פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת החוץ והביטחון
12/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 72
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, י' בשבט התשפ"ב (12 בינואר 2022), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> 1. צו שירות המילואים (שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 << נושא >>   
 << נושא >> 2. צו שירות המילואים (קביעת תפקידים ומקצועות לעניין חריגים במספר הימים המרבי של שירות מילואים בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
רם בן ברק – היו"ר
משה טור פז
נירה שפק


מוזמנים: 
	חנן ארליך
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	דרור גרנית
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	תא"ל אמיר ודמני
	–
	רח"ט תומכ"א, צה"ל

	תא"ל בני בן ארי
	–
	קמל"ר, צה"ל

	סא"ל נמרוד זיגלמן
	–
	ראש עתכ"ם, צה"ל

	רס"ן הדר מיכאלי
	–
	יועמ"ש תומכ"א ונפגעים בפצ"ר, צה"ל

	יוסרי זין אל דין
	–
	יועץ לענייני ממשל, צה"ל

	אל"מ במיל' אופיר כהן
	–
	יו"ר הפורום, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

	אסף סנדרוביץ'
	–
	חבר הפורום, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים





ייעוץ משפטי: 
עידו בן-יצחק

ראש תחום בכיר לביטחון:
דפנה סידס-כהן

רישום פרלמנטרי:
הדר אביב



<< נושא >> 1. צו שירות המילואים (קביעת תפקידים ומקצועות לעניין חריגים במספר הימים המרבי של שירות מילואים בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 << נושא >>   
 << נושא >> 2. צו שירות המילואים (שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הדיון לבקשתו של שר הביטחון ושל צה"ל לבצע חריגות בצו שירות המילואים בתחומים מסוימים לגבי מקצועות מסוימים להארכת השירות שלהם. בבקשה, בואו נתחיל.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מגיעים כדי לחדש את שני הצווים, צו התע"ם וצו המשך, כאשר אנחנו מדברים על צו התע"ם, אנחנו מדברים על חריג לחוק המילואים שקובע שחייל ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית פעם אחת בשלוש שנים. אנחנו מדברים על מקרים של יותר מפעם אחת, באישור ועדת החוץ והביטחון, כפי שקורה פה עכשיו, לאחר שהביא את זה בפניכם שר הביטחון.

אנחנו הגשנו פה רשימה של תפקידים שאנחנו מעוניינים להחריג. אני אנסה לדבר בצורה יותר כללית ולא לפרט לעומק, בגלל שהדיון הוא פתוח. מדובר פה בחיילים שמשרתים בפלוגה של פינוי שלגים או יחידת האלפיניסטים בגזרת החרמון; בחיילים שמשרתים בתפקיד של מפקדים של כלי שיט בבט"ש ומחליפים סד"כ סדיר שמתאמן; לוחמים שמשרתים ביחידת שייטת 13 ויש עניין לקרוא להם באופן מידי לפעילות מבצעית; חיילים שמשרתים ביחידות של כלי טיס בלתי מאוישים בזרוע היבשה, וגם כאן יש צורך בהפעלה מידית ודחופה יחסית; חיילים שמשרתים ביחידות 6217 ו-217 שעיקר הפעילות שלהם היא באיו"ש, וגם כאן מדובר על פעילות מידית וגם בהחלפת סד"כ סדיר של יחידה 217 נמצאת באימונים; חיילים שמשרתים בפלוגות הצמ"ה שנקראו לתעסוקה מבצעית בשנה מסוימת, אבל לא ייקראו בשנה שלאחריה, מדובר פה בעיקר בהחלפת סד"כ סדיר שמתאמן 17 שבועות בשנה על פי מודל האימונים של ההנדסה; וחיילים שמשרתים בהפעלה של מה שאנחנו קוראים מכ"ם ר"ז, ביחידת המכ"מים יש גדוד סדיר שמבצע את זה וגם הוא  נדרש במהלך השנה להתאמן לרמת הכשירות, ואז אנחנו צריכים סד"כ שיחליף אותו.

בהיערכות לדיון הזה פירטנו את הצרכים המבצעיים בצורה יותר עמוקה. הצו הזה כולל שני שינויים ביחס לצו הקודם שהיה תקף עד עכשיו. הדבר הראשון, זה עניין טכני, זה פחות חשוב, החלפנו את המינוח מזל"טים לכטב"ם. הדבר השני, אנחנו הורדנו את גדודי החי"ר קל שהיו מוחרגים בצו הקודם, ומכיוון שאין בכך צורך בגלל בניין הכוח שקרה בצה"ל בשנים האחרונות, אז הורדנו אותם מהבקשה הנוכחית. יתר הדברים הם יציבים ונשארו דומים לצו הקודם. וזה פחות או יותר הנושא הראשון.

ושוב, אני יכול לפרט יותר. אבל אנחנו העברנו את הדברים בצורה מאוד מסודרת ומפורטת. וגם פה אני חושב שדי פירטתי את הדברים. אם צריך, אני כמובן ארחיב לפי בקשתך, אדוני היושב-ראש.

לגבי הצו השני, צו המשך – חוק המילואים קובע היקף ימים מרבי לקריאה למשרת מילואים בתקופה של שלוש שנים כאשר הוא קובע שמי שאיננו קצין ולא ממלא תפקיד פיקודי ישרת עד 54 ימים. מי שממלא תפקיד פיקודי – עד 70 ימים. ומי שהוא קצין ישרת עד 84  ימים. ובעצם גם פה העברנו את הרשימה של בעלי התפקידים הרלוונטיים, שמדובר במפקדי חטיבות, סגני מפקדי חטיבות, ראשי מטה של חטיבות, מפקד גדוד, סגן מפקד גדוד ומפקד פלוגה.

המקבילים של זה ביתר הזרועות, לדוגמה, מפקד נפה ופיקוד העורף; בעלי תפקידים באגד לוגיסטי מרחבי. ברמת האוגדה והחטיבה קציני מטה בנושא אג"ם, מודיעין, קשר, הנדסה וסיוע, מרכזי אש, קצינים עוזרים ברמת החטיבות, קצינים שמשרתים כטייסים, נווטים. יש פה פירוט גם על קצינים ולוחמים ביחידה שייטת 13.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מה ההבדל בין הצו הזה לצו הקודם?

 << דובר_המשך >> אמיר ודמני: << דובר_המשך >>   

יש שני הבדלים שלמעשה הורדנו מהצו הנוכחי ביחס לצו הקודם, כלומר, הורדנו אוכלוסיות. האוכלוסייה הראשונה שהורדנו זה קצינים שמשרתים בעוצבת האש שהורדנו מהחריגות. והדבר השני זה חיילים שמשרתים בתפקידי מודיעין וסיור בעוצבת האש, גם את זה הורדנו, והשארנו בעוצבת האש מספר יחידות ספציפיות שגם הגבלנו אותן במספרים כמו בצו הקודם. אבל השינוי המרכזי זה שינוי בזימון קצינים כחריגים שוויתרנו עליו בעוצבת האש, וגם הנושא של חיילים בתפקידי מודיעין וסיור. יתר הדברים נשארו אותו דבר כמו בצו הקודם.

