פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הבריאות
21/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 90
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, כ' באדר התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 12:30


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"ב-2021, של ח"כ יעקב אשר << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"א-2021, של ח"כ קרן ברק << הצח >>   
 << הצח >> 3. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"ב-2021, של ח"כ אמילי חיה מואטי << הצח >>   
 << הצח >> 4. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"א-2021, של ח"כ מיכל וולדיגר << הצח >>   
 << הצח >> 5. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"ב-2021, של ח"כ מיכל שיר סגמן << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
עידית סילמן – היו"ר
עלי סלאלחה

חברי הכנסת:
יעקב אשר
קרן ברק
מיכל וולדיגר
אמילי מואטי

מוזמנים: 
	רגדה חכים
	–
	סגנית מנהל אגף לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

	פנינה אלתר
	–
	ממונה פיתוח פדגוגי חינוך מיוחד, משרד החינוך

	חולוד מסעוד
	–
	מרכזת סטאז' והשתלמויות, מכון וינגייט

	תמי ירמיהו
	–
	יור האגודה  לטיפול באמצעות אמנויות יהת

	ד"ר אופירה הוניג
	–
	ראשת המחלקה לטיפול באמנות בית ברל

	הודיה ביטון
	–
	דן נייגר



מוזמנים באמצעים דיגיטליים: 
	נדב שמיר
	–
	לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה




ייעוץ משפטי: 
שמרית גיטלין

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט

<< הצח >> 1. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"ב-2021, של ח"כ יעקב אשר << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"א-2021, של ח"כ קרן ברק << הצח >>
<< הצח >> 3. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"ב-2021, של ח"כ אמילי חיה מואטי << הצח >>
<< הצח >> 4. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"א-2021, של ח"כ מיכל וולדיגר << הצח >>
<< הצח >> 5. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"ב-2021, של ח"כ מיכל שיר סגמן << הצח >>

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

שלום רב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. כ' אדר א' התשפ"ב, 21 בפברואר 2022. הצעות החוק על סדר-היום: הטיפול במקצועות הבריאות (תיקון - טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"א-2021, פ/159/24, של חברת הכנסת קרן ברק. הצעת חוק העיסוק במקצועות הבריאות, של חברות הכנסת מיכל וולדיגר ואמילי חיה מואטי, הצעת חוק הסדרת מקצועות הבריאות של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, עלי סלאלחה, מופיד מרעי, יסמין פרידמן, והצעת חוק העיסוק במקצועות הבריאות של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב. בקיצור כל הכנסת הגישה והצמידה את עיסוק במקצועות הבריאות. מי שהגישו אותו חברות הכנסת מיכל שיר וקרן ברק. אשריכן וכל שאר ההצבעות. 

אני יודעת שזה לא ייקח לנו זמן קצר אלא עיסוק יחסית רב כי יש לנו הרבה הוראות מעבר והרבה דברים להתעסק בהם. התחלנו לשבת על הדברים גם מבחינת ההקראות וגם בנושאים שצריך לתקנן. אנו רוצים מכאן לשלוח רפואה שלמה והחלמה מהירה לחברתנו חברת הכנסת קרן ברק שהגיעה לכאן אף על פי ולמרות פציעתה. את חסרה לנו בכנסת. שתיכן חברות הכנסת שיר וברק, עומלות שנים – חברת הכנסת קרן ברק, אני זוכרת אותך עוד מיומי בכנסת ה-21 פה בתחום הזה. יישר כוח ואני שמחה שזה הגיע לוועדה. באמת נדבר עניינית אחרי שתציגו.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

תודה רבה, גברתי יושבת-הראש, ותודה רבה על הדיון המהיר שהתעכב גם בגלל קורונה וגם בגלל הפציעה של חברת הכנסת ברק. בסוף הצלחנו ותודה על ההיענות.

 אני לא עוסקת בחוק הזה הרבה זמן. חברתי קרן ברק עוסקת בו כמעט 15 שנה לדעתי, שמלווה את הנושא החשוב הזה. הנושא הזה הגיע לפתחה של הוועדה לזכויות הילד שאני עומדת בראשה וכך נחשפתי לנושא. כל נושא שמדובר בו על בריאות הנפש ומטפלים בנושא נפש בכלל של אדם, על אחת כמה וכמה של ילדים ואינו מוסדר, הוא בעייתי, מכמה סיבות. ראשית, כשאין סוג של הסדרה, מגיעים חאפ לאפים וחאפרים. זה אומר שדין אדם שעשה קורס באינטרנט שלושה חודשים זה אותו דין של אדם שלמד עכשיו שנים על שנים באקדמיה, שעשה תואר, שהשתדל, שהקדיש לנושא, שעשה התמחות משך שעות רבות ומבין במקצוע הבאמת רגיש וסבוך, ואין שום השוואה בינו לבין אותו חאפר. אין להורים, לאותו מטופל שום דרך להבדיל בינו לבין חאפר. זו בעיה ראשונה.

בעיה שנייה זה כל נושא האתיקה. ברגע שנושא לא מוסדר, אותו מטפלך יכול לבקש מהמטופלת שלו שתצא איתו לצורך העניין. אין אתיקה בנושא – מותר לו. הוא יכול גם אותו מטפל בערב עם החברים לספר על אותו טיפול. אולי היה לו טיפול נורא מעניין אז כיף לספר על זה לחברים. שוב, אין שום חוק שמונע ממנו לנהוג כך, כפי שאנו מכירים במקצועות אחרים.

לכן כל נושא ההסדרה הוא נושא קריטי. מאחר שאנו יודעים שכבר 15 שנה נמצא בדיונים, אמנם זה נושא סבוך אבל עדיין אין שום הצדקה ל-15 שנה. עדיין הנה אנו כאן ורוצים לפתור את הנושא הזה בכנסת ה-24 אחת ולתמיד. גברתי היושבת-הראש, אני מבקשת, למרות שזה נושא סבוך, כבר אומר זאת כנקודה לשים לב. יש חשיבות לריאה ראשונה כדין רציפות. לכן להביא את זה לקריאה ראשונה עם כל ההשגות שיש על החוק ודברים ופשרות שהגענו אליהן, עדיין צריך להעביר קריאה ראשונה וכל דבר אחר אפשר לפתוח לקראת שנייה ושלישית. יש חשיבות למהלך הזה ואני חושבת שגם אנשים שעוסקים במקצוע הזה וצופים 15 שבה בכנסת מנסה לטפל בנושא הזה, סוג של אנחת רווחה ברגע שנביא את זה לנקודה הזו. כולנו כאן בחדר יודעים שזה עוד לא סוף פסוק ולא כך החוק ייראה כשייצא מהצד השני של אותה מכונה. לכן אני כן מבקשת שנכין את החוק לקריאה ראשונה.

יש גם בעיות עם החוק. יש תרבויות שונות במדינת ישראל. יש אנשים, וכיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, אני חושבת שזכותו של ילד לעבור טיפול אצל אדם שמגיע מעולם התוכן שלו, בין אם מדובר על הנגשה שפתית, בין אם מדובר בהנגשה תרבותית – אם ילד לדבר בשפה של עולם שאותו מטפל לא מכיר, יכול להיות שלא יבין אותו ולא יידע לטפל בו או לתת לו את הפתרון הראוי לו כפי שהוא רוצה. גם פה אנו רוצים לתת את המענה המקסימלי לאותם מטופלים בכלל ולאותם ילדים בפרט. לכן אני חושבת שגם משרד הבריאות פה צריך קצת לצאת מהמסגרת שאיני מזלזלת בה אפילו לרגע, כלומר החשיבות מאוד גדולה כשמסדירים מקצוע, אבל כן קצת מחוץ לקופסה ולראות איך אנו מייתרים את הפתרונות היצירתיים כדי שמגזרים במדינת ישראל לא ייפגעו ואותם מטופלים עדיין יקבלו את המענה הראוי להם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק. שאפו גדול. אני יודעת כמה עבדת על זה, כמה זה בליבך, אני יודעת כמה עשו כאן הצמדות כי זה דבר חשוב. ראו כי טוב, חשבו שזה מצוין. זכות הראשונים היא שלך. פריצת הדרך היא שלך. נעזרת בהרבה כישורים. כל ההערכה היא אליך. נשתדל לעשות מלאכתנו נאמנה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

קודם כל, תודה. אני תמיד אוהבת שכמה שיותר אנשים מתעניינים וחושבים איתי באותו נושא. יש לי אפס אגו אלא רק טובת המטרה. וככל שיותר אנשים מצטרפים ומבינים חשיבות העניין, זה אומר שאנו בדרך הנכונה לפתור את העניין. כשאתה לבד זה יותר קשה, בטח מסיעות ושנות ומדרכי חשיבה שונים. לכן אני שמחה מאוד שהנושא, שפעם עניין מעט מאוד אנשים, היום מעניין הרבה יותר אנשים. העיקר שנביא את זה לקו הסיום.

