פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



60

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
התשפ"ב-2022
20/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
התשפ"ב-2022
יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 10:15



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל << הצח >> -
הכנה לקריאה ראשונה
פרק א': מטרה ופרשנות


נכחו:
חברי הוועדה: 
שרן מרים השכל – היו"ר


חברי הכנסת:
גבי לסקי – מ"מ היו"ר


מוזמנים: 
	יובל לנדשפט
	–
	מנהל היק"ר, משרד הבריאות

	רננה מיסקין
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	אנסטסיה ליטביננקו
	–
	קידום יצוא קנאביס רפואי, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה

	רחל גולדשטיין
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

	חיים תגר
	–
	מנהל אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ורד ליפמן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	יערה קליינברג
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ישראל שמרלינג
	–
	חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

	טל פז מזרחי
	–
	עו"ד, קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, הייעוץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

	אתי כהנא
	–
	עו"ד, מנהלת תחום בכירה, חומרים פסיכואקטיביים, המשרד לביטחון פנים

	סנ"צ דנה זוננפלד
	–
	אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים

	רויטל גרמה
	–
	ראש חוליית אישורים מיוחדים, המשרד לביטחון פנים

	ענת ממסה קינן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

	ענת חן מיכאלי
	–
	ראש תחום קנאביס ארצי, אגף מבצעים, המשרד לביטחון פנים

	יעל שכטר סיטמן
	–
	ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים

	אריאל גריפר
	–
	עו"ד, יו"ר הוועדה לענייני קנאביס, מחוז תל אביב, לשכת עורכי הדין

	דוד פפו
	–
	יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

	ניר יופטרו
	–
	פעיל חברתי, יו"ר מלאכים בירוק

	אביחי ויקטור סמילה
	–
	פעיל חברתי, מלאכים בירוק

	יפעת קריב
	–
	חברת כנסת לשעבר, סמנכ"ל תיקון עולם

	ד"ר ארנון הימן
	–
	מנכ"ל קאנוניק קנאביס רפואי

	איתי רוגל
	–
	סמנכ"ל פיתוח עסקי, בזלת פארמה

	מיכאל עופר
	–
	רוקח ראשי, בול פארמה

	חנן גלבנדורף
	–
	ראש תחום ניהול מוצר, Global Cannabis Applications Corp






	משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	אתי פלר
	–
	מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות





ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 << נושא >> 
הכנה לקריאה ראשונה

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת הקנאביס של הכנסת שתדון היום בחוק הקנאביס הרפואי. אנחנו מתחילים השבוע סוג של מרתון. אנחנו ננסה להתקדם ככל שניתן עם החקיקה

אנחנו נפתח היום בפרק א' שהוא מטרה ופרשנות. אנחנו רוצים שהדיונים יהיו ענייניים וממצים, ושנצליח לנהל דיון כמו שצריך. אנחנו מתחילים לעבור סעיף-סעיף ומי שיש לו הערות – משרד, נוכחים, נוכחים ב-זום - ספציפית לעניין הסעיף עליו אנחנו מדברים, ירים ידו ושלומית מנהלת הוועדה תרשום אותו. אם תתחילו לדבר אתי על סעיפים אחרים, נגיע אחר כך לסעיף הבא ואני אחשוב פעמיים אם לתת לכם זכות דיבור או לא. רק הערה ספציפית לעניין הסעיף בו אנחנו מדברים על מנת שנו כל למצות את הדיון ולזרז אותו. בדיון הקודם קפצו כל פעם מסעיף זה לסעיף זה והיום אנחנו רוצים שיהיה קצת יותר סדר.

היועצת המשפטית של הוועדה ענת מימון, אני אשמח אם תקריאי את הסעיף הראשון ונתחיל לעשות סבב ונראה אם יש הערות לעניין הסעיף הראשון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

פרק א': מטרה ופרשנות

1. מטרה

חוק זה נועד להסדיר את השימוש בצמח הקנאביס, על כל חלקיו, מרכיביו ותוצריו, לצרכים רפואיים, ולקבוע את הנדרש מכל גורם העוסק בגידול, ייצור, הפצה, אחזקת מלאי או ניפוק – אפשר להוסיף כאן גם יבוא – של תכשירי קנאביס ואת אופן הרישום והמסחר בו.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן. יבוא ויצוא.

הערות לסעיף הספציפי הזה.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

במקום "מכל גורם", לומר "מכל בעל רישיון". 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לפני שהוא הופך להיות בעל רישיון, הוא אדם שעוסק בזה ואז הוא נדרש לרישיון. זה ענייני נסחות. הנוסח עוד עובר נסחות. אני יכולה לרשום את זה ולשאול.


 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אדם שאין לו רישיון מבקש לקבל אותו.

 << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> 

המילה "תוצריו" היא מילה שחוזרת על עצמה והיא לא ברורה. אולי צריך להגדיר אותה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

יש לכם הגדרה אחרת?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אלה המוצרים שמייצרים. 

 << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> 

אבל תוצר הוא לא מוצר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אפשר לשנות ולומר מוצרים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. מוצריו. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

חשוב לומר שהמטרה של החוק היא גם להסדיר את השימוש וגם להסדיר את העיסוק. לא ברור כאן מה הקשר בין החוק הזה לבין פקודת הסמים המסוכנים שעושה בדיוק את אותם דברים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה דווקא בסוף, בסעיף של שמירת דינים, נצטרך להתייחס ליחס. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אני לא יודעת אם עדיין כותבים סעיפי מטרה בחקיקה. זה פחות נהוג.


 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן. זאת הגדרה כללית אבל זה לא משפיע.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אולי לא צריך אותו אבל גם אם צריך אותו, יש כאן חפיפה בתחומי העיסוק וזה מביע את זה בצורה מאוד מאוד מובהקת. בעיה רוחבית שבאופן כללי אנחנו מעירים עליה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ניגע בזה בסעיפים המהותיים וגם כמובן בסעיף של שמירת דינים בסוף. למטרה זה פחות רלוונטי כעת.


 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

למה לומר מוצריו? אלה מוצרי קנאביס. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

הייתי אומר תוצריו ומוצרים המופקים ממנו. יש הגדרה למוצר.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אז נגדיר את זה כמוצר.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

גם המילה "מלאי". החזקה זאת החזקה. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

"מוצר קנאביס – מוצר לשימוש רפואי המכיל קנאביס העומד באמות מידה מקצועיות".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. גם החזקה וגם מוצריו.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אגב, יש עוד היבטים שלא מכוסים כאן כמו השמדה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו נטפל בזה בתוך החוק.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אם כבר, למחוק ולכתוב עיסוק. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

במקום "מכל גורם העוסק בגידול וייצור" לומר "מכל עוסק". 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הכוונה היא שזאת לא אמורה להיות רשימה סגורה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ננסח את זה כך.

כל הגדרה בסעיף ההגדרות נלקחת מפרק אחר שדנו בו. חלק מהדברים ישתנו תוך כדי שינוי הסעיפים אבל אפשר לראות אם יש דברים שכבר עכשיו בשלב הזה צריך לשנות. 

2. הגדרות

בחוק זה –

"בית צמיחה" – מבנה קל זמני ופריק מחומרים קלים, שהוא חיפוי קרקע שקוף או חיפוי רשת על גבי קשתות בשטחים חקלאיים מעובדים ומיועד לגידול קנאביס רפואי.

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

לגבי בית צמיחה, לדעתי אולי לא נכון לרדת לרזולוציה של איך פיזית מגדלים אלא אולי ללכת על משהו קצת יותר גדול ולומר חוות גידול או איזושהי הגדרה של מקום גידול.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

במקום שיהיה כתוב בית צמיחה, לרשום חוות גידול ואז נגדיר חוות גידול. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

המילה שמופיעה בכל מקום היא "אתר". אתר עיסוק או אתר גידול. 

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

אם אנחנו נכנסים להגדרות ממש, ההגדרה של בית צמיחה כאן היא, ראשית, לא הגדרה שלנו בחקלאות, ושנית, שכחתם שיש גם אין-דור ויש גם גידול במבנים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בסעיף עצמו של הגידול כן מדובר.

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

גם שם חסר אין-דור. כתוב רק בתמיכה ובעצם אין את מי שמגדל אין-דור.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אם כן, בואו נחליף את זה ל"אתר גידול".


 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

נראה לי שזה מצטרף להערה רוחבית יותר. אני לא יודעת מה תהיה ההגדרה של בית גידול. זאת שוב רמת רזולוציה מאוד נמוכה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן, אבל אנחנו חייבים להגדיר את זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הכוונה הייתה שיהיה איזשהו מבנה מתאים. אני אקריא את הסעיף המוצע בהגדרה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לכן המבנה המוצע הוא: אתר - זה אתר בו מתקיים העיסוק בקנאביס ואז יהיה גידול, ייצור.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אם אתם רוצים חוות גידול, אפשר להגיד מקום לגידול קנאביס. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל זה לא יכול להיות מקום פתוח.

אני אקריא את הסעיף. "גידול קנאביס רפואי ייעשה – זה סעיף שכבר עברנו עליו - בתנאים נאותים, בבתי צמיחה ובמבנים מתאימים בלבד". הכוונה היא שזה לא יהיה שטח פתוח אלא או בתי צמיחה, שזה מה שהגדרנו עכשיו.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

לפי זה אני לא בטוחה שצריך את ההגדרה הזאת.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כי הגדרנו את זה בסעיף עצמו. איפה אנחנו משתמשים במונח בית צמיחה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מה שהקראתי. "גידול קנאביס רפואי ייעשה בתנאים נאותים, בבתי צמיחה ובמבנים מתאימים בלבד".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

באתר גידול. אפשר לרשום באתר גידול במקום בתי צמיחה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

השאלה אם זה יכול להיות גם מקום חיצוני. אני הבנתי שלא.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

איפה אפשר לגדל, אנחנו קובעים בנהלים. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

בעת הזאת לא, אבל ניתן בבתי גידול מסוגים מסוימים. אם בעתיד יום אחד, ירצו לשנות כי מזקקים מהם חומרים. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אני הייתי אומרת שמותר לגדל קנאביס רק במקום שהותר לגדל בו קנאביס ואז זה לא חוסם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל החוק רוצה לומר מה הם אותם מקומות בהם מותר לגדל קנאביס. זו הייתה מטרת הסעיף. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כל זה בסעיף י"ד ב-GAP.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

ה-GAP הוא נוהל.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

חווה, או חוות הקנאביס, מקום המשמש כדין לגידול קנאביס. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסעיפי החוק אנחנו קובעים מה הם תנאים נאותים, איך מגדלים וכולי. ההגדרה עצמה, אנחנו צריכים אותה רק כדי להבין מה זה אתר גידול. בואו ניתן לזה הגדרה יותר רחבה, שאתר גידול הוא מקום בו הותר לגדל קנאביס ואז איך הוא הותר ואת זה אנחנו מגדירים בנהלים, בחקיקה ובתקנות.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אולי חשוב לציין כאן שבהרבה מאוד סעיפים החוק יורד לרזולוציה מאוד מאוד קטנה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

זאת הערה רוחבית.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

כי לדוגמה, אם אני לא טועה, הסעיף הספציפי הזה את התקן של ה-GAP. הוא לוקח את זה הרבה יותר נמוך ממנו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כמו שציינו כאן זה מופיע ביום בנוהל ה-GAP. ברזולוציה יותר נמוכה כמו נהלים ותקנות, זה יותר מתאים. בחקיקה ראשית זה יסנדל אותנו. את צודקת שזה מצטרף להערה רוחבית של רמת רזולוציה נמוכה מדי.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

שעלולה לסנדל אותנו.


 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן. אני יכולה להראות לך חוקים שיורדים לרמת רזולוציה נמוכה יותר. זה לא משהו שהוא לא אפשרי.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אבל מטרת החוק הזה של חברת הכנסת השכל היא לעזור לנו לקדם ולא לשים לנו עוד מקלות על הגלגלים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו חוזרים בחזרה לדיון אחר לחלוטין מההגדרה הזאת. אני מבקשת לא לפתוח את זה. כרגע דיברנו והסכמנו על הגדרה רחבה. כרגע הבהרתי את זה ואמרתי שזה יוגדר בנהלים ובתקנות. אנחנו מגדירים הגדרה רחבה האומרת מה זה אתר גידול. לא צריך עכשיו לחזור ולא צריך לפתוח דיון לאיזה רזולוציה החוק צריך לרדת משום שכרגע זה מבזבז לנו עוד מספר דקות חשובות שאולי לקראת סיום נוכל לדון בעוד איזשהו סעיף. אני מבקשת להתרכז אך ורק בסעיפים.

אם כן, סיכמנו שאנחנו מגדירים הגדרה רחבה.

הערות נוספות.

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 

אני רוצה להבין איך חוק שמטרתו להסדיר את העיסוק בקנאביס רפואי, בסעיף ההגדרות לא מתייחס להגדרה של קנאביס רפואי. אתם מציינים כאן בין השאר את פקודת הסמים המסוכנים. או שתחליטו שזה מוכפף לאיך שזה מוגדר בפקודת הסמים המסוכנים, או שבואו נתמודד עם הפיל בחדר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כשנגיע להגדרה של הקנאביס, נדבר גם על זה.

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 

אבל זה המקום. זה הפרק.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. זה לא המקום. נגיע לזה עוד כמה הגדרות.

"גידול" – פעולה שנשית בצמח הקנאביס משתילת ייחורי הקנאביס ועד הפעולות שלאחר הקציר לרבות עיבוד הצמח ואריזתו בצורתו הטבעית.

