פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת הכספים
08/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 224
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ב (8 בפברואר 2022), שעה 13:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א-2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
ג'ידא רינאוי-זועבי



מוזמנים: 
	ליהי קושניר גנוסר
	–
	רפרנטית מסים ותשלומים, משרד המשפטים

	אפרת ריץ
	–
	עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

	חיליק כהן
	–
	ממונה מפקח ארצי, רשות המסים

	מורן דהן
	–
	עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

	מיטל אנג'ל
	–
	מנהלת תחום מפקחת ארצית - מחירי העברה, רשות המסים

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
תמר בנתורה

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א-2021,  מ/1424 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו עוברים לסעיף השלישי בסדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257). ממשלה, מי מציג? בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש פה שני תיקונים שנוגעים לחובת הדיווח והתיעוד של קבוצות רב לאומיות. מטרתם של שני הדברים האלה היא להתאים את ההסדרים בישראל להסדרים הקיימים בעולם, במיוחד להסדרים שנקבעו בדוח של ה-OECD משנת 2015 שמאז 2017 אנחנו מנסים לקדם.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

התיקון הזה הובא בפעם הראשונה ב-2017 במסגרת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 238). מה קרה מאז ועד היום? ההצעה הזאת פוצלה, היו בה כמה נושאים שונים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

פועלים בדין הישן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה לא הבאתם אותה מאז?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה לא עלה לדיון בוועדה הרבה זמן מאז שזה עבר. בגלל הבעיה של הממשלות לא יכולנו להעביר חקיקה ראשית במשך שנתיים. ברגע שיכולנו הבאנו את זה יחסית מהר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הייתי מבקש להבין מה הוא החוק הזה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש פה שני דברים. הדבר הראשון מדבר על חובות של תיעוד ודיווח במחירי העברה, שזה דבר שקיים כבר היום. מחירי העברה זה דבר מאוד חשוב במשטר המס. באמצעות שינויים במחירי עסקאות בין צדדים קשורים חברות רב לאומיות יכולות להוציא סכומים שאמורים להיות ממוסים בישראל ולהעבירם למדינות אחרות שבהן משטר המס מיטיב איתן, מה שגורם להפסד הכנסות למדינה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תן לנו דוגמה של דבר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם יש לך חברה אחת בישראל וחברה אחת, למשל, באיי קיימן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

חברה של כל דבר?


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כל דבר. לחברה באיי קיימן, למשל, יש IP שהחברה בישראל משלמת לה עליו. ככל שמגדילים את המחיר של ה-IP, את התמלוגים, יש פחות הכנסות כי מדובר בהוצאות שאפשר לקבל כהוצאות מותרות בישראל. כל הרווח שמגיע לאיי קיימן מאוד מאוד גבוה, כששם אין מס, ואילו בישראל אין מס כי הרווח מאוד נמוך. מי שנפגעת מזה היא מדינת ישראל, כי רווחים שנצברו בישראל לא נמצאים בישראל.    

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איך הוא מחזיר את הכסף אליו?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זאת חברה רב לאומית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה אם הוא רוצה להשתמש בכסף הזה כחלק מהפעילות שלו? אם הוא מחזיר את הכסף לארץ,  אז בחזרה הוא ישלם על זה. גם אם עיקר הפעילות שלו בארץ הוא ישלם על זה בחזרה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש כל מיני טריקים, כמו לתת הלוואות. יש 1,000 דרכים שבהן הכסף חוזר בלי לשלם. זה מה שרואי חשבון עושים, זו העבודה שלהם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה היקף הבעיה? מה אתם רואים היום?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני לא חושב שאני יכול לדבר על נתונים ספציפיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

חשוב לדעת מה היקף ההפסד של המדינה כתוצאה מהעסקאות שמתבצעות שם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

 כמה חברות ישראליות בעקבות החקיקה יצטרכו לעשות את הדיווח?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה רק לחברות ישראליות?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ישראליות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברה רב לאומית שרשומה בישראל תצטרך לדווח על כל הפעילות שלה בעולם ותמורת זה לקבל מידע על כל מה שקורה בחו"ל.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתה יודע בכמה חברות מדובר?


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אין לנו נתונים מדויקים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש קריטריונים לפי מחזור, נכון?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש שתי הצעות שונות. אחת ההצעות תחול בצורה רחבה יחסית על כל חברה רב לאומית, וההצעה השנייה, שזאת ההצעה של ה- CFC, תחול רק על חברות רב לאומיות עם מחזור - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שתי הצעות בחוק אחד. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כללי המיסוי קיימים כבר היום, הבעיה היא בפיקוח ובאכיפה של הכללים האלה, כי הסמכות לקבל מסמכים ולקבל איזה שהוא מסמך כלכלי שמסביר איך קבעו את מחירי העברה חל רק כאשר אנחנו מדברים על עסקאות ספציפיות. ב-OECD הוציאו הנחיות, קבעו בצורה מאוד מפורטת איך חברות ידווחו על הדברים האלה. הדבר הראשון שהוא יתרון זה שכל החברות בעולם מדווחות באותה צורה - חברה רב לאומית תצטרך להכין את אותם דוחות בישראל, את אותם דוחות באנגליה, את אותם דוחות בארצות הברית ואת אותם דוחות בצרפת. הדבר השני שהוא יתרון זה שהכללים שהם קבעו מאפשרים לנו פיקוח ואכיפה יחסית אפקטיביים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה אתה קורה חברה רב לאומית?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