לאור העובדה שהדברים האלה הם פונקציה גם של צורכי סד"כ, בעיקר סד"כ מתאמן, הדבר השני זה צרכים של מענים מידיים ובעלי תפקידים שמבצעים תפקידים פיקודיים או תפקידי מטה מאוד משמעותיים כדי לממש את הייעוד של הצבא בחירום וגם במצבים של הסלמות כאלה ואחרות. אז אנחנו מבקשים לאשר את שני הצווים.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כמה מילואים בשלוש שנים עושה חייל רגיל שלא מוחרג בצו הזה?

 << דובר_המשך >> אמיר ודמני: << דובר_המשך >>   

אני אמרתי, החייל עושה 54 ימים. המפקד שאינו קצין עושה 70.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה נורמלי? זה לא חריג?

 << דובר_המשך >> אמיר ודמני: << דובר_המשך >>   

כן, זה נורמלי, בשלוש שנים. והקצין עושה 84 ימים. ההחרגה היא בעצם מהמספרים האלה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה הנורמל? כן? 54, 70, 84, על פי הדרגה?

 << דובר_המשך >> אמיר ודמני: << דובר_המשך >>   

נכון. חיובי.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

ומה בהחרגה? לכמה זה מעלה אותם?

 << דובר_המשך >> אמיר ודמני: << דובר_המשך >>   

זה מעלה אותם ל-108. אבל עוד פעם, יש פה גם כל מיני סוגיות של התנדבות ודברים אחרים. זאת אומרת, זה יכול להיות יותר.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>   

חלק פחות.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

חלק פחות, כן. וציינו את זה בתוך הצו עצמו גם.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה מקסימום 108.

 << דובר_המשך >> אמיר ודמני: << דובר_המשך >>   

כן, חיובי.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה הרבה.

 << דובר_המשך >> אמיר ודמני: << דובר_המשך >>   

אבל זה באמת בעלי תפקידים שהם חיוניים וברוב המקרים הם מתנדבים לזה ועושים את זה בצורה משמעותית. כמובן שאין פה אנשים שלא מעוניינים בכך. בואו נגיד את זה ככה.

 << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>   

אפשר לשמוע את זה מאנשי המילואים. הם הוזמנו. הם נמצאים בזום.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מי נמצא איתנו?

 << דובר_המשך >> דפנה סידס-כהן: << דובר_המשך >>   

נמצאים איתנו אל"מ במילואים אופיר כהן, יו"ר הפורום של מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים, ואסף סנדרוביץ', חבר הפורום.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אופיר, בבקשה.

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>   

בוקר טוב, אדוני יושב-ראש הוועדה. בוקר טוב, חברי הוועדה. בוקר טוב, חברים מהצבא. אני יכול להתייחס עכשיו?

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כן, כן. בבקשה. אנחנו מצפים לשמוע מה יש לך להגיד.

 << דובר_המשך >> אופיר כהן: << דובר_המשך >>   

אני אתייחס קודם כל לצו להארכת המשך. לגבי הצו הזה אנחנו לא מתנגדים. אנחנו אפילו ממליצים. אנחנו חושבים שזה חיוני וזה חשוב. הגמישות הזאת היא הכרחית לצבא והכרחית גם לחיילי המילואים. אני אציין למה. חלק מהתפקידים שצוינו, זה באמת אנשים שנדרשו ותפקידים שנדרשו בשנים האחרונות לעשות ימי מילואים רבים, חלק מהם בפיקוד העורף, מהיכרות אישית, כמובן. ובצרכים האלה, יש חיילים ויש מפקדים שיכולים לעשות יותר מילואים ומפקדים שיכולים לעשות פחות מילואים. וברגע שהגמישות הזאת ניתנת לצבא, והם יכולים בעצם לזמן את אלה שיכולים לעשות יותר ולשחרר את אלה שיכולים לעשות פחות, אז זה לטובת חיילי המילואים.

ופה אנחנו עדים בשנתיים האחרונות לצרכים מטורפים שחיילים ומפקדים נדרשו לעשות לאורך ימים, אפילו בפיקוד העורף. וכשהאפשרות הזאת ניתנת, כשהמשך הזה לא עוצר את הצבא מלהזמין את האנשים, אז אלה שפנויים לעשות יעשו ואלה שפחות, יוכלו להישאר בבית. לכן אנחנו אפילו ממליצים לאשר את הצו להרחקה.

יש לנו המלצה אחת בנוסף שקשורה לזה. יש חיילים שמקבלים תגמול מיוחד עד 60 יום, ורק אוכלוסיית המפקדים זכאית לקבל מעל 60 יום את התגמול המיוחד. מה שאני מבקש זה שהצבא יבחן שאם הוא מאריך את המשך לכל האוכלוסייה שהוא ציין פה בצו, אז שיבחנו גם לתת את האפשרות לתת את התגמול המיוחד לאותם חבר'ה מעבר ל-60 יום כמו שניתן למפקדים אחרים.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אתה אומר בעצם שמעל 60 יום קצינים מקבלים תוספת מיוחדת - - -

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>   

יש תגמול שנקרא תגמול מיוחד, והוא ניתן מעל 30 יום ועד 60 יום, ולאוכלוסיית המפקדים הוא גם מעל ל-60 יום. אבל הוא לא לכל האוכלוסיות האחרות. לדעתי, חלק מהאוכלוסיות שמצוינות פה בצו לא נמצאות במעל 60 יום, ולכן הם לא יקבלו את התגמול המיוחד. אם אנחנו מחריגים אותם ונותנים להם לעשות יותר מילואים או מבקשים מהם לעשות יותר מילואים, אני חושב שצריך גם להחריג אותם ולתת להם את התגמול המיוחד, מעל ל-60 יום.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

אבל צריך להגיד שהם כן מקבלים תגמול בגין מה שהם מבצעים יותר ימים, והסיפור של התגמול המיוחד גם מבטא ברמת המפקדים את המשמעויות שיש להם כמפקדים, גם בזמן שהם לא נמצאים בתוך מילואים, כי הם עוסקים בזה כמעט כל יום.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אוקיי. הבנת, אופיר, את התשובה?

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>   

כן. אני שמעתי ואני מבין את העניין לחלוטין, אבל אם אנחנו מציינים אוכלוסייה שהיא מיוחדת, שנדרשת לעשות יותר ימי מילואים כי צריכים אותם והתפקידים שלהם הם משמעותיים ואנחנו מכירים גם את חלק מהתפקידים, נראה לי שגם הם ראויים לקבל את התגמול המיוחד, בטח כאלה שעשו תקופות ארוכות. אפשר להגביל את זה בכמות ימים מסוימת, אבל זה צריך להיות בטח מעל 60 - - -

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אני חושב שהתקופה של השנתיים האחרונות מאופיינת בשירות ארוך מאוד של הרבה מאוד אנשים, ואני מבקש שתבחנו את העניין הזה.

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>   

- - - מעבר לשלוש שנים. גם לגבי הצו הזה, אם אני מבין נכון מרח"ט תומכ"א, אז גדודי החי"ר קל יורדים. אם הם יורדים מהצו, הם לא נדרשים, אז אין לנו התנגדות, ואנחנו מסכימים מאותן סיבות שציינתי לגבי צו המשך, שזה אותו הרעיון בדיוק.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

אז אנחנו מתואמים, כפי שציינתי. הם יורדים.

