמשטרה שלחה דוח ולא התקיים דיון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הישיבה פתוחה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הישיבה פתוחה. כל הסוגיה של האזנות סתר על-ידי השב"כ – בשביל זה הקמנו את הוועדה המשותפת עם חוץ וביטחון, שענייניה נידונים בדלתיים סגורות. זה עלה בוועדת הכנסת - - << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה עלה במליאה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה עלה בוועדת הכנסת וכן, חברנו איתן גינזבורג עומד בראש הוועדה כנציג ועדת החוקה. הדיווח על האזנות סתר של המשטרה, למיטב ידיעתי זה לא בדלתיים סגורות, זה לא רק חיסיון בחוק האזנות סתר, זה דיווח שניתן פה, בוועדת החוקה, והוא יתקיים ביום שני אבל אני אומר עוד פעם, שאם אנחנו במצב שהרשות להלבנת הון מוסרת דיווח פעם בשנה לוועדה כסדרה, והוועדה לא קיימה פה כמה שנים דיון – זה דבר שצריך לתקן. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> הדיווח האחרון לחוק איסור הלבנת הון היה לשנת 2019. הגישו לפני איזה חודשיים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז זה עוד לא מעודכן, זה לא משנה. כך או כך, כנראה שבדוח שלכם לשנת 2019 לא דנו וגם בדוח שלכם ל-2020 לא דנו. לכן, לפחות אנחנו נעשה מאמץ, אני אומר פה לנציגי הרשות, שהדיון יתקיים לפני סוף המושב. אמנם אני כל הזמן אומר שיתקיימו דיונים עד סוף המושב, בסוף יש רק חמישה ימי עבודה של הבית הזה אבל בכוונתי לעמוד באתגר של חידוש דיוני המעקב הסטטוטוריים. אני כבר אומר שיתקיים פה דיון לפני סוף המושב בדוחות של הרשות לאיסור הלבנת הון, שם בהחלט חברי כנסת וככל שישנם גורמים בחברה האזרחית, בעולם המשפטי, בעולם העסקי, שירצו להשמיע את קולם – ישמיעו את קולם בחלקיו הפתוחים של הדיון. ואם צריך ליזום תיקוני חקיקה אנחנו ניזום, בין אם על-ידי הממשלה ובין אם בהצעות חוק פרטיות. אתם רוצים להתייחס לדברים? אם לא, אני מקריא את התקנות. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> אני רק אומר שגם לפי תקנות השימוש יש חובת דיווח לוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מצוין, זה רק מכפיל את הצורך שלנו לפקח. חברת הכנסת בזק, חבר הכנסת מקלב גילה את דעתנו שהוא יימנע, אז אם הוצאנו אותך - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז לכן - - - אתה יכול להתנגד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מגן על זכותך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא חוזר מדברי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם עורכת הדין מאיה לדרמן, היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון רוצה להתייחס כי יש לנו הרבה הקראה. עורכת הדין לדרמן, בבקשה, רק הערות קצרות כי אנחנו ניגשים להקראה. כבר שמעת שאנחנו ניפגש בקרוב. << אורח >> מאיה לדרמן: << אורח >> אז באמת ציינה סוריא גם את הדוחות שמוגשים על-ידי הגופים שמקבלים את המידע ועושים בו שימוש נוסף, ואני כן יכולה להגיד על סמך הנתונים האלה שאנחנו יודעים שלא נעשה שימוש נרחב בסמכות הזאת. זאת אומרת, זה באמת נעשה במשורה ובמקרים מתאימים, זה לא מידע שאנחנו העברנו והגופים שקיבלו מאיתנו את המידע מעבירים בצורה פזרנית, זה ממש לא המצב, אתה תוכל לראות את הנתונים האלה. גם לגבי הדוח של הרשות – אנחנו מאוד מקפידים להעביר אותו כסדרו. אנחנו נשמח מאוד לקיים דיון ושתכיר גם קצת יותר לעומק את העבודה של הרשות. נקודה נוספת – אני חייבת לציין שבאחד התיקונים האחרונים לחוק איסור הלבנת הון, תוקן סעיף 29 שקובע את הסמכויות של הרשות. לבקשת הוועדה נוספה שם הוראה מפורשת, שהעברת המידע צריכה להיות מידתית, תוך כדי התחשבות בהוראת הגנת הפרטיות כך