פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
16/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ו באדר התשפ"ב (16 בפברואר 2022), שעה 09:22


סדר היום:
 << נושא >> מיצוי הטבות המס ברשות המסים – בעקבות דוח ביקורת שנתי 72א חלק שני התשפ"ב-2021 של מבקר המדינה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק


מוזמנים: 
	פזית קליימן
	–
	סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר

	רוני סרי לוי
	–
	מנהל אגף א', שומה - מס הכנסה, רשות המסים, משרד האוצר

	רחל אקוקה
	–
	מנהלת תחום בכיר, שומה - פרט, לשכת המסים, משרד האוצר

	אריה אלגרד
	–
	ממונה תיאום ומטה - שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר

	
משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	שלמה אוחיון
	–
	סמנכ"ל בכיר, שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר

	צחי סעד
	–
	עו"ד, מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה

	חנן פוגל
	–
	מנהל אגף ט', החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה

	דוד דרסלי אבטה
	–
	עו"ד, המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

	אירוס הומינר
	–
	מנהל אגף א', יזמות עסקית, המשרד לקליטת העלייה

	דוד לוי
	–
	רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי

	הדר ציון
	–
	גזבר עיריית לוד, מרכז השלטון המקומי




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> מיצוי הטבות המס ברשות המסים – בעקבות דוח ביקורת שנתי 72א חלק שני התשפ"ב 2021 של מבקר המדינה << נושא >> 


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בוקר טוב. יום רביעי ט"ו באדר א' התשפ"ב, 16 בפברואר 2022. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה. היום יש לנו דיון בנושא מיצוי הטבות המס ברשות המסים – בעקבות דוח ביקורת שנתי 72א, חלק שני, התשפ"ב-2021 של מבקר המדינה. 

אני מזכיר לכם שב-2 בדצמבר 2021 כבר קיימנו את הדיון הראשון בנושא הזה ביוזמתו של חבר הכנסת בליאק. תוך כדי הדיון הבנו שרשות המסים צריכה להסתכל אחורה ואחר כך להסתכל קדימה ולראות איך היא באמת עושה פעולות אקטיביות כדי לאפשר לאזרחים למצות את הטבות המס. בדיון הקודם רשות המסים הבטיחה שהיא תציג לנו מצגת מסודרת ותכנית עבודה לשנת 2022. אנחנו כמובן נאפשר לכם להציג אותה אבל לפני כן יש הצעות לסדר.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא במסגרת הצעה לסדר. אני רוצה להתייחס בהמשך לדיון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה קודם כל לתת להם להציג את המצגת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, במסגרת מה שאמרנו בדיון הקודם אני רוצה להמשיך את השאלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל קודם כל הם יענו על השאלות שכבר שאלנו. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני רוצה למקד את השאלה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

 אני אשמח לדעת מעבר לתכניות העבודה אם השתנה משהו בחודשיים האחרונים, מאז קיימנו את הדיון הקודם.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

בדיון הקודם שאלתי ואמרתי שאני זוכר שכשהייתי ילד, היו מגישים תיאומי מס דרך המעביד ולא היו צריכים לבוא למס הכנסה. אחת הבעיות שאני חש כאזרח ולא רק כחבר כנסת היא שבגלל שאתה צריך לבוא למשרדי מס הכנסה במקום להגיש לתיאומי מס דרך המעביד, זה יוצר זכויות שלא ממוצות. השאלה למה לא להחזיר את זה לאותה מתכונת שהייתה, גם בביטוח הלאומי. ההיגיון של זה הוא פשוט. לשכיר אין את הידע והלוליינות והוא לא יודע מה מגיע לו. כשהוא עובד באיזשהו מקום, ולא משנה היכן, יש מנהל חשבונות, יש איש שכר, יש יועצי מס שיושבים שם ואם הם היו יכולים לעשות את זה, זה היה הרבה יותר יעיל. גם מבחינת מס הכנסה. במשרדים שלכם – סליחה שאני אומר – עומדים בתור מטורף לצורך תיאום מס וזה לא רק לפנסיות אלא סתם שכירים פשוטים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

דווקא היום לתיאומי מס יש מערכת מאוד נוחה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני חייב לומר לך שאני הייתי שם. בשכר מסוים אתה לא יכול למלא באינטרנט וזה השכר שלנו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עכשיו אתה כן יכול.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה לא יכול. אני מנסה כל שנה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בגלל גובה ההכנסה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

למה לא לעשות את זה דרך המעסיק? גם אם אני יכול, אני לא יודע איך.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה חדש מהשנה. אני אתייחס בהמשך.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

למה המעסיק שלי לא יכול לעשות ?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני אעזור לך. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זה בדיוק מה שאני לא רוצה. לא שאני לא רוצה להיעזר בך אבל אני חושב שזה לא נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בנושא תיאום מס יש שיתוף פעולה בין יהדות התורה ליש עתיד. זה מאוד יפה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתמול שיתפנו פעולה בערוץ 13. בסוף אתה צדקת.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

בוקר טוב לכולם. לפני כמעט שבוע שר האוצר הציג את התכנית הכלכלית ועסקת החבילה ומאז יש הרבה רחש ובחש. אני באופן כללי חושבת שהמתווה שהוצג הוא מתווה שמיטיב עם מעמד הביניים באופן כללי אבל כשאני מסתכלת ברזולוציה ומתמקדת בציבור של המוחלשים, של אלו שהם השכבה הענייה ביותר, כולל הציבור הערבי, אני רוצה להציע כמה נקודות שיש לשים לב אליהן.

ראשית, נושא של שכר מינימום. אני מודיעה מכאן שאני הולכת לדרוש שיפור בנושא של שכר מינימום. אני אדבר על זה אחר כך. שנית, הנושא של ביטול הקפאת מנגנון שכר המינימום לממוצע השכר במשק. הנושא של הגדלת מענקי העבודה והנושא הכי כואב וחשוב הוא הנושא של האוטומציה. אני רוצה להתמקד היום בנושא של האוטומציה של מענקי עבודה.

מעל 30 אחוזים מהזכאים להטבה, לא מממשים אותה. בחברה הערבית אנחנו מדברים על 60 אחוזים של חוסר מיצוי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

דיברנו על זה בגיל פרישה.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

נכון. בדיוק. מאז אנחנו עלינו את הנושא הזה והביטוח הלאומי אמר שהטכנולוגיה קיימת ושהם יכולים לתת בצורה אוטומטית את המענקים לזכאים ולזכאיות. אנחנו יכולים להגיע מחר ל-100 אחוזים מיצוי. אני אומרת שעברו כמה חודשים טובים ולמה זה עדיין לא קורה? זה בלתי מתקבל על הדעת.

עם הטכנולוגיה, דיברנו גם עלה הנגשה של השפה וכולי. הזכאים הם אלה שמרוויחים פחות מ-6,400 שקלים בחודש. בדיוני גיל הפרישה רשות המסים הבטיחה שאתם תבחנו את האפשרות של מעבר למנגנון אוטומטי. יאללה, עברה חצי שנה, אני רוצה שזה יתחיל להיות כאן ועכשיו, היום. צריך להשלים את המעבר למנגנון אוטומטי של תשלום המענקים ואם זה לא ביכולתכם - יש לי הצעת חוק שהגשתי והיא מדברת על הנושא של האוטומציה והיא עם ם חברי כנסת מארבע מפלגות שונות של הקואליציה. החוק יקבע את החובה לאוטומציה בחקיקה ויעביר את האחריות לתשלום על מענקי עבודה לביטוח לאומי שאמר שהוא יודע לעשות את זה. תודה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה רבה. רשות המסים, פזית קליימן.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

תודה. סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת. בוקר טוב לכולם. בהמשך לדיון הקודם שלא נכחתי בו אבל ראיתי את הפרוטוקול, הנושאים שעלו ונתוני דוח המבקר שהוצגו, אנחנו רוצים להתייחס היום לדברים. אני רוצה לומר שצריך להבין וצריך לשים את זה על השולחן שמבחינתנו החלק הכי חשוב הוא תמיד לגבות מס אמת, לא יותר, לא פחות אלא את המס המדויק וזאת אבן דרך מבחינתנו לעשייה היום יומית שלנו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ואתם מצליחים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו מצליחים. אני חושבת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה כולל גם להחזיר מס אמת.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

בדגש על זה.

הכנו מצגת עם הנתונים ואני אשמח להציג אותה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בוקר טוב. ולדימיר, עסקה תמורת ההצבעות שתרדו מהעץ? עשית אחלה עסקה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אין תגובה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הייתי בטוח שהייתה עסקה בין היושב ראש לוולדימיר שהוא מקבל את רשות הוועדה לתקופה ואנחנו חוזרים להצבעות אבל כנראה שהעסקה לא הלכה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו לא צריכים עסקאות. אנחנו מסתדרים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מאחל לכם להסתדר בפן האישי אבל בפוליטי אני מקווה שלא. אגב, ראיתי שהוועדה עוברת עכשיו שינוי וכלה דברים החשובים עוברים לוועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ראיתי אתמול את השר ליברמן מגיע לוועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתמול היה דיון מאוד חשוב, מלא דמגוגיה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן, שמנו לב. השר ליברמן שתה קפה עם הרבה דמגוגיה. אתה צודק, הדמעות הן דמגוגיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

היה מלא דמגוגיה. הייתה מצוקה אמיתית של בעלי העסקים ואני רוצה להגיד מילה טובה ולפרגן ליושב ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון שניהל את הדיון בצורה שמעוררת הרבה הערכה וכבוד. הוא שמר עד כמה שהוא היה יכול, עם כל הדמגוגיה שהייתה מסביב, על כבודם של כולם. כל הכבוד לו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

דמעות של אנשים ושל משפחות, זאת דמגוגיה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן. והשר יושב עם כוס קפה מול העיניים שלהם. זה היה הזוי. למה אתה בורח מהשאלה שלי? האם העברנו את הדיונים לוועדת הכלכלה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא דמעות של עצמאים אלא קללות של האופוזיציה

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא. לא נכון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ינון אזולאי, התחלנו דיון חשוב ומאוד מאוד משמעותי בעקבות הדיון שהתקיים בוועדה. אני מבקש להתרכז בדיון הזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל הדיונים לא עברו מכאן לוועדת הכלכלה? כלומר, הדיונים החשובים על עצמאים, על החוק, הכול יהיה כאן?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הכול יהיה כאן. אל תדאג.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כי אם לא, אני שוקל לעבור לוועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה יכול לעבור. אין בעיה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מוותר עלי?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אם אתה רוצה, אני לא אעצור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בקצב הזה יכול להיות שמיכאל ביטון לא יהיה יושב ראש, ויכול להיות שאתה תעבור לשם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא. אני אשאר כאן. 

בבקשה, נמשיך בדיון.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני אתחיל. כמו שאמרתי, מבחינתנו זאת אבן דרך והעקרונות שלנו הם כמובן קודם כל לגבות את מס האמת , לא יותר ולא פחות. אנחנו מאוד מנסים להפחית את הבירוקרטיה ולפשט תהליכים ואתם תראו את זה, להנגיש שירותים שונים לציבור, להנגיש מידע, ערוצי תקשורת ולפעול באופן יזום למיצוי הטבות במס.

אני אחלק את המצגת שלי לשלושה חלקים. בחלק הראשון אנחנו נתייחס לנתונים המרכזיים מדוח המבקר ואתייחס אליהם, בעיקר למספרים. לאחר מכן אני אציג את המהלכים המאוד משמעותיים שעשינו בשנים האחרונות – שאני חושבת שלא כולם מודעים להם - שהם באמת משנים את התמונה. אני אתייחס למה שעוד על הפרק ומה אנחנו ממשיכים עוד לעשות.

נתחיל במספרים. אלה המספרים שהוצגו בדוח המבקר. חשוב לומר שהנתונים הוצגו לבקשת מבקר המדינה. מדובר בחישוב תיאורטי. אלה נתונים שאנחנו ערכנו וזה חישוב תיאורטי בלבד. אף אחד לא יכול להתחייב שאכן אלו סכומים, יתרות החזר שמגיעות לציבור.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מה הסכומים שאתם מכירים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אלה הנתונים. אין לנו נתונים מדויקים. אה הנתונים תיאורטיים. אני גם אסביר למה ואז תראו שאין לנו את הנתונים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אומר לך מה השאלה שכל הזמן אנחנו שואלים. את אומרת נתונים תיאורטיים אבל כשאתם יודעים כמה מס אתם צריכים לגבות, אתם יודעים נתונים מדויקים. אוי ואבוי למי שלא גובים ממנו. אם כן, למה הנתון הזה הוא תיאורטי?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

גם כשאנחנו פועלים לגביית מס, אנחנו לא פועלים בגלל שאנחנו חושבים שמישהו חייב אלא אנחנו פועלים לגבייה ולאכיפה כשמישהו הגיש דוח ואנחנו יודעים בדיוק את חבות המס.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אתן שוב את הדוגמה הפשוטה. לדעתי העצמאים יותר מאורגנים באופן יחסי. לגבי שכיר, בסוף יש לכם דיווח מדויק על כל שכיר, כמה כסף הוא קיבל ממעסיק 5000 וכמה הוא קיבל ב-5001 וכמה הוא קיבל ב-5002. זה מופיע אצלכם במחשב. אם הוא שילם יותר מס כי הוא לא עשה את התיאום, זה מופיע אצלכם.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא. זה לא מופיע.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אלא אם כן יש משהו שלא הבנתי. אם זה היה הפוך, אם לצורך העניין הוא היה מדווח לכל מעסיק שהוא המעסיק היחיד שלו, אני מתאר לעצמי שמס הכנסה היה עולה על זה.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

נכון. אתם לא מתחילים מאפס. יש נתונים של שנים קודמות.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

 במצגת לדברים האלה יש תשובות. אני קודם כל אומר שגם אותה דוגמה של אותו שכיר שלצורך העניין עבד בשני מקומיות, בין אם יש לו החזר ובין אם יש לו חוב, גם אם אנחנו חושבים שיש לו חוב – אנחנו לא רצים ופועלים לגביית החוב. אנחנו פונים אליו, אומרים לו שיגיש לנו את הדוח, מחשבים בדיוק ואז פועלים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ואם אין לו חוב אלא הוא בזכות, אתם גם פונים אליו?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה מה שאני רוצה להציג, ברשותכם. אמרתי, זה חישוב תיאורטי בלבד. אלה נתונים חלקיים. אין לנו את כל הנתונים. הנתונים הם גם לא סופיים כי כל פעם אנחנו מקבלים עוד נתונים וזה משנה את כל התמונה של הטבלה הזאת. מבדיקות שעשינו לא פעם, הנתון התיאורטי הזה משתנה כאשר מגישים את הדוח ולפעמים יכולה להיווצר גם חבות במס וזה משהו שצריך לקחת בחשבון. אנחנו יכולים לפנות לאנשים תחת הכותרת שמגיעה לו יתרת זכות אבל בסופו של דבר יכול להיות לו חוב במס. 