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

גם כאן מבחינתנו חסרים דברים. אם תסתכלו על ההגדרה ב-GAP שמגדירה מה זה גידול, זה הרבה יותר נרחב ומדבר על כל פעולה חקלאית הקשורה בצמח הקנאביס, שתילה, ריבוי... הסמכה, טיפוח זנים, השקייה, הדברה, קציר, גיזום, תפרחות... ייבוש וטיפול בתוצרת, אריזה, אחסון התוצרת בחווה, השמדת הצמח ופעולות הקשורות בו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא ירדנו לרזולוציה ואמרנו מהשתילה ועד האריזה כשבאמצע נמצאת כל השרשרת שאת הקראת.

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

אבל לדוגמה "ריבוי" דווקא לא נמצא בזה כי הם עושים פעולות אסורות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לדעתך גם את "ריבוי" צריך להוסיף מפורשות?

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

זריעה. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

היום בפקודה שמסדירה את זה עד היום, ושאלה הזאת אף פעם לא עלתה ולא נתקלנו באיזה שהם קשיים בנושא, בסם הזה או בסם אחר – יש עוד סמים שמגודלים – אין הגדרה לגידול. יש את המילה גידול, היא מופיעה, זה סעיף 6, אם אני זוכרת נכון, אבל אין הגדרה לגידול. אני לא מחפשת למחוק סעיפים אבל אני כן מחפשת איפה לא לסנדל אותנו באופן שלא צריך. השאלה היא לשם מה צריך את ההגדרה של גידול.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

צריך את זה אחר כך גם לאריזה כשמדברים על הגידול בשטח, שהגידול כולל גם את אריזת הצורה הטבעית של הקנאביס. זו הכוונה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

צריך להוסיף בצורה הטבעית.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הוספנו וצריך להגדיר את זה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

כי הצורה הטבעית היא הצמח כולו ואנחנו אורזים בחווה רק את התפרחות. צורתו הטבעית, זה ישר ישלול מהחווה לארוז.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

כן, זה מונח לא רלוונטי.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

זה יסנדל אותם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מה מונח לא רלוונטי, הצורה הטבעית.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

צורתו הטבעית. את צורתו הטבעית צריך להוריד.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אין צורך במלים האלה - צורתו הטבעית. מעבר לזה, ממה שתיארתם, לשם מה צריך את ההגדרה? 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו משתמשים בה לאורך כל החוק. כשאנחנו א ומרים גידול קנאביס שהוא למשל מחויב ב-GAP וב-GMP, איזה פעולות מחויבות בזה ואז אנחנו מפרטים כאן מהי הגדרת גידול.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

לדעתי – זו דעתי – רזולוציה של לפרט את הדברים האלה, כמו שזה היום כאשר בפקודה נאמר גידול אבל אחר כך זה מפורט ברזולוציה יותר נמוכה בנוהל הגידול למשל, בעיניי זה יותר נכון לעשות את זה, או לפרט ואז נותר הסדר שלילי או לעשות את זה בצורה כללית שלא תורמת לי להבנה שום דבר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני חושבת שאיי אפשר לכתוב בחוק שרישיון לגידול או גידול ייעשה בלי להגיד מה כולל הגידול ואיך הוא מופרד.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אבל כך זה בפקודה היום וזה לגבי כל הסמים המסוכנים.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

התעשייה כאן מסכימה עם מה שאומרת עורכת הדין רננה כי חד משמעית זה רק יסנדל אותנו ויגביל אותנו. למה לרדת לכזאת רזולוציה? גם משרד החקלאות אומר את זה. מדובר כאן בתעשייה מתפתחת.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

תודה. אני לא נתתי זכות דיבור. את לא יכולה להתפרץ ככה. יש כאן עוד מספר מגדלים וגם הם רוצים לדבר. אני לא יכולה לתת לך כל הזמן לדבר. אני מבקשת באישור לזכות דיבור.

משרד החקלאות.

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

אני יכול אולי להציע משהו שכולל גם את הנושא של הגידול כפי שדיברנו עליו קודם. "זאת כל פעולה חקלאית ואחרת הנעשית באתר הגידול בצמח הקנאביס", ואז זה כולל את כל הפעולות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל אז המגדל עצמו מחליט מה הוא עושה שם ואם הוא באמת אורז ומעבד את זה. אז זה נחשב גידול. 


 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

אם תטילו מגבלות שאסור לו לארוז - - -
 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

צריך להגיד לו מה מותר בגידול.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

השאלה היא האם ייבוש, עישון וכולי, זאת פעולה חקלאית?

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

גיזום הוא פעולה חקלאית?

 << אורח >> קריאה << אורח >> 

נכון להיום, לפי נוהל GAP – כן.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

לפי הנוהל, אני יודע. הנוהל מגדיר את זה רחב ונכון. בסוף כל השאלה הזאת תתנקז עת נגיע לפרק אריזה וסימון. 

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

מנכ"ל קאנוניק. אנחנו חברה שעוסקת בטיפוח של זני קנאביס ובריבוי שלהם. הנושא של ריבוי – שצריך להיות חלק מהגידול - חסר לאורך כל טיוטת החוק.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בעקבות ההערה שהייתה, אמרנו שנוסיף.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן. אנחנו מוסיפים את זה בעקבות ההערה של משרד החקלאות.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

גם בגידול, גם ברישיונות. אני מאוד בעד הנוסח שחיים הציע, שכל לפעולה חקלאית שמתבצעת. ענת, אמרת שצריך לפרט, אז אני לא מכיר ענף חקלאי שבו מפטרים בדיוק איך מותר לגדל, איך מותר לרבות, כמה זרעים מותר בכל דבר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא כתוב כאן איך מותר לרבות.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

אנו חושב שלא צריך את זה. הנוסח של חיים הוא מצוין.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

בול פארמה. אני מחזק את דבריו של חיים תגר. לדוגמה, כתוב שתילת ייחורי הקנאביס. אנחנו לא רק שותלים ייחורי קנאביס אלא אנחנו גם זורעים. גם זה איננו. אם כותבים את זהב אופן כללי, חיים תגר צודק. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. קיבלנו. "כל פעולה חקלאית או אחרת הנעשית באתר הגידול".

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	"זן" – גנטיקה צמחית פרטנית של צמח המשתייך למשפחת הקנאביס.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

היה לנו דיון מקדים של כל המשרדים. זן הוא כינוי מסחרי לקו גנטי מסוים. יש קווים גנטיים ועלותו DNA מגדל אחד יכול לקרוא הנסיכה הקסומה ומגדל אחר יקרא לו צ'יפופו. זאת אומרת, זן הוא כינוי מסחרי לקו גנטי מסוים שניתן על ידי יצרן או מגדל מסוים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

למה לא מתאים לומר גנטיקה צמחית פרטנית?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

כי זאת לא גנטיקה. זן הוא לא גנטיקה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו רוצים שכאשר על האריזה הם כותבים את הסימון יהיה רשום מה הגנטיקה. השאלה היא אם הם יוכלו לרשום גם תוספת של זן, איזשהו שם מומצא, או אנחנו נחייב אותם ברישום הגנטי. 

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

המטרה שלכם, אם אני מבינה נכון, היא לשמור על איזושהי המשכיות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

נכון, שהמטופלים ידעו את הזן המקורי על האריזה.

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

אם כן, זה לא זן. 

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

יש את רשם הזנים במשרד החקלאות ויש רשמי זנים גם במשרדי חקלאות בחוץ לארץ. בארץ מעט מאוד זנים נרשמו אצל רשם הזנים. יש חברות שרשמו זנים ואלה הזנים הגנטיים היחידים שאפשר להגיד שזה זן כי הוא נבדק.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מפרט גנטיקה. 

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

אני לא יודע למה הכוונה. האם הכוונה היא מסחרית?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כשנגיע לפרק של אריזה נצטרך להתייחס ספציפית לא לזן אלא למפרט.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

נכון. זן זה שם מסחרי. לעתים באותה גנטיקה בדיוק מגדל אחד קורא בשם אחד ומגדל שני קורא בשם אחר ולעתים לאותה גנטיקה, אותו מגדל שקרא בשם אחד, אחרי תקופה משנה את השם. זן זה שם מסחרי. 

 << אורח >> חנן גלבנדורף: << אורח >> 

בעניין הגדרות. גנטיקה זה לא שם עצם. גנטיקה זה תחום במדעי החיים וזה לא משהו שצריך להגדיר צמח כזה או אחר. זן יכול להיות קו צמחי מסוים בעל פרופיל גנטי מסוים. אני לא בטוח שצריך להגדיר בכלל מה זה זן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל אם אנחנו רוצים לקבוע שאי אפשר לשנות בלי לציין גנטיקה, כן צריך להגדיר.

 << אורח >> חנן גלבנדורף: << אורח >> 

צריך להגדיר באריזה. באריזה אמור להירשם הפרופיל , שם הגנטיקה או השם הגנטי המקורי.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

אנחנו חושבים שיש בכך כדי להטיל עומס גדול מאוד על המגדלים כי יוצא מכך שמי שלא ירשום זן בפנקס הזנים, לא יוכל לציין את השם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל אמרנו שנשנה את המילה זן.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן. אנחנו נשנה לא את ההגדרה אלא בחקיקה באריזה הם יצטרכו שם את הגנטיקה המקורית. זה לא זן. אנחנו התייחסנו לזה כאל זן.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

קו גנטי.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מה זה קו גנטי?


 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

אמרנו שזן הוא כינוי מסחרי לקו גנטי מסוים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מה זה קו גנטי?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

DNA.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

השאלה מי מפקח על זה ובודק את זה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לא יודע.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

היום לא מציינים גנטיקה על האריזה.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

חלק כן, חלק לא.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

איך אתה מפקח על מי שכן מציין היום?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

הפיקוח היחידי שיכול להיות זה מי שרושם גנטיקה במשרד החקלאות, זה נקרא האגף לטיפוח.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

רשם הזנים.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

חוץ מזה, יכול מגדל של זן מסוים, לקרוא לו מחר בשם אחר. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל אמרת שזה לא זן. אנחנו מדברים על הגנטיקה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

זה מסחר בלבד. זה שיווקי. לכן ההצעה הטובה יותר היא לרדת מהמילה הזאת של זנים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

ירדנו. 

שלום חברת הכנסת גבי לסקי שמצטרפת אלינו. תודה רבה. 

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

פעיל חברתי, אנשים בירוק. בהמשך למה שיובל אומר, חייב להיות רשום גם זן וגם שם החווה. חווה מגדלת 100 קילו אצווה, מוכרת 30 קילו לזה, 30 קילו לזה ו-40 קילו לזה. זה אותו פרח, גדל באותה אצווה ויש לו שלושה שמות שונים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לכן אנחנו נדרוש שעל האריזה יהיה את השם הגנטי.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

חייב להיות מצב לפיו כל מגדל שרוצה להוציא זן, שירשום אותו במשרד החקלאות בזנים כדי שאנחנו נדע מה זה. זאת חובה. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

מה שהוא אמר, יש בו המון טעם ושכל.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה מה שאנחנו רוצים, לבוא לפתור לטובת המטופלים. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

זה יטיל עלות.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

מה אכפת לי עלות? שהחברות יעבדו קשה. המטופלים רוצים לדעת ורוצים להישאר חיים.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

שאלה. זה ישית עוד עלויות ללכת ולרשום את זה. השאלה שלי היא שאלה של הדיוט, האם בשיטת ריבוי היום והגידול של קנאביס, הגנטיקה שרשמתי אצלך, עוד שנה יבואו ויבדקו את ה-DNA, זה יהיה אותו הדבר?


 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

כן. זה הרעיון של קו גנטי.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אם אתה משלב, אתה תרשום את הזן הגנטי גם של זה וגם של זה.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

אם האימאות לא נשמרות באין-דור, את לא יכולה לשמור על קו גנטי. נהרסת להם הגנטיקה. אימהות חייבות להישמר באין-דור כדי לשמור על קו גנטי קבוע.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

אני הולך לקצה הדרך. מה שאביחי אומר, הוא אומר דברים עם טעם. הוא אומר שמישהו רוצה לדעת איזה קו גנטי הוא מקבל וככל שהשתנה הקו , הוא גם רוצה לדעת. זה מה שהוא אומר ויש בכך מן השכל וזה נכון להיעשות לא בעולם שמתקיים בייחורים. ענף הקנאביס הוא ענף שצומח ומתפתח. לעתים לוקחים ייחורים. כשלוקחים ייחור מאימא, הוא לא תמיד אותה גנטיקה של האימא. יותר מכך, ייחור בן חודש שנלקח מאימא בת שנתיים, הוא בן שנתיים. פוטנציאל ייצור החומרים בו הוא בן שנתיים. זאת אומרת, זה ייחור זקן למרות שהוא בן חודש. בעולם החקלאי הרגיל – וכאן יגידו גם אנשי החקלאות – העולם עבר לזרעים כי זרעים.

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

מהונדסים.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

כי זרעים הם קו אחד רציף. עולם הקנאביס עדיין לא נמצא שם. ישראל מובילה גם בחברה שהיא קאנוניק אבל יש לנו גם יש לנו עוד שלוש חברות בארץ שמתמחות בפיתוח זנים. אני אפתח כאן סוגריים ואומר שתעשיית הזנים בעולם היא מהתעשיות המתקדמות ביותר בעולם. עד שנרכשה – מי שזוכר את זרעים גדרה – באו כל ציפורי הטרף הרב לאומיות וקנו אותה.


 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אתה מתכוון לתעשייתה זרעים. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

תעשיית הזרעים.

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

זרעים מהונדסים.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

כן. כשיש זרעים, עולם הקנאביס עדיין לא נמצא שם. עולם הקנאביס, אנחנו מניחים שיהיה בזרעים תוך שנתיים או שלוש ואז קו גנטי מסוים תמיד יהיה אותו הדבר. למשל אלסקה בתיקון עולם, האלסקה הוא די אלסקה. הוא זז. לעתים, כאשר לוקחים ייחורים או זן אחר של כל חברה אחרת, נוצרות מוטציות ואז למוטציה קוראים לה בשם של זן כי זה שם מסחרי.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

או משביחים אותה עם מו"פ גנטי.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לא תמיד ניתן להשביח. 