שתי חברות שהן בשליטת אותו גורם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שתי חברות מינימום?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

צריכה להיות ישות בישראל וישות זרה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

האם מבחינת הגדלים שלהם, הכוח שלהם, היקף המסחר שלהם משנה אם בארץ יהיה 30% ובחו"ל 70%, או הפוך?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	זה יהיה כמו שזה קיים היום, אחרי החוק לא יהיה שוני. ברגע שיש את שני הדברים האלה יש חובת דיווח. יש עסקאות שאנחנו צריכים להבין איך תמחרו אותן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

  אתם מדברים על עסקאות בין חברות קשורות?


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

חברות קשורות וחברות בינלאומיות. הדבר השני זה חברות ענקיות של 3.4 מיליארד בכולל שמעבירות את הרווחים שלהן לאיפה שהן לא צריכות לשלם. כל העולם התאגד כך שבעצם יש דיווח שנתי שהחברות האלו צריכות להעביר לגבי כלל הקבוצות, לגבי כלל החברות בקבוצה. מה שקורה שהקבוצה מלמעלה, קבוצת האם האולטימטיבית מעבירה דוח למדינה שלה והמדינה מעבירה את הדוח הזה לכל המדינות בעולם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כדי למנוע מקלטי מס?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כדי למנוע מקלטי מס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש את קבוצת האם שאתה מדבר עליה. כמה מתחתיה צריך להיות במינימום?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המחזור הכולל של הקבוצה הוא 3.4 מיליארד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש לנו את הקבוצה הרב לאומית שמעליה יש את קבוצת האם, נכון?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

חברת האם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

3.4 מיליארד אירו?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

שקל. מדובר על 750 מיליון אירו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם אתה מסתכל על האירו של היום זה לא יוצא אותו סכום בשקלים.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ה-OECD אמר לקחת את זה לפי המטבע המקומי של שנת 2015. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תעלו את ה-750 ל-900.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

750 מיליון אירו זה מה שהם הגישו בכל העולם.


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה היה המטבע ב-2015?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זה מגיע בדיוק ל-3.4 מיליארד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה זרועות יש לחברת האם? זה משנה כמה קבוצות רב לאומיות יש?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ישות רב לאומית שמחזיקה בישות אחרת וביחד מרכיבות את החברה הרב לאומית. יכולה להיות חברה אחת שתחזיק בחברה אחרת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש הגדרה של מינימום שליטה, של מקסימום שליטה?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

אם המחזור של שתיהן ביחד הוא מעל 750 מיליון אירו אז הן ייכנסו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה ההגדרות של שליטה?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

בגדול זה 50%, אבל בתוך ההצעה יש הגדרות יותר מדויקות.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ה-CFC זה משהו שמדינות התחייבו שהן יעשו. מדינת ישראל התחייבה שהיא תעשה, אבל כבר מאחרת ביישום של זה. אנחנו מקבלים כל הזמן דרישות מה-OECD וממדינות באירופה להיכנס לזה. אם לא נעשה את זה בזמן הקרוב יתחילו להטיל עלינו סנקציות כלכליות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

 יש תקנות שהם פרסמו? הם רוצים שנתנהג כמוהם?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה בעיקר תרגום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איך אנחנו יכולים לראות את זה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה מפורסם באינטרנט. 


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני רוצה לראות את הדרישות של ה-OECD מול מה שאנחנו מקבלים פה. 

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >>   

אחרי שהחוק הזה יעבור הם יבואו אלינו כדי לבדוק שכתבנו את החוק ואת התקנות בדיוק כמו שהם ביקשו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש לכם שתי משימות לדיון הבא. אחת, להביא את החקיקה האירופאית, ושתיים, להביא נתון על כמה חברות החקיקה הזאת תשפיע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ומה היקף התופעה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כל הסיפור פה זה דרישות הדיווח כדי שנוכל להבין את היקף התופעה. מאוד יהיה קשה לנו להגיד את היקף התופעה בלי הדיווחים האלה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

 אבל יש לכם הערכות?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ברגע שתדעו על היקף התופעה תדעו לומר מה יהיו הכנסות המדינה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברה שמתנהלת היום כחוק משלמת את מס האמת שלה. אחרי החוק לא יהיה שום שינוי מבחינת הכנסות המדינה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

 היא לא משלמת את מס האמת שלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

התרגיל, במידה והחברה עושה אותו, הוא תרגיל לא חוקי. אם אתה מניח שהחברה מתנהלת כחוק, מבחינת המדינה לא אמור להיות שינוי בהכנסות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ישי, היום החברות צריכות לדווח גם על תנאי השוק, נכון?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן, זה הסיפור.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הם גם יודעים להגיד מה תנאי השוק. מה הפער?