תסתכלו על הטבלה כשאנחנו מדברים על 3,6 מיליארד ומדברים על 2 מיליון אנשים שזכאים להחזר, תראו אתה כוכבית למטה. מתוך ה-2 מיליון הלקוחות, 900 אלף מקרים, 900 אלף אנשים, הסכום נמוך מ-500 שקלים ולחצי מיליון הסכום נמוך מ-100 שקלים ואני אומר מה הכוונה. אם אני פונה למישהו ואומרת לו שיש לנו יתרת זכות של 80 שקלים, יכול להיות - בגלל שהנתונים שלי הם לא מלאים – שבסופו של דבר הוא יגיש את הבקשה להחזר מס והוא יכול להסתיים עם חוב. יכול מאוד להיות שיהיה חוב. מבדיקות שאנחנו עשינו, לקחנו מדגמית וראינו שזה קורה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל המטרה היא לגבות מס אמת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני גם מבין שהאזרח שאם הסכום הוא פחות מ-100 שקלים, הוא אומר לעצמו שהוא ייקחו ממנו 200 שקלים. אני מבין את מה שאת אומרת בעניין של ה-100 שקלים ואני מכיר אזרחים כאלה. אני אומר את זה אולי בחיוך אבל במצב עגום. אומר האזרח שהוא לא רוצה להתעסק עם רשות המסים בשביל 100 שקלים, כי הם עוד ייקחו לו 200 וייקחו לו 300. אני טוען שאתם מגיעים למצב הזה כי אין הסברה נכונה והסברה חיובית. החיובי לא תמיד הוא לא טוב. רק בקורונה החיובי הוא שלילי.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הכינותי מראש. תכף תראה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אדרבה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני מציגה את ההתייחסות שלנו לדוח המבקר אבל אנחנו למדנו מזה ועשינו דברים אחרים. 

שאלתם אותי אם יש חוב. נכון שאנחנו יודעים לפעול באותם מהלכים ולפנות לגביית חובות אבל אני חושבת, כרשות, אני לא הייתי רוצה לפנות לאזרח תחת הכותרת שיש לך יתרת זכות ואז תהיה לו יתרת חוב. אם אני חושבת שהוא חייב, אני אפנה אליו כחייב אבל לא באמתלה שמגיעה לו יתרת זכות. זה משהו שאני לא חושבת שאנחנו כרשות צריכים לעשות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חובת דיווח לכולם, זה הפתרון. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נעבור לשקף הבא. אני רוצה להראות לכם שגם בדוח המבקר הדברים האלה חד משמעית נאמרו. זאת אומרת, אנחנו ציינו וזה מסומן בצהוב, המבקר ציין בדוח במפורש שחישוב החזר המס הוא משוער, יש נתונים שלא נכללו וזה יכול להגדיל, זה יכול להקטין. זאת אומרת, אי אפשר לקבל את הנתונים האלה כמשהו סופי. חד משמעית. אנחנו אמרנו את זה גם למבקר וזה גם נכתב בדוח.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כל הסכומים האלה שמתוארים בשקף הקודם, נגיד 2016 ו-2017, אלה החזרים בפועל? כמה הוחזר בפועל?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני תכף אגיע לזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

היא עוד לא הגיעה לזה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני מגיעה לזה. תנו לי לרוץ ואני אגיע. אמרתי, אני מתייחסת לדוח המבקר ואני גם אראה נתונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

נראה לך שהיא תשאיר שקל אחד ברשות המסים? חכה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אם אי מסתכלת ופורטת למה הנתונים האלה משוערים, הבאנו את הנתונים והם חלקיים ולא מדויקים. לדוגמה, לאזרחים לפעמים יש הכנסות נוספות, עוד איזושהי עבודה קטנה שהבן אדם עשה אחר הצוהריים, שומר בבחינות בגרות, כל מיני הכנסות קטנות נוספות. יכול להיות שהוא משכיר מחסן ב-200 שקלים וזה כבר יכול להפוך את ה-500 שקלים לחוב. יש המון דברים – אני יכולה למנות – שיכולים לשנות לחלוטין את התוצאה. חסרים לנו נתונים מדיווחים של מעסיקים בגופים ביטחוניים, לא תמיד יש לנו את הנתונים במלואם. יש מעסיקים שלא דיווחו, אנחנו פועלים נגדם אבל הם לא דיווחו כי נגיד הם בהליכי פשיטת רגל, כינוס נכסים וכולי. זאת אומרת, אין לנו את מאה אחוזי הנתונים שיש לנו ממעסיק א' וממעסיק ב'. אין לנו את זה במאה אחוזים. יש לנו חוסר בנתונים וזה ידוע לנו. יש כל מיני הכנסות מקופות גמל וכולי שחסרות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תפרטי בבקשה לגבי בוחן המציאות.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לקחנו את המקרים ובדקנו כי גם אנחנו רוצים לדעת. אם זה בדיוק אחד לאחד, אנחנו צריכים לדעת כי יכולים לפעול אחרת, לתת הנחיות אחרות לעובדים שלנו. ככל שבדקנו, ראינו שהרבה פעמים במבחן התוצאה הייתה חבות במס. התוצאה לא הייתה מדויקת כי היה חסר מידע. לכן אנחנו לא בעולם של מאה אחוזים מידע בידי רשות המסים כדי להחזיר מחר את זה אוטומט. אנחנו לא שם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אגב, אם יש חבות במס, אני בעד לגבות. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא אמרתי שאנחנו לא גובים. יש אזרחים שחושבים, בלי שנפנה אליהם, שמגיעה להם יתרת זכות, הם מגישים את הדוח ובסופו של דבר מסתבר להם שהם חייבים והם צריכים לשלם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש גם אזרחים שחושבים שמגיע לכם והם פונים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

חייבים להגיש דוח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא אומר לכם שנראה לו שטעיתם וכי נראה לו שמגיע לכם. יש דבר כזה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אין לקוח כזה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

יש לשני הכיוונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני בטוח שיש. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אדם קיבל שומה להפסד של מיליון וטען שהוא הרוויח 3 מיליון, התעקש, הגשנו דוח והוא שילם מס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה בגלל רואה החשבון שלו. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

ברוב המקרים – וזו גם התחושה שלי - לא מדובר על עצמאים גדולים שיש להם מערכת ראיית חשבון שמנהלת את זה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כי עצמאים מגישים דוחות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מדובר על האזרח הקטן שאין לו בכלל מושג.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

יש את זה שעבד בכמה מקומות, את זה שקיבל דמי אבטלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה יכול לבנות את זה כחובת דיווח כללית לכולם. זה עושה סדר לכולם.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

עולה 2,000 שקלים לגשת לרואה חשבון. להגיש דוח תשאל את ולדימיר. אני יודע מה זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אם זה קורה בארצות הברית עם כל האוכלוסייה ההטרוגנית שלהם, עם כל הגוונים והסוגים, זה יכול לקרות גם כאן.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני עומד על דעתי כפי שאמרתי קודם. צריך להעביר את השכירים כך שכל ההתנהלות שלהם מול מס הכנסה תהיה דרך המעסיק שלהם. זה מה שהיה בעבר ואין סיבה שזה לא יהיה עכשיו. ההתנהלות המרכזית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

היום ניכוי מס במקור נותן לך את זה, כשאתה לא צריך תיאום מס.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא. זה לאותה שנה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני רוצה לחדד. האוכלוסייה שאנחנו מתייחסים אליה כאן היא לא חייבי הגשת הדוחות. אנחנו מדברים על אוכלוסיית השכירים, אלה שלא חייבים בהגשת דוח. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מוכן לקבל את ההצעה שלך, אלכס, שכל מעסיק חייב להעביר פעם בשנה איזשהו טופס למס הכנסה על כל ההכנסות של העובד שלו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא. אני צריך לספר למעסיק מה ההכנסות שלי? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא. בעבר, כמו בטופס 101, אתה ממלא את זה אצל המעסיק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

 בן אדם עובד אצל מישהו, הוא צריך לתת דיווח על ההכנסות שלו?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא לא חייב. הוא יכול. זאת צריכה להיות אופציה. אני אומר שזה שבנו את האופציה הזאת גורם לתסכול ותסבוכת של אזרחים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא חושב. אתה רואה, יש עוד נושא שאנחנו לא מסכימים עליו. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אם אנחנו מסתכלים על הגשת בקשות להחזר אליהן התייחס המבקר, לשנים 2016 עד 2019, השנים האלה עדיין פתוחות להגשת בקשות להחזר מס ואנשים מגישים. רצינו להראות לכם שמתחילת 2021 עד היום הוגשו למעלה מ-225 אלף בקשות להחזר מס לאותן שנים שהמבקר התייחס אליהן. יותר מזה, מדי שנה אנחנו מקבלים 300 אלף בקשות. רק ב-2021 הוגשו 370 אלף בקשות להחזרי מס. זאת אומרת, אמרתי, הנתונים הם חלקיים והם לא סופיים כי בעוד אנחנו מדברים, מוגשות בקשות להחזרי מס.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

יש לך פילוחים על כך מבחינה גיאוגרפית, מגזרית.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא, אבל אנחנו יכולים לראות את הנתונים בחלוקה לפקידי שומה. אין לי כאן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש כאן נתון על כמה הוגשו. כמה טופלו?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הכול מטופל. זאת פונקציה של זמן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כמה בסטטוס של סיום טיפול?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הבקשות האלה להחזר מס, המסלול שלהן הוא לא טיפול שומתי כמו בתיקי עצמאים וחברות אלא זה עובר ישר לפקיד שבודק, מטפל, סיים ובזה זה נגמר. הם במסלול טיפול. יש מקומות שזה מטופל באותו חודש ויש מקומות שזה לוקח קצת יותר זמן. זה גם תלוי בשנה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה משתנה מפקיד שומה לפקיד שומה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה משתנה. עונת החזרי המס היא באפריל, מאי, יוני כאשר מקבלים את טופס ה-106. מי שמגיש בדצמבר, מטופל יותר מהר. זאת גם פונקציה של עונתיות בשנה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לוקח מספר חודשים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

היום הרבה מטופל כבר בשוטף. מאוד התייעלנו ותכף אני אציג נתונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הבקשות שכתובות כאן, זה כולל את כל הנושא של מס הכנסה שלילי, נכון?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא. אלה בקשות להחזר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם מס הכנסה שלילי זה הוא סוג של החזר שמגיע.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אבל הוא לא מוסדר בדרך הזאת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה בקשות כאלה אתם מקבלים בשנה?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

של מענקי עבודה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

של מענקי עבודה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

תכף שלמה אוחיון – סמנכ"ל שירות לקוחות שנמצא ב-זום - יתייחס לזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר, כי יש לי כמה שאלות על כך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ינון, לפני שבאת, ג'ידא העלתה את הנושא של מענקי עבודה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש הרבה דברים שאנחנו חושבים ביחד.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, ראיתי את זה בשיתוף הפעולה המדהים שהיה לכם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא ראית את זה. הרגשת את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הייתי בבית והרגשתי את רעידת האדמה. הייתי בבידוד אז. גם ג'ידא העלתה נקודה מאוד חשובה לנושא הזה וגם לקראת התכנית הכלכלית שבסופו של דבר תבוא לוועדת הכספים כנראה נקיים דיון מיוחד על הנושא.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

את הזה שאמרת שאתמול היה הרבה מלל בלי קשר. הודית בזה שאין תכנית כלכלית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא. אמרתי תכנית כלכלית שתבוא לכאן. שם הייתה דמגוגיה כי לא דיברו שם על התכנית הכלכלית. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

כי אין תכנית כלכלית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש תכנית כלכלית.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זה להשפיל את השפה העברית, לקרוא לזה תכנית כלכלית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בינתיים אנחנו נצמדים לתכנית של ולדימיר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה רוצה עכשיו את אבשלום קור לדיון שיגיד לך מה מבזה את השפה ומה לא?

אנחנו במצב רוח טוב היום. תמשיכי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

במיוחד שהיום הולך להיות יום קצר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה קצר?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כי רע"מ עדיין לא החליטו מה הם מצביעים. אמרו שיהיו הפתעות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה על העדכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מעדכן אותך כדי שתדע אם אתה רוצה לקיים עוד דיון אחרי הדיון הזה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני אציג מהלכים שאנחנו עשינו. אל תגידו לי שהתוצאות לא טובות, אני יודעת שהן לא טובות ותכף תראו מה למדנו מזה ומה עשינו יותר טוב.