בענף מתקדם שחי כבר מספר שנים להגיד שאין ייחורים, מתחילים לעבוד כולם רק עם זרעים, עם קווים ברורים ועל כל שינוי צריך לשנות. הענף הזה הוא ענף מתפתח.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני לא חושבת שאנחנו יכולים לחייב אם אלה זרעים או ייחורים. בסוף זאת תהיה בחירה של אותו מפעל.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

קו גנטי, ניתן אישור רק במשרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני מניחה שהמטופלים יעדיפו קווים גנטיים מוכרים וברורים שהם מכירים ולכן יהיה איזשהו אינטרס גם לתעשייה לשמור על אותם קווים.

אני מחזירה אותנו בחזרה להגדרה. הגדרה של זן, אנחנו מורידים. אנחנו כותבים מפרט גנטי.

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

אם אפשר, הייתי מציע שם אחר. שם מסחרי המאפיין קו גנטי . אם אנחנו מתעסקים בקו גנטי, הוא חייב להיות רשום, חייב להיות מבוקר ומפוקח. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

ואז לקו מסחרי יש את הכינויים שלו בכל העולם.

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

השם המסחרי הוא שם מסחרי שניתן על ידי החברה. הוא מאפיין קו גנטי אבל אף אחד לא בודק אותו. זאת אחריות החברה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני מקבלת את זה. מזל שמשרד החקלאות כאן איתנו.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

מה העלויות של הרישום?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

זה לא סותר את מה שאביחי אמר. זה אותו זן שהולך לשלושה מגדלים שונים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה לא לעניין ההגדרה. אנחנו צריכים לפתור את זה בעניין הניפוק והשיווק. באריזה.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

מה שיכול להשתנות באימהות זה רק ה-פנוטיק ובאחד לאלף ייחורים תגדל מוטציה. 

 << אורח >> ניר יופטרו: << אורח >> 

שאלה. כל הזרעים שנכנסים היום לארץ עוברים את בדיקות ה-פיטוס של משרד החקלאות. יש קבלות על כל זרע וזרע שהמגדל קונה לארץ. כל מגדל קונה לארץ זרע עם שם. על הקבלות יש שמות. אם אני מזמין היום מ-KK2 או מגרינהאוס, לא משנה מהיכן, באישור – יש לי שם. למה השם הזה לא נשמר? קחו את השמות ותלכו אחריהם.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

אין שום קשר בין מה שכתוב על התעודה לבין הזרעים באמת. המקורות שאנחנו מייבאים מהם זרעים, הם לא תמיד אמינים. אני יכול להגיד לך מניסיון שלנו שכאשר אנחנו מקבלים זרעים ופותחים אותם, יש שם ערב רב. לא הייתי סומך על התעודה של השולח. הייתי סומך על בדיקות. יש בדיקות פיטוסניטציה של משרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני עוצרת את זה כאן משום שאנחנו נגררים עכשיו לפרק שאנחנו נדון עליו מספר שעות וזה כל מה שקשור לסימון ואריזה. אנחנו מדברים כאן רק על ההגדרה. אין ספק שאם אנחנו באמת רוצים שהקנאביס הרפואי יהיה קו רפואי, בסוף אי אפשר לקנות זרעים מגורמים מפוקפקים אלא צריך לדעת ולהבין. אני מקווה שגם כאן בישראל תתפתח תעשיית זרעים בעזרת השם ושזה ישתלם לתעשייה לפתוח גם מחלקות כאלה. המטרה היא לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה רפואית ולא כמו עגבניות כי עגבניות הן לא תרופה. 

אם כן, אנחנו נדבר על כך בפרק הניפוק והאריזה. אנחנו לא מגדירים זן כי אנחנו לא נשתמש בשם הזה אלא אנחנו מגדירים שם מסחרי שמאפיין קו גנטי. נקרא לזה גנטיקה או משהו כזה וזאת תהיה ההגדרה של זה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

צריך להוסיף "או שנרשם כזן בפנקס המטפחים במשרד החקלאות". ברגע שמישהו רוכש זן, זה השם שלו.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

תעשו את זה יותר קל. מי שמייבא זרעים, הוא יהיה מחויב לרשום אותם.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לא. כרגע כמעט שום דבר לא פועל עם זרעים אלא הכול ייחורים.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

לא. עם זרעים. עושים אימהות עם זרעים ומשם לוקחים את הייחורים.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

אביחי, זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו נגיע לזה בפרק ניפוק ואריזה כדי להבין איך זה עובד ומה אנחנו צריכים לעשות. אני מבקשת להתקדם.


 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

"ייצור – כל פעולה שנעשית בצמח הקנאביס מסיום הגידול – שאת זה הגדרנו - ועד לאריזתו לשם מסחר".

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

נראה לי שאם כבר הגדרנו גידול באופן של פעולה שנעשית במקום גידול - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

המטרה של ייצור, לדעתי מה שהתכוונו זה בעצם במפעלים, היכולת לייצר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זאת כל פעולה מהגידול. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל לא רק כי בייצור, אנחנו מדברים כאן גם על גלולות ושמנים.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

זה עדיין כלול בהגדרה. עד לאריזה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אם אנחנו רוצים להגדיר שמותר להפיק גלולות, אנחנו מגדירים את זה כגידול? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא. זה ייצור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כל פעולה בצמח הקנאביס, מסיום שלב הגידול ועד לאריזה.


 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

אבל יש כאן חפיפה מסוימת כי גם בגידול הכנסנו את האריזה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה נכון אבל משום שיש גם אריזה שם וגם אריזה שם ואלו אריזות שונות. אותן אריזות מוגדרות בתוך החוק אבל זה צריך להיות שם על מנת לאפשר להם את זה.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

אני חושבת שזאת הערה משותפת גם למשרד המשפטים. המונח "כל פעולה" גם בגידול, "כל פעולה אחרת", הוא קצת רחב מדי. צריך להיות "שנדרשת". כל פעולה אחרת באתר גידול, לא משנה איזו פעולה זאת תהיה, שיכול להיות שהיא בכלל לא נדרשת לגידול, זה קצת בעייתי להגדיר אותה כגידול.

 << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> 

אנחנו התעקשנו על כך שזה יהיה כל פעולה חקלאית.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

אבל הוא אמר "או אחרת". המילה "אחרת" – הוא יכול לעשות המון פעולות באתר גידול. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

מה עוד יכול להיות שהוא לא חקלאי?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

את רוצה להגיד כל פעולה חקלאית או פעולה אחרת שנדרשת?

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

שנדרשת לעצם הגידול כי אחרת זאת כל פעולה שבאתר הגידול. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

למשל טרימינג או טרימינג ידני, פעולות שאנחנו לא יודעים להגדיר אותן. טרימינג הוא אותו כיסוס על עלים מיותרים מהפרח. יש עוד מספר פעולות אחרות שהן כן קשורות. למשל, בעתיד, השמדה או יצירת קומפוט או דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל גם זאת פעולה חקלאית. גם חקלאי שמגדל עכשיו תותים צריך להשמיד אפילו את יריעות הפלסטיק בצורה מסוימת. לדעתי גם זאת פעולה חקלאית.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

קודם ההגדרה הייתה "כל פעולה חקלאית והקשורה בה בצמח הקנאביס".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני חושבת ש"נדרשת" תכלול את הכול והיא תיתן משהו מספיק רחב, אפילו בשביל היריעות של החממות או הרשתות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ענת, אתם רוצים את זה לגבי הגידול או גם לגבי הייצור, אתם רוצים לשנות את "כל פעולה שנעשית בצמח הקנאביס"?

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

לגבי הגידול, גם וגם. אבל השאלה היא איך בסוף ההגדרה של היצור.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

ייצור פעולה שנעשית בצמח הקנאביס מסיום הגידול – מה שהגדרנו קודם - ועד לאריזתו לשם מסחר וניפוק. עד שמוציאים את זה לבתי המרקחת.


 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

למה זה בצמח הקנאביס ולא בקנאביס?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בקנאביס. אפשר להוריד בצמח ולהשאיר קנאביס. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

הייתי מוסיף "לרבות פירוק אצוות, אריזה ו-... מחדש, בקרה ו-... אצוות".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל זאת פעולה חקלאית.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לא בגידול. בייצור. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל זה כולל פעולה שנעשית בקנאביס.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

השאלה למה אנחנו לא מגדירים את זה כמו הגידול בפעולות שנעשות באתר הייצור. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

דווקא עדיף להשאיר כמה שיותר רחב.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני חושבת שההגדרה הזאת היא מספיק רחבה היא מספיק רחבה והיא מספיק מובנת. אני חושבת שהיא מאוזנת. אני לא חושבת שצריך עכשיו להתחיל להוסיף דברים או להוריד.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

כולם אמרו כאן כל פעולה, אבל זה לא כתוב כל פעולה. צריך לכתוב "כל פעולה".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כל פעולה שנעשית בקנאביס. בסדר. 

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

ייצור זה מסיום הגידול, כלך הפעולות שנעשות. זה אומר שאסור למכור קנאביס. מוכרים מוצרי קנאביס. זה אומר שהאריזה בחווה היא לא אריזה סופית. זה כמו המתכונת שנשארת היום כי אין ייצור בחווה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לא. אנחנו הגדרנו גם אתר גידול עם אריזה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הכוונה היא לאריזה ב-באלק?


 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו לא מגבילים את הגודל. בכל גודל. 

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

השאלה אם זאת אריזה סופית. מי שיעמוד במה שיחליט, יוכל לארוז באריזה סופית.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה בפרק הגידול. לא בהגדרה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

צריך להסביר מה זאת המילה "סופית" כי לכל פרק יש סוף. אנחנו אמרנו שלדעתנו האריזה הסופית של פרק הגידול היא באריזות, מה שאנחנו קוראים באלק של תוצר.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

אני אחדד. אריזה למטופל.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אריאל, זה לא הזמן. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני אבהיר. כאן אנחנו מדברים על ההגדרה בלבד. זאת אומרת, אריזה כלולה גם בפרק הגידול. האם, איך, כמה ולמה – זה כבר בפרק הייצור, שם אנחנו מגדירים מה זה איך, כמה, למה, גודל וכולי. אני לא נכנסת להגדרה עצמה.

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

כתוב כאן שייצור היא פעולה שנעשית בצמח הקנאביס. כלומר, אם יש לי דרישות לאריזות שונות, זה לא נוגע לקנאביס עצמו. אם אני עושה דברים מבחוץ, ההגדרה הזאת יכולה לצמצם לי פעולות. כתוב במפורש שזאת צריכה להיות פעולה שנעשית בצמח הקנאביס.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

שנעשית בקנאביס. הורדנו את "בצמח".

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

אולי צריך לומר בהקשר לקנאביס.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו תיקנו. כתבנו כל פעולה שנעשית בקנאביס מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר.

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

אם אני אומרת בקנאביס, צריך להיות בהקשר לקנאביס. נניח אני עושה את האריזות, ראינו שיש הרבה דרישות לגבי האריזה, לגבי התוויות וכל מיני דברים כאלה. אלה לא פעולות שאני עושה בקנאביס. זה בהקשר לקנאביס אבל לא בקנאביס.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אכן חברת הכנסת לסקי, בואו נגיד שבאותו מפעל עכשיו הם מייצרים גם מכשירי אידוי. מכשיר האידוי שהם מוכרים, נגיד שהם נותנים אותו כמתנה ביחד עם הקנאביס והוא מיוצר אצלם. הוא לא פעולה בקנאביס.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני לא חושבת שאנחנו רוצים להחיל על אותו מכשיר אידוי את הכללים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

האמת היא שלא. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

גם לא על הפעולה באריזות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כי אז הפעולה בדברים הנוספים למעשה תהיה קבועה לפי תקן GMP.


 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

הייצור הוא רק מה שאני עושה בקנאביס עצמו.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אולי יותר נכון לחזור להגדרה של אתר הייצור כי מה שמייחד את הפעולות האלה זה שהן נעשות באתר הייצור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

צריך להגדיר גם אתר ייצור.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בעצם זה מפעל.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אפשר להגיד מפעל.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

צריך להגדיר מפעל. בסדר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אם זה מפעל, אי אפשר יהיה לעבוד בחוות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אפשר משום שאתר גידול, מדובר גם על אריזה. 

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

אריזה למטופל?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה בפרק עצמו של האריזה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אם משנים בפרק הזה, צריך להתייחס בהתאם אבל נראה לי שמיקום של מקום ייצור, זה יותר נכון.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו מתייחסים לזה כמפעל. נגדיר מה זה מפעל.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה אתר ייצור. מפעל סוגר את זה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

מפעל קנאביס, אתר ייצור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כל פעולה שנעשית בקנאביס מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר. כל פעולה שנעשית בקנאביס באתר הייצור מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

למה צריך את "מסיום גידולו"?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

שיהיה ברור שאין חזקה בין הגידול.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

את צודקת. אם בתהליך הגידול עשינו משהו שמתחבר לייצור, טכנולוגיה שתתקדם ותגיע בעוד שנה, למה מסיום הגידול? הרי אנחנו בסופו של דבר רואים את הצמח מהיום שהוא או זרע או ייחור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש כאלה שהם רק מגדלים. צריך להגדיר מה כוללת כל חוליה בשרשרת.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

למה לעשות הפרדה כזאת?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

למה זה מגביל אם כתוב מסיום הגידול?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

תוכלו להיות בעלים של שתי חוליות, גם פה וגם פה. תוכלו לקחת את האחריות ההוליסטית על כל הצמח.