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אנחנו יודעים מה החברות אומרות שתנאי השוק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו רוצים להבין כמה חברות כאלו יש שעליהן תחול החקיקה, אנחנו רוצים לקבל הערכה מה היקף התופעה, ואנחנו רוצים שתראו לנו את החקיקה האירופאית כדי להבין שאנחנו מדברים על אותו דבר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם יודעים להתייחס למה קורה בעולם, מאיפה זה נולד?  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה מדינות עדיין לא נמצאות בתוך זה?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ה-OECD בא בשנת 2015 ופרסם כל מיני תכניות פעולה לגבי איך מקדמים כל מיני דברים של הסטת רווחים ממדינות. תכנית פעולה 13 זאת תכנית שמדברת על תיעוד ומחירי העברה, כשמחירי העברה זה כל עסקה בין שני צדדים שאחד מהם בארץ ואחד מהם בחו"ל. רצו ליצור איזו שהיא שקיפות ואחידות בין המדינות, ליצור איזה שהוא סטנדרט איך להגיש את הדוחות האלה, איך להגיש את התיעוד הזה, כי עד עכשיו כל מדינה באה ועשתה את זה בדרך מסוימת. אם יש עסקה בין ישראל לארצות הברית, למשל, ובהתחלה רוצים להשאיר רווח תפעולי של 5% אבל בסוף מסתבר שזה לא 5% אלא 50% בגלל היקף תיעוד יותר גדול, בזכות המידע הזה יהיה לכולנו כלים לבוא - -  

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כמה מדינות כבר יישמו את זה אצלן?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

את ה-CBC עצמו, אם אני לא טועה, מעל 90 מדינות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מתוך כמה?

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >>   

מתוך 92 מדינות שהביעו נכונות וחתמו על ההצהרה להצטרף ל-CBC. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כמה מדינות השלימו חקיקה?

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >>   

נדמה לי שאנחנו מדינת ה-OECD האחרונה, אבל אני יכול לבדוק את זה שוב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

על אלו שלא הביעו הסכמה יטילו סנקציות?


 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >>   

זה מתחלק לשניים. יש את הגלובל פורום שבא ובודק את הסטנדרט, את התקינה שלנו פה בישראל, כשבינתיים אין סנקציות לגבי הדבר הזה, ויש את האיחוד האירופי שלאחרונה הוציא מכתב. יש התחייבות של שר האוצר אביגדור ליברמן לסיים את החקיקה הזאת. אם אנחנו לא משלימים את החקיקה ניכנס לרשימה השחורה, כשהרשימה השחורה של האיחוד האירופי אומרת שלמדינות יש רשימה של סנקציות שהן יכולות להטיל על ישראל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

באיזו חברה אנחנו נמצאים אם אנחנו מקדמים את החוק ומסיימים עם זה? יכול להיות שבסוף נהיה רק 30 מתוך מאה ארבעים ומשהו מדינות. אני רוצה להבין את ההיקף של אלו שלא נמצאות. אתה אומר שיש 92 מדינות שהביעו הסכמה וכ-50 שלא הביעו הסכמה. אותן 50 מדינות יהיו אוטומטית ברשימה שחורה?

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >>   

זה הכל עניין של תהליכים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו נמצאים בתוך ה-92. כמה מתוך ה-92 סיימו?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כמה מתוך ה-92 זה OECD?

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >>   

OECD זה קרוב ל-40 מדינות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מתוך ה-40 של ה-OECD, כמה חתמו?

 << אורח >> חיליק כהן: << אורח >>   

לדעתי כולם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בדיון הבא תסבירו לנו מי חתם, מה חתם, על מה חתם, מי לא חתם. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה (להלן –הפקודה) – 

(1) בסעיף קטן (ב) – 

(1) אחרי "סעיף זה" יבוא "וסעיפים 85ב ו-85ג";

(2) אחרי ההגדרה "יחסים מיוחדים" יבוא:

"ישות" – חבר בני אדם, לרבות יחידה עסקית של חבר בני אדם שלגביה
נערכים דוחות חשבונאיים נפרדים;


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסביר מה אומר היום סעיף 85א.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

סעיף 85א זה סעיף שמתייחס למחירי העברה והאופן שבו צריך לדווח על מחירי העברה. בסעיף היום יש הגדרות וכל מיני סעיפים פרטניים יותר שמדברים על תיעוד, על כיצד יוגשו המסמכים, והסמכה לשר לקבוע כיצד ייקבעו מחירי העברה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

סעיף 85א קובע היום שצריכים להתקיים יחסים מיוחדים. יחסים מיוחדים מוגדרים כיחסים שבין אדם לקרובו ושליטה של צד אחד במשנהו. שליטה – החזקה במישרין או בעקיפין ב-50% או יותר. אתם התייחסתם ואמרתם שיש הוראות אחרות לעניין הזה?  

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

בחקיקה הספציפית של ה-CBC. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הכוונה היא בתיקון?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זו יחידה עסקית?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה מוסד קבע. כדי שנוכל לקבל מידע לגבי כלל הישות אנחנו צריכים להבין איזה חלק מהכנסת חברה מסוימת צריך לייחס למוסד הקבע ואיזה חלק מההכנסה צריך לייחס לחברת האם במדינה זרה. בדרך כלל המיסוי מתייחס לחברה או לחבר בני אדם. פה אנחנו מבהירים שאנחנו צריכים את המידע גם לגבי יישויות, לרבות מוסדות הקבע. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היחידה העסקית קיימת היום בפקודת מס הכנסה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בצורה אחרת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה אתם לא כותבים את זה באותה צורה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כי פה זה צריך להיות יותר מדויק.