כיוון שאנו למודים ניסיונות מרים עם החוק הזה, ולעולם לא יודעים איך יוצאים מפגרה, איך חוזרים מפגרה, אם באמת הנושא הזה חשוב לכל כך הרבה אנשים, הדבר הכי חשוב שנעשה – שנעביר אותו בקריאה ראשונה, שזה משהו אחר לגמרי, ואז יש דין רציפות אם חלילה קורה משהו. אנו באירוע אחר לחלוטין מבחינת חשיבות העניין. כמובן אף אחד פה לא יוותר על שום פסיק ועל שום טענה ועל שום דבר חשוב שיילחם עד טיפת דמו האחרונה, ולא משנה באיזה שלב זה. אתה לא עושה אותן מלחמות כל הזמן – אתה עושה אותן או לפני ראשונה ואז שנייה ושלישית מהירה או אחרי ראשונה ואז השלב הזה יותר איטי. אני מבקשת שהשלב היותר איטי יהיה אחרי קריאה ראשונה ושניכנס לעומקם של דברים אחרי הקריאה הראשונה. זו בקשתי מהוועדה דווקא בגלל מה שאמרתי קודם.

לגבי הנושא, כדי שיהיה מאוד ברור ועל השולחן, גילוי נאות, גם אימא שלי היא מטפלת באומנויות בבליותרפיה. גם אני לפני עשור יעצתי לגוף הזה של המטפלים באומנויות. כשאני אומרת שאני מתעסקת בזה 15 שנה, בכל כובע אפשרי. אני שולטת בחומר הזה, מכירה את הנפשות הפועלות כמעט בכל רמה ואת התחום הזה ינקתי אותו, במובן האמיתי, תרתי משמע. זה חשוב למען הגילוי הנאות. אני מתעסקת בזה באלף כובעים שעסקתי בהם.

לכן, מהמקום הזה, אנחנו מההתחלה טענו, שהסדרת העיסוק במקצועות הבריאות בלגים הקודמים זה הריפוי ועיסוק ורנטגנאים, פיזיותרפיסתים. היה סל מאוד גדול של מקצועות שהבאנו בתחילת הדרך. זה היה אריה אלדד ואחמד טיבי, הרבה מאוד אנשים שהתעסק בזה אז. הבאנו את זה כמקשה אחת, ומשרד הבריאות כל פעם חילק את זה לקבוצות והשאיר את המטפלים באומנויות, אז קראו לזה מטפלים ביצירה והבעה. זה זז למטפלים באמצעות אומנות. עכשיו טיפול באומנויות. כל פעם הוא חילק את הקבוצות האלה והעביר חלק מהם. המכשול תמיד היה משרד הבריאות שאמר: לי מאוד קשה להתנהל מול מקצועות שאין להם סטנדרטיזציה שאני יכול לעקוב. מיכל דיברה על הקטע האתי, וכשאתה נותן רשיון זה בא עם זכויות אבל זה בא עם המון חובות. החובות לאתיקה מחמירים, ואם מישהו עובר עליהם הוא גם יכול לעמוד לדין. הזכויות הן זכויות שאתה נכנס למאגר כמו במקצועות כמו פסיכולוגיה, כמו ברופאים, כמו במורים ובהרבה מאוד מקצועות שלפעמים כיף ללכת בתחום האפור אבל אנו כציבור כבר בשנת 2022 לא יכולים לתת לזה להימשך, כי אנו כציבור רוצים לדעת שאנו מקבלים את המטפלים הטובים ביותר שעברו את ההכשרות הטבות ביותר והטיפול בנפש האדם, ילד, נער, מבוגר, הוא הטיפול המקצועי ביותר ולא משהו על הדרך ושאנו לא יודעים. כשש סטנדרטיזציה, אנו יכולים לעקוב אחרי זה ולדעת שאם מישו לא עומד בזה, הוא נענש, כל מקצוע ודרכיו להעניש. אנו לא רוצים להגיע לזה. אני בעיקר מדברת על המקום החיובי של הסיפור הזה של הטיפול הטוב ביותר שכל אחד יקבל.

לאורך השנים עברנו מול משרד הבריאות, המקצועות עברו מערכת מאוד ארוכה. אף אחד לא יכול להגיד שהם לא עשו כל מה שביקשו מהם. 15 שנה. אמרו להם תואר שני, תואר ראשון. עשו הכול. זה מערכת ייסורים ארוכה כי אתה צריך ללכת למל"ג, לאשר תוכניות. את כל מה שעשית לפני כן, גם אם עשית בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות, זה עדיין לא הספיק להם. משרד הבריאות דרש בחוזה הזה שבין משרד הבריאות למקצועות, המקצועות עמדו בחוזה. כל מה שמשרד הבריאות דרש, הם עשו. לעומת זה, כל מה שמשרד הבריאות אמר: אם תעשו ככה, אני אתן לכם – לא עמד בזה משרד הבריאות ולא נתן להם מה שדרש כדי להתקדם.

לכן הסיפור של החקיקה מאוד חשוב, כדי שנגמור את האירוע הזה, ובאמת ניתן את כל מה שהבטחנו. הבטיחו, וצד אחד עמד בחוזה והשני פחות. אנחנו היום במצב שאנו רוצים שזה יתכנס לשפיץ ויגעי לסוף. והמטפלים יהיו המטפלים הטובים ביותר, והמטופלים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר ומשרד הבריאות יעמוד בהסכם שלו מול המטופלים. אנחנו מדברים על 7,000 מטפלים שפזורים בכל הארץ. עיניהם נשואות אלינו. זה לא משהו כאן. זה לא רק אלה שיושבים כאן. זה מיטב אנשי טיפול, מלח הארץ שנושאים עיניהם אלינו כאן. אני מציעה שלא נאכזב אותם.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

בבקשה, חברת הכנסת וולדיגר.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

תודה ליושבת-הראש שעשתה את המאמץ להביא את זה מוקדם ככל האפשר לפני סיום המושב הזה. תודה לקרן, תודה למיכל שיר. איך שנכנסתי לכנסת, פנו אליי מארגון יה"ת, אולי ביום הראשון שנכנסתי לכנסת. כנראה הכתובת בריאות הנפש כתובה לי על המצח. אבל לא רק ארגון יה"ת. אני מסתובבת בלא מעט מסגרות של בריאות הנפש, ואני חייבת לומר - לא רק בריאות הנפש. כל מיני מסגרות של אנשים עם מוגבלות. פנו אליי מטפלים ומטפלות בכמיהה ובצורך וברצון לקדם את התחום הזה שכפי ששמענו, נמשך כבר יותר מדי הרבה זמן.

אולי זה לא פופוליסטי, אבל אומר את זה – אבל לא אתם המטפלים חשובים בעיניי. אתם חשובים, אבל מי שחשוב לי ביותר זה הצרכן הסופי. לאו דווקא במסגרות חוץ ביתיות. פנו אליי חברות, חברים. גם משרד הביטחון פנו אליי. השרלטנות על כל אדם שיכול לשים פתק על הדלת, אני מטפל בעזרת, באמצעות, באומנות – מותר לו, ואז נכנסים – הורה שנכנס עם הילד שלו, לא יודע למה, כמה ואיך. הזוי שלטפל בנפש של אדם לא צריך שום הכשרה. פשוט תולים פתק על הדלת והוא מתחיל. האסונות שקרו וקורים ועלולים לקרות, לו לא נסדיר את הנושא הזה בצורה מסודרת וברורה, זה ימשיך קטסטרופה ואסון והגיעה העת לעשות סטופ, לומר: לא ממשיכים עם זה.

אין ספק שאנחנו צריכים להביא את האנשים הכי מקצועיים למקום הכי מקצועי שיש. וכן בעיניי מה שחשוב, אני פונה לחברות הוועדה לומר שבעיניי זה הרבה יותר רחב לא רק מטיפול באומנויות. כל המילה מטפל. מיהו מטפל. אין לנו חוק שמסדיר מיהו מטפל. מטפל בעזרת בעלי חיים - כל מטפל שהוא, אין שום הסדרה לכל הנושא הזה שבעיניי, זה צריך להיות הבסיס, מי יכול להיות מטפל, מה נדרש ממנו, לעשות שם, מאחורי המילה מטפל את אמות המידה, את הדרישות.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

או לפחות לומר: כל מי שמגדיר עצמו כמטפל, שכללי האתיקה – ואני מאוד מוטרדת מהאתיקה – יחול לגביו.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

מסכימה. לא רק אתיקה. הוא חייב לעבור סוג של הכשרות כדי לטפל. וכמובן אחר כך חל גם נושא האתיקה. לכן שם זה צריך להיות. לא כמו שאמרה קרן בשיטת הסלמי, שמביאים בצרור אחד את כולם, ואז לזה נותנים ולא עושים משהו שהוא הרבה יותר כללי, ומעליו, אחרי שקבענו מיהו מטפל, עליו מה נדרש ממטפל בעזרת אומנות ובאמצעות בעלי חיים או לא משנה מה, תנועה וכדומה.