שאני יכולה להבטיח שכל נושא הגנת הפרטיות הוא נר לרגלנו, ואנחנו מקפידים על כך ביותר לא רק כשהמידע ברשותנו אלא גם כשהמידע עובר לגופים אחרים, וזה נעשה במסגרת נהלי עבודה, מעבר לתקנות, עם גופים שמקבלים מאיתנו את המידע ואנחנו מקפידים על זה מאוד. עוד שתי נקודות קצרות שמתייחסות יותר לדברים שצוינו בהתחלה לעניין התקנות עצמן שרק רציתי לציין: נקודה אחת – מבחינת מידע שהועבר – שאלת האם יכולים לעשות בזה שימוש לעד? אז לא. יש תקופה מוגבלת של שנתיים, שלגבי מידע שהם קיבלו, אם לא עשו בו שימוש במהלך השנתיים האלה, הם לא יכולים לעשות שימוש נוסף במידע. בנוסף, הם לא יכולים - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> מאיה, זה לא לגמרי מדויק כי היה לנו בדיוק דיון על זה, ויש הוראה כזאת לגבי המשטרה, וכשאני ביקשתי מכם להכניס את ההוראה הזאת פה, אתם התנגדתם להוראה הזאת. אצל המשטרה אין טעם - - << אורח >> מאיה לדרמן: << אורח >> במשטרה לא. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> במשטרה כן קיימת ההוראה של השנתיים. כשאני שאלתי אתכם - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לגבי שמירת המידע? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מידע שנמסר ביוזמת הרשות, אם לא נעשה בו שימוש שנתיים, אז לא עושים בו יותר - - << אורח >> מאיה לדרמן: << אורח >> נכון, זה מוגבל ליוזמת הרשות, לא לגבי מידע שהתקבל כבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אז איפה מופיעות השנתיים? << אורח >> מאיה לדרמן: << אורח >> לפי תקנה 3. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תקנה 3 בתקנות של המשטרה? << דובר_המשך >> מאיה לדרמן: << דובר_המשך >> לא. בוא נעבור לקריאה של התקנות ואני אשלוף את התקנה אבל אני מדברת על התקנות של ניירות ערך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תקנה 3 לשימוש? << דובר_המשך >> מאיה לדרמן: << דובר_המשך >> מדובר על מידע שהתקבל מהרשות לפי 30ב(3), מידע שהתקבל כבקשה, לא מידע יזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן אבל השאלה אם הסיוג של השנתיים למשטרה שלא הכנסתם כאן, זה רק במקרה שאתם מוסרים את המידע מיוזמתכם? << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> למיטב זכרוני, השנתיים לגבי מידע נמצא בתקנות המשטרה, לגבי מידע שהרשות יוזמת ולמיטב זכרוני זה לא מופיע... << אורח >> מאיה לדרמן: << אורח >> תן לי לבדוק, זכור לי ששוחחנו על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לומר משהו – בסדר, טוב שאתם מעלים את זה. הגבלות שקיימות בתקנות לגבי המשטרה צריכות להיות קיימות גם לגבי גופים אחרים. ואם יש אבחנה והגבלה שהשר המתקין מצא לנכון להתקין לגבי שימוש ומידע בגוף אחד – ודרך אגב, המשטרה זה גוף הרבה יותר רחב, אז אני רוצה להבין את ההצדקה לזה שזה לא קיים כאן. אם צריך עוד זמן לברר את העניין, אז נברר ונקבע מחר בתשע בבוקר דיון לאשר את התקנות אבל זאת נקודה – אני אומר עוד פעם: הנכונות שלי להתקדם עם התקנות הללו ולא להעמיס על הדיון הזה את כל הררי הסוגיות החשובות סביב איסור הלבנת הון נשען על העניין שיש פה - - << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אני אחדד את הנקודה הזאת: יש שני סטים מקבילים רלוונטיים בהיבט הזה, זה תקנות המשטרה והתקנות של פקיד מכס חוקר ברשות המיסים. התקנות של המשטרה, שהן יותר ישנות, שנעשו לפני תקופה די ארוכה, באמת הייתה המגבלה הזאת של השנתיים – שמידע שנמסר ביוזמת הרשות, אם לא נעשה בו שימוש שנתיים אז מוחקים אותו. בתקנות של פקיד מכס חוקר, שתוקנו לפני ארבע או חמש שנים, אני לא זוכר בדיוק – שם כבר ההוראה הזאת לא מופיעה וזה מתוך תפיסה של הממשלה שאושרה פה, בוועדה. גם