פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 71 ועדת הכספים 13/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 646 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי אושר שקלים מוזמנים: דוריה גנות – רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר גאיה עופר – רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר אורלי ליימן – אגף תקציבים, משרד האוצר גד רחמני – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר צח בסול – אגף תקציבים, משרד האוצר רז פרוגל – אגף תקציבים, משרד האוצר רום בראב – אגף התקציבים, משרד האוצר עדי פרנקפורטר ישראלי – רפרנטית ביטחון, משרד האוצר גולן בדיחי – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר שנהב אור – אגף תקציבים, משרד האוצר גיל הכהן – אגף תקציבים, משרד האוצר דניאל שוורץ – אגף התקציבים, משרד האוצר לירון סביון – אגף תקציבים, משרד האוצר אוראל פיין – אגף תקציבים, משרד האוצר תאיר רבוחלים – אגף תקציבים, משרד האוצר יובל אורן – סמנכ"ל הרשות לאכיפה במקרקעין, משרד האוצר יהודה סעדיה – סטודנט, משרד האוצר סיון ינקוביץ' – מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות וביטחון המזון נוה רובין – מטה רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה אליאנה רובנוביץ – מנהלת תקציב ורכש, משרד התקשורת חנן פריצקי – סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בני צרפתי – מנהל תחום בכיר כלכלה ותעסוקה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פנחס פרנקל – תקציבים, משרד המשפטים איתן כהן – תקציבים, משרד הפנים מיכל מחמלי – תקציבים, משרד הפנים ציפורה בניטה – מנהלת תחום תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה סיגלית שי – רח"טית תקציבים, משרד החוץ משה איצקוביץ – תקציבן, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה דליה ציוני – מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הבינוי והשיכון Liza Cheskis – תקציבנית, משרד הבינוי והשיכון ראפת דיבסי – מנהל תחום בכיר, משרד האנרגיה יאיר צימבליסטה – מנהל תקציבים, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אסף שרף – יועמ"ש פקודות ונהלים, המשרד לביטחון לאומי יהודה כדורי – ר' חו' מאקרו תקציב, המשרד לביטחון לאומי מרדכי דן – רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון לאומי עידו בן ששון – רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון לאומי קרינה קליגר – מנהלת אגף חלוקה רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות יוני אבגי – רמד הסדרים, משרד הביטחון דוד נחום – תקציבן, המשרד לשירותי דת אלי אלפסי – מנהל אגף בכיר, רשות האוכלוסין וההגירה יובל פרידמן – סמנכ"ל כספים, רלב"ד תבור להט זכריאס – מקדם מדיניות, ארגון שת"יל רעיה בליי קרפטמכר – מנהלת תחום בכירה תקציב, הרשות לזכויות ניצולי שואה שירה מאושר – תקציבאית, מינהל התכנון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה אמור היום להתקיים דיון על הקיצוץ בשכר המורים - הבקשה שלי ושל חברי, חבר הכנסת משה טור-פז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יתקיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קיבלנו אתמול הודעה שהדיון מתבטל. זה כמובן בסמכותך לבטל את הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשו ממני. הם אומרים שצריך להביא פתרון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה כרגע פתרון, ומדובר בנושא משמעותי. אתה יודע, יכולת להרים טלפון לפני ולעדכן אותנו. אנחנו לא אמורים לקבל את זה באמצעות הווטסאפ של הוועדה, בכל זאת מדובר בדיון שלנו שאתה קבעת, לא אנחנו. בפעם הבאה אני אשמח אם תתקשר ותעדכן אותנו לפני שאתה מקבל החלטה על ביטול. ושוב, אני לא כופר בסמכותך לדחות אותו, למרות שאני חושב שחבל שהוא לא התקיים, מדובר בנושא חשוב. אני רוצה לברך את צבא ההגנה לישראל והמשטרה הצבאית, שלפי הפרסומים החלו הבוקר במבצע מעצרים נגד המועמדים לגיוס שקיבלו צווים ולא התייצבו. אני חושב שמדובר במהלך חשוב שמשקף את האינטרס הציבורי הרחב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לדבריו של ולדי. גם אני שאלתי למה הורדתם את כל נושא המורים. אני מעדכן אתכם שהנושא לא נפתר. זה לא רק עניין המורים, זה גם הסייעות, והמרכז לשלטון מקומי עכשיו - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא היה בסדר היום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם הסייעות בשלטון המקומי יפתחו בסכסוך עבודה, אבל אני שם את זה בצד. אני רוצה להתייחס לחדשות - עכשיו הן התפרסמו - בנוגע לאיום של המפלגות בפרישה מיידית מהקואליציה. אני תמיד אומר, ולא רק אני, שאתם יודעים לשים את הגבול ואת הקו בדיוק איפה שאתם רוצים. בנושא הגיוס אמר דרעי – אני חושב שגם אתם התבטאתם בנושא – שאם ייעצר בחור ישיבה אחד, וגם אני לא רוצה שייעצר, אין ממשלה. אתה יכול לעשות לי פרצופים כאילו אתה כועס שאני מדבר על זה, אבל למה אתם לא עושים את זה עם החטופים, עם משבר המורים, עם הכלכלה, עם התקציב, עם החברה, עם השסע? למה על החטופים אין הודעה: אין חטופים – אין ממשלה? תמיד כשהמשפחות באות ואומרות לך את זה, אתה מסתכל ואומר שאתה לא יכול לדבר על זה, שאתה עושה. אתה אמנם עושה, אבל כבר אמרתי לך מזמן שלהגיד זה לא מספיק. למה אין עכשיו פושים כמו שקרויזר, יו"ר הסיעה, אמר שברגע שיש עסקה של חטופים הוא יוצא מהממשלה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, על עסקה שלא תחזיר את כולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שאנחנו בוועדת הכספים, אני רוצה ללמד גדול וקטן. 147 גדול מ-41, מסכים איתי? מסכים. 147 גדול משמונה, מסכים? 147 הם אלה שחזרו בעסקה, 41 הם אלה שנרצחו ברצועת עזה כתוצאה מלחץ צבאי, שמונה שוחררו כתוצאה ממבצעים. מספרים זה ועדת כספים. סדר העדיפויות הוא כזה: אם יש עצור אחד - אין ממשלה. זה שיש 58 חטופים בעזה, זה שהם ימשיכו עם הלחץ הצבאי ואנחנו נמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא תודה - סליחה. ממש סליחה מהחטופים ומהמשפחות שלהם שאנחנו באיזה יום סטנדרטי שבו נשיא ארצות הברית משחרר חטופים. כל הכבוד, תחי מדינת ישראל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נשיא ארצות הברית לא משחרר חטופים. החיילים בעזה משחררים חטופים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תיתן לי הרצאות על חיילים בעזה כשיושב ראש המפלגה שלך הוא משתמט. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> רק בזכות זה שיש את החיילים בשטח יש את - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 100% מהחטופים נמצאים שם תחת הידיים שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להעלות שתי נקודות. נקודה ראשונה זה חלקות לחיילים משוחררים דרוזים. כבר העלינו את הנושא הזה יותר מפעם בוועדת הכספים, והובטח יותר מפעם על ידי שר השיכון שהנושא ייפתר. עד עכשיו לא נפתר הנושא, חלקה אחת מהתחלת שנת 2024 לא חולקה לאף חייל משוחרר בחברה הדרוזית. כל הנושא עומד היום במשרד האוצר, כי שר האוצר שם וטו, לא חותם, לא מאפשר יציאה לשיווקים בחברה הדרוזית לחיילים משוחררים. אני לא מצליח להבין את הממשלה הזאת. אותם חיילים במילואים או חיילים סדירים שרוצים לקבל חלקה שמגיעה להם, בגלל שר האוצר שאמר שהוא לא חותם.. למרות שזה לא עולה לו שקל אחד מבחינה תקציבית, עדיין הוא לא חותם. שום חלקה לא חולקה מתחילת שנת 2024. ביזיון של ממשלה. נקודה שנייה היא התכנית שאושרה לחברה הדרוזית. משרד הפנים יושב כאן ומבקש לאשר העברות כספיות, אבל ה-120 מיליון שקל שהובטחו לרשויות המקומיות לא נמצאים פה, אין כזאת העברה תקציבית. אתם יודעים שמגיעים לחג וראשי הרשויות רוצים לשלם משכורות, לפנות זבל, לעשות את העבודה שלהם. למרות שהממשלה אישרה, אין פה העברה תקציבית. מהתחלת שנת 2025 הם לא קיבלו שקל אחד. למה משרד הפנים לא העביר את העברה התקציבית הזאת לרשויות המקומיות? אני מקווה לקבל תשובות ממשרד הפנים כשתגיע העברה של משרד הפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אורית, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב ראש. אני רוצה להעלות שתי נקודות. קודם כל, אישרנו תקציב בהנחה ביטחונית של בט"ש מוגבר – עבודה שגרתית ביטחונית. הנחת היסוד הזאת לא נכונה, אנחנו לקראת תמרון, אנחנו בלחימה נמשכת. לא מקיימים פה דיון – זאת למרות ששליש מחברי הוועדה ביקשו - על השלכות המלחמה על התקציב. אני רואה מאוד בחומרה שעולם כמנהגו נוהג, שאנחנו עומדים להתחיל סדרה של דיונים על העברת עודפים בכמעט 19 מיליארד שקלים כאילו אנחנו במצב דברים רגיל. הסכום הזה יכול היה למנוע העלאת מע"מ באחוז, למנוע את חוק רווחים כלואים. יכולנו למנוע הרבה מאוד גזרות על הציבור אם לא היינו עובדים על אוטומט וממשיכים להעביר כסף ממשרד למשרד, עודפים משנה לשנה. אנחנו בימים של מלחמה, שום דבר לא מתפקד בהתאמה לתקופה הזאת. אנחנו עכשיו מעבירים, ותקשיבו טוב, 19 מיליארד שקלים עודפים בין משרדיים, זאת במקום לשבת ולקצץ בפעם המי יודע מה סכומים ולהדק את החגורה. זה המאפיין של הממשלה הזאת - חוסר תפקוד. חוסר תפקוד בחטופים, חוסר תפקוד בכלכלה, הכל באוטומט, הכל בהפרזה, הכל בלי להבין את גודל השעה. לצערי, אדוני היושב, כמו שאנחנו רואים את בת הברית שלנו שלא סופרת אותנו ומתקדמת כי היא מבינה שאין כאן ממשלה שבאמת עובדת, כך גם פה. למה אנחנו יושבים בפעם המאה ומעבירים מיליארדים של עודפי משרדים? למה? אם אנחנו לפני תמרון, אם אנחנו לפני צעד צבאי מאוד משמעותי, למה אנחנו מעלים לציבור בכזאת קלות את המע"מ? למה לא מטפלים ביוקר המחייה? מעבירים מיליארדים עודפים של משרדים במקום לחשוב איך אפשר לחסוך ולהדק את החגורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לפי שאני עובר לסעיף הבא, אני רוצה להקדים ולהשיב לך על מה שאמרת. אני באופן כללי משבח את משרד האוצר, אבל בנוגע לזה דרשנו שיביאו את זה לא ביום האחרון. לא מדובר בתוספות תקציביות, לא מדובר על מציאות.. מה שאת אומרת יכול להיות שנכון, אבל זה לא הסיפור. אנחנו דורשים שהכספים האלה יעברו בזמן, כי מדובר על עודפים, מדובר על מעבר - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה שהשר לא ישב, יעשה בדיקה ויראה במה שאפשר לחסוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שהוא אמר בתחילת המלחמה שהוא יעשה. שנה וחצי אחר כך הכל עובר מצד לצד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מנסה לשכנע אותך גם בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אין מה לשכנע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת שהיית עושה אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם היית במקומי היית עושה אותו דבר. כאשר מדובר על עודפים, על דבר שהמשרד התחייב בשנת התקציב הקודמת וצריך לשלם בהמשך, על פי התקנון לא צריך להביא את זה לדיון, צריך שלא יתנגדו. עשיתי נוהג בוועדה כך שהעודפים באים לכאן לדיון בכל מקרה, זאת למרות שעל פי התקנון לא מדובר על תוספת. מה שאת אומרת הוא דבר נכון, צריך לדבר על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> להדק את החגורה. אולי יש דברים שעדיין לא חויבו, אולי יש דברים שאפשר לקצץ. ברור שאלה דברים שיותר קשה לעשות מאשר להעלות מע"מ על כולם, להעלות את הביטוח הלאומי על כולם. ברור שיותר קל להכביד על הציבור. מתי נקיים דיון על עלויות המלחמה? מתי נקיים דיון על הנחות התקציב של בט"ש מוגבר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לשינויים בתקציב. בקשה מספר 33-001 – משרד החקלאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לפני כמה זמן שילמנו על שינוי השם של משרד החקלאות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני שנה וחצי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה קרה לפני שנה וחצי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנה דייקתי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 33 – משרד החקלאות וביטחון המזון. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2024 לשנת התקציב 2025 בסך של 365,229 אלפי ₪ בהוצאה לתכניות התקציב הבאות: בתכנית 33-0102, הוצאות שוטפות לפעילות המשרד – 132,896 אלפי ₪ בהוצאה. תכנית זו כוללת את כל ההוצאות והתקשרויות הרכש של משרד החקלאות וביטחון המזון על יחידותיו השונות. בין היתר כלולים בתכנית הוצאות שמירה ואבטחה, ניקיון, תקשורת, מחשבים ומערכות מידע, ארנונה, אחזקת מבינים ומערכות מיזוג ומעליות, רכש תרכיבים לשירותים הווטרינרים, רכש ציוד שוטף, מעבדות של המכון הווטרינרי ומעבדות הגנת הצומח. ההתקשרויות עם הספקים אינן מתחילות כולן ב-1 בינואר כל שנה, תאריכי ההתחלה שלהן פזורים על פני כל השנה. סכומים אלה כוללים: 1. תשלומי ניקיון, תקשורת, שמירה, חשמל וארנונה של החודשים האחרונים של שנת 2024. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע אם אמרו לך, אבל כל חברי הוועדה יודעים לקרוא בלי ניקוד. אני מבקש ממך להסביר, לא להקריא את כל מה שכתוב. את מה שכתוב כולנו יודעים לקרוא. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כל ההוצאות הן הוצאות שההתחייבויות שלהן נעשו בשנת 2024. מדובר בהתקשרויות שהתשלומים בגינן צריכים להיות מבוצעים בשנת 2025. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ההתחייבויות של מענקים לחקלאים צעירים משנה שעברה - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה מופיע בתכנית 33-0602. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא מה שהועבר לתקומה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כולל את ההוצאות לתקומה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לפני שנה וחצי שונה השם של המשרד. מכיוון שאני עושה מה שהממשלה אומרת לי כי היא התייחסה מאוד ברצינות לכל נושא ה-AI, שאלתי את ChatGPT – עדיין לא את אלמוג כי רק כשהוא יגיע לשתי פגישות אני אתחיל לשאול אותו – כמה בדרך כלל עולה להחליף שם של משרד ממשלתי. שאלתי אותו מבחינת שלטים, ניירות, אתר אינטרנט, הסכמים. בהערכה הפחותה שלו זה בין חצי מיליון ל-1.3 מיליון ₪. למה משרד החקלאות עדיין לא שינה את השם שלו? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> משרד החקלאות שינה את השם שלו. כרגע מדובר באיזו שהיא טעות סופר, באיזו תקלה טכנית של מערכות משרד האוצר. אלה לא דברים שקשורים למשרד החקלאות, אלה דברים שקשורים למשרד האוצר. אנחנו נטפל בזה בתקופה הקרובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה ששירותי ניקיון ותקשורת מופיעים בשני סעיפים: בסעיף ההוצאות השוטפות לפעילות המשרד - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> נכון. תכנית 33-0102 היא תכנית התפעול של משרד החקלאות, בעוד שתכנית 33-0202 היא תכנית התפעול של מכון וולקני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם למי שעבד באוקטובר, נובמבר, דצמבר 2024 אתם רק עכשיו משלמים את הכסף? אתה אומר שמדובר בחוב על 2024. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא חוב. מדובר בהתקשרויות שבוצעו בשנת 2024 והתשלומים שלהם צפויים להתקיים בשנת 2025. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא נתן לך פעילות שמירה, ניקיון וכל הדברים האלה, הוא נתן אותה ב-2024, לא ב-2025. << אורח >> סיון ינקוביץ': << אורח >> ההתקשרות יכולה להיות כזו שכוללת את החשבוניות האחרונות של נובמבר, דצמבר, והיא יכולה להיות מיוני 2024 עד יולי 2025, שזו התקשרות שנתית, כאשר חלק מהפעילות מבוצעת בשנת 2024. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המשרד לא עובד לפי שנה? אתם לא משרד החינוך שעובד מספטמבר עד ספטמבר. << אורח >> סיון ינקוביץ': << אורח >> ההסכמים עם הספקים מתנהלים בתאריכים שונים, הם לא כולם מתחילים ב-1 בינואר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שהשירות הזה נעשה בינואר, פברואר ומרץ 2025? << אורח >> סיון ינקוביץ': << אורח >> יכול להיות שחלק מההתקשרויות הן התקשרויות שמתחילות ביולי 2024 ונגמרות ביוני 2025, כאשר חלק מהפעילות שלהן היא פעילות שמבוצעת ב-2024, חלק מבוצעת בתחילת 2025. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה מתוך 365 מיליון שקל העודפים המחויבים הוא העודף המחויב שנוצר בחודש האחרון של השנה? יש איזו שהיא דרך לדעת את זה? אני שואל את זה, כי בשנה שעברה היה איזה שהוא מקרה, לא משנה באיזה משרד, של עודף שנוצר בחודש האחרון של השנה באופן קצת מלאכותי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כשאנחנו מבצעים את פניות העודפים, אנחנו בודקים בדיוק את הדבר שעליו אתה מדבר, לוודא שאכן לא - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתם בודקים את זה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק מתי התבצעו ההתקשרויות, באיזה תאריך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם מעבר למועד יש סימפטומים שמעידים שזה לא בדיוק עודף מחויב אלא - -? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> האינדיקציה הכי טובה שיכולה להיות זה מועד ההתחייבות. אתה יכול לבדוק את טיב ההתקשרות ואת מועד ההתקשרות, מה שנותן לך אינדיקציה מספיק טובה על מנת לוודא - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף אני מצביע על זה כחבר ועדת כספים. יש לי דרך לראות את זה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> במידע שמוגש לשולחנך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני לא יודע לתת לך תשובה מספיק מספקת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו שאלה שרלוונטית לכל המשרדים. מה שקורה לעיתים במשרדים – אולי בממשלות אחרות, לא בממשלת ישראל הנוכחית – זה ששרים יוצרים עודפים מחויבים באופן מלאכותי כדי להעביר לשנה הבאה. האם כחבר ועדת הכספים אני יכול לדעת מה מתוך הסכום הזה של 365 מיליון שקל נוצר בחודש האחרון של השנה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם כל העודפים מחויבים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אמרו שכן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יכולים לראות את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שהם אומרים. מה פירוש "לראות"? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה מה זה מחויבים. יש חוזה חתום? הכסף יצא? האם חלק מהדברים במגעים? אני חושבת שבימים של מלחמה יכלו לעבור על חוזים חתומים ולפתוח חלק מהם. זה מה שאני הייתי עושה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו לא שאלה לגיטימית? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ה-250 מיליון שהובטח לחקלאים במסגרת הרפורמה - - << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> בכל עת בשנה החשב מסתכל על התקציב שיש לו ויכול לבחור חלק מהכסף לחייב, חלק מהכסף לבצע בפועל, כאשר הכל צריך להיות בהתאם להוראות החשב הכללי או הוראות התכ"מ - תקנון כספים ומשק. הוראות התכ"מ הם הדרך של החשב הכללי להנחות בנהלים שלו. היה ונעשו התחייבויות שאינן על פי דין או על פי הוראות התכ"מ, כמובן שהנושא הזה נבדק. אני יודע שיש מקומות שבהם הנושאים האלה נבדקים לעומק לאחר שעלו טענות כאלו, אבל בכל אופן מדובר בעניין של החשבים במשרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא בא בטענות לחשבים, אני רק אומר שהייתי שמח לראות כמה מתוך סכום העודפים נוצר בחודש האחרון של השנה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לגבי סעיף 33, ככל שידוע לי, ואולי אוראל יתקן אותי, הבדיקות נעשו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שהבדיקות נעשו. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אפשר להחזיר תשובה על העודף שנוצר בחודש האחרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה היה אחוז ביצוע התקציב בשנת התקציב הזאת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היו צעדי ההתייעלות במשרד החקלאות? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אוראל, איפה מופיעים המענקים של החקלאות? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 33-0602. בנוגע לשאלת העודפים שההתקשרות בגינם בוצעה בחודש האחרון של השנה נחזיר תשובה בכתב לוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתי שמח לקבל תשובה לפני שאני מצביע, לא אחרי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אתה רוצה ספציפית על משרד החקלאות או שעל כל משרדי הממשלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על כל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחזיר תשובה בכתב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לפני ההצבעה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי אפשר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אי אפשר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כי אני עומד לפני הצבעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא מצביע לפני שאני מקבל תשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אמורים לדעת על מה מצביעים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בנוגע לשאלתה של חברת הכנסת פרקש, שיעור הביצוע של תקציב משרד החקלאות לשנת 2024 עמד על כ-75%. לשאלתו של חבר הכנסת שירי - בצעדי ההתייעלות המרכזיים שננקטו בסעיף 33 הייתה הפחתה של תקציבי הרשאה על סך של כ-100 מיליון שקלים ועוד הפחתה של 30 תקני כוח אדם ותקציבי השכר בגינם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש עדיין פערים מול מכון וולקני? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכל נסגר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הכל נסגר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתוך הסכום הזה יש כספים מקטאר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האם ה-250 מיליון שהובטחו לחקלאים במסגרת הרפורמה נמצאים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> באיזה תת סעיף נמצאים המענקים של החקלאים הצעירים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> המענקים שאני משער שעליהם אתה מדבר הם מענקים שנותנים במסגרת תכנית השיקום של תקומה, דרך תכניות תקומה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, הרבה כספים של המענקים לחקלאים צעירים הוסטו למינהלת תקומה, אבל השאלה אם יש פה חקלאים שנמצאים בצפון, בגליל, בגולן? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יש שורה ארוכה של הסכמים ותמיכות שמשרד החקלאות נותן באופן שגרתי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש מענקים לחקלאים חדשים? יש תקציב כל שנה לחקלאיים חדשים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא כל שנה. זה קורה בהתאם לניהול המדיניות של שר החקלאות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ועכשיו הסיטו את התקציב לתקומה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. במסגרת תכנית ההשקעות של תקומה ננעל איזה שהוא סכום שניתן במסגרת אותם מנגנוני הקצאה ויישמר לחקלאים חדשים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> פה לא מועבר תקציב - -? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> פה אתה רואה תקציבי שגרה. בתקציבי שגרה יש בין היתר תקציבי תמיכות שניתנים לסקטור החקלאי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> האם בעודפים האלה יוסטו כספים לחקלאים חדשים שלא נמצאים באזור חבל תקומה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:19 ונתחדשה בשעה 12:24.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 33-001 – משרד החקלאות. מי בעד העברת הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 33-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 25-001 – הרשות לניצולי השואה. << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> מדובר בפניית עודפים לרשות ניצולי השואה בסכום של 42,166,000 ₪. מדובר בסכומים שקשורים למערכות המחשוב של הרשות, לתפעול שלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לטיפול השוטף. אין פה שינויים - - << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> זה לטיפול השוטף, לא קשור לקצבאות או לשום דבר כזה. יש פה גם את הנושא של טיפולים רפואיים שניתנים במכרז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היה התקציב של הרשות ב-2024? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> 5,425,000,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וכמה היה הקיצוץ במהלך השנה? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> הקיצוץ שחל לא חל על הקצבאות ולא על שום דבר מהשירותים הרפואיים או הטיפול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך זה? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> כי אלה שירותים שניתנים מתוקף חוק. הקיצוץ חל רק על האלמנטים של התפעול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה היה? איך זה עובד ברמה התפעולית, הרי הקיצוץ הוא אחוז מהתקציב, נכון? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> נכון, אבל יש סכומים שמוחרגים מזה כי הם תשלומים מתוקף חוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נניח שהתקציב הוא 5,400,000,000 והקיצוץ הוא 5%. האם הקיצוץ הוא 5% מ-5,400,000,000? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> לא, הוא 5% מסכום הרבה יותר נמוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממה שלא קשיח. << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> מכיוון שהתפעול הוא כמה עשרות מיליוני שקלים, הקיצוץ הוא ברמת המיליונים הבודדים – כשני מיליון שקל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> במה זה בא לידי ביטוי? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> זה בא לידי ביטוי באלמנטים של תפעול. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> במשכורות? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> לא במשכורות ולא בתשלומים מתוקף חוק. זה בא לידי ביטוי בתחזוקת מערכות מידע, תמיכות, דברים שהם לא שירותים מכוח חוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך החמישה מיליארד שקל תקציב הולך לתפעול? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> כ-40 מיליון שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה קוצץ מתוך 40 מיליון שקל? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> כשני מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שזה כ-5%. << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה ניצולי שואה הרשות מטפלת? כמה נתמכים? למה יש את העודפים האלה? אני רואה שהעודפים הם לדברים שאמורים להיות אוטומטיים. למה צריך לדחות אותם? למה זה לא נוצל בפועל? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> מה הכוונה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תשלומים רפואיים, שירותי ציוד, טיפול רפואי. << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> זה לא דחייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה עודפים. << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה התשלום לא בוצע? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> ברגע שיש התחייבות שהיא לא מינואר עד דצמבר, כלומר שהיא לא חופפת לשנת תקציב.. אם מתחילים התקשרות בחודש אפריל - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל העודפים פה הם מהסוג הזה? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה ניצולי שואה יש היום שהרשות תומכת בהם? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> מדובר בסדר גודל של 120,000 ניצולי שואה מקטגוריות שונות, ועוד 20,000 אלמנות/אלמנים של ניצולי שואה שממשיכים לקבל בהיקפים מסוימים את התגמולים . << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המדינה עשתה שינוי בהתייחסות לניצולי שואה. אני זוכר את הימים שהיו הרנטות הגרמניות והיינו די עלובים בעניין הזה. הכל השתנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה זוכר מתי התחיל השינוי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה בוועדה של השופטת - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזו שנה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השופטת דורנר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה היה ב-2013. מי היה שר האוצר ב-2013? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יודע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יאיר לפיד. הוא התחיל את השינוי לגבי ניצולי השואה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מוריד קרדיט לאף אחד. אני יודע שפה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק למען הצדק ההיסטורי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני נתתי לזה עדיפות עצומה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני איתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבאתי הרבה מאוד כסף מהממשלה. הכל השתנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל השינוי התחיל ב-2013. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולם פה בוועדה נרתמו לעניין הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 25-001 – הרשות לניצולי השואה. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 25-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. 23-001 – משרד הרווחה. << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> מדובר בפניית עודפים של כ-1,300,000,000 שקלים. כ-300,000,000 שקלים הם לשירותים חברתיים ואישיים - בין היתר כל הטיפול בנוער בסיכון, פנימיות ילד ונוער ועוד דברים נוספים. 300,000,000 שקלים הם לתכנית שירותי משרד מרכזיים, שזה הוצאות התפעול של המשרד, הוצאות שקשורות לרווחה של עובדים והוצאות המלחמה. כ-180,000,000 שקלים הם לטיפול החוץ ביתי. רוב העודפים האלה הם בעקבות התקשרויות רב-שנתיות והתקשרויות חוצות שנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האם הרפורמה של הסידור החוץ ביתי זה של מאיר כהן? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> אתה מתכוון לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, לתהליך של היציאה של אנשים עם מוגבלות לקהילה במקום מסגרות חוץ ביתיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שעבר בכנסת הקודמת. זה החוק שלנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה של מאיר כהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהוא היה שר הרווחה. האם בעודפים האלה יש נושאים של תמיכה נפשית? האם הכל נמצא בתקציב משרד הבריאות? האם גם משרד הרווחה עוסק בזה דרך השירותים הקהילתיים? מה המשמעות של זה בימים האלה שאנחנו יודעים שיש הרבה יותר אתגרים נפשיים? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> הגוף שאמון באופן רשמי על כל הנושא של טיפול בבריאות הנפש זה מערכת הבריאות, משרד הבריאות, קופות החולים. לפני שנה התבצעה העלאת דמי ביטוח הבריאות כדי להביא סכום משמעותי לתגבור של המערכת הזאת. כמובן שבעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה יש הרבה מאוד אנשים חדשים שנדרשים לטיפול בבריאות הנפש ומוכרים בביטוח הלאומי. גם הביטוח הלאומי מספק לאנשים שמוכרים קשת מאוד נרחבת של שירותים שונים בתחום בריאות הנפש, בין אם זה דברים שהם יותר רגשיים, בין אם זה ממש טיפולים באמצעות נוהל חרדה או באמצעות המענים לנכי איבה. משרד הרווחה פחות נותן שירות וטיפול - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין כאן משבצות כאלו? << אורח >> תאיר רבוחלים: << אורח >> לא באופן נרחב, אבל יש תכניות ספציפיות שיש בהן - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בשירותים הקהילתיים אין שום דבר? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו עוסקים במעגלים היותר רחבים. אנחנו עוסקים היום די הרבה במשפחות, בצעירים ובילדים. יש לנו השנה תקציב מלחמה של כ-100,000,000 שקל, שנועד לכל האדוות של כל הטיפול. יש לנו דברים נקודתיים, כמו ניצולי נובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אצלכם? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא טיפול ישיר בכל הקטעים של בריאות הנפש, אלא טיפול במעגלים היותר רחבים. יש הרבה מאוד תכניות קהילתיות, הרבה מאוד תכניות משפחה, הרבה מאוד תכניות לטיפול באלימות כתוצאה מדברים שהתפתחו בעקבות שביעי באוקטובר. אנחנו עסוקים בזה הרבה, מנסים כל הזמן לראות שאנחנו לא דורכים לאף אחד על הרגליים. אנחנו בעיקר מתעסקים במעגלים היותר רחבים . << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא נמצא כאן, בסעיף של העודפים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כאן זה לא נמצא. עודפים הם חלק בלתי נפרד מניהול תקציב, לטוב ולרע. אם תשאלו כל תקציבן בחדר, הוא יגיד לכם שזו רעה חולה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זו רעה חולה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כל העודפים שמגיעים מקפיאים תקציב קיים בתחילת שנה, הם חבות של המדינה משנה קודמת כלפי ספקים. אם יש לי תקציב מסוים בתקנה, אני דבר ראשון משריין כסף לעודפים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היית אמור להשתמש בכסף הזה בשנה שחלפה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן ולא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עצם העובדה שההתקשרות חורגת זה בגלל שכאילו התעכבתם. אפשר היה לאשר סכום יותר קטן בתקציב של אותה שנה. אם היו יושבים, עושים סדר ובודקים על חלק מהדברים שאפשר טיפה לדחות כי ממילא זה ייקח עוד חצי שנה, תאמין לי שהיינו מוצאים מתוך 19 מיליארד שקלים הרבה מאוד כסף שאפשר היה לחלץ בלי לפגוע בתפקוד. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מנסים לגרום למצב שהפרויקטים ילוו שנה תקציבית, אבל בפועל זה כמעט בלתי אפשרי. אנחנו מנסים לעשות את זה כל הזמן. קיבלנו אמנם תקציב בינואר, אבל עד שאתה זז אתה כבר נמצא באמצע שנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי שם, הייתי בממשלה כמו מנכ"לית, ניהלתי תקציב. דווקא בימים של מלחמה במקום לשחרר בכזאת קלות דעת את המע"מ, רווחים כלואים, ביטוח לאומי, מס קנייה - יש פה 19 מיליארד שקל. אם מישהו רציני היה מתיישב – זה אפילו לא היה פוגע בפעילות שלכם - והיה אומר, "את ההתקשרות הזאת אתה תסגור רק בעוד חצי שנה בגלל הבירוקרטיה", היו מחלצים הרבה כסף. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אורית, רק על עצמי לדבר ידעתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה לא ימים רגילים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> העודפים מקוצצים כל שנה ב-12%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השנה ב-12%? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. המשמעות מבחינתי זה קיצוץ בבסיס של 12% כי בסופו של יום את ההתקשרויות האלו אני מחויב לשלם. אצלי בקטע הזה החשב לא זז סנטימטר, אין הרחבות, אין כלום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא דיון על השוטף, זה לא דיון בימים של שגרה. זה משהו אחר, משהו שצריך לעשות מלמעלה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הקיצוץ הזה בא על חשבון התקציב השוטף, זה סוג של קיצוץ. אני כל הזמן עושה ג'אגלינג על חשבון השנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא עודפים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> המילה "עודפים" היא המילה הכי גרועה שיכולה להיות לתיאור העניין הזה - מדובר על התקשרויות חוצות שנה. הקונוטציה של המילה "עודפים" זה שנשאר לנו יתרות. לא נשארו לנו יתרות, זו לא הקונוטציה הנכונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפעמים גם נשארים יתרות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה גם נכון, אבל לא במקרה שלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היה תקציב המשרד ב-2024? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 15 מיליארד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה היה הביצוע? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 99.7% אחרי ניכוי העודפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 1,300,000,000 של עודפים זה לא חריג ביחס להיקף של התקציב? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מסתובבים סביב המספר הזה כל שנה. אני עושה דיונים כל חודש עם כל התקציבנים שלי במטרה לנסות לייעל את זה, במטרה לגרום למצב - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינתך זו לא בעיה שאנחנו מאשרים את זה רק בחודש מאי? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בעיה קשה מאוד. בהתחלת השנה שילמתי חלק גדול מהעודפים, מה שהקפיא לי חלק מהתקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי אישרנו לך את העודפים בשנה שעברה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בנובמבר. אנחנו מתקדמים טוב מאוד, אבל המטרה.. הייתה לנו ועדת משילות לפני 10 שנים עם האוצר, שבה הם התחייבו שעד פברואר יאושרו כל העודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, יש לי הצעת חוק - אני רוצה להחתים אותך עליה – שמדברת על כך שכל העברות יגיעו עד חודשיים לפני סוף שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה, השנה הסתיימה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עכשיו יש את כל העודפים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם מחייבים את הכל לקראת סוף השנה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הייתה בזמנו התחייבות שהעודפים יגיעו בפברואר. לא קרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשביל זה יש חקיקה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> גם בשלב שבו התקציב אושר בינואר זה לא קרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שחסר לך 12% על חשבון קיצוץ העודפים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לך יכולת תפעולית/משפטית לקחת את ה-12% מהתקציב השוטף? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זו עבודה של תקציבן. אני מנהל את התקציב בהתאם למה שיש לי, בהתאם לגורמים. בסופו של יום אין לי ברירה כי זה מה שיקרה, זה מה שאנחנו עושים כל השנה. זו עבודה לא פשוטה, שהפכה להיות מאוד לא פשוטה בשנים האחרונות לאור התקציב, אבל אנחנו מתמודדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במשרד ראש הממשלה יש מלא עודפים, אתה יכול לקחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל על העודפים שנוצרו בתכנית 2301, ואני רואה שהם לא מתאימים לתכנית. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 2301 זה בעיקר הסיפור של ביטחון תזונתי. קיבלנו את כל העודפים בנובמבר. אני מקווה שבשנה הבאה זה כבר יוסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:47 ונתחדשה בשעה 12:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 23-001 – משרד הרווחה. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 23-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר ל-19-001 – מדע, תרבות וספורט. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הפנייה מבקשת להעביר עודפים משנת 2024 לשנת 2025, בסך של כ-221 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה המשרד שעושה את הטקסים הממלכתיים? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> גם מרכז ההסברה שעושה את הטקסים הממלכתיים נמצא בסעיף 19. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא שר המדע - -? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה שרת התחבורה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הממשלה החליטה לתת את הסמכות על טקס המשואות לשרת התחבורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה פה, זה במשרד המדע. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> בסעיף הזה יש את התכנית של מרכז ההסברה, אבל על הטקסים אחראית שרת התחבורה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת הסבר על 19-4001? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אתה רוצה שנרחיב בצורה כללית על פעילות המשרד? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> צח בסול: << אורח >> תכנית 19-4001 היא התכנית של משרד המדע, ובמסגרתה - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד לי באיזה יישובים היא מתבצעת, באיזה אזורים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בתכנית הזאת יש מגוון של סוגי פעילות. חלק מהפעילויות, כמו פעילויות של החלטת ממשלה 172 - האצת ההון האנושי, הן פעילויות שמתרחשות בכל הארץ. הייטקלאס, למשל, זו פעילות שקורית בכל מיני כיתות, מהצפון עד הדרום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייטקלאס זה חשוב מאוד. מי יזם את זה? אני. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זו החלטת ממשלה שהועברה בשנת 2022. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, זה פרויקט הדגל שלי ושל שרת החינוך. אני שמחה לשמוע שהייטקלאס ממשיך. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בנוסף לפעילויות שמתבצעות בצורה רוחבית כמו הייטקלאס, יש פעילויות שמתוקצבות על פי זכייה של מוסדות כאלה ואחרים בקולות קוראים. יש קולות קוראים למרכזי פיזיקה גם בנתיבות, באשכול נגב מערבי וגם בכרמיאל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי מחליט איך מתבצע הקול קורא? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אתה צריך להתייחס לפעילות ספציפית כדי שנוכל לענות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפעילות של המדע, של 36 מיליון שקל. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני יכול להתייחס לקול הקורא של מרכזי פיזיקה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מעוניין לדעת איזה יישובים מקבלים ואיך הם מקבלים. האם בית ג'ן מקבלת כסף כאן? האם שלומי מקבלת? האם כרמיאל מקבלת? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הזכייה בקול קורא במרכזי פיזיקה תלויה במספר - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שאלתי על פיזיקה, שאלתי באופן כללי על כל ה-36 מיליון עודפים. תן דוגמאות של יישובים שקיבלו ודוגמאות של פעילויות שקיבלו. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> אני לא יודע לדבר ספציפית על יישובים. היו קולות קוראים והרבה מאוד יישובים ניגשו וקיבלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה לא יודע, הרי הכסף חולק. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> אני יכול להביא רשימה לכל פעילות שאתה רוצה. יש רשימה מפורטת של היישובים שזכו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לקבל את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעביר את זה לוועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתוך ה-15 מיליון כלולה אבטחת השרים. כמה עולה אבטחת השרים? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> יש את שרת המדע ואת שר התרבות והספורט שמאובטחים מכספי התפעול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מכספי משלם המיסים. משרד המדע עוסק ב-AI? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך זה מתכנס עם ההתפתחות האבולוציונית שיש עכשיו במשרד ראש הממשלה סביב נושא ה-AI? << אורח >> צח בסול: << אורח >> משרד המדע הוא אחד מחמשת החברים בפורום תל"מ – הפורום לתשתיות לאומיות למחקר. הפורום הזה הכריז על פעימה ראשונה ופעימה שנייה של בינה מלאכותית, שבמסגרתן כל אחד מהמשרדים מייחד תקציב לפעילות בינה מלאכותית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה תוקצב במשרד המדע והטכנולוגיה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו מדברים על סדר גודל של 45 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> פורום תל"מ הוא פורום שמקדם תשתיות בינה מלאכותית בישראל. למה ממנים סגן שר שיהיה נציג ראש הממשלה בישיבות של ועדת נגל כשיש החלטת ממשלה שממנה את שרת החדשנות לנהל את מדיניות הממשלה בנושא AI בישראל ובארגונים בינלאומיים? איך זה עומד ביחד? אמנם המשרדים מבחינה היסטורית הם חשבות אחת, אבל מדובר בשתי מערכות של תקציב. למה פה אנחנו מקבלים סעיף שהוא ברדק, שהוא סלט ירקות? יש סעיף שאתם קוראים לו "תכניות", כשבתוך הטקסט כתוב מדע ותרבות. למה אתם לא מכבדים אותנו ועושים עודפים של חדשנות בנפרד ועודפים של תרבות וספורט בנפרד? איפה העודפים של הרשות לחדשנות? האם יש כאלה? הרי הרשות לחדשנות עברה למשרד החדשנות שהוא לא רק משרד המדע. זו רשות עם תקציבי ענק. האם יש לה עודפים? למה זה לא כאן? אמרת הייטקלאס. אין פה מילה על הייטקלאס, לא ראיתי פה מילה על הייטקלאס. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש כאן תכניות תקציב נפרדות למשרד המדע, למינהל התרבות ולמינהל הספורט. הסיבה שלפעמים נוצרים מצבים שפעולות מסוימות נמצאות בסעיפים שלכאורה לא מתאימים להן, היא בגלל שהשינויים של הסמכויות והעברת שטחי פעולה במשרד יותר מהירים מתיקון החקיקה. לפעמים נפתחים ונסגרים משרדים והתקציב הטכני עוקב אחרי זה באופן איטי יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה העודפים של הרשות לחדשנות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> רשות החדשנות נמצאת בסעיף 3830. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שזה מה? תחת איזה משרד זה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה יחד עם משרד הכלכלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רשות החדשנות כבר שייכת למשרד החדשנות. העודפים שלה נמצאים במשרד שהיא לא שייכת אליו? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הם לא נמצאים במשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תסדרו את זה. החוק בתוקף כבר שלוש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר'ה, תסדרו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק על זה לבד הייתי מחליף ממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הגיע הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמענו עליך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם התשובה לשאלה של נאור, שמדברת על יעילות בכספי הציבור? כשאתה מפזר את ה-AI תחת 700 אנשים.. בסוף צריך צ'מפיון אחד שיהיה לו אימפקט, לא לפזר את זה כך שאחד נכנס לפגישות, אחד יושב בוועדה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחד נציג קשרי ממשל ואחד הוא רק נציג AI בנגב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המשמעות של הדבר הזה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הממשלה החליטה בהחלטת ממשלה להקים את ועדת נגל לבחינת הבינה המלאכותית. הוועדה תגיש את מסקנותיה בנוגע להקמת מטה בינה מלאכותית וליחסים שלה עם משרד המדע ועם כל הגופים שמבצעים היום פעילות בנושא הזה בהתאם למנדט שניתן על ידי הממשלה. יש המון פעילויות של משרד המדע, אבל כדי לא להכביד עליכם לא כתבנו על כל תכנית ועל כל פעילות. יש כאן את התכניות השנתיות לעידוד השתתפות של ילדים ובני נוער בפעילויות מדע וטכנולוגיה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כולל הייטקלאס? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה כולל - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה בתי ספר זה קיים? זה היה אמור להיות בכל בתי הספר בארץ. כמה בתי ספר נהנים מהייטקלאס? << אורח >> צח בסול: << אורח >> יש לנו את הנתונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תשלחו לי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הם הוצגו לפני יומיים בוועדת מדע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמחה שאתם ממשיכים את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהמשך לוויכוח האינטלקטואלי שהתנהל פה אתמול ביני לבין חבר הכנסת סוכות, מה תקציב התיאטרון במדינת ישראל? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> מדובר על סדר גודל של 120 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכמה מוסדות זה מתחלק? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> את רשימת המוסדות שמקבלים את מודל התמיכה אפשר למצוא באינטרנט, זה חשוף לציבור. במודל תמיכה לתיאטרון רואים מי קיבל, כמה קיבל ועל פי איזו נוסחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה אתר? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> המודל הוא של משרד התרבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:09 ונתחדשה בשעה 13:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 19-001 – מדע, תרבות וספורט. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 19-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים ל-08-001 – משרד המשפטים. << אורח >> אורלי ליימן: << אורח >> פנייה 08-001 נועדה להעביר עודפים מחויבים. תכנית 08-5101, מטה המשרד – 141 מיליון שקל, בעיקר בגלל הוצאות תפעול שוטפות משנת 2024 שטרם שולמו, כמו דמי ניהול, ארנונה, תקשורת וכו', וגם בגלל פרויקטים ארוכי טווח להקמת מערכות מחשוב. תכנית 08-5103, פרקליטות המדינה – 60 מיליון ₪. גם פה יש הוצאות תפעול שוטפות מסוף שנת 2024 ויתרת התחייבויות בגין שירותים משפטיים נוספים. תכנית 08-5104, הסנגוריה הציבורית – 13 מיליון ₪. גם פה יש יתרת התחייבויות בגין הוצאות תפעול שוטפות. מכיוון שזאת תכנית שמבוססת על שירותי ייצוג של עורכי דין במיקור חוץ שהסנגוריה מתבססת עליהם קצב התשלום הוא בהתאם לקצב המשפט של כל תיק ותיק. תכנית 08-5101, הסיוע המשפטי – 16,357 אלפי ₪. גם פה יש עורכי דין במיקור חוץ ויש עודפים. תכנית 08-5408, תוכנות תפעול של מערכת בתי המשפט – 85 מיליון ₪. יש פה הוצאות תפעול שוטפות והוצאות מחשוב שחוצות שנות תקציב. תכנית 08-5501, מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות – 34 מיליון ₪. גם פה יש יתרת התחייבויות בגין הוצאות תפעול שוטפות והתחייבויות שנוגעות לפיתוח ואחזקת מערכות מחשוב - למשל פרויקטים של אבטחת מידע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר שבדיוני התקציב היו שאלות בנוגע למשרדים שהיו אמורים לעבור למשרדים ולא עברו, כולל משרד המשפטים. << אורח >> אורלי ליימן: << אורח >> הם עברו כבר למשרד החדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עשו עם המשרדים הישנים? << אורח >> אורלי ליימן: << אורח >> זה לא קשור לפנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה היה התקציב של הסנגוריה הציבורית וכמה היה הניצול התקציבי בשנת 2024? מה היה התקציב של הסיוע המשפטי וכמה היה הניצול התקציבי בשנת 2024? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> ביחד זה בסביבות 500 מיליון שקל. הביצוע שם זה בסביבות 93%,94%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב של משרד המשפטים? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> 3.3. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כולל את הנהלת בתי המשפט? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> אני מדבר על משרד המשפטים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> על המשרד עצמו? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> על הראשי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כולל את הרשות השופטת. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> זה כולל את הנהלת בתי המשפט, אבל אני נותן את התשובות על הראשי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה נמצא בנייר הנושא של הנהלת בתי המשפט? למה אני שואלת את זה? כי יש שיפור גדול במינוי של חלק מהשופטים. אני רוצה לדעת איפה זה מתבטא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העיכוב הזה חוסך כסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אני רוצה לדעת איך נראה הסעיף הזה. << אורח >> אורלי ליימן: << אורח >> יש את תכנית 08-5402, שזה הוצאות התפעול של מערכת בתי המשפט. העודפים הם בתכנית הקניות, לא בתכניות השכר. אם את שואלת על מערכת בתי המשפט, זה תכנית 08-5402. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה שמים עודפים בשכר? << אורח >> אורלי ליימן: << אורח >> אין עודפים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רלוונטי לדיון של עודפים, זה דיון קשיח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:26 ונתחדשה בשעה 13:31.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 08-001 – משרד המשפטים. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 08-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 68-001 – רשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> רום בראב: << אורח >> הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפים בסך של 133,151 אלפי ₪. תכנית 68-1101, מטה ולשכות אוכלוסין - הסיבות בגינן נוצרו עודפים בתכנית הן פרויקטים ארוכי טווח לטובת שיפוץ ובניית לשכות, הסכמים חוצי שנה בגין התחייבויות עבור שיפוץ, רכישת אמצעים ואביזרים, והסכמים חוצי שנה בגין התחייבויות שוטפות כגון אבטחה, דואר, תרגומים, הדרכה, רווחה, תחזוקת מבנים, חנייה וכדומה. תכנית 68-1102, מחשוב – 76,029 אלפי ₪. זו תכנית הרשאתית למימון פרויקטי מיחשוב ארוכי טווח, שהתשלום נעשה בהתאם לביצוע בפועל. תכנית 68-1201, מינהל אכיפה – 19,849 אלפי ₪. הסיבות בגינן נוצרו עודפים הן פרויקטי שיפוץ מבנים, לרבות שירות למסורבים בנתב"ג ושוהים בלתי חוקיים, והתקשרויות חוצות שנה לאספקת כרטיסי טיסה, מענקי יציאה, שירותי מזון ורפואה, תרגומים, צריכה עבור מקבלי השירות מהמינהל ומימון סעיפי תחזוקה ותפעול שוטף. תכנית 68-1203, מינהל היתרים למעסיקים - הסיבות בגינן נוצרו עודפים הן התקשרויות חוצות שנה בנושא תפעול ואחזקה. תכנית 68-1301, שכר ופעולות – 5,706 אלפי ₪. מימון התקשרויות חוצות לתפעול השוטף של מעברי הגבול 24 שעות ביממה, מערך מזון, שירותי רפואה, אבטחה וכדומה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה תקציב הרשות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקציב ההגירה של סמוטריץ' זה ברשות האוכלוסין? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> תקציב 2024 היה כ-760 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:38 ונתחדשה בשעה 13:43.