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

מקום גידול הוא גם אתר ייצור. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

לא. מקום גידול הוא לא אתר ייצור. ממש לא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

הוא לא אתר ייצור. אם את מכשירה אותו כאתר ייצור, את רוצה באתר הגידול עכשיו לשים מכונה להפקת שמנים - - -


 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

לפי חוק התכנון והבינוי, אתה בכלל לא יכול לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו קובעים את הנהלים בפרק של ייצור, למה אפשר לייצר, איפה, כמה ולמה, איזה רישיונות מקבלים.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אבל רננה אמרה עכשיו למה להוסיף מסיום הגידול, ובאמת למה?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

מה הבעיה עם "מסיום הגידול"? מה הפעולה שתעשי באתר גידול שהוא למעשה ייצור?

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני לא יודעת. איזושהי פעולה על הצמח.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כמו מה?

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני לא יודעת. אני לא יודעת מה אני אעשה בעתיד.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל אני לא אגדיר משה שאין לו משמעות.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

התעשייה מתפתחת. אל תגבילו אותנו בחקיקה הראשית.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

איפה אני מגבילה אותך? אני לא מגבילה אותך.

 << אורח >> ארנון הימן: << אורח >> 

יכולות להיות פעולות שקשורות, עוד לפני שעובר למפעל, כל מיני פעולות שקשורות ללחות של התפרחות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל זאת פעולה חקלאית.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לא, ארנון, זה לא. יש דבר אחד שקורה היום בתווך בין חוות הגידול לבין המפעל, שזאת הקרנה. חוות לפעמים שולחות את המוצרים שלהן דרך... או מקום אחר להפחתת עומס מיקרוביאלי, מה שנקרא הקרנת ... ואז זה מגיע למפעל. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לאפשר גם הקרנות באתר הגידול? זה מה שאתם רוצים?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני חושבת שזה בסדר לעניין ההגדרות וכאשר נגיע לפרק הייצור ופרק הגידול, אנחנו מבינים מה אפשר ומה אסור. 

סיימנו עם הגדרת "ייצור". אתר ייצור. נוסיף הגדרה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני לא יודעת אם יש צורך. נראה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

מוצר קנאביס. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

"מוצר קנאביס" – מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס, העומד בהוראות לפי חוק זה לעניין תצורה וריכוז החומרים הפעילים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

צריך להוסיף מחקר. לא?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

ערה חשובה אחת, לא ממצה אולי אבל צריך להחריג תכשירים מההגדרה. דברים שמיוצרים מקנאביס, החוק לא אמור לחול עליהם. תכשירים. תרופות.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

ההצעה שלנו – דיברנו עליה גם ביום חמישי – "מוצר קנאביס, מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס, שאושר להפצה ולשימוש על ידי משרד הבריאות ולמעט תכשיר רשום בפנקס התכשירים".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. אני חושבת שזה מקובל. אם אנחנו מוציאים אתה-CBD ורושמים אותו כסוג של תכשיר מזון, כתוסף מזון, זה לא יהיה כלול.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הוא לא יהיה בהגדרה. כאן הבעיה היא של החפיפה עם הפקודה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

הוא יוצא מההגדרה שזה מוצר קנאביס עובר למקום אחר. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

תקריא שוב.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

"מוצר קנאביס – מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס, שאושר להפצה ולשימוש על ידי משרד הבריאות ולמעט תכשיר רשום בפנקס התכשירים".

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אתה יכול להסביר מה ההבדל בין תכשיר למוצר?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

תכשיר, כהגדרתו בפקודת הרוקחים. תכשיר זה מה שנקרא בעולם הלא מדייק תרופה.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

המילה תכשיר חוזרת על עצמה לאורך כל הצעת החוק.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

תכשיר, יש לו רק הגדרה אחת קבועה בחוק. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

בפקודת הרוקחים.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לאורך כל החוק, לפי ההגדרות שאנחנו קובעים היום, אנחנו למעשה נתקן וכל מקום שיהיה כתוב בו תכשיר, אנחנו נכתוב מוצר קנאביס.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

מבחינת האפשרות שהיק"ר יקבל הסמכה לתת תקינת GMP, אנחנו לא צריכים שהקנאביס יוגדר?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

זה לא משנה. בין אם יצמידו את מדינת ישראל לאירופה ואז נקבל, ובין אם ישנו את החוקים או משהו, זה לא משנה. מי שיכול להכריז על תכשיר בפנקס התכשירים, זה רק האגף לביקורת ותקינה של משרד הבריאות. תכשיר הוא תרופה. בגלל זה גם הפטריארך בגרוזיה הסכים שקנאביס הוא שימוש רפואי. אחד הרופאים שלנו, דתי, חרדי, שאל האם אפשר להשתמש בקנאביס כתרופה. שאל שאלת רב. אז אמר לו רב מאוד מאוד בכיר, מאוד מאוד מפורסם, מה זאת תרופה. הוא אמר שאין תרופות בעולם למעט התורה הקדושה שהיא מאה אחוז תרופה. כל תכשיר אחר מכיל טוב ופחות טוב ועל הרופא המטפל במטופל לבדוק את זה. הוא גם צדק כי המילה תרופה לא מופיעה בחקיקה הישראלית. מופיעה המילה תכשיר. קנאביס יכול להיות תכשיר.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

אבל התפרחות עצמן?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

הן תמיד מוצר קנאביס.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

אבל הן לא יהיו תכשיר.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

הן לא יכולות להיות תכשיר. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אי אפשר לקרוא למשהו פלסטיק כשהוא זכוכית והפוך. אם הוא תכשיר, הוא עומד בכל הרגולציה שקשורה לתכשירים, הוא נרשם כתכשיר וזו המשמעות. 

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

השאלה שלי היא האם זה לא יסנדל אותנו לקבל תקינה שתאפשר לנו לייצא מכאן חומר.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

 קודם כל, לא. אפשר לייצא חומר בלי קשר. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

ותכשיר?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

מה זאת אומרת?

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

יש הגדרה של תכשיר בפקודת הרוקחות ואני מקריא: "תכשיר מרשם, תכשיר רשום ששיווקו מותנה במרשם רופא או במרשם אחר לפי סעיף 26(א)".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן, אבל כדי לעמוד בהגדרה של תכשיר על פי פקודת הרוקחים אתה צריך לעבור עכשיו חתיכת הליך בירוקרטי שאין לך יכולת על כל תכשיר ותכשיר לעשות מחקר שעולה מיליוני שקלים כדי להוכיח את היעילות הרפואית שלו.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

אני בהחלט מסכים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה יחזיר אתכם שנים אחורה.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

בהמשך כתוב מה זה מרשם כהגדרתו בפקודת הרוקחים. 

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

בדיון הקודם על הייצוא אמרנו - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אתם עוד פעם לוקחים אותנו למקומות אחרים. אני מנסה להבין. מוצר קנאביס, הגדרה של מוצר קנאביס כהגדרה כזו, מה הבעייתיות?


 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

זה עלה בדיון הקודם. בדיון הקודם אמרנו שהוספת ישראל להסכם אכ"א תאפשר ליק"ר להסמיך עוסקים לתקן UGMP. על מנת שהדבר יתאפשר בשלב הראשון יש להגדיר את הקנאביס הרפואי כתכשיר. אם תגידו שההגדרה לא משנה, זה לא קשור, אני מדבר שטויות וכי תוכלו לקבל את התקן שצריך כדי לייצא, אני חוזר בי. אם לא, בואו נדון בזה כדי לא לחסום את האפשרות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

להתחיל עכשיו להכניס אותו כתכשיר לפקודת הרוקחים? זה יהיה בלתי אפשרי.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

אבל יש פתרון שנוכל לייצא?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

האם באירופה היום הקנאביס מאושר כתכשיר רפואי?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא. כתרופה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

למיטב ידיעתי בגרמניה הוא מאושר על פי תרופה צמחית אבל זה לא תכשיר רפואי.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

ברגע שאתם כותבים למעט תכשיר רפואי, אתם מסנדלים אותנו לחלוטין.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל זה לא כתוב. איפה זה כתוב?

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

זה כתוב בספר הירוק. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל אנחנו לא שם. אנחנו בהגדרה של מוצר קנאביס. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הם הקריאו את ההגדרה של המשרדים וביקשו להוסיף בסוף "ולמעט תכשיר הרשום בפנקס התכשירים". על זה הם מעירים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

למה אתם רוצים להחריג? 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

בגלל שהרגולציה שחלה על תכשירים רשומים במדינת ישראל היא רגולציה מסוימת. מי שרוצה להיכנס אליה, הוא בתוך החוקים שלה. זה לא מונע את זה שאפשר יהיה לתת מרשם לקנאביס. אפשר לעשות את זה אחרת, אפשר לעשות את זה היום - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל אם אני לא כותבת "מלבד תכשיר רפואי"?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אז החוק הזה חל על תכשירים רפואיים.


 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. כי אם זה לא יוגדר כתכשיר לפי פקודת הרוקחים, החוק הזה לא יהפוך את זה לתכשיר בעצם זה שאנחנו לא ממעטים. 


 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

זה מסנדל.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני מנסה להבין את העניין. גבי ואני מנסות לפשר. יש לנו את העניין של תכשיר רפואי. היום אנחנו לא מגדירים בחוק הנוכחי תכשיר רפואי. יכול להיות שבעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים, יעשו מסלול עקיף ויחליטו ללכת למסלול של תכשיר רפואי והם למעשה יצליחו להכניס בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל קנאביס רפואי כתכשיר רפואי בדרך עקיפה. למעשה אנחנו נצטרך לחזור ולתקן את החוק ולהגדיר שזה כולל איזשהו סוג של תכשיר רפואי. 

ברור שזה בלתי אפשרי היום אבל למה שאנחנו נמנע משהו עתידי?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

מחקתם את זה מהנוסח אבל ההתנגדות אולי הכי מובהקת שלנו לנוסח של ההצעה היא הסיפור הזה של התכשירים. אנחנו לא מוכנים שיהיה מנגנון עוקף למנגנון רישום תרופות במדינת ישראל.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

למה?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו לא בונים כאן מנגנון עוקף. אין כאן מנגנון עוקף. אנחנו בסך הכול לא אוסרים במידה ובעתיד מישהו יחליט להגיע למשרד הבריאות ולבנות מנגנון עוקף.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אם הוא רוצה. התשובה היא שאנחנו מתנגדים לזה. אם הוא רוצה להיות תכשיר רפואי, תכשיר רשום שרשום בפנקס התכשירים, הוא יעשה את זה בהתאם לרגולציה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אם כן, למה למעט את זה כאן?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

כי החוק הזה לא חל על תכשירים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

את כותבת למעט. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

בהגדרה זה כל מוצר שמיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אם את רוצה שהוא יהיה תכשיר רפואי, את צריכה לעמוד בתנאים של תכשיר רפואי. ההגדרה הזאת לא תהפוך אותו לתכשיר רפואי.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אני לא אומרת שזה יהפוך אותו לתכשיר רפואי. אני אומרת שאם אנחנו מדברים על תכשיר – וקיימים היום תכשירים כאלה, סטיווקס ואפידיולקס – אנחנו לא רוצים שהצעת החוק הזאת תחול על תכשירים כי יש להם הסדרה נפרדת.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל אם אנחנו לא כוללים את ההכשרה של תכשיר רפואי, איפה בהצעת החוק למעשה אנחנו מאשרים את התכשירים האלה לפי הצעת החוק הזאת?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

בזה שאת מתייחסת לכל מוצר - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני לא מתייחסת. אני לא נוגעת בזה. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

"מוצר המיועד לשימוש רפואי שכולל קנאביס". זה כולל תכשיר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אפשר להוסיף סעיף בפרק של המרשמים שמוצר קנאביס שגם עומד בתנאים של תכשיר רפואי, יחולו עליו הוראות פקודת הרוקחים. אפשר להוסיף, אם אתם רוצים ואם זה יפתור לכם את הבעיה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה לא פותר את הבעיה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

מבחינתי שיהיה כתוב שהחוק לא יחול על תכשירים. החוק הזה לא יחול על תכשירים.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

זאת הגבלה נוראית. למה? 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אם אנחנו משתמשים בהגדרה של מוצר קנאביס לעניין הייצוא?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

מוצר קנאביס לעניין הייצוא, כל עוד הוא לא תכשיר - יחולו עליו ההסדרים. אגב, בתכשיר קל לכם, הסכם אכ"א חל. זה בדיוק מה שרציתם.

<< אורח >> קריאה: << אורח >> 

הסכם אכ"א חל על תכשירים.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אבל הקנאביס לא מוגדר כתכשיר ואת מוציאה מהחוק את ההגדרה של קנאביס כתכשיר.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אין בעיה שיהיו תכשירים. אנחנו לא רוצים לחסום את זה שיהיו תכשירים. להיפך, אנחנו נברך על כך שיהיו תכשירים.

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 

בואו נדבר עוד עשר שנים. מצד אחד זה לא תכשיר, מצד שני יש מרשם, מצד שלישי זה בפקודת הסמים, מצד רביעי זה כאן. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אפשר להיכנס להיסטוריה של איך זה קרה.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

בואו נגדיר את הקנאביס מהתחלה ועד הסוף. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו ניקח את ההגדרה כפי שהיא ונכון לעכשיו אנחנו לא נכניס את העניין הזה של ההחרגה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

מוצר שאושר להפצה על ידי משרד הבריאות. לא כותבים "למעט תכשיר הרשום בפנקס התכשירים".

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן. נכון לעכשיו אנחנו מגדירים את זה כך. אנחנו נקיים על זה עוד דיונים כדי להבין האם באמת יש איזשהו סוג של השלכות על זה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

המשמעות היא הכנסת הסטיווקס והאפידיולקס שהם כבר רשומים כתכשיר ליק"ר. כיום זה באגף הרוקחות.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הכוונה שלכם היא שהחוק לא יחול על תכשירי קנאביס שיש להם הסדרה משלהם. זאת ההבהרה שלנו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לפי מה שאני הבנתי, בעניין הייצוא לא בטוח שאנחנו לא רוצים.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאני אומרת. לעניין ייצוא, יש הסכם מסודר.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

איך זה אמור להשפיע על הייצוא אם אנחנו לא מתייחסים לזה ספציפית? זה מכיל את ההוראות של היק"ר גם על מוצרים שהיום לא נזקקים לכך או שהיום הם נזקקים? 