קודם כל, אנחנו עשינו - עשינו בעצמנו וגם ראינו את דוח המבקר מהלכים ובחרנו אוכלוסייה, מתוך הפוטנציאל הזה, עוד בעבר, עם סיכוי מאוד מאוד גבוה להחזר. אמרנו שבטוח מגיע להם החזר. שלחנו להם מכתבים ואמרנו להם שיכול להיות שמגיע לכם החזר ואתם מוזמנים לפנות אלינו. פתחנו מייל ייעודי, נתנו תמיכה טלפונית וכולי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כמה מכתבים כאלה נשלחו ?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הנה, כתוב.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה כבר לא מהלך טוב. אני בכוונה אומרת. התוצאות לא מרשימות, אנחנו גם יודעים למה ותכף תראו מה כן עשינו. עשינו פיילוטים ושלחנו לאוכלוסייה שאמרנו שכמעט לדעתנו אין מצב שיהיה להם חוב, אם הם יגישו כי לא רצינו את אלה שחלילה יהיה להם חוב. אלה היו התוצאות. סך הכול מתוך 1,700, 3,200 ששלחנו, חזרו 290 אנשים בלבד שהגישו בקשות להחזר מס. לקחנו את זה וישבנו לחשוב איך נכון לפעול.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כשאתם שלחתם להם את המכתבים, על כמה כסף היה מדובר? קודם דיברת על 100 שקלים, על 500 שקלים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לקחנו מדגמית אוכלוסייה שראינו שמגיעה לה יתרת זכות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

קודם דיברת על 100 ועל 500 שקלים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לקחנו את אלה שאמרנו שיש הסתברות מאוד גבוהה שזה לא יתהפך לחוב. לקחנו סכומים לא על הקצה. 290 הגישו וקיבלו החזר אבל תבינו, מתוך הפוטנציאל הגדול לקחנו בודדים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אם אתם שולחים להם מכתב, לפני שהם פותחים את המכתב, וזה מכתב רשום, זה מקטין משמעותית את סיכוי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה כבר מפחיד.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

היה מישהו שהציע לי ואמר לי שנשלח את המכתבים במעטפה ורודה. אנחנו שיפרנו את זה מאוד משמעותית וזה עובד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תעשו טובה, אל תשלחו את זה עם שליח מיוחד כי זה יותר מפחיד.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

שאלתם קודם מה סכום ההחזר בפועל, כמה כסף החזרנו כל שנה. רצינו להראות שמ-2016 ועד 2021 הסכומים האלה הולכים ועולים מדי שנה. זה החזר בפועל בשנה מסוימת. בשנת 2021 החזרנו כמעט מיליארד וחצי שקלים לאזרחים שהגישו בקשות להחזר מס. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אלה השכירים בלבד. בלי עצמאים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

רק בקשות להחזר. לא חייבי הגשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בקשות להחזר מס.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כן. זה וולנטרי, נקודתית לשנה.

אם אני מסכמת את ההתייחסות שלי לדוח המבקר ולפני שאני אומרת מה אנחנו עשינו, תזכרו – זה מאוד מאוד חשוב, זה חישוב תיאורטי – שהנתונים הם חלקיים והם לא סופיים כי כל הזמן מגישים בקשות ועדיין אפשר להגיש בקשות להחזר מס.

 ראינו שבהמשך לפניות, למכתבים שלנו, אנשים לא כל כך התלהבו ולא חזרו אלינו. לאור זה החלטנו להתמקד בשלושה דברים. האחד, הנושא של תיאומי המס שהעלית שברור לנו שהוא חשוב ותכף תראו מה עשינו. עשינו מהלכים יזומים לאוכלוסיות ייעודיות. זאת אומרת, לאוכלוסייה שאנחנו יודעים להגיד לה למה מגיע לה החזר - זה יוצר אמינות הרבה יותר גבוהה - וגם עשינו הקלות בנושא של בקשה להחזר מס.

נתחיל עם הנושא של תיאומי מס. אני תכף הולכת להתמקד בדברים האלה. בשנת 2015 הוקמה ועדה למיצוי זכויות לאזרח. במקרה אני עמדתי בראש הוועדה הזאת ב-2015. הקמנו מחלקה ייעודית לטיפול בשומת פרט, לטיפול בנושא, בכל העולם הזה של השכירים שלא חייבים בהגשת דוח. פיתחנו מערכת חדשה לתיאומי מס, מערכת מקוונת לבקשות להחזר מס. פעלנו לקבל מידע מגורמים שונים. פרסמנו מדריך להגשת בקשה להחזר מס בשפה פשוטה יותר, בתקווה שלאנשים יהיה קל למלא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתם עושים את זה בשפות שונות?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני חושבת שהמדריך להגשה קיים גם בערבית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה עם רוסית, אנגלית, צרפתית?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

ראיתי שיש גם הצעת חוק על זה. אנחנו פועלים, ככל שאנחנו יכולים, להנגיש את זה לשפות נוספות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק בנושא מיצוי הזכויות יש לכם בעברית וערבית? את הדרישה לתשלום, באיזה שפות יש לכם?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני לא יודעת לומר לך. אני צריכה לבדוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כשאתם שולחים את הבקשה לאותו לקוח שחייב לרשות המסים, מה קורה אם הוא למשל דובר רוסית?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אין בשפות אחרות.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני אתמקד במערכת החדשה לתיאומי מס. הנושא של תיאום מס , צריך להבין שהוא מאוד מאוד חשוב. אני חושבת כתפיסה שאנחנו צריכים לפעול כך שאנשים ישלמו בשוטף את המס הנכון ובכלל לא יגיעו לעולם של בקשה להחזר מס. אני לא רוצה שיהיו בקשות להחזר מס אלא שכולם ישלמו בשוטף את המס הנכון. עשינו המון מהלכים בעניין הזה. המהלך המשמעותי ביותר מזה שנתיים, עבדנו על מערכת שעלתה עכשיו. מי שעשה תיאום מס השנה בינואר, חווה את המערכת החדשה. המערכת החדשה מבחינת הנראות שלה, אפשר לעשות עכשיו בפלאפון כשאתם יושבים כאן תיאום מס בפשטות אדירה. באמת, עניין של דקות בודדות. לעשות תיאום מס במקום. כולם יכולים לעשות את זה במקום.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

עצמאי קטן שיש לו גם עכשיו הכנסה נוספת כשכיר, האם גם הוא יכול לעשות עכשיו תיאום מס במערכת? עד עכשיו זה לא היה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כולם יכולים לעשות תיאום מס במערכת ואני אסביר מה זה כולם. מי שמכיר, קודם רק חלק יכול היה לעשות במערכת וחלק היו צריכים לבוא למשרד, לפנות אלינו במערכת פניות. המערכת החדשה, אתה כאזרח יכול לפנות. לא מעניין אותך מה קורה מאחורי הקלעים. אני אומרת לכם שחלק מהפונים יקבלו את האישור במקום וחלק זה מגיע למשרד שלנו ובמשרדים שלנו מטפלים בזה בדרך כלל באותו יום. זה עניין של שעות. לפעמים בעומס זה יכול לקחת יותר מיום, גג חמישה ימים, אבל אלה באמת הקצוות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

כשאת מדברת על חמישה ימים, את מדברת על חובות מ-2016.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

המערכת קמה רק עכשיו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תיאום מס זה שנה שוטפת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני בא לטובתם.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו שמנו דגש ומשאבים על זה. אני אומר לכם יותר זה. אנחנו יצאנו בקמפיין תקשורתי כדי לעודד את כולם לעשות תיאום מס. אנחנו רוצים שיעשו תיאום מס כי זה גם נורא פשוט. בדקה וחצי אתה עושה את זה. לא צריך אפילו הדרכה. אתה נכנס , המסכים כל כך פשוטים.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

באיזה שפות הקמפיין? באילו אמצעי תקשורת?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הקמפיין היה בטלוויזיה וברדיו. בעברית. אני לא יודעת באיזה שפות הוא היה ברשתות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

בקיצור, הוא לא היה לחרדים.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

צריך להנגיש גם בשפות אחרות.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני מקבלת. זה תמיד על השולחן אצלנו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, אם אין לכם כסף אנחנו יכולים למצוא לכם את המקור התקציבי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לך תחפש בוועדת כלכלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

שם יש כסף? הוא אמר שהכול כאן. הבנתי. ליברמן היה שם אתמול והוא השאיר שם כסף.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

יש לנו עוד דיון על הלפ"ם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. בשבוע הבא. מה קשור לפ"ם? זה לא קשור.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

אני מדברת על הקמפיין.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תדע שאני נאמן לוועדה. אתמול לא השתתפתי בוועדת הכלכלה ואתה כן השתתפת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הוזמנתי כאורח כבוד. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני רוצה לומר עוד משהו והוא שמעבר לנראות, לפשטות ולהנגשה של המערכת הזאת, המערכת הזאת ממצה זכויות. זאת אומרת, תראו במסך, אם נכנסת לעשות תיאום מס, אם אנחנו יודעים שיש לך ילדים אבל לא ביקשת את ההטבה, אנחנו אומרים לך, שים לב, זיהינו שמגיע לך. אם אנחנו יודעים מישהו הורה לילד עם מוגבלות כי קיבלנו את המידע מביטוח לאומי, אנחנו אומרים שזיהינו שיש לו עם מוגבלות ושיבקש את ההטבה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתם מקבלים את המידע מביטוח לאומי בשוטף?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני תכף אגע בזה. הכינותי מראש. לכן כן חשוב לעשות תיאום מס. כל מידע שיש לנו, אנחנו מכניסים. זה עדיין לא מלא. אנחנו פועלים לקבל עוד מידע ואז דמיינו איך כל נתון שיהיה לנו, יודעים שאתה חייל משוחרר – נכניס. אנחנו פועלים בעולם הזה. מה שאני מראה, אלה מסכים אמיתיים במערכת. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אל תדאגי. עוד שעה אני שם.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני אשמח לשמוע חוויות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בוא נעשה און ליין. נעלה אותך על המסך.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

תעלה. אין לי מה להסתיר. כל חיי אני עובד ציבור ואין לי מה להסתיר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מקבל הרבה מאוד פידבקים טובים מאנשים שהשתמשו במערכת אבל אני רוצה להתייחס לנקודה אחת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לפני חמש דקות בכלל לא ידעת שקיימת מערכת כזאת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני אמרתי שיש מערכת. אני לא פינדרוס. התבלבלת. אני רק רוצה להגיד לך פזית דבר אחד ואולי לזה צריך לשים לב. הרבה מאוד אנשים בכלל לא יודעים שהם זכאים לתיאום מס ולקבלת החזרים. גם אנשים שהם עובדים שכירים במשך שנה שלמה אצל אותו מעביד, בהרבה מאוד מקרים יכול להיות שהם זכאים להחזרי מס ואנשים פשוט לא יודעים את זה ולא מגיעים למערכת. לכן תשקלו לעשות איזשהו קמפיין ריצ'ינג אאוט לבוא לאנשים ולומר להם שיגישו תיאום מס. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אם יש לכם איזשהו סימולטור, אפשר לבדוק האם מגיע או לא. אותו עצמאי שיש לו הכנסה נוספת כשכיר, גם הוא יכול להגיש היום בקשה לתיאום מס?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הוא יכול. הוא לא יהיה במסלול האוטומטי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל יקבל בדואר. הוא לא יצטרך לבוא.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא צריך לבוא. דרך אגב, גם לא צריך בדואר. אתה יכול לקבל את זה באזור האישי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

באזור האישי. לזה התכוונתי

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

יש שתי מטרות. ראשית, אל תבוא אלינו, ושנית, אל תגיש בקשה להחזר מס אלא קח את זה עכשיו בשוטף מהמעסיק ותיהנה מהכסף. זאת המטרה. זאת המערכת וכך זה נראה בסיום. אגב, אתה מכניס מספר תיק ניכויים ואם אתה לא יודע מה זה אנחנו כותבים לך מי המעסיק כדי שתראה שלא טעית. באמת הייתה כאן חשיבה כדי שהאזרח יהיה לו הכי פשוט שאפשר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש לו גם אפשרות לדעת את מספר הניכויים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא. הוא צריך להגיד לנו. אנחנו צריכים לדעת לאיזה מעסיק אבל אנחנו בודקים שהשם תואם כי אם זה לא תואם, אנחנו אומרים לו כדי שלא תהיה לו טעות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין לכם אפשרות לדעת על פי שם העסק מה מספר התיק.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא. הוא צריך להכניס את מספר תיק הניכויים כדי שלא תהיה לו טעות כי בסוף זה צריך להתאים לתיק הניכויים של המעסיק כי אחרת הוא לא יוכל לנכות לו את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם אתה נכנס לבנק לעשות הוראת קבע אתה רושם סמל מוסד או את שם המוסד שאתה רוצה ואז הוא שם את הסמל ואתה בודק אם זה נכון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל זה שונה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

עוד מהלך שאנחנו עושים מדי שנה. מדי שנה, כדי לחסוך לאנשים לעשות תיאום מס, אנחנו שולחים הארכות תוקף. זאת אומרת, אנחנו עושים עיבודים משלנו ואנחנו רואים שכאן אין שינוי, זאת רק קצבה ומשכורת, אנחנו מזהים את האוכלוסייה שכנראה אין לה שינוי לאורך זמן ואנחנו שולחים לה מכתבים ואנחנו אומרים לה שהאישור שלה משנה שעברה הוא בתוקף גם לשנה זאת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לכל השנה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

תמיד זה לשנה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לכמה זמן אתם מאריכים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

מאריכים לכל השנה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני זוכר שפעם זה היה לשלושה חודשים. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו תמיד מאריכים את כל האישורים, נותנים להם תוקף לאיקס זמן. כאן אנחנו שולחים לו מכתב ואומרים לו שייתן למעסיק וכי האישור שלו משנה קודמת בתוקף גם לשנה הזאת. בסוף 2021 שלחנו 350 אלף מכתבים כאלה ואמרנו לאנשים שאם לא יהיה להם שינוי, שלא יעשו תיאום מס.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה בעיקר מאוד חשוב לגמלאים שמקבלים קצבה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נכון. אגב, הרבה גמלאים באוכלוסייה הזאת. אפשר לראות שגם כאן בניהול סיכונים שלנו קיבלנו החלטות ואנחנו כל הזמן מעלים את האוכלוסייה הזאת כדי לחסוך לה לעשות תיאום מס. אלה עוד מהלכים שאנחנו עושים.

