פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכלכלה 14/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 180 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ג באדר התשפ"ב (14 בפברואר 2022), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר סמי אבו שחאדה צבי האוזר בועז טופורובסקי לימור מגן תלם אורי מקלב יבגני סובה מוזמנים: חוה ראובני – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבנר פלור – סמנכ"ל מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אורטל ניב – מנהלת אגף הסייבר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אוהד מעודי – מנהל צוות ביטוחי רכוש אגף שוק ההון, משרד האוצר ודיע עואד – צוות ביטוחי חבויות בשוק ההון, משרד האוצר אילת פלדמן – יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים רחל בציה – ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון הפנים יאיר מתוק – לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים נועם בגיינסקי – ראש מחלקת התנועה, המשרד לביטחון פנים יעקב אדלר – חבר בהנהלה, אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים אברהם ליכט – עוזר מקצועי, מובילאיי, חברות העוסקות בתחום הרכב העצמאי אלעד צרפתי – סגן נשיא וסמנכ"ל קשרי ממשל ומוצרי דטה, מובילאיי, חברות העוסקות בתחום הרכב העצמאי עודד קוטוק – יועץ מדיניות חדשה, פרוייקט קיימות עירונית מנאר איוב – הנהלת מוניות הכרמל, ארגון מוניות השירות יהודה בר אור – יו"ר, איגוד נהגי המוניות הארצי דלית קן דרור פלדמן – מנחה משפטית, הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה שרון פליישר בן יהודה – סמנכ"ל רגולציה, יאנדקס גו ישראל בע"מ ייעוץ משפטי: איתי עצמון ורד קירו-זילברמן מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ"א-2021, מ/1440 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים את הדיון והקידום של מה שאנחנו מכנים "פיילוט רכבים אוטונומיים בישראל, במיקוד ראשון של הסעת נוסעים", או בשמה המלא: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ"א-2021. היה קידום פה בהקראה ובהצבעות, היו כמה סוגיות. אנחנו נמשיך לעבוד לפי סדר הדברים שגם חבר הכנסת בועז טופורובסקי קידם - ונתייחס לנושאים במחלוקת. יש כמה סוגיות מורכבות, ננסה להכריע אותן בתוך הדיונים. אנחנו בסעיף 14כז. איתי, קח אותנו מפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדיון הקודם, שהיה בחודש ינואר, התקדמנו בהקראת הסעיפים ואישורם. חלק מהסעיפים אושרו, חלק מהם נדונו, הוקראו אך לא הוצבעו. הסיבה העיקרית לכך היא שהוועדה ביקשה ממשרד התחבורה לעגן את רוב ההוראות שהיו אמורות להיות בחקיקת משנה - מטבע הדבר היה לוקח זמן לא קצר להשלים את התקנתן - כבר כאן, בתוספת לפקודת התעבורה. התוספת הזאת, לשמחתי, נוסחה ואוגדה בממשלה בלוחות זמנים די קצרים. גם אנחנו, אני מודה, הספקנו להעיר באופן די רשמי. הוועדה תדון בפרטים של התוספת שאמורה לתת את המסגרת השלמה יותר של ההסדר, בין היתר תנאים למתן היתר ההפעלה, תנאים למתן רישיון רכב לרכב עצמאי וכו' וכו'. עצרנו בסעיף 14כז – תנאים למתן היתר הפעלה. הסעיף הזה, כפי שאמרתי, הוא בין הסעיפים שנדונו והוקראו אך לא הוצבעו, בין היתר מאחר שהייתה שם הסמכה להתקין תקנות וחלק מההוראות שהיו אמורות להיות בתקנות עוגנו באותה תוספת שנגיע אליה בהמשך. אני מציע שעורכת הדין חוה ראובני תמשיך מכאן, לפחות הקראה של החלקים שלא הוקראו בדיון הקודם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האופוזיציה הגישה הסתייגות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוגשו שבע הסתייגויות עוד בדיון הראשון שהיה בדצמבר. שלוש מהן כבר נומקו והוצבעו, נשארו עוד ארבע הסתייגויות. אני חושב שהראשונה שבהן שלא הוצבעה היא לגבי 14כט, השנייה היא הסתייגות לגבי סעיף 14ל, והשלישית היא הסתייגות לסעיף 14לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש שני שינויים בסעיפים שהוקראו שאנחנו מבקשים להכניס. אחד זה בסעיף 14כז(א)(8). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הזה מסדיר את התנאים למתן היתר הפעלה. בפסקה (3) יש הפניה לתקנות לגבי מרכז הבקרה. ההוראות המהותיות יהיו בתוספת, כפי שאמרתי, לכן אנחנו צריכים להפנות כאן לתוספת הארבע עשרה ולמחוק את הסיפה "שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (ב)(1)". בפסקה (10), "המבקש הציג תכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי", צריך להפנות לתוספת כי ההוראות ייכללו בה. פסקה (5), "המבקש הגיש למפקח תכנית הפעלה מפורטת לפי ההוראות בתוספת הארבע עשרה והוכיח את יכולתו לבצע את התכנית האמורה", זה השינוי שנובע מהוספת התוספת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו מבקשים להוסיף שינוי מהותי בפסקה (8), בעניין הביטוח. עניינה של פסקה (8) זה שצריך להראות ביטוח תקף כתנאי לבקשת היתר הפעלה. עכשיו אנחנו מבקשים טיפה לרכך ולכתוב כך: "על אף האמור, בעת הגשת הבקשה למתן היתר הפעלה רשאי המבקש להציג אישור עקרוני מאת חברת ביטוח להפקת פוליסת ביטוח כאמור, ולא יתחיל את ההפעלה על פי ההיתר אלא אם הציג את הפוליסה התקפה למפקח הארצי לתעבורה בטרם תחילת ההפעלה על פי ההיתר". רשות שוק ההון העירה שיש כאן ביצה ותרנגולת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת לא הערה של רשות שוק ההון, זאת הערה שלנו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בכל מקרה, זו ביצה ותרנגולת, כי עד שאין היתר הם לא יכולים לקבל ביטוח, ואם אין ביטוח, הם לא יכולים לקבל היתר. הפתרון שנמצא היה אישור עקרוני של חברת ביטוח לתת ביטוח בעת שיינתן היתר, וההיתר עצמו יינתן - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש פרקטיקה כזאת של אישור עקרוני? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הבנתי שכן. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> יש דבר כזה שנקרא אישור ביטוח. הרבה פעמים יש התקשרויות שבהן ספק צריך להביא איזה שהוא אישור על כך שחברת ביטוח תפיק לו פוליסה. גם כאן, לצורך העניין, אם יש מבקש היתר, הוא יצטרך להציג פוליסה בתוקף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שננקוט במונח "אישור ביטוח". אנחנו נבדוק את המינוח המדויק, כי אני לא בטוח שאישור עקרוני זה מונח - - << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> אתה צודק, המונח הוא אישור ביטוח. יש לנו גם חוזר של הרשות שמשתמש בדיוק במונח הזה, באישור ביטוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה יש לשוק ההון סמכויות בחוק הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין ממש סמכויות. קודם כל, הנציג של הרשות חבר בוועדה המייעצת. גם יש היבטים שנוגעים לביטוח הרכב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל ההיבט הביטוחי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. בסעיף קטן (ב), בעקבות שינוי המתווה בהצעת החוק שהעברנו חלק מההוראות לתוספת, הנוסח יותאם כך שהשר יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות על האמור בתוספת לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה.. כאן מפורטים התנאים, בעצם גדר הסמכות של שר התחבורה להתקין תקנות. הסעיף הזה נשאר כפי שהוקרא בדיון הקודם. בסעיף קטן (ד) הייתה התוספת של יושב ראש הוועדה לגבי מספר כלי הרכב, העלינו ל-500 כפי שביקשת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העלינו ל-500, כי רצינו איזו גמישות בחלוקת האישורים לפיילוט, לתת לעוד גופים להיכנס לעסק. נשאר כאן הקניין ושוויון ההזדמנויות. בעלי המוניות בישראל קנו את המספרים, השקיעו בזה כסף, אז עכשיו ניתן זכות למישהו להפעיל מונית אוטונומית בלי שזה יעלה לא כסף? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא פטרנו אותם מלהחזיק רישיון הפעלת מונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שכל רכב אוטונומי יהיה במעמד של רישיון הפעלת מונית? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם הם ירצו לפעול במתווה של מונית ולקבל רישיון רכב כמונית, הם יצטרכו רישיון הפעלת מונית, ואת זה אף אחד לא מחלק בחינם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל הפיילוט מדבר על הסעת נוסעים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הסעת נוסעים זה רחב. יש רשימה סגורה של סוגי רכב שיכולים לבצע הסעה בשכר - אוטובוסים, אוטובוסים זעירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה זה לא אוטובוס, פה זה רכבים קטנים שיסיעו נוסעים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה יכול להיות אוטובוס זעיר, זה יכול להיות מונית. כדי לפעול כמונית הם יצטרכו רישיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה שאדם יפעל כמונית אם הוא קיבל היתר לקחת רכב זעיר ולהסיע נוסעים? למה הוא צריך להחיל על עצמו רגולציה של מונית? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נכתוב ברישיון הרכב שהוא רכב מסוג מונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את אומרת שאפשר להסיע נוסעים במונית ואפשר להסיע נוסעים ברכב להסעת נוסעים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא בשכר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בשכר, כי שילמת למישהו. אין הסעות בחינם. שילמת למישהו על ההסעה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אתה לא יכול לעסוק בהסעת נוסעים בלי רישיון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> תקנות התעבורה אוסרות על הסעת נוסעים בשכר, למעט ברשימה סגורה של סוגי רכב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחד מהם זה מונית. מה זה האחד האחר? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מונית, טיולית, רכב מדברי, רכב סיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרכב האוטונומי שיסיע נוסעים חייב להיות מונית? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא יצטרך להיות מונית או אוטובוס. הוא יצטרך להיכנס לרשימה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יהיה מונית. אוטובוס הוא לא יהיה, כי זה לא אוטובוס. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שמונה נוסעים זה אוטובוס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוטובוס זעיר. האם כשהוא קיבל רישיון להפעיל אוטובוס הוא שילם למישהו על הזכות להפעיל אוטובוס? כל ה-400 רכבים האלה יכולים להיות אוטובוס זעיר, כשהזכיין שיפעיל את הרכבים האוטונומיים לא שילם לאף אחד כלום. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם חברות היסעים שמפעילות היום אוטובוסים זעירים לא משלמות לאף אחד כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ההסעה של אוטובוס זעיר לא מתנהגת היום כמו שאתם מתכננים. אתם מתכננים אפליקציה כך שהאוטו נוסע בעיר והבן אדם עולה ויורד. זה עניין פרטי, זו לא קבוצה שנוסעת באוטובוס זעיר. התכנית פה מתנהגת כמו מונית, היא לא מתנהגת כמו חברת הסעות שמישהו הזמין אוטובוס לכל היום. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הם יצטרכו להחליט באיזה מתווה הם פועלים, ולפי זה תהיה רגולציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא בטוח שאני רוצה שהם יצטרכו להחליט, כי אז כל ה-400 רכבים יהיו מסוג עוסק זעיר, יתנהגו כמו מוניות בעיר, ואולי ה-400 יהפכו ל-4,000 ואז לא התייחסנו לעובדה שאנשים הפסידו הכנסה, הפסידו את מעמדם הקנייני. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רכבי הסעה אינם רשאים לנסוע כמו מוניות גם היום. אם הם יפעלו במסלול של אוטובוס זעיר כרכבי הסעות, הם יצטרכו לעמוד בתנאים - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הרכב האוטונומי הזה אוסף אנשים ברחוב לפי אפליקציה - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אז הוא מונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך נדע שזה מונית? את אומרת שהם יחליטו שזה מונית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יהיה רשום סוג הרכב ברישיון הרכב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך נדע שאכן הם יבחרו במסלול של מונית? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> באותו אופן שאני יודעת על י.ל היסעים בע"מ אם הוא מתנהג כרכב הסעות או כמונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הפיילוט של משרד התחבורה דיבר על 400 רכבים שיסיעו נוסעים באופן שמביא את הטכנולוגיה לידי ביטוי. הכוונה בטכנולוגיה זה שהרכב מסתובב ברחוב והאדם עולה ויורד. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> הנושא הזה איננו פתוח לחופש עיסוק, הוא מוסדר ברישיונות. יש מספר שימושים בהסעת נוסעים, כאשר אחד מוסדר תחת הכותרת מונית, אחד מוסדר תחת הכותרת אוטובוס, אוטובוס זעיר, ונדמה לי שיש עוד כמה אפיונים. בין אם הרכב מאויש ובין אם הוא אוטונומי, זה לא משנה, מדובר בתצורת גביית הכסף וההתקשרות עם הנוסע. אתה יכול לנהל עסק כמונית כשיש לך מספר של מונית ולנהל עסק כאוטובוס זעיר כשיש לך רישוי לאוטובוס זעיר. אתה לא יכול לקחת רישיון של אוטובוס זעיר ולהפוך אותו למונית. האוטונומיות לא קשורה למסלול שבוחרים. אני מקווה שאנחנו מאפשרים בניסוי, שהוא ניסוי רחב, גם רכבים אוטונומיים במסלול מונית וגם רכבים אוטונומיים במסלול אוטובוס זעיר, בשביל לייצר את מגוון ההתנסויות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הצעת החוק ניטרלית מבחינה זו. לכל אחד מהמפעילים הראשונים שעל הסף, לפי מיטב ידיעתי, יש מודל אחר. הטכנולוגיה של רכב אוטונומי מתערבת בהיבט של הנהג. אנחנו לא מתערבים ולא קובעים כאן שום רגולציה חדשה בהיבטים של הסעת נוסעים. אני מבינה של"מובילאיי" יש מודל אחד, ל"יאנדקס" יש מודל אחר. אלו שתי החברות שהכי קרובות למצב של הפעלה מסחרית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם בתוך החוק הזה, כפי שהוא מנוסח, תימצא פרצה שאדם מפעיל רכב כמו מונית אבל הוא לא קורא לזה מונית? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם אני יכולה לעשות את זה עם הרכב הפרטי שלי ואהיה עבריינית. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יכול להיות שיהיה פטור כזה או אחר, אבל הכוונה היא שלמונית יהיו את אותן דרישות כמו מונית היום עם נהג. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם מדובר ב-400 מוניות ויש רק שתי חברות שיכולות להיכנס, איך זה ישפיע על השוק של המוניות? השוק הקיים היום, אדוני, מאפשר לבן אדם יחיד להיכנס לשוק עם רישיון מונית אחד. פה מההתחלה אנחנו לא מאפשרים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מדבר על הכניסה לפיילוט, על זכות הכניסה לפיילוט, על למה יש רק שתי חברות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הזכרתי שתי חברות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל שזה פיילוט וזו טכנולוגיה חדשה אין עשרות חברות שיודעות לעשות את זה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אין מניעה שתהיה חברה עם מונית אחת, אדם שיתאגד כחברה ויעשה פיילוט למונית אחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתווה של מונית אוטונומית שהוא יפעיל כמונית. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם הפיילוט מאפשר לו את זה? האם הפיילוט מאפשר לשחקנים בודדים? אנחנו נותנים פה זכות קדימה, צעדים ראשונים לחברות הגדולות. אם השוק הזה משתלם, הן ישתלטו על השוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו יכולים לעגן בחקיקה שעם סיום הפיילוט באופן מוצלח, כשהפיילוט הזה בודק היבטים של בטיחות, השתלבות, יכולת טכנולוגית, גם יחיד יוכל להפעיל מונית. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כמה מוניות יש היום בארץ? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בערך 23,000. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 24,700. אני נהג מונית כבר 42 שנה, כל מה שיש לי בחיים זו הזכות הציבורית שלי שקניתי בסכום מלא. הכריחו אותי לקנות זכות כדי להסיע נוסעים בשכר, לא נתנו לי מתנה. הייתי צריך לעבור קצין בטיחות, השתלמות כמו של נהג אוטובוס. אנחנו מפוקחים על כל אגורה שאנחנו גובים, אני לא יכול להעלות את המונה אפילו באגורה בלי משרד התחבורה. הם קובעים את המחיר, הם מעלים אותו, הם שולטים על המונה ועל כל המערכת כולה. אנחנו לא יכולים כרגע לקנות את המכוניות, כי אנחנו לא יודעים אם זה ישתלב, אם זה ילך. יכול להיות שזה בכלל לא ילך. יכול להיות שתאונה, שתיים או איזה סייבר שייכנס יפילו את כל התהליך הזה. אם זה ילך והכל יהיה בסדר, יצטרכו לעגן כך שקבוצה קטנה של מוניות או תחנות מוניות יוכלו להיכנס. המכוניות האלו שוות כרגע המון כסף. הצעתי פשרה שאומרת שאם רוצים להפעיל את המכוניות האוטונומיות כמונית עם נהג, אותו נהג יצטרך להיות מוכשר כנהג מונית עם כל התנאים של נהג מונית, ואם יפעילו את זה כמונית אוטונומית בלי נהג, הם ישכרו את ה-2,400 מספרים שיש היום בידי אלמנות, יתומים, נכים וזקנים שלא יכולים להשכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להשכיר או לקנות מספרים. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אם הם רוצים לקנות, בשמחה רבה אני אביא להם 400,500, אפילו 1,000 מספרים. אם אנחנו מדברים עכשיו על הפעלה כדי לבדוק את הפיילוט, אני מציע שהם ישכרו מהאנשים האלה את המספרים וככה יעזרו לאותה אלמנה, לאותם יתומים או לאותם זקנים שיצאו לפנסיה בעוד 1,000, 1,200 שקל בכיס. אני היום בן 69, הזכות הציבורית שקניתי לפני 42 שנה צריכה לשמש לי כפנסיה, אין לי משהו אחר כעצמאי. ה-1,000, 1,200 שקל האלה יעזרו לי בנוסף ל-2,049 שאני מקבל מביטוח הלאומי היום. כחולה סוכרת אני אוכל בסכום הזה לקנות עוד קצת תרופות. אם יצליח הפיילוט, הם יקנו את אותם 24,700 מספרים. אם תהיה דרישה לעוד 50,000, הם יקנו מהמדינה ב-244,000 שקל. המדינה עשתה על חשבוננו 7.5 מיליארד שקל. אם אתם רוצים את ה-7.5 מיליארד שקל, או שתחזירו את זה לנו ותעשו מה שאתם רוצים עם הזכות הזאת, או שתעשו את זה כך שנוכל כולנו להתפרנס והפנסיה שלנו לא תיפגע. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> ההגדרה של מונית היום צריכה להמשיך להיות ההגדרה, לא לתת לכל פיילוט, טייקון או לכל מי שיש לו קצת כסף לקבל את ה-400 או את ה-500 מספרים שהם בשווי של מעל 100 מיליון שקל. אנחנו, מוניות השירות, נפגענו מאוד. בתיקון 120 לפקודת התעבורה הפיצוי שלנו הוא מספרים ירוקים באגרה מופחתת. אם ייכנסו עוד מספרי מוניות בלי לשלם את הערך המוצדק, הפגיעה שלנו תהיה טוטאלית. עוד לא קיבלנו את הפיצוי שלנו ארבע שנים אחרי כניסת החוק, כשאני מאוד מקווה שבקרוב נשב סביב השולחן הזה ונסיים את זה, וכבר מכניסים עוד פגיעה שלא תיתן לנו להתקיים יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבנר, אני לא רוצה פרצות, אני לא רוצה פתאום פטור כזה או אחר. אם יש פטור, הוא צריך להיות מתוחם, לא פטור כללי של כל ה-400. אם אתה רוצה לתת ל-20 מוניות פטור מתשלום אגרה בשביל הפיילוט, זה ייכתב. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> למה הם צריכים לקבל פטור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתה הערה על כך שיהיו מצבים שיינתן פטור. שלא תהיה בתוך החוק עצמו פרצה שמאפשרת התנהלות של מונית בלי שבן אדם שילם את חובותיו למדינה כמונית. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אתה מדבר על הזכות הציבורית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אם החוק הזה מאפשר הפעלה עם צביון של מונית בלי שזה כפוף לכל הכללים של מונית, יש עם זה בעיה. תבדקו שאין אפשרות כזאת. אפשר להגיד שבתוך ה-500 רכבים 200 יהיו כמוניות, 300 יהיו כהיסעים, ואז אנחנו יודעים שכל מי שנכנס לאותם 200 נכנס למסלול של מונית, כל מי שנכנס ל-300 נכנס למסלול של אוטובוס זעיר, ואין ויכוח על מעמדו של הרכב, חלים עליו כל הרגולציות בהתאם לדבר הזה. לגבי היכולת להתחשבן בין העולם הישן של מוניות לעולם החדש, ההצעה של רכישה מהאנשים הקיימים או השכרה היא הצעה הוגנת. נכנסים לשוק, מחליפים את הדור הקודם, אבל לא פוגעים בקניין שלהם. אני לא חושב שעכשיו נגמור את הניסוחים, אבל המרחב שאני רוצה שנהיה בו: אחד, אין מסלול עוקף למונית, שניים, להחליט מראש אם לפלח את סוג ההקצאה לפי מונית, לפי רכב היסעים או אוטובוס זעיר, ושלוש, מנגנון בחוק שמעגן כך שאותן חברות שיפעילו מוניות אוטונומיות יוכלו לשכור או לרכוש מבעלי מוניות קיימות ובעתיד גם מהמדינה. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> קיבלנו את השינוי לגבי סעיף 14כז רק בסמוך למועד הדיון ולא היה לנו מספיק זמן לבחון את התוספת הארבע-עשרה בכל ההיבטים שרלוונטיים לעבודת המשטרה. התוספת הארבע-עשרה טעונה גם בחינה מקצועית. אנחנו מבקשים להבטיח שהדרישות של המשטרה יקבלו עיגון והסדרה לפני שהניסוי מתחיל. לא משנה מבחינתנו אם זה יהיה בתוספת הארבע-עשרה או בתקנות, ובלבד שההסדרים יעוגנו לפני שהניסוי מתחיל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשמע לי סביר. אני נותן לכם עד יום רביעי להביא את ההתייחסויות שלכם. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> אני מבקשת לא להצביע על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מכבד את בקשתך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הזה כבר נדון בישיבה הקודמת ולא העברתם הערות. השינויים שעשינו בו הם מזעריים. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> קודם הייתה חובה לקבוע בתקנות על ידי השר, עכשיו זה הפך לשיקול דעת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להוראות בתוספת טרם הגענו. הסעיף כרגע רק מפנה אליהן. ברור שתהיה תכנית להגנת סייבר או תכנית הפעלה מפורטת, השאלה אם הפרטים שלה ייקבעו בתקנות או בתוספת הארבע-עשרה. עוד לא הגענו לתוספת הארבע-עשרה, לכן השאלה אם יש מניעה להצביע על הסעיף הזה. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> גם אם אנחנו משאירים את הפרטים שבתוספת הארבע עשרה לא מוצבעים, עדיין השינוי במנגנון ההסמכה הוא חשוב. יכול להיות מצב שבו חלק מהדרישות של המשטרה ייקבעו בתוספת, כשלגבי דרישות אחרות יאמרו לנו שהשר יקבע אותן בתקנות. השיקול דעת של השר מתייחס גם לעיתוי קביעת התקנות כך שיכול להיות מצב שבו חלק מהדרישות של המשטרה לא תענינה לפני שהניסוי מתחיל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא עושים מו"מ בין יועצים משפטיים בוועדה, אלא אם כן יש אזורי מחלוקת שכבר ישבו, דיברו ולא הסכימו. אם הייתה לך דאגה בנוגע לעניין הזה, הייתם צריכים לשבת על זה פה. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> לא הייתה לנו שהות לשבת. ישנם ארבעה סעיפים בחוק שקשורים בתוספת. על הסעיפים האלה אני מבקשת לא להצביע לפני שנראה שהכל מוסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איתי, מה אתה ממליץ לנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> על השינוי במודל ההסדרה גברתי כבר הייתה אמורה לדעת בדיון הקודם שהתקיים בינואר. הדברים האלה נאמרו במפורש, לכן היית אמורה לדעת על השינוי בתפיסה. זאת הייתה דרישת הוועדה, כשלשמחתנו משרד התחבורה נענה, שיתף פעולה וניסח תוספת. אם היו לכם הערות עקרוניות, יכולת להעביר אלינו בכתב או לדבר איתנו. לא שמעתי שום הערה מצידכם לגבי התוספת. אנחנו כרגע דנים בסעיף שעניינו תנאים למתן היתר הפעלה. אם נדלג על כל הסעיפים שמפנים לתוספת, חצי הצעת חוק לא ניתן יהיה לאשר היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נצביע על הסעיף הזה. לגבי התוספת נחליט בהמשך אם מצביעים או משאירים לכם זמן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מודה שאת הנוסח של הסעיף ראו רק ביום חמישי. עשינו עבודה מאוד-מאוד אינטנסיבית כדי לגבש תוספת עם הרבה מאוד פרטים והרבה מאוד נושאים כדי שזה יהיה. בשנייה שגמרנו את זה, העברנו. אני מבינה את החששות של המשטרה, אני מבינה את החששות שלהם שאנחנו נקבע פה שדברים מסוימים לא יהיו חייבים להיות בתוספת. יש סמכות להוסיף דברים לתוספת שאפשר יהיה לכלול בדיונים על התוספת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ההצעה המעשית שלך? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני הייתי רוצה להתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מצביעים על הסעיף הזה. נחליט בהמשך על התוספת. רחל, אם תהיי מאוד מודאגת בסוף החקיקה ותרצי לעשות תיקון לסעיף הזה, לא משנה אם זה על דעת השר או מי שתגידי, אני אעשה רביזיה ונתקן מה שצריך. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> בסדר גמור. תודה, אדוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מצביעים על סעיף 14כז עם התיקונים שהוקראו היום והוקראו בדיון הקודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד? הצבעה סעיף 14כז אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם סעיף 14כח, בקשה להיתר הפעלה ומתן היתר, נדון והוקרא בדיון ב-11 בינואר ולא אושר. יש כאן סעיף הסמכה לשרת התחבורה להתקין תקנות לגבי בקשה לקבלת היתר הפעלה, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, המסמכים שיצורפו לה ואופן הגשתה. אני חושש שגם אלו יהיו תקנות שיפורשו כתקנות חובה ולא ניתן יהיה להפעיל את ההסדר המוצע בלי התקנות האלו. השאלה אם לא ניתן להסמיך את המפקח על התעבורה לתת הוראות בעניין הזה, עניין שבעיני הוא עניין כמעט טכני. הפרטים המהותיים נקבעים בהצעת החוק לרבות בתוספת, אבל אופן ההגשה נראה לי הוראה מאוד טכנית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עלינו מקובל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה אם אתם רוצים להשאיר את ההסמכה או למחוק אותה בכלל. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> את כל ההסמכה? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> האם אפשר לקבוע לזה לוחות זמנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלו כמעט הוראות נוהל. אני לא חושב שיהיה קושי לקבוע את אותן הוראות, להבדיל מחקיקת משנה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני חושב שצריך להוריד את זה למפקח, לא לשר, כי השר עסוק מעל הראש. הרי זו לא בחינת הבקשה עצמה, זה רק ההוראות למתן הבקשה. אני מציע שייקבע תוך 30 יום מכניסת התקנות האלו. הרי פעם אחת מפרסמים את זה וזהו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נשאל את משרד התחבורה אם הוא ערוך לקביעת ההוראות האלו. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני בעד להראות יעילות. הרשות המבצעת במאה ה-21 צריכה להתממשק עם המשק הפרטי בנוגע לכך שזמן הוא משאב ציבורי לא פחות מכסף. צריך להתייחס לזמן בדחילו ורחימו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם לנו יש ענין לשים את התשתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 30 ימי עבודה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> ולהוריד את זה למפקח. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אם רוצים שהמפקח על התעבורה הוא זה שייתן את ההוראות, צריך להסמיך אותו במפורש בחוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נא להקריא את זה כפי שזה תוקן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שבמקום סעיף קטן (א) נכתוב שהמפקח על התעבורה רשאי להורות על אופן הגשת בקשה לקבלת היתר הפעלה, לרבות אמצעים דיגיטליים, והוראות כאמור ייקבעו בתוך 30 ימי עבודה מיום התחילה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אופן הגשת הבקשה וגם הפרטים והמסמכים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת השאלה, האם צריך את ההסמכה הזאת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בתוספת הארבע-עשרה יש פירוט די נרחב של מה מצרפים, מה צריך להגיש עם הבקשה להיתר הפעלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנוסח מניח את דעתכם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח שצריך. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> ב-14כח(ב)(2) הוספה אפשרות הפעולה של כוחות הביטחון ונשאלה שאלה לגבי כיבוי אש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להוסיף לרבות כיבוי אש. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> יש הגדרה של כוחות ביטחון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. אפשר לכתוב רכב ביטחון ולכלול בזה את הכל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רכב ביטחון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רכב ביטחון מוגדר בתקנות התעבורה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה כולל את מכבי אש? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> בסעיף קטן (ד) נוספה התוספת הבאה: והמבקש ימסור כל מידע שנדרש ממנו כאמור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף 14כח? הצבעה סעיף 14כח אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 14כט, תנאים בהיתר הפעלה, נדון והוקרא ולא הוצבע. יש תוספת בפסקה (1)(ד), בהיתר: המפקח אמור לקבוע תנאים לביצוע הפעלה ניסיונית, ובכלל זה הוראות לעניין הגנת סייבר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה תיקון נוסחי. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אין מינוח סייבר בעברית, זה סב"ר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדקנו את השאלה, לא כותבים בחקיקה ראשי תיבות. אנחנו נאלץ להישאר עם המונח סייבר. אולי נכתוב בסוגריים את אותם ראשי תיבות. ביררנו את הסוגיה הזאת עם הממונה על הנוסח שבדקה עם האקדמיה העברית ללשון. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> בסעיף קטן (ג) מוסדרת הסמכות של המפקח הארצי לשנות, להוסיף, לגרוע תנאים שקבע בהיתר הפעלה. אנחנו מבקשים להוסיף כאן חובת יידוע מידית של ראש אגף התנועה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר לנסח את זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כבר יש בחוק חובה להעביר לראש אגף התנועה עדכון על היתר הפעלה ותנאיו. פה ושם יש בחוק סמכות למפקח על התעבורה להגביל, להתלות, לשנות. מבקשים לחייב אותו גם להודיע על שינויים כאלה. אני מסכימה לעיקרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנסחו את התיקון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסעיף קטן (ג) נוסיף חובת עדכון או יידוע. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שונו התנאים, ידווח על כך ללא דיחוי לראש אגף התנועה במשטרת ישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסעיף 14כט(א)(1)(ב) יש חובת היוועצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל. בדיון הקודם אדוני העלה את השאלה אם לא נכון לקצוב בזמן לצורך קבלת אישור ההיוועצות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני חושב שבכל מקום שהכדור נמצא בידי הרשות, בהינתן שמדובר בניסיון ורצון לפרוץ דרך, צריך לקצוב זמן. זמן הוא משאב ציבורי כמו כסף, צריך להתייחס אליו בחרדת קודש. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> כמה זמן? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> היינו רוצים לקבל תשובה על התייעצות כזאת בתוך 14 יום. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> מבחינתנו זה מעט מידי. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כמה מבחינתכם? << אורח >> רחל בציה: << אורח >> 45 ימים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני מציע 21 יום. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> 21 יום מקובל עלי. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תוך כמה זמן אתם מניחים יינתן רישיון? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יש פה המון דרישות שהן חדשות גם לנו, כמו הנושא של הסייבר והתהליך. קשה מאוד כרגע לבוא וסתם לזרוק מספר. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כמה אתה מניח? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו צריכים ללמוד את זה. חצי שנה זה לא יהיה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה יהיה פחות מחצי שנה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> פחות מחצי שנה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אנחנו רוצים להגביל זמנים, שלא יקרה מצב שאנחנו מדברים על פיילוט שייצא לפועל ב-2030. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מה אם לא נתנו תשובה תוך 21 יום? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יראו כאילו קוימה חובת ההיוועצות. יש לנו עוד שני תיקונים או שינויים לעומת הסעיף שהוקרא בדיון הקודם. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> המילים "אם קבע" נוספו בסוף סעיף 14כט(א)(2). בסוף סעיף קטן (ג) ההפניה היא לסעיף 14לו(ג) או (ה), שזו תוספת לגבי אירועי סייבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא רק אירוע בטיחותי. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> נכון, גם אירוע של תקיפת סייבר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מי בעד סעיף 14כט עם השינויים? מי נגד? הצבעה סעיף 14כט אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> תקופת ההיתר 14ל. (א) תקופת היתר ההפעלה תהיה לשלוש שנים, אלא אם כן המבקש ביקש היתר לתקופה קצרה יותר או אם החליט המפקח הארצי על התעבורה לתת את ההיתר לתקופה קצרה יותר מנימוקים שיפרט בהחלטתו. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> הנחת העבודה שהכנסת תסדיר בטווח של שלוש שנים חקיקה שעוברת מפיילוט לחקיקה רגילה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדיון המקדים שהוועדה קיימה בהצעת החוק הסבתי את תשומת הלב של חברי הכנסת לכך שלא מדובר כאן בהוראת שעה עם הארכה, בין אם בצו באישור ועדה ובין אם בתיקון חקיקה ראשית. הוועדה מחוקקת את ההסדר הזה כך שניתן יהיה לתת היתרי הפעלה סך הכל עד תשע שנים, אבל לא תהיה נקודת זמן שבה הכנסת תידרש שוב להסדר הזה כדי לבחון אותו, כולל ההשלכות והמסקנות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> יש הגבלה של מספר הרכבים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 500, אבל ניתן לשנות את המספר הזה בצו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ב) בכפוף להוראות סעיף 14לב, המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר התייעצות עם ראש התנועה במשטרת ישראל, לחדש את ההיתר לתקופות נוספות באופן שתקופת ההיתר לא יעלו על תשע בסך הכל; (ג) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר ההפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), אם סבר כי המשך ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי שלגביו ניתן היתר הפעלה נדרש השגת מטרות הניסוי, ובלבד שממשיכים להתקיים התנאים למתן ההיתר כאמור בסעיף 14כז והתנאים בהיתר כאמור בסעיף 14כט, ובעל ההיתר מילא את החובות החלות עליו לפי הפקודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי צריך לבקש הארכה, האם חודש לפני שמסתיימת התקופה הראשונה, חודשיים לפני? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא כתבנו מתי הוא צריך להגיש את הבקשה, אבל הוא מכיר את העולם המקצועי שלו, הוא יודע את התהליך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הוא צריך להגיש בקשה להארכה נוספת כדי שאותם שני גורמים ידונו ויאריכו לו? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> את התשובה לבקשה להארכת היתר צריך לקצוב בזמן. אני מציע שיינתן לא יותר מ-180 יום. אני לא יודע לכמה זמן אתם נותנים את ההיתר, יכול להיות שתתנו לו את ההיתר לשנה וחצי ולא לשלוש שנים. שלא יהיה מצב שמישהו התחיל ניסוי, הגיש בקשה, אבל בגלל בלגן במשרד, וסליחה על הבוטות, הוא נשאר תלוי. לא יכול להיות שהוא נאלץ להפסיק את הניסוי רק כי לא מצאתם את הזמן לדון בבקשה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני מבקש שבכל המקומות שבהם מחכים לתשובות של פקידים זה יהיה קצוב בזמן. אי עמידה בזמן כמוה כקבלת הבקשה. << אורח >> דלית קן דרור פלדמן: << אורח >> גם לגבי הסעיפים הקודמים שהצבעתם עליהם וגם לגבי הסעיף הזה נעדרה האפשרות של ערעור על ההחלטות של המפקח, בין אם ההחלטה היא לחיוב ובין אם ההחלטה היא לשלילה, בין אם ההחלטה להאריך את זה ובין אם לא להאריך את זה, בין אם לאפשר את קבלת ההיתר ובין אם לא לאפשר. לאור חשיבות הנושא והחידוש בתחום, הייתי שמחה אם הוועדה גם תשקול לאשר לגורמים בעלי עניין כמו החברה האזרחית וגופים אחרים להגיש ערעור על אותן החלטות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> לערער למי? תמיד את יכולה לפנות לבית משפט. למי הערעור? << אורח >> דלית קן דרור פלדמן: << אורח >> כאשר יש זכות ערעור מותנית בתוך החוק הרבה יותר פשוט וקל לעשות את זה. לא תמיד יש מעמד לכל אדם ואדם להגיש את אותו ערעור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לאיזה גוף לערער? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בית המשפט נותן היום זכות מעמד בהיקף נרחב. מדובר פה בפעולה של רשות שאם היא מתקבלת בחוסר סבירות אפשר לערער עליה. ברגע שיש זכות ערעור יהיה ערר. צריך לקחת בחשבון שאנחנו דוחים כניסתה של טכנולוגיה בהגדרה בגלל שאנחנו נותנים חלון זמן לערר. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> חוק בתי משפט לעניינים מינהליים מונה בתוספת הראשונה החלטה של רשות לפי פקודת התעבורה כעילה לעתירה מינהלית. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זה פותר לנו את הבעיה. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> את תקופת הפיילוט בהצעת החוק אפשר היה להאריך מידי שלוש שנים, עכשיו היא נקצבה לתשע שנים. נניח שחברה מסוימת הגישה בקשה ובעוד תשע שנים אין חוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הכנסת תדון עד אז. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אנחנו כל הזמן מאריכים כאן. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> יכול להיות שיהיה פיילוט מאוד מוצלח לחברה מסוימת שיצטרך להפסיק. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> קשה לי לקבל את זה. זה כאילו אתה אומר שהמקום הזה לא יתפקד. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אנחנו עוסקים פה בנושא עם קצב האצה טכנולוגי מהמובילים בעולם. אין לי ספק שבעוד תשע שנים נדבר על מודלים הרבה יותר מורכבים, עם הבשלה של טכנולוגיות נוספות. אני מניח שהכנסת, גם כשהיא לעיתים פועלת בצורה קצת גמלונית ואיטית, תהיה חייבת להידרש לשינויים טכנולוגיים כפי שאני צופה שיהיו בעוד תשע שנים. איננו יכולים לצפות את הסיטואציה בעוד תשע שנים. אני מניח שהחקיקה הזאת לא תהיה רלוונטית לנדבכים מהותיים של טכנולוגיה שתרצו לעשות בהם שימוש, לכן כורח המציאות יהיה להתייחס בחקיקה מעודכנת. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבי, אני מציע לרדת מזה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זאת לא חקיקה שתחזיק תשע שנים. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר לכם שאין הוראה על החוק, יש רק הוראה על הפיילוט. קחו למשל מקרה שבו חברה לא תגיש עכשיו בקשה אלא בעוד שמונה שנים. לפי החוק יש לה תשע שנים לפיילוט כי לא קצבתם את החוק. אם הפיילוט שלנו מוצלח ולא עשיתם שום דבר, נצטרך להפסיק את הפיילוט. תבדקו אפשרות להאריך את הפיילוט כל פעם בעוד שלוש שנים, עד שתקבעו הסדר אחר. למה לעצור פיילוטים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה זמן לעניין חובת ההיוועצות עם ראש אגף תנועה לפי סעיף קטן (ב)? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> 21 יום. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> פה אנחנו מדברים על הארכה של היתר קיים, לא על מתן היתר ראשוני. אני חושבת שזה יכול להיות קצר יותר, במיוחד אם אנחנו רוצים לקצוב למפקח על התעבורה את סך כל הזמן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה זמן להיוועצות? 14 יום? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 14 יום להיוועצות עם ראש אגף התנועה. מה לגבי הגשת ההיתר וקבלת התייחסות לבקשה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> 90 ימים מאז שהוא מגיש את הבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 90 ימים לשם קבלת החלטה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. << אורח >> שרון פליישר בן יהודה: << אורח >> אני חוזרת לעניין קציבת הזמן למתן ההיתר הראשוני. במתן ההיתר הראשוני יש מספר שלבים. יכול להיות שאפשר להגיד שברגע שהוועדה המקצועית סיימה את התהליך מול החברה, קיבלה את כל החומרים והמליצה על מתן ההיתר, ניתן לקצוב את הזמן. אחר כך יש גורמים נוספים שצריכים לאשר את זה – מנכ"ל משרד התחבורה, המפקח. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> לחידוש ההיתר אמרנו 90 יום. למתן היתר ראשוני מה הדרישה של משרד התחבורה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה עדיין צריך להיבחן, כי יש פה דברים חדשים שנכנסים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מתי תגיע תוצאת הבחינה אלינו? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> עד שנסיים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מה לגבי הזמן מאז שהוועדה המקצועית קיבלה החלטה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> היום יש ועדה מקצועית שמקבלת את כל המסמכים ואת כל החומרים שבודקת ובוחנת. אחרי שהוועדה המקצועית ממליצה, זה עובר למפקח על התעבורה שנותן את ההיתר לאותה חברה. היום הזמן הוא ארוך. עכשיו, אחרי שאנחנו מסדירים את זה גם במסגרת החקיקה וגם בתוספת, נקצר את הזמן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תביאו המלצה לזמן הכולל, כדי שלא תהיה כאן פתאום איזו חוליה שבה אין הגבלת זמן שתתקע את הכל. אני מעלה להצבעה את סעיף 14ל. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה סעיף 14ל אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> איסור העברה 14לא. (א) היתר הפעלה שניתן לפי סימן זה אינו ניתן להעברה אלא באישור המפקח הארצי על התעבורה ובהתאם לתנאיו. (ב) העברת שליטה בבעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המפקח הארצי על התעבורה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה היתר הפעלה חדש. (ג) אישור לפי סעיף קטן (ב) יינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור, אם שוכנע המפקח הארצי על התעבורה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן היתר הפעלה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מי בעד סעיף 14לא, מי נגד, מי נמנע? הצבעה סעיף 14לא אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ביטול היתר 14לב. (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, התלייתו, להגבילו או לסרב לחדשו, אם התקיים אחד מאלה: הגבלתו או סירוב לחדשו (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר; (3) בעל ההיתר הפר תנאי מתנאי ההיתר; (4) בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לךפי פקודה זו; (5) רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור; (6) תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. (ב) המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר ההפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת. כאן אני מבקשת להוסיף: המפקח על צי התעבורה יודיע, ללא דיחוי, לראש אגף התנועה במשטרה על ביטול היתר ההתליה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו. << אורח >> שרון פליישר בן יהודה: << אורח >> בסעיף 14לב(א)(3) נאמר שבעל ההיתר הפר תנאי מתנאי ההיתר. אני חושבת שזה צריך להיות תנאי מהותי כך שלא כל דבר יביא לביטול ההיתר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא מדובר פה בהכרח על ביטול ההיתר. זה יכול להיות התליה, קיום הטלת התנאים, הגבלה שלו. אני לא יודעת מה זה תנאי מהותי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש בחקיקה לא מעט דוגמאות שכן מתייחסות להפרת תנאי מהותי. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> הגיוני שזה לא יהיה כל תנאי. אין בעיה, נוסיף ב-14לב(א)(3) את המילה "מהותי". << אורח >> שרון פליישר בן יהודה: << אורח >> אנחנו מסכימים שמי שרוצה להפעיל מונית אוטונומית צריך לרכוש זכות ציבורית, אבל היות וכאן יש תנאים שמדברים על ביטול ההיתר ועל קציבת הזמן, שזה התשע שנים, צריך שיהיה איזה שהוא מנגנון להחזרת הזכות הציבורית. אתה קונה זכות ציבורית שבאיזה שהוא שלב מישהו יכול להפסיק לך את הפעילות כך שאתה נשאר עם זכות ציבורית שאתה לא יכול לעשות איתה כלום. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זכות ציבורית להפעלת מונית היא קניין. גם בעל מונית שקונה רישיון להפעלת מונית ומחליט לצאת מהענף, בין אם מרצונו ובין אם מאילוצים מטעם המדינה כמו שנשלל לו רישיון הנהיגה, יכול למכור אותו. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> מקסימום תנפיקו חברה עם 200 רישיונות מוניות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם את המשרדים ששכרתם תצטרכו לסגור. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אם יש זכות שעולה x כסף שהיא בלתי מוגבלת וכאן אנחנו מגבילים אותה מראש עד תשע שנים - - << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> היא לא בלתי מוגבלת. ב-244,000 שקל מוכרים את זה למדינה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם את המשרדים שלהם הם יצטרכו לסגור. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> את המשרדים אפשר לשכור לתשע שנים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> מספרי מונית אפשר לשכור, אפשר לקנות בשוק החופשי, אפשר לקנות מהמדינה. אגב, הפיילוט לא יהיה בהכרח תשע שנים. מישהו שהפיילוט שלו יהיה שנה וחצי ומסיבות כאלו ואחרות לא יאשרו לו, יוכל למכור. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מי בעד סעיף 14לב עם השינויים, מי נגד, מי נמנע? הצבעה סעיף 14לב אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> חובות בעל 14לג. (א) בעל ההיתר ימלא אחר החובות המוטלות עליו בתוספת היתר הארבע-עשר; השר רשאי לקבוע חובות ודרישות נוספות כמפורט להלן שיחולו על בעל היתר הפעלה לעניין הפעילות לפי היתר ההפעלה; << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כל סעיף 14לג הוא קצת עקום. אני מציע לקצר אותו משמעותית. את מה שאתם יודעים היום בוודאות שצריך תעבירו לתוספת. אתם יכולים להוסיף משפט כולל שאומר שהשר רשאי לקבוע הוראות נוספות בתקנות על תיעוד ואיסוף מידע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש עוד נושאים. יש גם דרישות שעניינן עמידה בהוראות לפי חוק הגנת הפרטיות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> מידע, הגנת פרטיות, בטיחות. אם תחשבו שמשהו על פי התוספת לא סביר, תהיה לשר במעלה הדרך של תשע שנים איזו שהיא גמישות להסדיר את זה בתקנות, או אפשרות להכניס את זה ברישיונות עצמם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם זה בהיתר, זה חל לגבי בעל היתר ספציפי. יש נושאים שיוסדרו ויעוגנו בהיתר ההפעלה, שאלה תנאים שחלים באופן ספציפי על מי שמחזיק את אותו היתר, ויש הוראות כלליות, חובות שיחולו על כל בעלי ההיתר ההפעלה שיעוגנו בחקיקת משנה או בתוספת. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בתוספת מפרטים נורמות שיש לנו בהירות כלפיהן, אנחנו יודעים בנקודת הזמן הזאת שזה מה שאנחנו רוצים. סעיף 14לג היה צריך להיות סעיף שמסמיך להוציא תקנות בעניינים מסוימים שבהם אין לנו עדיין את הנורמה. אם נידרש לנורמות מסוימות, נוציא אותן בתקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המנגנון של שינוי התוספת קיים כבר היום בפקודה. אנחנו נראה בהמשך תיקון לסעיף 141 לפקודה, שזה הסעיף שמסמיך את שרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, לשנות את התוספות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אז לא צריך את סעיף 14לג בכלל. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> 14לג מוזר לי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> התוספת היא במדרג נורמטיבי של תקנות, לא במדרג נורמטיבי של חקיקה, לכן אנחנו צריכים את ההסמכות המתאימות לקבוע הוראות מסוימות בתוספת. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אבל זה יש לך, לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אתה צריך להגיד את זה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> צריך להגיד את זה. בסעיף הספציפי לגבי החובה לשמור מידע ולמסור את המידע למפקח הארצי על התעבורה יש היבטי פרטיות, לכן ההוראה עצמה צריכה להופיע בחקיקה ראשית, לא די בכך שהיא תיקבע בתוספת. אם יום אחד שר התחבורה יבחר להחליף את התוספת בתקנות קבועות, כפי שיש לו סמכות בהמשך, הוא יצטרך את אותה הסמכה מתאימה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני מבין שאת ההגנה על הפרטיות את רוצה להסדיר בחקיקה הראשית, לא בתוספת, אבל מה לג מוסיף? בהינתן שאני יכול לעגן את התוספת בתקנות ולשנות אותה מעת לעת לאורך תשע שנות הפעילות, למה אני צריך את לג מעבר לשאלת הפרטיות? << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> זה בדיוק מה שנשאר ממנו. לאחר המחיקות נשארו בתוך 14לג רק ההוראות על הפרטיות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אז הרישה לא מנוסחת נכון. למה שלא נקבע בסעיף 14לג רק את החובה לשמור מידע? למה אני צריך את הרישה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הוראות שהמעמד שלהן כמו של חקיקת משנה והן עכשיו קבועות בתוספת, ויש את ההסמכה לשר להתקין תקנות בנושאים נוספים שכרגע לא מופיעים בתוספת. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אי אפשר לעשות סעיף כללי בתוספת? אי אפשר לאפשר לשר להתקין תקנות בנושאים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש, בסעיף קטן (ב). << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> או שלא צריך את לג, או שאפשר לנסח את זה בכמה שורות. תעבדו על זה. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> אנחנו מבינים שצריך פה סעיף הסמכה בגלל הגנת הפרטיות, אבל צריך לזכור שיש פה מערכת של גוף פרטי שמקליטה את כל סביבותיה ויכולה לשמור המון המון מידע. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זה בתוספות. כאן אנחנו מדברים על סעיף שמסמיך את השר בדברים שלא חושבים עליהם. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> אנחנו חוששים שלא נהפוך למאגר מידע של כל מיני רשויות חקירתיות כאלו ואחרות. צריך להגדיר בחקיקה ראשית לשם מה נאסף המידע, לא להגדיר באופן כללי שייאסף מידע. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אנחנו מדלגים על סעיף 14לג. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני חושבת שצריך להבדיל בין (א) לבין כל שאר הסעיף. (ב),(ג) ו-(ד) לא מעוררים את הבעיה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> על סעיף 14לג תדברו אחר כך. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> פטור מתחולה, 14לד. (א) (1) השר רשאי לקבוע בתקנות - תחולה בהתאמות או החלת הוראות לעניין רכב עצמאי (1) כי הוראה מהוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין רכב מנועי או המערכות המותקנות בו, לא תחול לעניין רכב עצמאי או המערכות המותקנות בו או שתחול בהתאמות שייקבע; (2) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין בעל רכב, לא תחול לעניין בעל היתר הפעלה או שתחול בהתאמות שיקבע; (3) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין נהג רכב מנועי או נהיגה של רכב כאמור, תחול לעניין מפעיל רכב עצמאי או הפעלה של רכב כאמור, בהתאמות או בלא התאמות כפי שיקבע; (2) השר רשאי להתנות את הפטור מתחולה, את ההתאמות או את החלת ההוראות כאמור בפסקה (1)(א) עד (ג), בתנאים, ורשאי הוא לקבוע הוראות שיחולו במקום הוראות שניתן לגביהן פטור כאמור. בהליך החקיקה ניסינו לזהות את המקומות בהם ברור שההוראות בפקודה הן לא רלוונטיות. הלכנו לחפש את כל המקומות שיש נוהג, נהג, נהיגה וכו'. יש מקומות שזה לא רלוונטי בכלל, כמו איסור נהיגה בשכרות, ויש הוראות שחייבו איזה שהן התאמות. אתם תראו בהמשך סעיפים שבהם עשינו תיקונים בהוראות הפקודה כדי להתאים את זה לרכב העצמאי. פה אנחנו נותנים סמכות להתאמות בדברים שהם קצת פחות מובנים מאליהם, כמו קיומה של ישות נהג. אם מדברים על סעיף קטן (א), אולי צריך מראות אחרות ברכב עצמאי, אולי לא צריך מראות בכלל, אולי צריך איזה שהוא שינוי מבני לעומת התקינה הרגילה של הרכב. יש הוראות שחלות על נהג שאנחנו רוצים שיחולו למרות שאין נהג. אם באוטובוס יש הגבלה על היכולת של נהג להשמיע מוסיקה שנשמעת לנוסעים, אני רוצה שההוראה הזאת תחול גם כשאין לי נהג. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> האם הפטורים מאפשרים לכם להפעיל מונית שלא על פי ההסדרים החלים היום על מוניות? האם על פי הסעיף הזה אני יכול לתת היתר להעלות ולהוריד נוסעים בעיר ולא להיקרא מונית, לא להשתמש במספר של מונית? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה אפשרי. אני יכולה להגיד שלמרות שאין פה נהג כן יופעל מונה, כי חובת הפעלת מונה בתקנות מופנית לנהג. סעיף קטן (ג) אומר לי שגם אם אין נהג תהיה לי סמכות להגיד להפעיל מונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לכם הסמכה מאוד רחבה להתנות על הוראות הפקודה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זאת הסמכה רחבה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אותי מטריד הפיילוט המסחרי. אני חושב שצריך לקדם טכנולוגיה כמה שאפשר, צריך להקל כמה שיותר ולקצר זמנים, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לבחון את הניסוי העסקי בתנאים העסקיים הקיימים לנהגי המוניות. אני לא רוצה שיהיה פה מצב שיהיו מוניות רגילות עם הסדר כלכלי א' ומוניות אוטונומיות עם הסדר כלכלי ב'. ההסדרים צריכים להיות שווים. אם, למשל, יש היום חובה להפעיל מונה, שיהיה אותו דבר למונית האוטונומית. אני נגד להקשות ובעד להקל כמה שיותר, אבל אני נגד אפליית נהגי מוניות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> איפה הורדת יוקר המחיה בסיפור הזה? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני מאוד בעד הורדת יוקר המחייה, אבל צריך להסתכל על כל שאלת שוק המוניות. צריך לנהל את זה בראיית האינטרס הציבורי הכולל, בשים לב גם לאינטרסים של הנהגים וגם לאינטרסים של הציבור. אי אפשר לעשות פה אגב ההכנסה של מוניות אוטונומיות איזה שהם הסדרים שייצרו שני סוגי מוניות. נדמה לי שזאת גם לא הייתה כוונת משרד התחבורה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> איתי, האם אפשר לכתוב שאם יש החרגה שפוגעת בהסדרים קיימים זה צריך לעבור את אישור הוועדה? ככה אנחנו מאפשרים סוג של גמישות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפרה של ההוראות לפי סעיף 62 לפקודה היא עבירה פלילית, לכן תקנות כאלו, ככל שיש לצידן סנקציה פלילית, צריכות בכל מקרה להגיע לאישור ועדת הכלכלה. יש לנו קצת ויכוחים עם משרד המשפטים בעניין הפרשנות שלהם להוראה הזאת. גם היו מקרים שתקנות לפי פקודת התעבורה לא הובאו לאישור ועדת הכלכלה כי אמרו שהן לא בדיוק קובעות עבירה פלילית. אם רוצים שהתקנות או חלקן יובאו לאישור הוועדה, אני ממליץ לכתוב את זה במפורש פה בסעיף. בהחלט אפשר לקבוע שהוראות או פטורים מהוראות לפי הפקודה לעניין הפעלת מונית יהיו טעונות אישור ועדת הכלכלה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו מדברים על פיילוט, ובפיילוט מכניסים דברים חדשניים שעדיין גם אנחנו לומדים יחד עם גורמי המשק השונים. חייבת להיות לנו איזו שהיא פרשנות רחבה יותר לתת את הפטור. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> האם ההצעה שלנו שהגמישות תהיה לכם בנושא הזה אבל באישור שלנו היא בסדר או לא בסדר? אם הגמישות הזאת משנה סדרי עולם, אני חושב שראוי שיקבעו את זה נבחרי ציבור. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אין בעיה, רק שזה לא יגביל אותנו בהיבט של הטכנולוגיה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בטכנולוגיה אתם צריכים לעשות כמה שיותר. ההשקעה של החברות היא השקעה מאוד משמעותית מבחינת פיתוח טכנולוגיות, מבחינת השקעות טכנולוגיות, וגם אנחנו לוקחים את זה בחשבון. האם אנחנו מייצרים פה סוג של מונית חדשה בעולם המסחרי השוטף? << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> בתנאים של שכירת מונית יש הרבה תנאים שאנחנו לא יכולים לקיים מבחינה טכנולוגית, כמו נוסע שמרים בצד הכביש את היד כדי לעצור מונית, כמו מונה בתוך הרכב. בתנאים המסחריים להפעלת מונית אנחנו נעמוד, כמו לרכוש רישיון, לשכור רישיון. לעמוד בתעריפים של מונה אני יכול, רק שבמקום מונה תהיה אפליקציה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> השאלה אם אתה יכול להציג תעריף שונה, אם אתה יכול להגיד למישהו שקונה עכשיו ב-1,000 שקל נסיעות שהוא מקבל הנחת נפח, הנחת גודל. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> התעריף של מונה במונית הוא המקסימום, לא המינימום. כנהג מונית אתה יכול גם היום לתת הנחה מתעריף המונה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אגב, תוכל להוזיל כי אין לך עלות נהג. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> ברגע שאתה שוכר מספר אתה מקבל את המונה עם המספר, זה לא עולה לך עלות נוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפקודה לא בהכרח מתייחסת לאפליקציות ולטכנולוגיות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני רוצה לאפשר גמישות, אני לא רוצה שבגלל איזה משהו קטן ופוליטיקה הכל ייתקע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הצעתי שיהיה אישור לכל התקנות האלו. כשמדובר בחקיקה ראשית זה צריך להיות תחת פיקוח פרלמנטרי. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אלה הסדרים שמשנים מהותית. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> כשיש היבט פלילי לתקנות ממילא יש חובה להגיע לוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אתם לא נותנים פרשנות מצמצמת. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> כאשר יש קביעה של הוראה פלילית חדשה או החמרה - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש על זה ויכוח. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אם הוועדה מסתפקת בדין הפלילי, לא צריך לכתוב שום דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התייחסנו כרגע להוראות לפי הפקודה שנוגעות לרישיון להפעלת מונית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ב) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים האמורים בסעיף 14כח(ב), ואם מצא כי הדבר נדרש לגבי בעל היתר הפעלה מסוים לשם השגת המטרה לשמה ניתן היתר ההפעלה, לקבוע בהיתר ההפעלה כי בעל ההיתר יהי הפטור מתחולת הוראות נוספות על ההוראות שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א), כמפורט בחלקים א', ב' ו-ג', לתוספת השלוש עשרה, כולן או חלקן, או שההוראות האמורות יחולו לגבי בהתאמות שיקבע כאמור, ורשאי הוא, בהיתר, להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות כאמור בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו לגבי בעל ההיתר במקום ההוראות ניתן לגביהן פטור כאמור. כאן אנחנו מדברים על המפקח הארצי על התעבורה שלעניין היתר מסוים של מודל הפעלה מסוים הוא יכול לתת פטורים או לאשר שינויים בהוראות הדין. פירטנו בתוספת השלוש-עשרה איזה הוראות. זה לא יכול להיות כל מה שבא לו. התוספת השלוש-עשרה קובעת באיזה סעיפים יכול המפקח על התעבורה לתת פטורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכל לומר באופן כללי מה הנושאים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> התנהגות בדרך, רישוי מוניות, אופן ההפעלה של אוטובוסים ומוניות. לעניין היתר הפעלה ספציפי ניתן לתת פטורים והקלות אם זה נדרש לשם השגת המטרה לשמה ניתן היתר ההפעלה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> גם אם תהיה פה גמישות חורגת לגבי אזורים שלכאורה יכולים לעורר בעיה, בפועל ההשפעה היא זניחה על השוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא רוצים, כמו שאמרתי, מצב של אי בהירות בחקיקה הזאת באשר לרגולציה של מוניות. אפשרות אחת זה שכל פטור יובא לאישור ועדת הכלכלה ואז נראה שאכן לא נעשה משהו שפוגע במישהו אחר, אפשרות אחרת היא להקצות לכם יחידות מועטות, כמו 20, 30 יחידות רכב, שרק עבורן תוכלו לתת פטור. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> צריך לתת לנו גמישות כך שלא נעכב טכנולוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קח 30 רכבים שלהם תוכל לתת פטורים לפי שיקול דעתך, לא 400 רכבים. לחלופין, כל פטור שתרצה להעניק תביא לוועדה כדי שנראה שהוא הגיוני, נכון, לא מפלה קבוצות אחרות, ואנחנו ניתן אותו מהר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אי אפשר שבתוך היתר ההפעלה לחלק מכלי הרכב יהיו תנאים מסוימים ולחלק מכלי הרכב יהיו תנאים אחרים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שאתם מציעים, לתת למישהו כללים אחרים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אתה אומר שאת אותו בעל היתר הפעלה נגביל ב-20. אם יש לו היתר הפעלה ל-80, 60 מכוניות יתנהגו אחרת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי בעיה, תשאירו את הסמכות לוועדה לתת את הפטורים. אנחנו לא נוכל לתת לכם סמכויות לפטורים בלי לדעת שהשוק הזה נפתח באופן שלא מפלה את הדורות הקודמים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> מה אם נכניס את הפטורים לנושאים מסוימים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה למשל? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> נניח שלגבי מונה אני מוכן לתת עד כמות מסוימת - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מונית זאת מונית. אם זאת מונית שיש לה מרכיבי פטור, אנחנו רוצים לאשר את זה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> המונה והזכות הציבורית הולכים ביחד, הם לא נמכרים בנפרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי בעיה שתיקח הקצאה של 20,30 רכבים שלהם תיתן פטור. אם אתה רוצה להיות הגון, לכל חברה תיתן שלושה, ארבעה רכבים כך שיהיה לך רכבים במעמד פטור בכל החברות שיצטרפו. אם הן רוצות להרחיב את הפעילות, יחולו עליהן הכללים הרגילים. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> בואו נתחום את מתן הפטור. לגבי מתן הרישיון להסעה בשכר, כלומר הכובע של המונית, אנחנו מחויבים, אבל לעצם המונה הפיזי בתוך המונית, שזו החובה היום, משרד התחבורה יכול לפטור אותנו כי אין לנו יכולת להחזיק מונה פיזית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תציע לוועדה לכתוב שחובה בחוק על כל רכב שתפעילו כמונית לפעול עם כל הרגולציה המשתמעת, שעל כל רכב שיופעל אצלך לפי צביון ואופי של הפעלת מונית יחולו הכללים של מונית, למעט היבט טכנולוגי שניתן לפטור. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> היום יש חובה להכניס לנוסע את המזוודות לתא המטען, מה שאני לא יכול לעשות כרכב אוטונומי. זה הפטור שאני מבקש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא ננסח כך שעל הרכבים האלה חלים החוקים של מוניות, כאשר הפטורים יינתנו בהיבטים טכנולוגים ובדברים הגיוניים שלא ניתן לבצע ברכב אוטונומי. אם באים ואומרים שכל ה-x רכבים הם במעמד מונית למעט פטור שיינתן בהיבטים טכנולוגים ובשל העובדה שאין נהג, אין לי בעיה. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> אני חייב לשכור או לרכוש כובע, אבל ההפעלה של הכובע היא בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יכולים להציע נוסח לדבר הזה? קודם כל הכלל, אחרי זה הפרט. אם אתם יודעים לנסח את זה ככה, מקובל עלי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> הרגולציה על מוניות חלה בכל מקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם אומרים שלא הגיוני שנחיל עליהם רגולציה של מונית כשאין נהג באוטו שיעמיס מזוודות. הם רוצים שהחוק הזה יהיה אמיתי ומותאם למצב האמיתי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> הדרך שבה זה נעשה היא על ידי פטור באמצעות תקנות, או על ידי פטורים ספציפיים עם הפניות בתוספת השלוש-עשרה לסעיפים ספציפיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים שכשהם מפעילים רכב אוטונומי בצביון של מונית יחולו עליהם כל כללי התשלום, האגרות, הרכש וההשכרה שחלים על מונית בישראל כיום, למעט פטורים שיינתנו מהאופי הטכנולוגי של הרכב ומהעובדה שאין בו נהג. הפטורים האלה יהיו בסמכות של מישהו אצלכם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן, כפי שאמרה עורכת הדין פלדמן, סמכות לשרה לקבוע בתקנות פטור מהוראות לפי הפקודה, ויש פטורים ספציפיים שקובעים בהיתר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא עושים פטור כללי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> החובה העקרונית כבר קיימת. כל עוד אין תקנות או פטורים ספציפיים, חלות ההוראות - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה חידוד בחוק הזה שמי שמפעיל רכב כמונית יחויב בכל היבטי האגרות, התשלומים, הרכש והשכירות, למעט פטורים - הם יינתנו על ידי סמכות שאתם תגדירו - להיבטים הטכנולוגיים הייחודיים ולעובדה שאין בו נהג. לכל דבר שנוגע לשתי הסיבות האלו תהיה לכם סמכות לתת פטורים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> סעיף הפטורים הזה לא רק מתייחס להיבטים של הסעת נוסעים, יש בו גם היבטים שקשורים לרכב כרכב. תקנות התעבורה מדברות על רכב מסוג מסוים, עם טכנולוגיה מסוימת בלי נהג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי בעיה שיהיה סעיף פטור כללי, אבל צריך סעיף חובה לגבי ההבדל בין מה שהוא מונית לבין מה שהוא לא מונית. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אין בעיה לאפשר את כל אותן ההתאמות שיאפשרו ניסוי ובחינת טכנולוגיה עדכנית וחדשנית. הדאגה היא לא לייצר הסדר כלכלי מפלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביאו נוסח לדיון הבא. קיבלתי את הערתך, חווה, שחלק מהפטורים לא עוסקים בהבדל בין מונית לרכב היסעים אלא מעצם הכניסה של רכבים כאלה לשוק. את יכולה לכתוב סעיף פטור כללי, אבל ההבהרה לגבי מוניות צריכה להיכתב בחוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם לגבי תקנות וגם לגבי פטור ספציפי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני סומך עליך, היועץ המשפטי, שתשבור את הראש ותביא נוסח מוסכם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ג)לא יפעיל המפקח הארצי על התעבורה את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי ההוראות המנויות בחלק ב' לתוספת השלוש-עשרה אלא לאחר התייעצות עם רשות הרישוי, ולגבי ההוראות המנויות בחלק ג' לתוספת האמורה – לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל. פטורים על התנהגות בדרך בדיני התעבורה על נוסעים בכביש – בהתייעצות עם ראש אגף התנועה, פטורים שנוגעים לרישוי רכב ונהגים – בהתייעצות עם רשות הרישוי, ופטורים בהיבט הרגולטורי של הסדרת הסעת נוסעים - בלי התייעצויות, כיוון שזה עולם התוכן שעליו מופקד המפקח הארצי לתעבורה גם ברגיל. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני מבקש בסעיף הזה להכניס הגבלת זמן כמו שהכנסנו בסעיפים הקודם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה פרק הזמן שאתם מבקשים כאן? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> 21 ימים. << אורח >> דלית קן דרור פלדמן: << אורח >> סעיף לג מדבר על איסוף מידע ועל הודעה לאדם שאוספים עליו מידע. אני יודעת שסעיף קטן (ה) מדבר גם על חובות לפי חוק הגנת הפרטיות, אבל כדאי להוסיף לסעיף (ד) הודעה על כך שאוספים עליו מידע למרות שהדברים נמצאים גם בחוק הגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הערתך תיבדק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ד)פעל המפקח הארצי על התעבורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), יודיע על כך לראש אגף התנועה במשטרת ישראל בדרך שתוסכם ביניהם. רישיון 14לה רשות הרישוי תיתן רישיון רכב לרכב עצמאי בהתאם להוראות כמפורט רכב בתוספת הארבע-עשרה, ובין השאר לעניין - עצמאי (1) תנאים לעניין הגנת סייבר לגבי מערכות הרכב העצמאי שאינן מערכת הנהיגה העצמאי; (2) תנאים לעניין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב ברכב העצמאי, ובכלל זה תנאים בעניינים שלהלן: (1) יכולותיה של המערכת, בטיחותה ואמינותה, לרבות בכל הנוגע להגנת סייבר; (2) התאמת המערכת לרכב העצמאי; (3) דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים כאמור בפסקאות (1) ו-(2), ובכלל זה – (1) לעניין התנאים המנויים בפסקה (1), כי הוכחת התקיימותם תיעשה, בין השאר, בהסתמך על מסמך, ובכלל זה הצרה מטעם יצרן הרכב או המערכות; (2) לעניין התנאים המנויים בפסקה (2), כי הוכחת התקיימותם תיעשה, בין השאר, בדרך של ביצוע ניסוי או בדיקת מעבדה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> רישיון הרכב יינתן לפי הכללים בפקודת התעבורה וגם לפי מה שכתוב פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא ברור מהנוסח. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> שיהיה ברור מהנוסח שאלה לא רק התנאים שמחייבים את רשות הרישוי לתת רישיון רכב, אלא כל המכלול. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> או מבלי לגרוע מהוראות הפקודה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעניין מתן רישיון רכב. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> כרגע מוצע לקבוע את ההוראות האלו בתוספת. ככל ששרת התחבורה תכניס את התוספת בתקנות ברור שאלו יהיו ההנחיות מכוח התקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נגיע בהמשך לסעיף שנוגע למודל ההסדרה, כלומר איך משנים את התוספת או איך מחליפים או מבטלים פרטים מסוימים. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> צריך לאפשר למשטרה אפשרות לזהות את הרכב, בין אם פיזית, בין אם מהאוויר, וכדומה. זה איזה שהוא היבט שראוי שיהיה בתוספת הארבע עשרה שמתייחס לסעיף הזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מה זאת אומרת "אפשרות לזהות"? יש לוחית רישוי. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> זה לא מספיק. צריך לזהות את הרכב כרכב אוטונומי מהאוויר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא משוכנעים שאנחנו רוצים את הזיהוי הזה של רכבים אוטונומיים. אנחנו יודעים מהעולם שזה גורם לאנשים לנסות לאתגר את הרכבים האלה, להפריע להם בנסיעה, לבדוק את היכולות שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שאתם צריכים לסכם שמספר הרכב יבטא את זה, לא איזו צביעה ועניינים אחרים, כי שמענו על התנהגות של נהגים כלפי הרכבים האלה שהיא התנהגות מאתגרת. אתה יכול במספר הרכב לעגן איזו ספרה או משהו שתאפשר לשוטר לדעת שזה רכב אוטונומי. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> השוטר יקליד את המספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מעלה להצבעה את סעיף 14לה עם התוספת. מי בעד? הצבעה סעיף 14לה אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אירוע בטיחותי 14לו. (א) אירע אירוע בטיחותי, ידווח על כך בעל היתר ההפעלה של ואירוע בטיחותי הרכב העצמאי המעורב באירוע, בכתב, באמצעות הגורם חמור שייקבע לעניין זה בהיתר ההפעלה, למפקח הארצי על התעבורה ולראש אגף התנועה במשטרת ישראל, בתוך 24 שעות מקרות האירוע, ולעניין אירוע כאמור שהוא אירוע בטיחותי חמור – ללא דיחוי; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, את תיאור האירוע, מועדו ומיקומו, פרטי הרכב העצמאי המעורב בו, מידע על נפגעים או נזק שנגרמו בשלו, כל פרט אחר שיש לו נגיעה להבנת האירוע וגורמיו והכל כמפורט בתוספת הארבע-עשרה. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> ביקשנו לקבוע שהגורם המדווח יהיה אדם בשר ודם שהפרטים שלו יפורטו בהיתר ההפעלה ושבמקרה שבו מתחלף אדם כזה יקבלו דיווח על הדבר הזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ההנחה תהיה שהוא בעל תפקיד, מי שלא יהיה למלא את התפקיד הזה. ברור שכל שינוי בהיתר ההפעלה, כמו כל השינויים האחרים שמדווחים אליכם, ידווח אליכם. אם יחליטו שזה לא יהיה קצין בטיחות בתעבורה אלא סמנכ"ל רכש, תעודכנו על השינוי הזה. בהיתר ההפעלה כתוב מי אחראי לזה. << אורח >> נועם בגיינסקי: << אורח >> הכוונה שבהיתר ההפעלה יהיה כתוב בעל תפקיד, שלא תהיה אמירה כללית ועכשיו נתחיל לרוץ בחברה לחפש. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גורם שייקבע צריך להיות גורם מסוים. אתה רוצה שנוסיף את המילה "מסוים"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא חושב שזה משנה משהו במהות. << אורח >> נועם בגיינסקי: << אורח >> כל זמן שהפרשנות של גורם שווה לבעל תפקיד, אין בעיה, השאלה אם זה שווה לבעל תפקיד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לכם התנגדות שנכתוב בעל תפקיד? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> לגבי הפרטים שיפורטו, הפרטים שחובה לדווח עליהם, נראה לנו שנכון יהיה להוסיף גם פרטים לגבי מעורבים אחרים וגם מידע מהחיישנים ומהמצלמות של הרכב העצמאי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את מתייחסת לפרטים שמפורטים בתוספת? << אורח >> רחל בציה: << אורח >> לא, אני מתכוונת לפרטים שמפורטים בחוק. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> למה בכלל זה מפורט בחקיקה ראשית, למה לא להעביר את כל זה לתוספת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כדי לאפשר לאחר מכן התקנת תקנות ככל שיהיה צורך. זה גודר את ההסמכה. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> חשוב להכניס לכאן את המידע מהחיישנים והמצלמות ברכב שמופיע בסעיף קטן (ב). << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בתוספת המוצעת זה נאמר, זה כבר נמצא שם. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> זה פשוט מידע שנחוץ לצורך ניתוח. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא תמיד יש רכב אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך יהיה לעשות איזו התאמה בתוספת לאחר מכן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ב)השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לעניין דיווח כאמור בסעיף זה, ובכל לזה לעניין דרך הדיווח והפרטים שייכללו בו, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור, וכל מידע אחר הנוגע לאירוע, המצוי ברשותו של בעל ההיתר. (ג)(1) אירע אירוע בטיחותי חמור, יגיש בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע, למפקח הארצי על התעבורה, בתוך פרק זמן שיקבע בהיתר, דוח הכולל תחקור של האירוע והלקחים שהופקו בעקבותיו (להלן – תחקיר אירוע). (2) אירע אירוע בטיחותי, רשאי המפקח הארצי על התעבורה לדרוש מבעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע להגיש לו תחקיר אירוע; דרש כאמור, יגיש לו בעל ההיתר את התחקיר בתוך פרק זמן שיורה עליו המפקח הארצי על התעבורה. (3)המפקח הארצי על התעבורה, עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם, או כל מי שהגיע לידיו תחקיר אירוע לפי סעיף קטן זה, לא יגלה את המידע הכלול בו, כולו או חלקו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או לפי צו של בית משפט או אם ניתנה לכך הסכמת בעל היתר ההפעלה הנוגע לעניין; כלל האירוע תקיפת סייבר, יעביר את תחקיר האירוע לראש מערך הסייבר הלאומי; לעניין זה, "ראש מערך הסייבר" – ראש מערך הסייבר הלאומי כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998 (להלן –ראש מערך הסייבר); בסעיף הזה נצטרך לעשות התאמות. באירוע בטיחותי חמור יש חובה לעשות תחקיר, באירוע בטיחותי שאינו אירוע בטיחותי חמור יש למפקח על התעבורה סמכות לדרוש תחקיר ולקבוע פרק זמן לעריכתו. על תחקירים כאלה, בגלל שסביר להניח שהם יכללו סודות מקצועיים של המפעילים השונים בהיבטים טכנולוגיים כאלה ואחרים, אנחנו מטילים חיסיון ספציפי לפי הסעיף הזה. תחקירים שיש בהם משמעויות של סייבר – לראש מערך הסייבר. << אורח >> רחל בציה: << אורח >> רצינו לבקש להעביר תחקיר אירוע שהוא לאו דווקא תחקיר אירוע של תקיפת סייבר גם לידיעת המשטרה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לראש אגף התנועה? << אורח >> רחל בציה: << אורח >> אפשר לראש אגף התנועה. << אורח >> נועם בגיינסקי: << אורח >> אם זה אירוע בטיחותי שקשור לסייבר, אולי אפשר שזה יועבר לראש אגף החקירות שעוסק בסייבר. חבל להפוך את ראש אגף התנועה לאיזה פקיד דואר שיחליט למי להעביר את החומר. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בכל החוק אנחנו מתייחסים לראש אגף התנועה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז כל תחקיר יועבר גם לראש אגף התנועה במשטרה. << אורח >> דלית קן דרור פלדמן: << אורח >> גם אם יש כאן בעיה ליידע את הציבור על תוכן הדברים, האם אפשר לקבל יידוע שהיה מקרה כזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בסעיף הבא מופיע. << אורח >> דלית קן דרור פלדמן: << אורח >> לגבי כל הנושא של העברת חומר התחקיר הבטיחותי לגורמי אכיפה, האם יהיה אפשר לעשות שימוש פלילי באותו תחקיר? יש דבר דומה היום במערך הסייבר לגבי חקירות של תקיפות סייבר, אולי אפשר להעתיק משם דברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההערות שלך יילקחו בחשבון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ד)אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה, אם סבר שהדבר נדרש באופן מיידי לצורך הגנה על שלום הציבור ושמירה על הבטיחות, נוסף על סמכותו לשנות תנאים שנקבעו בהיתר כאמור בסעיף 14כט(ג), לתת כל הוראה לבעל היתר הפעלה, ובכלל זה הוראה להפסיק באופן מלא או חלקי את ההפעלה הניסיוניות של הרכב העצמאי לתקופה שיורה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בטרם קבלת החלטה על מתן הוראה כאמור; היה צורך דחוף להתלות את היתר ההפעלה לשם הגנה מידית על שלום הציבור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> אני לא מבין מה היחס בין התוספת שהוספתם בסעיף (ד) לבין ההתחלה, כי גם ההתחלה מדברת על התליה, כמו ההוראה להפסיק באופן מלא או חלקי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההבדל הוא רק לעניין זכות הטיעון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אפשר להתלות לפני שימוע אם זה דחוף. << אורח >> נועם בגיינסקי: << אורח >> אם אפשר להוסיף פה גם שיש חובה להודיע למשטרה, כי לא יכול להיות שיעשו שינויים מידיים בהיתר ולא נהיה מעודכנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור, נראה לי הגיוני. התייחסתם להערתה של דנית פלדמן? אתם מעגנים שינוי? זה מטופל? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה מעורר שאלה רחבה מאוד של תחקירים. בדברי חקיקה שונים יש לזה מענים שונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נחה דעתכם מהנוסח הקיים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא רוצים להטיל כזה חיסיון. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> תחקיר האירוע לא מחליף חקירה פלילית במקרים המתאימים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ה)בוצעה תקיפת סייבר שעלולה להביא לאירוע בטיחותי נגד מערכות רכב עצמאי, או שקיים חשש לביצוע תקיפה כאמור, ידווח על כך בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהשר מינה לעניין זה, וימסור לו מידע בעניין התקיפה האמורה, הכל כמפורט בתוספת הארבע-עשרה. כאן יכול להיות מצב שיש תקיפת סייבר שאפילו לא גרמה אירוע בטיחותי. על תקיפות סייבר אנחנו רוצים לאסוף מידע עוד יותר רחב, לכן יש לנו במשרד גורם מקצועי, ראש אגף שיהיה אחראי בנושא סייבר במשרד שאליו יהיה הדיווח במקרה הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף 14לו עם כל השינויים? הצבעה סעיף 14לו אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מידע לציבור 14לז (א) המפקח הארצי על התעבורה יפרסם לציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מידע כמפורט להלן, ורשאי הוא לפרסם כאמור פרטים נוספים שהוא סבור כי יש להביאם לידיעת הציבור או לפרסמם, כולם או חלקם בדרכים נוספות: (1) מידע על היתרי הפעלה שנתן שהם בתוסף, הכולל, בין השאר, לגבי כל היתר כאמור, את פרטי בעל ההיתר, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי שההיתר חל לעניין הפעלתו, האזור שבו ניתן לבצע את ההפעלה הניסיונית לפי ההיתר, מספר כלי הרכב העצמאיים שההיתר חל לעניין הפעלתם, תקופת תוקף ההיתר, והתנאים המהותיים שנקבעו בהיתר; (2) הודעה על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו, לפי סעיף 14לב. (ב)התרחש אירוע בטיחותי חמור יפרסם המפקח הארצי על התעבורה מידע על האירוע כאמור, שיכלול פרטים שהוא סבור שיש להביאם לידיעת הציבור. (ג)המפקח הארצי על התעבורה לא יפרסם לפי הוראות סעיף זה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כתבתם בסעיף קטן (א) "ורשאי הוא לפרסם כאמור פרטים נוספים". על מה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> על הפעלה של רכב עצמאי. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> המפקח הארצי על התעבורה יפרסם מידע על האירוע כאמור בסמוך לאחר התרחשות האירוע? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יכול להיות שסמוך זה קצת מוקדם, כי אנחנו מדברים על אירוע בטיחותי חמור שאז יש זמן של תחקיר האירוע, זמן של אי ודאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז בהקדם האפשרי לאחר האירוע? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בסדר, בהקדם האפשרי. האפשרי במקרה הזה יכול להיות טיפה ארוך, כי לא יהיה את המידע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הכוונה שלא יפרסמו שלוש שנים לאחר שהאירוע קרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא לזה הכוונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף 14לז? הצבעה סעיף 14לז אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ביטוח 14לח. (א) על אף הוראות כל דין, בעל היתר אינו רשאי לרכוש פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח, מהפול. (ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמהמועד הקובע עד תום שלוש שנים מהמועד האמור, רשאי בעל היתר שלא השיג כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל מבטח, לרכוש פוליסת ביטוח לפי דרישות פקודת הביטוח, מהפול; שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שבחן, בין היתר, את זמינות הכיסוי הביטוחי באמצעות חברות ביטוח ואת עלות הסיכון הטהור של כלי הרכב העצמאיים, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בתקופת נוספות שלא יעלו, יחד, על שלוש שנים. בסעיף זה – "עלות הסיכון הטהור – כהגדרתה בסעיף 7א(א) לפקודת הביטוח. (ג)שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי לקבוע כי בעל היתר חייב לרכוש פוליסת ביטוח אחרות כלפי אדם שלישי בשל נזק רכוש שעשוי להיגרם כתוצאה מהפעלת רכב עצמאי באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית. (ד)בסעיף זה – "מבטח" ו"הפול" – כהגדרתם בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ"ז-1997; "המועד הקובע" – המועד שבו הוגשה הבקשה הראשונה להיתר לפי הוראות סעיף 14כח; השר יפרסם ברשומות על המועד האמור. פקודת רכב מנועי, שמסדירה ביטוח חובה וממילא פועל יוצא של חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, חלה על רכב עצמאי כעל כל רכב אחר. המסגרת הראשונה היא לעניין הפול. הפול הוא מערכת בטיחות שמסובסדת על ידי הציבור למי שלא יכול לרכוש ביטוח כי יש לו סיכון ביטוחי גבוה מאוד. המחשבה הבסיסית שלנו היא שהרכב העצמאי לא אמור להיות מכוסה על ידי הפול. יש חשש שבשלבים הראשונים יהיה קושי להשיג ביטוח בחברות הביטוח, לכן הכלל הוא שאין ביטוח בפול, כאשר היוצא מן הכלל הוא שבשלוש שנים אפשר לרכוש בפול ושר האוצר, לאחר התייעצות עם ממונה רשות שוק ההון, יכול להאריך את התקופה של שלוש שנים לתקופות נוספות אחרי בחינה מקצועית. את השלוש שנים אנחנו לא סופרים מתחילת החוק, כיוון שיכול להיות פער זמן בין המועד שהחוק יתחיל לבין מתי שהרישיון יתחיל, שלא לדבר על הבאים אחריהם. המידע הביטוחי הרלוונטי שיאפשר קבלת החלטה של הארכת הסיכון הביטוחי וצבירת הידע המקצועי לקביעת תעריפי הביטוח יתחיל להצטבר כאשר השוק יתחיל לפעול, לכן אנחנו חושבים שעניין השלוש שנים צריך להתחיל מהרגע שבעל ההיתר הראשון נכנס להפעלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החובה או האיסור הוא על בעל ההיתר, כאשר אחד מהתנאים, וראינו את זה בהתחלת הדיון, למתן ההיתר הוא רכישת פוליסת ביטוח תקפה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל אז עשינו את זה כך שהוא צריך אישור עקרוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כתבתם "על אף הוראות כל דין בעל היתר אינו רשאי לרכוש פוליסת ביטוח", אז הוא יהיה כבר בעל היתר? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אולי צריך לעשות את ההתאמה בנוסח, אבל ההסכמה שהוא צריך להביא צריכה להיות הסכמה לביטוח שמותר לו לרכוש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מדוע מחקתם את הזיקה לישראל לעניין המבטח? << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> על מנת לא לייצר איזו שהיא מגבלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי שאלת מי המבטח הפניתם להגדרה שקיימת בפקודת רכב מנועי? << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל חברת ביטוח? גם מבטח חוץ? << אורח >> ודיע עואד: << אורח >> יש בפקודה הוראות לעניין מי שקיבל הרשאה מהממונה על שוק ההון לעסוק בענף ביטוח רכב חובה. כל מי שקיבל הרשאה לעסוק בענף הזה יכול למכור ביטוח רכב חובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגיוני. המשך המצב הקיים. מי בעד סעיף 14לח? הצבעה סעיף 14לח אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הסמכת 14לט. (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו מפקחים נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 14מ, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי סימן זה (בסימן זה – מפקח). (ב)לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סמן זה, כי פ שהורה השר; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. (ג)הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. זה סעיף מאוד סטנדרטי של הסמכת מפקחים בקרב עובדי מדינה לפיקוח על רגולציה של עוד משרד. סמכויות פיקוח 14מ. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי סימן זה, רשאי המפקח הארצי על התעבורה או מפקח – (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מבעל היתר הפעלה או מכל אדם אחר הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי סימן זה או להקל את ביצוען; לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים; (3) להיכנס לכל מקום שבו מבוצעת פעולה הנוגעת להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, לרבות למרכז בקרה או לרכב עצמאי כשהוא נייח, ובלד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; (4) לבצע בדיקות במערכות המחשב ברכב, ובכלל זה במערכת הנהיגה העצמאי, ובמערכות מרכז הבקרה, ובכלל זה מערכות התקשורת עם הרכב העצמאי, במטרה לפקח על עמידתן בהוראות שנקבעו לפי סימן זה לעניין הגנת סייבר. לצורך הבדיקות לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות עד פעמיים בשנה בעת עדכון או שינוי המערכות על ידי בעל היתר ההפעלה כי הרכב עצמאי והמערכות כאמור יועמדו לבדיקה במעבדה, וזאת ובלבד שהבדיקה לא תיארך למעלה משלושה ימי עסקים. לעניין זה, "מעבדה" – מעבדה שהוסמכה לעניין בדיקות סייבר לרכב עצמאי על ידי רשות הרישוי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה עד פעמיים בשנה, או בעת העדכון או שינוי של המערכות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה או. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> בדיונים האחרונים התלבטנו אם להגביל את הבדיקות לעד פעמיים בשנה או להגביל לבדיקות בעת עדכון או שינוי המערכות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההחלטה? << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> משרד התחבורה אומר פעמיים בשנה, כשהם לא דורשים להצמיד את זה לעדכון או שינוי. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> זה משהו שאנחנו לא מבינים, זה חדש. תסבירו, כי זה יכול להיות נטל רגולטורי מאוד מהותי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין עובדי מדינה שבודקים את מערכות המחשוב, את היבטי הסייבר, אלו מעבדות חיצוניות שצריך לקחת אליהן ולבדוק בהליכי פיקוח. הסמכות ליטול מוצגים לבדיקה היא סמכות שקיימת בהליכי פיקוח, כשבמקרה הזה זאת מעבדה ייעודית לנושא הזה. בגלל שמדובר בעלויות, בגלל שמדובר בקניין וכו' אנחנו מגבילים את זה גם בתדירות וגם בפרק הזמן. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> לוקחים את כל כלי הרכב לשלושה ימי עסקים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מניחה שלא ייקחו את כל כלי רכב, וגם אין שום סיבה לקחת את כל כלי הרכב. אם ייקחו פעם את זה ופעם את זה, ואם ייקחו שלושה כלי רכב - - << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> הגרסה של אותו רכב נזכרת ונעולה ביום מתן ההיתר, אסור לנו לבצע שינויים בגרסה במהלך ההיתר. לקחת עכשיו לבדיקות סייבר בשלושה ימים, לא נשמע דבר כזה. אם תדברי עם אנשי המשרד שלך, יגידו לך שזה תהליך של כמה חודשים. לקחת רכב אחד או עשרה רכבים, בסוף זה אותו רכב. יש פה משהו שהוא לא מובן כל כך. לקחת סתם לשם הבדיקה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה את איש הטכנולוגיה של המשרד שהציע את הסעיף הזה? << אורח >> אורטל ניב: << אורח >> הסוגיה של בדיקה ראשונה לפני קבלת ההיתר היא בדיקה ארוכה ומקיפה שהארכנו במספר חודשים. הסוגיה היא לגבי ביקורת איטית שנובעת משינויים או עדכונים שנוגעים לרכב הבסיס. יכול להיות איזה שהוא עדכון ברמת יצרן שידרוש עכשיו שינוי ברמת הרכב, יכול להיות עדכון של תוכנה שנובע מהבנות במסגרת הניסוי. אחת לחצי שנה אנחנו מבקשים לעשות ביקורת מקדמית, כאשר כל עדכון ושינוי לעשות באופן איטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה שלושה ימים? << אורח >> אורטל ניב: << אורח >> השלושה ימים נובעים משיח שהיה אתמול עם משרד המשפטים. הגבילו את הבדיקה במטרה לא להפריע לנוסעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יכול להיות ליומיים, ליום? << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> למה טסלה לא מבצעת את הבדיקה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא אוטונומי. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> יש להם כבר את הפונקציות האוטונומיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא מוגדר אוטונומי. << אורח >> אורטל ניב: << אורח >> טסלה לא מאושרת לנסיעה אוטונומית בישראל. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> כשהיא תהיה מאושרת, האם יהיו עליה אותן מגבלות רגולטוריות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ודאי. איך הם ייכנסו למסלול האוטונומי אם הם לא בפיילוט? << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> יש סמי אוטונומי שהוא רק נסיעה בכבישים בין עירוניים. << אורח >> אורטל ניב: << אורח >> זה לא מאושר בישראל. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> האם כשזה יאושר בישראל יוטלו עליהם אותן מגבלות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כרגע לא מדובר - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא דומה. זה תפוח וזה תפוז. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> נסיעה בין ירושלים לתל-אביב בצורה אוטונומית כבר מתאפשרת מבחינה טכנולוגית, היא תאושר על ידי משרד התחבורה על ידי מספר יצרנים. מטילים פה חובות רגולטוריות שהן מעל ומעבר בהשוואה ליצרן אחר שיגיע מחו"ל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יחול על כולם. זה יחול על יצרנים ועל יבואנים. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> אין לנו אפשרות לבצע את הבדיקות האלו כשמדובר ביצרנים שמגיעים מחו"ל. יש פה הטלות שהן מעבר לסביר ונדרש לעומת מקומות אחרים בעולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> א', תבדקו מה המצב בעולם, וב', מה שיחול עליכם יחול גם על טסלה, לא יהיו הנחות לאף אחד. אם זה אוטונומי, זה יהיה אוטונומי וייבדק. אם יש דרך להקל או לעדן את הסעיף הזה, בבקשה. הכניסה של הפיילוטים האלה זה אזור של אי ודאות, אזור סיכון, לא יודעים איך העולם יתנהג. יש פה נכונות להכניס את הרכבים, אבל זה יהיה עם תשלום על בקרה ובדיקות. האם הם יכולים להגמיש? בוודאי, אבל לא תהיה אפליה של רכב שיובא לארץ אל מול רכב שהפיילוט בוצע עליו בארץ. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש פה הרבה מאוד דברים שיש לגביהם דרישות שהן ייחודיות לישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאנחנו יכולים לעשות זה שבשנת ההפעלה הראשונה זה יהיה כל חצי שנה, בשנים הבאות זה יהיה כל שנה. אנחנו צריכים את המקום שהם מרגישים בטוח. כשהרגולטור אומר לך "סע בהצלחה" הוא רוצה לשמור לו דרגות חופש לראות שהוא לא טעה. אם לא נחה דעתו שאין לו תחנות לבדוק את הרכבים האלה היטב, לוודא שאין סכנה מכל סוג, אני לא אדחוף אותו לשם. הרגולטור הוא זה שהביא את החוק הזה, הוא זה שהביע נכונות לקחת סיכון ולנהל פיילוט. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> אנחנו מסכימים שלרכב יש גרסה מסוימת. ביום שהוא נגע בכביש עם היתר הפעלה הגרסה קיבלה מספר וננעלה. ביום שהיצרן רוצה לעדכן גרסה הוא נדרש לעבור אישור, אם זה אישור של סייבר, אישור של מחלקת הרכב. כל עוד אותה גרסה שבמתן ההיתר לא שונתה, וזה משהו שמתועד, אני לא רואה צורך לבצע שוב פעם בדיקות. כמובן שניתן גישה למרכז הבקרה שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוטו רגיל נבדק פעם בשנה. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> אנו מבצעים בדיקות טסט, בדיקות של בלמים ושל כל המכניקה כמו כל רכב, אבל אם הגרסה עצמה של הרכב לא שונתה, לא הוחלפה, לא עודכנה, והיא אותה גרסה שיצאנו לכביש - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> א', אני מציע לכם לבדוק מה קורה בעולם, וב', לראות איפה אתם מגמישים. אני כבר אומר ליזמים, לפיילוט שאני פה מחמיר. אני לא רוצה שמישהו יגיד שהוועדה הזאת לא בדקה את הרכבים האלה לפי מה שהרגולטורים ביקשו לבדוק. במקרה הזה שבו נכנסים לעולם חדש של אי ודאות ההחמרה של הבקרה יכולה להיות מחויבת המציאות, אלא אם כן הרגולטור נחה דעתו שהוא יכול להתגמש לאחר שהוא יבדוק בעולם. אנחנו לא חייבים להצביע על הסעיף הזה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אני מבקש לאשר את הסעיף פרט לפסקה (4). << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> ככל שמשרד התחבורה מעוניין לקחת את הרכב לצורך ביצוע בדיקות הוא צריך הסמכה ראשית, הסמכה בחקיקה ראשית לדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף 14לט? הצבעה סעיף 14לט אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף 14מ((1) עד (3)? הצבעה סעיף14מ(1) עד(3) אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פסקה (4) תנוסח לאחר דיאלוג ובדיקה ותובא שוב להצבעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה (5) שהייתה בנוסח תימחק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זיהוי מפקח 14מא. המפקח הארצי על התעבורה או מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו על סמכויותיו של המפקח ושאותה יציג על פי דרישה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף 14מא? הצבעה סעיף 14מא אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ועדה מייעצת 14מב. (א) מוקמת בזה ועדה מייעצת לשר לעניין הפעלה ניסיונית של איתי רכב עצמאי (בסימן זה – ועדה מייעצת) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות: (1) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא יהיה היושב-ראש, ורשאי השר למנות עובד בכיר ממשרדו הכשיר להיות חבר ועדה, להיות ממלא מקומו; (2) שני עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שימנה השר; (3) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד משרד ראש הממשלה שימנה המנהל האמור; (4) המנהל הכללי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984, או עובד הרשות האמורה שימנה המנהל; (5) הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או עובד רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שימנה הממונה; (6) ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציגו; (7) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהוא עובד משרד המשפטים; (8) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד האמור שימנה המנהל הכללי; (9) מנהל הרשות הלאומית לבטיחות או עובד הרשות שימנה המנהל; (10) ראש מערך הסייבר הלאומי או עובד המערך שימנה ראש המערך; (11) שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בנושאים הנוגעים לסמכויות הוועדה, שימנה השר. (ב)מי שמוסמך למנות חבר בוועדה המייעצת, מוסמך למנות לו ממלא מקום, ובלבד שהוא עומד באותם תנאי כשירות למינויו. (ג)הוועדה המייעצת – (1) תעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם בתחום הרכב המופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית ואחר ההתפתחויות בעולם בתחום שיטות ההפעלה של רכב כאמור; (2) תעקוב אחר הממצאים המתקבלים מהפעלת רכב באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, בארץ ובעולם, בין השר על בסיס המידע שהעביר לה המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף 14מג; (3) תאסוף נתונים, מהארץ ומהעולם, על אירועי בטיחות ותקיפות סייבר שבהם היו מעורבים כלי רכב המופעלים באמצעות מערכת נהיגה עצמאית ואירועים חריגים שהתרחשו במהלך הפעלתם, ואופן ההתמודדות עימם; (4) תבחן את השפעת ההפעלה של רכב עצמאי לפי הוראות סימן זה על שירותי התחבורה הציבורית וגודש התנועה בדרכים; (5) תבחן את אופן השימוש במידע הנאסף במהלך ההפעלה הניסיונית, באמצעות מערכות הרכב העצמאי או מרכז הבקרה, הצורך בשיתוף במידע כאמור והגנה על הפרטיות ואבטחת מידע אגב שימוש או שיתוף כאמור; (6) תבחן את היכולת המקצועית הנדרשת מעובדי מרכז בקרה; (7) תגיש לשר, מזמן לזמן, לבקשתו או מיוזמתה, דוחות בעניינים הנוגעים לסמכויותיה כאמור בפסקות (1) עד (6); (8) תבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הוראות ההסדר הקבוע בסימן זה וההתאמות הנדרשות בהן בעקבות הניסיון שהצטבר מיישום ההסדר, ואם מצאה כי נדרש שינוי בהסדר כאמור, תמליץ על כך לשר; לבקשת רשות שוק ההון אני מורידה את הנושא של בדיקת הביטוח מהסעיף הזה. בדיקת הביטוח תהיה במקום אחר. (9) תייעץ לשר לעניין קביעת תקנות לפי סימן זה, למעט סעיף 14לח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך רגע לגבי ההיבטים שנוגעים לביטוח. ההערה שלנו ביקשה לעשות איזה שהוא סדר בין התפקידים של הוועדה המייעצת לבין השיקולים שהיא צריכה להביא בחשבון בעת קיום דיוניה או מילוי תפקידיה. אני לא חושב שלבחון היבטים שנוגעים לביטוח זה שיקול. שיקול זה עידוד תחרות, עידוד חדשנות, שיפור שירות התחבורה הציבורית. ההיבטים שנוגעים לביטוח זה עניין של תפקיד, היבטים שהיא אמורה לבחון מבחינת ההסדר הכולל שנוגע להפעלת כלי רכב אוטונומיים. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> אנחנו סבורים שהנושא הביטוחי לא יצטרך ללכת לכיוון של הפול, שכן יהיה פתרון משוק הביטוח המסורתי. ככל שאין כשל שוק בסבירות גבוהה זה לא מחייב איזו שהיא הגדרת תפקיד מאוד ספציפי. כשיש היבטים שקשורים לתחרות וצף איזה שהוא כשל שוק צריך להתייחס. לפי הניסיון המקצועי שלנו וההבנה של השוק אנחנו לא סבורים שתהיה איזו שהיא בעייתיות. אנחנו סבורים שצריך להשאיר את זה כשיקול, לא כהגדרת תפקיד ספציפי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 14לח נוגע לביטוח כלי רכב עצמאיים. האם לוועדה המייעצת לא יהיה שום סיי בעניין, היא לא תדון בנושא הזה בכלל? << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> ועדה מייעצת היא ועדה שמייעצת לשר התחבורה. לפי סעיף 14לח הסמכויות הן של שר האוצר, לא של שר התחבורה. אותו רציונל גם קיים בהיבט של הכיסוי הנזיקי. דיני הנזיקין הם בסמכות של שר המשפטים. לגיטימי שהוועדה תיקח את הנושאים האלה בחשבון, אבל היא לא יכולה לייעץ לשר התחבורה בעניינים שאין לו סמכות בהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם תקיפות סייבר הן לא בסמכות הבלעדית של משרד התחבורה, ובכל זאת כתבתם בפסקה (3): "תאסוף נתונים, מהארץ ומהעולם, על אירועי בטיחות ותקיפות סייבר". << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> לא בהכרח, איתי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> שרת התחבורה קובעת תנאים לעניין הגנת סייבר בהקשר הספציפי הזה. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> איתי, צריך להבין את כל הרגישות של הנושא הביטוחי וכל מה שציינו לגבי הפול. יש לנו נציג בתוך הוועדה. ברור שככל שיצופו דברים הוא יעדכן את חברי הוועדה בכל מה שקשור לעולמות של הביטוח. כמו שצוין פה על ידי משרד המשפטים, כל ההיבטים שקשורים לביטוח והרגישות הגבוהה בפול הם בסמכות השר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כך, אז צריך למחוק את זה בכלל. אני לא מבין מה זה אומר שהיא צריכה להביא בחשבון את נושא הביטוח. או שהיא דנה בו, או שהיא לא דנה בו. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> הנציג של הביטוח, ככל שיעלו היבטים שיכולים להעיד על איזה שהוא כשל שוק, יעדכן את חברי הוועדה. הוועדה הזאת היא בסופו של דבר מייעצת לשר התחבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא לא יכולה לדון אבל תביא את זה בחשבון? << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> זה לא שהיא לא יכולה לדון. ברור שאם יש איזה היבט שקשור לביטוח מחובתו של אותו נציג מטעם הרשות שיושב שם לעדכן. אני בטוח שאם אבנר ישים לב שיש היבטים שקשורים לביטוח יהיה שיח על מנת למצוא פתרון. הסמכות למצוא פתרון היא בחוזר של הממונה או בסמכותו של השר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת לא נקודה דרמטית, זאת פשוט איזו שהיא הבחנה, איזו שהיא של דקות של הבחנה בין תפקידים לבין שיקולים שגוף מסוים רשאי או אמור לשקול בעת מילוי התפקידים. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> יש לנו רגישות גבוהה לעניין. בסוף יש פה שיקולים שנציג בתחום הביטוח יעדכן את כל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש שתגיעו לנוסח מוסכם. מה אתם מציעים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההצעה של הממשלה היא למחוק את פסקה (9) ולהעביר אותה לסעיף קטן (ה). אפשר לעשות את זה, רק זה נראה לי פחות הגיוני. << אורח >> אוהד מעודי: << אורח >> אנחנו נשמח לחזור לנוסח המקורי. אני מתחייב פה שכל היבט שקשור לביטוח יצוף בפני כל חברי הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה המייעצת אמורה לבחון, אחת לשלוש שנים לפחות, את כל הוראות ההסדר המוצע שעכשיו יהיה קצת רחב יותר אחרי שתיווסף התוספת הארבע-עשרה שבה יהיו חלק מההוראות המהותיות. אני מציע שאת הדיווח הזה, את הדיווח שהוועדה המייעצת תבחן או תכתוב, יביאו גם לוועדה כלכלה כדי שיהיה איזה שהוא פיקוח פרלמנטרי על ההסדר הזה שהוא הסדר שאמור להיות פיילוט. אלו הוראות שאמורות להיבחן במבחן הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> דיווח זה יוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> דיווח הוועדה המייעצת לגבי בחינת הוראות ההסדר לפי פסקה (8) לרבות התוספת יועבר גם לוועדת הכלכלה << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ד)הוועדה המייעצת תמסור לשר את חוות דעתה לעניין קביעת תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(9) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליה בבקשה להיוועצות בעניין קביעת תקנות כאמור, ורשאי השר, לבקשת הוועדה, לדחות את המועד האמור לתקופות נוספות שלא יעלו, יחד, על 45 ימים (בסעיף זה – התקופה להיוועצות); לא מסרה הוועדה לשר את חוות דעתה כאמור במהלך התקופה להיוועצות, יראו את חובת ההיוועצות כאילו קוימה בתום אותה תקופה, ואולם הוועדה רשאית להודיע לשר כי לא נדרשת חוות דעתה לעניין קביעת אותן תקנות; הודיעה כאמור, יראו את חובת ההיוועצות כאילו קוימה במועד ההודעה. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> בדיון הקודם הערנו שיש חשש שהוועדה הזאת לא תתחיל לעבוד מכל מיני טעמים. חלק גדול מהאנשים פה ממונים על פי תפקיד, אבל יש פה שני נציגי ציבור שהיסטורית אף פעם לא מצליחים למנות. יהיה חסם אם ירצו לתקן את התקנות ולא תהיה ועדה להתייעץ איתה. בסעיף עכשיו כתוב שאם תוך 45 יום הם לא עונים אפשר להמשיך הלאה, אבל לא ממש ברור מה קורה אם לא הוקמה ועדה. אולי כדאי להוסיף שאי הקמת הוועדה לא תמנע את ההתקדמות של התקנות, כדי שלא יהיה מצב שנרצה לתקן ולא תהיה ועדה מייעצת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המענה לכך לא אמור להיות קביעת התוספת שבה יעוגנו כל ההוראות שנדרשות ליישום ההסדר? << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> ואם תרצה לתקן את התוספת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת עמדת הממשלה, כפי שאני הבנתי אותה, הרצון היה שכל ההסדר יהיה בתקנות. הוועדה דרשה שזה יהיה בתוספת. אני לא מניח שהשינוי של התוספת יהיה חודש אחרי שהחוק יפורסם. השינוי שלה אמור להיות לאחר היוועצות עם הוועדה המייעצת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו כבר נערכים בלאסוף את המועמדים. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> אין בעיה, אנחנו מאוד נשמח שתתייעצו עם מי שאתם רוצים, אבל כבר קרו מקרים שלא הייתה ועדה והכל היה תקוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממשלה עכשיו תקועה עם מינויים של נציגי ציבור ובעלי תפקידים ברשויות ממשלתיות וחברות ממשלתיות שלא בוצעו. לפעמים אין להם קוורום להתקדם שנים רבות. איזה מענה אתם נותנים במצב שמישהו לא מינה את מי שהוא צריך למנות כדי שהאזרחים והיזמים לא ייפגעו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> את רוב החברים החוק ממנה, לא השרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת כמוני כמה אנשים לא מונו בזמן ובמועד ובגלל זה עבודת הממשלה מעוכבת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה לא שהשר ממנה את הוועדה המייעצת, החוק מקים אותה. כולם, למעט שני נציגי הציבור, ממונים מעצם חקיקת החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את נציגי משרד התחבורה שימנה השר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במידה ולא התמנתה ועדה עם כל בעלי התפקידים שהוגדרו בחוק עד 60 יום מיום חובת המינוי, תהיה הוועדה בכל קוורום בעלת סמכות לעניין חוק זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש סעיף כזה. אולי צריך לכלול שהמינוי לא נעשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי אפשר לקבוע שתהיה חובה למנות את הוועדה תוך פרק זמן מסוים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במידה ולא עשו, כל קוורום שהתמנה עד לאותו רגע הוא הסמכות לעניין הזה. זה רק לתקופת הפיילוט, כי כל החקיקה הזאת היא פיילוט. מישהו שלא מינה אנשי ציבור כדי לא לשמוע את הציבור זה לא מתאים לנו בדרך כלל, אבל פה בגלל שזה פיילוט קצוב בזמן ואנחנו רוצים שהוא יהיה יעיל נאפשר לוועדה לאחר 60 יום להיות בעלת סמכות בכל קוורום שהתמנה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה בסעיף מב(5). << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנסחו את זה איפה שצריך. << אורח >> אברהם ליכט: << אורח >> ב-מב(5) את יכולה להגיד שלא רק ייפגעו בשל הפסקת כהונתו, זה יכול להיות גם בשל אי מינוי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> הרעיון בוועדה המייעצת הוא להביא לשולחן את כל הגורמים הרלוונטיים שייעצו לשרת התחבורה. אפשר בתוך תקופת הזמן הראשונה של 60 יום, כל עוד לא מינו כל החברים, שהוועדה המייעצת תייעץ על שינויים בתוספת, אבל לאחר אותה תקופה צריכים להיות מינויים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם יש לנו את התוספת הארבע-עשרה הצורך בוועדה בשביל לצאת לדרך ירד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת הייתה המטרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אכן זאת הייתה המטרה. אנחנו צריכים את הוועדה, רוצים את הוועדה, אבל היא לא תוקעת את התהליך של יציאה לדרך. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> יהיו עוד כל מיני דברים של סגירת פינות שהוועדה תידרש אליהם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ודאי שהיא צריכה לקום. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> הפחד הוא שבשביל הצורך לסגור פינות לא תהיה ועדה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> כדי לתקן את התוספת ולעשות תקנות צריך ועדה. << אורח >> אלעד צרפתי: << אורח >> אבל מה קורה אם אין? << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> החוק מלכתחילה קבע שיהיו תקנות באישור ועדה. ועדת הכלכלה ביקשה לעשות מודל אחר, מודל לא רגיל מבחינה נורמטיבית. הסכמנו למודל החריג הזה, בכפוף לכך שגם תקנות חדשות וגם תיקונים לתוספת יהיו לפי המודל שהממשלה הציעה בהצעת החוק ועל בסיס התייעצות עם הוועדה. אותו דד-לוק שאבי הזכיר על מינויים חסרים, אני לא יודעת לתת תשובה עכשיו, אבל זה חל על ועדות מייעצות באופן כללי. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אפשר לקבל את ההצעה שלך בסעיף הבא ושמה שמעלה איילת יהיה לא אחרי 60 יום אלא בתוך 60 יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוך 60 יום גם לתקופת הפיילוט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין תוקף משני לחוק, החוק אמור להתקיים כל עוד לא שונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביאו נוסח סופי לדבר הזה בפעם הבאה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מה העיקרון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלא בגלל העדר נציג ציבור כל הפיילוט הזה ירד לטמיון, שלא יהיו עיכובים עם הביצוע של פיילוט בגלל העדר נציג ציבור. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> למה שלא יהיה נציג ציבור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי יש מלא פעמים בממשלה שאין נציג ציבור. איפה את חיה? את השאלה למה תשאלי את הממשלה, לא אותי. מה, נעצום את העיניים? חצי מעבודת הממשלה תקועה כי אין מינויים. לכי תבדקי בחברות ממשלתיות ורשויות שאין להן קוורום לקבל החלטות כי לא התמנו בעלי תפקידים. לכי לרלב"ד לבדוק כמה זמן אין להם קוורום לקבל החלטות. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> דווקא שם התקבלה החלטת ממשלה לא מזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיין לא נתמנה יושב-ראש הרלב"ד, שזה נושא של הצלת חיים שקשור גם לנושא שלנו. אל תהיו תמימים, אתם שמים התניה שיכולה לתקוע. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, רציתי להציע שמינוי נציגי הציבור יהיה מוגבל לתקופת כהונה של מספר שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יכולה להציע, אבל זה שכלול, זה לא עונה על הבעיה שהעלינו פה. אני הראשון שרוצה נציגי ציבור, אבל אני גם רוצה מהירות ביצוע בפיילוט הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שאת הנושא הזה נעגן בסעיף שנוגע לתוקף פעולות. << אורח >> דלית קן דרור פלדמן: << אורח >> יש גם שיקולים של היבטים חברתיים ואתיים שביקשו חוקרים מהטכניון להוסיף לרשימת השיקולים שהוועדה אמורה לשקול. בתוך הנציגים של הציבור, אם יוחלט בסוף לבטל את נציגי הציבור, צריך גם להוסיף - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אמרנו לבטל, דיברנו על מצב שלא התמנו וזה פוגע בעבודה. אנחנו בעד נציגי ציבור. << אורח >> דלית קן דרור פלדמן: << אורח >> צריך לאפשר להגיש חומרים לוועדה על ידי החברה האזרחית, על ידי אנשים עם מוגבלויות, על ידי פילוסופים, על ידי חוקרים את התחום. צריך לאפשר להגיש לפחות פנייה לוועדה עם בקשה להעלות נושאים לדון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אף אחד לא מונע מכם להעלות נושאים ולבקש לדון בהם. << אורח >> עודד קוטוק: << אורח >> מדברים על פיילוט, אבל יש פה שני פיילוטים. אחד, של החברות המסחריות שמפתחות טכנולוגיה וכן הלאה, והשני, של המדינה, לראות איך הדבר הזה מתפקד לטובת הציבור. הוועדה הזאת מנהלת את הפיילוט השני, כך אני מתרשם. אני חושב שמעבר למעקב פאסיבי אחרי השפעות על גודש, הוועדה הזאת צריכה להמליץ על איך אפשר להתניע את הטכנולוגיות החדשות האלו בשירותים ציבוריים. או ממש בשירותי תחבורה ציבורית, או בייצוב של שירותי תחבורה ציבורית. מוניות אוטונומיות זה לאו דווקא חדשות טובות לציבור, זה משהו שעלול להגביר את הגודש. הרעיון פה הוא לבחון איך הטכנולוגיות האלו יכולות להיות מופעלות במסגרת מודלים שתורמים להיבט של גודש והיבטים אחרים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה קיים בסעיף (6). << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אפשר, להכניס את השיקולים של השבחת התחבורה הציבורית, ייעולה, צמצום הגודש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה קיים. << אורח >> עודד קוטוק: << אורח >> עוד דבר שצריך להיבחן פה זה התפקוד של התשתיות והסדרי התנועה בעיר, כמו מקומות לעצירה, להורדה והעלאת נוסעים. כל הנושא הזה הופך להיות עכשיו מאוד חשוב ולא מופיע ברשימת החובות של הוועדה להתייחסות, לבדיקה ולהמלצות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ה)במילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ב) תביא הוועדה המייעצת בחשבון, בין השאר, את אלה: (1) הצורך לשמור על בטיחותם של הנוסעים ועוברי הדרך, ובכלל זה מי שמשתתפים בהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, ולמנוע נזק לרכוש במהלך ההפעלה הניסיונית; (2) קיום אפשרות להפרעה לפעילויות אחרות במשק כתוצאה מהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, ודרכים לצמצומה; (3) היבטים הנוגעים לביטוח בקשר להפעלה ניסיונית של של רכב עצמאי ולכיסוי נזקים כתוצאה מהפעלה כאמור; (4) התיאום הנדרש עם רשות מקומית או רשות תימרור מקומית שבתחומה מבוצעת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי או עם תאגיד שהוקם לפי חוק או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, הנוגעים לעניין; (5) הצורך בעידוד התחרות וצמצום הריכוזיות; (6) הצורך בעידוד חדשנות בתחום התחבורה והטמעת טכנולוגיות נהיגה חדשניות; (7) הצורך בשיפור שירותי התחבורה הציבורית בישראל והפחתת הגודש בדרכים. (ו)הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהנת. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> מה שעלה פה וחסר זה הנושא של מודעות הציבור, איך הציבור קולט את הטכנולוגיה. צריך להכניס את זה למסגרת הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תגידו מה הנוסח שאתם מציעים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> הטמעת טכנולוגיה בקרב הציבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> טכנולוגיה של כלי רכב אוטונומיים? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף 14מב? הצבעה סעיף 14מב אושר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> סייגים למינוי 14מב1 לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או עבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קבולנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. מניעת ניגוד 14מב2 (א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול עניינים להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של קרובו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין שמבקשים למחוק את הסיפה "בין בתמורה ובין שלא בתמורה", נכון? << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> הנוסח שפורסם הוא לפי מתווה אחד של סעיפי ניגוד עניינים. לנו במשרד המשפטים יש תבנית קבועה להיבטים האלה שהיא שונה בכמה היבטים מהנוסח שפורסם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את הנוסח שפורסם אתם הצעתם, לא אנחנו. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אנחנו לא מוחקים את הסעיף של ניגוד עניינים, אנחנו מבקשים להתאים אותו לנוסחים המקובלים של משרד המשפטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלתי אם למחוק את הסיפה "בין בתמורה ובין שלא בתמורה". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביאו לישיבה הבאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תביאו לישיבה הבאה נוסח מעודכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד 14מב1 – סייגים למינוי? הצבעה סעיף 14מב1 אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיון המשך יהיה בתחילת שבוע הבא. אם הממשלה רוצה לרוץ קדימה בחקיקה הזאת היא צריכה לעבוד יום ולילה כדי שיגיעו לפה נוסחים מוסכמים בתחילת שבוע הבא. בכל מקום שהמשרדים מסכימים, במיוחד כשזה פיילוט כשאין כמותו, לא נעשה כמותו ואין בכלל הרבה גופים שיכולים לבצע, ההקשבה ליזמים היא יותר דרמטית ממקרים רגילים של ריבוי גופים. תקשיבו גם להיבט של אותה הפחתת רגולציה ובדיקות על פי המצב בעולם, אותן בדיקות חצי שנתיות, תסתכלו על משך הזמן שהאוטו נלקח, באיזה קצב לעשות את הבדיקות, במיוחד במקרים בהם לא שונו גרסאות ותוכנות אלא שומרים על הרציפות של המוצר המקורי כפי שאושר. לדיון הבא תביאו נוסח שאומר שכניסה לעולם המוניות וההפעלה של רכב אוטונומי בצביון הפעלה של מונית ישמרו על ההיבטים של קניין והוגנות מול בעלי המוניות באופן שהיזמים החדשים יוכלו לרכוש רישיונות למוניות מהקיימים, לשכור רישיון לשימוש של מונית, לייצר שותפויות עם חברות של מוניות וככה גם לאמץ את אותן תשתיות של תחנות מוניות ודברים אחרים שפזורים בשטח. תייצרו מעבר הגון ומעבר שלם בין מונית שהיא לא אוטונומית לבין עתיד שבו נראה יותר ויותר רכבים אוטונומיים בכבישים. יש לנו פה הזדמנות כממשלה, ככנסת וכיזמים להוכיח שיש הוגנות בכך שכשנכנסת טכנולוגיה חדשה היא לא רומסת את הדור הקודם אלא משלבת אותו בצמיחה ובאפשרות להתפרנס גם בעתיד בעולם המוניות. אני חושב שצריך לפתוח את הלב, את המחשבה ואת היצירתיות. אני אשמח שנראה לאחר החוק הזה שותפויות בין חברות המוניות הקיימות לבין הדור החדש של היזמים הטכנולוגיים. לדעתי זה גם יהיה win-win וגם תהיה הוכחה שאפשר לעשות דברים לטובת הכלל בלי לפגוע בוותיקים ובקניין שלהם. הכי חשוב לי שתקטינו את הוויכוחים בין המשרדים ואת ההסתייגויות. אני יודע שזה לא נובע מחוסר יכולת לעבוד ביחד כי אתם עובדים הרבה ביחד, תחבורה וביטחון פנים, אלא מקצב הדברים, מהנוסחים שהגיעו רק ביום חמישי. אף על פי כן תחליטו ביניכם מה הקצב. אם אתם רוצים שהחוק הזה יסתיים במושב הזה זה אומר קצב רצחני. אם נחה דעתכם שנקדם אותו במושב הבא - לשיקולכם. אם אתם רוצים לסיים במושב הזה, תעבדו יום ולילה, תביאו נוסחים מוסכמים. ככל שלא יהיו ויכוחים בשולחן הזה, נעשה הקראה ונאשר את כל הסעיפים כפי שהסכמתם עליהם, עם קשב רב ליזמים כמושא האירוע הזה. אני נועל את הישיבה, תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:35. << סיום >>