 << אורח >> רחל גולדשטיין: << אורח >> 

אנחנו לא בטוחים. אנחנו צריכים לבדוק. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. אם כן, כרגע אנחנו לא נגדיר את זה. אנחנו נקבל חוות דעת גם ממשרד הכלכלה וגם ממשרד הבריאות כדי להבין ואם יהיו שינויים, אנחנו נגדיר את זה לאחר מכן.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

יש לי רעיון אחר. הקנאביס רשום ב-EU האירופאי כתכשיר רפואי. למה שלא ניקח את ההגדרה משם ונרשום אותה כאן?

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

בדיוק. זה משנה את כל המשחק.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

מאיפה אתה רוצה לקחת את זה?

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

מה-EU.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

מיקי אמר משהו ואני אתייחס, ברשותך. אמרנו "מוצר קנאביס, מוצר המיועד לשימוש רפואי המכיל קנאביס שאושר להפצה כמוצר רפואי צמחי לשימוש על ידי משרד הבריאות בישראל".

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

המילה תכשיר נכנסת תחת המילה מוצר.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

לא. זאת בדיוק הנקודה. אנחנו לא מוכנים שזה יחול על תכשירים.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

למה? שמן זה לא תכשיר?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

לא. זה לא תכשיר.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני חושבת שאתם עושים כאן עוול מאוד מאוד גדול לתעשייה שהיא מאוד מתפתחת. שוב, כולכם מכירים, יש לנו מעל ל-19 מחקרים קליניים, יש לנו מחקרים פרה-קליניים, אנחנו מאוד מתקדמים ברמת הדיוק שלנו בחלק מהמוצרים. השמנים שאנחנו נותנים יכולים לעבור בתהליך שאנחנו ממשיכים לחקור ולפתח אותם ולהגיע להיות תכשיר. למה למנוע ממנו בחוק שהשמן שלי שעבר מחקר קליני ופרה-קליני לא יתקדם להיות תכשיר רפואי?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אני ממש לא מנעתי.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

מנעת את זה.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

את מונעת את זה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

תודה. רננה מייצגת כאן את עמדת משרד הבריאות. אלה השומרים בגדר.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

זה אומר שהיא צודקת?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה לא אומר היא צודקת אבל זה גם לא אומר שהוועדה מקבלת את הדברים.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

שיהיה ברור שאנחנו לא רוצים למנוע את הפיכתם לתכשירים. להפך. חשוב לנו המחקר שיקדם את התחום לכיוון הזה. התחום הזה התפתח בצורה קצת מצחיקה, אפשר לומר זאת קצת. איך שזה היום קורה בדרך כלל - ויש כאן אנשים שמכירים היטב את תחום התכשירים - החברה שמפתחת את התרופה, היא עושה את כל השלבים, היא מגדירה איזה התוויות יהיו לזה, בודקת תופעות לוואי וכולי. מה שקרה כאן זה שממשלת ישראל החליטה כחריג לעולם הרגיל של תכשירים, איך שכל עולם הרוקחות עובד, כל עולם הרפואה, החליטו שמשרד הבריאות והממשלה יקדמו את התחום מהשטח למעלה. אפשר להגיד את זה כך. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לשם כך אנחנו צריכים לתת להם גם טווח פעולה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

 אנחנו לא אומרים שלא יהיה טווח פעולה. אנחנו אומרים שהרגולציה שנוגעת לתכשירים תחול על תכשירים ולא יהיה כפל של החוק הזה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

מה שמיקי אמר כאן, ואמרה גם יפעת, תבחנו היכן זה מופיע כתכשיר רפואי צמחי או תכשיר צמחי.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

מוצר.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

אני אביא את המובאה המדויקת.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

אז נוסיף את זה לאותו נוסח שאמרנו: "מוצר המיועד לשימוש רפואי המכיל קנאביס שאושר כ-וכולי, להפצה ושימוש על ידי משרד הבריאות".

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

השאלה איך מאשרים את אותו מוצר רפואי צמחי. אם הוא אומר שאושר, אז צריך לאשר.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

תהליך האישור היום ברור. יש שני תהליכים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כשאנחנו מדברים על מוצר בחוק עצמו, למה אנחנו מגדירים אותו? נגיד שאנחנו קובעים שלא רק לייצוא אלא מוצר קנאביס ייוצר במפעל שאושר על ידי. אנחנו נגיד מתייחסים למה זה מוצר שמיוצר במפעל. אם הוא צריך להיות מאושר צמחית וכולי, מי אישר את זה לפני כן? המפעל כאן רק מייצר אותו. הוא לא צריך להיות מאושר לפני שמייצרים אותו. לכן אני לא רוצה להיכנס לנקודות שבסוף יסבכו אותנו. 

אני רוצה קודם כל לשים את ההגדרה שהציע יובל ללא העניין של תכשיר רפואי. אני מבקשת גם מהמפעלים וגם ממשרד הבריאות, גם ממשרד הכלכלה חוות דעת על ההשפעה של זה בתוך החוק ואנחנו חברי הכנסת נכריע בעניין הזה. במידה והמפעלים רוצים להוסיף את ההגדרה הצמחית, אני מבקשת הערות להשפעה שלזה בתוך החוק, בין אם זה מהיצרנים ובין אם זה ממשרד הבריאות, כדי להבין את ההשלכות של זה. 

משרד החקלאות, אצלכם יש תכשירים צמחיים?

 << אורח >> חיים תגר: << אורח >> 

לא. יש תכשירים להדברה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

דוגמה מעולם התינוקות כי אני חיה אותו כרגע. יש לכם את כל הטיפות שנותנים לתינוקות שלא מותר אפילו לרשום למה זה אמור לסייע. אלו תכשירים צמחיים שלמעשה יש להם הגדרות נוקשות. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הם לא תכשירים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אם אני צריכה עכשיו לאשר את זה דרך איזושהי מחלקת תכשירים צמחיים ואני אפילו לא יכולה להגיד שזה עוזר לכם לאפילפסיה, אסור לי להגדיר את זה ואסור לי להגיד את זה על פי חוק - יש כאן בעיה כי אז רופא גם לא יכול לרשום את זה. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

צריך לדייק. זה שנכתוב שקנאביס הוא תכשיר, לא יהפוך אותו לתכשיר כי כל הרגולציה שחלה על תכשירים, זה מה שמגדיר אותו כתכשיר והרישום שלו ככזה. 

עצם זה שהוא לא מוגדר כתכשיר לא א =ומר שאי אפשר להשתמש בו, שאי אפשר לייצא אותו, שאי אפשר לעשות כל אחד מהדברים האלה.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

לא, זה לא נכון. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

היום אפשר לייצא קנאביס. 

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

אי אפשר לייצא קנאביס. זה לא הוגדר. מה שאת אומרת, זה לא נכון. אי אפשר לייצא היום קנאביס דה פקטו. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

חברים, אני סוגרת את זה כאן.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

זאת בדיוק הנקודה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו נגררים לוויכוח וחבל. אנחנו חברי הכנסת הכרענו כאן וסיכמנו את זה. אנחנו נקבל לאחר מכן את חוות הדעת ונחליט האם להוסיף גם את העניין של תכשיר. כרגע הנטייה שלנו, שלש חברי הכנסת, היא לא להוסיף את זה. במידה ונקבל חוות דעת אחרות, נבדוק. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

משפט אחד קצר. זו בעיה שתחזור על עצמה לאורך כל החוק, מה זה קנאביס. זה תכשיר? זה מוצר? זה מרשם? זה רפואי? זה חקלאות? ברגע שאנחנו לא מגדירים את זה, זה יחזור על עצמו כמעט בכל סעיף וסעיף, בייצור, באריזה, בגידול, במרשם, ברופאים, במימון הציבורי. זה בדיוק הסעיף המרכזי עליו צריך לדון והוא מה זה קנאביס. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

המטרה בהצעת החוק היא לא להפוך את זה עכשיו לתכשיר רפואי, את מוצר הקנאביס. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

השאלה היא אם בפרק המטרות אנחנו באמת אומרים כאן איזושהי אמירה של הכנסת שהחוק הזה, למעשה אנחנו קובעים שהוא כך ואנחנו הופכים את הקנאביס הרפואי לתרופה רפואית.

<< אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

תרופה זה לא כאן.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בדיוק. על זה יש התנגדות.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

של מי ההתנגדות?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

של משרד הבריאות.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

למה? תסבירי למה. אם יהיה פתרון לייצוא, הכול בסדר.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו כאילו מגדירים איך לעשות, מה לעשות ואיך לרשום.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

נכון, בהיעדר הגדרה של זה כתכשיר. אם זה היה תכשיר, לא היינו צריכים את כל זה. לכו ותרשמו את זה כתכשיר. בהצלחה. הדלת פתוחה בפניכם. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לאור המחקרים שלכם, אם תלכו בדרך הארוכה, כנראה גם הלא זולה לרשום כתכשיר, מנסים ליצור כאן מעקף ולכך מתנגד גם מנכ"ל משרד הבריאות ובוודאי אגף הרוקחות וחטיבת הטכנולוגיות. מתנגדים שקנאביס יירשם כתכשיר. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

וגם לא לעקוף את ההסדרים שחלים.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

מה עוד שזה גם יוציא להגדרתי כמי שכן הקנאביס - רק הקנאביס ולא עולם התכשירים - לנגד עיניו, ביום שקנאביס שהוגדר בחוק, וכפי שאמרנו אפשר להכריח בחוק פרה שתהיה ג'ירפה? אי אפשר. גם אם יכתבו על הפרה בחוק שהיא ג'ירפה, היא לא ג'ירפה והיא תצטרך ללכת באותה דרך ארוכה מלאת חתחתים על מנת לרשום אותה כתכשיר ובכך יימנע קנאביס מהמטופלים ב-Day one אחרי שהחוק הזה עובר ואת זה אנחנו לא רוצים לעשות.

לכן מי שרוצה במקביל להפוך את מוצר הקנאביס לתכשיר לאור מחקרים וכדומה, הדרך פתוחה בפניכם. הדרך פתוחה גם היום.

אני חושב שמיקי העל המשהו שאני כיק"ר אוהב אותו. עדיין צריך לדון בו במשרד. 

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

זה מחזיר אותנו לאותה נקודה שה-EU-GMP פותר לנו את הכול. 

<< אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

זה לא בתחום האחריות שלנו. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

גם אם יהיה UE-GMP אין לכם מי שייתן אותו. רוצים להרחיב את הסכם אכ"א? אנחנו נשמח לשתף פעולה ולבחון את הדבר הזה. בג"צ הכריע בנושא הזה ואנחנו לא נפתח אותו שוב ושוב כי התשובה היא מובהקת וגם משרד הכלכלה אמר זאת. EU-GMP, זה לא תקן למוצרים מוגמרים.


 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

את חוזרת על זה וזה לא נכון. יש באירופה מוצרים מוגמרים תחת EU-GMP.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אבל גם אם זה היה, אין ליק"ר את הסמכות לתת פקודת EU-GMP. זה לא נכלל בהסכם אכ"א. נקודה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

חברים, לעניין הייצוא, כמו שאמרתי אנחנו נכריע לעניין ההגדרה האירופאית. אמרנו את זה בישיבה הקודמת. אני נועלת כאן ואני רוצה לעבור להגדרה הבאה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש כאן כמה הגדרות שהן פחות מהותיות אלא יותר מפנות.

"מנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהמנהל הסמיכו לעניין זה.

"מרשם" – כהגדרתו בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

מרשם רשום. השאלה היא למה אתם מתכוונים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הכוונה שהרופא צריך לתת מרשם ולא רישיון לצורך מתן המרשם.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אני לא בטוחה שההגדרה כאן היא נכונה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אנחנו נבדוק. 

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

בעניין המנהל. יש דברים שקשורים לייצוא. אנחנו גם רוצים להשאיר את זה בידיים של משרד הבריאות או אנחנו רוצים להעביר את זה למשרד אחר?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

 בתוך הפרקים אמרנו שהאחריות לדבר הזה תהיה במשרד הכלכלה או תהיה במשרד החקלאות.

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

המנהל יכול להיות גם מנהל משרד הכלכלה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל אז נגיד את זה במפורש.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן. אנחנו אומרים את זה במפורש בתוך הפרק עצמו.

<< אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

יש בעיה עם המילה "מרשם". בפקודת הרוקחים יש שני סעיפים. סעיף אחד הוא מה זה תכשיר רשום. "תכשיר רשום הוא תכשיר הרשום בפנקס ואשר רישומו תקף". מה זה מרשם?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אין הגדרה של מרשם. יש תכשיר מרשם. 

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

"תכשיר מרשם, תכשיר רשום ששיווקו מותנה במרשם רופא או במרשם אחר לפי סעיף זה".

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אבל זה לא תכשיר.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

השאלה היא מה זה מרשם. כשאתה אומר מרשם בפקודת הרוקחות, אתה מתכוון לתכשיר.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

צודק. צריך לתקן את ההגדרה הזאת.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אין הגדרה למרשם. יש את הסעיף שאומר שרופא ייתן מרשם ואנחנו צריכים להפנות אליו. בסדר. אנחנו נתקן את זה. הכוונה היא למרשם שנותן הרופא לצורך רכישת התכשיר.

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> 

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

עוד הערות בעניין המרשם.