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה אנחנו לא הולכים על הדברים שקיימים בפקודת מס הכנסה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המושג הזה קיים באמנות בצורה מאוד רחבה. כל מי שמתעסק במסים יודע מה זה מוסד קבע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

 עדיין זה לא קבוע בפקודת מס הכנסה. את האמנות אנחנו בדרך כלל מייבאים לחקיקה. אמרת שיש איזה שהוא מינוח אחר, אז תנסה לאתר את המינוח האחר. ישות היום מוגדרת בסעיף 135ב לפקודה כחבר בני אדם או הסדר משפטי. אתם מגדירים פה ישות באופן שהוא קצת אחר, הוא חבר בני אדם. הסדר משפטי לא רלוונטי בהקשר הזה?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

המושג ישות חוזר על עצמו גם בתוך דוח ה-CBC וגם לאורך כל החקיקה הזאת. היחידה העסקית זה דבר שתורגם.  

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה עם ההסדר המשפטי?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

ההסדר המשפטי הוא מונח כללי אחר, הוא לא משהו שרלוונטי לכאן.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זאת הגדרה שתהיה רלוונטית רק לסעיף הזה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

את הישות אתם מגדירים כחבר בני אדם. חבר בני אדם זו הגדרה שקיימת בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. ההגדרה נשארת? הכוונה היא לאותו חבר בני אדם?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

חבר בני אדם זה כל גוף ציבורי, מאוגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותא או התאחדות, בין שהן מאוגדות ובין שאינן מאוגדות. על זה אנחנו מוסיפים את היחידה העסקית.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם מתייחסים פה גם לדוחות חשבונאיים נפרדים. דוחות חשבונאיים זה מינוח שלא קיים בפקודה. יש התייחסות בפקודה לעקרונות חשבונאיים, לכללים חשבונאיים מקובלים. כשמדברים על דוחות בדרך כלל מתייחסים לדוחות כספיים. מה ההבדל בין דוחות כספיים לדוחות חשבונאיים?


 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זה גם חלק מהתרגום. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מניח שאלה הדוחות שהוגשו על פי כללי חשבונאות מקובלים, שזה לעיתים שונה מהדוחות המוגשים לצורכי מס. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יכול להיות שזה אמור להיות דוחות כספיים, אבל אנחנו נבדוק את זה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ואז צריך להגדיר מה הם כללי חשבונאות מקובלים. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

"קבוצה רב-לאומית" – קבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר אשר 
מתקיימים לגביהן שני אלה:

(1) אחת מהן לפחות היא תושבת חוץ;

(2) ישות אחת מהן מחזיקה, במישרין או בעקיפין, באמצעי
השליטה של כל אחת מהישויות האחרות, כך שמתקיים בהן
אחד מאלה:

(1) יש ביניהן יחסים מיוחדים;

(2) בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים או בהתאם
לדין החל עליהן היה עליהן להכין דוחות כספיים 
מאוחדים, או שהיו נדרשות לעשות זאת אם אחת
מהן הייתה נסחרת בבורסה;";

סעיף (א) מדבר על יחסים מיוחדים כמו שמוגדר בסעיף עצמו, שזה שליטה של מעל 50%.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ההגדרה של יחסים מיוחדים זה לרבות יחסים שבין אדם לקרובו וכן שליטה של צד אחד לעסקה במשנהו או שליטה של אדם אחד בצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר. תסביר איך זה מתכתב עם פסקה (2). אגב, לא צרך לחזור עוד פעם על המילה "ישות", כי ברישה כתוב: "משתי ישויות או יותר שמתקיימת לגביהן". בפסקה (2) אפשר להוריד את המילה "ישות". 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	פסקה (2) זה בגלל שב-OECD החליטו שהולכים לפי החשבונאות ובחשבונאות יש כללים שלפיהם רואים קבוצה רב לאומית כקבוצה שמגישה דוחות כספיים מאוחדים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רק שפה המינוח הוא דוחות כספיים, לא דוחות חשבונאיים. מה ההבדל?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני חושב שזה אמור להיות דומה, אבל נבדוק את זה.    


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

	קבוצה רב לאומית זו קבוצה שמורכבת משתי ישויות או יותר שאחת מהן צריכה להיות תושבת חוץ ואחת מהן מחזיקה במישרין או בעקיפין באמצעי השליטה של אחת מהישויות האחרות. מה מוסיף פה זה שמתקיים בהן יחסים מיוחדים? הכוונה ביחסים מיוחדים היא שליטה. אם ממילא ברישה כתוב שאחת מהן מחזיקה במישרין או בעקיפין באמצעי השליטה, למה צריך לחזור על היחסים המיוחדים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אמצעי השליטה לא חייבים להיות 50%. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש מקרים שהשליטה יכולה להתקיים בפחות מ-50%. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כמה השליטה ביחסים מיוחדים?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ההגדרה של שליטה היא לרבות ה-50%. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איפה ההגדרה של לרבות ה-50%?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

סעיף 85א.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם אומרים או יחסים מיוחדים או שליטה של 50%?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

או יחסים מיוחדים, או שהיא חלק מהקבוצה שצריכה - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם אין יחסים מיוחדים זה חייב להיות 50% ומעלה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

העדיפות הראשונה שיהיו יחסים מיוחדים, נכון? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה לא משנה, זה או זה או זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה ההגדרה של יחסים מיוחדים?