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>   

אוקיי. מצוין. אני רוצה בהזדמנות הזאת לומר עוד מילה, שלדעתי, בשנתיים האחרונות הצבא – אני לא רוצה לומר עשה קפיצת מדרגה, אבל חיילי המילואים, אנחנו רואים אותם שונה לגמרי ממה שיהיה בעבר. יש הרבה יותר רגישות, הרבה יותר חשיבה, איך שומרים על חייל המילואים ואיך לא פוגעים בו, ואיך כשיש כל מיני ביטולי צווים נותנים תשובות. אתמול בלילה הייתה לנו סיטואציה מאוד דומה למה שאני מציין והצבא פועל אחרת, גם בזכות האנשים האלה שיושבים כרגע בשולחן. אם מותר לי להחמיא, אז הם עושים עבודה נהדרת, ובכלל הצבא שינה את התפיסה.

אני ביקשתי בעבר ואני רוצה לשוב על בקשתי. הייתי שמח אם ועדת החוץ והביטחון יקיימו דיון בקשר לצו של חריגי קריאה. אנחנו עדים בשנתיים האחרונות לשימוש מאוד רחב בצו הזה, ומבחינתנו זו פירצה בחוק המילואים שמשתמשים בה. ולא רק זאת שמשתמשים בה בכמויות כל כך גדולות, הדבר - - - שהיה זה מבצע בדיקות סרולוגיות שהיה באוגוסט, שגייסו 6,000 חיילי מילואים מהרגע להרגע לצורך מבצע של בדיקות סרולוגיות. כשיש צו חריג קריאה, חייל המילואים לא יכול להתנגד לו, הוא לא יכול לא להתנדב אליו, הוא חייב להגיע כמו כל צו אחר. וזה צו, בשונה מהצווים האחרים, בשונה מצו 8 וצו 9, ששר הביטחון לא צריך להביא בפני ועדת החוץ והביטחון לאישור תוך שלושה ימים.

ואנחנו מבקשים לקיים דיון על הדבר הזה. אנחנו מאוד נרצה למנוע את השימוש הרחב הזה. זה פחות קשור לצבא. זה יותר קשור לשר הביטחון ולשימוש שלו בצו הזה. ואני חושב שהמקום לדון בזה הוא ועדת החוץ והביטחון. זהו. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אתה רוצה להעיר על זה משהו?

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

אני רוצה לומר כמה דברים. הגבלת הסמכות של שר הביטחון בהקשר הזה יכולה לפגוע במענה מבצעי. אני אומר את זה גם על דעת ראש אמ"ץ, אחרי שישבתי איתו על זה אתמול. ולכן הסמכות הזאת של שר הביטחון, מבחינת צה"ל היא סמכות חיונית כדי לאפשר דברים מידיים ומבצעיים. אני חייב להגיד שגם הנושא הזה עלה בפני הוועדה ב"שומר חומות". גם אז הפעלנו צו התראה חריג ולא צו 8. ורח"ט תוה"ד בזמנו שהיה פה – היום הוא המזכיר הצבאי של ראש הממשלה – הוא הסביר את הקריטריונים שלפיהם הצבא מפעיל צו 8, שהם קשורים גם בהיקף המתגייסים, במשך המערכה, בשיקולים נוספים שקשורים לתודעה והשפעה.

ספציפית חשוב לי להגיד שגם במבצע שומר חומות וגם בנושא של הבדיקות הסרולוגיות, אנחנו הלכנו להחלטות ממשלה שהוביל אותן שר הביטחון. בנושא שומר חומות ניתנה החלטת ממשלה שאיפשרה דחייה של תשלומים לרשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, גם איפשרה הקלות לסטודנטים, גם במל"ג וגם במה"ט, גם לסטודנטים וגם לבני זוגם, שעשויים להיפגע מהעניין הזה. גם בכל מה שקשור לבחינות ולזכויות נוספות.

ודבר אחרון, זה חשוב מאוד, ובשביל זה אמרתי את כל הדברים, גם סוכם על הקמה של קרן סיוע שהמטרה שלה היא לטפל בכל מי שנפגע. זה נכון גם לגבי הבדיקות הסרולוגיות וגם נכון לגבי שומר חומות. הכוונה פה הייתה לתת פיצוי למי שנקרא בהתראה חריגה, ולצורך העניין נפגע בזה, ואנחנו גם הבאנו את הזכויות האלה לידיעת כלל משרתי המילואים, כדי לוודא שאף אחד לא נפגע.

לכן, אני אומר עוד פעם, יש פה איזון מצד אחד בין הרצון שלנו – אני אומר את זה כלפי אופיר וגם בכלל – כמה שיותר לתת מענה למשרתי המילואים מתוך ההוקרה העמוקה שאנחנו רוחשים להם, ומצד שני, הצורך שלנו לתת מענה לאירועים כאלה ואחרי, והיכולת שלנו, במקרה הזה, דרך החלטת ממשלה, לתת מענה לפגיעה כזו או אחרת במשרת מילואים.

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>   

ברשותכם, אני אגיב בקצרה. אנחנו חלילה לא רוצים לבטל את האפשרות הזאת לצו חריג, כי אנחנו מבינים את הגמישות שנדרשת. זה ברור לנו. אנחנו מבקשים שזה יהיה תואם לצו 9 ששר הביטחון יצטרך לאשר את זה תוך שלושה ימים בוועדת החוץ והביטחון. זה הכול. אנחנו רוצים שזה יעבור דרך הוועדה, וזה לא יהיה משהו שהוא יכול להשתמש בו בהיקף כל כך נרחב באופן חופשי בלי שיהיה דיון בעניין.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

טוב, אנחנו נקיים דיון מפורט על העניין הזה. קצין מילואים ראשי, אתה רוצה להגיב?

 << דובר >> בני בן ארי: << דובר >>   

כן. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. קודם כל, התגמול המיוחד למפקדים ולחיילים. אני מתנגד להרחיב את הדבר הזה. אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע במפקדים. הם אלה שמביאים את האנשים למילואים, והם האתגר שלנו היום במערך המילואים. הם עושים הרבה יותר. זה משפיע להם על העסק, על המשפחה, וכולי. ברגע שנפתח את זה, זה גם יפחית את גיוס המילואים כי זה יעלה הרבה הרבה יותר כסף, וגם המפקדים לא יתוגמלו בנפרד ובצורה משופרת. ולכן אני חושב שכרגע צריך להישאר על תיגמול למפקדים, ואפילו להגדיל אותו, אבל זה כבר אירוע נפרד.

בהקשר של הצו החריג, אני חושב שצריך לדייק ולהגיד שלא דומה שומר חומות לבדיקות הסרולוגיות, ונעשתה פה טעות בעניין של הפעלת צו חריג לגיוס לבדיקות סרולוגיות. זה היה בשבועיים האחרונים של אוגוסט. זה השפיע מאוד לא טוב על מי שגויס לעניין הזה. ואני מסכים עם אופיר בעניין הזה. אנחנו צריכים לראות איך מונעים מהדבר הזה לקרות עוד פעם. זה קצת התחלק לנו בלי שהתכוונו לזה. אני לא חושב שבשביל זה נועד צו חריג. לא באמת היה מצב שהצריך גיוס של אלפי אנשי מילואים במקום חברות כוח אדם, או שהממשלה תמצא פתרון אחר. כל מה שקשור לגמישות של שר הביטחון ושל צה"ל, על זה צריך לשמור בכל מחיר.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מה שאומר אופיר – הוא לא אומר לבטל את היכולת הזאת. הוא אומר, למשל, מה שאמרת עכשיו, אם זה היה מגיע לוועדה הזאת, סביר להניח, בסבירות של 50% שיכול להיות שהיו מקבלים כאן החלטות שהיו מביאים כוח אדם אחר.