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 

גם בפקודת הרוקחים יש התייחסות ליד המילה תכשיר, לצמד המלים "סם מרפא". בהנחה ואנחנו נלך לאיזושהי הגדרה ונתייחס אליו כמו שהאירופאים מתייחסים לתכשיר או למה שהם קוראים "הרבל מדיסין", וזה עולם ומלואו שבארץ מעולם לא הוגדר. זו אחת הסיבות שאנחנו כל היום מתווכחים על הקנאביס כי אנחנו לא בתוספי מזון ואנחנו לא בפארמה פרופר, אנחנו לא בתכשירים אלא אנחנו באמצע ואף אחד לא רוצה להגדיר. האירופאים עשו את החיים יותר קלים ומבחינתם זה תכשיר, "הרבל מדיסין" וזו הסיבה שהם נותנים אותו לרוקחים כביכול גם בתהליך הסופי שלו כדי להפוך אותו, אם הם רוצים, גם להכניס אותו לתוך ג'ל קפסול - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל אתה לוקח אותנו כאן למשהו שהחוק הזה לא יכול לעשות וזה למעשה להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים מסוכנים. בהיעדר ההוצאה שלו מפקודת הסמים המסוכנים, אתה לא יכול לרשום אותו גם כ"הרבל מדיסין" ואתה לא יכול לשלוח אותו. אנחנו לא יכולים לתקן את פקודת הסמים המסוכנים. אם היינו יכולים, היינו עושים את זה אבל אין לנו יכולת. לכן אם אתה קובע דברים כאלה בלי שטיפלת בעניין פקודת הסמים המסוכנים, אין לזה שום משמעות. את ה-CBD – וכתוב בהצעת החוק – אנחנו נחריג מפקודת הסמים המסוכנים.


 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

את לא אומרת לאן היא הולכת.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו נגיע לשם ואנחנו נגדיר את זה. זה לא בפרק הזה. לכן יהיה אפשר למעשה למכור את זה בדרכים אחרות שהן גם לא דרך מרשם. עד שיגיעו ימות המשיח ובאמת יהיה שינוי, אז נוכל לדבר על זה.

הערות לעניין ההגדרה של מרשם בלבד.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

למה רופא משפחה לא יכול לתת מרשם? למה אני צריך לקבל כל הזמן דפים?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זאת לא ההגדרה. כשנגיע לעניין המרשם, נדבר על זה. אני מדברת עכשיו על ההגדרה בלבד של מרשם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה לפי סעיף 26 לפקודת הרוקחים. זה לא לפי סעיף ההגדרות. סעיף 26 הוא הסעיף שקובע שרוקח צריך לנפק תכשיר שחייב במרשם רק לפי מרשם של רופא. אין הגדרה באמת למרשם בפקודה ולכן אנחנו נצטרך לקחת את זה כמשמעותה בפקודת הרוקחים.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אולי עדיף לא.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו נגדיר את זה בפעם הראשונה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

זה מה שאמרתי. כאשר אנחנו מדברים על קנאביס, הוא לא חייב להירשם כתכשיר כדי שאפשר יהיה לתת מרשם. צריך לתקן את הפקודה בהקשר הזה, את סעיף 11 ו-12, אם אני לא טועה, ואת היישום שלו. יש שתי טכניקות לעשות את זה. לכן ההפניה לפקודת הרוקחים שעוסקת בגדול בתכשירים, לא בטוח שזה נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

פקודת הרוקחים עוסקת גם בהנפקה ובמרשמים. לא רק ברישום של תכשירים.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

צריך לחשוב איזו הגדרה כן נכונה. על ההגדרה הזאת צריך לחשוב.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. אני מבקשת משתיכן שתשבו יחד ותמצאו את ההגדרה הנכונה. המטרה היא להגדיר מרשם.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

שנוכל לעבור ממשטר של רישיונות למשטר של...

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בדיוק. לרופא יהיה מותר לרשום מרשם. כשאנחנו אומרים מרשם, מה זה בעצם המרשם. בסדר, נטפל בזה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

"מרשם פלילי" – כהגדרתו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

מרשם פלילי לא נזכר שוב אחר כך בחוק. למעשה מה נזכרת זאת המסוכנות הפלילית שהיא לא מצומצמת רק למרשם הפלילי. לדעתי ההגדרה הזאת, אין בה צורך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה נכון. אפשר להוריד אותה. שינינו להערכת מסוכנות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. אנחנו מורידים את ההגדרה הזאת.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

	"פקודת הרוקחים" – פקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981.

	"קנאביס" – כל צמח מסוג קנאביס (Cannabis) וכל חלק ממנו, לרבות תוצריו.

שינינו את זה למוצרים. למוצריו. רצינו להוסיף כאן הגדרה של "קנאביס לשימוש רפואי".

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

לפני שעוברים הלאה. קנאביס בפקודה מוגדר. "קנאבוס, כל צמח מסוג קנאבוס וכל חלק ממנו לרבות שורשיו, אך למעט שמן המופק מזרעיו".

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

למה לרבות שורשיו?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

זאת הגדרה בפקודת הסמים המסוכנים. לגבי סם מסוכן: "סם מסוכן – חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור".

אני מציעה שנקל על עצמנו ונכתוב כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים. 

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

אני פחות רוצה להכניס את ההגדרה של הסמים המסוכנים. אנחנו גם יכולים לעשות כאן תיקונים ולומר למעט או דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

 מי יודע, אולי עוד שלשוה חודשים הקנאביס לא יהיה בפקודת הסמים המסוכנים. אם אנחנו מגדירים את זה ולא מגדירים בפקודת הסמים המסוכנים, מה ההשלכות?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ההגדרה שונה. אצלנו בחוק כתוב שזה כל חלק ולרבות כל התוצרים והמוצרים שלו, וכאן כתוב לרבות שורשיו אך מעט שמן המופק מזרעיו". זה בפקודת הסמים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו מדברים על הקנאביס בהקשר של ייצור, גידול וניפוק.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

אני רוצה להסביר משהו משפטית. קודם כל, אני מסכימה עם רננה שזה צריך ללכת לפי פקודת הסמים המסוכנים כאשר חלק מהסיבות לכך הן למקרה שמישהו רוצה לייצר איזשהו מוצר שהוא חלק מהקנאביס, שהוא כן נופל בפקודת הסמים המסוכנים ולא נופל בהגדרה כאן, אנחנו בעצם מצמצמים ואנחנו מחזירים אותו לפקודה. אנחנו רוצים שכל המוצרים שהם מתחום הקנאביס ייכנסו לתוך החוק הזה. לכן אני כן חושבת שצריך להיצמד לפקודת הסמים המסוכנים כדי לא לפספס מוצרים נוספים. 

 << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> 

גם כדי שזה יתיישב עם ההגדרה באמנות והמחויבות להגדרה באמנות.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

אגב, אם תרצו לתקן את ההגדרה בפקודה - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש תיקון עקיף. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

יש תיקון עקיף. לצורך העניין, זה חל גם על החוק הזה. אני מודאגת בעיקר מהסתירה בין שני החוקים. בעיניי זה מתכון לאסון. מבחינה משפטית נטו, זה מתכון לאסון. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

גבי, זה בסדר? אנחנו נגדיר את זה לפי פקודת הסמים המסוכנים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אם אפשר שיהיה כתוב שמיועד לשימוש עצמי כמובן.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

מהשורשים עושים שמן כל כך טוב והשורשים גם כך הולכים להשמדה. החקלאים יכולים לייצר מזה זמן ובסופו של דבר זה יוריד גם עלות למטופלי כי מהזבל הם עושים שמן וזה שמן יותר טוב ויותר נקי. מה ההבדל בין שמן מזרעים לבין שמן משורשים? זה אותו הדבר. זה השמן הכי טוב שיש. 

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

אני שואלת. אני פשוט לא יודעת. הבד שאפשר לייצר, זה גם חלק ממוצריו. 

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

נכון. אוכל לבהמות. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

החוק הזה עוסק בצרכים רפואיים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בכל מקרה זה אסור על פי פקודת הסמים המסוכנים. כלומר, אסור להם. עד היום היק"ר התנהל אך ורק בנהלים. כלומר, הם עשו תיקונים לחוק הסמים המסוכנים והכניסו הגדרות, ואז הכניסו את הספר הירוק, את ה-GMP ואת ה-GAP, הכול בנהלים. עכשיו אנחנו בעצם כותבים חוק ואני לא חושבת שהחוק הזה יכול לסתור אבל אני מבינה גם את המשטרה שהיא מודאגת שמישהו באיזשהו מקום יפרש את זה כמשהו שיכול לסתור, אז יעצרו אותו ואז יהיה איזשהו ויכוח על זה. לדעתי אין ויכוח משום שעצם העובדה שאנחנו מגדירים קנאביס, אין כאן שום מקום שאדם ללא רישיון יכול לייצר שמן גם מהשורשים או גם ממקומות אחרים. כלומר, אנחנו מגדירים את זה בתוך החוק עצמו.

אני לא רואה סוג של סתירה אבל זה נכון שכאשר אנחנו כותבים חוק, הוא צריך להיות בהלימה לכל שאר הפקודות והחוקים. כאן נשאלת השאלה המשפטית. זה הרבה יותר משפטי מאשר אופרטיבי כי אופרטיבית בכל מקרה אין אפשרות לפי החוק הזה לייצר מוצרים שהם לא לפי רישיון, הם לא לפי אותן תקנות שקבענו ולא לפי ה-GSP עם נהלי אבטחה וכולי.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

מבחינה משפטית אני מסכים עם רננה אבל אנחנו לוקחים כאן פקודת סמים משנת 1973 ועברנו איזושהי אבולוציה. השאלה שצריכה להישאל היא האם ההגדרה שם תואמת את מה שאנחנו רוצים לייצר בחוק הזה. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

היא תוקנה כמה פעמים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כרגע אנחנו מסכימים שזאת צריכה להיות אותה הגדרה כמו בפקודת הסמים. בהמשך יש לנו תיקון עיף שמחריג את ה-CBD	 מאותה הגדרה ולכן נדון בהגדרה שם. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

השאלה היא גם מה אפשר לשנות באותה פקודה. לגבי ה-CBD אנחנו יודעים שיש הסכמה רחבה בין כל חברי הכנסת לשנות בתוך הפקודה. יש דברים שאין הסכמה רחבה ואנחנו לא יכולים לעשות את זה על דעת עצמנו. כלומר, אני וגבי אולי נצביע בעד, אבל יהיו לך כאן עוד חמישה חברי כנסת בתוך הוועדה שלא יצביעו בעד.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

אבל שלא יסנדל אותנו משהו.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בכל מקרה מבחינה משפטית, אתה לא יכול לייצר שום דבר.

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

ההגדרות האירופאיות דומות להגדרה בפקודת הסמים?

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

לא. בלי לבדוק, לא. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

צריך לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו כרגע נכפיף את זה לפקודת הסמים המסוכנים ונבדוק לעומק את ההגדרות הבין-לאומיות האחרות.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני רוצה לתת תשובה לחברת הכנסת לסקי. בפקודת הסמים, ברוב מדינות העולם נמצא רק ה-THC. ההחרגה היא על ה-THC כי הדברים האחרים כמו הגבעולים ו העלים, הם יוצאים החוצה. ישראל עושה הפוך כי היא בעצם מחריגה את ה-CBD.

<< אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

יש את האמנה הבין-לאומית שישראל ומדינות אחרות חתומות עליה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני עוצרת את זה כאן משום שזה לא הדיון שלנו כרגע. אנחנו נעבור להגדרה הבאה, "קנאביס בצורתו הטבעית". השאלה אם אנחנו צריכים את זה. בכל מקום רשמנו תפרחת. אנחנו מורידים את ההגדרה הזאת.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מה יירשם במקום?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

זה לא מופיע בחוק. שינינו את זה לתפרחת. בהתחלה היה כתוב בחוק קנאביס בצורתו הטבעית. לפי ההערות של משרד הבריאות שינינו את זה ל-תפרחת. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

נראה לי שנתייחס לזה בסעיפים הספציפיים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אם יהיה צורך, נחזור לזה.

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

האם כאשר אנחנו מדברים על חוק שכל מטרתו היא להסדיר את הנושא של קנאביס לצרכים רפואיים, אנחנו לא צריכים גם בהגדרת הקנאביס כאן, כפי שגם נעשה היום באותם סעיפים בפקודת הסמים המסוכנים, ב-25 והלאה, לציין שמדובר באותו קנאביס כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים המיועד לשימוש רפואי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

המונח צריך להיות קנאביס לצרכים רפואיים. לא קנאביס. את אומרת שצריך להגדיר כאן.

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

אלא אם כן אנחנו אומרים שבחוק הזה כשאנחנו אומרים קנאביס, זה אך ורק לנושא של קנאביס רפואי.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

משתמשים בקנאביס לצרכים רפואיים. זה בדיוק אותו הדבר. שותלים במקום הקנאביס את ע
ההגדרה מפקודת המסים המסוכנים.

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

השאלה אם יש לנו מקום שאנחנו אומרים רק את המילה קנאביס. זה צריך להיות לצרכים רפואיים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הם צודקים. לצרכים רפואיים.

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

או שבכל מקום יהיה קנאביס לצרכים רפואיים או שהקנאביס יוגדר כבר ככזה שהוא לצרכים רפואיים, שוב, כדי ליצור אחידות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

הגדרנו את זה בפרק המטרה.

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

אבל זה לא בהגדרה. פשוט איחוד מבחינה משפטית, שזה יהיה תמיד אותו מושג, או קנאביס לצרכים רפואיים או קנאביס שהוא לצרכים רפואיים בעצם הגדרתו.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר. אנחנו עוברים להגדרה הבאה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	"רופא מומחה" – כמשמעותו בפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976.

