פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
13/02/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, י"ב באדר התשפ"ב (13 בפברואר 2022), שעה 11:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ב-2022 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אפרת רייטן מרום – היו"ר

חברי הכנסת:
מיכל וולדיגר


מוזמנים: 
	יובל ארבל
	-
	עו"ד, יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי

	מרדכי אלמליח
	-
	מנהל אגף בכיר פיקוח ותקציב, רשות השירות הלאומי אזרחי

	ראובן פינסקי
	-
	מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

	מיטבאל גז
	-
	סטודנטית, רשות השירות הלאומי אזרחי

	רום בראב
	-
	אגף התקציבים, משרד הפנים

	אביעד שוורץ
	-
	רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

	יחזקאל חזן
	-
	סמנכ"ל, בת עמי

	ארית אנסבכר לנזמן
	-
	יו"ר, בת עמי

	ארנון שטיין
	-
	מנהל כספים ופיתוח, בת עמי

	צבי במברגר
	-
	מנכ"ל עמינדב - שירות לאומי

	ירון לוץ
	-
	מנכ"ל האגודה להתנדבות - שירות לאומי

	קרן נוטמן
	-
	מנכ"לית עמותת אופק

	

משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	רותם קס
	-
	עו"ד, יועמ"ש משרד הביטחון וצה"ל

	גלית וידרמן
	-
	מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

	רותי רוזנברג
	-
	מנהלת תחום התנדבות ושירות לאומי, משרד הבריאות

	גדעון טויטו
	-
	סגן מנהל אגף א' שירות לאומי, תיאום ובקרה, משרד החינוך

	הדר אליהו
	-
	מנהלת מחלקת נוער וצעירי, מרכז השלטון המקומי

	אביטל גוברין
	-
	מנכ"לית סאסא סטון





ייעוץ משפטי: 
שמרית שקד גיטלין

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
מיטל פורמוזה - חבר המתרגמים


 << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ב-2022 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, 13 בפברואר 2022. י"ב באדר א', תשפ"ב. השעה היא 11:00. אנחנו דנים בהצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), תשפ"ב-2022. תכף גם תגיע מנהלת הוועדה ומי שרוצה לדבר מוזמן לבקש או כרגע להרים את ידו כדי שאנחנו נוכל לפנות אליכם בצורה יותר מסודרת. 

קודם כל, אני שמחה, לא בכל יום ועדת הכנסת יושבת ומאשרת דברים טובים לאזרחים ולאזרחיות. במקרה הזה גם לצעירים והצעירות האידאולוגים, המסורים, אלה שנותנים ממש מחייהם וממרצם עבור החברה, עבור המדינה. הכל בהתנדבות ומתוך באמת אהבה למדינה ולחברה, מתחושה של שליחות. וכמה כאלה יש וזה תענוג. אני מאוד שמחה שאנחנו יכולים היום לדון ובתקווה בסוף הדיון גם לאשר את התיקונים בתקנות האלה, שלמעשה מסייעים ומטיבים את התנאים של מי שמתנדב באופן קהילתי. מי שמתנדב בשירות הלאומי. 

אנחנו נתחיל לקרוא את התקנות בעוד רגע, היועצת המשפטית. אבל אולי עוד קודם לכן, מילה שלך, ראש רשות השירות הלאומי האזרחי, ראובן פינסקי, המנכ"ל. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

תודה רבה. זה באמת יום מאוד מאוד משמעותי שהמתנו לו הרבה מאוד שנים. חלק מהשנים היו בכנסת ולמעלה מ-18,000 מתנדבות ומתנדבי השירות הלאומי אזרחי שקיבלו פטור מהצבא או לא נקראו לגיוס והחליטו לבוא להתנדב במשך שנה או שנתיים למען המדינה והחברה, ממטולה ועד אילת, בכל התחומים האזרחיים והחברתיים. בנות ובני השירות ניצבים בחזית האזרחית והיום אנו עושים תיקון משמעותי לתנאים שלהם. ועדת התעריף עשתה עבודה נאמנה, עם הרבה משא ומתן מכבד ויעיל, אגף תקציבים שנמצא פה, תודה רבה לכם. החשב הכללי והצוות שלנו ברשות, מוטי אלמליח, יואב ארבל, יעל לנצקרון ועוד. 

עיקרי הבשורות זה כמובן עדכון דמי הכיס, אבל יש פה עוד כמה תיקונים שהרבה זמן חיכינו להם. אחד, זה להכיר במתנדבות בודדות בתוספת תנאים מיוחדים. תעריפים עדכניים שמתקנים עוולות מתמשכות בשנים האחרונות ושיפור מאוד משמעותי של הטיפול באוכלוסיות המיוחדות. 

חברו יחד למאמץ הזה ראש הממשלה, שר האוצר והצוותים המצוינים שלהם. אני רוצה להודות להם. וגברתי יושבת הראש, ככה בנימה אישית, תענוג לעבוד מול אנשי המקצוע של הוועדה, ניכרת ההשפעה שלכם. רשות מבצעת מבצעת את תפקידה, רצה בתוך הרשות המבצעת ואז מגיעה לרשות המחוקקת שנותנת פיקוח ומשנה גם חלק מההחלטות. אז תודה לך ולצוות שלך. וכמובן, אם כבר בנימה אישית, אז תודה ליושבת ראש בת עמי לשעבר, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שגם היא מסייעת ותומכת בשירות הלאומי ובהצלחה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה רבה על הדברים האלה. ואני מוכרחה להגיד שיש בזה הרבה מאוד הנאה כשעובדים בצורה כזו. שמעתי קודם ששוחחתם ככה עם היועצת המשפטית שלנו והוועדה, ואמרתם ברכות ושאפו על הפייט שנתתם. למה אני אומרת הנאה? כי זה ברור מאליו שהרשות המבצעת רוצה לקדם ומהר את הדברים, והרבה דברים טובים. התקנות האלה אין ספק שהן דבר חיובי שבא אל העולם. ויחד עם זאת, באמת בסוף עבודת הכנסת היא כל כך חשובה, היא כל כך נכונה והשילוב הזה, ופה זה באמת בא לידי ביטוי ההערות שהערנו, התיקונים שהצענו והתקבלו על ידיכם אחרי חשיבה ואחרי דיונים. כך צריך לעבוד ואני מברכת על עבודתכם ואני ממש מקווה שמה שנקרא מכאן תצא הבשורה לעוד ועוד עבודה דומה עם משרדים אחרים. 

רציתי שמיכל תאמר כמה מילים, אבל אני רואה שהיא יצאה לכמה דקות, אז כשהיא תחזור. אז הואיל ואף אחד אחר לא נרשם לדבר, אני מציעה שאנחנו נתחיל להקריא. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10, 19(ד)(4) ו-(5) ו-105(א) ו-(ב)(1) לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המועצה, לאחר שניתנה למנהל הזדמנות להגיש לשר את חוות דעתו בעניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. בתקנה 1 לתקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) התשפ"א-2020 (להלן - התקנות העיקריות) -
(1) לפני ההגדרה "לימודים סדירים" יבוא:
"גוף מפעיל זר" ו"שירות מחוץ לישראל" - כהגדרתם בתקנות הישרות מחוץ לישראל;
"דמי כיס" - כמשמעותם בסעיף 9 לחוק;"
(2) אחרי ההגדרה "מען המגורים" יבוא:
"מתנדב בודד" - מתנדב שהתייתם משני הוריו או מתנדב שהוריו מתגוררים מחוץ לישראל דרך קבע, בין אם עלה לישראל בגפו ובין אם הוריו היגרו אל מחוץ לישראל או שיצאו לשליחות אל מחוץ לישראל, לתקופה של חצי שנה או יותר; 
"מתנדב מיוחד" - מתנדב שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא עיוור או מקבל קצבת נכות;
(2) מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בו כבעל מוגבלות;
(3) הרשות הכירה בו כבעל מוגלות על פי אמות מידה שגיבשה בתיאום עם אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך; אמות המידה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות;
(4) הוא צעיר בסיכון;
"עיוור" - מי שמחזיק בתעודת עיוור מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי;
"קצבת נכות" - קצבת נכות המשולמת לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. 
(3) אחרי ההגדרה "השירות" יבוא:
"תקנות השירות מחוץ לישראל" - תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2019. 
2. אחרי תקנה 8 לתקנות העיקריות יבוא:
פרק ו': התעריף.
רכיבי התעריף החודשי.
8א. אלה רכיבי התעריף שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, בכל חודש:
(1) דמי כיס למתנדב בסך של 540 שקלים חדשים;
(2) החזר הוצאות למתנדב לפי אחד מאלה, כמפורט להלן:
(1) למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתנו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 247 שקלים חדשים;
(2) למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 123 שקלים חדשים;
(3) למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 335 שקלים חדשים;
(4) למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 177 שקלים חדשים; על אף האמור, למתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל והגוף המפעיל נושא בהוצאות תזונתנו לא ישולם החזר הוצאות לפי פסקה זו. 
(5) למתנדב נשוי ללא תלות במקום מגוריו - 335 שקלים חדשים;
(6) למתנדב מיוחד - 247 שקלים חדשים, ואם הוא מתגורר בדירת שירות - 335 שקלים חדשים, אף אם הוא אינו נושא בהוצאות תזונתנו, כולן או חלקן;

