פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
20/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, י"ט באדר א התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 12:20



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2021 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב



מוזמנים: 
	חוה ראובני
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	לנה גרשקוביץ
	–
	מנהלת תחום כלכלה, מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אילת פלדמן
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

	רונן לוי
	–
	יו"ר איגוד המוסכים

	אינגריד הר אבן
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד המוסכים


	משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	נמרוד הגלילי
	–
	מנכ"ל הארגון להשכרת רכב וליסינג





ייעוץ משפטי: 
מירב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים




<< נושא >> הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2021 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שלום. אנחנו פותחים את הישיבה. על סדר היום הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2021. נתחיל בהצגת עיקרי התקנות על ידי משרד התחבורה, לאחר מכן דיון כללי, הערות כלליות ומשם, בהתאם לקצב, נעבור להקראת הנוסח.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

שלום רב. התקנות האלה מסדירות את התקנות הנדרשות לענף המוסכים. מקבץ מסוים מהן, אותן תקנות שהחוק קובע לגביהן שהן טעונות אישור ועדת הכלכלה. במקביל הוכן סט נוסף של ענייני מוסכים, תקנות שאינן טעונות אישור ועדת הכלכלה לפי החוק המסמיך או לפי חוק אחר כמו אגרות או עבירות פליליות. 

כל תקנה כאן היא בעניין אחר כאשר החוק אומר "השר באישור הוועדה". יש כאן תנאים למוסך נייד, יש את הוראות השילוט, דיווח על ליקויים, כללי אתיקה, ניגודי עניינים, תוקף הרישיון, ההסמכה לשנות את תוקף הרישיון. הכול כפי שנקבע בחוק. 

תקנות אלה הופצו לגורמי המקצוע - עוד לפני שהיה עידן הערות הציבור - דרך אתר התזכירים ב-2016, מיד אחרי שהחוק נחקק. כיוון שהתקנות לא הושלמו ועברו שנים, ביוני 2020 – כיוון שגם עברו הרבה מאוד שינויים לעומת הנוסח המקורי – פרסמנו אותן פעם נוספת להערות ציבור. קיבלנו תגובות, קיבלנו התייחסויות, שקלנו את התגובות וההתייחסויות, עשינו מספר שינויים, השבנו לגורמים המעירים, הנחנו אותן על שולחן הוועדה גם בכנסת הקודמת אבל לא הספיקו להעלות אותן לדיון. היום אנחנו מניחים אותן שוב.

אישור התקנות האלה יחד הסט השני שאיננו מצריך אישור ועדה נדרש כדי שיהיה אפשר לבטל את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים בעניין מוסכים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה חלק מהתקנות שביקשנו מכם להאיץ ולהביא.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אכן. כבר באותו דיון הן היו כאן והוגשו בכנסת הזאת בדצמבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לפני שמתחילים להקריא את התקנות, יש הערות של גופים אחרים? הערות כלליות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

איגוד המוסכים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם יש לך משהו כללי, לפני שמתחילים בהקראה. ניתן לכם להעיר ספציפית לסעיפים. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

כן. את תקנות רישוי מוסכים שהן כאן בהגדרות, אנחנו רוצים להמשיך לשבת ולמצות את הדברים. דיברתי בחוץ עם לנה. זה משהו ענק. היו שנתיים קורונה וכמובן לא הצלחנו להכשיר את כל המוסכים לאוטו-טק, את כל המוסכים הקיימים, ואפילו עוד לא התחלנו את ענף הרכב הכבד בגלל שהיו בעיות של אישור של תכניות הלימודים. אנחנו רוצים לשבת יחד – שלא תעלו את זה כאן ולא תאשרו את זה כאן – ולסגור את כל הפינות הקטנות האלה כי יש המון סוגיות.

בתקנות האלה יש פחות דברים. לרוב אנחנו מסכימים. היו הרבה שינויים.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אתה דיברת על תקנות שלא מגיעות לאישור הוועדה?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אבל הן מופיעות כאן בהגדרות. כלומר, התקנות הללו מפנות אליהן. הן עדיין לא עברו.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

מה שענק ובעצם ישפיע על כל הענף, על הענף הקיים ועל העתיד שלנו, זה מה שנקרא כאן תקנות רישוי מוסכים. אלה המון תקנות עם המון שינויים כי אנחנו מדברים על שינויים בתעודות הסמכה, מי זכאי ומי רשאי. יש דברים שהיינו צריכים לעשות ולא קרו בגלל שמשרד העבודה עוד לא הוציא תכניות לימודים למקצועות חדשים. אנחנו צריכים להבהיר את העניינים. יש לנו 5,500 עסקים שאנחנו רוצים להקל עליהם. אנחנו גם לא רוצים להכביד על הציבור. לכן אנחנו צריכים את הזמן. אלה דברים הגיוניים. אם במשרד העבודה אין הכשרות, אי אפשר לעשות את השינוי שהצו רוצה להחיל אותו. 

יש לנו הסכמות עקרוניות אבל אין לנו הסכמות עקרוניות לגבי חלק מהדברים. עוד לא סיימנו הכול ולכן אנחנו רוצים את הזמן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה מדבר על תקנות שבכלל לא אמורות להגיע לאישור הוועדה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

 נכון, אבל כאן אתה כאילו מאשר אותן מראש.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא מאשרים כאן כלום.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אם הבנתי נכון.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

גם סעיף התחילה שהייתה תלויה באותן תקנות שאתה מדבר עליהן, אנחנו ביקשנו להפריד ואתה יכול לראות את זה בנוסח המתוקן.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לא הבנתי.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

בסעיף התחילה של התקנות שמונחות כרגע לאישור הוועדה, סעיף התחילה שהתנה את התחילה של התקנות האלה בתקנות האחרות שאתה מדבר עליהן שאינן באישור הוועדה, אנחנו ביקשנו להפריד.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

קבעתם 90 ימים.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

כן. מוצעת כאן תחילה נדחית שאינה תלויה בתקנות המוסכים.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

לא, זה לא עניין של מועד התחילה אלא של התכנים כי התקנות האלה מפנות לתקנות השניות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא בתוכן שלהן. יש כאן הגדרה שמפנים אליה וכל יתר הדברים הם עניינים נפרדים.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

לא. גם בסעיף 4 אתם מפנים לתקנות הרישוי כי אתם מדברים על סימול 187 ו-188. זה מהתקנות השניות. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כאן זה עיקרון לגבי מוסכים מן הסוג הזה. מה שיש שם, אלה התנאים לקבלת רישיון לאותו סוג. אין תלות בתוכן. התקנות שם הן תקנות שכמו אלה פורסמו להערות ציבור ביוני 2020. הערתם הערות וקיבלתם תשובות להערות. אם היה עוד על מה לדבר, אני לא מבינה למה אנחנו נמצאים בפברואר 2022 ואומרים לנו שצריך לדבר וכל זה תלוי בתוקף של חקיקה. אם אני לא מסיימת את התקנות שם, אני לא יכולה לבטל צו פיקוח כשיש סעיף בפקודה שמגביל אותי שעכשיו הוארך רק עד יולי. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אם ייקחו לך את רישיון עורך הדין עכשיו - - -

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

איפה הייתם שנה וחצי? 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אבל אי אפשר לקחת רישיון.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

למה אתם עושים את אלה לפני התקנות השניות כאשר התקנות השניות הן הבסיס לאלה? הן ביחד.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אין עכשיו תוכנית לימודים ולוקחים לבן אדם רישיון הפעלת מוסך. למשל משאיות. יש לי מוסך משאיות 30 שנים על רישיון מסוים ועכשיו צריך לעשות שינוי בתכניות הלימודים וזה לא קרה. אי אפשר לקחת רישיון מאנשים. לא ביקשנו משהו.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אם יש לכם הערות והתשובות שנתנו לכם לפני שנה וחצי לא היו מקובלות - - -

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אני מייצג אנשים שאלה החיים שלהם.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

הייתה לכם שנה וחצי. איפה הייתם שנה וחצי?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

הייתי שם. תסתכלי. כתבתי לך באוגוסט. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

באוגוסט 2020. את לא צריכה לכעוס עלי. זה לא פוגע בי. אין לי מוסך משאיות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תפסיקו את הפינג פונג הזה. אני רוצה לקוות שיש לכם דרכי עבודה סדורים ושיטתיים בהם אתם מקדמים מדיניות ביחד ומקשיבים לאיגוד המוסכים בדאגות שלו ובנושאים שכואבים לו. לא יכול להיות שתבואו לוועדה ומישהו יגיד שהיה לכם זמן לפנות ולא פניתם. הדיאלוג ביניכם צריך להיות הרבה יותר אפקטיבי וקודם לדיון. אל תעשו את הדיון על בעיה כאן. תביאו בעיה שלא פתרתם ביניכם. אם לא דנתם ביניכם לפני שבאתם לכאן, במיוחד אם החוק באופן ישיר משפיע עליכם, משהו לא תקין.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אנחנו כל שבוע מדברים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עם מי אתה מדבר כל שבוע.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

עם מנהלת אגף הרכב. אני לא מדבר עם חוה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל חוה כותבת את החוקים של משרד התחבורה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בסדר. אנחנו מדברים על זה וגם שלחנו את ההערות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ההערה הכללית נרשמה ועכשיו אנחנו עוברים להקראה. תקריאו עד סעיף 5, כולל.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ג), 9, 13(ב, 130(ב), 135(ב), 142, 238(א() ו-239 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), בהתייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים לעניין תקנות 7 ו-8, בהסכמת שר האוצר לעניין תקנה 9, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

1. הגדרות

(1) בתקנות אלה -

"ליקוי בטיחותי" – ליקוי באחת או יותר מהמערכות הבאות: היגוי, בלמים, צמיגים או מערכות בטיחות אלקטרוניות, שיש בו כדי להפריע לתפקודן התקין.

"תקנות רישוי מוסכים" - תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ"ב-2022.

"תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

(2) למונחים בתקנות אלה שלא הוגדרו בחוק תהיה המשמעות שיש להם בפקודת התעבורה או בתקנות התעבורה.