 << דובר >> בני בן ארי: << דובר >>   

לכן אני אומר, שווה לנהל את הדיון הזה, אבל אסור להגביל את צה"ל בעניין של היכולת שלו לגייס במצבי חירום.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף שבנושא של הבדיקות הסרולוגיות אנחנו נקטנו במדיניות מאוד מרחיבה ביחס להיקף האנשים שפנינו אליהם מול כמה אנשים גייסנו בפועל. זאת אומרת, אם היו אנשים שבשיח איתם – ופיקוד העורף ניהל שיח עם אדם-אדם – מי שהעלה קשיים או בעיות, היה לנו מספיק מרחב תמרון, והשתדלנו מאוד. אני לא אומר שלא פגענו באנשים. ולכן גם אמרתי שהממשלה החליטה לייצר את העניין של התגמול. אבל העניין של היכולת שלנו להתחשב באנשים ולייצר פה מרחב תמרון כדי להתחשב במי שלא יכול להגיע. אנחנו ניסינו לעשות את זה במקסימום האפשרי.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בסדר גמור. מי יש לנו עוד בזום?

 << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>   

יש לנו את משרד המשפטים, אם הם רוצים להתייחס. חנן ארליך או דרור גרנית?

 << דובר >> דרור גרנית: << דובר >>   

אין לי מה להוסיף על הדברים שנאמרו על ידי הצבא.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

חבר הכנסת קינלי, אתה רוצה להוסיף משהו? יש לנו שעתיים דיון - - - אנחנו מושכים את הזמן. יש מישהו בזום שרוצה להגיב?

יש שינוי בין הצו הזה לצו הקודם?

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

אמרתי שבצו של התע"ם אנחנו הורדנו את גדודי החי"ר קל. זה השינוי המשמעותי. ובצו של המשך, אנחנו הורדנו באוגדה 98 ואוגדת חיצי האש שתי אוכלוסיות – האחת, זה חיילים במודיעין ובסיור, והשנייה, זה קצינים ברמת האוגדה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אתה רוצה להגיד משהו?

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>   

כן. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה לגבי הקריאה החריגה. דובר כאן על איזונים. האיזונים נעשו בחוק. חוק שירות המילואים שנחקק נתן לצבא את המענה במקרה חירום, גם באמצעות צו 8 וגם באמצעות צו 9. נכון שיש את הכלי של חריגי קריאה, אבל השימוש שנעשה בו בשנים האחרונות הוא הרבה מעבר למה שהתכוון אליו המחוקק כאשר נחקק החוק הזה.

ההשפעות של קריאה לכזאת כמות של חיילי מילואים היא לא רק עניין של הצבא, היא עניין של המשק, היא עניין של החברה. ולכן כאשר נקבעו צווי 8 וצווי 9 נקבע בהם הצורך באישור ועדה. ומהטעם הזה, כאשר מדובר בהיקפים כאלה, נכון היה לעשות את זה במסגרות כאלה. אם יש צורך למצוא מנגנון אחר, יכול להיות שיש צורך בתיקון החוק. אבל הדבר הזה שנעשה בלי הבקרה הפרלמנטרית הוא מאוד בעייתי.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בהקשר הזה אני חושב שאפשר לשנות את הקריאה החריגה למצב שיאפשר לשר הביטחון לקרוא, ואחרי זה לבוא לדיון, אם יש אירוע חירום שלא יכול לחכות אפילו 12. אבל לעשות את זה בלי שזה עובר בוועדה בכלל, נראה לי לא נכון. אבל אנחנו נקיים על זה דיון נפרד.

 << דובר_המשך >> עידו בן-יצחק: << דובר_המשך >>   

זה אגב, המצב לגבי צווי 8 ו-9. לא מחכים לוועדה. הוא יכול לצאת לדרך.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כן, ולהגיע לוועדה כמה שעות אחרי זה, אם הוועדה מעכבת. גם בבדיקות הסרולוגיות היה אפשר לחכות את שמונה השעות האלה ולעבור בוועדה. לא פרצה מלחמה.

 << דובר_המשך >> עידו בן-יצחק: << דובר_המשך >>   

לגבי הצווים שמונחים על שולחן הוועדה, אני אתחיל עם צו התע"ם. בעצם הרעיון המרכזי שנקבע בחוק המילואים, שבגללו קבעו את הכלל של אחת לשלוש שנים, היא שעד אז הייתה נטייה לקרוא להמון תעסוקות מבצעיות לחיילי מילואים, וזה בא על חשבון אימונים ופגע בכשירות. ולכן נקבע עיקרון של אחת לשלוש שנים. החריגים שנקבעים, ברוב המקרים, גם במקרה שלנו, זה לא אותן תעסוקות מבצעיות קלאסיות של פטרולים על הגבולות או באיו"ש, וזה בעצם דומה למתווה הפעילות המבצעית האמיתית שלהם.

היו בעבר מקרים שבהם הוועדה נדרשה, בגלל נסיבות ביטחוניות כאלה ואחרות, לאשר גם גדודים רגילים לעשות יותר מפעם אחת. הייתה תקופה שהיה צריך תגבור בדרום, תגבור של מג"ב. אין לנו דבר כזה על הפרק פה. אבל כן צריך לשים לב שכל התפקידים האלה – הערנו גם בעבר שאולי צריך למצוא להם מענה במסגרת החוק, שלא יידרש כל פעם אישור של הוועדה מאחר שזה לא צפוי להשתנות – שייטת 13 והאלפיניסטים, אני מניח שגם בעתיד הם לא יוכלו להסתפק בתעסוקה מבצעית אחת בשלוש שנים – ולשמור את הצו הזה לאותם מקרים חריגים שבהם יש צורך בתוספת תעסוקות מבצעיות.

לגבי צו המשך, גם פה אחד העקרונות שנקבע בחוק שירות המילואים הוא הגבלה על משך ימי המילואים, והחריגים שנקבעים פה הם משני טעמים; או שנדרשת תקופת אכשרה ואימונים ארוכה יותר, זה לגבי רוב המקרים. ובצו הנוכחי זה בעצם רק שני תפקידים שבהם יש מחסור בכוח אדם ולכן יש צורך לקרוא.

בעבר, הצווים הראשונים שהובאו לאישור הוועדה היו עמוסים הרבה יותר. בהחלט נעשתה פה עבודה של רידוד הצו כדי לצמצם אותו למינימום, כי בסך הכול יש פה אנשים שעושים שירות מילואים בהיקפים גדולים הרבה יותר מחבריהם, שלא לדבר על כך שיש חלקים גדולים מאוד באוכלוסייה שבכלל לא מבצעים שירות מילואים. והשאיפה הייתה לצמצם את זה למינימום ההכרחי. ואני חושב שהצו הזה הוא די מצמצם ביחס למה שהיה בעבר.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

הצו מתחדש פעם בשנה?

 << דובר_המשך >> עידו בן-יצחק: << דובר_המשך >>   

פעם בשלוש שנים.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

נירה, את רוצה להגיד משהו?

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

כן, ברור.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כבר? נכנסת וכבר יש לך מה להגיד?

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

ברור. באתי מהבית עם זה. אנחנו עושים שיעורי בית.