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אולי רגע במילה וחצי מהיועץ המשפטי, איזה שהוא הסבר. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

בכמה מילים אפשר רק גם בתור מבוא. התקנות האלה יש להן שלושה חלקים בעצם. החלק הראשון שבו אנחנו נמצאים עכשיו זה בעצם ההסדרה של התעריף של המתנדבות והמתנדבים. זה הסכום שמשלם הגוף שמפעיל את המתנדבים לעמותה, הגוף המוכר שבעצם מלווה אותם. כל חלק הזה, זה חלק שקיים היום, יש תעריף היום. יש פה בעצם סוג של צילום מצב עם כמה תיקונים שאנחנו נדבר עליהם בהמשך. 

החלק השני של התקנות מדבר על משהו חדש לשוק. תשלומים של הרשות במקרים שעד היום לא היו. מדובר בעיקר על מתנדבים חולי צליאק והמתנדבים הבודדים - זה חידוש. החלק השלישי של התקנות זה נוגע במתנדבים מחוץ לארץ. זו בעצם החלוקה באופן כללי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

הפרק הזה, אפילו לא סיימנו אותו, של התעריף. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

רובו כמעט מוחלט זה צילום מצב של היום. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

מצוין, תודה רבה. דמי ביטוחים, בבקשה. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(3) דמי ביטוחים, לפי אחד מאלה:
(1) בעד מתנדב המתגורר בביתו או בדירה שמחזיק הגוף המפעיל - 8 שקלים חשים;
(2) בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל - 16 שקלים חדשים;
(4) שכר רכזים והוצאות נלוות, לפי אחד מאלה:
(1) בעד מתנדב המתגורר בביתו - 187 שקלים חדשים;
(2) בעד מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל - 250 שקלים חדשים;
(3) בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל - 325 שקלים חדשים;
(4) בעד מתנדב מיוחד, ללא תלות במקום מגוריו - 753 שקלים חדשים;
(5) הוצאות דיור בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל, כמפורט להלן:
(1) שכר דירה - 558 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 585 שקלים חדשים;
(2) הוצאות שוטפות לאחזקת דירה - 196 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 205 שקלים חדשים;
(3) רהיטים וציוד, במפורט בתוספת השנייה - 47 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 49 שקלים חדשים;
(4) מתחזקי דירות - 22 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 23 שקלים חדשים;
(6) הוצאות נוספות בעד הפעלת מתנדב, ללא תלות במקום מגוריו, כמפורט להלן:
(1) נסיכות - 186 שקלים חדשים;
(2) ביטוח לאומי וביטוח בריאות - 128 שקלים חדשים, ולעניין מתנדב מיוחד שאינו צעיר בסיכום - 104 שקלים חדשים;
(3) סיוע כספי או סיוע בעין למתנדבים נזקקים - 15 שקלים חדשים; לעניין זה, "מתנדב נזקק" - מתנדב שעומד באמות המידה לפי החלטת הגוף המוכר. הרשות תגבש אמות מידה לקביעת הזכאות לסיוע למתנדבים נזקקים לעניין סעיף קטן זה, תפקח על מימוש הכספים ששולמו לפי סעיף קטן זה בתום כל שנה קלנדרית, לגבי השנה שחלפה, ותיידע את המתנדבים פעמיים בשנה לגבי האפשרות לבקש סיוע ולגבי אמות המידה למתן הסיוע. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי, בואי נעצור שנייה. שמרית, את רוצה להגיד על זה כמה מילים, על התיקונים?

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

כן. בעצם פה הייתה הערה גם של יושבת ראש הוועדה לגבי הצורך לקיים גם פיקוח על הסכומים שמשולמים, גם שהסכומים ישולמו בעצם לפי אמות מידה וגם שהמתנדבים בעצם יוכלו לדעת שיש להם אפשרות לקבל כסף ולפי איזה קריטריונים. ולכן הוסף התיקון זה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

שפשוט יהיה יותר ברור לכולם. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

שאנשים יידעו שיש להם אפשרות לקבל סיוע ושיידעו לפי איזה כללים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון. וגם זה מדובר כאן על תמונת מצב או שזה כבר אנחנו פה בשינוי?

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

הסכום הוא תמונת מצב. אבל ההוראות האחרות האלה הן הוראות חדשות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

זה ברור. אז כשהיה פה עכשיו את הפירוט של הסכומים, מדובר עכשיו על תמונת המצב שעוגנה עכשיו בתקנות. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

נכון. אבל חידדנו יותר מה זה אומר הסעיף זה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

אני רק רוצה לציין שהתוספת שנעשית פה היא קצת משנה את חלוקת התפקידים בין הגופים המוכרים לבין הרשות. זאת אומרת, עד היום הגופים המוכרים היו אלה שעיצבו את הקריטריונים האלה בהיותם אלה שבאים בעצם במגע ישיר מול המתנדבים. הם נוגעים במתנדב ומזהים למתנדב הזה יש בעיה כזאת וכזאת שמצריכה פתרון כזה וכזה ומקצים את המשאב הדרוש כדי לפתור את זה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

האם ידעתם אבל באיזה אופן? האם היה ידוע איך הם עשו את זה?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

אני אומר שככלל, הרשות בדרך כלל לא רואה ולא נוגעת במתנדב הפרטני. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

היא מאסדרת מלמעלה. אז פה יש איזה שהוא שינוי במובן זה שאין לה את היתרון היחסי, לפחות במצב הדברים היום, אין לה את היתרון היחסי במגע עם השטח, עם הפרטים. ולכן הדרישה ממנה לעצב את אמות המידה יש בה איזה שהוא משהו - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז זה צריך להיות בשיתוף. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

אני פשוט חושב שזו נקודה שצריך רגע לתת עליה את הדעת, שזה משנה קצת את חלוקת התפקידים בין הרשות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

הרשות תגבש את אמות המידה לקביעת הזכאות. זה צריך להיות בשיתוף, איך זה נקרא?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

כל אמת מידה, כל נוהל מנכ"ל שיוצא הוא בשיתוף עם הגופים המוכרים. אנחנו נעשה את זה יחד איתם ואנחנו נצטרך להשאיר איזה שהוא מרחב של גמישות, כי הקריטריונים לפני הקורונה לא דומים לקריטריונים של הקורונה גל א', גל ב', גל ג'. אנחנו נצטרך לאפשר מצד אחד לגופים המוכרים גמישות, שבסוף מישהו שהוא נזקק יקבל את המענה. ומצד שני, לייצר אמות מידה ולפקח. זו בעצם האמירה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אני מסכימה איתך. בסדר גמור, תודה רבה. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אני רק חייבת להגיד פה לעניין הזה, דווקא ככובעי כיושבת ראש בת עמי. שאנחנו, הכסף לא הספיק לנו לכלום. כלומר, אני בעצמי הלכתי וגייסתי תורמים שיתרמו לנו כספים נוספים, כי כל כך הרבה נזקקו לסכום, שהסכום היה מגוחך. לא יכולנו לעזור באמת באמיתי למתנדבים שנזקקים והיינו צריכים לגייס המון כספים מבחוץ. לא שזה הספיק אף פעם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

וקיבלתם אבל ספציפית כמו שכאן מצוין למתנדב נזקק לפי ההגדרה? קיבלתם את תוספת הכסף?