אז העלינו את הנקודה הזאת ובוא נאמר ככה: הם מתחרטים על העובדה שהתקנה הזאת מופיעה אצל המשטרה ולכן היא גם לא נכנסה בסט הבא של פקיד מכס חוקר, ולכן גם לא הכניסו את זה פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. אבל צודקת עורכת הדין לדרמן שזה מדבר רק על סיטואציה שבה הרשות מוסרה ביוזמתה, ופה אנחנו בעיקר מדברים על סיטואציה שבה הגורם או הרשות לניירות ערך מבקשת את המידע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון. לגבי זה, למיטב ידיעתי, אין מגבלה באף אחת מהתקנות, תקנו אותי אם אני טועה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. תראו, אני אומר שדעתי מאוד לא נוחה ממצב שבו המחוקק אומר אל"ף ואז בגלל אי התקנת תקנות כוונת המחוקק מסוכלת – זו בעיני מציאות לא נכונה. אנחנו נקריא עכשיו את התקנות, נצביע בעדן. אני אומר עוד פעם שהוועדה הזאת תחזור – אני לא יודע אם נעשה את זה, נשקול אם זה צריך להיות במליאת הוועדה כולה, האם התחום הזה הוא תחום מספיק משמעותי כדי להקים ועדת משנה – נראה, נתייעץ. דבר אחד ברור, שעד תום המושב הזה אנחנו נבדוק את הדוחות ונעשה איזה שהוא יישור קו בנושא הלבנת הון, הגיע הזמן. אדוני, הקראה והצבעה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אקריא. בגלל שיש לנו ארבעה סטים ומעט מאוד זמן, אני אקריא סט אחד מכל נושא ואני רק אציין את ההבדלים בין הסטים. אז אני מקריא את הסט שמגיע מהרשות לניירות ערך: תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך), התשפ"ב-2022 הגדרות 1. בתקנות אלה – "בקשת מידע" - בקשה של חוקר ניירות ערך לקבלת מידע מן הרשות המוסמכת כאמור בסעיף 30(ב3) לחוק;" כמובן שכל דבר פה זה בסט המקביל של מח"ש אז במקום בקשה של חוקר ניירות ערך זה בקשה של המחלקה לחקירת שוטרים וכן הלאה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כמובן שכל דבר פה זה בסט המקביל של מח"ש אז במקום בקשה של חוקר ניירות ערך זה בקשה של המחלקה לחקירת שוטים וכן הלאה. ממשיך בהקראה: "" הרשות המוסמכת" - הרשות המוסמכת לפי סעיף 29(א) לחוק; "חוקר ניירות ערך" - כהגדרתו בסעיף 30(י) לחוק; "מאגר מידע" - מאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק; "מבקש" – מנהל מחלקת חקירות, מודיעין, בקרת מסחר ברשות ניירות ערך או סגנו שהגיש בקשת מידע;" פה בשביל שהמבקש יהיה גורם בכיר שמרכז את הבקשה, המקביל לזה במח"ש זה ראש אגף חקירות ומודיעין וראש מפלג מודיעין, שזה התפקידים הבכירים ביותר. ""מידע" - כל נתון שהתקבל במאגר המידע לפי החוק וכן כל עיבוד שלו; "מנהל מחלקת חקירות"- מנהל מחלקת חקירות, מודיעין, בקרת מסחר ברשות ניירות ערך; "מען" - שם הרחוב, מספר הבית, שם היישוב ומיקוד, ואם המען אינו בישראל - גם שם המדינה; "פרטי זיהוי" - מספר זהות; לגבי אזרח חוץ שלפי דיני מדינת אזרחותו והמדינה שבה הוא תושב אין תעודת זהות - מספר זיהוי רשמי וסדרתי אחר הנהוג במדינתו וכן מספר דרכון תקף ושם מדינה שהנפיקה אותו. בקשה לקבלת מידע 2. (א) בקשת מידע תהיה בכתב ויפורטו בה כל אלה: (1) שם האדם שלגביו מבקשים את המידע, פרטי זיהויו ומענו, מספר חשבון בציון המקום שבו נוהל, אם פרטים אלה ידועים למבקש, או כל פרט אחר שבנוגע אליו מתבקש המידע; (2) פרק הזמן שלגביו מתבקש המידע; (3) תיאור הנסיבות והנימוקים המצדיקים, לדעת המבקש, את העברת המידע מן הרשות המוסמכת למבקש, לצורך ביצוע תפקידיו לפי החוק; (4) סיווג הסודיות של הפרטים הכלולים בבקשה; (5) מידת הדחיפות שבה נדרשת העברת המידע מן הרשות המוסמכת למבקש. (ב) בבקשת מידע ובנימוקיה יכול שייכללו פרטים בדבר מידע המצוי בידי חוקר ניירות ערך; (ג) בקשת מידע תועבר לרשות המוסמכת לאחר אישורה בידי מנהל מחלקת חקירות. בקשה לקבלת פרטים