בסופו של דבר זה לטובת האזרח. זה קריטי, זה חשוב. אנחנו צריכים להתקדם הלאה. אנו צריכים לזכור את נושא התרבותיות. לא כל אדם ייגש לכל מטפל. יש לנו נושא של אוכלוסיות מיוחדות שצריכים את המטפלים הייעודיים ומיוחדים להם. אנחנו לא יכולים לפסוח על זה ולהתעלם מזה. גם זה חייב להיות מול עינינו כשאנו מטפלים בנושא.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

תודה. חברי חבר הכנסת יעקב אשר.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

תודה, גברתי היושבת-ראש, על הדיון. כבר אומר לך תודה מראש על האצתו. גם אני אעשה גילוי נאות. הייתי ראש עיר, והנושא של הטיפולים הפארא רפואיים כאלה ואחרים וכל החדשנות שיש בעניין, זה כלי עבודה מדהים שנכנס לאט-לאט לחיים בכל המגזרים. זה דבר חשוב מאוד לומר אותו. כפי שאמרה מיכל, הנושא הכי חשוב זה משתמשי הקצה. משתמשי הקצה זה הילדים. כאן זכותו מה שנאמר, שזכותו של הילד שהמטפל שלו יגיע מעולם התוכן. זה לא שאלה של זכותו. חובתנו שזה יהיה. אני זוכר עצמי בהרבה מאוד צמתים מול למשל משטרת ישראל בחקירות של עבירות מין או דברים מהסוג הזה שהיו שמביאים קצינים או קצינות שלא כל כך יודעות. מגיע ילד ממרחב מסוים. רק לעבור את המחסומים שהוא לא מכיר ויודע – בסוף אנו רוצים להיכנס לנפש שלו כדי לשאוב את המידע הזה , או לעזור ולהיכנס לו לנפש כדי לתקן אותו ולעזור לו בהמשך הדרך. לכן זה לא זכותו של הילד שיהיה לו את זה אלא ובתנו שתהיה הפריסה הזו לאוכלוסיות שיש בהן אפיוני חיים מיוחדים כי כך אנו נותנים למטפלים להגיע בצורה יותר טובה לנפש הילד. לכן הדבר הזה נורא חשוב.

זו ועדה שלישית, גברתי היושבת-ראש, שאני אומר את הדברים שלמדתי באוניברסיטה של החיים, בתפקידי ניהול שונים, שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. והנה, לא ידעתי את ההיסטוריה של 15 שנה, אבל 15 שנה שמנסים להסדיר את זה בגלל שלא הגיעו לטופ, 15 שנה כמה ילדים למדו בתקופה הזאת? כמה הכשרות הם קיבלו? האם זה משהו שאנחנו יכולים לעקוב שזה ברמה הטובה ביותר, ברמה גבוהה, משביעת רצון? לא. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. בטח בנושא הזה. לפעמים מגיע משהו ורוצים להסדיר אותו אז מגיעים עד מעל השמיים, בדברים שמחר בסוף מה שחשוב זה התוצאה, והיא צריכה להיות – אל"ף, שאותם מטפלים יהיו ברמה הגבוהה ביותר בלי פשרות על סוג המבחנים, על לימוד המבחנים. אפשר פשרות אחרות שצריכות להיות כי שיהיו לנו לקוחות, אבל הרמה צריכה להיות הגבוהה ביותר, שזה הדבר הראשון והחשוב ביותר, ושנית, שיהיה לנו מספיק מטפלים ומטפלות שיוכלו לתת לכל רובדי האוכלוסייה את הדברים שלהם. לכן אנו כאן ולכן נאיץ את העניין, ואני מצטרף, גברתי היושבת-ראש, לבקשתה של מיכל, אני חושב שפרקטית יהיה נכון להאיץ את השלב הראשון גם אם לא נצלול לכול ואז בין השנייה לשלישית לפתוח את הדיון ואז לפחות אנו יודים שאנחנו ברצף.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

חבר הכנסת יעקב אשר, אני מצטרפת לדבריך. גם עשינו פגישות מקדימות בנושא. אני מאוד רוצה להודות לך על השותפות האמיתית הזו. הרבה מהתקדמות החקיקה תהיה תלויה בכם. כידוע לכם, יש מי שגר בכנסת ויכול לקיים את דיוני הוועדה מתי שרק תחליטו. אנחנו פה בשבילכם. ככל שתרצו, אנחנו נתקדם. 

חבר הכנסת עלי סלאלחה, חברי לוועדת הבריאות, חבר, שותף, מגיע לכל הדיונים. חבר כנסת מצטיין שהעביר אתמול בוועדת שרים לחקיקה את הסדרת מקצוע האדימות והרנטגאים. ברכות.

 << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >>   

תודה. חברים, אני רוצה לחזור אחורה למקצוע שעסקתי בו 20 שנה כמורה בתיכון ועוד 20 שנה כמנהל. ראיתי את ההורים, ראיתי את הילדים, את כולם. יש רפואה קונבנציונלית, שהולכים לרופא. הרבה ייאוש יש שם. מקווים שיעשו להם משהו. אבל כשאני ראיתי את הילדים יוצאים מהכיתה לשיעור התעמלות, לשיעור מוזיקה, לשיעור של אומנויות, לצאת לטיול, אז ראיתי אותם פורחים. פותחים את הלב, פותחים את הראש. הגוף שלהם מגיב בצורה טובה יותר. אז הטיפול באומנויות למיניהן, אני בטוח שהוא עוזר המון-המון לבריאות שלנו, לנפש שלנו, לפרוח. הרבה פעמים אני רואה את אשתי הולכת למישהי ואומרת לה: הראש כואב לי. אנא ובבקשה תגידי כמה מילים, דברי עם אלוהים. ואז, אחרי שמסיימים שתיים, שלוש דקות של תפילה, הראש לא כואב כבר. זה טיפול נפשי בחינם. גם כשהולכים לבית התפילה, גם מרגישים יותר טוב. גם כשאני הולך לאיזשהו קבר נביא, אני מרגיש יותר טוב.

אני חושב, מן הראוי ונכון, שכן המקצוע הזה יוסדר, וכן כל אלה שלמדו והשקיעו, יתוגמלו בהתאם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

תודה רבה. אקדים ואומר, שאנחנו יושבים עכשיו על חשבון זמנים גם של נשיאות, גם של הנהלת קואליציה ומקיימים דיונים גם אתמול, גם היום, גם מחר, גם מחרתיים בתוך ועדת הבריאות של הכנסת. בימים האלה אני רואה עד כמה ועדת בריאות היתה הכרחית וחשובה בתוך הכנסת הזאת. אני לא מצליחה להבין מה עשו בלי ועדת בריאות עד היום, בטח בעולם שבו המגפה השקטה חוץ מהקורונה שעוברת עלינו שנתיים, תופסת מקום מאוד גדול ואנו נדרשים לטפל בה, אנו רואים כמה המקצועות האלה הכרחיים וחשובים.

כן הוועדה שמה לה ליעד לטפל בכל עולם הבריאות. אתמול העברנו החלטת ממשלה שמדברת על הסדרת מקצועות הבריאות שזה פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. אנו כרגע מתקדמים לעבר החלטת ממשלה ראשונית וחשובה בפסיכולוגיה הציבורית שגם עליה הכרזתי וגם היא תתוקצב בעשרות מיליונים. אנו מסדירים מקצועות. החוק של עלי סלאלחה יגיע לפה. אתמול עבר בוועדת שרים לחקיקה גם החקיקה שלי של הסדרת תחום הפאראמדיקים. אנו עושים סדר שלא נעשים שנים בעולם הבריאות. לכן עבודת הוועדה היא רבה – יכולות לומר פה היועצות המשפטיות ומנהלת הוועדה. 

גילוי נאות, כי גם וינגייט נמצאים פה בתוך השולחן, ואני למדתי שם – כולכם עם גילוי נאות וגם אני. אני יכולה לומר עד כמה הנושא של ההתאמה הקהילתית היא מאוד חשובה. אני הלכתי ללמוד בווינגייט כשלא היה מקום אחר שלימד עם תואר. אני לא קיבלתי המלצה לווינגייט כי אמרו לי: את מגיעה מתוך אולפנה. יש לנו לתת המלצה למוסד שהוא מוסד שלא מתאים למה שהיינו רוצים או ציפינו. הלכתי לשם לראיון וראש המכללה אמר לי: את תלמדי אצלנו, תהיי גם מצטיינת דיקן וגם מצטיינת ראש מכללה ותעשי תואר שני בבוא היום כשזה יגיע. כך היה. ובאמת שם למדתי והיום וינגייט מביאים את ההתאמה הקהילתית קדימה. זה דברים מאוד חשובים. גם אז כשלמדתי התחשבו בי מאוד כמעט בכל דבר שיכלו ועל זה הרבה תודות כי למדתי שם שיעור עצום שהוא שיעור לחיים. 

