פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 72 הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות 01/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 11 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (01 בפברואר 2022), שעה 10:45 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר מוזמנים: עו"ד ענת מססה קינן – המשרד לביטחון פנים יעקב מולכו – מנכ"ל בטר, גידול קנאביס ניר יופטרו – יו"ר עמותת מלאכים בירוק, עמותות מוזמנים באמצעים מקוונים: יובל לנדשפט – מנהל היק"ר, משרד הבריאות רננה מיסקין – לשכה משפטית, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכנית לאומית, משרד הבריאות עילם שניר – עו"ד, משרד המשפטים הדיל יונס – עורכת דין, משרד המשפטים מיכל נידם וקסמן – ראש אגף כלי סיוע לתעשייה, משרד הכלכלה נסטיה ליטביננקו – קידום יצוא קנאביס רפואי, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה לנה זייגר – מנהלת תחום הסכמי סחר בילטרליים, מנהל סחר, משרד הכלכלה חיים תגר – מנהל אגף בכיר ענפי שרות וסביבה חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר עדי ארקין – ייעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יהודית כרמי – מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורד ליפמן – עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ענת חן מיכאלי – ר' תחום קנאביס רפואי, המשרד לביטחון פנים מיכל מלכה – ר' תחום מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים ישראל שמרלינג – חקירות, המשרד לביטחון פנים טל פז מזרחי – קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים דנה זוננפלד – ר' מעבדת סמים, המשרד לביטחון פנים שבתי גרברציק – דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים מיכאל בן דהן – רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר ליאור פיסו - גרינפיס יעל שכטר-סיטמן – ראש תחום בריאות, התאחדות התעשיינים בלה גילר – מנהלת בית מרקחת, ארגון הרוקחות בישראל אלי דואר – ממשקי רפואה ומשפט - פורום רופאים מטפלים בקנאביס, ההסתדרות הרפואית בישראל עמוס קורצ׳ין – יו״ר המועצה המדעית עמדא, רופאים אריאל גרופר – יו״ר ועדה לענייני קנאביס מ.ת״א, לשכת עורכי הדין אסף פורת – חבר הנהלת עמותת הקנאביס הרפואי, עמותות אריאל דויטש – מתנדב, עמותות מידד גיסין – נשיא ארגון בעלי סטומה - האגודה למלחמה בסרטן, עמותות שרון אימברמן – מנהלת הפורום Cannabis kids-il, עמותות קלייר גרינברג – חברת ועד, אחראית פניות הציבור - עמותת קנאביס רפואי, עמותות דוד הנה – ראש מטה ארצי - עמותת ליגלייז, עמותות דנה בר-און – מנכ"ל עמותת הקנאביס הרפואי, עמותות אסנת מנדלוביץ – יו"ר עמותת מעלה, עמותות יפעת קריב – סמנכ"ל רגולציה תיקון עולם, חברות ומפעלים אליענה הורנצ'יק – שיווק - תיקון עולם, חברות ומפעלים יאיר לייפר – מנכ"ל טבע אדיר-קאנמדיק, חברות ומפעלים אלי לוי - עמותת מעל"ה איתי רוגל – סמנכ"ל פיתוח עסקי - בזלת פארמה, חברות ומפעלים מאיר אריאל – מנכ"ל בזלת פארמה, חברות ומפעלים הילה ארזה – מנהלה, חברות ומפעלים איזו הלר – מנהלת תחום פארמה , רוקחת ראשית - בזלת פארמה, חברות ומפעלים רן גורליק – מנכ"ל קרונוס ישראל, חברות ומפעלים רועי סלומון – סמנכ"ל תפעול - פארמה BOL, חברות ומפעלים תהילה אל חדד – עוזרת אישית למנכ"ל פארמה BOL, חברות ומפעלים אורן גלעדי – סמנכ"ל פיתוח פארמה BOL, חברות ומפעלים יעל תומר – סמנכ"לית רגולציה - מעבדות רפא, חברות ומפעלים אסף ישראל דברת – סמנכ"ל קאן פרמצבטיקה - בטר, חברות ומפעלים תום וגנר – מחבר הספר מלחמות הקנאביס ארנון הימן – מנכ"ל קאנוניק קנאביס רפואי סיגל גולן – מייסדת 101-420 אורן ליבוביץ – מגאזין קנאביס חץ-דוד עוזר – יו"ר מפלגת עלה ירוק אנג'ל סריבקיאן – מטופלת בקנאביס אביחי ויקטור סמילה – פעיל ציבור - נציגי המטופלים מלאכים בירוק ייעוץ משפטי: ענת מימון גל כהן מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: סיגל גורדון << נושא >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שלום לכולם, למי שהיה בדיון הקודם וגם מי שנמצא אתנו בדיון הנוכחי. אני פותחת את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, נתחיל היום את הפרק הנוסף שהוא הפרק של גידול וייצור הקנאביס. יש לא מעט שינויים שהכנסנו לתוך החקיקה. מה שנעשה, היועצת המשפטית של הוועדה, ענת מימון - שחזרה אלינו מסגר וקורונה, אנחנו שמחים שחזרת לבריאות איתנה - תוכל להציג בפנינו את הדברים, לקרוא את הנוסח וקצת להבהיר את הנוסח המשפטי בפני חברי הוועדה. לאחר מכן ניתן הזדמנות למפעלים ולחוות מגדלים, להגיב לאותו מתווה שהכנסנו. לבסוף נשמע את הגורמים המקצועיים במשרדים השונים. בבקשה, עו"ד ענת מימון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תודה. אנחנו מדברים על פרק גידול וייצור אבל הפרק הזה נסמך, כמו כל הפרקים האחרים, על הפרטים של הרישיונות. יש לנו בהתחלה פרק של רישוי, שכל עוסק בקנאביס יצטרך לקבל רישיון. כמובן שגם כל מי שמגדל וכל מי שמייצר כפוף לאותו פרק. הפרק שאנחנו עוסקים בו היום הוא פרק שבאמת מדבר יותר על ההוראות האופרטיביות של איך לגדל, מה מותר, מה אסור, איזה הגבלות יהיו. אני אקריא את הסעיפים, אנחנו כמובן נשמח לשמוע הערות גם לדברים וגם לדברים שאתם חושבים שצריכים להופיע ולא מופיעים בפרק הזה. נתחיל בסעיף 8, פרק ג'. תנאים נאותים 8. גידול קנאביס רפואי יעשה בתנאים נאותים, בבתי צמיחה או במבנים מתאימים בלבד ולא בשטח פתוח, תוך שמירה על תנאי היגיינה, בריאות ובטיחות ושמירת תקינות הציוד שמשמש לגידול. אנחנו בעצם מגדירים תנאים נאותים, תנאים שקבועים בנהלים של משרד הבריאות שמפורטים בתוספת, כרגע אין את זה בנוסח. התוספת כוללת כל מיני תקינה ותקנים שצריך לעמוד בהם כדי לגדל. יש נוהל לתנאי גידול נאותים, נוהל GMP, נוהל 130 לעניין תנאי הפצה נאותים, נוהל 126 בעניין האכסון ונוהל 43 לגבי הסימון של האריזות. אז התנאים הנאותים כוללים בעצם את כל הנהלים האלה. אני עוברת לסעיף 9 – היתר למבנה המשמש לגידול. היתר למבנה המשמש לגידול 9. רישיון לגידול קנאביס לצרכים רפואיים לפי חוק זה אינו כולל היתר הנדרש לפי חוק התכנון והבנייה, או לפי כל דין אחר למבנים המיועדים לגידול או בתי צמיחה, קיימים או מתוכננים. למעשה אנחנו אומרים פה, שככל שנדרש לאותו מבנה אישור לפי חוק התכנון והבנייה או לפי כל הוראה אחרת, כמובן שזה לא פותר מאותו אישור שנדרש על פי דינים אחרים. אני עוברת לסעיף 10. הדברה 10. (א) המגדל קנאביס למטרות רפואיות, יעשה שימוש באחת מההדברות המפורטות להלן, ובלבד שלא נאסרה על ידי משרד החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (1) הדברה ייעודית לצמח הקנאביס בלבד, לעניין זה "הדברה ייעודית" כמשמעותה בהוראות לפי חוק הגנת הצומח. (2) הדברה אורגנית הכוללת שימוש בחרקים מועילים וחומרים רכים בלבד. כלומר, ההדברה היחידה שמותר להשתמש, או הדברה ייעודית שהוגדרה לעניין הזה לצורך הדבר של צמח קנאביס, או הדברה אורגנית. גם במקרה הזה אנחנו מאפשרים לשר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה, לאסור הדברות ספציפיות, ככל שבמהלך השנים יגלו שיש עוד הדברה שיכולה לפגוע בצמח אז אפשר יהיה לאסור על השימוש בהדברה הזאת. (ב) על גידולי קנאביס רפואי יחולו הוראות סעיף 1 לתקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה), התשל"ז-1977. בהמשך, משרד החקלאות יסביר לנו בדיוק איזה הוראות זה מכיל ומה המשמעות של זה. תנאים להפצת קנאביס 11. (א) אצוות קנאביס למטרות רפואיות תותר להפצה בצורתו הטבעית למטרות רפואיות של הצמח או לאחר עיבודו, אם נתקיימו בה התנאים הבאים: (1) רמת שאריות חומרי ההדברה, המזיקים, העובשים, הפטריות והמתכות הכבדות תהיה לפי הוראות שיקבע השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת ובהתאם לתקינה בינלאומית, לרבות לגבי אופן ביצוע הבדיקה; (2) יבוצעו בדיקות מעבדה לתוצרת הקנאביס טרם אריזתו לשיווק, ובלבד שבדיקות מעבדה כאמור לתוצרת קנאביס שעבר עיבוד יעשו גם לפני עיבוד התוצרת; (3) המפעל בו מעובד הקנאביס פועל בתנאים נאותים. (ב) אצוות קנאביס שנמצא בבדיקות מעבדה כי אינה עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (א) – תושמד לפי הוראות סעיף 11א או תעבור הקרנה לפי הוראות סעיף 13. (ג) בדיקות מעבדה לפי סעיף זה יעשו אך ורק במעמדה מוכרת לפי הוראות סעיף 27ב1. אני אסביר. אנחנו מדברים פה, שאצוות הקנאביס, יהיה מותר להפיץ אותן, רק אם הן עומדות בתנאים של שאריות הדברה, עמידה בבדיקות מעבדה שייעשו ושהמפעל עומד בתנאים נאותים. ככל שזה עומד בתנאים האלה, זה מותר בהפצה. ככל שיש בעיה וזה לא עומד בתנאים האלה, או שהחומר יושמד או שיעבור להקרנה, נגיע לסעיפים האלה עוד מעט. בנוסף, אנחנו קובעים שבדיקות מעבדה ייעשו רק במעבדות מוכרות, הוספנו סעיף לגבי בדיקות מעבדה, עוד לא הגענו אליו אבל בעצם למעשה ההסדרה תהיה, שיהיו מעבדות שיוכרו לעניין הזה. הכוונה היא, שיהיו מספר מינימום של מעבדות שאפשר יהיה לפנות אליהן. כלומר, שלא ייווצר מצב שתהיה רק מעבדה אחת שעושה את הבדיקות האלה, אלא שיהיה מכלול של מעבדות שאפשר יהיה לפנות אליהן והן יוכלו לקבל הכרה לעניין הזה. השמדה של קנאביס 11א. המנהל, באישור ועדת הבריאות, יקבע הוראות לעניין דרכי ההשמדה של תוצרת קנאביס, שנמצא שאינה עומדת בתנאים האמורים בחוק זה, ובלבד שהליך ההשמדה יכול להיעשות על ידי בעל הרישיון. הכוונה, שלא יהיה מדובר בהליך מסובך, אלא שבעל הרישיון עצמו יוכל לבצע את ההשמדה כפי שהיא תיקבע על ידי המנהל. מהשטח שמענו שהליך ההשמדה זה הליך מאוד מורכב שמייצר גם הוצאות ועלויות ואנחנו רוצים לנסות לפשט את זה. עיבוד קנאביס 12. עיבוד צמח הקנאביס לשם ייצור מוצרים רפואיים אחרים שאינם מצורתו הטבעית, לרבות שמן, משחה ועוגיות, ייעשה אך ורק במפעל אשר קיבל לכך רישיון עוסק מתאים מאת המנהל, בהתאם להוראות שיקבע השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת. פה אנחנו מדברים על שלב העיבוד, שרוצים לקחת את הצמח ולהפוך אותו לתוצרת מסוג שמן, משחה, עוגיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל דבר, נוזל אידוי, דיברו על כדורים, המון תצורות שונות. הדבר הזה יעשה מה שנקרא בעצם מפעל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. גם לגבי זה יקבעו הוראות מיוחדות. שימוש בהליכים 13. בהליך ייצור ועיבוד של קנאביס לצרכים רפואיים, אשר יש בו שאושרו מחקרית שינוי מצורתו הטבעית של הצמח, ייעשה שימוש אך ורק בהליכים אשר בטיחותם או השפעתם על התוצרת ומוצריה נבדקה ואושרה, לרבות שימוש בקרינה מכל סוג שהיא או הליכי פסטור. אני רק אעיר שבעניין הזה היו גם הערות שנשמעו, שביקשו לאסור על הקרנות. זה משהו שהוועדה צריכה להידרש אליו, נצטרך לשמוע האם באמת לקבוע שאסור בכלל או רק הקרנה לפי הליכים שאושרו וצריך לקבוע גם מי הגורם שמאשר את אותם הליכים, שמותר יהיה לעשות בהליך הייצור והעיבוד של הצמח. הודעה על שינוי בהליך 14. בעל רישיון לגידול או ייצור קנאביס לצרכים רפואיים ידווח למנהל הגידול או הייצור על כל שינוי מהותי בהליך הגידול או הייצור של הקנאביס, לרבות במקרים בהם חלה חשיפת התוצרת לחומר זר; בעל הרישיון ימסור הודעה על שינוי כאמור לציבור, אם יורה על כך המנהל. פה זה סעיף שהמטרה היא למנוע שינויים שנעשים בגידול ובייצור. השינויים שיכולים להשפיע בהמשך גם על מי שצורך את החומר ולכן אנחנו מבקשים שאם יש שינוי כזה, בעל הרישיון יעדכן את המנהל. << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> מה זה מהותי? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הכוונה היא, שינוי שיכולה להיות לו השפעה אבל צריך לדון ולראות. ואז, ככל שגם נדרש, בעל הרישיון יצטרך להודיע על כך לציבור ולמי שמשתמש בתוצרת כדי שלא תהיה השפעה שיכולה להזיק לבריאות חלילה. דיווח על תופעות לוואי 15. התקבל בידי עוסק דיווח על תופעות לוואי או תופעות חריגות בעקבות שימוש בתכשיר קנאביס אותו הוא מגדל, מייצר או משווק, ידווח על כך למנהל לא יאוחר מ-24 שעות מהמועד בו קיבל את הדיווח וינקוט בהקדם האפשרי אמצעים למניעת השימוש בתכשיר, כפי שיורה המנהל. יש הוראות כאלה גם לגבי מזון, לגבי תרופות. ככל שיש דיווח על איזה שהיא תופעת לוואי, אנחנו לא קובעים פה הליכים של ריקול פה בתוך החוק, אבל אנחנו אומרים שהוא יהיה כפוף להוראות של המנהל, המנהל ינחה אותו איך צריך לפעול וזה צריך להיות בהקדם האפשרי, זה צריך להיות תוך 24 שעות. דיווח על הפסקת גידול 16. החליט מגדל או יצרן על הפסקת גידולו או ייצורו של תכשיר קנאביס אותו הוא גידל או ייצר, יודיע על כך למנהל לאלתר, ולכל הפחות בתוך 60 ימי עסקים טרם הפסקת גידול או ייצור התכשיר בפועל, ויפעל בהתאם להנחיות המנהל. גם פה, כדי שלא ייווצר מצב שיורידו מהמדפים מוצרים שאנשים השתמשו, ללא כל הודעה מוקדמת, אז אנחנו מבקשים 60 ימים לפני שהוא יפסיק את הגידול או את הייצור של אותו תכשיר. הוא צריך למסור על כך הודעה למנהל והמנהל ינחה אותו איך לפעול ואיך המידע הזה גם יעבור הלאה. זה לגבי הגידול והייצור, ההוראות הכלליות שחשבנו שהן מתאימות. כמובן שיכולות להיות הוראות נוספות רלוונטיות, אנחנו נשמח לשמוע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הסקירה ועל ההקראה. משהו ששלחו לי עכשיו בהודעה, היום מותרת המכירה רק באריזה של 10 גרם לייצר. << דובר_המשך >> ענת מימון: << דובר_המשך >> יש לנו את הפרק של אריזה וסימון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אה, זה אריזה וסימון, זה פרק אחר, בסדר, נדון בזה לאחר מכן. אנחנו נתחיל קודם כל עם המפעלים והחקלאים, המגדלים, כדי לשמוע את עמדתם. אני אקציב פה זמנים כדי שנוכל לעמוד ולתת לאנשים שנמצאים פה לדבר. מי שמעוניין מהנוכחים או בזום לעלות לדבר, נא לשלוח לשלומית, מנהלת הוועדה, הודעה, ואנחנו ניתן לכל אחד שתי דקות לדובר. הדוברת הראשונה, יפעת קריב, סמנ"כלית תיקון עולם, שנמצאת אתנו בזום, בבקשה. לאחר מכן, קובי מולכו, מנכ"ל בטר. יפעת, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> תודה רבה על הדיון המשמעותי. יושבת לידי היועצת המשפטית שלנו, עו"ד ליאת נובק, ברגע שנצלול לכל הנושאים המשפטיים, אז כמובן נעבור סעיף סעיף ונעיר את ההערות. חשוב לנו להגיד שני דברים. אחד, לא דיברנו עדיין על ההגדרות של החוק ולכן ההגדרות של החוק, אנחנו לא יודעים מה כתוב שם, בעצם, איך מתייחסים כרגע לקנאביס בהצעת חוק? כי בסעיף 22, בהצעת החוק המקורית, התייחסת לזה כאל תכשיר רפואי, על פי פקודת הרוקחים. אנחנו לא יודעים אם זה נשאר או לא נשאר. זה סעיף קריטי לנו. אנחנו רוצים לדעת אם הסעיף הזה נמצא או לא כי כל ההתייחסות של הגידול והייצור מאוד רלוונטי לסעיף הזה שנמצא בהצעת החוק המקורית. ובכלל, מה ההגדרה של הקנאביס, שלפי זה נוכל לדעת השלכות על גידול והשלכות על ייצור. אנחנו מתייחסים לזה כאל תכשיר רפואי לכל דבר ועניין ולפי זה נתייחס לנקודות. דבר נוסף שאני מבקשת לומר בפתיח, שאנחנו מבקשים שהכול יחול על הייבוא. בהמשך לדיון שהיה אתמול, אתמול נחשפנו למספרים בנוגע לייבוא, אם בחודש צורכים כ-4 טון במדינת ישראל, הייבוא עולה על 4 טון, כך שכל מה שמגיע בסופו של דבר למטופלים הוא רק מהייבוא. אז לפני שאנחנו משיטים עוד ועוד רגולציה על המגדל המקומי, אנחנו רוצים להשוות את תנאי הגידול בארץ לתנאי הייבוא ומבחינתנו, כל מקום שרשום מפעל או יצרן, נוסיף את המילה יבואן או ייבוא, כדי שהכול יהיה בהלימה. זאת הבקשה מבחינתנו לאורך כל הצעת החוק, כדי שחס וחלילה לא יהיו קשיים גדולים יותר על המגדל הישראלי. נשמח מאוד גם בשם התעשייה, כדי שנמצא את עמק השווה לשמור על התעשייה כחול לבן ועל המגדלים המקומיים, לתת איזשהו יתרון לחקלאי הישראלי, אני מבקשת דיון מצומצם בנושא הזה, זה קריטי לנו. אני רוצה להגיד, שהמאבק הגדול שלנו זה לשמור על תעשייה מקומית, חקלאות מקומית וגם בסופו של יום לייצא את זה. זאת המטרה הגדולה. כמובן שהמטופלים יקבלו את כל מה שהם רוצים ויהיה פה שוק חופשי אמיתי. אז נשמח לצלול לסעיפים, סעיף סעיף. לגבי הסעיף הראשון, נתחיל עם סעיף מס' 8. סעיף 8, הבקשה פה לאמץ את התקן האירופאי, GACP, לצורך הגדרת תנאי גידול נאותים ללא כפל רגולציה. בעצם, שלא יהיו תנאים לגידול בישראל כתנאים לגידול בחו"ל. יובל יכול לדייק את זה אבל התקן המוכר לנו כרגע זה GACP, אני מבקשת שזה יהיה התקן האחיד להגדרת תנאי גידול נאותים. סעיף 10 – לא ברור לנו למה משרד החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת? כלומר, איך בכלל נכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת? למה אנחנו צריכים עוד רגולציה של ועדת כלכלה שקשורה לחומרי הדברה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כי תקנות הגנת הצומח וחומרי הדברה זה בסמכותה של ועדת הכלכלה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אז בעצם מוסיפים לנו עוד רגולציה. מה שאנחנו מבקשים, רשימה אחידה של חומרי הדברה. מבחינתנו - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ה-GACP הוא לא תקן, הוא המלצה. אם רוצים עושים אותה. למשל, ב-GACP צריך לא להשתמש בחומרי הדברה רגילים או לדאוג להיגיינה אבל אם המגדל לא רוצה אז הוא כותב בהנחיות. ה-GACP הוא המלצה, הוא לא תקן. תקן לגידול קנאביס, יש את התקנים הבינלאומיים והם מונחלים היום במדינות העולם. דרך אגב, אני חייב להתייחס למה שאמרת קודם לגבי נושא הייבוא. הייבוא חייב להיות מיוצר בתקנים שהם מקבילים לפחות לתקינה הישראלית מחשש לשלום הציבור וכמות הבדיקות המושטת על החומר המיובא היא גדולה הרבה יותר, כיוון שעל המגדלים הישראלים אנחנו יודעים מה מותר ומה אסור בהדברת קנאביס בישראל אבל בעולם אנחנו לא יודעים, אנחנו חייבים לבדוק כמעט כל דבר בקנאביס. אפילו יש עליהם הרבה יותר, רק שאתמול בדיון אתמול לא הצלחנו לומר את זה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> יובל, מכיוון שאתמול לא הייתה ההזדמנות לדבר, נשמח לדיון המשך אתך לדייק את הדברים שקשורים לייבוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יפעת, בעניין הייבוא והייצוא, יש פרק שלם על זה ונדון בו בנפרד, ככל הנראה זה יהיה כנראה בשבוע הבא. אבל אני מבקשת כרגע לשים את הייבוא והייצוא בנפרד, זה פרק נפרד לחלוטין. כרגע אנחנו מדברים אך ורק על הגידול של הקנאביס כאן במדינת ישראל. << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >> טוב, אז בסעיף 8 נבקש לדייק מהו התקן, שהוא תקן אחיד, תקן אירופאי - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יפעת, אני רק אגיד, שהיום בתוספת כבר מוגדרים התקנים לפי השלבים. ולגבי גידול הצמחים, זה תקן GAP, זה מה שכתוב. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> בחו"ל זה נקרא GACP. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז צריך באמת לבדוק כי עכשיו שמענו שיובל אומר שזה לא תקן ה-GACP. צריך לבדוק את זה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אנחנו מכירים את זה כתקן שאנחנו גם מקבלים אותו וזה חלק מהתקנים שדורשים מאתנו בשביל לייצא חומר. כלומר, הבידוק חייב להיעשות ב-GACP. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לגבי ה-GACP אני אסביר לכם שוב, אם תרצו, אשלח לכם גם תוך כדי ישיבה מייל על זה, הוא המלצות, הוא לא תקינה. כוונתנו בסופו של דבר, שהמטופל בישראל יקבל את הטוב ביותר. מבחינת בריאות הציבור אנחנו שמים את המטופל לנגד עינינו בכל דבר שיש, גם בייבוא – אבל נניח את זה לדיון הבא – אבל גם בייצור מקומי. לכן אנחנו חושבים שרמת תקינה טובה ואיכותית, נכון, לא צריך להכביד היכן שלא צריך אבל בדיקות חייבות להיעשות, חייבים לבדוק שאריות חומרי הדברה, צריך לבדוק מתכות כבדות, רעננים, טוקסינים - - - << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> אנחנו בעד לעשות את הבדיקות. בהדברה אורגנית כתוב, הקולט חרקים, כל העניינים האלה עוד יכולים להשתנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, תיקון עולם, אתם כבר חרגתם מזמן מהזמן ויש לנו כאן עוד המון דוברים אז אני מבקשת לגעת ספציפית בנקודות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אז לסעיף 10, רק לבקש רשימה אחידה של חומרי הדברה, להעביר את הנושא, למה צריך לחזור לוועדת הכלכלה ולא פשוט - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משום שהמטרה היא כרגע לאשר רשימת חומרי הדברה אחת שמוכרת, שהיא בטוחה לחולים. במידה ומשרד החקלאות, כפי שקבוע בחוק להגנת הצומח, ירצה לערוך שינויים, יהיה על כך פיקוח ובקרה וזה לא ייעשה כאיזשהו מישהו שנכנס למשרד החקלאות שהחליט שהיום מותר להדביר עם משהו שעלול לסכן את החולים. לכן זה יעבור את הפיקוח, יעבור את הדיון הציבורי בוועדה, יעבור את האישור שלהם, החולים יבואו ויסבירו האם יש פה חומרים מסוכנים, הרופאים יסבירו האם יש חומרים מסוכנים, התעשייה תסביר האם זקוקה לחומר ההדברה הזה. << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >> אבל את רואה מה מגדלים באירופה ומה מגדלים בקנדה, למה לסרבל את ישראל? אם נצא לארבע מערכות בחירות, כמו שהיו, אז לא יתקיים דיון על חומרי הדברה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה, יפעת, רשימת חומרי ההדברה תפורסם. תהיה לכם רשימה של חומרי הדברה שאתם תוכלו להדביר את הצמחים. במידה וייערכו שינויים, כן יצטרכו לבוא לוועדה ולהסביר איזה חומר זה, לוודא שהוא לא רעיל משום שכפי שזה נהוג היום, וראיתי גם כתבות מלפני מספר ימים, שלמעשה כרגע מותרים לשימוש חומרים שהם רעילים ומסוכנים ואין על זה שום פיקוח ובקרה. זה חסם שלנו, אנחנו באים לקראת המטופלים. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> לקח בערך כשנה לעדכן את הרשימה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא ייקרה כרגע. אף אחד לא ייקח עכשיו שנה כדי לפרסם חומרי הדברה, הדבר הזה יפורסם לפני כן ובבקשה, עוד נקודה אחת כי אנחנו כבר ממש מעל לעשר דקות וקיבלתן כפול מהזמן. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> תני לי לעבור במהירות, אני רצה על זה. אותו הדבר לגבי הסעיף הבא, סעיף 11(א), גם פה, השר, באישור ועדת הבריאות. אם שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות, זה ייקח אותנו אחורה, לא יכול להיות להביא הוראה לשר, זה לוקח אותנו למקום שממש מסרבל אותנו. לגבי סעיף 12. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> כשאתם מציינים בסעיף 12, עידוד צמח הקנאביס לשם ייצור מוצרים רפואיים אחרים שאינם מצורתו הטבעית, מה הכוונה? הרי גם חומר הגלם, כשהוא גדל, הוא בצורתו הטבעית אבל ברגע שקוטפים אותו וקוטפים את התפרחות, זה כבר לא צורתו הטבעית ושם מתחיל תהליך עיבוד. אז תפרחות נכללות או לא נכללות בסעיף 12? זה לא ברור. לפי מה שאנחנו מצליחים להבין, בסעיף 12 לא נכללות תפרחות, זאת אומרת, רק שמן, משחה ועוגיות, על אף שכן נעשים תהליכי עיבוד גם בתפרחות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זו נקודה מאוד משמעותית. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> עוד משהו לעניין העוגיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התפרחות, למיטב הבנתנו או כפי שאנחנו ניסחנו, התפרחות לא כלולות במידה ומעבירים את זה למפעל ורוצים לייצר מזה שמנים או דברים כאלה, תידרש בדיקה כדי לוודא שאין שם חומרים מסוכנים. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> הבנתי. רציתי להסב את תשומת לבכם, שגם בתפרחות מתנהל תהליך עיבוד: ייבוש, עישון וניקיון ועדיין מתנהלת שיטה – לכן התהליך הזה, לא בטוח שהוא נכון, שהוא בסופו של דבר, כולל האריזה, תיעשה בחווה שלא מפוקחת כמו מפעל GMT. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> בעצם אם זו האמירה אז בוא נגיד אותה בצורה מסודרת. בעצם אתם אומרים, שאפשר להוסיף תפרחות מתוך החוות, ללא שום תהליך GMT. זה בעצם חוזר להיות מוצר חקלאי - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, זה עובר בדיקה לפני שזה יוצא מהחווה. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> נכון, אבל איזה בדיקה? סתם שתדעו, שזה עובר בדיקה של קיו, זה לא עובר בדיקה של האריזה. כלומר, זה בכלל תהליך ייצור אחר. בחווה, עדיין נעשה תהליך עיבוד לתפרחות כאשר תהליך העיבוד נעשה באריזה של 10 גרם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, יבוצעו בדיקות מעבדה לתוצרת קנאביס טרם אריזתו לשיווק. ובלבד שבדיקות המעבדה כאמור לתוצרת הקנאביס שעבר עיבוד יעשו גם לפני עיבוד התוצרת. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> כאילו לכאורה נראה, שלא נעשה עיבוד לתפרחות, וכן נעשה תהליך עיבוד לתפרחות. << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >> מה שאנחנו בעצם רוצים לתת דגש, שאם אתם אומרים שאפשר להוסיף תפרחות מהחוות, התעשייה מתנגדת לנושא הזה. לצורך זה, זה אומר שלא נדרשים חדרים נקיים בתוך המפעלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה, אנחנו נטפל בזה. יש עוד נקודות? << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> דבר נוסף שכן ציינתם, שכולם אולי ישמחו לוותר על זה, לייצר קנאביס לעוגיות. זה יסייע לילדים ולמטופלים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כתוב. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> נכון, רק הלכה למעשה זה בלתי אפשרי. כלומר, מפעל GMP אני לא יכולה להכניס חומר גלם שהוא food grade. אז יש לי פה בעיה, כולם היו שמחים רק נשמח להבין איך עושים את זה, לעניין העוגיות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> רק אוסיף שלעניין תופעות לוואי צריך להגיד, פעמים רבות, ב-24 שעות הראשונות אחרי צריכת הקנאביס יש תופעות לוואי, אם זה כאבי ראש, בחילות, חייבים להגיד תופעות לוואי חריגות או כמו תופעות לוואי שניתנות לכל תרופה שהיא. זה דברים שצריך לדייק אותם. אם ההגדרה כתכשיר רפואי, יש תופעות לוואי בהגדרה לתכשיר רפואי. אם מדובר בצמח, יש הגדרות שהם כמו מיני צמחים. כל נושא ההגדרה הוא קריטי כדי לייצר את הפרק של הגידול והייצור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור, תשלחו לנו הערות לנוסח ואנחנו נעבור עליהן. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> עוד הערה לעניין סעיף 16. אם אני מבינה נכון את רצון המחוקק, הוא אמור לשמור על רצף טיפולי. גם אם עניין רצף טיפולים צריך לקיים אותו לגבי כל חומר הגלם שמקבלים המטופלים, הן לגבי עניין הייבוא, אם נשמר הרצף הטיפולי או לא נשמר רצף טיפולי. האם זאת הייתה כוונת המחוקק בסעיף 16 או שלא הבנתי אותה נכון? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> בכל מקרה, נשמח שהייבוא ייכנס בכל מילה כי הייבוא הופך להיות השחקן המרכזי כרגע בתעשייה. אז כל מה שחל עלינו - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אמרתי כבר יפעת, זה לא כאן. תודה רבה. << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> תוספת אחת אחרונה. סעיף 14, אתם מציינים שבעל רישיון לגידול או ייצור קנאביס ידווח למנהל על כל שינוי מהותי בהליך הגידול או הייצור. ברור שזה מקרים של חשיפת חומר זר, כמובן שהוא מחויב פיקוח. אבל מה הכוונה על כל שינוי? כמובן גם בסעיף הזה ועד לרישיון לגידול, ייצור או אפשרות ייבוא תחת רישיון – על כל שינוי מהותי בהליך הגידול. מה הכוונה? כרגע, גם תהליכי הייצור וגם הגידול, חלקם סודות מסחריים של חלק מהחברות, מפעלי הגידול או תהליכי ייצור החומר, מה הכוונה במילים על כל שינוי מהותי? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה עלה גם פה בוועדה כשאלה. אמרנו שננסה להגדיר ולראות אם יש לנו דרך להגדיר מה זה שינוי מהותי, שלא על כל שינוי צריך יהיה לרוץ ולמסור הודעה. בסדר? << דובר >> ליאת נובק אליאב: << דובר >> כן, אחרת זה שוב מסרבל ולא מקל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לכם. אנחנו נעבור לדובר הבא, קובי מולכו, מנכ"ל בטר, שנמצא אתנו כאן. << אורח >> יעקב מולכו: << אורח >> שלום לכולם, ראש חודש טוב, אנחנו חברה שמגדלת קנאביס כבר מעל עשר שנים, שמונה שנים אנחנו מגדלים קנאביס אורגני. באופן כללי אני רוצה להביע עמדה, שחשוב לנו לקדם את החקיקה שכבר קוראת במשרד החקלאות ולקדם את העניין האורגני. לציבור המטופלים שלנו יש זכות לדעת שאנחנו מגדלים קנאביס אורגני. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר כי אין את התקן וזה לא משתלב עם התקן - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם לא יכולים לרשום על האריזה: ללא חומרי הדברה? << אורח >> יעקב מולכו: << אורח >> כן, אבל אנחנו עושים הרבה יותר מזה, אנחנו מאכילים באופן אורגני, אנחנו מגדלים באידיאולוגיה אורגנית שאומרת הרבה מאוד שיטות ממצע הגידול, אנחנו מגדלים את האדמה, מיקרואורגניזם באדמה, מעשירים את האדמה, אנחנו עושים כל מיני תוספות של קומפוסטיק, כמובן הכול בתוך התקן וכל מה שמותר, אבל יש לנו את הייחודיות שלנו ואת הדרך שלנו ואנחנו לא יכולים להעביר את זה הלאה, יותר מלהגיד שאנחנו לא משתמשים בחומרי הדברה כימיקליים. זה באופן פרסונלי לחברה שלנו. הסעיפים ששלחתם זה מאוד כללי ויש דברים שלא באמת הצלחנו להבין, אבל לא נרד לזה. למשל, בסעיף 11, משנים תקן, עוברים לתקן אירופאי, קנדי, יש איזשהו שינוי? כי לא באמת הצלחנו להבין. אני יכול להגיד, שמה שמוביל אותנו זה האיכות, חשובה לנו מאוד איכות הקנאביס. חלק מהאיכות זה הטריות. ככל שאני קוטף מהר ומעביר את זה למטופל, אני פחות פוגע באיכות. מהרגע שזה יוצא מהחווה שלי, זה עובר תקופה שיכולה להגיע גם לחודשיים, שאין שליטה על מה שקורה שם, בדיקות מעבדה, מפעלים, אין לי באמת שליטה על הטמפרטורות, על הלחות, אני לא באמת יודע מה קורה. זה אחד, מהמקום של המגדל. שנית, מהמקום של המטופל, האיכות נפגעת. האיכות נפגעת בגלל ריבוי בדיקות מעבדה, שלדעתנו אפשר לחסוך, אם זה ביציאה מהמפעל או בכניסה למפעל. זה משהו שמבחינתנו מאוד משמעותי. סעיף 14, מהו שינוי מהותי? זה מאוד כללי. אין לזה יותר מדי התייחסות. רמות הספים בישראל, מה שקשור לבדיקות מעבדה, לא קשור למה שקורה בעולם. אנחנו כמגדלים אורגניים גם מאוד מקפידים כי אנחנו מעשירים את המצע ומעשירים את המיקרוביולוגיה בגידול, אנחנו מקפידים ואם צריך כמובן אנחנו עושים את ההקרנות. אבל אם הסף ישתנה קצת, אני לא מדבר על דברים מקצועיים, אני לא מדען או חוקר אבל אני רואה תקנים אחרים בעולם, נוכל להוציא קנאביס אורגני בלי הקרנה. אם צריך התייחסות מקצועית ומדויקת, נוכל להעביר לוועדה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מנסים להבין, האם ההקרנה היא משהו שפוגם באיכות הקנאביס? נאמר לנו לכאן ונאמר לנו לכאן, לכן אנחנו מחפשים חוות דעת מקצועיות לעניין הזה כדי להבין, האם זה פוגע, האם עלולות להיות תופעות לוואי או האם זה מיטיב עם אותה תוצרת? << דובר_המשך >> יעקב מולכו: << דובר_המשך >> אחד, אנחנו לא באמת יודעים מה ההשפעה של ההקרנה על החומר. מבחינתנו, בתור מגדלים, אנחנו יודעים שזה מייבש קצת את החומר. ראינו גם בדיקות מעבדה שזה מעלה את רמת התאי צי ממש מעט. זה משפיע על איכות התפרחת ברמת השימוש הסופי, היא יותר יבשה, היא פחות טרייה. זה פוגע קצת באיכות הסופית. אנחנו יכולים לעשות את זה בלי הקרנה, אם ישנו קצת את הספים. עשינו מחקר פנימי, אנחנו נשמח לשתף אתכם בוועדה בעניין של פרחים לפני הקרנה ואחרי הקרנה, מה ההשפעה של לחות, השמן, טרפנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. << דובר_המשך >> יעקב מולכו: << דובר_המשך >> אם מדברים על הקרנות, בתהליך השמן, המיצוי מגיע לטמפרטורות מאוד גבוהות והרבה פעמים, לפי בדיקות המעבדה של התפרחות, לא צריך אפילו לעשות הקרנה כי תהליך השמן מנקה את כל הטוקסינים והדברים המסוכנים. אני לא בטוח לגבי מתכות כבדות אבל אם בדיקות המעבדה אומרות עם רמת סף נמוכה של מתכות כבדות וזה יכול להיכנס אפילו עם טוקסינים, תהליך השמן יכול להרוג את הטוקסינים. עשינו על זה איזשהו תהליך עם השמן שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה להעלות את ד"ר אורן גלעדי, סמנכ"ל פיתוח ב-BOL. אורן, אתה בזום? לא. בינתיים נעבור לרן גורליק, מנכ"ל קרונוס. << אורח >> רן גורליק: << אורח >> יש לי נקודה אחת שאני רוצה לחדד, כל נושא טיפול הקנאביס שייצא מהחוות למטופלים, זה עלול להיות בעיה מאוד גדולה. כמו שהוועדה עשתה סיור בחוות, ראיתם את רמת הניקיון ורמת הטיפול במוצרים, באריזה שלהם, לדעתנו היצרנים, הדבר הזה צריך להיות רק במפעלים של GMP, זאת הדרך היחידה לשמור על המוצר הכי קרוב למוצר רפואי. ברגע שזה ייצא מהחוות שאין ביכולתן לעמוד ברמה של GMP כרגע, זה יכול לייצר בעיה גדולה מאוד למטופלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מנסה להבין, אתה אומר להוציא את האריזה מהחוות או מהמפעלים? << אורח >> רן גורליק: << אורח >> לא. לחזור אחורה למה שהיה לפני כמה שנים, שהחוות מכרו את התפרחות ישר משער החווה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, אף אחד לא הציע את זה פה בתוך ההצעה, זה לא נמצא בהצעה. השאלה היא לעניין האריזה. אבל זה גם כן בשיווק ואריזה, זה גם פרק אחר. << דובר_המשך >> רן גורליק: << דובר_המשך >> אם ככה, בסדר, נגיע לסוגיה הזאת. אני רק רציתי להדגיש, שחייבים לשמור על כללי ה-GMP וההפרדה ביניהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש עוד הערה מלבד שמירה על תקן GMP? << דובר_המשך >> רן גורליק: << דובר_המשך >> לא. אנחנו כמובן נדאג לזה, זה כמובן נמצא בנוסח, אנחנו רק צריכים לנסח את זה ולהגדיר את זה בצורה יותר ברורה ולראות לאיזה תקן אנחנו משווים את זה. ד"ר אורן גלעדי, בבקשה. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, רציתי הערה קטנה לגבי טיוטת החוק. החוק מדבר על גידול של קנאביס רפואי אבל לא ראיתי התייחסות לכל נושא גידול ההמפ, שלא מיועד לשימושים רפואיים ולדעתי החוק צריך להחריג אותו מההתייחסות ולאפשר שימוש בהמפ למטרות אחרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בחקיקה הזאת אנחנו עוסקים אך ורק בקנאביס הרפואי, אנחנו לא נכניס כרגע תוצרים חקלאיים או תעשייתיים נוספים. החוק הזה יידון אך ורק בקנאביס הרפואי. האם יש הערות לעניין הגידול, נוסח החוק? << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> לא. לא מעבר למה שנאמר עד עכשיו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, ד"ר אורן גלעדי, סמנכ"ל פיתוח ב-BOL. אני רוצה להעלות את יאיר לייפר, מנכ"ל טבע אדיר קאנמדיק, מצופר בערבה. << אורח >> יאיר לייפר: << אורח >> אני לא מצופר בערבה, אני מטבע אדיר, ואני לא ביקשתי את רשות הדיבור, אבל הדיון מאוד מעניין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אתה לא צריך זכות דיבור? תודה רבה. אני רוצה להעלות את איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי, בזלת, בבקשה. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> תודה על זכות הדיבור. אני רוצה להגיד משהו אחד עקרוני, יפעת נגעה בזה אבל אני חייב להדגיש את זה. אני חייב לומר שאני פשוט לא מבין למה החוק הזה יורד לרזולוציה שהיא בדרך כלל ברמה של תקנות. ברגע שמחוקקים חוק שנכנס לרזולוציה שבמשמעות שלה, כל שינוי, בין אם זה מחומרי הדברה ועד לכל שינוי אחר שהוא ברגולציה, לא משנה מאיפה באה הדרישה, מהשטח או מהתעשייה או מהמגדלים, צריך ללכת לוועדות שונות בכנסת, זה מבחינתנו כאילו בא ואומר, לא יהיה שום שינוי, לא נוכל להעביר שום דבר. מחר בבוקר תהיה טכנולוגיה חדשה, היא צריכה לחכות לכך שתהיה ממשלה ושהממשלה תקבע דיון בוועדה כזאת או אחרת. אני לא מכיר דבר כזה שיורדים לרזולוציה כזאת שהיא לא ברמה של תקנות. איפה הסמכות של התקנות? באיזה משרד זה יושב? זאת כבר החלטה של המחוקק אבל תאשרו את הגמישות. הרי הירידה פה לרזולוציה, אני אומר לכם בכנות, היא ברמת הבלתי אפשרי. זאת הערה אחת. הערה שנייה, אתן סתם דוגמה, אתם כותבים בסעיף 10, בהתייחס לבדיקות מעבדה: בדיקות מעבדה ייעשו אך ורק במעבדה מוכרת. כל מפעל GMP מכשיר מעבדות בתוך השטח שלו שהושקעו בהם מיליונים של שקלים עם תהליכי ולידציה ושיטות בדיקה שאני פשוט לא מבין, האם הכוונה בעצם שמחר בבוקר אנחנו צריכים לסגור את המעבדות שלנו? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, לא, זאת לא הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זו לא הייתה הכוונה. הנה היועצת המשפטית תענה לך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הכוונה שיהיו מעבדות, מעבדות שיוכלו לבצע בדיקות לתוצרת קנאביס, מעבדות שיוכרו פעם אחת על ידי הרשות להסמכת מעבדות ככאלה. וכמובן שאם יש מפעל שיש לו מעבדה והמעבדה הזאת תהיה מוכרת ומאושרת, הוא יוכל לבצע את זה בתוך המפעל. זאת הכוונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מניחה שאולי אפשר אפילו להוסיף, שמי שכבר אושר עד היום כמעבדה, תהיה הוראת מעבר שלמעשה היא תאושר אוטומטית והיא תקבל את אותו התקן. מי שרוצה בנוסף לזה להיות מאושר - - - << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> אבל צריך שהבדיקות יהיו בלתי תלויות. זה לא הגיוני שהוא יבדוק את עצמו וידווח לעצמו על עצמו. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> אני מצטער, אתה כל כך לא מבין מה זה תהליך GMP שאני מעדיף שתיתן לי רגע את זכות הדיבור. אני מצטער, אבל יש גבול, חוסר הבנה בסיסי של מהם תהליכי GMP, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, מפעלי GMP קיימים עשרות רבות של שנים בהרבה תחומי עבודה, כל חברת תרופות גם כן יש לה מעבדות פנימיות בדיוק לצרכים שאותם מגדיר הרגולטור ובוא נעשה קצת סדר בדברים כי יש פה הרבה דברים שהם פשוט מחוסר הבנה בסיסית ובסופו של דבר הם יתקעו לנו את התהליכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איתי, נא לדבר בסבלנות ובפחות תוקפנות. בסופו של דבר מתקיים פה דיון, אנחנו מקשיבים לכולם. נמצאים פה המון אנשים שבסופו של דבר נמצאים בתוך התהליך הזה כבר שנים, ותאמין לי, כולם פה מדברים מדם לבם. אז אני מבקשת קצת יותר סבלנות והכלה. << דובר_המשך >> איתי רוגל: << דובר_המשך >> אין בעיה, בסדר. כשאתם מדברים על עיבוד הקנאביס, צריך להבין קצת יותר למה התכוונתי. זה נכון שמפעלים, בוודאי בצד של התעשייה, לא הכרנו את כל התעשייה המפוארת הזאת בסוף רק כדי לארוז תפרחת. זה נכון. מצד שני, אנחנו עושים את זה בתהליכים שהם שונים בחוות ואני כן רוצה להדגיש, אחד, אנחנו כתעשייה מתנגדים לאפשרות שהחוות יבצעו אריזה ושיווק מהחווה למטופל. לחזור אחורה להסדרה הישנה, בעינינו זה דבר שהוא פסול. אבל אני גם רוצה להדגיש כמה נקודות בתוך הדבר הזה. אחד, אם תלכו בכיוון הזה, המשמעות היא שאנחנו בעצם עובדים לא לפי הדירקטיבה האירופאית. אם הכוונה הייתה להשוות תקנים, המשמעות בכל מה שנוגע לחוות גידול, יש שלב שהוא נקרא פוסט הרווסט, השלב הזה באופן עקרוני נעשה בתנאי GMP. לא יכול להיות שלחווה יהיו תנאים נמוכים או נחותים מהדבר הזה שנקרא GMP. ה-GMP, אני אקח אותך אפילו לעולם של תכנון ובנייה. GMP זה תעשייה. רוב החוות במדינת ישראל יושבות במשבצת של חקלאות. אם אתם באים ואומרים, מחר בבוקר משבצות החקלאות ישונו לכך שהם גם יכולות להכיל תעשייה ויעמדו באותם תקנים שעומדים בהם מפעלי ה-GMP, זאת אמירה אחת. אבל אם לא, תיווצר כאן אפליה וכמובן שאנחנו לא מוכנים לקבל את האפליה בתוך האמירה הזאת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני לא הבנתי איך הבעיה הזאת נוצרת מהנוסח של הסעיפים, אם אתה יכול להפנות אותי, מאיפה נובע הקושי הזה לגבי החוות וה-GMP? מה בסעיפים שהקראתי יוצר את הקושי הזה? זה מה שאני שואלת. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> אני קורא את סעיף 12, שהחוות יכולות בסופו של דבר לייצר והשלב הבא לארוז. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הם יצטרכו לקבל רישיון לצורך זה. זו תהיה חווה שבצידה יש גם מקום לעיבוד התוצרת. זאת הכוונה ב-12. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> איפה כתוב שהחווה צריכה רישיון שהוא שונה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ייעשה אך רק במפעל שקיבל רישיון עיסוק מתאים. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> אני מבין. אבל שוב, אני חוזר רגע אחד לאמירה. ברמת השוואת התקנים לאירופה, זה תקן שונה לחלוטין. האירופאים מתייחסים לדבר הזה שנקרא פוסט הרווסט, גם ברמה הפיזית של איפה זה נמצא, במקום נפרד, תחת תקן אחר ויש לזה התייחסות מאוד מפורטת. אם אתם רוצים להשוות תקנים, צריך לקרוא את התקן האירופאי ולפעול על פיו. אני מצטער, זה לא תואם את הכיוון שנאמר פה. הייתה לי עוד אמירה אחת, זה נושא שעלה ואני מבקש שתקדישו לו תשומת לב, יכול להיות שכדאי לקבל התייחסות, כמובן של היק"ר אבל גם של המשרד לביטחון פנים. נושא ההשמדות, הדבר הנכון היה, ליצור מנגנון שבו יהיו מרכזי השמדה שהם לא בהכרח צריכים לשבת במתקן הקיים היום, בין אם זה חווה ובין אם זה מפעלים, מרכז השמדה שבאופן עקרוני יוכלו לעקוב ולעשות רישום מסודר של מה מושמד. בצורה כזאת לעשות סדר, זה יעשה סדר גם למשטרת ישראל. לדעתי, אני חושב שכדאי לשקול ולהרחיב ולבקש התייחסויות שונות לנושא הזה, אם רוצים לנהל את העסק הזה לאורך זמן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבזלת. אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליוגב שריג מחברת שיח. בוקר טוב, יוגב. << דובר >> יוגב שריג: << דובר >> בוקר טוב, תודה רבה. כמה הערות קטנות, אני לא אחזור על מה שאמרו אבל סעיף 10(ב), על תוויות אריזה, זה בעצם סותר את סעיף 10(א) – איך שאני מבין אותו – כבר עברנו את זה בתביעה ייצוגית. אין באמת תוויות אריזה של קנאביס בחומרי הדברה, זה עלות של מיליונים וחברות ההדברה לא עושות את זה, צריך לתת לזה פתרון. אם 10(א) עונה על זה, זה בסדר, אני מעריך שמשרד החקלאות ייתן על כך תשובה. לגבי השמדה – המטרה החשובה באמת זה הורדת הרגולציה. היום ההשמדה מדברת על שריפה, אנחנו, גם ברמה האישית וגם סביבתית, נגד שריפה, זה דבר שהוא פחות טוב לכולם. צריך ליצור מנגנון הרבה יותר פשוט, אם זה גריסה, אם זה הפיכה לקומפוסט או כל מנגנון אחר. מה שאיתי אמר לגבי מרכזי השמדה, אני חושב שצריך להפריד בין מרכזי השמדה של תפרחות ומוצר סופי ושל כל הגזם בחווה. אין ספק שאנחנו את כל הגזם בחווה לא יכולים להשמיד ולקחת את זה למקומות, זה דברים שצריכים להיות אונליין כל הזמן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה אתם בעצם מציעים כפתרון? << דובר >> יוגב שריג: << דובר >> הפתרון שאנחנו מציעים לעשות היום, לגרוס את זה לחלקיקים דקיקים מאוד, אנחנו גם מחממים את זה שמים את זה במכולת חימום כדי להוציא את כל הנוזלים. אחרי זה אפשר להוסיף על זה סיד או אקונומיקה או כל דבר אחר, מה שיחליטו, ואז להטמין את זה כמו כל גזם חקלאי אחר. או שאנחנו הופכים את זה לקומפוסט אצלנו אבל זה צריך להיות הליך פשוט, אין שם חומרים פעילים, אין שם דברים שצריכים להפחיד, בשונה מאצווה שלמה שהחליטו להשמיד אותה בגלל תוקף או בגלל דברים כאלה ואותם צריכים להשמיד בצורה יותר מסודרת ובקרה מלאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אולי באמת אפשרות לגריסה של אבקה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> צריך לראות. << דובר >> יוגב שריג: << דובר >> נקודה אחרונה, בסוף אנחנו רוצים, ככל שהרגולציה תרד, אנחנו נצליח להוריד את המחיר למטופל בצורה משמעותית. זה הרבה בתקנים, אני חושב שכאן יובל והיק"ר עושים את המאמץ להוריד את הרגולציה בצורה משמעותית אבל אחד הדברים שחייבים, המבדקים. היום אנחנו עוברים שבעה מבדקים בשנה, זה משהו שלמגדלים בתחילת הדרך זה בסדר, זה טוב, יצרו פה סטנדרט מאוד גבוה. אני חושב שאפשר להגדיר, שאחרי מספר שנים עם רישיון עיסוק ניתן ללכת למבדק שנתי או חצי שנתי. אבל בטח לא את כל התהליך הזה שלוקח הרבה זמן ובסופו של יום כסף וזה מתגלגל גם למטופל. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בהצעת החוק צמצמנו את זה לכדי שלוש בדיקות? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לבדיקות מעבדה, כן, עשינו שלושה שלבים. << דובר >> יוגב שריג: << דובר >> אני דיברתי על בדיקות בתוך המפעלים עצמם, לא בדיקות המעבדה, אלא בדיקות על התקנים שלנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה פעמים באים לבקר אתכם? << דובר_המשך >> יוגב שריג: << דובר_המשך >> היום על פי התקן זה שבעה מבדקים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה, בשנה? << דובר_המשך >> יוגב שריג: << דובר_המשך >> כן, שבעה מבדקים בשנה. חלקם זה מבדקים של החברה הבודקת וחלקם אמורים להיות מבדקים של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל יש את הרישיון שבפעם הראשונה מקבלים אותו לשנה, אחר כך לשלוש שנים, מי שעבר את שלוש השנים, באמת תהיה בדיקת אחת לשנה או בדיקת פתע אחת בשנה. מי שבעצם עבר את כל ההליך אז גם אפשר להוסיף את זה. הערות נוספות? << דובר_המשך >> יוגב שריג: << דובר_המשך >> לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, יוגב. אני רוצה לעבור לליאור פיסו, מגרינפיס. << דובר >> ליאור פיסו: << דובר >> בוקר טוב לכולם, תודה על הבמה. האמת היא, לא התכוונתי כל כך להתערב בדיון היום כי את רוב הדברים אמרו חבריי ואני לא אוהבת לחזור על הדברים. אני רוצה רק להבין, הפרק הזה למעשה עוסק, הכותרת שלו זה גידול וייצור. איכשהו במהלך הדיון, הדיון הפך לסוגית האריזה. אנחנו עוד לא קיבלנו את הפרק שעוסק - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא, זה לא מופיע עדיין, הפרק של אריזה הוא פרק נפרד ואנחנו נדון עליו בנפרד. << דובר_המשך >> ליאור פיסו: << דובר_המשך >> אוקי, ברשותך, אני לא רוצה לנושא האריזה, אני רק חייבת להעיר לכמה מההערות של חבריי כאן בנוגע לכן פוסט הרווסט, לא פוסט הרווסט. בכל מקום בעולם הזה, בכל מקום שהוא לא מדינת ישראל, אורזים בשקיות של 10 גרם או לתוצרת סופית, לא משנה, בפוסט הרווסט שנמצא בחוות גידול. עכשיו, אני לא אומרת שכל פוסט הרווסט במדינת ישראל ראוי לאריזה, אני לא חושבת שזה גורע מתקן GMP, אני רק חושבת שכאן בישראל הכניסו את סוגית התב"א, זכות האדמה, סוג האדמה וסוג הזכויות שניתן לעשות באדמה, הגידול יושב אצל כולם על אדמה חקלאית ועדיין אני חושבת שאפשר לסגת מנושא סוג הקרקע וכן לאפשר לפוסט הרווסט שעומד בתקינה של GMP על פי כל הרגולציות, לארוז גם למוצר סופי. כי אם זה עומד להידון בנפרד, אני לא רוצה להאריך - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא יידון בנפרד בפרק נוסף. << דובר_המשך >> ליאור פיסו: << דובר_המשך >> מצוין. אחרי כל מה שחבריי אמרו כאן, רצוי שיטיילו קצת ויראו מתקני פוסט שקמו ובנו היום במדינת ישראל שהם לא נחותים בשום דבר ממפעלי GMP שלהם, צריך לעשות את הבידול, כמובן כל מקרה לגופו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לדנה בר-און, נמצאת אתנו גם בזום. דנה, לא שומעים אותך. אם תוכלי לסדר את המיקרופון שלך. בזמן הזה נעבור לפרופ' קורצ'ין, שביקש גם זכות דיבור. << אורח >> עמוס קורצ׳ין: << אורח >> תודה רבה וברכות על הדיון הפורה שמתקיים פה. אני רוצה להגיד דבר אחד שמפריע, כולנו מעוניינים לשפר את הטיפול בחולים או באנשים שנזקקים לטיפול הזה ואחד הדברים שמפריעים מאוד, זה חוסר היכולת שלנו להמשיך את הטיפול שהתחלנו אותו, אם הוא מצליח. כי בן אדם מגיע לחידוש של טיפול והוא מקבל תכשיר אחר שיכול להיות עם אותו הרכב של PHC ו-CBD אבל מרכיבים אחרים - אז דיברנו מספיק פעמים שיש עוד 150 מרכיבים נוספים שיהיו שונים - ולכן התגובה של האדם תהיה שונה. לכן יש חשיבות גדולה לדאוג לרציפות הטיפול. יש חשיבות גדולה לזה שאנחנו נדע מה הטיפול הזה מכיל חוץ מאשר שני המרכיבים העיקריים האלה. היות ובכל המעבדות המצוינות האלה שדובר עליהן קודם, יש אנליזה הרבה יותר מפורטת, לא לגבי כל 150 אבל לגבי כמה עשרות מרכיבים, הדבר הזה מן הראוי שיהיה כלול בדף ההסבר, לא על המעטפה, כדי שיהיה אפשר לעקוב ואדם והמטפל בו יידע מה אנחנו נותנים לחולים. עוד הערה אחת לגבי הדיון הקודם על ההתמכרויות. מכל ההתמכרויות שדובר עליהן, זה מגוון מאוד גדול, ההתמכרויות לקנאביס הן מועטות ביותר. כל המספרים שניתנו, מתוכם הקנאביס זה חלק זעיר מאוד. לכן לא צריך ללכת מעבר לזה, בניגוד לאופיואידים, ששם חלק גדול מההתמכרויות נגרמות על ידי טיפול רפואי בקנאביס גם אם יש התמכרות. אני לא מכיר בן אדם שהתמכר לקנאביס בעקבות טיפול רפואי ולכן צריך לשים את הדברים האלה בהקשר הנכון. אם יש הימורים לכל מיני דברים, ההימורים השכיחים ביותר בארץ, אלה שהממשלה תומכת בהם, אלה ההימורים והתמכרויות להימורים מפעל הפיס וכו', אלה ההתמכרויות החשובות שבהן אנחנו לא מטפלים. קנאביס נמצא לגמרי בשטח אחר ולא צריך להתייחס אליו כהתמכרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, פרופ' קורצ'ין. אם אפשר להעלות חזרה את דנה בר-און, בבקשה. זה עדיין לא עובד. נשמע את דקל דוד עוזר. << אורח >> חץ-דוד עוזר: << אורח >> הסיפור שאני רוצה להעלות אותו הוא בנוגע לאפשרות שהמטופלים יגדלו בעצמם. זה לא סיפור פשוט כל כך כמו שאנשים חושבים כי צריך לאפשר למטופלים להתקשר עם החברות שמספקות את שתילי האם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דקל, אנחנו לא שומעים אותך, אתה מקוטע והתמונה הוקפאה. << דובר_המשך >> חץ-דוד עוזר: << דובר_המשך >> צריך לבנות איזשהו רישיון מיוחד למטופלים. צריך להבין, הרי נותנים למטופלים, הם גם צריכים זנים ספציפיים וגם הם צריכים כמויות קטנות והמכסות שניתנות להם גורמות להם להשלים חומר בשוק השחור. החומר הזה הוא לא מתאים, הוא לא מהזנים וכדומה. כלומר, יש פה איזה שהיא בעיה מאוד רצינית. אם היו נותנים לחלק מהמטופלים, אני לא אומר שזה יפתור את הבעיה כי אף מטופל לא רוצה לגדל לעצמו קנאביס, זה לא דבר נעים, זה לא דבר שכל כך פשוט לגדל בבית כמו שחושבים, זה דבר מורכב. אבל מי שמוכן לעשות את זה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דקל, התמונה קפאה שוב, אתה באזור ללא קליטה. אנחנו נאלצים לקטוע כי אנחנו לא קולטים אותך ולא שומעים את מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> חץ-דוד עוזר: << דובר_המשך >> מה שאמרתי, יש את הסוגיה של המטופלים שרוצים לעזור לנו לעזור להם. איך זה רע? לא מדובר פה באנשים שיש להם אישור למכור בחוץ, הפוך, זה אנשים שיודעים בדיוק איך הם מגדלים, יש מישהו שמפקח עליהם, הם מקבלים את הזרעים שלהם מאנשים שהם מומחים בזה, נותנים להם את שתילי האם המקוריים, הם נקשרים בהסכמים, זה לא שהמטופל יכול לגדל לעצמו והוא משיג זרעים מאיפה שבא לו. אנחנו רוצים לעזור להם. אני מבקש שהסוגיה הזאת שחשבו שהיא ממש מחוץ לגדר, אני מדגיש, זה טוב ל-4%-5% מהמטופלים אבל זה 4%-5% מהמטופלים שעזרנו להם וזה כמה עשרות אלפי אנשים, אולי עשרות אלפים. אז אני ממש מבקש לבחון מחדש את הסוגיה הזאת. אם אני יכול להציע את הקונסטרוקציה החוקית שאני חושב שצריכה להיות, אי אפשר לקבל על זה החלטה עכשיו אבל אני חושב שזה מאוד חשוב וזה יכול לעזור למטופלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה לנסות עוד פעם אחת את דנה בר-און, בבקשה. זה לא עובד, אנחנו נאלצים לוותר, לא מצליחים לשמוע אותך. נעבור לויקטור סמילה, בבקשה, גם לרשותך שתי דקות. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> הדבר הכי חשוב בגידולים, לא דובר עליו, למה הפרח מוגבל? למה אתם מגבילים את ה-CBD? למה יש הגבלה על הפרח? למה רק עד 24-9? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא מוגבל אצלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא נמצא בהצעת החוק, אתה טועה. בפרק סימון ושיווק זה לא מוגבל בהצעה. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> אני אומר, הדבר הכי חשוב - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל זה לא בפרק הזה, זה בפרק אחר. << דובר_המשך >> אביחי ויקטור סמילה: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על גידול וייצור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, גידול וייצור. << דובר_המשך >> אביחי ויקטור סמילה: << דובר_המשך >> היא דיברה גם על הדברות, דיברנו על זה גם בפעם שעברה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה נמצא בפרק אחר. << דובר_המשך >> אביחי ויקטור סמילה: << דובר_המשך >> מישהו עשה מחקר על הדברה, מה קורה לנו בגוף כשאנחנו צורכים אותה? יש למעלה מ-50 חומרים כימיים. יש מחקר בדיקה על עשרה אנשים, מה קורה לחומר הזה בזמן עישון? הרי בפירות וירקות, על מנגו, זה שזה מותר, זה בסדר שמותר על מנגו ועל עגבנייה, אבל מה עם הריאות שלנו? מה עם הריאות שלנו? אנחנו מעשנים את זה ב-400 מעלות, במכשיר אידוי. מה קורה עם החומר הזה שאני שואף? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לגבי הדברה, צריך לשמוע את משרד החקלאות. משרד החקלאות קבע רק הדברה אורגנית או הדברה ייעודית. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> גם אורגנית וגם כימית, הוא אמר שזה טוב לעגבנייה, למלפפון, לענבים, אבל לפני שאת שמה את זה בקערה או בסלט לילדים שלך, את שוטפת את זה בברז. תסבירי לי איך אני שוטף פרח? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לכן אנחנו נבקש ונשמע את הגורמים המקצועיים, משרד החקלאות, להעביר לנו את רשימת חומרי ההדברה, אנחנו נקיים בהם דיון, נכניס אותם לתוספת. מעבר לכך, במידה והם ירצו לערוך שינויים, הם כמובן יצטרכו להביא את זה לדיון. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> ההקרנות והריסוסים הורסים את הפרח, ההקרנה משנה את הטעם של הפרח. לכן הם מצאו שיטה חדשה בחוות, הם מפרקים את הפרח עם קרח יבש, מוציאים לו – ואז הם מדביקים אותו בצורה מלאכותית אחרי הקרנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להעלות את משרד הכלכלה, אם אפשר את לנה, בבקשה. << אורח >> לנה זייגר: << אורח >> בוקר טוב, התבטאות מאוד קצרה כי אנחנו בכמה התבטאויות בנושא GMP והפוסט הרווסט, אני מבינה שזה לאו דווקא הפרק הזה, אלא צריך להסתכל בכללי על פרקים נוספים שיפורסמו בהמשך. רק הערה כללית, רצינו להגיד, מבחינתנו, משיקולי החסמים הקיימים והפוטנציאליים בעתיד לייצור ולסחר בינלאומי, רק רצינו להעיר שזה מאוד חשוב לתת תשומת לב להלימה לתקנים בינלאומיים ולבניית המערכת הזאת באופן כזה שהיא תתממשק עם איך שזה בנוי בחו"ל כדי שמבחינת היצרנים הישראליים לא יהיו חסמים כמו שאנחנו רואים אותם היום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם אתם מכירים תקן בינלאומי ל-GMP או שאנחנו יכולים להשוות אותו אליו? << דובר_המשך >> לנה זייגר: << דובר_המשך >> בוודאי אבל אני לא חושבת שאני המומחיות להתבטא בזה, אם תרצו, יובל יוכל להוסיף. יש EUGMP שזה התקן המרכזי והתקנים האחרים מותאמים אליו, גם EUGMP מופעל בישראל בתחומים של פרמה, אבל אני לא באמת מומחית לכך, אני מעדיפה שלא להיכנס לנושאים טכניים שהם לא במומחיות שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה להעלות את משרד החקלאות, חיים תגר, מנהל אגף בכיר ענפי שירות וסביבה חקלאית, בבקשה. << אורח >> חיים תגר: << אורח >> אני אתייחס לנושא חומרי ההדברה, שעלה פה מספר פעמים. צריך להבין ששימוש בחומרי הדברה במדינת ישראל חייב להיעשות תחת חוק הגנת הצומח. לקנאביס רפואי לא נרשם שום חומר הדברה למיטב ידיעתי ולכן הפתרון שניתן לתעשייה הזאת, זאת הייתה החרגה באופן יוצאת דופן של רשימת חומרים שנקבעו על ידי אנשי מקצוע. שלחתי את הרשימה המעודכנת ביותר בצ'אט של הקבוצה כרגע, אם תרצו, אעביר לכם את זה בצורה שתרצו. אלה החומרים שמחייבים את התעשייה להשתמש בהם. אם המגדל לא נדרש להשתמש כי אין לו פגעים, מחלות, הוא לא חייב להשתמש בכלל. אבל כיוון שלא ניתן לייצר ולגדל גידול חקלאי כמעט בכלל ללא שימוש בחומרי הדברה, היו חייבים פתרון וזה הפתרון שניתן להם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רוצה להבין, אתם קבעתם את זה במסגרת רשימה שהיא לא בתקנות של הגנת הצומח? למה לא מכוח החוק? << אורח >> חיים תגר: << אורח >> צריך להבין, כדי להשתמש בחומר הדברה, לכל חומר הדברה יש תווית שעוברת ועדות משותפות למשרד הבריאות ולמשרד החקלאות. במקרה של קנאביס, אף חברת כימיקלים לא הגישה בקשה מכיוון שתהליך הרישוי דורש בדיקות בטיחות ויעילות ותאריך ארוך ויקר. בגידול הקנאביס, עם כל הכבוד, כגידול חקלאי, הוא גידול קטן ומוגבל בהיקפו. זה לא שווה לעשות רישוי מיוחד לגידול הזה. אם לא מופיע על התווית השם קנאביס רפואי, כמו הדרים, עגבניות או פלפל או כרפס, לא משנה מה, אז לא ניתן להשתמש בתכשיר הזה בקנאביס. התעשייה הקימה בקשה כדי שיינתן לה פתרון לשימוש חוקי בתכשירי הדברה. התכשירים שנבחרו הם תכשירים מאוד ידידותיים שניתן לרסס אותם סמוך למועד הקטיף של הפריחה, יחסית, הם כאלה שמתפרקים מהר. עכשיו צריך לעשות הבחנה בין תכשירי הדברה לבין שאריות חומרי הדברה. שאריות חומרי הדברה היו אסורות טוטלית בקנאביס רפואי. לאחרונה, שוב קם לחץ של התעשייה, לא מאיזה בקשה שלנו, התבקשנו לאמץ מספר תקנים של שאריות חומרי הדברה מקנדה ויש רשימה של שאריות חומרי הדברה המותרת בגידול קנאביס. רוב הרשימה, כמעט כולה, אני חושב שמעל 90% או יותר מזה, הם אפס, זאת אומרת, אפס שאריות. ומספר מצומצם מאוד של תכשירי הדברה זה בריכוזים ממש ממש נמוכים, ריכוזים של סף גילוי של מכשירי הבקרה ומעבדות. כך שהנושא של סיכון בריאותי כתוצאה משימוש בחומרי הדברה וקנאביס מבחינתנו כמעט ולא קיים ולכן אני לא מבין את קול הצעקה שהשמיעו פה. לדעתי זה נובע מחוסר הבנה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל אנחנו שמחים שסוף כל סוף יצאה הרשימה, אני יודעת שזה לא היה אצלכם - - - << דובר_המשך >> חיים תגר: << דובר_המשך >> צריך להבין, הייתה רשימה קודמת שהייתה בשימוש ונדרש עדכון מעת לעת והעדכון הזה יצא לפני שנתיים, משהו כזה, אחרי הרשימה הקודמת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תוכל לשלוח בבקשה לוועדה את הרשימה הזאת? << דובר_המשך >> חיים תגר: << דובר_המשך >> הוספתי את זה כלינק לצ'אט. אני אשלח לכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם תוכל לשלוח לנו למייל של הוועדה על מנת שנוכל לעבור על זה. אנחנו קיבלנו פניות ממגזין קנאביס לעניין חומר מווסת צמיחה בשם פקלובוטרזול, שאתם אישרתם לאחרונה לשימוש בהדברה. כתוב, שהחומר הזה עלול להיות מסוכן ורעיל כאשר נעשה בו שימוש מוגבר מדי. << דובר_המשך >> חיים תגר: << דובר_המשך >> כל טענה שיש לכם בנושאים האלה, אני מבקש להעביר לנו בצורה סדורה ותקבלו על זה תשובה מוסמכת. הרבה פעמים השימוש בתכשירים, כמו שציינתם, בשלב בכלל של ריבוי הצמח, עוד לפני שהוא בכלל מגיע לשטח הגידול, הוא נועד לצרכים אגרונומיים ואין לו שאריות בסופו של דבר במוצר הסופי, בפריחה. כל דבר צריך לקבל מענה, אם יש לכם טענות כאלה, תעבירו אותם אלינו ונענה עליהן בכתב בצורה מקצועית ומסודרת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור, נרכז את הפניות, בעניין החומרים, נקבל לידינו את הרשימה ונוכל גם להוסיף אותם. << דובר_המשך >> חיים תגר: << דובר_המשך >> לכל הנושא של סעיף 10, לדעתי צריך לשנות אותו לחלוטין, הוא צריך להיות סעיף מאוד מצומצם שאומר, שהשימוש בחומרי הדברה וקנאביס רפואי ייעשה בהתאם לתקנות הגנת הצומח, קיום הוראות התווית והאריזה, כל מה שכתוב פה, זה הכול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוועדה כן מבקשת שתהיה הפנייה לרשימה הסגורה שכבר פרסמתם. << אורח >> חיים תגר: << אורח >> אין בעיה, אתם יכולים להוסיף רשימה בנספח, הרשימה הזאת מתעדכנת מעת לעת ואין צורך - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל האם בחוק הגנת הצומח, כאשר אתם משנים את הרשימות, אתם מקבלים אישור מוועדת הכלכלה? << דובר_המשך >> חיים תגר: << דובר_המשך >> לא, אין צורך במקרה הזה מכיוון שלא מדובר ברישוי תכשירי הדברה, מדובר פה בהחרגה של שימוש מחוץ לתווית שניתנת על ידי שר החקלאות. היא נחתמה לאחרונה בספטמבר על ידי שר החקלאות לתקופה של שלוש שנים. זה פעם שנייה שזה נחתם, זאת אומרת, שאנחנו כבר בשנה הרביעית של שימוש בהחרגה מהחוק מכיוון שאם לא, לא יהיו שום חומרי הדברה שמשמשים את התעשייה הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא הבנתי. אם זה לא יעבור פיקוח של ועדת הכלכלה, לא יהיו חומרי הדברה? << דובר_המשך >> חיים תגר: << דובר_המשך >> לא, זה לא עובר, זה לא צריך להגיע לוועדת הכלכלה. הסמכות לפרסום הרשימה ולהחרגה מהוראות התווית היא בידי שר החקלאות והוא חתם על החרגה לשלוש שנים, בספטמבר האחרון. זה לא עובר דרך ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה היא, איזה סוג של פיקוח ובקרה זה עובר? אני אסביר למה. לא מעט טענות נשמעות פה מצד מטופלים לעניין שבסופו של דבר, אותו צמח קנאביס, כשאנחנו משתמשים בחומר הדברה וכו', המבדקים של מה שנעשה לאחריו, זה לא אותם מבדקים של רשות הצומח כמו למשל עגבניות או מלפפונים, שאחר כך שוטפים אותם. אלה חומרים שלאחר מכן מעובדים יחד עם חומרים שונים, בטמפרטורות שונות, החל מחום מאוד גבוה וקיצוני לקור מאוד נמוך וקיצוני. לכן, הפיקוח והבקרה פה של גורמים רפואיים בעניין הזה הוא קריטי משום שזה לא מוצר לצורך מאכל, זה מוצר לצורך רפואי. מדובר פה במטופלים עם מחלות, במקרים מאוד קשים גם מחלות אוטואימוניות, שזה עלול להזיק להם ברמה קשה. אז השאלה, איזה סוג של פיקוח ובקרה יש על אותם חומרים? << דובר_המשך >> חיים תגר: << דובר_המשך >> הנושא של פיקוח ובקרה על הנושאים האלה צריך להיות תחת משרד הבריאות אבל אני כן אתן תשובה. שימוש בחומרי הדברה, השטיפה עוזרת רק לחלק קטן מאוד מהחומרים. החומרים נכנסים פנימה לתוך רקמת הצמח והפרי כך שעל הפירות והירקות, גם אם את שוטפת אותם, בתוכם יש חומרי הדברה. לעניין הטמפרטורה, כשאת משתמשת בירקות ופירות בבישול ובאפייה, את גם מבשלת אותם בטמפרטורה גבוהה. צריך להבין, שהתקנות כיום מבחינת שאריות חומרי הדברה, אנחנו מדברים על כמעט אפס, יש מספר מצומצם של חומרי הדברה שיש להם תקן שמותר שתהיה בהם שאריות, זה ממש חומרים בודדים והשארית המותרת היא אפסית. אני אשלח לכם את הרשימה. ולכן אין פה בכלל סיכון, אי אפשר לדבר פה על שאריות חומרי הדברה כי אין שאריות חומרי הדברה בקנאביס. בנוסף, כל אצווה עוברת בדיקת מעבדה לבדיקת שאריות חומרי הדברה בהתאם לתקינה. אני חושב שזה חומר מאוד בטוח ונעשו פה כל האמצעים כדי להבטיח שלא יהיו שאריות. הייתה שאלה נוספת שעלתה לגבי אורגני. משרד החקלאות גם אמון על הנושא הזה. היה שינוי של החוק האורגני והוא פורסם ברשומות. מגדל שרוצה להיות מגדל אורגני, שהתוצרת שלו תוכר כתוצרת אורגנית, צריך לפנות לאחד מגופי הבקרה שלו, שהם גם גופי הבקרה שעורכים את הבקרה בחוות הקנאביס מטעם היק"ר, או חברת IQC או חברת סקאל. הם גם אמונים מטעם משרד הבריאות לבצע את הבקרה על תהליך הכרה באורגני. מי שמעוניין בזה, שיפנה אליי. << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> זה קיים? << אורח >> חיים תגר: << אורח >> זה קיים, הרשומות פורסו, זה ייכנס לתוקף בעוד שבועיים. מה שעיכב את ההכרה בקנאביס כאורגני זה עצם העובדה שה-GMP מחייב גידול קנאביס במצב מנותק. על פי החוק האורגני, לא ניתן לגדל גידול אורגני במצב מנותק בגלל הקרקע, זה חלק מהפילוסופיה של גידול אורגני. עשינו את השינוי הנדרש וכיום קנאביס יכול להיות מוכר כגידול אורגני. << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> אבל עוד דבר, אורגני לא יכול להיות מוקרן, אי אפשר לקבל תקן של אורגני אם הוא עובר הקרנה. << אורח >> חיים תגר: << אורח >> אז תגדל אותו ללא שום עומס מיקרוביאלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היק"ר לא מאפשר, גם אם אין עומס מיקרוביאלי, היק"ר מחייב בהקרנה. אבל אנחנו נפתור את זה עם הצעת החוק. << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> אני רוצה לשאול את משרד החקלאות, אתם אומרים שמחממים את הירקות בתנור ואנחנו באמת מחממים אותם גם ב-100 מעלות כשמבשלים אותם. הבעיה היא, שהמטבוליזם שלנו בקיבה עובד שונה לגמרי מהשאיפה שלהם לריאות. את רוב הקנאביס היום במדינת ישראל אנחנו מעשנים, את רובו לא נצרך בשמן, הוא לא נצרך דרך הקיבה. ההשפעה על הריאות, במיוחד לחולי סרטן ריאות או לחולים במחלות ריאות קשות אחרות כמו COPD, זה ממש יכול לסכן חיים. יש גם הבדל בין שאריות חומר ההדברה עצמו לבין חומרי הנשא של החומר. אנחנו כן מרגישים הבדל מהותי מאצווה שלא השתמשו בה בחומרי הדברה אורגניים, ואני לא מדבר על הכימיים, שאנשים מתלוננים על שיעול ועל גירודים בעור. יש לנו הוכחות שמאז תחילת כניסה של כל מיני חומרים שאישרתם בשנים האחרונות, יש תופעות לוואי. האם הדברים האלה נבדקו? << אורח >> חיים תגר: << אורח >> אני חייב להגיד שאני לא יודע, אני לא חושב שזה נבדק ברמות האלה ואם יש צורך, אני מציע שזה כן ייבדק. אין לנו התנגדות שהדברים ייבדקו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ניר, אני מבקשת שתעבירו אלינו גם את הפניות ואת החומרים מתוך הרשימה כדי שנוכל לבדוק את זה לעומק. << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תעבירו ליועצת המשפטית ולמנהלת הוועדה ואנחנו נשב על זה. תודה רבה לך, חיים תגר. נעבור למשרד לביטחון פנים. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> לא ראינו פה סעיף שמדבר על אבטחה כללית כי בעיקרון תנאי האבטחה והמיגון באופן כללי מוסדרים ונקבעים על ידי משטרת ישראל. << דובר >> גל כהן: << דובר >> יש לנו פרק של שינוע ואבטחה. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אבל זה לא רק שינוע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם בחצרים וגם בעת שינוי, זה פרק אחר. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> בכל השלבים? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, בחצרים ובעת שינוע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה ספציפית לגידול ולייצור. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> כן, אבל תנאי האבטחה נקבעים לכל שלבי השרשרת, אז אנחנו רוצים לוודא שבפרק שמסדיר תנאי אבטחה, יהיה ברור שהוא יכול על כל תנאי השרשרת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר, אנחנו נבהיר את זה, מובן לחלוטין. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> לגבי ההשמדה, רצינו רק לוודא ולרשום שזה ייעשה בהיוועצות עם משטרת ישראל, בדיוק בגלל אותן סיבות, דיברנו על זה בהרחבה אתמול בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לכן. משרד המשפטים, עו"ד הדיל יונס, מעוניינת להגיב? לא על הקו. אסף פורת, בבקשה. << אורח >> אסף פורת: << אורח >> תודה רבה. אני אסף פורת, חבר הנהלת עמותת הקנאביס הרפואי. הדבר הראשון שארצה להתייחס לדברים של האדון ממשרד החקלאות, ההחרגה שהוא מדבר עליה, המשמעות היא, שחומרים שלא נבדקו לשימוש בקנאביס יותרו לשימוש בקנאביס. הצעת החוק בעצם מבטלת את ההחרגה הזאת כי כמו שדובר, ירקות ופירות, כשמדבירים אותם זה שונה מהתרה לקנאביס. יש הדברה שהיא ייעודית לקנאביס וכרגע לא משתמשים בה, משתמשים בהדברה שהיא מותרת ולכן יש גם תופעות לוואי לחולים, שזה לא אמור לקרות. חוץ מזה, הקרנות, כרגע יש הקרנות של בטא וגמא, זה הקרנות שפוגעות בנו. זה פוגע באיכות הטיפולית, שמענו את זה גם מנציגי בטר שדיברו קודם. אז קודם כל צריך לדעת, שגם אם יבדקו את שאריות החומרים של חומרי ההדברה, לא יידעו לאיזה רזולוציות לרדת. יש חומרים שלא יודעים מה ההשפעה שלהם עלינו ולכן אנחנו דורשים שלא ישתמשו בהם בגידול או בייצור. מה שאנחנו דורשים זה בעצם הצמדה לתקן בינלאומי, לתקן האירופי או לתקן הקנדי. זה הדבר שהעמותה דורשת. ובמאמר מוסגר אני רוצה להגיד, אני וחבריי מזה שבעה חודשים מוחים כל יום שבת מול שר הבריאות. אנחנו מוחים נגד רפורמת הקנאביס כל יום שבת כבר שבעה חודשים, לצערי הוא לא מתייחס, אני מקווה שהוא שומע את דברינו כעת ושהוא יקשיב למצוקה שלנו. תודה רבה על זכות הדיבור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך אסף, מעמותת הקנאביס הרפואי. אם אפשר להעלות את משרד הבריאות, יובל לנדשפט, מנהל היק"ר. צוהריים טובים, יובל. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שלום לכולם. אפתח ואומר במשהו שמפריע לי כל הזמן. אני שמח שגם אסף פה ואת אמרת את זה, שהיק"ר מחייב הקרנה. אומר את זה ואומר בשפה הבת-ימית השגורה בפי, לא נכון. היק"ר לא מחייב הקרנה של שום שלב. אם מישהו יראה לי איפה זה כתוב בנהלים, אמחא לו כפיים. אין חובה להקרין. אין חובה להקרין, אני אומר בפעם השלישית, אין חובה להקרין. לא כל החברות בישראל מקרינות. יש כאלה שמגדלות נקי מאוד ולא צריכות להקרין. ויש חוות שמגדלות בתנאים מסוימים, יש חוות בערבה, שיעידו שלשם כך הקימו חווה, אבל יש גם בצפון. אז אסף, אין חובה להקרין. שנית, חוות שכן מקרינות, הן מקרינות על מנת להוריד עומס מיקרוביאלי. הקרנות – ואני אומר את זה גם לקובי מבטר – לא משנות שום דבר לגבי כל יתר הדברים האחרים, פרט לחיידקים, עומס מיקרוביאלי, מורידות אותו, הורגות את החיידקים. מה שקורה לטוקסינים, שאריות חומרי הדברה, רעלים, מתכות כבדות ועוד הרבה דברים, הן לא משנות בכלל, כמו גם הליכי הייצור האחרים, אם הם בחימום או בהפקת שמן, נהפוך הוא, כשמפיקים שמן מתפרחות קנאביס, ככל שיש שאריות חומרי הדברה, הן מתרכזות והריכוז שלהן עולה בתמצית השמן המרוכז. לכן לומר, לא צריך לעשות שום דבר אלא ישר מהשדה להעביר את זה לאריזה, זה ממש לא תורם שום דבר לבריאות הציבור, נהפוך הוא. הייתי חייב לומר את זה כדי לשים דברים על דיוקם ופעם אחת להפסיק את הלרלור לגבי העניין של חובת הקרנות. אין חובה להקרין. אסף, תעשה סימן שהבנת, אם לא, תרים אליי טלפון ונדבר אחר כך, אסביר לך. בוא נעבור לכל הנושאים שעלו פה כי הצעת החוק היא טובה אבל אגיד קודם כל במאקרו. נוצר פה שוק. נוצר פה משק והדבר החשוב ביותר הוא המטופלים. בזמן האחרון, זה נכון, מאז שהשר ניצן הורוביץ נכנס לתפקידו, הנושא קיבל קידום והרבה מאוד תשומות וקשב, ישיבות, פגישות, לקדם עניינים בנושא הקנאביס, שאנחנו ייחלנו להם זמן רב. לא סוד שבזמן הקורונה התחום לא קיבל את כל הקשב שרצינו לו. שרן יודעת, גם כשאנחנו נפגשים על כל הדקויות שבחוק, גם הנושא הזה עולה. כשאנחנו נמצאים במרכז, כיק"ר, כמשרד הבריאות, שמנסים לאזן בין הרצון של התעשייה ליצור פה מוצר איכותי בהקטנת עלויות, בין הצורך של החקלאים לעשות ואולי לנסות להפחית – אנחנו מסכימים גם לכללים שככל שמישהו מתקדם יותר במהלך הבדיקות שלו, בניהול סיכונים מחושב ניתן להוריד לו חלק מהבדיקות, בדיוק כמו בנהג חדש, שצריך לנהוג עם יותר בקרה ולאחר מכן עם פחות בקרה ולאחר מכן פחות ופחות, אבל עדיין במהלך הדרך נדרשים מבדקים וביקורות על מנת לוודא שהדבר מתקיים ושבריאות הציבור איננה מסוכנת. אני אומר מספר דברים וזה מתחבר למה שאמר איתי. כשענף נוצר, הרי בהתחלה שינינו גם את הספר הירוק, אבל גם את ה-GMP לנושא הגידול, ה-GMP לנושא הייצור, לנושא ההפצה, ה-GSP השתנה לנושא האבטחה כיוון שנוצר פה משהו חדש ואין אותו בעולם. ה-GMP שקיים בעולם הוא לא תקן, אם תרצו, אני יכול לתת לכם פה דיבור בינינו לבין ה-FBA. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, זה בסדר. השאלה שלנו יובל, היא לעניין הגידול והייצור - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ברשותך רגע, אשלים במסגרת שתי הדקות שנותרו ואומר, נוצר פה ענף, בתחילתו הוא צריך בקרה, שינויים. היום, בעולם נוצרה פה תעשייה לא קטנה, הגדולה ביותר במספר המטופלים בעולם – שוב אני חוזר, לנגד עיניו של השר והמנכ"ל עומדים קודם כל המטופלים – יש מקום גם לדעתנו להיכנס לתחום מסודר של חקיקה, של דברים ועל כך ייתנו את הדעת המשפטנים, האם נדרש לכך בתקנות, כי הסכמנו למה שאמרה חברת הכנסת שרן השכל, שהגיע הזמן להיכנס לחקיקה מסודרת בתחום המיוחד הזה. אז כמו שאמרנו, ה-GACP הוא אורגני, לא משרד הבריאות אחראי על זה אלא אנחנו אחראים על כל העשייה בתחום. על מנת שמשהו יהיה אורגני, חיים צדק, אכן הוא צריך להיות מגודל בקרקע כי חומר רפואי לא יכול להיות בקרקע ולשאוב למשל מתכות כבדות, זיהומים שמגיעים ממינרליים, זיהומים קרקעיים וכדומה שיכולים להיכנס לשורש ולהשפיע אחר כך על הטיפול הרפואי למטופל. לפיכך, החריג השר, ממש לאחרונה, את חובת הגידול בקרקע ואפשר את כניסתו של הקנאביס לעולם האורגני. זה קרה ממש עכשיו. אנחנו, עם משרד החקלאות, כתף אל כתף, עובדים על זה כבר זמן ארוך. כנ"ל לגבי חומרי הדברה. אנחנו, ביק"ר, לא מומחים בחומרי הדברה. חומרי ההדברה, חומרים שלא אושרו לשימוש בקנאביס, האישור הרשמי לשימוש בחומרי הדברה כלפי צמח מסוים נקרא תווית. כמו בתרופות נקרא רישום תרופה, במשרד החקלאות זה נקרא תווית. לעשות תווית לחומר מסוים לקנאביס, נדרשים הרבה מאוד ניסויים וניסויי שדה. אין חומר בעולם מאושר לשימוש בקנאביס על ידי תווית. זה לפחות מה שנמסר לנו על ידי משרד החקלאות. אנחנו מאמינים שחברות שבאות לעשות רישום של משהו, זה תהליך ארוך, מסודר של ניסויים, ממש כמו הניסויים הקליניים שאנחנו במשרד הבריאות עורכים כשבאים לאשר חומר כתכשיר רפואי. וכשחברה רוצה לאשר חומר כתכשיר הדברה, היא חייבת לעבור את אותה מסכת מחקרים מסודרים ואין חברה בעולם שעשתה לופ לקנאביס. משרד החקלאות, באומץ ובשכל, החריג רשימה של חומרים על בסיס הידע המקצועי שאושר בישראל על ידי המגדלים, המדריכים החקלאיים שם ושל הגנת הצומח, עברו בחוות, בדקו במה משתמשים, בדקו איך זה מיושם על חומרים אחרים והצליחו להגיע לרשימה מסוימת והמליצו לשר. משרד החקלאות החריג אותם ברשימה מסוימת שמפורסמת. דרך אגב, כל הרשימות וגם הספים, הם מצויים באתר היק"ר כי אנחנו אחראים על הפרסום. כנ"ל, דרך אגב, גם נוהלי אבטחה. והשר החריג. אילולא השר היה מחריג את רשימת החומרים והיה מתיר שימוש באותם חומרים, אי אפשר היה להשתמש באותם חומרים. לפני ההחרגה, בעבר, במה שנקרא הסדרה ישנה, השתמשו בחומרי הדברה, חלקם היו מסוכנים מאוד. פעם כשאני הגעתי לאיזה חווה, ראיתי איזה חומרי הדברה היו ואנחנו הטלנו הסגר על תוצרת החווה. אבל לא בודקים רק באיזה חומרים מותר להשתמש, כמו שאמרנו, זה רק אותם חומרים שמשרד החקלאות מצא שבאמת בחומר המשווק אין שאריות חומרי הדברה. כמו שחיים אמר, רוב השאריות הסתמכו על הרשימה הקנדית וחלקן נקבע להן שאריות חומרי הדברה של אפס, ממש אפס, שהשארית צריכה להיות אפס. אדבר רגע גם על תהליכי ההשמדה, יש תהליכים רבים. היות וקנאביס מוגדר כסם מסוכן מקצה קודקוד הצמיחה שלו עד קצה השורשון, כל הדבר הזה מוגדר כסם מסוכן ובתהליך הייצור של קנאביס לשימוש רפואי משתמשים רק בתפרחות, יש הרבה מאוד חומר להשמיד, אבל יש גם חומר להשמדה במפעלים או אפילו באתרים בפוסט הרווסט, אותו מקום של טיפול בתוצרת לאחר הקציר, ופסולת להשמדה גם במפעלים, לעיתים גם בבתי המסחר כשיש חזרה של חומרים או פקיעה תוקף של אצווה וכיוצא בזה. בהתחלה לא היו אמצעי השמדה, הכול היה צריך להישרף או להיטמן. עלו גם רעיונות נוספים, יוגב אמר, בוא נשפוך על זה סיד ואקונומיקה ונטמון. הדברים לא עולים בקנה אחד עם חוקי הגנת הסביבה. אנחנו ביק"ר פתחנו לכל מי שמוכיח טיפול ביעילות ועמידה בחוק - את האפשרויות והיום אפשרויות ההשמדה של פסולת קנאביס הן מגוונות. אפשר לקיים משלוח החוצה למתקני שריפה מאושרים לשרוף בחווה על ידי מתקני פליטה מאושרים, זה נקרא מתקן השמדה קטן, כמובן תחת התקינה של המשרד, שעומד בתקינה, הכול מפורט בנוהל, גם הוא מפורסם. ויש דברים נוספים שניתן לעשות. אם המטופל יידע איזה תהליכים הופעלו על הקנאביס שהוא צורך, הוצאנו חובת סימון וזה כתוצאה מבקשות של מטופלים, ופרסמנו את אותה רשימת סמלילים מיוחדת מאוד, שיש חובה על המפעל לתאר על הקופסה והם חייבים לשקף בצורה מדויקת את כל התהליכים שהופעלו על הצמח מתחילת גידולו ובכלל זה, האם יושמו חומרי הדברה, האם יושמו חומרים נוספים? האם בוצעה הקרנה? האם בוצעה הקרנה בבטא או בגמא? אני רק אומר אסף, בארץ לא מבוצעת הקרנה בגמא, בכלל לא. אין לנו מספיק מידע, המידע שנאסף פה על בטיחות התהליך במה שנקרא פסטור קר או שקוראים לו בטא, פסטור קר על ידי זרם אלקטרוני חזק, לא על ידי מקור קורן, רדיואקטיבי, הקרנה בבטא היא לא על ידי רדיואקטיביות, זה בגמא. בחוץ לארץ מותרת הגמא. אנחנו בודקים כעת האם חלק מהחומרים המיובאים הם באמת מוקרנים בגמא. זאת חובה של היבואנים והספקים לסמן חומר שמוקרן בגמא. << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> אבל למה מסמנים את הגמא בירוק ולא באדום? ולמה מסמנים את הריסוס הכימי באדום ולא בירוק? המטופלים מתבלבלים, הם חושבים שזה בסדר כשיש את הדברים האלה באריזות. מן הסתם, ירוק זה חיובי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו בענף ירוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, מה שאתה מתאר זה יותר הסימונים ופחות העניין עצמו לעניין חומרי ההדברה עצמם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הנה, אני אגע, גם תהליכי ההשמדה הם תהליכים רבים ובכלל זה גם נבדק תהליך השמדה חדש של ערבוב בפסולת עם פסולת חקלאית. אני רק אומר, הכול חייב להיות מתואם גם מול משטרת ישראל. כמו שאמר קובי, בצדק רב, פסולת של יתר חלקי הצמח או של השורשים, אין בה כמעט חומרים פעילים. אבל פסולת, כולנו יודעים שמה שקורה בפוסט הרווסט, ישמחו לקבל במקומות רבים. לעיתים היא מכילה, רמת ה-TNC מגיעה ל-38% ו-50%. יש מספר חברות שעוסקות בטרים יבש, אבקת אבקנים כמו שנקרא לפעמים, היא מגיעה ל-48% וראיתי בבדיקות אפילו 48% ו-50% TNC. גם למשטרת ישראל יש פה את הסיי כי זו החובה שלה על פי החוק, לתת את דעתה על ההובלה אל אתרי ההשמדה. דרך אגב, חלק מהפסולת לא נזרקת אלא משמשת לאחר מכן בתהליכי הייצור, בחלק מהחוות, שוב פעם, על פי הניקיון, כי חובה להבטיח שהמטופל יקבל מוצר שבסופו של דבר הוא נקי. דבר אחרון שאגע בו הוא נושא של בדיקות, כמות המבדקים. הרי אם לא ייבדקו הדברים, המטופלים לא יידעו מה הם מקבלים. << קריאה >> ניר יופטרו: << קריאה >> למה, אנחנו יודעים מה אנחנו מקבלים היום? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים פה בדיסוננס בין הבקשות של המפעלים והמגדלים לסמן רק את הקטגוריה, למשל T15, C3 ולא את ריכוז החומרים המדויק שבאותה אצווה כי זה חוסך להם הרבה בדיקות. הרצון של המטופל לדעת בדיוק מה ריכוז החומרים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא מדובר פה בעניין של בדיקת ריכוז חומרים, אנחנו מדברים אך ורק לעניין בדיקת שאריות, חומרי הדברה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> חובה לבדוק את כל הדברים האלה, כאשר סך הבדיקות שיש הן שש, לא שבע. שבע זה ביקורת על של היק"ר שמבוצעת בדרך כלל בפתע, אנחנו לא מודיעים, אנחנו מגיעים לעשות ביקורות פתע כי אנחנו מאמינים שביקורת פתע מציפה מציאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה הבדיקה הכי קריטית מבחינתך? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני כבר אומר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו כבר רבע שעה - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> סליחה, אני מסיים במשפט אחרון. על פי תהליכי איכות בעולם כולו, שתי בדיקות הן הכי קריטיות: בכניסה לתהליך ובסופו של תהליך. כלומר, כניסה אל שלב הייצור ובסופו של שלב הייצור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר, ברגע שלוקחים את - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי ייצור. אם נעבור לגידול למשל, בשלב הגידול - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שסיימו את הייבוש? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, אני לא דיברתי על חוות ריבוי, דיברתי על הגידול. בסיומו של שלב הפוסט הרווסט, זאת אומרת, התוצרת המיובשת כבר, הפרחים היבשים, לפני שהם נכנסים לשקיות הגדולות של חצי קילו עד קילו. כאשר הצמח עובר משלב הריבוי, נניח שהשתמשו בהורמון השרשה, פעם, בעבר, לפני שקבענו כללים במה מותר להשתמש, השתמשו בכל דבר, חלק מהחוות השתמשו בהורמון השרשה שיכיל חומר מסוים שמסוגל לעשות - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את זה אתה תגלה גם בשלב הייבוש או בשלב הקציר, לא? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> ממש לא. חובה כבר בשלב הזה לעצור את זה למשל ולראות שאותו חומר השרשה לא אותו חומר שהוכר אז כמסוכן, לא נשאר ולא עובר לשלב הגידול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה, יובל. אף מטופל לא משתמש בקנאביס לפני שלב הקציר. אני מניחה שאם הוא מסוכן, אנחנו גם נראה את אותו חומר בשלב הקציר, לא? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא תמיד כיוון שלא תמיד בודקים גם את כל החומרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הבדיקה של הקציר והבדיקה אחרי ההשרשה הן בדיקות שונות או שזה אותה בדיקה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> נכון. אם תסתכלו ב-GAP איזה בדיקות צריך לעשות באיזה שלב בגידול, תראו את השונות. שוב, אמרנו שזה לכאלה שרק מתחילים לשלב ה-180 או לשלב הנהג חדש, איך שאנחנו קוראים לו, ובשלב האחרון, ככל שמגישים, פרסמנו את זה לאחרונה, חברות ותיקות יותר יכולות להגיש לנו סקר סיכונים ושקלול, זה בשיחות שהיו לנו עם המשרד התעשייה, כנ"ל גם מפעלים. הרי גם הרישיונות שלנו, בהתחלה הרישיונות הם לשנה ואחר כך הרישיונות הם לשלוש שנים. כשרואים שעוסק מסוים, בין אם חווה, בין אם מפעל, בין אם בית מרקחת, הוא כבר מצוי, הוא עבר את השנה הראשונה, הוא כבר לא נהג חדש, הוא כבר יכול, צבר ניסיון, השלב הבא ברישוי הוא שלב לתקופה ארוכה יותר וניתן להגיש רציונל להפחתת ביקורות ומבחנים לאור ניתוח ושיקול סיכונים סופיים לאישור שלנו. לעיתים אנחנו מאשרים אבל זה תלוי פר עוסקים, כי יש עוסקים שאומרים אוקי, ויש עוסקים אומרים, סליחה, הרמה שלך עדיין איננה מתאימה, האיכות אותה הפגנת היא לא טובה, אנחנו עוד לא הגענו לקונסיסטנטיות - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, ברור אבל בסוף הם מקבלים את תוצאות הבדיקה הסופית ובבדיקה הסופית - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא, כיוון שיש בדיקות בתהליך – יש בדיקות ויעידו פה בעלי המפעלים – שנפסלות תוך כדי תהליך. אומרות חוות לעיתים, אנחנו משמידות חומר. אני אגע רק בנקודה אחרונה וזה המחיר, אני לא רואה שזה צף פה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, זה לא נמצא בשלב הגידול והייצור אז נוותר כרגע על דיון בעניין המחיר. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> יוגב נגע בו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא, אנחנו מנסים כרגע לפשט את העניין. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> זה חשוב עוד יותר גם למטופלים וגם לנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, אתה חורג פה מהדיון, מהפרק עצמו וזה יוצר סוג של בלבול ולכן אנחנו לא מצליחים לגעת בעניין המקצועי עליו אנחנו צריכים לדבר. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> היועץ המשפטי אצלנו הכין רשימה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, אני רוצה לשאול עכשיו שאלות ואני מבקשת ממך תשובות. שמענו במשך 20 דקות הכול על תהליך הייצור והגידול, נתנו לך את הזמן להסביר, דברים מאוד חשובים ומקצועיים. ספציפית עכשיו, כאשר אנחנו בהצעת החוק קובעים גידול קנאביס רפואי ייעשה בתנאים נאותים, האם אנחנו צריכים תקן GMP לקבוע אותו, או האם אנחנו יכולים להשתמש בתקן של ה-GAP? האם אנחנו יכולים להשתמש בתקן של ה-GAP של האיחוד האירופאי? האם אנחנו יכולים להקביל אותו? האם יש סוג של התנגדות מקצועית לעניין הזה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני אסביר. ה-EU GMP הוא רק לחומרי גלם, הוא לא למוצר סופי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, אבל אנחנו מדברים כרגע רק על גידול וייצור, אנחנו לא מדברים על מוצר סופי. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> יש תקינה קנדית שהיא עברה את הביקורת, היא לא בודקת את אותם דברים שאמרתי, כמו חובת בדיקות או אפילו חובה בסוף, אבל אתם מוזמנים לקרוא אותה. יש את התקינה ההולנדית שהיא מאוד דומה לתקינה שלנו, היא מקשה במספר מקומות, אתם יודעים, בהולנד יש רק מגדל חוקי אחד, אין תקינה ברמת ה-GMP, ברמה חקלאית - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, לגידול זה בעצם GAP. האם התקן הקנדי הוא תקן שגם מקובל באירופה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> חלקו כן וחלקו לא וזה תלוי באיזה מדינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה ההבדל המהותי מבחינתך בין התקן הקנדי לבין התקן הישראלי של ה-GAP? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני לא יכול עכשיו לפרט את הכול, אני גם לא זוכר את הכול בעל פה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מבחינה מקצועית, האם בהצעת החוק אנחנו יכולים לקבוע, שתקן GAP הקנדי יהיה אותו תקן GAP ישראלי? האם יש התנגדות מקצועית לעניין הזה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> התשובה היא כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני אסביר. כיוון שלטעמנו, מטעמים של בריאות הציבור, יש בו לקונות רבות שבהכרח מסכנות את בריאות הציבור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמו מה למשל? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> למשל, חומרי הדברה. ולכן אותם חומרים שמיובאים לישראל צריכים לעבור כזאת סדרת בדיקות שהיא הרבה יותר גדולה מחומרי הדברה לקנאביס שמיוצר בישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל לחומרי הדברה יש לנו הוראות נפרדות, יש לנו על פי התקן הישראלי. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא נפרד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו, בחוק שלנו, קובעים בעצם שהתנאים, תנאי גידול נאות ייעשה בתקן GAP קנדי, כאשר יש כאן סעיף שמדבר ספציפית לעניין חומרי ההדברה, שהוא יוקבל לעניין חוק הצומח כאן במדינת ישראל ויאושר על ידי משרד החקלאות כאן במדינת ישראל. אז אם עניין חומרי ההדברה זה עניין עקרוני ואנחנו פותרים אותו, האם יש עוד עניין מקצועי בתקן GAP הקנדי? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> כן, יש דברים רבים נוספים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמו מה? אנחנו רוצים להבין. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני אתחיל. לא רק הדברה. קנאביס זה לא רק הדברה. קנאביס זה גם תהליכים שמיושמים על הצמח, זה גם איכות המים שבהם משתמשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, עניין איכות המים. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אישור המים – זה מים, קרקע, דישון, חומרי הדברה, תהליכים המופעלים על הקנאביס במהלך הגידול ובמהלך הטיפול בתוצרת לאחר הקציר. לא סתם אנחנו חושבים שהתקן הקנדי הוא בסיס טוב. דרך אגב, כשייצרנו את התקן הישראלי, חיפשנו תקן בעולם להסתמך עליו ולהגיד זה התקן, רק שלא מצאנו משהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם התקן האירופאי הוא תקן יותר מחמיר? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אין תקן אירופאי לגידול. אין תקן אירופאי לגידול קנאביס רפואי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אמרו שיש תקן אירופי לגידול. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני מדבר על קנאביס. אין תקן אירופי לגידול קנאביס, למעט התקן ההולנדי. וה-EU GMP שהוא לקנאביס פרופר, הוא כללי מאוד והוא לחומרים שמשמשים להכנות רוקחיות שעדיין צריך להיעשות. זה לא מה שמתקיים פה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שאלה מבחינה מקצועית, אני מבינה שהיום 50% מהשוק הישראלי הוא למעשה ייבוא, זה מה שקרה בחודש האחרון עם הנתונים שנמסרו לנו מכמה מגדלים. אם 50% מהשוק הישראלי הוא למעשה ייבוא, כאשר רובו מגיע מקנדה, בקנדה הוא גודל באותם תנאים של GAP - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא מדויק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מאיפה עוד הוא מגיע? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא רובו מגיע מקנדה, אני לא יודע להגיד מאיפה, יש לי פה את המספרים, נתנו אותם אתמול בוועדה, ככל שהותר לנו לדבר, אבל חלקו מגיע - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז כפי שאתה יודע, פה יש לך זכות דיבור ואנחנו שומעים אותך וחשובה לנו עמדתך המקצועית, אף אחד לא קוטע אותך, כמובן לא בגסות, אנחנו מעריכים את העבודה שאתה עושה, אנחנו פשוט מנסים להבין מבחינה מקצועית. כלומר, משרד הבריאות כן מאשר את עניין הייבוא של התוצרת הקנדית. אם הוא לא עומד בסטנדרט איכותי לחולים, תקן GAP, מדוע אתם מאשרים את הייבוא? כלומר, אם הוא לא מושקה במים, נגיד שהוא מושקה ממי ביוב או שהקרקע לא נאותה, אלה דברים חמורים, אז איך אתם מאשרים את הייבוא שלו? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא אמרתי דברים חמורים, לא אמרתי שהוא מושקה בביוב, לא נאמר, שרן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא נאמר אבל אני שואלת, בתוצר קיצון - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני אומר את דבריי, בבקשה לא להסיט אותם למקומות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מנסה להבין איפה הכשל ואיפה הבעייתיות? הבעייתיות בתקן GAP כדי להבין האם יש צורך לעשות עוד תיקונים מלבד ההדברה? כלומר, את ההדברה אנחנו יכולים לתקן. אז איפה יש כשלים שהם חמורים שהם באמת עלולים לסכן את החולים? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> בעולם הבינו שהתקן הישראלי הוא כולל מטעם בריאות הציבור את הדברים שאנחנו לא רוצים שיגיעו, והתקן הקנדי איננו מספק והתקן הדרום אמריקאי לא סיפק. כתוצאה מכך תרגמו את התקן הישראלי, יש שני תקנים – אנחנו אישרנו לאותן חברות, דרך אגב, זה שתי חברות, האחת, חברה שעוסקת בישראל, אבל השנייה היא חברה רב לאומית שיש לה תקינה בעולם. ואותם מוצרים שמיובאים לישראל, מה שמיובא לישראל חייב לעמוד בתקנים שהם מקבילים לפחות לתקן הישראלי. קיים תקן בעולם שנקרא, שני תקנים בעולם, אנחנו אישרנו אותם שהם מקבילים ברמה לתקינה הישראלית. וכך מגדלים בקנדה, בתקן שהוא מקביל - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, אתם הגעתם לחווה בקנדה ואתם ראיתם שהם מגדלים באותם תנאים את איכות המים, את איכות הקרקע, את הדישון? בדקתם את זה בכל חווה וחווה שממנה מייבאים? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> יופי של שאלה. השאלה, מי בודק? בשש הבדיקות או בשבע הבדיקות שיוגב שאל, אנחנו, היק"ר עושים בדיקה אחת, בדיקת פתע, יתר הבדיקות מרחוק. גם בחוות, על ידי גופי התעדה, שהורשו – גם משרד החקלאות לא עושה ביקורות, הרי יש גוף התעדה חקלאיים, זה השם שלהם, שהם אלה שעושים את הביקורות. אותן ביקורות נעשות על ידי גופי התעדה. גופי התעדה בדרך כלל הם רב לאומיים, יש רשת של הקבלה התעדתית של תקינה בינלאומית. וכן, אותם גופים מגיעים גם למקומות ולאותן חוות או אתרי גידול במקומות שאינם בישראל ועושים ביקורת. התקן הבינלאומי הזה אושר על ידינו, כשהוא מקביל ברמתו לפחות לתקן הישראלי. אבל אני רק אומר, עדיין דעתנו לא נחה ולכן חומר שמיובא לישראל חייב לעבור רשימה ארוכה מאוד של 120 - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, יובל, כשהחומר מגיע לארץ, איך אתה בודק את איכות המים? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אנחנו לא בודקים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה בעצם לא דרישה - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> זאת דרישה אבל הביקורת - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> יובל, אתה מבין איפה זה לא מסתדר? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני רוצה דיוק בדברים. יש חברות התעדה, הן החברות שעושות את הביקורת. כמו שאת הביקורת במפעלים בינתיים אנחנו עושים, רצינו שהמכון לביקורת ותקינה יעשה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה בודק את הבדיקות של אותה חברה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> כן, אנחנו בודקים את החברות. כשחברה מגיעה לאתר גידול, היא בודקת את מכלול הדברים, היא בודקת את חומרי ההדברה המותרים, את הכללים, את הנהלים, את העבודה שלהם על פי כללים סדורים. היא בודקת את כל אותם נהלים ובכלל זה גם את איכות המים, ובכלל זה גם את הבדיקות. למשל, באיכות המים חייבות להיערך בדיקות שמערכת - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, מי מפקח על החברות האלה? כלומר, יכול להיות שזה חברות שבסוף הן מטעם אותן חברות? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא. זה חברות שהן בלתי תלויות, יש חברות פיקוח בארץ. הלוואי והיו יותר. דרך אגב, זה כתוב ב-GAP, כל חברת פיקוח בינלאומית כזאת היא חייבת להיות ללא משוא פנים ובלתי תלויה ולא קשורה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וכל חווה שממנה יש ייבוא עוברת את הבדיקה הזאת ואתם מאשרים אותה, כלומר, אתם בודקים את זה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נו, יובל, באמת. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני רוצה להיות מדויק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הגוף הזה בודק בעצם את החווה והיק"ר אמור לבדוק את הדוח של אותה חברה. חברות ההתעדה לא בודקות את כל החוות שמהן יש ייבוא. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> היום לא ניתן לאשר ייבוא לישראל אלא אם כן-- << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל אתה אומר שאתה לא בודק. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> --בעלת תקינה שוות ערך לפחות לתקינה הישראלית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל חווה שממנה יש ייבוא היום, יש חברת התעדה שהגיעה לאותה חווה, בדקה את ה-GAP שלה ולמעשה שלחה לכם דוח ואתם בדקתם את הדוח הזה וראיתם שהוא עומד באותו תקן? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> כן, כאשר אנחנו לא בודקים כל דוח של כל חברה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז זה לא כן. אתה לא בודק כל חברה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אנחנו בודקים מדגמית את בדיקותיה של אותה חברה. ממש לאחרונה היה לנו דיון עם אחד המתעידים כיוון שעכשיו קורונה, הוא בדיוק יכול להיכנס, הם עשו מבדק התעדה מרוחק ואנחנו רוצים לראות את המבדק עצמו, את כל תוצאותיו, את הצילומים באותה חווה מרוחקת כדי לראות את זה. אנחנו ביק"ר, לא בודקים כי לא ניתן לבדוק – מי שמכיר, כל מערכת ביקורות מבוססת על דגימה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, שנייה, אני אומרת לך ככה, אנחנו נצטרך להגיע פה לפשרה, משהו ביניים. כי מצד אחד אנחנו כן רוצים שיהיה תקן GAP. אנחנו כן מעוניינים לנסות להשיג ככל שניתן גם הקבלה לרמה הבינלאומית. בואו ננסה לקחת את התקן הקנדי, תכינו לנו רשימת דרישות, החל מחומרי הדברה ואחרים, לעניין מה עוד צריך להיות בתקן GAP? לחילופין, אפשרות נוספת, אפשר לקבוע את התקן GAP לגידול וייצור הישראלי אבל אנחנו נקבע אותו כתקן כי היום הוא כסוג של הנחיות. נקבע אותו כתקן, אפשר להוסיף אולי בתוספת לעניין החוק - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שרן, אני חייב לתקן רגע. התהליך בקנדה, תהליך ההתעדה הוא זהה לזה שבישראל. אנחנו בודקים את נוהלי חברות ההתעדה וחברות ההתעדה מאשרות מגדלים בקנדה או במקום אחר וכאשר הן עושות את הבדיקות, זה בדיוק בהתאם לתקן הישראלי. אני רק אומר, התקן הישראלי, ה-GAP הוא נוהל שנקרא IMC GAP, הוא חוזר המשנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, זה חוזרי משנה למנכ"ל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, תקן גידול וייצור של מדינת ישראל הוא תקן IMC GAP או GAP? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא, אין תקן גידול וייצור, יש תקן גידול. IMC זה Israel medical cannabis. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בעצם התקן שאתם קבעתם היום זה תקן GAP. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> זה תקן גידול, GAP - Good Agricultural Practices - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הוא בעצם נהלים והוא לא תקן, נכון? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> תקן יכול להיקבע בנוהל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני מבקשת לקבוע את ה-GAP כסוג של נוהל בתנאים נאותים, נוסיף אותו בתוספת לחוק, נעבור עליו אחד לאחד, יכול להיות שנידרש לשינויים, ככל שזה לא עומד בתקינה בינלאומית נבקש שינויים. אני מבקשת, רננה ויובל, להעביר לנו את תקן הנוהל המלא של ה-GAP הספציפי לגידול וייצור כדי שנוכל לעבור עליו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שרן, אנחנו נעביר, אבל ברשותכם, לאחרונה עדכנו את אותם ספים, שחיים דיבר עליהם, בתוך הנוהל. ה-GAP שלנו הוא עדיין לא מכיל את אותם ספים. זאת אומרת, הכול אפס, אין סף שאריות חומרי הדברה. זה דבר שצריך להתעדכן אל תוך ה-GAP, היות ורק כעת הם סיימו, אנחנו צריכים להכיל את זה פנימה. אז נעביר לכם את ה-GAP כמו שהוא קיים, אולי נשלח לכם את הקישור לאתר ונלמד אתכם גם איך למצוא כל דבר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא ביקשתי אתר, ביקשתי שתעבירו לנו את זה. יש לנו קשר ישיר, נכון? אז תעבירו לנו את זה בבקשה. רננה, מלבד העניין הזה, יש לכם עוד הערות לעניין הצעת החוק? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> יובל העלה הרבה נקודות מקצועיות, חשוב להגיד שהוא לא נגע בכולן כי הפרק מאוד מורכב מקצועית, אשתדל להתמקד בהערות ראשוניות בגלל לוח הזמנים שקיבלנו - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ממש לא, זה פורסם בשבוע שעבר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לוח זמנים שקשה לנו להתייחס בו ברמה הנדרשת כדי לקבל את כל ההתייחסויות הרלוונטיות, לא במאקרו אלא במיקרו. זאת הנקודה. לכן, ככל שיהיו הערות נוספות, נעביר אותן. כמה הערות, אני אומרת אותן רק בכותרות, אם תרצו, ארחיב. קודם כל לעניין הפנייה לנהלים, זה דבר מאוד חריג בחקיקה ראשית להפנות לנוהל ולשים אותו בתוספת, לקבוע, שייקבעו הוראות לעניין תנאים נאותים זה דבר אחד, ולשים אותן בתוספת זה דבר שני. נוהל זה דבר שנועד לזה שיש דינמיות מסוימת. דבר נוסף, גם אם זה חריג, מה שממש לא מקובל, זה אישור של ועדה לנוהל מקצועי - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה יהיה שר, זה לא יהיה נוהל, השר יקבע את זה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אז זה עוד דבר שמנהל מצד אחד הוא הסמכות המקצועית, והשר קובע הוראות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רננה, את צריכה להבין, אנחנו אחרי מספר שנים, בהחלט הצעדתם את כל העניין של תחום הקנאביס הרפואי קדימה ופרצתם פה דרך, אבל בסופו של דבר, הרבה מאוד מהעבודה נעשתה שלא בנוהל תקין ולא בצורה שקופה ולא תוך כדי דיון ציבורי ולא תוך כדי הערות. היו המון המון המון קשיים, בוא נגיד, יצרו חוסר אמון בין משרד הבריאות לבין המטופלים, לבין המגדלים, לבין התעשייה לגמרי. חוסר האמון הזה שהתפתח בשנים האחרונות, את צריכה להבין, נכון, יש פה המון סמכויות שהיו אצלכם, זה לא התנהל כשורה ב-100%, אומנם פרצתם את הדרך בעניין הזה וזה דבר מבורך, אבל חייבים כאן סוג של פיקוח ובקרה. ולכן אנחנו מכניסים גם בתוך החקיקה את העניין של פיקוח ובקרה. תאמיני לי, שאני לא הולכת לעזוב את הנושא, ככל שאני אראה שזה באמת מערים קשיים יותר מאשר שומר על התעשייה, על המטופלים, אנחנו נסיר אותם. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד לנו, זה לא נהוג ככה ולכן לא נעשה את זה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לקיים דיון על דרישה מסוימת ולראות האם היא ראויה או לא ראויה, הכוונה היא ברמת המיקרו זה יהיה עניין של מידה כמובן. אבל סוגיה אחרת היא, האם נוהל מאושר בוועדה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא, לא נוהל, רק התקנות. הנוהל GAP לא יאושר על ידי ועדה. אומנם אנחנו מוסיפים את זה בתוספת, במידה ויצטרכו שינויים, זה באישור השר. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> השר, באישור ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את מדברת על סעיף 11א רבתי, שם זה צריך להיות השר, זה לא המנהל. זה המקום היחיד. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> גם כאן, נוהל לא נקבע על ידי השר, נוהל נקבע על ידי הגורם - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל זה לא נוהל. יקבע הוראות, תקנות - - - << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נוהל יקבע על ידי הגורם המקצועי, יקבע על ידי השר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שר יכול לקבוע תקנות בעניין חומרי הדברה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> תקנות זה נושא אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז הכוונה היא לקביעת תקנות בסעיף 11א. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם הכוונה היא לקביעת תקנות אז זה נושא אחד, וגם צריך לנהל עליו דיון נפרד. אבל זה אומר שהנהלים הקיימים לא ימשיכו להיות נהלים אלא יהיו תקנות וזה לא מה שמופיע כרגע בנוסח. אז או שזה נוהל ואז המנהל צריך לקבוע אותו, זה לא יכול להיות שהוועדה מאשרת - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נתקן את זה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> ואם מדובר על תקנות, זה נושא אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רננה, זה בדיוק מה שדובר לאורך כל הדרך. כמו שאמרנו, אנחנו רוצים לראות איזה הוראות - - - << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אנחנו אמרנו את העמדה שלנו, העמדה שלנו שזה צריך להישאר בנהלים - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שנייה, אני רק אסביר שנייה כדי שלא יעלה שוב הנושא הזה. יהיו הוראות שיהיו בחקיקה ראשית. יהיו הוראות שיעברו לרמת תקנות, ויהיו הוראות שיישארו בנהלים, כמו המדרג שצריך להיות וזה מה שאנחנו מנסים לעשות פה. נכון, היום הכול בנהלים אבל לבוא ולהגיד, זה בנהלים היום, זה לא יכול להיות מאושר, לא, זה יעלה לרמה של תקנות, זאת הכוונה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אז אם הכוונה היא לתקנות, כמו שאמרתי, לזה צריך התייחסות נפרדת ואני לא ממצה פה את השיחה בנושא בגלל שיש לנו הערות גם על זה. מעבר לזה, יש פה דברים שלא מתאימים להסדרה בחקיקה ראשית, איזה מוצרים אפשר לייצר, איזה בדיקות עושים, כל מיני דברים כאלה, זה לא הגיוני לקבוע לזה חקיקה ראשית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש את זה גם במזון, גם בתמרוקים. כשיש הוראות כאלה לגבי בדיקות מעבדה - - - << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> גם לגבי מזון זה לא תקין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני אפנה אותך. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> הרמה היא לא פרופורציונלית ולשנות את זה כל פעם, אם מחר מחליטים לא להשתמש יותר במשחה – שאגב, זה משהו שלא קיים עדיין - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה, למה לאסור שימוש במשחה? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> בגלל שגילו שזה גורם לסרטן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם גילו שזה גורם לסרטן, תעבירו את זה בחקיקה ותתקנו את זה. חבר'ה, רננה, סליחה, היום החוק למעשה מתיר הכול, מה שפוגע בציבור, גם מבחינה בריאותית, יושבת אתנו היועצת המשפטית של ועדת הבריאות, רננה, בכל זאת, אני מבקשת. כרגע לנו מותר לייבא הכול, מה שאסור לנו לייבא נקבע בחוק והוא מוגדר. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא, זה לא אותו הדבר, זה שני דברים שונים לגמרי. מה שאסור לייבא, נקבע בחוק, זה ממש לא אותו הדבר כמו איך מייצרים במדינת ישראל, שזאת שאלה פתוחה, זאת לא שאלה של כן, לא, זאת שאלה פתוחה מאוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היום אני במזון רוצה לייצר קרם ג'לי, פצפוצים קופצים בפה, האם יש תקנה שאוסרת את זה? לא. כל עוד אין תקנה שאוסרת את זה, מותר לי לייצר את אותו הדבר. אנחנו מגיעים ממקום שמראש אנחנו לא חושבים שהייתם צריכים להגביל פה את התעשייה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להגביל את התעשייה בהכרח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם מגבילים אותה היום, אתם לא מאפשרים ייצור של עוגיות, הפסקתם את הגלולות, היו גלולות עם שמנים, אתם לא מאשרים כדורים, אבקות כדורים של קנאביס של CBD, אתם לא מאשרים אידוי, מה שהיה לפני כן, שאמור לסייע לחולי סרטן. אתם לא מאפשרים את זה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> הדברים לא קשורים אחד לשני. אני לא רוצה לאסור, אבל אם מבחינה מקצועית נמצא שצריך לאסור, הדרך הנכונה ברמת הבריאות היא - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על אחת כמה וכמה אם החלטת שיש לאסור, בואי תנמקי, תסבירי ותתקני את זה בחקיקה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> בחקיקה ראשית? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל, ספציפית כאן את לא צריכה ללכת לחקיקה ראשית. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> בוודאי שכן, זאת בדיוק ההערה שלי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למה? באיזה סעיף? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> זה שמוגדרים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רננה, אני אקריא עוד פעם את הסעיף: עיבוד צמח הקנאביס לשם ייצור מוצרים רפואיים אחרים שאינם מצורתו הטבעית, לרבות שמן, משחה ועוגיות, ייעשה אך ורק במפעל אשר קיבל לכך רישיון עוסק מתאים מאת המנהל, בהתאם להוראות שיקבע השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת. מה זה אומר? זאת אומרת, שבמידה ואתם גיליתם שאידוי מסכן חולי סרטן, יותר מאשר עישון של קנאביס, שזה דבר הפוך לחלוטין מבחינה בריאותית אבל החלטתם כך, משרד הבריאות החליט כך, הוא יכול להוציא הוראות באישור ועדת הבריאות של הכנסת ולמעשה לאסור את זה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> נתת את זה בתור דוגמה אבל אפשר לתת דוגמה אחרת - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז זאת לא הייתה דוגמה טובה ספציפית למוצרים, תני לי דוגמה שכן עובדת. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אני אסביר את הנקודה ברמה בסיסית. ככל שהפירוט שניתן בחקיקה ראשית הוא יותר גדול, לדעתנו זה שגוי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה ברור לנו. אבל אם המצב היה עובד בצורה תקינה בנהלים שאתם קבעתם, לא היינו נמצאים כאן היום, הכול היה עובד מצוין. הבעיה היא, מה שקיים היום והצורה שבה זה עובד בנהלים, אך ורק בנהלים, לא עובד היום. לכן מצאנו את הנקודות הבעייתיות ביותר, לא נכנסנו לכל דבר ודבר אבל לעניין המוצרים, לא יכול להיות שאתם תגבילו את המוצרים האלה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> מחר רוצים להוסיף עוד בדיקה, מחר רוצים לעשות בדיקות אחרות באותן מעבדות, למה לא לאפשר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז קודם כל, רננה, יש לכם אפשרות להוסיף בנהלים. אם זה ברמה של ניהול תקין - - - << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא בחקיקה ראשית, אני לא רוצה בתוך חקיקה ראשית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל את לא צריכה חקיקה ראשית משום שאם זה קשור לניהול תקין - - - << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אני מסכימה, אבל לא בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל זה לא נכון, את מטעה או שלא קראת את הנוסח כמו שצריך, אני לא יודעת. בואי תפני אותי לסעיף הבעייתי. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אותו הדבר בקביעת רשימת חומרי ההדברה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, בתוספת. זה לא בתקנות. תוספת לא משנים בשלוש קריאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש כאן תחושה שהגעת לוועדה כדי להגיד: לא, על הכול. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני ממש לא אומרת לא על הכול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בואי תסבירי לנו, אנחנו מדברים על סעיף סעיף, תדברי ברמה פרטנית על כל הסעיפים, איפה הבעייתיות? ננסה לטפל בזה, ננסה להבין איפה צריך. את מדברת בצורה כללית, אנחנו לא רוצים לקבוע שום דבר בתקנות, אנחנו לא רוצים לקבוע שום דבר בחקיקה ראשית, זה לא נכון, אז בואו נבטל את זה, נזרוק את זה לפח. בואי תעברי אתנו סעיף סעיף, תסבירי לנו בכל סעיף איזה בעייתיות יש וננסה לפתור את זה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אנחנו בסוף של הסוף של הסוף ויש לי עוד כמה הערות שהן אמיתיות ולכן בעיניי להתמקד בנקודה הזאת - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל פה הדיון. למשל, לעניין סעיף 8, לעניין ה-GAP, יש איזה בעיה משפטית? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לעניין סעיף 8, מדובר על זה שספציפית זה יהיה בבתי צמיחה או בבתים מתאימים בלבד ולא בשטח פתוח, זה כתוב. האם צריך לשנות את זה שזה לא יהיה בשטח פתוח? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז תגידי לנו, תסבירי לנו. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל רננה, אנחנו פה כדי לעבור על החוק, אני לא מבינה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> את עוברת על החוק, עברנו על סעיף 8. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בואי נדבר על סעיף 8, את מדברת: ולא בשטח פתוח, יש אתו בעיה. מה את רוצה? את רוצה לקבוע את העניין של שטח פתוח או חממות בתקן GAP? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> כן, לצורך העניין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה, הנה הנקודה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כל סעיף 8 מדבר שזה ייעשה בתנאים נאותים. מה זה תנאים נאותים? זה התקן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני מסכימה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שהיא אומרת, המילה: ולא בשטח פתוח, מכניסים את זה כאילו בחקיקה ראשית, היא מעדיפה להכניס את זה ב-GAP. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לכן גם אנחנו סימנו את זה בסוגריים ואם יש הערה נקודתית ואת רוצה למחוק, ולא בשטח פתוח - - - << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל זאת הערה רוחבית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, זה לא רוחבי, זה נקודתי ואנחנו מחפשים את הנקודתי. אוקי, אז העניין של שטח פתוח, בסעיף 8, אנחנו נוריד ונעביר ל-GAP. יש עוד משהו בסעיף 8 שהוא בעייתי? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> זאת שאלה מקצועית יותר. שמירת תקינות הציוד שמשמש לגידול: אני מציע במקום לפרט את כל הנקודות, פשוט לציין, שייעשה בתנאים נאותים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אך ורק בתנאים נאותים. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> נכון, ואז התנאים הנאותים ייקבעו בצורה יותר רחבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> או-קי. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> זאת ההערה שלי, אני באמת לא מנסה להקשות, אני רוצה להקל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף 9, יש הערות לסעיף 9? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> כן. באופן כללי, זאת הערה רלוונטית גם לסעיף 10. כשיש הסדר חוקי שמסדיר כבר נושא כמו חוק התכנון והבנייה, או חוק ההתיישבות החקלאית לעניין היתר לשימוש חורג במים ובקרקע, תקנות הגנת הצומח, כמו שהתייחס חיים תג'ר, אני חושבת שהוא אמר משהו מאוד חשוב. ההסדרים האלה קיימים, הם הגיוניים, הם טובים, שמאזנים בפני עצמם את התוכן הספציפי שבו הם עוסקים. מהבחינה הזאת החוק הזה כמובן לא מייתר את הדרישה לחקיקה אחרת. לכן גם לעניין ההדברה וגם לעניין מבנה שמשמש - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, אבל סעיף 9 אין אתו בעיה, נכון? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> יש בעיה, אני רק אסיים את המשפט. בעיניי אין צורך להתייחס לזה אלא לכתוב, שהדרישה לרישיון אינה פוגעת בדרישות אחרות לפי כל דין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בדיוק מה שכתוב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו רוצים, כשאדם יפתח את החוק וירצה לדעת ספציפית גם לגבי הנושא הזה, תהיה לו התמונה. זה אומר את אותו הדבר. יש סעיף בסוף של שמירת דינים, שעליו נדבר, שהוא יהיה שיורי. זה בסדר, כשרוצים שיהיה הסדר כולל בפני אדם שעוסק בתחום, הוא יוכל לפתוח ולראות, שההיתר שהוא נדרש לפי חוק התכנון והבנייה, עדיין הוא יידרש, ואם יש דינים אחרים, גם זה יעמוד בתוקפו. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אז זה יופיע בדרישות הפרוטות לפרוטות. אני הבנתי מהנוסח הזה, שלא נדרש היתר לפי חוק התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך הבנת מהסעיף הזה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את רוצה לשנות את הניסוח? רישיון לגידול קנאביס לצרכים רפואיים אינו כולל היתר הנדרש לפי חוק התכנון והבנייה. איך אפשר להבין את זה הפוך? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> כשיש רישיון, זה מייתר לו את ההיתר. ככה אני הבנתי את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אינו כולל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את רוצה שנשנה את הנוסח? רישיון לגידול קנאביס לצרכים רפואיים, המבקש יצטרך לבקש גם אישור והיתר לחוק התכנון והבנייה? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא. אין צורך לציין את זה, ברור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל יש צורך ציבורי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו מסכימים על המהות, שחוק התכנון והבנייה ממשיך לחול במקביל לחוק הזה. מבחינת הניסוח, אנחנו עוברים גם נסחות שבודקת אם אנחנו צריכים להגיד את זה מפורשות ובסוף יהיה סעיף שמירת דינים שיפרט. לפעמים אנחנו עושים את זה בסוף וכותבים: לא גורע מהדינים הבאים, ומפרטים. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אז זה מה שצריך לעשות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לכן אני אומרת, הדרך החקיקתית, אם זה ייעשה בסעיף 9 או בסעיף 20 לגבי שמירת דינים של כל החוקים, אנחנו נגיע לזה בהמשך. מהותית אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מהותית אין לך בעיה עם הסעיף הזה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> ברור שאנחנו מתכוונים שצריך לעמוד בכל דין, לרבות חוק התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר. סעיף 10, לעניין ההדברה, יש הערות ספציפיות? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אני חושבת, כמו שציין חיים תג'ר, הסעיפים סותרים אחד את השני. מה שצריך לקבוע זה ההסדרים - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נשנה לרשימה שהוא העביר לנו. הוא אמר שהוא העביר לנו רשימה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נתקן את זה לפי ההערות שלו. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> בעצם צריך רק את סעיף (ב), זאת התשובה, לא צריך את סעיף (א). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. יושבת-ראש הוועדה ביקשה שזה כן יופיע בתוספת. יחולו הוראות סעיף 1 לתקנות הגנת הצומח. והשימוש יהיה מותר לפי החומרים המפורטים בתוספת. הרי גם הוא הסביר שכרגע אין להם תוויות לחומרים של השימוש בקנאביס וזה ברשימה שהם פשוט הכינו, שמאושרת מפעם לפעם על-ידי השר. יושבת-ראש הוועדה ביקשה שזה יופיע אצלנו בתוספת הרשימה הזאת. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אבל זה כל עוד יש החרגה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז במצב כזה יתקנו את התוספת וירוקנו אותה, זה בסדר. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא נכון, בגלל שצריך לתקן את החקיקה הראשית, זאת בדיוק הנקודה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. אפשר לבוא ולמחוק את כל הפרטים בתוספת והתוספת תישאר ריקה בדרך של חקיקת משנה, זה גם אפשרות. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> שוב, התוספת תישאר ריקה, לעשות אות מתה בחוק, בעיניי - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רננה, אנחנו אחר כך נטפל בזה, לנו זה חשוב, אנחנו נשאיר את זה. בואי נעבור לסעיף 11. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אני אבהיר את המהות. כל הסדר שמתנגש בין החקיקה הרגילה שקיימת באופן כללי לבין החוק הזה הוא מקור לטעות ולבלגן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה בחקיקה ראשית יש משהו שנוגד את ההדברה? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> בדיוק מה שאמרתי, שההסדר שחל לעניין הדברה, להוסיף שבתוספת יופיעו רשימה של תכשירים זה בדיוק לעשות - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל כבר היום יש רשימה כזאת, היא פשוט לא מפורסמת ואנחנו מבקשים לשים אותה בתוספת. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אין בעיה, צריך לפרסם אותה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אין ויכוח שצריך לפרסם אותה ומותר למחוקק לבקש שזה יהיה בתוספת לחוק. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> ואני יכולה לציין שלדעתי זה ייצור בלבול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר, ואנחנו לא מקבלים את זה. זה בסדר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא משהו שאי אפשר לעשות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף 11 בבקשה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> ביקשתם הערות משפטיות, אני מעירה את ההערות המשפטיות שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. סעיף 11. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הערות משפטיות מקצועיות. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> בעיניי זה מהותי לחלוטין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף 11 בבקשה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> הערה מקצועית, אני רק אזכיר אותה, שצורתו הטבעית זה משהו שלא נכון להגיד כי נעשים תהליכים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה לרשום, בתפרחת? להפצה בצורה של תפרחת? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אני אבקש מיובל להציע פה כי אני לא יודעת להגיד. אבל נכון יותר אולי להגיד, תותר להפצה – זה לא נכון להגיד להפיץ אותה בצורתו הטבעית. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אגע בזה בדקה, נגעו בזה גם הדוברים לפניי, כשאומרים קנאביס בצורתו הטבעית, זה כל הצמח, זאת צורתו הטבעית. ברגע שנגעו בו, קטמו את פרחיו, העבירו אותם בתהליך ייבוש, הבחלה ותהליכים אחרים, זה כבר לא צורתו הטבעית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה היית מציע: יותר להפצה בתפרחת של הצמח או לאחר עיבודו אם יתקיימו בו התנאים הבאים? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני מסביר. צריך לכתוב: תפרחות קנאביס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> או-קיי, מצוין. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני לא חושבת. אצוות קנאביס למטרות רפואיות יותרו להפצה אם נתקיימו בהם התנאים הבאים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הכוונה, להבדיל את זה מהמעובדים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אצוות קנאביס למטרות רפואיות תותר להפצה אם יתקיימו בה התנאים הבאים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אבל יאמרו, הקנאביס הוא לא רק תפרחות, הוא גם שמנים, הוא בעתיד גם עוגיות, משחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעצם רק להוריד את זה ולכתוב: אצוות קנאביס למטרות רפואיות תותר להפצה אם יתקיימו בה התנאים הבאים. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא, תנו לי לסיים את המשפט. מוצרי קנאביס למטרות רפואיות, או אצוות מוצרי קנאביס, כלומר, להוסיף את המילה, מוצרי, ואז ברור לכולם שזה לא הצמח בצורתו הטבעית אלא זה מוצר קנאביס ולא משנה אם זה תפרחת, משחה, קרם או כל דבר אחר שיותר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אולי זה אפילו צריך להיות מוצר מוגמר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קיבלנו, בסדר. סעיף קטן (1), רמת שאריות חומרי ההדברה, המזיקים, העובשים – יש הערות? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> זאת ההערה הקודמת שלי, שכל הרמות האלה, רמות של מה זה משהו שכן יכול להיות איזה שהיא דינמיות בעיניי וזה שמציינים את זה במפורש בחקיקה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הבעיה, כאשר זה דינמי, זה מאוד מסוכן ולמעשה זה מערער את השוק כולו. לכן נקבע את זה בסוג של תקנה, שהשר יאשר. במידה והרמות האלה ישונו, אנחנו נשנה את זה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא לפרט אבל העובשים, הפטריות, ליצור מילה שכוללת את כל הדבר הזה ביחד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, יש לך מילה שכוללת את כולם יחד? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> במזון יש לנו גם הוראה כזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שאריות מיקרו בקטריאליים? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא, לא, אל תגידו מילים שהן לא נכונות, בבקשה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ננסה למצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש מינוחים נכונים שבכללם לא רק גורמים מיקרוביאליים אלא גם פטריות, עובשים, חומרי הדברה, חומרים כימיים, מתכות כבדות – פטרייה יכולה להיות מתה אבל היא כבר הפרישה טוקסינים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, בגלל זה כתבנו את כולן. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> וגם מיקרו טוקסינים. אבל צריך להיות רמת שאריות, אנחנו נעביר לכם בדיוק מה צריך להיות כתוב שם. כל מה שאנחנו רוצים, שלא יסכן את בריאות המטופל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין, בסדר גמור. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> יש לי עוד משהו להוסיף, משהו שלא חשבתי עליו מראש. ראיתי שהיו פה הטוענים כנגד הקרנות, ובכלל זה אפשר לומר, שאריות רדיואקטיביות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> יובל, אבל אני מציעה לצמצם, לא להרחיב. כל פעם שאתה מרחיב, אתה צריך לתקן את זה בחקיקה ראשית. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא, אני פתחתי פה להנחתה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> פסקה (2). << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> רגע, אני חייב להסביר את זה, זה מאוד חשוב, זה גם ינקה משהו שעומד כל הזמן לרועץ של ההקרנות. אם יהיה נטול שאריות רדיואקטיביות, הרי ברור לחלוטין שזה צריך לעבור בדיקה ולראות שאין שום שאריות רדיואקטיביות, כמו בחומרי הדברה. זה משהו שעכשיו חשבתי עליו, אפשר יהיה להוסיף את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תעבירו לנו את הנוסח לעניין חומרי הדברה, מזיקים, עובשים, פטריות, כל מה שזה כולל בתוכו. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כמו שיובל גם ציין, אין תקינה בינלאומית למוצרי קנאביס מוגמרים ולכן זה גם לא רלוונטי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, מה הרמה של הכמויות המיקרו והמזיקים והעובשים באירופה למשל? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש רשימות שלמות, הגדרנו את זה בעבר, זה היה אצלנו 20,000, שינינו את המדרגה בעקבות דיונים ל-200, שזה מדרגה של 200 עד 500,000 - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מאשרים באירופה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אותה מדרגה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 200,000? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> זה נקרא מדרגה. זה מדרגת 200 עד 500,000 CFUML למיליליטר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז זה בהתאם לתקינה באירופה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> רק לגבי הנושא של מיקרוביאלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין. גם פה הסעיף מדבר אך ורק לעניין התקינה המיקרוביאלית. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה להוסיף, אנחנו לא רוצים לסכן את בריאות המטופל, תקשיבו רגע בבקשה. כשזה עובר למיצוי, אכן יש תהליכים שמופעלים על המוצר, שהם מאיימים את רמת המיקרוביאליות ולכן אפשר להשאיר זיהום מיקרוביאלי יותר גבוה, אבל לא לתפרחות. תפרחות שהולכות לייצור ונקרא לזה קנאביס, שהוא חומר גלם, זה חלק מנהלים, אישרנו את האפשרות להרחיב את גבול הקבלה עבור חומרי גלם שמיועדים לייצור שמנים וזה יתעדכן בנוהל GMP האחרון לאותה מדרגה שהיא מדרגה אירופית, אבל בשמן בלבד, לא במוצרי עישון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר, התפרחת היום, הרמה המיקרוביאלית היא עדיין 20,000? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> בוודאי. מישהו ירצה להכניס רמה של 40,000 קולי לגופו? השתגענו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל כמה מאשרת התקינה האירופית? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> היא לא מאשרת במוצר סופי. התקינה האירופית מאשרת את זה לחומר גלם בלבד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר, בסך הכול זה כן בהתאם. זה כן חופף. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> נכון, עלינו לתקינה האירופית כי הבנו - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין, אז לא צריכה להיות בעיה בעניין הניסוח. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם לא קיימת תקינה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם היא לא קיימת, את לא מתאמת אותה. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אז אפשר אולי, ככל הניתן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נוסיף, ככל שקיימת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שרן, אני לא חושב שזה נכון. בוא נניח שתקינה בינלאומית פתאום קיימת, גם כשאומרים בינלאומית, מדינה מסוימת - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה עדיין לפי הוראות, שבסוף, התקנות שיקבע השר. זאת אומרת, זאת תקנה שהשר קובע. אם משרד הבריאות והגורמים המקצועיים חושבים שזה לא נכון, עדיין יש להם אפשרות, אבל נקיים דיון כדי לוודא ונבסס את זה שזה לא ישתנה כל כמה זמן. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> הכוונה היא, שהנהלים לא ישתנו כל יומיים, שחושבים שזה לגחמתו של איזשהו פקיד. לא כך הדבר. שיהיה מנגנון מסודר, אמרנו השוק באמת הבשיל, שאפשר ליצור מנגנון מסודר של השינויים. אבל לא הייתי מציע להיתלות בתקינה בינלאומית כי בינלאומית זה מילה כוללנית, אם מדינה תסיר לגמרי פיקוח, אנחנו נרצה שזה יחול על המטופלים שלנו? או הפוך, אם היא תהדק אותו לרמה כזאת שהמגדלים פה יצעקו הצילו. זה בלתי אפשרי. כמו שאמרה רננה מראש, שזה יהיה אותם נהלים שיאושרו על ידי השר, הכנסת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לעניין התקינה הזאת אנחנו מבקשים שזה כן יגיע בעניין של הוראות. יש פה חילוקי דעות גם לעניין הכמות הסופית, המוצרים, כל הדברים האלה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני חייב לומר משהו דווקא להגנתם של השרים. יש פה אחריות כבדה, לא נברח ממנה. ברגע שאתה מאשר רף מסוים, אם זה מזוהם יותר, אתה לוקח אחריות. השר ייקח אחריות על משהו שהוא לא מבין בו? איזה שר ייקח את זה? נניח שאנחנו רוצים להוריד רמה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה יודע איזה דברים אנחנו מאשרים בוועדות הכנסת, יובל? אנחנו מאשרים בוועדות הכנסת, אנחנו לוקחים אחריות על הרבה דברים, גם על העניין הזה אנחנו רוצים לקחת אחריות. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> מה שאני אומר הוא, הגמישות, לא רק לקיחת האחריות. לקיחת האחריות, בשביל זה יש אנשי מקצוע שיודעים לקחת אחריות או לפחות להמליץ לשר, במקום שהם אומרים לשר, גדול עלינו, תחליט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, כשזה מגיע פה לוועדה, מה אתה חושב, שהחולים והמטופלים לא מגיעים לפה? אתם חושב שהם לא מוטרדים מהעובדים והפטריות? כמה פעמים אתה קיבלת מכל הארגונים ומכל המטופלים על עובשים ועל פטריות? אתה הרי מקבל את זה בלי הפסקה. אתה חושב שאנחנו לא נתונים ללחץ שלהם גם מהצד השני? הרי ברור שאנחנו רוצים להגן עליהם, אלה החולים שנמצאים בסיכון הכי גבוה. נראה לך שאנחנו לא ניזהר ככל שצריך? וכן, מהצד השני, יש לנו את התקנים האירופאיים, קנדיים, אחרים, שאנחנו רואים איך זה מתנהל בעולם, אנחנו יכולים להשוות את התעשייה בעולם. יכול להיות איזון בעניין הזה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון, אני מסכים לגמרי, לכן אני מצטרף פה לעניין, שתקנים צריכים להיקבע, אנחנו צריכים להגן על ציבור המטופלים, אבל השאלה, איך זה משתלב - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, אני חותכת פה כי אנחנו ממש בהתחלה ויש לנו עוד מלא מלא סעיפים. 2. יבוצעו בדיקות מעבדה לתוצרת הקנאביס טרם אריזתו לשיווק; ובלבד שבדיקות מעבדה כאמור לתוצרת הקנאביס שעבר עיבוד, ייעשו גם לפני עיבוד התוצרת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> גם פה לא ברור למה בחקיקה ראשית צריך לקבוע בדיוק באיזה שלב ייעשו בדיקות? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כי היום יש טענה, שיש יותר מדי בדיקות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הטענה היום, שיש שבע בדיקות לאורך שרשרת הייצור. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה מבדקים, זה שני דברים שונים לגמרי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא, לא מבדקים של החווה, בדיקה של אותה אצווה, החל ממה שקורה ועד למוצר הסופי עצמו. יש בעצם בדיקות של מזיקים, של פטריות, של עובשים. לדעתי המספר היה שש או שבע בדיקות לאורך שרשרת הייצור, מלבד זה שכל בדיקה כזאת, העלות שלה היא כמה אלפי שקלים על כל אצווה וחזרו על זה אחד אחרי השני שהן מיותרות. ברור לנו שנדרשות מספר בדיקות ולכן אנחנו דורשים את המספר המינימאלי על מנת לבדוק שאכן בריאות החולים נשמרת במוצר הסופי. עם זאת, אנחנו לא מעמיסים על אותם מגדלים. הרי זה לא רק עומס של העלות של אותה בדיקה, הרי כל בדיקה כזאת לוקחת מספר שבועות, הם צריכים לשים את האצווה בצד, הם צריכים להמתין עם הליכי הייצור. זאת אומרת, במקום להעביר את זה בתוך שבועיים, לוקח להם יותר מחודשיים. יש פה גם פגיעה במוצר, גם פגיעה במחיר, לכן אנחנו מתכננים לצמצם את זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הבדיקות האלה, אמרתי קודם, ניתן להקל בבדיקות. שוב, יש הבדל בהקלות בין נהג צעיר לבין נהג חדש לבין נהג ותיק. זה אחד. שניים, יש הבדל בין הבדיקות לבין הביקורות. ביקורות זה דבר אחד - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברור, ביקורות אנחנו מטפלים בהן במקום אחר, אמרנו. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> רגע, שוב, איפה נערכות הבדיקות? האם במעבדה מוכרת ומאושרת? ואם היא מאושרת, על ידי מי? האם היא מאושרת על ידי היק"ר? אם זה בתוך המפעלים, אנחנו בודקים את המעבדות. או על ידי הרשות להסמכת מעבדות? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז כתוב בסעיף (ג), בדיקות מעבדה ייעשו אך ורק במעבדה מוכרת לפי הוראות סעיף 27ב1, ובלבד שתהיה הוראת מעבר, שכל מעבדה שאושרה עד עכשיו למעשה תקבל אוטומטית את הרישיון הזה. זה לעניין המעבדות. האם יש לכם הערות לעניין סעיף המעבדות? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> רגע, לפני סעיף המעבדות, דווקא המפעל בו מעובד הקנאביס פועל בתנאים נאותים – לא ברור איזה תנאים נאותים - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תנאים נאותים זה הגדרה בחוק, זה הגדרה שמפנה לתקן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בסדר, אז אני אומרת, שזה סעיף יותר מוצלח. השאלה, מה זה מוסיף על הסעיפים שנקבעו לפניו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בעצם התנאים הנאותים. מה זה ה-GMP של המפעלים? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז יש את הנוהל. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא ברור למה צריך את (1) ו-(2). << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, יובל, זה בעצם GMP, מה שעושים במפעלים עצמם? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אנחנו לוקחים את ה-GMP ואנחנו קובעים שה-GMP זה בעצם אותו נוהל. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אז (1) ו-(2) בעצם נכלל בתוך (3). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, כי (1) ו-(2), אתם רוצים שחלק מהדברים יהיו בתקנות ולכן זה לא נכלל בתוך (3). רמת שאריות חומרי הדברה, כמו שקבוע ב-(1), לפי הוראות שיקבע השר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וגם בתקן GMP עצמו, כמו שאמרנו לכם בשיחה בינינו, גם בתקן GMP נבקש לערוך שם שינויים ולהסיר דברים או להבהיר דברים מסוימים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בסדר גמור, בכל התקנים אפשר יהיה לשבת ולערוך אותם. נראה לי שהבנתי טוב את ענת, זה בסדר, אפשר להתקדם הלאה לסעיף (ב). << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> יש לי הערה על הבדיקה אבל אני מרגישה שאני תופסת פה את כל הזמן. קבעתם מינימום שהוא מסנדל, הוא לא מבטיח שיהיו בדיקות, הוא רק קובע איזשהו סנדול. אני חושבת, זה שהוא יעבור בדיקות מעבדה, זה בהחלט מספק, לא צריך להגיד בדיוק מתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אבל אנחנו לא מוכנים שהם יעברו שבע בדיקות מעבדה לאורך כל שרשרת הייצור. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> זה לא משתנה בעקבות הסעיף הזה לכאן או לכאן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש את סעיף 27ב1, שעוד לא הגענו אליו, ששם קבוע מתי ייעשו הבדיקות, באיזה שלבים, שזה לתוצרת, ריכוז חומר – נגיע לזה, זה לא כרגע. כרגע אנחנו רק אומרים, בשלב של הגידול והעיבוד, ייעשו הבדיקות האלה, אבל זה לא גורע. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זאת ההערה שלי, אתן לא חייבות לקבל את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נגיע לזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לעניין סעיף (ב) ו-(ג), המעבדות, זה בסדר? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> סעיף (ב) – נגיד והייתה איזה שהיא חריגה מהבדיקות אבל היא חריגה פחות משמעותית או שיש חוסר נוראי בשוק, שוב, זה משהו שנקבע בחקיקה ראשית ולכן זה הפרה של החוק. זה עוד דוגמה לכך שזה מוסדר ברמת רזולוציה נמוכה מדי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> או למשל, אם נרצה לפתור, לאור מה שאמרתי, מישהו כבר עבר את שלב הנהג הצעיר והוא כבר בנהג הוותיק והוא הגיש לנו פתאום, לאור טכנולוגיה חדשה שהוא הכניס, סקר סיכונים בהם ניתן לפתור אותו מעוד בדיקה. הרי הכוונה זה לא כל היום לשבת ולבדוק. הכוונה בסופו של דבר להקל במידת האפשר, תוך כדי, לשמוע על סקר סיכונים שמגיש וכדומה ורציונל מסוים. במקרה כזה שאנחנו רוצים להקל, ויש פה שני מפעלים שבהחלט יודעים על מה מדובר, אני לא מתבייש להגיד, נמצא פה אתנו איתי, הם פתחו מחלקה גדולה, עתידנית ממש במפעל, שיש סיכוי שאפשר להוריד חלק מהבדיקות. אני לא רוצה לחשוף את הטכנולוגיה שהם עומדים לעשות. אז מה, זהו, הם סונדלו? כי זה חוק, צריך לשנות את החוק? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הרמה של הדברים קבועה בתקנות, לא בחוק. צריך לעשות בדיקה, אנחנו מדברים על התוצאה של הבדיקה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ענת, אם הבנתם את מה שאני אומר, תעשו שזה יהיה כתוב ככה, זה בסדר גמור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הבנו. אתה מדבר על התוצאה של הבדיקה, לא לחסוך את הבדיקה אלא להגיד, מתוך הבדיקה עולה שהיא לא עומדת בתנאים אבל אפשר להקל ובכל זאת לאשר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני ממש מדבר על לחסוך בדיקה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז דיברתם על שני דברים שונים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> צודקת, דיברנו על שני דברים שונים. אבל להשאיר את זה פתוח כי הגבלה ברמה הזאת זה פשוט לא לאפשר לשוק לחיות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את רוצה להשאיר את זה פתוח? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, אני רוצה להגביל את זה, השאלה, האם אנחנו נגביל את זה ב-GMP או שנגביל את זה בחקיקה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני לא אומרת, ברמת העיקרון לא צריך להגביל - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת שתעבירו לנו את נוהל GMP, ככל שאנחנו נפרסם את נוהל GMP והדבר באמת יתוקן שם, אני חושבת שאפשר יהיה להוריד את זה מהחקיקה הראשית. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> זה קיים היום. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה קיים, כולל האפשרות לאותן הקלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא. להוריד משמעותית את כמות הבדיקות. יש פה עלות, יש פה זמן. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני חושב שהעניין הוא הורדה. המילה, משמעותית, אני לא יודע להגיד אותה, זה שבע מתוך שמונה או חמש מתוך שמונה. להוריד למי שבאמת מציג רציונל שהתוצאה הסופית נשמרת תוך כדי הורדת הבדיקות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה בנהג החדש בשנה הראשונה לעשות את כל הבדיקות האלה. מרגע שהוא קיבל את הרישיון לשלוש שנים, צריכה להיות ירידה משמעותית, בטח מי שסיים את שלוש השנים וכבר עובד בתהליך רציף, שם בכלל יהיה ניתן להסיר. אנחנו נשב יחד על נוהל GMP, תעבירו לנו את זה בבקשה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> או למשל, במקרים, יש לנו מקרים כאלה, שאותן בדיקות סופיות של המוצר, בסוף התהליך, חלקן הן בדיקות התחלתיות של דלת על יד, שזה מפעל צמוד לחווה. בתהליך ניהול סיכונים ניתן לוותר על כל הבדיקות האלה בסוף כי זה אותו הדבר והוא אפילו יושב באותה קרנטינה – קרנטינה זה הסגר עד שמגיעות תוצאות הבדיקה בתוך מספר ימים. לעיתים זה גם לא מספר ימים, אם המעבדה היא בתוך המפעל. יש פה לפחות שני מפעלים שהולכים לעשות את זה. יש גם מפעלים שאנחנו מכירים טכנולוגיות חדשות שיכולות להוריד בדיקות - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל יובל, כשיש בדיקות מיותרות, אנחנו צריכים להסיר אותן. אנחנו נשב על העניין של נוהל GMP. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> מה שאני מנסה להסביר, שהבדיקות אינן מיותרות באותם מקומות שאמרת, אבל ניתן להקל הרבה יותר אפילו ממה שאת חושבת כי אני מכיר טכנולוגיות הולכות וקורות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בוא נראה, אנחנו נשב על נוהל GMP ונראה אם באמת אפשר לקצץ את זה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לאפשר את ההקלה הזאת שעליה לא יצטרכו לשנות חקיקה ראשית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקי. סעיף 11א. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> היה לי משהו להגיד על זה. יובל יתייחס מקצועית לנושא ההשמדה, שזה יכול להיות בתוך המפעל, יכול להיות במקומות אחרים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא קבענו פה, קבענו שזה יהיה בתקנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, ההשמדה מגיעה בתקנות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה כתוב פה כנוהל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אמרתי, שנתקן את זה באישור השר, בתקנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תסלחו לי, הפסקה של שתי דקות ואני חוזרת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:05 ונתחדשה בשעה 14:08.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חזרנו. אני מקבלת את ההערה, בהשמדה, נוסיף בהתייעצות עם השר לביטחון פנים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה נושא האבטחה, אני לא חושבת שצריך התייחסות נפרדת מעבר לדרישות האבטחה שגם ככה נמצאות היום - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, הם ביקשו שגם בהשמדה תהיה התייעצות אתם, לא רק באבטחה. בהקשר של אבטחה זה רוחבי, לא רק בנושא הזה. אני מסכימה לחלוטין שאתם צריכים להיות מעורבים בנושא האבטחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נבדוק. נכון לעכשיו נשים את זה. אם נראה שבפרק האבטחה אנחנו מייתרים את זה אז נסיר את זה, עד שנצליח להגיע לזה. אנחנו בסעיף 12. עיבוד צמח הקנאביס לשם ייצור מוצרים רפואיים אחרים שאינם מצורתו הטבעית, לרבות שמן, משחה ועוגיות, יעשה אך ורק במפעל אשר קיבל לכך רישיון עוסק מתאים מאת המנהל, בהתאם להוראות שיקבע השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני לא רואה שום דבר שהסעיף הזה נותן, שסעיף 11 לא נותן. בוודאי שהתנאי להפצה לשם ייצור מוצר, תהיה בהתאם לתנאים נאותים ואך ורק במפעל שקיבל רישיון. לכן זה סעיף מיותר לחלוטין, הוא לא מוסיף שום דבר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש פה פרטים נוספים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל יש כאן את העניין של מוצרים נוספים. כלומר, יש את המפעל בו מעובד קנאביס שפועל בתנאים נאותים. זאת דרישה. הם נדרשים גם לרישיון וגם לעמוד בתנאים נאותים. הרישיון זה בעצם הסעיף הראשון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הרישיון מתייחס גם לסוג של התצורה של הקנאביס. כלומר, אם מישהו מייצר בצורה א' ורוצה עכשיו לעבור ולהכין גם עוגיות, האם נדרש לרישיון שונה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו בעצם פה רוצים הבהרה, שעיבוד צמח הקנאביס, כלומר, מפעל שבו הוא מעובד, אבל לא רק מעובד, כלומר, לא רק תפרחות ולא רק שמנים, אלא ממש ייצור של מוצרים רפואיים אחרים החל מעוגיות, קפסולות ודברים אחרים, ייעשה אך ורק במפעל שקיבל רישיון לכך. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כל מוצר אשר הוכחה בטיחותו ויעילותו, יכול להיות מיוצר במפעל - העניין של עיבוד צמח הקנאביס, לקרוא לצורתו הטבעית - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ציינו את זה כבר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לכן אני חושב, שעיבוד צמח הקנאביס לשם ייצור לא מוצרים רפואיים – כי ברגע שאמרנו רפואי - - - << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא, יובל, כתוב צרכים רפואיים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. אני הייתי בכלל משאיר את זה "מוצרים" כי אולי והלוואי יום אחד יהיו מוצרים שאינם רפואיים ואז נוכל להשתמש גם בזה, אבל נשאיר את זה, רפואיים. הייתי מוריד: אחרים. מוריד את כל המילה, ואז: יעשה במפעל אשר קיבל רישיון עוסק, זה ברור, בהתאם להוראות כל דין, מפעל שיש לו אישורי בנייה, לא שנבנה על קרקע גנובה או לא מחובר לפי חוק החשמל וכו', כמובן לפי החוק, ורישיון עוסק מתאים, אם אתם רוצים גם את זה להכניס לתקנות, איך מקבלים רישיון עוסק, זה מה שנקרא מפת הדרכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה בעצם הנוהל שמאפשר אך ורק שימוש בתפרחת או בשמן? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אין דבר כזה. אפשר להשתמש בכל מוצר ובלבד שהוכחה בטיחותו ויעילותו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה זה כתוב? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נוהל GMP קובע איזה מוצרים הוכחה יעילותם ובטיחותם וכיצד לייצר אותם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא, רננה, זה כיצד לייצר אותם. בטיחותו ויעילותו, צריך להוכיח את זה, זה כתוב בנוהל 106, שאפשר להשתמש רק במוצרים שהוכח בטיחות ויעילות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה נמצא נוהל 106? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> הכול נמצא באתר של היק"ר, נוכל להעביר לך אותו. זה מופיע גם ב-GMP, גם ב-106, גם בהחלטת ממשלה 1587, גם בהחלטת ממשלה קודמת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה היא, האם נוהל 106 הולך להיכנס בכלל בתוך החקיקה הזאת? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כרגע לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כרגע הוא לא נכנס. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה הכי חשוב שייכנס. נוהל 106 מסביר את אופן קבלת הרישיון של מטופלים. זה בעצם מקביל לנוהל מפת הדרכים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שרן, נוהל 106 נותן לרופאים שרוצים לנשום - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, בעניין המטופלים, אנחנו מעבירים את זה בעצם מרישיון למרשם. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> כן, אבל אין מניעה. לא ניכנס לזה עכשיו כי זה ועדת בועז לב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לגופו של סעיף 12, אתם טוענים שהוא מיותר? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כלומר, גם ללא סעיף 12, כל בעל רישיון יוכל ליצור מוצרים שהוכחה יעילותם ובטיחותם מצמח הקנאביס, בכפוף כמובן לתנאי הרישיון. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אופן ייצורם יוסדר בנוהל ה-GMP, בדיוק. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון, אבל אני חושב שכן חשוב - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה הוכחה? אם אני רוצה עכשיו לייצר לילדים חולי אפילפסיה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תצטרכי להראות שזה עובד ושזה בטוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה צריך מחקר? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> וזה מה שנאמר, שהוכחה בטיחותו ויעילותו. בכל תעשיית הפארמה צריך להוכיח שני דברים, בטיחות ואחר כך יעילות. לראות שהוא לא גורם נזק, אל תעשה נזק - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת הבעיה עם אידוי למשל. הרי אידוי ידוע גם לחולי סרטן - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> זה מותר. יש גם תפרחות לאידוי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את התפרחת אתה יכול לאדות אבל אתם לא מאשרים ייצור של מוצרי אידוי על ידי אותם מפעלים. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא. אנחנו מאשרים למי שהוכיח בטיחות ויעילות. מי שלא הוכיח בטיחות, איך נאשר לו את זה? << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> כמו שאישרתם לפינציה לאשר לחו"ל. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני לא יודע מי מדבר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אנחנו לא מתייחסים לעוסקים ספציפיים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בטיחות ויעילות, המוצר שלו מאושר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם בעצם התפרחת מאושרת לאידוי, מה הבעיה עם מכשירי האידוי? למה צריך להוכיח שהמכשיר עצמו יעיל אם האידוי הוא מותר? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני מפנה אתכם לחוק אחר, זה נקרא חוק אמ"ר, אביזרים במכשור רפואי, שגם הם בכללם, השימוש במכשיר - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא ביק"ר. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> גם חייבים לבדוק, גם המכשיר עצמו, זה רק החוקים של מדינת ישראל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, אבל האישור שם הוא לא דרככם. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> וגם דרך השימוש בו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם מאשרים גם את זה או שזה רק הם? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> ברגע שמישהו מביא לנו הוכחות שהמאדה עבר אמ"ר, אנחנו מאשרים אותו לשימוש ואז שמים בו תפרחות. יש מספר מאדים שעברו אישור אמ"ר. יש אגף במשרד הבריאות, נקרא אבזור ומכשור רפואי, הוא בודק את זה, הוא מופקד על החוק הזה. למשל מכשיר הסייקי, המכשיר עצמו עבר את האישור של אמ"ר, עשה ניסוי בטיחות וניסוי יעילות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקי. בוא נדבר על גלולות שמן לילדים. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> ייצרו גלולות אבל לא הוכיחו, לא בטיחות ולא יעילות. עובדה, מנסים את זה עכשיו במחקר שנערך בצרפת. חברה ישראלית מייצאת לשם כדורים או גלולות, שם זה משתתף במחקר גדול מאוד על 150,000 איש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מכשירי סיגריות אלקטרוניות, שאתם אפשר לאדות וכו', למה לא מאשרים שם לשים שמן קנאביס? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה היה בארצות הברית, שמן קנאביס כשהוא מגיע לריאות, עושה מחלות ריאה איומות ונוראיות, ה-FDA דש בזה, יש בעניין הזה מאמרים, סרטן בריאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ועשן? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> עשן גם אבל הוא פשוט לא נאסר. שאלת אותי לגבי מכשירי - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז למה זה לא נאסר וזה כן נאסר. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> יצא איסור של ה-FDA. מי שעושה זאת, עושה זאת נגד ההמלצות הרפואיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, אתם, אני מדברת על ישראל. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אנחנו נוכל לאשר כל דבר, כל מכשיר, אם אושר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל המכשיר עצמו אושר. המכשיר הזה הרי מאושר לאידוי, לסיגריות. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> מה פתאום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זאת אומרת, לסיגריות? << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> מוכרים אותו בכל המדינה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה שמוכרים משהו, זה לא תמיד אומר שזה מאושר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סיגריה אלקטרונית היא לא חוקית במדינת ישראל? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> יש הבדל גדול בין שימוש רפואי לשימוש אחר. אני לא רוצה להיכנס לעולם של דוגמאות כי זה מסיט אותנו מהנושא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, אני אגיד ככה, אני גם פניתי אליך אישית בכמה עניינים, היו מקרים אישיים של ילדים עם בעיות מאוד גדולות לעניין הגלולות, לעניין דבש או כל מיני צורות שילדים היו משתמשים בהם. אנחנו לא רוצים להגביל את זה. אתה עושה ככה פרצוף - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא, לא, זה בסדר גמור. אני חושב שדבר כזה צריך להישאר לגבי המכשירים או תצורות עישון כאלה ואחרים, אצל גורמים מקצועיים שאין לי אפילו הבנה בנושא של אבזור ומכשור רפואי. ברגע שמישהו מציג אישור מאמ"ר למאדה שלו, הוא מאושר גם לקנאביס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה עם גלולה, עוגייה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> כל מוצר אחר חייב להוכיח, בטח אם אנחנו רוצים לקרוא לו תרופה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה מאושר רק על ידיכם או גם על ידי אמ"ר? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> גלולה – לא. גלולה צריכה להוכיח בטיחות ויעילות. קרם צריך להוכיח בטיחות ויעילות. משחה צריכה להוכיח בטיחות ויעילות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה התהליך להוכיח בטיחות ויעילות? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> זה תהליך מפורט, אפילו פשוט ולא מסובך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בנוהל 106? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא. בתוך נוהל מחקרים, יש לזה פרק שלם בחוק, אפשר לעבור גם עליו ולהכניס אותו, הוא נוהל שאפילו מפשט את מה שצריך מהמחקרים הרגילים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בעיה. שינינו את כל הפרק של מחקרים ואנחנו לא רוצים להכניס עוד פרק של מחקרים. דיברנו על זה בשבוע שעבר. באיזה נוהל זה נמצא בפרק המחקרים? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נוהל 108 של היק"ר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נוהל 108, זה היעילות? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> הנחיות להגשת בקשות לרישום המחקר בתחום הקנאביס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את זה אנחנו בכל מקרה מתקנים כי אנחנו שמים פרק אחר לחלוטין של אישור מחקר ופיתוח. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> זה שונה מהנוסח שראינו, אנחנו נשמח לראות אותו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא, זה בנוסח שדיברנו עליו בשבוע שעבר. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> בנוסח שדיברנו עליו בשבוע שעבר, בעיקר התייחסנו שדרישות למחקר נדרש בגלל האחזקה של קנאביס לצורך המחקר. שאר הדברים, כמו שציינתי, אין צורך לציין שנדרש אישור בהתאם לכל ניסוי בבעלי חיים או ניסוי קליני. ההסדרים האלה חלים גם לקנאביס ולכן הדבר היחיד שצריך להסדיר זה הסיפור של מה התנאים לקבל רישיון למחקר? בזה עוסק החוזר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה נוהל 108? << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז תעבירו לנו בבקשה את נוהל 108, אנחנו צריכים לעבור עליו. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 13. בהליך ייצור ועיבוד של קנאביס לצרכים רפואיים, אשר יש בו כדי שינוי מצורתו הטבעית של הצמח, ייעשה שימוש אך ורק בהליכים אשר בטיחותם או השפעתם על התוצרת ומוצריה נבדקו ואושרו, לרבות שימוש בקרינה מכל סוג שהוא. אני מניחה, שזאת הפנייה לנוהל 108. << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >> לא. נוהל 108 זה מחקר. אם התכוונתם שהסעיף הזה ידבר על האופן של אישור מוצרים חדש, זה חופף למחקר, אז זה לא צריך להיות פה אלא בפרק המחקר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> פה הכוונה להליכים שמעבירים – כמו הליכי קרינה, פסטור. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אז גם זה רלוונטי לדרישות הייצור כי זה חלק מסוגיית הייצור. לגבי הקרנה, כמו שיובל ציין, אנחנו לא דורשים את זה כשזה מגודל נקי, החשש הוא מזיהומים שיגיעו למטופלים. לכן, במקרים שבהם חורגים, מאושר לעשות תהליכים כאלה אבל יש לגביהם הרבה דיס אינפורמציה ולכן היה חשוב להבהיר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> דרך אגב, ניתן להוסיף, שיבדקו למשל רדיולינטים לכל מוצר סופי, אם הוא עבר קרינה. לעניות דעתי, קרינה משאירה איזשהו חומר שיכול לפגוע, קרינה, אני מדבר על בטא, מה שנקרא פסטור קר, נבדקה ואושרה, הוצג לנו על ידי אותו מקום שמעביר את המחקר על אותו פסטור קר, עשו מחקרים בתחומים האלה. אבל אם רוצים לבדוק למשל רדיקליים חופשיים, זה עוד בדיקות שיתווספו אל המוצר הסופי. אני מניח שהן יעלו את מחיר המוצר הרבה יותר מכל אותן בדיקות שעד עכשיו הסכמנו להוריד. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בקיצור, אנחנו מתנגדים לאיסור גורף על קרינה, גם לא מעודדים אותו - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> דרך אגב, אין חובת קרינה, היק"ר לא מחייב קרינה. מי שמגדל נקי, לא צריך קרינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה מגדל נקי? מי שנמצא מתחת לחומרים המסוכנים, כמו שאמרת, 200,000 עד 500,000? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אמר קודם קובי בטר, שחלק מהאצוות שלהם לא צריכות קרינה. הוא אמר את זה, אני פשוט חוזר על דבריו. יש עוד חוות שמגדלות מאוד נקי ולא צריכות קרינה. << קריאה >> ניר יופטרו: << קריאה >> אין מוצרים כאלה בשוק. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> למה אתה אומר כך? אתה מכיר את כל המוצרים? << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> כן, אני מכיר את כל המוצרים בשוק. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תודה רבה, אני לא מכיר את כל המוצרים בשוק ואני לא זוכר את כולם בעל פה. יש מוצרים בשוק שלא עברו תהליכי הקרנה. << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> אין אחד כזה ולא היה אחד כזה, לא היה בשוק הישראלי מאז כניסת הרפורמה מוצר אחד שיצא ללא הקרנה. מאז הכניסה של הסמלילים אנחנו רואים באופן גורף על כל המוצרים בלי יוצא מן הכלל - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל, יש לך דוגמה למוצר סופי שיצא ללא הקרנה? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אין לי פה, אבל אני אפנה – הנה, יש פה את קובי, שהרגע אמר את זה בדיון, הוא יוכל להגיד את מספרי האצוות שלהם, של בטר. יש עשרות אלפי אצוות שכבר יצרו, יש לפחות שניים שנוכל לפנות אליהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לישיבה הבאה אני מבקשת להביא לי מספר מוצרים - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף 14. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> רק לסכם את 13, אמרנו שזה מתכנס - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> רגע, מי אמר שהוא מכיר את כל האצוות שיצאו? << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> אני, ניר יופטרו, ואני עומד מאחורי המילים שלי, יובל, אין אצווה בישראל שהפרח שלה לא עבר בידיים שלי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אין אצווה בישראל שהפרח שלה לא עבר בידיים שלך? << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> כן, עומד מאחורי המילים שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת להביא לדיון הבא רשימה של מספר מוצרים שלא עברו הקרנה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני לא רוצה להתייחס לזה, אני לא בטוח שזה מדויק מה שניר אמר, אבל אני לא רוצה להלבין פניו ברבים. << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> פרט לתראפין ומדוקאן, שהן שתי החברות היחידות בשוק היום שמגיעות מתחת ל-1,000 בעומס של עובשים ופטריות, אין חברה שמגיעה לזה. גם שתי החברות שציינתי עדיין ממשיכות להוציא מוצרים עם הקרנות, נכון שרק עם הדברה ביולוגית או ללא הדברה בכלל, אבל אין ולא היה מוצר, לפחות מאז כניסת הסמלילים, שלא יצא ללא הקרנה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני לא רוצה לעשות משהו, אתה יודע, לא תלבין פני חברך ברבים, אבל לא נראה לי שאתה מודע לכול אותן אצוות. הנה, אתה כבר קודם אמרת שאין בכלל והרגע כבר נקבת בשמותיהן של שתיים. << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> נקבתי בשמותיהן של שתיים שעומדות בתקינה אבל עדיין מקרינות. אני עומד מאחורי המילים שלי, אין אצווה במדינת ישראל שיצאה ללא הקרנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקי, אני מבקשת את הרשימה של המוצרים לדיון הבא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אבדוק את הנושא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף 14. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הנוהל הרלוונטי לעניין הייצור הוא נוהל הייצור, נוהל ה-GMP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לגופו של עניין, יש בעיה עם הסעיף? בעל רישיון לגידול או ייצור קנאביס לצרכים רפואיים ידווח למנהל על כל שינוי מהותי בהליך הגידול או הייצור של הקנאביס. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אסביר למה זה יכול להיות מנוסח בצורה מספיק מדויקת. שינוי מהותי בהליך הגידול או הייצור על פי נהלים, שינוי בתהליכים, צריך לעבור בקרה פנימית של המפעל או המגדל, על פי הנהלים שלו, לעבור ניהול סיכונים ולראות שהוא לא מזיק לתוצר. זה חלק מאותם נהלים שנבדקים, בין אם על ידינו, על ידי היק"ר במפעלים ובין אם על ידי חברות ההתעדה בחוות כי ישנם מעת לעת שינויים בהליכי הייצור: פיתוחים חדשים, דברים מתקדמים. אם זו הכוונה, זה מטיל אזיקים קשים מאוד על ידיהם של העוסקים ואני לא חושב שהם יתמכו בכך, לפחות לא איגוד התעשיינים או החקלאים שעושים את זה. אבל במקרים של חשיפת חומר – אם יש משהו שאסור לפגוע באיכות התוצר, הרי דבר כזה ברור לחלוטין שאנחנו לא רוצים שיאושר. אם מגדל מסוים רוצה להפעיל פעולה מסוימת, תהליך הפחתת עומס מיקרוביאלי על ידי אוזון, בלי שנבדקה היעילות, זאת אומרת, אנחנו אפילו לא יודעים אם לא מזיק, אז דבר כזה, ברור שעל פי הנהלים הוא חייב להכניס זאת לתהליכי הייצור שלו ולקבל על כך אישור, זה חלק מהנהלים. אין בעיה אם הסעיף הזה יישאר. אני חושב שהוא מטיל אזיקים גדולים מאוד על אותם חקלאים או מפעלים שרוצים להפעיל תהליכי שיפור והם עדיין לא יודעים את רמת האיכות שלהם. אבל מבחינתי - - - << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> עוד מה שאתה מדבר עליו זה מה שבעצם הסעיף הזה יוצר כי דיווח בפני עצמו, זה משותף לשלושת הסעיפים 14 עד 16. דיווח בפני עצמו של העוסקים שהם מדווחים למנהל ואין שום הוראה לפי מה – זה פשוט דיווח ואז כל האחריות עוברת למנהל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, זה דיווח והמנהל נותן הוראות. שוב, גם זה לקוח מחוק המזון ששם גם אתה צריך לדווח למנהל והמנהל יכול להורות לך אם אתה צריך להחזיר את המוצר מהשוק, אם אתה צריך רק לתת הודעה. אם אתם רוצים שנפרט פה את הדברים, אפשר לפרט אבל רצינו להשאיר לכם את שיקול הדעת. אפשר כמובן לעשות פה רשימה סגורה של הפעולות שהמנהל יכול להורות עליהן, אם אתם מעדיפים להעלות את זה לחקיקה ראשית. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זאת בדיוק הנקודה של חקיקה ראשית, קודם כל זה מעביר את הנטל בצורה חריגה למנהל, כשהאחריות של הגנת הצרכן חלה על העוסקים בתחום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מקביל יותר לתרופה מאשר הגנת הצרכן. כלומר, האחריות פה היא של משרד הבריאות כי הוא זה שאישר ונתן את הרישיון והמטופלים סומכים על זה שמשרד הבריאות נתן את הרישיון לאותו עוסק. ואותו עוסק בא ומדווח, יש שינוי או התגלתה תופעת לוואי, אני מפסיק ותורה לי איך לנהוג בתור הרגולטור שאמון על בריאות הציבור. אם לא צריך, זה גם בסדר, רק ימסור הודעה שייתכנו תופעות ולעקוב. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה פשוט מטיל יותר ויותר רגולציה שאתם מבקשים מהמנהל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה אתם מצפים, שאם יש תופעה כזאת, אתם לא רוצים לדעת עליה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא, אם זו תופעה מהסוג שצריך לדווח עליה, הוא חייב לדווח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ברור שמדובר בתופעה מהסוג שצריך לדווח עליה, זה מה שאנחנו קובעים פה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הרופאים דיברו עליה, זה חלק מהבעיה של הרופאים, של המטפלים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש לך בעיה עם ההגדרה של תופעת לוואי חריגה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן, לגמרי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בוא נגדיר את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הייתה הערה ואמרנו שנשנה את זה ל: התקבל דיווח על תופעת לוואי חריגה. מעבר לזה אתם כן רוצים לקבל את הדיווח. אני רוצה להבין, אתם רוצים להיות בתמונה במצבים כאלה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ברשותכם, אני רגע אגע בנושא של תופעות לוואי. תופעות לוואי, באגף הרוקחות, שהוא המקביל שלנו לעולם הפארמה הרגיל, הדבר נקרא פארמה קוביג'ילנס, זאת אומרת, מעקב אחר תופעות לוואי. במסגרת התקינה יש צבר מקרים, מקרים כאלה צריכים להיבדק ולא תמיד יש את הקישור ביניהם. כשיש תופעות לוואי, חובה לדווח ולהעביר מערכת בקרה מסוימת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל בקנאביס זה לא קיים עד כה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. בקנאביס מעבירים אלינו עד כה תלונות של מטופלים, ולא בתופעות לוואי. מה שאנחנו ממליצים, להטיל את חובת הדיווח של תופעות הלוואי על הרופא כי מטופל הרי הולך לרופא ורופא מעביר את זה בדרכים המקובלות. דרך אגב, ככה זה בעולם התרופות הרגיל. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל רופאים אמרו, שאין מעקב, אין מידע אחיד. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> רגע, רגע, בתקנות התכשירים יש חובת דיווח עבור תכשיר גם לא רשום. אז יש תכשירים רשומים ויש תכשירים לא רשומים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, אבל פה החובה היא על העוסק, לא על המטופל. בוודאי שלא המטופל מדווח למשרד הבריאות, אלא העוסק, התקשר אליו מטופל אמר לו, צרכתי את המוצר שלך - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> עד כה לא קיבלנו דיווחים מעוסקים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז כנראה שלא, בסדר. אבל ככל שיהיו תופעות, אמורים לדווח. יכול להיות שגם אין חובה היום לדווח, אני לא יודעת. יש היום חובה לדווח? היום יש חובה לדווח על תופעות לוואי חריגות? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למי הם מדווחים? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> העוסקים, ככל שהם מגלים תהליך של אי התאמה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז זה מה שכתוב. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> הרי הם מקבלים את הפניות. אין לנו מניעה, אני מנסה להרחיב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רוצה להבין אם יש בעיה עם הסעיפים. כרגע אנחנו מדברים על סעיפים 14, 15, 16, שמטילים על העוסק חובה לדווח במצבים שונים, אם יש שינוי בהליך הגידול, אם יש תופעת לוואי חריגה, או אם הוא מפסיק לגדל או לייצר תכשיר מסוים. פשוט לדווח אליכם ואתם מחליטים ונותנים הנחיות. השאלה, האם יש בעיה עם הסעיפים האלה? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> הפסקת גידול, תיכף ניגע בזה. אבל דיווח על תופעות לוואי, כתוב: ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים למניעת השימוש בתכשיר, שמא הוא פוגע בכך - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כפי שיורה המנהל, בוא נקרא את זה עד הסוף, וכמובן שככל שמשרד הבריאות לא יורה, לא צריך לנקוט. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הנקודה היא, צריך לשמור שזה לא נעשה אמצעי להעברת אחריות. לרבות במקרים בהם חלה חשיפת התוצרת לחומר זר, שינוי מהותי, תופעות לוואי, תופעות חריגות, שצריך להבין למה הכוונה בדברים האלה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בוודאי שאם אתם רוצים להעביר לנו הגדרות מדויקות יותר, נשמח להכניס אותן לחוק. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ענת, זאת בדיוק הכוונה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מעולה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> מדובר פה בדברים שהם מאוד חשובים ובעיקר למטופלים. אנחנו מנסים גם לקיים פה מנגנון של דיווח על ידי מטופלים. אנחנו מקבלים לפעמים גם מטופלים שאומרים, דיווחנו לעוסק ומתעלמים מאתנו. יש היום למעלה מ-100,000 מטופלים, אנחנו חושבים שיהיה גם יותר, קיימת חובה לעוסק לדווח לנו על חשד לפגם במוצר כהכנה לריקול, זה מוכר, זה צריך להיות גם מוכנס פה. עוסק מסוים קולט תוך כדי תהליך הביקורת על פי נוהל GMP שהמכונה מייצרת איזשהו פגם בתהליך - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין, בסדר. נראה לי שיש לנו פחות או יותר סיכומים לעניין הזה. אתם צריכים להעביר לנו את ה-GAP, GMP נוהל 106, נוהל 108, כדי שנוכל לעבור עליהם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני רוצה להגיד על הפסקת גידול, זו נקודה מאוד חשובה. סעיף 16 אומר שאם מגדל או יצר הכריז על הפסקת גידול, מה שנקרא הרבה פעמים זן, אנחנו טוענים שזן הוא שם שיווקי ולא שם מסחרי, יש אותו D.N.A שמגודל על ידי מגדלים שונים וקוראים לו בשמות, אז זה שם שיווקי. אנחנו לא כופים על מגדל זה או אחר - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם אנחנו לא, אנחנו רק מבקשים שתימסר הודעה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> כן, אבל כתוב: יפעל בהתאם להנחיות המנהל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. ככל שיש הנחיה שאתה רוצה שהוא ימשיך עוד חודש, שיודיע למטופלים - - - << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> ואם הוא אומר, אני לא יכול לגדל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר, אתה בא אתו בדין ודברים ונותן לו הנחיות. אם אתה לא רואה לנכון להנחות, אתה לא צריך להנחות. אף אחד לא כותב פה: המנהל ינחה אותו ויחייב אותו לפעול. כתוב: ויפעל בהתאם להנחיות המנהל, ככל שיהיו כאלה. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> איזה הנחיות אני יכול לקבל חוץ מאשר להגיד תודה שהודעת? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לפרסם לכל ציבור המטופלים. לעדכן את הרופאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המחשבה כאן מאחורי הסעיף הזה - - - << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זאת לא יכולה להיות אחריות המנהל לפרסם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא אמרנו. אמרנו שהוא ינחה אותו את מי לעדכן, כיצד לעדכן. יכול להיות שגם לא צריך לעדכן. זה מה שכתוב. אתם מכניסים לסעיף יותר ממה שקיים בו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא יודיע לכם בתוך 60 ימים והוא יפעל בהתאם להנחיות שאתם תתנו לו, האם לפרסם את זה, להודיע למטופלים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> חברים, אני רוצה לומר, אנחנו לא מתנגדים ליידע את ציבור המטופלים בכל פגם, הפסקת תהליך, שינוי בתהליך. באמת שלא. אנחנו אומרים, היכולת שלנו היא מוגבלת. בוא ניקח חברה מסוימת שהמוצר הכי נמכר שלה, מחליטה לא לגדל והם מודיעים לי, ותלויים בה 60,000 מטופלים מתוך ה-100,000 שיש. מה אנחנו עושים? אומרים לו תודיע? בוא נכתוב, שיודיע ויפרסם על כל שינוי בהפסקת זן, הרי זה מקורו של העניין, הפסקת גידול של זן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היום יש עדכון כזה? אתה כיק"ר, לא רוצה לדעת אם מפסיקים לגדל זן מסוים? אז לא נמסור לכם דיווח, שיפרסמו לציבור. אני לא מבינה. מה שאנחנו אומרים פה, לפנות ליק"ר והיק"ר ינחה איך לפעול. אתה היום יודע שמפסיקים לגדל זן? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> לא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתה לא יודע ואתה לא רוצה לדעת? אוקי. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אני לא חושב שאנחנו יכולים להועיל אם נדע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אוקי, בסדר. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> במקום שאין לנו מה לעשות עם זה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הכוונה הייתה שתדעו וככל שיש הוראות מיוחדות שתרצו לתת, לתת לכם את הסמכות. אתם לא רוצים - - - << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> אז להכריח אותו, זה שומר על הרצף הטיפולי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז אנחנו נקבע הוראה שזה יפורסם לציבור. << דובר_המשך >> ניר יופטרו: << דובר_המשך >> היק"ר לא מפרסם. עשו ריקול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל זה מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> ניר יופטרו: << דובר_המשך >> הוא גם לא רוצה לפרסם, היק"ר בוחר לא לפרסם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר, אנחנו נכתוב את ההוראות. הכול בסדר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם יוחלט, למשל הודעה על ריקול, יש חובת דיווח אלינו ואנחנו נפרסם אותה באמצעים המקובלים, באתר היק"ר - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מה שכתוב. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים ליידע את המטופלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, זאת הסמכות שנתנו לכם פה. אתם לא רוצים אותה אז אנחנו נקבע את הנהלים איך לפרסם לציבור. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> נשמח לקבל את הסמכות אבל השאלה איזה אחריות יש בצידה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין שום אחריות למיטב ידיעתי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הטלת סמכות, יכולה להיות לה משמעויות נזיקיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקי, אז אנחנו נקבע את הנהלים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא הבנתי, אתם רוצים סמכות ללא אחריות? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו נשמח לקחת את האחריות הזאת ולהודיע על כך באתר היק"ר או לעשות כל דבר שהוא הגיוני, אבל לקחת אחריות על זה שמגדל מפסיק לייצר - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הסעיף לא מטיל עליך אחריות אם מגדל מפסיק לייצר, ממש לא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אז איזה פעולות הוא יכול לנקוט חוץ מפרסום - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה זה חוץ מפרסום? זה פעולה מאוד חשובה ליידע את המטופלים. זו מטרת הסעיף. אז בוא נגיד, יפרסם לציבור בדרך שיורה לו המנהל, בסדר? << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> גם טוב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אוקי. אפשר להגיד, ככל שיהיו הוראות נוספות. אבל אני לא רוצה לכבול את שיקול הדעת שלכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם מישהו פתאום מאושפז עם התקף לב בגלל דבר כזה, בטח תצטרכו אמצעים אחרים לפרסום. אם אתם רוצים שנגביל אתכם, נגביל אתכם. << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >> את צודקת. ענת גם צודקת, במקרים שבהם אפשר לפעול במהירות, בסדר גמור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר. עוד פרק לקראת סיום. עברנו על כל הסעיפים, לקח כמה שעות אבל עשינו עבודה טובה, התקדמנו בעוד פרק. אז ככה, נתכנס מחדש בשבוע הבא לעניין פרק הייצוא, ייבוא וייצוא, פרק מאוד חשוב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רק אעיר שיש לנו פרק של ייצוא. לגבי הייבוא, החוק שלנו שותק. נדון בזה גם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שם אנחנו צריכים לגעת בצורה ספציפית שהם צריכים לעמוד בתקנים ובנהלים שאותם קבעו במדינת ישראל. אני יודעת שיש עוד אנשים שרוצים לדבר, פשוט חרגנו ממסגרת הזמן, מה שנעשה, נעדכן את הדברים שדיברנו עליהם היום בוועדה יחד עם ההערות. מי שמעוניין, צופה בוועדה, משתתף בוועדה, מוזמן לשלוח לנו הערות לנוסח לייעוץ המשפטי. נשב בישיבה ונחליט מה אנחנו מקבלים ומה מכניסים ומה לא. הנוסח לאחר התיקונים והשינויים אל מול המשרד לביטחון פנים, אל מול משרד הבריאות, אל מול משרד החקלאות וכל שאר המשרדים, יפורסם וישלח לכם גם כן. בשבוע הבא נקיים ישיבה ארוכה יותר לעניין הייצוא, יכול להיות שנקבע את זה ביום ראשון, אנחנו נעדכן אתכם. אני מבינה שהייתה התעניינות מצד מספר חברי כנסת, מספר ועדות, המון גורמים וגופים שמעורבים בזה, נצטרך לשבת מספר שעות. אתם מוזמנים לשלוח לנו הערות לעניין הזה ולתיקוני החוק. נעשה את זה בצורה מעט שונה, הצורה שנעשה את זה, נקרא סעיף ונשמע הערות ספציפית לעניין הסעיף. מי שיהיו לו הערות לעניין הסעיף הספציפי עצמו, לא הערות כלליות אלא אך ורק הערות לעניין הסעיף הספציפי, יוכל להרים יד בזום ונשמע אותו. קודם כל אני מבקשת שלדיון הבא על הייצוא, הנציגים של משרד הבריאות יגיעו פיזית לוועדה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רק הם או כל משרדי הממשלה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל משרדי הממשלה, זה מאוד נוח שיושבים כאן, שאנחנו יכולים לראות ולהגיע להסכמות ולהבנות, זה קל יותר ומקיים דיון יותר פורה. את כל הפרקים שהיו עד עכשיו, נפרסם לכם. יכול להיות שננסה להגביר קצב, אסביר למה. יש בג"ץ שמתנהל כרגע וקיבל דחייה לעניין המטופלים עד ל-28 בפברואר. כך שמעל 30,000 מטופלים שנמצאים היום בהתוויות של הרישיון הישן, למעשה ב-28 בפברואר הרישיון שלהם עומד לפוג תוקף. המשמעות לרוב המטופלים, קריסה כלכלית מוחלטת. זה אנשים מהשכבות הכי חלשות, מקרים קשים במצב בריאותיים שאף אחד לא רוצה להיות בו, נמצאים כבר שנים בתוך ההתוויות האלה, המצב שלהם, לעבור מתשלום של 400 שקלים לחודש ל-4,000 ו-5,000 שקלים לחודש הוא דבר בלתי אפשרי, זה גזר דין מוות על חלקם. לכן יכול להיות שבשבועות הקרובים נגביר את הקצב. אני אגיש בקשה מיוחדת גם לפרקליטות ולמשרד הבריאות בבקשה להאריך את התוקף, לתת לנו לפחות עוד חודש אחד כדי לסיים את החקיקה הזאת. נגביר את הקצב כדי לנסות לסיים את זה בזמן, על מנת לא לפגוע במטופלים. אני נועלת את הישיבה, תודה רבה לכל מי שהגיע, תודה רבה לכל מי שהשתתף, נתראה בשבוע הבא, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:45. << סיום >>