2. שירותים של מוסך נייד

(1) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד רשאי לתת שירותים אלה בלבד, לפי סוגי הרכב המפורטים להלן:

(1) לרכב, למעט טרקטור או מכונה ניידת -

(1) תיקוני חירום של אחד או יותר מאלה:

(1) מערכת ההצתה.

(2) מערכת הדלק.

(3) מערכת הקירור.

(4) מערכת החשמל.

(2) חילוץ רכב עד להגעתו למוסך.

(3) שירותי תחזוקה לצמיגים ברכב מפעיל מפעל כהגדרתו בתקנה 579 לתקנות התעבורה, ובלבד שהשירות האמור יינתן בשטח סגור שבהחזקת אותו מפעל, בין השעות 17:00 ל-7:00.

(2) לרכב מסוג טרקטור או מכונה ניידת – כל השירותים כאמור סעיף 135(ב) לחוק.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לתת רישיון להפעלת מוסך נייד שלא יכלול שירותי תחזוקה לצמיגים כאמור בתקנת משנה (א)(1)(ג) (להלן – שירותי תחזוקה לצמיגים) או רישיון כאמור שיכלול שירותי תחזוקה לצמיגים בלבד.

3. תקופת תוקפו של רישיון להפעלת מוסך

המנהל רשאי ליתן רישיון להפעלת מוסך שתקופת תוקפו קצרה משש שנים או לחדש רישיון להפעלת מוסך כאמור, אם הרישיון האמור ניתן או חודש לאחר יום 1 בינואר. תקופת תוקפו של רישיון כאמור תסתיים ביום 31 בדצמבר של השנה השישית שלאחר השנה שבה ניתן או חודש, לפי העניין.

4. פטור תנאים לקבלת רישיון להפעלת מוסך

המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי ליתן פטור מהתנאים לקבלת רישיון להפעלת מוסך שנקבעו לפי סעיף 127(2) עד (4) לחוק, לבעל רישיון יבואן מסחרי המבקש לקבל רישיון מהסוגים המפורטים להלן:

(1) רישיון להפעלת מוסך לרישום ראשוני לרכב חדש (סימול 187), כמשמעותו בתוספת האמורה בפסקה (1).

(2) רישיון להפעלת מוסך לרישום ורישוי שלש רכב חדש (סימול 188), כמשמעותו בתוספת האמורה בפסקה (1).

5. שילוט המוסך

(1) גודל השלט שיציב בעל רישיון להפעלת מוסך במוסך כאמור בסעיף 130 לחוק לא יפחת מהמפורט להלן: אורך 50 ס"מ ורוחב 70 ס"מ.

(2) גודל האותיות שיופיעו על שלט כאמור בתקנת משנה (א) לא יפחת מהמפורט להלן: גובה 4 ס"מ ורוחב 3 ס"מ.

(3) בעל רישיון להפעלת מוסך מומחה יציב במוסך שלט שצורתו תהיה כאמור בתוספת הראשונה. גודל השלט האמור וגודל האותיות שיופיעו עליו, יהיו כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(ב).

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. הערות לסעיפים שהוקראו. היועצת המשפטית של הוועדה ואחר כך גופים אחרים.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אולי קודם חוה תסביר את התקנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תגידי משהו כללי על חמשת הסעיפים הללו.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

תקנה 2 מסדירה מוסך נייד. החוק קובע שמוסך נייד יכול להיות לשלוש מטרות: או ענייני חירום מיידיים או לטיפול שוטף במכונות ניידות וטרקטורים שהם רכבים כבדים מאוד ויש קושי – והרבה פעמים אפילו לא אפשרי – להביא אותם למוסך. שלישית, טיפול בצמיגים לציי רכב בשטח סגור של המקום בו הם מטופלים ולא בשולי הדרך. 

כפי שנדרש בחוק אנחנו מגדירים כאן מה כולל כל אחד מהסעיפים האלה, את התנאים לשירותי תחזוקה של צמיגים, המקום והשעות כדי שלא יהוו מפגע. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

לגבי תקנת משנה (א), למעשה הוא צריך לתת תיקוני חירום של אחד או יותר מאלה? מספיק שהוא ייתן שירות רק לגבי אחת מהפסקאות?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אלה השירותים שהוא יכול לתת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זאת הסמכות שלו אבל אנחנו נותנים רישיון לחבילה וזה מה שנובע מתקנת משנה (ב).

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אם כך, מה שאני שואלת, ולדעתי שאלתי את זה בשיח לפני הדיון, זה האם הוא חייב לתת שירות לכל אחת מהמערכות המפורטות בפסקת משנה (א), כדי לקבל את הרישיון.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

הוא צריך להיות כשיר לתת את השירותים.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

הוא כשיר לתת את כולם אבל הוא מחויב לתת בפועל את ארבעת הנושאים האלה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לפי מה שהמקרה דורש. הרישיון שלו מותנה ביכולת.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

בתנאי הרישיון הוא יהיה מחויב להוכיח שהוא יכול לתת את השירות בארבעת הנושאים האלה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

נכון. יש דרישות שקבועות לצורך מוסך נייד. אלה הפעולות שהוא יכול לתת בהן שירות. הוא לא יכול לתת שירות בפעולות אחרות.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

מה ההיגיון בכך ששירות הצמיגים הוא עד שעה 17:00?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

להיפך. זה מ-17:00 עד 7:00 בבוקר. בשעות הלילה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

מדובר על שירותי תחזוקה לצמיגים ברכב. אני מביא כדוגמה את חברי הכנסת. באים לכאן ובודקים את הצמיגים ואם צריך, מחליפים במקום. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כאן לא מדובר על החלפה של פנצ'ר או משהו כזה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

לא פנצ'ר. תקינות של צמיג.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

 טיפול בצי רכב.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

כן. צי רכב.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מטעמי בטיחות תחמנו את זה אל מחוץ למה שנקרא שעות העבודה הסטנדרטיות. החניה של המקום הזה הופכת להיות סוג של מוסך. יש שם שטח עבודה, יש שם ציוד עבודה, יש שם אנשים שמסתובבים, מפרקים צמיגים, מרכיבים צמיגים, מרימים את המכונית על ג'ק.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

צריך לומר בתקנה ובתנאי שיש מקום כך וכך.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

דרשנו שזה יהיה בשטח סגור שאחזקת אותו מפעל ובשעות שהן מחוץ לשעות העבודה המקובלות.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

בסדר אבל מה הועילו חכמים בתקנתם? אתם רוצים לתת את השירות בזמן שהעובדים נמצאים באותו מקום שנמצא בו צי הרכב. ההיגיון אומר בדיוק הפוך. למה עושים את זה? אני מכיר את זה רק מהפרקטיקה שעכשיו נודע לי שנעשית כאן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

ציי רכב זה לאו דווקא רכבי ליסינג שיש במקום עבודה. זה יכול להיות גם החניון של מפעל שיש לו כמה עשרות משאיות כבדות. על זה אנחנו מדברים. יבואו אליהם. זה עניין של בטיחות. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

יש איסור להסתובב במפעל אחרי שעה 17:00? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה נועד להפחית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם מבחינתכם זה לא דרמטי, תגמישו את השעות.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

מצד אחד אנחנו לא רוצים לפגוע בפעילות התקינה של הפנצ'ריות.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

משאיות לא נמצאות בחניון משעה 7:00 עד 17:00, אם מדובר על צי משאיות. לא בזה מדובר. אני לא רואה את הפרקטיקה שמתכתבת עם מה שקורה בשטח. אם יש צי מכוניות, אז הפוך. למדתי את זה כשראיתי מה קורה כאן, בכנסת. אני לא הייתי לזה. הוא בא, עובר ובודק את הצמיגים.


 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

צריך לקחת בחשבון שהיום יש מוסכים שהם מוסכים עובדים מ-8:00 עד 16:00 ואנחנו לא רוצים לפגוע באפשרות של אנשים להגיע לאותם מוסכים ואנחנו כן רוצים שהמוסכים ימשיכו לעבוד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם הם ייצרו לעצמם אלטרנטיבה במקום העבודה מבחינת יעילות ונוחות? בכל מקרה הם יימנעו מללכת למוסכים.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

דרך אגב, הפנצ'ריות עובדות עד שעה הרבה יותר מאוחרת משעה 16:00 או 17:00. אתם רוצים למנוע תחרות?

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

מה הרציונל בקביעת הסעיף הזה? האם הרציונל של קביעת השעות היא כדי לא לפגוע במוסכים הפתוחים הקיימים או כדי לתת את השירות במקום העבודה הסגור?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אנחנו רוצים שלא יינתן שירות באמצע הדרך.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל זה מקום סגור. 


 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

שטח סגור שבאחזקת אותו המפעל. זאת לא דרך.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

לכן תחמנו את זה גם בשעות.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

מה זה משנה אם אותו עובד בשעה 16:45 צריך לטפל באותו גלגל לבין זה שהוא עושה את זה אחרי 17:00? אני מנסה להבין את ההצדקה.


 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זו הייתה הפשרה.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

לפי מה שאני מבינה אנחנו מדברים כאן על ציי רכב, על ליסינג, אבל לדעתי ההגדרה של מפעל לא עונה על זה. אנחנו תחמנו את זה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

אולי נבין מה זאת הגדרה 579.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אני יכול להסביר היסטורית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גם אמרת שזאת פשרה. תגיד מה הפשרה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה נכנס במהלך חקיקה דרך איזושהי חברה. זה היה מחטף, המוסך לעניין של הצמיגים. הייתה התרעמות מאוד מאוד גדולה של הצמיגיות בישראל על כך שהן צריכות לשלם ארנונה ויש להן מקומות נייחים ואז פתאום בא יבואן צמיגים שהביא לכאן ניידת ורוצה להשתלט על השוק. להרים ניידת כזאת זה גם יקר וגם לא שוויוני. הייתה התרעמות ובסופו של דבר עם חבר הכנסת איתן כבל נעשו כאן המון דיונים ובסוף הייתה איזושהי פשרה ואנחנו נאלצנו לבלוע אותה מבחינת מי שמייצג את ענף הצמיגים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

שעה 17:00 זה לא רלוונטי. אנחנו הרי רוצים לחסוך. מפעל היי-טק שנמצא במרכז, יש לו צי רכב ויש לו אחראי שמטפל בו. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה לא כל כך פשוט. צמיג של משאית עלול להתפוצץ וכבר ראינו מקרים כאלה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

אחרי שעה 17:00 הוא לא יתפוצץ?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לכן עדיף לעשות את זה במקום פתוח.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל המשאיות עמדות בין 7:00 ל-17:00 במפעל?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אתה מדבר על פשרה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אני מדבר על פשרה שנעשתה אחר כך במשרד התחבורה יחד עם כל הגופים. מדובר כאן על יבואני צמיגים, הרבה יבואני צמיגים, מדובר כאן על מעל 750 פנצ'ריות שמשלמות ארנונה ועובדות ומפרנסות משפחות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חשוב לכם שהסעיף זזה יישאר כאן?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

כן. אנחנו רצינו שלא יהיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הסעיף הזה כפי שהוא הוא בסדר? אתם רוצים את הניסוח הזה?