כל פעם אנחנו מדברים על תיאומי מס ואנחנו אומרים כמה זה חשוב לעשות את זה בשוטף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו מתחלפים. אני הולך להציג חוק וחוזר.

(היו"ר ולדימיר בליאק)

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

איך אתם עושים את הכול כדי שהגמלאים לא יצטרכו להגיש תיאום מס? במה זה מתבטא?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו עושים עיבודים משלנו. גמלאי שמקבל רק גמלה, הוא לא צריך תיאום מס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה ברור.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נגיד שיש לו שני מקורות לגמלה, שני משלמים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

או שהוא שכיר ויש לו גמלה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

או שכיר עם גמלה. אם אנחנו מזהים בעיבודים שלנו שזה משהו סטטי, אין הרבה שינויים, זה עונה למשכורת וגמלה, אנחנו שולחים לו מכתב ואומרים לו שהאישור שקיבלת ב-2021 תקף גם ל-2022. יכול להיות שגם ב-2023 נשלח לו את המכתב הזה. אנחנו עושים מהלך כזה כל שנה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתם אומרים לו שאם יש שינוי, שיודיע

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

רק אם יש שינוי או שאם הוא רוצה או שפתאום הוא גילה שמגיעה לו הטבה שהוא לא ביקש. אנחנו לא סוגרים לו את הדלת. אנחנו עושיך את זה שרירותית, אתה רוצה - תבוא לעשות תיאום מס. 

בגלל שאנחנו מדברים כל כך הרבה על תיאומי ועל החשיבות, הבאנו את הכמויות כדי שתראו כמה תיאומי מס עורכים אנשים מדי שנה. בתיאומי המס המקוונים, לפני המערכת החדשה, אנשים שקיבלו במקום וכל פעם הגדלנו את זה ואתה גם רואה שאנשים יותר ויותר מודעים והכמויות עולות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השקופית הזאת מראה את המקוון.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

מקוון, במהלכים, במסלול אוטומטי. אלה שיכלו להיכנס למערכת שהגדרנו עד תקרה של הכנסה. כאן אתה רואה את סך כל האנשים שהנפקנו להם אישורים לתיאום מס. אני חושבת שהירידה הקטנה בשנת 2020-2019 היא בעקבות הקורונה וכל השינויים שהיו במשק, בשוק העבודה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

כלומר, ב-2020, בערך 20 אחוזים היו במקוון.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

בערך. כן. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

זה לפני המערכת החדשה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כן. במערכת הקודמת היית צריך לקרוא אם ההכנסות שלך עלו על תקרה, אבל היום אתה נכנס ועושה את זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם עכשיו הוא צריך לקרוא.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הוא לא צריך לקרוא כלום. הוא מגיש ואנחנו מאחורי הקלעים יודעים אם אנחנו יכולים להנפיק לו במקום.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

כלומר, יש מקרים שהוא מקבל את זה במקום ויש מקרים שזה אורך עד חמישה ימים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נכון ואני לא צריכה להסביר לו. כאזרח הוא לא צריך לדעת כלום.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

איך הוא יודע שזה עבר למסלול אחר שהוא יקבל תוך שלושה או חמישה ימים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

או שזה כותב לו שהנה האישור או שזה אומר לו שהוא יקבל תשובה תוך חמישה ימים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

דרך האזור האישי.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו גם שולחים וגם באזור האישי. הוא מקבל גם הודעה שהאישור שלו מוכן. זה לא לוקח חמישה ימים ברוב המקרים במשרדים שמאוד מאוד עמוסים. אני שומעת פידבקים מאנשים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

זה לא הוא מגיש עכשיו והוא לא יודע מה קורה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כשזה מוכן הוא גם מקבל גם SMS. מאוד ברור לנו שכאשר אנשים מגישים בקשה להחזר מס, הם צריכים את זה עכשיו, הם צריכים את זה מהר. במערכת החדשה אנחנו גם עוקבים ורואים שברוב המקרים זה מטופל ביום למוחרת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

במערכת החדשה תוכלו גם לדעת כמה הגישו וכמה לא הגישו מהסך הכללי? לא מבחינת זה שהם לא זקוקים אלא בסופו של דבר הגישו לא במקוון וכמה מתוך המקוון קיבלו את המענה על פי זמנים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו מדברים על תיאומי מס. אני מקבלת את זה ברמה יומית. אני עוקבת ברמה יומית בכל המשרדים שלנו בארץ. ברוב המשרדים אני תמיד מסתכלת אם יש לנו מאל יומיים פיגור. אין כמעט פיגור מעל יומיים. יש משרדים מסוימים שיש שם עומס, באזור שיש הטבות ליישובים, שם זה ייקח יותר זמן.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אני חושב שמה שחשוב לבדוק בתום השנה הזאת בכמה המערכת הזאת מקטינה את כמות הבקשות להחזרי מס.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה מוקדם מדי.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אני מבין. לכן אני אומר נניח תוך שנה-שנתיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה מה שאני שואל ואת אומרת שיש לכם ברמה היומית. ולדימיר אומר שבסוף השנה נוכל לדעת מה הייתה התועלת.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

בוא נעשה סדר. אני התייחסתי לשאלה כמה בקשות לתיאומי מס הגישו ותוך כמה זמן הם טופלו. אני חושבת שצריך פרספקטיבה של בערך חמש שנים כדי לראות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

כן, כבר אחרי שנתיים אפשר לקבל אינדיקציות ראשונות. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הרעיון הוא לראות שתיאומי המס עולים והחזרי המס יורדים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כשהוצאנו למבקר את הנתונים, שהאוכלוסייה הזאת תהיה נמוכה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

זה בעצם המבחן של המערכת הזאת.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נכון. זה לא רק המבחן של המערכת אלא זה מבחן של כמה הצלחנו להפנים בקרב האוכלוסיות שיעשו תיאומי מס כדי שלא ינכו להן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

על כמות תיאומי המס שאנחנו רואים בשקופית, אנחנו רואים מ-2015 עד 2020 ורואים את העלייה הגדולה. זה בגלל שלא הייתה מודעות שצריך לעשות תיאומי מס או שהתרבו האנשים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני חושבת שזה מושפע מהרבה דברים. בדרך כלל יש מודעות לאנשים לעשות תיאום מס כי כשממלאים את טופס 101 בעבודה, אם הם ציינו שיש להם עוד הכנסה מבקשים מהם להביא תיאום מס.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

המעסיק דורש. אם אין תיאום מס, מנכים לו 47 אחוזים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני חושבת שאלה גם שינויים במשק העבודה. אנשים עובדים ביותר קומות, עוברים בין עבודות ולכן עושים תיאום מס. אני לא יודעת בוודאות אבל נראה לי שיש כל מיני שיקולים מהסוג הזה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

כמה פעמים במהלך השנה הוא יכול לעשות תיאום מס?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כמה שהוא רוצה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

בלי מגבלות? גם ברבעון הראשון? עד סוף השנה?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כן. מי שחוזר פעם שנייה, הוא כבר לא יקבל באוטומט אלא הוא יקבל במשרד. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

כפי שאמרת, האנשים היום מחליפים מקומות עבודה בתדירות יחסית גבוהה ולפעמים גם במהלך השנה ולכן הם פונים מספר פעמים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

גם ניתן להוסיף יותר מעסיקים במערכת הזאת. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

מן הסתם התיאום הזה יהיה פחות מדויק. אם במהלך השנה אני עושה את התיאום פעמיים או שלוש פעמים, הוא כנראה יהיה פחות מדויק.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא בהכרח. ככל שאתה מתקרב לסוף השנה, אתה יודע יותר טוב את הנתונים המדויקים. בתחילת שנה אתה אומר שאתה מעריך.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

כלומר, אתם לוקחים בחשבון את כל הנתונים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

בוודאי. תמיד לוקחים בחשבון את כל הנתונים. בינואר זו הערכה מה יהיה השנה. כשאתה בא לעשות תיאום מס בנובמבר, אתה פחות או יותר כבר ודע מה ההכנסה השנה ותיאום המס יהיה יותר מדויק. עדיין אני חושבת שכתחליף להחזר מס שאנשים יקבלו את זה בשוטף.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אני שואל כי אני יודע שלפחות קודם הייתה פרקטיקה שנניח ברבעון האחרון של השנה כבר לא עשיתם תיאום חדש. אנשים פנו וסורבו.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

יכול להיות שזה היה משהו נקודתי במשרד, שהיה עומס מטורף ולכן זה קרה. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

 באופן עקרוני היום אפשר לעשות תיאום חדש גם ברבעון האחרון.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כן. אמרנו שאחד הדברים החשובים מבחינתנו זה שאנשים ימצו את ההטבות בשוטף. איך אנחנו עושים את זה? המערכת של תיאומי המס וארכת התוקף עליה דיברתי. עשינו גם מהלכים – דיברתם על קצבאות – לפטור ממילוי טופס 101 לגמלאים. עשינו הקלות מאוד מאוד משמעותיות בעניין הזה וגמלאים היום לא צריכים למלא כל שנה. קבענו איזה שהם כללים ופרסמנו לכל המשלמים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

טופס 101 במקוון הוא מאוד פשוט.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

יש כאלה שעדיין מתקשים. לגמלאים נתנו איזושהי הקלה.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

לגבי טופס 101, הטופס הדיגיטלי הוא הרבה יותר נוח לשימוש. למרות ההערה של חבר הכנסת בליאק על זה שאנשים יחסית עוברים לא מעט מקומות עבודה, כמה שינוים בכל זאת אנחנו רואים בטופסי ה-101 שכלל העובדים במשק מגישים משנה לשנה? והאם אכן יש בזה צורך שכולם בינואר יגישו או אפשר אולי לעשות את זה פעם בשנתיים או פעם בארבע שנים או בחמש שנים. זאת בירוקרטיה שאני חושבת שהמאמצים שלנו הם להוריד בירוקרטיה ולהפחית מהלכים כאלה שהם יקרים מאוד למשק, המהלך עצמו. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אין לנו את הנתונים האלה ברשות המסים. טופס 101 הוא טופס שהעובד ממלא אל מול המעסיק ועל בסיס הדיווחים שלו למעסיק המעסיק יודע איך לנכות לו את המס, איזה נקודות זיכוי לאפשר לו, איזה זיכויים מגיעים לו ואיך לחשב לו את הקלות המס. הטופס הזה הוא משהו בין העובד למעסיק. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

הוא חובה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הוא חובה כי כך המעסיק יודע איך לנכות. הוא צריך לציין מדי שנה אם יש לו עוד מקור הכנסה ואיזה הקלות מס מגיעות לו.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אני הייתי מציעה כן לחשוב איך עושים משהו יותר קל. אם היו שינויים, לחץ כאן ואם לא היו שינויים, לחץ כאן. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו אפשרנו בטופס 101 שחלק מהנתונים שכבר קיימים משנים קודמות ירוצו גם השנה. זאת אומרת, רק תצטרך לאשר.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אני אספר לך מהמקום שלי. אני גרה ביישוב בקו עימות שזכאי להטבות מס. כל שנה אני צריכה להביא אישור מחדש שאני גרה באותו יישוב. זה לא השתנה מיום שנכנסתי לשוק העבודה ובעזרת השם זה גם לא ישתנה בעתיד. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

את לא מתכוונת לעבור לתל אביב?\

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

למרות הלחצים של הכנסת שכולנו נגור כאן, לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

היא אומרת שהטבות המס לא השתנו.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

הטבות המס השתנו. על זה נדבר בנפרד. נולד עוד ילד, היה שינוי – אני מבינה אבל אם לא היה שינוי, לחץ כאן. אני רואה בכנסת - וזה ארגון גדול ומאורגן - כמה משאבים משקיעים במילוי הטופס כשאני חושבת שאצל רוב עובדי המשכן לא היה שינוי במקום המגורים שלהם, בסטטוס המשפחתי, ומי שהיה אצלו שינוי – הוא צריך לעדכן.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני חושבת שהבירוקרטיה שאת מציגה היא בעיקר לגבי יישובים שזכאים להטבות. נבחן את זה.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אבל כולם ממלאים מחדש וחותמים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אבל המילוי מחדש הוא כמעט רק אשרור של הנתונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מילאתי את אותם דברים שהיו לי בשנה שעברה אלא אם כן בשנה שעברה נולד לי ילד והוספתי אותו עם מספר תעודת הזהות שלו. 

(היו"ר אלכס קושניר)

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אם אפשר להקל גם על המעסיקים שמשקיעים בזה הרבה מאוד תשומות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

היא קודם אמרה שבמקומות האלה יש להם יותר תורים בתיאום המס.