נוספים 3. (א) ראש הרשות המוסמכת רשאי לבקש פרטים נוספים מן המבקש, ככל הנדרש, לדעתו, לצורך טיפול בבקשה; בפנייתו יפרט ראש הרשות המוסמכת את טיב הפרטים הנוספים המבוקשים מהמבקש וינמק את הצורך בפרטים אלה. (ב) לא העביר המבקש את הפרטים הנוספים המבוקשים, כולם או חלקם, יחליט ראש הרשות המוסמכת בבקשה על בסיס הנתונים שנמסרו. העברת מידע מהרשות המוסמכת למבקש 4. החליט ראש הרשות המוסמכת להעביר מידע למבקש, יעבירו למבקש בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, ומתוך התחשבות במידת הדחיפות שצוינה בבקשת המידע. דחיית בקשה לקבלת מידע 5. (א) החלטת ראש הרשות המוסמכת לדחות את בקשת המידע, כולה או חלקה, תהיה בכתב ומנומקת, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו; ראש הרשות המוסמכת ייתן את החלטתו בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, ומתוך התחשבות במידת הדחיפות שצוינה בבקשה. (ב) החלטת ראש הרשות המוסמכת לדחות את הבקשה תועבר למבקש מיד לאחר קבלתה." << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> בסעיף 6 נעשה תיקון נוסח קטן לבקשת הרשות לניירות ערך ונוסיף "או סגנו". ממשיך בהקראה: "ערר 6. (א) המבקש, באישור מנהל מחלקת חקירות או סגנו, רשאי להגיש ליועץ המשפטי לממשלה ערר על החלטת ראש הרשות המוסמכת לפי תקנה 5; הערר יוגש בכתב ויצורפו אליו כל המסמכים והמידע שהובאו לפני ראש הרשות המוסמכת." << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> הגורם המקביל לזה במח"ש הוא ראש אגף חקירות ומודיעין, שהוא מי שרשאי להגיש את הערר. אני ממשיך בהקראה: "(ב) עותק מן הערר כאמור בתקנת משנה (א) יועבר אל ראש הרשות המוסמכת, והוא יעביר את התייחסותו ליועץ המשפטי לממשלה בהקדם האפשרי, מתוך התחשבות במידת הדחיפות שצוינה בבקשה, ולא יאוחר מ–14 ימים מן היום שבו נמסר לראש הרשות המוסמכת עותק של הערר. דרכי העברת מידע 7. התקשורת לפי תקנות אלה בין המבקש לבין הרשות המוסמכת תיעשה, באחת או יותר מן הדרכים המפורטות להלן: (1) בתקשורת ברשת פרטית (virtual private - network vpn) לאחר שהמידע הוצפן והוספה אפשרות לפתוח את הקובץ רק על ידי סיסמה מאובטחת; (2) במדיה מגנטית - לרבות תקליטורים, התקן זיכרון נייד או כל אמצעי נתיק אחר לאחר שהמידע הוצפן והוספה אפשרות לפתוח את הקובץ רק על ידי סיסמה מאובטחת; (3) באמצעות שימוש ביישום מאובטח להעברת שיתוף מידע, דוגמת כספת ווירטואלית; (4) באמצעות שימוש בטכנולוגיית העברת קבצים מנוהלת (MFT); (5) בהעדר אפשרות לעשות שימוש בדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (4) על גבי מסמכי נייר. סודיות 8. חוקר ניירות ערך שהמידע מהרשות המוסמכת הגיע אליו ישמור את המידע באופן שתימנע גישה אליו מכל תקשורת חיצונית וכן תימנע גישה מגורמים שאינם מורשים לעיין ולטפל בו. תחילה 9. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן." << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי בעד אישור תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך), התשפ"ב-2022? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. אנחנו עוברים עכשיו לתקנות של כללים לבקשת מידע למח"ש. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הכנסנו כבר את התיקון הזה ובעצם הסט הזה הוא אותו סט כמו שהקראתי עכשיו, גם תוך כדי הקראה הסברתי, שינינו בהתאם לשינויים המתחייבים המדברים על מח"ש במקום חוקר ניירות ערך. המבקש הוא ראש אגף חקירות ומודיעין וראש מפלג מודיעין, שהם הבכירים במערכת של מח"ש. מי שרשאי להגיש את הערר זה ראש אגף חקירות ומודיעין. למעט התיקונים הקטנים האלה והשינויים המחויבים כשכל פעם מוזכר הגוף הרלוונטי – בעצם הן אותן תקנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם כן, אני מעלה להצבעה את תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירות שוטרים), התש"ב-2022. מי בעד? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אושר פה אחד. אנחנו עוברים עכשיו לשתי מערכות תקנות שנוגעות לשימוש במידע. אני נדרש לוועדת הכנסת אז חברתי, חברת הכנסת בזק, אם היא מוכנה לתפוס את רשות הדיון? אני ניגש לוועדת הכנסת לענייני הפטור של חוק הקורונה. אני רק אחזור ואומר: אנחנו מאשרים את התקנות כדי לעמוד בכוונת המחוקק מלפני ארבע שנים. הדיון המשמעותי יתקיים כאן בדיון המעקב בסוגיית איסור הלבנת הון, ולקראת הדיון הזה תצא פנייה מסודרת לרשות כדי לבקש הצגת מידע נוסף מעבר למה שיש בדוח. וככל הנדרש, גם לגופים אני רוצה לומר – משרד המשפטים, הרשות לניירות ערך ומח"ש נכנסים רק עכשיו אז אני מניח שבחודש, עד הדיון, לא יספיק להיגרם נזק גדול אבל ייתר הגופים, יתכן וגם הם יוזמנו אלינו לדיון הזה של חיתוך המצב. אז תודה לכם, מכובדי, תודה לייעוץ המשפטי. חברת הכנסת בזק, בבקשה. << מנהל >> (היו"ר ענבר בזק, 15:50) << מנהל >> << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >> אני אקריא את הסט שנוגע לחוק ניירות ערך ואציין שינויים אל מול מח"ש. תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשפ"ב-2022 הגדרות 1. בתקנות אלה – "גורם מוסמך" – מנהל מחלקת חקירות, מודיעין, בקרת מסחר ברשות ניירות ערך או חוקר בכיר שהוא הסמיך לכך;" << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בזה של מח"ש זה יהיה ראש מפלג המודיעין, ראש אגף חקירות ומודיעין או היועץ המשפטי של אגף חקירות ומודיעין. ממשיך בהקראה: "הרשות" – הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; "חוקר בכיר" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך; "חוקר ניירות ערך" – כהגדרתו בסעיף 30(י) לחוק; "יחידה במלמ"ב" – יחידה באגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, שקבע שר הביטחון בצו לפי סעיף 30(ג1) לחוק; "מאגר מידע" – מאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק; "מטרה עיקרית"- כל אחת מהמטרות המפורטות בתקנה 4; "מידע" – כל נתון שהתקבל במאגר המידע לפי החוק וכן כל עיבוד שלו; "עבירת מקור" – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק; "עבירה נוספת" – כל אחת מהעבירות המפורטות בתקנה 7. גורם מוסמך 2. גורם מוסמך רשאי להחליט, במקרה מסוים – (1) על שימוש במידע שהתקבל מהרשות לפי סעיף 30(ב3) לחוק, לשם חקירת עבירות נוספות ומניעתן או לשם גילוי עבריינים בעבירות האמורות והעמדתם לדין כמפורט בתקנה 3; (2) על העברת מידע לגורם מחוץ לרשות ניירות ערך לפי סעיף 30(ח) לחוק וכמפורט בתקנות 3 ו-4, לפי העניין. שימוש במידע והעברתו לצורך חקירה ומניעה של עבירות נוספות 3. מצא גורם מוסמך כי יש יסוד סביר להניח שבמידע שהתקבל מהרשות לפי סעיף 30(ב3) לחוק יש כדי לקדם באופן ממשי, במקרה מסוים, חקירת עבירות נוספות ומניעתן או גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, רשאי הוא להתיר את השימוש במידע לצורך זה, לרבות העברתו לשם כך, אם מצא שיש בכך צורך, לגורם אחר ברשות ניירות ערך או לגורם מחוץ לרשות ניירות ערך הקבוע בחלק א' לתוספת הראשונה, המוסמך לבצע את החקירה בעניין אותה עבירה. העברת מידע לצורך המטרות העיקריות 4. מצא גורם מוסמך כי לשם ביצועו של החוק או של חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, יש להעביר מידע שהתקבל לפי החוק מהרשות לגורם בישראל, המוסמך לפעול למען המטרות האמורות, כקבוע בחלק ב' של התוספת הראשונה, רשאי הוא להחליט על העברת המידע כאמור. תיעוד החלטות 5. (א) הגורם המוסמך יתעד את החלטותיו כאמור בתקנות 