 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זאת שאלה יותר מקצועית מאשר משפטית. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

בשביל התחרות, בשביל יבואני הצמיגים, כל המשק פתוח לתחרות. 

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אני היועצת המשפטית של איגוד המוסכים. תחילה רצינו להתייחס לפירוט הפעולות הללו, "תיקוני חירום של אחד או יותר מאלה". זה צריך להיות כפוף להוראות יצרן. צריך לציין את זה במפורש כפי שנושא הוראות היצרן מצוין בסעיפי חוק אחרים. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

החוק אומר את זה במפורש. זה כתוב בחוק. אני לא צריכה להגיד את זה שוב בתקנות.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אני חושבת שזה צריך להיות גם כאן. אנחנו לא רוצים שתהיה כאן אקס טריטוריה של מוסכים ניידים שעושים ככל העולה על רוחם ותהיה כאן הפקרות. אנחנו היינו רוצים להוסיף שהכול בכפוף להוראות היצרן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש בעיה להוסיף את ההערה הזאת?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אין שום צורך בזה. סעיף 135 לחוק אומר שעל מוסך נייד, על בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, יחולו הוראות לפי סעיפים. יש שלושה סעיפים ואחד מהם הוא 139 כאשר סעיף 139 אומר: בעל רישיון להפעלת מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן. החוק לא חזק יותר אם כותבים אותו פעמיים. הוא מחייב גם אם הוא כתוב רק פעם אחת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר. מה עוד?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לגבי העניין של הצמיגים, זאת הייתה הפשרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

משרד התחבורה, בנושא הזה אתם רוצים לשמור על הנוסח כפי שהוא?

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

האם הפשרה היא גם על השעות?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

הייתה פשרה. הייתה הצעה של אבנר פלור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הערות נוספות עד סעיף 5, כולל. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

שאלה. האם מוסכים של חברות אוטובוסים, למשל אגד, יש להן מוסך שלהן, האם גם זה נקרא מוסך נייד?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

מגיע רכב מוסך, רכב שבנוי למכונאות, והוא מתקן בתחנה את האוטובוס של אגד. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

גם זה מוסך נייד.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

זה מה שניסיתי להסביר. יש הבדל בין שלוחו של מוסך, מה שהעברנו בוועדה הקודמת, שזה מוסך קיים ששולח את ניידת השירות שלו לתקן רכב.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

של המוסך עצמו.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

כן. של המוסך עצמו. מוסך נייד הוא רכב בפני עצמו.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

חברה למוסך נייד. החברה עצמה שמחזיקה ומטפלת בצי האוטובוסים שלה, יש לה רכב מוסך.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

יש להם מוסכים נייחים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא צריך להגיש בקשה? הוא לא לוקח שירותים מחברה אחרת אלא הוא בעצמו עושה את זה.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

כדי להיות מוסך נייד, צריך לעמוד בדרישות שקבועות בחוק לצורך מוסך נייד ואז הוא מקבל רישיון למוסך נייד.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא צריך להוציא רישיון מיוחד כדי לתקן את הרכב שלו. לדוגמה, לאגד יש מוסכים שלה ויש לה רכב שבא לחלץ מכונית ולטפל בה בשטח. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

ניידות שירות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

יש כאן ערבוב בין כמה דברים. יש שלוחות של מוסך ואלה התקנות שאושרו לפני כמה שבועות. יש מוסך נייד שהוא מוסך עצמאי ויש גרר, רכב חילוץ.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא לא גרר. הוא מטפל.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

גם כשאגד רוצה מוסך כדי לטפל באוטובוסים שלה, בין אם זה מוסך שממוקם פיזית במקום ובין אם הוא נייד, היא צריכה רישיון. גם אם היא חברה גדולה עם הרבה רכבים, עדיין היא איננה פטורה מרישיון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה על ההבהרה. נמרוד הגלילי, הארגון להשכרת רכב וליסינג.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

שלום. צוהריים טובים. רק לוודא. בתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, פעולות דרך המותרות שלא במוסך, יש אפשרות להחליף גלגל בגין פנצ'ר ברכב. היום ניידות שירות עושות גם את זה לכאלה שקשה להם. כדי שלא תהיה אי הבנה, אני רוצה לוודא ששירותי התחזוקה לא נכנסים בהחלפת צמיג.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ניידת להחלפת פנצ'ר של רכב ליסינג יכולה לפעול ללא הגבלה של הסעיפים האלה. התשובה היא כן. 

אינגריד, מה רצית להוסיף?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

תקנות 3 ו-4, אנחנו בסדר. בתקנה 4, בכפוף לנושא הזה של הסימולים, אנחנו מפנים לתקנות שלא עברו כפי שאמרנו בתחילת הדיון.

לגבי נושא שילוט המוסך. אנחנו מבקשים שלמוסך מומחה לא תהיה חובה לשים שני שלטים כי זה הפועל היוצא ממה שאתם כותבים כאן. שיהיה לו כביכול שלט אחד רגיל ואז עוד שלט של מוסך מומחה. זאת תוספת רגולציה מיותרת לחלוטין.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אין דרישה לשני שלטים. יש דרישה שלגבי מוסך מומחה, יש דרישות נוספות. אם בדרישה של מוסך רגיל יש גודל שלט וגודל האותיות, במוסך מומחה יש גם דרישה לעיצוב מסוים כפי שזה בתוספת וכמובן הוא גם צריך לעמוד בדרישות גודל, רוחב, גודל אותיות. אלה לא שני שלטים.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אולי תאמרי שיציין בנוסף בשלט כאמור בסעיף (א).

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה עוד אגרת שילוט.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

בהפעלת מוסך מומחה, יציין בשלט. לא יציב את השלט הנוסף אלא פשוט יציין באותו שלט שהוא מחויב לפי סעיף קטן (א).

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה לא שהוא יציין בשלט אלא השלט כאמור בסעיף קטן (א), צורתו תהיה.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

בדיוק. אנחנו ננסח את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תנסחו כדי שנצביע על זה. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

"בעל רישיון להפעלת מוסך מומחה, צורת השלט שיציב תהיה כאמור בתוספת הראשונה". הצורה היא כתוספת הראשונה, הגדלים זה (א) ו-(ב). 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

היועצת המשפטית של הוועדה הציעה שתפני לסעיף קטן (א).

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

בדיוק. תוסיפי על השלט של סעיף קטן (א) גם את החובה לציין שהוא מוסך מומחה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זאת לא רק חובה לציין.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

גם הגודל. בסדר.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא רק הגודל אלא יש שם עיצוב. יש לנו תוספת שמראה איך זה צריך להיראות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אבל זה יכול להיות באותו שלט.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן. זה יכול להיות באותו שלט.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

כאן זה לא מובן כך.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה לא עניין של להוסיף עוד טקסט.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תנסחו משהו לפני ההצבעה. יש עוד הערות לחמשת הסעיפים הראשונים? 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

יש לי הערה לגבי תקנה 3. סעיף 7(ג) לחוק רישוי שירותים בענף הרכב קובע ששר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של הרישיון והוא גם רשאי לקבוע שבאותה דרך מטעמים מיוחדים המנהל רשאי לקצר את תקופת הרישיון. כאן הם מבקשים בתקנה 3 ש"המנהל רשאי ליתן רישיון להפעלת מוסך שתקופת תוקפו קצרה משש שנים או לחדשו", אם הרישיון האמור ניתן חודש לאחר יום 1 בינואר. השאלה היא האם העובדה שהרישיון ניתן חודש לאחר 1 בינואר, האם היא תיחשב מטעמים מיוחדים, כדי לאפשר לו לקבוע תקופת רישיון קצרה יותר משש שנים.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

מדובר על הארכת רישיון של 5,500 מוסכים. אנחנו רוצים שהרישיונות יחודשו כל ראשון בראשון לחודש. אז אמרנו שאם הרישיון ניתן למוסך אחרי הראשון בראשון לחודש, נגיד שהוא ניתן ב-1 במרס, הוא לא יהיה לשש שנים אלא הוא יהיה לחמש שנים ותשעה חודשים.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

הוא כאילו ניתן בתוך השנה.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עד מועד התוקף של מי שקיבל בינואר. גם אם הוא קיבל מאוחר יותר, התוקף מוגבל כדי להגיע עם כולם לאותו מועד. המצב הזה שהוא מקבל רישיון באמצע השנה, זה כי הוא חדש? 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

כן. מוסך חדש. יכולים להיות מוסכים שהרישיון שלהם מחודש והרישיון שלהם נגיד מסתיים באוגוסט אנחנו רוצים להביא את כולם למועד קבוע של חידוש רישיון. אנחנו רוצים לעשות את זה גם בתיקון חקיקה לגבי שאר הרישיונות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר. יש עוד הערות לחמשת הסעיפים הראשונים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

ניסיתי לכתוב נוסח לתקנה. "שלט כאמור בתקנה זו של מוסך מומחה, יהיה בצורה כאמור בתוספת הראשונה". אז לא צריך את הסיפה שהגודל וגודל האותיות יהיו כמפורט בתקנת משנה (א). אני בעצם אומרת שהשלט יהיה בצורה שבתוספת הראשונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה על ההבהרות.

מי בעד אישור חמשת הסעיפים הראשונים? מסעיף 1 עד 5? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הסעיפים אושרו פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. 

