פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 77 הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2022 15/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 12 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2022 יום שלישי, י"ד באדר א' התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל << הצח >> - הכנה לקריאה ראשונה נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר מוזמנים: יובל לנדשפט – מנהל היק"ר, משרד הבריאות רננה מיסקין – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות עילם שניר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מיכל נידם וקסמן – יו"ר הוועדה הבינמשרדית ליצוא קנאביס רפואי, משרד הכלכלה והתעשייה רחל גולדשטיין – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה חיים תג'ר – מנהל אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורד ליפמן – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אתי כהנא – עו"ד, מנהלת תחום בכירה, חומרים פסיכואקטיבים, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון פנים ענת מססה קינן – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים עמיר ליפשיץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים רפ"ק ישראל שמרלינג – חקירות, המשרד לביטחון פנים רפ"ק ענת חן מיכאלי – ראש תחום קנאביס רפואי ארצי, המשרד לביטחון פנים מאיה גולדשלג – ראש מדור מחקר ופשיעה, אח"מ, המשרד לביטחון פנים יפעת קריב – ח"כ לשעבר, סמנכ"ל תיקון עולם דוד פפו – יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל אריאל גרופר – עו"ד, יו"ר ועדה לענייני קנאביס, לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב גולן ביטון – מנכ"ל ומייסד חברת יוניבו ניר יופטרו – יו"ר מלאכים בירוק אביחי ויקטור סמילה – פעיל ציבור, מלאכים בירוק משתפים באמצעים מקוונים טל פז – עו"ד, הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים אתי פלר – מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לימור תאומים – מנכ"לית חברת IMP, התאחדות התעשיינים דנה בר-און – מנכ"לית עמותת הקנאביס הרפואי ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הקנאביס של הכנסת לעניין חוק הקנאביס. תודה רבה לכל מי שהגיע היום. כיף לראות את כולם פנים מול פנים. יש לנו המון המון עבודה ולמרות הקורונה טוב שאנחנו יושבים כולנו סביב לשולחן אחד על מנת סוף כל סוף לקיים דיונים מעמיקים וארוכים. אני רוצה לומר שבשבוע הבא – רק שתהיו מודעים לכך – נעלה הילוך ונקיים מספר דיונים כאשר כל אחד מהם ככל הנראה יתקיים במשך מספר שעות וזאת על מנת להתקדם לקראת הקראה והצבעה גם לעניין הצעת החוק הזו. היום אנחנו נתחיל עם פרק הייצוא ולאחר מכן אנחנו נלך לתחילת החוק, נעבור למטרה ופרשנות ונתחיל לעבור סעיף סעיף. אנחנו נעבוד בסדר שהוא מעט שונה. היועצת המשפטית תקרא את פרק הייצוא כפי שפורסם לכולם ואז נתחיל בהערות המשרדים. לאחר מכן, מי שמעוניין להגיב לדברים האלה – או בהרמת יד או להעביר לשלומית ווטסאפ על מנת שהיא תוכל לרשום אתכם ואני אתם לכם זכות דיבור. אני מבקשת לא להתפרץ. לא נהוג – ולא עשיתי כאן – להוציא מכאן אנשים כי בסך הכול הדיון צריך להיות מקצועי. אני יודעת שלפעמים הרוחות מתלהטות אבל אני מבקשת לשמור על דיון מקצועי בלי התפרצויות. אנשים ידברו אך ורק כשהם בזכות דיבור וכמובן אחרי שאני נותנת אותה. ענת, היועצת המשפטית, אם תוכלי לעבור אתנו על הפרק. אני חושבת שאפשר ללכת סעיף סעיף. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו בסעיף 32 להצעת החוק, פרק י': ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים. אני רק אעיר שיש כאן מעט שינויים. בזמנו היה נוסח שכבר הופץ לכם בעניין הייצוא וכרגע מדובר בנוסח שהוכנסו בו כמה תיקונים. אני אקריא את הסעיפים, נסביר וכמובן נשמע הערות. פרק י': ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים 32. ייצוא קנאביס על אף הוראות חוק זה, ומבלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון רשאי לגדל, לייצר, להפיץ להחזיק מלאי ולשנע קנאביס שלא מתקיימות לגביו דרישות חוק זה ושמיועד לייצוא בלבד ( להלן - ׁקנאביס המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה שחלה לעניין קנאביס רפואי במדינת היעד או שהקנאביס הוזמן על ידי גורם במדינת היעד. (2) בעל הרישיון נקט אמצעים למניעת מכירת קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל. (3) קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון כפי הוראות פסקה (4). (4) ייבוש, אריזה, מימי וגיזום של קנאביס המיועד לייצוא בלבד ייעשה תוך הקפדה על תהליך של ולידציית ניקיון. (5) בעל הרישיון מסר למנהל או למי שהוסמך לעניין זה הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובה יודיע בעל הרישיון על כוונתו לייצא קנאביס המיועד לייצוא בלבד. 33. ייצוא חומרי ריבוי ייצוא של חומרי ריבוי של קנאביס ייעשה באישור מראש של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואף אם לא מתקיימות לגביו הוראות פרק זה. לעניין זה "חומרי ריבוי של קנאביס" – שתילים, פקעות, זרעים, ייחורים, ותרביות רקמה של קנאביס. 34. הגדרות ייצוא קנאביס בפרק זה – "תהליך ולידציית ניקיון" – תהליך מתועד המפרט את כל שלבי הניקיון והסטריליזציה של המפעל, באופן שמוכיח כי לא נשארו שאריות מוצר, שאריות חומרי ניקוי ושנמנע סיכוי לזיהום מיקרוביולוגי. הפרק הזה אומר שבאמת קנאביס שמיועד לייצוא לא צריך לעמוד בכל ההוראות של החוק הזה כפי שנעבור עליהן בהמשך, זה כמובן צריך להיות בעל רישיון שמגדל ועושה את כל התהליכים באותו קנאביס שמיועד לייצוא. מה שכן, הוא צריך לעמוד בתנאים במדינה אליה הוא מייצא או שבאמת הוא יוכיח שיש איזשהו גורם שהזמין ויקבל את הקנאביס בנוסף, הוא צריך לנקוט אמצעים, למנוע את המכירה של אותו קנאביס שלא עומד בתנאי החוק הזה בתוך ישראל. החרגנו אותו מעמידה בתקן של GAP ואמרנו שבעצם התנאי היחיד שצריך להיות במפעל - ככל שהוא באמת מייצר גם לשוק המקומי וגם לייצוא – זה שהוא צריך להקפיד על איזשהו תהליך של ולידציית ניקיון. לא מדובר בהכרח על הפרדה פיזית אלא באמת איזשהו תהליך מתועד שמוכיח שאין זליגה בין התוצרת שמיועדת לייצוא לתוצרת המקומית. אני רק אעיר שככל שהוא עומד גם בתקן הישראלי, זה לא גורע. אנחנו כאן החרגנו אבל כמובן שיכול להיות שמפעל עומד בתקן ישראלי גם לייצור מקומי וגם בוחר לייצא. לגבי חומרי ריבוי, שם הקלנו וצריך רק אישור של משרד החקלאות. זה באופן כללי. אפשר לפתוח את זה להערות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. אני רוצה קודם כל הערות קטנות שלי. סעיף (1), "הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה שחלה לעניין קנאביס רפואי במדינת היעד או קנאביס שהוזמן על ידי גורם במדינת היעד". המטרה כאן היא להראות תעודת ייצוא. כלומר, יש מדינת יעד שמקבלת אותה. היום לכל דבר שאנחנו מייצאים יש איזושהי תעודת יבוא שמדינת היעד מקבלת אותה, ולכן זה בסך הכול להראות – אני לא יודעת איך ואני מניחה שלאחר מכן ידברו על זה – שיש מי שיקלוט את הסחורה במדינת היעד. אני אעיר שבייצוא מזון יש בדיוק סעיף כזה. לפסקה (2), "בעל רישיון נקט אמצעים למניעת מכירת קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל". לדעתי אפשר לרשום בעל רישיון לא ימכור קנאביס המיועד לייצוא. כלומר, לא ימכור בישראל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "נקט אמצעים", זה קצת יותר רחב. ברור שהוא לא ימכור אבל הוא גם צריך לדאוג שכשבאים לקחת ממנו את הסחורה לייצוא, היה תהיה בנפרד. כלומר, למנוע זליגה . << אורח >> קריאה: << אורח >> אתן עושות כאן טעות מהותית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם מישהו רוצה להגיב, בהצבעה ולא בהתפרצות כי אחרת כולם כאן יתחילו להתפרץ. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את אומרת שאת רוצה שיהיה איסור רק על מכירה בארץ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חושבת כי אם אחר כך זה מתבלבל עם הסחורה, כלומר, הוא מכר. יש לו אחריות פלילית לדבר הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כאן אנחנו מבקשים ממנו לנקוט מעט יותר. זאת צריכה להיות החלטה של הוועדה. אני משאירה את זה. נבחן את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. אני רוצה להתחיל קודם בתגובת משרד הבריאות. כל משרד שרוצה להגיב לעניין החוק, נא להירשם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש להבהיר לגבי בעל רישיון, איזה רישיון. למעשה בעל רישיון בית מרקחת יכול לגדל או בעל רישיון אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היום אתם נותנים רישיון ייצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לכל ייצור יש מספר מהלכים אבל תכף נדבר על זה. אני מתייחס לפי הסעיפים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> השאלה איזה בעל רישיון אתם חושבים שנכון שיהיה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אתם התכוונתם בעל רישיון עיסוק. השאלה היא באיזה תחום העיסוק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לכן אני שואלת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני חושב שנכון יהיה, לאור הסעיפים האחרים, שיהיה בעל רישיון עיסוק בתחום הגידול או הייצור או השיווק. גם בית מסחר יכול או בית מרקחת. אם בית מרקחת רוצה לייצא, למה שלא ייצא גם הוא? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה בעצם כולם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מוסיפים גם את העניין של הרישיון למעבדות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש רישיונות רבים. אנחנו מדברים על החוליות העיקריות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הדבר השני. "על ידי גורם במדינת היעד", בסעיף 32(1). כל גורם? הרי ברור לחלוטין שלא התכוונו לומר גורם פלילי. לכן צריך להגיד איזה גורם. כאן אני קצת מלמד ואומר שעל פי האמנה הבין-לאומית יש שמה שנקרא רשות מוסמכת. בכל מדינה חייב משרד הבריאות למנות רשות מוסמכת שהיא אחראית לתעבורה, יבוא, יצוא של סמים בעולם. הייתי מציע שהקנאביס הוזמן על ידי גורם במדינת היעד שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד. אם הרשות המוסמכת במדינת היעד אומרת שהוא ראוי לקבל סמים, מבחינתנו זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לשאול אולי את משרד הכלכלה או את משרד הבריאות. כאשר אדם רוצה לייצא מזון, אני מניחה שגם הוא צריך לעמוד בתקן תנאים נאותים בייצור מזון. אם אני שולחת היום משלוח של קורנפלקס מישראל לגרמניה, מנפיקים לי תעודת יבוא ממדינת היעד? איך זה עובד? << אורח >> קריאה: << אורח >> זו שאלה למשרד הבריאות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל הנציגים שעוסקים במזון לא נמצאים כאן. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לגבי סמים יש אמנה אחרת. היא לא של מזון. ישראל לא נוהגת להפר אמנות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> סם מסוכן, הוא רמה אחרת. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> PHC עדיין בחוק הסמים המסוכנים וחלה עליו רגולציה מעט שונה. במדינות היעד. מדינת היעד צריכה לאשר את הספק. זאת אומרת, אם נניח אני רוכש ממישהו בחוץ לארץ, מדינת היעד – במקרה זה מדינת ישראל – מאשרת לי את הספק ממנו אני רוכש. גם עושה אותו הדבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איזו תעודה הוא מוציא לך? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> כדי למכור ללונדון או למכור לגרמניה, מדינת היעד צריכה לאשר אותי. אני יכול לשים איזה קנאביס באיזה חדר שאני רוצה אבל אם מדינת היעד לא אישרה אותי, זה לא יעזור לי באיזה חדר אני אשים אותו. לכן אני חושב שכל הסעיף הזה הוא לא רלוונטי. עכשיו יש לי קנאביס בחדר נפרד ואם הוא לא מאושר על ידי מדינת היעד, זה לא יעזור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מעוניינת להבין מה התהליך על מנת שמשרד הבריאות או משרד הכלכלה יאפשר כאן למפעלים לייצא. לכן הוא נדרש לסוג של תעודה כמו נגיד תעודת יבוא. אני רוצה שיהיה להם מסמך. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> זאת לא רק תעודת יבוא. זה גם התקן. התקן בישראל, נכון להיום, הוא תקן ישראלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אתה מייצא מחר לגרמניה ואתה לא עומד בתקן הגרמני - - - << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אני לא אוכל לייצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה הגיע לשם והם זורקים לך את הסחורה, זאת בעיה שלך שאתה לא עומד בתקן שלהם. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> לא. מלכתחילה אני לא אקבל רישיון יבוא מגרמניה כי התקן שלי לא מתאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה שלי היא איזו תעודה אתם מקבלים כדי לייבא לגרמניה? אתם מקבלים מגרמניה, ממשרד הבריאות הגרמני אישור יבוא? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> בגדול, קודם כל לאשר את התקן במפעל כאן על ידי הרשות הגרמנית. מי שעושה את זה כאן, זה נכון להיום רק מכון התקינה הישראלי והוא לא מוכן להתקרב אלינו. זו הבעיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה לוקח אותנו לשיח אחר שמדבר על התקינה. זה לא מעניין אותי. אני מנסה להבין את הפרוצדורה עצמה, לא לעניין הקנאביס מבחינתי אלא מה אני מקבלת ממדינת היעד, איזה טופס, איזה אישור גרמניה נותנת לי כדי שאני אוכל לייצא אליה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> גולן, אתה מסביר משהו אחר לגבי התקינה. זה לפרק אחר ולא כאן. כשמישהו רוצה לייצא מישראל לגורם מסוים קנאביס שהוא סם מסוכן באמנה בין-לאומית, נניח לריכרד בשוויץ, הוא פונה למדינה והרשות המוסמכת במדינת היעד נותנת לו אישור שהוא פועל בתחום הסמים תחת רישיון. כאשר גורם רוצה לייבא לישראל, פונה אלינו הרשות המוסמכת נניח בקנדה ואומרת לנו שחברת יוניבו רוצה לייבא ואנחנו אומרים נכון, זה בסדר ומוציאים אישור יבוא כיוון שהוא פועל במדינת היעד תחת פיקוח רגולטורי. הפיקוח הרגולטורי הוא על ידי הרשות המוסמכת. הרשות המוסמכת, זה מונח שהוא בין-לאומי. בכל מדינה יש רשות מוסמכת ושמות כולם ידועים. לכולם יש קשרים וכאשר שואל המשרד האחראי – בין אם זה יהיה היק"ר או יום אחד זה יהיה במשרד הכלכלה – את הרשות המוסמכת האם ניתן שמפעל כזה ייצא לחברה מסוימת, הרשות המוסמכת אומרת כן, הוא פועל תחת רישיון, או לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> "בעל רישיון מסר למנהל או למי שהוסמך לעניין זה הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר משרד הבריאות ובה יודיע בעל הרישיון" וכולי. זה לא קשור. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. בפסקה (1) להוסיף "שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד". << אורח >> קריאה: << אורח >> נגדיר מה זאת רשות מוסמכת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אמרתי. רשות מוסמכת זה מונח שקיים לא רק בישראל אלא בכל המדינות שחתומות על האמנה. אנחנו כיק"ר לא יודעים איזו חברה במדינות יעד כאלה ואחרות, חברה או גורם מאושר על ידה. לכן הרשות המוסמכת במדינת היעד היא הכתובת, כמו שאם היה בעניין רישיון נהיגה, זה היה משרד התחבורה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אנחנו מסכימים עם ההערה לגבי הרשות המוסמכת. לא כל גורם יכול לקבל את ההזמנה. צריך גם להבהיר שלפי פקודת הסמים נדרש רישיון לייצוא גם לפי תקנות פקודת הסמים. נראה לי שצריך להבהיר, מעבר לזה שבעל הרישיון כפי שצוין כאן הוא בעל רישיון לגידול - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה בפרק של הרישיונות שנמצא בהתחלה. אנחנו שואבים את ההוראות מפקודת הסמים לעניין הרישיון וכמובן שזה יחול גם על בעל רישיון בעניין הזה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני מניח שיובל יוכל להסביר את זה יותר טוב. יש רישיון שנוגע לגידולים של החומר וכולי, אבל כדי לייצא סם מסוכן, כל סם מסוכן, כל חומר הוא סם מסוכן, צריך רישיון. לכן לדעתי צריך להבהיר כאן לעניין הייצוא שיש לגורם בישראל רישיון לייצא סם מסוכן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מהבחינה הזו אנחנו מכשירים כל אדם בעל רישיון גידול, רישיון ייצור וכולי כאדם שיש לו את הסמכות לייצא. כלומר, כך אנחנו משנים עכשיו את החוק. כל אדם שיש לו היום רישיון, עבר את כל התהליך הפלילי, עבר את בדיקות המסוכנות, עבר תהליכים לבדיקת נאותות, כבר קיבל את הרישיון מהמדינה, כל אלה מוסמכים אוטומטית לייצא את הדבר הזה. הם לא צריכים אישור מיוחד ורישיון מיוחד לייצוא. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> שוב אני אומר, יש כאן איזושהי התנגשות עם פקודת הסמים. אני לא יודע אם גוף כזה עומד בכל התנאים שנקבעו בתקנות מכוח פקודת הסמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל אנחנו יכולים בחוק מאוחר, בהוראה ספציפית. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא אמרתי שאי אפשר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה אומר שצריך להתאים את פקודת הסמים המסוכנים לזה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ראשית זה, וצריך לבחון מה התנאים שנדרשים לייצוא לגבי סם מסוכן ולראות שלא חסר שם משהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו עכשיו בודקים את כל התנאים לייצוא. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא בדקנו עכשיו את כל הדרישות בתקנות פקודת הסמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> להבנתי הוועדה ביקשה לא להתיישר לפי הכללים לגבי כל סם מסוכן אלא ליצור מסלול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. מסלול פשוט לקנאביס. זה הכול. אף אחד כאן לא מדבר על סמים מסוכנים אחרים. אנחנו מדברים נטו לעניין הקנאביס. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם החלטת הממשלה יצרה מסלול פשוט יותר לייצוא של קנאביס. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> החלטת הממשלה לא .... מרישיון לפי פקודת הסמים. היא דרשה דרישות, לא את דרישות התקינה בישראל ממי שמייצא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה נכון. פקודת הסמים המסוכנים עצם דורשת היום שלושה דברים. הנהלים שלנו, כמו החלטת ממשלה, לא יכולים לסתור את החקיקה הראשית ואת התקנות. נתחיל מהדבר שהוא דווקא בסוף. כדי שבן אדם שמייבא לארץ סם מסוכן יוכל לקחת אותו מנמל התעופה ולהתחיל לעשות בו פעולות, הוא צריך רישיון לאותן פעולות. זה אותו רישיון עיסוק שדיברנו עליו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה כאן בישראל לעניין יבוא. אני מדברת אך ורק על ייצוא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני בכוונה עושה סדר כי יש כאן בלבול במונחים והוא מבלבל את כולנו. בהקשר הזה אני חושבת שיש הסכמה שבהתאם לפרק הרישיונות של ההצעה צריך להיות רישיון לאותו בן אדם. לא הבנתי אם זה רק רישיון עיסוק נגיד לגידול או גם רישיון לפעולה הספציפית של היבוא אבל נעזוב את זה בצד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המטרה היא לא לאשר פעולה ספציפית של יבוא אלא אדם שקיבל רישיון גידול, ייצור, שיווק. אדם שיש לו בית גידול, יש לו גם אישור לצורך אחזקה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ברור. גם היום בנהלים שלנו, בן אדם שיש לו רישיון ייצור למשל או רישיון גידול, אנחנו לא דורשים שבנוסף יהיה לו רישיון אחזקה ללא מגע בנפרד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עקביים בעניין הזה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בן אדם שהוא לא בן אדם כזה אלא כל מה שהוא רוצה זה להיות יבואן של קנאביס - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא מדברת על יבוא. אני מדברת רק על יצואן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ברגע שהוא יבואן והוא מביא לארץ את הסם המסוכן, כדי להמשיך להחזיק בו הוא צריך רישיון כי אחזקה יכולה להיות ללא מגע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אנחנו לא מדברים על יבוא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני מסבירה. זה הסעיף הראשון שמדבר על כך שכל בן אדם, לא משנה מה הוא עושה, הוא צריך רישיון כדי להחזיק את הקנאביס אחרי שזה מגיע. זה החלק הקל ולכן התחלתי איתו. מעבר לזה, לפי הוראות הפקודה שכמובן תואמות את האמנה, כרגע יש דרישה להיתר יבוא והיתר יצוא של קנאביס. אם אני לא טועה, אנחנו לא נותנים אלא נותן אגף הרוקחות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו נותנים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בסדר. יובל יתייחס להיבטים המקצועיים. מעבר לזה גם נדרש לכל משלוח, לכל אצווה שמיובאת, נדרש גם רישיון לאותה אצווה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא מעוניינים בזה. שלא יהיה בלבול. קודם כל, אנחנו מדברים אך ורק על יצוא. רק על יצוא. לכן לעניין הייצוא לא נדרשים איזה שהם תנאים נוספים. תקנו אותי אם אני טועה. אין היום בעל רישיון שיש לו רישיון גידול או רישיון ייצור או רישיון שיווק שאין לו יכולת לאחסן את אותה תוצרת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אשלים כי אתם אומרים את מה שקורה בפרקטיקה. אני לא אדבר במילים המשפטיות אלא במילים הפשוטות לגבי מה שקורה. כיום כל בעל רישיון מאלה שאמרתי יכול לייצא. אנחנו מדברים רק על יצוא. הוא לא צריך רישיון יצואן. איך דבר כזה שנקרא רישיון יצואן. כשהוא מבקש לייצא, קודם כל צריך לראות שהוא מבקש לייצא על פי אמנה בין-לאומית לגורם מוסמך במדינת היעד. כשזה נפתר, הוא בא ליק"ר אליו הועבר נושא הקנאביס - או בעבר לאגף הרוקחות - ומקבל מאיתנו היתר יצוא. עם היתר הייצוא הוא עושה את כל הפעולות, כי אחר כך יש לו עוד פעולות לעשות, בסוף הוא מקבל את רישיון הייצוא כאשר רישיון יצוא הוא ספציפי למשלוח. הרישיון שלו כעוסק מתיר לו לייצא ורישיון הייצוא הוא למשלוח הספציפי וזה מתואם עם הרשויות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המטרה, ואני חוזרת עליה, היא בעצם שמי שהיום מתקיימים לגביו התנאים לרישיון, גידול, ייצור, שיווק, בהצגה של מסמך ממדינת היעד פלוס הצהרה לעניין יצוא בהתאם לנוהל, יוכל לייצא את הסחורה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המשרד לביטחון פנים ביקש להתייחס. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> השאלה הראשונה היא מי יפקח על זה. כלומר, מי יבדוק שיש לו את אישור היבוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היק"ר. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> חסר כאן מי בודק את זה ולכן זה נקרא היתר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מסר למנהל. המנהל הוא ביק"ר. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> השאלה אם הוא אישר את זה. מבחינתנו זה נקרא היתר יצוא, שמישהו בדק שהתנאים שאתם קבעתם מתקיימים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כרגע זה מנוסח כך שהוא מחזיק את המסמכים, הוא מוסר הודעה שהוא עומד בתנאים והוא יכול לייצא. כמובן שיכול להיות פיקוח מצד היק"ר כדי באמת לבדוק. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> צריך לבדוק שבאמת מי מדינת היעד ושיש רשות מוסמכת. מישהו צריך לפקח שהדבר הזה יקרה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> צריך לבדוק את זה אבל לא כדי לקבל את ההיתר. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> בעיקרון גם היום בהחלטת ממשלה, כל מי שיש לו רישיון רשאי לייצא. זה לא דורש משהו שהוא מעבר לזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היום הם נדרשים לאישורים ולהיתרים. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> היתרים, אבל מה בודק ההיתר? את קיום האמנות הבין-לאומיות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אין מניעה לבדוק את זה גם היום בנוסח. פשוט אנחנו לא דורשים שהוא יקבל היתר באופן אקטיבי. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> זה אישור שהוא עומד בהתאם לאמנות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היק"ר יכול לפקח. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אני חושבת שזה לא יעבור דרך המכס כי בסופו של דבר אתה צריך איזשהו אישור שבאמת אתה עומד. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> סליחה שאני מתערב אבל זה לא ממך אלא ממדינת היעד. האישור הוא ממדינת היעד. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> נכון. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אין בעיה. מדינת היעד בודקת אותו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו נדבר כל פעם על סעיף קטן מסוים כיוון שיש כאן דילוגים בין הסעיפים שיוצרים חוסר הלימה. בסך הכול כתוב כאן בשפה מאוד מאוד הגיונית. הבנו את (1) – עכשיו אני מבין שענת דיברה על (5) – ברגע שנסיים אחד, נעבור לשני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. לגבי סעיף (1) מישהו עוד רוצה להגיב? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> כן. אני מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי. אני עוסקת בנושא של קשרי חוץ ובנושא של האמנות. האמנות מחייבות קבלת היתר ייצוא לכל משגור, לכל משלוח. זאת אומרת, זה לא איזושהי דרישה שבאה בגלל שמישהו רוצה להכביד. לכן היתר הייצוא הזה יתבקש במדינה מייבאת. כלומר, יש כאן הדדיות. לכן העניין הזה הוא הכרחי ואי אפשר לדלג עליו. אני מסכימה עם העמדה שלא צריך היתר של יצואן. צריך פשוט היתר יצוא למשלוח הספציפי המיוצא. זאת אומרת, אדם שיש לו רישיון לגדל, לייצר, הוא גם יכול לייצא ובלבד שהוא מקבל את אותו היתר יצוא למשלוח הספציפי המיוצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אדבר עם שרת הכלכלה בעניין הזה, שהיא זו שתנפיק את היתר הייצוא, אם נדרש היתר יצוא. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> היתר הייצוא, גם לפי פקודת הסמים, הוא ניתן על ידי המנהל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו יכולים לתקן את זה. אין כאן עניין בריאותי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אפשר להוסיף סמכויות מנהל לשרת הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לתת את אישור הייצוא. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> בעניין האמנות אני רוצה להוסיף עוד נושא אחד. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אמרנו שקודם הוא מקבל את היתר הייצוא ועל פיו הוא מקבל אחר כך את רישיון הייצוא שהוא לנמל עצמו כדי לעשות את הכול. זה מה שקורה. זה לא עסק מסובך. אולי מסתבכים במילים. לכן מה שכתוב כאן, הוא כתוב טוב. אני חושב שגם ראוי להכניס את הסעיפים האחרים על האמצעים, על התקינה, כי אחרת הוא לא יוכל לגדל שלא בהתאם לתקינה. חשוב להפריד את נושא הייצוא מנושא הגידול המקומי. << אורח >> קריאה: << אורח >> ממש לא. זה יגמור לגמרי את התעשייה. אתה רוצה שכבר בשלב הגידול נחיל את כל הדברים האלה? למה לא בשלב המפעל? בשלב האריזה עצמה, בשלב הסופי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים סעיף סעיף ולא מדלגים על סעיפים. יובל, אתה ביקשת את זה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> עוד נושא לגבי האמנות הבין-לאומיות. הנושא הזה שמופיע כאן כחלופי, הוא צריך להיות מצטבר משום שהכלל שהייצוא צריך להיעשות בהתאם לחקיקה והאסדרה הקיימת במדינת היעד, הוא גם כן אחד מהכללים שקבועים באמנות הבין-לאומיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה, אבל את לא צריכה לפקח על זה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא לפקח אבל זה צריך לעמוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם הם לא עומדים באותם תנאים - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הרשות המוסמכת לא תאשר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בדיוק. לא רק שהרשות המוסמכת לא תאשר את זה אלא סחורה בסכום של מיליוני שקלים תגיע לגרמניה והיא תיזרק לפח. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> כן, אבל הסעיף אומר את המילה "או". אנחנו אומרים שהוא צריך להיות "ו". << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בפסקה (1), גם כשזה מתאים לאסדרה במדינת היעד ושהוא ממומן על ידי גורם שאושר על ידי הרשות המוסמכת. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אלה שני הדברים גם יחד. זה לא חלופי. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זו גם דרישה נורמטיבית. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה בדרך כלל חופף. מדינה שאין בה אסדרה שמאפשרת את זה, לא תיתן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אנחנו כותבים "ו", האם זה מחייב כאן את הגורם שנותן את אישור הייצוא לבדוק שהם עומדים בתנאי האסדרה? << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> לא. כי זה גם לא קורה הפוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז לא. אני לא מסכימה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> ברגע שזה על ידי הרשות המוסמכת, מלכתחילה הם עומדים בתנאי האסדרה. זה לא שאתה מטיל עליהם משהו נוסף. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> במקום המילה "הוזמן על ידי גורם" - כותב לי טל שהוא הרשות המוסמכת – לומר "קיבל היתר יבוא על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד", וזה פותר את כל העניין. המילה היא היתר יבוא ממדינת היעד. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> ברשותכם, אני חייב להעיר הערה. זה קורה כבר היום. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון, זה קורה היום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם מקבלים ממדינת היעד היתר יבוא? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אנחנו מקבלים ממדינת היעד היתר יבוא לאחר שהמפעל הוסמך לייצר על פי התקן במדינת היעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה אם זה קיים כך בקשר לכל המדינות או רק נגיד בקשר למדינת גרמניה. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> כל מדינה שאני רוצה להתקשר איתה, זה קורה היום. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה הולך עם התקינה הישראלית. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> זה הרבה יותר פשוט. אני חושב שאתם רק רוצים לסבך את זה. מתי שאני רוצה לייצא, יובל ישר נותן ואין בעיה. אין עם זה בעיה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> הבעיה היא בעיה אחרת. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שמדינת היעד צריכה להכיר ביק"ר שלנו שהוא הרשות המוסמכת לאשר את המפעל. זה הכול. הכי פשוט. אני קיבלתי אישור יבוא מלונדון, ביום רביעי יש לי ביקור מהחברה בלונדון שהולכת לקנות ממני. המדינה שם אישרה לי את המפעל. לאחר מכן היא רצתה אישור GMP ואז היא צריכה את התקינה מכאן. יובל מעורב בכל הסיפור הזה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כיוון שאנחנו לא חלק מאירופה, אני לא יכול לחתום על אישור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נאמר שהקנאביס שמיועד לייצוא הציג היתר יבוא ממדינת היעד. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> מספיק. מקובל. לא צריך יותר מזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הצענו משהו ואנחנו קודם כל נשמע אתך משרד המשפטים ואחר כך את משרד הבריאות, את המשרד לביטחון פנים וכמובן את היצרנים והמפעלים. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> רק נאמר משפט, שהם כאילו לא מבינים משהו בתהליך הייצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אתן לכם כי באמת עדיין לא דיברתם. אם אנחנו מתקנים את זה רק להיתר יבוא, מבחינתכם זה בסדר? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> כן. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> ממדינת היעד. לא מהרשות המוסמכת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ממדינת היעד. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כמה הערות. לגבי הנושא של הרשות המוסמכת. לפי האמנות, הרשות המוסמכת היא הגורם דרכו זה אמור להתנהל. אם במדינה מסוימת הרשות המוסמכת היא משרד הכלכלה כי כך הם החליטו, גם כך הם יקבלו מהגורם הזה אבל חשוב להבהיר שזה לא איזשהו היתר יבוא כללי שלא מתחבר לדרישות באמנה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ולכן אתם כן מבקשים שיהיה כתוב היתר יבוא מהרשות המוסמכת במדינת היעד? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה אותו עניין. אם מדינת היעד באנגליה היא רשות מסוימת, הרי גם כך זאת אותה רשות שתיתן את הרישיון ליבוא. הוא לא צריך להציג איזשהו אישור אחר. בסוף היק"ר, מי שצריך כאן לראות את זה, צריך להבין שזה באמת הגורם המקביל לו באותה מדינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שאלה. אם מפעל פייזר בגרמניה עכשיו מזמין 500 קילו במדינת ישראל. השאלה היא האם אתם מבקשים עכשיו מפייזר לגשת לרשות הממשלתית המוסמכת למרות שנגיד יש לו אישור בכל מקרה לייבא את המוצר הזה בשביל תהליך אצלו במפעל בגרמניה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לנו יש הסכם עם חברת תרופות בין-לאומית והיא רוצה לשווק לכמה מדינות. אנחנו עובדים מול החברה, החברה עובדת מול אותן מדינות אליהן היא תכניס את הקנאביס. לכן לא צריך להביא אישור מכל חברת תרופות. חברת התרופות צריכה לתת לי את האישור ליבוא. אם היא לא תוכל, היא תצטרך להשמיד את זה. לי יש אישור עם הסכמים בין-לאומיים עם חברת תרופות בין-לאומית. לא כל מקום עובד לפי מדינה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל הם אומרים שלפי האמנות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אלה ההנחיות של חברת התרופות שאני מתקשרת איתה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ניתן על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> הנוסח הקיים בהחלטת הממשלה 224 שמדבר על היתר שיווק שהתקבל ממדינת היעד לגבי אותו מוצר, זה בעייתי? זה מה שהוגש. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> שיווק זה נושא אחר. היתר יבוא זה ליבוא והיתר שיווק הוא לשיווק. החלטת הממשלה לא סותרת את מה שקיים כיום ולכן היתר יבוא נדרש בכל מקרה לפי הפקודה. זה לא עונה על אותו צורך. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> ברגע שאתם מכניסים את זה לחקיקה ראשית, חייבת להיות כאן גמישות כי אחרת לא נוכל לייצא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל אנחנו לא יכולים לסתור את אמנת הסמים המסוכנים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> החלטת הממשלה מדברת על תיקון ההחלטה הקודמת, כך ש"יותר לבעל רישיון עיסוק בקנאביס לייצא מוצרי קנאביס רפואי או חומרי גלם אם מחזיק בידו היתר ממדינת היעד לקבל אליה את מוצרי הקנאביס האמורים". << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> היתר ממדינת היעד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היתר ממדינת היעד. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא מהרשות המוסמכת. אל תקשרו את הרגליים עוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו ניצמד לנוסח הממשלתי ונרשום שקיבל היתר ממדינת היעד. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> היתר יבוא במדינה, שניתן על ידי מה שנקרא רשות מוסמכת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אני רוצה להיצמד להחלטת הממשלה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> יש גורם אחר חוץ מרשות מוסמכת במדינת היעד? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> דווקא העמידה על זה גורם לי לתהות על איזה היתר הם מדברים שהוא יכול להטעות ולהגיד שאנחנו לא עומדים באמנה. עם כל הכבוד, אנחנו חייבים לאמנה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יהיה היתר יבוא ממנהל בית ספר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> השאלה היא על איזה היתר הם מדברים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> איזה היתר אחר יכול להיות? זה חייב להיות מהרשות המוסמכת במדינת היעד. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בסדר, אבל ממי עוד הם יכולים לקבל היתר יזום? השאלה היא למה הם לא מוכנים שזה יהיה כתוב. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם אגף יצוא היה כאן, היינו יכולים להבין. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה חלק מהחובות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לפי האמנות, בכל מדינה צריכה להיות רשות מוסמכת שהיא זאת שתיתן את כל ההיתרים. זה הכלל. זה המשטר הבין-לאומי. לכן ההיתרים ניתנים על ידי הרשות ואי אפשר לשנות את זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד המשפטים, האם יש מדינות בעולם שלא חתומות על האמנה? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> למיטב ידיעתי אי אפשר לייצא למדינה שלא חתומה על האמנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אי אפשר לייצא למדינה שלא חתומה על האמנה? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא, כי אנחנו חתומים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אנחנו חתומים על האמנה. זו הייתה ההערה השנייה שלי שעוד לא הגעתי אליה. צריך להבהיר בנוסח שמדינת היעד היא מדינה שהיא צד לאמנה. לדעתי רוב המדינות בעולם הן צד לאמנה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כן. רוב המדינות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ושהיא גם נתנה הסכמה ליבוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אינני יודע אם קוריאה הצפונית היא צד לאמנה או לא, אבל אחרות – כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסופו של דבר אנחנו לא רוצים להקשות. כשאנחנו כותבים היתר ממדינת היעד, נרשום היתר יבוא ממדינת היעד. היתר יבוא, לא כל אדם יכול לתת אותו, בטוח שלא מורה בבית ספר. זה כתוב גם בהחלטת הממשלה אחרי נוסח מוסכם עם מספר משרדים ואנחנו ניצמד להחלטה הזאת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> היתר יבוא, להוסיף על פי האמנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. עם כלה כבוד, אל תשכחו שיש דיון גם באו"מ שארצות הברית יזמה וגם אחרים על ביטול אותה אמנה, בעקבות מה שקורה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אין דיון כזה על ביטול האמנה. ממש אין דיון כזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא מסכימה. דווקא בשנים האחרונות היו מספר פרסומים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא על ביטול האמנה. גם אם עושים לגליזציה של קנאביס, זה לא קשור לזה שיש כללי אמנה שגם מדינות שעשו לגליזציה מכבדות אותם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ועדיין מתקיים דיון גם באו"מ לעניין ביטול אותה אמנה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא. ממש לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אשמח להעביר אליך את הכתבות שפורסמו. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני נמצאת שם בדיונים האלה וזה לא נמצא שם. אין דיון על ביטול האמנה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני יודע מה נכתב במספר כתבות. במקרה הזה אתי צודקת. זה לא דיון על ביטול האמנה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אין דיון על ביטול האמנות וגם ניסיונות שנעשו לשינויים קלים במעמד הקנאביס באמנות, נדחו בוועדת הסמים של האו"מ. מרביתם, חוץ מתיקון אחד. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בהחלטת הממשלה, בסעיף 6, כן מתייחסים להיתר לקבלת מוצרי הקנאביס הרפואי האמורים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל גם כאן יש לנו. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני חושב שהנוסח צריך להיות לגבי הרשות המוסמכת אבל לכל הפחות שיהיה ברור מהנוסח שהיתר היבוא הוא מהגורם המוסמך באותה מדינת יעד לתת את ההיתר הזה כי זה סם מסוכן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כי אחרת איך זה יהיה היתר יבוא? אם זה לא הגורם המוסמך, זה לא היתר יבוא. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אם זה המצב, מה ההתנגדות לכתוב את זה כשזה יותר תואם את האמנה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שיש רשות מוסמכת, נגיד שהמדינה הסמיכה מפעלי קנאביס לקבלת אותו רישיון, זה למעשה לוקח אותם בעוד הליך בירוקרטי. נגיד חברת תרופות הוסמכה על ידי המדינה לייבא אליה מוצרי תרופות, בין אם זה קנאביס או דברים אחרים. ברגע שהיא קיבלה את האישור הזה מהמדינה והיא יכולה לייצא את ההזמנות – וזה הנוהל הפנימי שלהם אבל אתה מבקש היתר מהמדינה – בעצם אותה חברת תרופות נדרשת עכשיו לפנייה נוספת למשרד הבריאות באותה מדינה ולהגיש עוד איזשהו מסמך ועוד איזשהו אישור ולהוציא אותו החוצה. זה החשש שלי. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לכן הנוסח הקודם שאמר שהעומד בדרישות, אני מסכים שלא היק"ר צריך לבדוק שהוא עומד בדרישות לצורך העניין. אם המאסדר במדינת היעד החליט שהוא נותן הרשאה כזאת או אחרת לגורם אחר לתת, אז בסדר, זה עומד בדרישות של אותו מאסדר. בסוף ההיתר צריך להיות תואם לאמנה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני מציעה להיצמד לנוסח שקיים כיום בפקודה. בסעיף 1 לפקודה כתוב: "היתר יצוא, היתר לפי סעיף 3, שניתן ליצאו של סם מסוכן מאת רשות מוסמכת של הארץ ממנה הסם מיוצא או המתיר יבואו של סם מסוכן". << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> ברשותכם, אני חייב להעלות כאן נקודה. לפני חצי שנה קיבלנו היתר ליצוא לברזיל לטיפול חמלה בילדים בבית חולים בברזיל. כאן נתקענו כי זה לא היה מתאים לגורם כזה או אחר בברזיל אבל בית החולים קיבל אישור יבוא ולא יכולנו לייצא שמנים לברזיל לילדים. זה בדיוק בגלל הדברים האלה. בית חולים בברזיל קיבל אישור יבוא מהרשות בברזיל, אז אני צריך להפר את האמנה שלו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אולי יש לי רעיון לפשרה. הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה. לעניין קנאביס שמיועד לייצוא, קיבל היתר יבוא מהגורם המוסמך במדינת היעד או מגורם במדינת היעד שהוסמך לכך על ידי הרשות. כמו למשל בית חולים, כמו למשל חברת תרופות. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא יכול. גם בית החולים צריך לקבל היתר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם הגורם הוא לא מוסמך, הוא לא יכול לתת היתר. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> איך הוא קיבל אישור אם הוא לא היה מוסמך? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> האמנה נועדה למנוע סחר בסמים בין מדינות וישראל חתומה עליה. לכן, גולן, לפני שאתה לוקח מקרה פרטי שאני לא יודע אפילו את הפרטים שלו ועליו מחיל חוק, אני מציע לבדוק את העובדות לאשורן. מה שאומר כאן משרד המשפטים זה שהאישור צריך להינתן על ידי רשות מוסמכת. רשות מוסמכת נותנת אור ירוק. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אי אפשר לייצא למדינה שאין לה רשות מוסמכת שמאשרת את זה. כנראה מי שאישר את זה שם, הוא לא היה הרשות המוסמכת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נשמע את מה שהייעוץ המשפטי אומר וזה יכול להיות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא קיבל היתר לא על ידי הגורם המוסמך אלא היתר באישור הגורם המוסמך. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה אין דבר כזה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ההיתר ניתן בדרך שהרשות המוסמכת קבעה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> יש לי רעיון. בואו נעשה את זה הפוך. אנחנו יודעים שלישראל מאוד קל לייבא. איך בישראל מאשרים? בואו נלמד מזה כי לישראל קל לייבא, כי אין את כל הדיונים האלה. גורם שרוצה לייבא עכשיו לישראל, איזה אישור הוא צריך? בואו נהפוך את זה כדי שיהיה באותה מידה קל לייצא. כל מה שמותר ביבוא, נחיל על היצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נוהל היצוא בישראל הוא בדיוק תואם לנוהל היבוא. מי שרוצה לייבא לישראל פונה אלינו. נניח חברת יוניבו רוצה לייבא, פונה אלינו ואנחנו הרשות המוסמכת שנותנת אישור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מקבלת את הפשרה. קודם כל, צריך להבין שאנחנו קובעים חוק כאשר כרגע בכל מדינות העולם עוברים סוג של תהליך ושינויים. כמו שהגורם המוסמך במדינת ישראל אולי אמור להיות משטרת ישראל שאמונה על פקודת הסמים המסוכנים ולכן צריך לקבל היתר ממשטרת ישראל? אבל מדינת ישראל הסמיכה לעניי הזה לא את משרד הבריאות אלא יחידה בתוך משרד בריאות. זה מה שקורה אצלנו במדינת ישראל. בכל מדינה יש נוהל אחר. לכן אני מקבלת את הפשרה של הנוסח המשפטי כפי שניסחה אותו ענת, היועצת המשפטית. מי שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היתר שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד. זה אומר שאם היא נתנה את זה, בוודאי שזה היתר קביל. אם היא הסמיכה מישהו אחר לתת את זה, גם קביל. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> גם כאשר רשות מסמיכה גורם אחר, זה מטעמה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הניסוח הזה לא צריך להפריע לכם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה יעבור נסחות. המילה "שאושר" מפריעה לכם? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. היתר יבוא שאושר על ידי הרשות המוסמכת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה עדיין עובר שינויים, זה לא תמיד מתקבל, . << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני הצעתי קודם לכן להשאיר את הסעיף כמו שהוא ובסופו להוסיף את המילים "שאושר על ידי הרשות המוסמכת בהיתר יבוא". << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> מה זה אושר בהיתר יבוא? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> או שהקנאביס קיבל היתר יבוא על ידי גורם במדינת היעד שאושר על ידי הרשות המוסמכת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל הגורם במדינת היעד לא מאושר על ידי הרשות המוסמכת. הרשות המוסמכת נותנת היתר יבוא. אלה דרישות האמנה, היא או מישהו מטעמה. בחקיקה ראשית אנחנו לא יכולים לסתור את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני לא רואה סתירה עם הוראות האמנה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> הסמכות בפקודה שלנו נמצאת בידי המנהל. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> היתר מהגורם המוסמך או מי מטעמו. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה עדיין מטעם הרשות המוסמכת. יש מישהו שקיבל את ההסמכה לתת את זה בפועל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כולנו מסכימים על המהות. כולנו מסכימים שההיתר צריך להינתן על ידי הרשות המוסמכת או על ידי מישהו מטעמה שהוסמך לכך או כל פרוצדורה שכל מדינה קובעת לה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אפשר לכתוב על ידי הגורם המוסמך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> העניין של איך זה מנוסח, אני לא חושבת שאנחנו גורעים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני חושבת שאנחנו מסתובבים סביב משהו שהוא גם מחויב וגם מתקיים במשטר הבין-לאומי. זה לא איזה משהו שאנחנו ממציאים כאן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו לא סותרים את מה שמחויב בזה שאומרים היתר שאושר. אנחנו לא סותרים את מה שאת אומרת. בעיניי זה מתיישב וזה בסדר. אני אשמח לשמוע את משרד המשפטים בעניין הזה, לעניין הניסוח אם זה בסדר מבחינתכם שנגיד היתר שאושר על ידי הרשות המוסמכת. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ההיתר, אם ניתן על ידו. גם לפי האמנה, לפחות מה שאנחנו מכירים, האמנה מדברת על כך שהרשות המוסמכת אמורה לגדל. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא מקיימים את האמנה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני חושב שצריך לכתוב שזה בהיתר שניתן על ידי הרשות המוסמכת או מי מטעמה. בזה זה יפתור את העניין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> או מי מטעמה או מי שהוסמך על ידה לעניין זה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אחר כך נגדיר מה זה אמנה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> למרות שאלה רוב המדינות, אבל שיהיה ברור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו רוצים להוסיף הוראה שזה רק ממדינה שהיא חתומה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא לכתוב את זה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה לא עומד בהתחייבויות של המדינה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם היום זה לא כתוב בחוק. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אבל אתם כותבים שמאפשר למדינת היעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אבל גם היום זה לא כתוב. למה אני צריכה להוסיף? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם בהחלטת ממשלה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> החלטת הממשלה נסמכת על החלטות קודמות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למה צריך לעגן את זה בחקיקה ראשית, את המדינה שהיא חלק מהאמנה? אתה רוצה לכתוב מדינת יעד שהיא צד לאמנה? אתה רוצה בחקיקה ראשית להזכיר את האמנה? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא, אל תזכירו את האמנה. אם כמו שחברת הכנסת השכל אמרה, זה יבוטל? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני כרגע מבין שיש כוונה לאפשר לייצא גם למדינה שהיא לא צד לאמנה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. אנחנו פשוט לא אומרים בחקיקה ראשית מדינה שהיא צד לאמנה. אני לא מכירה שעושים את זה בחקיקה ראשית. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אבל לפרוטוקול שהמדינה לא מתכוונת להפר את ההתחייבויות שלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה אני צריכה להבהיר את זה בחוק? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני אומר לפרוטוקול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה לא כתוב עד היום, למה אני צריכה להוסיף את זה? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> יש נוסח של פרק שמדבר על סוגי התנאים שאפשר לייצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, אבל היה כתוב גם לפני כן פרק וזה לא כתוב בו. אני לא מוסיפה סעיף כזה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני שואל מהותית מה הכוונה של המחוקק. לא מה שכתוב בנוסח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הייצוא היום, אני מניחה, מתבצע אך ורק למדינות שכן חתומות. אני לא מכירה את המדינות שאינן חתומות. אני מניחה שב-5, 10, 15 השנים הקרובות דברים הולכים להשתנות בצורה דרמטית ואין לי ספק בעניין הזה. בטח עם תאילנד, מדינה בה עונש מוות על תפיסה עם קנאביס משנה את חוקיה כך שהיא עושה היום לגליזציה, וזה באסיה, בוודאי שייתכנו שינויים דרמטיים גם במדינות אפריקאיות, בדרום אמריקה, במרכז אמריקה ובצפון אמריקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל גברתי, זה לא קשור שעושים לנושא של המשטר הבין-לאומי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שלא הכנסתם לחוק בעבר, אני לא אכניס לחוק הזה בעתיד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא אומר שיש כאן הצהרה על הפרה של אמנה. ממש לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> תודה וצודקת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מבחינתי סיימנו את סעיף (1). יש עוד הערה לסעיף (1)? המשטרה. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> ההתייחסות שלי היא לסעיף 32 עצמו ולא לענייני האמנות וכולי. בניסוח נאמר ש"בעל רישיון רשאי לגדל, לייצר וכולי", חשוב להקפיד ושיהיה ברור שהם עדיין נדרשים לעמוד בדרישות אבטחה ומיגון. גם כאשר רשום ש"בעל רישיון רשאי לגדל, לייצר או להפיץ ולשנע" שיהיה ברור שההיתר, גם בייצוא, הוא בהתאם לסוג הרישיון שניתן לו. היום למגדל אסור לשנע ודרישות האבטחה והרגולציה שהוא נדרש לעמוד בהן הן שונות. שלא ייווצר מצב שיש כאן איזושהי אי בהירות ובסופו של דבר אנחנו יוצרים חוסר רגולציה ואדם שמגדל ישנע ללא אבטחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני יכולה להבטיח לך את העניין הזה משום שכל בעל רישיון – וזה בפרק שתכף נגיע אליו – חייב לעמוד בתנאי האבטחה, בתנאי גידול נאותים, בכל התנאים שנקבעו על ידי המשרד לביטחון פנים. אם הוא לא עומד באותם תנאים, בכל תנאי האבטחה, למעשה ניתן לשלול לו את הרישיון. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> ודאי, אבל שגם העיסוק בייצוא יהיה בהתאם לרישיון שיש לו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל מי שעוסק בייצוא מחויב ברישיון. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> הניסוח כאן הוא שכל בעל רישיון רשאי לגדל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. זה לא נכון. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> מה שכתוב זה על אף הוראות חוק זה וזאת הבעיה. צריך להגדיר על איזה פרקים אתם מדברים. החוק מתייחס לכמה דברים ולכן צריך לומר על מה אתם בעצם מוותרים אבל בטח לציין שזה לפחות למעט תנאי אבטחה ומיגון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ומבלי לגרוע מהוראות כל דין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא צריך להיות בעל רישיון. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אבל על אף הוראות חוק זה, לגבי הייצוא הוא לא צריך כלום. אנחנו מבקשים שגם כאן יעמוד בתנאי האבטחה והמיגון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מן הסתם ככל שהוא לא יעמדו בתנאי האבטחה והמיגון, הוא לא יהיה בעל רישיון. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אבל הוא יכול לייצא. הוא יכול לעמוד ברישיון שלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא לא יכול לעמוד בתנאי הרישיון אם הוא לא עומד בתנאי האבטחה. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> תנאי האבטחה של הרישיון שלו לגידול הוא כן ולגבי הייצוא, הוא יכול לא - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא נכון. התנאי לייצוא הוא רישיון. התנאי לרישיון הוא תנאי אבטחה. אם הוא לא מקיים את תנאי האבטחה - - - << אורח >> עילם שניר: << אורח >> גם בהחלטת הממשלה 224 קבעו את התנאים האלה כי הם רצו תנאי שיהיו לגבי מי שמייצא ושדרישות אחרות לא יוטלו עליו. יכול להיות שאם אתם מפנים להגדרה של בעל רישיון, אתם אולי מטילים עליו דברים שאתם לא רוצים. יכול להיות שצריך להגדיר מה הם התנאים. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> תנאי אבטחה ומיגון, הם לא בהכרח אותו הדבר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם בהחלטת ממשלה כתוב בעל רישיון. כלומר, ההנחה הבסיסית היא שהוא כן חייב לקבל רישיון. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ברור. אבל כתוב לגבי הדרישות. לא צריך לעמוד בתקינה של הסטנדרט בישראל כי הוא ייצא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. זה כתוב מפורשות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הוא אומר גם באיזה סטנדרט הוא לא אמור לעמוד. אבל אתה לוקח אותי כאן לסעיף (3). כתוב כאן בצורה ספציפית באיזה תנאים של הרישיון הוא לא חייב לעמוד. "קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן IMC-GAP, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4)". זאת אומרת, היועצת המשפטית כאן הסבירה בצורה מאוד מדויקת על פי הסעיף הזה באילו תנאים של הרישיון הוא לא צריך לעמוד. זאת אומרת שבכל ששאר התנאים הוא מחויב לעמוד. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> גם שהפעילות בשרשרת הייצוא תהיה בהתאם לרישיון שלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה ברור. זה מובן מאליו. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> יש לי שאלה. שאלתם האם יש הערות לסעיף. מהדיון שהיה כאן לא הבנתי לגבי הנושא. דובר כאן על כך שלפי האמנה יקבל את הרישיון על הייצוא עצמו, לא על היכולת לייצא. אתי התייחסה לנקודה שלפי האמנה נדרש שאם אתה מייצא, לא אם יש לך האפשרות לייצא אלא לקבל ספציפית את הרישיון על הייצוא עצמו. לא הבנתי מה הוחלט בעניין הזה מבחינתכם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתה שואל אם אנחנו רוצים שהוא יהיה צריך לבוא ולהראות שהוא עומד בכל התנאים ולקבל גם היתר לייצא או שדי בהצהרה שלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא למעשה צריך להראות את ההזמנה, הוא צריך לתת את ההצהרה וזה למעשה אישור הייצוא. הוא מקבל ממשרד הבריאות את האישור לייצוא או שנטיל את זה על משרד הכלכלה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני מציע, אם אפשר, שמשרד הבריאות יתייחס ויאמר אם זה מה שהוא נדרש, מה הדלתא לעומת היום כשהוא נותן את ההיתר הספציפי הזה לאותו משלוח וכולי. אם זה באמת מניח את דעתו היום וזה מספיק, שיתייחס לזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אבל בואו נגיע לסעיפים האלה. אנחנו עוד לא בסעיפים של מה נדרש. אנחנו רק בסעיף הראשון. אני סוגרת כאן את סעיף (1) ורוצה לעבור לסעיף (2) כדי שנוכל אחר כך לדון בחוק כולו ולהתייחס לכל סעיף 32. << אורח >> קריאה: << אורח >> המשטרה רוצה להתייחס לסעיף (1). << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> בסעיף (1) כתחוב "או הוזמן". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כבר שינינו את הנוסח. << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> אני רוצה להסביר למה צריך להיות "והוזמן". << אורח >> קריאה: << אורח >> אין כבר "או" ואין כבר "ו". << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> אנחנו צריכים שההזמנה תהיה מפורשת כדי להימנע מעודפי ייצור כאן בארץ שאחר כך אין להם דורש, כמו שהיה השנה. הסכנה הגדולה מאוד היא כשיש עודפי ייצור. אני יודעת שגם היצרנים לא רוצים עודפי ייצור אבל לא כולם יצרנים טובים אלא יש גם יצרנים פחות טובים. עודפי ייצור בסוף זולגים לשוק הפלילי וזה מה שאנחנו רוצים למנוע. אנחנו צריכים לוודא שיש הזמנות מפורשות ולא הגדרות כלליות שהקנאביס הזה מיועד לייצוא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> רק אם זה יהפוך לייבוא נסכים לזה. שגם בייבוא יהיו הזמנות מפורשות ואי אפשר להביא כל כמות לארץ. איך אתם יכולים לעשות חקיקה חד צדדית? לישראל מותר ולחוץ לארץ אסור? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל, כבר לא מדובר כאן על סעיף (1). << אורח >> קריאה: << אורח >> ב-(1) היה כתוב. הורדנו את זה. << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> "הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה שחלה לעניין קנאביס רפואי במדינות היעד או שהקנאביס הוזמן על ידי גורם במדינות היעד". << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את מבקשת שבנוסף להיתר היבוא, גם יראו שיש הזמנה ספציפית. << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> נכון. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> היתר היבוא מתבסס על ההזמנה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז שיהיה כתוב "והוזמן". << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> היתר ייבוא הוא עניין עקרוני, האם מותר לייבא לאותה מדינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, אני עוצרת כאן את הדיון על סעיף (1). אני חושבת שהגענו לנוסחה שהיא נוסחה מאוזנת וטובה. אני חושבת שיש כאן עוד המון פקטורים שניתן לקחת. המטר היא לראות איך אנחנו בעצם משקמים את אותה תעשייה, גם ישראלית. יש מקרה אחד שמפעל נתפס מוכר לשוק הפלילי? יש לכם תפיסה כזאת? << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> יש לנו הרבה מידע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. יש לכם תפיסה של מפעל שהוציא תוצרת לשוק הפלילי? << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> אם היינו מודדים את כל פעילות המשטרה על פי הצלחות - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא, לא. אני שואלת על מקרה אחד שבו הייתה זליגה ממפעל או ממגדל לשוק הפלילי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כן. מהמפעל של גולן. זה כבר פורסם. << אורח >> מאיה גולדשלג: << אורח >> יש. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> פורסם מקרה אחד. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אם יש זליגה מהחוות? יש. מה לעשות? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אצלו. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> הייתה אצלי פעם אחת. נכון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ועוד מנהל החווה. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> מהחווה. לא מהמפעל. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> היו לנו זליגות של עובדים שהזליגו והיו אירועים של בעלי רישיונות שהזליגו. יש לנו אירועים כאלה לאורך השנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל, אנחנו כוועדה מבקשים לראות איזשהו דוח בעניין הזה על מקרים, על תפיסות, על העמדות לדין,, על ענישה. אני רוצה שתביאו את זה לדיון הבא. זה חשוב מאוד שהוועדה תראה את הנתונים האלה. אני עוברת לסעיף ׁ(2). את רוצה להקריא את הנוסח אליו הגעת? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. אנחנו מבקשים שבעל הרישיון יציג היתר שניתן על ידי הרשות המוסמכת או מי מטעמה או מי שהוסמך על ידה. אנחנו נמצא את הנוסח הנכון אבל זאת הדרישה היחידה, במקום פסקה (1). << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. סעיף (2). אני ביקשתי שזה יהיה "לא ימכור קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל". משרד הבריאות, יש הערות? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני חושבת שעדיף. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> למה צריך את זה? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> כן, לא הבנו את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להבהיר. הסעיף הבא קובע שאותו חומר לייצוא לא צריך לעמוד באותו התקן. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא. אנחנו ממש מתנגדים לשני הסעיפים האלה ואני אסביר למה. אתה רוצה להסביר? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אני מייצר את אותו מוצר בדיוק. אני מוכר את זה בארץ ואת אותו מוצר גם בחוץ לארץ. מה הבעיה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המטרה היא שאם אתה באמת לא עומד באותו תקן IMC-GAP לא תוכל למכור אותו בארץ. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אבל אם הוא כן עומד, לא תהיה לו בעיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תסתכלו ברישה. מוגדר מה זה קנאביס המיועד לייצוא בלבד. זה קנאביס שלא עומד בתנאי החוק. זה קנאביס שמיועד לייצוא בלבד. לכן אנחנו אומרים שאם זה קנאביס שמיועד לייצוא בלבד ולא עומד בתנאי החוק הזה, אתה תמנע מכירה שלו בישראל. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני חושבת שצריך להבחין בין קנאביס שמתאים לתקינה הישראלית לבין קנאביס אחר. אם זה מתאים לתקינה הישראלית, ברור שמותר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מה שאמרתי. ההגדרה של קנאביס המיועד לייצוא בלבד, זה קנאביס שלא עומד בהוראות חוק זה. כך הגדרנו את זה. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אם כן, איך אני אייצר אותו? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כאן צריך להבהיר מה זה לא עומד בהוראות החוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מותר לך על ידי ולידציית ניקיון. אלה הסעיפים הבאים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה רק לייצוא. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> ולידציית ניקיון לא מאשרת יצוא למדינה אחרת. ולידציית ניקיון לא עוזרת לי לייצא משהו שהוא לא מאושר במדינת היעד. מה זה עוזר לי? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ברור שאתה צריך לעמוד גם באישור של מדינת היעד. זה מה שאמרנו כרגע. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> לא הבנתי מה אתם רוצים לעשות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> שני הסעיפים האלה מיותרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אסביר. אם למשל אתה לא רוצה למכור תפרחת לגרמניה אלא אתה רוצה למכור שמן לצרפת. המפעל שלך עומד בכל התקנים הישראליים אבל נגיד ובגרמניה או בצרפת הם לא מוכנים שאותה תוצרת תעבור הקרנה, אבל הנתונים שלך של הבקטריות והחיידקים לא עומדים באותו תקן ישראלי שלא יכול לא לעבור הקרנה. לכן כאשר אתה מייצר את השמן במכונה שיש לך במפעל שלך, מה שתצטרך לעשות על פי החוק עכשיו זה לעשות ולידציית ניקיון, לנקות את כל פס הייצור, להכין שם את השמן, להגדיר את אותו שמן כשמן שמיועד לייצוא בלבד ולכן אותו שמן לא יוכל להימכר בארץ אלא יוכל להימכר אך ורק בחוץ לארץ. ברגע שעשית עוד הפעם ולידציית ניקיון לאותה מכונת שמנים, אתה יכול לעשות פס ייצור של שמנים שמיועדים לישראל. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> קצת התבלבלתם במילים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה, אני לא מומחית, לא דוקטור ולא פרופסור אבל נראה לי שאת הרעיון הכללי הבנתם. מה שלא מאושר לישראל, לא יימכר בישראל אבל תוכל לייצא אותו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> מה שמיוצר לפי התקינה הישראלית יכול להיות מיוצר. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אבל אין סעיף כללי לגבי ייצוא שגם עומד בתנאים בארץ. כל הסעיף מתייחס אך ורק למקרים שמדובר בזה וצריך להסדיר גם את הייצוא הרגיל כי כמו שהוא אומר, יש לו את אותו חומר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם הוא עומד בתקינה בארץ, למה צריך? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> גם ייצוא שעומד בתקינה בארץ צריך לעמוד באותם תנאים של היתר ייצוא. זה לא מופיע בשום מקום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם יש תנאים נאותים להכנה של קנאביס בצרפת, הוא צריך לעמוד בתנאים האלה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני אומרת שאם למשל הוא לוקח את המוצר שעומד בתנאים בארץ, כל דבר, הוא לא רוצה לעשות הפרדה, הוא לא רוצה לייצר דברים חריגים, הוא רוצה לקחת את אותו קנאביס שמיוצר בארץ ולייצא אותו. סעיפי החוק האלה לא מתייחסים לסיטואציה הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בטח שהם מתייחסים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא. רק לסיטואציה של קנאביס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. כתוב, קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב. כלומר, הוא יכול לעמוד בתקן הישראלי אבל הוא לא מחויב בתקן הישראלי. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אתי צודקת כי זה לא רלוונטי. זה רק רלוונטי למשהו אחר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל איך מסבירים את הנושא של היתרי הייצוא הרגילים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד הבריאות הישראלי לא צריך להרחיב את הסמכויות שלו ולהפוך למשרד הבריאות הצרפתי. אם יש תהליך ייצור בצרפת והם נדרשים לעמוד בתקן הצרפתי, אם הם לא עומדים בו – הסחורה תיזרק לאשפה. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> לא. לא זאת הכוונה. הפרק הזה למעשה דן במקרים בהם המוצרים מיועדים לייצוא בלבד. למעשה אין בכל החוק התייחסות למקרים של מוצרים שעומדים בתקן הישראלי ומיועדים לייצוא. צריך להוסיף איזשהו סעיף שמתייחס לסוגיה הזאת של מוצרים שמאושרים בארץ לשיווק והם מקבלים היתר יצוא. הם עדיין מקבלים איזשהו אישור לייצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חשבתי שזה מובן מהנוסח. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. משרד המשפטים, רוצה להגיד משהו? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני רק רוצה לומר שאם אני מבין נכון כל הפרק מדבר על הייצוא באופן כללי. הדבר היחידי שמייצר את הקושי – זה מתחבר למה שאמרה רננה ממשרד הבריאות – זה שהסעיף שאומר שאסור לו למכור, צריך לעשות איזושהי הבהרה ולומר אלא אם. זה סעיף שרק מדבר על כך שאסור לו למכור כאן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אנחנו מסירים את סעיף (2), אפשר לומר בסעיף (3): "קנאביס המועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4) ולא יימכר במדינת ישראל". << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני חושבת שהבעיה היא ההגדרה כי אנחנו מדברים על קנאביס לייצוא. הוא מוגדר ככזה שהוראות החוק לא חלות עליו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו צריכים להוסיף פסקה ולהגיד שקנאביס שכן עומד בהוראות החוק הזה... היתר יבוא ואסדרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נוסיף סעיף למשל (2א): "קנאביס שעומד בתקן הישראלי אינו נדרש לפסקה (3)". << אורח >> קריאה: << אורח >> למעשה כל החוק. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הייתי מחריגה את הקנאביס שהוא לא בהתאם לכללים. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק. צריך אסדרה גם לקנאביס הרגיל. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לעניין קנאביס שאינו מותר לשיווק בישראל, וכולי וכולי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני חושבת שזה צריך להיות הסעיף הראשונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נבהיר את זה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא הצלחתי להבין מה השורה התחתונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השורה התחתונה היא שאנחנו מוסיפים פסקה שכל מוצר שעומד בתקן הישראלי מאושר לייצוא. << אורח >> קריאה: << אורח >> עדיין צריך לקבל היתר ייצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף (3) לא יחול עליו. סעיפים (2) ו-(3) לא יחולו עליו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למעשה יחולו עליו פסקאות (1) ו-(5). << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה GAP-IMC וגם GMP-ICM. << אורח >> קריאה: << אורח >> כרגע ביקשנו שזה יהיה GAP. זה לא בטעות. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אם אפשר לחזור על מה שסוכם ומה המענה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למעשה הפרק הזה היה אמור להקל את הייצוא לגבי קנאביס שלא עומד בתנאי החוק. אנחנו נצטרך באמת קודם כל ליצור את המסגרת ולהגיד שקנאביס בכלל – שכמובן עומד בהוראות החוק הזה – אפשר לייצא אותו, צריך את היתר הייבוא שביקשנו בפסקה (1) על פי הנוסח, והוא צריך למסור הצהרה למנהל שהוא מייצא ולקבל את אישור הייצוא. אז נוסיף חריג ונגיד שעל אף שהוא לא יעמוד גם בהוראות החוק, הוא עדיין יוכל לייצא ובתנאי שהוא לא ימכור את זה בישראל, שהוא לא צריך לעמוד בתקנים שעוד מעט נדבר איזה תקנים אלה ושהוא יעשה הליך של ולידציית ניקיון שגם עליו נדבר ונראה מה הוא בדיוק כולל. אז הוא יוכל לייצא גם מה שלא עומד בדרישות החוק. נבנה את זה פשוט שונה. הכלל והחריג לכלל שמוסיף דרישות נוספות. << אורח >> קריאה: << אורח >> עוד דבר אחד. במקום "מכירה", אם אפשר לומר "הפצה" כי מן הסתם זה ללא תמורה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר. מקובל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים לפסקה (3). "קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4)". << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> חשוב להגיד כאן שיש כאן שינוי מאוד מאוד משמעותי ממה שאושר לאחרונה בהחלטת ממשלה 224. החלטת ממשלה 224 החריגה את המוצרים שניתן לייצא, בעצם אפשרה לייצא מוצרים כאלה גם אם נוהל GAP-IMC לא חל עליהם אבל היא לא החריגה את זה מהדרישות של נוהל הגידול, נוהל ה-GAP-IMC. למעשה מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו מאפשרים שיהיו חוות שלמות – אני לא יודעת אילו דרישות כן יחולו עליהן, לגדל בחוץ, תחת כיפת השמיים, לא יודעת - שלא מיועדות למטופלי מדינת ישראל, בהגדרה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אקריא מתוך ההחלטה: "עמד בתנאי אבטחה ומיגון ובתנאי תקן ה-GAP-IMC". זאת אומרת, במקום שיהיה כתוב כאן ב-(3) GAP-IMC צריך להיות GMP. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היא ביקשה את שניהם. היא ביקשה גם וגם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מדברת עם חברי הוועדה של ועדת הקנאביס על החוק הזה בטלפון. רובם לא מגיעים אבל הם כן עוקבים אחרי הדיונים וכל שבוע במליאה, ימי שני וימי רביעי, אנחנו יושבים ודנים לעניין החוק. אתם גם מכירים את הדיונים שמתקיימים בוועדות השונות לעניין הזה. כל הריקושטים בסוף מגיעים לכאן. אני יכולה לומר לכם שתדעו שברקע יש דרישה של חברי הכנסת לרשום כאן שקנאביס שמיועד לייצוא בלבד יוכל לעמוד בתקן EUGMP כלומר, תקן אירופאי או תקן קנדי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> גם היום הוא יכול לעמוד בתקן ויש בארץ מוצרים שעומדים בתקן אלא שאנחנו, היק"ר, לא יכולים לתת לו אישור שהוא עומד בתקן GEU, כי אנחנו לא חברים בשוק האירופי. אם יחברו את ישראל לאירופה, נשמח. איך אפשר לעשות את זה? להכניס אותנו תחת הסכם אכ"א וזה בידי משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד הכלכלה, אתם רוצים להגיב? אנחנו נדחוף את משרד הכלכלה כמה שיותר על מנת לחתום על הסכם כזה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> גם אנחנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חושבת שהדבר הזה יסייע הרבה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אם היה את זה, לא היינו צריכים את כל הצעת החוק. אם היה את הסעיף שיובל מדבר עליו, לא היינו צריכים את כל זה. << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >> אני אתייחס לעניין הזה. הסכם אכ"א הוא הסכם שחל על תכשירים רפואיים בין ישראל לאיחוד האירופי. היום, על פי פקודת הסמים המסוכנים, קנאביס לא מוגדר כתכשיר רפואי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לפי פקודת הרוקחים. הוא לא רשום. << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >> כל עוד הקנאביס לא מגודר כתכשיר רפואי, אי אפשר להכיר בו תחת הסכם אכ"א. אנחנו כן בודקים את זה ומנהלים דיונים מה צריך לעשות. במקביל אנחנו מקדמים את השיח הבילטרלי עם גרמניה יחד עם היק"ר, יחד עם משרד הבריאות, כדי שהם יכירו שבסופו של דבר יהיה איזה הסכם הכרה הדדית ביניהם לבינינו עד שנמצא איזשהו פתרון אחר והתקינה כאן בישראל תוסדר. כיום במצב הנוכחי, אי אפשר להכיר בקנאביס רפואי תחת הסכם אכ"א. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת שתעבירו את זה גם בתוך המשרד. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> חברה שרוצה להביא לכאן, כמו למשל בקנדה עשו, הביאו פקחים אירופאיים והם בדקו אותה. שתי חברות בישראל הביאו פקחים אירופאיים והם בדקו אותן. סליחה, אחת הביאה פקחים אירופאיים ואחת הביאה את המכון שהוא תחת הסכם אכ"א עד שיסתבר שהוא לא יכול לעשות את זה. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> בגלל הקורונה הם לא באו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> דרך אגב, אנחנו לא יכולים לתת EU כי אנחנו לא חברים באיחוד האירופי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה שתעבירו גם בתוך המשרד. אני רוצה שקודם כל תודו לשרה אורנה ברביבאי ולצוות המשרד שאני יודעת שכבר כמה שנים עומד על הגדרות ומנהל את המאבק הזה כדי לאפשר את כל העניין של הייצוא ומנהל שיח גם עם מדינות אירופאיות. אני חושבת שזה משמעותי. כל גיבוי שאתם תצטרכו בעניין הזה, אנחנו כאן. אנחנו רוצים לקדם את זה כמה שיותר מהר. אנחנו לא רוצים לעבור על החוק כמובן אבל כל דבר שניתן לעשות, אנחנו מבקשים שתגידו לנו כדי שנוכל לתת לכם את הגיבוי לזה. אני מבקשת להודות על הגישה הפתוחה ועל הניסיון לסייע כאן לפיתוח והמחקר לתעשייה הישראלית. << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >> תודה רבה. מעריכים את זה. יש תוספת נוספת שאני רוצה לשים את הדגש. מזה זמן בעניין התיקון של הגדרת הקנאביס הרפואי והפקודה, אנחנו מנסים לכנס את משרד הבריאות יחד עם משרד המשפטים. אנחנו מתעכבים קצת עם העניין הזה ומבקשים באמת שזה יקרה כמה שיותר מהר. כבר דנו יחד עם השרה שלנו, שרת הכלכלה, ואנחנו נשמח לכנס את הדיונים האלה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור נחמן אש. אנחנו נשמח לקדם את הדיון הזה כמה שיותר מהר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתה מתכוונת לנושא של העברה מחלק א'? << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >> בדיוק. לבחון את ההגדרה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כרגע בנוסח. << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >> נכון. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני אציין שיש ועדה במשרד הבריאות שבוחנת את האפשרות להעביר ממשטר רישיונות למשטר מרשמים. זה לא אנחנו לא עוסקים בזה, אנחנו כן עוסקים בזה מול קופות החולים למשל כי המשמעות היא שעוברים ממצב בו רק מנהל שהוסמך ישירות על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לתת רישיונות למטופלים, הוא היחיד שיוכל לעשות את זה למצב שבו כל רופא או כל רופא שהוגדר, מומחה, מוסמך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כרגע זה הנוסח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. כרגע יש לנו את זה בנוסח. << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >> כשנגיע לסעיף, אני אתייחס. << אורח >> קריאה: << אורח >> איך זה קשור לקופות החולים? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> מה הבעיה שכל רופא ירשום? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> תהיה כאן השפעה מאוד רחבה. בדיוק לכן זה נבחן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ההצעה כאן מדברת גם על מרשמים וגם על סבסוד חלק מהטיפולים. אנחנו נגיע לפרקים. "קנאביס המיועד לייצוא בלבד, לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4)". << דובר >> ענת מימון: << דובר >> משרד הבריאות העיר שצריך שזה לא יעמוד בתקן IMC-GMP. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. התפיסה הייתה שמסובך להפריד גידולים שלא חלות עליהם הדרישות. זאת אומרת, תצטרך להיות חווה נפרדת והמשמעות היא שבהגדרה יהיה חוות שלמות שכל המטרה שלהן היא ייצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה אם אנחנו עושים GMP? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם מבטלים את ה-GA. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זאת אומרת שאנחנו מגדרים מלאים שבהגדרה הם לא מיועדים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל למה זה נופל עליכם?: אם חווה לוקחת על עצמה ואומרת שהיא לא רוצה לעמוד ב-GAP ולגדל את זה לייצוא?: << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אנחנו סברנו, וזו הייתה ההחלטה של הממשלה במסגרת 224, שנקודת האיזון הנכונה היא לא ברמת נוהל גידול אלא ברמת נוהל הייצור. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אם כן, זה GMP לא GAP. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. זה GMP ולא GAP. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני רוצה לבקש כאן בקשה. אני רוצה להגיש גם את הבקשה ההפוכה. אם אני עכשיו רוצה לייבא חומר גלם לטובת ייצוא, וחומר גלם לטובת ייצוא לא צריך לעמוד בדרישות ה-IMC, הווה אומר שאם אני רוצה עכשיו לייבא CBD כדי להכין - - - << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל אז תצטרכי חממה נפרדת. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא. זה GMP. זה במפעל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. GMP זה בעצם הייצור. אם את רוצה GAP, זה בעצם הגידול. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא. אני מדברת על GMP. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> היא מדברת על נושא אחר. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני אומרת את אותו כלל אבל הפוך. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> על יבוא אמור להיות דיון נפרד. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני חושבת שחברת הכנסת שרן השכל תבין את זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> היא תבין את זה וגם נסביר. נראה לי שהבנתי את דבריך. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אם אתה מאשר לי את זה, אני מוכנה להמשיך הלאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לעניין הייבוא אנחנו נדון בפרד. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> רק שתביני מה אמרנו. אם עכשיו את רוצה לייבא לטובת יצוא. חומרי גלם. את רוצה עכשיו להכין תוספי תזונה ואת רוצה לייבא לטובת ייצוא, את רוצה שהמפעל שלך בארץ יכין את התהליך. את בעצם צריכה לעמוד בדרישות התקן הישראלי. אנחנו מבקשים שגם לטובת יצוא, אם אני מייבאת לטובת יצוא, אני לא אצטרך לעמוד בתקינה הישראלית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בזה נצטרך לדון בפרק יבוא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה כדי להבין על מה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה. תעלי את זה כשנדון לעניין היבוא. אנחנו דנים בייצוא כדי לסגור את הפינה הזו ואחר כך עוברים להגדרות. תאמיני לי שאנחנו נגיע ליבוא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> הבקשה היא שכל דבר יהיה גם הפוך. זה חשוב. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> יהיו דברים שכן ויהיו דברים שלא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא כל דבר יכול להיות הפוך כי אנחנו לא אחראים על בריאות הציבור בצרפת אבל אנחנו בהחלט אחראים על בריאות הציבור בישראל. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני מדברת רק על יבוא לטובת יצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה להתקדם. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אולי כן צריך להוסיף את זה. יבוא לטובת יצוא. זה חלק מהייצוא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לא בייצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה ביבוא. אני מבקשת לרשום את זה כנקודה ביבוא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא הבהרתי את עצמי. זה יצוא. אתה מייבא כדי לייצא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. בייצוא את לא צריכה לעמוד בתקן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעניין של יצוא, את יכולה לייצא מה שלא עומד ב-GMP. מה שאת רוצה לייבא, אנחנו נדון בזה בפרק נפרד ביבוא ואני מבקשת להמתין. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה יבוא לטובת יצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ככה לא נוכל להמשיך להתקדם. אני רוצה לסגור את הפרק הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בפסקה (3) שינינו ל-GMP. אפשר לעבור לפסקה (4) שהיא חלה על מוצרים שהם לייצוא בלבד. כלומר, שלא עומדים בתקן הישראלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש כאן את העניין הזה של הייצור. האם ייצור כולל בתוכו גם יבוא? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לפני כן, אני יכולה לשאול שאלה? ברור שאין אחראי לפיקוח מבחינת האיכות, שזה לא משרד הבריאות. נכן? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, זה לא משרד הבריאות. זה משרד הבריאות הגרמני שאחראי על הפיקוח הזה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל יכול להיות שזה תחת כלום. זה יכול להיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גם. אני בסופו של דבר לא עושה פיקוח לגרמניה ולא לצרפת ולא לקנדה. אם משרד הבריאות שם לא דואג כמו שמשרד הבריאות כאן דואג לאזרח הישראלי ודואג שכל דבר שמיובא לכאן, כולל משחת שיניים, לא עבר תהליך התססה או רעלים או לא יודעת מה, או לא הוברח על גמלים מירדן, אז בואו נלמד אותם איך לעשות את זה אבל אנחנו לא נעשה את זה במקומם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני חושב שבאגף התמרוקים אצלנו הם עושים עבודה חשובה מאוד בשמירה על בריאות הציבור כמו כל משרד הבריאות אבל בואו נתמקד בסעיף הזה. אני לא רוצה למה הטעות כאן כי ולידציית ניקיון היא בסך הכול וידוא יעילות של תהליך ניקיון. אתם רציתם לומר שיהיה תהליך ניקיון מאושר שהוא נקרא GMP שהוא מוודא על ידי ולידציות. ברגע ששינינו את זה ל-GMP, אפשר לוותר על סעיף (4). << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אחר כך מגיע היק"ר למפעל ואומר לאותו מפעל שהוא לא מוכן שישתמשו במכונה הזאת כי היא לא עברה תהליך GMP. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היום אתם דורשים הפרדה, נכון? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היום נדרשת הפרדה מלאה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הפרדה שמונעת עירוב. זה לא בהכרח מפעל נפרד. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אסביר. הפרדה בעולם התוכן של כללי איכות מתבססת על שלושה מצבים - הפרדה מקומית, תהליכית ופרסונלית. על פרסונלית אפשר לוותר, נכון? הרי יעשו משמרת בוקר. הפרדה תהליכית, ברור שצריכה להיות כי שם מייצרים כדורים ופה עוד לא. לכן יש הפרדה של פסי ייצור. האם המיכון הוא אותו מיכון? יכול להיעשות בחדר נפרד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא רוצים שיהיה חדר נפרד משום שחלק מהחדרים האלה, העלויות שלהם הם מיליוני שקלים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לכן בנהלי האיכות של המפעל המייצר – הרי זה מפעל – יהיה לו פרק איכות של תהליכים בין ייצור מפוקח לבין ייצור מפוקח על ידי חוץ לארץ והתווך הזה הוא ולידציית ניקיון שהמפעל כותב אותו בתהליכים שלו והוא נבדק מעת לעת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל אם אנחנו לא כותבים כלום, הוא יכול לבוא מחר ולכתוב הפרדה מלאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הפרדה, זה כולל גדר הפרדה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הפרדה תהליכית ולא מיקומית. זה מה שאתה אמרת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הפרדה תהליכית, זה בסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת להשאיר את העניין של ולידציית ניקיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בסדר. לקחתי אחורה. אמרתי לא לוותר. בסדר. אין בעיה להשאיר. לדעתי הוא מכביד, אבל איך שאתם רוצים. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני רוצה לדייק את זה. יובל, כמו שאתה אמרת, אתה אמרת ולידציית ניקיון מעת לעת על פי הנהלים של המפעל. זה כן. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> המפעל כותב נוהל GMP נכון? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> והוא נכנס לתוקף. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נוהל ה-GMP, מפעל שרוצה לעשות גם וגם, פותח פרק שנקרא פרק, תקראו לו גם וגם, מה קורה בזמן שאתם מייצרים תחת ה-GMP הישראלי ומה קורה כשאתם מייצרים תחת GMP אחר. ב-GMP אחר, אני לא מסתכל מה כתבתם בתהליכים אבל תהיה לכם ולידציית ניקיון לתווך בין הייצור של המוצרים המפוקחים כאן לבין הייצור הזה. הפרק באמצעי הזה הוא ולידציית הניקיון. ייעשה תוך הקפדה על תהליך איכות מתאים הכולל פרק של ולידציות ניקיון במעבר הזה בין השימושים השונים. אני לא יכול עכשיו לנסח בדיוק. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> הניסוח צריך להיות איכות מתאים, כמו שיובל אומר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אי אפשר לכתוב בחקיקה איכות מתאים. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> כשאת רושמת ולידציה, אני מסכימה לרגע עם מה שיובל אמר, את מורידה את זה בחקיקה ראשית לרזולוציה שהיא בסך הכול פרק בתוך תהליכים של מפעל. אי אפשר להכניס לחקיקה ראשית פרק כדי למנוע את החדרים הנפרדים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אפשר להכניס וגם חייבים. אני גם אסביר למה. אנחנו הרי עובדים עם משרד הכלכלה, כמו שאמרה מיכל, על הכרה של האירופאים בפרק. אם ה-GMP לא יהיה באמת איכותי, הם לא יכירו בו. אם יהיה לנו איזה משהו שהוא פלואידי, הם יגיד לנו מה זה כל ה-GMP הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אפשר לרשום ולידציית ניקיון שיתווסף בתוספת קטנה זאת וזאת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אבל לא צריך את ייבוש האריזה. הנה, אני מקריא איך אני חושב שזה צריך להיות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> ולידציית ניקיון, זאת הפרדה תהליכית? זה הביטוי? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה ביטוי עם רזולוציה נמוכה מדי. אנחנו צריכים מעל. הביטוי הזה נמוך מדי. הביטוי הזה מסבך אותנו. חדרים נפרדים, זה משהו שלא ניתן לעמוד בו. צריך משהו בין לבין. תהליכי איכות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה מה שהחלטת הממשלה אמרה. הפרדה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא. הפרדה, זה אומר מתקנים נפרדים. הפרדה זה מתקנים נפרדים כמו שאמרה חברת הכנסת. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> הפרדה בתהליכי הייצור. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> תהליכים. לא חדרים. במקום יבוש, אריזה, מיצוי וגיזום צריך להיות רק ייצור. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני יודע. תנו לי בבקשה להקריא איך אני חושב שזה צריך להיות. במקום "ייבוש, אריזה, מיצוי וגיזום" יבוא "ייצור תהליכי של קנאביס או מוצרי קנאביס המיועדים לייצוא בלבד, ייעשה תוך הקפדה על הפרדה בתהליכי הייצור". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אני לא רוצה הפרדה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> רגע. אני אסביר את המילה הפרדה, לאן ניקח אותה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אפשר להגיד תהליכי ייצור ואז להגיד מה זה אומר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. "תוך הקפדה על הפרדה בתהליך הייצור. הפרדה זו, כל שתיעשה, תכלול לפחות ולידציית ניקיון לשלב". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. "תהיה ולידציית ניקיון". << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. את חייבת לכלול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בין אם אתה עכשיו תכתוב את זה מישהו אחר, אם אני כותבת את העניין של ההפרדה, הוא יכול להכניס לי לתוך הדבר הזה קיר מפריד ולומר שהוא רוצה קיר מפריד. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל אם הם לא מראים שההפרדה התהליכית מאיינת את החשש לזיהום צולב ופוגעת במוצרים שאנחנו מייצרים למטופלי ארצנו, אז אם אין דרך תהליכית להפריד בין הדברים, תיאלץ להיות הפרדה מבנית. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> שאלה מקצועית. אם אני מייצא על פי האמנה למדינת יעד בתקן EU, התקן הוא כביכול מחמיר או מקביל ל-IMC, למה אני בכלל צריך הפרדה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד הבריאות, כאשר מישהו היום מייצר מוצר או תפרחת ופתאום העברתם אותו עכשיו בדיקת מעבדה והוא נכשל בבדיקת המעבדה הזאת ונדרש להשמדה. זאת אומרת שכל הפס הזה שכרגע עבדו עליו והכינו ממנו שמנים, לא עומד בתקן GAP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אתה צריך להשמיד את האצווה כי היא לא עומדת בתקן? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אני לא פוסל פס. הפס יכול להיות בסדר גמור. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אתה פוסל את האצווה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל האצווה כרגע פרוסה על אותו משטח. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> היא לא פרוסה. היא נבדקת בסופה. נבדק חומר הגלם ונבדק בסופה. לכן כאשר גמרו לבדוק אותה, גמרו לייצר אצווה והתוצאות שלה רעל, האצווה פסולה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה עם אותו פס? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> כלום. מנקים את הפס וזהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הכינו את השמן והדבר הזה הוא רעל מה אתה עושה איתו? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> משמידים את האצווה וזהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה היא אחרת. אם מראש אתה מייצר מוצר שלא עומד בתנאים בישראל. היום את הנדרש להפרדה מוחלטת. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> היום אתה לא יכול לייצר משהו שלא מאושר בישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת בדיוק הכוונה כאן, שכן תוכל לייצר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ולידציה כולל תהליך מסוים שהוא ניקיון לפס ייצור, ניקיון לכלים, ניקיון למכונות, ניקיון לאותם תהליכים מזהמים ובכלל זה בדיקות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לך יש כרגע מוצר שזיהם לך כי הוא לא עמד בתקן. זיהם לך את כל המקום שבו ארזת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> איך אני יודע שהוא זיהם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא יודעת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לכן לא צריך לעשות כמו שגולן אומר. זה בתוך התהליכים של המפעל בעצמו. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> המפעל בעצמו יאשר את עצמו כמו שהוא מאשר אותו היום. אני לא מבין מה הבעיה. אם אני היום מייצא לאירופה ואירופה אישרה את התקן שלי, אז אני צריך עוד פעם הפרדות וחוקים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה אם זה גם וגם. אם אתה מייצא לאירופה ומייצר לשוק המקומי, איך אתה מפריד בין המוצרים האלה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אנחנו לא חושבים שצריך להפריד. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אני לא צריך להפריד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם טוענים שכן צריך להפריד. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> יובל מוכן לוותר על ההפרדה ובזה לפתור את הכול? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע. בוא נגיד שהמוצרים שאמורים להיות מיוצאים שהם לא עומדים בתקן GMP, אלה לא מוצרים שהם רעל אלא אלה מוצרים שלא עמדו בכמות הבקטריות, הפטריות וכל הדברים האלה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בואי נקרא לזה רעל. פטריות מפיקות רעל. נקרא לזה רעל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה קורה כרגע אם יש לך אצווה שעברה את כל התהליך הזה באותו חדר ובאותו מיתקן ולמעשה כמות הפטריות והרעלים היא כמות גבוהה מהמותר ואתה אומר עכשיו לך תשמיד את התוצרת הזאת. האם יש לך תהליך ולידציית ניקיון בתוך פס ייצור? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> בייבוא לא נדרש התהליך. לארץ אפשר להביא הכול ולחוץ לארץ לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם הרעלנים האלה לא נדרשים לוולידציית ניקיון, על אחת כמה וכמה - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> השימוש במילה ולידציית ניקיון, ולידציית ניקיון היא לא שם קוד לסדר פסח כללי. זאת מילה שהוכנסה. המילה נכונה אבל הוכנסה במקום הלא נכון ובהקשר לא נכון. במפעל מסוים ייצרו מוצר לשוק הישראלי, אצווה. האצווה בסוף נפסלה כי כמות הרעלנים שם גבוהה, כמות הבקטריות או משהו אחר. אצוות הניקיון היא חלק מסיום של ייצרו של כל אצווה. המפעל עושה את זה ממילא. המפעל ממילא עושה את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז לא צריך את ולידציית הניקיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז לא צריך גם את ההפרדה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בואי ניקח למשל מפעל אריזת תפרחת. ניקח דוגמה פשוטה. פס יצור של אריזת תפרחות וסגירתן בסוף באריזה מסוימת. כאשר המוצר הזה מיוצר, בתהליך הייצור שלו, נלקחות ממנו בדיקות, הוא מיוצר במוצרים וחומרים בניקיונות מסוימים שעל פי דעתנו, מפחיתים את הסכנה לבריאות הציבור. זה על פי הנהלים שאנחנו קבענו והם חלק מנהלי האיכות של המפעל. כאשר המפעל מייצר על פי נוהלי איכות של טימבקטו, מדינה אחרת שחתומה על האמנה, ואינני יודע מה הם בכלל, אני חייב שתהיה שם הפרדה ואמרנו שהפרדה בשפה שלנו כוללת שלושה דברים: תהליכית, אמצעים חומרים, זמן ופרסונל. פרסונל, אמרנו, ברגע שמפרידים זמן, שלא יהיה באותו זמן. זה ברור לכולם. שיהיה מיקום אחר – אמרנו שתוך כדי תהיה הפרדה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא רוצים הפרדה. אני לא רוצה הפרדה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הבנתי. על מנת להוריד את ההפרדה, לתת שבחדר מסוים תהיה משמרת בוקר לשוק הישראלי ומשמרת ערב לשוק בטימבקטו לפי נהלים אחרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר. בכל מקרה הם צריכים את ולידציית הניקין. בכל מקרה הם צריכים לנקות את הפס. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> צריך תהליך ניקיון. לא צריך ולידציית ניקיון אלא תהליך. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אין לנו בעיה עם הפרדה תהליכית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. במקום ולידציית ניקיון, אנחנו הפרדה תהליכית. חייבים להגדיר בחוק מה זה ה]פדה תהליכית. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הפרדה תהליכית שאושרה על ידינו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תרשמי הפרדה תהליכית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו צריכים להגדיר בחוק. אנחנו לא יכולים שנדרשת הפרדה תהליכית בלי להגדיר אותה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הפרדה תהליכית על פי נוהל פנימי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הפרדה תהליכית המאושרת על פי נוהל GMP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה כתוב ב-106 או ב-108? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ב-GMP. זה מפעל. GMP זה אותו נוהל של תהליך. יש לו תהליך ניקיון, עשה אותו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. על פי הנוהל הקבוע. בסדר. קיבלנו. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> שיהיה ברור שאם ההפרה התהליכית היא לא קיימת - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל היא חייבת להיות קיימת. בכל מפעל יש. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא עומד בתנאים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הפרדה צריכה להיות במובן המהותי. זה מה שמעניין אותנו. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> יש לכם את האנשים שבודקים את זה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני מסבירה את יובל. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אסביר בשפת העם. אם ב-GMP שלכם יהיה פרק למשמרת בוקר ישראלית ומשמרת ערב בטימבקטו כשיש לכם הפרדה תהליכית וזה מוגדר בנהלי האיכות שלכם, ב- GMP שמאושר על ידינו, אם הניקיון הזה מאושר על ידינו, בסדר אם הוא לא מאושר על ידינו, הוא מסכן את בריאות הציבור, לא יהיה לך GMP. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני חייב להגיד שהחלטת הממשלה 224 - ברור שכמובן הוועדה סוברנית לשנות את מה שקבוע בהחלטת הממשלה – דיברה על כמה היבטים של ההפרדה ונאמר הפרדה מלאה. לא נאמר שם הפרדה פיזית אבל נאמר הפרדה מלאה ונאמרה התכלית של ההפרדה. אני חושב שבחקיקה ראשית יש מקום לכתוב מה התכלית של ההפרדה ולא להתחיל להגיד נוהל. יכול להיות שאפשר להגיד כפי שקבע המנהל או להפנות – כמו שעשיתם בתוספת – לאיזשהו נוהל נקוב, כפי שיתעדכן מעת לעת או משהו כזה. ההחלטה קובעת ש"ייצור של מוצרי קנאביס וחומרי גלם" – אגב, התייחסו גם לחומרי הגלם – "שאינם עומדים בתקני האיכות" – הכוונה היא למקומיים – "ייעשה בהפרדה מלאה מייצור של מוצרי קנאביס וחומרי גלם העומדים בתקני האיכות. ההפרדה הזאת תיעשה על מנת למנוע הילוך צולב בין מוצרי הקנאביס וחומרי הגלם השונים" – שזו בעצם התכלית – "ואם המוצר אינו עומד בתקני האיכות, אך ורק מאחר שהמוצר נארז", כתבו שלא תידרש הפרדה ונכתב גם שזה לא גורע מדרישות הפרדה בהקשרים של בטיחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התכלית היא בעצם מה שאנחנו קובעים כאן. בכל מקרה צריכים לעמוד בתנאים האלה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ברגע שאתם אומרים הפרדה תהליכית - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הפרדה תהליכית על מנת לוודא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ומניעת הילוך צולב. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כתוב כאן ש"הפרדה זאת תיעשה על מנת למנוע הילוך צולב בין מוצרי הקנאביס וחומרי הגלם השונים". << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אמרנו מפורשות שממילא לא יופץ קנאביס כזה בישראל. זאת בדיוק התכלית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אפשר להוסיף את העניין של התכלית של ההפרדה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> התכלית יכולה לבוא לידי ביטוי בהגדרה. כשאתם אומרים הפרדה, אתם אומרים הפרדה לעניין זה וכולי. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> מכיוון שלא יושבים בחדר אנשי QA, נבקש לאשר את המשפט הזה מול אנשי QA ולראות שהוא אכן נכון ואפשרי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא הייתה פעם אחת שפניתם לוועדה ולא נעניתם גם על ידי היועצת המשפטית וגם על ידי מנהלת הוועדה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נראה לי גם יום ולילה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שאתם שולחים לנו הערות, אנחנו מתייחסים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אתי פלר, ראש הרשות הישראלית להסמכת מעבדות, ביקשה לדבר על הסעיף הזה. היא אומרת: ולידציה היא לא מילה בעברית. חשוב לכתוב תיקוף הפרדה תהליכית. היא ביקשה לומר מילה בדיוק עלה הסעיף הזה. היא ב-זום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. תעלו את אתי פלר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אם אני יכול לסיים את דבריי. אני חושב שלפן של החלטת הממשלה שדיבר על מתי, לא התכוונו לעשות הפרדה. בהחלטת הממשלה נתנו ביטוי גם למצבים של אריזות, דברים שלצורך העניין לא מצריכים הפרדה כדי לא להכביד, ואני חושב שגם לזה אפשר לתת איזשהו ביטוי. לגבי הפניה לנוהל ספציפי, נראה לי שצריך לומר כפי שקבע המנהל מעת לעת ואולי להפנות לנוהל בתוספת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אתי הציעה כאן שלוש מילים: תיקוף ההפרדה התהליכית. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> מישהו צריך לקבוע אותו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> התיקוף הוא בנהלים של ה-GMP. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אם אתה עושה תיקוף, זה נוהל חדש. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. אפשר לתקף את ה-GMP. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בהצעת החוק יש התייחסות לנהלים שונים גם בתוספת. יכול להיות שאפשר לציין במפורש ולהגיד כפי שיתעדכן מעת לעת. ברור שהדברים צריכים להיות דינמיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה, אתי פלר. ב-זום. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> בוקר טוב לכולם. תודה על ההזדמנות להביע את דעתי. אני חושבת שיובל הקריא כבר את מה שרציתי לומר אבל אני מבקשת להדגיש. בתחומים אחרים, המפעלים הם מפעלים ישראלים, קרי, כל מה שקשור לאיכות סביבה, בטיחות העובדים וכולי – חייבים לעמוד בחקיקה הישראלית ובחלק מהמדינות גם נדרשת הצהרה בעת הייצוא שאכן עמדנו בכל הדרישות של בטיחות ואיכות סביבה. יחד עם זאת, חשוב שהחקיקה תדבר בעברית והמילה העברית לוולידציה היא תיקוף שממילא נעשה בכל המפעלים. כשמייצרים, בין מוצר אחד למוצר שני, מנקים, עושים בדיקות משטחים, לפעמים גם בודקים את העובדים, כך שחשוב מאוד להתייחס לנושא הזה. בכל מפעל נהלי הניקיון הם חלק בלתי נפרד ממערך האיכות. ברגע שכתבנו את ההגדרות G משהו, הרי ממילא המשמעות היא שצריך להטמיע מערך איכות בין אם בגידול, יצוא, אריזה וכל מערך איכות חייב לכלול תיקוף של תהליכי העבודה בכלל, והבטיחות והניקיון בפרט. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. גם דנה בר-און ביקשה להתייחס לסעיף (3). בקשה להעלות אותה ב-זום. << אורח >> דנה בר-און: << אורח >> שלום, בוקר טוב לכולם. תודה על הזכות להתייחס. בסעיף הזה חשוב לציין שעיקר הבעיה שנוצרת - כמו שאפשר לסכם בצורה מאוד קצרה את כל הדיון שהתרחש כאן – נובעת מההבדל בין התקינות. חשוב להבהיר מה המשמעות של התקינות בשטח ומה התוצאה המעשית של כל מה שדובר כאן. התוצאה המעשית היא שהשקעה שתידרש, הן מצד המפעלים, בעיקר, אבל גם מצד המגדלים על מנת לייצר שני פסי ייצור נפרדים על מנת לייצר מוצרים שמתאימים רק לחוץ לארץ כי יש להם אינטרס לייצא ויש רצון לפתח את השוק הזה, ובמקביל פס מוצרים שמתאים לייצור בארץ, יפגע משמעותית בהיקף הייצור שנועד לארץ. מדובר כאן גם בתוספת עלויות, מדובר כאן בשוק קטן יחסית בארץ אל מה שפתוח בכל העולם. מן הסתם אם אני כרגע יצרן, אני אעדיף להשקיע בשוק הגדול. כל עוד אנחנו נמצאים כרגע במצב שאין שום ביטחון למטופל הישראלי, לא ברצף טיפולים, לא בעלויות ולא בשום צורה, אנחנו באים ואומרים שאנחנו נסכן את כל זה על ידי זה שאנחנו נפתח את השוק העולמי בתקן שהוא שונה מהתקן בארץ, נדרוש תקינה כפולה, נעמיד בפני היצרנים איזושהי בחירה ומה שיקרה בסופו של דבר זה שלא יהיו השקעות בשני פסי ייצור, לא יהיו השקעות בתהליך הניקיון כל הזמן כדי להחליף פס ייצור, לא יהיו משמרות שצריכים להחליף ביניהם כל הזמן. לא. יעדיפו להשקיע בפס יצור אחד רציף לשוק הגדול שהוא שוק הייצוא. מה שיקרה זה שיהיה מחסור בצד המקומי, תהיה עליית מחירים כתוצאה מהתגברות הביקוש על ההיצע, וכתוצאה מזה שהמוצר העיקרי יהיה שוב פעם יבוא. אנחנו חושבים בלי איזה שהן הבטחות – בין אם זה להבטיח להקדיש חלק מסוים ממחזור הייצור לארץ, בין אם להבטיח עלויות בארץ – שימנעו מצב של מחסור בתוצר מקומי, לסעיף הזה אסור לעבור וזה בנוסף לעובדה שאנחנו דורשים את ההצמדה של התקינה בארץ לתקינה שמקובלת באירופה אבל לזה אני אשמח להתייחס כשנגיע לפרק המתאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני לא מסכימה עם הדברים האלה. אני אומר אמנם בזהירות אבל יש כרגע מאבק גם של המפעלים במדינת ישראל שפועלים כדי לעצור את הייבוא משום שהם טוענים שיש כמות כפולה של קנאביס שגם מיוצרת כאן בישראל וגם מיובאת. במידה והתעשייה הישראלית תתחיל לעשות שרירים ולייצא את כל התוצרת, אין בעיה לפתוח את הייבוא בצורה גורפת ולייבא את כל התוצרת למדינת ישראל. כלומר, אין כאן איזה שהן מגבלות מסוימות. בסופו של דבר יש סוג של דרישה במדינת ישראל ולכן הדבר הזה או התיאוריה שבעצם המפעלים והמגדלים יעצרו את הייצור כאן למטופלי מדינת ישראל, אני חושבת שהוא לא נכון. גם משיח שלי עם לא מעט מפעלים שדיברו על כך שברגע שניתנת להם האפשרות לייצא, כן, זה שוק הרבה יותר גדול. זה לא שהם עכשיו לוקחים את מה שיש להם ומעבירים את זה החוצה אלא הם מתרחבים. הם יגדלו יותר, הם ייצרו יותר ולכן גם עלות הייצור הולכת לרדת. כאשר מייצרים כמות גדולה יותר, העלות לאט לאט פוחתת שיש כאן איזשהו פס שעובד. מעבר לזה, הרבה מהפעלים ומהמגדלים רואים את הקהילה של מטופלי מדינת ישראל ואזרחי ישראל ויש המון מקרים בהם הם אפילו נרתמים ומשלמים בעצמם או נותנים בסכומים באמת קטנים למטופלים במדינת ישראל. אפילו עלו כאן גם הצעות להקמת קרן למען מטופלי מדינת ישראל. קשה לי להאמין שזו תהיה הסיטואציה. אם נגיע למצב כזה, תאמינו לי שלא תהיה בעיה להעביר כאן חקיקה. יש כאן 120 חברי כנסת שהדבר שעומד לנגד עינינו הוא קודם כל המטופלים במדינת ישראל. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב., הוועדה לענייני קנאביס. שאלת הבהרה. תיקנו את סעיף (3) ורשמנו שלא מחויב לעמוד בתקן GMP-IMC, זה אומר שהוא מחויב לעמוד ב-GAP-IMC. זה אומר שהחוות לא יוכלו לייצא\? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא מחויב לעמוד ב-GAP. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> אם כן, איך חווה יכולה לייצא? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> מוצרים שעומדים בתקן הגידול. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> חווה יכולה לייצר מוצרים. היא לא יכולה לייצא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> היא יכולה לייצא חומרי גלם. ברגע שזה בשקית, היא יכולה לייצר. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> רק להבין. זה אומר שאם אני רוצה לייצא ללקוח, בהנחה שאני יכול, תפרחת ב-30 אחוזים פלוס, מה שכאן אסור, האם מותר או אסור? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לחץ מטעם הוועדה, וזה עדיין לא סגור, נצטרך לנסות ולראות אם אנחנו מצליחים לסגור את זה, אבל אני אומרת שנכון לעכשיו חברי הוועדה שאמורים להצביע על החוק הזה מעוניינים להוסיף כאן תוספת לעניין היכולת לתת תקן אירופאי או קנדי, גם לגידול, כלומר, עמידה באותם תקנים. האם זה יעבור או לא יעבור, נושאים פוליטיים, ראשי מפלגות – אני שמה כרגע בצד. יש שיח בעניין הזה. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> היום, למיטב ידיעתי והבנתי, יש הגבלה על כמות ה-THC המותרת בתפרחות. האם אני יכול הים לייצא תפרחות עשירות ב-THC מעל מה שמותר בחווה ולייצא אותן או שיהיה לי מותר לייצא רק תפרחות שעומדות בתקן GAP-IMC. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> GAP. כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לפי הנוסח, לכאורה לא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כל מוצר שמדינת היעד רוצה שהמפעל ייצר לה והיא אומרת בהיתר הייצוא - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה היא אחרת. השאלה היא האם גידול תפרחת עם THC 40-30, מותרת על פי התקן GAP. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> האם GAP מתייחס לריכוז ה-THC. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ב-GAP מגדל מגדל את אותם זנים, קווים, שהוא בחר לגדל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה עד מתי הוא מגדל אותם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הוא מגדל אותם עד תפרחת. יודעים את התוצרת הסופית של החומר. אם מגדל מגדל 18 אחוזים, הוא יודע שזה יוצא לו 18 אחוזים? לא לשכוח שתלוי מאוד באיזה שיטה הוא בודק כי אנחנו חושבים ששיטת KF היא המדויקת והנכונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שאלתי האם התקן GAP מאפשר גידול למשל של THC-30. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> התקן לא קובע את כמות ה-THC. הפרח קובע את כמות ה-THC. התקן, אתה יכול לגדל מה שאתה רוצה. מה שיוצא לך בסוף, זה בבדיקה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שאתה בודק וה-THC יוצא 30, האם על פי תקן GAP אתה מחויב להשמיד את התוצרת? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> כן. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הוא יכול לשלוח את זה למפעל. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אתה מחויב להשמיד את התוצרת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> פעם שלישית שאת כבר על חוסר מקצועיות. עד כאן. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אתה יכול להוציא THC-30 לשוק? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא אומר שאת צריכה להשמיד. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אתה יכול להוציא THC-30 לשוק? תגידו לי כדי שאני אדע. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> אני לא יודע. אני שואל מה קורה אם עשיתי בדיקות מעבדה וה-THC הוא 30. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בשוק הישראלי – לא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> הוא שאל על ייצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> המפעל יכול לייצא את זה. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> אם כן, אני יכול רק דרך המפעל. למה אני לא יכול להוציא באלקים עם 30 אחוזים? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תקן GAP לא עוסק בכמות חומר פעיל. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> אני שואל שאלה פשוטה. יש לי בחווה באלקים עם THC-30. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> סליחה, השאלה הזאת לא רלוונטית. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> אני רוצה לשאול את השאלה הלא רלוונטית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת לא להתפרץ. נתתי את זכות הדיבור לאריאל וכולם מתפרצים לו לשאלה. הוא ישב כאן במשך שעתיים בשקט וכולם דיברו. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> שאלה פשוטה. יש לי היום באלק ואני עשיתי בדיקות מעבדה, עמדתי בכל מה שצריך וה-THC שלי הוא 35 אחוזים. החומר הזה, אני רוצה לקחת אותו ולייצא אותו ישירות מהחווה. לא רוצה לעבור דרך המפעל. אני יכול או לא יכול? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא עומד בתקן GAP? יובל. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אתה יכול לא לייצר בארץ מוצר אלא לייצא אותו לחוץ לארץ. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בואו נגיד את זה הכי פשוט. נוהל ה-IMC-GAP שהוא מחייב את כל מה שמגודל בישראל, כולל מה שבסופו של דבר יהיו מוצרים שלא מותרים לשיווק בישראל אלא רק לייצוא. אם אנחנו מדברים רק על הדרישות של ה-IMC-GAP, למיטב הבדיקה שערכתי עכשיו בנוהל ה-GAP ומה שיובל זוכר – ואם נגלה שטעינו, נחזור אליכם ונתקן את עצמנו - לא מתייחס לריכוז ה-THC בשלב הזה. הוא לא מגביל. הוא רק אומר שצריך למדוד אותו. ולכן, אתה מדבר על יצוא חומר גלם בשלב הזה, לדעתי זה מה ששאלת. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> על תפרחות. כן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. יש הבדל בין לייצר חומר גלם ולייצא מוצרים מוגמרים. אתה שאלת על חווה. אני עונה לך על חומר גלם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> החווה תוכל לייצא. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> ברשותכם. אריאל, זה מאוד פשוט. אם אתה גידלת 35 אחוזים THC - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גולן, חבל על הזמן. אנחנו עוד מעט נצטרך לסיים. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אני בא להגיד לו שזה אפשרי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יובל כבר ענה לו ואמר לו שזה אפשרי. הסיפור נגמר. תודה. סיימנו את סעיף (4). ייצור של קנאביס המיועד לייצוא בלבד ייעשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תוך הקפדה על הפרדת... על פי הנוהל של ה-... << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תוך תיקוף ההפרדה התהליכית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תיקוף ההפרדה התהליכית. אנחנו נזקק את זה וננסח את זה. כמובן זה יוגש להערות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תוך תיקוף ההפרדה התהליכית, ואם רוצים אם רוצים להוסיף את מה שכתוב בהחלטת ממשלה, זה יהיה תוך תיקוף ההפרדה התהליכית והפרדה זו תיעשה על מנת למנוע ערבוב צולב. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> גם אמרנו שזאת תהיה הפרדה תהליכית שאושרה בנוהל GMP. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה מבטל את החלטה 224. נכון? את הסעיף בהחלטה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> למיטב ידיעתי, כן. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה מבטל את הסעיף שנכתב בהחלטת הממשלה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> החלטת ממשלה לא תסתור חקיקה ראשית. היא לא יכולה. זה מבטל. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> רציתי לוודא את זה במאה אחוזים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה מבטא את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תוודאו ותחזרו אלינו. אני רוצה להמשיך לסעיף (5). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף (5) הוא הצהרה שהוא צריך למסור. "בעל רישיון מסר למנהל או למי שהוסמך לעניין זה הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובה יודיע בעל הרישיון על כוונתו לייצא קנאביס המיועד לייצוא בלבד". להבנתי ביקשנו שהוא יצרף את המסמכים שמעידים על היתר היבוא ויקבל אישור לייצא את המוצרים בהתאם להוראות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נראה לי שהסעיף לא אומר את מה שאמרת עכשיו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אמרתי ואני מוסיפה בהתאם למה שדובר בתחילת הישיבה, שבהמשך הוא יהיה צריך להמציא את המסמכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו צריכים נוהל שיפורסם באתר והנוהל כתוב כאן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אנחנו אומרים שוב ושוב שלקבוע הסדרים בחקיקה ראשית, את הדברים הפרטניים, זה לא נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> סעיף (5) הוא סעיף מיותר. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה משתמע כמו איזושהי הצהרה, יותר הצהרת כוונות של מישהו שרוצה ליצר מוצרים, עוד לפני שאנחנו מגיעים לשלב של הייצוא שצריך להיעשות בהיתר יצוא קונקרטי למשלוח מסוים. כאן יש משהו שהוא כללי יותר להצהרת כוונות שאני מתכוון לייצא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו לא מורידים את הסעיף אלא אנחנו הופכים אותו לסעיף שהוא כולל לגבי הכול. אנחנו אומרים שהוא צריך להודיע שהוא מתכוון לייצא ולקבל היתר ייצוא. אישור שהוא יכול לייצא. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה יופיע בסעיפים הכלליים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מה שאמרתי. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> חברת הכנסת, אנשים בווטסאפ מבקשים שוב את הניסוח הסופי של סעיף (4). הוא לא היה מובן באינטרנט. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "הליך ייצור של קנאביס או מוצרי קנאביס המיועדים לייצוא בלבד ייעשה תוך הקפדה על הפרדה תהליכית בתהליכי הייצור" ואנחנו נגדיר שהפרדה תהליכית היא על פי נוהל פנימי של ה-GMP ושתכלית ההפרדה היא למנוע הילוך צורב. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אנשים מוטרדים המילה הפרדה. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> שוב, זה לא רק לי ה-GMP אלא גם לפי ה-GAP. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. הפרדה היא גישה מהותית. זה שהם מוטרדים ואתם לא מסכימים, הכול בסדר. מותר. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> בקבוצה כולם כותבים תדברו על המילה הפרדה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בסדר, תדברו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הפרדה תהליכית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מזקקים ומנמקים את זה, כשזה כבר קבוע בנוהל, כמו שאתם מנקים כל אצווה ואצווה. המטרה היא לקבוע שהנוהל יהיה אותו סוג ניקיון, כמו שאתם מנקים בין אצווה לאצווה. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> זה יהיה ג- ב-GAP וגם ב-GMP. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> ב-GAP אתה לא יכול כי אין ולידציית ניקיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אין ולידציית ניקיון. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה שיש נוהל למפעל, זה לא אומר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אתם מאשרים את זה ברישיון. בנהלים שלהם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בנוהל ה-GMP מאושר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה כבר מאושר תוך כדי הרישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תהליך הניקיון בין אצוות הוא חלק מה-GMP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה הייתה אם זה מאושר על ידכם. אתה אומר כחלק מתהליך הרישיון, זה מאושר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כחלק מתהליך הרישיון בישראל. נבדק ה-GMP של המפעל. נבדק בתחילתו ואחר כך פעם בשנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. חזרה לסעיף (5). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הסברתי שסעיף (5) כמו שהוא לא יישאר כי כרגע הוא חוסה תחת הגג של התנאים הוא יהפוך להיות מעין סעיף גג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> צריך לרשום שם שמשרד הבריאות יפרסם את המסמכים הנדרשים באתר האינטרנט והמסמכים כמו שקבענו אלה הצהרה פלוס היתר יבוא. הוא יפרסם את זה באתר האינטרנט שלו ובעל רישיון יגיש ליק"ר את המסמכים על מנת לקבל היתר יצוא. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> באתר היק"ר יש את המסמכים של הייצוא הכולל, גם של כל הסמים האחרים ולא רק של הקנאביס. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. באתר היק"ר יש רק נוהל ייצוא קנאביס ויבוא קנאביס. גם גולן אמר. הוא גם יבואן וגם יצואן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני אשמח להבהרה לגבי הסעיף הזה. אם אנחנו אומרים שצריך לצרף את המסמכים, על איזה שלב אנחנו מדברים? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לקבלת היתר ייצוא. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כן, אבל דובר על כך שיש לך היתר ייצוא ויש את ההיתרים הספציפיים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. זה רק היתר ייצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אין היתרים ספציפיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו קובעים שהם צריכים להגיש את שני המסמכים האלה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני אבהיר את כוונתי. נניח שה רוצים לשלוח משלוח מסוים לגרמניה או למדינה אחרת, צריך היתר ייצוא. הסעיף הזה רק מדבר על איזה מסמכים הוא צריך להגיש בכל פעם שהוא צריך את ההיתר? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זאת המטרה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. << אורח >> ייובל לנדשפט: << אורח > באמת איך שזה כתוב, זה קצת מקשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל אמרנו שנשנה את איך שזה כתוב. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. לשנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תנסחו את זה. אני עוברת לסעיף 33. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אם אפשר לפני כן. עורכת הדין טל פז מהמשטרה רוצה להוסיף משהו לגבי החלק הזה, לגבי אחד התנאים. אם אפשר לתת לה, היא ב-זום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את מדברת על סעיף 33 או על סעיף (5)? << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אנחנו מציעים סעיף קטן (6). << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. עורכת הדין טל פז. << אורח >> טל פז: << אורח >> צוהריים טובים. מצטערת שלא יכולתי להגיע לדיון. כל הילדים חולים בקורונה. חשובה לנו לגבי האריזות הנפרדות ההבחנה בין הקנאביס שישווק בתוך הארץ לבין הקנאביס שמיועד לייצוא, האריזות החיצוניות חייבות להיות שונות בגלל העובדה שאנחנו צריכים בסופו של יום שתהיה לנו דרך לאכוף את זה. ככל שתהיה זליגה כמו שתיארנו קודם לכן ואנחנו באמת נמצא את אותן אריזות, תהיה לנו יכולת להבין ולהבחין שמדובר בקנאביס שמיועד לייצוא שלמעשה זלג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש בעיה שעל האריזה יהיה כתוב מיועד לייצוא בלבד? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. אין צורך. אין צורך להקשות על היצואנים. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> הגברת טל פז, היום בטלגרס את קונה את האריזות של כולנו בלי בעיה, בחיקויים אחד לאחד. << אורח >> טל פז: << אורח >> אני בטח לא רוצה לפתוח פתח נוסף לעוד דרכים נוספות. אני לא חושבת שזה מקשה בצורה בלתי רגילה לכתוב שהחומר הזה מיועד לייצוא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> יש כל כך הרבה רגולציה על האריזות. אנחנו נגיע לפרק הזה אבל זה מטורף. בואו נשאיר את זה לפרק ההוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאשר היום מייצאים, אתם מייצאים את זה באריזות מקוריות? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה משתנה לפי מדינת היעד. לפחות אצלנו יש מדינה שביקשה ממש את האריזה המדויקת לישראל אחד לאחד ואין שום הבדל ויש דמינה שזה היה ב-באלק ואלה עוד היו ייחורים. זה תלוי בדרישת מדינת היעד. המדינות היותר אירופאיות רוצות משהו שמיוחד לאירופה ומדינות אחרות בעולם, לא אכפת להן לקבל בדיוק כמו בישראל אלא להיפך. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כמו שאם מישהו מייבא לישראל, הדרישה שלנו היא שעל המוצר למשל תהיה תווית בעברית כדי לא להטעות את המטופלים וכך באמת עושים. אני חושב שמקצועית, טל, זה לא נכון להכריח אותם לסמן את המוצרים בצורה שונה. יחד עם זאת אני מבין את מה שאומרת עמיתתנו ואני חושב שככל שיש באמת מוצרים שמיועדים לייצוא, כאן צריך יהיה לשנות, שריכוז ה-THC בהם גבוה או שיש משהו ואז אנחנו נדע שהם מיועדים לייצוא, אז מה? הרי היום מזייפים אריזות. אנחנו יודעים, גם מודיעים לנו כאלה שתפסו אריזות, ואנחנו רואים שזאת אריזה שנחזית להיות של המגדל והיא לא של המגדל אלא היא מיוצרת בשוק השחור וזה כאילו של המגדל. אני חושב שלגבי האריזה, אלה סתם עלויות מיותרות. << אורח >> טל פז: << אורח >> אני לא מחווה את דעתי היבטים מקצועיים רפואיים ולכן אני חושבת שבהיבט הזה תנו לנו את הקרדיט ואת היכולת לאכוף. אני צריכה אינדיקציה קטנה שמדובר בחומר שמיועד לייצוא. קל וחומר אם אנחנו שומעים שיפעת אומרת שהבקשה של המדינות היא שהאריזה תהיה אחת לאחת דומה לאריזות שמשווקות בארץ. זאת היכולת שלנו לאכוף את זה ואני חושבת שזאת מטלה מאוד מאוד קטנה עבור היצרנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אקיים דיון פנימי גם עם חברי הכנסת האחרים ונשקול את העניין הזה. << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >> זה סם מסוכן, גם מה שמייצרים לשוק המקומי וגם לחוץ לארץ. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל יכול להיות THC של 40 לעומת THC של 10. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המטרה היא לא לסמן את ה-THC אלא לסמן שהמוצר מיועד לייצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני חושב שזה יכול להקשות על הייצוא. גולן, סליחה שאני אומר משהו בשמכם. אתם מקבלים לפעמים הזמנת מוצר מחוץ לארץ והוא לא רוצה שתהיה עליו כוכבית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אקיים התייעצות עם חברי הוועדה ונחזור בעניין הזה. כרגע לא נכניס את זה. אני אקיים קודם דיון עם חברי הוועדה ואז נכריע בעניין. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה בקשר לסעיף הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף (5)? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא. לגבי כל הסעיף, לגבי כל התנאים שנקבעו כאן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סעיף 32. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> מה לגבי החובה שנקבעה בהחלטת הממשלה של יידוע מדינת היעד שהמוצרים האלה לא אושרו על ידי הרגולטור הישראלי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא מתייחסים לזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> השאלה אם זה לא צריך להיקבע בנהלים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם מדובר על משהו שמיוצר בהתאם לתקינה של מדינת היעד, אם זה מיועד לייצוא למדינה וזה מיוצר בהתאם לדרישות שלה - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שהרשות המוסמכת אישרה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם זה מיועד למדינה אחר וזה מיוצר בהתאם לדרישות של אותה מדינה, אנחנו כבר אמרנו שמבחינתנו זה מהווה הצהרה של המדינה שברור לה שזה לא מיוצר לפי הדין הישראלי. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> למה זה מהווה הצהרה שלה שזה לא מיוחד לפי הדין הישראלי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה אנחנו צריכים את זה? למה אנחנו צריכים לרשום את זה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> כדי למנוע הטעיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הטעיות של מי? של האזרח הצרפתי שעכשיו רוכש כאן קנאביס? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הבהרנו את זה במסגרת הדיונים להחלטת הממשלה. היא צודקת כי בעולם הפארמה זה לא נראה כך. בעולם הפארמה - יובל ידע לתאר את זה יותר טוב ממני – זה אן-הרד אוף שיש מוצרים שמיוצרים בלי דרישות או מיוצרים בדרישות שהרגולטור לא מפקח עליהן או שיש רגולטור אחר שמפקח על הייצוא. אם רגולטור אחר מפקח על הייצוא לאותה מדינה, למשל מלטה, אנחנו יודעים שמלטה יודעת שזה מתאים לדרישות שלה. אבל אם זה משהו שלא מפוקח על ידי אף אחד ואין אינדיקציה לזה שזה לא מפוקח על ידינו ושזה לא מוצר שתואם לתקינה כלשהי, בפרט לתקינה הישראלית, אז יש חשש להטעיה בגלל שזה כל כך חריג, שזה אירוע לא נורמלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא נתייחס לזה בחקיקה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מפוקח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אף אחד לא יקבל היתר יבוא בלי הוא עבר תהליך של בדיקת נאותות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני רוצה לציין שזה יכול להיכנס לתוך אותו נוהל פנימי של הדרישות שאומרות מה נדרש לצורך קבלת ההיתר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אנחנו לא מעוניינים בזה. אני לא מעוניינת עכשיו להתחיל לוודא שמשרד הבריאות הצרפתי קיבל את האזהרה הזאת ממשרד הבריאות כאן. אני לא רוצה. גם כך הם כמעט על הסף של בלתי אפשרי לייצא משום שהם לא עומדים בתקינה של מדינת היעד. עכשיו לבוא ולהקשות עוד יותר אחרי שהם עבר עמדו בתקינה של מדינת היעד, אנחנו לא רוצים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לא להקשות עוד יותר. אם מדובר בתקינה של מדינת היעד שנותנת אותה מדינה למפעל בישראל, ברור שהיא יודעת שזה לא מיוצר לפי הדרישה הישראלית. אבל אם זה לא מפוקח על ידה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו קבענו שזה צריך לקבל אישור מהרשות המוסמכת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל אישור על ידי הרשות המוסמכת לא אומר שזה מגודל על ידה ושהיא מבינה מה היא מקבלת. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אם היא לא מבינה, זאת בעיה שלה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לא בהכרח בעיה שלה. היא סבורה שמשרד הבריאות מפקח על הדבר הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, אני סוגרת את הדיון בסעיף (5) ואני עוברת לסעיף 33. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 33. ייצוא חומרי ריבוי ייצוא של חומרי ריבוי של קנאביס ייעשה באישור מראש של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואף אם לא מתקיימות לגביו הוראות פרק זה. לעניין זה "חומרי ריבוי של קנאביס" – שתילים, פקעות, זרעים, ייחורים, ותרביות רקמה של קנאביס. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הייתי מציע כאן להקביל את זה, כי אני לא כל כך מכיר את המילה פקעות, למה שכתוב בהחלטה 224 – צמחים, זרעים, ייחורים, תרביות רקמה וכיוצא בזה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני חושבת שכדאי להסביר מה מטרת הסעיף הזה. מה זה אומר שלא מתקיימות לגביו הוראות פרק זה. מה זה אומר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כלומר, כאשר אנחנו מדברים על נושא של חומרי ריבוי, זה לא צריך לעבור את האישור של המנהל ולא את ההיתר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היום במשרד החקלאות יש נוהל לייצוא של זרעים. תקנות מאוד מאוד מחמירות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. זה נוהל ייצוא שלנו. זה עובד ביחד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם זה אותו נוהל, זה בסדר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל כאן כתוב שהוא לא עומד בדרישות אבל זה לא יכול להיות כי גם חומרי ריבוי, אין לנו בעיה שלצורך העניין אם משרד החקלאות רוצה להיות זה שנותן היתר יצוא, תשאלו אותם, אבל היתר הייצוא עדיין יידרש. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש להם את ה-GAP של הריבוי. דרך אגב, אין כאן בעיה וכבר היום זה קורה. במשרד החקלאות. משרד החקלאות אחראי על ההיבטים הפיטוסניטריים כלפי מדינת היעד על מנת שזיהום ויראלי שיש בצמח כלשהו לא ישמיד תבואות שלמות של מדינה אחרת. זה הנוהל שלו והוא מתואם איתנו. כשהוא מסיים את זה, אז זה מיוצא כאילו זה כל קנאביס אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למה זה סותר את מה שכתוב כאן? שניתן אישור ממשרד החקלאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נשמע את משרד החקלאות. << אורח >> חיים תג'ר: << אורח >> אני מרכז את נושא הקנאביס במשרד. אני רוצה תאר את המצב שקיים היום. משרד החקלאות הוא חלק ממשרדי הממשלה שנמצאים בשרשרת הטיפול בנושא קנאביס שמנהלת היק"ר כרשות מוסמכת. לנו יש את ההיבטים הרגולטוריים שלנו שמשתלבים בתוך התהליך. על מנת לייצא או לייבא מוצר צמחי לישראל, הוא נדרש ברישיון יצוא או רישיון יבוא ובתעודת בריאות. כל החלק שלנו מטופל רק בנושאים פיטוסניטריים. המשמעות היא של העברת מזיקים ומחלות לצמחים בסחר הבין-לאומי. לא בהיבטים של סם. שם חלקנו. נכון להיום, כמו שמגדל רוצה לגדל קנאביס, גם משתלה שרוצה לייצר חומר ריבוי, חייבת באישור של היק"ר. יש רשימה של המשתלות המאושרות במקביל לרשימה של המגדלים המאושרים. הם נדרשים לעמוד בתקנים של ה-GAP. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הם עומדים והם יכולים לייצא כולל שלוש חוות שמייצרות כאן זרעים. משרד החקלאות – חיים תיאר נכון – אחראי להיבטים הפיטוסניטריים. משרד הבריאות, כיוון שאנחנו המנהל על פי הפקודה, אחראים על היבטים של הייצוא של סם מסוכן. דרך אגב, זה גם בייבוא וגם בייצוא בדיוק אותו דבר כי גם מיובא חומר צמחי וגם אז משרד החקלאות נותן את האישור שלו לשחרור מהקרנטינה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נראה לי שצריך להסיר את התיבה הזאת אם לא מתקיימות לגביה הוראות הפרק. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם משרד החקלאות רוצה לקחת על עצמו את סמכות המנהל לעניין ייצוא בכלל של כל החומרים, אנחנו נקיים על זה דיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה נבדק בהיבט של משרד הבריאות לגבי חומרי ריבוי? מה אתם בודקים כשאתם נותנים היתר ייצוא של חומרי ריבוי? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו בודקים בדיוק אותו דבר - שהרשות המוסמכת במדינת היעד מכירה את מי שהולך לקבל את זה ואומרת שהוא בסדר, הוא מגדל בעל רישיון ולא שהוא אסקובר נניח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למה משרד החקלאות לא יכול לבדוק את זה לגבי מוצרים אחרים? << אורח >> חיים תג'ר: << אורח >> כיוון שמי שמגדל חומר ריבוי, תחשבי, זה כמו חוות גידול, הוא מחזיק סם מסוכן, הוא מחזיק צמחים, צריך אבטחה, צריך הגנה, צריך שינוע. מי הרגולטור בנושא? היק"ר. << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות. צריך להבין שההסמכות של משרד החקלאות הן לעניין ההגנה על הצומח. זאת אומרת, מה שנכנס לישראל, שלא יביא מזיקים שיפגעו בצומח אחר בישראל. אין לנו הסמכה לשום דבר אחר. ליק"ר יש את ההסמכה של הפיקוח, של האבטחה, של כל מה שצריך. במסגרת התהליך של אישור הייצוא, עוברים גם דרכנו כי אנחנו חייבים לתת את האישור שמבחינה פיטוסניטרית אכן המוצר בטוח למדינת היעד מבחינת השמירה על הצומח. אנחנו לא נותנים את האישור לייצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לייצא סם. דרך אגב, זה מוגדר בנהלים. << אורח >> חיים תג'ר: << אורח >> הערה נוספת שהיא אגרונומית. אין פקעות לקנאביס ולכן צריך להוריד את המילה הזאת. אני אומר כדי לדייק את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יכול להיות שבכלל אין צורך בסעיף הזה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אם צריך סעיף או לא, זאת שאלה כי יכול להיות שישתמע מהפרק שבעצם זה מייתר סמכויות מחוק הגנת הצומח וכולי. נראה לי שההערות היו לעניין המומחיות והבחינה שמשרד החקלאות לא בוחן את ההיבטים האלה, לא את נהלי האבטחה ולא את הפיקוח עליהם. בסוף הדברים שלובים. יש חווה ויכול להיות שאחר כך זה מגיע למפעל. לי נראה - שוב, זאת לא הערה כל כך משפטית אלא יותר מקצועית – שזה ייצר סרבול, חוסר התאמה ומתכון לבעיות. << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> אני רוצה להוסיף. אנחנו כן רוצים שיתאפשר לנו לבדוק מול השר כי לשר יש איזושהי מדיניות שהוא כן רוצה אולי לקחת חלק מהדברים למשרד החקלאות. אנחנו מבקשים את הפתח כן לשאול אותו האם הוא רוצה להעביר את הסמכות הזו למשרד החקלאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המפעלים, המגדלים, עוד מישהו רוצה להעיר? בסך הכול זה נראה לי מיותר. אני חושבת שזה כלול בסעיף (5) ובשאר. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אנחנו עשינו תהליך של יצוא של ייחורים, הראשון בארץ, ואני וכן רוצה להחמיא למשרד החקלאות כי הייתה עבודה מאוד יעילה ומאוד מהירה. היק"ר ליווה אותנו באופן מאוד מאוד צמוד אבל משרד החקלאות, זה סדר היום שלו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תהליך שהיה לפני כחודש ולמעשה זאת הייתה פעם ראשונה. בחנו בפועל איך זה קורה. התהליך הזה היה מאוד מאוד מסורבל למרות שהוא היה חלק כי רצו לבדוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור > > קיבלתי. אנחנו ככל הנראה נוריד את הסעיף הזה. אני מניחה שסעיף 34, ולידציית ניקיון, צריך לרדת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שינינו את ההגדרה, הפרדה בתהליכי ייצור. נשנה את ההגדרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו משנים את ההגדרה. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> מה החלטנו בסוף לגבי סעיף (4)? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הליך ייצור. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> רק ייצור, נכון? GMP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. רק ייצור. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בלי התייחסות לחומרי גלם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בלי התייחסות לחומרי גלם. הליך ייצור. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אבל גם הם צריכים הפרדה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בפסקה (4)? הליך הייצור לא כולל חומרי גלם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא כולל את האריזה של תפרחת, הוא כולל מיצוי שמן, הוא כולל את כל הדברים האלה. גיזום. זה הליך ייצור. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא ב-GMP. הוא בגידול. הוא לא בייצור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. ה-GMP. אני רוצה להעלות ב-זום את לימור מהתאחדות התעשיינים. << אורח >> לימור תאומים: << אורח >> שלום. תודה רבה על זכות דיבור. אתם דנתם המון בסעיף (4), בנושא של הפרדה תהליכית. אני מנכ"לית של חברת IMP שהיא גם יצרן וגם בית מסחר לקנאביס רפואי וגם לתרופות ובעלת 26 שנות ניסיון ב-GMP. אני חושבת שהמושג לא נכון. מה שצריך להיות כתוב זה ניהול איכות על פי עקרונות ה-GMP וניהול סיכונים כי הנושא הזה של ולידציית ניקיון נדרש גם בין אצווה לאצווה גם כאשר זה מיועד לאותו שוק. מדובר בתחום שלם שמכוסה ב-GMP שנקרא קרוס קונטמיניישן או זיהום צולב וזה נכון גם בין אצוות לאותו שוק וגם בין אצוות שלא לאותו שוק. אני חושבת שהשימוש במושגים הוא לא נכון. מה שצריך להיות כאן זה ניהול איכות לפי עקרונות ניהול סיכונים של ה-GMP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה על הדברים. אכן קיבלנו את הדברים ואת ההגדרות וננסח מחדש ונפרסם את זה. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אם אפשר, אני רוצה לומר משהו לפרוטוקול. לגבי התניית אבטחה ומיגון, כי אתם סברתם שהפרשנות כפי שהיא כתובה כוללת תנאי אבטחה ומיגון, אנחנו סוברים אחרת. אני מבינה שמבחינה מהותית אנחנו מסכימים על אותו דבר ולכן אני אמשיך לנהל את זה מול ענת ואם יהיה צורך, נדייק את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. עם זה לא תהיה כל בעיה. אני נועלת את הפרק הזה של הייצוא. אנחנו ננסח מחדש ונביא אותו להצבעה ביום ראשון. נא להודיע לחברי הכנסת על כך. לפני ההצבעה אנחנו מקריאים את הנוסח ויהיו הערות לנוסח. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני רק רוצה לומר שאתם לא הבנתם את מה שאמרתי וכל הזמן גם כותבים לי על זה, לגבי הנושא של יבוא לטובת יצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא מכניסה משהו של יבוא בפרק יצוא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אבל הוא יצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. זה לא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה לא לשוק הישראלי. זה לשוק בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שמגיעה אליך תוצרת, את מייצרת את זה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זאת לא תוצרת. אלה חומרי גלם. אתם חייבים להבין את זה. זה יצוא. אם אתה מייצא לגרמניה, נגיד אתה צריך זכוכית, אתה מביא את הזכוכית כי אין אותה בארץ לטובת הייצוא. אני מכינה משהו לגרמניה, לאנגליה לספרד, הוא לא מגיע לשוק הישראלי. זה יצוא. אני צריכה חומר גלם לטובת יצוא. הוא לא מגיע לשוק הישראלי. היום אני לא יכולה להביא אותו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נתייעץ עם היועצת המשפטית ונראה אם יש מקום להכניס את זה בפרק הייצוא. אני כרגע לא חושבת אבל אני אתייעץ. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם אם יוצבע פרק הייצוא, נוכל להוסיף. תמיד אפשר להוסיף. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> לגבי התקינה. אני שואל כדי לדעת. האם אפשר להכניס בחוק שבעצם היק"ר יוגדר כמי שפועל מטעם מדינת ישראל בתקינה הבין-לאומית? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה מתכוון כרשות מוסמכת? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> כן. לדעתי זה יכול לפתור לנו המון בעיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היום הוא לא מוגדר כרשות מוסמכת? << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הוא מוגדר בפקודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי זאת הרשות המוסמכת? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> משרד הבריאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הוא הסמיך אתכם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> במקרה זה טל, הסגן שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דיברנו על רשות מוסמכת, היק"ר מוסמך במדינת ישראל אבל הוא לא מוסמך כנראה על פי חוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> מנכ"ל הבריאות מוסמך. משרד הבריאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> מי שנותן את ההיתר, זה היק"ר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. משרד הבריאות נותן. זה בסדר גמור שזה במשרד הבריאות. זכותו שן מנכ"ל משרד הבריאות להחליט מי הוא רוצה שזה יהיה, בין אם זה יהיה ביק"ר או ביחידה אחרת. כך זה צריך להישאר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל זה בפרק הפרשנות והמטרות. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> אני רוצה להסביר, ברשותכם, גם לפרוטוקול. כאשר היום אני פונה ללקוח שלי נניח בפולין, ולא משנה היכן, והוא פונה למשרד הבריאות לשאול האם למפעל של יוניבו יש תקן, אין לו תקן, יש לו רישיון או אין לו רישיון או שהוא סתם אסקובר, הוא מתקשר למשרד הבריאות ומשרד הבריאות מפנה אותו למקום אחר, לא ליק"ר. אנחנו מבקשים שכאשר אנחנו מתקשרים היום עם לקוחות בחוץ לארץ, הם יפנו למשרד הבריאות ומשרד הבריאות יפנה אותם ליק"ר ולא למקום אחר. זה לא קורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חושבת שזה לגיטימי. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> זאת אחת הנקודות החשובות בחוק הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה גולן. לדעתי אנחנו נוסיף כאן סעיף שקובע שהיק"ר הוא הרשות המוסמכת במדינת ישראל. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא. << אורח >> גולן ביטון: << אורח >> לייצוא. אנחנו רוצים לייצא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תנו לנו לחשוב על זה. אני אתייעץ עם ענת ואנחנו נתייעץ עם הגורמים המקצועיים ונחזור לעניין הזה. אני צריכה להבין מה המשמעות של זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> מבחינת בריאות הציבור, מה שיפעת אמרה, אני חושב שזה נכון להעלות את זה בפרק של הייבוא כי אז אנחנו נעלה את טענותינו. לא נכון להכניס את זה עכשיו לייצוא גם אם זה חומר גלם, נקרא לו תת רמה שאמור להיכנס לכאן על מנת להיות מיוצא. << אורח >> קריאה: << אורח >> או על רמה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה בפרק הייבוא. אנחנו נחליט. אתם יודעים את עמדתנו. בדיון הקודם היה דיון לגבי האפשרות לחסום את הייבוא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אנחנו רוצים סדר. רק סדר. אנחנו לא רוצים לחסום. רוצים לייבא בעצמנו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו מסתכלים על בריאות הציבור ולא רק על רווחיות כזאת או אחרת. מבחינת בריאות הציבור אין מקום להכניס לנושא הייצוא את נושא הייבוא של חומר נחות לצורך ייצוא אחר כך. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> זה לא חומר נחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני נועלת את הפרק הזה. אנחנו נדרשים לסיים ולא הספקנו אפילו להגיע לפרק א', המטרות והפרשנות. אני מבקשת מכולם להתכונן לשבוע הבא. בשבוע הבא יתקיימו שלושה דיונים – ביום ראשון, ביום שלישי וביום חמישי. ביום ראשון נתחיל בהקראה והצבעה על אותו פרק ייצוא ומשם נתחיל בפרק א', הקראה ותיקונים לעניין מטרה ופרשנות. אנחנו רוצים להגביר את הגז על הדבר הזה ולכן אני מבקשת להגיע. בסך הכול הדין הרבה יותר מפרה ויותר תורם כאשר כולם נמצאים כאן ואנחנו מסוגלים לשמוע את כלל העמדות והדעות. נעבור גם על הפרקים שנוגעים לעובדים בתעשייה ומחקר ופיתוח ואם נצליח, נצביע גם עליהם. להודיע לחברי הכנסת על כך. ביום שלישי יהיו ההצבעות כי בימי ראשון לא מקיימים הצבעות בוועדות. ביום שלישי נקיים הקראות והצבעות של פרק ייצוא, עובדים ומחקר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לגבי עובדים יש נוסח שנכתב אחרי הדיון שקיימנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על כל אחד ואחד אנחנו נקיים דיון נוסף. אנחנו נעבור סעיף סעיף ונצביע סעיף סעיף, אחרי שזה עבר דיון, הערות, אני מניחה שגם חברי הכנסת יגיעו ולכן ביום שלישי תהיה ישיבה ארוכה. אם כן, אמרנו, ייצוא, מחקר ופיתוח ועובדים. אלה שלושת הפרקים שביום שלישי נצביע עליהם. ביום ראשון אנחנו מתחילים מפרק א', מטרה ופרשנות ופרק ב', עניין הרישיונות. לא נראה לי שנספיק להגיע לפרק ג'. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בפרק ג' כבר דנו, גידול וייצוא. אפשר לצרף גם אותו לדיון של יום שלישי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. תשימי גם אותו על סדר היום ביום שלישי. קשה לי להאמין שנצליח להגיע אליו אבל תשימי גם אותו על סדר היום. מה שנסיים ביום ראשון, נוסיף אותו לסדר היום ביום שלישי. אני מבקשת עד יום שלישי בבוקר להעיר הערות ולהגיש הסתייגויות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כל מי שב-זום, אפשר לפנות לוועדה ב-מייל. זה מאוד עוזר. קיבלנו הרבה הודעות ובקשות לזכות דיבור ב-זום, בבקשה תשלחו מייל לוועדה. אנחנו קוראים וגם מעבירים את זה ליושבת ראש הוועדה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להודיע שלעניין הפרקים האלה נקבל הסתייגויות עד יום שלישי בבוקר, בשעה 9:00 בבוקר, לוועדה. אחרי כן לא נקבל הסתייגויות. אם כן, ביום ראשון נתחיל בפרק א', פרק ב' ואני מניחה שגם פרק ד'. נשים אותם עלס דר היום. פרק ד' הוא אריזה וסימון. << אורח >> קריאה: << אורח >> הסתייגויות את מתכוונת הסתייגויות של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> של חברי הכנסת. עם המשרדים הממשלתיים אנחנו מקיימים את הדיון והם מגיעים לכאן. הסתייגויות של חברי הכנסת בלבד. << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >> אני מציינת שלגבי הפרק של עובדים אין לנו עדיין הסכמה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נדבר ונדון על כך. אם אתם רוצים גם פגישה אישית מולנו, אתם מוזמנים. הדלת פתוחה ונשמח לשבת אתכם על הפרק הזה. בבקשה, משרדי הממשלה להגיע פיזית. גם ארגונים, מגדלים וכולי, מי שקשור לעניין הפרקים האלה. אנחנו מעדיפים שיגיעו פיזית. אם כן, יום ראשון – פרק א – מטרה ופרשניות, פרק ב' – רישיונות המטופלים, שפרק ד' - האריזה והסימון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רק אעיר שלעניין הרישיונות יש לנו גם תיקונים עקיפים בפקודת הסמים המסוכנים ולכן שימו לב גם לסעיף 36 להצעת החוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יכול להיות שיהיו תיקונים לנוסח תוך כדי אחרי שנשב עם הגורמים הממשלתיים. נעדכן אתכם. ביום שלישי נתחיל הקראה והצבעה לאחר דיון על פרקים ייצוא, גידול וייצור, עובדים ומשחקר ופיתוח. ארבעה פרקים. פרק ג' - גידול וייצור, פרק ט' – עובדים, פרק י' – ייצוא, פרק ז' – מחקר ופיתוח. יהיו הצבעות. מנהלת הוועדה תוציא מייל מסודר. אם יש עוד שאלות, נא לפנות אליה. תודה רבה לכולם. תודה לכל מי שהגיע. נתראה ביום ראשון. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:03. << סיום >>