יש מעל 7,000 מטפלים ומטפלות שנושאים ונושאות עיניים לוועדה שלנו ומצפים שנעשה הכי טוב שלנו. פה אין פוליטיקה על השולחן בבריאות. פה יש עשייה אמיתית של קואליציה ואופוזיציה כאחד כדי לנסות להביא לשטח ואליכם. מי ששמים את נפשם ונותנים את זה לילדים, לנוער, למבוגרים יום-יום, שעה-שעה, אנו פה יודעים להעריך את זה ולהוקיר תודה על זה ונעשה כל מה שאנו יכולים ביחד כדי להביא אליכם את החוק הכי טוב שיכול להיות. כיוון שהקהילתיות חשובה, ננסה להתכנס גם פה ולתת את המענה הראוי והטוב ביותר. הסדרת המקצועות,  התחלנו. היועצת המשפטית, עו"ד שמרית, תעלי ותבואי. אנחנו מתחילים לעשות הקראות. תוכלו להעיר את הערותיכם תוך כדי. אנחנו מתחילים לרוץ בלי דיונים מיותרים. כל מה שתצטרכו, כל מה שתרגישו שאינכם מקבלים מענה כאן, תוכלו לקבל מענה בלשכתי על-ידי הצוותים המקצועיים של הוועדה ושלי, שאתן לכם את המספרים שלהם. גם את המספר האישי שלי אפרסם לכם בסוף. כל מי שירצה הארה, טענה, מענה – אשריכם ישראל.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

רציתי להציע שנתחיל בנושא המיזוג. ועדה רשאית למזג שתי הצעות חוק או יותר באותו נושא אחת שהובאו אליה אחרי דיון מוקדם ולהביאן כהצעת חוק אחת.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

חברי הכנסת  האם אתם מתנגדים למיזוג הצעות החוק? לא. חברת הכנסת אמילי מואטי, רוצה לומר כמה מילים?

 << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >>   

אני רוצה לומר אמירה כללית על הסיטואציה הנוכחית שבה חברות כנסת ממספר סיעות בית, קואליציה ואופוזיציה, ויעקב אשר ועלי סלאלחה, רציתי להדגיש את העניין המגדרי, אבל חברי כנסת מכל סיעות הבית הבינו את החשיבות שבהתייחסות לנפש, שבהתייחסות לפצעים שאין להם ביטוי על הגוף. זו התחלה נהדרת, ובעזרת השם, כשהחוק הזה יעבור, נמשיך יחד ונסה לממש את תפיסת טיפת החלב של בריאות הנפש, שזה אני חושבת יהיה מהפכה בכל קנה מידה. שאנשים יידעו שמגיל 0 הם מטופלים ויש עליהם מעקב. תדמיינו שהיינו יכולות לפנות לפסיכולוג כפי שאנו פונים לרופא משפחה. כמה אסונות היו נמנעים. כמה מצבי קיצון היו נחסכים מאתנו. תודה רבה, גבירתי יושבת-הראש, תודה רבה חברות וחברים, תודה רבה לאנשי המקצוע ולאנשי הפורום שמכבדים אותנו בנוכחותם כאן. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

תודה רבה. נתחיל להקריא. כל מי שרוצה להתייחס, יוכל להתייחס למה שקראנו. נצביע על המיזוג. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

אני מחליף את הרב ליצמן.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

אושר. המיזוג אושר, ויוכן כהצעת חוק אחת.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

תיקון סעיף 2. בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏- - -  

בעצם יש פה נוסח מוצע מטעמנו, נוסח משולב. לא רק מהצעות חוק. יש פה גם הצעות שלנו בנוסח הזה. אנו לא מקריאים מתוך אחת מהן.

תיקון סעיף 2. בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מחלקה מוכרת לאורתופדיה" יבוא: ""מטפל באומנות" – מי שניתנה לו תעודת מטפל באומנות;"

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא מטפל בעזרת אומנות, לא באומנות.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

התייעצנו בעניין הזה עם המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון עברית באמצעות הייעוץ הלשוני של הכנסת. פנינו אליהם בשאלה. קיבלנו הסבר. מילת היחס "ב" יכולה לציין אמצעי – למשל, נסיעה באוטובוס – אני מקריאה את התשובה שלהם - אכילה בסכין ומזלג, לכן רק במקום שיכולה להוית דו משמעות כדאי להשתמש במילה אמצעות. נניח בדוגמה של טיפול באמצעות בעלי חיים, אם אומר: טיפול בבעלי חיים, אולי מישהו יכול לחשוב שאני מטפלת בבעלי חיים.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם אני מתקנת תמונה, אני מטפלת בתמונה. לכן בעיניי בעזרת.

 << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >>   

השאלה אם שווא מול צירי.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

גם התייעצנו עם היועצת הלשונית מתוך הכנסת וגם היא חשבה שאין חשש שיחשבו שהטיפול הוא באומנות. כפי שאמרנו, יש בחוק הזה דוגמה של ריפוי בעיסוק. אנו מציעים למען הקיצור וכדי ששם המקצוע לא יהיה מסורבל – גם חוזרים עליו בהמשך החוק, להשאיר את זה כטיפול באומנות.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

כפי שאמרתי, ביבלותרפיה זה ספרות, כלומר בגלל שבמקצועות האלה יש אומנות, אחד זה ארט והשני הוא ביבלו והשלישי הוא דאנס, ואחד מהם זה ארט, אז את די פוגעת בשאר המקצועות.

 << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >>   

טקסטים ספרותיים ופואטיים הם לחלוטין בקטגוריה של אומנות. זה לא טקסטים של אקטואליה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני אומרת ביבלו, אבל יש דאנס ומיוזיק וארט. כשאת משתמשת בארט, נשמע שכולם בארט.

 << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >>   

גם ריקוד זו אומנות. אני חושבת שקוראים לה האומנות הרביעית.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני חושבת שזה עושה עולל לשאר, אבל מה אומרים האחרים?

 << אורח >> תמי ירמיהו: << אורח >>   

חשוב לחשוב, מה אמר המל"ג. אם מדברים על הגדרת המקצוע ושם המקצוע, המל"ג במתווה שלו, שהיו נציגים של ועדת הבריאות והמל"ג שבנו יחד את המתווה, הגדירו את המקצוע טיפול באמצעות אומנויות – סוג האומנות, כלומר טיפול באמצעות אומנויות - ביבליותרפיה, טיפול באמצעות אומנויות – תנועה ומחול. לתחום האומנות יש משמעות. אני מתחברת למה שאמרה חברת הכנסת קרן ברק שזה יכול להטעות שאם אתה אמר את המילה אומנות בלבד, ולא כולם מבינים את זה עד הסוף, הם יכולים לחשוב שמדובר רק באומנות חזותית. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוויכוח פה הוא על המקף.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

ואז לא צריך את המילה "באמצעות". בדיוק.

<< אורח >> תמי ירמיהו: << אורח >>   

זה גם יהיה חופף למל"ג. שהתעודות יהיו חופפות.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

אין הכרח שתהיה חפיפה. השם של התואר יצוין בתואר המדויק שלו. קיבלנו את ההערה שלכם לעניין הזה. לגבי הפירוש של התחומים, יש פה עמדה מקצועית של משרד הבריאות. ממש תכף נקרא את התוספת הראשונה, ואז אני מציעה שנתייחס לנושא של פירוט התחומים.

 << אורח >> ד"ר אופירה הוניג: << אורח >>   

עוד הערה קטנה - אני מהמועצה העליונה לטיפול באומנות בישראל ומייצגת גם את בית ברל. אם כך כדאי לכתוב טיפול באומנויות.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

גם לעניין הזה התייעצנו. הסבירו לנו שאומנות היא שם כולל גם ביחיד. אומנות זה גם ברבים.