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 68-001 – רשות האוכלוסין וההגירה. מי בעד הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 68-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 83-001 – הוצאות פיתוח אחרות (הלוואות לעובדי מדינה, פיתוח משרד האוצר, פיתוח ההתיישבות הבדואית). מה זה הסל הזה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים משנת 2024 לשנת 2025 בסך של 297,156,000 שקלים חדשים בהוצאה לתכניות הבאות: תכנית 83-0112, הלוואות לעובדי מדינה – 20 מיליון שקלים. התכנית מיועדת למימון השתתפות המדינה בהלוואות לעובדי המדינה. זו תכנית של משרד האוצר שמאפשרת לעובדי המדינה להשתמש בשירותים בנקאיים ולקבל הלוואות בתנאים הנקבעים במכרז מול המערכת הבנקאית המסחרית. תכנית 83-0201, פיתוח משרד האוצר – 17,449,000 שקלים חדשים. התכנית נועדה לצורך מימון פרוייקטים חוצי שנות תקציב של משרד האוצר ורשות המסים בתחום התשתיות והמחשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פיתוח של מה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה פרויקטים ארוכי טווח תחת היחידות של משרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה 17 מיליון? מה עושים עם הכסף הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא חלק מהתקציב של משרד האוצר? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> פרויקטים שנפרסים על פני שנים ארוכות אנחנו שמים בסעיפי פיתוח ייעודיים, לא בהכרח בתוך התקציב השוטף של המשרדים. תכנית 83-0301, – דיגיטל וסייבר – 167,461,000 שקלים חדשים. תכנית 83-0305, יהדות התפוצות – 45,508,000 שקלים חדשים. התכנית כוללת את פרויקטי תגלית ומסע, שנועדו לחיזוק הקשר של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות. תכנית 83-0402, פרויקטים ותכנון – 36,364,000 שקלים חדשים. בתכנית מתוקצבים פרויקטים לשיקום קרקעות מזוהמות בעקבות מעבר צה"ל לנגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נצר השרון שאישרנו? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש גם נצר שרון בתכניות הבאות. תכנית 83-0403, פיתוח ההתיישבות הבדואית – 21,449,000 שקלים חדשים. זו תכנית של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה פיתוח ההתיישבות הבדואית? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> מה שנידון פה זה כל מה שקשור להחלטת ממשלה 1279 – תכנית רב שנתית לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב. הסעיפים הרלוונטיים פה זה בעיקר התקשרויות קודמות שאנחנו ממשיכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי השר האחראי? איפה הרשות נמצאת? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> היום זה עמיחי שיקלי, זה תחת משרד התפוצות. כל הפרויקטים של התשתיות, שמטבע הדברים לוקחים זמן, זה רוב התקציבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל דוגמה לתכנון סטטוטורי שנעשה בחצי השנה האחרונה, בשנת התקציב האחרונה אצל האוכלוסייה הבדואית? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> חלק מהעודפים הם לטובת הקמת קמפוס "כוכבי המדבר" - בית ספר למנהיגות בדואית שיושב ליד בית קמה, במועצה אזורית בני שמעון. זה נקרא בית ספר על-שבטי לפיתוח מנהיגות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בית ספר תיכון? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התכנון הסטטוטורי, פיתוח מגרשים ושיווקם לאוכלוסייה הבדואית זה לא בית הספר הזה. אני מדבר על התכנון הסטטוטורי ברשויות עצמן. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> מה שנוגע לפה זה בעיקר תקצוב של ביוב ומים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> במרעית, בקסר א-סיר, בתראבין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא תכנון סטטוטורי. תכנון סטטוטורי זה תכנון יישובי. אתה יכול לתת לי דוגמה לתכנון יישוב שנעשה? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> אני מאגף פיתוח כלכלי-חברתי, לא מרשות הבדואים. רשות הבדואים זו יחידה נפרדת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה תכנון סטטוטורי, פיתוח מגרשים ושיווק לאוכלוסייה הבדואית. מעניין אותי איזה פרויקט כזה יש. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> הפרויקטים שבגינם יש את העודפים זה בעיקר מים וביוב ביישובים שמניתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שאני קורא ב-83-0403 זה חלק ממה שכתבתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר לך שזה מים וביוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רשום בפנייה "תכנון סטטוטורי לפיתוח יישובי". << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם הרשות מטפלת בכל היישובים ששם או שרק ביישובים הבלתי מוכרים? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> בכל היישובים. תכנית 1279 זו תכנית לפיתוח כלכלי-חברתי שפועלת בתוך היישובים. כשמשרד העבודה, למשל, עושה פעילות השמה או תכניות הכשרה לתעסוקה, הוא יכול לבוא גם ליישובים הבלתי מוכרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה משרד מפעיל את תגלית ומסע? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> משרד רוה"מ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה אנחנו צריכים את משרד התפוצות? אם שתי תכניות כאלו משמעותיות של הקשר עם יהדות התפוצות מפעיל משרד רוה"מ, למה אנחנו צריכים את משרד התפוצות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ולמה זהות יהודית זה בתשעה משרדים? ככה הממשלה הזאת נראית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולמה משרד החוץ לא עושה כלום? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> החלוקה של מה נמצא איפה זו החלטת מדיניות, זו לא החלטה שלנו. אנחנו כן יודעים להגיד מה התקציב של מסע ותגלית ואת העודפים שנוצרו בתכנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מפעיל את מסע ותגלית? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> משרד רוה"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה צריך את משרד התפוצות בעניין הזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תחת מערך ההסברה ברוה"מ? למה זה במשרד רוה"מ? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא במשרד החוץ? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה שנים במשרד רוה"מ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש את משרד התפוצות. למה שמשרד התפוצות לא יפעיל את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה במשרד רוה"מ יש שלושים ומשהו משרדים? ככה, כי הכל בבלגן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי מפעיל את זה בפועל? איזה גוף מפעיל את הפרויקט? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מיזם משותף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:47 ונתחדשה בשעה 13:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 83-001 – הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 83-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשה מספר 06-001 – משרד הפנים. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף התקציבי 06 – משרד הפנים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2024 ל-2025 בסך של 319,639 אלפי ₪ בהוצאה לתכניות התקציב הבאות: תכנית 06-2001, מטה ופעולות המשרד – כ-200 מיליוני שקלים. תכנית 06-2101 - 90 מיליון שקלים. בתכנית 06-2201, עדות לא יהודיות, מדובר בעודפים בסך של כ-10 מיליון שקלים. בתכנית 06-2301, שזה הרשות למאגר ביומטרי, יש עודפים בסך של כ-15 מיליון ₪. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה עדות לא יהודיות מתוקצבות במשרד? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שומרונים, קראים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למי התקציב הזה נועד? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כמעט כולו נועד למימוש פרויקטי פיתוח לעדות שאינן יהודיות – בתי עלמין, בתי תפילה, מסגדים וכדומה, מתוקף החלטות ממשלה 550922, 716,717, 2379, 1293. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין משרד דתות במדינת ישראל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש משרד לשירותי דת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה משרד הפנים מתעסק בדתות לא יהודיות ויהודיות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני לא חושב שזה מסמכותי לענות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקשה מספר 24-22001 זה המשרד לשירותי דת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הממשלה עשתה ממזמן את ההפרדה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה הדת היהודית - -? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה המשרד לשירותי דת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז שיכתבו שירותי דת יהודית. יש עוד דתות בעולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מוגדרים כשירותי דת יהודיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במשרד הפנים מטפלים בעדות הלא יהודיות. המשרד לשירותי דת זה שירותי דת יהודיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:06 ונתחדשה בשעה 14:11.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 06-001 – משרד הפנים. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 06-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 18-001 – הרשויות המקומיות. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף התקציבי 18 – הרשויות המקומיות. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2024 לשנת הכספים 2025, בסך של 1,176,577,000. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאן עובר? מה זה מענק אזורי? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> תכנית 18-1102 – מענקים אזוריים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק את החלוקה לאיזה אזור הולך מה. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> בתכנית הזאת מתוקצבים גם המענקים לרשויות העוטף, לרשויות הצפון ולרשויות ביהודה ושומרון. בתכנית הזאת נוצרו עודפים מכיוון שמדובר בפרויקטי פיתוח, כשההקצאה נעשית בהתאם לקצב הביצוע. מכוון שקצב הביצוע היה נמוך מהמתוכנן הם עוברים לשנה העוקבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הולך לאזור? לאיזה אזור הולך כמה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התקציב הזה נותן מענה לכל החלטות הממשלה שהיו בשנים האחרונות, גם לצפון וגם לעוטף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וגם ליהודה ושומרון. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ומענקים יעודיים שהיו ליהודה ושומרון שהיו בשנים לפני השנה האחרונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את החלוקה של ה-212 מיליון שקל. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> החלטת ממשלה 2262, לדעתי מלפני משהו כמו שש או שבע שנים, הגדירה רשויות בצפון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עושים בצפון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> פיתוח גנים ציבוריים, תיקון ליקויי בטיחות, ריבודי כבישים, מבנים רב תכליתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה שלא בהעברה נוגעת לשיפוי המדינה על כספי הארנונה מיישובים שפונו. למה עדיין לא הועברו הכספים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> המשרד נמצא בשיח שוטף מול הרשויות המקומיות. הם הגישו ממש לאחרונה את הדרישה של ינואר עד אפריל. זה נמצא בצנרת של המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא אוטומטי? למה צריך להגיש בקשה אם זה יישוב שפונה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו מאפשרים לגזבר ולרשות המקומית להצהיר כמה הם צריכים. אני לא יודע כמה ארנונה התושבים צריכים לשלם, אני צריך לשמוע את זה מהרשות המקומית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, אבל לא ניכנס לזה. תטפלו בזה, זה יישובים שלא היו בהם אנשים. אתה יודע מה השומה של כל יישוב. מה זה "אני לא יודע"? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאנחנו מבקשים זה להזדרז בעניין הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למעלה מחצי שנה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בפעם הבאה שאני אהיה פה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה התחייבת. לאיזה רשויות מקומיות הולכים ה-951 מיליון, וכמה מתוך זה הם לבירה ירושלים? אף על פי שיש משרד שלם לירושלים עדיין נותנים להם מענק. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התכנית הזאת נותנת מענה לכל הרשויות המקומיות כמעט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם נותנים תקציב לשוטף של הרשויות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך זה לירושלים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> פחות מ-100 מתוך העודף הזה של ה-950 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מלא מבחינת אחוזים כשאתה נותן ל-257 רשויות או ל-200 רשויות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מענק הבירה של ירושלים עומד על כמיליארד שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה צריך מענק בירה כשיש משרד שלם של ירושלים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל שזו העיר הכי גדולה בארץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש משרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בה הרבה צרכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש תקציב מוניציפאלי שעובר דרך המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו עיר שהשם ישמור איך היא מנוהלת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך היא מנוהלת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על הפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ירושלים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשכח מזה. היא מנוהלת כמו שצריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו שצריך? אתה יודע כמה אחוזי גבייה של ארנונה יש בירושלים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את כל הפרות הקדושות אתם שוחטים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שוחטים את כל הפרות הקדושות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי ששוחט פרות זה אתם. יש משרד לירושלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? הוא אומר לך שכל התקציבים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כמו שיהיה משרד לענייני מירון. למה אתה לא נותן למירון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה רוצה ממנו? זו החלטה שלנו כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו לא החלטה שלנו. אל תכליל אותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הצבעת נגד, אנחנו הצבענו בעד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא שלנו, זה שלכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא התכוון אלי ואליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הולכים על פי הרוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה הולך אחרי הרוב אולי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמר השופט עמית שהרוב לא נחשב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תקציב המענקים השוטפים היה ב-2024 לא כולל ירושלים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> של הרשויות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מעל ארבעה מיליארד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 25% יקבלו רק במאי? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> חלק מהתקציב הזה הוא תקציב של תכניות הבראה, מענקים שמותנים בכל מיני יעדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה רשויות נמצאות בהבראה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> 30 בערך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל הארץ? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בכל הארץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוכן הן רשויות ערביות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בין 20 ל-25 מתוכן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמעט 80% הן רשויות ערביות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ביחס לאחוז הייצוג שלהן באוכלוסייה. מעניין למה זה. אולי נמציא משרד מיוחד שיטפל בהן כמו שעשו לירושלים, העיר עם אחוזי הגבייה הנמוכים ביותר במדינת ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בגלל האוכלוסייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה שנים בדרך כלל לוקחת תכנית הבראה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בין שנתיים לארבע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם הערים במדינת ישראל היו מנוהלות כמו ירושלים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע איזה בעיות יש שם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, תטפלו בבעיות. אתה יודע מה הבעיות שיש בבני ברק? ועדיין יעקב אשר בהיותו ראש עירייה עשה טוב למדינה ולעיר בזה שהוא הביא מרכזים תעסוקתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו דיברת לעניין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם הרשויות המקומיות היו מתנהלות כמו ירושלים, מה היה תקציב משרד הפנים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשה 18-001. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 18-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 40-001 – משרד התחבורה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר עודפים משנת התקציב 2024 לשנת התקציב 2025 בסך של 188 מיליון ₪. הדברים המרכזיים זה מעבר כל המחשב המרכזי של משרד הביטחון לענן, הקמת מערכת ערבה והדיגיטציה במכוני הרישוי, מחשב אקלימי והוצאות שוטפות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם הרלב"ד הפך להיות גוף לא רלוונטי? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הרלב"ד הוא גוף טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> התקציב המקורי הוא 60 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אחרי שקיצצתם 50%? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> מה פתאום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היה בשנה שעברה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בשנה שעברה היה 62, בשנה לפני כן 67. בסעיף 79 יש עוד 110 מיליון שקל לטובת פרויקטים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> האם הייתה ירידה בתקציב של הרלב"ד בחמש השנים האחרונות? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש מגמת ירידה בתקציב הרלב"ד. הוא ירד מ-70 מיליון שקל לאזור ה-60 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שהגוף לא אפקטיבי. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני לא חושב שאמרתי דבר כזה. אמרתי שהתכניות החדשות הן פחות בתעדוף, לא אמרתי שהגוף הוא לא אפקטיבי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה היה התקציב ב-2019? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בערך 70 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם תאונות הדרכים ירדו? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו עם 460 הרוגים ב-2024. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ככל שיש יותר הרוגים, כך מצמצמים יותר - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> האם התקציב לפרויקטים בפעילות עלה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא לא נמצא ברלב"ד, הוא נמצא במשרד התחבורה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה גם תקציב בניהול של הרלב"ד. בסעיף 79 יש 110 מיליון שקל עבור פעילויות, בעיקר בתווך העירוני. כשמסתכלים על הכל ביחד, רואים שלא היה קיצוץ בתקציב הרלב"ד, רואים שהוספנו להם את האפשרות לעשות פרויקטי פיתוח, מה שלא היה עד לפני שלוש שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה קיצוץ. אתם הוספתם בהרשאה להתחייב. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה זה נקרא פרויקט פיתוח ברלב"ד? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הפרויקטים שהרלב"ד מקדמת הם שני פרויקטים מרכזיים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה זה פיתוח? מפתחים מדרכה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> תשתיות. לוקחים תווך עירוני גדול כמו עיר, עירייה, אשכול ועושים פרויקט נקודתי - מייצרים כבישים, מאיצים את התנועה, משפרים זוויות ראייה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בפעולות כאלו שמבצעים צריך להיות איזה שהוא מדד. האם באותם מקומות שביצעו את אותם פרויקטים הייתה ירידה בתאונות דרכים? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הפרויקטים הראשונים תוקצבו לפני שנתיים ואנחנו עכשיו עובדים על המדדים של הדברים האלה. האשכול הראשון, שהיה אשכול המפרץ, תוקצב בסוף 2022 ואנחנו מחכים לתוצאות, לראות מה היה שם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפשר לקבל את הנתונים האלה כדי לראות אם היו ירידות בתאונות באותם פרויקטים? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בוודאי, כשיהיו לנו. עוד אין לרלב"ד את הדברים האלה. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> בספטמבר, אוקטובר 2022 הייתה החלטת ממשלה על תקצוב - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עזוב החלטת ממשלה. האם ביצעתם פרויקט במקום מסוים? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מבקש לדעת איזה תאונות היו או לא היו אחרי שסיימתם. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> אנחנו צריכים למדוד את זה. מדידה לפני הייתה, מדידה אחרי תהיה עוד כמה חודשים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפשר לקבל אותה? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> כן, כשהיא תהיה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה אתם מודדים? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> אנחנו מודדים משתנה - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני יכול לקבל את המדידה? כשאתה עושה פרויקט אתה צריך למדוד משהו, נכון? התוצאה כרגע לא מעניינת אותי כי אתה אומר שעוד לא היו מספיק מדידות. מה המדדים? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> המדד המרכזי הוא מדד של מהירות נסיעה. יש לנו מדידה לפני וגם תהיה מדידה אחרי שהפרויקט יסתיים. מדידות אחרי עוד לא התבצעו כי אלה פרויקטים תשתיתיים שלוקחים הרבה מאוד זמן. זה לא ייקח עוד 10 שנים, זה יכול לקחת עוד שנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איזה מדדים אתם מודדים? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> אנחנו מודדים את מהירות הנסיעה במקומות - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מהירות זה מדד אחד. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> מהירות זה המדד המרכזי שאפשר להבין ממנו אם התשתיות עשו משהו או לא עשו משהו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההוצאה על הטיסות של השרה זה בסעיף הזה, בתכנית 40-5001? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לנחש שאין עודפים בטיסות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש, כי זה התחייבויות חוצות שנה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זו לא התחייבות חוצת שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עלו הטיסות של השרה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה קשור לעודפים שאנחנו מדברים עליהם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתכנית 40-5001 יש - - << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> מדובר על 2.5 מיליון שקל בשנת 2024. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לבשר לכם שהשרה שוב פעם טסה. 25,26 חברות ביטלו את הטיסות אבל השרה מצאה עוד פעם יכולת להגיע לחו"ל, לכנס תחבורה, כשמי שהזמין אותה היה שר התחבורה של צ'ילה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לרשות התעופה האזרחית יש תפקיד במשבר שנוצר סביב הטיסות? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כיצד היא פועלת כדי לפתור את המשבר? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> רשות התעופה האזרחית היא הרגולטור של כל התעופה בישראל, היא בקשר עם הרגולטורים האחרים, היא נמצאת בקשר עם החברות הזרות כדי להסביר להם, להעביר מידע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והיא מסבירה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כן, היא בקשר איתם באופן מאוד אינטנסיבי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להרחיב? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> מדובר בכל מה שרשות התעופה האזרחית רוצה לשקף להם. לא הכל אני יכול להגיד, אבל היא מסבירה איך קרה שנפל טיל בנתב"ג, מה היו הכשלים מבחינה מבצעית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה השירות המטאורולוגי נמצא במשרד התחבורה? יש שירות תחזוקה למחשב מרכזי שאפשר לעשות בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה, כי המשרד לאיכות הסביבה גם קשור לחיזוי מזג האוויר והאקלים באזורנו. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כמובן שהמשרד להגנת הסביבה מחובר לפרויקט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך הוא מחובר? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הם עובדים בשיתוף פעולה הדוק. חלק מהתקציב מגיע מהמשרד להגנת הסביבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני חושב שהמשרד להגנת הסביבה העביר כשני מיליון שקל. זה נמצא במשרד התחבורה, כי היסטורית הצרכנים המרכזיים של השירות המטאורולוגי היו ענפים שקשורים בתחבורה - בעיקר ענף התעופה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היסטורית גם לא היה המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> גם היום הצרכן המרכזי של השירות המטאורולוגי זה כבישים, ניהול תנועה, תעופה. כמובן שהוא נותן שירותים לכלל משרדי הממשלה – משטרה, כבאות, המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בנוגע לרשות הספנות והנמלים היה איזה משבר, אי חתימה על כל מיני תקנים שעלה לנו 83 מיליון שקל כל שבוע. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> עשרות מיליונים כל שבוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נפתר? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> נפתר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הפסדנו סביב האירוע של אי החתימה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני לא יודע, זה היה כמה שבועות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה שבועות כפול 80 מיליון. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> חמישים ומשהו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ידעתם שכל שבוע עלה לנו חמישים ומשהו מיליון שקל בגלל אי חתימה על תקנות? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מי לא חתם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חתמה, לא חתם. בטוח לא אני. יש לך ניחוש? זה מתחיל במ"ם, והרמז: פרזנטורית של הדיוטי-פרי וחברה במועדון הג'ט, במועדון הסילון. התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:34 ונתחדשה בשעה 14:39.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 40-001 – משרד התחבורה. מי בעד הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 40-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 36-001 – משרד התעסוקה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2024 לשנת התקציב 2025 בסך של 534,928,000 עבור משרד העבודה, שירות התעסוקה, מינהלת השירות הלאומי-אזרחי, בחלוקה לתכניות השונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 36-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 07-001 – המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> אורלי ליימן: << אורח >> פניית 07-001 נועדה להעביר עודפים מחויבים לסעיף 07 בסך של 1,163,790,000. תכנית 07-5002, פניות של המשרד לביטחון לאומי – 220 מיליון ₪. התכנית הזאת כוללת את תקציב התפעול והפעילויות של מטה המשרד לביטחון לאומי ושל הרשות לביטחון קהילתי וטייסת הכיבוי. העודפים נוצרו בגלל התחייבויות חוצות שנת תקציב בתקציב התפעול ובמערכי האכיפה העירוניים ובגלל הזמנת נשקים וציוד לכיתות הכוננות שבמסגרת חרבות ברזל תוקצבו. תכנית 07-5502, פניות של הרשות להגנת עדים – תשעה מיליון שקל. מדובר על התחייבויות חוצות שנים שאני לא יכולה לפרט. תכנית 07-6001, שכר של רשות הכבאות וההצלה – 15 מיליון ₪. זה בגין תשלומי סוף שנה עבור שירות לאומי-אזרחי, רכש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 07-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. 70-001 – משרד הבינוי והשיכון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים בסך של 7,068,727,000 שקלים חדשים משנת התקציב 2024 לשנת התקציב 2025. מדובר בתקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש שם בינוי ושיכון בבית שמש? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש עשרות רבות של ערים. הכספים שמעוברים כאן הם משקים סגורים, מה שאומר שמרב התקציב אינו תקצוב מתקציב המדינה. יש כאן הכנסות שהתקבלו לאורך שנים מקבלנים שזכו במכרזי רמ"י. הוצאות הפיתוח באתרים שלהם נפרסות על פני שנים רבות, לכן הן נצברות בתכנית ייעודית סגורה בתקציב המדינה ומועברות משנה לשנה כדי לממן את הפיתוח באתרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שיכון זה רמ"י? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> רמ"י זו יחידת סמך של משרד השיכון. יש למשרד השיכון אתרים שהוא אישית אחראי על הפיתוח שלהם דרך העברות ממשלתיות וכדומה, לכן יש בתוך תקציבו, לא בתקציב רמ"י, חלק מההכנסות בגין הוצאות הפיתוח באתרים ששווקו בעבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כסף של הכנסות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה הכל הכנסות שהתקבלו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הכנסות שהתקבלו ממשאב ציבורי, מהקרקע. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> חד משמעית. כשיזם ניגש למכרז של רמ"י, הוא משלם על שני רכיבים. אחד זה רכיב הקרקע, שזה שוק חופשי, והשני זה רכיב הוצאות הפיתוח, שזה כל הוצאות הפיתוח שהתקבלו בגין אתרים שמלווה משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה דירות מכרו בדיור הציבורי? << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> נמכרו מעל 14,000 דירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה קניתם? << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> מעל 3,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה עודף נשאר לכם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה עודף? הם צמצמו ב-11,000 את הדירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין שיש פער בין המכירה לקנייה. << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> על כל חמש דירות נמכרות רוכשים אחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי אתה מוכר דירות ישנות וקונה דירות חדשות. << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> אתה קונה במחירי שוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את הדירות את מוכרים לדיירים שנמצאים שם? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם מוכרים את זה בשוק החופשי או לדיירים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתם מוכרים את הדירות של משרד השיכון, עמידר וכל אלה, למי אתם מוכרים? << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> לדיירים שמתגוררים בהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי כמה דיירים שמבקשים לקנות, את יכולה לעזור להם? << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> זה לפי תנאי הזכאות שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום הם יכולים לקנות את הדירות? << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> היום החוק כבר לא בתוקף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם בעד לחדש את החוק? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא נותנים לחדש את החוק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה העמדה? << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> אני יודעת שזה בדיונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אומר הצוות המקצועי? << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> זה לא באחריות המקצועית שלי. יש אגף שמתעסק בנושא הזה ויש את העמדה של השר. אני יודעת שהנושא בבדיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שנושא הוא תפוח אדמה לוהט. אם אנחנו מגישים ולא סופרים אותנו עם החוק הזה, יש בעיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסוף מלאי הדירות מצטמצם, לאו דווקא נמכר.. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש כשני מיליארד שקל בקופה שלא קונים איתם את הדירות. << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> היתרה בקופה היא חצי מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה עד לא מזמן יותר. היה 1.5, היה שניים. << אורח >> דליה ציוני: << אורח >> אלה כספים ששולמו בגין רכישת דירות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החוק של קניית דירות לא בתוקף עכשיו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק מי שהגיש בקשה לפני הזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מצביעים על זה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אם הפנייה לא תאושר, זה יתקע פיתוח של אתרים רבים ברחבי הארץ. רוב הפנייה היא במשק הסגור של הבנייה חדשה, היא לא קשורה לדיור הציבורי בהכרח. זה כבישים שלא נבנים, זה דירות שלא יימסרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 34-002 – משרד האנרגיה. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2024 לשנת התקציב 2025 בסך של 109 מיליוני שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסביר את הסעיפים. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> התקציבים פה הם בהתקשרויות חוצות שנה. יש את שירותי התוכנה, יש את מלאי הדלקים שאנחנו משלמים את החודשים הראשונים בשנה הקודמת, ויש את שירותי הייעוץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך 85 למלאי הדלקים? תן לי את החלוקה של שלושת הסעיפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ראיתי שיש ב-34-3003 תכנון סטטוטורי במשק האנרגיה. האם זה על כל עתיד האנרגיה של מדינת ישראל? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> תכנון סטטוטורי זה תחנות כוח שמתכננים במשרד האנרגיה. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> מתוך 85 יש 30 מיליון עבור תחנות תדלוק בגז טבעי. יצאנו לקול קורא ב-160 מיליון על מנת לעמוד במתווה של הבלו, אבל חלק גדול מהמשאיות לא נרכשו בזמן והיינו צריכים לשמור את הכסף לשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו הן נרכשו? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה למדען הראשי? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> המדען הראשי זה סכום יחסית קטן, הוא 12 מיליון. אמנם אנחנו תומכים בקולות קוראים של הזנק, החלוץ והאקדמיה, אבל בגלל שהרבה מהזוכים גויסו למילואים ולא עשו את המחקרים בזמן, שמרנו להם את הכסף לשנה העוקבת, לשנת 2025. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> בתוך משרד האנרגיה יש מחלקה שנקראת המחלקה לתכנון פיזי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם זה פיזי במובן של המבנים עצמם או גם תכנון משק האנרגיה מבחינת הדלקים הפוסיליים אל מול הגז הטבעי והמאגרים? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> יש מחלקת אסטרטגיה ויש מחלקת תכנון פיזי. במחלקת תכנון פיזי עוסקים בין השאר בתכניות מתאר למשק האנרגיה, בתכנון תחנות כוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קראתי פרסומים על זה שיש סטייה מהחישוב המקורי של עתודות הגז בוועדת ששינסקי. הבנתי שיהיה פחות גז למדינת ישראל כתוצאה מייצוא יתר. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> יש מחר סקירה של שר האנרגיה בנושא בוועדה לקרן העושר. ששינסקי לא עשה תחזיות לגבי ייצוא/ייבוא, זה ועדת צמח וועדת אדירי. כל חמש שנים בוחנים מחדש את הביקוש וההיצע במשק הגז. עכשיו אנחנו בוועדת דיין בוחנים את הביקוש וההיצע. כרגע לפי התחזית עלול להיות מחסור בשנים האחרונות של 25 השנה הקרובות. החל מהשנה ה-23 עלול להיות מחסור, אבל גם זה בסימן שאלה כי זה תלוי המדיניות שתחליט עליה הוועדה. כרגע יש מחלוקת על המלצה ספציפית בין משרד האוצר למשרד האנרגיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי הצד שאומר שיהיה מחסור – האוצר או האנרגיה? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> שני הצדדים מסכימים על המספרים. העניין זה המדיניות שאתה עושה – האם אתה יותר מגביל את הייצוא או יותר משחרר את הייצוא. יש יתרונות וחסרונות לכל מדיניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מתקני אגירה הוקמו במדינת ישראל? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> אני מעריך שיש מאות, אבל אני יכול לבדוק את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מענקים חולקו להקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> ב-2018 חילקנו 30 מיליון, בשנת 2022 חילקנו 34 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא חולק השנה? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה גם לא? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? זו לא אמורה להיות האג'נדה של משרד האנרגיה? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> השוק מקים בעצמו. החדירה של המכוניות החשמליות היא מעבר לתחזיות והשוק הקים הרבה מאוד עמדות טעינה בשנים האחרונות. אנחנו לא רואים חסם שבגללו נדרש - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה מופיע פה? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> כי זה התחייבויות קיימות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה התחייבות קיימת? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> מ-2022. יש תחנות שעדיין לא סיימו - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מ-2022 עוד לא נתתם את המענקים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה שמקבלים את המענקים עוד לא סיימו את ההקמה? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> יש אבני דרך שהם עוד לא עמדו בהן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלוש שנים לא הקימו עמדת טעינה? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> ברגע שאנחנו מתחייבים על כסף אנחנו מחויבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מהתקציב מחויב? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> כל התקציב מחויב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה לעמדות טעינה? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> פחות ממיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזו רשות? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> אני לא יודע איזו רשות, אבל מדובר בסכומים קטנים. מדובר בכמה עמדות שלא קיבלו אישור לחיבור מחברת חשמל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא גורעים את האירוע הזה? אם גם ככה השוק מקים, ואני חושב שהמדינה הייתה צריכה להיכנס לזה - - << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> זה סכום קטן יחסית. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> זו התחייבות של המדינה כלפי היזם. אנחנו לא יכולים לגרוע את ההתחייבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אין תשתית של חשמל, אתה לגמרי יכול להגיד שאי אפשר להקים עמדת טעינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 34-3003 אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 37-001 – משרד התיירות. << אורח >> רום בראב: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של 110,562 אלפי ₪, בחלוקה לתכניות הבאות: מינהלה, אסטרטגיה ותכנון – 24,325 אלפי ₪; הכשרת כוח אדם ושירותי תיירות בישראל – 17,372 אלפי ₪; פעולות שיווק תיירות - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:07 ונתחדשה בשעה 15:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 37-001 – משרד התיירות. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 37-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 16-001 – הוצאות חירום אזרחיות. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2024 לשימוש בשנת התקציב 2025 בסך של 197,462 אלפי ₪ בהוצאה לתכניות הבאות: תכנית 16-1303 – מתווה לאיום בלתי קונבנציונאלי (פעילות וזיהוי) – 2,929,000 ₪; תכנית 16-1602, הקמה והחזקת מרכיבי ביטחון להתגוננות אזרחית – 69,967,000 ₪; תכנית 16-1603, מיגון – 10,787,000 ₪; תכנית 16-1605, מיגון העורף – 93,789,000 ₪; תכנית 16-1703, פרויקטי רשות חירום לאומית – 19,990,000 ₪. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פרויקט חירום לאומית זה רח"ל? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הגוף הזה עדיין קיים? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שקיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל הפנייה היא של רח"ל? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפנייה התקציבית של רח"ל זה 16-1703? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב הכולל של הרשות? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> התקציב בשנת 2025 עומד על 90 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם בהגדרת העבודה של הרשות לחירום לאומית מיגון העורף לא נכלל? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> מיגון העורף זה באחריות פיקוד העורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מיגון הניוד? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> מדובר על רכבי הסעות ממוגנים לתלמידים ועל תחבורה ציבורית באזור יהודה ושומרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא במשרד החינוך? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כי זה בפיקוד העורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחת איזה משרד כל העברות האלו? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> תחת משרד הביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההקמה והאחזקה של מרכיבי ביטחון להתגוננות אזרחית זה ברשויות מקומיות כמו נתניה? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> התגוננות אזרחית זה הצפירה וההתראה בכל הארץ – צופרים, הסברה. מימון הביטחון זה צפון, דרום ויו"ש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מיגון הצפון נכלל במיגון העורף? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקציב של מיגון הצפון? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> כ-900 מיליון שקל ב-2024. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היה הביצוע שם? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 83 מיליון ₪ בשנת 2025. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מתוך 900 מיליון? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> 900 מיליון בהרשאה להתחייב. זה רב-שנתי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה נוצל? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> 86, כי ב-2024 לא יכולנו לעבוד בצפון רוב השנה בגלל המלחמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכמה שנים ה-900 מיליון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי הממשלה שלך פינתה את האזור. << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> 900 מיליון ל-2025 והלאה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שנוצל פחות מ-10%. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה רק לצפון מה שאתה מדבר? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> בעיקר לצפון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לקו עימות או לכל היישובים? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> קו העימות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה קורה ב-2025 שיש הפסקת אש? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> עובדים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה זה "עובדים"? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> יש אספקות בתוך ה-900 מיליון ל-2025, ל-2026 - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש קבלנים בשטח שיש התחייבות מולם? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בכמה? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> על כל ה-900 מיליון יש התחייבויות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לכמה שנים? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> עד 2029. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עד 2029 נראה לי לא הגיוני. למה שלא יעשו את הכל בתוך שנתיים? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> זה תלוי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תלוי במה? אין מלחמה עכשיו. << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> הרוב המוחלט עד 2027. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הביצוע הוא על ידי המשרד או מועבר לרשויות? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> גם וגם. יש את תקציב המשרד שעושים ב-0 עד אחד קילומטרים בצפון, ויש את המענקים העצמיים שעושים מאחד עד חמש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דרך משרד הביטחון הכל? << אורח >> יוני אבגי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור 16-001 – הוצאות חירום אזרחיות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 16-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים ל-42-001 – מענקי בינוי ושיכון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים בסך של 15,702 אלפי שקלים חדשים משנת התקציב 2024 לשנת התקציב 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה סעיף שכולל כמה פעולות מרכזיות בהקשרי הסיוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיוע למה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש פה גם מענקים שקשורים לתכניות דיור ממשלתיות כמו דירה בהנחה, גם עניני שכר דירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זו דירה בהנחה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מענקים למחיר למשתכן, למחיר מטרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרו שמבטלים את זה, לא? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש זכאויות על מכרזים שיצאו לדרך מזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם דירה להשכיר? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה לא קשור לסעיף הזה. יש פה את כל עניין הסיוע בשכר דירה, שזה תקציב של מיליארדי שקלים רבים בשנה שהמון משפחות זכאיות לו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היה תקציב המענקים לשכר דירה ב-2024? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על איזה חברות ניהול לסיוע בדיור מדובר? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני לא מכירה. סך התקציב של הסיוע בשכר דירה ב-2024 עמד על כמעט 2.5 מיליארד. << אורח >> Liza Cheskis: << אורח >> בשנה שעברה המשרד יצא למכרז חדש וזכו שלוש חברות: מגער, מילגם ומעוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין השפעה של הריבית על העודפים? בסוף המלוות הן מול הבנקים, לא? << אורח >> Liza Cheskis: << אורח >> כן. חלק מהעודפים זה התחייבות של המשרד מול הבנקים, שזו ריבית בסבסוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:23 ונתחדשה בשעה 15:28.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 42-001 – מענקי בינוי ושיכון. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 42-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 67-001 – משרד הבריאות. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> הפנייה נועדה להעברה של 242 אלפי ₪ מסעיף 67 כעודפים – זה סעיף הפיתוח של משרד הבריאות. זה מועבר בגין צורכי קורונה ומימון של פרויקטים לבנייה לאור המלחמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך קורונה? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> יש עוד פרויקטים ישנים שעדיין נשארו בגינם תשלומים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו מה? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> מחלקות קורונה שעברו שיפוצים והתאמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ארבע שנים חלפו ועוד לא סיימו את השיפוצים? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> סיימו את השיפוצים, אבל יש בירורים בעולם החשבות על גובה השיפוי המתאים. רוב התקציב פה זה לפרויקטים של מיגון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה בתי חולים יש את המיגון? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> נעביר את זה בצורה מפורטת, אבל היה בעיקר עיבוי באזורי הגבול, בעיקר בבתי חולים שהציגו פרויקטים שהם למימוש בטווחים של כמה חודשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא מעבירים את זה בפנייה עצמה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם המיגון של בית חולים נהריה? כמה מהתקציב הזה הולך לבית חולים נהריה? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> נבדוק ונעביר את הפירוט של הפרויקטים הספציפיים בכל בית חולים. רוב בתי החולים מקבלים תמיכה בפרויקטי מיגון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה "רוב בתי החולים"? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:30 ונתחדשה בשעה 15:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 67-001 - משרד הבריאות. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 67-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 39-001 - משרד התקשורת << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> בתכנית 29-1001 מדובר על עודפים בסך של 17,955,000 שקל. העודפים נוצרו בגין תשלומי שכר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לכם הלנת שכר, לא? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> לא, זה שכר עובדי מחשוב חיצוניים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שילמתם להם אחרי הזמן? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2024 לשנת 2025 בסך של 29,105 אלפי שקלים. בתכנית 39-1101, שהיא הפעילות של משרד התקשורת, אנחנו מעבירים 17,955 אלפי ₪, ובתכנית 39-1105, שהיא התכנית של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, אנחנו מעבירים 11,149 אלפי ₪. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה יועצים יש למשרד? << אורח >> צח בסול: << אורח >> למשרד יש כל מיני פרויקטים של ייעוץ. מאז ועדת פולקמן, למשל, שבחנה את גובה אגרות התדרים, הוא מפעיל מכרזים של ייעוץ חיצוני שבוחנים את האיזון או חוסר האיזון שיש בין הביקוש להיצע בתדרים השונים, על מנת לייצר תמחור מעודכן לאותם תדרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הפרויקט הטכנולוגי להגברת יעילות הפיקוח של המשרד? << אורח >> צח בסול: << אורח >> חלק מהתדרים שמקצה המשרד ושכנגדם משלמים המפוקחים אגרות, הם תדרים שמקנים למי שמשלם את האגרה בגינם זכות להיות בלעדי. כשרכבת ישראל, למשל, משתמשת בתדר מסוים, לכל גורם אסור לשדר על אותו תדר שבו משתמשת רכבת ישראל. על מנת להיות יעילים בפיקוח של הדבר הזה ולוודא שלאורך הנקודות השונות על המסילה לא משדר מישהו בתדר הזה ובכך מפריע לרכבת ישראל, משרד התקשורת מפעיל מערך של פיקוח. הפרויקט הטכנולוגי נועד לסייע בפיקוח הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לגבי התמיכה בשפה האמהרית? << אורח >> צח בסול: << אורח >> על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), מוקצים 4,800 אלפי ₪ כל שנה להפקות מקור בשפה האמהרית והתיגרינית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הסכום שכאן? << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. חלק מהסכום נמצא כאן כיוון שזה מתוקצב בתכנית הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:39 ונתחדשה בשעה 15:44.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 39-001 – משרד התקשורת. מי בעד הבקשה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 39-001 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר להצבעה על הרביזיות. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 33-001. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 23-001. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה 19-001 – מדע, תרבות וספורט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה 08-001 – משרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 68-001 – רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 83-001 – הוצאות פיתוח אחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 06-001 – משרד הפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 18-001 – הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש ב-40-001 – משרד התחבורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 36-001 – תעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 34-002 – משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בבקשה 37-001 – משרד התיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאור, אתה מושך את שתי הבקשות לרביזיה שנותרו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מושך את הרביזיות. << דובר >> עפרי נודל: << דובר >> של 16-001 ו-42-001. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>