פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 225
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרץ 2022), שעה 12:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"א-2021 (פ/1433/24), של ח"כ רם שפע, ח"כ מיכל רוזין – הכנה לקריאה ראשונה << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק
אורי מקלב
שלמה קרעי


חברי הכנסת:
מיכל רוזין
רם שפע


מוזמנים: 
	עמי ברקוביץ
	–
	עו"ד, ממונה חקיקה, משרד המשפטים

	נדב גולני
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	רבקה ליפשיץ
	–
	ייעוץ וחקיקה ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

	אודליה אדרי
	–
	עו"ד, מנהלת, רשות האוכלוסין וההגירה

	אורלי עדס
	–
	מנהלת ועדת הבחירות המרכזית 

	רועי שויקה
	–
	עו"ד, מ"מ יועץ משפטי, ועדת הבחירות המרכזית




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	אלי לוי
	
	       –
	מנהל, רשות האוכלוסין וההגירה




ייעוץ משפטי: 
ניצן רוזנברג

מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה


<< נושא >> הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"א-2021, של חברי הכנסת: רם שפע ומיכל רוזין, פ/ 1433/24 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מכובדיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"א-2021. 

נמצאים איתנו חברי הכנסת המציעים: חבר הכנסת שפע וחברת הכנסת רוזין. נמצאים איתנו מנהלת ועדת הבחירות המרכזית, חברתנו הגברת אורלי עדס, ומ"מ היועץ המשפטי עו"ד רועי שויקה. כמון כן, נמצאים איתנו ממשרד המשפטים: עו"ד עמי ברקוביץ ורבקה ליפשיץ ועו"ד נדב גולני, וחברתנו עו"ד אודליה אדרי מרשות האוכלוסין וההגירה. 

	גם אני וגם חברי הכנסת המציעים היינו בשיג ושיח עם ראש רשות האוכלוסין. אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים במצב שבו כבר הסכמנו להסרת הסעיף הנוגע לנושא ההנגשה והניידות המפשט את כל הטיפול בהצעת החוק. בשיחות שהיו לנו עם ראש רשות האוכלוסין, עלו האתגרים התפעוליים שניצבים בפני משרד הפנים בכל הנוגע למערכות ה-IT של הרשות. הבנתי מראש הרשות שאין התנגדות עקרונית למהלך הזה. יש חשש מאוד גדול מלוחות הזמנים לאור אתגרי ה-IT שהרשות מתמודדת איתם באופן כללי. אני מבין שסיכום הדברים, ואני חושב שהוא סיכום נכון, הוא שאנחנו נביא היום את הצעת החוק עם תיקוני נוסח מועטים להצבעה. אני אומר מראש, כפי עשיתי בהצעות חוק אחרות, אני אודיע על רביזיה עם אישור ההצעה לטובת השיג והשיח או המשך שיג ושיח בין משרד הפנים לבין חברי הכנסת המציעים. בכל מקרה, קידום החקיקה לקריאה ראשונה מחייב הסכמה של שר המשפטים ושר הפנים. היתרון של המהלך הזה עם הרביזיה הוא שהוא מאפשר לנו, במידה ובאמת מתגבשות הסכמות, עוד לעשות את זה בשלב של לפני הראשונה מבלי שנצטרך למשוך את הצעת החוק אלינו.

אנחנו נמצאים רגע לפני סוף המושב, ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שבכל הפגרה הדיון לא מתקיים על נוסח ספציפי שאושר בוועדה. זה היתרון במהלך הזה. אני מבין שראש רשות האוכלוסין סמך את ידו. תיכנסו לדיון. אם תהיינה הסכמות שקל יהיה להכניס, אז במסגרת הרביזיה נכניס אותן כאן, ואז זה כבר יגיע לראשונה במליאה במצב מוכנות או הבשלה מתקדם. ואם לא, יימשך הדיון עם השרה ועם השר ונתקדם. 

מה שצריך להנחות אותנו זה, מצד אחד, קשב לאתגרי ה-IT שאיתם מתמודדת רשות האוכלוסין. כולם מודעים למצב בלשכות ולאתגרים עם מערכות המחשוב ועם התהליך מאוד סיזיפי של החלפת מערכת המחשוב. מצד שני, אני חושב שיש כאן חקיקה שבגדול היא מתאימה ערכית לרצון שלנו להקל על אזרחי ישראל להצביע ביום הבחירות. המטרה שלנו היא שאזרחים יוכלו להצביע. צריך להקל על  תפיסת הריתוק במקום שאפשר להקל עליה כדי להגדיל את נגישות האזרחים לזכות הבסיסית שלהם לבחור. נצטרך למצוא את נקודת הפשרה בעניין אתגרי ה-IT.  בסופו של דבר, יש פה מהלך נקודתי שנוגע לעשרות אלפי בוחרים. לא למאות אלפי בוחרים ולא למיליוני בוחרים. גם בעניין הזה צריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה. אי אפשר לומר: בואו נפתור את כל בעיות ה-IT של משרד הפנים ואז נגיע לאתגר הזה. אני חושב שבעבודה של חברי הכנסת המציעים יחד איתכם אפשר יהיה למצוא איזשהו הסדר. עלתה פה בפעם שעברה השאלה האם זה חייב להיות ממש בתוך מרשם האוכלוסין, האם אפשר עד רפורמת ה-IT גם לחיות עם זה שזה נמצא במאגר צד, כמו שקורה בעניין הדרכונים. אני עדיין חושב שהמאגר הזה צריך להיות בפיקוח ובניהול משרד הפנים. זה הגורם שאנחנו סומכים עליו בניהול המאגר.  בואו נראה. 

אני מבין שוועדת הבחירות המרכזית כבר אמרה שהיא מוכנה להתגייס ולתמוך במהלך ולהעמיד את העזרה הנדרשת.  כולנו רוצים לצאת מפה עם מסר שאנחנו לא רוצים לוותר על אף בוחר ובוחרת  ביום הבחירות. ואם אדם באמת מתגורר במשך כמה שנים במקום רחוק מכתובתו, ואנשים צעירים לא ממהרים להחליף בהכרח כתובת, ואזרחים ותיקים שעוברים לדיור מוגן לא ממהרים מייד להחליף כתובת. אנחנו רוצים שדווקא שתי האוכלוסיות האלה, לדוגמא, יצביעו. חשוב לעודד את האזרחים הוותיקים ואת האזרחים הצעירים ולהקל עליהם את מעשה ההצבעה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

בפרקטיקה, אדם צריך כתובת או שהוא צריך להגיד את המקום בו הוא נמצא?



 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הוא צריך לעדכן כתובת, הוא צריך למסור כתובת.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

מה זה כתובת? יש מקומות שהם לא כתובת מגורים. זו יכולה להיות כתובת מוסדית. זה צריך להיות ברור. זה לא בניין מגורים, זה לא כתובת.

 << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >>   

סטודנט באוניברסיטה, תלמיד ישיבה. 

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

הוא יודיע ליד היכן הוא יימצא ביום הבחירות. למשל, ליד אוניברסיטה בן-גוריון.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

הוא יודע. אבל מה הוא צריך להעביר אליכם?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

נדרשת כתובת מדויקת שניתנת להירשם במרשם האוכלוסין במובן של מקום שמאושר ליישוב. זאת אומרת, אזור תעשייה לא אפשרי, פארק לאומי לא אפשרי. הוא מיועד ליישוב. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

המבנה לא משנה. זהו מבנה תעשייתי. 

 << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >>   

אם גרים שם אנשים אז זה כתובת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חבר הכנסת מקלב, אני שם בצד את האתגר, עליו דיברנו בדיון הקודם, לגבי תושבי יישובים לא מוכרים. יש ערך מאוד מאוד גדול גם בדייקנות בנושא הזה. אנחנו לא יכולים לפתוח פה אפילו סדק שיקל, לא על זיופי בחירות ולא על בלבולי בחירות. לא הכול צריך להיות זיוף מכוון. לפעמים גם אי סדרים זה דבר מטריד. בסופו של דבר, צריך שיהיה איזשהו זיהוי חד-חד ערכי. זה לא שאומרים: הרמתי טלפון למשרד הפנים ואמרתי שאני נמצא ביום הבחירות בעפולה לסידורים, ולכן אני מצביע בעפולה. צריכה להיות פרוצדורה ברורה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אני לא מדבר על התהליך אלא על הכתובת. זה צריך להיות ברור כי בעבר היתה טענה שזה לא כתובת מגורים כי זה לא רשום כבניין למגורים. אבל זה יכול להיות מוסד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

יש פה הצעה לייעוץ המשפטי של הוועדה. אנחנו מזכיר שאנחנו בשלב של בין טרומית לראשונה. גם על האישור לראשונה, אנחנו נשים רביזיה כך שעוד נוכל לעשות דיוקי נוסח או במהלך הפגרה. אני רוצה להציע שהיועצת המשפטית תעבור איתנו לגבי הנוסחים, אלא אם כן לחברי הכנסת המציעים וליו"ר ועדת הבחירות יש הערות. יש דברים שנחליט מראש שאנחנו משאירים להמשך. יש עוד שלב דיונים.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

 אני אתחיל להקריא, ובמקום שיש לנו שאלות פתוחות נשאל אותן ונסגור את הדברים שאפשר. 

"הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות)

הוספת סימן א'1 לפרק ה'. פרק ה' הוא הפרק שעוסק בפנקס הבוחרים בחוק הבחירות לכנסת. 

" 1. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ה', אחרי סימן א' יבוא:

		"סימן א'1: כתובת לצורכי בחירות

	  כתובת לצורכי בחירות	30א. (א) בוחר רשאי למסור לפקיד הרישום..." – תיכף נדבר פה על אפשרויות לשנות – "... הודעה על כתובת לצורכי הצבעה בבחירות לכנסת ויראו בה כמען לצורך פרק זה, למעט לעניין סעיף 40(ג)  (בסימן זה – כתובת לצורכי בחירות); לעניין זה, "פקיד הרישום" – כמשמעותו בסעיף 4 לחוק המרשם.

השאלה הראשונה היא למי מוסרים את זה. האם אנחנו כותבים לפקיד הרישום או שכותבים שהכתובת נמסרת לשר הפנים? יש פה הצעה. אנחנו חשבנו לכתוב: לשר הפנים או לעובד מדינה אחר במשרדו שהוא הסמיך לעניין זה. כשכותבים את האמירה הכללית הזאת, זה יכול גם לכלול מישהו שהוא פקיד רישום, ומשאירים לשר הפנים שיקול דעת להחליט. למשל, באיזשהו גלגול קודם היה דיבור על זה שהפיקוח על הבחירות במשרד הפנים יעשה את זה. יש כל מיני גורמים שאפשר לחשוב על אחריות שהם ייקחו ממשרד הפנים. אפשר להשאיר את זה טיפה יותר רחב. השאלה היא האם זה מקובל על רשות האוכלוסין, על משרד הפנים.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

כן. אנחנו מבקשים שזו תהיה הגדרה יותר רחבה כדי לאפשר כמה אפשרויות להודעה. לאו דווקא ללשכה ספציפית.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אוקיי. השאלה הבאה זה השאלה שאודליה העלתה עכשיו. כשאנחנו כותבים: הודעה על כתובת לצורכי הצבעה בבחירות לכנסת, השאלה היא איזו כתובת זו. עלה איזשהו צורך למקד את זה  כך שזה לא יהיה שמישהו יכתוב איזושהי נקודת ציון שהיא לא כתובת. כי בסוף הרעיון הוא שאנחנו רוצים לאפשר למשרד הפנים לתת לוועדת הבחירות את הקלפי שהאדם הזה יצביע. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

נכון. השאלה היא מהו הסנכרון בין משרד הפנים למציאות? אני מעלה את זה מניסיון. יש ישיבה בבני ברק שנמצאת בבית חרושת "ירדני". יש הבדל בין נקודת ציון שהיא למעשה שום דבר, כמו שאומרת היועצת המשפטית, בנקודת ציון אפשר להגיד איזשהו מקום שהוא לא באמת כתובת, לבין מקום שבו גרים אבל במשרד הפנים זה עדיין לא כתובת כי העדכונים שלו הם מלפני 30 שנה.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

לא, לא. מרשם האוכלוסין פועל בקורלציה מלאה עם ועדת היישובים ועם ועדת השמות שקובעת שמות לרחובות ושמות של יישובים, שמאפשרים איזה רחובות ניתן להתגורר בהם. 

 << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>   

אם הוא ייתן כתובת שלא קיימת אצלם אז לא תתקבל הכתובת.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל יכול להיות שהכתובת רשומה אצלם כמפעל שהיה פעם. יש אזורי תעשייה. זה 30 שנה כבר כתובת, אבל זה לא מעודכן במשרד הפנים.



 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

לא, לא. זה מעודכן כל הזמן. ואם זה מקום שמאושר לצורך מגורים אז זה מעודכן גם במרשם האוכלוסין. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

מה זה "צורך מגורים"? זה נמצא, זה מגורים במציאות.


 << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >>   

אבל מי ישן וגר שם? זה לא איזה פחון.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

האם כתובת של מוסד ציבורי זה מספיק?

 << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

יש לנו ניסיון בדבר הזה. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אודליה, אם נכתוב: כתובת שניתן לרשום אותה כמען במרשם האוכלוסין שתשמש לצורכי הצבעה, האם זה נותן מענה להערת חברת הכנסת מקלב?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

בעיניי, כן. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

זה מצמצם.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אם חבר הכנסת מקלב רוצה לשמוע, נמצא בזום מר אלי לוי הממונה על המרשם. יש לו את המומחיות המלאה להסביר אם זה נרשם או לא במקרים שאתה שואל.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

הכתובת קיימת. השאלה היא למה היא קיימת. בזמנו משרד הפנים אמר: כן, זה כתובת, אבל לא של מגורים. אני מחפש כתובת. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אודליה, אם זה משהו שניתן לרשום אותו כמען במרשם האוכלוסין, זה רק כתובת מגורים או  שזה גם מוסדות ציבור כמו שחבר הכנסת מקלב מדבר? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

ככל הידוע לי, גם למוסדות ציבור יש מען רשום במרשם האוכלוסין.



 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

הוא יכול להיות טוב לרשם העמותות ופתאום הוא לא יהיה טוב כאן לוועדת הבחירות ולפנקס הבוחרים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

התפקיד שלנו כרגע הוא גם להציף סוגיות. חלק מהסוגיות תדרושנה בירור או ברביזיה או לקראת הקריאה השנייה והשלישית. ברור שהסוגיה של אופן הגדרת המען והכתובת צריכה דיוק. הגישה שלנו פה היא מרחיבה. אנחנו לא רוצים לצמצם את האפשרות של אנשים ולהקשות עליהם בהצבעה.

	 מר אלי, בבקשה, אם אתה רוצה להתייחס לשאלה הזו של ההבחנה הזו בין מען למגורים. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אתה אמרת שהוא שם במשך כמה שנים, ובדיון הקודם אמרת שבתקופת הבחירות הוא שם. עכשיו דיברת על זה שכמה שנים יש לו כתובת אחרת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא, לא. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

בפעם הקודמת דיברת שבתקופת הבחירות הוא יודע. 

 << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >>   

נכון, זה הרעיון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון, אני רק בא ואומר שהקהלים המרכזיים הם לא הקהל שייצא ביום הזה לנפוש באילת. הקהלים המרכזיים זה תלמידי אוניברסיטאות, ישיבות, ציבור מבוגר שעובר לדיור מוגן. זו המסה הקריטית. בעיניי זה תרחיש פחות ריאלי שאדם יחליט שהוא נוסע לנופש באילת ביום הבחירות וירצה חודשיים לפני זה להודיע למשרד הפנים ולהצביע דווקא שם. זה גם לא הציבור שאנחנו רוצים לצאת לקראתו בעניין. אם זו תהיה תופעת הלוואי – בסדר.   

מר לוי, בבקשה.

 << אורח >> אלי לוי: << אורח >>   

כל שם של רחוב ביישוב שקיים, שאושר על ידי הלמ"ס וועדת היישובים, אנחנו יכולים לרשום אותו אצלנו כמען וגם ככתובת לצורך בחירות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ללא קשר לייעוד המבנה.

 << אורח >> אלי לוי: << אורח >>   

ללא קשר לייעוד המבנה, אם זה למגורים, תעשייה או ישיבה. למשל, אם יש ישיבה ברחוב הלל 24, והוא נותן לי את הכתובת לצורך בחירות שזה הלל 24, אני יכול לרשום את זה בירושלים כי זה כתובת מוכרת לצורך בחירות.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

אז אותו דבר אם זה בית מלון לתיירי פנים? יש לו כתובת ואז אפשר יהיה להירשם תחת זה?



 << אורח >> אלי לוי: << אורח >>   

כן. אם יש בית מלון והוא נמצא ברחוב ויש לו מספר בית, למשל, רחוב אילות 53 באילת, לא צריכה להיות בעיה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זו נקודה חשובה.  יש לנו אזרח ישראלי שנמצא בחו"ל ואין לו פה דירה או מקום להתגורר. הוא נמצא במלון, והוא החליט שהוא בא, בין השאר, להצביע בבחירות. הוא יוכל לתת את כתובת המלון שלו וישובץ לקלפי קרובה למלון. נכון?

 << אורח >> אלי לוי: << אורח >>   

ככל שהוא הודיע בזמן, כן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן, ודאי. זה גם פתרון לאזרחים ישראלים שמגיעים - בסדר גמור. בדרך כלל הם יכולים לתת את הכתובת של בית הוריהם.  

 << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>   

אני מזמין אותך להיתקל באתגר של קיבוצניק כמוני שמנסה להזמין כל מיני דברים לבית שלו ואף אחד לא מזהה את הכתובת שלו כי אין רחוב. אתה תקוע ואתה לא יכול להזמין דברים הביתה.

 << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >>   

נסה למצוא בית ביישוב או בכפר ערבי. 

 << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>   

זו היתה רק דוגמה. יש עוד הרבה אתגרים בעניין מיקוד הכתובות והרחובות. בדואר מסתדרים. אפשר להזמין מ-eBay אבל לפעמים אתה מסתבך. אם דורשים רחוב אז אתה מתחיל להמציא ואז אין אותו ואז אתה בבעיה. אתה רושם אחד והם לא מוצאים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נקיים דיון מעקב בנושא המצב בקיבוצים. 

 << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>   

גם בכפרים ערבים. זו סוגיה יותר דרמטית

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אודליה, לפי זה אפשר להשאיר את זה ככתובת או שצריך לחדד את החידוד שדיברנו?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

כדאי לחדד. כי, לדוגמא, בחוק עדכון כתובת שמתייחס לכתובת לצורך משלוח דואר, ניתן לרשום גם תא דואר, שזה לא כתובת מגורים. זה לא כל כך עוזר לעניין הזה. כן כדאי לחדד. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>  

בסדר. כיוון שאנחנו מוחקים כאן: בוחר רשאי למסור, ולא יהיה כתוב לפקיד רישום  אלא לשר הפנים וכו' וכו', אז אני מוחקת גם את הסיפה: לעניין סעיף זה, פקיד רישום כמשמעותו, כי אנחנו לא צריכים אותה. 


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל יכול להיות כתובת ותא דואר. הוא רוצה שהמשלוח של ההודעה לבוחר כן תגיע לתא הדואר. זו הדרך לקבל הודעה לבוחר. הכתובת היא כתובת. אבל יש מקומות בהם הדואר מתקבל בתא דואר. אין לכם בהודעה לבוחר תא דואר?  האם זה תמיד מגיע רק לכתובת? 

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

ההודעה לבוחר נשלחת על ידי משרד הפנים. היא נשלחת לכתובת מדויקת על פי הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

לפעמים ביישובים הדואר מגיע לתא דואר. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אם זה תא דואר של רשות הדואר אז זה מגיע לתיבה שלו שהוא קנה. אבל אם הוא מבקש באופן לא קשור למגורים שלו אלא לתיבת דואר ביישוב אחר אז זה לא. לרוב האנשים שיש להם תא דואר,  רשות הדואר יודעת לשים את ההודעות באותה תיבה שהם רכשו.  אבל אם מדובר בתא דואר שמנותק מהמען שלו ולא קשור לרשות המקומית בה הוא גר, אז זה כבר משהו שהוא נרשם ככתובת לצורך משלוח דואר אבל לא כמען לצורך הבחירות. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אורלי, מה ההשלכות של הרישום של הכתובת הזו? זאת אומרת, זה הולך להירשם בפנקס הבוחרים?