<< אורח >> ד"ר אופירה הוניג: << אורח >>   

הם יודעים טוב ממני בלשון. אנחנו מדברים פה על משמעות המקצוע הזה לשטח. אנחנו מדברים על אנשים שיוכלו אחר כך לדרוש את שלהם, לבקש מה שמגיע להם. אנחנו צריכים לחשוב - אפשר להתייעץ שוב עם האקדמיה, אבל חשוב שלא יהיה בלבול. שגם אם זה לשונית נכון, אם זה מבלבל מבחינת מה שאנשים מבקשים, צריך לדאוג שזה יהיה מאוד מדויק. לכן האומנויות חשוב, כי מזה אנשים יבינו שיש לזה אפשרויות. אני מבינה את העברית. באנגלית קוראים לזה פשוט. בעברית זה יותר מורכב. שווה לחשוב על זה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

כרגע נכתוב את זה ככוכבית. נתייעץ. כרגע אפשר להשאיר את זה. אני מבינה את העניין. מנגד צריך לעשות סדר אחת ולתמיד ולהבין מה זה הטיפול באומנות ומה זה כולל.

 << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >>   

זה כמו כירורגיה. יש כירורג שד, אבל בגדול זה התחום. אני כל כך שמחה שזה קורה, שעל הדקויות האלה נשב כבר אחרי. 

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

אני משאירה את זה כרגיל טיפול באומנות. כפי שציינה חברת הכנסת אמילי מואטי שאומרים כירורגיה ולא כירורגיות. גם כאן יהיה טיפול באומנות. נפרוט לפרוטות. נבדוק את זה פעם נוספת מול הייעוץ המשפטי.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

סעיף 2, אני מציעה לדלג כרגע כי מדובר בהוראות מעבר. הן תמיד נגזרות מההוראות הקבועות, כלומר אנחנו יודעים מה הדרישות הקבועות, ואז אנחנו בודקים על אילו דרישות צריך לוותר לאנשים שעוסקים כבר בתחום. לכן לא ניתן לדון בהוראות מעבר לפני שהסדרנו מה ההוראות הקבועות. אני מציעה שנדלג.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

הוראות המעבר זה מה שאומר מי עד עכשיו נכנס ויכול להיכלל בחקיקה הזאת וכמה זמן זה נגזר אחורה ומה הקריטריונים. כל זה ייגזר מההוראות הקבועות שאותן נקבע.

 << דובר_המשך >> שמרית גיטלין: << דובר_המשך >>   

מדלגים על סעיף 2 כרגע. עוברים לסעיף 3, עמ' 4, תיקון לתוספת הראשונה. ברגע שהסדרנו את המקצוע בחוק, לא צריך לומר את זה במפורש ומאליו חלות פה כל ההוראות שחברות ושחבר הכנסת דיברו עליהן, חובות אמון, אתיקה מקצועית, הוראות של ועדות מייעצות שמייעצות לשר לגבי תחומי מומחיות, הגבלת פרסומות, אתיקה, כל ההסדרה של הכשרה מעשית של הבחינות, של המומחיות. נושא נוסף שמוסדר – משמעת. פיקוח על בעלי תעודות במקצועות הבריאות, יש סמכות למשרד הבריאות לפקח, לתת להם הוראות מקצועיות, לתת להם הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל תעודה. לדרוש מהם להשתתף בתוכניות הכשרה ובהשתלמויות מקצועיות, שגם על כך דובר. לכן ברגע שאנו מכניסים את המקצוע לחוק, כל ההוראות שקיימות פה, חלות אוטומטית.

בתוספת הראשונה לחוק העיקרי אחרי פרט 8 יבוא – אסביר מה זה התוספת הראשונה ופרט 8. כיום בסעיף 8 לחוק יש הסדרה מי רשאי לקבל תעודה במקצוע בריאות. כתוב כך: מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות. 1. הוא בגיר – אני מקריאה מהחוק היום – 2. הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל. 3. הוא עומד בתנאי הכשירות המנויים לגבי מקצוע בריאות בטור ב' בתוספת הראשונה לענין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות. כלומר בתוספת הראשונה קבועות הדרישות המקצועיות שאותן נקריא כרגע. אותם מוצע להסדיר לגבי טיפול באומנות. אציין שיש בסעיף 8 עוד תנאים נוספים לגבי מצב בריאותי, הרשעה פלילית. לגבי תעודת קלינאי תקשורת ותעודת קרימינולוג קליני בלבד נדרש גם ידע בסיסי בשפה העברית. אנו קוראים את התוספת הראשונה ואלו תנאי הכשירות הקבועים שיידרשו לגבי טיפול באומנות.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

פה בעקבות התיקון הקודם שלנו, זה צריך להיות- - -

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

השם של המקצוע הוא טיפול באומנות. שלחו לנו מיה"ת הערה שהתואר עצמו שניתן באקדמיה – ביררתי את זה עם המל"ג – זה טיפול באמצעות אומנויות אז נדרוש את התואר שהמל"ג נותן.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הרגע אמרת שהחוק והמל"ג זה לא אותו דבר. לי כעורכת דין כמעט 30 שנה, כשמשתמשים בביטוי בתוך החוק, הוא צריך להיות לאורך כל החוק.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

יש פה שלושה טורים. הטור הראשון הוא שם המקצוע ונשאר טיפול באומנות, אחיד לאורך כל החוק. בטור הנוסף זה מה תנאי הכשירות. כשאני אומרת איזה תואר אני דורשת, אני דורשת את התואר שהמל"ג נותן. פה אני חייבת להיות עקבית עם המל"ג. אני לא יכולה לרשום תואר שאין במל"ג. אני דורשת את התואר שמקבלים מהמל"ג. אברר עם המל"ג.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני לא רוצה לעכב את זה, אבל אם אמרנו קודם שלא נכון לומר אומנויות, למה אני כחמוקק אסכים? תבדקי עם המל"ג, אם אפשר לומר טיפול באומנות.

 << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >>   

אומנות מאכלסת בתוכה את כל התחומים שעליהם דיברנו.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

אשאל את המל"ג אם הם יכולים לשנות את השם של התואר.

 << אורח >> תמי ירמיהו: << אורח >>   

אם מוסיפים את המקף ולידו את סוג האומנות, זה עושה את ההגדרה, כי סוג האומנות זה לא סתם. זה דורש 500 שעות לימוד. לכן זה צריך להופיע בהגדרה. אני מקבלת שיהיה כתוב טיפול באומנות – תנועה ומחול, טיפול באומנות – ביבליותרפיה. כי יש לזה השלכה של ההשכלה, שנדרש מהאדם.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

ודאי. גם לא רוצים שכולם יהיו הכול. עבדתי בצד השני של קופות החולים שהפנו לטיפולים השונים. הסדר בהחלט נדרש.


 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >>   

חשוב לי לציין, שאנחנו גם לקלינאות תקשורת אנחנו רושמים שיש שני מקצועות מחולקים. לא רק מטפל בקלינאות תקשורת. הוא מטפל, זה שני תחומים, בשפה ודיבור, ובשמיעה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

חשוב גם שם. לשם נגיע.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

זה ידע מיוחד.

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >>   

יש שלמדו רק לשפה ודיבור או רק לשמיעה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

חשוב.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

(1) תואר אקדמי שני בטיפול באמצעות אומנויות. זו הערה שקיבלנו מיה"ת, שזה השם של התואר שניתן ובדקנו עם המל"ג אבל נבדוק את זה שוב אם הם יכולים להתאים עצמם אלינו.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

מהלשכה המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה נדב שמיר רוצה לעלות בזום ולהאיר את עינינו באל"ף ואולי גם בעי"ן.

 << אורח >> נדב שמיר: << אורח >>   

רציתי לשמוע את הנוסח קודם. כי הנוסח שמונח בפניי הוא דורש תיקון מבחינתנו. אני מדבר על כל הסעיף. 

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

התחלנו רק להקריא. 

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

נתקדם. ברגע שהוא עולה, תעדכנו אותנו.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

(1)	תואר אקדמי שני בטיפול באמצעות אומנויות; [הצעת ח"כ אשר: או תעודת הכשרה מקצועית בטיפול באומנות]
(2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; 
(3)	עמידה בבחינות שקבע המנהל.

הטור השלישי מתייחס לשם של התעודה שתינתן. זה תעודת מטפל באומנות.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

מישהו רוצה להעיר? 

 << אורח >> ד"ר אופירה הוניג: << אורח >>   

אתם מאפשרים בסעיף הזה תעודת הכשרה ללא תואר?

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

לא. מדובר באותם תנאים בדיוק, אחד לאחד, כמו בתואר. אותם תנאים, אותן תוכניות. אותן הכשרות, אותן התמחויות, אותן שעות בדיוק, קופי פייסט. פשוט שזה מיועד לאוכלוסייה שלא הולכת לאקדמיה. השאלה היא מי מאשר את זה. אנחנו הצענו שזה יבוא בגושפנקא של מנכ"ל משרד הבריאות. זה יכול להיות על ידי המל"ג. לא משנה איזה גורם מוסמך יהיה זה שייתן את הגושפנקא. התנאים הם אותם תנאים. אין פשרה ברמת המקצועיות.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

יש לנו דיון נפרד בנושא הזה של הסעיף שנקרא הצעת חבר הכנסת יעקב אשר או תעודת הכשרה מקצועית בטיפול באומנות. אנו יושבים על זה כרגע מול פרופ' יציב שנמצא גם הוא בזום. עשינו אתו אתמול זום מיוחד. אנחנו נמצאים עם משרד הבריאות בקשר. לא נרצה לפגוע ביכולת ובהכשרה המקצועית ברמה הכי גבוהה. לכן אנו מניחים את זה כרגע בצד. זה בסיכום עם חבר הכנסת אשר. כרגע אנו מתקדמים ללא זה.