שם אין הגדרה לרופא מומחה אבל יש את סעיף 17 לפקודה שמדבר על תואר של רופא מומחה שהשר וההסתדרות קובעים את התנאים לצורך קביעת המומחיות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו בעצם מאפשרים בתוך החוק. אנחנו ניכנס לפרק הזה. אנחנו עדיין לא דנים בפרק הזה כי אני יודעת שזה פרק שכמעט כל ארגוני המטופלים רוצים להיות בו. המטרה היא לאפשר לרופאים שנמצאים בהתוויות. כלומר, קודם כל הגדרנו בפרק הזה מה הן ההתוויות. משרד הבריאות הגדיר, לא אנחנו. לקחנו את ההגדרות של משרד הבריאות וכמובן הם יכולים להוסיף עוד התוויות. למשל אפילפסיה. רופא מומחה שמטפל באפילפסיה, אני מניחה שזה נוירולוג. יש עוד רופאים שמטפלים באפילפסיה מלבד נוירולוג? לא. כשאנחנו כותבים רופא מומחה, המנטרה היא להתייחס לאותו נוירולוג. אם זה לעניין סרטן, אלה אונקולוגים. המטרה היא איך אנחנו מגדירים את הרופאים המומחים האלה. כלומר, איך אנחנו יודעים שהרופא הוא מומחה.

לנו זה ברור, לכל אחד יש את התואר שלו אבל את אומרת שהוא לא מוגדר בפקודת הרופאים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אין הגדרה לרופא מומחה. יש אתה דרך בה הוא מקבל את התואר שלו.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

וזה עונה לזה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

גם כאן זאת רמת רזולוציה נמוכה מדי. אפשר לומר איזה רופא מומחה לאיזה תחום.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כאן זאת הגדרה של רופא מומחה. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

צריך לבחון את ההגדרה. אני לא בטוחה שההגדרה נכונה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה מה שאני ראיתי בחקיקה. אני מציעה לשאול.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

קטונתי להגדיר רופאים מומחים, אבל אפשר לרשום שעבר את ההכשרה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה סעיף 17.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו כרגע משאירים את זה שם אלא אם יהיו לנו איזה שהם ניגודים. 

ההגדרה הבאה. רישיון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

"רישיון", "רישיון לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים" – רישיון מאת המנהל לפי פקודת הסמים המסוכנים ולפי הוראות חוק זה לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים, לרבות גידול הפצה, החזקה, יבוא, שינוע וביצוע בדיקות בקנאביס.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

מה עם מחקרים ופיתוח?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני מניחה שזה ביצוע בדיקות. צריך גם מחקר.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

ניתן להכליל את כל הפעולות על ידי קיצור כלהלן: "רישיון, היתר בכתב שניתן מאת המנהל להחזקה ולעיסוק בקנאביס רפואי". עיסוק הכי כולל את כל הדברים או החזקה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בחקיקה אחרת, למשל במזון, פירטו ממש רישיונות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אנחנו כן מפרטים בפרק הרישיונות גם את הייצוא, את היבוא ואת המחקר. זה כן מפורט שם.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

מה הבעיה לכתוב את זה גם כאן בהגדרות?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

אם יתווספו. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

אם ה"לרבות" לא כולל הכול, אנחנו עלולים לפספס כאן משהו. לכן עדיף מונח כללי שהוא לא כזה שאולי שכחנו משהו.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

יש הגדרה בפקודת הסמים המסוכנים למונח עיסוק. אפשר לקחת את זה משם.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

סעיף 25 א(א). "כל פעולה הטעונה רישיון לפי פקודה זו, לרבות החזקה והיתר לפי סעיף 10 ולמעט רישיון שניתן לשימוש עצמי לצרכים רפואיים" כי אנחנו רוצים להגיד שעיסוק לא כולל את השימוש העצמי של מטופלים. אם זה יהפוך למרשם, זה לא יהיה רלוונטי. 


 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

זה כולל גם מחקר ופיתוח?

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

לא. זה לא כולל.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה כולל. 

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

אני לא הבנתי שזה כולל.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

תראי לי איך זה מוגדר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

המונח עיסוק מוגדר שם.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

כן, אבל אתם החלטתם בתוך העיסוק להכניס גם את העובדים, מנהלי חשבונות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בסעיף 25(א) העיסוק מוגדר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אבל אחר כך מסבירים למי ניתן רישיון. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

מה זה סעיף 10?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

סעיף 10 הוא לעניין כלים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אפשר להוריד את סעיף 10. אנחנו מחריגים שם את העניין של המטופלים.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הערה חשובה, הערה שאני אומרת אותה שוב ושוב, אבל אני אומר אותה שוב. כאן העובדה שזה מחולק גם לפקודה וגם לחוק, עוד פעם מייצרת בלגן. בפקודה אנחנו לא מתעסקים במי שלא עושה פעולה לפי הפקודה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אבל אנחנו מחריגים את נושא הקנאביס הרפואי לעניין הפקודה. כלומר, אנחנו קובעים הוראות נוספות.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

להחריג ולקבוע הוראות נוספות, אלה שני דברים שונים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

היום פקודת הסמים המסוכנים, מי שהוא נושא כלים לשימוש בקנאביס שאין לו רישיון לקנאביס רפואי, המשטרה עוצרת אותו. אנחנו לא יכולים להוסיף את זה גם בהגדרות ולומר על פי קנאביס רפואי.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה מופיע ברישיון לשנע.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

אבל אז מה קורה אם יש לו כלים לדוגמה והחרגת אותו מהחוג הזה ועכשיו הוא אמור ליפול לפקודה? אז מה קורה?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני רוצה להגדיר שמטופלים מוחרגים. הכלים מוחרגים לעניין הזה.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

אם את מחריגה אותם כאן, את לוקחת אותם לפקודה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לא נכון. אנחנו מגדירים רישיון לעיסוק בקנאביס רפואי לצרכים רפואיים. תקריאי את ההגדרה שרשומה כאן בלי סעיף 10.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כל פעולה הטעונה רישיון לפי פקודה זו.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

רישיון שניתן לשימוש עצמי לצרכים רפואיים.

 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

השאלה מה קורה אם יש לו כלים ולאן הוא הולך. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

זאת סוגיה שולית. בואו לרגע נשים את הכלים בצד. הנקודה היא יותר מהותית. קודם כל, בהגדרה של הרישיון שלכם, זה רישיון לפי הפקודה ולפי הוראות. זה צריך להיות לפי אחד מהחוקים. אי אפשר שנותנים רישיון מכוח החוק הזה ומכוח החוק הזה, בעיקר אם יש סתירה ביניהם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אין סתירה ביניהם. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בפרק של התיקון העקיף של פקודת הסמים המסוכנים. צריך לוודא שאין סתירה ביניהם. יכול להיות שיש סתירה ואנחנו לא רואים אותה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

ההערה החוזרת שלי היא יש את החוק הזה ובמקביל את פקודת הסמים המסוכנים ולא ברור מי גובר על מי ובאיזה הקשר, יש כאן מתכון לבלגן. 

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

אנחנו משנים סדרי עולם. אל תחזרי כל הזמן אל הפקודה. אנחנו משנים כל מיני דברים וזה יהיה ברור בחקיקה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

 מה שאנחנו עושים, ממה שאני מבינה, אנחנו מחריגים בפקודת הסמים המסוכנים את הקנאביס הרפואי החל מרישיונות וכולי.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא. אנחנו רק קובעים הסדר.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

היכן שאנחנו נדרשים, אנחנו מפנים גם לפקודת הסמים המסוכנים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן התלבשנו על ההסדר שבפקודת הסמים המסוכנים. אנחנו כרגע לא מחריגים מהפקודה את הקנאביס. אנחנו לוקחים את ההסדר שיש בפקודה שקובע את מתן הרישיונות והוספנו עוד הוראות ושינינו בהתאם להסדר החדש. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

אבל לא החרגת אותו מהפקודה. זה גם זה לצד זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בדיוק. זה חל זה לצד זה. ככל שיש סתירה, החוק שלנו הוא המאוחר. 

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

הוא קובע הסדרים ספציפיים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

ככל שיש משהו לא מוסדר, נלך לפקודה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לפי זה אני מרגישה שאנחנו צריכים להגדיר את זה ולא ללכת להגדרה של הפקודה.

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 

כי את רוצה לתת להם את התוקף בחוק החדש ולהגיד מה שיחול, זה מה שבחוק החדש. על אף האמור בפקודה, כך וכך. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

זה לא ממש על אף כי גם בפקודה צריך רישיון. זה ביחד עם זה כי גם הפקודה דורשת רישיון וגם כאן אנחנו עוסקים במשטר של רישיונות לעיסוק.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

יש דברים שאנחנו כן נגיד על אף. השאלה איך אנחנו מגדירים את זה.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

גם אני לא הצלחתי להבין איך אנחנו מגדירים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לדעתי ניקח את הסעיף מפקודת הסמים המסוכנים אבל נתקן שם את ההגדרה ונשים את ההגדרה כאן. אנחנו נחזור לזה ספציפית אחרי שנסיים את פרק הרישיונות.

(היו"ר גבי לסקי)

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הערה אחת חשובה. שימו לב שהעבירות שמופיעות בפקודת הסמים המסוכנים, הן שמגדירות את מה שדורש רישיון כי כמובן כל מה שלא נאסר, מותר לעשות אותו. שימו לב שהם זהים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן, זה מה שנאמר. נאמר שצריך לתקן בפקודה.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

השאלה מה קורה אם החוק הזה כן חל על משהו אבל הפקודה לא חלה או להיפך. זו נקודה קריטית.


 << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> 

זאת הדוגמה של הכלים. תחשבי שאם את לא הגדרת אותם כאן, זה אומר שהם הולכים לפקודת הסמים המסוכנים. את יותר מחמירה איתם ואת לא רוצה להחמיר איתם. תחשבי שמה שלא נכנס לך בחוק, הולך לפקודה. עדיף לך שהחוק שלך יכיל כמה שיותר דברים.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

לכן צריך לכתוב מחקר ופיתוח.

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

ממילא ברגע שניתן רישיון לייצור, הוא כולל את הרישיון למכונות שמייצרות שהן הכלים של סעיף 10 כשזה נעשה בבלתי חוקי. לכן זה כן צריך להיכנס. הרישיון מאפשר גם את השימוש בכלים. 


 << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> 

בפקודה זה הוחרג. כתוב למעט סעיף 10.


<< אורח >> אתי כהנא: << אורח >> 

לרבות.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

איזה סעיף את רוצה למחוק בפקודה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

סעיף 25(א). 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני חושבת שאתם עושים טעות מרה במחיקת סעיף 25(א).

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מי מוחק את 25(א)? אני לא מוחקת אף סעיף בפקודה. להחליף.

 << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> 

לא מוחקים אבל צריך שזה יהיה בהלימה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זאת בדיוק הכוונה, שתהיה אותה הגדרה של העיסוק, גם בפקודת הסמים המסוכנים וגם בחוק שלנו. לא אמורה להיות סתירה אלא אמורה להיות חפיפה.

 << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 

יפעת התכוונה לסעיפים שמוחקים. יש סעיפים שמוחקים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אנחנו נגיע לזה בתיקון העקיף. זה לא סעיף ההגדרות. זה לא 25(א). אין כוונה למחוק את הפרק הזה. אלא להכניס בו כמה שינויים.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

את צריכה לומר לנו מה ההבדל בין הצעת החוק הזאת לבין פקודת הסמים. אנחנו כרגע לא הצלחנו להבין.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אין הבדל. כרגע הרישיון ניתן לפי פקודת הסמים וימשיך להינתן. לדוגמה, לעניין העובדים יש הבדל. כיום פקודת הסמים המסוכנים דורשת שהרישיון יינתן גם לעובדים והם ייכללו ברישיון. בחוק שלנו יש הסדר אחר שקובע שהעובדים יהיו במסלול אחר מקוצר ופשוט יותר והחרגנו אותם מהסעיפים כאן. זאת דוגמה.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

מה עם מחקר ופיתוח?

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

את צודקת. אנחנו הערנו שעדיף שבהקשר הזה, מבחינת הבנה ומבחינת מניעת סתירה, כפילויות וכולי, שזה ייכנס לתוך פקודת הסמים המסוכנים ואז הכול יהיה בפקודה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הם רוצים שכל החוק יהיה בתוך פקודת הסמים. כפרק.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << ורח >> 

מחקר ופיתוח ייכנס לסעיף הזה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אם נפרט, זה ייכנס. אם זה יהיה כללי, זה לא ייכנס.

 << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> 

נמשיך עם ההגדרות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לגבי השינוע, זה עניין ספציפי לעניין הפרק של האבטחה והשינוע.

		"שינוע" – פעולות של העברת קנאביס או מוצריו מנקודה לנקודה.

נגיע לזה ונראה מה ההוראות שחלות.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

קנאביס כולל את מוצריו, לא צריך. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הגדרנו קנאביס. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

לא צריך את "או מוצריו". זה כולל אותם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

"תנאים נאותים" – תנאים הקבועים בנהלי משרד הבריאות ובתקנים המפורטים בתוספת הראשונה. שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

כן, אבל לא רק.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כרגע יש שם את ה-GMP ואת ה-GAP. אלה התנאים הנאותים. 

(היו"ר שרן מרים השכל)

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני רק רוצה להוסיף שכמו שאמרתי לפני כן, בתנאים הנאותים, יש כאן בקשה שהועברה אלי על ידי מספר חברי כנסת להוסיף בתנאים הנאותים גם את ה-EU-GMP. נצטרך לקיים את זה דיון השבוע. זה עניין בין חברי הכנסת. שנהיה מודעים לכך שזה על השולחן כי כמה חברי כנסת ביקשו זאת ממני.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס. בתנאים נאותים יש משהו שהולך לחזור על עצמו לאורך כל הצעת החוק ומבחינתנו הוא נושא שחייבים לדבר עליו כבר בשלב הראשון. אתם אומרים ששר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה. ברגע שכתבתם את זה וחזרתם על זה בלי הבחנה, סנדלתם אותנו לעד.