 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

בסוף אם מסתכלים על צד ב' של הטופס, רוב הסעיפים לא משתנים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את צודקת. זה דבר פשוט אפשר לייעל אותו.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אלה ההנחיות למעסיק איך לנכות. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

אפשר להקל על המעסיקים במקום הזה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

 אמרה פזית שהיא תבחן את זה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

 דברים נוספים שעשינו. אחד הדברים המאוד בירוקרטיים שנתקלנו בהם אלה הורים לילדים עם מוגבלות שהיו צריכים כל שנה לבוא לפקיד השומה ולעשות תיאום מס. הורה כזה היה צריך לבוא עם התעודה הרפואית ולהראות פרוטוקול ועדה, אם יש לו כזה. כדי לבוא לפקיד ולהראות לו את הנתונים, אנשים היו מוותרים על שתי נקודות זיכוי שזה 5,00 ומשהו שקלים בשנה. ישבנו עם ביטוח לאומי וקיבלנו מהם את כל המידע על הורים שמקבלים גמלת ילד נכה. מי שמקבל שקל אחד של גמלת ילד נכה, הוא זכאי לשתי נקודות זיכוי אלה. שתי נקודות זיכוי זה 5,000 ומשהו שקלים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה סכום משמעותי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לדעתי זה 5,340 שקלים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פינדרוס, זה סכום משמעותי? זה רק לעניין התכנית הכלכלית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אלה שמרוויחים הרבה, יש להם יותר. אלה שמרוויחים פחות, יש להם פחות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ידעתי שיהיה לך מה להגיד.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מה שהיא אמרה, זאת לא תכנית כלכלית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רק רציתי לוודא שמדובר בסכום משמעותי.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

גם אם אתה נותן 2 מיליארד שקלים, מחלק לאזרחים, זאת לא תכנית כלכלית. גם מה שהיא אומרת עכשיו, זאת לא תכנית כלכלית אלא זה שיפור שירות במס הכנסה. זאת עזרה לאנשים אבל זאת לא תכנית כלכלית. אל תתבלבלו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לעומת זאת, התלושים של דרעי, זאת תכנית כלכלית.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

עוד מעט תגיד שעכשיו אנחנו יושבים בתכנית כלכלית. אנחנו לא יושבים בתכנית כלכלית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הייתה כאן הערה חשובה של חבר הכנסת בליאק שלעומת זאת התלושים של דרעי, זאת תכנית כלכלית.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

גם לא. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש כאלה שטוענים שכן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מראש אמרנו שזאת לא תכנית כלכלית אבל זה הדבר שסייע לאותן שכבות חלשות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זאת תכנית סיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

תגיד שכיוון שיש את יוקר המחיה, יש לי תכנית סיוע לפלח מסוים באוכלוסייה. זה בסדר גמור אבל אל תקרא לזה תכנית כלכלית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו מדברים רק על סעיף אחד בתוך התכנית.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תכנית שמוציאה מהעוני.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסוף רק רציתי להבין האם 5,300 שקלים לשנה למשפחה זה מעט או הרבה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זה לא מוציא אף אחד מהעוני. כמו שהתלושים של דרעי לא מוציאים מהעוני, גם 5,000 השקלים האלה לא מוציאים מהעוני. מה אתם מבלבלים את המוח? תכבדו אתה שפה שלכם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רק רציתי לוודא ש-5,300 שקלים זה הרבה כסף.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זה הרבה כסף אבל זאת לא תכנית כלכלית. אני מתעקש על זה. 

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

זאת הזדמנות לברך את פזית שהמחויבות שלה לילדים עם מוגבלויות ובכלל משפחות לילדים עם מוגבלויות ואנשים עם מוגבלויות היא באמת ראויה לציון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

ואפילו שזאת לא תכנית כלכלית, אני מצטרף לברכות.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 

ואת רחל שמסייעת מאוד בבירוקרטיה של אנשים שזוהו עכשיו כחולים במחלה אונקולוגית או מחלה אחרת והיא משתתפת בוועדה לפניות הציבור. באמת עושים מהלכים שראוי לציין אותם לשבח והלוואי וכל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים היו מטפלים כך באנשים עם מוגבלויות ומשפחות לילדים עם מוגבלויות. תודה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נראה לי שפזית תשקול בחיוב לבוא הרבה פעמים לוועדת הכספים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, היא יכולה להגיע לוועדה לפניות הציבור. יעל תארח אותה יפה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לשם היא מגיעה. לכאן היא לא מגיעה. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

התחלתי לספר לכם מה עשינו בעניין הזה. ראינו את הטרטור שיש לאזרחים ובדקנו עם ביטוח לאומי. גילינו שמי שזכאי לשקל אחד, הוא כבר זכאי לשתי נקודות זיכוי. אמרנו שנעשה מהלך. הוצאנו הנחיה למעסיקים שמבחינתנו אם מגיע עובד ומסמן בטופס 101 שהוא הורה לילד עם מוגבלות – כל מה שהוא צריך לצרף זה את האישור שיש לו גמלת ילד נכה. הוא לא צריך להגיד מה יש לילד, הוא לא צריך לספר למעסיק כלום, הוא רק צריך לצרף פתק שתהיה בו אסמכתא שהוא מקבל גמלת ילד נכה. הוא לא צריך לבוא לעשות תיאום מס, הוא לא צריך להגיש בקשה להחזר מס אלא המעסיק נותן לו על סמך 101 וזה הכול. זה קרה מ-2018 אז עשינו את זה. אני חייבת לומר לכם שכשאני הייתי מנהלת משרד, כל יום היה מישהו כזה שהגיע למחלקה. פתאום אין תלונות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זאת באמת מהפכה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני רק מזכירה לכם שאם זה מ-2018, קודם זה לא היה ותכף תראו במהלכים שעשינו מה עשינו עם השנים הקודמות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני יכול לחזור רגע לתיאומי מס? יש שאלה שלא שאלתי לגבי הזכויות שאתם מוסיפים. אם הפונה הוא עולה חדש ב-42 החודשים הראשונים, אתם מזהים את זה?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו מזהים את זה ואנחנו גם אומרים לו את זה. אנחנו גם מתכוונים לעשות מהלכים בזה. הכינותי מראש גם את זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הבעיה של אנשים עם מוגבלויות, כרגע אני רואה שהיא לא אצלכם אלא בביטוח לאומי. יש ילדים שגם אחרי מספר שנים אומרים שימשיך להביא אישורים שהילד עדיין עם מוגבלות ולא משנה אם הוא נולד עם אוטיזם או עם מחלה אחרת. בהנחות בארנונה, אני מטפל עכשיו בחוק הזה, לאדם לא צמחה רגל אבל הוא צריך להמשיך להביא אישורים ולעבור את כל הבירוקרטיה מחדש. אני שמח שסוף סוף לפחות במקום אחד אנחנו רואים – ואולי זאת תהיה דוגמה לשאר המשרדים – שיש שינוי. אנחנו מודים על מה שיש.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

עוד דבר שעשינו ואני לא יודעת כמה פורסם. הרבה פעמים דווקא אנשים שזקוקים לכסף מיידית הולכים ומושכים כספים מקופות גמל קטנות שיש להם, לצערנו. היינו רוצים שישאירו את זה לגיל פרישה אבל הם נאלצים למשוך ואז יש להם חבות במס. לא פעם אלה אנשים שאין להם הכנסות או ההכנסות הן מאוד נמוכות והם לא מגיעים בכלל לחבות במס. ראינו שיש המון אישורים לתיאומי מס בלי חבות במס וסתם אנחנו מטרטרים אותם לבוא. הקופה שולחת אותם לפקיד השומה להביא אישור לתיאום מס. הוצאנו הנחיות למשלמים בקופות ואמרנו שאם מולכם הוא מצהיר – גם בתיאום מס הוא מצהיר – שהכנסתו לא עולה על סף המס שתיארנו, לא לנכות לו מס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ממתי הדבר הזה?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לקראת 2021 פרסמנו. היינו בתיאום עם רשות שוק ההון והוצאנו הנחיות לקופות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

צריך לפרסם את זה יותר. אנשים לא יודעים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנשים לא יודעים על זה וגם נראה לי שהמפוקחים ברשות שוק ההון לא יודעים. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

ביקשנו מרשות שוק ההון שגם היא תפיץ את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה מהלך מאוד מאוד חשוב ונכון. המידע הזה חייב להגיע ללקוחות.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אמרנו את זה לעובדים שלנו כדי שמי שמגיע, גם לומר לו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה כבר מאוחר.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נכון. מסכימה אתך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אם הוא כבר הגיע, תני לו את הפתק. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה עוד מהלך שעשינו. זה חלק מהמהלכים. אנחנו מקבלים מידע כדי לעשות את כל המהלכים האלה וכל זה עם דגש על שנה שוטפת. זאת אומרת, לא להגיע בכלל לעולם של החזרי מס כי זאת טרחה הרבה יותר גדולה ואנחנו מודעים לזה.

 עוד מהלך חשוב שעשינו. מי שמכיר, ילד נכה זכאי לפטור ממס רכישה. הקלות במס רכישה. ביטוח לאומי לא קובע שיעור נכות לילד נכה אלא הוא רק קובע מה הגמלה. כל מי שרצה הקלה כזאת, אנחנו היינו שולחים אותו לוועדה רפואית בביטוח לאומי והוא היה לוקח את הילד רק לצורך זה. 

ישבנו עם ביטוח לאומי. רחל ישבה עם ביטוח לאומי ואפיינו איתם את כל הסעיפים לפי מה הם קובעים את הגמלה. הגענו להבנה איזה קביעות הן כאלה שמשקפות בוודאות מאוד גבוהה נכות שמזכה גם לעניין מס הכנסה. קיבלנו את המידע מביטוח לאומי והצפנו לעובדים שלנו שמי שיגיע, כתוב במחשב אצלנו, פטור מוועדה רפואית על סמך הנתונים והתיאום עם ביטוח לאומי. הורים לילדים כאלה, לא צריכים ללכת לוועדה רפואית, לקחת את הילד לוועדה רפואית כדי לקבל הקלות במס רכישה אלא אם הוא לא נכנס לקריטריון הזה ואז הוא יצטרך. זה עוד מהלך חשוב שעשינו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, ההטבה או ההיגיון הישר שהפעלתם, מתי הוא התחיל?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

שנתיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש לכם נתונים כמה אנשים הגישו בקשה לפטור ממס רכישה? כמה הגישו בשנתיים האלה וכמה מתוכם באמת לא הזדקקו לוועדה וכמה כן הזדקקו לוועדה.

 << אורח >> רחל אקוקה: << אורח >> 

כל מי שהוא ילד וכתוב שהוא פטור מוועדה, נתנו לו את ההטבה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את זה הבנתי. מגיע אליכם פלוני אלמוני ואומר שיש ילד עם מוגבלות ואתם אומרים לו שלפי הנתונים שיש, לפי המסמכים שהוא מביא, אחרי שישבתם בוועדה עם ביטוח לאומי, אתם אומרים לו אם מגיע לו או לא מגיע לו. אני מבקש לדעת כמה אנשים הגישו כדי לקבל את הפטור הזה, כמה מתוכם נענו בחיוב וכמה בשלילה.


 << אורח >> רחל אקוקה: << אורח >> 

כל מי שכתוב לו שהוא פטור, נענה בחיוב. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הפקיד אומר לו שמגיע לו או לא מגיע לו. אני רוצה לדעת לכמה מגיע ולכמה לא מגיע. אתם יכולים לדעת דבר הזה ולתת לי נתונים?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אם אני מפרשת את זה, אתה בעצם שואל כמה ילדים שלחנו לוועדה רפואית לעומת שנה קודמת. זאת השאלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק. כן.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אפשר לנסות לראות את הנתון הזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רוצה לדעת לכמה הורים חסכנו את כל הבירוקרטיה הזאת. כל הורה הוא הרבה, אני לא מזלזל, אבל יכול להיות שיצטרכו לעשות עוד תיקונים.

 << אורח >> רחל אקוקה: << אורח >> 

יש 18 אלף ילדים כאלה שנקבע שהם פטורים מוועדה. מתוך 70 אלף ילדים שמקבלים גמלת ילד נכה, 18 אלף.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה ניגשו? לא כל ה-70 אלף ניגשו.

 << אורח >> רחל אקוקה: << אורח >> 

את זה אפשר לבדוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה מה שחשוב לדעת.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

צריך להבין, להבדל מתיאומי מס לדוגמה, שכאן אנחנו מדברים על רכישת דירה לילד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ברור. לכן אמרתי שאני לא מסתכל על כל ה-70 אלף כי כל ה-70 אלף זה לא נתון נכון. אני מסתכל על אלה שבאו בפועל. אם את אומרת לי שבאו כל ה-70 אלף ורק לגבי 18 אלף נקבע, אז צריך לבדוק למה. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הנתון הוא כמה ועדות רפואיות לילדים עשינו ב-2021 לצורך מס רכישה לעומת שנה קודמת, לראות בכמה המספר ירד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק.

 << אורח >> רחל אקוקה: << אורח >> 

אני אומר עוד נקודה נוספת. הגענו עם ביטוח לאומי להסכמה שהם בכלל לא צריכים ועדה. מי שנקבע לו פטור כי המצב הרפואי שלו מאוד מורכב ומשקף 90 אחוזים של נכות ומעלה, פטור מוועדה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק את זה אני רוצה לדעת, עד כמה זה הועיל לעומת שנה שעברה.