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

גם ועדת הבחירות תתמודד עם המון המון המון אתגרים בסוגיה של הצעת החוק הזו. מבחינתנו, זה מאוד משפיע על הוודאות של בחירות ועל ההיערכות. אם לא נתארגן כראוי ולא ניערך כראוי, זה יכול לגרום לשיבושים. אבל אנחנו נתמודד עם האתגרים האלה. הם גדולים, לא מעטים, ונמצא להם פתרונות. גם הסוגיה שהסכמנו להסיר את העניין של הנגישות ולא להצר את הזכות הזו, מעלה את עניין שיווק הצעת החוק הזו כשהיא תתקבל בקרב הציבור. כי רצינו באמצעות התיקון הזה לגרום לאנשים לבוא ולהירשם לכתובת הנוספת. מה שיקרה הוא שאם אני השתמשתי בזכות הזו, שלא הגיעה לי, להצביע בקלפי נגישה למוגבלים בניידות, ואני אדע שעדיין יש לי את האפשרות הזו, אז כנראה שלא אלך להחליף את הכתובת. נתמודד גם עם האתגר הזה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

צריך להתמודד עם האתגר הזה. גם פנייה לחוש הצדק של הישראלים.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

אנחנו נתמודד. 

 << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >>   

הנה, נתנו לכם אופציה אחרת, נכונה, להצביע. בואו תשתמשו בה. 



 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

וגם דיברנו על זה שיש בישראל בסופו של דבר חוקים ותקנות שמסדירים נושא של קדימויות בתור. אדם צריך לדעת כשהוא מגיע לקלפי נגישה. אם יהיו  שם בתור אנשים שיש להם קדימות על פי חוק בתורים ובשירותים כי הם מחזיקים תעודת פטור מתור, אז אדם צריך לדעת שאנשים יוקפצו על פניו בתור, מה שלא יקרה בקלפי שהוא עדכן את כתובת המגורים.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

לגבי עניין ההיערכות – אנחנו כמובן הצענו לתת סעיף תחולה של חמש שנים. זה יאפשר גם לנו לעמוד בלי רביזיות ובלי כלום.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

רועי הזכיר לי, אני שכחתי את העניין הזה, שגם אם אין כתובת מדויקת, יש דבר כזה שנקרא קלפי 990 בכל יישוב. אם בכתובתו של אדם כתוב רק ירושלים, ואין רחוב, למשל, אבא אבן ומספרו,  אותו אדם ישובץ לקלפי שמספרה 990. בכל יישוב יש קלפי כזו. זאת אומרת, גם אנשים חסרי בית שרשומים תחת הכתובת הזו. אותו דבר. גם אם יירשמו לא בכתובת מאוד מדויקת של רחוב, למשל, ברחוב דולצ'ין 9,  אז עדיין תהיה אפשרות לשבץ בקלפי 990. גם זה מכסה את זה.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אני לא בטוחה שזה כדאי כי זה יעמיס מאוד על הקלפיות האלה. עדיף לתת כתובת מדויקת. הקלפי הזו מיועדת לאנשים שנותק איתם הקשר, בין אם הם חסרי בית או בין אם אנשים שגרים בבית טוענים שאותו אדם כבר לא מתגורר אצלם ואין לנו דרך לדעת. בעיניי, זה לא נכון להשתמש בזה פה.   נראה לי שזה יהרוס את המטרה של הקלפי הזו ויעמיס עליה יותר מדיי אנשים. נכון שיגידו כתובת מדויקת. שיבחרו את הכתובת הנוחה להם. הרי אף אחד לא בודק שהם גרים שם.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

סעיף קטן (ב) הוא סעיף חשוב. הוא עוסק בשאלה איך בוחר יכול להודיע על שינוי הכתובת.   הנוסח שלו היום אומר: "הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר באופן שבו נמסרת הודעה על שינוי מען במרשם האוכלוסין, לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות.". 

אודליה, בנוסחים קודמים לא היה כתוב איך מודיעים על שינוי מען אלא על שינוי כתובת. תסבירי  מה הדרכים שאדם יכול היום לשנות את המען או את הכתובת, ומה עדיף מבחינה זו לבוחר.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אני חושבת שהנוסח הזה נבע מנוסח חוק קודם שדיבר על זה שזה יהיה פרט רישום.  בגלל שבפרט רישום ככלל צריך להציג תעודה ציבורית  כדי לאפשר את  הרישום, רצו להצמיד את זה למען, כשבמען יש פטור מחובת הבאת תעודה ציבורית. זו המטרה של העניין הזה. היום שינוי מען, וגם על זה מר אלי לוי יוכל להסביר, ניתן גם בלשכות וגם באתר האינטרנט. צריכה להיות שם רמה מסוימת של זיהוי. אחרי שאדם עובר את רמת הזיהוי הנדרשת, הוא יכול להגיש. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

באזור האישי.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אני לא בטוחה שזה רק באזור האישי.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אני חושב שלא חייבים. 


 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

 אני חושבת שיש שני אפיקים. גם באזור האישי. אני מעדיפה שאלי יסביר על זה. זה באמצעות אתר מקוון, בקשה מקוונת.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

נפגשנו בזמנו עם ממשל זמין. הם נתנו הצעה. הם אמרו שהם ייתנו את כל הפלטפורמה מבחינתם לכל דבר טכנולוגי ושהם ישתפו פעולה בכל דבר כדי לקדם את הצעת החוק הזו. הם דיברו אז על מגוון ערוצים בהם אפשר יהיה להודיע, כמו: עמדות שירות וכל מיני מקומות שמוציאים בהם היום את הרישיונות. את אומרת: בדרך שמודיעים על שינוי מען. השאלה היא האם זה עונה גם על הפלטפורמה הזו.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אני חושבת שעדיף להוריד את הסעיף הזה כי זה באמת מגביל לאופנים הספציפיים שבאמצעותם אפשר לשנות מען. אני לא חושבת שזה נכון לקבוע איזושהי קורלציה מחייבת ביניהם אלא נכון להשאיר את זה כך. כי היום הודעה, הפרשנות המשפטית לדברי חקיקה, היא שניתן לאפשר אותה גם באמצעים דיגיטליים. עצם האפשרות להודיע על המען מאפשרת את כל הדרכים הטכנולוגיות. כמובן שצריך להידרש לעניין רמת הזיהוי והבטיחות. זו נקודה שצריך לבחון.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אבל לא להסדיר בכלל את האופן שבו זה יימסר? דווקא יש בזה משהו שהוא מגן גם על הבוחר.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

ברור. צריך להידרש לרמת הזיהוי, אבל לא לחייב את זה שזה יהיה באותו אופן כמו שמשנים מען.  זה לאפשר את כל הערוצים האפשריים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא הגיוני, שמצד אחד, נשאיר אופציה יותר רחבה מאשר מרשם האוכלוסין, אבל, מצד שני, נדרוש שאופן ההודעה יהיה רק של מרשם האוכלוסין. בנוסח הסופי של החקיקה נצטרך להסמיך. אם נשאיר לשרת הפנים את היכולת לבחור איך מתנהל המאגר, נצטרך לקבוע הסמכה לקבוע את אופן מסירת המען כך שתהיה ודאות בזיהוי האישי. אבל זה לא הגיוני שעכשיו, כשעוד לא קבענו אם זה במרשם או במשהו אחר, נאמר שההזדהות צריכה להיות כמו שמשנים את המרשם.  