<< אורח >> ד"ר אופירה הוניג: << אורח >>   

אני חושבת שנמצא בזום פרופ' יהודה ברנדס. 

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו רוצים להתקדם.

<< אורח >> ד"ר אופירה הוניג: << אורח >>   

זה קריטי.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הכול קריטי.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

גם כשהחוק עובר קריאה ראשונה, הכול פתוח.

<< אורח >> ד"ר אופירה הוניג: << אורח >>   

אנשים מבינים שיש תואר שני לחרדים?

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

זה לא הדיון עכשיו, ואם נפתח את זה, לא תהיה קריאה ראשונה, ואז יהיו לזה השלכות. אתם צריכים להבין את זה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

חשוב שאמרתם לפרוטוקול אנחנו לא יכולים עכשיו לדון בזה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

אני רוצה שדברים ייאמרו לפרוטוקול כי אני רוצה שלפרוטוקול נגדיר שאנחנו צריכים לטפל בדברים האלה ושהם לא נעולים. רק אומר שהמטרה של כולנו כאן לקדם את החקיקה הזאת, והיא חייבת לעבור קריאה שנייה שלישית, ולקריאה שנייה ושלישית יש המון עבודה אחרי הקריאה הראשונה. כל הדיוקים, כל הפיין טיונינגים נמצאים שם. יש אפשרות שנמשיך ונדון בדברים ולא נאפשר דין רציפות ואז כל ה-7,000 שנושאים אלינו עיניים עכשיו, יפסידו. יש דין רציפות. ואף אחד לא יקדם חקיקה גם לא לשנייה ושלישית. זה תמיד יהיה אישיו. זה לא משנה מה ההרכב שיישב פה בוועדה. לכן אני אומרת – בואו נתקדם. גם אני, כשהלכתי ללמוד אף על פי ולמרות הכול במקום הטוב ביותר כדי להגיע עם תעודה אקדמאית וכל מה שצריך, אעשה הכול כדי שהדברים יהיו כמו שצריך, ומנגד להתחשב במי שצריך בלי לפגוע באיכות של המקצוע.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

גם בסוף משרד הבריאות צריך להכיר בזה, ומן הסתם נצטרך דין ודברים עם משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

החקיקה הזאת תהיה בתיאום מול המשרד שהולך לפקח על זה. לכן אל לכם לדאוג. אנחנו כאן. לי יש רצון לסגור את זה עוד הרבה לפני הקריאה הראשונה אבל בואו נתקדם. בבקשה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

אני רוצה לדבר על הרציונל. לא ניכנס לעניין הזה עכשיו, כי בסופו של דבר אנחנו עושים את זה בשביל אנשים. לא מחוקקים כדי שיהיה כתוב על המצבה שלנו שחוקקנו. אני בא מעולם החיים המעשי. לנהל אנשים, את החיים שלהם. הגעתי לכנסת. אני חושב שזה אחד הדברים הטובים שיש, שמגיעים אנשים עם ניסיון. למשל, אקח את יושבת-ראש הוועדה שהתעסקה בכמה נושאים שהיום היא מכירה אותם גם מכאן. אני אומר דבר אחד – אם אנחנו רוצים לשנות פה עכשיו פרדיגמות קבועות של הרבה שנים, יש מחוקקים טובים ופופוליסטים יותר. אני רוצה שכל ילד חרדי וכל ילדה חרדית וכל נער או נערה חרדים יוכלו לקבל את הטיפולים האלה. אני רוצה שנשים חרדיות יעסקו בדבר הזה ברמה הגבוהה ביותר. תתקילו אותי כל שעה, כל מספר שעות, תחומים, עם פיקוח כזה או אחר שיכול לבוא מלווה. אממה, אם אתן נצמדות לעניין האקדמאי כמשמעו, למשל תואר שני, 99% מהנשים, וגם חלק גדול, כמעט מלא, גם גברים, לא יגיעו לתואר שני באוניברסיטה כי לומדים שם מעורב. תואר ראשון, והיום יש משהו שנמצא בבית משפט שאנו לא יודעים איך זה ייגמר. גם אותן בנות שלומדות במקצועות שהם משהו מפעם, של אקדמיה, זה אחוזים בודדים מסך הבנות המסיימות את תוכניות הלימודים. לכו ותראו מה קורה במקצועות אחרים – תכנות, ראיית חשבון, דברים אחרים. 

פה מדובר בבריאות, בנפש. אם ייחקק פה חוק, שאוכלוסייה חרדית, וגם חלק גדול מאוכלוסייה ערבית, שהיום לומדים כתף אל כתף, וגם אנשים חילוניים שלומדים בווינגייט או בבית ברל או במקומות אחרים, אם הם יודרו מהתהליך הזה בגלל החלטות לא נכונות – כמו ש-15 שנה - אולי זה יעבור, אבל לא יהיה מצב שבו אוכלוסיות שלמות לא יוכלו לקבל. אם אתם רוצים דרך זה להסביר להם למה זה כן טוב שייכנסו לאוניברסיטה, זה סיפור אחר. זה לא בוועדה הזאת. בוועדה הזאת אנחנו צריכים לדאוג, ואני אומר פה מה שאמרתי במליאת הכנסת ומה שאמרתי בישיבות הפנימיות עם כל המציעות – אני לא מחפש להוריד את הרמה גרם. תקבעו את הרמות הכי גבוהות, עם הפיקוח הכי גבוה, אבל תאפשרו לכלל הציבור לעשות זאת. וגם אם יבואו כמה אנשים ויגידו: למדתי במקום מסוים ואני כן יכולה – זה מעט מאוד. אז אולי לא ירצו תחרות שתהיה להם, אבל אני כן רוצה שיהיו מטפלות באומנות, כמו שאני יודע שקיימות היום, וחלקן מצוינות, למרות שזה לא היה מוסדר. אני רוצה להסדרה הרבה יותר חזקה ממה שהיה בעבר. הרבה יותר. בלימודים, בהתמחות, בשעות - כמו כולם. בהגדרות של כורי ההיתוך למיניהם – סיפור אחר.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

אוסיף על חבר הכנסת יעקב אשר. בסופו של דבר בטח במקום שחרט על דגלו, שחשוב לשלב בעבודה ולעודד אנשים לתעסוקה, בטח את הקהילות השונות ולנסות לסייע בידיהן, אנחנו לא יכולים לדבר מהפה אל החוץ. אנו צריכים לעשות את זה הלכה למעשה תוך התחשבות ברמה הכי גבוהה, אבל לראות איך אנו מסייעים ומעודדים וגורמים לדברים האלה לקרות. הקהילות האלה הן סופר חשובות. הם עובדים מעולים, עובדות מעולות מכל מגזר, מכל קהילה. אני ישבתי בצד של שירותי בריאות כללית וחיפשתי את ההתאמה הקהילתית כזאת. רציתי מטפלות ומטפלים כאלה, והיה חסר לנו הרבה מטפלים ביידיש, בקלינאות תקשורת. את בטח יודעת את זה, ממשרד הבריאות. דברים שהרבה פעמים הם חסרים. אנו יודעים עד כמה תמיד מי שזה חסר אצלו, גם הדברים הטיפוליים – סובל פעמיים. כפל מבצעים. אנו רוצים לנתק את זה. לראות איך מביאים את ההכי טוב עם המקצועיות הגדולה ביותר, לא לדרוך על הרמה המקצועית אלא להרים את זה למעלה. יש הזדמנות ושעת כושר לוועדה הזאת להרים את זה למעלה ולקחת את זה כמה צעדים קדימה ולסחוף לרמה אקדמית גבוהה תוך פיקוח והכרה גם את המקומות האלה. זה מה שאנו רוצים. בבקשה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני מתבאסת רצח שאנחנו נכנסים לזה. נגיע בסוף לנקודת האיזון הנכונה ביותר. אני מזכירה פה לכולם שלא משנה מה נעשה, אנו צריכים שמשרד הבריאות – החלטה זה חייב להיות מקובל על משרד הבריאות. זה העיקר פה. כל אחד יצטרך לעשות צעד, אבל שבסוף נקודת הקצה היא שהחוק הזה יעבור עם רשיון למקצועות האלה שמשרד הבריאות מכיר בהם.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מסכימה עם קרן ואופירה וכולם. אנחנו צריכות לצאת עם חיוך היום כי זה יום חג. זה לא פשוט, זה לא ברור מאליו. בואו נתקדם. את כל המכשולים אני בטוחה שנפרק לגורמים.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> חולוד מסעוד: << אורח >>   

שלום לכולם. שמי חולוד מסעוד ואני גננת במקצוע 17 שנה לילדים על הספקטרום. גם יש לי תואר שני בייעוץ חינוכי. אני בוגרת וינגייט.

