פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 01/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 124 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ב (1 במרץ 2022), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> מפגעים סביבתיים חמורים והקמת מטמנות ותחנות מחזור בצמוד לבתי הישוב בכפר אעבלין << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר מוזמנים: גלית כהן – מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה דורית זיס – מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה סיגל בלומפלד – סגנית מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה רומן טביטמן – מינהל התכנון ינאי שני – אגף תכנון, קרן קיימת לישראל מאמון שיח – ראש המועצה אעבלין רנא חורי – עוזרת ראש המועצה אעבלין חיים שנהר – יועץ למועצה מקומית אעבלין תומר בראון – יועץ משפטי, מועצה מקומית אעבלין ראמי מארון – חבר מועצה מקומית אעבלין פרופ' פיראס מואסי – תושב אעבלין, חוקר במדע המוח ייעוץ משפטי: לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> מפגעים סביבתיים חמורים והקמת מטמנות ותחנות מחזור בצמוד לבתי הישוב בכפר אעבלין << נושא >> << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו מקיימים דיון בנושא: מפגעים סביבתיים חמורים והקמת מטמנות ותחנות מחזור בצמוד לבתי היושב בכפר אעבלין. זה נשמע כאילו נושא ספציפי על ישוב, אבל מבחינת הוועדה זה לא. זה אמנם נושא שמשפיע באופן ישיר על ישוב שהוא צמוד, קרוב למטמנות או לתחנות המחזור, אבל הוא מהווה מפגע סביבתי שהוא מעבר לישוב אחד, הוא לאזור, בכלל למאמצים של המדינה להבטיח סביבה יותר נקייה שהחיים בה יותר אפשריים. אנחנו בפני סוגיה שאיתה מתמודד הישוב אעבלין. נמצאים פה הנציגים של הישוב, ראש המועצה אעבלין מאמון שיח, אהלן וסהלן, והחבר'ה שהגיעו איתו. בבקשה, ראש המועצה מאמון שיח. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> תודה רבה, אדוני, על המאמצים, זה נושא חשוב. אני פה עם הצוות, עם היועץ המשפטי של הרשות תומר בראון, עם היועצת רנא חורי, עם חיים שנהר שהוא מומחה איכות סביבה, ועם חבר המועצה ראמי מארון. אני אפתח בסקירה כדי שאנשים יבינו במה מדובר ולמה אנחנו נמצאים פה היום. יש פה ניסיון להקים מטמנה בכניסה לישוב אעבלין, 500 מטר מהכניסה, שמפריעה להרחבה של הישוב. יש תכניות להרחבה של הישוב ולהסדרה של הישוב. ה-500 מטר נכנס משהו כמו 400,500 מטר בתוך הישוב. את הנושא של איכות סביבה וכל מה שקשור יציג חיים שנהר היועץ שלנו, כשלגבי הדברים המשפטיים היועץ המשפטי יציג את הדברים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה אומר שיש ניסיון להקים מטמנה. אין מטמנה או יש מטמנה? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> לצערי, אדוני, הכתם הזה נצבע בתמ"א בשנות ה-90. עבדו עליו משנות ה-80. נעשו שני כתמים מערבית לישוב אעבלין. הייתה מטמנה שעבדה ליד קרית אתא, בצד המזרחי, שפשוט ביטלו אותה, תכננו משהו אחר, ואז העבירו שני כתמים לישוב אעבלין, מערבית לישוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זאת אומרת, זה בתהליך הקמה, אין מטמנה היום, אבל רשויות התכנון כבר נתנו את האישורים שלהן מבעוד מועד, לפני כמה שנים. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> לפני 30 שנה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו מבקשים, לאה, שמינהל התכנון יעקוב אחרי הדיון, כי אני ארצה לשאול אותו שאלות. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> שני כתמים נצבעו במפות ארציות מערבית לישוב אעבלין. התחילו בהליך הזה בשנות ה-80, אבל הם נצבעו בשנות ה-90. הוכן תסקיר השפעה לסביבה בשנת 91, לפני שלושים ומשהו שנים. הכתם הצפוני התחיל לפעול בשנת 93 והוא לקראת סיום. כרגע עושים שם מחזור. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כמה הוא רחוק מהישוב? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> יותר רחוק מהישוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בכמה פיזית הוא רחוק? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> משהו כמו קילומטר וחצי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש שם תחנת מחזור? הוא עובד כתחנת מחזור? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> כן. המשרד לאיכות הסביבה גם השתתף בהקמת המתקנים האלה על מנת להפחית את ההטמנה ולמחזר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא רחוק מבתי הישוב 1.5 קילומטר? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> המתקן הפעיל רחוק מהישוב משהו כמו קילומטר וחצי. אנחנו לא מדברים על הכתם כרגע, זה מתקן שעבד משנת 93. משנת 90 עד היום הישוב התרחב מערבה לכיוון 781 - עתודת הקרקע היחידה להתרחבות הישוב. 781 מרוחק 400, 500 מטר מהאתר עצמו שמנסים להקים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> האתר החדש. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> כן, החדש. כל אחד מהתושבים שלי מנסה לבנות בית לילדים שלו. הגשנו כבר תכניות, התכניות מופקדות, והאנשים מתנהלים בצורה חוקית לחלוטין. המתקן הזה יוקם בדיוק מול הבתים של התושבים שלנו באעבלין. ממילא הישוב הזה סובל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> המתקן החדש הוא מטמנה או מתקן מחזור? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> הם רוצים להקים, לצערי, מטמנה. פנינו לשרה לאיכות הסביבה ששמעה אותנו וקיימה ישיבה בנושא הזה, ואנחנו מודים לה על כך. ההתנגדות של הישוב הייתה לכך שזאת מטמנה בכניסה לישוב. אף אחד לא עושה את זה היום. יכול להיות שזה היה טוב בשנות ה-90, אבל בשנת 2022 לא יכול להיות שיקימו מטמנה מול הכניסה לישוב. זה מפריע לאיכות החיים של התושבים, להתפתחות של היישוב, למינוף הכלכלי של היישוב. אנשים יפסיקו להיכנס ולהשקיע ביישוב הזה. האבסורד הוא שהעמדה של הוועדה המחוזית הייתה נגד הקמת המטמנות, היא אמרה שצריך לעשות ראייה כוללת לכל המטמנות, אתרי המיון, המחזור והמפגעים על מנת להקל את הסבל של הישוב הזה. מרוב אתרים לאשפה, למחזור, חזיריות, רפתות ומחצבות היישוב נחנק, לא נשאר חמצן לתושבים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך זה התקדם אם זה בניגוד לעמדה של הוועדה המחוזית? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> זאת הסוגיה המרכזית, אדוני. היו גם עתירות לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים בשנת 2019. ניתן פסק דין על ידי השופט רון שפירא באוקטובר 2019, פסק דין שדחה את העתירה. יש לנו פה את העמדה של איכות סביבה ואת העמדה של מינהל התכנון. משום מה היה שינוי בעמדות של המשרד לאיכות הסביבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מתי היה השינוי בעמדות? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> שינוי העמדות היה לפני הדיון, כשבמקרה נודע לי הדבר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מתי היה הדיון? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> ב-16.12.2021. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עכשיו, לפני שלושה חודשים. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה התפנית שהייתה שם? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> המשרד לאיכות הסביבה שינה עמדות מקצה לקצה מבלי ליידע את הרשות המקומית שהתושבים שלה סובלים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כשאתה אומר "המשרד להגנת הסביבה", מי זה המשרד? מנהל המחוז בא עם עמדה אחרת? פקיד אחר של המשרד הגיע עם חוות דעת שונה? מי זה המשרד? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> כרשות מקומית נודע לנו במקרה ב-13.12 שיש דיון בבית משפט עליון, שהיזם של המטמנה הגיש עתירה נגד הוועדה המחוזית והוועדה המקומית על מנת להפעיל את המטמנה. סמכנו על העמדה של איכות סביבה, על פסק הדין שניתן בחודש אוקטובר 2019, על העמדה של מינהל התכנון. משום מה יש שינוי בעמדות. נשלח מכתב לבית המשפט העליון ב-13 לחודש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש מכתבים של המשרד להגנת הסביבה שקדמו לעמדה האחרונה? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> אין לנו שום מושג, אדוני. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מכתבים נגד הדבר הזה. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> יש פסק דין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> העמדה שלהם כתובה איפה שהוא? אנחנו יודעים אותה? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> היא כתובה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה אני שואל? כי העמדה הזאת חשובה להמשך דיון, לדעת למה פתאום הדעה השתנתה. הייתה להם עמדה כתובה, ברורה, ידועה? נאמר בפורומים הרלוונטיים שהם מתנגדים לדבר הזה? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> יש לי פה שני פרוטוקולים של הוועדה המחוזית. היה דיון ב-15.4.2019 בוועדה המחוזית שנכחתי בו עם הנציגים של המשרד לאיכות הסביבה, עם מינהל התכנון ועם כל הגופים הרלוונטיים. פשוט כתוב אחד לאחד את העמדה נגד הקמת מטמנות חדשות אפילו בכתמים מאושרים בתמ"א. אחרי הדיון היזם עתר לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, עתירה מינהלית מס' 56736. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מאיזה תאריך? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> פסק הדין ניתן ב-10 לאוקטובר 2019. העמדה של הגנת הסביבה, של מינהל התכנון והוועדה המחוזית הייתה אנטי בצורה חד משמעית, לכן העתירה של היזם נדחתה על הסף. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם מינהל התכנון היו נגד? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> גם מינהל התכנון וגם המשרד לאיכות הסביבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עכשיו שניהם תומכים? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> אנחנו קמים בוקר בהיר אחד ויש שינוי עמדות. בהחלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים כתב השופט שאחת הסיבות שהוא דוחה את הערעור, חוץ מהעמדות של מינהל התכנון ואיכות הסביבה, זה שהרשות שבתחומה מנסים להקים את המטמנה לא זומנה. פשוט מדלגים על הישוב הזה, על ישוב שמונה 14,000 תושבים ומתוכנן בתכניות החדשות להגיע ל-38,000 תושבים. אחת הסיבות לדחייה של הערעור היא שלא זימנו את האנשים הנוגעים בדבר, את המועצה המקומית אעבלין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך מקיימים דיון על מטמנה שהולכת להיות מוקמת בתוך ישוב ולא מזמינים אותו? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> לא הזמינו אותנו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה הדיון שקיבלו הסכמה על הדבר הזה? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> לחייב את הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אותו דיון שהמשרד להגנת הסביבה שינה דעה ובא תומך? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך זה קורה שמשנים עמדות בלי שהיישוב יודע? איך מקיימים דיונים, מקבלים החלטות כשהיישוב לא יודע? האם במשרד לא חושבים שמטמנה ותחנת מחזור יהוו מפגע סביבתי לא סביר על ישוב אחד? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> אני מאוד שמח שיושב ראש הוועדה פתח ואמר שלא מדובר במשהו שהוא ספציפי לאעבלין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מפגע סביבתי פוגע בכולם. << אורח >> תומר בראון: << אורח >> בטח ובטח בסביבה כזאת שיש כל כך הרבה מפגעים סביבתיים בתוך תא שטח מאוד קטן. מה שנדון בעליון נדון בלי ההשתתפות של המועצה המקומית אעבלין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה מה שאמר ראש המועצה. << אורח >> תומר בראון: << אורח >> למה? כי הם עשו את זה במסגרת ערעור על פסק דינו של שפירא במחוזי. באותו פסק דין הוא כבר העיר על כך שהדיון לא יכול להתקיים בלי המועצה המקומית אעבלין. אז המשיכו את אותו החטא גם בעליון, כאשר בעליון הרכב השופטים דיבר רק על הדרך שמובילה למטמנה החדשה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה אומר שבית המשפט לא דן במטמנה אלא בדרך. << אורח >> תומר בראון: << אורח >> רק בדרך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את מי תשרת הדרך? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> רק את המטמנה החדשה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי היה לו עניין לעתור? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> היזם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אותו יזם שנדחה במחוזי? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> האם במחוזי הדיון היה על המטמנה או על הדרך? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> גם על הדרך, והסבירו שלא ניתן לחייב את הוועדה המקומית לתכנן דרך שעה שאין היתכנות תכנונית להקים שם בסוף היום מטמנה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש עמדת נגד לוועדה המקומית? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתם ועדה מקומית או מרחבית? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> מקומית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> של היישוב עצמו? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> של חמישה ישובים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז זו ועדה מרחבית. איזה ישובים? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> אעבלין, שפרעם, ביר אל-מכסור, מנדא וכאוכב. ביחד זה 100,000 תושבים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הועדה הזאת חושבת שהדרך הזאת לא צריכה להיות? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> ברור, כי אם לא צריכה להיות מטמנה אז גם לא צריכה להיות דרך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך למרות הדעה של הוועדה המרחבית זה אושר? איך זה אושר בוועדת התכנון? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> זה לא אושר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז איך בית המשפט - - << אורח >> תומר בראון: << אורח >> הוא עתר. בדיוק נגד זה הוא עתר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך בית המשפט קיבל את העתירה וביקש מרשויות התכנון להתחיל לתכנן? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> מאחר ובזמנו, לפני שנים רבות, אושרה שם תב"ע נקודתית, הייתה שם תב"ע נקודתית כן להקים את המטמנה - - << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> בשנת 2004 אושרה, אבל לא נעשה בה כלום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה הישוב לא יצא להתנגד אז? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> אם בתור ראש רשות ידעתי בפוקס שיש דיון, איך אדוני מצפה שבשנת 2004 אנשים יהיו מיודעים? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כנראה שהדואר אצלכם לא - - << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> הדואר עובד מצוין, אדוני, פשוט עשו דברים בכוונת מכוון על מנת שאף אחד לא ידע מזה. << אורח >> תומר בראון: << אורח >> יש תמ"א 16 / 4, שמדברת על אתרי הטמנה. צבעו בזמנו, בשנות ה-90, שני כתמים. קראו לאחד אעבלין צפון ולשני אעבלין דרום. במקור רצו לייצר שני אתרים שונים בגודל 143 דונם סך הכל יחד. האתר שקיים היום, שהוא אעבלין צפון, הוא לבד כבר 210 דונם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא מקבל מכל הסביבה. אם הגעת מעבר ל-200 רק באחד, למה אתה צריך להקים עוד אחד? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> אני בתור יהודי שיושב כאן אומר שקשה לי לראות איך בשנת 2022 מקימים מטמנה נוספת בישוב כמו אעבלין. אם המטרה של המשרד להגנת הסביבה, של מוסדות התכנון ומדינת ישראל על כל מוסדותיה להפוך את אעבלין לבירת המטמנות בישראל, לשם אנחנו הולכים. במקום שכבר יש חזיריות, מפעל פינוי פסולת אחד, מפעל בלוקים, רפתות - - << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> מחצבות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה זה חזיריות? באתו מקום מגדלים חזירים? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> הכל קרוב אחד לשני, הכל סביב אותו ואדי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אמרתם שזה הכיוון היחיד שאפשרי לגידול ולהרחבת היישוב. << אורח >> תומר בראון: << אורח >> נכון. יש תכניות שמקדם עכשיו ראש המועצה במאמץ רב, בהשקעה רבה של כסף, כדי שיהיה מקום לאנשים לחיות. במקום לאפשר להם לחיות, פוגעים בתכניות שהוא מנסה לקדם, בתכנית הכוללנית להגדיל את היישוב, בתכנית העתידית ובתכנית של המצב הקיים, ושמים להם מול הפנים מטמנה נוספת מתוך מטרה לפגוע בהם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה? כי קשה להם לעשות במקום אחר? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> נתלים בזה שיש כתם בתמ"א שלכאורה לא נוצל, ואז אומרים: הכתם הזה לא נוצל, בוא ננצל אותו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איזה? אחד מדרום ואחד מצפון? << אורח >> תומר בראון: << אורח >> כן. שוכחים שהכתם המקורי הוא לא 93 דונם, הוא הפך להיות 210 דונם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איך הוא הפך להיות ככה? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> הגדילו אותו. << אורח >> תומר בראון: << אורח >> זה הפך להיות מצב בלתי נסבל. אני אסיים באנקדוטה, כדי שאדוני יבין את המצב של אעבלין. כשקרית מוצקין, ונאלצתי לייצג את המועצה, מגישה תיק לבג"ץ שבו היא טוענת למפגעי ריח היא מאזכרת את אעבלין. אחר כך הוכח שאין שום בסיס לטענה שריח מגיע מאעבלין לקרית מוצקין. כבר היום יש שם כל כך הרבה מפגעים סביבתיים שאם קיים מפגע ריח בקרית מוצקין אז תושבי קרית מוצקין בטוחים שהוא מגיע מאעבלין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לי לא נשמע סביר שיש כמות כזאת של מפגעים סביבתיים בישוב עצמו ובאזור. למה צריך לצבוע מקום ספציפי בכזאת כמות של מפגעים סביבתיים? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> יש לי קשר לתכנית הזאת דרך זה שאני היועץ הסביבתי של המועצה ודרך זה שהייתי מנהל מחוז הצפון של המשרד לאיכות הסביבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מתי? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> בשנים של התכנית הזאת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בשנת 2004? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> לא, בשנת 88 עד 97. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בשנים ההן היא אושרה? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> בשנים ההן היא הוגשה. הייתה מזבלה, כפי שהוזכר פה, ליד כפר אתא שראינו לנכון לבטל. היזם שהפעיל את אותה תחנה ביקש לעזור לו באיתור אתר חלופי. האתר שהיום אנחנו מדברים בו הוא האתר שהוצע בשעתו כחלופה לאתר שעמדנו לסגור. זה היה בשנת 89. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> האזור נצבע על ידי מינהל התכנון על פי פעילות שנעשתה מבעוד מועד? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אלא? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> אז הונחו היסודות לתכנית. התכנית קודמה במהלך שנות ה-90, עד כדי כך שהיא הגיעה ב-2004 למתן תוקף. התסקיר לתכנית הזאת הוכתב ליזם על ידי המשרד לאיכות הסביבה בשנת 90. התסקיר הוגש ואושר בשנת 91. אנחנו מדברים על 31 שנה מאז שנבחן הנושא הסביבתי בנוגע לאתר לסילוק פסולת ביישוב עם 14,000 תושבים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הקריטריונים היום הם אחרים, קני המידה הם אחרים. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> אחרים לחלוטין. אני היום עובד כאקולוג וקצת בקיא בעניינים האלה של צדק חלוקתי, של צדק סביבתי, של מחזור. אם היה מיועד לקום שם אתר לסילוק פסולת של 140 דונם, כל העניין של מחזור הפסולת, כל ההיחלצות של המשרד להגנת הסביבה להפחתת כמויות הפסולת על ידי מחזור צריכה הייתה להקטין את האתר. בפועל הוא גדל. יש כאן איזה שהוא דבר שקורה בגלל אי הצלחה של מישהו במעשה שהוא התחייב לו. אנחנו נמצאים ב-2004 עם תכנית שקיבלה תוקף אבל עם חוסר הצלחה של היזם להקים את האתר הזה מ-2004 עד 2022. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה אתה חושב שהוא לא הצליח? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> הוא לא הצליח מסיבות של הסכמים שהיו לו עם בעלי הקרקע. לתכנית שהופקדה בשנת 2004 לא הושם רף של "עד אז תקימו, מעבר לכך אינכם יכולים להמשיך להקים כי צריך לבחון". << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה משהו פתוח לכל החיים. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> צריך הרי לבחון מחדש, כי דברים משתנים, טכנולוגיות משתנות. כל הדברים האלה לא נלקחו בחשבון. יש שני מושגים לגבי תכניות שיש להן השפעה על הסביבה. האחד הוא תחום השפעה. הדבר הזה הוכן בעיקר עבור מחצבות, וזה לא משהו סטטוטורי. מדובר על 500 מטר מתחום האתר. יש דבר שהוא בעל תוקף סטטוטורי, שזאת התקנה למניעת מפגעים של משרד הבריאות שמדברת על אזורי רגישות. התקנה תוחמת אותם במעגל של 1,000 מטר מסביב לגבולות מקור המפגע. אפשר לראות שחצי מהיישוב נמצא בתחום ההשפעה של אזור רגישות. יש את המתקן של החזיריות שמידי תקופה מפנים את הבוצה ששוקעת בו ומייבשים בשטחים סמוכים, וזה מקור לריחות, מקור למטרדי זבובים, חרקים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי עושה את זה? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> בעלי המשקים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אין קריטריונים שלפיהם הם צריכים לפעול? אין דרך אחרת? הם עושים מה שבא להם? << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> הם עושים בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> המשרד להגנת הסביבה מתיר להם לקחת את הדבר הזה ולייבש אותו בקרבת מקום? << אורח >> רנא חורי: << אורח >> זה בסמכות משרד החקלאות. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> יש את המחצבה שנמצאת לא רחוק מהכניסה המזרחית של אעבלין ומייצרת כמויות מסוימות של אבק. עכשיו אושר גם מפעל למחזור פסולת. יש לנו את החזיריות שנמצאות על הרכס השמאלי והחזיריות שנמצאות על הרכס הימני ואת הוואדי ביניהן, את אפיק נחל אבליים. אפיקי נחלים משמשים גם לתנועות אוויר, כשהרוח השגורה במקום היא עם רכיב מערבי. האתר הנוכחי הוא ממש מול מרכז היישוב. צבר המזהמים הזה הוא מאוד גדול, הוא מאוד מכביד על הישוב. כבר בתקופתי שלי רצינו לטפל בזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה אומר שזה בלתי אפשרי. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> כל דבר אפשרי כאשר אתה בוחר את המיקומים הנכונים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני מדבר על התכנונים האלה. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> יש כאן מכלול של דברים שהושם בתוך תא שטח אחד כך שגם אם כל אחד ממנו יעמוד בתקן הרי שפלוס זה פלוס זה מייצר מפגע. אני מתפלא שהמשרד להגנת הסביבה איננו מתייחס למרחב הזה כאל בועה שצריך לבחון את כל הפליטות של המפגעים מתוכה. המשרד הגיע למצב שבמקום לעמוד לימין התושבים, הוא עומד לימין היזם או לימין הצורך ביצירת עוד אתרים לסילוק פסולת. כמה אפשר להפיל עליהם? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> על האזור כולו. גלית, כל הנושא הזה צריך הסבר הגיוני, אבל אנחנו קודם רוצים להבין מה קרה שפתאום המשרד שינה את דעתו. ממקום של התנגדות להקמת הדבר הזה בתור משרד שצריך לשמור על הסביבה ולאפשר חיים תקינים, הוא מגיע לבית משפט עם דעה תומכת. האמנם אפשר להכיל כמות כה גדולה של פגיעה סביבתית במקום אחד? האם המשרד מכיל את זה, מקבל את זה? גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בבקשה. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> לפני שאני אענה על השאלות של היושב ראש ושל ראש המועצה, אני רוצה לומר שהטמנת פסולת זה לא המדיניות של המשרד להגנת הסביבה. הכיוון של המשרד להגנת הסביבה הוא לראות כמה שיותר מחזור, כמה שיותר מפעלי מחזור עם הפרדה במקור, הפרדה בבתים, לא רק במתקני מיון מכניים כמו שיש ליד אעבלין, לראות מחזור של החומר האורגני במקום ואת מה שלא ניתן למחזר, שזה 20%, לא 80% כמו שזה קורה היום, להעביר להטמנה. במשך הרבה שנים התנגדנו לכל הקמה של מתקני הטמנה. חשבנו שההתנגדות שלנו ועצם זה שלא פותחים אתרי הטמנה חדשים יביאו לכך שהרשויות המקומיות יעבירו את זה למחזור. המשרד להגנת הסביבה העמיד מ-2010 תקציבים מאוד גדולים, מאות מיליונים ויותר להקמה של מתקני מיון ומחזור, אבל הם לא קמו. הם לא קמו, כי צריך חקיקה מחייבת, צריך תקנות שיגידו שחומר אורגני לא מטופל לא יכול להיות מוטמן, מה שיחייב את כולם להקים מתקני מחזור. זה יגרום לכך שיקומו המתקנים של המחזור ולא תהיה לנו עוד הטמנה בהיקפים כל כך גדולים כמו שיש היום במדינת ישראל ובאזור הזה בפרט. אני מסכימה עם ראש המועצה על העומס של המפגעים הסביבתיים. אני תוך כדי מתכתבת עם מנהלת המחוז כדי לראות איך אפשר לעשות איזה שהוא סקר מצרפי של זיהום אוויר וריחות. הבעיה שהתכנית הזאת שאנחנו מדברים עליה, שגם אנחנו לא רצינו אותה, היא תכנית מאושרת כבר 30 שנה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היא מאושרת מבחינת תכנון, אבל מינהל התכנון לא קובע את רמת הפגיעה הסביבתית, אתם קובעים. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה זה "הלוואי"? מינהל התכנון יודע להגיד כמה זה פוגע סביבתית? לא אכפת לו בכלל. אתם תחליטו אם זה קביל, אפשרי או לא אפשרי, לא הם. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> הלוואי. הם צודקים, התסקיר הוא משנות ה-90, ואז לא היה חוק אוויר נקי, לא היו המון המון סטנדרטים. הבעיה שברגע שיש תכנית מאושרת אנחנו לא יכולים פתאום ללכת אחורה ולהגיד, רגע, רגע, תעצרו. מה שאנחנו יכולים לעשות היום זה שכשיבואו עם תכנית מפורטת נדרוש מסמך סביבתי, כשהמסמך הסביבתי שנדרוש יהיה מעודכן לכל הדרישות. אני חוששת שעכשיו זה כבר שלב מאוחר מידי, כי ברגע שמגיעים לתכנית מפורטת, היכולת לעצור - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי באמת יכול לעצור את זה? אני מניח שזה שצבע את הכתם הוא לא תושב האזור, הוא לא מכיר אותו, לא מעניין אותו היישוב והסביבה. הדבר הזה הוא הרסני. איך אפשר לעצור את השיגעון הזה? << אורח >> גלית כהן: << אורח >> הדרך להתמודד עם תכנית מאושרת זה להגיש תכנית אחרת על אותו השטח. ועדה מקומית יכולה להגיש תכנית חדשה על אותו השטח, רק הבעיה אחר כך זה שיפויים וכל מיני כאלה דברים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, אז תתחילו בינתיים להגיש תכנית אחרת על השטח. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> ככל שיקדמו תכנית אחרת על השטח הזה לשימושים אחרים שיהיו פחות פוגעים בסביבה המשרד להגנת הסביבה בוודאי יתמוך בזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני רוצה להבין את הפאזה הזאת בשינוי העמדה. מה קרה שאותן דמויות התנגדו וגם הסכימו? << אורח >> גלית כהן: << אורח >> מה שקרה זה שכל עוד התכנית דיברה על הטמנה ישירה וכו', שזה לא לפי מדיניות המשרד, יכולנו לעצור את זה. ברגע שהיזמים באו ואמרו שמדובר בשאריות מיון, בפסולת שהולכת למיון במתקן שהוא לא רחוק משם ושהחומר שלא ניתן למיין הולך להטמנה, לא היה משהו שיכולנו להגיד שאנחנו מתנגדים לו. אני מניחה שהיום התכנית הזאת לא הייתה מקבלת אישור, לפי הסטנדרטים של היום היא לא הייתה מקבלת אישור. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לפי הטיעון הזה היזם יכול היה להגיד את הדברים לפני. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> הוא לא אמר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה הם צריכים לשנות דעה בהתאם לכאלה דברים? הוא יכול היה להגיד את זה לפני. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> אבל הוא לא אמר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה נשמע לא מבוסס. << אורח >> סיגל בלומפלד: << אורח >> במשך 22 שנה אנחנו מטפלים במקבץ המפגעים שיש סביב אעבלין, אנחנו משקיעים השקעה גדולה מאוד בחזיריות. אני יכולה לספר לכם את כל הליכי האכיפה שעשינו, איך הבאנו לזה שחלק מהחזיריות נסגרו, שחלק מהחזיריות בנו טיפול באוויר, איך שיפרנו את הסביבה סביב אעבלין כך שביוב לא זורם לנחל אבליים והריח ירד, איך אנחנו מונעים את ההרחבה של אתר אבליים צפון כדי שלא תהיה השפעה נוספת על שפרעם ועל אעבלין. באתר המדובר הזה של אבליים דרום רצינו למזער את המצב ולעזור. מדובר בתכנית מאושרת של הטמנה. אמרנו שנוכח האסטרטגיה שלנו לא נסכים שתהיה הטמנה, רק הטמנה של שאריות מיון. שיפרנו למכביר את הפוטנציאל לפגיעה בתושבי אעבלין. כשהיזם פנה לבית המשפט העליון ובית המשפט העליון פנה לוועדה המחוזית ולמשרד להגנת הסביבה ושאל איך אפשר בכל זאת לגשר פה, איך אפשר לשפר את המצב, אמרנו שיהיו רק שאריות מיון, לא תהיה הטמנה של פסולת מעורבת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אי אפשר להגיד: אנחנו מבינים שיש פה מפגע סביבתי חמור שאנחנו עושים אותו קצת יותר חמור. אי אפשר לבוא ולטעון את הטענה הזאת במשרד להגנת הסביבה. זה אדם כמוני שלא מבין הגנת סביבה יכול לטעון. איפה ההתחייבות לסביבה? << אורח >> סיגל בלומפלד: << אורח >> גם בעמק הירדן יש אתר מטמנה כזה של פסולת מעורבת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה לא מנחם. לא צריך להביא את זה כדוגמה כדי להראות שהסוגיה כאן לא בסדר. זה לא צריך להיות על הראש של הישובים, עם כל הכבוד. איפה שזה נמצא זה לא הגיוני. << אורח >> סיגל בלומפלד: << אורח >> לכן אנחנו רוצים להפחית כמה שיותר את המטמנות. אנחנו משקיעים במשרד כספים רבים לפעולות של מחזור. גם במקום הזה השארנו רק שאריות מיון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא יכולתם לבקש תסקיר חדש היות והתסקיר לפיו אושרה התכנית הוא מיושן, הוא משנות ה-80? אילו רציתם למנוע את זה יכולתם לבקש תסקיר חדש, לומר: רבותיי, התכנית אושרה כל כך הרבה שנים אחורה, היא לא לקחה בחשבון שינויים. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> הלוואי והיו אומרים כאשר מאשרים תכנית: אם תוך חמש שנים לא ביצעת את התכנית, גמרנו, הלך, אתה לא יכול להשתמש בזה, אתה חייב לעשות תסקיר מחדש. אין לנו את התהליך התכנוני הזה. אם יש אפשרות משפטית כזאת אנחנו הראשונים שרוצים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה אתם יכולים לעשות כדי להפסיק את השיגעון הזה? אתם שיניתם את הדעה, אתם נתתם את ההסכמה. איך אתם יכולים לתקן את העוול הזה? << אורח >> סיגל בלומפלד: << אורח >> המועצה יכולה לא לאשר את דרך הגישה וכך האתר לא ייפתח. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הכביש אושר, בית המשפט הורה לוועדות התכנון להתחיל לתכנן אותו. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> אני מציע שתשלחי מישהו מהפקחים כדי שיראה איך השפכים זורמים בוואדי אעבלין, שפכים של החזיריות. אנחנו מעבירים את התלונות על כך ואף אחד לא מטפל בזה. גברתי פה מדברת על שאריות מיון. על איזה שאריות מיון מדובר? מאיפה יביאו את שאריות המיון? שלושה ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון שנערך ב-13 לחודש נשלח על ידי המשרד להגנת הסביבה מכתב על כך שהוא יאפשר בעתיד שימושים נוספים חוץ משאריות מיון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה זה "שימושים נוספים"? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> עוד שימושים. חוץ משאריות יכולים להטמין מה שהם רוצים. בשנת 2019 אף אחד לא אמר שמדובר בשאריות הטמנה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אפשר לעשות הכל כשמדברים על שימושים נוספים. מינהל התכנון, בבקשה. << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> אנחנו מדברים על תכנית מאושרת שאושרה ב-2003 והייתה אחת משתי תכניות. תכנית אחת הייתה באתר הצפוני, השנייה באתר הדרומי. האתר הצפוני התפתח והוקם בשטח. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מתי? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> פחות או יותר באותם זמנים. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> לא באותם זמנים. זה היה ב-93. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה אתם צריכים להלביש על מקום אחד כל כך הרבה מזבלות? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> אדוני מדבר איתי על זמנים שבהם אני לא זה שטיפלתי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה לא אישי. אני שואל אותך מבחינת היגיון של תכנון. << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> אושרו שתי תכניות, כאשר שתי התכניות קיבלו ביטוי גם בתכניות מתאר ארציות. שני האתרים נמצאים גם בתכניות מתאר ארציות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא שזה עושה אותם לגיטימיים מבחינה הגיונית, סביבתית ומבחינות אחרות. אתם מתכננים לישוב אחד שתי מזבלות, אחת מצפון ואחת מדרום? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> האתר הצפוני אושר בגודל מסוים, כאשר היום הוא כמעט הכפיל את עצמו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי צריך את האתר השני? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> האתר שהכפיל את עצמו הכפיל את עצמו באופן בלתי חוקי רק כי אין לו תכניות הרחבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז למה אתה צריך עוד אתר? כדי לתת פרס לזה שהוא מוכפל באופן לא חוקי? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> זה רק אומר שהיה צורך בשני האתרים בגדלים האלה. אתר אחד כבר לקח על עצמו לבטל את האתר השני. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה אתה צריך עוד אתר? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> אני לא יודע אם אני צריך עוד אתר. אדוני שאל אם היה צורך. אם אתר אחד הגיע לגודל שהוא כפול ממה שהוא היה, כנראה היה צורך. פה נשאלת השאלה אם יש צורך באתר הדרומי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> דיבר חיים על צדק חלוקתי. אני לא מאמין בצדק חלוקתי, זו סתם סיסמה. לעולם לא יהיה צדק חלוקתי במדינת ישראל. לפחות שיהיה קצת תכנון הגיוני. עזוב צדק. למה לעשות ביישוב אחד שני כתמים, שתי מזבלות? כמה אפשר להעמיס על מקום אחד? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> עמדת הוועדה המחוזית בהחלטה מ-15.4.2019 הייתה שהיא לא מקדמת את התכנית, את דרך הגישה. למה האתר עד עכשיו לא פותח? כי התכנית קבעה גם תנאים. התנאי העיקרי היה שלא ניתן לפתח את האתר כל עוד אין דרך גישה שמחברת את האתר לכביש מס' 2. עד עכשיו לא הצליחו להתוות דרך גישה לאתר. הדרישה של היזמים הייתה כן לעשות את זה, אבל אז העניין נדון בפני הוועדה המחוזית והיא אמרה: לאור העמדה של המשרד להגנת הסביבה שלא לפתח אתרים חדשים, אני לא לוקחת על עצמי לפתח כרגע תוואי דרך המחבר את האתר לדרך מספר 2. לאחר מכן הייתה עתירה לבית משפט מחוזי, אבל היא נפסקה. אחר כך היה ערעור לבית משפט העליון. פסק הדין של בית המשפט העליון חייב את הוועדה המקומית להתוות את הדרך. האתר הזה, נכון לעכשיו, הוא אתר מאושר ברמה של תכנית מפורטת, ברמה של תכנית מתאר מקומית ותכנית מתאר ארצית. כשזה יגיע לדיון בפני הוועדה המחוזית היא תצטרך לשקול אם יש מקום להתוות את הדרך או אין מקום להתוות את הדרך. ב-2019 הוועדה המחוזית קבעה באופן נחרץ שאין מקום לפתח את הדרך, שיש מקום לשקול. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה צריך לעשות כדי לחזור מהתכנון הזה? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> הוועדה המחוזית קבעה את זה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה לא אלוהים קבע, זה הוועדה המחוזית. מה צריך לעשות כדי לשנות, כדי לעשות מעט צדק? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> אפשר להגיש תכנית אחרת ולשנות את ייעוד הקרקע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי צריך לעשות את זה? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> המועצה יכולה לעשות את זה, הוועדה המקומית יכולה לעשות את זה. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> רומן, הוועדה המחוזית המליצה בפני היזם בישיבה ב-2019 שייעשה שינוי ייעוד לתכנון הזה. המועצה מתנגדת לייעוד ספציפי של מטמנה, לא לייעוד אחר. יש מושג סביבתי שנקרא NIMBY - Not In My Back Yard, פה זה לא זה, זה LULU - Local undesirable land use. לשימוש הקרקע הזה המועצה מתנגדת. אם היזם יצליח להציע שימוש קרקע טוב יותר, מתאים לסביבה, שעולה בקנה אחד עם ההתפתחות של היישוב מערבה - הוועדה המחוזית הציעה את זה בשעתו. << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> הוועדה המחוזית אמרה את זה ב-15.4.2019. היא אמרה שיש לערוך תסקיר השפעה לסביבה ולראות מה השימושים המתאימים. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> יש עמדה ברורה של הוועדה המחוזית בנושא הזה בדיונים שקידמנו וקיימנו בסוגיה הזאת ובפסק הדין של בית המשפט העליון. אנחנו הצענו שימושים אחרים, אמרנו שיעשו מה שהם רוצים חוץ ממטמנה ואשפה, אבל היזם רוצה רק אשפה. העמדה של הוועדה המחוזית הייתה ברורה. מה פתאום השינויים האלה בלי ליידע את המועצה שבתחום שיפוטה נמצא הדבר הזה? << אורח >> רומן טביטמן: << אורח >> למועצה יש זכות להגיש תכנית. היא לא חייבת לקבל את ההסכמה של היזם, היא רק צריכה לראות אם התכנית הזאת תהיה תכנית פוגעת או תכנית שמשביחה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה אומר שהמועצה תגיש תכנית שתכפה שינוי כלשהו בנקודה הזאת ספציפית. << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> למה שהרשות תעשה דבר כזה אם המדינה צבעה את הכתם? המועצה או מי מהתושבים של המועצה לא צבעו את הכתם הזה. למה שהמדינה והוועדה המחוזית לא ייקחו על עצמן לעשות את השינוי הזה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני לא יודע מי זה המישהו שצריך להגיש תכנית. אתם תחליטו אם זה המועצה המקומית, אם זה המשרד הרלוונטי. צריך להגיש משהו כדי להביא לתחילת שינוי. הם קבעו לפני 30 שנה את הכתם הזה. אם עכשיו נגיד למה הם קבעו זה לא יישמע רציני. אם יש אפשרות להגיש תכניות, להכשיל את מה שנקבע באמצעות הגשת תכניות, המשרד להגנת הסביבה יתמוך בזה. גם מינהל התכנון מבין שיש פה עוול שצריך לשנות. אין לי מושג מי היזם הזה, אני לא יודע מי הוא, מה הוא, לא התעניינתי, לא שאלתי, וזה עושה לי טוב. אני לא יודע על מי מדברים בכלל. היות ומוסדות התכנון מאפשרים את זה ולא מעניינים אותם כל השיקולים והרגשות, אולי תגישו תכנית בטווח הזמן הקרוב שתציע פתרון אחר שימנע את ההתקדמות בהקמת הדבר הזה. ינאי שני, קרן קיימת לישראל. << אורח >> ינאי שני: << אורח >> לפני שלושה שבועות היינו אצלך בדיון סגור בנושא פסולת הבניין. הנושא עכשיו מתקשר אליו בצורה דרסטית. הסיבה שהמשרד להגנת הסביבה עשה תפנית בנושא הזה, היא בגלל שהוא גילה לפני שנה, שנה וחצי שנגמר נפח ההטמנה לפסולת ביתית בישראל, פשוט אזל, וכל ויתור על איזו שהיא מטמנה, גם אם היא פוגעת או קרובה לבתי תושבים, זה משהו שהמשרד לא יכול לעשות כי הפסולת תיאגר לנו ממש ברחובות, לא משנה אם יהודים או ערבים. המשרד לא אמר את זה כאן. הסיבה שבעטיה מינהל התכנון נלחץ לאשר תכניות שקשורות לפסולת במקומות לא אידיאליים, היא אוזלת היד של המשרד להגנת הסביבה במשך עשורים רבים. זה אמנם לא נוגע רק לשנה האחרונה, אבל זה הגיע לשיא בשנה האחרונה. אני חושב שלאור מה שראינו לפני שבועיים והדיון שיגיע בעוד חמש דקות, הדיון הבא בתור, צריך להיכנס לעובי הקורה ואין יותר מתאימה מוועדת הפנים והגנת הסביבה לעשות את זה. מדובר פה על מחדל שקמו בעקבותיו ועדות חקירה ממלכתיות. אנחנו טובעים בזבל - ואין פתרונות. אם תחסמו את אעבלין תקבלו מטמנה במקום אחר, כי כל הרעיונות היפים על מחזור ועל הפרדה במקור כשלו וכושלים כבר יותר מ-10 שנים, עוד בתקופה שארדן היה השר להגנת הסביבה וזה עלה לכותרות. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> מה הפתרון שלך? שאנחנו נמשיך להטמין את עצמנו לדעת? אני רוצה להבין מה קק"ל בעד. קק"ל בעד להקים עוד ועוד מטמנות? << אורח >> ינאי שני: << אורח >> קק"ל בעד שהתכניות של המשרד להגנת הסביבה יצאו לפעול. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> ועד אז נמשיך להטמין? << אורח >> ינאי שני: << אורח >> כרגע יש לנו שישה מיליון טונות של פסולת בשטחים פתוחים בכל המדינה, גלית, ואת יודעת את זה כמוני. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> אתה מדבר על פסולת בניין, ופה אנחנו מדברים על פסולת עירונית. אין קשר בכלל. << אורח >> ינאי שני: << אורח >> הנציג של התחום בשבוע שעבר אמר שאין אפילו חקיקה על פסולת בנייה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, איזה שיקולים לקחתם בחשבון כאשר באתם לאשר, לשנות דעה לגבי עניין שאתם יודעים כמה הוא פוגעני לסביבה, ליישוב, לתפיסה הסביבתית בכלל? << אורח >> דורית זיס: << אורח >> אם היו שואלים אותנו היינו מתנגדים להצעה, לא היינו מאשרים אותה בשום פנים ואופן. אנחנו מודעים לעומק המפגעים באעבלין, אנחנו מטפלים בהם. אנחנו אלה שמצמצמים את הזיהום מהחזיריות. גם על ההזרמות מהחזיריות יש תיקים משפטיים בבית משפט. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נישאר עם תחנת המחזור בינתיים, זה הנושא. << אורח >> דורית זיס: << אורח >> גם על האתרים לפסולת אנחנו מפקחים. היינו כאן במצב של אין ברירה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי שם אתכם במצב של אין ברירה? << אורח >> דורית זיס: << אורח >> בפסק הדין ב-2019 על פתיחת המטמנה נאמר שהיזם לא עומד במדיניות המשרד לפסולת. כשהוא הגיש את העתירה לבית המשפט העליון הוא הבהיר לפרקליטות שהוא יעמוד במדיניות המשרד, לכן לא היה לנו בסיס חוקי להגיד שאנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אין לכם בסיס ידע, מיומנות לומר שרמת הפגיעה הסביבתית היא לא סבירה, לא מתקבלת על הדעת? למה לא היה לכם בסיס להתנגד? << אורח >> דורית זיס: << אורח >> אדוני, זאת לא השאלה שעמדה בפני בית המשפט. זאת תכנית מאושרת שנעשה לה תסקיר. זו לא השאלה שבית המשפט שאל אותנו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתם לא יכולים לפתוח עוד אפיקים בפני בית המשפט? הוא קבע לכם וזהו? תבואו ותגידו: כבוד השופטים, אנחנו מתנגדים בגלל אחד, שניים וכו'. << אורח >> דורית זיס: << אורח >> זאת לא הייתה הבמה המשפטית הנכונה, לא יכולנו להעלות שם את הסוגיות האלו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה את יכולה לעשות כדי לא לאפשר לדבר הזה להתרחש? << אורח >> דורית זיס: << אורח >> אין לי פתרונות יותר ממה שאחרים אמרו. יש את חוק התכנון והבנייה, כשחוק התכנון והבנייה מאפשר להגיש תכנית אחרת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איזה טיעונים מבחינה סביבתית את יכולה להביא, איזה תסקירים? מה את יכולה לעשות? תעזבי דברים מאושרים ותכנון ובנייה. << אורח >> דורית זיס: << אורח >> גם אם היזם ירצה להתקדם שלב הוא יצטרך לעשות מסמך סביבתי. << אורח >> תומר בראון: << אורח >> למה לא דרשתם את זה היום? מתי דרשתם מסמך סביבתי? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני רוצה לאפשר ללירון מהייעוץ המשפטי של הוועדה לומר כמה משפטים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אני לא מכירה את פסק הדין של העליון לפרטיו, אבל יכול להיות שבגלל שהנושא היה דרך הגישה ולא המטמנה עצמה נוצר איזה מצב שלא הייתה אפשרות לענות בו. להבנתי, וכמו שאני מבינה את חוק התכנון והבנייה, כל מי שרשאי להגיש תכנית יכול להגיש בקשה גם לשינוי בתכנית. גם המועצה וגם משרד ממשלתי יכולים לבקש לדון מחדש ולבקש שינוי בתכנית קיימת לאור שינוי הנסיבות והזמן שחלף. זה נכון שככל שהתכנית נותנת זכויות צריך יהיה לדבר על הזכויות שניתנו במסגרת התכנית שכבר הייתה, אבל להבנתי יש אפשרות במסגרת הוראות חוק התכנון והבנייה לבקש שינוי. גם בתכנית מאושרת אפשר לבקש שינוי. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> את העניין של תכנית אחרת כולנו יודעים, אבל אנחנו מבינים שלא רוצים בגלל השיפוי. את אומרת שבתכנית קיימת אפשר לבוא ולדרוש שינויים למרות שהיא מאושרת? << אורח >> מאמון שיח: << אורח >> בהחלט. בפסק הדין של השופט שפירא בבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים כתוב במפורש. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> תכנית היא כמו דין שאפשר לבוא ולבקש בה שינויים. נושא השיפוי מן הסתם יעלה לדיון ככל שיש זכויות שהתכנית הזאת נותנת, אבל זה לא שזה בלתי אפשרי לדון בדבר הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> פיראס מואסי, תושב הכפר אעבלין, חוקר במדעי המוח, בבקשה. << אורח >> פרופ' פיראס מואסי: << אורח >> הנושא שאני רוצה לדבר עליו זה כל מה שקשור לכל המפגעים הסביבתיים שנוצרים משריפות פיראטיות של חומרים, כימיקלים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> דווקא אישור המטמנה ממחיש עוד יותר. << אורח >> פרופ' פיראס מואסי: << אורח >> בדיוק. בתור תושב של השכונה הכי מערבית - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> קרובה ביותר למטמנה. << אורח >> פרופ' פיראס מואסי: << אורח >> אנחנו הכי קרובים לאזור הזה. מידי יום ולילה, במיוחד בקיץ, התפשטות השריפות והעשן שיוצא מהאזורים האלה הוא בלתי נסבל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גלית, מותר לשרוף? << אורח >> גלית כהן: << אורח >> אסור לשרוף. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז למה? אנשים אומרים לך עשן וריחות. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> העברנו עכשיו תקנות חדשות לקנס מוגבר בנושא של שריפות פסולת, וגם יש לנו אכיפה שאנחנו עושים בתחום הזה. אסור לשרוף פסולת. << אורח >> פרופ' פיראס מואסי: << אורח >> נפגשנו עם ראש המועצה, עם אדון מאמון, והוא באמת מעביר את כל התלונות שלנו הלאה, אבל אני לא חושב שנעשה מספיק מבחינת איכות הסביבה כדי לאכוף את הדברים האלה. אנחנו רואים שזה חוזר על עצמו. אם אכיפה לא קורית בפועל צריך לחשוב על פתרון אחר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. דיברתי עם השרה ביחד עם ראש המועצה לגבי העניין הזה. גם השרה לא מרגישה טוב עם כל הדבר הזה. ההתנהלות של המשרד להגנת הסביבה בעניין הזה הייתה התנהלות אנטי סביבתית, לפחות בכל הקשור להחלטות שהביאו את הנושא עד למצב הנוכחי. מידת הפגיעה הסביבתית מהחלטה כזאת גוברת על כל שיקול אחר, ויש כאן פגיעה סביבתית שהמשרד שאמון על זה היה צריך להרים כרטיס אדום, לומר: רבותיי, יש פה משהו לא מתקבל על הדעת מבחינה סביבתית, צריך לעצור. זה לא נעשה. אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להמשיך ולעשות הכל כדי למזער את הפגיעה הסביבתית בכך שלא יקימו את המטמנה. אנחנו מצפים מהם למנוע את ההקמה של זה. בנוסף, לאפשר לאנשים רמת חיים מקובלת עם כל החזיריות והדברים האחרים שסובבים את היישוב. גם את הייבוש של הביצות צריך לעשות בהתאם לכללים, לא בצורה שפוגעת בתושבי הכפר. מינהל התכנון כבר נתן בזמנו, כבר צבע בזמנו את המקום. אתמול התנהל כאן דיון בנוכחות מינהל התכנון שבו אמרתי שאם אוכלוסייה מסוימת לא נמצאת במקום מסוים מישהו כבר ימצא לעשות לה את העוול מבלי לשאול אותה. האוכלוסייה הערבית לא נמצאת במינהל התכנון, לא נמצאת במטה התכנון, על כן עושים לה את מה שבא להם. החליטו לסמן שני כתמים. וואלה, עם כל הכבוד, מי יגיד לא? אין אף אחד שיסביר את הבעייתיות. אני לא יודע אם אפשר לצפות מהם למשהו שקשור לדבר הזה ספציפית היות וזה אושר לפני 20 שנה, אבל כדאי ללחוש להם באוזן שאולי לא צריך לתת אישור לכל החיים לזוועה כזאת. היה צריך להתנות את האישור לכמה שנים, מה שלא נעשה. אם האפשרות של להתנות עדיין קיימת, אני קורא להם לממש אותה. אם זאת צריכה להיות החלטת שר, אני קורא לשר לממש את הזכות שלו למנוע את הדבר הזה. אני מקווה שתרמנו באמצעות הדיון הזה להרחבת הידע על הפגיעה הסביבתית החמורה של העניין הזה. אני רוצה להודות לראש העיר ולצוות שהגיע איתו, למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה שאני מכיר את מערכת הערכים האישית שלה ושל השרה, אני יודע כמה מעניין אותן באמת למזער פגיעה סביבתית. תודה, כמובן, ללאה, ללירון, לרבקה, לכל אלה שהשתתפו באמצעות הזום. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>