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, כלומר, זה חלק מהתעריף. כן. זה חלק מהסכום הגלובלי שניתן. אבל יש בחורה שהיא, או מתנדב או מתנדבת שלא היו צריכים את התוספת הזאת. מצד שני, זה שכן היה צריך היה צריך פי 18 ממה שניתן. אז זה תמיד היה, כלומר, כסף לא נשאר בכיס שלנו. ההיפך, היינו צריכים עוד לגייס עוד כספים מבחוץ כדי לתת את הסיוע הנדרש. אז אני בכלל לא מודאגת מהסעיף הזה, כל מה שלא ניתן פה יהיה - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אנחנו אוהבים את השיקוף והאסדרה. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

כן, כן, מעולה. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(4) מימון מתנדבים שמשלמים תקופה החסרה להשלמת תקופת השירות שלהם - 12 שקלים חדשים;
(5) השתתפות בשכר עובדים סוציאליים המועסקים בגוף המוכר - 17 שקלים חדשים;
(6) השתתפות בשכר משבצים המועסקים בגוף המוכר - 19 שקלים חדשים;
(7) השתתפות בשכר של מנהלי אזורים ומחוזות המועסקים בגוף המוכר - 29 שקלים חדשים;
(8) ההכשרות של מתנדבם לפי החוק - 47 שקלים חדשים;
(7) תוספת תקורה בסכום של 173 שקלים חדשים, בעד כל מתנדב, ולגבי מתנדב מיוחד - 247 שקלים חדשים;
8ב. סיכום סכומי התעריף ותשלומים למתנדב. 
(1) סיכום סכומי התעריף שאותו ישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, כמפורט בתקנה 8א, יהיה כמפורט בתוספת הראשונה. 
(2) מתוך סכומי התעריף כאמור בתקנה 8א, הגוף המוכר ישלם ישירות לידי המתנדב את הרכיבים הנקובים בתקנה 8א(1) ו-(2). 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

רגע, אולי רק נגיד, 8א(1) ו-(2) זה למעשה דמי הכיס והחזר ההוצאות. בסדר? זה בעצם תשלומים שהעמותה אמורה לשלם אותם. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(3) הרשות תשלח למתנדבים אחת לשנה פירוט הסכומים של דמי הכיס והחזר ההוצאות המעודנים לפי סעיף 8א(1) ו-8א(2). 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז שמרית, גם את זה תסבירי. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

כן. פה זה גם בעקבות הערה של הוועדה. בעצם רצינו שהמתנדבים ידעו איזה סכום בעדה ואת אותו סכום הם יוכלו לוודא שהם אכן מקבלים אותו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

את דמי הכיס והחזרי ההוצאות. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

דמי הכיס והחזר ההוצאות. 

אני רק רואה שנשמטה המילה "בכתב" נכון?

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

8ג. תשלומי הרשות. 
(1) הרשות תעביר לגוף המוכר תשלום בעד ההוצאות המפורטות להלן, בסכום הנקוב לצידן:
(1) הוצאות נוספות בשל מתנדב החולה בצליאק - 200 שקלים חדשים למתנדב המתגורר בביתו ו-370 שקלים חדשים למתנדב בדירת שירות; התשלום הוא חודשי ונוסף על דמי כיס והחזר הוצאות;
(2) תשלום בעד כרטיס טיסה הלוך ושוב למקום מגוריו של המתנדב במהלך החודש האחרון של שנת השירות הראשונה או במהלך שנת השירות השנייה של מתנדב בודד, שהגיע מחוץ לישראל - עד 3,500 שקלים חדשים; התשלום אמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב כאמור, בסוף שנת השירות השנייה שלו;

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

אם אפשר הערת נוסח קטנה. התשלום הזה הוא אמור להיות החזר רטרואקטיבי. זאת אומרת, לאחר שהמתנדב רכש את הכרטיס והוא מקבל את הכסף ברטרו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

זה צריך להיות החזר כרטיס. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

זה צריך להיות החזר עלות. כי גם שימו לב שההחזר הוא בגין הכרטיס, הוא לא 3,500 שקלים. הוא עד 3,500 שקלים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

עד 3,500 שקלים. התשלום האמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב בסוף שנת השירות השנייה שלו. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

בדיוק. אז פשוט את המילה "תשלום" אני מציע להחליף במילים "החזר עלות בעד כרטיס טיסה". 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

החזר הוצאה אולי?

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בגין רכישת כרטיס טיסה. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

החזר זה מספיק, לא?

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בסדר גמור. תודה. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(3) תוספת לדמי כיס והחזר הוצאות בעבור מתנד בודד - 720 שקלים חדשים לחודש;
(4) ביטוחים, רהיטים וציוד, וכן השתתפות בשכר רכזות והוצאות נלוות בעבור מתנד בודד - 423 שקלים חדשים לחודש;
(2) הגוף המוכר יעביר למתנדב, ישירות, את התשלומים שקיבל מהרשות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3). 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

יואב, אני רוצה שתסבירו רק לוועדה למה בעצם יש תוספת תשלום בפסקה (4) שקראנו עכשיו לגבי מתנדב בודד. זאת אומרת, מעבר לזה ששולם כבר מחיר רהיטים וציוד בסעיפים הקודמים, יש כאן בעצם איזה שהוא תשלום נוסף שהרשות משלמת כשמדובר במתנדב בודד. 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

פה מדובר על הדלתאות שבין התעריפים הרגילים לבין התעריפים של מתנדב בודד. למשל בשכר רכזות. שכר רכזות למתנדב בודד הוא לפי 1 ל-40 בדירה ולמתנדבים בודדים 1 ל-30 בדירה. אותו דבר לגבי ריהוט וציוד. יש שם תוספת של 10% מעבר למתנדב רגיל, בגלל שהוא מתנדב בודד ואין לו דירה אחרת, לכן זו הדירה העיקרית שלו ושם נתנו תוספות. זה למעשה הפערים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

הבנתי. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על מתנדב בודד והוא חי בדירה משלו, זאת הכוונה?

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

הוא חי בדירה משלו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

מתייחסים לזה כאל דירה - - -

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

דירה רגילה היא מיועדת לשמונה מתנדבים או שמונה מתנדבות. ולמתנדבים בודדים הם שישה בדירה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

רק אני אבהיר, הנושא הוא שהוא גר בדירת שירות, לא בדירה של עצמו. שלושת הדברים שצריכים להשתנות זה הצפיפות בדירה, הציוד בדירה והליווי של הרכזת שצריך להיות יותר צמוד. כי היא צריכה יותר קשר, אין לה פה משפחה, המשפחה שלה בחוץ לארץ או יתומים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ואז זה מתוערף אחרת. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

מתוערף אחרת. בעצם רכזת אחת ל-30 מתנדבים במקום רכזת ל-40 וקצת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ודווקא הריהוט הוא צריך לקבל אקסטרה תשלום אפילו שיש שם פחות אנשים?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

כל הציוד של הדירה, אנחנו פשוט תמחרנו דירה רגילה לשמונה ועשינו את ההתאמות המתבקשות אם הדירה היא - - -

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

היא צריכה ארון יותר גדול, היא צריכה wifi בדירה, היא חיה שם. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

תחשבי שהיא גרה שם 24/7. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

זה מתחלק אחרת. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

בעוד מתנדבי השירות הלאומי, גם אלה שגרים מחוץ לביתם, הם חוזרים שבתות וחגים הביתה. הם חוזרים בחגים הביתה. הם לא צריכים להביא את כל הציוד לדירת שירות שלהם. הם צריכים להביא חורף, קיץ, סתיו, אביב. הבת שלי הלכה לשירות לאומי אז היא הביאה את הבגדים לקיץ. חזרה הבית, הביאה את הקיץ, לקחה את החורף. הם לא. הם באים עם מזוודה. הם שמים את כל הדברים שלהם בתוך הדירות שלהם. כנ"ל לגבי אוכל. אז הדירות צריכות להיות יותר מרווחות ויותר מאובזרות, כי צריך פשוט את המקום ואת הרהיטים ואת החפצים ואת מכשירי החשמל. כאילו, הכל צריך להיות אחרת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

מובן. תודה על ההבהרה. בואו נתקדם. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(3) הרשות תעדכן בכתב את המתנדבים על כך ששולמו בעדם הסכומים האמורים בפסקאות (1) עד (3) לפי העניין וכי הם זכאים לקבל הסכומים האמורים מהגוף המוכר. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