 << אורח >> רחל אקוקה: << אורח >> 

זה הועיל. מי שלא נקבע לו פטור מוועדה וחושב שהמצב של הילד שלו מורכב, לדוגמה יש הטבות מס כמו משיכה מקופת גמל שלא צריך 90 אחוזים נכות אלא צריך 75 אחוזים נכות, הוא לא צריך ועדה. הוא פונה לביטוח הלאומי ובהסכמה משותפת הם קובעים לו נכות רפואית על בסיס המסמכים וזאת ללא עלות וללא בירוקרטיה. הוא אומר הוא צריך והוא קובע לו כי הוא רוצה הטבת מס. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה אוסף של מהלכים שעוזרים לילדים עם מוגבלות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מאוד מבורך. מעולה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אני ממשיכה. אנחנו נתנו דגש מאוד מאוד גדול על הטבות לאנשים עם מוגבלויות ואני אסביר גם למה. כשראינו את המכתבים הבנו שכאשר מישהו מקבל מכתב ואומרים לו שכנראה מגיע לו החזר מס, הוא ישים בצד וכפי שאמרתם, הוא יגיד שהוא לא מתעסק איתם. כאשר מישהו מקבל מכתב ואנחנו אומרים לו שמבדיקה שלנו וממידע מביטוח לאומי אנחנו רואים שיש לך ילד עם מוגבלות, ראינו שאת ההטבה הזאת לא קיבלת, אז אנחנו מזמינים אותך לפנות אלינו כדי לקבל אותה. יש כאן אמינות הרבה יותר גבוהה, הבן אדם מבין שזה לא אולי כן ואולי לא אלא יש כאן הטבה שהוא זכאי לה. אנחנו עשינו מהלכים יזומות לאוכלוסיות ייעודיות והתעסקנו בעיקר בתחום הזה. אותו הדבר לגבי נכים וגם לגבי הורים לילד עם מוגבלות. 

שלחנו 9,000 מכתבים להורים לילדים עם מוגבלות שלא קיבלו את ההטבה, את אותם 5,300 שקלים. היו שם הורים שזה יכול להיות יותר משנה אחת והיו שם הורים כאלה שהיו להם שני ילדים שהיו זכאים. זאת אומרת, אלה החזרים מאוד משמעותיים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מתנצל שאני רץ לוועדת העבודה והרווחה אבל אני ממש מודה לכם. אני גם יכול לספר על החוויות האישיות. תודה. זאת התקדמות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה לומר לאלה שלא מגיעים הרבה לוועדת הכספים, שמה שקרה עכשיו זה אירוע נדיר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שזה גם חד פעמי.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

משהו שמועיל ומשהו שהוא נכון. אני בעד. אם הייתם מציגים תכנית כלכלית, גם הייתי בעד.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אם כן, שלחנו 9,000 מכתבים, גם לכאלה שכבר הגישו בקשה להחזר מס אבל ראינו שהם לא ביקשו וגם לכאלה שראינו שהם לא הגישו דוחות. שלחנו להם את המכתב.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כמה מתוך ה-9,000 פנו?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

עשינו מהלכים ונתנו להם תמיכה מקיפה. זאת אומרת, נתנו להם תמיכה טלפונית, מוקד טלפוני שהיה ערוך לתת מענה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מוקד ייחודי?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא. הכשרנו אנשים במוקד שידעו להשיב להם ולומר להם מה הם צריכים לעשות. עשינו יותר מזה. אחרי תקופה מסוימת שראינו שהם לא פונים, אנחנו עשינו שיחות יזומות מהמוקד ואמרנו לאדם ששלחנו לו מכתב. תראו את הסכומים. לדוגמה, הורים לילדים עם מוגבלות – כמו שאמרתי, עשינו את השינויים בטופס 101, את זה אתם רואים ברובריקה הירוקה. חוץ מזה נתנו הטבות באופן יזום, זה אתם רואים בצהוב. בסופו של דבר החזרנו סדר גודל של 18 מיליון שקלים לכל האוכלוסייה הזאת. אלה אנשים שמימשו את הזכאות שלהם. קיבלנו גם פידבקים כי אנשים מאוד שמחו לראות שאנחנו פונים אליהם למשהו ספציפי ומעבירים להם את הכסף. 

עשינו מהלך דומה עם שורדי שואה. אחד החוקים שמאפשר פטור ממס, זה לא רק ביטוח לאומי אלא גם חוק נכי רדיפות הנאצים. לרשות לניצולי השואה יש את הוועדות שלה והיא יודעת לומר לנו למי יש נכות שמזכה גם בפטור ממס הכנסה, במקום שיצטרכו ללכת לוועדה או שיפנו אלינו. קיבלנו מהם את המידע אחרי שאפיינו אותו שאלה הזכאים ולאותם אנשים פנינו שוב במכתבים עם מוקד טלפוני. כאן היו ממש שיחות יזומות. התקשרנו להכריח אותם להגיש. החזרנו כאן סדר גודל של 10 מיליון שקלים. הורים לילדים, אלה היו אלפים. נוכחנו לדעת שאנשים באמת מממשים את הזכויות וזה יוצר אמון מאוד מאוד חזק. זה בהקשר למהלכים שעשינו.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

ביקשתי מתחילת הדיון התייחסות לנושא של האוטומציה ועדיין לא נעניתי.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

של מענק העבודה. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

כן.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

בהמשך שלמה אוחיון, סמנכ"ל שירות לקוחות, יתייחס לזה. 

עוד דברים שעשינו. הנתונים כאן מתייחסים למי שחייב להגיש דוח כולל שכירים שחייבים להגיש דוח. עלינו לאוויר עם מערכת להגשת דוחות מקוונים בצורה מלאה. זאת אומרת, לא צריך לבוא למשרד, אפשר להגיש את זה 24/7, ממלאים את הדוח, מצרפים אצת המסמכים ושולחים אלינו. מקבלים במקום אישור הגשה. מי שיש לו שם החזר, זה לא רק מול האזרח שזה מקצר לו את התהליך ומשפר לו אלא כל תהליך העבודה במשרד השתנה כי לא צריך להעביר דוחות והכול עובר בתחנות עבודה מאוד מאוד מהירות ונוצר מצב שמי שהוא עצמאי, שיש לו יתרת החזר בדוח שהוא הגיש עכשיו, עכשיו הוא ישב והגיש את הדוח, ויצאה לו יתרת זכות שלא מחייבת אישור של גורם מוסמך, יכולה להשתחרר אוטומטית, נגיד 10,000 שקלים, זאת אומרת שברגע שהתקבל אצלנו הדוח, תוך יומיים-שלושה הכסף חזר לבנק.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מה הסכום שמחייב?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

32 אלף ביחיד ו-40 אלף בחברה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

עד הסכומים האלה, זה משתחרר אוטומטית. שוב, בכללים מסוימים, יש לנו את המבחנים שלנו, אבל לרוב האוכלוסייה זה משתחרר אוטומטית מיד אחרי ההגשה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תוך ימים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

תוך ימים, כן, אלא אם זה כרוך באישור. חשוב לי לומר את הזה כדי שתדעו שדוחות 2020, מתוך מיליון ו-100 אלף דוחות שאנחנו צפויים לקבל, קיבלנו כבר למעלה מ-800 אלף. 640 אלף הם בלי נייר. שנה ראשונה שזה קורה בעוצמה כזאת. אין ניירות במשרדים. זה 73 אחוזים מהדוחות שהוגשו.


 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

המייצגים חיכו לזה שנים. עד שהמערכת הושקה, הם היו צריכים לרוץ ולהגיש.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתם גורמים לוולדימיר לרצות לחזור להיות רואה חשבון.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

שיפור השירות שזה עשה אצלנו בתהליכים, זה מדהים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ינון, זה מיתרונות הקורונה. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לגמרי. זה פרויקט שהתחיל לפני הרבה שנים, כבר שבע שנים, אבל אין ספק שהקורונה האיצה אותו. אני אומרת את זה כי אנחנו רצינו לאפשר לאותה אוכלוסייה בה אנחנו מדברים להגיש בקשות להחזר מס בדרך הזאת. פתחנו את זה ואפשר גם להגיש כאן בקשה להחזר מס. נכון, זה לא ידידותי כמו המסכים של תיאומי המס, זה משהו אחר, אבל זה אפשרי. מי שרוצה, יכול להגיש במערכת ומי שרוצה יכול לבוא ולהגיש את הבקשה להחזר מס במשרד. שוב אני אומרת שהפוקוס שלנו הוא שאנשים בשוטף יקבלו את ההטבות ועל זה אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה.

עוד דבר שעלה בישיבה הקודמת, זה הנושא של מיסוי מקרקעין וגם לזה אני אתייחס. כל הנושא של פריסת שבע מקרקעין לשנים קודמות והנשוא של פיצול שבח מקרקעין בין בני זוג. אם בגדול אני אומר שקודם לפני שעשינו את ההקלות, כל דבר היה צריך להתנהל מול מיסוי מקרקעין. היית צריך לעשות פריסה פעם ראשונה, היית צריך ללכת ליישום מקרקעין, גם אם הגשת דוח. היית צריך לפצל את השבח בין בני זוג, היית צריך ללכת לשם. אנחנו עשינו שינויים ופרסמנו הנחיות גם לעובדים שלנו וגם לציבור. אפשרנו שאת הבקשות האלה – של פיצול או פריסת שבח – אפשר לבקש את זה בדוח השנתי. הייתה עסקה במיסוי מקרקעין, אתה יכול בדוח השנתי להגיש את הבקשה שפקיד השומה יבצע לך הפריסה במסגרת הדוח. אתה לא צריך את הטרטור הזה, ללכת למיסוי מקרקעין. 

יש מדריך למוכר ורוכש וגם שם הוספנו את ההסבר על האפשרות לעשות את הפריסה. הסברנו שם. אני רוצה גם לומר שלא תמיד לכל אחד משתלמת פריסה אלא זה תלוי לאיזה שיעורי מס הוא הגיע. אם אתה רוצה לפרוס שבח לשנים קודמות, אתה חייב להגיש את הדוחות כדי שנדע מה שיעור המס שלך ולפעמים יכול להיות שתהיה לך חבות. עדיין אני צריכה לקבוע את החבות ואני תמיד אומרת שכשאני פונה לאזרח תחת הכותרת מגיע לך החזר, אני רוצה לדעת בוודאות שמגיע לו החזר כי אני יודעת איך לפנות כשחייבים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

את יכולה לעשות משהו גנרי. מגיע לי/לך החזר.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אחר כך יהיה כאן עוד דיון כי יאמרו שעבדנו על כולם. אני חושבת שאחד הדברים החשובים ביותר הוא לשמר את רמת האמון הזאת ובמכתבים הספציפיים עם כל הבדיקות שאנחנו עושים, אני חושבת שאנחנו מייצרים רמת אמון הרבה יותר גבוהה. זה גם הפידבק שאנחנו מקבלים מהציבור.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מתי פעם האחרונה עשיתם סקר שביעות רצון?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא זוכרת, אבל ניתן לזה עוד קצת זמן ואז נעשה כי יש לנו כאן הרבה פעולות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לפני שעושים איזשהו מהלך גדול – ואתם עושים כאן מהלך גדול – היה כדאי לבדוק מה המצב עכשיו כדי שאחר כך תוכלו לבדוק מה התוצאה של המהלך.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

נעשה בעבר. אני צריכה לבדוק מתי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מזמן.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

זה היה מזמן. כן. אם אני מסתכלת על המשך תכנית העבודה, עוד אמירה אחת לפני שאני מתייחסת למה אנחנו הולכים עוד לעשות. 

עלה בדיון הקודם, ראיתי בפרוטוקול, שאנחנו יישמנו רק 37 אחוזים מההמלצות בדוח המבקר. זה משהו שכל הזמן עלה. ההמלצות והמלצות הוועדה בה היינו חברים בעבר, המלצות שלנו על עצמנו. הביקורת הייתה שעשינו רק 37 אחוזים. ישבנו ובחנו עוד פעם את ההמלצות האלה כי כמו שאתם רואים, אנחנו עושים המון פעולות. מה שקורה בדוח המבקר זה שאתה לוקח פעולה כמו שליחת מכתבים להורים לילדים עם מוגבלות, הכשרת המוקד הטלפוני לתת מענה טלפוני, טלפונים יזומים - אגב, אנחנו מדריכים את העובדים שלנו בשטחי שידעו מה לעשות עם האנשים אם הם מגיעים – כל התהליך הזה הוא שווה ערך כאשר סופרים את ההמלצות לתיקון טופס או לפרסום עלון מידע. קשה לומר שמתוך ההמלצות יושמו 37 אחוזים. אם אני אתן לזה גם נפח והיקף ומשמעות לציבור, זה מתהפך. אני חושבת ש-70 אחוזים יושמו. חלק מההמלצות שם הן המלצות מאוד קלות ליישום וזה משהו שצריך לקחת בחשבון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בטח קיבלתם את הדוח לעיון לפני הפרסום שלו.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

כן. הערנו וגם הדגשתי בפתיח - גם המבקר ציין – שאלה סכומים תיאורטיים. זה משהו שחשוב לי להגיד כי בסוף אנחנו עושים את שתי הפעולות. כשאנחנו צריכים לכתוב את עלון המידע להורים לילדים עם מוגבלות, זה היה הרבה יותר פשוט מאשר ללכת ולעשות את כל המהלכים האלה.

מה מבחינתנו על הפרק. את הכיוון הראיתי ואנחנו אכן רוצים להמשיך בכיוון הזה. אנחנו רוצים להמשיך לעודד לעשות תיאומי מס כדי שאנשים ימצו את זה בשוטף. אנחנו ממשיכים במהלכים של הארכת תוקף כי אנחנו חושבים שזה חשוב ולא צריך לטרטר את האנשים. אנחנו ממשיכים במהלכים למיצוי זכויות לשנים נוספות, זאת אומרת, עוד מכתבים ותמיד זה יהיה ייעודי. אנחנו לא נשלח מכתב ונאמר שכנראה מגיע לך החזר כי זה לא מייצר אמן. קיבלנו עכשיו מידע ממשרד החינוך על ועדות השמה כדי שנוכל גם למצות את ההטבות שם. אנחנו מקבלים את המידע ממשרד הקליטה על אוכלוסיות העולים. מקבלים מידע על חיילים משוחררים. זה המון עבודה, המון מהלכים ואנחנו על זה ממשיכים לקבל את המידע מכל הגופים האלה.