3 ו-4 לפי הטפסים שבתוספת השנייה או השלישית, לפי העניין. (ב) הגורם המוסמך ינהל רישום מרוכז של החלטות כאמור בתקנת משנה (א), ובו יצוינו כל אלה: (1) מועד מתן ההחלטה; (2) העבירה הנוספת שלשם חקירתה או מניעתה נעשה שימוש במידע לפי תקנה 3; (3) תמצית המידע; (4) היחידה או הגוף שאליו הועבר המידע לפי סעיף 30(ח) לחוק, אם הועבר והחוק שלשם ביצועו הועבר המידע. מגבלה על העברת מידע ושימוש במידע 6. (א) לא יועבר מידע שהועבר ממאגר המידע לחוקר ניירות ערך לגורם בישראל מחוץ לרשות ניירות ערך ולא ייעשה במידע שהועבר ממאגר המידע לרשות ניירות ערך שימוש לחקירת עבירות נוספות ומניעתן או גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, אלא לפי תקנות אלה או אם נקבע אחרת בהוראת חוק מפורשת. (ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע – (1) מרשות ניירות ערך למסור מידע לצורך קבלת חוות דעת של מומחה, אם הדבר דרוש לצורך החקירה, או לשתף רשות הממונה על חקירת עבירת המקור בחקירת עבירה לפי החוק; (2) מרשות ניירות ערך או מגורם שהועבר לו מידע לפי תקנה 3 או 4, להעביר מידע לגורם המוסמך לצורך העמדה לדין וניהול הליך משפטי. העבירות הנוספות 7. העבירות הנוספות הן אלה, ובלבד שהעבירה הנוספת קשורה לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע כאמור בסעיף 30(ז2) לחוק:" << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כפי שאמרנו בדיון, אין את התנאי הזה לגבי מח"ש. אני ממשיך בהקראה: "(1) עבירה שהעונש הקבוע לה הוא חמש שנות מאסר לפחות לפי כל אחד מהחוקים האלה:" << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> פה יש רשימה של חוקים שלא נספיק לקרוא אותם. יש פה 14 חוקים. "(2) עבירת מקור, שאינה מפורטת בפסקה (1), אשר העונש הקבוע לה הוא שלוש שנות מאסר לפחות, ובלבד שהחקירה בעניינה החלה כחלק מחקירת עבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק. דיווח 8. (א) יושב ראש רשות ניירות ערך ידווח לשר האוצר, בכתב, מדי שנה בשנה, על כל אלה: (1) מספר ההחלטות על שימוש במידע לצורך חקירת עבירות נוספות ומניעתן או גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין; (2) מספר ההחלטות על העברת מידע לגורמים מחוץ לרשות ניירות ערך לפי תקנות 3 ו- 4, בחלוקה לפי הגורמים שאליהם הועבר המידע; (3) העבירות הנוספות שלשם חקירתן או מניעתן נעשה שימוש במידע לפי תקנה 3, ומספר המקרים לגבי כל עבירה; (4) הזמן שחלף ממועד העברת המידע מהרשות לאיסור הלבנת הון עד שהוחלט על השימוש במידע לשם חקירה או מניעה של עבירות נוספות. (ב) עותק מן הדיווח יימסר לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. תחילה 9. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן." << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כיון שאין לנו זמן אני לא אקריא את השאר. אני רק אציין שבתוספת הראשונה יש את הגופים שאפשר להעביר אליהם מידע לפי תקנה 3. בחלק ב' יש את הגופים שאפשר להעביר אליהם מידע לפי תקנה 4, והתוספת השנייה והשלישית זה הנוסח של ההחלטות על השימוש במידע ועל העברתו. אז עכשיו צריך לקיים שתי הצבעות – הצבעה ראשונה על התקנות שנוגעות לחוק לניירות ערך, והצבעה שנייה על התקנות שנוגעות למח"ש. << יור >> היו"ר ענבר בזק: << יור >> בסדר. אז מי בעד התקנות שנוגעות לניירות ערך? מי נגד? מי נמנע? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר ענבר בזק: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. מי בעד התקנות של מח"ש? מי נגד? מי נמנע? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר ענבר בזק: << יור >> התקנות אושרו פה אחד ליטרלי. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>