פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 6 ועדת הכספים 25/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 211 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא פעילות לשכת הפרסום הממשלתית בשנים 2020-2021 (פילוח תקציבי, מגזרים, שפות) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אופיר כץ ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק (היוועדות חזותית) חברי הכנסת: יעקב אשר שלמה קרעי מוזמנים: אסנת אלגום מזרחי – מרכז המחקר והמידע, הכנסת משתתפים באמצעים מקוונים: בועז סטמבלר – מנהל לשכת הפרסום הממשלתית, משרד ראש הממשלה ייעוץ משפטי: לינוי כרם מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר << נושא >> דיון בנושא פעילות לשכת הפרסום הממשלתית בשנים 2020-2021 (פילוח תקציבי, מגזרים, שפות) << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלום לכולם, אני עובר לסעיף הבא בסדר היום שהוא דיון בנושא פעילות לשכת הפרסום הממשלתית בשנים 2022-2021 – פילוח תקציבי, מגזרים ושפות. אני חייב לומר שביקשתי ויזמתי את הדיון הזה מכמה טעמים: קודם כל פניתי ללשכת הפרסום הממשלתית בבקשה לשלוח אלי את הנתונים של הפילוח. קיבלתי מצבור של קבצי אקסל שלא באמת מעידים ולא ניתן להסיק מהם שום דבר. יש לנו תחושה סבירה להניח שחלוקת המשאבים בין המגזרים השונים והשפות השונות לאמצעי המדיה השונים, שזה גם אמצעי מדיה בשפה הרוסית וגם בשפה הערבית, וגם במגזר החרדי בעיתונות המודפסת – אינה שוויונית. צר לי מאוד היה לקבל את התשובה של לשכת הפרסום הממשלתית, אותו מצבור קבצי אקסל לא ברורים שממנו הייתי צריך להסיק לבד מה כתוב שם. ביקשתי דברים פשוטים מאוד: השוואה לפי אחוזים בין גודל המגזר לבין התקציב שמושקע בכל מגזר, בחלוקה לאמצעי מדיה שונים, אם זה רדיו ואם זה ערוצי טלוויזיה, ערוצי אינטרנט, תקשורת כתובה – לא קיבלתי את זה. אני חושב שזה לא תקין שרשות ממשלתית אינה מעבירה את הנתונים לבקשתם של חברי הכנסת, ולכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה. אני מקווה מאוד שעכשיו נראה נתונים טובים יותר, ברורים יותר, כי לא יכול להיות שיש פה מגזרים שלמים שמופלים. צריך להבין: לא רק מדובר באמצעי התקשורת עצמם, אלא בעיקר מדובר בצרכני התקשורת שצריכים לקבל את המידע הממשלתי באופן הנגיש ביותר, בשפות המובנות ביותר לאותו מגזר, וגם באמצעי המדיה הרלוונטיים לאותו המגזר. לכן אני מקווה מאוד שהפעם, לשכת הפרסום הממשלתית תציג לנו נתונים אמיתיים, כאלה שהם באמת ייתנו לנו כלים כדי שנוכל להשוות ולבחון את הפעילות של לשכת הפרסום הממשלתית בשנים שציינתי – 2020, 2021. ואם אנחנו נראה שקיימת כאן אפליה, אז אנחנו גם נדרוש לתקן את זה לשנים קדימה. חברי הכנסת, מישהו רוצה להגיד משהו? ג'ידא, בבקשה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> תודה רבה לך, יושב-ראש הוועדה, האמת היא שהדיון התחיל מכמה וכמה שיחות של שנינו בחודשים האחרונים, ואז התחלנו לדבר על הנושא הזה. והדבר הראשון – שקיפות. שקיפות של נתונים, של חלוקת המשאבים והקריטריונים לחלוקה בתוך משרד ממשלתי כאשר אנחנו מדברים על ייצוג הולם. ומסתבר אחרי שאני ביקשתי מהממ"מ נתונים מדויקים על הוצאות הפרסום של לשכת הפרסום הממשלתית בחמשת השנים האחרונות, מסתבר שאין שקיפות בקריטריונים. אנחנו, אחרי שהלפ"ם – לשכת הפרסום הממשלתית, יגידו את דברם, נתמקד בכמה דברים, אבל אני רוצה לבקש מעכשיו שהם יתמקדו בעיקר בנושא של עוגת התקציב עצמה, וגם החלוקה, איך מתחלק התקציב? על פי איזה נתונים יש, ולמה בעצם השוני הזה? למה למשל שכשמדברים על תקשורת כללית, אז 28% מהתקציב הולך לעיתונות, ואילו 55% הולכים לדיגיטל. ואילו בחברה הערבית, בכלי התקשורת הערבית, מתוך התקציב שהוא בלאו הכי 5% בלבד מהתקציב הכללי – 46% הולכים לעיתונות ורק 26% לדיגיטל בשנת 2019. יש המון דברים שהם לא מובנים, ואני שמה פה סימן שאלה כדי שאנחנו נבהיר את הסוגיה אחת ולתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הדיון הזה משמעותי וחשוב, ארצה למקד אותו בנקודה מסוימת, אבל באופן עקרוני תפקידה של לשכת הפרסום הממשלתית הוא לתת את המידע שהממשלה מבקשת לתת לכל חלקי האוכלוסייה. החברה הישראלית מורכבים מחלקים שונים: יש את היהודים, ויש את הערבים; יש שפות שונות; יש דתיים ויש שאינם דתיים; יש כאלה שמשתמשים רק במדיה אחת ולא משתמשים באחרים. ואם רוצים להעביר מידע, צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון, ולצערי הרב זה לא נלקח בחשבון. למה זה כל כך קריטי? קודם כל בגלל הנושא עצמו, צריך למסור מידע, אז צריך למסור מידע לכולם. אבל יש דבר יותר חמור, היינו עדים לזה בשנה שעברה כשהיה את הסיפור של הקורונה. חלק גדול מהבעיה היה בהסברה. חלק גדול מהבעיה שלא הגיעו, למשל לציבור החרדי לא הגיעו, לא הגיעו כי יש סוג מדיה בציבור הזה, שהוא לא משתמש במדיה אחרת. אין לו טלוויזיה וכל מה שנלווה לעניין הזה. ולכן היה מחסור גדול בציבור החרדי בהסבר גם על הקורונה עצמה וגם אחרי זה שהתחילו החיסונים, והציבור החרדי מתחסן, הציבור החרדי עשה את ההנחיות ונוצרה מזה גם בעיה חברתית מאוד קשה, שאנחנו מרגישים רע מאוד. אגב, לא קשור למדיה, אז הייתה ההתקפה נגד הרב קנייבסקי, שאמר שהחינוך צריך להיות דבר חשוב, בהתאם להנחיות משרד - - - היום פתאום התברר שהוא צדק, לא ראיתי כמה שקמו וביקשו ממנו סליחה על העניין הזה. הרי את מה שהוא אמר אז, אומרים היום גם בממשלה הנוכחית, שום דבר לא יפגע בזה שלא נסגור את מערכת החינוך. אני לא נכנס לעניין הזה, זה דיון אחר לחלוטין. הדיון שמפריע לי מאוד זה עצם העובדה שלפעמים אנשים בלפ"ם, וכאשר מדובר על פיקוח נפש, כאשר מדובר על מחלת הקורונה שאז עוד גם לא היו חיסונים, כל מה שצריך לעשות, כל הדברים האלה – אז הביאו את המידע בטלוויזיה או הביאו ברדיו באיזשהו מקום, וחלק גדול מהציבור החרדי בכלל לא ידע מהדברים האלה. כשהוא התוודע לזה, וההנחיות היו לפעול על פי הנחיות משרד הבריאות. הדבר הזה הוא חמור. הוא חמור בסיכום הדברים שלי. הוא חמור בעצם העובדה שצריך להעביר מידע, צריך להעביר לציבור הערבי כמו שצריך, צריך להעביר לעולים החדשים מברית המועצות לשעבר כמו שצריך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, לא רק מברית המועצות – צריך גם בשפה הצרפתית, בשפה האנגלית, צריך לכל העולים. אני אומר שלא רק מברית המועצות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר שאותו דבר בציבור החרדי שאצלו הבעיה היא חמורה שבעתיים בגלל שיש ציבור גדול בציבור החרדי שלא משתמש במדיה אחרת, אלא במדיות מאוד מוגדרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לי שאלה של ידע כללי: יש בעיה של שפה עברית? זאת אומרת, האם יש צורך לפרסם דברים ביידיש? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות, אני לא יודע. אני לא מבין יידיש, אני לא מדבר יידיש, אני מבין אולי יידיש. אבל הציבור החרדי הצעיר פחות - - - אבל להגיע עם המידע עצמו – גם בעברית. להגיע עם המידע, להגיע לאמצעי תקשורת שהציבור החרדי צורך. הציבור החרדי לא צורך דברים אחרים. ומי שעוסק במקצוע הזה צריך לדעת את הניואנסים. בשביל זה הם לשכת הפרסום הממשלתית, כדי להגיע לכולם וצריך להגיע לכולם. אני הולך לברך אותך פעם שניה היום, וזה מתחיל להיות מסובך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מתחיל לחשוד, זאת הפעם השלישית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפעם ראשונה הייתה על חוק נאווי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, על חוק נאווי לא בירכתי אותך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרת שזה דיון חשוב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בירכת בברכה השנייה, הזכרת גם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא בירך על הדיון, לא אותך. הוא אמר על הדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא, אתה לא היית פה, אל תיכנס לזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני הייתי, הוא בירך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה כן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא רוצה לסכסך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> וזאת הפעם השלישית, אני באמת מתחיל לחשוד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גפני, אני עם קושניר הפעם – זאת הפעם השלישית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת בעיה. רגע, אבל אין ברירה. זה דיון חשוב. זה דיון שצריך להיעשות, לא להפסיק עם זה. ומה שאמרת בתחילת הדברים, שלא קיבלת גם את הפרטים – זה דבר חמור ממש. אסור שהנושא הזה ירד מסדר היום עד שיימצא פתרון. אני יודע שתמיד יהיו בעיות, אבל לפחות שיהיו כללים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חייבים להיות קריטריונים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מתחבר לדברים, טוב שאתה עושה את הדיון הזה, זה דיון חשוב. אני חותם על כל מה שאמרתם, כל מה שאתה אמרת, כל מה שאמרה חברת הכנסת זועבי, ומה שאמר חבר הכנסת גפני. אני חותם על כל מילה שאמרתם, אם בנושא השקיפות והפריסה, ולהגיע לכמה שיותר קהלים, שאנחנו כמדינה רוצים להעביר מסרים בכל שפה אפשרית ובכל כלי או אמצעי שאנשים משתמשים בשביל לקבל מידע. צריך להנגיש להם את המידע שאנחנו רוצים להעביר, זה האינטרס שלנו. יתרה מזאת, דווקא בקורונה, על אחת כמה וכמה שאחד מהכלים המשמעותיים והחשובים בהתמודדות עם הקורונה הוא ההסברה. הסברה בכל סוג, אם זה הנחיות, תו ירוק, בידודים, בדיקות, חיסונים. גם הממשלה הקודמת, גם הממשלה הנוכחית, השקיעו המון משאבים – אם זה בהצהרות, בזמן, בכסף, בפרסום ובצדק, על מנת להגיע לכמה שיותר אזרחים, להעביר את כל ההנחיות והרצונות שלנו. אם זה היה למשל החיסונים, הסברים על הבידודים, על התו הירוק, ההנחיות השתנו והיה חשוב להגיע לאזרחים כמה שיותר, וזה בסדר, וככה צריך להיות. אני שואל פה את לפ"ם, האם במאבק כזה חשוב, שאנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר אזרחים, האם יש לנו את הלוקסוס להחליט שערוץ מסוים, אנחנו מחרימים ולא מפרסמים אצלו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה ערוץ? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ערוץ 14. חודש אחרי הקמת הממשלה, הם הפסיקו לפרסם אצלם. אני לא מבין, הקורונה היא רק לערוצים מסוימים שאנחנו רוצים להעביר מסרים דרכם? הצופים של ערוץ 14, לא מגיע להם שגם הם יראו את הפרסומים וההנחיות שהממשלה רוצה להעביר לאזרחים? האם אנחנו מערבבים פה שיקולים אחרים על חשבון בריאות האזרחים? כי אם המטרה שלנו היא להעביר את ההנחיות לכמה שיותר אזרחים, אז מה פתאום ערוץ שצופים בו המון אנשים, מה פתאום הם מחליטים שלא מפרסמים אצלו? אני רוצה תשובה על זה. מדוע חודש אחרי הקמת הממשלה הפסיקו לפרסם בערוץ 14? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או שלחילופין אפשר שאלה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חכה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, רק שאלה לחילופין – כמה השקיעו מאז החלפת הממשלה בערוץ 14? אולי זה יותר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל, הם כמובן יידרשו לשאלה ששאלת, אבל אני מזכיר לכם שהדיון הוא הרבה יותר רחב מערוץ כזה או אחר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - אמרתי בתחילת דבריי - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבטיח להרחיב אותו כמה שיותר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - שאני מסכים עם כל מה שאמרתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני כבר התחיל לפניך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אנחנו נרחיב, אתה תראה שיש עוד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרתי שאני מסכים לכל מה שאמרתם בתחילת דבריכם. אני מתחבר ואני מצטרף. מעבר לזאת, אני רוצה שיענו לי: למה הם הפסיקו את הפרסום בזמן המאבק בקורונה, כשצריך להעביר את המידע וצריך להנגיש לאזרחים? למה הם ויתרו והחליטו לא לפרסם בערוץ 14 שיש לו הרבה צופים? תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון הזה, פניתי לשר התקשורת בשאילתה בנושא, בנושא שערוץ 14 מוחרם מהתקציבים של לפ"ם. אני מסכים איתך והדיון חשוב, אתה דואג למגזר הרוסי, דואגים למגזר החרדי, למגזר הערבי, אבל צריך לדאוג לכולם. לפ"ם זה הכסף שלנו, זה הכסף של האזרחים, והכסף צריך לחזור לאזרחים במידה שווה, לא רק לפי היחס באוכלוסייה, אלא לפי מה שצריך להגיע לכולם. אם מגזר מסוים צריך הסברה יתרה בגלל הקורונה או בגלל כל נושא, זה צריך להגיע אליו. אני בעד המאבק עבור כל המגזרים, אבל ערוץ 14 הוא ייעודי, זה שונה, זה ייחודי. כי זה לא רק פחות תקציב, זה מחרימים את התקציב שם. כשפניתי לשר התקשורת, הוא עלה והתחיל לתת גימטריות במליאה ואמר: לפ"ם, זה 150. אמרתי לו: כן, אתה מטהר – אדוני השר – את השרץ ב-150 טעמים. ידוע בגמרא שרבי מאיר היה יודע לטהר את השרץ בק"נ טעמים, ב-150 טעמים. שר התקשורת ולפ"ם באים והתשובה שלהם למעשה היא שעלו התעריפים. התשובה הזאת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד מעט נשמע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, עלו התעריפים של ערוץ 14 ולכן הם הפסיקו לפרסם שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה לעומת מה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קודם כל, לא הייתה לשר תשובה. התעריפים עלו כבר בחודש מרץ. היו עדכונים, כמו בכל מקום, עודכנו תעריפים בחודש מרץ. חודש מרץ, אפריל, מאי ויוני – המשיכו לפרסם כרגיל. מתי החליטו להחרים? מתי העזו במשרד התקשורת להחרים את ערוץ 14? בחודש יולי, מחודש יולי והלאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עוד היה ערוץ 20. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשעוד היה ערוץ 20. אנחנו מדברים על אותו גוף. אני חושב שזאת שערורייה. אנחנו לא יכולים לאפשר לדבר כזה לקרות, לא יכול להיות שכמות כל כך גדולה של צופים של מגזר כזה גדול שצופה בערוץ הזה, לא מקבל את המידע ממשרדי הממשלה. התירוץ הזה לא מתקבל על הדעת, הגם שהוא שקרי, כי העדכונים לא נעשו ואז הפסיקו. וגם אם יש בעיות, תגיעו לפתרון. לא יכול להיות שאזרחי ישראל לא מקבלים מידע, לא על הקורונה, לא על המאבק בפשיעה, או לא על כל דבר אחר שמשרדי הממשלה עושים בגלל שמישהו מחליט שכאן לא. אם זה היה ערוץ 12 שהיה מעלה את התעריפים, אף אחד לא היה מעז להפסיק את הפרסומים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנקודה ברורה. נירה שפק, בזום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שלום, אני קראתי את הדוח של הממ"מ, וגם את החומר שנשלח, ויש לי שלוש שאלות. ראשית, כל נושא ההיערכות לחירום בהיבט אוכלוסיות מיוחדות ובכלל בשגרה, הנושא עלה גם אצלי בוועדה למוכנות העורף, וחברת הכנסת שירלי פינטו, העידה שבנושא הקורונה, וגם בנושא ההסלמות – אין מענה לאנשים חרשים, העידו בנושא גם אנשים עיוורים. אני שואלת: איך מסומן ואיך רלוונטי, ומה נעשה בנושא? והאם משרדי הממשלה – מכיוון שאין תקציבים – הגדירו תקציבים מיוחדים שעומדים לחירום באופן כללי? והאם יש קישורים, אם אין בכל פרסום, לסרטונים או להסבר לאנשים עם צרכים מיוחדים? והדבר האחרון: ראיתי את הטבלה של הפרסומים. ואני שואלת על הנתח של המקומונים וההנגשה בדגש על הפריפריה ולשכבות מוחלשות. אבקש לקבל על אלה תשובות. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שלום אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון, אני חושב שהמספרים מדברים בעד עצמם, והקדימו לפני ואמרו שהחלוקה לפי מגזרים ייעודיים היא פחות ממחצית מחלקם באוכלוסייה במקרה הטוב. והדבר הזה, הוא לא יכול להיות כשמדובר על תקציב ממשלתי, של הסברה, בין אם זה קורונה ובין אם זה לא קורונה. בקורונה היה קצת טיפה תיקון תוך כדי, אבל גם זה עוד עדיין רחוק ממה שהציבור צריך כדי להיות מעודכן. ובכלל, גם בלי קשר למגפות, כל דבר שנכון שילדים ידעו אותו – אם למשל הנושא של פרסומי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני לא יודע אם זה קשור לכאן או לא קשור לכאן, זה גם בא לידי ביטוי. משקיעים הרבה מאוד במדיה מסוימת, במקרה בטלוויזיה או בדברים מהסוג הזה, ואז זה לא מגיע להרבה מאוד ילדים שצריכים לדעת את הדברים הללו. והדבר הזה לא יכול להיות, ואנחנו כבר כמה שנים מעירים על העניין הזה, ועדיין לא ראינו שינוי. בקורונה היה קצת שינוי, אבל ממש עדיין רחוק מהשינוי עצמו. גם מבקר המדינה המליץ שמטה ההסברה הלאומי ימפה ויאפיין קהלי יעד שונים בישראל, ויפעל לגיבוש תוכניות הסברה אפקטיביות בעבור כל אחד מהם. זאת נקודה נוספת שהיא לא רק הכסף או מספר ההשקעה, אלא גם סוג ההשקעה. בגלל שלפעמים אתה בא, ואני יודע שאחת התשובות תהיה, שברגע שזה לא מדיה טלוויזיונית, אז זה פחות יקר, אז ממילא פחות הוצאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז בוא נבדוק בנפח, בכמות הפרסום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדיוק. לכן אני אומר, זה לא בנפח של כמה היה בטלוויזיה או לא, אלא מה נתת כחלופה לזה. אם אני למשל לוקח דוגמה מהדוח של ממ"מ: בשלטי חוצות במגזר הכללי ההשקעה היא 5.3%, בציבור הערבי 1.95% ובציבור החרדי 1.5%. זאת אומרת שדווקא פה, אם אתה יודע שטלוויזיה היא פחות פרקטית לעניין הזה, אז תשקיע בשלטי חוצות פי חמש או פי שש ממקום אחר, כי ככה אתה מגיע יותר לאוכלוסייה. אותו הדבר בכל חלוקה והסתכלות. בעיתונות אתה רואה את זה שיש יותר עלייה. מה שאני אומר זה לא רק לגבי הכמות והנפח וכולי, צריך לבוא עם ניתוח ומאפיינים של הציבור. אגב, שאלת לגבי יידיש. אני יכול לספר לך, שכשאני הייתי ראש עיריית בני ברק, הייתה אז כוננות לטילים, אני לא זוכר כבר איזו מלחמה זו הייתה. ואלוף פיקוד העורף היה יאיר גולן, חבר הכנסת יאיר גולן. ובתקופה שלו, ביוזמה שלנו, משותפת איתנו, פיקוד העורף הוציא הנחיות לגבי איך נכנסים לחדר אטום וכולי, ההנחיות יצאו בדיסקים ביידיש לציבור החסידי שילדיו לומדים ביידיש. כי זה היה מכוון מאוד לילדים. אגב, גם זה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון בשפות, וכמו שאמרת, חלוקה של שפות של כל העולים, לאו דווקא העולים מרוסיה. בכל מקרה, מה שאני אומר - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הסתדרת עם יאיר גולן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, הם דיברו אז יידיש, אז הם הסתדרו. עכשיו תראה איך הם לא מסתדרים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כנראה שבתקופה ההיא כן. היה שיתוף פעולה מדהים עם עיריית בני ברק. לפחות אני יכול לדבר בשם עיריית בני ברק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של אז. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא אומר על היום שום דבר. בכל מקרה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נתקדם, אנחנו רוצים גם לשמוע אותם, לא את עצמנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגיד לי, למה מערבבים פה פוליטיקה בוועדה הזאת, אני לא מבין. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה לא, זה רק החלק האומנותי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לסיכום, חייב להיות שינוי דרסטי בהשקעה. שינוי גם בציבור הערבי וגם בציבור החרדי לפי חלקם באוכלוסייה, זה דבר ראשון. דבר שני, שתהיה תוכנית ממוקדת ומיפוי ממוקד – איך מגיעים לציבורים האלה באמצעים הנכונים שחייבת את תפיסת עולמם. זה חשוב מאוד כי זה ישנה את צורת ההשקעה בתוכו, היא תהיה הרבה יותר אפקטיבית ואני גם מצטרף, אני לא יודע מה זה ערוץ 14, אבל אני מצטרף למה שנאמר כאן, כי אני חושב שעוד אחרת יגידו שאתם עושים את זה בכוונה כדי שהציבור שלנו לא ידע את ההנחיות ויתמעטו ימנים במדינה הזאת. כדי שזה לא יגיע לזה, זה באמת חייב להיות, בגלל שהחומר שלפ"ם מוציא לקהל – זה לא של אבא של אף אחד, זה דבר שצריך להיות או הצלת חיים או אינפורמציה לאיכות החיים ולחיים עצמם. לכן זה חייב להגיע לכולם, על פי חלקם באוכלוסייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולדימיר, אין לכם רוב – תישאר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ינון, אתה רוצה להוסיף משהו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. עברתי על הדוח של הממ"מ, באמת עבודה טובה. וג'ידא, ישר כוח על שהזמנת את העבודה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הממ"מ, כרגיל, עושים עבודה טובה ומיוחדת. הם תמיד מציפים את מה שאנחנו חושבים. ומה שאנחנו אומרים עליו "אולי", הם עושים שזה יהיה "בטוח". ואנחנו רואים את זה. ראינו את זה בחברה הערבית, במגזר החרדי, וגם בעולים. אתה רואה את הכמויות, את השקלים שמשקיעים שם וסך האחוזים – 10%, 11%, שנה אחת שבאמת קפצו וכמעט זה מצב של התאבדות על התקציב, זה היה 15%. פשוט הזוי. כשאם תקבץ את כל האוכלוסייה היא מגיעה ליותר. וגם כשאומרים: אם תצא ותבדוק כמה הם משקיעים בעיתונות ובמדיה הכללית, הרי הסכומים שם אסטרונומים. היה צריך לפחות בחלק מזה לשים במדיה – אם אני מדבר על החברה חרדית, ששם אני בטוח שהמחירים בה יותר זולים, ובעיתונות שהמחירים בה יותר זולים. היה צריך לתת שם יותר, יותר הסברה. אנחנו נמצאים פה ומעבירים כל מיני צווים של בריאות, של הגנת הסביבה – אתה לא תראה שמשקיעים באמת את הכסף במקומות האלה, בסופו של דבר, במגזרים האלה. וכשאמר אופיר על ערוץ 14, אגב, זה ערוץ שדנה וייס לא משדרת שם, רק שתדע, זה אחד מהערוצים האלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי זאת דנה וייס? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני סומך עליך, אלה ערוצים שאתה בקי בהם, עזוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שאל מה זה ערוץ 14. אמרתי לו: דנה וייס לא משדרת שם. אם תשמע משהו, היא גם בערוץ 11 לא משדרת. אבל בעיקרון, ב-12, שם תראה את רוב התקציבים נמצאים. אני כן הייתי רוצה שלפ"ם יגידו לנו באחוזים כמה הם משדרים ב-12, 11, 14 – אז זה היה ב-20, אפשר להשלים את זה, וגם ברדיו. הייתי מבקש לדעת כמה הם ברשתות החרדיות נמצאים, כמה ברשתות הערביות. ואגב, גם לפי מקומי ובפריפריה. אני חושב שיש אנשים שעדיין לא שומעים את הכללי, הם שומעים את הרדיו האזורי, ואיך אני יודע את זה? כשאנחנו מתראיינים במקומות האלה, אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים מאוד מהראיונות שלנו. אנחנו מקבלים גם שליליים. אבל כשאנחנו מאותו ציבור שבעצם שומע אותנו. לכן אני אומר: זה צריך להיות לא במקום אחד. התקציב לא שלהם והם לא יכולים להחליט עליו - - - צריכה להיות חלוקה מסודרת ששם אנחנו רוצים לשמוע ולהבין איך היא נמצאת. חלוקה אמיתית ונכונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. לשכת הפרסום הממשלתית, בועז המנכ"ל, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הוא לא בא לפה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> שלום רב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ראשית מה שלומך? שנית, אני חושב שלא כל יום בכנסת מקיימים דיון על לשכת הפרסום הממשלתית, לכן היה ראוי לראות אותך כאן פיזית, למרות כל המגבלות, כדי שנוכל באמת באופן בלתי אמצעי, לשאול את השאלות. אבל אני מקווה שיש לך תשובות, אז בבקשה. << דובר_המשך >> בועז סטמבלר: << דובר_המשך >> יש לי תשובות, לא בטוח שתאהבו אותם. אתחיל: לגבי הנתונים, כבוד היושב-ראש, אתה אמרת שלא קיבלת את הנתונים באופן הראוי. לצערי, זה האופן שאנחנו נותנים את הנתונים. אנחנו לא יכולים לחשוף מחירים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, סליחה בועז, אני לא מוכן לזה. לא ביקשתי לחשוף מחירים. ביקשתי השוואה – אגב, הממ"מ עשו את העבודה במקומכם. למה הממ"מ מסוגלים להביא את המספרים האלה, ואתם כגוף שאמון על התקציבים האלה, וגוף שמחויב לדווח, לא מסוגלים לעשות את העבודה הזאת? קיבלתי ממך עשרה אקסלים שהייתי צריך לשבת איתם ביחד ולנסות להשוות - - - << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה בועז; ושם לא ראיתי את ההשוואה למגזרים השונים. שלחת לי רק את מה שקשור לדוברי הרוסית וזה לא מה שביקשתי, ועל זה אני מתרעם. ולמה הממ"מ מסוגלים לעשות דוח כזה, שמפלח לפי אוכלוסיות, ואתם כגוף שאמון על התקציב הציבורי, לא מסוגלים לעשות את זה? למה אנחנו צריכים לחפש את זה? אני לא מצליח להבין את זה. << דובר_המשך >> בועז סטמבלר: << דובר_המשך >> שלחנו בדיוק מה שביקשת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> בועז סטמבלר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אתם ביקשתם לפרט כל קמפיין וקמפיין, לכן הייתה רשימה ענקית של קמפיינים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז, מתישהו תבוא אלי לפגישה, אראה לך מה ביקשתי ומה שלחת. << דובר_המשך >> בועז סטמבלר: << דובר_המשך >> אני אשמח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עזוב, בוא נתמקד בשאלות שלפיננו. << דובר_המשך >> בועז סטמבלר: << דובר_המשך >> אוקיי. דבר שני, אתחיל עם המגזר החרדי. חבל שהרב גפני לא מדייק, אולי מחוסר ידיעה בדברים שהוא אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, הוא מדבר אליך. הוא אמר שאתה לא מדייק. תכף תשמע למה אתה לא מדייק. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מדייק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ככה הוא אמר, תכף תשמע למה אתה לא מדייק. כדאי שתקשיב לו ותדע למה אתה לא מדייק. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> כי הרב גפני אמר שלא פרסמנו אצל החרדים. אנחנו פרסמנו בכל פלטפורמה שבה החרדים צורכים את המדיה. אם זה הודעות IVR בטלפונים הכשרים; ואם זה בתחנות הרדיו; ואם זה פשקוולים ואם זה במכוניות כריזה. אני ביום שישי בצוהריים יצאתי לוודא בעיניים שלי בבני ברק שהמכונית נוסעת ונכנסת בשבילים וברחובות קטנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז, בועז - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי מה זה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, חבר הכנסת גפני - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי מה זה מידע דרך פשקווילים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מצפה - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> מה זה פשקווילים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשאלו פה שאלות - - - רגע, רגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פשקווילים זה מה שבדרך כלל זורקים על הרצפה. מה שבאיכות הסביבה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, בועז, אני מבקש - - - << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> סליחה, אתם מדברים בחוסר ידיעה ובחוסר הבנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כנראה שהוא לא יודע מה זה פשקווילים. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אני לא אתן לעשות אותנו אסקופה נדרסת, ואני אגיד את מה שיש לי להגיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז, אתה קודם כל תשמע את מה שלי יש להגיד. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> נכון, בהחלט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יופי, תודה רבה. אז אני מבקש שתתחיל לא בלחלק ציונים לחברי הכנסת, אלא מזה שאתה מציג את הנתונים של פעילות הלפ"ם לשנים 2020-2019, בחלוקה לשפות, מגזרים ואמצעי מדיה. זה מה שביקשנו. בבקשה. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אבל אתם באים אלי בטענות מסוימות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא באים, רוצים אינפורמציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שתענה לשאלות בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אף אחד לא הזכיר את השם שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תציג את הנתונים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא המנכ"ל? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> כן, אני המנהל. וכל האחריות היא עלי ואני שומע שם: מה פתאום אתם מחליטים לבד לחלק את המדיה. אנחנו לא מחלקים - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> למה אתה שוב חוזר למגננה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שתציג את הנתונים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> תציג את הנתונים, בקשה מאוד פשוטה. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> איזה נתונים? על איזה נתונים אתה מדברים? אתם דיברתם על שפות ועל מגזרים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> מה התקציב? מה הפילוח לפי מגזרים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה התקציב של לפ"ם? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> זהו, זה כל מה שביקשנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ספר לנו על לפ"ם, מה זה? מה התקציב? איך הוא מחולק? איך הוא מקבל החלטות? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> למה אתה מתגונן? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אוקיי, אז אתה רוצה שאני אספר לך אחרי שכבר הרגת אותנו. אז בוא אתחיל לספר לך: לפ"ם היא לשכת הפרסום הממשלתית. היא מפעל עסקי של הממשלה. היא לא מקבלת תקציב ממשרד האוצר אלא מתקציבי המשרדים שמבקשים קמפיינים של פרסום. היא עושה קמפיינים למשרדי הממשלה ולתאגידים סטטוטוריים ציבוריים. לפ"ם פועלת מכורח דמי הטיפול שהיא גובה מהלקוחות שלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולעניין הנתונים? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> כשאתה אומר נתונים, אני רוצה להבין למה אתה מתכוון בדיוק? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להבין, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרת: אתה ידעת על קיום הדיון הזה כבר בשבוע שעבר, רק עכשיו אתה רוצה לשאול אותי למה אתה מתכוון? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> לא, משלשום, שלשום זימנו אותי לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באמת? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אתה לא בודק מתי מזמנים אתכם לדיון. סדר היום של ועדת הכספים פורסם ביום רביעי שבוע שעבר. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אני צריך לבדוק? המכתב הגיע למזכירה שלי ביום ראשון בצוהריים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אנחנו התכוננו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע מה בועז? משלשום, רק עכשיו אתה שואל אותי למה אתה מתכוון? רק עכשיו אתה שואל? למה באת לדיון? אני רוצה לשאול: למה באת לדיון? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> להסביר על חלוקת המדיה. כי אני ידעתי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תסביר על חלוקת המדיה. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אני מנסה להסביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אתה מנסה בינתיים לתת ציונים לחברי הכנסת. << דובר_המשך >> בועז סטמבלר: << דובר_המשך >> לא, אז אני חוזר בי, אני לא נותן ציונים, אוקיי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> בועז סטמבלר: << דובר_המשך >> דיברתם עכשיו על ערוץ 14. הדברים שאמרו חברי הכנסת אופיר כץ ושלמה קרעי, אינם מדויקים. ואני מבקש להשיב להם. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אז תדייק, בבקשה. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אתם מאשימים אותנו בדבר שהוא לא נכון. ערוץ 14 מסרב, שוב אני אומר: מסרב לקבל את הפרסומות של לפ"ם בגלל שאנחנו מסרבים להעלאת מחירים חד-צדדית. אנחנו בימים אלה מקיימים איתם משא ומתן. היינו בפגישה איתם שבוע שעבר וביום ראשון האחרון ומחר יש לנו עוד פגישה, מתוך כוונה לסדר וסיים את המחלוקת. ערוץ 20, טרם הממשלה הנוכחית – ואין שום קשר לממשלה, ואין שום הנחתה, ואין שום בקשה ושום דבר אחר – העלה מחירים באופן חד-צדדי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם הערוץ היחידי שהעלה מחירים? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> כן. חד-צדדי באמצע השנה – כן. ללא משא ומתן וללא עדכון – אין דבר כזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך החוזה אצלכם? לשנה לכל ערוץ? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז אחרי שסגרתם איתם חוזה, באמצע שנה הם אמרו שהם מעלים את המחיר כשהם תחת חוזה? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> נכון. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לי קשה מאוד עם השיח הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, ג'ידא – לא. סליחה, אני מנסה בסבלנות להגיע לנתונים אדוני המנהל. אפשר לקבל נתונים על חלוקה למגזרים ושפות, לפי אמצעי מדיה לשנים 2020 ו-2021? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אתה רוצה את המספרים? אין לי את המספרים כאן. זה לא יעזור לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, הבנתי. תודה, בועז. אני מבקש מהממ"מ להציג את הנתונים. ואזמן אתכם לדיון הבא, אני רוצה לראות אותך פיזית, ואני רוצה לראות אותך מציג את הנתונים בצורה ברורה. אני מזכיר לך: התקציב שאתה מנהל, שהוא בעצם תקציב של משרדי ממשלה אחרים, זה תקציב של משלם המיסים. אנחנו כחברי כנסת לא צריכים לחפור בשוחות כדי לקבל תשובות לשאלות הפשוטות שאנחנו שואלים. זה לא הגיוני. כשאתה בא לדיון - - - << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> הנתונים מפורסמים וגלויים לכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הם מפורסמים אז תגיד אותם, למה אתה מסתתר אחריהם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה כרגע אמרת שאין לך נתונים. גם אם קיבלת את הזימון ביום ראשון – לא יכול להיות שרק עכשיו אתה שואל אותי מה הנתונים. יש רשויות אחרות שמתקשרות אלי ואומרים לי: תקשיב, אני לא מוכן, אני צריך עוד זמן בשביל להתכונן, ואני תמיד מתחשב ונותן זמן. אתה, אפילו לא פנית אלי ולא דיברת איתי, ולא עם הוועדה. זה זלזול, לא בי באופן באישי, זה זלזול בוועדה, זה זלזול בכנסת, וזה לא מקובל. ולכן אתה תשמע עכשיו את הנתונים שתציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, ואתה תבוא לדיון הבא עם מצגת מסודרת שתשלח לחברי כנסת יומיים לפני הדיון כדי שנוכל להתכונן ולראות ולפקח על מה שאתם עושים ואיך אתם עושים. ממ"מ, בבקשה. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> צוהריים טובים, שמי אסנת אלגום מזרחי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אציין רק שהנתונים שאני מציגה הם מתוך המסמך שהזכרתם קודם, מסמך שהכנתי עבור חברת הכנסת זועבי. הנתונים מתייחסים לשנים 2018 עד 2021, אני חייבת רק לציין ולכן היה לי חשוב לעלות לכאן פיזית ולהגיד שמבחינת שיתוף פעולה, היה לנו שיתוף פעולה עם הלפ"ם. זה לא מסמך ראשון שאני מכינה בנושא, זה מסמך שני. לפני כשנה וחצי הכנו מסמך נוסף בעניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שמח שלפחות יש מישהו שהם משתפים איתו פעולה. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> יש לנו שיתוף פעולה מול טליה לוינס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע, את הנתונים שלכם – מאיפה השגתם? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> מול הלפ"ם. מול טליה לוינס, מנהלת תחום המדיה בלפ"ם, שאני מניחה שהיא גם נמצאת איתנו בדיון בזום. חשוב לחדד את העניין שהנתונים הגיעו אלינו. הם מגיעים אלינו גם בצורה כזאת של טבלאות אקסל. אנחנו ביחד עם לפ"ם כמובן מבררים ובודקים את הנושא של העיבודים ושאנחנו אכן מבינים נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מפה אני מסיק שהם בעצמם לא מבקרים את עצמם. אם הם לא עושים לעצמם תמונה כללית של החלוקה, והכול שולחים באקסלים, זה אומר שהם בעצמם לא - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה אסטרטגי מאה אחוז. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ורק הממ"מ עושה את העיבודים ואת הניתוח. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> אם אנחנו נסתכל, נעשה זום-אין על שנת 2020 – הייתי מכינה לכם מצגת אבל זה לפעם הבאה, זה לתיאום שלנו מול הוועדה – אתם יכולים להסתכל ביחד איתי, בשנת 2020 אנחנו מדברים כרגע במיליוני שקלים: סך ההוצאה על פרסום של לשכת הפרסום הממשלתית עמדה על 208.5 מיליון שקלים. זה בעמוד שמונה, לוח שש: הוצאות פרסומי לפ"ם לפי מגזרים וסוגי מדיה. הפילוח שלנו כאן הוא גם בפילוח של סוגי מדיה, וגם בפילוח למגזרים. כולם רואים, שנת 2020, יש לנו כאן בסך הכול הוצאה על פרסום שעמדה על 208.5 מיליון שקלים. אנחנו יכולים גם לראות שיש פילוח לפי מדיה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אגב, 2020 זה עם הקורונה? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חשוב שתציגי גם את 2019. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> יש לנו גם את 2019 וגם את 2018. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה, אבל כשאת אומרת – כי 2019 זה הטיס האוטומטי. בקורונה הם קצת עלו כי היה לחץ בעניין הזה. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> נכון מאוד, חבר הכנסת אשר צודק בהחלט. היה לנו שינוי בשנת הקורונה ויש לכך גם התייחסות במסמך בהמשך, בפרק שמדבר ספציפית על תקופת משבר הקורונה. אציין גם שהמסמך הקודם שכתבתי בנושא התמקד בחברה החרדית ובחברת דוברי האמהרית. הוא נכתב בזמנו לבקשת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי וטלי פלוסקוב. כאן יש לנו התמקדות ספציפית בתקופת הקורונה בחברה הערבית, אבל כמובן שיש אזכור לחלוקה לכל המגזרים, ולכן אם נסתכל בהשוואה, בשנת 2019, ההוצאה הכוללת – לשאלתך, חבר הכנסת אשר – לא הייתה שונה, היא עמדה על 203.4 מיליון שקלים. בשנת 2020 – 208.5 מיליון שקלים. ובשנת 2021, יש לי נתונים חלקיים מינואר עד נובמבר, אבל גם שם אנחנו כבר רואים עלייה – 217 מיליון שקלים מאחר שבתקופת הקורונה היו בהחלט הוצאות נוספות על ההסברה לפי מגזרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למרות שעיקר הקורונה היה ב-2020. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> נכון, בתחילת 2020, פברואר 2020. ובאמת נכתב דוח מבקר המדינה על הנושא של הסברה למגזרים. חלק מהביקורת שעלתה בדוח הייתה על הנושא של עיתוי ההסברה. מבחינת הדוח, גם גורמים שונים, לא רק לפ"ם, לקח קצת זמן להבין שיש צורך בהסברה מותאמת, במיוחד לקבוצות אוכלוסייה מסוימות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> טוב, לפ"ם לא אחראי על העיתוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי שאחראי על העיתוי אלו המשרדים. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> בהחלט, משרדי הממשלה. כולל משרד הבריאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשיתם בדיקה אם העלייה הייתה - - - במשרד הבריאות? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> כן. יש גם בנספח של המסמך התייחסות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראיתי בדוח שהמשרד לבריאות נתן שם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש בעיה בזה שהם מפעל עסקי. יעקב, אם הם חיים מעמלות, אז זה ברור שהם ישקיעו במקומות שיש בהם יותר עמלה מבחינת גובה הפרסום. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> רק אציין בלוח שש, ואם יהיו לכם שאלות, כמובן אשמח לענות – אם נסתכל לרגע בזום-אין רק על מגזרים, על החלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה האחוזים בסוגריים? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> האחוזים בסוגריים מתחת לכל אחד מסוגי המדיה, זה מה שיעור ההוצאה היחסי מתוך כלל ההוצאות. אם לדוגמה, טלוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על פי מגזר, הבנתי. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> גם על פי מגזר וגם על פי סוג מדיה. יש לנו בטבלה הבאה בלוח שבע, את סך ההוצאות של פרסומי לפ"ם על מגזרים – רק על המגזרים. וכאן יש לנו גם באחוזים. לצורך העניין, אם במגזר הערבי, בחברה הערבית, 15 מיליון שקלים הייתה ההוצאה, זה בעצם שיעור ההוצאה מתוך סך הכולל של הפרסום עמד על 7% מתוך הסך הכולל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כשחלקם באוכלוסייה? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> כשחלקם באוכלוסייה עומד על 21%. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שליש. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> עוד דבר שחשוב להדגיש, שזו גם תשובה שקיבלתי מלפ"ם, שכמובן הפרסום חייב להיות מותאם למאפייני האוכלוסיות. למשל, בחברה החרדית אין צריכת מדיה בטלוויזיה ולכן עיקר הפרסום יהיה יותר בעיתונות או בפשקווילים בשפות מסוימות – דיברנו על יידיש, שמעתי שהזכרתם קודם. כנ"ל לגבי החברה הערבית. לכל מגזר כמובן יש את הפלטפורמה שלו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> סליחה, איך את מגיעה לזה? לפשקווילים? מה זה? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> ממה שהבנתי מלפ"ם – אני מניחה שנוכל לשאול את לפ"ם ישירות – חוץ מעיתונות ספציפית ועלונים, עלוני שבת לדוגמה. יש גם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אתם לא יודעים מה זה פשקווילים? כולכם יודעים מה זה פשקווילים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני לא יודע. עם כל הכבוד, אני לא יודע. אנחנו מדברים על לשכת הפרסום הממשלתית, צריך להגיע לבן אדם ברחוב. איך אתה מגיע אליו עם פשקווילים? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יודע, אתה תסביר לי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה רגע להכניס אותך קצת לחברה החרדית – תצא אבל אחרי זה מהר – המציאות היא שכשאני רואה פשקוויל שנזרק ברחוב, אין לו כתובת, אין לו אבא, אם יש לו אבא והוא חתום - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה טוען שזה לא אפקטיבי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה כלום. זה סתם. זה פשוט לעשות צחוק מהחברה הזו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, השאלה היא גם מי מדפיס את זה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כאן שאלת את השאלה הנכונה. לכן כשמשתמשים כל הזמן במילה פשקוויל – זה מעליב. למה זה מעליב? בגלל שאם אומרים: הוציאו פשקוויל שצריך ללכת להתחסן – מישהו יסתכל על זה בכלל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפשקוולים זה מתנגדי החיסונים לצורך העניין. בחברה החרדית, זה אותם אלה שזורקים את זה דקה לפני שבת, זורקים את זה ברחוב, ואין לך חתימות שם ושום דבר, זה שטויות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שהלפ"ם היה צריך להשתמש במילה פליירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או מנשרים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> או מנשרים כתובים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש דברים שחתומים עליהם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אולי לזה הם מתכוונים, אבל הם קוראים לזה פשקוויל. הם אוהבים תמיד לדבר איתנו בשפה כזאת של - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי זאת שפת היידיש שהם התכוונו. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> שוב, בעניין הזה אני לא מוסמכת לענות בשם לפ"ם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היות ואנחנו מקבלים תשובות מאוד ענייניות מלפ"ם, אז אין לנו ברירה אלא לנהל את הדיון - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> סליחה, התחלת להגיד לגבי החברה הערבית. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> לגבי התקציבים. רק לעניין הזה, דוגמה שלפ"ם נתנו לי – שוב, אפשר לשאול אותם ישירות – זה למשל חוץ מפרויקט מיוחד שהם מינו לחברה החרדית, הם נתנו דוגמה גם של שיחות טלפון, לטלפונים הכשרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא פשקוויל. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> נכון, זה לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה פשקוויל וירטואלי. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> או כרוז שעובר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> רגע, ספציפית לגבי הנתונים שהצגת. בלוח שבע, אני רוצה שנסתכל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, עוד לא סיימנו עם לוח שש, חכי. יש לי שאלות על לוח שש. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אוקיי, אחכה ללוח שבע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק כדי שאבין שאני מבין נכון: אני מסתכל על מגזר דוברי הרוסית, דיגיטל ואינטרנט, אני רואה פה 0.5 מיליון שקלים כמעט, מתוך 61 מיליון, נכון? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> 0.5 מיליון שקלים מתוך 3.6 מיליון, שזה הסך הכול שהוקדש עבור החברה הרוסית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל זה גם מתוך 61 מיליון שהושקעו בדיגיטל ואינטרנט לכלל המגזרים. << דובר_המשך >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר_המשך >> נכון. גם לפי חלוקת מדיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בחישוב גס זה אחוז? << דובר_המשך >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו אני מסתכל על הנתונים, ודוברי רוסית בישראל זה בסביבות 1.2 מיליון איש. זאת אומרת, אנחנו מדברים על 12%, 13% מהאוכלוסייה, שהטראפיק האינטרנטי של אתרים החדשותיים בשפה הרוסית הם בסביבות 10%. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה, הם לא דוברי עברית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האתר הוא ברוסית, והטראפיק האינטרנטי הוא 10%. אני מסכים איתך, חלקם צורכים מדיה גם בעברית וגם ברוסית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא יכול להיות אחוז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא יכול להיות שיש פה אחוז אחד בקושי. זה פחות מאחוז. אחוז אחד בקושי כשיש אוכלוסייה של 12% מכלל האוכלוסייה שחלקה הגדול צורך את המדיה בשפה הרוסית. הם אגב, אזרחי ישראל כמו כל שאר האזרחים. והטראפיק האינטרנטי, זה אומר שהביקוש לאתרים האלה, החדשותיים בשפה הרוסית הוא גבוה מאוד, כי הוא פחות או יותר בהלימה לחלק באוכלוסייה. לכן אני לא מצליח להבין מה הקריטריונים של ההחלטות של הפרסום. ואחד הדברים שאני רוצה להגיד, שיכול להיות שבגלל שמדובר במפעל עסקי של הממשלה שפועל על בסיס עמלות, ובעצם משתמש בתקציבים – הרי תראו מה קורה: לוקחים תקציב פרסום של משרד ממשלתי כלשהו ואז מחליטים איפה הוא יפורסם ואיך. ולשכת הפרסום הממשלתית לוקחת על זה עמלה. אני מעריך שהעמלה היא באחוזים, וככל שהמחיר גבוה יותר, כנראה כך האחוז הוא גבוה יותר. יכול להיות שאני טועה, אבל אני מעריך שפחות או יותר זה הכיוון. ולכן מופעל פה שיקול כלכלי כנראה, ושוכחים שבסופו של דבר המערכת הזאת נוסדה רק בשביל דבר אחד: ליידע את ציבור אזרחי ישראל על הפרסומים הממשלתיים – אם זה קורונה ואם זה לא קורונה, כל משרד מחליט מה הוא מפרסם. לכן יש פה שאלה מאוד קשה, ואני מקווה שלפ"ם עדיין נמצאים בדיון ועדיין מקשיבים לנו ולא נעלבו. אני מבקש לדיון הבא כשהם יבואו, אני רוצה לשמוע: מה הם בדיוק הקריטריונים שעומדים בבסיס ההחלטות של פרסומים לפי שפות ולפי אמצעי מדיה. זה קריטי כדי להבין איך אתם פועלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים לחלוטין. מה שאתה אומר עכשיו, זה עוד יותר חשוב מהנתונים עצמם. הנתונים – בסדר, צריך את הנתונים ולא קיבלנו אותם, לא יודע מה הטענות על זה שאנחנו מבקשים את זה. אבל, הקריטריונים הם יותר קריטיים. נתחיל להבחין איך קובעים. למה נותנים לחברה הזאת ככה, ולחברה הזאת ככה, ולמה נותנים וכולי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> וגם בתוך החברה, למה נותנים לפשקווילים האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מסתכל על הסך הכול, דוברי רוסית: 3.6 מיליון שקלים מתוך 208 מיליון שקלים. זה קצת יותר מאחוז. אתה יודע מה? נגיד והם החליטו שבמקום להשקיע באתרי אינטרנט, צריך להשקיע בטלוויזיה, לא יודע איפה, לא משנה. אבל סך ההוצאה לא יכולה להיות כשמדובר באוכלוסייה של יותר מ-10% או 12% – משקיעים פחות מאחוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - אמהרית, זה בכלל שערורייה מה שהולך שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, צריך לראות. צריך לבדוק כמה דוברי אמהרית יש, מה המשמעויות של זה, והאם התקציב פה הולם את הצורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמהרית – ותקן אותי אם אני טועה – בשונה מאשר בציבור הרוסי, בקרב דוברי אמהרית יש עדיין המון שקשה להם עם השפה העברית. יש להם ממש את הקודים שלהם, ואתה רואה שאפילו אתה לא יכול להגיע אליהם. לא במשרד הבריאות ולא ב - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תראה, יכול להיות שפה אני דווקא יכול להבין, כי אין עיתונות. השאלה אם אין עיתונות בכלל או שלא משקיעים בעיתונות. כתוב פה דיגיטל ואינטרנט, השאלה אם אין אתרים בשפה האמהרית או שפשוט לא משקיעים שם? אותו דבר לגבי שלטי חוצות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת תשובה שהם יכולים לתת לנו כי הם עשו את הבדיקות האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מניח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הם היו. כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתה עתירה בתקופת הקורונה לבג"ץ נגד הלפ"ם על זה. ויש גם כותרות שהיו שם: ההשקעה בהסברה על קורונה לערבים ולחרדים – רק חצי ביחס לחלקם באוכלוסייה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אפילו פחות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בועז יכול לבוא בטענות עלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם לפחות בחצי. אנחנו בפער של פי עשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדרך כלל אתם מסבירים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נמצאים באותה קטגוריה. אנחנו לא מבקשים. על כל פנים מה שהבנתי ממך, אנחנו לא מבקשים לקבל החלטה, אנחנו מבקשים לדעת: כמה כסף ניתן, כמה תקציבים ניתן לחברה כזאת או לדוברות שפות כאלה? ומה הם הקריטריונים שעל פיהם קובעים? זה הדבר האלמנטרי, אני לא יודע למה הוא בא אלי בטענות, מה אמרתי לא טוב? חוץ מזה שאני מתקומם כל כולי נגד המילה פשקווילים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את זה הבנו. אם יש משהו ברור מהדיון הזה זה זה. ג'ידא, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גפני אומר: אין חכם כבעל ניסיון. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ברשותכם אני רוצה להבין שני נתונים מהדוח. בעמוד עשר ו-11. הראשון: בלוח שש, שיעור הוצאות פרסומי לפ"ם לפי מגזרים מתוך סך הכול הוצאות על פרסום ב-2018. רק תשימו לב - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לא עמוד עשר, עמוד שמונה. לוח שש – הוצאות פרסום של לפ"ם לפי מגזרים וסוגי מדיה לשנת 2020. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> נכון. ואז יש עוד לוח. << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> בעמוד עשר, שנת 2021. נכון. אם את רוצה את השנה הכי עדכנית, אז זה מופיע בעמוד עשר בלוח שמונה. הנתונים הם חלקיים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני רוצה לשאול על שיעור הוצאות הפרסומים של הלפ"ם בחברה הערבית מסך כל ההוצאה הכוללת על פרסום. וגם בלוח שבע, אם תשימו לב שהוצאות הפרסום ב-2019 במגזר הכללי על עיתונות זה 16% לעומת דיגיטל 31%. למה החליטו שאצל הערבים עיתונות זה 46%? זה למרות שאני לא יודעת כמה אנשים באמת קוראים עיתונות מודפסת, לעומת דיגיטל שכולנו נמצאים בדיגיטל, גם הערבים, אני אפתיע אתכם, ואחוז ההוצאה הוא רק 26%. על פי איזה קריטריונים? << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >> חשוב לי רק לציין בדיוק בעניין הזה, שאני כנציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, קיבלתי מלפ"ם את הנתונים בדיוק לפי הפילוחים שביקשתי, גם לפי סוגי מדיה, וגם לפי מגזרים ושפות. אבל לא קיבלתי מהם את מה שעומד מאחורי הנתונים מבחינת הקריטריונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור, השאלה היא לא אליך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חוץ מהקריטריונים שדיבר על זה הרב גפני, והמספרים בסוף, צריך להיות פה בעצם מה הרציונל בכל דבר. זאת אומרת – איך אתה לכל אוכלוסייה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בעצם הקריטריונים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל הקריטריון הוא בסוף. אבל קודם כל – תלמד. תיקח את אנשי המקצוע, תלמד. הנה, היא אומרת למשל, אצלה בעיתונות, היא חושבת שיש הרבה פחות קריאה ובציבור החרדי זה יותר גבוה, והם באמת נתנו יותר בציבור החרדי. השאלה אם נתנו מספיק? צריכה להיות תוכנית, אולי לא עסקית, אבל תוכנית רציונלית איך אתה מגיע לאוכלוסיות האלה. ואז תתרגם אותה לכסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שעולה מהדיון הזה הוא ברור. ברור לחלוטין. ואני אומר את זה עוד מבלי שקיימנו את הדיון שאתה מתכוון לקיים, והוא שיש פה אפליה לרעה של דוברי שפות, של מגזרים שונים, שכנראה היה למישהו יותר נוח ללכת על המדיה הגדולה. כנראה. ואת המדיה הקטנה שהיא בעצם יכולה לעלות בחיי אדם, בזה לא נגעו, השאירו את זה מופלה לרעה. אני רואה את זה מכל הפרסומים: גם בקרב ערבים, גם בקרב חרדים, גם בקרב דוברי רוסית, צרפתית ואמהרית. כל הדברים האלה הוזנחו ואני לא מבין למה. למי היה עניין בזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אני פונה לבועז בזום. בועז, היו פה הרבה מאוד אמוציות בדיון, אבל אני חושב שאתה מבין למה. המידע שאנחנו מקבלים הוא מידע חלקי. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> לא, לא, רגע, סליחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז, תן לי שנייה לסיים משפט, אתן לך לדבר. המידע שאנחנו מקבלים הוא מידע חלקי, העבודה שנעשתה כאן על ידי הממ"מ – הייתי מצפה שתוצג על ידי לפ"ם. התחושה היא שאתם בעצמכם לא מבקרים את עצמכם, כי אחרת היינו מקבלים את המידע הזה בלחיצת כפתור. אבל אם זה לא המצב, אז אני קודם כל מבקש שזה כן יקרה לקראת הדיון הבא. אני רוצה למקד את השאלות לדיון הבא כדי שלא תהיינה לנו הפתעות. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> תן לי רק להתייחס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז, אתן לך לדבר. התחושה פה של כולם, והתחושה גם מתבטאת במספרים שאנחנו רואים אל מול עניינו שיש פה באמת העדפה, כנראה לא נכונה – אני לא רוצה להשתמש במילה אפליה – וללא הלימה לצרכים באוכלוסייה, וגם לא בטוח שלפי אמצעי המדיה הנכונים. ונתנו פה כמה דוגמאות, גם ג'ידא וגם חבר הכנסת גפני וגם אני, כשדיברנו שיש פה פער גדול בין כמות האוכלוסייה לבין כמות הכסף שמושקע באותה אוכלוסייה. אני רוצה להבין לקראת הדיון הבא, ארבעה דברים: ראשית, כמו שאמר חבר הכנסת אשר – מה הרציונל שעומד בפניכם לקבלת ההחלטה, קודם כל, איך לפרסם? ודבר שני: מה לפרסם? ודבר שלישי: באיזו שפה לפרסם? זאת אומרת, איך הכוונה היא באיזו מדיה? שתיים, התוכן, ושלוש זה הכסף שמושקע לצורך פרסום כזה או אחר באוכלוסייה כזו או אחרת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אלה הקריטריונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הדבר השני זה הקריטריונים. האם כל החלטה שאתם מקבלים היא החלטה אד-הוק, על פי קמפיין, או שיש איזושהי טבלת קריטריונים בסיסית שעליה אתם מסתמכים ועל פיה אתם פועלים? דבר שלישי, אלה אותם נתונים. נכון שיש פה נתונים של הממ"מ. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אלה נתונים שלנו, לא של הממ"מ. אנחנו העברנו להם את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז, אין שום בעיה. אבל מי שריכז אותם - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> וניתח אותם. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> לא, הם מרוכזים גם לפני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בועז, אתה לא קוטע אותי כשאני מדבר. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אם תתנו לי לעשות שיתוף מסך, אני אראה לכם אותם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, אתה לפני רגע אמרת שאין נתונים. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> יש לי את הנתונים, לא הבנתי שלזה היא מתכוונת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, בסדר. הדוח שנעשה על ידי הממ"מ, על בסיס הנתונים שלכם היה אמור להיות מוגש על ידכם ולא על ידי הממ"מ. תודה רבה לממ"מ שעשיתם את זה, אבל אתם הייתם צריכים לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא יסתכסכו. היא פרגנה ללפ"ם, שלא חלילה יעשו לה בעיות ולא יביאו לה יותר נתונים. אנחנו יודעים איך זה הולך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם יש לכם השגות על הדוח - - - << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> - - - אנחנו נותנים נתונים לכל מי שמבקש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם יש לכם השגות על הדוח הזה אז תגידו, אם לא, אז פשוט תציגו את הנתונים, כולל שנת 2021 שאני מבין שלממ"מ יש נתונים חלקיים כרגע, ואני חושב שלכם כבר יש נתונים מלאים לקראת הדיון הבא. דבר נוסף אני רוצה להגיד לך, וגם כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה נתקלתי בדבר הזה, הנושא של עמלות שלפ"ם לוקחת. לא כל כך ברור לי המבנה הזה בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממי היא לוקחת? מהמשרדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ממשרדי הממשלה. אני רוצה להבין מה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה נקרא עמלת קיום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להבין מה תקציב התפעול שלכם ואיך אתם בונים אותו, והאם אתם גוף עסקי, אז תציגו לי בבקשה דוח רווח והפסד לשנת 2019, לשנת 2020 ולשנת 2021. אלה הדברים שאני מבקש לקראת הדיון הבא. בדיון הבא, אני מבטיח לך, שאנחנו חברי הכנסת לא נדבר בהתחלה, ניתן לך להציג את הנתונים. אני מקווה מאוד שתעמוד בציפיות שלנו ונוכל באמת להתקדם. לא יכול להיות שיש פה תקציב ציבורי שמחולק ואף אחד לא באמת מבין איך זה נעשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נקווה שעד הדיון הבא ייפתר גם העניין מול ערוץ 14. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נשמח לראות אותך בראיון ב-14, כך נראה שזה נפתר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. ואני מבקש בדיון הבא, שאתה בועז והצוות שלך שיהיו נוכחים כאן פיזית כדי שנוכל להתקדם. הדיון ייקבע בשבועות הקרובים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:32. << סיום >>