 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא לשנות את עצם התנאים עצמם אלא לשנות איזה תקנים נחשבים כתקנים...

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אבל זה בדיוק העניין. היום אנחנו עושים את זה בהוראת מנהל. ניקח לדוגמה את הכנסת הנוכחית. שר הבריאות מעולם לא נפגש אתנו, עם התעשייה, עם המטופלים. אם אנחנו עכשיו רוצים לשנות משהו קטן בתוך התנאים הנאותים, שגרה, אנחנו צריכים להגיע לשר הבריאות.


 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. את לא מבינה את הסעיף. התוספת מונה איזה נהלים נחשבים כתנאים נאותים. היא יכולה לשנות תנאי בתוך ה-IMC-GAP. את לא צריכה לשנות את התוספת הראשונה. התוספת הראשונה מכילה את זה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אם השר רוצה להוסיף תקן EU-GMP ביחד עם ה-GAP וביחד עם ה-GMP, אז הוא נדרש לבוא לכנסת ולהגיד שהוא מעוניין לשנות את זה ולאשר את זה.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

למה?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אתם צריכים להבין שזה לטוב ולרע. עד היום, ואתם יכולים לשאול את יובל, המערכת הפוליטית משתנה. זה לא תמיד יהיה שר הבריאות הנוכחי שהוא תומך בעניין הזה, שהוא מנסה לקדם את זה, שהוא מנסה להקל על התעשייה, עם שרת כלכלה שדוחפת את התעשייה הישראלית ב-120 קמ"ש. מחר יכולה לקום קואליציה אחרת. חבר'ה, ליצמן גם יכול לחזור למשרד הבריאות. זאת המציאות הפוליטית הישראלית. תבינו שזאת מציאות פוליטית ובמידה ואותו שר יחליט להוריד את ה-EU-GMP שאתם הוספתם והוא מחליט להוסיף תוספת של GSP, איזשהו משהו כי יש כאן סמים בכל מקום – הוא יכול לעשות את זה כמו שעשו עד עכשיו. לא התייעצו אתכם, לא דיברו אתכם, שינו את זה מהיום למחר, עשו מה שהם רוצים. יש כאן עניין לבוא ולומר שאם יש תקן רציני שרוצים להכניס או להוציא, זה דורש פיקוח ובקרה של הכנסת. בסופו של דבר כאן בכנסת מתקיים דיון ציבורי בשקיפות. כולם צופים בנו. לדעתי יש לנו מאות צופים באתר הכנסת וב-זום. אנשים שולחים לנו הערות, התקשורת כותבת על הדיון שמתנהל כאן, כל דבר שאנחנו נוציא נתון לביקורת ציבורית, אגב, גם של 102 אלף מטופלים במדינת ישראל.

 << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> 

106 אלף.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לכן הפיקוח והשקיפות הטובה ביותר היא כאשר זה מגיע לכאן, לכנסת להכרעת החברים.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

היו לנו עכשיו קרוב לארבע שנים שבקושי היו ועדות בכנסת. אם אין ועדת בריאות, אי אפשר לעשות נוהל. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

להוסיף נוהל. לא לעשות. את ה-GMP עצמו אפשר לשנות. אנשי המקצוע ישנו. 

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 

אני מצטער, אני לא מבין. אם אתם מכניסים את ה-IMC-GAP ואת ה-IMC-GMP כלשונם לתוך החוק, מי גובר על מי?


 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה לא כלשונם. 


 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

החוק גובר על הכול.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ברור שהם יצטרכו להתאים את הנהלים שלהם.

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 

הכול צריך להיות כתוב כדי שיבינו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יתאימו. תהיה תקופת היערכות ויתאימו את הנהלים לחוק החדש.

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 

בתוך ה-IMC-GAP ובתוך ה-IMC-GMP יש בערך 80 אחוזים מההגדרות שהכנסתם לתוך החוק הזה. עכשיו אתם מכניסים אותן כאיזושהי תוספת שניתנת לשינוי בכל עת. איפה מוגדר מי גובר על מי? 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

בדמוקרטיה הישראלית החוק גובר על תקנה.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

יש לך כמה מדרגים. יש לך נהלים, יש לך תקנות בחקיקת משנה, יש חוק ויש חוק יסוד. חוק יסוד גובר על חוק. חוק גובר על תקנות. תקנות גוברות על נהלים וכך מתקיים המשפט וכך זה עובד.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

מה קורה כשאין ועדת בריאות של הכנסת? 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כמו כל תקנות שצריכות להגיע לוועדת הבריאות של הכנסת, מחכים שתהיה ועדת בריאות של הכנסת. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להגיד. אתם בעצם מקשים על התעשייה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מצד שני חברת הכנסת מבקשת דיון ציבורי בנושא כזה כי זה נראה לה משמעותי. אי אפשר לוותר בגלל הספק אם תהיה ועדת כנסת או לא. הכנסת אמורה לפעול.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אתם בעצם כרגע באתם ואמרתם שזהו, התעשייה לא יכולה לתפקד יותר.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

את מגזימה.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני לא מגזימה. כחברת כנסת לשעבר אני לא מגזימה. כשהכנסת לא פעילה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

חוק המזון קובע לתוספת את התקנים שמפעלי מזון צריכים לעמוד בהם. למה שם זה בסדר.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אנחנו בסמים מסוכנים. זה הרבה יותר קשה.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

אני רוצה לומר משהו. קודם כל לנושא הניסוח ותכף אני אגע במה שיפעת אמרה כי כמובן צריכים למצוא את האיזון ואני אסביר. קודם כל, לגבי הנושא של תנאים נאותים. זה "מכלול העולות שנועדו להבטיח כי מוצר קנאביס רפואי מיוצר לשימושו המיועד באופן" ואז ממשיכים ואומרים התנאים הקבועים וכולי. זה שם אותנו במקום כדי שלא יהיה איזשהו נוהל שהוא לא קשור. זאת הצעתנו.

לגבי מה שאתם אומרים. סליחה, ברשותכם אני אלך קצת להיסטוריה. כשהתחלנו עם הקנאביס הרפואי הייתה פקודת הסמים, נקודה, והאמנה מעליה הייתה שאסור, אסור, אסור, אסור. הלך היק"ר בהנחיה של שר הבריאות, שרת הבריאות דאז ושר הבריאות ליצמן ואמר תאפשרו את זה ואפשרנו את זה. חברת הכנסת שרן השכל צודקת. כיק"ר שכבנו על הגדר. כתוצאה מכך היק"ר מקבל את כל אותן קיתונות. כדי ליצור משהו, וההוויה הזאת נוצרה רק בגלל שנוצר משהו, כתבנו תקנים ונהלים מדויקים ככל האפשר ועם כל הכבוד גם שינינו אותם. ה-GAP הוא כבר עדכון רביעי. דברים מתעדכנים. כוונת חברות הכנסת והחוק היא לומר שהגענו כבר למצב שיש שוק, לא עוד מערב פרוע, מעכשיו לא עוד משהו שזז בהנחיות - ודרך אגב, לא נעשה משהו שלא היה לרוב עם החקלאים או עם התעשיינים - בהנחיית מנכ"ל המשרד כי הוא המנהל על פי הפקודה. בשלה העת, וזאת ההבנה הפוליטית ושלנו כפקידי ממשלה, שלא צריך לשכוח את הדמוקרטיה הישראלית, שהכנסת מפקחת על פעילות הממשלה. היה באמת נוח לשוק הזה להתקדם קדימה במהירות ולעשות את השינויים בלי אותם אזיקי חוק שבצדק אומרת יפעת שעכשיו ברגע שמקבעים את זה, כל שינוי, אתם יודעים מה צריך.

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

שאלה. יש מצב שלא הבנתי. זה קשור למה שיובל אמר כרגע. הנהלים עצמם, צריך לבוא לוועדה כדי לשנות אותם?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לא. זה מה שאנחנו מנסים להסביר. את ה-GMP וה-GAP אתם יכולים לתקן ולשנות מבחינת נהלים. אבל אם מחר אתם רוצים להוסיף תקן.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

תקן לבוש, מה ילבשו מבחינת צבעים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

הוא להסיר את ה-IL-GMP ולהוסיף קולומביאן GMP. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אני חושבת שאנחנו עושים כאן טעות מרה. חסר לנו כאן ה-GSP וגם GMP בלי IMC. יש כאן כל כך הרבה תקנים. אם כל התקנים האפשריים יופיעו, אין בעיה. אם מופיעים שניים, יש בעיה. את ה-UG-GMP אנחנו מתחננים להוסיף. אני חושבת שאפילו יובל אתנו. GMP בפני עצמו בלי EU ובלי IMC, זה הרבה מאוד תקנים. למה צריך להגיע לוועדת הבריאות של הכנסת? מה שרשמתם כאן, זה כלום. רשמתם רק את ה-GAP ואת ה-GMP. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

אני אקח דוגמה. אם זה יתקבל כמו שזה, כמעט מסנדל את העוסקים.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

אם זה מתקבל, זה גמר אותנו.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

מה הכוונה, שבתוספת הראשונה להוסיף תקן GSP?

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

אני אתן דוגמה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לגבי ה-EU-GMP אנחנו צריכים להגיע לפשרה עם משרד הבריאות.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

ברשותכם, אני אתן דוגמה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני רוצה לקצר. יש עוד תקנים שאתם רוצים להוסיף עכשיו לפני שהחוק נקבע ושלא תהיה בעיה? תעבירו לנו את הרשימה של כל התקנים שאתם רוצים שנוסיף לשם. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

למשל התקן של הטיפול בפסולת. עד שהיק"ר לא כתב תקן שנקרא GWDP – גוד וויס דיספוזל פרוסיג'רס – אי אפשר היה לעשות שום דבר עם קנאביס, רק להטמין אותו ברמת חובב בעלויות גבוהות. לקחנו ויצרנו תקן שמאפשר את הטיפול בפסולת.

פנו אלינו בעלי חוות ואמרו להעמיס ולנסוע לרמת חובב, המון פסולת ובסוף הפרחים הם 5 אחוזים או 10 אחוזים משקלו של כל הדבר הזה שהוא סם מסוכן ושאלו מה יעשו עם זה. אם הכול להעביר לרמת חובב, זאת פשיטת רגל. אז ישבנו עם המשרד לאיכות הסביבה ומצאנו את אותם תקנים שמאפשרים השמדה של פסולת בתוך האתר עצמו, בין אם על ידי קומפוסטציה ואחרי כל הבחינות המדעיות שקנאביס לא זולג. לכן אני חושב שצריך למצוא כאן איזשהו מנגנון כמו שיפעת אומרת, להשאיר את אותו פתח להוראת מנהל ולקבוע תוך כמה זמן הוראת מנהל חייבת לבוא לשולחן הכנסת על מנת לאפשר את הגמישות לעוסקים.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

את זה אנחנו קובעים ואנחנו גם מוסיפים דברים בתיקונים.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

ברור שהמנהל הוא מנכ"ל המשרד וזה משאיר לו את הגמישות לעשות משהו לטובת המטופלים או התעשייה או העוסקים עצמם אבל כמו שאתן רוצות, כוונתה חוק, להביא את זה לשולחן הכנסת שהיא באמת המפקחת על פעילות הממשלה כדי לומר האם טוב או לא ולקיים על כך דיון ציבורי.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

אני נועלת את זה כאן. אני מבקשת שתעבירו לנו את התקנים. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

למה צריך את ועדת הבריאות של הכנסת? למה זה לא יכול להיות כמו בסעיף 25(ד), בפקודת הסמים? שם אין ועדה. שם ועדה בין-משרדית. הפחד שלנו הוא תקופה בה הכנסת לא עובדת. 

 << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> 

הוועדה הבין-משרדית שם היא לעניין שאי אפשר לאשר.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לא. הדברים האלה יתנהלו בשקיפות.

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> 

יפעת, היית חברת כנסת, זכותה של הכנסת לפקח על פעילות הממשלה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בוודאי. צריכים להגיע לכאן מספר אינטרסים החל מהכלכלה הישראלית, כלה במטופלים במדינת ישראל וכלה בשקיפות. חוסר השקיפות שהיה בשנים האחרונות יצר חוסר אמון מוחלט בין משרד הבריאות לבין המטופלים וגם בין משרד הבריאות לבין התעשייה. לכן, ככל שניתן, אנחנו מעוניינים בשקיפות הזאת, בדיון הציבורי, להבין מה עומד מאחורי האינטרסים האלה. שולחים לי כתבות על בסיס יומי כמעט שהנה, ההוא מטפל עם זה ועם איש העסקים הזה, כל מיני תיאוריות קונספירציה כאלה. אין עוד. הכול יהיה על השולחן בצורה שקופה, במינהל תקין, כפי שכל תעשייה וכפי שכל נוהל אחר פועל.

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

ברור. אנחנו באותו צד אבל רק שאלה אחת. לפעמים ועדה בין-משרדית מקצועית - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

לא, לא, לא. לא יקרה. ועדה בין-משרדית בטח שלא מתנהלת בשקיפות ובטח שלא בנוהל תקין. ממש לא. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> 

נוהל השמדות, כן. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

נוהל השמדות כבר יהיה בפנים.

ההגדרה הבעה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	"השר" – שר הבריאות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

האם יש הערה לעניין השר?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מה לגבי שר הכלכלה בהקשר של היבוא והיצוא?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

ברגע שמדברים ספציפית לעניין שרת הכלכלה אומרים שרת הכלכלה, כפי שקבענו לעניין המזיקים את שר החקלאות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זו ההגדרה העיקרית. השימוש במונח שר הוא שר הבריאות. כשרוצים להגיד שר אחר, כמובן שנוקבים בתפקידו של אותו שר.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 

בסדר גמור. אנחנו נועלים את פרק ההגדרות. נצא להפסקה של 10 דקות ונחזור לכאן בשעה 12:40 ונמשיך לדון בפרק הבא שהוא פרק הרישיונות.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:32. << סיום >>