פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 76 הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות התשפ"ב-2021 20/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 14 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות התשפ"ב-2021 יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 12:40 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל << הצח >> - הכנה לקריאה ראשונה פרק ב': רישיונות נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר חברי הכנסת: גבי לסקי מוזמנים: יובל לנדשפט – מנהל היק"ר, משרד הבריאות רננה מיסקין – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות הדיל יונס – עו"ד, משרד המשפטים יערה קליינברג – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ורד ליפמן – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אתי כהנא – עו"ד, מנהלת תחום בכירה, חומרים פסיכואקטיביים, המשרד לביטחון פנים ענת ממסה קינן – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים ענת חן מיכאלי – ראש תחום קנאביס ארצי, המשרד לביטחון פנים טל פז מזרחי – קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים סנ"צ דנה זוננפלד – אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים רחל גולדשטיין – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה אריאל גריפר – עו"ד, יו"ר הוועדה לענייני קנאביס מחוז תל אביב, לשכת עורכי הדין דוד פפו – יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל יעל שכטר סיטמן – ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים יפעת קריב – חברת כנסת לשעבר, סמנכ"ל תיקון עולם ד"ר ארנון הימן – מנכ"ל קאנוניק קנאביס רפואי איתי רוגל – סמנכ"ל פיתוח עסקי, בזלת פארמה מיכאל עופר – רוקח ראשי, BOL פארמה ניר יופטרו – פעיל חברתי, יו"ר מלאכים בירוק אביחי ויקטור סמילה – פעיל חברתי, מלאכים בירוק משתתפים באמצעים מקוונים רויטל גרמה – ראש חוליית אישורים מיוחדים, המשרד לביטחון פנים אתי פלר – מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 << נושא >> הכנה לקריאה ראשונה << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> צוהריים טובים לכולם. חזרנו לדיון בוועדת הקנאביס ואנחנו נכנסים עכשיו לפרק הרישיונות. פרק הרישיונות הוא אחד הפרקים המשמעותיים ביותר בו יצרנו את המנגנון והיועצת המשפטית ענת תתחיל ותעבור אתנו עליו סעיף-סעיף. כמו שאמרתי בדיון הקודם, אני מבקשת התייחסות לסעיף עצמו. דיברנו על החוקים, דיברנו על התמונה הכוללת ואני מבקשת התייחסות אך ורק לסעיפים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הפרק של הרישיונות נסמך למעשה על ההוראות בפקודת הסמים המסוכנים שקובעים את מתן הרישיון ואנחנו לא באים לגרוע. בהמשך יהיו לנו תיקונים עקיפים לאותם סעיפים בפקודת הסמים ואנחנו נגיע לזה בפרק של התיקונים העקיפים. הרעיון הוא שהרישיון ניתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים. הוראות ספציפיות שרצינו לתקן הוכנסו כאן כמו לדוגמה שלא תהיה הגבלה כמותית על עיסוק בקנאביס ודברים כאלה. בנוסף יש את התוספת השנייה, שם יש תנאים ספציפיים לרישיונות ספציפיים. כלומר, יש רישיון עיסוק בקנאביס כללי אבל יש רישיון לעניין גידול, רישיון לעניין ייצור, רישיון לעניין שינוע ואבטחה ואם יש תנאים ספציפיים לעניין זה, זה מופיע בתוספת השנייה. אני אקריא את הסעיפים. את תרצי לעשות היום גם את התיקונים העקיפים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נתחיל עם הסעיפים וננסה להגיע לתוספות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> פרק ב': רישיונות 3. חובת רישיון (1) לא יגדל, ייצר, יפיץ, יחזיק מלאי, יבצע מחקר, ישנע, ינפק וייבא אדם קנאביס או יבצע בדיקות מעבדה אלא לפי רישיון שיינתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים ולפי הוראות חוק זה. זה מתקשר להערה שנאמרה קודם. אם נגדיר קנאביס לצרכים רפואיים, לא צריך לחזור על זה כאן, ואם לא נגדיר, נחזור בכל מקום. כרגע הורדתי את הצרכים הרפואיים וגם את מוצריו כי זה כבר נכתב בתוך ההגדרה של הקנאביס. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה עם ייצוא? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לייצוא יש הוראות מיוחדות. כרגע לא ביקשנו. ביקשנו רק היתר יצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ההיגיון לא להכניס את עניין הייצוא הוא משום שבפרק הייצוא רק אדם בעל רישיון לדעתי יכול לייצא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> למה את הייבוא לא נשים בפרק הייבוא? אותו דבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אדם שמייצא, הוא למעשה מישהו שמחזיק באחת משרשראות הערך ולכן בכל מקרה הוא נדרש לעמוד באחד מהרישיונות האלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז ייבוא לא צריך להחזיק בשרשרת? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל, יבוא לא צריך להחזיק באחת משרשראות הערך. לכן אנחנו מכניסים אותו כאן, על מנת שהוא ייאלץ לבקש רישיון כפי שכל אחד אחר נאלץ לבקש רישיון. אני לא דורשת ממנו עכשיו להחזיק במשהו, אבל אני כן מבקשת שיהיה לו רישיון לקנאביס. זה המינימום של המינימום. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני רוצה לומר שכאן יש התנגדות מאוד גדולה של התעשייה. אנחנו רוצים שיבואן יחזיק בחלק משרשרת הערך בדיוק כמו יצואן. לא לתת הקלות כי גם בחקיקה זה לא מופיע. הנושא הזה של יבואן יכול לייבא בלי שהוא מחזיק בשום דבר בשרשרת הערך. זאת איזושהי המצאה לא ברורה ולא ברור מהיכן היא נבעה. לכן כל כך חשוב שהחוק יתייחס גם לנושא הזה של הייבוא. היום המילה יבוא לא מוזכרת בחקיקה וגם עכשיו. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> את מדברת על הפקודה? << אורח >> קריאה: << אורח >> בפקודה יש היתר יבוא כמו היתר יצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו יכולים לדבר עכשיו על הייבוא במשך חצי שעה ולנסות למצוא משהו או שאנחנו יכולים לעבור על פרק הרישיונות ולנסות לסיים אותו על מנת שנוכל להצביע עליו עוד השבוע. החלטה שלכם אם אתם רוצים להמשיך את הדיון על כל הדברים האלה או שאתם רוצים להתחיל להתרכז ולהתחיל להעביר את החוק הזה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אבל אם המילה יבוא מופיעה כאן, היא מפריעה לנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להוריד את הייבוא? שיבואן לא יידרש לרישיון? אני מבקשת הערות לסעיף הזה. אם אין הערות לסעיף הזה, אני מבקשת לשמור את זה לאחר כך ולהתייחס כאשר נדון בנושא הזה. אם אתם אומרים לי להוריד מכאן את הייבוא, הוא לא יידרש לרישיון – בסדר. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> גם המחקר והפיתוח למשל לא מופיע כאן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היועצת המשפטית הוסיפה את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה לגבי מיצוי, הכנה? << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> בסופו של דבר הפעולות יכולות להיות יותר כמו תיווך וכיוצא בזה, יש שאלה. אנחנו הגדרנו את הרישיון – אמנם לא הגדרה סופית – בפרק ההגדרות. השאלה אם אין מקום כאן להפנות למה שהגדרנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. ההגדרה שעשינו היא חובת רישיון. אמרנו שאנחנו מגדירים ספציפית בפרק הרישיונות כדי להשאיר הגדרה מאוד רחבה האומרת מה זה רישיון. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> יש עוד פעולות כמו תיווך ופעולות נוספות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם יש עוד דברים נוספים שאתם רוצים להוסיף או להחסיר, אני אשמח לשמוע אבל ההגדרות האלה ייכנסו. אנחנו החלטנו עכשיו בפרק ההגדרות שההגדרה של גידול היא כל פעולה חקלאית או אחרת הנעשית באתר גידול. לכן, לעניין הזה, זה לא נחשב מחקר שאנחנו כן מגדירים אותו כאן, לא נחשב העניין של יבוא שאנחנו מגדירים כאן, כי זאת הרי לא פעולה חקלאית. אם יש לכם הערות ובקשות להחסיר או להוסיף, זה מה שאנחנו נעשה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני רק אתן את המבוא ורננה תשלים. אנחנו כבר היינו בדילמה הזאת כשכתבנו את הנהלים ולכן המילה שאנחנו מצאנו שכוללת את כל סוגי העיסוק הוא: לא יעסוק אדם בקנאביס, בין אם המגע ובין אם ללא מגע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל ברגע שקובעים חובת רישיון, צריך להגיד מהו אותו עיסוק שמחייב הוצאת רישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> עכשיו רננה תמשיך. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני מסכימה עם יובל. באמת ההגדרה רחבה והיא מפנה אותנו לפעולות בפקודה, פעולות שדורשות רישיון. הפעולות שהן אסורות בסם מסוכן. אגב, חדי עין ישימו לב שתיווך הוא לא פעולה אסורה אלא אם כן זה בעסקה אסורה. לכן אני חושבת שנכון גם כאן להפנות לפעולות שאסורות בפקודה ושדורשות רישיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אנחנו בחקיקה הזאת מבקשים להגדיר את זה בצורה ספציפית משום שלפעמים בפקודה הפרשנות – בין אם היא של משרד הבריאות ובין אם היא של המשטרה – הייתה או רחבה מדי או לא מספקת. למשל, הנושא של המחקר ופיתוח. מחקר ופיתוח פתאום כל מי שבמעבדה וכולי – לא. אנחנו כאן מגדירים שמי שעורך את המחקר עצמו, בעל המחקר, הוא יידרש לרישיון. לא כל אחד ואחד שעכשיו צופה באותה קבוצה עליה עושים את הניסוי או משגיח על אותו בעל חיים שעליו נעשה הניסוי או עובד באיזשהו אתר שם נעשה הניסוי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל זה לא רלוונטי לסעיף הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה כן רלוונטי משום שאני רוצה להגדיר לכם למי נדרש רישיון. ככל שזה לא כתוב כאן, הוא לא יהיה שם. ככל שהוא כן כתוב כאן, הוא יהיה כלול כאן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני אחדד. מי שדורש רישיון גם היום בפקודה זה רק מי שמבצע בעצמו פעולות בקנאביס. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא נכון. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם רואה החשבון שלכם שנמצא במשרד בעזריאלי נדרש לרישיון, לכל הדבר הזה? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> כן. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הוא לא מקבל רישיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה חלק מהפרשנות של פקודת הסמים המסוכנים. חברת השקעות מאוד מאוד גדולה – חלק מהחברות יונפקו בבורסה – רוצה להשקיע באחת החברות האלה. האם בעל התאגיד עכשיו יידרש לרישיון משום שהוא צריך להחזיק? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא ייבדק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו רוצים להגדיר לכם. אנחנו לא מעוניינים שתרחיבו את זה ואנחנו לא מעוניינים שתצמצמו את זה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הסעיף הזה לא מרחיב את זה ולא מצמצם את זה. בסך הכול הוא מונה שוב את הפעולות בחפיפה חלקית לפעולות שמנויות בפקודת הסמים המסוכנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר, אבל אנחנו מעוניינים להגדיר אותן משום שהחוק הזה יגבר גם על פקודת הסמים המסוכנים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כל מצב שיש אי הלימה בין הוראות החוק הזה לבין הוראות פקודת הסמים המסוכנים, זה מתכון לבלגן, במיוחד כשאנחנו מדברים כרגע על עבירות פליליות הארד-קור. אנחנו לא מדברים על החלקים היותר הסדרתיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אבהיר מבחינה משפטית. פקודת הסמים המסוכנים למעשה מפורשת, כלומר, יש לה פרשנות משפטית והפרשנות המשפטית הזאת גרמה גם למשטרה וגם למשרד הבריאות לעשות פעולות שלפעמים לא הוגדרו אלא למעשה זו הייתה פרשנות של מה שחשבו. אנחנו מעוניינים לעצור את הפרשנות הזאת ולהגדיר אותה ולכן אנחנו מגדירים אותה כאן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני מנסה לומר שהיא לא מוגדרת כאן ואם רוצים להגדיר אותה, זה בסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אשמח לשמוע הערות ספציפית לעניין הסעיף, מה לא מוגדר, מה חסר או מה צריך להוסיף. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לעניין הסעיף, כמו שאמרתי, אני סבורה שנכון יותר להעביר את זה לפעולות שנמצאות בפקודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אנחנו סבורים אחרת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני אשלים את המשפט ותבינו למה אני מתכוונת. מעבר לזה, אם רוצם להגדיר איזה עובדים – לצורך העניין, אתם מדברים על עובדים – ואיזה גורמים לא רלוונטיים, אז קודם כל יש כאן את משרד המשפטים ומבחינת ייעוץ וחקיקה הם מנחים גם אותנו וגם את המשטרה, ואם יש חוסר הבנה ובטעות נבדק בן אדם שלא אמור היה להיבדק, אז אנחנו מקבלים מהם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מותר לחוקק, לפרש את זה. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> במקום שיש סתירה בין החוק לבין פקודת הסמים, ייקבע מפורשות שהפקודה גוברת אלא אם נקבע כאן באופן מפורש שההוראה כאן גוברת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. לכן אנחנו רוצים להגדיר את הדברים, את הרישיונות שנדרשים ומה לא נדרש. מה שלא נמצא כאן, לא יידרש. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אומרת הדיל שנצטרך להוסיף ולומר שעל אף האמור בפקודת הסמים, בעניין הרישיונות של קנאביס, אנחנו דורשים את זה לצורך הפעולות הבאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זו החלטה שלנו כוועדה. אנחנו סבורים שזה הדבר הנכון. לעניין ההערות. האם יש חוסר במשהו או שצריך להוסיף משהו? << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אני תוהה לגבי ההקשר בין זה לבין סעיף 13. אני מבינה שייצוא וייבוא אתם לא רוצים אבל יש נאמר כאן ש"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקו". העניין של עסקה אחרת. ההגדרה כאן היא יותר רחבה. השאלה אם יש אפשרות לומר "למעט". כדי שלא יהיה מצב שמשהו יהיה בו לקונה, כן להגדיר את זה בצורה רחבה ואז לרשום "למעט האמור, כאן אני מבקש שלא יהיה רישיון". << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את אומרת שזה בפרק של הייצוא. צריך להגדיר את הייצוא. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> זה לא רק יצוא. זה סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. זה סעיף מאוד רחב. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> 13 ו-14. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אולי אפשר כן להגדיר את זה בצורה רחבה ואז להגיד שלגבי זה, אנחנו קובעים שלא נצטרך. זה כדי שלא נגיע למצב שייפול משהו בין הכיסאות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כדאי להיצמד למונחים שקיימים בסעיפים 6, 7 ו-13 בפקודה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אפשר לכתוב שלא יידרש רישיון לגבי האמור בסעיף 13 ו-14 לפקודת הסמים המסוכנים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. רק חלק מהפעולות. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> בסדר. חלק מהפעולות אבל לכתוב את זה ספציפית. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> דיברו כאן על עסקה קונסטרוקטיבית. אולי עסקה אחרת, כן צריך לה רישיון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> סעיף 298 לפקודת הסמים. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> בתוך הקונסטרוקטיבי יש לך כמה חוליות והחברה העליונה שלנו שהיא חברה ציבורית צריכה רישיון למרות שאין לה מגע עם הצמח. התיווך הוא נגזרת לא נכונה מזה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> רק אם הוא מבצע עסקה בעצמו. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> לכן אני אומרת שעסקה כן צריכה להיות שם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איזו מילה מפריעה או איזו מילה לדעתך יוצרת סתירה? << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> המילה עסקה אחרת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> גם המילה סחר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש אצלנו את המילה עסקה אחרת? << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> לא. אבל בפקודת הסמים יש את המילה עסקה אחרת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם אנחנו מדברים על פקודת הסמים ואנחנו אומרים שכאן זה רק ייצוא, לכאורה זה לא כולל עסקה אחרת. את אומרת שצריך להגיד את זה מפורשות. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אני אומרת שעדיף להגדיר את זה כמה שיותר ואחר כך להגיד להחריג את ה-"למעט". << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אבל גם לגבי סעיפים 6 ו-7. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? אני לא מבינה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> כי יש פעולות שחסרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תגידו מה הפעולות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> למשל מיצוי, הכנה, הפקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא ייצור? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אין ייצור. אין עבירה של ייצור. יש עבירה של יפיק. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לא נכון. יש עבירה של ייצור. "לא ייצר אותו". בסעיף 6. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני מדברת על סעיף 6. זה בתוך סעיף 6. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אבל ברגע שכתוב לא יגדל, לא ייצר, לא יפיק אותו – זה אומר שהייצור הוא לא הפקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> איפה יפיק? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> בסעיף 6 לפקודת הסמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בואו נעשה סדר. אנחנו לא לוקחים את סעיף 6 ומעתיקים אותו. אנחנו קובעים את הפעולות לעניין החוק שלנו, על אף האמור בפקודת הסמים המסוכנים לעניין קנאביס לצרכים רפואיים. הרישיון נדרש לצורך הפעולות הבאות: גידול, ייצור, הפצה, החזקת מלאי, שינוע, הנפקה, יבוא וביצוע בדיקות מעבדה ומחקר אותו הוספנו. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אולי נרשם תהליך הייצור << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לעניין הקנאביס הרפואי. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> צריך הוראה שאומרת שאין בהוראות חוק זה לגרוע מהסמכות למתן רישיון בפקודה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא מה שהיו"ר רוצה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לעניין קנאביס רפואי היא רוצה לדוגמה שפעולות שלא מנויות כאן מפורשות, לא יידרשו לרישיון. נכון? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בקנאביס רפואי. נכון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוראה ספציפית לעניין קנאביס רפואי שמונה את הפעולות שנדרשות לרישיון בקנאביס לצרכים רפואיים. זה מה שהסעיף הזה אומר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מדברים על קנאביס רפואי בלבד. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אבל אין הגדרה של ייצור. אולי נרשום תהליך ייצור או משהו שכולל את כל התווך של הפעולות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. צודקת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא ייצר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בישיבה הקודמת הגדרנו ייצור – כל פעולה שנעשית בקנאביס באתר הייצור, מסיום הגידול ועד אריזתו לשם מסחר. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> ואם זה לא באתר, הוא לא צריך רישיון? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתם ביקשתם לומר אתר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה לא באתר, לא, לא נדרש רישיון משום שאם הוא לא מגדל את זה באתר, הוא מגדל את זה בצורה בלתי חוקית, הוא מגדל את זה בצורה פלילית ולכן פקודת הסמים המסוכנים חלה עליו. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> ואז הוא לא יכול לקבל רישיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. הוא לא יכול לקבל רישיון. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אנחנו למעשה ניסינו לכסות את כל הפעולות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הן מכוסות. תגידו לנו פעולה שהיא לא מכוסה. הייצור מכוסה. יש עוד פעולה שלא מכוסה? אם אתם רוצים שנוסיף ספציפית שייצוא לא יידרש ברישיון, נוסיף את זה בצורה מאוד ברורה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> להוסיף את המילה "סחר" שמופיעה בסעיף 13 ו"עסקה אחרת". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה עסקה אחרת? אם אני עכשיו איש עסקים שרוצה לקשר בין המפעל לבין איזשהו גורם בחוץ לארץ ואני מנסה לתווך בעסקה הזאת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה תיווך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני צריך רישיון? לא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם זה תיווך נטו, זאת אומרת, הפעולה היחידה שאתה עושה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תסבירי לי איזה עוד פעולה דורשת רישיון. << אורח >> קריאה: << אורח >> השמדה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן, אבל זה בעניין אחר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נוסיף גם השמדה. תודה. מה עוד חוץ מהשמדה? << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> המילה מלאי לא ברורה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יחזיק, בלי מלאי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. יחזיק. כמו שתיקנתם קודם. אבל צריך לוודא שיחזיק, זה לא כולל - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הכוונה במלאי זה לעשות את זה למשהו - - - << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אמרנו שעיסוק הוא לא כולל רישיון החזקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יחזיק מוצרים. אנחנו לא יכולים לומר רק יחזיק. צריך להבין שזאת החזקה של מלאי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נראה לי שזה בסעיף ספציפי שמדבר על כך אבל החרגנו את זה מעיסוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא רק מלאי. זה גם חומר בתהליך עבודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל זה כלול בגידול ובייצור. החזקת מלאי זה מי שיש לו את המחסנים הענקיים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> המחסנים הענקיים זה לא גידול ולא ייצור. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> אלה בתי המסחר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל גם בתי המסחר מחזיקים מלאי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> מה קורה אם מישהו רוצה להיות יבואן של סוגי קנאביס. רק לייבא אימהות, זנים, זרעים? . << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה ייבוא. זה נדרש לרישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הוא צריך רישיון לייבוא, אבל ההחזקה שלהם, הוא עוד לא מוכר. הוא למעשה פותח פרה-משתלה. זה הולך להיות זרעים, תרביות וכולי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו צריכים להוסיף בפרק ההגדרות מה זה מלאי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בהחזקה צריך לכתוב למעט מטופל. מטופל זה עניין אחר, מותר לו להחזיק. << אורח >> קריאה: << אורח >> כאן נמצאת הבעיה. אמרתם שאסור לו לגדל. יש לכם סעיף שאסור לו לגדל. אני אסביר מה יובל אמר. אם אנחנו מדברים על שימוש עצמי, החזקה, ברישיונות של המטופלים היום כתוב החזקה ושימוש עצמי. אגב, מבחינתי אפשר גם להגדיר שכל פעולה אחרת כוללת בתוכה גם את הרישיון להחזיק. מעבר לזה, פעולה של גידול כוללת גם את ההחזקה. או אפילו הוא יכול להחזיק ללא מגע בחוליות אחרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה עם מטופל גריאטרי שנזקק למישהו שיאסוף לו את זה? לדעתי זו הגדרה רחבה מדי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לכן הגדרנו למעט החזקה לשימוש עצמי. הגדרנו את זה בהגדרה של עיסוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אז את סותרת את הפקודה. מה זה החזקה לשימוש עצמי למטרות רפואיות? או שימוש עצמי בכלל. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> דווקא כאן יש סעיף שאומר שזה לא... וחלק יצטרכו את זה אם רוצים לעבור למרשמים. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> איך זה מתיישב עם סעיף 34כד שמגדיר החזקה בפקודת העונשין – החזקה, שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, או בידו של כל אחד אחר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לכן צריך החזקה, כדי להבין שזאת החזקה עסקית. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> בידו של אחר. למה צריך בידו של אחר? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> למה זה לא קשור? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כן קשור. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אמרתי לא קשור על משהו אחר. מלאי במובן הזה לא מוסיף לנו שום דבר כי מלאי יכול להיות של מטופל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שנעשה, רננה, אנחנו נעשה הגדרה נוספת ונכתוב הגדרת מלאי. אנחנו נגדיר את המילה מלאי לעניין החוק הזה. אנחנו נגדיר את המלאי כעניין עסקי. האימא של ילד חולה אפילפסיה הלכה להביא מהבית לחדר מיון את הדבר הזה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אין לנו ויכוח על המהות. יש לנו ויכוח על הניסוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ענת, אני מבקשת להוסיף הגדרה של מה זה מלאי. אני רוצה שזאת תהיה הגדרה של משהו עסקי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בהקשר לשאלה ששאל אריאל. אני לא אחראית כאן על הפרשנות אלא משרד המשפטים אחראי על הפרשנות. איך שאני מבינה את זה, איך שאנחנו מפרשים את זה היום, החזקה בוודאי כוללת גם החזקה ללא מגע כמו שמוגדר שם ועכשיו אני לא זוכרת היכן. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> נכון, במפת הדרכים רשמתם החזקה קונסטרוקטיבית וגם הפקודה מדברת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא רק שם. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> השאלה שלי היא אם רשום החזקה בחוק העונשין, שפירושה של החזקה היא גם שליטה בחומר בלי מגע, לפי חוק העונשין זה אומר שגם מתווך בין עסקאות קנאביס שלט בחומר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אז מה הוא עושה? יש לו שליטה. הוא יודע להביא את זה ממדינה אחת לשנייה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אז הוא צד לעסקה ואז זה נכלל בפקודה. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> למה הוא צד לעסקה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם הוא עושה את כל הדברים האלה, הוא צד לעסקה או לפעולות אחרות בקנאביס. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא מתווך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם הוא מתווך, הוא לא נחשב צד לעסקה. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> בעסקת נדל"ן המתווך צד לעסקה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם הוא צד לעסקה, הוא צד לעסקה. אם הוא רק מתווך, הוא רק מתווך. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אם יש חברה שהיא מתווכת בקנאביס לישראל, אני לא צריך רישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> מתווכת היא לא מייבאת. אם המתווך הוא בעלים של הקנאביס באיזשהו שלב, הרי הוא מחזיק בו. אבל אם הוא רק אומר שאתה תעשה עסקה עם ההוא ואין לו רווח מזה, הוא לא מחזיק בקנאביס גם במובן המשפטי של החזקה קונסטרוקטיבית לענייני סמים ונשק, ורק בהם יש החזקה קונסטרוקטיבית שהיא החזקה גם בלי החזקה בפועל – אז הוא צריך רישיון. אבל אם כמו במקרה של אדם שהוא מתווך, יש בעל דירה ויש מישהו שרוצה לשכור אותה והם עושים את העסקה ביניהם ואותו אדם לרגע לא גר בדירה, הוא לא בעליה, אין לו שום קשר והוא לא צד לעסקה – הוא לא צריך רישיון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> יכול להיות רישיון של בית מרקחת שמותר לו לנפק קנאביס רפואי, אני יכול להיות גם מתווך וגם צד לעסקה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. מי שיש לו רישיון עיסוק בתחום, רישיון העיסוק, אם תקראו את מפת הדרכים, ורוצה לעסוק בתחום בתיווך או בייבוא, הוא לא נדרש לרישיון גם בקונסטרוקטיבי. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> גם בית מרקחת יכול היום להיות יבואן. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תקראו את נוהל 107 ותראו. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> צריך להגדיר את ההגדרה של החזקה גם כמי שכוללת קונסטרוקטיבי בצורה רחבה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אבל השאלה אם בתוך הקונסטרוקטיבי נכנס הנושא של תיווך. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אין את המילה החזקה קונסטרוקטיבית. זה רק לפירוש החוק. בנהלים זה נקרא רישיון אחר. מי שמבקש רישיון לפעולות אחרות. אותו אחד שרוצה לתווך, ויש כאלה, בין מטופלים שרוצים לקנות לבין בתי המרקחת שרוצים למכור. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> את זה הגדרתם כעסקה אחרת? לפי המונח עסקה אחרת ביקשתם רישיון? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם הוא צד לעסקה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> עיסוק אחר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הוא שם רשימה של בתי מרקחת אבל הוא לא צד לעסקה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> ואם הוא צד לעסקה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הוא צריך רישיון. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> יש משמעות למילה עסקה אחרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל רישיון קונסטרוקטיבי לתיווך בייבוא. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> מה זאת אומרת? אני תמיד ארוויח מהעסקה, גם אם אני לא אהיה צד לעסקה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> השאלה מה האופן שבו אתה צד לעסקה בין הצדדים. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> נכון. אנחנו באים כאן כדי לנסות לאתגר את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אדם שמרוויח מהעסקה הזאת, בין אם זה תשלום - - - << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> מתווך, גם אם הוא לא צד, הוא מרוויח מהעסקה. יש לו אינטרס כלכלי בעסקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם יש לו צד כלכלי בעסקה, הוא נדרש לרישיון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אלא אם כן הוא מתווך לשם שמיים, אבל לא נראה לי שזה המקרה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש כאלה. יש אתרים שמציגים מלאי בבתי מרקחת פתוחים למטופלים והמטופלים יכולים לבחור בעצמם היכן הם קונים ולאותם אתרים אין התקשרות עם בתי המרקחת והם לא מרוויחים בגלל שהם מציגים את המלאי. יש אתרים אחרים בהם המטופל רוצה לפנות אל האתר, האתר מפנה אותו כי נשמר לו מלאי במקום כזה או אחר והוא כן רוצה לגזור קופון על העסקה. יש גם כאלה. הם כן צריכים רישיון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> מה בסוף התכלית? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם הוא לשם שמיים מציג, מתווך בעסקה, קושר בינו לבינו לשם משהו שאין לו רווח מזה, הוא לא צריך רישיון אבל ככל שנגזר רווח מזה, הרי שהוא כעוסק. זאת התכלית. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> רק לסכם במשפט. מתווך שאין לו בנפיט מהעסקה, לא צריך רישיון אבל אם המתווך של העסקה, יש לזה תוחלת כלכלית בשבילו ואם העסקה יוצאת לפועל הוא מקבל ממנה איזה שהם אחוזים – הוא כן צריך רישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כך פירשנו. מי שאחראי על פירוש הוראות החוק שיש על כך מחלוקת, זה משרד המשפטים. אם יש שאלות, אפשר להפנות למשרד המשפטים. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> מה עמדת משרד המשפטים? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אנחנו נבדוק עם המחלקה הפלילית מה בדיוק ההגדרה הנכונה. אנחנו יודעים שנורמה פלילית צריכה להיות מאוד ברורה כדי שתתיישב עם עיקרון החוקיות. אנחנו נעביר את העמדה שלנו בעניין הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. עוד הערות לעניין סעיף 3(א). << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא הבנתי מה נסגר עם הנושא של התיווך. לא הצלחתי להבין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התיווך לא נמצא שם. אדם שלמעשה מקבל שכר על תיווך של עסקה, הוא צד בעסקה. זאת אומרת, זה גם מייבא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אבל בפקודת הסמים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גם בפקודת הסמים היום, אדם שמתווך הוא אדם שמרוויח בצד הכספי מהעסקה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> לא. תקראי את סעיף 14. "לא יתווך אדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בפעילות אסורה לפי סעיף 13". << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נכון. זו פעילות אסורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זו פעילות שעל פי חוק היא אסורה. אני סוגרת את הסעיף הזה ואני עוברת לפסקה (ב) בסעיף 3. אנחנו משאירים את ההגדרה כמו שהיא. נגדיר מה זה "יחזיק מלאי" ונוסיף גם את עניין ההשמדה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אמרנו שמשרד המשפטים יבדוק לגבי עסקה אחרת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נבדוק אבל כרגע אנחנו לא מכניסים את זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> חייבים להוסיף כאן משהו אחד. במחקר חקלאי, יכול בן אדם לומר שהוא רוצה לחקור זנים ואז הוא לא צריך רישיון. הוא יפתח חווה, יגדל מאה דונם לחקר חקלאי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זאת החזקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת החזקה. אני סוגרת את זה. אני עוברת לסעיף הבא. << אורח >> קריאה: << אורח >> רק לגבי הנושא של היתר הייצוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אמרנו שזה נשאר כפי שזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אמרנו שמשרד המשפטים יבדוק מה זה עסקה אחרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם סחר צריך להיכנס. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> צריך לוודא שהייצוא, גם אם לא קוראים לזה רישיון, הרי היתר הוא גם רישיון. גם ייצוא כרוך ברישיון ואולי קוראים לו היתר אבל תכל'ס זה רישיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, אנחנו לא נוסיף את הייצוא משום שמי שמייצא, הוא למעשה גם כך נדרש ברישיון. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> הפעולה של הייצוא כרוכה ברישיון. הפעולה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. אנחנו רוצים אך ורק היצר יצוא. אנחנו לא רוצים רישיון יצוא. << אורח >> קריאה: << אורח >> ומה לגבי הסחר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו יכולים להוסיף את עניין הסחר. אז זה פותר לנו את העניין הזה עם התיווך. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם ייצוא נכנס בסחר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לא מאוד משנה לכם כי גם כך אתם רוצים שזה יהיה ברישיון. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. סחר הוא לא ייצוא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בוודאי שסחר הוא ייצוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש גם סחר בארץ. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל אם כותבים סחר, זה כולל גם ייצוא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> סחר כולל גם ייצוא. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> אלה סעיפים שונים. יצוא וסחר הוא לא אותו סעיף. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל סחר יכול לכלול ייצוא מבחינה לשונית. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל היום הוא לא כלול בפקודה ולא הוציאו את זה "למעט". << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הפקת חומר מיקרוביאלי, אותם אתרים בהם נעשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נאמר שיערוך בהם בדיקות מעבדה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אלה לא בדיקות מעבדה. זה הפחתת עומס מיקרוביאלי. ההקרנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> טיפול בתוצרת? טיפול בתוצרת הוא חלק מהייצור. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> למה צריך את זה? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אתה צודק אבל בינתיים מגדלים. לא יהיה קנאביס בשוק? << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> יהיה. אל תדאג, יהיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבינה שגם העניין של טיפול בתוצרת זה חלק מתהליך הייצור. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא, כי זה אתר אחר. בגלל שחלקם אלה אתרים מסווגים, הם לא בתוך החוות. זה לא שהחווה שולחת את תוצרתה אל אתר להסטת עומס מיקרוביאלי. צריך למצוא את המילה החוקית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> או שנוריד את האתרים מחוות הגידול והייצור ואז זה לא רק מה שנעשה באתר אלא כל הפעולות שנעשות בקנאביס. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בדיקות מעבדה. תוסיפו "יטפל". אני לא יודע למצוא את המילה החוקית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה קשור בייצור. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. זה בתווך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הגדרנו ייצור עד שלב האריזה למסחר וניפוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בין הגידול לבין הייצור. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה בין. הוא יוצא מהחוות ועובר את ההקרנה ואז מגיע למפעלים. מפעל לא יקבל בלי שהוא עבר במקום הזה. בחווה אי אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בדיקות מעבדה ומעבדות הקרנה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> עומס מיקריביאלי. זאת המילה. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> אבל בדיון הקודם אמרת שלא חייב להקרין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אם הוא מקרין, הוא נדרש לרישיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עדיף להכניס את זה בהגדרה של ייצור. "כל פעולה שנעשית בקנאביס מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר, לרבות פעולות". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לרבות פעולת הקרנת התוצרת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הפחתת עומס מיקרוביאלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך אתה מפחית עומס מיקרוביאלי? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש אוזוניזציה, יש עוד כמה שיטות אחרות. << אורח >> קריאה: << אורח >> שפוגעות בצמח. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כעת הן נמצאות בסופי תהליך בדיקה בגלל שמטופלים טוענים שהם לא אוהבים את אותו תהליך הקרנה. זכותם. יש יותר משיטה אחת להפחתת עומס מיקרוביאלי. דרך אגב, זה יכול להיות גם על ידי גלי קול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. אנחנו יכולים לעבור לסעיף הבא, לסעיף 3(ב). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (2) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת יקבע הוראות נוספות לעניין תנאים לרישיון לפי סעיף קטן (א), והכול בכפוף להוראות חוק זה. זאת הסמכה כללית לתקנות ככל שיש צורך. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> מה הקשר בין זה לבין התוספת הראשונה? הנוהל מגדיר את התנאים. עכשיו את אומרכת שרוצים לקבוע תנאים נוספים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ככל שרוצים לקבוע תנאים נוספים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> עד עכשיו אמרנו שאם אנחנו רוצים לשנות את הנוהל, אין צורך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לרישיון. למתן הרישיון. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן, אבל הנוהל מגדיר את התנאים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו קובעים את התנאי בתוספת השנייה. עוד מעט נגיע לזה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> הכוונה היא רק תנאים לעצם מתן הרישיון? צריך להבהיר את זה כי זה לא ברור. תנאים לרישיון כוללים היום גם תנאים מהותיים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוראות נוספות לעניין תנאים לרישיון. איך להגיד את זה אחרת? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> לעצם מתן הרישיון. יכול להיות שבחידוש לא יהיה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> חידוש בוודאי נכלל. זה מתן רישיון חדש. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לעניין תנאים למתן הרישיון. את רוצה להוסיף את המילה "מתן"? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. תנאים למתן הרישיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ברור שחידוש הוא כמו מתן רישיון. צריך לעמוד באותם תנאים. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> רק אלה שמופיעים בתוספת השנייה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, אבל כאן אנחנו נותנים הסמכה לתקנות, ככל שרוצים להוסיף עוד תנאים לרישיון. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ומה קורה עד שיש תקנות? << אורח >> קריאה: << אורח >> אין כלום. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נעיר על כך בנפרד. זה בעצם אומר שהתחום היום מכוסה על ידי מפת הדרכים, קודם יכוסה על ידי התוספת השנייה ובהמשך – וזה לא כתוב כאן אבל צריך להבהיר - יכוסה על ידי תקנות שיחליפו את התוספת השנייה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא בהכרח. אם תרצו להמשיך בנוהל של מפת הדרכים, יש גם בסוף הסמכה כללית לנהלים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל כתוב "יקבע", לא "יהיה רשאי לקבוע". << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה "רשאי לקבוע". אפשר לשנות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> הנוסח שונה מהנוסח שנשלח? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני פשוט הורדתי את תחומי הגידול, הייצוא וכולי. אין צורך לקרוא את זה שוב אלא אמרנו רישיון לפי סעיף קטן (א). << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לעניין תנאים לרישיון לעיסוק על פי סעיף 3(א). << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> את יכולה לקרוא את זה שוב? לא הצלחנו להבין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין תנאים למתן רישיון לפי סעיף קטן (א), והכול בכפוף להוראות חוק זה". << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> הסעיף הזה אומר בפועל שכל רישיון חדש או כל שינוי בתנאי רישיון צריכים לעבור דרך לא הגיונית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא רישיון ספציפי. מה פתאום? התנאים למתן הרישיון. במידה וירצו להוסיף נוהל, נגיד שאת צריכה לעמוד עכשיו ב-GMP, ב-GSP, ב-GAP. << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> אם רוצים להוסיף תנאי לרישיון? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא לרישיון ספציפי. תנאי למתן רישיונות כלליים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אני רוצה עכשיו להוסיף נוהל, בהתייעצות השר לביטחון פנים ובאישור ועדת הבריאות יוסיפו את הנוהל הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תנאי למתן רישיון. << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> אתן אומרת שכל הנושא של ועדת הבריאות או ועדות הכנסת, זה יעבור לשם שקיפות, כדי שהכול יהיה שקוף. למה לא להפנות לנהלים ולתקנות של משרד הבריאות ולחייב אותם להעביר להערות הציבור כל דבר שהם רוצים לשנות או לעדכן? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כך לא עובדים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה עובד נהדר בענפים אחרים. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> משרד הבריאות כן עובד כך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה היה אמור לעבוד כך עד עכשיו. אם כן, לשם מה צריך את החוק הזה? בואו נשאיר אתה תקנות כפי שהן. הרי לפי נוהל שקבעו למשרדי ממשלה, גם כך הם אמורים להעביר את הכול לפניות ציבור. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך חוק מסגרת. הגיוני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הכול במשרדי הממשלה חייב לעבור דרך נוהל תקין כולל הערות לפרסום, הערות לציבור וקבלת הערות לציבור. אם זה עובד כרגע נהדר – נהדר, אז נייתר את החוק הזה. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> יש חובה לעשות את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בטח. נוהל תקין בכל משרדי הממשלה. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אבל אין את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. לכן אנחנו מוודאים שעכשיו זה עובר נוהל של שקיפות. הרי בעניין הזה אין סנקציות כלפי המשרדים הממשלתיים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תנאים למתן רישיון בכל תחומי העיסוק שאני מכירה, זה בחקיקת משנה, אם לא בחקיקה ראשית. אני לא מצליחה להבין למה יש בעיה לקבוע את זה בדרג של חקיקת משנה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני אגיד לך למה יש בעיה. כי בפועל תעשיית הקנאביס לא באמת מעניינת את שר הבריאות ואת השר לביטחון פנים. בפועל. מתחילת הקדנציה הנוכחית, שניהם לא נפגשו אתנו ולו פעם אחת. הם לא מכירים, הם לא קשובים. לא היינו זועקים ושולחים מסרונים לשרן השכל אם שר הבריאות היה לפעמים מקשיב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אולי נוסיף כאן תנאי ברישיון. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> למה את צריכה את שני השרים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בשביל מה את צריכה שזה יוסיף לך תנאים בלי שזה עובר את הבקרה של חברי הכנסת? למה את צריכה את זה? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני חושבת שזה רק מסרבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך זה מסרבל? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> הם בכלל לא קשובים לתעשייה הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בדיוק בגלל זה קבענו את הנוהל הזה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> בגלל שקבעת את הנוהל, השר פתאום יהיה קשוב לתעשייה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם השר לא קשוב לתעשייה והוא רוצה לקבוע נוהל שהגיע אתמול מזימבבווה כדי להוסיף מיץ פטל לתוך כל קופסת קנאביס, היום הוא יכול לקבוע את זה. אנחנו קובעים שאם הוא רוצה עוד נוהל אחד, הוא יצטרך לעבור התייעצות עם השר לביטחון פנים והוא יצטרך לעבור את אישור ועדת הבריאות של הכנסת ורק אז הוא יוכל להוסיף נהלים כאלה. מה הבעיה ומה הסרבול? תסבירי לי. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אני אסביר לך. כל הנהלים שהוספו עד היום, פרט לשניים, היו נהלים שבאו מהמציאות היום-יומית שלנו כמו לדוגמה לאשר לחברת האם שלנו - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את רוצה שאני אוריד את זה ושלמעשה שר הבריאות יוכל להוסיף איזה נוהל שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה? << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> שר הבריאות לא מתעסק בזה. הוא לא מתעסק בזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. נגמר. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אתם טועים. השר לא מתעסק בזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. נקודה. אביחי, בבקשה. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> מה עם הרישיונו שלנו, המטופלים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא שם. אלה רישיונות לעסק. למגדלים. לייצור. העניין של המטופלים הוא בניפוק ומרשם. כנראה לא נספיק להגיע לזה היום. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> כי החוק הזה כרגע מסנדל אותנו. יש עוד הערות לסעיף קטן (ב)? לא. אני רוצה לעבור לסעיף קטן (ג). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (3) רישיון לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים, לא יכלול הגבלות כמותיות כלשהן בדבר היקף הפעילות המותרת למקבל הרישיון. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> למה נדרש הסעיף הזה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאשר כבר נתתם את הרישיון לאותו מגדל, אני לא רואה צורך מבחינת ההגבלה של הכמות אותה הוא מייצר או מנפק או דברים כאלה. יש סיבה לכך? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כן. אני רוצה לומר שני דברים - ויעידו כאן המגדלים ובעלי החוות – על מה שקורה היום ולמה. בהתחלה ניתן רישיון כי הוא נדרש בחוק לצורך ולידציה. זאת אומרת, ולידציות רק להגעה לרישיון האמיתי שהוא רישיון העיסוק. זה כמו שנותנים לבן אדם לנהוג, רק שיש לו מורה נהיגה לידו. הוא לומד נהיגה. הוא עושה ולידציה. כשהוא סיים את הוולידציות – הוולידציות התהליכיות ולא רק הניקיון שהן חלק סופי - הוא יודע לגדל, שיצא לו, שהוא לא מרעיל וכולי, הוא מגיע לבקשה להגשת רישיון ואז הוא מקבל רישיון. הרישיון הראשון ניתן לו לשנה על פי רציונל שאותו הוא מגיש לנו, בין אם זה מגדל ובין אם זה כל עוסק אחר. הוא מגיש רציונל, למה הוא מבקש את הכמות והוא מקבל לשנה. בשנה הזאת הוא עדיין נבדק ונבחן כמו הרישיון שמקבל נהג חדש. בסוף השנה הוא מגיש בקשה והרישיון השני הוא כבר לשלוש שנים אלא אם כן חלו תקלות במשך השנה הראשונה. אני מסתכל ומי שיוצר כאן, לא חלו תקלות, אז קיבלו אחרי הרישיון הראשון של שנה, רישיון של שלוש שנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> עדיין יש הגבלות כמותיות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. למה יש הגבלות מהותיות? כי גם בריאות הציבור מחייבת בקרה שנעשית מדגמית. ככל שהכמות גדולה יותר, סיכויי הבקרה המדגמית לטעות הם קטנים יותר. אין מגדל או עוסק שמגיש לנו רציונל ואומרים לו, לא. בדרך כלל מגישים לנו איזשהו מסמך שמפרט את הרציונל על ידי ה-QA או QP של אותו אתר, מבקרי האיכות, ובדרך כלל אנחנו משתדלים לדייק אותו לטובת המגדל. למה? יש כאן אינטרס משותף. המגדל לא רוצה לעשות גדול יותר כדי שלא יצא לו והוא יצטרך להשמיד את זה ומצד שני גם בריאות הציבור מחייבת את זה כיוון שככל שכמות האם גדולה יותר, הסיכוי לטעות שתיפול גדולה יותר ולכן יצא לו משהו שהוא לא ראוי לטובת המטופלים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בגידול נכון אבל לא בייצור. בייצור זה לא נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעניין של הרישיון הראשוני למדגמי, אולי אפילו השנה הראשונה על מנת לראות שבאמת אותו מפעל הוא מפעל רציני, אבל כאשר אתה מגיע לרישיון אחרי שעברת את כל הבדיקות, עמדת בכל התנאים, תנאי אבטחה, איכות וכולי, המגדל עצמו, כלומר, היכולת שלו, בין אם לטעות ולמעשה אותה אצווה מושמדת ביחסיות לגודל שלה, בסופו של דבר זה נזק כספי שלו. אם הוא יצטרך להשמיד אצווה בגודל של דונם או בגודל של 3 דונם, העלות הכספים בסוף מושתת על אותו מגדל. לעניין משרד הבריאות. קודם כל, צריך להבין שעליכם יש עומס מטורף. אנחנו הורדנו חלק מהסמכויות על מנת להוריד מכם את העומס. אני חושבת שהעניין של לשבת ולחקור, לשבת עם כל מפעל, אחרי שהוא עבר את כל הבדיקות המטורפות שאתה יושב איתם אחד- אחד על הדבר הזה, זה באמת בלתי נתפס. לבוא ולומר שיתאים לך עכשיו 4 דונם, יתאים לך 50 דונם, אני לא חושבת שזה נכון. בסופו של דבר אותו אדם צריך למכור את זה ואם הוא לא ימכור את זה, הוא יפסיד כסף. אם האיכות לא טובה, הוא יצטרך להשמיד את זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> העובדות שבידיך לא נכונות. אנחנו לא קובעים לחווה כמה דונם. חווה יודעת לפי הסכמי הקרקע שלה כמה דונם היא רוצה. חווה של 50, חווה של 5 דונם. אנחנו לא קובעים את גודל החווה. לא משנה אם זה בחווה או זה במפעל. הביקורת שלנו היא לעניין כמויות. לא שטח, לא גודל, לא מספר עובדים. דבר שני. הנושא של כמות גדולה, יש לו שלוש פנים. האחד הוא הפן הכלכלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמות גדולה לא טובה, אני מקבלת את זה שבסוף המגדל צריך לעשות את החישוב הזה ולא היק"ר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון לא ענייננו. כמות גדולה לא טובה, יש כאן צד של ביטחון פנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ביטחון פנים, לא עניינך. נדבר עוד מעט עם המשטרה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. לא ענייננו. ענייננו אך ורק בריאות הציבור. כמות גדולה, יש בה סיכוי גדול יותר לטעות כי ככל שה-N – N הוא מתחת למכנה – גדול יותר וכמות הבדיקות הנדרשת של שורש N מינוס 1, יש סיכוי גדול יותר לטעון לא מזוהה. לכן בשנה הראשונה הכמות היא כמות מבוקרת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לפי העיקרון הזה אני מקבלת את עמדתכם לעניין הנהג החדש ולעניין השנה הראשונה. אבל אחרי שאותו מפעל הוכיח את עצמו ויש לו בקרות איכות פנימיות - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה מה שקורה. הוא עדיין יש הגבלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה כך, לא צריכה להיות לכם כל התנגדות בעניין. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש רציונל לשנות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני חושבת שסעיף שמנוסח כמו זה שאין לנו בכלל אפשרות לקבוע הגבלות כמותיות, הוא סעיף לא נכון. אם יש טענות לעניין הכמות שאושרה או לא, בוודאי עוסק יכול לטעון בנושא הזה. בגדול, אם מבקשים מאתנו – אנחנו נותנים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> מבקשים עם רציונל. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה שלא תופיע בכלל אפשרות להגביל כמות ברישיונות? אני גם לא חושבת שזה נכון באופן כללי שיש רישיון לכמה כמות שאתה רוצה באשר היא. אין דבר כזה. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אני רוצה לשאול. יש את אמנת הסמים הבין-לאומית שמצטטים ואנחנו כפופים לה. לפי האמנה הזאת כל מדינה מדווחת אחת לשנה על הכמות המוערכת של ייצור, גידול, יבוא, יצוא, כמה מכל סם יצא מתחומה. לפי הדיווחים של מדינת ישראל בשנת 2021 זה היה 28 טון, כל הקפסטי של הקנאביס ובשנת 2022 זה 49 טון. כלומר, יש 49 טון שאמורים להתחלק בין יבוא, יצוא, גידול. את זה האמנה קובעת. ההגבלה היא באמנה. איך הדיווחים של מדינת ישראל מכוח האמנה לאו"ם מתיישבים עם זה שלא תהיה הגבלת כמות? 49 טון, זה המשחק. זה מגרש המשחקים שלנו בשנה הקרובה. סליחה, נוריד את זה, זה לא המגרש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האו"ם מגביל אותנו בכמות הייצור? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה. בהתאם לפרק 21 באמנה, מדובר על מגבלות בייצור וביבוא שבעצם מושתתות על אותן הערכות שמדינות אמורות להגיש בכל שנה לגבי הצריכה והצרכים שיש למדינה שזה כולל גם את הייצוא. כלומר, מותר לייצר כשיש לך הערכה של יצוא בכמויות מסוימות. אבל יש בהחלט מגבלה. האמנות קובעות את זה שצריכה להיות מגבלה שנובעת מהצרכים והצריכה באותה מדינה. לתת את זה למעשה בלי שום מגבלה כזאת, בדרך כלל זה מתואם גם עם המגדלים ועם המטופלים. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> בשנת 2021 היה 28 טון. הכניסו 22 טון. זה אומר שהשארתם למגדלים 6 טון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה להבין. לקנדה אין רק שוק רפואי אלא יש לה גם שוק לשעות הפנאי. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה נפרד לגמרי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מנסה להבין איך הם עומדים במכסות הגידול והשימוש בתוך המדינה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> הם בלגליזציה מלאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אריאל, יש לך הערכה על כמות הגידול בקנדה? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> לא. קנדה היא סגורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל היא לא צריכה לדווח לאו"ם? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אני יכול להגיד לך על כמה היא מדווחת. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> בתוך האמנה יש התייחסות לכל אחת מהמדינות, אלה שמעדכנות. לפי דעתי קנדה מציינת מספר שהוא מעל 100 טון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> 205 טון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה אנחנו? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> עכשיו 49 טון. עד שלא יהיה יצוא, זה מגרש המשחקים של כל מי שיושב כאן ושל היבואנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האו"ם מגביל את קנדה מבחינת כמות הייצור והייצוא? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא. האמנות מגבילות. האמנות הן אלה שדורשות ומגבילות << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך האמנה מגבילה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> כל מדינה צריכה לעשות את הוויסות הפנימי שלה. יכול להיות שקנדה מדווחת את כל מה שהיא צריכה. זה לא סותר את זה שיש אצלה ייצור מוגבל. << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> אין הגבלה של אמנה. האמנה לא מגבילה. זו הערכה שהמדינה קובעת כמה יהיה. ההערכה היא 49 טון אבל זאת הערכה ואפשר לעשות 52 טון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> בוא נעריך כמה באמת מגדלים כאן. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לא נושא רלוונטי לשאלה שנמצאת כאן על הגבלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אמנת האו"ם לא מגבילה פר תושב. כלומר, אין איזושהי כמות. אם בשנה הבאה אנחנו מדווחים על 200 טון כמו קנדה, אין איזושהי סנקציה או מגבלה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> למיטב הבנתי אנחנו מדווחים על הערכה. אנחנו מעריכים כמה יהיה. ההערכה הזאת נגזרת גם מכמה מייצרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך זה משפיע עלי? זה מגביל אותי? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אם אנחנו יודעים היום שאנחנו מייצרים כמות מאוד מאוד גבוהה מעבר למה שאנחנו צורכים, יש כאן הרבה עודפים, אז מה קורה עם זה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> הנושא של הצריכה הוא חלק מהרכיבים גם של ההערכה הזאת. אי אפשר לייצר כאן 300 טון כאשר בפועל הצריכה היא 10 טון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אבל זה מה שקורה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת הזעקה שלנו. זה מה שאנחנו זועקים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני לא חושבת שיש סתירה בין הדברים. כל הדיון הוא על השאלה האם הרישיון צריך לנקוב במגבלות. זה הדיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> רישיון חייב להיות עם כמות מסוימת שיקראו לה הגבלה אבל אני אומר כבר שזאת הגישה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם זה כך, אתה לא יכול להגביל את הגידול ולא להגביל נגיד יבוא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני אסביר. לכן גם אריאל צודק, גם העוסקים צודקים וגם אתי צודקת. האמנה מחייבת לתת הערכה ומדינת ישראל עושה כן, היא נותנת הערכה. מה יכול לשנות את ההערכה? את ההערכה יכולים לשנות מספר המטופלים ועל כך נדרש לתת עדכון ל-NCB. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שאפשר לעשות זה שכל אחד ידווח מה ההערכה השנתית והוא יקבע לעצמו באותה שנה. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> איך נדע את זה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל מפעל ידווח בכל שנה ליק"ר על הכמות השנתית שלו. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אבל איך הוא יכול לדווח כשהוא לא יודע מה יהיה היקף השוק? אתה רוצה שבשנת 2021 ידווחו על 28 טון והכניסו 6 טון? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני לוקח אוויר ואתם נכנסים לדבריי במקום שאני אסביר. היום כאשר מבקש עוסק רישיון, מי שיסתכל בטופס, כתוב שהעוסק כותב לנו כמה הוא רוצה, מה הן הכמויות שהוא מעריך לגבי עצמו. על סמך אותן הערכות אנחנו מנפיקים את רישיונו בוועדת רישוי – אנחנו יושבים עם המשטרה ועם כולם – וכן, דנים בכמויות כי כך דורשת האמנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה עושה את זה גם לגבי יבוא? אתה יושב בוועדה הבין-משרדית ומעריך בגלל שהאמנה מחייבת? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כשמישהו מקבל, הוא לא מקבל רישיון יבוא אלא הוא מקבל יבוא לכמות ספציפית. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> המשטרה יושבת בוועדת יבוא? << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> 22 טון. איך זה יכול להתייחס? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זאת לא ועדה. אין ועדה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תעשו בסוף מה שאתם רוצים אבל אל תקשיבו לעובדות. תקשיבו בבקשה לעובדות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבינה ועם זאת, אחרי שהוא מקבל את הרישיון, אחרי שהוא עבר - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> חודש אחר כך הוא רוצה לשנות את הכמויות, הוא מגיש רציונל והכמויות משתנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שהוא מקבל את הרישיון לשלוש שנים, לא מעוניינים להגביל אותו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה בניגוד לאמנה הבין-לאומית. אנחנו קובעים לו כמות על סמך בקשתו ואם הוא מבקש אחרת, אנחנו נותנים וכאשר סך כול הנתינה משתקפת בדיווחים שלנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מעניינים שלא אתם תאשרו להם. הם ידווחו כמה הם מעוניינים וזה לא יהיה נתון לסוג של משא ומתן אלא הם יוכלו לקבוע לעצמם מה הכמות אותה הם יגדלו באותה שנה. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> הסעיף כרגע מתייחס לכל מי שנמצא עם רישיון עיסוק. זאת אומרת, לפי מה שאני קורא מהסעיף הזה, גם בית מרקחת שהיום יש לו רישיון מבחינת תנאי הביטחון שלו ל-5, ל-15 או ל-50 קילו, מחר בבוקר הוא יכול להחזיק 500 קילו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל עוד הוא עומד בתנאים. << אורח >> קריאה: << אורח >> בקונסטלציה הזאת לא ניתן לעמוד בתנאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם בית המרקחת עומד באותם תנאי אבטחה, למה שהוא לא יחזיק גם 50 טון? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> תנאי האבטחה כוללים כמות מקסימלית. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> לא כתובה כאן התייחסות לאיזה תנאים. בסופו של דבר כשאת אומרת רישיון לעיסוק, היום הרישיון לעיסוק הוא א' ואם את אומרת שאין מגבלה, זה אומר שאנחנו צריכים עכשיו להחליט שתנאי ביטחון של מפעל שיכול להחזיק כך וכך טונות, צריכים לחול גם על בית מרקחת של 60 מטרים כי הרי זאת המשמעות. אם את לא מגדירה מראש את סך כל תנאי הביטחון ומהם הולכת אחורה, אני לא מבין איך זה חל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל, אנחנו מגדירים תנאי ביטחון. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> הם שונים לחלוטין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בתנאי הביטחון קבוע איך אתה צריך למשל להחזיק את הקנאביס ומה הם התנאים. אם מישהו עכשיו ייצר כספת של בית מרקחת שתוכל להכיל את אותם 50 טון, זאת השקעה כספית אדירה שלו להשקיע בכספת של 50 טון והוא יוכל להחזיק בבית המרקחת שלו 50 טון. אבל אם הוא לא יעמוד באותם תנאי אבטחה, הוא לא יוכל להחזיק אותם כך. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> בסופו של דבר הוא יכניס את זה לאיזשהו חלל שיש לו. זאת פונקציה של כמות. הכמות צריכה לבוא לידי ביטוי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא מעוניינת שהיק"ר הוא זה שלמעשה יגביל אותו. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> את צודקת שאת אומרת שכל אחד יגיד כמה הוא ייצר אבל כדי שהוא ידע כמה לייצר, אמרת השקעות ואכן השקיעו הרבה מאוד כסף עם כושר ייצור שעומד על מעל 100 טון. רוצים לדעת מחר בבוקר כמה לגדל ולדווח. איך אפשר לדעת אם אנחנו לא יודעים מה יהיה השוק? אנחנו בשוק שלא מתנהל בו יצוא, ולא משנה מה יגידו. כמה מחר לשתול כדי שנוכל לדווח. רוצים לדעת מה היקף השוק. בשנת 2021 היקף השוק של כולם, לפי מה שדווח, היה 6 טון של המקומיים כי נכנסה שנת 2022. אנחנו צריכים לדעת על כמה לדווח. איך מדווח יכול לדעת? איך עוסק יכול לדעת על כמה לדווח? הוא לא יודע תא המצב בשוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא יכול לבקש בקשת מידע? חופש מידע. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> ביקשנו. אמרו שאי אפשר לקבל מידע על מי מכניס וכמה טון נכנס לארץ. הסעיף הזה בעיקרון הוא סעיף טוב חוץ מזה שיש לו בעיה אחת וזאת הבעיה של הייבוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא נכנסת עוד פעם לייבוא. יפעת, אל תכניסי לי אותו בדלת האחורית. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אבל זאת הבעיה כי אחרת אין מגבלה לייבא לארץ כמה שרוצים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא להתפרץ לדבריי ולא לדבר שלא ברשות דיבור, יפעת. אנחנו נעשה הפסקה. אנחנו נחזור בשעה 14:15 ונמשיך לדון בסעיף הזה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:40 ונתחדשה בשעה 14:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברוכים השבים. אנחנו חוזרים לדיון בוועדת הקנאביס של כנסת ישראל. אנחנו נמצאים כרגע בפרק ב', רישיונות, סעיף 3(ג) לעניין המגבלה לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים. מבחינת המגבלות הכמותיות, מי שרצה עוד לדבר זה היה המשרד לביטחון פנים. בבקשה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אני מבקשת שבעניין הזה – מכיוון שזה משפיע על תנאי האבטחה והמיגון כי יש חליפות אבטחה – ענת מיכאלי, שהיא אחראית לתחום הזה, תתייחס. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> מבחינתנו ההתייחסות היא שיש חשיבות מאוד מאוד אקוטית לעניין הכמות, הרישום של הכמות ברישיון עצמו בהיבטים שלום הציבור וביטחונו. זה עקב שני דברים כאשר האחד הוא שחליפת האבטחה, חליפת המיגון שניתנת לעוסק לאתר, היא גם נגזרת של הכמויות. על מנת לא ליצור רגולציה מקשה מדי, אנחנו יצרנו איזשהו מנגנון שנותן מדרגים לפי כמויות. אם ניצור מצב שאין לי הגבלה של כמות לעוסק, זה אומר אני אצטרך ללכת איתו למדרג הכי גבוה כדי שבסופו של דבר הוא יעמוד בדרישות, מה שיוצר קושי. דבר שני, מבחינת ובקרה על היבט זליגה. ברגע שאני לא אדע מה הכמות שאותו עוסק אמור לייצר, להחזיק או כל דבר אחר, אין לי גם יכולת לפקח ולבקר ואני לא אוכל לדעת כמה מתוך מה שהוא מחזיק אצלו באתר בסופו של דבר מצא את דרכו גם לגורמים הפליליים. אין שום מניעה, גם היום, אם עוסק, לדוגמה בית מרקחת שברישיון שלו ניתנה לו אחזקה עד 15 קילו והוא מבקש להגדיל את הכמות – הוא בסך הכול פונה ואומר שהוא מעוניין להגדיל את הכמות. אנחנו מגיעים, אנחנו בוחנים שמבחינת האבטחה והמיגון יש לו את היכולת לאבטח ולמגן ואז הוא מקבל את האישור. אף אחד היום לא מגביל. זה שהכמות מופיעה ברישיון, היא רק לצורכי פיקוח ובקרה שמאוד מאוד אקוטיים בהיבטים של שלום הציבור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אסביר ואולי אני אבהיר כאן שתי נקודות. אנחנו אל אומרים שהוא לא ידווח. כלומר, רישיון שיינתן אכן יהיה רשום בו למיטב הבנתי מה בעצם גודל הכמות של אותו מפעל אבל היק"ר לא יגביל באותה כמות שאותה הוא יבקש. על פי הנוהל של המשרד לביטחון פנים, על כמות כזו של דונמים או כזו וכזו של חומר מאוחסן, אתם דורשים מספר של שומרים, אתם דורשים כמות מצלמות, אתם דורשים גדר חכמה, אתם דורשים כל כך הרבה דברים שיש להם עלויות לא קטנות. אין ספק שבעל חווה שלמעשה פתאום יגדל מ-10 דונם ל-20 דונם, ייאלץ לשאת בעלויות הרבה יותר גדולות כך שזה תלוי בו. אני לא חושבת שמסיבה כזו או אחרת, אחרי שהוא מגיע לרישיון של שלוש שנים - אני מבינה את המגבלה לשנים הראשונות, ואת זה אני מקבלת ונצטרך להבהיר שזה החל מהרישיון שלא יפחת משלוש שנים שנקרא רישיון ותיק – מרגע שהוא קיבל את זה, הוא יכול לעשות חישוב כלכלי כמה הוא יכול כרגע להשקיע, כמה כרגע יהיו אותן עלויות אבטחה והוא ימלא טופס ויאמר שהוא מעוניין ב-30 דונם, אתם תאמרו לו מה נושאי האבטחה והוא יחליט האם הוא מסוגל לעמוד בזה או לא. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כך זה נעשה היום. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> אין בעיה. כך זה נעשה גם היום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לכן אני מבקשת להבהיר שהיק"ר לא יהיה צד בהגבלת הכמות של אותו מחזיק רישיון. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> אולי צריך לנסח את זה. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אם אפשר לעשות סדר בעניין הזה. היק"ר הוא הסוכנות הממשלתית שמחויבת לדווח על פי האמנה לגבי הכמויות. בכמויות צריכה להיות הלימה בין הצורך של השוק לכמויות הייצור. בעל הרישיון עצמו לא מדווח. הוא מדווח רק ליק"ר ומבקש את הרישיון לפי כמות. אם יבוא עוסק ויבקש להגדיל כמות וישכנע שיש צורך בצריכה, אין שום בעיה להגדיל את הכמות. אין הגבלת כמויות כללית רוחבית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל יש כרגע סוג של הגבלה. אם אין הגבלה, אז אין שום צורך להתנגד לסעיף הזה. אם קיימת הגבלה, אנחנו מגדירים את זה. קודם כל, אותו מגדל אכן ידווח ברישיון על הכמות. כלומר, זה כן יהיה כתוב. אבל משרד הבריאות למעשה לא יגביל את הכמות שהוא מבקש. פשוט כך. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו לא מגבילים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה כך, לא צריכה להיות לכם בעיה עם זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> השאלה היא תמיד מה קודם למה. לפי איך שזה כתוב, עוסק – לא רוצה להגיד מגדל - שברישיונו כתוב 30 קילו ומתחשק לו להחזיק 30 טון, ויש לו רישיון לשלוש שנים, והוא עושה כן – זה מתנגד גם למה שענת אמרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה משרד הבריאות, אתה עדיין לא המשרד לביטחון פנים. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> הבעיה היא במילה הגבלה. היושבת ראש מתכוונת לכך שלא יוגבל אבל בתוך הרישיון תהיה הגבלה לפי מה שאותו בעל רישיון ביקש. כלומר, כשהוא אמר כמה הוא רוצה, זאת ההגבלה שלו. ולכן המילה הגבלה, יש איזושהי הגבלה, לפי מה שהוא ביקש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו ננסח את זה אחרת על מנת שיובהר שקבלת תנאי הרישיון לא מוגבלת בכמות שאותה מבקש הרישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> גם היום זה כך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה כך, לא צריכה להיות לכם בעיה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> הבקשה לא מוגבלת אבל הרישיון מוגבל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בעל רישיון, כשהוא מגיע לבקש את הרישיון, מצהיר על איזו כמות. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> כן, וזה הוא מוגבל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ואז הוא מגביל את עצמו. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אי אפשר להגיד לו למה הצהרת על איקס ולא על ואי? אנחנו רוצים שזה יהיה איקס מינוס משהו. נכון? << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> את רוצה להגיד שהרישיון יהיה מותאם לבקשה שלו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא צריכה להיות כאן התנגדות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא סיימתי קודם את דבריי. מה שענת אמרה, אנחנו רוצים להקל על התעשייה ולא להחיל עליה את כל צורכי האבטחה הכבדים ביותר מ-day one. לכן העיקרון הזה הוא בסדר אלא איך שזה כתוב, זה כתוב כך שזה מכשיל את העוסקים בכך שאם כך זה כתוב, יושתו עליהם מ-day one כללי אבטחה לכמויות הגדולות ביותר, ואת זה לא רוצים, נכון? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם הם מבקשים, זה תלוי בהם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. איך שזה כתוב. ולכן הפרקטיקה הנהוגה היא שאנחנו לא מגבילים ברישיון את בקשתו. שיבקש כמה שהוא רוצה. אנחנו גם בדרך כלל מסכימים. אולי מדייקים אותו לפעמים למעלה ולפעמים למטה. כשמישהו מגיש לנו רציונל, אנחנו אומרים לו למה ככה? אתה יכול לעשות יותר. אתה יכול להגדיל על ידי שימוש כזה או אחר ולפעמים מגדילים. זה די תואם את החלפה הספציפית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה אבל שלא יהיה מצב שאתה תגיד לו לא, אני לא מאשר לך כמות כזאת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו נותנים רישיון וברישיון רשומה הכמות. ככל שהוא רוצה לסטות ממנה למעלה, הוא צריך לבקש זאת מראש ולא לעשות כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר, אבל הוא ביקש בהתחלה, הוא ביקש כמות מסוימת, הוא יצטרך לעמוד בתנאים מסוימים. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> זה בדיוק העניין. צריך לומר בנוסח שהבקשה אולי לא תוגבל אבל ברישיון עצמו בסופו של דבר יהיה רשום מה הכמות שאושרה לו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אתם לא מאשרים לו את הכמות. ההליך הרגולטורי שהוא אמור לעבור מולכם הוא למעשה העניין של GSP. אני מניחה שאתם מתאימים את זה לכמות של החווה. יש חוות שהן גדולות ויש חוות שהן קטנות. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> אבל הוא חייב להצהיר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא מצהיר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתם מאשרים לו את מה שהוא מצהיר או שאתם אומרים שהוא יצהיר אבל אנחנו נעשה כך או אחרת? << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> לא. אני לא אומרת לו שהוא אמנם רוצה 20 קילו אבל אני מאשרת לו רק 10 קילו. לא. זה לא קורה. הוא בא ובבקשה שלו רשום שהוא הולך לאחסן במחסן אצלו 20 קילו ואני אומרת לו שאין שום בעיה וכי אני בודקת שהכספת שלו מתאימה ל-20 קילו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה הנוהל אותו אנחנו רוצים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני לא בטוחה שזה נכון לגבי כל סוג של עוסק כי למשל בבתי מרקחת יש הגבלה שקשורה למשל לגודל הכספת. גם בנוסח המתוקן היעדר כל יכולת להגביל את הכמות שנדרשת, אי אפשר. אם הפסיליטיס לא מאפשרים את זה, אי אפשר להגביל את הכמות? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם צריכים לאשר תכנית בנייה. נכון? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. הרוקחות המחוזית. בבתי מרקחת זה קרה. מה שאנחנו דיברנו, דיברנו על גידול, דיברנו על ייצור ודיברנו על אחסון. בבתי המרקחת, השלב הוא 15 קילו ואחר כך 50 ומעל. יש בתי מרקחת בהם הרוקחות המחוזית שהיא אחראית על רישוי בית המרקחת אומרת לא וזה משני טעמים. הטעם הראשון, היות ועל פי חוק הרוקחות המחוזית צריכה לאשר את הכול, היא חושבת שכמות אחסון גדולה יותר תשבש את יתר פעילות בית המרקחת והיו דברים מעולם. שנית, איכות הרוקחות המתקיימת, הפרקטיקה הקלינית הנדרשת על ידי הרוקח היא לוקה בחסר. גם היו מקרים כאלה. הרוקחות המחוזית באה ועשתה ביקורות בבית המרקחת ואמרה שהיא מוכנה או לא מוכנה והתנתה תנאים. אם יהיה כאן ללא כל תנאים, אני לא יכול לדבר בשמם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה שרננה אומרת זה שהוא מגיש בקשה ואם הוא לא עומד בתנאים לאבטח את אותה כמות - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא רק אבטחה. גם איכות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היא נתנה דוגמה של אבטחה. באותו מצב לא נותנים לו את הרישיון ואז הוא יגיש בקשה מחודשת ויאמרו לו שלכמות הזאת אתה לא יכול לעמוד בתנאים, תתכבד ותגיש לכמות הגיונית. הוא יגיש לכמות אחרת. אנחנו כרגע לא מדברים על הנוסח אלא על העיקרון של מה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאשר הוא מבקש בקשה לכמות מסוימת, לחממות מסוימות, אתם אומרים לו מה נדרש. אתם הרי צופים בתכנית בנייה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה לא? מפת הדרכים אומרת שהוא צריך להגיש לכם תכנית בנייה שלו. אתם עוברים איתו שלב שלב ובודקים שלב שלב. אם הוא רוצה עכשיו 5 דונם, אתה צריך להגיד בסדר, חמשת הדונם צריכים להיות כך והדבר הזה צריך להיות כך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ואם לא, אל תאשרו לו את הרישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. היות וגם בחמישה דונם יש מספר שיטות גידול - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא משנה. העיקרון, לא הדרך. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> העיקרון הוא שנרשמת לו כמות הקנאביס. על פי רציונל שהוא מגיש. אני לא יודע לאמוד בשיטת גידול כזאת או אחרת על 5 דונם כמה יש. הוא מגיש לנו רציונל והרציונל הזה בדרך כלל, ב-99 אחוזים, מאושר או שאנחנו שואלים אותו לאור ניסיוננו למה כל כך קצת. זה נכון הכול ובואו נעזוב את הגידול, נעזוב את הייצור, הכול נכון למעט בתי מרקחת. בתי המרקחת, לא נדרשת רק דעת היק"ר אלא נדרשת גם דעת – אני מדבר על דעה מקצועית חוץ מדעה אבטחתית – הרוקחות המחוזית כי לרוקחות המחוזית יש שיקולים שונים משני טעמים: האחד, האיכות הרוקחית, ושנית, האם בית המרקחת יכול להכיל עוד כמות כזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני בינתיים משאירה את הסעיף הזה כפי שהוא בתיקונים מסוימים. אני רוצה להתייעץ עם הרוקחות המחוזית וגם עם עוד מספר גורמים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> עם אגף הרוקחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. אני רוצה לשים את הסעיף הזה בצד ולעבור לסעיף הבא. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אפשר גם להתייעץ עם המשרד לביטחון פנים לגבי הסעיף הזה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אני מבקשת. אמרתי, אני מדלגת על הסעיף הזה. אם יש למישהו משהו לגבי הסעיף, שיפנה אלי אישית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 4. תנאים ברישיון בהתאם לסוג העיסוק (1) על רישיון קנאביס, המפורט בתוספת השנייה, יחולו בנוסף להוראות חוק זה התנאים המפורטים לצדו בתוספת השנייה. שר הבריאות רשאי, בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, לשנת את התוספת השנייה. שם מצוינים התנאים לרישיונות לפי סוג ספציפי. אני מציע שנעבור לתוספת השנייה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> רק להבהיר. נושא של בעלי עניין סגרנו לפי הגדרה של חוק רשות לניירות ערך? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. אנחנו נגיע לזה. קיבלנו את ההערה. לפי נוהל 106, אלה התנאים העיקריים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נוהל 107. מפת הדרכים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. לפי נוהל 107, אלה התנאים הראשוניים לעיסוק ספציפי. כלומר, יש כאן כל מיני סוגי רישיונות, מה התנאים הנדרשים. כל רישיון לעסוק בקנאביס - תנאי ראשון הוא שהמבקש מעל גיל 25 והוא צריך להיות אזרח ישראלי, אדם או תאגיד רשום בישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש הערות לתוספת הזאת? לא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אלה התנאים אבל מבקשים עוד דברים כאשר מגישים בקשה לעיסוק. מגישים רשימה של בעלי עניין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נראה אם זה נמצא בתנאים הספציפיים. את זה תוכלו להוסיף בתקנות או בנוהל. בדיוק בשביל זה יש סעיף הסמכה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אמרתם סעיף הסמכה לתקנות ושהם יחליפו את ההוראות של התוספת השנייה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא רק. אם יש תנאים נוספים. שוב, אם יש לך תנאי שאת רוצה להוסיף, תגידי ונבחן. מה עוד להוסיף בתנאי הכללי? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם אנחנו רוצים להסיר תנאי, המשמעות היא שצריך לעבור בוועדת הבריאות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מהתנאים האלה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו נבקש שיהיה תנאי של בעלי עניין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רשימת בעלי העניין? << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתם מבקשים לפי חוק ניירות ערך. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> כן. אשר ייבדקו על ידי המשטרה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כבר מופיע בפקודת הסמים המסוכנים. תנאים למתן רישיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלו הם תנאי הסף לקבלת רישיון. הנוהל לקבלת רישיון בנפרד כולל התנאים של בדיקת מסוכנות שנמצאם בפקודת הסמים המסוכנים. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. ברגע שיש פרק בחקיקה שמדבר על רישיון, צריך באותו פרק איכשהו להפנות לפקודת הסמים המסוכנים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> יש דרישות נוספות שיכולות להיות. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> שצריכות להיות בפרק עצמו. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כרגע אין לנו אותן. כרגע המקום היחיד שמופיעים, זה בתקנות שאולי יהיו. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> לא. אנחנו מדברים על הפקודה. בתיקונים עקיפים השאירה את הסעיף שמדבר על הנושא של ההמלצה וכיוצא בזה. אנחנו אומרים שהיא השאירה את זה בפקודה אבל צריך להפנות את זה בפרק עצמו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כתוב לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> כן, אבל להגיד אילו הוראות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ההערה של טל לא רלוונטית כאן כי אנחנו מפנים לסעיף. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אם אנחנו נפנה את זה, כן, בסדר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון גידול. (1) אישור על כך שמבקש הרישיון הוא בעל זכויות בקרקע חקלאית בה ניתן לקיים את הגידולים או אישור המעיד כי ליזם שותפות עם בעלי זכויות בקרקע חקלאית. (2) אם הגידול הוא בתחום משבצת חקלאית של קיבוץ או מושב – אישור על הסכמת האגודה החקלאית לקיום הגידול. (3) אם הגידולים יתבצעו בבית צימוח או מבנים – עמידה בדרישות דיני התכנון והבנייה. (4) אישור המעיד כי לקרקע הקצאת מים מספקת. (5) אישור מהאגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא אישור אלא אישור עקרוני כי לפעמים אישור הוא רק בסוף תהליך הבנייה. האגף לתכנון פיתוח הכפר במשרד החקלאות, לעתים החווה לא בנויה והוא לא יכול להציג אישור. הוא אומר שבמקום הזה ניתן לבנות חווה לקנאביס, תכנן ותעשה ואז ניתן לך. למעשה אישור ניתן רק אחרי סיום הבנייה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> והרישיון ניתן לפני? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה לא רישיון. אלה תנאי סף לרישיון. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא, אלה לא תנאי סף. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אלה תנאי סף לרישיון. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> תנאי סף או תנאי חובה לרישיון? יש שלבים בו אדם מתחיל בתהליך ואז יכול להיות שבשלב הראשוני עוד אין לו את כל האישורים ומרשים לו להתחיל לעשות את זה. השאלה היא באיזה שלב יוצא הרישיון, האם הרישיון יוצא בשלב שכבר הכול גמור ומוכן כולל כל האישורים ואז זה לא אישור עקרוני אלא זה כן מגיע לשלב של האישור הסופי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כלומר, לא יינתן רישיון אם אין אישור סופי? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני שואלת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני אסביר. היום יש לנו מנגנון דו שלבי במפת הדרכים. במנגנון הזה, בשלב הראשון מקבלים אישור ראשוני שהוא עוד לא מתיר בעצמו לגעת בסם אלא הוא בעצם שלב - יובל יכול להסביר את ההתפתחות שלו - שיש לנו איזשהו אישור שאפשר להתחיל איתו ואז זה מאפשר לעשות דברים אחרים. רק בשלב השני מחזיקים ברישיון. בהחלט יכול להיות שמישהו נמצא בשלב מאוד ראשוני, מקבל אישור עקרוני ואז רק אחר כך הוא מתחיל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> להבנתי הכוונה הייתה לתת רישיון. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לכן אמרתי שזה כבר אחר כך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא עומד ברישיון והוא מתחיל לבנות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אלה תנאי הסף על מנת שבן אדם יבוא, יקבל את האישור הראשוני לפעול על מנת להתאים את האתר, את המיזם, אבל עדיין חסר כאן למשל שהוא באמת עומד במה שנדרש ממנו. אם זה רישיון ייצור, היכן הוא נבחן שהוא באמת יודע להתאים את אותם תנאי גידול וייצור. הרי אם אלה התנאים כולם לרישיון, מחר בבוקר רישיון ייצור, יש לו אישור זכויות ואישור רשות מקומית והוא פותח. אני מנסה להסביר רחב על מנת שזה יובן. דבר שחסר כאן בתנאי הסף זה אישור או הצהרה של אותו מגיש, של אותו יזם. הטרמינולוגיה היא בשלב כזה שעד הרישיון הוא יזם. הוא מגיש לאישור ראשוני, עורכים לו את הבדיקות, ואחר כך הוא כבר פועל להתאמת העיסוק או להקמת העיסוק ובסוף הוא עובר את הבחינה, את הטסט. כמו בן אדם שניגש לקבל רישיון ברכב. בהתחלה הוא מגיש את הכול ועובר את התיאוריה, אחר כך הוא לומד ובסוף הוא עובר מבחן ואם הוא עומד בו, הוא מקבל את הרישיון. מה שחסר כאן עדיין לעניין הסף זה הצהרתו שאין לו שיעבוד על המקרקעין או על תחום העיסוק על ידי צד ג' כלשהו. למה? כי בהחלט יכול להיווצר מצב שהבן אדם מקיף עסק, עיסוק מסוים, והוא כקוף עבור ארגון פשיעה כלשהו שהוא בתוכו. לכן מספיקה הצהרתו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שהוא לא משועבד למישהו? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. כתבנו את זה במפת הדרכים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה לא משועבד? לא הבנתי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> או הקרקע או נכסיו. "ככל שקיים או שיקום שיעבוד של המקרקעין או חלק מהם" או של העיסוק לצד ג'. זאת אומרת, בן אדם יכול להקים עיסוק אבל הוא כולו, כל העיסוק שלו, משועבד לגוף פשיעה גדול ואנחנו לא נרצה שמישהו יקים את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל אם זה משועבד לגורם אחר? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> את לא רוצה שכל העיסוק בקנאביס ישועבד לארגון פשיעה גדול. מצד שני, אנחנו לא יכולים לדעת את זה כי לא כל שיעבוד נרשם. לכן מספיקה הצהרה שלו. במסמכים שהוא מגיש, הוא מצהיר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זאת דרישה של המשרד לביטחון פנים שאין שיעבוד? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זאת דרישה שקיימת כבר היום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה שזה היום, אנחנו מבינים. אנחנו שואלים איזה דרישה אנחנו רוצים לקבוע עכשיו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זאת דרישה שהייתה בדיון פנימי בין הרשות לניירות ערך ומשטרת ישראל. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אם אפשר להפנות בבקשה לחוליית אישורים מיוחדים, רויטל גרמה נמצאת ב-זום. << אורח >> רויטל גרמה: << אורח >> שלום. אפשר לחזור על השאלה בבקשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה הדרישה של מישהו שיש לו נכס משועבד לא יוכל לקבל רישיון? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה לא שהוא לא יוכל. צריך להצהיר על קיום השיעבוד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ולמי משועבד. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ודאי. אם זה בנק, זה גוף מפוקח, אבל אם זה מלווה בריבית מהשוק האפור? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רויטל. פתרנו את זה. לעניין הרישיון. בסופו של דבר גם ברגע שמתחילים להשקיע, אנחנו רוצים לתת להם את הרישיון העקרוני. השאלה היא אם בעצם הרישיון הראשוני, כמו שיובל אומר, ניתן לשנה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הוא ניתן לשנה ואם מבקשים הארכה, אנחנו כל פעם מאריכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא ניתן לשנה ואז ברגע שיש לו רישיון גידול לשנה, הוא מתחיל את הבנייה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא. זה אישור עקרוני. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בהתחלה זה נקרא אישור ראשוני לפעול. הוא ניתן לשנה. אם רוצים שנאריך לשלוש שנים, אפשר להאריך לשלוש שנים מה שיחסוך לנו לחדש לו מעת לעת. אין עם זה בעיה אבל זה אישור ראשוני לפעול לתכנון והקמה. כיוון שעד לתהליך ההקמה בין לפעול לתהליך הקמה ועד ההקמה, יש הרבה מאוד שלבים בדרך, חלקם איכותיים, הם איכות בהתאם לתחום העיסוק והשני הוא איכות בהתאם לתחום המשטרה, ה-GSP. אם תרצו, נוכל להסביר. זה על פי נוהל 107. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התנאים שקבענו כאן הם בעצם אישור עקרוני וברגע שהם עומדים בתנאי הסף, הם מקבלים אותו רישיון קבוע. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון, ואז דרכם סלולה לפעול לרישיון שתלוי רק בעוסק עצמו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שהם עומדים בתנאים שבתוספת השנייה, הם מקבלים מיידית רישיון עקרוני. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אישור עקרוני. זה נקרא אישור ראשוני. אפשר לקרוא לזה רישיון עקרוני. אין בעיה. זה גם נכון יותר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אישור עקרוני. ברגע שהם מקימים את הכול, ברגע שהם עומדים בתוספת הראשונה – שאלה כל נהלי האבטחה, האיכות וכולי - הם מקבלים את הרישיון לשלוש שנים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הם מקבלים לשנה ראשונה, שזה נהג חדש. רישיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם מקבלים את האישור העקרוני ואז הם מתחילים קודם כל בבנייה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. קודם כל בתכנון, קבלת אישורים לתכנון מהגורם כי אנחנו לא מאשרים תכנון בנייה אלא זאת ועדה מקומית כל אזור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם צריכים קודם כל להנפיק את כל האישורים האלה. הם מקבלים אישור עקרוני. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שהם מקבלים את האישור העקרוני, הם מתחילים בתהליך של הבנייה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> של התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. של התכנון והבנייה, הקמה של הכול. אולי זה לא אישור עקרוני. אמורים להיות שלושה שלבים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש שלושה שלבים. כן. אז שנה רישיון ואז שלוש שנים רישיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שהם סיימו את ההליך הזה, זה סיום ההקמה? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה סיום ההקמה והנה הם מוכנים. אנחנו קוראים לזה להכניס את עצמם פנימה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סיום ההקמה, זה בטח עמידה בתנאי GSP. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תנאי איכות. גם האיכות המקצועית שזה GMP או GAP או GBD וגם תנאי איכות לפי ה-GSP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עמידה בהגדרות שבתוספת הראשונה. הם מקבלים רישיון לשנה אחת לתפעול ולביקורת. ברגע שהם אישרו את זה, הם מקבלים רישיון שלא יפחת משלוש שנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> היום זה מקסימום שלוש שנים. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אם במהלך שלוש השנים גילו שיש איזושהי בעיה? << אורח >> קריאה: << אורח >> יש לכם אישור לסגור כל חווה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה קורה גם היום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לכם אישור בכל מקרה לסגור חווה שלא עומדת בנהלים. חווה שעובדת בר 15 שנים ועומדת בכל התקנים, בכל הפיקוח, בכל, ורואים שיש לה רקורד מצוין, למה לא לאפשר לה רישיון לחמש שנים? למה לא לאפשר רישיון לעשר שנים? << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אין בעיה. אם לדוגמה במהלך שלוש השנים יתגלה משהו ואתה לא רוצה לסגור - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם יכולים להגיש צו הפסקה, אפילו לא באישור שר אלא באישור של קצין. << אורח >> קריאה: << אורח >> רישיון עסק הוא לחמש שנים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בתקנות כתוב עד שלוש שנים. ישתנו התקנות, אפשר לשנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו קובעים שלא יפחת משלוש שנים. הם יתחילו לתת רק שלוש שנים, אנחנו נביא עוד תיקונים ונגדיר את זה ל-10 שנים. אנחנו מאפשרים להם כאן, לחברות שמראות את הרצינות, שלא היו להן "פאלטות" לא באיכות ולא באבטחה, נותנים להן את האפשרות לקבל רישיון ל-10 שנים. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> צריך לוודא שהחוק הזה לא סותר את חוק רישוי עסקים למקרה של עסק שהוא דואלי, שהוא גם למשל בית מרקחת שמוכר קנאביס וגם תרופות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא היחיד. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> הוא לא היחיד. גם מפעלים וגם בתי מסחר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו החרגנו את כל תחום הקנאביס, בשמחה גדולה שהייתה לנו אז, בוועדת הפנים - למעט בתי מרקחת לא צריכים רישוי עסקים כי אחרת כל השמחה הגדולה הזאת גמרה את רישוי העסקים. הם לא היו מקבלים רישיונות עד היום עם כב"א, מד"א וכל אלה שהיו באים אליהם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> חוץ מבתי מרקחת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> חוץ מבתי מרקחת ואמרתי, זה אגף הרוקחות. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> צריך לכלול הוראה כזאת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני רוצה לומר משהו. לתת רישיון זה נוח ואנחנו עושים את זה. אני אומר את זה לעמיתיי מהמשטרה ומהמשרד לביטחון פנים. כאשר אנחנו רואים – כמו ששרן קראה לזה - "פאלטות", לא כל דבר, ישר סוגרים את החווה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אולי אני קטונתי ואני לא מכירה אנשים שיודעים להשקיע 100 מיליון שקלים באופרציה כזאת ומקבלים אישור לשנה, זה טירוף. נגיד הם עברו את השנה הראשונה עם ההשקעה המינימלית אבל ברגע שהם מגיעים לרישיון של שלוש שנים ומביאים השקעות של מאות מיליוני שקלים, בואו תנו להם להחזיר את ההשקעה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> התקנות היום קובעות שלוש שנים. אמרנו שהחוק הוא מעל התקנות. ככל שהחוק יקבע אחרת, אמן ואמן. אנחנו לא חוששים מהנושא של פאלטות כי מנגנוני הבקרה, ככל שהם קיימים, הם לא ישר הורדת גיליוטינה על ראשו של העוסק. קודם כל נערך תחקיר- במקרה דיברנו על איזשהו משהו כזה באיזו חווה, משהו שקורה- מוצאים את סיבות השורש. ככל שסיבות השורש אחרי פעם, פעמיים ושלוש פעמים, אז נערך שימוע. לאחר שימוע בוחנים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> תשימו לב שבמפת הדרכים, אתם לקחתם את החלק שרלוונטי רק לפני האישור הראשוני. יש עוד שורה של תנאים שנדרשים בשלב השלישי. זאת אומרת, אחרי שקיבלת אישור ראשוני ולפני שקיבלת רישיון שהם נוספים והם לא מופיעים כאן וגם הם צריכים להיכנס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תשלחי לנו את הדרישות המינימליות. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הם מופיעים במפת הדרכים. שלחנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המטרה שלנו הייתה להקל ולכן להוריד את הרישיון ביניים. אנחנו מבינים שמבחינת איכות זה נדרש. לכן אני מבקשת שתעבירו לנו את הסף המינימלי שאתם דורשים במתן הרישיון הראשוני, מה שיובל קורא לו נהג חדש, לעמידה בתנאי סף בשביל רישיון נהג ותיק. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> שלא נתבלבל בין מה שאת הזכרת עכשיו כנהג חדש, שזה הרישיון המצומצם, המוגבל יותר, לבין מה שקיים היום לפני שבכלל קיבלת רישיון. אלה שני שלבים שונים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תנאי סף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש כאן עוד תנאי סף שאת רוצה להוסיף? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. הם בשלב השלישי של מפת הדרכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תגידי לנו מה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני רק אומרת שזה לא ממצה כי לא הכנסתם אותם לרשימה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת שתשלחי לנו. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> בסדר. זאת הערה ראשונה. הערה נוספת. יובל אמר - אבל אני חושבת שחסר חלק במה שהוא אמר – שהתקופה לא תקטן משלוש שנים. צריך אמצעי מידתי. יש לנו מקרים כאלה – אנחנו ממש פוגשים את זה - שמישהו התחיל וכן עבר שנה אבל בקושי עבר את המבדקים או עבר בקושי את תנאי האבטחה, יש אצלו ליקויים חוזרים, אבל הוא חצי מתקן אותם וחצי לא מתקן אותם. לא רוצים לבטל לו עכשיו את כל הרישיון. החלופות כרגע הן Go no go ברגע שסיימתי את השנה. לדעתי זה פתרון לא מספיק מידתי ולא מאפשר לנו מספיק גמישות במקרים בהם אנחנו לא רוצים לעצור את כל האופרציה עד שהוא יסדר את הכול אבל כן לתת תקופות מוגבלות של רישיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אומרת לא. או שהאדם עומד בתנאים או שהוא לא עומד בתנאים. אם אתם רוצים לתת לו זמן נוסף לתיקון ליקויים, אפשר לתת לו תוספת של שישה חודשים נגיד לתיקון הליקויים ולאחר מכן אתם יכולים לעבוד איתו בתנאי רישיון רגיל. אי אפשר למתוח אותו עכשיו בסוג של רישיון חדש לאורך חמש-שש שנים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה יעשה לנו כיק"ר חיים קלים. אני אתן דוגמה. מפעל - ויש לנו ארבעה כאלה על המדוכה – שהשלים בתוך השנה את נוהלי האיכות שלו לעניין המיצויים אך לא השלים לעניין התפרחות שהן בערך 70 אחוזים מעיסוקו. לא ניתן לו רישיון בכלל? הרי אני צריך לתת לו לשלוש שנים, אז אני לא אתן לו רישיון? עכשיו שלושה מפעלים הולכים לפח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> איך הזמן פותר לך את זה? אתה נותן לו לשנה לכל? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה התפרחות שלו לא עומדות בתקן? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כי הבדיקות של הוולידציות שוב ושוב – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> של החומרים, של חיידקים? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. ולידציה זה תהליך שהוא נועד להבטיח שבפעם הראשונה, החמישית, ה-15, ה-50 אלף – יצא אותו דבר. פחות או יותר מה שאמרנו. אבל אם הוא לגמרי סוטה, יש לו פלטואציות שונות לחלוטין של האיכות שלו, הוא לא הצליח בייצוב מערכת האיכות שלו, הוא הצליח לייצב אותה במיצויים אך הוא לא הצליח לייצב אותה בתפרחות כתוצאה מגידול, מהחוות שהוא קונה, מהחוות שהוא מביא או מחומר שהוא מייבא. יש כאלה ממש עכשיו שלושה מפעלים וחלקם מאוד מאוד גדולים. לכן אנחנו אומרים שאנחנו נותנים להם רישיון. ברור לכולם שרישיון ראשון הוא לשנה ואחר כך, אם הכול בסדר, הוא לשלוש שנים. זאת אומרת, אם מישהו מקבל שנה ואחר כך עוד שנה, זה במסגרת איזשהו נו, נו, נו. למה? כי אם ניתן לו רישיון לשלוש שנים, מסכנים המטופלים, הם ימשיכו לקבל משהו שהוא בכלל לא ולידי. הם יקבלו יום אסאל ויום בסאל. או שאנחנו נגיד שאין לו בכלל רישיון, אם החוק לא מתיר לנו את הגמישות הזאת. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה איזשהו שלב, בין ילדות לבגרות. בוא נגיד את זה כך. יש כאלה שמתבגרים יותר לאט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל העניין של המפעל, הרי אתה לא מדבר כאן על מגדל. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> גם מגדל. יש מגדלים שלא הצליחו לייצב אופן אחיד ועדיין לפעמים באצוות מסוימות, ריכוזי החומרים הפעילים הם כאלה ובאצוות מסוימות הם שונים לגמרי. דרך אגב, בגלל זה אנחנו מחייבים את כולם היום לרמת בדיקת חומרים פעילים אחידה שנקראת קל-פישר, שהיא לא ניתנת להטעיות כי השיטה היום ניתנת להטעיות והמטופלים בודקים ואומרים לנו שיום אחד זה ככה אבל כשאנחנו בודקים – זה ככה. אני אומר שעוסק מסוים שיש לו אבל הוא לא עומד במלוא מה שצריך בשנה הראשונה, הוא לא השלים, כמו נהג חדש שיודע לנהוג מצוין בדרך ישרה אבל אפם הוא יעלה על אוטוסטראדה – פחד אלוהים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל לא מאריכים לו את תוקף הנהג החדש כל פעם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אבל אנחנו לא בעניין של נהיגה. אנחנו בעניין של בריאות הציבור. אם ייקבע בחוק שניתן לכולם שלוש שנים או לא ניתן, בסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו ניתן לכם אפשרות להאריך. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אנחנו מקבלים בקשות רבות ומבקשים עוד קצת זמן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. קיבלנו. << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> בסעיף (3) כתבתם "אם הגידולים יתבצעו בבית צימוח או מבנים". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נצטרך לשנות את זה כי ביטלנו בית צימוח. << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> גם זה, אבל יותר מזה, היום מותר לגדל רק בבתי צימוח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז לא "אם". << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היום פרסמו שלמעשה מישהו קיבל רישיון יבוא, אולי מקולומביה, כשלמעשה המוצר לא גודל בבתי גידול. זה נכון? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני לא אחראי לפרסומים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם מאפשרים קנייה של תוצרת שלא גודלה בחממות, איך מחייבים כאן בישראל תוצרת שגדלה בחממות? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אינני יודע מה נאמר בפרסום, באחד הפרסומים טענו שסופר פארם שייך לי והלכתי לבקש ולא האמינו לי. לא רצו לתת. אני לפרסומים מאמין מעט מאוד. אבל אמרנו בדיון קודם שמי שמייבא, תנאי האיכות צריכים להיות שקולים לפחות - גם בגידול וגם עוד יותר בבדיקות – למה שבישראל. אם תנאי האיכות הנדרשים בגידול בישראל הם בבתי צימוח, זה צריך להיות לפחות כך בחוץ לארץ. אני אבדוק את זה. יכול להיות שמישהו דיווח לא אמת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה בעצם עומד מאחורי זה שאנחנו לא מגדלים בחוץ? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בעיקר בריאות הציבור. אני אתן דוגמה הכי פשוטה של ציפורים נודדות, לשלשת מעיים על הפרח, פטריות, עובשים, נבגים שנישאים באוויר ואחר כך זה מגיע לחולים כמו למשל חולי סרטן מאותגרי מערכת החיסונית שאין להם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ענת, תתקני את הניסוח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא "אם" אלא זה עמידה בדרישות דיני התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. נמשיך ברישיון ייצור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון ייצור (1) אישור על כך שבעל הרישיון הוא בעל זכויות במבנים שנבנו כדין או שיש להם היתר בנייה. (2) אישור הרשות המקומית כי הפעילות תואמת את התב"ע או שקיים היתר לשימוש חורג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בעצם רישיון נהג חדש ואחר כך, כשהם עומדים בתנאים, הם מקבלים את הרישיון ללא פחות משלוש שנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה סגרנו לגבי רישוי עסקים? לא הבנתי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לגבי רישוי עסקים הם אמרו שממילא זה מוחרג היום, חוץ מבתי מרקחת. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> הכוונה היא שהוראות החוק זה לא פוטרות מכל הוראות אחרות של חוק רישוי עסקים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הן כן פוטרות מחוק רישוי עסקים. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> הכוונה היא שאם אדם עוסק גם בקנאביס רפואי וגם בייצור של תרופות שהן לא קנאביס רפואית, שזה לא יפטור אותו מצורך ברישוי עסקים כי גם שם הוא עדיין מחויב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני לא חושבת שקיים דבר כזה. אני לא חושבת שהיק"ר יאשר איזשהו ערבוב. היום הם לא מאפשרים אפילו ערבוב של אצוות שונות. << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> יש בתי מסחר לתרופות שהם גם קנאביס וגם תרופות והם צריכים רישוי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל בתי מסחר זה בנפרד. אני מדברת על רישיון ייצור. אלה מפעלים בלבד. << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >> גם מפעלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם מאשרים מפעל שיש בו ערבוב? יש לכם מפעל שמייצר לא רק קנאביס אלא משהו נוסף? אתם מאשרים דבר כזה? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אם יש מפעלים שמייצרים מוצרים שהם לייצוא בלבד, אני לא בטוחה שההחרגה מאישור עסקים חלה עליהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נוסיף בתוספות כאן שעניין רישיונות לקנאביס מוחרגים מחוק רישוי עסקים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ככל שאני זוכר, אין מפעלים. בעצם יש מפעל אחד אבל בעיקר יש בתי מסחר שעצם עיסוקם העיקרי, 90-80 אחוזים תרופות רגילות ובנוסף קנאביס. לכן הם נדרשים לחוק רישוי עסקים לכל התרופות הרגילות. למעשה אם הקנאביס היה מופרד במקום אחר, הם לא היו צריכים אבל הם בוחרים לעשות את הכול באותו מקום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> צריך להבהיר שמי עסוק בקנאביס בלבד ללא דברים אחרים, פטור מחוק רישוי עסקים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כן. זה בגלל החוק לכפל רגולציה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> צריך לכתוב שיש להם היתר בנייה. כתוב "בעל זכויות במבנים שנבנו כדין או שיש להם היתר בנייה". זה נשמע לי כאילו חסר כאן החלק של מבנים שלא קיימים, זאת אומרת, מבנים בתכנון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היתר בנייה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל כתוב בעל זכויות במבנים. אם עוד אין אותם, בנוסח שאנחנו כתבנו את זה, במקרה של ... בתכנון על היזם. צריך לחדד את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון בית מסחר (1) אישור על כך שבעל הרישיון הוא בעל זכויות במבנים שנבנו כדין או שיש להם היתר בנייה. גם כאן נתקן בהתאם לגבי מבנה בתכנון שיש לו היתר בנייה. (2) אישור הרשות המקומית כי הפעילות תואמת את התב"ע או שקיים היתר לשימוש חורג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התוספת השנייה היא תנאי לקבלת אישור ראשוני והתוספת הראשונה היא בעצם קבלת רישיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. היו עוד דברים, חוץ מזה שזה מעוגן בתוספת. רישיון ניפוק בבית מרקחת (1) רישיון עסק תקף להפעלת בית מרקחת. (2) אישור רוקח אחראי תקף מאת הרוקח המחוזי. בכל בית מרקחת צריך להיות רוקח אחראי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כן. זה בהתאם להוראות פקודת הרוקחים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את רישיון אתר השמדה שמנו בסוגריים. כרגע אין לנו אתר השמדה בחוק. חברי הכנסת ביקשו שיהיה מקום. אפשר להקריא את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. נקריא. אם הם רוצים במפעל, הם יכולים לקחת מכולה ולהשמיד בתוך המכולה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> ואם הם לא רוצים אלא הם רוצים שמישהו אחר ישמיד את זה עבורם? << אורח >> קריאה: << אורח >> אלה עלויות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם יכולים לקחת את זה לאתר השמדה אחר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> השאלה מה קורה עם אותו אתר השמדה אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו מדברים על רישיון לאתר השמדה. שיהיו אתרים מתאימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי שרוצה אתר השמדה בלבד, צריך רישיון לאתר השמדה. אם מישהו רוצה אתר השמדה בתוך אתר מוכר, הוא לא נדרש. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אם זה מבוצע על ידי עוסקים אחרים ואותם עוסקים הם מארגוני פשע? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי שעוסק באתר השמדה, נדרש לרישיון. אני רוצה להוסיף תוספת שאומרת שמי שקיבל רישיון גידול - - - << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש את זה. קראנו לזה עיסוק. מי שיש לו רישיון עיסוק, יכול לקיים בתוך האתר אתר השמדה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אפשר לומר שמי שיש לו רישיון עיסוק לא נזקק לרישיון ייחודי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> בתנאי שהוא מפעיל אותו בתוך האתר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בתנאי שהוא מפעיל אותו בתוך האתר. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אבל זה לא גורע - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה אישור ראשוני. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני חייב להסביר. זה נקרא אתר השמדה קטן כי יש לנו כאן את תקנות פליטת האוויר כי אנחנו מצאנו נישה דרכה אנחנו יכולים להכיל זאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את זה אנחנו נתקן גם בתוספת הראשונה, שזה רישיון. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> תקנות את אוויר, כמה מותר לשרוף ביום על מנת לאפשר זאת בתוך אתר העיסוק שבדרך כלל הוא אתר גידול. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אם זה אתר השמדה, זה מובן. אם זה נעשה בתוך המקום עצמו שבעל הרישיון כבר קיבל את הרישיון, צריך שיהיו תנאי אבטחה ופיקוח על התהליך הזה, מה גם שהוא יכול לבקש ממישהו אחר לבוא לתוך המפעל ולעשות את זה שם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמו שאמרנו, אנחנו נוסיף בתוספת הראשונה תנאים לעניין ההשמדה באתר. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> שיכללו את האבטחה והפיקוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יהיו כמה נהלים שיצטרכו לעמוד בהם. אנחנו נוסיף את זה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> מישהו יפקח על זה? יובל, זאת שאלה אליך. אמרת שלא צריך רישיון אבל צריך איזשהו אישור לזה שהם הולכים להשמיד כמו שקבוע בתנאים האלה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> איך זה עובד היום? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אלה דרישות הסף ואמרנו שברגע שמישהו עומד בהן, אחר כך הוא צריך להראות את אישורי הבטיחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נגיע לזה כשנגיע לעניין ההשמדה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אישור איכות העיסוק ואישור איכות אבטחתי. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> אבל אתה לא מאשר את ההשמדה? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> גם להשמדה יש אישור איכות לעניין של השמדה. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> בכל מקרה הוא לא צריך רישיון אבל הוא צריך אישור מסוים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נמשיך. רישיון מעבדה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון מעבדה (1) רישיון עסק תקף להפעלת מעבדה. (2) אישור מהרשות להסמכת מעבדות לצורך ביצוע בדיקת שאריות חומרי הדברה – תעודת הכרה מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות לביצוע בדיקה כאמור. << אורח >> איתי רוגל: << אורח >> אנחנו מבקשים להחריג את המעבדות שנמצאות בפנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמו אתר השמדה, גם כאן. רישיון עיסוק בקנאביס יוחרג. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. זה גם על פי תקנות אכ"א. כי אנחנו עושים את הכול פר אירופה. זה רק בעל רישיון עיסוק לייצור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה לא בחווה? אם הם רוצים מעבדה לבדוק את הזנים? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אין דבר כזה. הוא לא יכול לקיים חדרים נקיים הנדרשים למעבדה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אתי פלר – ראש הרשות להסמכת מעבדות - רוצה להתייחס. היא ב-זום. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> שלום. אני חושבת שההגדרה של מעבדה היא מצומצמת מאוד ואפילו לא משקפת את המעבדות שעוסקות היום ויש להן רישיונות של היק"ר לבדוק קנאביס. על פי רוב אלה מעבדות שבודקות בדיקות כימיות ומיקרו-ביולוגיות, לאו דווקא שאריות חומרי הדברה. לא יודעת למה החלטתם להגדיר רק שאריות חומרי הדברה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אבהיר. מה שאנחנו קוראים עכשיו, אלה דרישות לאישור ראשוני לאישור מעבדה. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> אני מסבירה. זה לא נכון להגביל את זה רק לשאריות חומרי הדברה כי הן יכולות לבדוק גם מיקרו-ביולוגיה ויכולות לבדוק גם... << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נוסיף: או בדיקות מיקרו-ביולוגיה. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> אני חושבת שעדיף לכתוב מעבדה מוסמכת שיש לה רישיון לעסוק בבדיקות של קנאביס ומוצריו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל לקבל את האישור לעסוק בקנאביס ומוצריו, זה השלב השני. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אתי התכוונה לומר מעבדה שיש לה הסמכה. הסמכה מעבדתית זה שיש לה ריאגנטים מתאימים והוכחו יכולות בדיקה. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> יש לה את הכשירות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מניחה שזה בין-לאומי. זה לא בהכרח קנאביס. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> לא. הכשירות המקצועית של מעבדה נבדקת לכל מפרט בדיקות. יש הסמכה נפרדת לקוסמטיקה, לשאריות חומרים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אבל את ההסמכה הזו אנחנו קובעים לאחר מכן. כאן אנחנו מדברים רק על אישור ראשוני למעבדה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש את פרק ח', בדיקות מעבדה, שם מדברים על התנאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן בפרק ח' אנחנו מדברים על התנאים בהם המעבדות צריכות לפעול. כאן זה אישור ראשוני. ברגע שהם מבקשים לקבל רישיון למעבדה כזו, הם צריכים להוכיח קודם כל שהם באמת רישיון עסק תקף להפעלת מעבדות ואישור מהרשות להסמכת מעבדות לצורך ביצוע בדיקות שאריות חומרי הדברה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> קנאביס ומוצריו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ממי הם מקבלים את האישור הזה? הם מקבלים ממך את האישור הזה? << אורח >> אתי פלר: << אורח >> הם לא יכולים להראות כשירות מקצועית לבדיקת קנאביס ומוצריו אם אין להם את הרישיון הראשוני שמאשר להם להחזיק קנאביס ואת הסטנדרטים הנדרשים לבדיקות. זה השלב הראשון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ממי הם מקבלים את הרישיון הזה? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> את האישור. כשהם מביאים אישור איכות הם מקבלים רישיון מאיתנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הם לא יכולים להוכיח את זה בלי שיש להם את הקנאביס. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אישור ראשוני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בגלל זה אנחנו אומרים שקודם כל רישיון עסק תקף להפעלת מעבדות ואז אישור מהרשות להסמכת מעבדות לצורך ביצוע בדיקת שאריות חומרי הדברה או בדיקות מיקרו-ביולוגיות. עם האישור הראשוני הזה הם מגיעים אליך, אל אתי פלר, אחרי שהם קיבלו את האישור הראשוני ולדעתי מרגע שהם קיבלו אישור שם, למה הם צריכים לעבור גם את היק"ר? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> צריך לקבל אישור החזקה בסם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שמאשרים את זה והם מראים שיש להם אישור מהרגולטור, הם יכולים אוטומטית לקבל אישור החזקה בסם, לא? אם הם מראים לכם את המסמך הזה ואת המסמך הזה. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> אני חושבת שיש כאן קצת בלבול. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא לא רגולטור. הרגולטור הוא היק"ר. מי שנותן להם את האישור להחזקת הסם והסטנדרטים הנדרשים לסם, זה היק"ר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הם לא יכולים לבקש אישור ממך בליש יש להם אישור החזקה בסם. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אחרי האישור הראשוני אתם צריכים כבר לתת לו את הרישיון. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> הם נותנים להם אישור להחזיק את הסם, הם מבצעים את התיקופים לבדיקות השונות ואז אנחנו מגיעים לבדוק את ה-... << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו נותנים להם אישור וכשהם עומדים במבחן שלה – מי שעושה להם את המבחן, זאת הרשות – הם באים אלינו כי אנחנו נותנים את הרישיון, מציגים אישור איכות מאתי, אישור אבטחה מהמשטרה, ו ואנחנו נותנים את הרישיון. << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> ואישור מאיתנו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. אם אל השאריות חומרי הדברה, גם מכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם כן, לצורך בדיקת שאריות חומרי הדברה, יש להם. זה כתוב. הם מקבלים אישור ראשוני. מרגע שהם קיבלו את האישור הראשוני מהיק"ר, הם הולכים עם האישור הראשוני ליק"ר, הם מכניסים את הסם, הם מקבלים את האישור מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות וברגע שהם מגישים אתה האישור להסמכת מעבדות - - - << אורח >> ורד ליפמן: << אורח >> לא. קודם אלינו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא לכל מעבדה יש שאריות חומרי הדברה. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> מעבדות המיקרו לא צריכות את משרד החקלאות. הן כן צריכות את האישור של היק"ר. מעבדות שבודקות שאריות חומרי הדברה, צריכות גם הכרה של משרד החקלאות וגם אישור של היק"ר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לעניין אותה הסמכת מעבדות, ריכוזי חומרים פעילים ומיקרו-ביולוגיה יידרשו לאישור הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ואת האישור הראשוני מהיק"ר. ברגע שהם מקבלים, הם מציגים את המסמכים האלה ליק"ר. בעצם GSP. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. זה אישור בטיחות בתחום האבטחה. כולם צריכים אישורי אבטחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם צריכים להגיע עם שלושת האישורים האלה וזה מה שהיק"ר מאשר להם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם הם גם לשאריות חומרי הדברה, אז גם אישור משרד החקלאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עוד סעיף נוסף האומר שבמידה ואלה מעבדות חומרי הדברה, זה משרד החקלאות. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> למה צריך להיות שהן חומרי הדברה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> צריך לבדוק את זה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> צריך לבדוק שמה שהמטופלים מקבלים, לא מקבלים שאריות של חומרי הדברה. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> לא צריך חומרי הדברה. << אורח >> אתי פלר: << אורח >> אני מבקשת להציע משהו. מכיוון שיש הרבה הפניות גם לכל העוסקים – ואני בדיון מהקור – יכול להיות ששווה לשקול לעשות טבלה ממי צריך לקבל אישור, את כל משרדי הממשלה, את כל הרגולטורים מהם צריך לקבל אישור, מול תחומי העיסוק. בצורה כזאת זה יהיה מורה נבוכים גם לנו כמי שמפנים לרגולטורים השונים ונוכל לדעת למי להפנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בפרק של המעבדות אנחנו כמובן נכתוב את זה, את התהליך הראשוני. זה בדיוק מה שענת, היועצת המשפטית שלנו, עשתה כרגע. היא תכתוב את זה וכשנגיע לפרק של המעבדות, זה יהיה מאוד מפורט ואז יהיה יו תר קל. ברור שלא כולם ילכו לחוק ואני מקווה שהיק"ר אולי יכין טבלאות באתר שלו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יכעסו עלינו על שאנחנו עושים טבלאות. יגידו שזאת עוד רגולציה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כדי לפשט. להסביר להם למה הם זקוקים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון שינוע רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה או רישיון עסק תקף בתחום השינוע לפי חוק רישוי עסקים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הורדתם אפשרות אחת שקיימת היום, רישיון בתוקף לעיסוק בקנאביס. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש לו רישיון עיסוק, הוא יכול גם להסיע. דרך אגב, בשלב השני, הרכבים שבהם הוא עושה את זה, הם נבדקים לצורך תנאי איכות ואבטחה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא מזמן תיקנו את הסעיף הזה ואולי לכן זה כך. זה לא כל פריט לפי חוק רישוי עסקים. יש פריטים מסוימים שחידדנו אותם בסעיף ז'. זה היה אחרי עבודה מקצועית מאוד משמעותית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> להכניס את זה כאן? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כן. << אורח >> אביחי ויקטור סמילה: << אורח >> כאן מדובר רק על הרישיונות של המשנעים המסחריים, לא של המשנעים למטופל. נכון? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> נכון. אם כתוב שיהיה רישיון בתחום רלוונטי ואנחנו יכולים לקבוע את זה בנהלים - זה טוב מבחינתנו כי זה ייתן יותר גמישות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. כתוב רישיון אחר, חומר נוסף, ככל שיידרש. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> התכוונתי ברישיון שינוע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא הבנתי. אתם כן רוצים להקביל למה שכתוב ב-107? << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> או שנקביל שם או שתתנו אפשרות להגביל רישיון רלוונטי כפי שיקבע המנהל ואז זה גם בסדר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש שתי אפשרויות. או היום בתוך נוהל 107, יש לו פירוט איזה סוגים של רישיון לפי חוק רישוי עסקים רלוונטי לעניין של הקנאביס, לשינוע, או לכתוב רישיון רלוונטי אחר שיקבע המנהל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה לא מי שמחזיק ברישוי? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> רישיון שינוע לפסולת בהמות או צואה, לא נרצה שכך יסיעו מוצרי תרופות. ישבנו מול אגף הרוקחות ומי שאחראי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> יובל, אתה רוצה שזה יהיה כמו שזה היום במפת הדרכים? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שיהיה כמו במפת הדרכים. לא נראה לי שחוק רישוי עסקים כל כך ישתנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. רישיון למחקר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון למחקר (1) בעל הרישיון מחזיק במקום ומכשור מתאימים לעריכת מחקר בתחום הקנאביס. כאן למעשה ביקשת לתקן את זה. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אני חושבת שכאן זה המקום לעשות את מה שדיברנו עליו, להוריד מהחוק את הדרישות של הלסינקי ולשים אותן כאן. זה בדיוק המקום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אמרת שהדרישה מבחינתך היא תנאי אבטחה מסוימים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה לכולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה שהעברנו עכשיו לאישור ראשוני ואז רישיון, זה פחות רלוונטי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא רלוונטי. נכון. מה שכתוב, זה מתאים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> "בעל רישיון מחזיק במקום ומכשור מתאימים לעריכת מחקר בתחום הקנאביס ובעל הרישיון או מנהל המעבדה לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין ראוי שיערוך מחקר". << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> היה סיפור שזה גם ועדת הלסינקי וגם היק"ר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אמרתי שאנחנו רוצים להוריד את זה מהחקיקה. כרגע זה מופיע בחקיקה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מהנוהל של המחקר. << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> להוריד את זה. בסדר גמור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בעצם אישור ראשוני. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם יהיה כתוב שהוא צריך להציג לנו מראש אישור של ועדת הלסינקי, סליחה על המילה אבל חראם עליו. לגבי מחקר, אנחנו הכי קלים. מי שרוצה לחקור, שיחקור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם זה היה כך, היו כאן מחקרים רבים אבל המצב הוא לא כזה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הנושא של אישורי עובדים באותה תוכנה שהיום קיימת עם המשטרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה האישור הראשוני ועל מנת לקבל רישיון פשוט להוסיף את התוספת של GSP. צריך לעמוד בתקן GSP לעניין המעבדה שלו. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> הלסינקי ו-GSP. << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> בלי הוועדה של היק"ר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אנחנו צריכים לתת את הרישיון. << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> רישיון, בסדר, אבל לא צריך ועדה מדעית של היק"ר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שבעל רישיון למחקר קיבל את האישור הראשוני מהיק"ר ואחר כך, בתוך הסעיף של המחקר הוא עמד בנוהל GSP לעניין המעבדה או המקום - אגב, הם לא יצטרכו לעמוד בנוהל GSP במידה וזה אצל בעל רישיון, מי שכבר יש לו רישיון כי הוא כבר עומד בנוהל GSP - הוא למעשה אוטומטית יקבל רישיון מחקר מהיק"ר. הוא לא יצטרך להוכיח יותר שום דבר מול היק"ר. << אורח >> קריאה: << אורח >> לעניין המחקר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש פרק. זה עניין האישור הראשוני. הערות לאישור הראשוני. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> במחקר חקלאי אין הלסינקי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא מדברים על זה. אני חוקרת, אני מגיעה ליק"ר ואני מבקשת אישור ראשוני. האישור הראשוני הוא בעצם שני הסעיפים האלה. אתם נותנים לי את האישור הראשוני הזה. ברגע שיש לי אותו, אני הולכת לפרק של המחקר והפיתוח כדי לעמוד בו. ברגע שעמדתי קודם כל בתקן GSP, מי שיש לו רישיון פטור - מנוהל GSP כי גם כך הוא עומד בנוהל GSP. ברגע שאני עמדתי בנוהל GSP – אני אומרת לכם הנה האישור הראשוני, הנה ה-GSP, תנו לי את האישור להיות חוקר. אתם מנפיקים לי אישור חוקר וזאת אומרת שאני יכולה לקנות תוצרת ולהחזיק תוצרת במעבדה. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה כשהוא חוקר בכל המחקרים למעט בבני אדם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בכל המחקרים. כשאני עושה היום ניסוי בעגבניות ובני אדם, אני נדרשת לאישור ועדת הלסינקי? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר. אני הולכת לפרק של ועדת הלסינקי. אם אני לא קיבלתי אישור, אני עוברת על החוק אבל זה לא קשור ליק"ר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם אני נותן לו רישיון למחקר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה לא נותן רישיונות מחקר. << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >> מה שיובל אומר זה שאני אציג לו הלסינקי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. אנחנו פוטרים את היק"ר מאישור מחקרים. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> כל בן אדם שבא לו שיהיה לו קנאביס, הוא יגיד שהוא חוקר. הוא לא צריך להראות שהוא עשה איזשהו מחקר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> "הוא בעל רישיון, מחזיק במקום ומכשור מתאימים לעריכת מחקר בתחום הקנאביס. בעל רישיון או מנהל המעבדה לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה או חומרתה ונסיבותיה אין זה ראוי שיערוך מחקר". << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> יש מעבדה בבית... << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אפשר לומר מעבדה מורשית. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> ויש לי כלים מתאימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. מעבדה מורשית. דיברנו על מינימום תנאי מחקר, שהוא חוקר שיש לו ניסיון לפחות בשני מחקרים. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אם אני רוצה לעשות ניסוי ומחקר בתוך חוות ולבדוק תאורה מסוימת, השפעה שלה או כל מיני אביזרים אחרים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שאתה עושה, אתה למעשה מבקש אישור ראשוני מהיק"ר, ואתה צריך לעמוד בתנאים האלה, ואנחנו גם נוסיף את זה שזאת מעבדה מורשית. אם יש לך רישיון, אתה לא צריך מעבדה מורשית כי יש לך כבר את השטח. אתה תצטרך לעמוד בתנאי של עבירות פליליות ותצטרך להוכיח את ניסיון המחקר, שיש לך מאחוריך לפחות שני מחקרים או משהו, סוג של תנאי סף כדי לראות שאתה באמת חוקר. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אם זה חקלאי או איזשהו זן ביולוגי בתחום החקלאות והאמ"ר, לא צריך כל כך הרבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברגע שיש לו את האישור הראשוני, הוא מקבל אישור למחקר. אם הוא לא צריך ועדת הלסינקי והוא לא צריך את הוועדה לניסויים בבעלי חיים, ויש לו גם כך את אישור GSP משום שהוא מקיים את זה בתוך מקום עם רישיון – הדבר היחיד שנותן זה בעצם אישור ראשוני. הוא פונה ליק"ר, הוא מוכיח שיש כאן חוקר, שיש כאן מישהו ללא עבר פלילי שחוקר את זה, שיש מישהו שיש מאחורי לפחות שני מחקרים כדי שיראו שהוא באמת איש אקדמיה וחוקר את התחום הזה. הוא מקבל את האישור הראשוני וברגע שיש לו האישור הראשוני, הוא מקבל את הרישיון. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> זה מתקיים בפועל אבל נגיד שאנחנו רוצים להרחיב את זה. אני רוצה לבדוק האם התאורה של איקס טובה ואם התאורה של ואי טובה ואני רוצה לעשות לי חדר ולשים תאורה כזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אף אחד לא מונע ממך. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> זה בתוך אתר עיסוק? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> בוא ניקח את זה צעד קדימה. אני רוצה עכשיו להביא אנשים שיבדקו את התאורה שלהם. הם יבואו, יתקינו, ישנו. איפה אני עושה את זה? אני עשוה את זה בתוך אתר ייצוב? << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> שרן אומרת – ואנחנו מסכימים - שאם זה בתוך אתר עיסוק מורשה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את הצריך אישור של חוקר. מישהו צריך לנהל את המחקר. איש מדע. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אני לא איש מדע. איש טכנולוגיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה רוצה לערוך מחקר ובשביל מחקר אתה צריך איש מדע שיודע להביא את הממצאים, לכתוב את הדוח, להגיש אותו. אתה צריך איש אקדמיה או איש מחקר כדי לערוך את זה. זה איש מקצוע. אתה רוצה לעשות את זה? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אתם מסתכלים על זה כעל מחקר שהוא יותר מחקר קליני. אני רוצה לבדוק היום האם יש טכנולוגיה חקלאית מסוימת שיכולה להתאים לגידולי קנאביס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי מונע ממך להקים תאורה? << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> אם אני עושה את זה כבעל החווה, זה בסדר אבל אם אני רוצה לפתח את התחום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אתה מפתח את התחום, אתה חייב איש מחקר ומדע. אתה לא יכול להוציא פרסום של מחקר בלי שיש מישהו מהתחום. אם אתה אומר לי שאתה רוצה עכשיו בחממה אחת תאורה כזאת ובחממה אחרת חממה אחרת, אף אחד לא מפריע לך ואתה יכול לעשות את זה. אם אתה רוצה לערוך מחקר, במחקר יש דברים מסוימים. << אורח >> אריאל גריפר: << אורח >> ברור. מחקר זה עולם אחר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על זה אנחנו מדברים. על זה בלבד אנחנו מדברים. אני מבקשת התייחסות לעניין המחקר והפיתוח, אם יש משהו לא מובן כי אנחנו נשאיר את זה כך. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> כל הנושא של מחקרים שמתקיימים בבתי חולים, הם לא צריכים GSP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. הם כן יידרשו ל-GSP. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> בית חולים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. בוודאי. << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> שתי סוגיות קצרות, גם לגבי ה-GSP וגם לגבי בדיקת מסוכנות. אמרנו שכל הנושא של ה-GSP חל על כולם. אנחנו חושבים שזה לא נכון להכניס את זה ספציפית רק לנושא הזה אלא שזה יהיה תנאי לגבי כולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה תנאי לכולם. אין כאן שאלה בכלל. אנחנו לא מכניסים את זה כאן אלא מכניסים את זה בפרק עצמו . << אורח >> ענת ממסה קינן: << אורח >> גם לגבי סעיף קטן (2) באותה נושא. גם זה חל לגבי כולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בדיקת המסוכנות. אין צורך בזה. הוספנו את שתי הנקודות האחרות, מעבדה מאושרת וחוקר שיש מאחוריו למשל שני מחקרים. אם יש לכם עוד הערות, תגידו לנו אחר כך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון יבוא (1) רישיון להחזקה של קנאביס בארץ, מקום אחסנה מתאים. (2) רישיון יבוא חומר צמחי ממשרד החקלאות לפי תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009. (3) היתר יבוא ממשרד הבריאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> חומר צמחי, רק כאשר מדובר בחומרי גלם. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> רק כאשר מדובר בתפרחות, צריך את הרישיון. זה מפורט היטב כבר היום בנוהל הייבוא. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> יש כאן איזושהי אי-סימטריה בכך שמכניסים כאן כללים לגבי הייבוא ולא מכניסים כללים לגבי הייצוא. לגבי הייבוא יש כללים ברורים, עם ההיתר ועם הכול בטבלה ולייצוא, שגם על פי האמנות הבין-לאומיות מפוקח בדיוק באותו אופן, אין בכלל התייחסות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לייצוא אין רישיון. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לפי האמנות יש גם לייצוא. הייבוא והייצוא הוא באותו סעיף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בייצוא אנחנו לא קובעים, לא דרישות סף ולא דרישות ראשוניות. מי שהוא בעל רישיון, כפי שקבענו בפרק הייצוא – ואני לא רוצה להיכנס שוב לפרק הייצוא – ברגע שיש לך רישיון, אחד מכל הרישיונות האלה, מותר לך לייצא קנאביס לחוץ לארץ. נקודה. זה לא ישתנה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אבל בייבוא, להחזיק לפחות בחוליה אחת משרשרת הערך. זה מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חושבת שזה לא נכון להוסיף את זה. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> משרד הבריאות חושב שזה נכון. כולם חושבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו ממשיכים בסעיף האחרון. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> רגע. את לא יכולה לעבור סעיף. << אורח >> רחל גולדשטיין: << אורח >> לא ברור מה הכוונה שבשביל רישיון ייבוא צריך היתר ייבוא ממשרד הבריאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> לעומת הייצוא. << אורח >> רחל גולדשטיין: << אורח >> המשמעות כאן לא ברורה. למה הכוונה. אם אני רוצה רישיון, אני צריכה היתר. מה ההבדל ביניהם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ההיתר ניתן על מנת לוודא שהחומר שנכנס לתוך מדינת ישראל עומד בתקן הישראלי. זאת אומרת, כמו שהם בודקים היום, שזה לא גודל בחוץ, שזה גודל בחממות וזה עומד בתקן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היתר לא ניתן באופן כללי. << אורח >> רחל גולדשטיין: << אורח >> אני אומרת שזה לא ברור בניסוח. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> היתר הוא לייבוא ספציפי של כמות מסוימת. << אורח >> רחל גולדשטיין: << אורח >> אז בואו נכתוב את זה. אין כאן הגדרה לא לרישיון יבוא ולא להיתר יבוא. כל מה שאתם אומרים, זה יפה אבל זה לא כתוב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה להקריא את הסעיף האחרון, רישיון אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רישיון אחר (1) הסבר לסוג העיסוק ונימוקים לצורך בעיסוק. (2) חומר נוסף ככל שיידרש. זה סעיף סל. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> הוספנו בתיקון האחרון של הנוהל דרישות נוספות בשלב השלישי שמדברות על איזשהו תו תקן כלשהו מבחינת איכות. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון. אני אסביר. אמרנו שלכל רישיון צריך בסך הכול – אחרי השלב הראשוני – שני דברים. האחד, אישור אבטחה, והשני, אישור איכות. אישור אבטחה גם לרישיון אחר, צריך. יכול להיות שמגיעה המשטרה ואומרת שהוא רק משרד יבואנים והוא לא צריך אישור אבטחה והיא נותנת לו פטור. יש ביכולתה לתת אישור פטור אבל עדיין הוא נדרש לאישור איכות. למשל, אם זה אתר אינטרנט, הוא מציג לנו אישור מבחינת איזו או משהו מחשובי. אני לא יודע מה המספר שלו. אני חושב שהוא 17-25. אם זה מישהו שרוצה להיות יבואן-יצואן, ברור שהוא נדרש לכללי איכות מתאימים. זה רשום בתיקון האחרון שהוצאנו. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> תדייק. רישיון אחר איבד את מטרתו. מטרתו הייתה דבר אחד וזה דבר אחר לגמרי. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> נכון, אבל. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אז בוא נתקן את זה בחוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> שרן, את לא יכולה להגיד אוקיי כשאני מדברת. יש כאן עיוות של כל הפעולה של החוק. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אין עיוות. אני מסכים לכך שבהתחלה התחיל רישיון אחר על כל אותן פעולות שלא ידענו. לימים הגיעו אנשים שרצו לשמור במדינת ישראל על חופש העיסוק ולומר שאנחנו רוצים להיות יבואנים. דנו, שקלנו, ונכון. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> אבל זה לא הגיע לדיון בכנסת. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אמרה שרת הכלכלה שהם אחראים על הייצוא. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> זה הגיע ל-15 דיונים בוועדה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מצטערת, המשכנו את הדיון 40 דקות מעבר לזמן שניתן לנו. אני רוצה להודות לכל מי שנשאר עד סיום הישיבה. ביום שלישי אנחנו נביא את שלושת הפרקים להקראה והצבעה. זה פורסם כבר ביום חמישי וזה מפורסם באתר הוועדה ואני אומר זאת עכשיו. בשעה 09:00 אנחנו נפתח עם מחקר ופיתוח. ענת תפרסם את התיקונים הנוספים שאמרנו היום בנושא המחקר והפיתוח. תשלחי לכולם נוסח סופי. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא קיבלנו נוסח מעודכן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה בנוסח הכללי שהופץ לכם בשבוע שעבר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> אבל אמרתם שיהיו תיקונים שדנו בהם בשבוע שעבר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> במחקר ופיתוח לא דנו בשבוע שעבר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> לא במחקר ופיתוח. באופן כללי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מדברת על מחקר ופיתוח בלבד. אני מבינה שאתן אמורות לשבת מחר. << אורח >> רננה מיסקין: << אורח >> גם לא ראינו שיש עדכונים אחרי הישיבה שהייתה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נפיץ את הכול. אני גם אדבר אתך לאחר מכן. אנחנו מנסים להביא בשעה 09:00 את הפרק של מחקר ופיתוח להקראה והצבעה. בשעה 10:00 אנחנו נביא להקראה והצבעה את הגידול והייצור. בשעה 11:30 נביא את פרק העובדים. הנוסחים הם הנוסחים האחרונים. במידה ויש עדכונים, ענת תעדכן. משרדים שיש להם בעיה, אנחנו נשב מחר. כבר קיבלנו מספר פניות ממספר משרדים ונשב מחר לראות אם יש עוד איזה שהן הערות מסוימות וספציפיות. << אורח >> יפעת קריב: << אורח >> על גידול וייצור לא דנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דנו. בשעה 13:00 אנחנו נעבור לייצוא קנאביס לצרכים רפואיים, לפרק הייצוא, הקראה והצבעה. בשעה 14:00 נמשיך ונסיים את פרק הרישיונות וננסה בכל זאת להגיע לפרק האריזה והסימון. יהיה יום ארוך. אפשר להיערך בהתאם. << אורח >> קריאה: << אורח >> יום שלישי עד 16:00. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. יום שלישי עד 16:00. כאמור, ננסה להגיע גם לאריזה וסימון שזה בעצם הפרק של המטופלים. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> אני רוצה לומר לאביחי שלא אושר ייבוא תפרחות מקולומביה אלא אושר רק ייבוא של קנאבדיול CBD, כחומר גלם לייצור תחת תנאי ייצור נאותים לחומר פעיל API. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אלה תפרחות לצורך CBD. << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >> לא. קנאבדיול כבר כחומר גלם שכבר יוצר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:44. << סיום >>