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

או 50%, או שבחשבונאות הם מדווחים כיחידה אחת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לפי כללי החשבונאות האירופאיים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

מה שחל עליהם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כיחידה אחת אומר שזה שליטה של 100%. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יכול להיות שבמבנה מסוים של השליטה אתה מחזיק בחברה ב-15% אבל שולט בכל הקבוצה, ואז לפי כללי החשבונאות אתה צריך להגיש דוחות מאוחדים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה היחסים מיוחדים? 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זו החלופה השנייה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

סעיף (א) זה 50% גם אם הם לא מגישים דוחות מאוחדים, נכון?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כן, כי לא על כולם חלה החובה להגיש דוחות מאוחדים. אם כללי חשבונאות מקובלים יגידו שצריך לאחד את זה, רק אז זה יחול. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כללי חשבונאות מקובלים זה לא בינארי, זה מושג מאוד אמורפי. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(2)סעיף קטן (ג) –בטל;

	בסעיף קטן (ג) היום יש את הדרישות של התיעוד והדיווח. מכיוון שאנחנו מעבירים את זה לסעיף נפרד, אנחנו מוחקים את הסעיף הישן. 

			(3)בסעיף קטן (ה), פסקה (3) –תימחק.

	היום הסמכות של שר האוצר לקבוע כל מיני כללים של דיווחים. גם את זה אנחנו מעבירים לסעיף ראשי שאנחנו מציעים לקבוע.

	2. אחרי סעיף 85א לפקודה יבוא:

	"חובות תיעוד	85ב	(א) שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת,
	במחירי העברה 		הוראות לעניין רישום ותיעוד והוראות לעניין דוחות ומסמכים
				שיוגשו לפקיד השומה, אשר יחולו על נישום שמתקיים לגביו
				אחד מאלה:

(1) הוא משתייך לקבוצה רב-לאומית;

(2) הוא עשה עסקה בין-לאומית כאמור בסעיף 85א(א).

כדי להבין עסקאות או הכנסות של ישות מסוימת, אנחנו צריכים להבין את המבנה של החברה הרב לאומית בכללותה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה אם הוא משתייך לקבוצה רב לאומית שלא נכנסת לכם להגדרות למעלה? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

היא חייבת להיכנס להגדרות למעלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה? אם זאת קבוצה רב לאומית שכל אחת מדווחת בעצמה והשליטה היא לא 50% אז היא לא בפנים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אז היא לא קבוצה רב לאומית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

איפה יש הגדרה של קבוצה רב לאומית?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הוא צריך להשתייך לקבוצה רב לאומית לפי ההגדרה שהקראתי קודם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה סוגי הדיווחים? 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ה-OECD חילקו את התיעוד לדיווחים מקומיים, למידע על כל הקבוצה בכללותה ברמת מה חמשת המוצרים הכי נמכרים, ולדוח CBC, שזו טבלה שצריכה להיות מועברת באופן מקוון בין רשויות המס.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה עמדת משרד המשפטים ביחס לעניין חילופי המידע? 

 << אורח >> ליהי קושניר גנוסר: << אורח >>   

הדברים נבדקו גם על ידנו וגם על ידי הכנסות מינהל המדינה, אבל אני אצטרך לחזור אליכם עם תשובה יותר בדוקה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	(ב)נישום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) חייב להמציא לפקיד 
	השומה, לפי דרישתו  -

(1) את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לעסקה הבין-
לאומית או לצד לעסקה שהוא תושב זר או לכל ישות
בקבוצה הרב-לאומית אשר צד לעסקה כאמור נכלל 
בה;

(2) מסמכים ונתונים בדבר דרך קביעת מחיר העסקה
הבין-לאומית ובדבר תנאי העסקה;

(3) מסמכים, דוחות ונתונים הנוגעים לקבוצה הרב-
לאומית;

(4) מסמכים, דוחות ונתונים נוספים שהנישום נדרש
לרשום ולתעד בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 
קטן (א).


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פסקאות (1) ו-(2) הן העתקה של סעיף 85א(ג). בסעיף 85ג היה כתוב את כל המסמכים והנתונים המצויים בידו. למה השמטתם את המילים "המצויים בידו"? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הוא יכול להשיג את המסמכים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך אתם היום מפרשים את המילים "המצויים בידו"? שיש בידו להשיג את המסמכים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש על זה ויכוחים. השינוי הראשון פה זה שהשמטנו את המילים "המצויים בידיו" כדי למנוע את המצב שישויות לא מוכנות להביא לנו מסמכים בגלל שהם נמצאים אצל ישות אחרת בחו"ל. השינוי השני, שזה שינוי שדובר עליו קודם, זה שלא מדובר רק במסמכים בקשר לעסקה ספציפית, אלא במסמכים יותר רחבים לגבי הקבוצה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בפסקה (2) המקורית היה כתוב: "נתונים לגבי דרך קביעת מחיר העסקה". הוספתם פה את תנאי העסקה. למה התוספת? מה המשמעות שלה? מה אתם מבקשים? מה זה תנאי העסקה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה איזה שהוא ניתוח כלכלי שמוכיח שהעסקה היא בתנאי שוק. אנחנו גם צריכים מידע קונקרטי, ספציפי, עובדתי לגבי תנאי העסקה הספציפית שהתקיימה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה לדוגמה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תנאי העסקה זה לא תנאי השוק? במה זה שונה מתנאי השוק?