חשוב לי לציין בצורה הכי אותנטית את ההתנסות שלי בווינגיט, את שלוש השנים שעברתי שם. אספר את הסיפור שלי, ואני מתרגשת כי החברה שלנו מדממת. דיברת על ההתאמה הקהילתית. תאפשרו לנו לחיות. יש לנו השפה, מבינים את השפה כנשים ערביות, אבל לצערי יש מחסום. וינגייט זה שלוש שנים שהיו להם דרישות מעל ומעבר. תואר ראשון, שיטות מחקר, מבוא לפסיכולוגיה. המון דרישות שהקשו עלינו. לפני השנה הראשונה איבדתי את הדבר הכי יקר בעולם שלי, אבא שלי ז"ל. הייתי מדממת. שנה ראשונה טיפלו בנפש שלי, של כל הסטודנטים שהיו שם. לא זרקו אותנו לים. לא שלחו אותנו לסטאז'. זאת היתה שנה שלמה של התפתחות אישית. להכיל, לשמוע, להקשיב. אני בכיתי שנה שלמה. ואיך אפשר שמטפל יטפל בנפשו של אדם אחר כשהוא לא טיפל בעצמו? אז קיבלנו את הטיפול שם בווינגייט דרך שיטות מעגלי הלב והמון מרצים מדהימים שבשטח הם עובדים כמטפלים – לא רק דוקטורנטים שיושבים עם המחקר – טיפלו בנו, לימדו אותנו ורכשנו את הכלים.

יצאנו לשטח בשנה שנייה, צמח שהתחיל לפרוח, אבל מאחורינו היה הדרכה לכל סטודנט, הדרכה אינטנסיבית, המון-המון שעות. אני כל השבוע שלי היה וינגייט והייתי קצת כועסת על המסלול. עבודות שהיו מחזירים לנו כמה פעמים והייתי אומרת: זה לא דוקטורט. זה בסך הכול לימודי תעודה. אבל אני בוגרת וינגייט, לימודי תעודה, ואני אומרת זאת בגאווה גדולה.

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >>   

אני מבקשת להוסיף. אני מבינה שלא צריך עכשיו לדון בזה. חשוב לי לציין – שמעתי אותך בחדשות מדברת עם קרן נויבך על בריאות הציבור ועל הפערים בין צפון ודרום וצפון למרכז. דיברת יפה על הדאגה לבריאות הציבור. אני חושבת שבוועדת הבריאות, בראייה שלי ובתפקיד שלי שאני מכהנת בו היום כאחראית מקצועות הבריאות ובסוף חותמת על התעודות האלה, אני רוצה להרגיש שאני חלילה לא מתעללת באף ילד ולא עושה עוול לאף ילד ולא עושה שוני בין ילד וילד. לא משנה אם הוא חרדי, ערבי – אני ערבייה, לגילוי נאות – אם הוא אתיופי.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

מי כמוך יודעת שבתוך מערכת הבריאו יש הכול מהכול. כולם שווים.

 << דובר_המשך >> רגדה חכים: << דובר_המשך >>   

חשוב שאנו נותנים שוויון. לתת לאותו טיפול. אני לא רוצה להרגיש שאותו ילד, יקבל טיפול – השתמשת במילה נחות – נחות ממישהו אחר. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

מי רוצה שיהיה נחות? את מציגה כאילו את לא רוצה ומישהו אחר כן.

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >>   

המוסד להשכלה גבוהה כבר 15 שנה קבע את הדרישות. אני חושב שזה המוסד במוסמך במדינת ישראל לקביעת הלימודים וההכשרה. אפילו אנחנו כמשרד הבריאות לא יכולים להיכנס בלימודים בארץ. אין לנו הסיי להיכנס לדבריו של המל"ג. המל"ג קבע וזה מלמעלה. יש פה קצת משהו לצאת יותר מדי מהקופסה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

אתם לא אוהבים לצאת מהקופסה. אני יודע. 15 שנה. כולנו באותה קופסה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

התחלתי ואמרתי שאתמול ישבנו עם פרופ' יציב- - -

 << אורח >> רגדה חכים: << אורח >>   

חשוב היה לי שזה יהיה בפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

בסדר. כל אחד חשוב לו שייכנס לפרוטוקול הנושא שלו. בבקשה.

 << דובר >> הודיה ביטון: << דובר >>   

שלום, אני הודיה ביטון, מטפלת באומנות, מובילת המחוז החרדי בטיפול באומנויות ומנהלת הפורום החרדי למטפלות באומנויות. התחלתי את המקצוע שלי לפני 17 שנה כמורת שפה. אז אקיוולנטי לקלינאות תקשורת. מאז עשיתי דרך ארוכה ומפרכת של מקצועיות, במהלכן עברתי טיפולי פוריות, ילדתי שני זוגות תאומים. עשיתי דרך ארוכה מאוד עד שהגעתי לפה. היום אני יכולה להסתכל על הטיפול במבט אחר – לא כתרפיה, לא כמשהו של רק הכלה ורק הקשבה כי כשמגיעה אליי מטופלת, השבוע הגיעה אליי מטופלת, נקרא לה שרה. היא הלכה למטפלת. שאלה אותה: האם את מוכרת? ענתה: אני מוכרת על-ידי קופות חולים. ישבה אצלה שלוש שנים. אגב, אני מאוד מעריכה את כל מה שאתם עושים לבריאות הנפש. היא עברה מקרים לא פשוטים באשפוז במרכז בריאות הנפש. היא היתה שם עם פוסט טראומה, עם חרדות, היא עברה טיפול של שלוש שנים. אחרי זה עצרה את זה ועברה אליי. האם היא קיבלה משהו בטיפול הזה? היא קיבלה הכלה, הקשבה, חמלה, אבל היא לא קיבלה אדם מקצועי שיודע מה זה הקוד האתי שחברת הכנסת מדברת עליו. היא לא קיבלה אדם מקצועי שהולך להדרכות ויודע מה קורה בין מטופל למטפל במשך הזמן ובמשך הטיפול. לא קיבלה אדם מקצועי שמבין את כל התהליכים ומקשר בין התיאוריה לשדה. רק מפה מההבנה של מה זה טיפול אמיתי, שזה לא רק תרפיה נחמדה, בגלל המקום של התרבותי, פתחתי בהתנדבות את הפורום החרדי למטפלות באומנויות. הפורום הזה נותן מענה גם לקהילה וגם למטפלות. לקהילה הוא נותן הרבה - מה זה קוד אתי? מי זה מטפל? האם כל אחד יכול ללכת לכל מטפל? והאם אני יכולה ללכת למטפלת שיש לה טייטל של תואר שני, האם יכולה ללכת אליה אם יש לה פוסט טראומה? גם לא. יש בפורום החרדי 1,500 מטפלות בעלות תואר שני שעשו את כל ההכשרה שלהן.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

את לא רוצה תחרות, אני מבין.

 << דובר >> הודיה ביטון: << דובר >>   

ממש לא.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>   

אין לך 1,500. את סתם אומרת. אתם מציגים את זה כאילו המקצוענות נמצאת במקום אחד. כמה בנות בכיתה שלך הלכו לתואר שני?

 << דובר >> הודיה ביטון: << דובר >>   

אני שבע שנים עובדת בהתנדבות למען הקהילה לא בשביל המטפלות. בשביל הקהילה שלי. בשביל הילדים שלי ושלך שיקבלו את הטוב ביותר.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

אם לתא יודעים מה זה להעלות מחדש חקיקה לוועדת שרים חקיקה, לאשר אותה, להעביר אותה לוועדה הנכונה ולהתחיל לעבוד עליה. חברות, חברים, אני אוהבת את כולכם. בואו נתקדם. זה צריך להיות בסוף בהלימה מול משרד הבריאות. זה משרד ששותף לוועדה. קדימה.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

סעיף 4. תיקון לתוספת השלישית. בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: "9.	 טיפול באומנות 	מטפל באומנות". 