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

זה לא לשאלה של ההזדהות. הסעיף הזה דווקא נועד כדי לוודא שהבוחר יוכל גם להודיע באופן מקוון. זאת אומרת, שתהיה את הגישה ללשכות. דווקא ההודעה על שינוי מען נועדה כדי שתהיה פריסה רחבה. אי אפשר יהיה אחר כך לצמצם ולהגיד: לא, הודעה כזו היא  רק בדרך כזו או אחרת. להיפך, אתה מצמיד את זה למשהו שהוא הודעה דווקא רחבה. זה לא מצמצם. זה לוודא שהוא יקבל את הזכויות האלה.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אם את לא אומרת כלום על הודעה, זה לא מצמצם. להיפך. אם אין סעיף ספציפי על איך צריכה להימסר ההודעה זה משאיר פתוח.

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>   

אם לא כתוב כלום, מה חל?

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תצטרך להיות פה הסדרה. זה לא שמפרסמים הודעה של השרה. זה לא חוזר מנכ"ל, זו זכות בחירה שתוסדר בחקיקה. תצטרך להיות פה הסדרה. אולי בסוף נגיע למסקנה שצריך להגדיר את זה כך. אבל בשלב הזה של החקיקה אני עוד לא רוצה לקבוע מסמרות ספציפיים שזה חייב להיות כמו הודעה לשינוי מען. המשרדים אמורים לשבת עם חברי הכנסת המציעים ולמצוא את ההסדרים. אנחנו נדון בזה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אתם מדברים כל הזמן רק על האופן. האם זה בצורה המקוונת באזור האישי או לא.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

חייבים גם לוודא שזה לא יהיה רק מקוון. כל העניין הוא שזה יאפשר גישה לכלל האוכלוסיות וגם שמי שלא נגיש לאמצעים טכנולוגיים יוכל למלא טופס ולגשת ללשכת הרישום ולהירשם. אחרת תהיה בעיה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אורלי צודקת. אתה רוצה שתהיה תפיסה רחבה יותר לגבי אופן הזיהוי או הצורה. אבל יש גם את העניין של  מהן הדרישות שדורשים היום. האם אתם רוצים חוזה שכירות מאדם כשהוא רוצה להעביר כתובת, למשל? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

תלוי. ברוב המענים הכלליים לא נדרש. די בהודעה. אם בפני פקיד הרישום עלה ספק בדבר תקינות ההודעה, לדוגמה, אם יש אינטרסים של פטור ממס או אדם שעובר למען של מישהו אחר, אז אנחנו מבקשים ראיות.  ככלל, די בהודעה. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

את מציפה עכשיו נושא. כאן זה צריך להיות פתוח. בדיוק בדברים האלה הוא לא צריך לעורר למה הוא עושה את זה. האם הוא עושה את זה כיוון שהוא באמת בדיוק בחופשה באילת או שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

נכון, כי זה באמת לא רלוונטי. ההנחה היא שזה לא יזכה אותו בהטבות מס.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

חבר הכנסת מקלב, יש לך תשובה לסוגיה הזו בסעיף 30ג(ב). בדיוק נתנו את הדעת על זה שהרישום כתובת לצורכי בחירות לא יגרע מזכותו של אדם לפי כל דין התלויה במענו הרשום.  זו בדיוק הסוגיה, למשל, של הטבות מיסוי שלא ייגרעו. 


 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

בזה את צודקת. אם הוא גר במקום אחר ויש לו פטור במס שם, זה לא יפגע בו.  אנחנו דיברנו על הדרישות שדורשים כשמבקשים לעבור כתובת. נציגת משרד הפנים אומרת שבמקרה שעולה חשד שהוא אולי עושה את זה בגלל מס ודברים כאלו, דורשים עוד מסמכים. אני מבין שהתפיסה כאן היא שאתה לא צריך, אלא עצם ההצהרה שלך. אתה אומר: לצורך הבחירות אני רוצה לגור שם. לא צריך לגלות עוד מסמכים, עוד זיהוי ועוד אסמכתאות לבקשה שלך, ולמה אתה עושה את זה. אנחנו נחיל את זה על מישהו שנסע לאילת ומבקש את זה.  אם הולכים על זה שנותנים אפשרות רחבה יותר לבחור, אז צריך לראות שלא יעשו בחקיקה הזו שימוש לרעה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא. בעיניי, זה לא שימוש לרעה. המטרה שלנו היא לאפשר לכמה שיותר אזרחים ישראלים להצביע ביום הבחירות. זה מרכיב אחד במהלך הזה. המטרה שלנו היא, מצד אחד, לטובת הסדר של יום הבחירות וניהולו התקין, להישמר עם הרעיון של הריתוק. זה לא שיש מכונות הצבעה דיגיטליות, כל אחד מצביע איפה שהוא רוצה תמורת הזדהות.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