מהדיונים הקודמים חסרות שתי תשובות שביקשתי. ביקשתי לראות את ההתפלגות של בקשות חריגים על פי יחידות אורגניות - - -. אני מאוד בעד לתת מענה לדרג הנפרס, לתומך הלחימה הצמוד. מאוד עניין אותי לדעת מה המשכים שנדרשים, וביקשתי גם בהפרדה, אם אתה זוכר, ודמני, לנושא של הקורונה. הערתי שתי הערות שמאוד הטרידו אותי, ואני אגיד תפיסה שהיא שלי.

אני חושבת שבתקופת הקורונה היינו צריכים - - - על אותם סטודנטים, אותם צעירים, אותם עצמאים, שעושים מילואים באופן קבוע, וקיבלתי פניות מהרבה גדודים שאמרו, למה אנחנו לא מגויסים לכל אותם מקומות שנפתחו, וזה נשאר תחת פקע"ר. וביקשתי לדעת כמה מיצוי היה. אני, כמח"טית במילואים, תמיד דאגתי לראות איך אני משלבת את החיילים שלי שנותנים לי כל השנה תעסוקה ואימונים, במצבי קיצון. ולצערי, התפיסה שקיבלתי, אבל היא לא הייתה ממוסמכת, וביקשתי לדעת – אני הבנתי שכמות פורשי צה"ל שחזרו, זה אנשים שיש להם פנסיה, אני אחת מהם, אין סיבה להביא אותם לתעסוקה נוספת כשיש אנשים אחרים וזה לא מקצוע נדרש, זאת אומרת, אין כאן התמחות מסוימת. ולא קיבלתי תשובה לזה.

אחד הדברים שאני מבקשת – אני ממש מבקשת מכם, אל תעשו דיון וגמרנו. תזכרו את מה שאמרנו בפעמים הקודמות ותשלימו אותם. זה מאוד חשוב לאישורים האלה, כי אני בדקתי מדגמית אצלי כמה הוארך להם משך, כמה עשו, ראיתי מפקדי יקל"רים שעשו כמעט שנה, ואני לא מבינה למה. ויש לזה נגררת, כי אותם פנסיונרים הם בדרגות מסוימות, שזה - - - רכב צמוד וכולי. קצת פתחתי מעבר לדיון הזה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

זה לא נושא הדיון.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הנושא של שימוש – אנחנו נותנים היתר, מסמיכים כוועדה את הצבא ואת משרד הביטחון, ולי חשוב לראות שזה נשאר בווקטור הרלוונטי. הדבר השני שביקשתי לדעת זה חריגי פיצול, כמה משתמשים בהם. אני בתור מילואימניקית, חתמתי על דף בתחילת שנה, חריג משך, חריג פיצול, חריג - - - הכול היה מסומן לי ב-V. וזה נתן לקצינות הקישור ולקציני השלישות לעשות בזה – בתחילת השנה חתמתי, וכל השנה קראו לי, לפעמים כל שבוע. זה פיצול. אז הייתי שמחה לקבל את התמונה הזאת בין כלל צה"ל מדרג תומכי לחימה, דרג קרוב, ובין המתמרנים. תודה.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

א', אנחנו נעביר לך כל נתון שאת מעוניינת בו. רק חשוב לי להגיד לגבי הנושא של פיקוד העורף, ולדעתי, את מכירה את הדברים יותר טוב ממני, יש הבדל בין השנה הראשונה של הקורונה לשנה השנייה של הקורונה. בשנה הראשונה הגבנו למצב שלא באמת ידענו על מה אנחנו הולכים, והיה שימוש יחסית גבוה במשרתי מילואים. דרך אגב, רובם המוחלט של התפקידים – אני לא רוצה להגיד כולם – היו מאוד ספציפיים. בשנה השנייה הורדנו משמעותית את ההיקפים. כל אדם שאנחנו מגייסים לתפקידים ארוכים, עובר אישור של אלוף פיקוד העורף באופן אישי, ולאחר מכן אנחנו מציגים את זה בפני ראש אכ"א לאישור, ואנחנו צמצמנו משמעותית בשנה השנייה של הקורונה את היקף השימוש במשרתי מילואים לתקופות ארוכות.

זה לא אומר שאין ואני לא אומר שאין, וזה לתפקידים מאוד ספציפיים. אבל אנחנו בחנו תפקיד-תפקיד, מה הצורך, ורק במקרים שמדובר במוקד ידע שלא היה נכון להחליף אותו, שגם פיתח איזושהי מיומנות בתהליך של הקורונה, נגיד מפקד של בית מלון וכל מיני תפקידים כאלה, אז אותם אישרנו. אבל אנחנו צמצמנו, וחשוב לי להגיד את זה, מאוד משמעותית את ההיקפים. ובדקנו בבקרה, גם של האלוף וגם של ראש אכ"א, על כל מי שאנחנו משתמשים בסמכות הזאת. כמובן שאנשים גם התנדבו לכך. אנחנו לא חייבנו אנשים לעשות את התפקידים האלה. חשוב לי להגיד את זה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לומר פה משהו שיכול להיות שהוא קצת שונה מהמנגינה שבדרך כלל נשמעת פה בוועדת החוץ והביטחון. יש מתח מובנה באישור הצו הזה בין ההגבלה הרוחבית שאנחנו נותנים לצה"ל – אנחנו מאפשרים, אבל גם מגבילים – במספרים את כמות הימים שמותר לשרת, ומאפשרים צווים חריגים עם הכללים שנמצאים כאן, לבין שתי נקודות אחרות.

האחת, זה הצורך המקצועי של מפקדי יחידות לעמוד במשימה בצורה הטובה ביותר, ואנחנו חייבים להשאיר את הגמישות הזאת, מה שלפעמים מחייב חריגה ממה שמוגדר בצווים. ולכן, מה שהתייחס כאן ודמני בדברים האחרונים שלו זה לצמצם את החריגים, אבל להשאיר אותם, בעיניי. באתי מביקור בחטיבה 55 שעושה תעסוקה בגוש עציון בשבועות האחרונים, ואתמול במקום נוסף, ואני חייב לומר שבסוף, לפעמים, אם לא מאפשרים את החריגות האלה, אנחנו מגיעים לאבסורדים שאנחנו משחררים את מה שנקרא כאן מוקד ידע, ומביאים בשבילו בן אדם לא כשיר או כשיר פחות, פשוט כי זה מה שעומד בצו. זה סוג אחד של החרגה.

ובעיניי, יש סוג שני של החרגה שהרבה יותר קשה לאמוד אותו - - -

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אבל זה צריך להיות בהסכמה.

 << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זו בדיוק הנקודה השנייה. יש הבדל בין החרגה שבעל התפקיד רוצה אותה, לבין מצב שבו הוא לא רוצה אותה, רק לוחצים עליו. וזו הבחנה מאוד גדולה שהתחלת לומר, רם, אבל בעיניי, היא נקודה קריטית. פגשתי, למשל, מפקד מלונית של קורונה שאמר, אני רוצה להמשיך בתפקיד שלי, זה מתאים לי כרגע אזרחית, עזבתי את העבודה שלי, אני עושה עבודה טובה, ועכשיו יחליפו אותי במישהו ועד שהוא ילמד מה שאני שכחתי, ייקח חודשיים-שלושה.