נא להקריא סעיפים 6, 7, 8 ו-9.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

6. דיווח על ליקויים ברכב

(1) מנהל מקצועי של מוסך ידווח לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים כאמור בסעיף 142 לחוק שלא תוקנו בטרם נמסר הרכב ללקוח, לפי הטופס שבתוספת השנייה.

(2) טופס כאמור ייערך סמוך לפני מסירת הרכב ללקוח ועותק ממנו יימסר ללקוח. הטופס יישלח לרשות הרישוי מיד עם מסירת הרכב כאמור, ולא יאוחר מיום עבודה אחד לאחר מסירת הרכב.

(3) רשות הרישוי רשאית להתלות רישיון רכב שנמסר לגביו דיווח כאמור בתקנת משנה (א), עד לקבלת הודעה מאת מנהל מקצועי של מוסך על תיקון הליקויים המנויים בטופס האמור. הודעה על התליית רישיון הרכב תישלח לבעל הרכב בדואר רשום, לפי כתובתו הרשומה במאגר נתוני הרכב לפי פקודת התעבורה.

7. נסיבות שיש בהן להעיד על חשש לניגוד עניינים של מנהל מקצועי

התקיימו במנהל מקצועי של מוסך אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן, יראו אותן כמעידות על חשש לניגוד עניינים של המנהל המקצועי האמור:

(1) משמש בתפקיד שדמאי רכב, בוחן רכב או קצין בטיחות בתעבורה.

(2) מקבל הכנסה ממבטח, סוכן ביטוח או מי מטעמם, בעבור שירותים שאינם פעולות ברכב כמשמעותן בסעיף 128(א) לחוק. בפסקה זו, "מבטח" – בעל רישיון מבטח לפי סעיף 15 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981. "סוכן ביטוח" – בעל רישיון סוכן כמשמעותו בסעיף 25 לחוק האמור.

8. כללי אתיקה מקצועית למנהל מקצועי של מוסך	

מנהל מקצועי של מוסך –

(1) לא יבצע פעולה ברכב שאין בה צורך לפי שיקול דעתו המקצועי, לא יורה ולא יאשר לעובד של מוסך לבצע פעולה כאמור, והכול בכפוף להוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב לפי סעיף 139 לחוק.

(2) לא יבצע פעולה ברכב שלא נכללה בהצעת מחיר ראשונה או בהצעת מחיר מעודכנת שניתנה ללקוח לפי סעיף 132 לחוק, ולא יורה ולא יאשר לעובד של מוסך לבצע פעולה כאמור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נעצור כאן. הערות לסעיפים 6 עד 8.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בסעיף 6(ג) יש טעות. אם אנחנו עכשיו מודיעים ומדווחים על ליקוי, מה שהיה עד עכשיו - זה גם היה יותר נכון - הבן אדם היה מתקן במוסך אחר אליו הוא הלך אם הוא לא אהב את המחיר, ואז הוא היה בא עם החשבונית למכון רישוי והיו מעלים אותו שוב על הכביש אחרי שהראה חשבונית וקבלה. כאן יש איזושהי בקשה ממנהל מקצועי שאחר כך יקבל את הרכב לתיקון, שהוא ידווח על ההעלאה. לא ברור איך האוטו הזה יחזור לכביש. אנחנו מציעים לחזור לנוסח הקיים, כפי שהיה קיים עד היום בצו, שהבן אדם שקיבל התליה של הרישיון, ילך למכון רישוי עם חשבונית וקבלה ממוסך מורשה ושם יחזירו לו את הרישיון. זה גם המקום הנכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה נשתנה החוק הזה מכל החוקים? מה נשנתה התקנה הזאת מנוהל העבודה הרגיל שלכם?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לדעתי גם לא צריך לערבב בעניין הזה את המנהל המקצועי שמתקן. זה לא אמור להיות עניינו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם תכף יתייחסו לזה. עוד הערות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

יש כאן בעיה. אני לא בטוחה שהחוק הזה מקנה לנו סמכות, לרשות הרישוי, להתלות רישיונות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה את מציעה? יש היגיון בהערתו של רונן?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם כן, מה אתם מציעים? הוא טוען שיש לכם נוהל עבודה אחר שהוא עובד ותקין. למה לא מאמצים אותו?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

הוא מעוגן בתקנות התעבורה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תפנו לשם. תפנו לסעיף הזה.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

התיקון הזה נולד בעקבות ההערה שלנו בייעוץ המשפטי לגבי הטופס, הטופס של התוספת השנייה, תקנה 6, טופס דיווח על ליקויים ברכב. בסיפה של הטופס נכתב "לידיעת בעל הרכב, הנך רשאי לתקן את הרכב בכל מוסך לפי בחירתך. אם לא תתקן את הליקויים, רשות הרישוי רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי תקנות התעבורה". מדובר כאן בסמכויות שהן גם הורדת רכב מהכביש. זו סמכות מהותית שאנחנו חשבנו שהיא לא יכולה להיות בטופס אלא היא צריכה להיות בתקנה עצמה. צריכה להיות הסמכה מפורשת לדבר הזה. לכן הם הציעו את הנוסח הזה.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

מה שאת אומרת, אלה שני דברים שונים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

עם ההורדה אין לנו בעיה. יש לנו בעיה עם החזרה.


<< אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים את המטלה הזאת של טופס נוסף של התיקון. הרי התקנה הזאת מדברת על טופס ליקויים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תכף נחליט מה עושים עם סעיף 6. הערות אחרות לסעיפים 7 ו-8.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

בסעיף 7 מדובר על ניגוד עניינים של מנהל מקצועי במוסך. תקנת משנה (1), "משמש בתפקיד שמאי רכב, בוחן רכב או קצין בטיחות בתעבורה" – היא נכונה אבל היא לא מספיקה. יש גם בעלי רישיונות אחרים לפי חוק הרישוי – או לא בחוק הרישוי אלא בחוקים נוספים - שהם קצין בטיחות, שמאי רכב, וצריכה להיות הוראה מקבילה גם לגביהם. כשיש את הממשק הזה שאותו אדם משמש בשני תפקידים, האיסור צריך לבוא גם מהצד השני.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לגבי שמאי רכב, זה נמצא בתקנה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה לא שלחתם הערות כתובות לוועדה ולמשרד?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

למשרד שלחנו באוגוסט 2020.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גם את כל מה שאת אומרת עכשיו?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואתם עניתם?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לגבי שמאים, הוראה מקבילה נמצאת בתקנות שמסדירות את השמאים ולא בתקנות אלה. בוחן רכב וקצין בטיחות בתעבורה, חוק רישוי שירותים במקצועות בענף הרכב, איננו מקנה סמכות להסדיר אותם. לגבי שמאי רכב תהיה הוראה זהה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בקיצור, שמעתם את ההערה הזאת ונחה דעתכם מהנוסח הקיים.


 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

ובכל מקרה, התפקידים שמפורטים כאן בתקנה, בעיניכם יש כאן ניגוד עניינים מובנה בתוקף התפקידים האלה. חשוב להבין שמדובר כאן על חזקה של ניגוד עניינים שמגבילה את אותו אדם שמבצע את התפקידים האלה. לכן חשוב שיהיה ברור שאתם בחנתם את העניין ויש כאן ניגוד עניינים מובנה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

החוק לא מחייב ניגוד עניינים מובנה אלא חשש לניגוד עניינים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לסעיף 7. מקבל הכנסה, לא הבנו מה הכוונה של זה. הערנו על זה בזמנו. "מקבל הכנסה ממבטח, סוכן ביטוח או מי מטעמם". אנחנו לא מכירים מנהלים מקצועיים שמקבלים הכנסות כמנהלים מקצועיים על פעולות שאינן ברכב. למה הכוונה? הוא משווק ביטוח? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה בעצם המוסך אצלו עובד המנהל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חוה, תשובה להערה.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אנחנו מזכירים שמדובר בשכיר במוסך ולא במנהל מקצועי.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

יכול להיות גם הבעלים של המוסך. אלה שני רישיונות שונים, גם אם זה אותו בן אדם. 
 
 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מי שמקבל את ההחלטות המהותיות ומחליט מה התיקון שצריך לעשות ברכב, זה המנהל המקצועי. החלטות המקצועיות הן בידיו וממילא האינטרסים והתנגשות האינטרסים יושבת אצלו. לעומת זאת, בעל רישיון להפעלת מוסך, יכול להיות שהוא בכלל תאגיד והוא בכל מקרה, גם אם זה אדם, הוא לא מקבל את ההחלטות. מי שמחליט אם צריך להחליף את החלק הזה או לא צריך להחליף אותו ואפשר לתקן אותו, זה לא הוא.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

מי שמקבל את ההחלטה זה בעל המוסך. התאגיד.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

התאגיד. בעל המוסך מקבל את ההחלטה, אם הוא למשל מוסך הסדר של חברת ביטוח. אגב, זאת עבירה פלילית, ניגוד העניינים הזה. אתם שולחים אותנו להוראות פליליות ומינהליות על מנהל מקצועי, ואם הוא עובד במוסך שמתקשר עם חברת ביטוח? זה אומר שהוא כבר עכשיו עבריין?

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

לא, אבל המנהל המקצועי.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אבל המנהל המקצועי ממילא חייב להיות לפחות שמונה שעות במוסך. אז מתי הוא יקבל הכנסה מחברת ביטוח ועל מה?