התוספת השלישית קובעת ייחוד התואר. סעיף 4 לחוק הקיים אומר שלא ישתמש אדם בתואר המנוי בטור ב' בתוספת השלישית או בכל תואר הדומה לתארים אלה אלא אם כן הוא בעל תעודה במקצוע בריאות, וגם לא יציג אדם במישרין או בעקיפין את עצמו כעוסק במקצוע בריאות המנוי בטור א' בתוספת השלישית אלא אם כן אותו אדם הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות. כלומר מרגע שאנו מתקנים את התוספת השלישית, ומכניסים את התואר: מטפל באומנות לתוך החוק - אדם שאין לו תעודה ממשרד הבריאות לא יכול להגיד שהוא מטפל באומנות ולא יכול להציע טיפול באומנות.

5. חוק זכויות החולה. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏ , בסעיף 2 – (1)	בהגדרה "מטפל", אחרי "כירופרקט" יבוא "מטפל באמנות"; (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי-דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", אחרי ""כירופרקט"" יבוא ""מטפל באומנות"".

המשמעות של התיקון בחוק זכויות החולה זה שבתוך ההגדרה מטפל אנחנו מכניסים גם את המטפל באומנות ואז המשמעות היא שכל החובות שחלות על מטפל בתוך חוק זכויות החולה יחולו גם.

תיקון חוק בטוח בריאות ממלכתי. 6. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בסעיף 21ב, הסיפה החל במילים "בתחום הפיזיותרפיה" תימחק, ובמקומה יבוא "לרבות שרותי בריאות נוספים כמשמעותם בסעיף 10, במקצוע בריאות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, יינתנו על ידי בעל תעודה באותו מקצוע בריאות כהגדרתו באותו חוק."

אסביר. סעיף 21 לחוק ביטוח ממלכתי היום אומר ששירותי הבריאות הניתנים לפי חוק זה בתחום הפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה ודיאטנות או הפרעות בתקשורת, יינתנו על-ידי פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, תזונאי, דיאטן או קלינאי תקשורת לפי העניין כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק. בעצם אנו מרחיבים פה. אמרים שכל שירותי הבריאות שניתנים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואנו מבהירים שזה לרבות שירותי בריאות נוספים כמשמעותם בסעיף 10, כלומר לרבות התוכניות של שירותי בריאות נוספים של קופות החולים, מושלם, עדיף.

 << אורח >> תמי ירמיהו: << אורח >>   

כלומר טיפול באמצעות אומנויות נכנס לחוק הזה.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

אני לא מחייבת את הקופות לתת, אבל זה אומר שאם הקופה נותנת שירות בריאות של טיפול באומנות, בין אם היא עושה את זה באמצעות הסל ובין אם עושה את זה באמצעות שב"ן, היא יכולה לתת את זה רק באמצעות מישהו בעל תעודה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

כלומר זה כולל גם את הקופות שכרגע יצטרכו להסדיר את התחום הזה.

 << אורח >> תמי ירמיהו: << אורח >>   

גם דרך הקופה עצמה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

דרך הכול.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

התיקון הזה לא חל רק על המטפלים באומנות אלא גם על יתר המקצועות כי הגדרתי שכל מקצוע בריאות שמוסדר פה בחוק, יינתן רק על-ידי בעל תעודה. 

תיקון חוק חינוך מיוחד. 7. בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, בסעיף 18(ג), במקום "הריפוי בדיבור", יבוא "הריפוי בדיבור או הטיפול באומנות" ובמקום "וקלינאי תקשורת" יבוא "קלינאי תקשורת ומטפל באומנות". 

סעיף 18ג לחוק חינוך מיוחד קובע שהטיפולים הניתנים לפי חוק זה בתחום הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק או הריפוי בדיבור יינתנו על-ידי פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת לפי העניין- - -

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

כרגע אפשר להכניס גם את המטפלים באומנות, לחוק החינוך המיוחד. זה סופר קריטי ומשמעותי וחשוב וזו הבשורה. בואו נתמקד בדברים האלה. אמיתי. אתם לא מבינים. כל מי שמטפל, יש לו צמרמורות כרגע.

 << דובר >>פנינה אלתר: << דובר >>   

רציתי לומר שמשרד החינוך מעסיק 3,500 מטפלים. אנחנו משתמשים במחוון ומסתמכים על כל הקריטריונים של המל"ג. כלומר בפועל עובדים אצלנו ואנחנו נסמכים על כל הקריטריונים של ההכשרה, כאילו שיש תעודת מקצוע.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

תודה. הערה חשובה.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני יודעת שזה יקפוץ פה רבים, רק אני חייבת לומר – אחרי שנסיים את הדבר הזה יש לנו את הטיפול בעזרת בעלי חיים. כפי שאמרתי מלכתחילה וקרן דיברה על זה – כשמביאים את כל המטפלים ואז מוצאים את זה ואת זה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

8. תחילה. (א) תחילתו של חוק זה בתום 12/18 חודשים – אני מציעה לקבוע מיום פרסומו - נועד לאפשר זמן היערכות לעוסקים במקצוע שיצטרכו להשלים לימודים, בחינות, הכשרה מעשית וכו'.

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 7 ו-8 - התיקונים שהצעתי לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק חינוך מיוחד - נקבע להם תחילה ייתכן מאוחרת יותר כי זה יצריך היערכות מאוד גדולה של כל העוסקים בתחום שיכול להיות שהיום הטיפולים ניתנים על-ידי גורמים אחרים. 

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

היועצת המשפטית, קראנו הכול חוץ מסעיף 2 של הוראות המעבר שלהן נתכנס, וההערה של חבר הכנסת יעקב אשר, הסעיף שלו שאנחנו מכניסים כאן שעליו נשב. אותו נתקנן. בסוף יהיה בסדר. מפה תמיד יוצאים מרוצים ועם חיוך כמו אצל רופא. האוצר, נעלה את גאיה. היא לא פה? מי פה מהאוצר? אני חייבת שהם יאמרו שאין עלות תקציבית לחקיקה כדי שנוכל למזג את הצעות החוק.

 << דובר >> שמרית גיטלין: << דובר >>   

כשמכינים הצעת חוק שאינה ממשלתית, לקריאה ראשונה, אנחנו צריכים להזמין לדיונים את שר האוצר. הוועדה צריכה לקבוע האם מדובר בהצעת חוק תקציבית או לא. אם זו הצעת חוק תקציבית, צריך רוב מיוחד במליאה של 50 חברי כנסת. אם לא, אין צורך ומסתפקים ברוב רגיל. אפשר בדיון הבא.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

אנחנו רוצים לפני הפגרה להספיק. 

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

אנחנו נטפל בזה. אטפל בזה מולכם כדי שנוודא את זה. לדיון הבא נגיע עם המיזוג של כל הצעות החוק להצעה אחת.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

נוכל בדיון הבא להצביע להכנה לקראת הכנה ראשונה?

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

נצטרך לקיים דיון על הוראות המעבר.

 << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >>   

חייבים להעביר את זה קריאה ראשונה לפני הפגרה.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

לכן נתכנס כמה שיותר מהר. את לא צריכה זמינות מליאה. זה חוק שיעבור קואליציה אופוזיציה. אין לך שום צורך בחוק מליאה. אפשר להעביר אותו ביום שלישי. זה החוק הכי לא בעייתי. יש לנו זמן. אני נועלת את הדיון.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אבל למה לא מצביעים עכשיו?

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

אנחנו לא יכולים להצביע על הכנה לקריאה ראשונה כי אנחנו צריכים גם את התיקון הראשון בתוך החקיקה הראשית. היעד הוא שבוע הבא. אין לנו ברירה. הוראות מעבר הן נגזרות מההחלטה הראשית.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אז מה ההבדל בין היום ליום ראשון? למה מראש כשקראת, דילגת עליהן?

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

כי הוראות המעבר נגזרות מההוראות הקבועות, ואנחנו צריכים לקבל החלטה על ההוראות הקבועות, איך ייראו. אין בעיה רק שב-14:00 הוועדות צריכות להינעל בגלל ישיבות הסיעה. אנחנו בדד ליין של זמנים. 

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הרבה ועדות לא נגמרות ב-14:00.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

אצלי בוועדה לזכויות הילד מחליפים אותי עכשיו בדיון שעכשיו מתחיל.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

זו ההנחיה שקיבלנו כאן לוועדה מהיועצת המשפטית וממנהלת הוועדה. לכן נקיים דיון נוסף. פרופ' יציב יגיע אלינו עם ההערות לגבי מה שדיברנו. אי-אפשר אפילו את ההוראות הקבועות לא לסגור. היינו שמחים להתחיל לפני. אני מודה לכל מי שהגיע לכאן. נעדכן אתכם הרבה קודם לגבי הדיון הבא כדי שתוכלו להיערך אליו. הוועדה תהיה זמינה כל השעות. חברות הכנסת, חברי הכנסת, מבקשת מכם להתכנס ביחד כדי שנוכל להתקדם.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>   

מבחינתנו מחר.

 << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >>   

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>