ולכן במצב כזה, אני חושב שגם הוועדה בשדר שלה כלפי צה"ל צריכה להיות אפילו קצת יותר מרחיבה, ולומר, אם גם האדם רוצה וגם יש צורך, ובוודאי כשמדובר בקצינים ובאנשים בתפקידים מובילים - - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מסכימה עם זה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

אני יודע שאת לא מסכימה. זה בסדר.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

מה שאמרה נירה – ואני לא מדבר על התחלת הקורונה שהייתה פאניקה, ולא ידענו, וגייסנו מילואים, והתייחסנו לזה כמו לאירוע מלחמתי וטוב שכך, ופיקוד העורף וצה"ל עשו עבודה יוצאת מן הכלל. אבל ברגע שנכנסנו לשגרת קורונה, נקרא לזה ככה, אתה בעצם מתחיל לתת משרות לאנשים, ואז נכון לעשות את זה גם לשוק האזרחי כדי שיוכלו להתמודד על המשרות האלה. למשל, מנהל מלון. מנהל מלון לא חייב להיות קצין בצה"ל. הוא יכול להיות גם אזרח. במיוחד אם בתקופת קורונה שהיא מאוד בעייתית, יש אחד שיש לו קצבה ואחד שעכשיו פוטר מניהול מסעדה, ועכשיו הוא יכול לנהל בית מלון.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

רם, את סיפור הקצבאות אני שם בצד, ונירה מעירה פה משהו שיכול להיות שהוא עם פורשי צה"ל - - -

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כן, אבל זה לא קשור לדיון ואני לא רוצה להתייחס.

 << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

נכון. אבל אני כן חושב ששיקול הדעת בהבאת או השארת איש המקצוע הטוב ביותר, שגם רוצה בזה, הוא בהרבה מקרים צריך להיות החריג שאותו מאשרים.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אני הערתי, קודם כל, לנושא של חתימה מראש. זה נותן לכם בקרה. ההליך הזה של עשרות שנים, כולכם מכירים אותו, שבאים ומחתימים את איש המילואים בינואר – תחתום לי על כל הסעיפים, אני אפילו לא זוכרת על איזה סעיפים, אני פשוט חותמת למטה. אני חטאתי בזה כמוכם. זה משהו שחייבים בקרה עליו, כי בסוף מזמנים את אלה שחתמו על הכול. ואני חושבת שצריך להתייחס גם לנושא הזה.

והדבר השני, להחריג לנו מקצועות. וכן, מה שאמרתם על בתי המלון, אני לא מסכימה, כי היה לי גדוד שעשה תעסוקת בית מלון, הוא כבר לא היה גדוד שלי כשהוא עשה את זה. ויכולים לעשות את זה, ויכולים להביא את החיילים האלה שבאים כל הזמן. אני דיברתי על האיך, לא על המה. על המה – סבבה, הערכות, סומכים עליכם. אני מדברת על הלקחים של האיך. תביאו את הצעירים האלה.

אתמול דיברתי עם דפנה על פניות סטודנטים, וזה אבסורד, שאמורים לעשות תעסוקה בגדוד. ביטלו להם את זה יום קודם. היה אמור להיות מבחן בשבוע הזה. הצבא אמר, יאללה, שחררנו. ואותו אחד לא יכול לעשות את המבחן הזה, כי אם אין לו 3010, באוניברסיטה לא מאשרים לו, ואנחנו לא מגינים עליהם. אני רוצה שנהיה קשובים לצעירים האלה.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

אז אנחנו מטפלים בכל מקרה כזה נקודתית.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

טוב, חבר'ה, בואו לא נתפזר מהדיון. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? בזום? מי אדוני שיושב כאן משמאל?

 << דובר >> יוסרי זין אל דין: << דובר >>   

יועץ קמל"ר לענייני כנסת וממשל.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בני, אתה רוצה להגיד משהו?

 << דובר >> בני בן ארי: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות קצרות שעלו פה רק עכשיו. אנחנו מדברים על אנשים במילואים בתפקידים האלה. א', זה אל מול כשירות מבצעית. צריך לזכור שזה נועד בשביל זה. דבר שני, היום הסדיר והמילואים משולבים ברמות אחרות ממה שהיה פעם. היום אתה לא יכול להפעיל גדוד סדיר, למשל, לשומר חומות. הופעל – צריך להפעיל את מכלול המבצעים שלו. המפקדה של החטיבה היא כולה מאנשי מילואים, והיא מופעלת מעכשיו לעכשיו ככה, ופתחו את המפקדה. וזה משולב ברמות אחרות, פלוגות שלישיות בשיריון וכולי. לא נרחיב פה, כי אנחנו בדיון פתוח. אבל היום יש שילביות גבוהה מאוד בעניין הזה, כי יש תחומים מסוימים שבהם הסדיר שם גופי מילואים כפתרון לתקציב, כפתרון למוקד ידע, לתחלופה, לכל מיני דברים, וזו צורת העבודה. ולכן הצווים האלה מתבקשים ואנחנו חווים אותם בהפעלות בכל פעם מחדש. 

בכל מה שנגעת פה בנתונים – אני מזדהה מאוד עם הפנסים האלה ששמת על פינות פחות מוצלחות במנגנון הזה. אני חושב שצריך להפריד לחלוטין את סיפור פקע"ר והקורונה מכל היתר. לא דומה דין זרוע היבשה, חיל האוויר וכולי, למה שקרה לנו בפקע"ר עם סיפור הקורונה. ואני חושב שצריך להסתכל בזווית אחרת. בסוף האנשים האלה שהבאנו כביכול למילואים, אבל בעצם זה מקום עבודה, כי הם לא עובדים כרגע – אף אחד לא משלם להם פנסיה, לא חופשה, לא מחלה, לא תנאים סוציאליים אחרים, כי הם במילואים. ולכן אנחנו בעצם עוזרים להם, אבל אנחנו גם פוגעים בהם, כי הם מאבדים הרבה מאוד מזכויות סוציאליות שהיו להם אם היו עושים את זה במנגנון אחר. ולכן אני חושב שלא כדאי להתחיל להפוך את המילואים למנגנון של עבודה. זה לא המהות של העניין. וצריך למצוא פתרונות אחרים.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

בני, תסביר עוד פעם את העניין של הפגיעה. הרי לכאורה מופרש להם הכול ב-140%. לא?

 << דובר >> בני בן ארי: << דובר >>   

לא מופרש להם כלום.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אני דיברתי על פנסיונרים - - -

 << דובר >> בני בן ארי: << דובר >>   

פורשי צה"ל זה אירוע נפרד.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

זה משהו אחר. אני שואל על אדם רגיל שעכשיו עושה מילואים.

 << דובר >> בני בן ארי: << דובר >>   

עכשיו מפקדת אלון גייסה מישהו והוא יושב שם עכשיו 180 יום. אף אחד לא מפריש לו תנאים סוציאליים. הוא מקבל מביטוח לאומי תשלום מילואים. הוא לא מקבל תנאים סוציאליים.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>   

מקום העבודה הקודם שלו?

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

לא. זה קודם.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

הוא לא מקבל חופש ל-180 יום.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אם הוא עצמאי, אין לו הכנסות.

 << דובר >> בני בן ארי: << דובר >>   

והיום הם שואלים אותי שאלות. הם אומרים לי, מה עם תנאים סוציאליים? וזה לא אמור להגיע למקומות האלה. לא בשביל זה נועד המנגנון הזה של מילואים.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

סגן אלוף נמרוד, אתה רוצה להוסיף משהו? לדעתי, אתה מכיר את זה לפני ולפנים.