זה מה שצריך להיות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אנחנו עוד לא  שם מבחינת אבטחת מידע. אנחנו כרגע אומרים שעקרון הריתוק עדיין מושל בכיפה. אבל אנחנו רוצים להכניס לו חריגים. חריג אחד זה קלפיות נגישות, חריג שני זה הכתובת הזו. אם מישהו יודע שהוא יהיה במקום אחר כי יש לו שמחה משפחתית באותו ערב, זה לא ניצול לרעה. החוק יאפשר לו את זה. אדרבא.  זה לא ניצול לרעה של החוק, זה פשוט מקרים יותר מצומצמים במספרם.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אנחנו לא מתערבים.  זה לא רק מה להצביע, אלא גם לא מאיפה להצביע. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון, כמה שפחות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, באופן עקרוני אני בעד לתת לכל אזרח להצביע איפה שהוא רוצה. הייתי בוועדת הבחירות המרכזית. אחד הדברים המרכזיים שניסיתי לדחוף אליהם בוועדת הבחירות המרכזית, והיתה הסכמה שזה עניין שצריך לטפל בו, זה ספר בוחרים ממוחשב שבאמת יאפשר. אתה מגיע ומזדהה. לא הצבעה ממוחשבת אלא ספר בוחרים ממוחשב.  בעיניי, זה מה שצריך להיות.  זה ימנע את כל המעטפות הכפולות וימנע את כל הכתובות לצורכי בחירות ולא לצורכי בחירות. כל עוד זה לא קיים, ההצעה הזו היא מסוכנת במובן של יכולת. הייתי בוועדה ואני יודע עד כמה יש קושי טכנולוגי בניסיונות לאתר מעטפות כפולות של אנשים ששיקרו ואנשים שהצביעו כמה פעמים. זו מעטפה כפולה. לא מדובר במספר רב. מדובר באנשים שמשווים אותם לספר הבוחרים שלהם. אתה מאפשר כאן שיהיו שתי כתובות לאדם, למרות שלכאורה בספר הבוחרים תהיה כתובת אחת. זה פתח מסוכן שיאפשר גניבת בחירות. זה מה שיקרה. בהכירי את ההתמודדות של המחשובית של  ועדת הבחירות, וזה שעדיין לא מסוגלים ללכת לספר בוחרים ממוחשב, ברגע שנערכים לדבר רחב היקף שכזה, צריך כבר להיערך למה שאנחנו רוצים באמת ולא לאיזה פתרון ביניים שיכול להביא לנו כל מיני בעיות. אני מתנגד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אם היתה באה אמירה מצד ועדת הבחירות המרכזית שלהערכתם המהלך הזה יכול לייצר איזשהם אי סדרים בבחירות אז אף אחד לא רוצה ללכת לכיוון הזה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

בוודאי שכן. זו היתה האמירה.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

זה דווקא מבטל חלק ניכר מהמעטפות הכפולות. זה בדיוק עונה על הבעיות שעולות במבצע הספירה כאן. אנחנו תמיד אומרים שככל שתורחב הזכות להצביע במעטפות כפולות, יש חשש לפגיעה בטוהר הבחירות. פה, באמצעות ההצעה הזו, אנחנו מצמצמים.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אורלי, היועץ המשפטי שלך התנגד מפורשות לרעיון הזה של כתובת לצורכי בחירות.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

ממש לא.  זו יוזמה של ועדת הבחירות. אני חושבת שאתה מדבר על משהו אחר. אציין לעניין פנקס הבוחרים הממוחשב שאנחנו כן בוחנים את זה במסגרת בחינה כללית של כלל סוגיית ההצבעה. אבל זה מהלכים שייקחו לאורך זמן. זה לא מהיום למחר. לכן, נדרש כרגע פתרון אחר עד לחזון העתידי. זה בדיוק פותר בדיוק את הבעיה שציינת. זה מפחית את מספר המעטפות הכפולות. זו המטרה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה מייצר מצב חדש. אנחנו לפחות מכירים מעטפות כפולות. ידענו איך להתמודד ולפתור את העניין.  עשינו גם בקרה ופיקוח וראינו שהכול בסדר עם המעטפות הכפולות. והפעם הזו גם אמרנו את זה. לא ערערנו על התוצאות. קיבלנו פרוטוקולים והכול היה בסדר. אבל להכניס עכשיו מצב חדש שאנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות שלו, והאם אנשים כן ישתחלו לשני ספרי בוחרים.  

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

ברגע שאדם יירשם בכתובת מסוימת לפני מועד סגירת הפנקס, הוא יועבר לכתובת הזו. הוא יימחק. הוא לא יופיע בפנקס בכתובת המגורים שלו.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

נניח ואני מגיע לקלפי במושב שלי ונתתי כתובת כאן בכנסת בירושלים לצורכי בחירות. אני מגיע למושב ומכירים אותי. אני אומר להם: מה פתאום? אני כאן. ואז: טוב, קח מעטפה כפולה ותצביע. זה מה שיקרה.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

ממש לא. זה לא יקרה. אתה לא תופיע שם.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

זה מה שיקרה, אורלי. את מכירה. יש לך עשרות אלפי עובדים בוועדת הבחירות ואת יודעת. תחשבי כמה בעיות זה ייצר. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חבר הכנסת קרעי הביע את התנגדותו לחוק ואת חששו, וזה בסדר גמור.  שמענו עמדה מקצועית אחרת מצד ועדת הבחירות המרכזית, וזה בסדר. אנחנו גם בראשיתו של תהליך חקיקה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

איפה דין? הוא כבר לא היועץ המשפטי?

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

דין בחופשה ארוכה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

סעיף קטן (ב) ייוותר בשלב הראשוני הזה בנוסח הקיים.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אנחנו משאירים את סעיף קטן (ב) בשלב הזה כמו שהוא. 

"סעיף קטן (ג): שר הפנים, בהסכמת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת או לפי הצעתה, יקבע את הפרטים שייכללו בהודעה כאמור, ואת מועדי הגשתה." 

היו לי כאן כל מיני שאלות, אבל בגלל קוצר הזמן נמשיך הלאה. הדבר היחיד שבעיקר קפץ לעין זה נושא מועדי הגשתה. בדרך כלל כשקובעים את האפשרות להגיש בקשות לרשות האוכלוסין או לרשות אחרת, אנחנו לא נוהגים לומר שבקשה מסוג זה ניתן להגיש רק ביום שלישי בין השעות תשע לשתיים. וכאן יש איזשהו משהו שנועד לצמצם. אפשר לשמוע את רשות האוכלוסין מה הכוונה בזה. לטעמי, זה צמצום גדול מדי. לא בטוח שצריך אותו.  השאלה האם יש באמת איזשהו חשש שיהיו כול כך הרבה אנשים  שיגיעו ללשכות ושזו הסיבה לכתוב את הדבר הזה, שהוא טיפה בעייתי.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

כן, זו גם אחת הסיבות. אנחנו כן רוצים להכווין, בגלל העומס בלשכות, את המועדים שבהם ניתן להגיש את זה וזמנים שלא יפריעו או ישבשו את הפעילות. אני חושבת שגם היתה כוונה להתייחס לשאלת התקופה שבה ניתן להודיע את ההודעה. כלומר, שזה לא יהיה כל הזמן, בלי קשר לקיומן של בחירות עתידיות, ומעכשיו ועד עוד ארבע שנים, אלא כן לקבוע איזושהי מגבלת זמן. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

זה עניין בעייתי. דווקא יכול להיות שממש בסמוך למועד הבחירות תהיה עלייה כי זו התקופה שרוב האנשים ירצו לשנות את הכתובת. זה שפעם ב- יבוא אדם בחודש יולי, זה לא מה שבהכרח יעשה את הבעיות בתור לדרכונים.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אנחנו לא יודעים אם זה יהיה אחד פעם ביולי. 