כן. פה גם יש תיקון של הוועדה. בעצם הסכומים שהרשות משלמת לעמותות כדי שהיא תעביר אותם למתנדבים. לכן יש פה חשיבות שהרשות תעדכן את המתנדבים על כך ששולמו בעדם הסכומים אמורים ושהם יידעו שהם זכאים לקבל את התשלומים האמורים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

הוועדה, כחוט השני, ביקשה שנוודא שממצים את הזכויות שלהם. ואנחנו מקבלים את זה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כל עניין מיצוי הזכויות הוא מבחינתנו חרוט על דגלנו. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

כן, כן, מהותי. מקבל. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי. עדכון סכומים, 8ד. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

8ד. עדכון סכומים. 
(1) הסכומים הנקובים בתקנות 8א, 8ג ו-8ה יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, הסכומים הנקובים בתקנה 8א(1) ו-(2) ישתנו רק אם חלה עלייה במדד כאמו; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם קרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; עדכון הסכום כאמור יעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום העדכון הקודם לפני שעוגל כאמור. לעניין זה "המדד" - אחד מאלה לפי העניין:
(1) לעניין הסכומים הנקובים בתקנות 8א(1), (2), (3), (5)(ב) ו-(ג), (6)(א), (ג), (ד) ו-(ח), 8ג ו-8ה(1) עד (5) ו-(8) - מדד המחירים לצרכן שמפרסת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 
(2) לעניין הסכומים הנקובים בתקנה 8א(5)(א) - מדד שכר הדירה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה>
(3) לענין הסכומים הנקובים בתקנה 8א(4), (5)(ד), (6)(ה) עד (ז) ו-8ה(6) - מדד השכר הממוצע במשק במגזר הציבורי, שמפרסת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון. 
"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2021. 
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א) - 
(1) הסכומים הנקובים בתקנות 8א(6)(ב) ו-8ה(7) יתעדכנו מזמן לזמן לפי הסכומים שנקבעו לפי פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 או לפי סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, לפי העניין. 
(2) הסכומים הנקובים בתקנה 8א(7) יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה, כמפורט להלן:
(1) סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב, למעט מתנדב מיוחד, יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים בפרטים (1) עד (6) לתוספת הראשונה לאחר שמכל סכום מהסכומים שבפרטים האמורים יופחת הסכום הנקוב בתקנה 8א(7) לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו. 
(2) סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב מיוחד יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים בפרטים (7) עד (10) לתוספת הראשונה, לאחר שמכל סכום מהסכומים שבפרטים האמורים הופחת הסכום הנקוב בתקנה 8א(7) לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו.
(ג) המנהל יפרסם ברשומות מידי שנה בשנה את הסכומים הנקובים בתקנות 8א(1) ו-(2) ו-8ג, את סכום התשלום השנתי הקבוע ברישה של תקנה 8ה ואת הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה, כפי שהותקנו לפי תקנה זו. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

ברשותך, אני רוצה שהרשות, כן, יואב או מוטי, להסביר את כל פרטי המדד. 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

עדכוני המדד: כמו שעשינו במשך כל השנים, יש רכיבים שצמודים למדד המחירים לצרכן, יש מחירים שהם צמודים לשכר הממוצע במשק במגזר הציבורי, שזה בדרך כלל כל מה שקשור לתשלומי שכר בתוך המודל. ויש מדד שכר דירה שהוא בפני עצמו מדד שכר דירה. זה הסכומים שמתעדכנים על פי המדדים. כל אחד בהתאם לסכום. מה שנעשה עד היום, במשך השלוש השנים האחרונות, כל התעריף הותקן בהתאם לסעיף 112 לחוק, על פי מדד, על כל הרכיבים. ובוועדת התעריף מה שנקבע שכל רכיב ורכיב צריך להתעדכן באופן עצמאי, בהתאם למדד שמתאים לו. לכן זה מה שאומרים פה הסעיפים האלה. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

אתה יכול להסביר רק את הנושא של תוספת התקורה?

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

תוספת התקורה: יש לנו במתנדבים הרגילים שישה סוגי תעריף ולכל סוג תעריף יש סכום משלו. התקורה שמחושבת לוקחת את כל סך הכל של התעריפים, מחשבת 10% וזה התקורה שמחושבת בתעריף. זאת אומרת, הממוצע של כל הטורים האלה הוא סכום התקורה. סכום אחיד לכל הטורים האלה. אותו דבר לאוכלוסיות המיוחדות. יש לנו ארבעה סוגי תעריפים לאוכלוסיות המיוחדות. הסכום הממוצע הוא 10% מסך הזקורים האלה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

וזה אחיד לכולם. 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

זה אחיד לכולם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אף על פי שאני מניחה שיש בוודאי שינויים למקום הגיאוגרפי ועוד דברים אחרים. 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

זאת תקורה. וזה לוקח בממוצע את כל הטורים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי. אני מבקשת להמשיך, פרק ז'. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

פרק ז': מתנדבים בשירות מחוץ לישראל

תעריף בעד מתנדב בשירות מחוץ לישראל.
8ה. על אף האמור בתקנות 8א ו-8ב, גוף מפעיל זר ישלם לגוף המוכר שהפנה אליו מתנדב לשירות מחוץ ישראל תשלום שנתי בסך של 17,993 שקלים חדשים לכל מתנדב בעד רכיבי הוצאות כמפורט להלן:
(1) טיסות עובדים, הוצאות אכילה, שתייה ולינה (אש"ל) והוצאות שהייה - 328 שקלים חדשים. 
(2) מיונים של מועמדים להתנדבות בשירות מחוץ לישראל - 700 שקלים חדשים. 
(3) טיסה של מתנדב לשירות מחוץ לישראל המחליף מתנדב ששירותו מחוץ לישראל הופסק לפני תום תקופת שירות - 59 שקלים חדשים. 
(4) הביטוחים שלהלן, לגבי כל תקופת השירות של המתנדב מחוץ לישראל, בידי תאגיד ביטוח מורשה בישראל: ביטוח נסיעות מחוץ לישראל, הכולל ביטוח רפואי וכבודה, ביטוח חיי, ביטוח תאונות אישיות וביטוח צד ג' - 5,253 שקלים חדשים. 
(5) קיום סמינרים בישראל ומחוץ לישראל - 2,374 שקלים חדשים. 
(6) שכר עבודה של עובדי הגוף המוכר - 6,108 שקלים חדשים. 
(7) ביטוח לאומי וביטוח בריאות למתנדבים - 1,536 שקלים חדשים. 
(8) הוצאות הנעלה וכלליות - 1,636 שקלים חדשים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

רגע, לפני שאנחנו ממשיכים, ראובן, אולי תספר לנו קצת באמת על המתנדבים בחוץ לארץ. במה מדובר, איפה זה קורה?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

אז מתנדבים בחוץ לארץ רק מי שממשיכה לשנה שנייה. שנה ראשונה חייב להיות כמובן בארץ. יכולה לשרת בגופים מפעילים בחוץ לארץ, שהשירות עוסק בעידוד עלייה ולימודי עברית. הקהילות עצמן מממנות את התקנים האלה, זה לא משהו שממומן מתקציב המדינה, למעט המענה והפיקדון שמקבלים בתום השירות. היום יש קרוב ל-100, בדיוק הבוקר קיבלנו החלטה להחזיר את הבנות מאוקראינה. יש שם שינויים מעת לעת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

שישובו בשלום. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

הן נמצאות בבתי הספר ועושות עבודה מדהימה בזהות, בישראליות, בכל מקום. בעיקר צפון אמריקה, יש גם בדרום אמריקה, מעט באירופה. והכוונה שלנו זה להגדיל את זה בשנים הקרובות באופן משמעותי. אנחנו בשיח על זה גם עם משרד התפוצות, גם עם הסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כמה היום בממוצע בשנה של בנות שירות שיוצאות לחוץ לארץ?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

בערך 100. ואנחנו בתקנות הקודמות שהעברנו אפשרנו עד 250, שפה צריך גם לייצר איזה סדרי עדיפויות. אחד הדברים שבעתיד נצטרך לחשוב עליהם זה איך בכל זאת מממנים חלק, כי יוצא שרק קהילה שיש לה הרבה יכולה לאפשר לעצמה. אבל קהילות שהכי צריכות את זה ואין להן יכולת לממן, לא מצליחות להביא את זה. נפתח את הדברים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אתה אומר איך אפשר לייצר את הסולידריות של צדק חלוקתי מסוג אחר. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