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

זה בדיוק העניין, שהם רוצים למנוע את זה שהוא מקבל גם הכנסה וגם נותן את השירות. אם ממילא הוא לא מקבל, אז מה החשש כאן?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

מה החשש של משרד התחבורה?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אנחנו חוששים מסיטואציה שהמוסך עצמו יתקשר עם חברת ביטוח ואז יוצא שהמנהל המקצועי שעובד באותו מוסך שהתקשר עם חברת ביטוח הוא עבריין.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אנחנו מדברים על ניגוד עניינים של מנהל מקצועי. אם המוסך הוא זה שמתקשר עם חברת הביטוח, המוסך הוא גם זה שמקבל את התשלום ולא המנהל המקצועי. לכן אין כאן בעיה.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

תני לי דוגמה אחת למה אתם מתכוונים כאן כי אנחנו חוששים שמנהל מקצועי יהיה חשוף להליכים משמעתיים ופליליים, ועל מה? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אם יורשה לי לחזור להיבט המשפטי. סעיף 13 מסמיך לקבוע כללי ניגוד עניינים ואתיקה לבעלי רישיונות לעיסוק במקצוע בענף הרכב ולא לבעלי רישיונות למתן שירות לרכב.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

נכון, אבל הסעיף הזה לא רלוונטי למנהל מקצועי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אין לי סמכות לקבוע כללים לגבי מי שהוא לא בעל מקצוע. רישיון להפעלת מוסך זה שירות ולא מקצוע.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אבל זה לא אומר שחייבים לקבוע כללים לא רלוונטיים. זה פשוט לא רלוונטי ואנחנו חוששים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

יכול להיות שהיה צריך שתהיה לנו סמכות לקבוע עוד כללים אבל זה לא אומר שאני לא הייתי קובעת כללים.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אבל זה לא המענה למה שאני אומרת. לא נתתם לנו דוגמה על מה מדובר כאן. אם זה מיותר, בואו נוריד את זה כדי שמנהלים מקצועיים לא יהיו חשופים להליכים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

למה מיותר? מה מיותר? אני לא מקבלת שזה מיותר.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

תני לי דוגמה מתי קורה שמנהל מקצועי מקבל גם הכנסה מחברת ביטוח. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אנחנו רוצים למנוע מצב כזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יכול להיות שהוא קיבל שוחד? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

שוחד זאת עבירה פלילית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יכול להיות שיאמרו לו שעל כל רכב שהוא לא יעביר, ישלמו לו? יכולים לקרות הרבה דברים. 

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אנשים עובדים ביותר מעיסוק אחד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם אדם לא חושש ליושרתו והוא יעשה את תפקידו כמנהל מקצועי, לא תהיה לו בעיה. אם הוא יפעל בניגוד עניינים, תהיה לו בעיה. לאיש הזה יש כוח, הוא מחליט אם האוטו כשיר או לא. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אני מניחה שזה גם מעביר עליו את נטל ההוכחה, להוכיח שהוא לא פעל בניגוד עניינים.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

זה עוד יותר לא הוגן כלפיו. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לשיטתך אפשר שהוא יהיה מנהל מקצועי של מוסך וחוץ מזה בעלים של סוכנות ביטוח. הוא אפילו לא עובד בה בפועל אבל הוא בעלים של סוכנות ביטוח ויש לו עובדים. הוא לא צריך הרבה זמן בשביל להיות בעלים כשיש לו שם מישהו אחר שעושה את העבודה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בסדר. קיבלנו. 

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

לסעיף 8, לכללי האתיקה. אנחנו מתנגדים בתוקף לניסוח של תת סעיף (1), לא יבצע פעולה ברכב שאין בה צורך. התיבה הזאת, "אין בה צורך", היא מאוד עמומה ומאוד לא ברורה. אנחנו לא יודעים איך אתם תבואו בדיעבד ותבחנו את זה. אני שוב מזכירה שהדברים הללו הם מינהלתיים ופליליים. לפי הניסוח הנוכחי שלכם, המשפט הוא "לא יבצע פעולה ברכב שאין בה צורך לפי שיקול דעתו המקצועי". 

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה את מציעה? מה צריך להיות כתוב כאן?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

צריך להיות בדיוק להיפך, לא על דרך השלילה אלא על דרך החיוב. "יפעל לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד נקי מהשפעות זרות". כך צריך להיות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה צריך להיות פוזיטיבי ולא נגטיבי. אי אפשר להיכנס למוח של שיקול דעתו המקצועי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

עבירות תמיד כותבים בדרך איסור, מה אסור לעשות.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אפשר לכתוב "לא יפעל שלא לפי שיקול דעתו המקצועי נקי מהשפעות זרות כלשהן". זה גם קושר למה שכבודו אמר, שהוא זה שיקבל את ההחלטות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נשמע סביר. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

שזה בדיוק אותו הדבר.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

לא. אני לא יודעת מה זאת פעולה שאין בה צורך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זאת הייתה גם הערה של הייעוץ המשפטי שלנו.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

גם אני הערתי בעניין הזה, איך בוחנים את הצורך. מדובר כאן בשיקול דעת אישי מקצועי. יש כאן בחינה סובייקטיבית. שוב, אסור לשכוח שהפרת הוראה זאת עלולה לגרור עיצום כספי בסך 10,000 שקלים. לכן ההפרה צריכה להיות מאוד מאוד ברורה כיצד הוא אמור להפעיל את שיקול הדעת שלו ואיך בוחנים את שיקול הדעת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

ההפניה לסעיף 139 אמורה לתת לנו את הסטנדרט המקצועי. סעיף 139 קובע את הסטנדרט של הוראות מקצועיות עם מדרג כאשר הקומה הראשונה של המדרג הן הוראות יצרן הרכב, שנית, תקנות של השר וכרגע אין תקנות כאלה. באחת הטיוטות יש. שלישית, ההוראות של המנהל. כל האמירה הזאת שאין בה צורך, זה הכול בכפוף להוראות לפי סעיף 139.


 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אם הוא ביצע את כל ההוראות המפורטות בסעיף 139, האם מבחינתכם הוא הפעיל את שיקול דעתו הנכון?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

ככלל, כן. אם זו פעולה שנדרשת לפי סעיף 139, הוא נמצא בגבולות מה שהוא היה צריך לעשות.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אבל זה גם לא מה שכתוב בתקנה. את לא כותבת פעולה החורגת מ-139.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

כאן זה יכול ליפול על טעות. זה יכול להיות פלילי בגין טעות. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

 אולי להפנות לסעיף 139 כבר אחרי "אין בה צורך". אולי לומר שאינו נדרש לפי סעיף 139. 

<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

סעיף 139 לא נותן לנו מאה אחוזים מהמצבים. לא לגבי כל דבר יהיו הוראות יצרן או תקנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איך תשפטי אם "אין בה צורך" אם אין לך שום דרך לבדוק?


 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אנחנו מנסים לחסום מצבים, ואני חושבת שלא מעטים מאתנו מכירים או נתקלנו באופן אישי. אנחנו הולכים למוסך, אומרים לנו שצריך לתקן דבר כזה או אחר ואנחנו לא יודעים אם זה נכון או לא נכון ואם צריך או לא צריך.


 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אנחנו מתנגדים להצגה האת של המוסכים כאנשים שמרמים לקוחות. חוה, זה לא מתאים. זה לא לעניין. אם את רוצה למנוע את זה, אז אני מציעה לך ניסוח חלופי שיפעל רק לפי שיקול דעתו המקצועי, לפי סעיף 139 ונקי מהשפעות זרות כלשהן. נתתי לך ניסוח יותר רחב.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מה זה השפעות זרות?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

שמאי שיבוא מטעם חברת ביטוח להגיד לו מה לשים או אלה ספקי חלפים. להיפך, אני נותנת לך ניסוח יותר רחב. אני לא רוצה שמנהל מקצועי ייפול כאן בניסוח שאני לא יודעת איך בדיעבד יהיה אפשר לפרש אותו. מה זה אין בה צורך לפי שיקול דעתו?

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

"לא יבצע פעולה ברכב שלדעתי המקצועית בהתאם להוראות סעיף 139".

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא תמיד יש הוראות לפי 139. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אבל את מנסה להכניס מהימנות ואמינות לסעיף 139. זה נורא קשה. היום יש דין אזרחי ויש לנו כאלף תיקים בשנה בגין בעיות כאלה. הרבה פעמים מסתבר שאלה טעויות באבחון. אם יש טעות באבחון, הבן אדם יהיה פלילי? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אנחנו גם מנסים להגן כאן על המנהל המקצועי של המוסך מפני הלחץ של חברת ביטוח או של שמאי לעשות תיקונים שלא נדרשים או לתקן פחות ממה שנדרש כי חברת הביטוח לוחצת עליו. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בסדר, את זה אנחנו מקבלים.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

הצעתי לך לומר נקי מהשפעות זרות.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

מה זה השפעות זרות? זה לא משהו שאנחנו מתייחסים אליו בחקיקה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני לא עורך דין אבל אני מציע לכם: "לא יבצע פעולה ברכב שאיננה לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד".


 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

בסדר. מקובל עלינו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא צריך את ה"אין בה צורך". 

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

קצר וקולע. מצוין. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

"לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד" ואחר כך "לא יורה".

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה שאתם רוצים כהמשך. 

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

"לא יורה", זה בסדר. זה ברור מה הוא אמור לעשות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

"לא יבצע פעולה ברכב שאיננה על פי שיקול דעתו המקצועי בלבד".

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אבל את כן מפנה לסעיף 139 כי זה נותן את המסגרת של שיקול הדעת.


 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן, בוודאי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סיימנו את ההערות עד סעיף 8.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

למיטב זיכרוני לא ניתנה תשובה לסעיף 6. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון. לא ניתנה תשובה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

בסעיף 6 חשבנו להפנות לתקנה 308(ה).

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תקריאי את הנוסח המתוקן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא ניסחתי אותו כי הייתי כאן בעניין אחר. תקנה 308(ה) לתקנות התעבורה מדברת על רכב שקיבל הודעת אי שימוש נניח בבדיקה בצדי הדרך. אומרים ש"נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת כי הפגמים שפורטו בהודעת אי השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי השימוש ותסיר את ההערה שנרשמה ברישיון הרכב למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב אובדן גמור". זה פחות רלוונטי. איכשהו צריך לחבר את שני אלה ביחד.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אבל סעיף החוק בחוק הרישוי מדבר על דיווח על ליקויים ולא על דיווח על תיקון ליקויים. את יכולה לוותר על כל תת הסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו מקריאים את סעיף 9 ואת כל הסעיפים שנשארו ואחר כך נצביע על הכול. בינתיים תציעו נוסח לסעיף 6.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

9. אגרות

(1) בעדש בקשה למתן רישיון לפי סעיפים 127, 129, 135 או 136 לחוק, קבלת העתק מקור או עותק של רישיון כאמור ובעד השתתפות בבחינה לקבלת רישיון, ישולמו האגרות כמפורט להלן:

בשקלים חדשים
	
(1) אגרה שנתית בעד רישיון להפעלת מוסך, מסוג אחר			390

(2) אגרה שנתית בעד כל סוג נוסף של מוסך שנכלל ברישיון		170
להפעלת מוסך.