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

תנאי השוק זה תנאים של שוק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תן לי דוגמה. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

אם תמכור, למשל, שולחן לצד לא קשור, אתה תצפה לקבל את הכסף תוך חודש. אתה לא יכול לא להעביר את הכסף אף פעם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הם משלמים מס על בסיס מזומן? הם משלמים מס על בסיס מצטבר.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

אם לא תעביר את הכסף אתה יוצר עסקה נוספת של הלוואה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פסקה (3) היא פסקה חדשה. איזה מסמכים, דוחות ונתונים שנוגעים לקבוצה הרב לאומית אתם צריכים?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זה התיק הכללי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה יש בו?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

מחזור המכירות, המוצרים הכי גדולים שיש, איפה יושבים הנכסים הבלתי מוחשיים המהותיים. זה מאוד מפורט.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כשזה נוגע לכלל הקבוצה.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה אתם מבקשים היום לפי סעיף קטן (א)? מה צריך יהיה ביום שלמחרת החקיקה הזאת לתת לפי סעיף קטן (א)?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אחרי החקיקה יהיה צריך להעביר תקנות באישור ועדת הכספים. התקנות יקבעו חובות תיעוד ודיווח ספציפיים לישויות בקבוצה רב לאומית. הרעיון שהם לא יעבירו אותם לרשות המסים, הם ישמרו אותם אצלם וכשפקיד השומה יגיע לעשות שומה הוא יוכל להגיד: "תעבירו לנו את המסמכים והדוחות על כללים הנוספים שנקבעו בתקנות שהייתם צריכים לשמור".   

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה יהיו הדברים שיכולים להיות בגדר מסמכים, דוחות או נתונים נוספים על פני מה שממילא כבר צריך להעביר?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אנחנו עושים את הקישור בין הדרישה של פקיד השומה לבין המסמכים בסעיף קטן (א).  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם זה נכנס במסגרת (1), (2) ו-(3), לא צריך את (4). 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני אבדוק. 

(3) מסר הנישום מסמכים, דוחות או נתונים כנדרש בסעיף קטן (ב),
תחול על פקיד השומה חובת הראיה אם קבע קביעות שונות 
מההסכמות בין הצדדים. 

זה אומר שאם אתה ממלא את כל החובות הפרוצדוראליות שלך לפי הסעיף, זה מעביר את נטל השומה לפקיד השומה בקביעת מחיר העסקה, להגיד שמחיר העסקה הוא לא נכון. זה סעיף שנמצא כבר היום בסעיף 85א(ג)(2). 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה החידוש בזה? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אין חידוש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך הוא מיישם את חובת הראיה? מה קורה היום בפועל?

 << אורח >> מורן דהן: << אורח >>   

הנטל על פקיד השומה הוא לשלול את מה שהנישום אמר. זה קיים גם היום.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך הוא עושה את זה?

 << אורח >> מורן דהן: << אורח >>   

הנטל עליו בבית המשפט.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

הנטל עליו בזה שהוא צריך להגיש לנו את התיעוד ולהוכיח שהמחיר הוא מחיר השוק.  



 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם אדם הגיש את כל המסמכים כפי שהתבקש, פקיד השומה לא יכול לבקש ממנו מסמכים נוספים אם הוא לא מוכיח שיש לו חשד סביר להניח שיש פה איזה משהו שהוא לא בסדר. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

הם מגישים לנו עבודת חקר תנאי שוק שאומרת שהם במחיר השוק. בהנחה שהם הגישו את זה והסבירו בצורה מסודרת את כל הדברים כפי שזה מפורט בתקנות, החובה עלינו לבוא, בהנחה שאנחנו שוללים את זה, ולהסביר למה אנחנו לא מקבלים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתם צריכים לעשות עבודת חקר נגדית בשביל להוכיח.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

לא בהכרח עבודת חקר נגדית, אנחנו צריכים להסביר למה העבודה שלו לא נכונה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ובמידה והוא לא מסכים אתם הולכים לבית המשפט. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

נכון. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

דיווח ישות-אם	85ג.	(א) בסעיף זה, "ישות-אם סופית" – חבר בני אדם המחזיק, 
בקבוצה רב		במישרין או בעקיפין, ברוב אמצעי השליטה בישויות האחרות
לאומית			בקבוצה רב-לאומית, כך שהיה עליו להכין דוחות כספיים
			מאוחדים, לפי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, או שהיה
			נדרש לעשות זאת אם היה נסחר בבורסה, ובלבד שלא מחזיק
			בו חבר בני אדם אחר הנכלל בקבוצה הרב-לאומית שמתקיים
			בו התנאי האמור.