זה בגדול מה שעל הפרק. אני אעבור את זכות הדיבור לשלמה שימשיך בחלק השני שגם לגביו נשאלה שאלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לפני שלמה, עורך דין צחי סעד ממשרד מבקר המדינה רוצה להתייחס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, בקצב הזה למבקר המדינה בשנה הבאה לא תהיה ביקורת אלא רק דברים טובים לומר על רשות המסים. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אנחנו מציגים והכול נראה טוב ויפה ונראה כאילו הכול נעשה בקלות. גם מערכת תיאומי מס ותכנית אסטרטגית שהביא ערן יעקב עת נכנס לתפקיד, בנינו יחד כל ההנהלה תכנית אסטרטגית ושמנו את האבנים הגדולות והדברים החשובים. ברגע ששמנו על השולחן שאחד הדברים המשמעותיים ביותר הוא העברת שירותים לדיגיטל והשירות הראשון מתוכם יהיה השירות של תיאומי מס – זה קרה. היה קשב ארגוני לזה וזה המון פיתוח. גם כל המהלכים שאנחנו עושים מסביב, אלה מהלכים ששותפים להם המון אנשים. אני מציגה את זה כאן אבל רחל עומדת בראש המחלקה שהקמנו לשומת פרט שהצגתי קודם, יש עובדים בכל הארץ שמתעסקים בזה, יש מוקד טלפוני ששלמה תכף ידבר עליו שנותן תמיכה. זאת אופרציה ענקית אבל אני חושבת שזה חשוב ואני חושבת שזה מייצר אמון מאוד מאוד גדול, זה חלק מהשליחות שלנו וזאת הדרך שלנו להגיע למס אמת. כמו שאמרתי, אחד הדברים שמנחים אותנו זה אם אנחנו פונים לבן אדם שהוא חייב, אנחנו יודעים לפנות אליו ואין לנו בעיה ואנחנו רוצים מס אמת. אבל אם אנחנו פונים לבן אדם תחת הסיבה שיש לו יתרת זכות, אנחנו רוצים שבאמת תהיה לו יתרת זכות. זאת לא צריכה להיות אמתלה וזה משהו שמאוד מנחה אותנו בעבודה שלנו ואני חושבת שאנחנו מקבלים את הפידבק המתאים מהציבור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה נכון. אני באמת חייב לומר מילה טובה. התכנית שלכם היא תכנית עבודה והיא טובה. השיפורים והייעול שעשיתם, הוא ייעול טוב למען אזרחי ישראל ואכן כל פעם צריך להתייעל עוד ועוד. יחד עם זאת, לקחתם את הביקורת של מבקר המדינה והפקתם אתה לקחים וזה בסדר אבל עדיין אני רואה כאן את הכסף שמגיע לאזרחים ואני לא רואה איך הוא חוזר אליהם. לכן היה חשוב לי לשמוע לגבי מענק העבודה, נושא שגם ג'ידא העלתה. עדיין יש כאן כסף שחייבים לאזרחים. כלומר, רשות המסים חייבת לאזרחים וזה מפריע. זה מגיע למיליארדי שקלים. קיבלנו את הנתונים וראינו שזה לא בדיוק כך וכן בדיוק כך, אבל זה עדיין לא טוב. אני אומר שתמיד יישאר משהו בקופה, אף אחד לא אומר שלא, אבל סכום כזה הוא סכום עתק שנשאר בקופה והוא של האזרחים.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

חשוב לי לומר שאי אפשר לקרוא לזה סכום שהוא בקופה. אני מסכימה שהדרך עוד ארוכה. אני חושבת שיש לנו עוד המון עבודה. אנחנו יודעים שיש לנו עוד המון עבודה וצעד צעד עושים אותה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

צחי סעד, מנהל חטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה.

 << אורח >> צחי סעד: << אורח >> 

שלום. ראשית, מילה טובה על הפעולות שנעשו על ידי רשות המסים. חשוב להגיד את זה וגם אמרנו את זה במקומות המתאימים בדוח. צריך לזכור שזה דוח מעקב על ביקורת שנעשתה כבר לפני לא מעט שנים.

יחד עם זאת, כמה הערות. לגבי הנתונים המספריים, אכן, כמו שנאמר כאן, אלה לא נתונים מדויקים אלא הם משוערים. זאת הערכה אבל היא מצביעה על פוטנציאל החזרי המס והוא מאוד מאוד משמעותי. כשאנחנו מדברים על סכום של 3,6 מיליארד שקלים, גם אם הוא מצביע על פוטנציאל, הפוטנציאל כנראה מאוד מאוד גדול של החזרים שיכולים לקבל האזרחים והם עדיין לא מקבלים אותם.

כמו שאמרתי, מגיעה מילה טובה על הפעולות שנעשו כולל למשל המערכת החדשה לתיאום מס. זה מאוד מאוד יקל וללא ספק זה משפר את השירות לאזרח אבל צריך לחשוב על כך שזה משפר את השירות לאזרח בעיקר לאלה שכבר עושים את תיאום המס. זה לא בהכרח יגדיל את מיצוי הזכויות של אלה שלא קיבלו אותן עד היום. כאן צריך לזכור שמי שנהנה עד היום מהטבות המס, זה בעיקר האוכלוסיות החזקות. הם הנהנים העיקריים ואלה שדורשים את התמיכה, אלה האוכלוסיות החלשות. הנקודות שצריך לחזק, זה הרבה מאוד בהקשר של פעולות יזומות של הרשות. אמנם הוצגו כאן פעולות מסוימות שנעשו אבל כאן יש הרבה מאוד מה לשפר.

ברשותך, כאן הייתי מבקש ממר חנן פוגל, מנהל האגף שעשה את הדוח, להתייחס לנושא הזה. תודה.

 << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> 

בוקר טוב. כמה דברים בקשר לאמירות וכמובן כולנו מברכים על פעולות הרשות. ההתמקדות בדיון הזה היא דווקא בהקשר לכלים שהרשות פיתחה ולתיאומי המס אבל צריך להזכיר שהדוח התמקד בדברים, על כך שהנישומים לא יודעים לכתחילה על כך שמגיעה להם הזכות הזאת. זה שהרשות נותנת את האפשרות לאנשים להגיש את פריסת הפיצויים דרך הדוח השנתי, אבל היא לא תגיד להם מלכתחילה שכדאי להם להגיש על סמך הנתונים שקיימים אצלה. יש אולי כלי מסוים אבל אין את המידע שהרשות מביאה לידי הנישומים.

צריך לזכור שאנחנו כאילו מתהדרים כאן עכשיו בכך שמיליארדי שקלים חוזרים לאנשים מדי שנה דרך החזרי מס אבל חלק גדול מהאנשים האלה מגישים דרך מייצגים. זה לא בא מכך שהרשות באה ואומרת לאנשים שידעו להם שלפי הנתונים שקיימים אצלה מגיע לכם החזר מס. היא לא מביאה את זה לידיעתם. 

אנחנו מברכים על המכתבים שהרשות שלחה ואין ספק שהיא שלחה לבעלי המוגבלויות אבל זאת טיפה בים. דיברנו על מיליארד שקלים בשנה, הערכה, שהולכים לאיבוד כי אנשים לא יודעים על כך. בשנת 2014 היו 380 אלף אנשים על כמעט 700 מיליון שקלים שהלכו לאיבוד ואי אפשר להגיש לגביהם דוח החזר מס. המידע הזה כבר קיים ברשות. זה נכון מה שאמרה פזית, שבאמת אין לרשות את כל המידעים אבל כל אחד שעכשיו יבוא לרשות המסים במסגרת דיון שומה, הרשות יכולה לבקש את כל המידעים לגביו. היא לא תעשה את זה במצב הפוך וצריך לשים את הדברים על השולחן. זה לגבי כל הנושאים – זה יכול להיות לגבי עולים חדשים, חיילים משוחררים, כל המידעים האלה. אם אדם מילא לצורך העניין מילא טופס 101 ולא רשם הוא עולה חדש – ולעולה חדש יש זכויות במשך כמעט שלוש שנים, 3 נקודות זכות בשנה הראשונה וגם בהמשך – אף אחד לא יודע על כך וזה גם לא יופיע במספרים שראינו בדוחות כי הוא לא רשם את זה ב-101 ולכן אף אחד לא שם לב לזה וזה הולך לאיבוד.

הפוטנציאל שרשמנו שם, להבנתי יכול להיות הרבה יותר גבוה. הפעולות שנעשו, שאנשים מגישים דוחות להחזר מס, בחלק גדול מהמקרים זה נעשה דרך מייצגים שלוקחים 20, 15, 30 אחוזים מהכסף שמגיע ולא בצורה שהרשות מביאה את זה לידיעתם. צריך לשים את הדברים בפרופורציות. נכון, פזית אומרת ש-37 אחוזים מהדברים טופלו וכל היתר לוקח זמן. הדוח שלנו הוא דוח מ-2015, הדוח מקורי ועכשיו זה דוח מעקב. חלק מההמלצות הרשות בעצמה המליצה ולא אנחנו באים ואומרים. הרשות בעצמה באה ואמרה שהיא יכולה לעשות כמו סימולטורים, אזור אישי, שיפור אתר הרשות, פנייה יזומה לאנשים. הדברים האלה כבר עומדים על השולחן שבע שנים. אני אומר כל הכבוד למה שנעשה עד עכשיו אבל להבנתנו זאת טיפה בים וזה בטח לא ברמה שאני מביא לידיעת הנישומים אלא זה ברמה של אנשים שמגישים דוח, אנשים שיותר קל להם לעשות תיאומי מס, פעולות מסוימות מבוצעות אבל הדרך עוד רחוקה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה. 

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

אכן יש עוד הרבה עבודה. אני מסכימה לזה. אני רק רוצה לומר שהפעולות שתיארתי, אלה לא פעולות מהשנה האחרונה או מהחודשים האחרונים. הוועדה בראשה אני עמדתי ורחל הייתה חברה בה, היא ועדה מ-2015. המהלכים שתיארתי, גם המהלכים מול ביטוח לאומי, אלה מהלכים שארכו המון זמן. אנחנו פועלים מ-2015 בתחום הזה.

בהקשר של פריסה, שכחתי לומר עוד דבר שלקחנו לתשומת לבנו. את הנושא של פריסה אנחנו ננסה לציין בהודעה שנשלחת ממיסוי מקרקעין על עסקת שבח. נציין שהאזרח ידע שהוא רשאי לעשות פריסה. צריך לזכור עוד דבר. בסוף יש אנשים שמחליטים לא להגיש משיקולים שלהם. אנחנו יכולים להזמין אבל אנחנו לא מכריחים. 

לטופף 101 יש חשיבות. אם מישהו עולה חדש והוא לא מציין למעסיק שהוא עולה חדש – והוא לא צריך בשביל זה לעשות כלום אלא רק לסמן איקס ולהביא לו את התעודה – והוא בוחר לא לקבל את ההטבה, לכן חשוב למלא ולהגיד למעסיק את כל ההטבות שיש לו. הרעיון הוא לא להשאיר שקל ברשות המסים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני אגיד לך מה הדבר החשוב ביותר לפי דעתי. הציבור לא מודע לכל הזכויות שלו ולכל ההטבות שלו. את מסתכלת על פקודת מס הכנסה, גם מי שעובד בתחום הזה, בא לו למות כשהוא פותח את הספר הזה. זה ספר מאוד מאוד ישן, פלסטר על פלסטר, ודיברנו לא מעט על כך שבשלב מסוים צריך לבוא היום בו נכתוב את כל החקיקה הזאת מחדש ולהוריד את הטלאי על טלאי שיש בתוכה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בשנה שעברה חגגנו 60 שנים לפקודת מס הכנסה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. עוד מעט היא יוצאת לפנסיה. אני אומר שכל עוד זה המצב – וכולנו מבינים שזה לא מצב אידיאלי - וכל עוד אנחנו לא בדרך לחובת דיווח כללית, אני חושב שחובתה של רשות המסים היא להנגיש את המידע הזה, קודם כל על זכויות ואז על דרכי מיצוי של אותן זכויות. לעשות זאת גם בעברית, גם בערבית ובכל שפות העולים. זה נושא מאוד מאוד חשוב שבסופו של דבר הבן אדם לא יודע מה המשמעות של סימון ה-וי הזה, הסימון שהוא עולה חדש או שהוא חייל משוחרר או שהוא עם מוגבלות או עוד אלף ואחד דברים שיש בטופס. לכן אני חושב שאתם צריכים לשים את זה כאתגר אצלכם. לא רק לפנות לאנשים במכתבים אלא ממש לעשות קמפיין של הטבות שמגיעות לאזרחים. אנשים צריכים את הדבר הזה. אנשים פשוט לא מבינים ולא יודעים ולכן הפערים הם כאלה גדולים. למרות הפעולות שאתם עושים, אם האוכלוסייה לא יודעת שמגיע לה, היא לא תעשה שום פעולה יזומה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

שכחתי לומר שכבר הייתה לנו ישיבה עם משרד העלייה והקליטה. זאת דוגמה. לדוגמה, יש נציגים שלנו בכנסים לחיילים משוחררים. נציגים שלנו מגיעים לחלק מהכנס כדי להסביר להם את העניין הזה. יצרנו קשר עם משרד העלייה והקליטה כדי להיעזר בו בקמפיינים ופרסומים בשפות שונות. דרך אגב הקושי הוא גם להגיע לאוכלוסייה. דרכם נוכל להגיע לאוכלוסיות הייעודיות, לקבוצות המסוימות, כדי לעודד אותן בהטבות מיסוי זכויות. גם בזה אנחנו בקשר איתם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בשבוע הבא יהיה דיון המשך עם לשכת הפרסום הממשלתית ושם יש פערים מאוד מאוד גדולים של הפרסומים שלהם בשפות השונות אל מול גודל האוכלוסייה. נוכל להעלות את הנושא הזה גם בדיון הזה.