(3) אגרה שנתית בעד רישיון להפעלת מוסך מומחה, נוסף			300
על האגרות לפי פסקאות (1) ו-(2).

(4) אגרה שנתית בעד רישיון לניהול מקצועי של מוסך			190

(5) אגרה בענ השתתפות בבחינה עיונית					137

(6) אגרה בעד השתתפות בבחינה מעשית					232

(7) אגרה בעד קבלת העתק מקור או עותק של רישיון			20

(2) סכום האגרה לפי פסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א), לעניין רישיון כאמור באותן פסקאות שניתן או שחודש לאחר יום 1 בינואר, בשנה שבה ניתן או חודש כאמור, יהיה החלק השנים-עשר של האגרה לפי הפסקאות האמורות, בעד כל חודש של תקופת הרישיון או חלק ממנו, ויעוגל כאמור בתקנת משנה (ה).

(3) סכום האגרה בעד השגה על תוצאות בחינה, עיונית או מעשית, יהיה מחצית מן האגרה ששולמה בעד הבחינה כאמור בתקנת משנה (א), לפי העניין, ויעוגל כאמור בתקנת משנה (ה).

(4) הוחזר או בוטל רישיון, לבקשת בעל הרישיון, יחזיר המנהל לבעל הרישיון את סכום האגרה ששילם, באופן יחסי, בעד כל חודש שלם שנותר עד סוף השנה שבה הוחזר או בוטל הרישיון כאמור. סכום ההחזר יעוגל כאמור בתקנת משנה (ה). בתקנת משנה זו, "רישיון" – רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3), לרבות סוג של מוסך הכלול בו, או רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(4).

(5) הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יתעדכנו ב-1 באפריל של כך שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. סכום אשר עודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. עדכון הסכום כאמור ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום העדכון הקודם, לפני שעוגל כאמור ויום העדכון הראשון יהיה ב-1 באפריל שלאחר תום שנה מיום תחילתן של תקנות אלה. לעניין זה -

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון.

"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2021.

(6) המנהל הכללי של המשרד יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהשתנתה לפי תקנת משנה (ה).

10. תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לגבי סעיף 9, במחשבה נוספת, אין לי דרך לפרסם בנפרד את התקנות האלה ותקנות המוסכים האחרות. אחת ההגדרות כאן היא תקנות רישוי מוסכים. הם יצטרכו להתפרסם יחד בכל מקרה.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

נכון, אבל אנחנו לא נכרוך אותן אחת בשנייה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

בכל מקרה הן כרוכות. שיהיה ברור שגם אם התקנות האלה מאושרות היום, אנחנו לא נעביר אותן לחתימה ופרסום עד שלא יהיו גם התקנות האחרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. מה עשיתם עם סעיף 6?

 << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> 

משרד המשפטים. כמו שהובהר כאן, חוק רישוי, אין בו הסמכה לרשות הרישוי להתלות רישיון רכב. אני מניחה שסמכות כזאת נמצאת בפקודה או בתקנות התעבורה. לכן אני חושבת שאת התקנה הזאת שמציעים להוסיף, אין בה צורך ואולי גם אין סמכות.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

גם כשאת רואה את ההוראה הקבועה בטופס? את לא חושבת שזה צריך להיות כהוראה מהותית ולא בטופס? תסתכלי על העמוד האחרון של התקנות. על ההוראה האחרונה שקבועה בתקנות. "לידיעת בעל הרכב, הנך רשאי לתקן את הרכב בכל מוסך לפי בחירתך. אם לא תתקן את הליקויים, רשות הרישוי רשאי להפעיל את סמכויותיה לפי תקנות התעבורה".

 << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> 

נכון, לפי תקנות התעבורה. איך שאני רואה את הטופס, זאת לא הסמכה להתלות את רישיון הרכב. בעצם משרד התחבורה מביא לידיעת בעל הרכב את הסמכויות שקיימות לו כבר מכוח פקודת התעבורה. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אם זו עמדת משרד המשפטים, אני מוכנה לקבל אותה. אם אתם חושבים שאין צורך בסעיף קטן (ג).

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גיליתם את זה עכשיו? 

 << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> 

התקנות האלה אושרו בזמנו על ידי משרד המשפטים. אני מודה שרק עכשיו ראיתי את סעיף (ג) המוצע ולכן רק עכשיו אני מתייחסת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

הוא למעשה נוסף לאחר אישור הנוסח במשרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר. אינגריד, הערות לסעיף 9.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

גם כאן לגבי המוסך המומחה, אנחנו רואים שהוא יצטרך לשלם כפל רישיון, גם אגרה רגילה לפי פריט (1) וגם עוד אגרה לפי פריט (3). אנחנו מבקשים לא להקשות. למה הוא צריך לשלם עוד אגרה? אין צורך.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

יש עליו דרישות נוספות, מה שאומר שיש יותר בדיקות שאנחנו צריכים לעשות לפני שהוא מקבל את הרישיון. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה עולה לו כסף. המעבדה עולה לו כסף. זה הרבה מאוד כסף. למה הוא צריך לשלם פעמיים על רישיון?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

התחשיבים הם לגבי עלות מתן השירות. מוסך מומחה הוא קודם כל מוסך.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אבל המעבדה בודקת אותו.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אבל כנראה שהוא גם יהיה מוסך עם מקצוע אחד שהוא אוטו-טק, ועל זה יש את התוספת של המומחיות, שם יש גם בדיקות למשרד התחבורה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לדעתנו זה עוד אגרה מיותרת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

יש כאן הליך רישוי. הוא כבר מוסך והוא מבקש עוד רישיון. הוא מבקש מאיתנו לתת לו את הרישיון הזה. אנחנו צריכים לבדוק אותו, לבדוק את המקום שלו, לבדוק את הקשר שלו עם היצרן, לבדוק את אנשי המקצוע שעומדים לרשותו. מדינת ישראל והציבור הישראלי לא אמור לסבסד את זה. המוסך עושה את זה מן הסתם כדי להרוויח מההכרה הזאת.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אני מנסה לומר שהוא בכל מקרה משלם. המעבדות גובות כמה אלפי שקלים לשנה. המדינה שולחת אותו למעבדה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אבל יש דברים שאנחנו בודקים. אנחנו מטפלים בהם.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

עסק משלם עוד, בסופו של דבר זה מתגלגל. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

בדרך הזאת זה יתגלגל על הלקוחות שלו ובלי אגרה זה יתגלגל לכלל הציבור שלא ניגש אליו.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

במה שאפשר להקל, צריך להקל. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה לא עניין של להקל. זאת שאלה מי יישא בעלות הזאת, האם כל הציבור הישראלי או רק הלקוחות שלו. אנחנו חושבים שרק הלקוחות שלו צריכים לשאת בעלות הזאת.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אני מזכירה שהמוסך המומחה נולד על רקע המגמה היסודית שבחוק הרישוי, להגדיל את התחרות. זה אמור להיות אינטרס כלל ציבורי שיהיו מוסכים מומחים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

כמה שיותר מוסכים מומחים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שאלה. יש שם סעיף של ערעור על הרישיון ושם כתוב שאם אתה מערער, אתה צריך לשלם 50 אחוזים מעלות האגרה.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

מדובר על ערעור על בחינה לצורך קבלת רישיון למנהל מקצועי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שילמתי אגרה בסך 380 שקלים ואם אני רוצה לערער, אני צריך לשלם עוד?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

לא. מדובר על אגרה בסך 137 או 237 שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה אני צריך לשלם עוד 50 אחוזים אם אני רוצה לערער?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כי בודקים את הבחינה מחדש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אנחנו מרתיעים אנשים לדרוש את הצדק? הם כבר שילמו אגרה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מצד שני זה תמריץ שכל אחד שלא עובר את המבחן יגיש ערעור כך שכל מבחן נצטרך לבדוק פעמיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש מידתיות. 50 אחוזים זה הרבה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

נצטרך לבדוק שוב את הבחינה מאפס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זאת חובתכם. שילמו לכם על כך באגרה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

האגרה מחושבת לפי עלות של טיפול אחד במבחן. מבקשים מאתנו לעשות טיפול שני. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני חושב שזה ירתיע אנשים מלדרוש את הצדק שלהם.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

גם היום זה לא מרתיע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה גובה האגרות היום?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

137 שקלים למבחן עיוני ו- - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והערעור?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

68 ו-116.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גם היום קיים הדבר הזה?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אני חושבת שאלה הסכומים. כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תבדקו לי מה המצב האמיתי היום. יש לכם כמה דקות לבדוק את זה. 

מה קורה בסעיף 6?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אמרנו שמורידים את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה סיכמתם לגבי ההערות של אינגריד לסעיף 9? האם סיכמתם?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

מה שיושב ראש הוועדה הציע, בסעיף 8, על האתיקה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את זה סיכמנו. זה נוסח שסיכמנו. אני שואל לגבי סעיף 9. הייתה לך הערה.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

על כפל האגרה למוסך מומחה.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

היושב ראש, היום האגרה על בחינה עיונית היא 235 שקלים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

במצב הקיים, אם אדם מערער, כמה הוא משלם?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

לפי מה שאני רואה כאן, בצו אין התייחסות לזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם כן, זאת אגרה חדשה שלא הייתה קיימת. תבדקו לי את זה בדקות הקרובות. לא מטילים אגרות חדשות.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אגרה עיונית בצו היא 235 שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עד היום עשיתם את זה בחינם. 


 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

רק לגבי כפל מסמך, אם אתה רוצה לקבל את אותו מסמך, אתה צריך לשלם מחצית מהאגרה. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

כאן הורדנו את זה ל-20 שקלים.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

נכון. ראינו את זה. זה ירד ל-20 שקלים. לגבי ערעור, באופן עקרוני אנחנו רואים את זה כאחת הזכויות של הנבחן להגיש ערעור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אדם שמערער היום משלם או לא משלם? אם הוא משלם, כמה? מה הבעיה לקבל תשובה לשאלה הזאת? 