ישות אין סופית זה מי שלמעלה. בכל הקבוצה הרב לאומית תמיד יש מישהו שמחזיק ברוב אמצעי השליטה, במישרין או בעקיפין. ברירת המחדל זה שהוא צריך להגיש במדינה שלו את הדוח של ה-CBC וכל שאר הישויות בקבוצה לא צריכות להגיש את הדיווח כי המדינות שהן נמצאות בהן מקבלים את הדיווח הזה ממדינת התושבות של ישות האם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ההגדרה הזאת דומה בהרבה מרכיבים שלה להגדרה של קבוצה רב-לאומית. היא מתייחסת לאותם רכיבים, רק בצורה קצת יותר מבולגנת. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה סוג נוסף של דיווח.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כשאת מסתכלת על המרכיבים של ההגדרה, את רואה שזה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. זה קיים גם בהגדרה של קבוצה רב-לאומית. בקבוצה רב-לאומית כתוב שאחת מהן מחזיקה, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה של כל אחת מהישויות האחרות. פה זה חבר בני אדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, ברוב אמצעי השליטה בישויות. אגב, האם זה בכל הישויות או רק באחת מהן?



 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

בכולן, במישרין או בעקיפין.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה זה ללא יחידה עסקית?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

היא בפנים, היא בתוך הקבוצה הרב-לאומית. אנחנו רוצים להבהיר מי החברה שעומדת בראש הפירמידה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

היא החברה שחייבת בדיווח. אנחנו רוצים לבהיר על מי אנחנו מדברים.

	(ב)נישום שהוא ישות בקבוצה רב-לאומית, יצהיר על כך בטופס
	שיקבע המנהל; ההצהרה כאמור תכלול פרטים הדרושים לביצוע
	סעיף זה ותצורף לדוח כאמור בסעיף 131.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה זה רלוונטי לסעיף שמדבר על דיווח של ישות אם בקבוצה רב-לאומית? פה אתה מדבר על ישות בקבוצה רב-לאומית, לא על ישות האם.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

אני לא יכולה לדעת היום מי החברות שיצטרכו להגיש את הדוח הזה, כי המידע הזה זה הכנסות מאוחדות של כל הקבוצה. החובה כאן תהיה להגיש טופס שבו נאמר שהם יגישו את הדוח הזה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

 יכול להיות שזה אמור להיות קבוצה רב-לאומית גדולה של 3.4 מיליארד, אבל אני אבדוק את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יכול להיות שאם נכתוב את ה-750 מיליון אירו אנחנו נגיע ל-2.5 מיליארד, שזה פער עצום מאוד. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

התייחסנו לזה בניסוח, וגם ה-OECD עצמו מנסה ליישר קו כדי לראות איך עושים שזה ייצור את האחידות.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

יש סמכות לקבוע סכום נמוך יותר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז למה מעכשיו זה 3.4 מיליארד? תכתבו את ה-750, אבל תחברו את זה, למשל, לממוצע שהיה בשנה האחרונה. למה אני צריך עכשיו להגיע לפערים כאלה גדולים של כמעט מיליארד שקל?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ה-OECD בא ואמר 750 מיליון אירו במונחים של 2015. ה-OECD מודע לבעיה הזאת שיש את הפערים, לכן הם בודקים איך לנסח את זה ויכול להיות שהם יוציאו איזה שהוא מסמך תיקון. כרגע זה הניסוח שלהם. אם נרשום סכום אחר יכול להיות שאנחנו פתאום לא נתאים ל-OECD.   

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	(ג)ישות-אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה רב-לאומית 
	שמחזור עסקאותיה עולה על 3.4 מיליארד שקלים חדשים, או סכום
	נמוך יותר שקבע שר האוצר לעניין זה באישור ועדת הכספים של 
	הכנסת (בסעיף זה – ישות חייבת בדיווח), תגיש למנהל, באופן מקוון,
	בטופס שיקבע המנהל, דוח על אודות הקבוצה ופעילותה בכל מדינה
	לכל שנת מס, בתוך שנה מתום שנת המס. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש לכם את הטפסים האלה מוכנים?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זה מידע ממוחשב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ברגע שזה עובר אתם מיד יכולים להתחיל לעבוד?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בחקיקה בישראל לא מקובל לכתוב סכום באירו ולכתוב שזה לפי כך וכך?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה אפשרי לעשות.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

ההנחיה הייתה לתרגם את זה למטבע המקומי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם את מתרגמת את זה למטבע המקומי זה סותר את ה-750, זה לא 3.4.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

לפי שנת 2015. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לפי שנת 2015 זה לא 750. אם את כותבת במונחים של 2015 על פי דרישות ה-OECD, פתרנו את הבעיה כשנבוא לשנות.    


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מציע שתוסיפו הבהרה בחוק שמדובר ב-750 מיליון אירו במונחים של ערך המטבע ב-2015.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

על פי דרישת ה-OECD.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ננסה לחשוב על משהו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

התייחסתם לישות אין סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה. מה זה שייכת לקבוצה? היא שולטת, היא נמצאת מלמעלה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

צריך לכתוב עוד פעם במישרין או בעקיפין כדי לפתור את הבעיה הזאת.