מאוד משמעותי, בדיוק. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

טוב, תודה רבה על ההבהרה. אנחנו ל-8ו. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

8ו. חובת גוף מפעיל זר כלפי מתנדב בשירות מחוץ לישראל. 
(1) בלי לגרוע מתקנה 8ה, גוף מפעיל זר יספק למתנדבים שמחוץ לישראל את כל תנאי השירות שלהלן, בעין או בדרך של מימון ההוצאות הכרוכות בהם, והכל בהתחשב במקום ביצוע השירות מחוץ לישראל ובתנאי השירות מחוץ לישראל:
(1) סידורי הנסיעה למקום השירות מחוץ לישראל ובחזרה לישראל, לרבות כרטיסי טיסה בתחילת שנת השירות ובסיומה, וכן אשרות לכניסה, שהייה או התנדבות. נפטר קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המתנדב, יממן הגוף המפעיל הזר עלות כרטיס טיסה נוסף אל ישראל וממנה בחזרה למקום שירות. 
(2) מקום מגורים ראוי והולם, כולל חיבור לתשתיות כגון חשמל, מים וגז, וכן מימון של מיסים ותשלומים החלים על מקום המגורים או על השהות בו. 
(3) סידורי נסיעה ממקום מגורים למקום השירות ובחזרה. 
(4) חבילת תקשורת סלולרית מקומית וכן חיבור בדירת המגורים לרשת האינטרנט ותשתית אלחוטית (wifi). 
(5) שירותי כביסה. 
(6) ציוד ורהיטים שישמשו את המתנדב במהלך השירות מחוץ לישראל, כמפורט בתוספת השנייה. 
(2) גוף מפעיל זר רשאי לשכן מתנדב בדירת מגורים של משפחה מקומית, ובלבד שהמגורים כאמור אינם פוגעים בפרטיות המתנדב והמתנדב נתן את הסכמתו לכך מראש לפני יציאתו לשירות. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

לפני יציאתו לשירות מישראל. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תוספת, בקשה של הוועדה. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

המשך (ב). כללה דירת המגורים כאמור תנאי מתנאי השירות המנויים בתקנת משנה (א), לא יידרש הגוף המפעיל הזר לספקם למתנדב. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

מי, אגב, באמת דואג? איך אתם מפקחים שכל התנאים האלה הם ראויים ונכונים ומותאמים מבעוד מועד? אני רואה שזה חובות של הגוף המפעיל, אבל האם הרשות יש לה איזה שהוא פיקוח? 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

כן, בוודאי. קודם כל, אני ברשות מופקד על השירות הזה מול האגודות שמוציאות את הבנות. בעיקר יש לנו שני גופים מוכרים שמפעילים בנות בחו"ל - בת עמי והאגודה להתנדבות. לכל אחד מהם יש רכז על מספר בנות שנמצא בקשר שוטף איתן במשך כל השנה. בשיחות וידיאו וכו'. אנחנו פעם בשנה נוסעים כדי לוודא ולראות בכמה מקומות. יש סמינר שמתקיים בדרך כלל בחודש נובמבר בשנה ואנחנו במהלך השהות שלנו הולכים למספר מקומות לבדוק את הדירות וכו'. יש לנו פניות הציבור, שאנחנו מקבלים פניות אם וכאשר יש כאלה מקרים. ולגוף המוכר יש מישהו שמנהלת את כל התכנית. לבת עמי יש גם שם מישהי שהיא רכזת שנמצאת באזור. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

במקום ההתנדבות בחו"ל. 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

ריכוז גדול של בנות. אי אפשר להיות בכל המקומות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

היא נמצאת בניו יורק. 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

אבל באזור ניו יורק רבתי ובצפון אמריקה יש רכזת, גורם אחרי במקום. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

במקומות שירות בשוטף הגוף המוכר מפקח. וכשפותחים מקום שירות חדש אנחנו מבקשים לראות בווידיאו את כל זה. לא שולחים כל פעם מפקח לכל מקום. אבל אוקראינה, לדוגמה האחרונה, ביקשנו וידיאו מכל החדרים, מהכניסה, איך זה נראה וכו' וכו'. ומעת לעת אנחנו עושים גם סיורי פיקוח. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

וכשזה מגיע ללינה בבתים פרטיים, איך אתם מסננים את המשפחות שמארחות, איך אתם מפקחים?

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

אז קודם כל, מי שמסנן זה בעיקר בת עמי. בת עמי היא הכי גדולה בצפון אמריקה. יש לה קרוב ל-70 בנות היום, אבל בדרך כלל מעל 100. והם מסננים, הם בודקים. הבנות יודעות שברגע שיש בעיה הכי קטנה, וכבר קרה שהיו בעיות כאלה, הם מוציאים אותם. לא היה לנו אף פעם בעיות מורכבות, אלא בעיקר לא נעים לי, אני בתוך הבית הפרטי. מוודאים שיש כניסה פרטית, שהן יכולות להיכנס בנפרד וכו'. כל הדברים אלה זה דברים שאנחנו בודקים אותם. וכמובן אם יש אפילו צל צילו של ספק, אנחנו דורשים מהקהילה להוציא. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אני חייבת להגיד. אני באמת הייתי, כשהייתי יושבת ראש, שוב, אז גם נסעתי פעם לביקור ולסמינריון. זה מדהים. א', מדהים לראות את העשייה שלהן. המשאב, בעיניי הוא משאב כזה חשוב. הקהילות פשוט מתות עליהן. הן בגובה העיניים, מדברות אל הילדים, ההורים, הם רבים מי יארח את מי בשבתות ובחגים ובכלל. וכן, יש נהלים בתוך בת עמי ואני מניחה שגם באגודה, איך אתה בוחר את הבתים. וצריך שיהיה קריטריונים מאוד מאוד ברורים ומוגנות של הבנות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בדיוק. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

הן תמיד שתיים. כלומר, אין אחת בכל מקום, זה לפחות שתיים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ובדרך כלל, ועד היום זה מוכתר כהצלחה?

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

בהחלט. שוב, יש כאלה שחוזרות באמצע. אבל באמת המיונים הם כל כך חשובים בארץ שבוחנים אותן גם עם פסיכולוג, לראות שבאמת מתרחקים מהמדינה שלהם. אז את פשוט צריכה לפקח ולראות שיש להן את החוסן הנפשי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בדיוק, לכן אני דואגת. את רואה? יש האמא שבי יוצאת החוצה. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

ככל שבאמת הסדנאות והברירה פה היא יותר קפדנית, אנחנו רואים באמת פחות ופחות חזרה ארצה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

זה בדרך כלל בנות שנה שנייה, שקודם עושות תפקידי הדרכה. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

זה תמיד שנה שנייה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

בפנימיות, כפרי נוער. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

לא, אין לי כמובן, אני בטוחה וסומכת על הבנות. אני רק שואלת מי בכל אופן שם האחראי. 

 << אורח >> צבי במברגר: << אורח >>  

אם יורשה לי, מהפן האישי, כאבא של שתי בנות שעשו שירות בחו"ל. אחת בלנינגרד, בסנט פטרסבורג ואחת בניו ג'רזי, ששתיהן היו מוצלחות. שנתיים מהן, אבל החוויה בניו ג'רזי, של לגור אצל משפחה הייתה חוויה ייחודית, מיוחדת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

לא, כשזה עובד טוב, זה עובד טוב. אין לי ספק. 

 << אורח >> צבי במברגר: << אורח >>  

בדרך כלל זה עובד טוב. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אנחנו עוד מחפשים את המקומות, אתה יודע, להגן על המקומות החלשים. 