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אשמח להתייחס. כבר 35 שנים אנחנו נמצאים בסיטואציה שמקדימים את הבחירות. זה אומר שאנחנו יודעים על מועד הבחירות רק 90 ימים לפני יום הבחירות. לכן, הצעת החוק הזו גם תחמה את המועד כי זה מתייחס גם למועדים שיש בהמשך, וניתן יהיה להודיע על שינוי הכתובת עד היום ה-74 שלפני יום הבחירות.  זאת אומרת, יש רק 16 ימים, לא ימי עבודה, כדי להודיע. נכון שאנחנו נעשה כל האפשר כדי שגם בטווח הזמן בין בחירות לבחירות לעודד את הציבור לשנות את הכתובת הזו בתקופה שבין בחירות לבחירות. אבל קרוב לוודאי שחלק גדול לא יעשה, אלא חלק מאוד מאוד קטן.  כי סטודנט לא יודע מתי יהיו הבחירות. הוא לא יודע אם זה יהיה בעוד שנה, שנתיים, שלוש, והאם הוא יכול כבר היום להודיע שהוא יהיה בבאר שבע או בחיפה ליד הטכניון. לכן, צריך לקחת בחשבון שחלק קטן מאוד יודיע במועדים האלה. המסה העיקרית תהיה ב-16 ימים האלה. למעשה, פחות. זה יהיה בערך 12 – 13 ימי עבודה. אני רציתי להציע שצריך דווקא בשבועיים האלה להרחיב את שעות הפעילות של הלשכות כדי לאפשר לציבור כן לעשות, כי זה ימים מאוד מעטים, כמו שנעשה בזמנו כשצריך היה להנפיק תעודות זהות לפני בחירות ומשרד הפנים פתח את הלשכות. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

נכון. לכן, צריך לתת את הדעת על זה ולפרסם הודעה. כמובן שחייבים לפעול בסבירות ולתת את השירות. זה ודאי. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

עדיף שבתקופה של ההודעה הזו לא יהיה צמצום של השעות.
 
 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני לא נכנס לזה ברמה של חקיקה ראשית. אנחנו נצטרך למצוא פתרון לסוגיה הזו כך שיהיה ברור שמטרת החוק לא מסוכלת.  תמיד אומרים לנו: כללי המשפט המינהלי. אם כולנו נעבוד על פי כללי המשפט המינהלי, לא צריך חוקים. תמיד נפעל בסבירות והכול יהיה הגיוני. חוק צריך להסדיר. צריך למצוא את הדרך שמבהירה שהקביעה של מועדי הגשתה לא גורמת לצמצום היכולת. נעבוד על הנוסח הזה. יש גם פה את עצם העניין של ההסכמה. ועדת הבחירות צריכה להסכים לעניין הזה. פשיטא שוועדת הבחירות  לא תסכים למהלך שמטרתו לצמצם את יכולת האזרחים לבחור.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

זה בהסכמת ועדת הבחירות או יו"ר ועדת הבחירות?



 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

במקור זה היה בהסכמת ועדת הבחירות. כשנאמר ועדת הבחירות, זה אומר שזה בהסכמת של 35 חברי ועדת הבחירות, נציגי הסיעות והיושב-ראש. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא, זה לא הגיוני. זה צריך להיות יו"ר הוועדה. 

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

   אפשר: בהסמכת יושב-ראש הוועדה. דברים מהסוג הזה מגיעים ליושב-ראש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

לא. אורלי, נשיאות הוועדה. אל תיקחו את יכולת הפיקוח. יש נשיאות ועדה של ארבעה חברים בדרך כלל. ארבעה חברים זה בסדר. זה מגיע לנשיאות ומעלים דברים.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

זה לא כזה דרמטי מבחינת קבלת ההחלטה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

ברור לי שזה לא דרמטי, אבל עדיין זה יותר הגון ויותר שקוף. 

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

הוועדה שקופה מאוד.  יותר שקופה מזה, היא כבר לא יכולה להיות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מכובדיי, אני מביא את החוק הזה להצבעה בעוד כמה רגעים. לכן, אנחנו נשארים עם הנוסח של חברי הכנסת המציעים. אחרי זה נטייב את זה. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

הייתי רוצה שנדון בנוסח שכתבתי כהצעה לוועדה. זה סעיף קטן (ד): כתובת לצורכי בחירות תירשם במרשם האוכלוסין או ברשימה שינהל שר הפנים למשך מערכת בחירות אחת לכנסת, ויש פה חלופה, או לתקופה אחרת כפי שהודיע הבוחר, ותימחק במועד שבו מושמד חומר הבחירות לפי סעיף 79(א).   

זו סוגיה די מרכזית. אפשר לדון בזה בשנייה ושלישית, אם אתה רוצה.  אבל כן צריך להגיד איפה זה נרשם. זה נרשם במרשם האוכלוסין, זה נרשם באיזושהי רשימה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור לנו שצריך לדון בסוגיה הזו. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

שזה לא יהיה פה. מבחינתך, בקריאה ראשונה זה משהו שאי אפשר יהיה לכתוב אותו. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא. 



 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

ולגבי השאלה לכמה זמן הכתובת הזו - האם זה משהו שהוא קבוע? האם זה משהו שנמחק אחרי מערכת בחירות אחת? הכול יקרה בשנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון.
 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

בסדר גמור.

	רישום כתובת לצורכי בחירות בפנקס הבוחרים וברשימת הבוחרים
	30ב.
	(א) נרשמה לבוחר כתובת לצורכי בחירות לפי הוראות סעיף 30א, יראו בה כמענו לצורך הכנת פנקס הבוחרים ורשימת הבוחרים לפי סעיף 26; ואולם, מצא יושב ראש הוועדה המרכזית, או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, כי אזור קלפי שבו רשום אותו בוחר כולל יותר ממספר הבוחרים  לפי סעיף 11, רשאי הוא לכלול את הבוחר האמור ברשימת הבוחרים של אזור קלפי סמוך, באותו יישוב, ולבוחר תימסר הודעה על כך, בדרך שיקבע היושב ראש.

	
	
	
	
	(ב) נרשמה לבוחר כתובת לצורכי בחירות, תירשם כתובת זו ברשימת הבוחרים לפי סעיף 29, לצד מענו הרשום במרשם האוכלוסין."


זה סעיף די טכני. אם אתה רוצה שהם יסבירו את העניין שאפשר להעביר בוחר אם זה עולה, אז הם יכולים להסביר. זה משהו יחסית טכני.

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

החוק מגדיר מינימום ומקסימום מצביעים בקלפי. אם אנחנו עוברים את המקסימום אז מעבירים.  או אם זה אזור עמוס.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור. דיברנו על זה בפעם הקודמת.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

"סודיות ואי גריעת זכויות  30ג. (א) כתובת לצורכי בחירות לא תימסר ולא ייעשה בה שימוש אלא לעניין פרק זה."