(4) יראו ישות חייבת בדיווח אשר הפרה את חובת הדיווח לפי 
סעיף קטן (ג), כאילו הפרה חובת דיווח לפי סעיף 131 לפקודה;

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה הסנקציה קבועה רק ביחס לאי הגשת דוחות של חברת אם סופית ולא ביחס ליתר הדיווחים הנדרשים? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

השוני בסעיף הזה זה שיש פה דיווח כל שנה. בסעיפים האחרים הם צריכים לתעד, לשמור אצלם, ורק לפי דרישת פקיד שומה הם צריכים להגיש.

(5) ישות חייבת בדיווח רשאית לבקש אישור מאת המנהל
לכך שישות אחרת בקבוצה (להלן – ישות-אם חלופית) 
תגיש דוח כאמור בסעיף קטן (ג); נתן המנהל אישור כאמור,
תהיה הישות החייבת בדיווח פטורה מחובת הדיווח כאמור
בסעיף קטן (ג), ובלבד שהמנהל קיבל דוח כאמור.  

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הקבוצה הרב-לאומית בוחרת מי מגיש את השומה, ואז זה אמור להיות מקובל על כל המדינות, נכון?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן, ואז זה יעבור אלינו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מנהל רשות בישראל יכול להגיד: "לא מקובל עלי, בוא תביא לי מלמעלה"?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש סמכות למנהל לעשות את זה, אבל יש הסמכה בסעיף קטן (ז) לשר האוצר לקבוע את הכללים שלפיהם המנהל יפעל כשהוא מאשר ישות-אם חלופית. 


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך היא עושה את זה? איך היא מגישה את הדוח באופן מקוון?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הדוח לא מוגש על ידי ישות-אם סופית בישראל, הוא מוגש במדינה זרה. הסעיף נותן פטור על הדיווח. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה הכוונה "ובלבד שהמנהל קיבל דוח כאמור"?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זו קביעה שהמנהל יכול לתת את האישור הזה רק אם הוא מקבל את הדוח ממדינה אחרת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם אתה כחברה שלחת את הדוח באופן מקוון, איך אתה יכול לוודא שהמנהל קיבל את הדוח? 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

הכוונה אם הוא מגיש במדינה אחרת. תנאי לפטור מהגשה פה זה שהוא הגיש במדינה אחרת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו נחכה עד שהדוח יגיע לידי אחת החברות בקבוצה כשהוא הוגש במדינה אחרת?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אנחנו נוודא שיש שם דוח. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ה-OECD הגדיר גם פה תוך כמה זמן צריך להעביר את זה, איך זה אמור להגיע, ומתי אנחנו יכולים לדרוש אם זה לא הגיע.    

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

וזה קבוע בתקנות?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(6) ישות תושבת ישראל בקבוצה רב-לאומית רשאית להגיש
למנהל דוח כאמור בסעיף קטן (א), אף אם אינה ישות חייבת
בדיווח; על ישות כאמור יחולו, לגבי שנת המס המדווחת,
הכללים החלים על ישות חייבת בדיווח לפי הפקודה.

(7) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי 
לקבוע – 

(1) כללים לעניין אישור ישות-אם חלופית;
(2) כללים שלפיהם המנהל יהיה רשאי לחייב 
ישות בקבוצה הרב-לאומית, שהיא תושבת 
ישראל, להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (ג), 
אף אם לא התקיימו לגביה התנאים כאמור
באותו סעיף קטן."

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה לגבי הוראות של תחילה, הוראות מעבר?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המטרה שה-CBC יחול החל משנת 2022, מה שאומר שכבר השנה יוכלו להגיש את הדוח לגבי 2021. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הם לא צריכים להיערך לזה?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

שנה מתום שנת המס. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עד סוף שנת 2022 יש להם. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני לא חושב שצריך סעיף תחילה. בתקנות יהיה סעיף תחילה. אם המנהל יבקש זה צריך לחול מפה והלאה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה מצב התקנות?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אנחנו בהליכי אישור של משרד המשפטים. אנחנו מחכים לאישור סופי מהנסחות במשרד המשפטים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם מעבירים את התקנות את כל התהליך כשאתם עוד לא יודעים אם החוק יתקבל כפי שאתם מביאים אותו לאישור הוועדה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אנחנו עושים את זה יחסית הרבה. לא העברנו בקשה רשמית לוועדה, אבל נשנה את התקנות ככל שיהיו שינויים בחוק. אנחנו בדרך כלל עובדים במקביל כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה שאפשר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בדיון הבא נרצה לקבל קצת זום אאוט כדי להבין כמה מדינות משתתפות בתוך הקבוצה הזאת של שיתוף הפעולה, כמה מדינות כבר יישמו את החקיקה ומבצעות את זה הלכה למעשה. אנחנו רוצים להבין כמה חברות יש בישראל שייכנסו תחת החקיקה הזאת ויצטרכו לתת את הדיווחים. אנחנו גם נרצה להבין איך זה ישפיע על הכנסות המדינה, הכנסות ממסים, כשאנחנו מבינים שזאת תהיה הערכה מאוד מאוד גסה.  


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

יש גם את העניין של משרד המשפטים שביקש לחזור עם תשובה לגבי חילופי המידע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, חילופי המידע בין המדינות. מתי אתם רוצים להביא את התקנות? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אחרי שנעביר את החוק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו נועלים את הישיבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>