 << אורח >> צבי במברגר: << אורח >>  

כן, אבל סך הכל הרעיון הוא יפה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

גברתי, רק להשלים ברמה המשפטית. ההסדרה גם של הפיקוח על הדבר הזה היא נמצאת בתקנון שירות אזרחי, שירות מחוץ לישראל ולאזור, תקנות שאושרו ב-2019. יש תקנות המסדירות בכלל את השירות בחו"ל, אבל ספציפית גם את הפיקוח. ניתנה על זה הדעת גם בחקיקת המשנה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

יופי, זה חשוב לשמוע את זה. תודה רבה. בואו נתקדם. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(3) הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב דמי כיס חודשיים ויחולו לעניין הזה הוראות אלה:
(1) הקוף המפעיל הזר ישלם למתנדב בשירות מחוץ לישראל, מידי חודש בחודשו, דמי כיס והחזר הוצאות בסכום של 500 דולר של ארצות הברית של אמריקה. דמי הכיס ישולמו במטבע המקומי של המדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, לפי השער היציג של אותו מטבע ביום התשלום בפועל. הגוף המפעיל הזר יישא בתשלומי מס ובחיובים נוספים אם הוטלו על דמי הכיס במדינת השירות. המנהל רשאי להורות לגוף מפעיל להעלות את דמי הכיס לסכום של עד 600 דולר של ארצות הברית של אמריקה או להפחית את דמי הכיס לסכום של עד 400 דולר של ארצות הברית של אמריקה, בהתחשב ביוקר המחייה במדינה או בעיר שבה משרת המתנדב. חובת הגוף המפעיל לשלם את הסכום המוגדל או המופחת, לפי העניין, תחול החל מהחודש העוקב לאחר מתן הוראות המנהל כאמור ובלבד שלא יפחת הסכום המשולם למתנדב כלשהו במהלך השירות מחוץ לישראל. 
(2) דמי הכיס יועברו באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק על שמו של המתנדב המנוהל במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל או בהמחאה לפקודת המתנדב.
(3) על אף האמור בפסקה (2) לעניין העברה בנקאית, הגוף המפעיל רשאי לעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, בהתקיים כל אלה:
(1) המתנדב אינו זכאי לפתוח חשבון בנק במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל. 
(2) הגוף המוכר אישר לגוף המפעיל להעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, לאחר שנוכח כי מתקיים האמור בפסקת משנה (א). הגוף המוכר יעדכן את הרשות בדבר אישור כאמור, בסמוך לאחר שניתן, ויפרט בהודעתו לרשות את הנימוקים למתן האישור. 
(3) המתנדב יאשר בחתימתו מידי חודש בחודשו את קבלת הסכום במזומן ואת התאריך שבו נתקבל והגוף המפעיל הזר ישלח לגוף המוכר את העתק האישור האמור. 
(4) המנהל רשאי להתנות אישור לגוף מפעיל זר לשמש גוף מפעיל במדינת השירות, במימוש החובות החלות עליו לפי תקנת משנה (א) ו-(ג). 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ראובן, אתה רוצה להגיד משהו על דמי הכיס?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

בגדול, הנושא של דמי הכיס זה מאוד מאוד משתנה. עלות המחייה בין לוס אנג'לס, בוורלי הילס לבין איזה מקום בדרום אמריקה. ולכן קבענו את ה-500 דולר כמדד אמצעי ואנחנו בתיאום עם החשב הכללי בגדול לפי טבלאות האש"ל שמאושרות למדינות שונות. אנחנו נעדכן מעת לעת את הגופים. 

בנושא של מזומן, פשוט יש מקומות שהם לא יכולים לפתוח חשבון בנק, אז לכן אנחנו מאפשרים את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי. בבקשה. 

<< אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

פרק ח': תחילה. 
הוספת תוספות ראשונה ושנייה. 
3. בתקנות העיקריות, בסופן יבוא:

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

רגע, סליחה, את דמי הכיס של חו"ל לא מצמידים לשום מקום? בעוד חמש שנים זה יישאר 500? כאילו, כי דמי כיס של הבנות בארץ כן מוצמד. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

שם זה מתייחס לעלות המחייה במדינות זרות ולכן היכולת להצמיד למדדים שנוהגים בארצות הברית. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

מעניין מה המדד באוקראינה הבוקר. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, אבל צריך איזה משהו שיהיה. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

העדכון של הדבר הזה יצטרך להיעשות אחת לכמה שנים. במידת הצורך אולי נחזור פה עם תיקון למספר הספציפי הזה. אבל היות וזה באמת מדובר על פריסה גלובלית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן, כן. לא, זה בלתי אפשרי לעשות איזה matching point לכולם. אוקיי. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

תוספת ראשונה (תקנה 8ב)

להלן סיכום של סכומי התעריף החודשי שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב:
(1) מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 1,608 שקלים חדשים. 
(2) מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 1,484 שקלים חדשים. 
(3) מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 2,666 שקלים חדשים. 
(4) מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 2,507 שקלים חדשים. 
(5) מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 1,759 שקלים חדשים. 
(6) מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 1,424 שקלים חדשים. 
(7) מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בביתו - 2,224 שקלים חדשים. 
(8) מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בדירת שירות - 3,183 שקלים חדשים. 
(9) מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בביתו - 2,248 שקלים חדשים. 
(10) מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בדירת שירות - 3,207 שקלים חדשים. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

גם את המתנדבים בסיכון הרשות מממנת את התקנים שלהם?

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

כן, את כולם. כל המתנדבים במיוחדים, בעלי המוגבלויות וצעירים בסיכון זה במימון של הרשות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי. וזה, כאמור, הייתה רשימת סיכום של הסכומים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

אגב, גם התוספת של הבודדים, צריך לומר, התוספת המיוחדת זה תשלומי הרשות. בשביל שלא ייווצר מצב שגוף מפעיל יגיד אני לא לוקח בודד, כי הוא עולה לי יותר. אז למרות שזה יכול להיות גם תקן פרטי, את ההפרש של העלות של הבדידות הרשות מממנת. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

אבל פה בצעיר בסיכון אתם משלמים מהשקל הראשון?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

כן, הכל, הכל. צעירים בסיכון ואוכלוסיות מיוחדות ומגבלה זה אצלנו. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

תוספת שנייה (תקנה 8ו(א)(6))
(1) רהיטים - מיטה, מזרן, כיסא, ארון, שולחן. 
(2) מוצרי חשמל - מקרר, תנור בישול, כיריים, מיקרוגל, קומקום חשמלי, מזגן. 
(3) כלי אוכל ובישול - סיר, מחבת, צלחות, כוסות, סכו"ם - חלביים ובשריים, פלטת חימום, מיחם מים. 
(4) כלי ניקוי - מגב, מטאטא, דלי, סמרטוט ריצפה, מברשת לשירותים, פחי אשפה, מגבות מטבח, נייר טואלט, חומרי ניקוי. 
(5) מטף כיבוי אש. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

רק הערה, אני רואה משהו טכני. מכיוון שהפננו גם בסעיף אחר לתקנה, אז בסוגריים אחרי המילים - - -

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

8א(5)(ג)

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

ועוד שאלה. למה בעצם אין מכונת כביסה? 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

בדרך כלל הבנות יוצאות הביתה ולכן אנחנו לא דורשים מכונות כביסה בדירת שירות, למעט דירות של בודדים, ששם כן אנחנו דורשים. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

אבל הן לא תמיד יוצאות כל שבת. 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

כן, אבל בדרך כלל בדירות שירות מה שהיה נהוג עד היום לא היה מכונות כביסה, ולכן אנחנו לא חייבנו בדירת שירות. רוב הבנות יוצאות ודואגות לעצמן. לכן זה רק ייצר יותר בלגן. בדירות שמחויב לשים שם זה רק בדירות של בודדים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

בכל מקרה, בחו"ל יש שירותי כביסה. גם לבנות בודדות זה בתוך המרכיב של הבדידות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ופה זה שירותי כביסה לא מכונת כביסה, אבל שירותי כביסה הם נכללים פה באחד התשלומים?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

רק בחו"ל. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ובארץ לא?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

כי הן בדרך כלל יוצאות בשבת הביתה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן. אז כל השבוע בעצם הן אמורות לא לעשות כביסה? 

 << אורח >> מרדכי אלמליח: << אורח >>  

גם לחיילים אני לא חושב שיש בבסיס מכונת כביסה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

רגע, אבל א', חיילים הולכים עם מדים ופה אני מניחה שבנות השירות פחות עם מדים. ותחשבו על זה, אני חושבת שצריך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בשביל זה יש להן תיק גדול. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

צריך אולי לתת על זה את הדעת, אולי בפעם הבאה או באיזה שהיא מחשבה. הנה, אתם, יש פה אנשים מהשטח. אולי תגידו אתם מהשטח.

 << אורח >> ירון לוץ: << אורח >>  

אנחנו נשמח שיהיה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז זו שאלה תיאורטית שעולה כאן או שנתקלתם במקרים? 