מה סיכמתם לגבי סעיף 9?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אנחנו חושבים שכיוון שיש עלויות של הרישוי של המוסך הזה, מעבר לעלויות הרגילות, המוסך צריך לשלם גם אם זה יתגלגל על הלקוחות שלו כי אחרת זה מתגלגל על כל הציבור ולא על הלקוחות שלו.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

מה זה מוסך מומחה? אני הייתי כאן מתחילת החקיקה וגם כמה מהנוכחים. כל החקיקה הזאת התחילה על ביס ההבנה שיש בעיה בתחרותיות בשוק. משרד התחבורה בעצמו יזם את מתווה המוסך המומחה כדי לתת איזשהו מענה לשליטה של גורמים אחרים בשוק. צריך לעודד את המוסכים האלה לקום ובמקום זה מנסים כנראה לייאש אותם עם תוספות אגרה ורגולציה לאורך כל הדרך. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בגלל ההתפתחות הטכנולוגית והבעיה בתחרות לפי דוח ועדת זליכה, עשינו פיילוט והכשרנו 15 מוסכים מומחים. כל הרעיון היה להקל. לקחת מוסכים כלליים ולהעלות אותם ברמה. כל הרעיון לא היה להשית עליהם עוד ועוד הוצאות כי לא יהיו אנשים שירצו לעשות את זה. מחפשים לעשות עסקים, להקל בעשיית העסקים ולא כל הזמן לשים חסמים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה לא עניין של חסם. זאת השאלה מי יישא בעלויות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

כסף הוא חסם.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

ברגע שהמחוקק הניח שהיעדר התחרות פוגע בציבור, את אומרת שזה יושת על כלל הציבור, זה הפוך.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בכל מקרה זה יותר ציוד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כפל האגרות הזה קיים כיום?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אנחנו לא מדברים על כפל אגרות. אנחנו מדברים על מוסך חדש שלא היה קיים עד היום. אנחנו מדברים על מוסך מומחה ומוסך מומחה הוא קודם כל מוסך רגיל. זה מוסך שהוא בעל מקצוע אחד, אוטו-טק, שתשלום האגרה עבור מקצוע אחד הוא 390 שקלים. כשאנחנו מדברים על מוסכים קיימים, מדובר כנראה לא על מקצועות אוטו-טק אלא מדובר על מקצוע שיש לו מכונאות, חשמל, מיזוג. מדובר על שלושה מקצועות כאשר מקצוע ראשון הוא 390 שקלים ועוד שני מקצועות של 170 שקלים אגרה על כל מקצוע. אנחנו בכל מקרה מגיעים לאגרה הרבה יותר גבוהה מאשר אם אנחנו הולכים על מוסך מומחה. 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה הייתה האגרה שם?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

לא הייתה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה תהיה?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

390 שקלים למוסך אוטו-טק שזה מוסך לכל דבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עד היום אתה משלם אגרה לפי כל מקצוע?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

מקצוע ראשון 390 שקלים, וכל מקצוע נוסף 170 שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למומחה, כמה אתה משלם?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

690 שקלים. 300 ו-390. 390 שקלים על מקצוע ראשון שכל מוסך משלם ו-300 שקלים על התוספת של המוסך מומחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רוצה שתסבירו לי שוב את ההסתייגות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

היום משלמים לפי מקצועות. מקצוע אוטו-טק משלב את שלושת המקצועות – מכונאות, חשמל, מיזוג אוויר. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

כשאתה אומר אוטו-טק, אתה מתכוון למומחה?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לא. למקצוע. היום יש או חשמלאי, או מכונאי או מיזוג אוויר. אנחנו מאחדים את הכול למקצוע אחד. לא יהיה יותר מכונאי לבד או חשמלאי לבד. זה אוטו-טק, במקצוע אחד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז לא יהיו שלוש אגרות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

נכון. תהיה אגרה אחת למקצוע אחד. לבן אדם לעשות הסבה עצמית שלו עולה בין 15 ל-20 אלף שקלים עם הבחינות. אחר כך יעלה לו עוד כי זה ציוד נוסף. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תמשיך את הקו. אל תוסיף לי מידע לא רלוונטי. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה עוד עלויות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הבן אדם היה משלם על שלוש מקצועות והפכתם את זה למקצוע אחד, אוטו-טק. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמה הוא היה משלם על שלוש מקצועות?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

 300 ומשהו שקלים. 370, אם אני לא טועה ועוד 170.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

380 ועוד 174.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

גם עכשיו הוא ישלם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמה הוא ישלם על אוטו-טק?

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

390.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

370.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם כן, איפה הבעיה?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה מוסך מומחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם הוא עובר מאוטו-טק למוסך מומחה, הוא משלם עוד 300 שקלים?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

המומחה הוא אוטו-טק. המקצוע האישי שלו הוא אוטו-טק והמומחה זה עניין של להיות מוסך שירות של יבואן או להיות מוסך שהוא כמו שירות של יבואן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה שלא תהיה על זה אגרה? זה תחום נוסף.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

מוסך זה מוסך. זה אף פעם לא היה.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

זה כמו שלמוסך שירות יבואן אין עליו תוספת של 300 שקלים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא הייתה אגרה על מומחה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לא.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

לא היה מוסך מומחה אבל גם מוסך שירות יבואן לא משלם עוד 300 שקלים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

רוצים לעודד את האנשים. אני הייתי נותן לו הנחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם זה לא היה עד היום, למה הכנסתם את זה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מוסך מומחה לא היה קיים עד היום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל היו דברים דומים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא היה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמו מוסך יבואן. לא הייתה לזה אגרה מיוחדת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מוסך של יבואן, ההגדרה שלו היא מוסך שהתקשר עם יבואן. אין לזה שום קשר למוסך יבואן.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

איך אין לזה קשר אם אתם הקמתם את המוסך מומחה כדי להתחרות במוסכים? למוסך מומחה יש הגדרות ודרישות שמוסך צריך לעמוד בהן. אחת ההגדרות הבסיסיות הוא שהוא צריך להיות מוסך לאוטו-טק, רכב קל או רכב כבד או אופנועים. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בחוק החדש מוסך יבואן צריך להיות מוסך מומחה. אני חושב שצריך לתת תמריץ ולא הפוך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוטו-טק, את גובה אגרה אחת, נכון?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

נכון. במקום שלוש שהיו לפני כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה גובה האגרה שתהיה באוטו-טק?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

היום 390 שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואחר כך אם מישהו הוא אוטו-טק ורוצה להיות מומחה, הוא ישלם עוד. למה? מה קרה במעבר שלו מאוטו-טק למומחה?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

יש בדיקות נוספות. יש דברים שאנחנו כמשרד נדרשים להם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש לו רגולציות חדשות?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שהן לא אוטו-טק.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אבל הוא משלם את זה למעבדות. בודקת את זה מעבדה מוסמכת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

הוא צריך להראות קשר וגישה ליצרן, הוא יצטרך להראות אנשי מקצוע מסוימים, הוא יצטרך ציוד ואני צריכה לבדוק את כל זה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

מעבדה עושה את זה. אני מגיש להם מסמך של המעבדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 
 
אבל הם צריכים לבדוק שעשית את זה. אפשר אולי לשקול להוזיל את גובה האגרה?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה מסמך אחד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם למשל אדם עשה את האוטו-טק הוא ישלם רק 50 אחוזים על מומחה? ואם הוא לא עשה אוטו-טק, הוא ישלם סכום אחר?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אין דבר כזה. 

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

הוא לא יכול להיות מוסך למכונאות עכשיו ולבקש רישיון למוסך מומחה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם אומרים שזה נועד להגביר תחרות. אנחנו לא רוצים להגביר אגרות כדי לא לעודד תחרות למרות שזה תשלום לא גבוה ביחס לפעילות העסקית. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

גם ביחס למה שהם שילמו לפני כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

על מומחה הם לא שילמו. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כי לא היה מומחה אבל הם היו עם 3 מקצועות והיום הם עם מקצוע אחד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אמרנו להם שהם ישלמו לנו את אותו הדבר בדרכים אחרות?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה יוצא אותו חשבון. 380 ועוד 170 ועוד 170. זה יהיה 380 ועוד 380. זה יוצא אותו תשלום. לא הקלתם או שלא רציתם להקל.


 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

המטרה כאן לא הייתה להקל אלא ליצור מוסך שהוא מוסך ביניים, בין מוסך רגיל לבין מה שנקרא מוסך שירות של יבואן. כן לפתוח את התחרות וכן לאפשר את המדרגה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לגבי הבדיקה של מוסך אוטו-טק שיקבל מכם את הרישיון, היקף העבודה מול הבדיקה של מוסך מומחה, זה הרבה יותר קשה? יותר קל? היקף הפעולות זהה?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

זה כמעט אותו הדבר. צריך להבין שאנחנו מבקשים כאן עוד כוח אדם ואנחנו מבקשים כאן עוד כל מיני דרישות שהמפקחים שלנו ומי שנותן את הרישיון צריך לבדוק אותן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רונן, אתה רוצה להיתקע על זה או להתקדם?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אם אני הייתי במקום הרגולטור, הייתי נותן תמריץ. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה לא כסף גדול. בינתיים אין לכם הרבה מומחים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

השקענו בזה אלפי שעות, גם אנחנו באיגוד. בסוף זה יצא לחינם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו רוצים שיהיה כאן חצי מחיר כדי לעודד מומחים. אפשר לעשות את זה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אני רוצה לומר שהמעבר משלושה רישיונות לאוטו-טק כבר חוסך באגרות 340 שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שאותם הוא משלם כמומחה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מי שיבחר כמומחה, ישלם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו הרי רוצים מומחים. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אני לא יודעת אם אני יכולה להסכים לזה. אלה תקנות בהסכמת שר האוצר לגבי האגרות.


 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אני לא חושבת שמה שימנע ממוסך להיות מוסך מומחה, אלה ה-300 שקלים.