 << דובר >> נמרוד זיגלמן: << דובר >>   

במילה אחת, אני רוצה לומר לכל משרתי המילואים ששומעים אותנו, מאחר שהדיון הזה גם משודר, אם יש פערים, כמו שציינה חברת הכנסת, ניתן לפנות לצה"ל. לא צריך לפנות רק לחברי הכנסת. ניתן לפנות גם לצה"ל. יש לנו מוקדי שירות מעולים שייתנו מענה לכל משרת מילואים שיפנה. גם מוקד המילואים, 1111 שלוחה 4, גם בפייסבוק יש לנו את עמוד מילואים בתנופה, שנותן מענה מהיר מאוד. אני אשמח מאוד ואנחנו נשמח מאוד לתת מענה לכל משרת מילואים שיציף בעיה של ביטול, של פערים כאלה ואחרים בשירות, של פיצול, של בעיות עם המעסיק. אנחנו יודעים לתת מענה. תודה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

בהזדמנות זו, סגן אלוף נמרוד, נציין שאלינו הגיעו הרבה מאוד ביקורות טובות מאוד עליך באופן אישי על השירות שאתה נותן. זו הזדמנות להגיד לך תודה רבה.

 << דובר_המשך >> נמרוד זיגלמן: << דובר_המשך >>   

תודה רבה. מישהו בזום רוצה להגיד עוד משהו לפני שנסגור את הדיון? אתה רוצה להוסיף משהו?

 << דובר >> עידן בן-יצחק: << דובר >>   

כן, רק שאלה שלא קשורה ישירות לצווים האלה, אבל בנושא שעלה פה בוועדה בדיון אתמול בנושא של כיתות כוננות. אנחנו אישרנו בצו בחודש יוני את האפשרות להפוך את השירות בכיתות הכוננות כשירות מילואים. עלתה טענה של חברים בכיתות כוננות שעדיין הם נדרשים לבצע אימונים על חשבון זמנם הפרטי ולא כחלק משירות מילואים. מהצד השני, אמר נציג אמ"ץ, וזו טענה שלא הכרתי אותה, שכיתת כוננות שמוקפצת, מרגע שהיא מוקפצת, החייל נחשב חייל מילואים.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

ולא משנה מי מקפיץ אותו. זה מה שהוא אמר. רם אפילו הדגיש לו.

 << דובר >> נמרוד זיגלמן: << דובר >>   

ראשית, מה אישרנו בצו הקודם הוא את הארכת גיל הפטור למשרתים בכיתות כוננות עד גיל 49.

 << דובר >> עידן בן-יצחק: << דובר >>   

הוספנו את זה לצו המטרות.

 << דובר >> נמרוד זיגלמן: << דובר >>   

נכון, זה גם כמטרה חריגה. אלו שני הדברים שאישרנו בפעם הקודמת. גם לכיתות הכוננות יש מתווה אימונים. אנחנו נבדוק את הנושא הזה. ושוב, אני מזמין את כל מי שיש לו פער כזה או אחר לפנות אלינו. אבל גם לכיתות הכוננות יש מתווה אימונים שמוסדר על ידי האוגדות המרחביות. לא אמור להיות מצב שבו מישהו מתאמן בזמנו הפרטי.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

לא, לא מדובר על אימון. מדובר על הקפצה.

 << דובר >> נמרוד זיגלמן: << דובר >>   

הקפצה וגם בכלל, אין פה שאלה בכלל.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

נוצר מצב שבאו ואמרו לנו, בעצם אין להם שום ביטוח, שום דבר, כי הם מוקפצים לפעילות מבצעית על ידי לא משנה מי, ובדיעבד הם לא מחוילים.

 << דובר_המשך >> נמרוד זיגלמן: << דובר_המשך >>   

אז אנחנו נשמח לבדוק את הנושא הזה פרטנית.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

יש, מעבר למחזוריות, סל ימ"ם לחטיבה מרחבית? בשבוע שעבר זה היה מפעל חירום שתרגל פגיעה במיכל אמוניה. ואז הקפיצו את כיתת הכוננות, כי היא חלק מהעניין של סגירה, ובסדר, הקפיצו אותם. היו ארבע-חמש שעות. מי משלם להם? אף אחד, כי זה המפעל הפעיל אותם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני מניח שהמפעל היה צריך לתאם את זה עם צה"ל.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אני אומרת, החייל לא אמור להיפגע. הוא כיתת כוננות.

 << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>   

אנחנו נבדוק את זה. אני לא רוצה לענות סתם.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

טוב, חברים אנחנו מאשרים את הצווים.

 << דובר >> עידן בן-יצחק: << דובר >>   

צריך לקרוא אותם.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

צריך לקרוא אותם?

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

צריך לקרוא אותם, וצריך להצביע, רם. אין מה לעשות.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אני לא אתרגל לכנסת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש מישהי שמבקשת רשות דיבור.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << דובר >> הדר מיכאלי: << דובר >>   

רק רציתי לענות לעניין כיתות הכוננות, ממה שאני מכירה, לא כל אחד יכול להחליף כיתות כוננות. יש הנחיות ברורות בתוך צה"ל מי מקפיץ את כיתות הכוננות, אם מדובר בתוך חדירה ליישוב או באיזה מתווה מדובר בדיוק. אם תרצו, נעביר לכם בהמשך בצורה מסודרת - - -

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

תודה. אני מבקש לקיים דיון על הסיפור הזה, כי בסוף יש לנו אנשים שהם מתנדבים, ברובם, מכיתת הכוננות, ועכשיו מקפיצים אותם לשריפה, ונאמר שהקפיצו אותם משירות הכבאות, ולא צה"ל, והם נמצאים בשריפה ויכולים גם להיפצע, אז אין להם ביטוח. זה משהו שלא נפתור אותו עכשיו. צריך לסגור את הפינה הזאת. יש כאן איזושהי לקונה שצריך לסגור אותה. נירה, זה בוועדה שלך.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

זה אצלי, כן.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

אז צריך לסגור את הפינה הזאת.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כן, כן. רשמתי לעצמי.

 << דובר >> עידן בן-יצחק: << דובר >>   

אז אני אתחיל לקרוא.

צו שירות המילואים (שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

	תעסוקה מבצעית בתדירות גבוהה
	1.
	ניתן לקרוא לחייל מילואים המשרת בתפקידים ובמקצועות המפורטים בתוספת, לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות.

	תוקף
	2.
	תוקפו של צו זה מיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).



תוספת
(סעיף 1)

	
	1.
	חייל המשרת בפלוגת האלפיניסטים בגדוד הסיור בפיקוד צפון;

	
	2.
	חייל המשרת ביחידה לפינוי שלגים של גדוד הסיור בפיקוד הצפון;

	
	3.
	חייל המשרת בתפקיד מפקד כלי שיט, מפקד מוצב שליטה, מפקד שאינו קצין (מש"ק) השטה ימי או סגן מפקד דבור בחיל הים;

	
	4.
	לוחם המשרת בשייטת 13;

	
	5.
	חייל המשרת ביחידת כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"ם) בזרוע היבשה;

	
	6.
	חיילים וקצינים המשרתים ביחידה 6217;

	
	7.
	חיילים וקצינים המשרתים ביחידה 217;

	
	8.
	חיילים המשרתים בפלוגות ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) ובלבד שאם נקראו לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית בשנה מסוימת, לא ייקראו לשירות מילואים כאמור, בשנה שלאחריה;

	
	9.
	חיילים וקצינים המשרתים בצוות "רז" ביחידה 611/282.