בנושא של מענק עבודה, תשלום מענק עבודה, אני לא רוצה שניגע בו עכשיו כי יש שלנו 12 דקות לסיום הדיון. זה נושא גדול וחשוב ואני רוצה לדבר עליו בנפרד. לקראת תכנית הסיוע למשפחות עובדות שתגיע אלינו בקרוב, אני רוצה שנקיים כאן דיון מקדים על המנגנון של האוטומציה, מה שהעברנו בחוק ההסדרים, ואיך זה מתממש ואיך אפשר לשפר את זה. גם את זה נעשה בשבוע הבא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם אפשר, שיבואו עם נתונים בעניין הזה של מענק עבודה ויאמרו כמה זכאים מבחינת מענק עבודה לקבל וכמה מגישים בפועל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה צודק. גם שם יש פער.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש פער עצום. זה נתון שהיו צריכים לומר אותו ואני חושב שיש להם אותו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לפני שחברי הכנסת מתייחסים, נשמע את שלמה אוחיון.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

יש לו התייחסות לעוד דברים - חוץ מהתייחסות למענק עבודה – כמו הנגשה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר. לא נתעמק יותר מדי במענק עבודה.

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

לא במענק עבודה אלא על הדברים האחרים. שלמה נמצא ב-זום.

 << אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם. תודה אדוני שאתה נותן לנו את ההזדמנות ואת הבמה. צר לי שאני לא אתכם אבל חליתי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק בריאות. 

 << אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >> 

תודה רבה. אני שמעתי בקשב רב את מה שפזית תיארה בהרחבה ואני חושב שכל מה שנעשה זה לא בחלל ריק אלא בא מתוך תפיסת שירות מאוד מאוד ברורה וחדה לפיה אנחנו צריכים להנגיש את השירות ואת מיצוי הזכויות ככל שניתן. השורה התחתונה היא האם אחרי שמיצינו, האם אנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה והתשובה היא לא. יש לנו עוד הרבה מה לעשות.

אני רוצה להתייחס לדברים שאדוני אמר לגבי איך אנחנו מביאים את המידע לידיעת הציבור. במהלך 2020, בעיצומה של הקורונה, הקמנו מוקד שירות במיקור חוץ. אנחנו היום עונים לכמיליון שיחות בשנה והיד עוד נטויה כאשר 70 אחוזים מהפניות שמגיעות למוקד שלנו הן בעיקר בנושא של מענק עבודה והנושאים שפזית דיברה עליהם. המהלך שאנחנו עושים במסגרת הפעילות שלנו במוקד הוא כזה שלמשל בעניין מענק עבודה לקחנו רשימות של כל האנשים שעל פי הנתונים שלנו לא מיצו את הזכויות שלהם, התקשרנו אחד אחד. שמנו פקידים, השקענו בזה את המשאבים והתקשרנו לאנשים. חלקם נענו לבקשות שלנו והגישו את המענקים וחלקם מסיבותיהם הם החליטו לא להגיש. כלומר, העניין הזה של מיצוי זכויות, לא ניתן לכפות על האנשים את מיצוי הזכויות שלהם. זאת בחירה שלהם, אנחנו במדינה דמוקרטית ואם בן אדם חושב שאל לא להתעסק עם רשות המסים כי יש לו מידע שהוא יודע אותו ואני לא יודע אותו והוא לא רוצה למצות את הזכויות שלו - נראה שהטעמים שלו איתו ולא צריך להיכנס אליהם. אנחנו עושים את שלנו בזה שאנחנו מביאים לידיעתו את העניין של מיצוי הזכויות.

יחד עם זאת, אנחנו בשנים האחרונות עשינו כמה פעולות נוספות, לאו דווקא לציבור השכירים, גם לציבור העצמאים. למשל, נושא של עדכון חשבונות בנק. הסיפור של עדכון חשבונות בנק ברשות המסים, אם לא היה לך מייצג, היה סיפור מאוד מאוד כבד כי היית צריך ללכת לבנק, לחכות בתור והבנקים לא תמיד פתוחים ותקופת קורונה. הנגשנו את זה באזור האישי. האזור האישי שלנו בשנים האחרונות הפך לאזור אישי מאוד מאוד עשיר במידע ומאוד מאוד עשיר גם בפעולות.

כמובן שהיד עוד נטויה ואנחנו עדיין עושים עוד פעולות נוספות כדי שהמידע יהיה בידי הציבור, כמו למשל פעולה שאני יוזם ביחד עם פזית והיא להנגיש לאנשים את טופסי 106. במקום שיתחילו לחפש היכן הם עבדו וכדי שימצו את הזכויות שלהם להחזר מס יצטרכו ללכת לחפש את המעבידים שלהם שאולי עזבו אותם לפני כמה שנים – אנחנו ננגיש להם את טופס 106 באזור האישי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מתי זה הולך לקרות? זה מהלך מאוד חשוב.

 << אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >> 

אנחנו עובדים על זה. ביקשתי מפזית שנכניס את זה לתכנית העבודה של השנה. אנחנו עדיין בשיח בעניין הזה. אני מקווה שהשנה נוכל לעשות זאת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ופזית הסכימה?

 << אורח >> פזית קליימן: << אורח >> 

הכול בהסכמה. 

 << אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >> 

הכול בתיאום ובשיתוף פעולה. חלק גדול מהפעולות שפזית דיברה עליהן, פנינו לאנשים כדי למצות זכויות, הכול נעשה בשיתוף פעולה. האנשים שלה יזמו את הנושא ואנחנו היינו הגוף המבצע של מיצוי הזכויות, גם הטלפונים, גם שיגור רשומות וסייענו ככל שניתן. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. רשות המסים באמת מנגנת בכלי אחד והתזמורת היא אותה תזמורת שיש לה מנצח. אני מצטרף לכל מילה שפזית אמרה בעניין הזה. 

לגבי הנתונים של מענק עבודה, אני אעביר לכם את הנתונים בצורה מסודרת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לקראת הדיון. עומד להיות כאן דיון משמעותי.

 << אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >> 

על מיצוי הזכויות. נעביר לכם את כל הנתונים וכל הפעולות שעשינו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לקראת הדיון. במהלך דיונים על חוק ההסדרים, עת העברנו את הרפורמה בגיל פרישה, אחד הדברים עליהם דיברנו הוא שיפור אוטומציה ותהליכים אוטומטיים בנושא של תשלום מענק עבודה. אנחנו נרצה בדיון שיתקיים בשבוע הבא לשמוע איך התקדמתם ומה עשיתם ואיזה אתגרים יש בפניכם על מנת לעמוד ביעד הזה של תשלום אוטומטי של מס הכנסה שלילי.

עוד שאלה אחת ששאלתי את פזית ואולי אתה יודע את התשובה. מתי בפעם האחרונה עשיתם סקר שביעות רצון בקרב הלקוחות?

 << אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >> 

חלק גדול מהלקוחות שלנו אלה הם המייצגים בתחום של העצמאים. בשנת 2020 עשינו סקר שביעות רצון מאוד מאוד גדול בקרב המייצגים. סקר בקרב הציבור הרחב לא עשינו בשנים האחרונות אבל מאחר ומייצגים הם בתחום של העצמאים, היה חשוב לנו לשמוע מה דעתם ומה הם חושבים על השירותים שלנו. הסקר היה מאוד מאוד חיובי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מציע לכם לעשות סקר גם בקרב הציבור הרחב.

 << אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >> 

נעשה את זה בשמחה. בוודאי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חברי הכנסת, התייחסות. כל אחד דקה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ממש בקצרה. אני מאוד שמח שעשינו את הדיון הזה ואני חייב לציין שהמצגת של פזית הייתה מאוד מרשימה. תודה לכם על כל המהלכים.

אני אציין רק שני דברים. במצגת היה מאוד חשוב לחזק את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה ועם כל הגופים הרלוונטיים כמו ביטוח לאומי ומשרד הקליטה כי זה מקדם מאוד את המטרות שלנו. צריך להמשיך לפעול בנושא של מיצוי זכויות. גם אם מישהו לא מעוניין למצות, אנחנו חייבים לעשות את המיטב כדי להנגיש לו את כל המידע, את כל הזכויות ואת כל האפשרויות. אני מקווה שבדוח הבא לא נראה את המספר המפחיד הזה, מיליארד דולר שלכאורה רשות המסים חייבת לאזרחים. תודה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

לא הייתי בכל הדיון אלא רק בחלקו אבל קיבלתי את המצגת. תמיד יש לי את ההתלבטות הזאת בין זה שזה מוצג ונראה נפלא לבין דוח המבקר לבין הנתונים. 

אני אומר שלושה דברים שמבחינתי הם חשובים. האחד, הרשות כיוזמת ולא כמגיבה. בדיון הקודם שהיה בשבוע האחרון של דצמבר, דיברנו על כך שהייתה גביית יתר של 3.6 מיליארד שקלים. דיברנו על כך ש-76 אחוזים – ולדימיר אמר – מהליקויים הקודמים לא תוקנו בדוח. נתנו כאן נתונים וביקשנו לראות מה נעשה ואתה סיכמת שיהיה מימש תכל'ס אל מול הדוח במספרים, כמה הוחזר ולמי הוחזר. אני גם הדגשתי שמעניין אותי לפי מצב סוציו אקונומי, מעניין אותי לפי פריפריה ומרכז, כדי לדעת לגבי אוכלוסיות מוחלשות שיותר קשה להן איך זה נותן מענה. לא קיבלתי את המענה הזה. הנתון שישב לי בראש כל הזמן היה גביית יתר של מיליארד בשנה ו-670 מיליון אומדן גביית מס יתר מ-380 אלף אזרחים. זאת אומרת, אני ציפיתי לראות כאן שמתוך 380 אלף אזרחים, מספר שהוצג בדוח, יצרנו קשר וניתן למספר מסוים של אזרחים. אני מצפה מרשות במדינה דיגיטלית שתדע לעשות את זה. זאת אומרת, לא רק לגבות אלא גם לעשות תהליכים אבל לא ממש קיבלתי את התשובה לזה. 

בדיון הקודם גם ביקשת תשובה למס שבח. גילינו כאן תוך כדי דיון שניתן לפצל את המס בין בני זוג וניתן לפרוס שנים אחורה ולהתקזז נגד נקודות זיכוי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הייתה כאן התייחסות. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

שאלתי את ינון אם ניתן מענה עד הסוף והוא אמר לי מה כן. מעבר לזה שזה נאמר, גם צריך לשקף את זה. זאת אומרת, האם יצאה איגרת שצורפה לכל תלושי המשכורת או לכל תלושי הביטוח הלאומי? אני באה מהצבא. תמיד היה לנו בקיפול האחרון בדף איגרת מראש מת"ש שכל פעם לימד אותנו משהו כי אנחנו כאזרחים לא ממש מבינים את זה. אני רוצה לדעת מה נעשה בנושא הזה.

כספים כלואים. יש גם כספים כלואים בעוד מקומות ואני לא מוותרת עליהם. הם של אנשים וזה צריך להגיע אליהם.

שתי שאלות שלא קיבלתי מענה ואולי כן התייחסו אליהם קודם לכן. השאלה הראשונה היא לגבי התיישנות. האם לאור המצב הזה ולאור דוח מבקר המדינה, אנחנו יודעים שמ-2014 זה פג תוקף כי נגמרה ההתיישנות, האם נשקלת חקיקה כדי להאריך? אני יכולה להבין שהאוצר מייחס לפי שנות מס ותקציבים אבל מצד שני זה כסף שלי. אני לא אשמה שגביתם ממני ביתר. מי הרשה לכם לקחת את הר הכסף שלן המיסים?

הערה שהערתי בדיון הקודם ואני אומר אותה כל פעם. כל פעם כשאני שומעת מס הכנסה שלילי, זה עושה לי רע. אני חושבת שצריך לקרוא לזה הטבת השתכרות כי זאת הטבה שניתנת לאנשים כדי להשאיר אותם בעבודה. זה לא מס הכנסה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

עכשיו קוראים לזה מענק עבודה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם לא מענק. אני עובדת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק להגיד לכם מילה טובה. תמסרו גם לערן יעקב שאמרתי מילה ובה על רשות המסים כי בדרך כלל הוא לא שומע את זה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מסרתי לו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

חשוב לומר לו. דיברנו על הסברה נכונה בכל השפות. שתהיה נגישות לכולם,. כשאתם מבקשים, תבקשו מכל אחד בשפה אחרת וכשאתם רוצים לתת, תנו בשפה שלו. תודה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שתי שניות לסיכום. קודם כל, תודה על המצגת, תודה על השקיפות. זה לא מובן מאליו לבוא ולהציג כך את הדברים. למדנו המון ולמדנו גם מה צריך לעשות בעתיד. אני אומר לכם שבסוף הציבור לא יודע מה מגיע לו וזאת הבעיה הכי גדולה. בגלל שהציבור לא יודע מה מגיע לו, אנחנו רואים את המספר המפחיד הזה ואני לא יודע עד כמה הוא נכון ועד כמה הוא קרוב למציאות אבל זה לא משנה. מה שמשנה זה לפי דעתי התפקיד הכי חשוב שלכם והוא עכשיו לקחת את כל ההישגים האלה שעשיתם ולהנגיש אותם לציבור כדי שהציבור ידע מה מגיע לו ומה הוא יכול לעשות בצורה כל כך קלה וכל כך פשוטה כדי לקבל את אותן הטבות שהוא זכאי להן על פי חוק. לכן אני מצפה מהרשות לפעול בעניין הזה. תציגו לנו תכנית עבודה של הנגשה של הטבות עבור הציבור. 

אחרי הפגרה נחזור ונקיים דיון על הנושא הזה. נרצה לראות איזה פעולות אקטיביות הרשות מבצעת בתקשורת, בקמפיינים, בדיוור ישיר, בנגיעה ישירה לאנשים בכל השפות, איך אתם עושים את זה כדי שאנשים ידעו שמגיע להם.

שוב תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>