 << אורח >> ירון לוץ: << אורח >>  

זו שאלה תיאורטית, אבל נתקלנו ברצון. אני לא יודע מה העמיתים שלי חושבים, אבל באגודה אנחנו חושבים זה יכול להיות מאוד מאוד טוב שיהיה איזה משהו ייצוגי למתנדבי השירות הלאומי. כי הם נמצאים בכל המערכות הכי משמעותיות ולא מזהים אותם כמתנדבים בשירות לאומי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אה, אתם מדברים בכלל על תלבושת. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

היא דיברה על מכונת כביסה. 

 << אורח >> ירון לוץ: << אורח >>  

אני הבנתי. אבל אני אומר, שאלת לגבי המדים, אמרתי שיש כאן, מבחינתי זה משהו משמעותי שיכול להיות, שאני אשמח בהמשך שזה יעלה לחשיבה. 

לגבי מכונת כביסה, אין צורך, כי רוב רובם של המתנדבים חוזרים כמעט כל שבת הביתה. והם מעדיפים להביא את הכביסה הלוך וחזור. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

לכן אמרתי, אני רוצה לפנות לשטח לשמוע אם יש את הצורך הזה או לא. 

 << אורח >> ירון לוץ: << אורח >>  

אני רק יכול להגיד שיש דירות מסוימות כמו של גרעינים, שהם נשארים יותר, שם אנחנו על חשבוננו דואגים שתהיה מכונת כביסה כדי לתת להם מענה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

יפה, אוקיי. קיבלנו תשובה, תודה רבה. בבקשה. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

4. תחילה.
(1) תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) (להלן - יום התחילה). 
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות 8ה ו-8ו לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנה 2 לתקנות אלה, ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022). 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז אנחנו מתחילים את התקנות האלה רטרואקטיבית ל-1 בינואר 2022. ו-ב' על מה אנחנו מדברים? 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

זה חו"ל, כל מה שקשור לחו"ל והנהלים החדשים לגבי חו"ל יתחילו בשנת השירות הבאה. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

הוראות שעה. 
5. על אף האמור בתקנה 8א ובתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנות 2 ו-3 לתקנות אלה, בהתאמה - 
(1) בתקופה שמיום התחילה עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) יראו כאילו -
(1) בתקנה 8א(1) במקום "540 שקלים חדשים" נאמר "810 שקלים חדשים". 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

רק אני אסביר. יש כאן בעצם הגדלה של דמי הכיס שמשולמים למתנדבים על ידי הגופים המפעילים. כלומר, הגופים המפעילים נושאים בעלות של הגדלת דמי הכיס ובמקום 540 זה 810. מדובר בתחולה רטרואקטיבית לינואר. שאלה למשרד המשפטים, אתם אישרתם תחולה רטרואקטיבית?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן. יש לנו גב. אגב, נציבים של מישהו מהגופים המפעילים פה? לא. אבל הם יודעים שאנחנו מקיימים את הדיון. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

רק לעניין ההחלה הרטרואקטיבית, אני אציין שאנחנו היום בכמה? 13 בפברואר, ובעצם התשלום הראשון הוא ביחס לחודש ינואר. זאת אומרת ההחלה הרטרואקטיבית בעצם חלה רק על החודש - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

התשלום שבפברואר יתקבל. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

כן, זאת אומרת, שהתקבל בפברואר יהיה על ינואר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

הדלתא שתיווצר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

לכן סברנו שבהינתן האמור, היות וזה ממילא גם הטבה, לא ראינו קושי בהחלה רטרואקטיבית כאשר מדובר בהטבה ושהיא תהיה גם על תקופה מאוד גדורה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן. היא ברורה לנו ולכן גם יכולתם לתת לזה את המענה. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

לא, אז אני אגיד, זו הטבה למי מקבל. זה כמובן חיוב בתשלום למי שמחויב בתשלום. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

בסדר, בנסיבות העניין ובהקשרנו - - -

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

צריך לדעת אבל שמתוך כ-18,000 תקנים למעלה מ-15,000 ממומנים ישירות על ידי הממשלה. גם אם זה גוף מפעיל, יכול להיות שמשרד החינוך תומך בו, משרד הרווחה תומך בו, אנחנו. זאת אומרת, כל המגזר הערבי וכו', משרדי הממשלה מממנים את רוב התקנים. אחרים קיבלו הודעה כבר לפני חודש וחצי שזה בדרך. ברגע שזה פורסם הוצאנו מכתב לכל הגופים המפעילים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ולא קיבלתם הסתייגויות, החרגות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

לא הסתייגויות כמו יהיה לנו קשה. אבל בסוף, כשהם מתכננים תקציב שנתי, יש להם מספטמבר עד ינואר הבא לעשות את הנרמול, ככל שהם יצטרכו. ושנה הבאה לגייס פחות מתנדבות אם לא תהיה ברירה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

אתה יודע להגיד לנו מצד עלה?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

עלה מצד שלווה. הוא התקשר אליי. הוא כמובן בעד כל ההעלאה והכל, והוא גם בעד שזה יהיה מיידי. הוא רק שאל אותי האם יוכלו להוסיף לו במשרד הרווחה, התמיכה שנותנים לו בגין תקנים, האם יוכלו להוסיף לו תקנים בגין ההפרש, כי יש חלק מהתקנים שהוא מממן באופן עצמאי. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

כרגע, כמו שגם הקראנו, ההעלאה מדובר על שנה בלבד. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

זה הוראות שעה. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

כן, גם זה נסביר. ההחלטה של ראש הממשלה ושר האוצר, הן לגבי שכר החיילים והן לגבי דמי הכיס של השירות הלאומי הייתה החלטה שלא במסגרת דיוני התקציב ולכן לפי השיטה של הנומירטור או שאתה מצביע מיד על מקור לקיצוץ של כל הסכום, צה"ל 900 מיליון, אנחנו 55 מיליון. או שמסכמים שזה לשנה ובדיוני התקציב סוגרים את הפער. אני לא חושב שיש לאף אחד כוונה שיחזירו את דמי הכיס של החיילים ושל בנות השירות לאחור, מחד. מאידך, כיוון שכך עובד תקציב המדינה אז אנחנו רשאים לאשר את זה רק לשנה. בכוונתנו להגיע לפה לפני סוף השנה ולהאריך את זה בעוד שנה לפחות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ולעגן את זה בצורה מסודרת. אוקיי, תודה. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(2) בתקנה 8א(7), במקום "173 שקלים חדשים נאמר "200 שקלים חדשים". 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

פה גם אני ארצה להסביר. מדובר בעצם מרגע שמשלמים את דמי הכיס התקורה שמקבלים הגופים המוכרים עולה גם כן, כי התקורה שלהם נגזרת מדמי הכיס. ולכן למעשה במשך השנה הזאת תהיה תוספת לתקורה שהגופים המפעילים יצטרכו לשלם לגופים המוכרים בסך 21 שקלים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(3) בתוספת הראשונה - 
(1) בפרט (1), בטור ב', במקום "1,608 שקלים חדשים" נאמר "1,905".
(2) בפרט (2), בטור ב', במקום "1,4848" נאמר "1,781".
(3) בפרט (3), בטור ב', במקום "2,666" נאמר "2,963". 
(4) בפרט (4), בטור ב', במקום "2,507" נאמר "2,804".
(5) בפרט (5), בטור ב', במקום "1,759" נאמר "2,056". 
(6) בפרט (6), בטור ב', במקום "1,424" נאמר "1,721". 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

כיוון שהפרט הזה של דמי הכיס משתנה, אז למעשה בתוספת הראשונה כל הסכומים משתנים בהתאם לדמי הכיס המעודכנים. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(2) בתקופה שמיום התחילה עד יום ד' באלול התשפ"ב (31 באוגוסט 2022) יראו כאילו - 
(1) בתקנה 8א(4)(ד), במקום "753 שקלים חדשים" נאמר "558 שקלים חדשים". 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

רגע, שנייה. פה אני אבקש שמוטי או יואב, מי מכם רוצה להסביר?