 << אורח >> אינגריד הר אבן: << אורח >> 

אלה מאות אלפי שקלים, אם לא מיליונים, שעולה להקים מוסך. גם הארנונה יאמרו לא ה-1,000 שקלים שלנו ימנעו אבל רשימת הדרישות היא פשוט מאוד ארוכה וכל דרישה, יש אגרה בצדה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה אתה אומר?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה 300 ומשהו שקלים לשש שנים. נכון שזה לא סוף העולם. מצד שני, אני חושב שאני באופן אישי והחבורה שלנו השקענו יחד עם משרד התחבורה אלפי שעות. לא מאות שעות אלא אלפי שעות. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא דרכים לעודד אנשים להתקדם, לתמרץ אותם ולא כל הזמן להשית עליהם עוד עלויות ועוד עלויות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה עשינו עם הדיון הקודם על הערעור? מה נהוג עד היום לגבי המערערים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מה שהצלחתי לברר זה שמה שנאמר כאן על זה שגובים מחצית, זה בא מעולם הבחינות של השמאים, שם בצו יש מחצית האגרה. זה מה שהצלחתי לברר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז מה קורה? זה ודאי? זאת תורה שבעל פה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

עדיין בודקים. אמרו לי שגובים חצי ואמרתי שלא יכול להיות כי אין סמכות. אמרו לי שבעצם אלה שמאים והם יבדקו עוד פעם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה לדיון כזה אתם לא מביאים גם אנשי מקצוע? הם הרי צריכים לגבות את החקיקה שלכם.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

ניסו להעלות ב-זום ולא הצליחו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה לא טוב.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא תמיד אנחנו מקבלים את הקישור של ה-זום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתם רוצים לקדם תקנות ואתם לא מביאים אנשי מקצוע. אנחנו לא מתדיינים כאן רק עם היועצים המשפטיים.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אולי נשמע את עמדת משרד האוצר לגבי האגרות?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא. כבר קיבלתי את ההצעה הזאת ממנהלת הוועדה. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

האגרה היום היא 235 שקלים. זה מה שכתוב בצו. אצלנו בחוק היא 137 שקלים. גובה האגרות ירד. שוב, כמו שחוה ציינה, כל הנושא הזה של הערעור זה משהו שמחייב אותנו לבדוק את הבחינה מחדש. האגרות חושבו בהתאם לתשומות שאנחנו משקיעים בכל הפעולות האלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא הבנתי לגבי הערעור. אני מחכה לתשובה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אם צריכים לבדוק פעמיים, האגרה הראשונית צריכה להעלות בלי קשר למה שיש היום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איפה התשובה? 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

גם מוסך מומחה לא קיים היום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה לא נהוג היום. האם התנאים השתנו? אני עזבתי את הנושא של המומחה. אני חוזר לערעור.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אני אומרת שגם אם הערעור לא קיים היום, זה לא משנה כי האגרות שלנו חושבו מחדש על ידי כל ההשקעה שהמשרד משקיע כדי גם לתת את הרישיון וגם לבדוק את הבחינות האלה. ראינו שהורדנו את גובה האגרה של המבחן העיוני מ-235 שקלים ל-137 שקלים כי זה בעצם היה לפי התחשיב החדש וגם ראינו שהתשומות שמושקעות בבדיקות של הבחינות האלה בערעורים זה משהו שאנחנו כן צריכים קבוע לזה אגרה. לכן דיברנו על מחצית הסכום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את לא יודעת מה היה המצב הקודם.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אני עדיין מנסה לברר. לא חזרו אלי עם תשובה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה עוד נשאר פתוח?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

יש לנו את התוספות.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

לא צריך להקריא את התוספות. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

אם כך, יש לי הערה. בתוספת הראשונה, תקנה 5(ג), פריט (1), כתוב "צורת שלט של מוסך מומחה לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג תהיה לפי הדוגמה שלהלן". הבעיה שלנו היא - כל הזמן אנחנו חוזרים על זה - של ה-3.5 טון כי היצרנים משווקים מכוניות למוסכים פרטיים ומסחריות קלות מעל 3.5 טון. גם החשמליות החדשות או החשמליות החדשות שעכשיו הן כאן בניסוי שבמקרה אני מטפל בהן. הניסוי של המוניות האוטונומיות. בשעה 14:00 אנחנו מתחילים כאן את הדיון על המכוניות האוטונומיות. משקל המכונית הוא 4 טון והן במוסכים פרטיים. אם עכשיו אנחנו מגבילים ל-3.5 טון, כל המכוניות האלה מוגבלות ל-3.5 טון במוסכים פרטיים ומוגדרות על ידי יצרני הרכב לטיפול במוסכים פרטיים, אנחנו צריכים לטפל בהן במוסכי משאיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה צריך להיות כתוב?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

המינימום הוא 4.5 טון או 5 טון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה אתם אומרים?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אנחנו היום עובדים לפי ההגדרות שיש באירופה וגם בחוק. רכב פרטי מסחרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל הוא מראה לך דוגמאות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

גם הרכב הצבאי. המשוריינים. הם מטופלים במוסכים פרטיים.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

זה לא כאן. זה לא בתקנות האלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איך את יוצרת מצב של אנומליה, שהשטח פועל בניגוד לחוק בגלל ששמו את המשקל הלא נכון?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

גם היצרנים פועלים כך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הרכבים החשמליים יהיו כבדים יותר.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

ברגע שזה יקרה, נעדכן את התקנות בהתאם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם כבר בשוק. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

זה כבר קורה. אמרתי לך. ה-ניאו הוא כבר 4 טון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה נעשה? נוציא אותו ממוסכים רגילים?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

כמו שרונן אמר, קבענו שנדבר על ההערות שיש להם לצורך סט התקנות השני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל בפרוטוקול. את התוספות אנחנו לא מקריאים אבל אתם תשנו בהתאם להערה הזאת?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

לא, אנחנו נבחן את ההערות שלהם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואם יהיו בהן היגיון, אתם תתקנו?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אם יהיה צורך, אנחנו נעדכן את זה. בוודאי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ותעדכנו את הוועדה. הסיכום הוא שעל התוספות אתם יושבים ובמידה ומצאתם לנכון לשנות אותן בניגוד למה שהוצג לוועדה – אתם תעדכנו את הוועדה.

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

הוא לא יכול לתקן את התוספת. גם זה באישור הוועדה. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

או שתעשו רכב פרטי מסחרי קל ותעזבו את המשקל. גם זאת אופציה. כמו שבאירופה כתוב קומרשל, פרייבט אנד לייט קומרשל.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אנחנו מדברים על השלט? 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

לא, זה לא רק השלט. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מדובר כאן רק על השלט. 

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

נוריד את השלט הנפרד של רכב כבד וזהו. לכל המוסכים המומחים יהיה אותו שלט.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

בלי המשקל.

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

בלי המשקל. "צורת שלט של מוסך מומחה יהיה".

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 

את עניין המשקל נפתור בתקנות רישוי מוסכים. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

פסקה (1) תהיה: "צורת שלט של מוסך מומחה יהיה".

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

פשוט נוריד את פסקה (1) ואז נישאר עם פסקה (2): "צורת שלט של מוסך מומחה תהיה לפי הדוגמה שלהלן". שלט אחד ויחיד. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

את פסקה (1) אתם מבקשים למחוק. פסקה (2), לא צריך למספר אותה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן. "צורת שלט של מוסך מומחה תהיה לפי הדוגמה שלהלן" ותבוא הדוגמה השנייה. ה-3.5 טון, זה של סט התקנות השני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש תשובה לעניין הערעור?

 << אורח >> לנה גרשקוביץ: << אורח >> 

אין היום ערעור אבל כמו שאמרתי, אנחנו חישבנו את כל האגרות מחדש בגלל שגם הסכומים שונים. לא לקחנו את גובה האגרות כפי שהוא. אני חייבת לומר שכל תיקון באגרות, אנחנו נצטרך לחזור עוד פעם להיוועצות כי הן בהסכמת שר האוצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתם לא חושבים שאפשר להוזיל את גובה האגרה על הערעור.

אנחנו מצביעים על הסעיפים, מסעיף 6 עד סעיף 11. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אני רק אומר לפרוטוקול את התיקונים.

 << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> 

אני רוצה להעיר לגבי השלט שסעיף 130(ב) לחוק רישוי מדבר על כך שהשר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט, שזה באמת מה שאנחנו עושים עכשיו, ואני מדלגת קצת וההמשך אומר: "הוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין כאמור ובעניין זה פרטים נוספים שייכללו בו". לגבי המשקלים מעל או מתחת, אנחנו נצטרך לבחון בסט השני של התקנות האם אפשר לעשות את זה בלי אישור ועדה או לא.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אנחנו כאן מסדירים רק איך נראה השלט. זה מה שחייב אישור הוועדה. החלטנו שהפרט, רכב כבד, כן או לא, לא צריך להופיע בשלט. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר גמור. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אם כך, בתקנה 6 אתם מבקשים להוריד את סעיף קטן (ג).

בתקנה 8, פסקה (1), "לא יבצע פעולה ברכב שאיננה לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד". ואז הסיפה ממשיכה ואומרת: "לא יורה ולא יאשר לעובד המוסך".

בתקנה 10, כמו שאמרנו אלה 90 ימים מיום הפרסום.

בתוספת הראשונה, פסקה (1) תימחק לרבות הדוגמה של השלט שמצוין כאן בתקנות, ופסקה (2), יבוטל המספור שלה ויהיה כתוב: "צורת שלט של מוסך מומחה תהיה לפי הדוגמה שלהלן".

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו מצביעים על סעיפים 6, 7, 8, 9, 10 ועל התוספות כפי שתוקנו בוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סעיפים 6 עד 10 והתוספות אושרו פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים.

התקנה נכנסת לתוקף. אנחנו מצפים ממשרד התחבורה להביא את התקנות שמתעכבות זמן רב מדי כפי שסיכמנו ולהאיץ את הפעולות לפי הסעיפים שכבר נדונו בוועדה בעבר ולהשלים את כל התקנות הנדרשות שנובעות מהחוק הזה.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה.



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:47. << סיום >>