בהקשר הזה, היה לנו שיח עם היועץ המשפטי הקודם של הוועדה שיכול להיות שצריך לכתוב פה: לעניין חוק זה ולא לעניין פרק זה, מאחר ויש כל מיני סטטיסטיקות שאתם מקבלים במהלך יום הבחירות.  מוסרים את המידע לא לעניין פרק זה.  נניח סטטיסטיקות של כמה בוחרים בחרו.



 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

זה לא סטטיסטיקות. אנחנו מקבלים דיווח מהקלפיות על מספר המצביעים בקלפי. זה מספרים.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

הבנתי שמעבירים את המידע ללמ"ס, והלמ"ס מעביר לכם איזשהו ניתוח. 

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

ואז אנחנו מנתחים. למה זה רלוונטי פה? 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

כי אם את לא יכולה למסור את זה לעניין פרק זה, והשימוש שאת עושה כדי לקבל איזושהי סטטיסטיקה לגבי יום הבחירות, לגבי שיעורי ההצבעה, זה לא לעניין פרק זה אלא לעניין חוק זה. 

 << אורח >> אורלי עדס: << אורח >>   

נדבר על זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. נבחן את הסוגיה הזו.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אשאיר את זה כך. אין בעיה. 

"(ב) רישום כתובת לצורכי בחירות לא יגרע מזכותו של אדם לפי כל דין התלויה במענו הרשום במרשם האוכלוסין." 

שוב, גם כאן יש איזושהי שאלה. אפשר לדון בה בקריאה שנייה ושלישית.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני מתכוון בכל זאת לדון בין שנייה ושלישית.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

אם אפשר לכתוב: לא יפגע ולא יזכה אותו בכל זכות. כלומר, שזה לא ייחשב כמען לכל דבר ועניין.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אפשר לכתוב: רישום כתובת לצורכי בחירות לא יגרע מכל דין לעניין המען הרשום במרשם האוכלוסין.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אנחנו נשתמש בנוסח הזה. בסעיף קטן (ב) הנוסח יהיה: רישום כתובת לצורכי בחירות לא יגרע מכל דין לעניין המען הרשום במרשם האוכלוסין.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

בסדר גמור. הכוונה פה שאדם ירגיש בטוח לתת את הכתובת הזו כך שהיא לא תשמש לכל מיני עניינים אחרים, כמו למשל, לצורכי רשות המסים, וכך הלאה.



 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

את סעיף 2 הורדנו. יש לנו את סעיף התחילה.  "סעיף 3: תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו." 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אני רוצה עוד דבר אחד, שהתיקון יהיה שהמידע הזה יגיע גם למפלגות. זה ישנו בסעיף 39. ברגע שיש להם הם צריכים לעדכן במידע. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אם בסופו של דבר ההסדר בחוק יקבע שזה חייב להיות במרשם האוכלוסין, אז פשיטא שזה נכלל בתוך המידע של פנקס הבוחרים שנגזר. אם אנחנו נאפשר בסוף שתהיה כאן הוראה שהמידע הזה הוא לא במרשם אלא במאגר צד, אז בוודאי שנצטרך לוודא שהוא נכלל במידע שמועבר למפלגות. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אתה מדבר על סעיף 39? זה אמור להיות מועבר. כך או כך זה אמור להיות מועבר מאחר וההוראה של הסודיות לא מונעת את זה.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

יש הגדרה מה נכלל במידע פנקס. צריך לשים לב. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אבל זה בגלל שזה באותו פרק ואת כותבת שייראו בזה כמען. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

לעניין חוק זה ולא לעניין פרק זה.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

זה כולל גם את זה. זה עובר.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>   

צריך לשנות.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

למיטב הבנתי, זה עובר.
 
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זה עובר.  אנחנו נמצאים רגע לפני סיומו של המושב. הדיון הזה הוא לא הדיון הראשון בהצעת החוק. קיימנו דיון בהצעת החוק וגם התקיים שיג ושיח משמעותי, גם שלי, עם ראש מינהל האוכלוסין וגם של הח"כים המציעים. הדיון היום הוא אומנם קצר, אבל זהו הדיון השני שלנו בהצעה. ברור לנו שיש פה עוד הרבה סוגיות שצריך לטייב ולברר. אבל מכיוון שעצם הבאת החוק אפילו לקריאה ראשונה, תלוי עוד בגיבוש הסכמות סביב הנושאים האלה, ואני גם מתכוון להניח רביזיה כך שגם אם תהיינה הסכמות,  אנחנו נעדכן את חברי הוועדה בהסכמות שהושגו, אז זה בסדר. אני מרגיש בנוח. אנחנו לא נוכל לקיים הצבעה על זה בשבוע הבא. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אתה גם שותף להערכה שהבחירות לא קרובות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני שותף להערכה שהבחירות תהיינה במועדן. לא רק שהבחירות תהינה במועדן, אלא אפילו שהממשלה תחזיק מעמד. הרכבה אולי יתרחב.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

או ישתנה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

 אנחנו תמיד מזמינים אתכם להצטרף אלינו, לקואליציה, בכל רגע נתון, בהתאם לקווי היסוד המאוזנים והמתונים של הממשלה הנוכחית. אנא, העבר לרבותיך שהרב גלעד קריב הזמין אתכם להצטרף.

מכובדיי, אנחנו מצביעים על הצעת חוק ממוזגת.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אנחנו בעד. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אנחנו אישרנו את המיזוג בדיון הקודם. הצעת חוק 1433/24 מוזגה עם הצעת חוק 2772/24, של חברי הכנסת: רם שפע ומיכל רוזין. מי בעד אישור הצעת החוק הממוזגת להעברה לקריאה ראשונה? 

הצבעה
אושר פה אחד.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אושר פה אחד. אני מגיש רביזיה על ההצבעה. הסברתי מדוע. אנחנו נמשיך את השיג ושיח עם השרים הנוגעים בדבר. גם אם הרביזיה תימשך, אנחנו נעדכן את חברי הוועדה במידה והגענו לסיכומים שונים לשלב הזה מהנוסח.  ממילא הם יראו את הנוסח. אני לוקח על עצמי לעדכן למה נמשכה הרביזיה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

האם הרביזיה תהיה בעוד חצי שעה?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא, לא.  אנחנו לא מצביעים היום על הרביזיה. הרביזיה עומדת ותלויה בהתאם להתקדמות השיג ושיח עם השרים המציעים. אם אני לא מושך את הרביזיה אז יהיה דיון. אבל אם אני מושך את הרביזיה אז נעדכן את חברי הוועדה בסיכומים. 

מכובדיי, אנחנו סיכמנו את הדיון. בעוד חמש דקות נתחיל את הדיון הבא. תודה לכולם. תודה לנציגי ועדת הבחירות ולנציגי שני המשרדים. תודה. 




הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:16. << סיום >>