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

בכמה מילים, יש פה עוד הוראת שעה קטנה שמדברת על שכר הרכזות. אחד השינויים שכן יש בתעריף פה הוא הטבה למתנדבים המיוחדים, שבהם בעצם יהיו יותר רכזות על המתנדבים. זאת אומרת, כל רכזת יהיו לה פחות מתנדבים. זה נמצא בתוך התקנות האלה. אבל מכיוון שאנחנו באמצע שנה ולא יתווספו רכזות עכשיו באמצע שנה, זה יחול רק מה-1 בספטמבר. זו ההוראה הזאת, שבעצם הסכומים יהיו יותר נמוכים עד ה-1 בספטמבר כי בעצם עדיין לא יהיה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

אני רוצה לומר משהו לגבי ההתנדבות של האוכלוסיות המיוחדות. הן בעצם עטופות במעין תכנית טיפולית. הרכזת שם היא אשת מקצוע בתחום. יש לה תכנית אישית וכו'. לא משנים תכנית טיפול באמצע שנת השירות. אנחנו ניטיב משמעותית את היכולת שלנו לטפל בצעירים האלה. זו בשורה מאוד גדולה 1 ל-20 לדעתי. אבל זה לא נכון פשוט להחליף את זה באמצע שנה ולכן אין טעם לשלם על שירות שלא יינתן. 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

מה זאת אומרת אשת מקצוע? היא עובדת סוציאלית?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

או עובדת סוציאלית, חינוך מיוחד, מהתחום הזה בעיקר. רובן עובדות סוציאליות. 

 << אורח >> טליה אידלס: << אורח >>  

(2) בתקנה 8א(7), במקום "247 שקלים חדשים" נאמר "254 שקלים חדשים". 
(3) בתוספת הראשונה - 
(1) בפרט (7), בטור ב', במקום "2,224" נאמר "2,306".
(2) בפרט (8), בטור ב', במקום "3183" נאמר "3265". 
(3) בפרט (9), בטור ב', במקום "2,248" נאמר "2,330". 
(4) בפרט (10), בטור ב', במקום "3,207" נאמר "3,289". 
(3) בתקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) עד יום זק בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) יראו כאילו - 
(1) בתקנה 8א(7), במקום "247 שקלים חדשים" נאמר "274 שקלים חדשים". 
(2) בתוספת הראשונה - 
(1) בפרט (7), בטור ב', במקום "2,224" נאמר "2,521". 
(2) בפרט (8), בטור ב', במקום "3,183" נאמר "3,480".
(3) בפרט (9), בטור ב', במקום "2,248" נאמר "2,545". 
(4) בפרט (10), בטור ב', במקום "3,207" נאמר "3,504". 

 << אורח >> שמרית שקד גיטלין: << אורח >>  

יואב, אתה יכול להסביר רק את התיקון האחרון? 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >>  

רק הסבר לגבי האוכלוסיות המיוחדות. יש לנו שתי תקופות בהוראות השעה, מבחינת התקורה. יש את התקופה של מיום התחילה שזה 1 בינואר עד סוף אוגוסט, שבו דמי הכיס אמנם עולים, אבל שכר הרכזות עדיין לא עלה. לכן זו תקופה אחת. מה-1 בספטמבר עד סוף השנה, דמי הכיס עדיין גבוהים ובעצם שכר הרכזות עולה. לכן זה החילוק שעשינו כאן. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

וכל האורחים המכובדים שהגיעו באו לוודא שאנחנו מעבירים את התקנות האלה היום? לא לתת לנו לצאת מהחדר עד שזה יעבור? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

בהחלט. א', הגופים המוכרים בעצם, צריך לזכור, אנחנו יושבים בכנסת ואנחנו הרשות, אנחנו המדינה. אבל הם הקימו את השירות הלאומי לפני 50 שנה. זה מפעל של המגזר השלישי, הרב צפניה דרורי היה המקים שהקים ראשון את האגודה להתנדבות. ועובדים איתנו בשיתוף פעולה מצוין ואני מודה להם על זה והיו משולבים בכל התהליך הזה של קביעת התקנות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי, אני חושבת שאפשר להגיע להצבעה. סיימנו להקריא את התקנות. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

אם אפשר. ראשית, נציגת משרד הביטחון נמצאת בזום ורצתה להעיר איזו הערה. מי זו? 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >>  

רותם קס ממשרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> רותם קס: << אורח >>  

צהריים טובים. אנחנו רק נבקש להדגיש כי התקנות בענייננו לא נוגעות לזכויות חיילים משוחררים על תקופת השירות בלבד. וביחס להוספה של ההגדרה של משרת בודד, אז בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, על מנת לקבוע מי נחשב חייל משוחרר בודד, רשות השירות הלאומי אזרחי נדרשת לקבוע כללים בנושא, בהסכמת שר הביטחון. ההגדרה כעת רלוונטית רק לתקופת השירות ולא לתקופה שלאחר סיומה. 

ואני רוצה גם לציין, כי בעתיד, לאחר גיבוש כללים בנושא, החלה של ההגדרה של חייל משוחרר בודד על בוגרי השירות הלאומי אזרחי תגרור משמעויות תקציביות והקרן לקליטת חיילים משוחררים תצטרך לקבל בגינן שיפוי לתקציבה. הנושא רלוונטי בין היתר לתשלום שכר דירה לחיילים משוחררים בודדים. כאשר כבר היום הסעיף התקציבי מכוחו משולם שכר דירה לבודדים מצוי בגירעון. ובנוסף, זה רלוונטי גם לתשלום דמי קיום ללומדים במכינות קדם אקדמיות. ולכן, כמו שאמרתי, ככל שתתווסף אוכלוסייה של בוגרי השירות הלאומי אזרחי בודדים, תידרש תוספת תקציב למטרה זאת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה לך. אני מניחה שאתם מכירים את הסוגיה הזאת ואני חושבת שצריך למצוא לה פתרון. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

מכירים היטב. בהחלט מה שמובא היום זה לגבי להכיר מי בודד. בזמנו פנינו לקרן לחיילים משוחררים שיכירו בבודדים ואמרו קודם כל תסדירו מי בודד במהלך השירות ואז נחליט מי משתחרר בודד. אנחנו כמובן לפי החוק, נפנה לשר הביטחון, נאמר אלה המתנדבים הבודדים שלנו. אגב, ההגדרות שלנו נלקחו מהבודד המובהק של צה"ל. זאת אומרת, לא המצאנו איזה הגדרה חדשה ואנחנו מניחים שהדבר הזה ייפתר. 

לגבי הסוגיות התקציביות, זה עניין של משרד הביטחון מול משרד האוצר. זה נוגע לכל אחד שאני מגייס הם צריכים לשלם לו בסוף פקדון. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון. אתם מתניעים את התהליך הזה מול השר. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>  

חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ואז הנלווה לזה, הצעד הבא זה כמובן לתקצב את זה ולהכניס את זה בתוך הגרם. ושמענו את ההערה שככה הייתה מובלעת, אבל שהיא מדברת על הגירעון שלהם שנמצא ממילא. אז אולי המסר הזה יעבור, אמנם מהייעוץ המשפטי, אבל המסר הזה הוא חשוב מאוד. בסוף מדובר כאן בחיילים בודדים ששירותו בצבא ומגיעות להם בדין הטבות וסיוע לאחר השחרור. ודיברנו כאן הרבה על סולידריות והדדיות וחברה שמסייעת אחד לשני, במיוחד לאלה שתורמים את החיים שלהם, את עצמם, למען הזולת. אז שווה לשים את הדברים על השולחן. 

אפשר להצביע. יש לך זכות הצבעה?

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא. אבל אני מצביעה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ב-2022. 

מי בעד? פה אחד. 
הצבעה
התקנות התקבלו פה אחד. 


 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אני רוצה מאוד להודות לכם. לא הכרתי את כל מי שהגיע לכאן היום, אבל אני רואה שזה בנפשכם, אחרת לא הייתם טורחים להגיע לכאן ולוודא שהכנסת מעבירה את התקנות. 

אני מאחלת לכולכם שתמשיכו לעשות חייל והצלחה. ותשמרו על הבחורות הצעירות ועל המתנדבים כולם. שתביאו הרבה כבוד להם באופן אישי, למדינת ישראל, לחברה ולחוסן של כולנו. תודה רבה. 

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אני גם רוצה להגיד ברשותך באמת תודה לגופים המוכרים. אני מכירה את העבודה שלהם לפני ולפנים. באמת עושים לילות כימים, ימים כלילות, למען עם ישראל, למען מדינת ישראל, למען אזרחי מדינת ישראל. ובאמת, תמיד לא רואים אותם, רואים את בנות השירות. אבל יש מאחורי כל בת שירות, כל בן שירות, כל מתנדב, אנשים יקרים שעושים המון. אז באמת זאת הזדמנות להגיד לכם תודה. וכמובן לרשות, גם ברשות אחד אחד עושים המון. ותודה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה רבה לכם. אנחנו נועלים את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:08. << סיום >>