אפשר להצביע על זה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הבקשה להארכת צו שירות המילואים (שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021, אושרה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

לא עשיתי לך הסתייגות, לא הצעה לסדר, ולא התייעצות סיעתית ורוויזיה. תראה מה זה, איזה כיף לך.

 << דובר >> עידן בן-יצחק: << דובר >>   

"צו שירות המילואים (קביעת תפקידים ומקצועות לעניין חריגים במספר הימים המרבי של שירות מילואים בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

	חריג מטעמי צורך בתקופות הכשרה ואימון
	1. 
	חייל מילואים המשרת בתפקידים ובמקצועות כמפורט בטור א' להלן, שלגביהם יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר מן התקופות המנויות בסעיף 7(א)(1) לחוק, לשם שמירה על רמת הכשירות הנדרשת ממנו או מהיחידה שאליה הוא משתייך, ישרת בשירות מילואים למספר ימים שלא יעלה על המפורט לצדם בטור ב' להלן, במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות:

	
	
	                     טור א'                                                              טור ב' 
              תפקידים ומקצועות                                        מספר הימים המרבי

	
	
	1.  המפורטים בתוספת הראשונה                             108

	
	
	1.  המפורטים בתוספת השנייה                                84

	
	
	1.  המפורטים בתוספת השלישית                             70

	חריג מטעמי חוסר בכוח אדם 
	1. 
	חייל מילואים המשרת בתפקידים ובמקצועות כמפורט בטור א' להלן, הנמנים עם התפקידים והמקצועות שנקבעו בצו לפי סעיף 6(4) לחוק ואשר קיים לגביהם חוסר בכוח אדם, ישרת בשירות מילואים למספר ימים שלא יעלה על המפורט לצדם בטור ב' להלן, במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות:

	
	
	                     טור א'                                                              טור ב' 
              תפקידים ומקצועות                                        מספר הימים המרבי

	1.  המפורטים בתוספת הרביעית                    108

	1. המפורטים בתוספת החמישית                   84

	תחילה ותוקף
	1. 
	תחילתו של צו זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) והוא יעמוד בתוקפו עד  יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).

	תוספת ראשונה
סעיף 1(1)




 << דובר >> עידן בן-יצחק: << דובר >>   

אלה תפקידים שישרתו 108 ימים בשל צורכי הכשרה ואימון:

	1. מפקד חטיבה, סגן מפקד חטיבה, ראש מטה חטיבה, מפקד גדוד, סגן מפקד גדוד, מפקד פלוגה;

	1. מפקד אגד לוגיסטי מרחבי;

	1. קצין אג"ם, קצין מודיעין, קצין קשר, קצין הנדסה – חטיבתי או אוגדתי, מפקד סיוע 
חטיבתי, מפקד מרכז אש באוגדה, ובתנאי שאין בעל תפקיד בשירות סדיר המשרת בתפקיד זה;

	1. קצין עוזר במפקדת הגדוד: קצין שלישות, קצין מבצעים, קצין מודיעין, קצין קשר, קצין חימוש, קצין שיתוף ארטילרי;

	1. טייס, נווט ומכונן אוויר;

	1. מפקד וסגן מפקד נפה בפיקוד העורף;

	1. קצין המשרת בצוות כלי טיס בלתי מאוישים  בחיל האוויר, בזרוע היבשה ובחיל המודיעין;

	1. קצין המשרת ביחידה ללוחמה בטרור בפיקוד הדרום ובלבד שמספרם של הקצינים כאמור המשרתים מכוח צו זה, לא יעלה על 5;

	1. מפקד אגד במרכז הובלה;

	1. קצין ולוחם ביחידת שייטת 13;

	1. קצין וחייל שהוא מכונאי מסוק כבד מוטס;

	1. קצינים וחיילים במערך רפואת אב"כ ובלבד שמספרם של הקצינים והחיילים כאמור המשרתים מכוח צו זה לא יעלה על 15.

	תוספת שנייה
סעיף 1(2)




 << דובר_המשך >> עידן בן-יצחק: << דובר_המשך >>   

אלה ישרתו 84 ימים, מטעמי כשירות והכשרה:

	1. פקח העמסה בצוות עזר אוויר;

	1. חייל המשרת ביחידה ללוחמה בטרור בפיקוד הדרום;

	1. לוחם המשרת ביחידת  האלפיניסטים בגדוד הסיור בפיקוד הצפון, ובלבד שמספרם של 
החיילים כאמור בפרט זה המשרתים מכוח צו זה לא יעלה על 50;

	1. חיילים המשרתים ביחידות התגובה המהירה בחטיבה המרחבית הבקעה. 

	תוספת שלישית
סעיף 1(3)



 << דובר_המשך >> עידן בן-יצחק: << דובר_המשך >>   

אלה ישרתו 70 ימים:

	1. לוחם המשרת ביחידת האלפיניסטים בגדוד הסיור בפיקוד הצפון, ובלבד שמספרם של 
           החיילים כאמור בפרט זה המשרתים מכוח צו זה לא יעלה על 50;

	1. חייל המשרת בחטיבת חצי האש של עוצבת האש, בגדודי החטיבה בלבד ובלבד שמספר החיילים כאמור בפרט זה המשרתים מכוח צו זה, לא יעלה על 100 ;

	1. חייל המשרת בגדוד חיל הנדסה בחטיבת חצי האש של עוצבת האש ובלבד שמספר החיילים כאמור בפרט זה המשרתים מכוח צו זה לא יעלה על 100;

	1. חייל המשרת בעוצבת האש בתפקיד מדריך נהיגה מבצעי, ובלבד שמספרם של החיילים כאמור בפרט זה המשרתים מכוח צו זה לא יעלה על 60.   

	תוספת רביעית
סעיף 2(1)



 << דובר_המשך >> עידן בן-יצחק: << דובר_המשך >>   

אלה ישרתו 108 ימים בשל מחסור בכוח אדם:

	1. רופא.

	תוספת חמישית
(סעיף 2(2)) 



 << דובר_המשך >> עידן בן-יצחק: << דובר_המשך >>   

כאן זה 84 ימים בשל מחסור בכוח אדם:

	1. פרמדיק."



 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

חברים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
צו שירות המילואים (קביעת תפקידים ומקצועות לעניין חריגים במספר
הימים המרבי של שירות מילואים בתקופה של שלוש שנים רצופות)
(הוראת שעה), התשפ"ב-2021, אושרה.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

נגד – אף אחד, נמנע – אף אחד. גם זה אושר.

לדעתי, אין צורך בדיון מסווג. אני מסכם את הדיון ובהזדמנות זו אני רוצה להודות גם לכם, ובעיקר לחיילי המילואים שהם חוד החנית של מדינת ישראל בכל הדברים ונותנים דוגמה אישית, והוועדה מכירה אותם, מוקירה אותם, ומעריכה מאוד את העבודה שלהם. הלוואי שיהיו רבים כמותם. תודה רבה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

כמותם וכמותן.

 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>   

כמותם וכמותן.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:53. << סיום >>