פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 107 ועדת החוץ והביטחון 08/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 93 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, ה' באדר ב' התשפ"ב (08 במרץ 2022), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, של ח"כ צבי האוזר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר משה טור פז – מ"מ היו"ר גבי לסקי – מ"מ היו"ר יוסף שיין נירה שפק חברי הכנסת: ווליד טאהא אחמד טיבי אוסאמה סעדי מנסור עבאס שלמה קרעי שמחה רוטמן מוסי רז עאידה תומא סלימאן מוזמנים: סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן ג'עפר פרח – מנכ"ל מרכז מוסאוא אסמהאן גבאלי ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהל הוועדה: אסף פרידמן דפנה סידס כהן – ראש תחום בכירה לביטחון רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1509 << נושא >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בוקר טוב. אנחנו פותחים את הדיון על חוק האזרחות, אנחנו ממשיכים בשמיעת ההנמקות של סיעת מרצ להסתייגויות שלהם. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני יושב הראש. אני מקווה שישנת בלילה והכול בסדר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ישנתי לא רע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, שנישן כך תמיד, זה יהיה טוב. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בזמן האחרון מגיעות לי בלילה כל מיני דמויות שאני לא מבין למה הן באות אליי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה חולם חלומות בלהה בלילה על ח"כים ממרצ, מרע"מ, מהמשותפת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ימינה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גם ימינה, גם אולי איזה מישהי מהעבודה. אתה יודע, כל אחד והצרות שלו. הנה, אוסאמה כאן גם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בוקר טוב, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוסאמה, זה יהיה בסדר אם ב-9:20 נעשה החלפה של עשר דקות? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו ועדה מאוד ליברלית. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> קודם כל אני מניח שבנוסח שחולק הבוקר אין הבדלים, או שיש הבדל? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה הנוסח שעליו הגשתם את הערעורים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אותו נוסח, אין הבדלים, כן? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא, לא. זה הנוסח שהונח - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> האמת שחבר הכנסת אוסאמה גמר לטעון את טיעוניו, אבל אני אשמח - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה פתאום גמר? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אני אתן לו עשר דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אל תיתן לי, יש לי עוד, אל תדאג. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר. אתמול דיברתי על החוק יותר בצורה כללית ועכשיו אני רוצה לדבר סעיף סעיף כי בסוף ההסתייגויות הן על סעיף סעיף. ראשית, מטרתו של החוק, היו לא מעט שדיברו על זה ואני קורא: 'מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים מיוחדים בעניין אזרחות', אני אתייחס תיכף לאזרחות, 'רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל לאזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית באופן שיבטיח את השמירה על האינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה'. בסדר, אני יכול להבין שמטרת החוק הזה היא לקבוע הסדרים מיוחדים בעניין אזרחות. היכן כאן נקבעים הסדרים בעניין אזרחות? הדבר העיקרי שנקבע כאן זה מה שנאמר בהמשך, רישיונות ישיבה, או היתרי שהייה בישראל כי אנחנו רואים שהנושא שאנחנו מדברים עליו, אני לא אומר, חוק האזרחות בוודאי מדבר על חוק אזרחות, הנושא שאנחנו מדברים עליו, של איחוד משפחות, לעתים נדירות ביותר, אם אנחנו מדברים על איחוד משפחות של אזרחים ישראלים עם תושבים של השטחים הכבושים או של סוריה, לבנון, אירן, שמוזכרות כאן, לעתים רחוקות זה מוביל לאזרחות. אז בכלל הסיפור כאן הוא לא אזרחות אלא רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל. מה נאמר כאן? לאזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור. אז אני מניח שיש למדינות עוינות אזרחים, ואכן אין לחלוק על כך שיש מדינות שעוינות לישראל. אני חושב שאולי הצדדים לא עשו מספיק כדי לסיים את העוינות הזו, אבל אין לחלוק על כך שיש מדינות שעוינות לישראל, אבל כאן נאמר 'או תושבים', אני מניח שמדובר בעיקר בתושבים במה שמכונה פה בשפה המכובסת 'האזור', ומה זה האזור? כל אחד מאלה: יהודה ושומרון וחבל עזה. אני רוצה לדבר גם המילה המומצאת הזו, האזור, וגם על הביטוי המומצא, יהודה ושומרון, שאמנם הומצא מזמן, לפני אלפיים שנה, אבל הוא לא רלוונטי בכלל לסוגיה שאנחנו מדברים עליה, אלא קבלת השיח של הימין בישראל. אז ראשית מה זה האזור הזה? מה זה יהודה ושומרון? אדוני יושב הראש, אני מסתכל במפות תנ"כיות וגם איך שראו יהודים לאורך כל הזמן, באלפיים השנים האחרונות, את הארץ הזו, המקום שאנחנו יושבים בו נמצא ביהודה. גם בית המקדש כידוע היה בממלכת יהודה, זאת אומרת הכותל המערבי והר הבית נמצאים ביהודה, אבל לא מסתכלים עליהם כאן כיהודה, לא משום שהם לא יהודה, אלא משום שהם שטח כבוש. מהמערב לנו עכשיו נמצאת מועצה אזורית גדולה שנקראת מועצה אזורית מטה יהודה. השם מטה יהודה ניתן לה בזמן שישראל התנהגה כמדינה נורמלית. שם יהודה, נתנו לה את השם מטה יהודה. אחרי זה, ב-67' כבשו שטחים ורצו לתת להם שם עברי, קראו להם יהודה ושומרון. אני לא חולק על זה שזה יהודה ושומרון, לא חולק על זה, אבל אני טוען שגם מבשרת נמצאת ביהודה, גם אבו גוש נמצאת ביהודה, גם ירושלים נמצאת ביהודה, ובשומרון יש לנו מועצה אזורית, גם שם זה השומרון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מועצה אזורית מטה יהודה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, אמרתי הרגע. אוסאמה, בדרך כלל ההקשבה שלך יותר טובה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא התאפסתי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה מבין, חבר הכנסת סעדי? יש כאן ביטוי מכובס, אזור, כשלא מדובר בכלל על אזור יהודה ושומרון, לא על זה מדובר, מדובר על מה שקורא בית משפט העליון 'השטחים שנתפסים בתפיסה לוחמתית'. אתה עורך דין מהולל, אתה יודע את זה, אבל זה כמובן איננו כולל את ירושלים המזרחית שסופחה, כידוע, לישראל. אז אני שואל, אם האזור הוא אחד מאלה, יהודה ושומרון וחבל עזה ואני גר במועצה האזורית מטה יהודה, האם אני חי ביהודה ולכן אני חי באזור? ולכן אם אני, נאמר, ערבי שחי באבו גוש אסור לי להתחתן עם ישראלית, ואם אני יהודי שחי נאמר בצובה מותר לי להתחתן עם ישראלית? האם זו הכוונה או שיש כאן שיבוש מוחלט של לשון החוק? אם אני גר בגן שומרון - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, ברגע שאתה אזרח ישראלי אז אין בעיה. מדובר כאן על איחוד משפחה של מי שאינו אזרח עם מי שהוא כן אזרח. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, איפה כתוב כאן שאינו אזרח ישראלי? כתוב אזרח או תושב של מדינה עוינת או של האזור. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל כל החוק נועד לעגן מעמד כזה או אחר למי שאינו אזרח. ברגע שאתה אזרח כל החוק הזה לא רלוונטי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הבנתי, אז אתה אומר שהמעמד ניתן לו מלכתחילה כאזרח. בסדר, אבל אני בכל זאת קובל - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוסאמה סעדי, אני מקווה שמתי שהוא אתה תתחשב ביחס הטוב שאתה מקבל בוועדת חוץ וביטחון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מתחיל להתאהב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עוד ניתן לך חמוצים גם, לימונים חמוצים. בסדר, אז אני מקבל את הטיעון הזה שמי שגר במטה יהודה יש לו אזרחות, ומה אם אין לו אזרחות? אם במקרה הוא, לא יודע, מסיבה כזו או אחרת לא קיבל אזרחות, גם אז נבדוק אותו בציציותיו? אבל אתה יודע, נעזוב את הסוגיה הזו, מדוע לא נכתוב בחוק למה הוא מתייחס? הוא לא מתייחס ליהודה, שומרון וחבל עזה, הוא מתייחס לאזור יותר מתוחם, חבל עזה זו הגדרה מדויקת, הוא מתייחס לשטחים שנכבשו ב-1967 בניכוי ירושלים המזרחית שסופחה לישראל. הרי זו האמת. זו האמת שאנחנו לא יכולים לחלוק עליה ולמחוק אותה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חבר הכנסת, לשיטתך אם אנחנו נספח את כל השטחים אז לא תהיה בעיה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אם נספח את כל השטחים, אני לא כל כך בעד זה, אבל אם נספח - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> גם אני. למען הסר ספק ולפרוטוקול, גם אני לא בעד זה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אם נספח את כל השטחים וניתן אזרחות שווה לכל תושבי השטחים אז זה יהיה לפחות משהו הוגן. האם זה יכול לעבוד? בעיניי לא. אני לא מאמין שמדינה פתאום יכולה להיות מדינה אחת שוויונית שבה יש שבעה מיליון יהודים ושבעה מיליון פלסטינים שבמשך שנים היו במאבק לאומי וכל צד רוצה, בצדק, את שאיפותיו הלאומיות ויש ביניהם גם פערים אחרים, של הכנסה ודברים. אני לא מאמין שזה יכול לעבוד, אבל אם נספח את השטחים וניתן זכויות שוות לכול אני לא אוכל להגיד שזה לא צודק. אני לא אוכל להגיד שזה לא צודק, זה כן יהיה צודק, בפירוש יהיה צודק. אז אני מבקש לתקן את ההגדרה הזו של אזור, שיהיה כתוב 'השטחים הכבושים' ואם לא רוצים כל כך הגדרה כזו, שיהיה לפחות מה שקובע בית המשפט העליון של מדינת ישראל 'שטחים התפוסים תפיסה לוחמתית', כי הרי עליהם אנחנו מדברים. אנחנו לא באמת מדברים על יהודה, אנחנו לא באמת מדברים על שומרון, אנחנו מדברים על השטחים האלה. ויותר ממה שאנחנו מדברים על השטחים האלה, וזו הנקודה הבאה שלי, אנחנו מדברים על תושביהם, כי אם ברחוב השוהדא בחברון גרה גם חברת הכנסת אורית סטרוק וגם פלסטיני, לא משנה מה שמו – מה שמו? עמרו עיסא? הפעיל הפלסטיני הזה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עיסא עמרו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עיסא עמרו, נאמר. << דובר >> קריאה: << דובר >> המחבל, לא השני. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, ממה שידוע לי הוא לא הורשע בבית משפט, אבל לא חשוב, אני מכיר אותו כפעיל שם, אני לא בדקתי את עברו, לא חשוב. ממה שידוע לי אין לו הרשעה, בטח לא כזו, אבל בסדר. גרים שני תושבים באזור הזה, אחת אזרחית, אחד איננו אזרח, החוק חל רק על האזרחית, הוא לא חל על זה שהוא נתין, שהוא, כתוב כאן תושב האזור, אני לא מבין בדיוק מה זה תושב האזור, הוא נתין, הוא נתין באזור והוא נתון לחסדינו. אז בעצם מדובר לא בתושבי האזור, כי גם אזרח הוא תושב. מה זאת אומרת? אני אזרח מדינת ישראל, אבל אני גם תושב מדינת ישראל. חברת הכנסת אורית סטרוק היא אזרחית מדינת ישראל, אבל היא גם תושבת האזור, יהודה, חברון. אז לא מדובר על תושבי האזור אלא מדובר על התושבים הפלסטינים באזור, או לפחות התושבים שאינם אזרחים. נקטתי ביטוי נקי מפוליטיקה או מרמז כלשהו למשהו, אז שיהיה כתוב פה התושבים שאינם אזרחים. פה כתוב אפילו הפוך, כתוב 'היתרי שהייה בישראל לאזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור'. אז אם הם אזרחים והם באזור, צריך להיות כתוב שזה לא חל עליהם, כי אחרת יכולים להבין שזה חל עליהם וכאן אנחנו צריכים לחוקק את המערכת הזו. 'בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית', זה כמובן ויכוח גדול מאוד, כי אני חושב שהחוק הזה הוא פגיעה גדולה מאוד בדמוקרטיה. אני רוצה לספר לך, אדוני היושב ראש - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> - - - המשפט הזה של יהודית ודמוקרטית. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יכול להיות, אני לא הצעתי למחוק אותו, אבל אני חושב שזה שהוא במטרת החוק זה טיפונת 1984. קצת, ככה, קצת 1984. אני ישבתי עם אנשי אמנסטי, אמנם לפני שהם פרסמו את הדוח, אבל ידעתי כבר מה הם עומדים לפרסם ואני אמרתי להם שאני לא חושב שישראל בגבולות הקו הירוק היא מדינת אפרטהייד, אני חושב שיש חוקים מפלים, יש בעיקר פרקטיקה מפלה, יש הרבה מה לשפר, אני חושב שאנחנו מסכימים על זה. אולי חבר הכנסת סעדי חושב אחרת, לא רוצה לדבר בשמו, אבל אני לא חושב שישראל בגבולות הקו הירוק היא מדינת אפרטהייד, והם אמרו: אז מה זה חוק האזרחות? מה זה התיקון בחוק האזרחות? זה הרי משפט שונה, למעשה, ליהודים ולפלסטינים. באמת אפשר להגיד לי שאזרח יהודי, גם אם הוא יתחתן עם השכנה הפלסטינית של אורית סטרוק מחברון, גם לו לא יינתנו אותן זכויות, אבל אנחנו יודעים הרי בדיוק על מה אנחנו מדברים. בכלל לפי החוק הישראלי לאזרח יהודי אסור להתחתן – זאת אומרת החוק לא מכיר, זה לא שאסור, לא מכיר בחתונה עם פלסטינית אם היא איננה יהודית, אם היא מוסלמית או נוצרית, אז בכלל האופציה הזו איננה קיימת. ברור שיש כאן משפט שונה ליהודים ולערבים ואז מוסף כאן 'באופן שיבטיח את השמירה על האינטרסים החיוניים לביטחונו הלאומי של המדינה'. מה זה ביטחונו של המדינה? קודם כל זו טעות בעברית. מדינה היא בדרך כלל – זה לביטחון הלאומי של המדינה, בסדר, אני לא קראתי נכון. אבל אני שואל, היינו כאן שוב ושוב, ביקשנו נתונים שמצביעים שיש כאן פגיעה בביטחון, לא הוצגו נתונים כאלה. כן הוצגו נתונים שיש כאלה שעברו הליך של איחוד משפחות וביצעו פיגועים. שזה חמור מאוד, דרך אגב, וצריך להעניש אותם במלוא חומרת הדין, לא משנה אם זרקו אבן שלא פגעה או רצחו אדם, בכל הקשת, חמור ביותר. אז כן, הוצגו נתונים כאלה, אבל לא נאמר לנו כמה מתוך כמה. אדוני היושב הראש, הרי אני מכיר בן אדם שמכוח חוק השבות בא לארץ וביצע טבח שרצח 29 איש, האם בגלל זה אני אציע לבטל את חוק השבות? בשום פנים ואופן לא. אני מאמין שלחוק השבות יש מקום בהיותה של ישראל מדינתו של העם היהודי ואני רוצה שתקום מדינה פלסטינית שיהיה לה חוק שבות משלה גם, על פי מה שהם יקבעו, לא אני אקבע להם. אז ממקרה שבו נרצחו שניים, שדווח לנו, להקיש, אחד חטא ולקצוף על כל העדה? זה נראה לי לא נכון, זה גם לא תואם שום אינטרס ביטחוני. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חבר הכנסת מוסי, אם תרשה לי לשאול אותך שאלה. יכול להיות שהמצב הטוב יחסית שאנחנו נמצאים, על פי מה שאתה אומר עכשיו, אולי נובע מזה שב-20 היינו תחת חוק אזרחות, יכול להיות שאם לא היינו מצבנו היה רע בהרבה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מצוין, תודה. יכול להיות, אני לא חולק על כך. אם כך כיוון שמכוח החוק כבר נכנסו כפי ששמענו, או כבר יש פה באישורים, באישורי שהייה, כ-13,000, לא ניכנס בדיוק לפרטים, אוסאמה תמיד יודע, 9,200 ועוד 3,000 ומשהו, נכון? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כיוון שהם פה והם נמצאים פה הרבה שנים הרי ניתן להם גם האישור הביטחוני, אז שיישארו כאן. אני לא הצעתי הצעת חוק שאומרת שכל מי שמתחתן עם תושב האזור, תושב השטחים הכבושים, תושב what ever, יוכל להיכנס לישראל ולקבל אזרחות ללא שום פיקוח. זו לא ההצעה שהצעתי, אני אפילו הצעתי הצעה שבמדינות אחרות יגידו איך איש שמאל מציע דבר כזה. אני אמרתי בוא נקבע שיש סיבת עילה אחת, אחת בלבד, ביטחונית. אם שירות הביטחון קבע שהאדם או האישה פסולים מבחינה ביטחונית, לא הגיס שלהם, לא אשתו של הבן או – אם שירות הביטחון קבע שהם פסולים ביטחונית, אני לא מכיר איש שמאל באירופה שיגיד דבר כזה, אבל הנה, אני מכיר במצב המיוחד, שייפסלו. אבל כאן אפילו לא הוצג לנו כמה מהפסילות היו מסיבה ביטחונית וכמה מסיבות אחרות. אני לא אומר, אולי גם יש עוד סיבות, אולי אם אדם הורשע בעבירה פלילית חמורה ביותר, שהיא לא ביטחונית, יכול להיות שגם אותו לא צריך לקבל, אבל אנחנו יודעים שמדובר כאן על מספרים הרבה יותר גדולים שסורבו מסיבות שאינן ביטחוניות, ועל זה בעצם אני קובל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> צריך לדייק. אני הרי לא מתווכח איתך, אני אומר שצריך גם לדייק. הם לא סורבו לחיות בישראל עם בן זוגם, הם סורבו לקבל מעמד אחר ממה שהם רוצים. זאת אומרת כולם כאן, אף אחד לא מגורש וכך כל 20 שנות החוק. אולי על יד אחת תראה אנשים שגורשו מכאן. הנותן הוא, כשאתה אומר, קודם כל מבחינה סטטיסטית אתה אומר אישה מעל גיל 25 וגבר מעל גיל 35, אתה מוריד בצורה דרסטית את הסיכוי שלו להיות מעורב בטרור ולכן שמו את המגבלה של הגיל. אני מנסה לפרש את שירות הביטחון. מאחר שהפוטנציאל קיים, כי הרי לכל מי שגר פה יש קרובי משפחה בצד השני ואנחנו יודעים שאנחנו נמצאים במצב של עימות מתמשך עם החברה הפלסטינית, לצערי הרב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לצער כולנו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לצער כולנו, ואנחנו יודעים שיש ניסיונות חוזרים ונשנים לנצל את המעמד המיוחד שיש לאותם פלסטינים מאזור יהודה ושומרון כדי לנצל אותם לביצוע מטרות כאלה ולכן נוקטים משנה זהירות, כי בסוף צריך להבין שבמידה שפספסת מתפוצץ אוטובוס עם 50 אנשים. אנחנו הרי היינו שם, אני מזכיר לך, זו הסיבה שהלכנו לחוק הזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נכון, אבל, אדוני יושב הראש, אתה אמרת בעצמך ש - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ולכן זה לא שאנחנו לא נותנים להיות פה, זה לא שאנחנו שוללים מהם את הזכות להיות עם בן זוגם, אנחנו לא מגרשים אף אחד, הם נמצאים במעמד מיוחד שמאפשר פיקוח ובקרה. מה שאני אומר עכשיו, זה לא אומר שאני מסכים לזה במאה אחוז, אני רק מתאר מצב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוקיי, כי אני חושב, אדוני היושב ראש, שאתה מחזק את דעתי. הרי לו היית אומר שהבן אדם הזה והזה מסוכן לביטחון הלאומי של המדינה - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> פוטנציאל לסכנה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני לא בדיוק יודע מה זה הביטחון הלאומי של המדינה כי במדינה יש לאום שהוא הרוב ויש גם לאום שהוא המיעוט, אז של איזה לאום, אני לא יודע, רק ללאום אחד? לא יודע. זה כאן רמז שאני לא כל כך אוהב אותו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני חושב שהביטחון הלאומי מתייחס לשני הלאומים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה לא שאנחנו אומרים - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מוסי, כשמתפוצץ אוטובוס יש בו יהודים וערבים, חרדים וחילוניים, כולנו ביחד. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני מסכים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> צריך לשמור על שלום כל אזרחי המדינה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני מסכים, לכן צריך להיות לדעתי לביטחון אזרחי המדינה ולא לביטחון הלאומי של המדינה. אבל לא זו הבעיה של החוק, זו עוד בעיה אחת קטנה שלו, אבל אם היית אומר לי: תשמע, יש בן אדם בשם לא יודע מה, X, שהוא מסוכן לביטחון המדינה ואני לא רוצה שהוא ייכנס לכאן בתוקף נישואים או בתוקף כל דבר אחר, אז אני אומר תשמע, יש היגיון בדבריך, מאיפה אני יודע מי הבן אדם הזה, מאיפה אני יודע מה הוא עומד לעשות, אם אני אגיד לך שאתה לא יודע, מחר הבן אדם הזה יכול להתפוצץ. יכול גם שלא יקרה כלום, אבל איך אני יכול לקחת על עצמי את האחריות? אבל לא זה מה שנאמר, אתה אומר בעצמך, הוא כאן, לעתים 20 שנה - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אני נתתי את הדוגמה של עולי רוסיה בשנות ה-90, בעלייה הגדולה, כאשר העלייה הייתה מסיבית וקיבלת את כולם בתוקף חוק השבות. היו מגבלות לא מועטות על העלייה הזאת, שלשמחתי הוסרו עם השנים, לגבי עבודה בכל מיני מקומות, כי לקחת בחשבון שיכול להיות שיש פוטנציאל סיכון בזה שאנשים נמצאים פה ומשפחתם בחו"ל. לקחת את זה בשקלול והפלית אותם לרעה תקופה ארוכה מאוד מבחינת היכולת שלהם לעבוד בכל מיני מקומות ואתה ואני קיבלנו את זה כבסדר גמור. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, מאה אחוז, אבל יש כאן הבדל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ועכשיו כשאתה בא ואומר שאתה לא רוצה לקבל את זה לגבי מי ש - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, לא, לא, אני רוצה לקבל את זה שבכל המקרים של איחוד משפחות תהיה אפליה בדיוק כמו עולי רוסיה בשנות ה-90, זאת אומרת הם אמנם יקבלו אזרחות, אפילו את זה לא ביקשנו, יקבלו סל קליטה, גם את זה לא ביקשנו, אבל הם לא יעברו תחקיר ביטחוני ולא יוכלו לעבוד במוסד ולא יוכלו לעבוד בשב"כ ולא יוכלו, אני לא יודע מה, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אני לא יודע, היום צריך תחקיר ביטחוני בהרבה חברות, זו אחת הבעיות שאתה רואה בחברות ההייטק הישראליות וגם האמריקאיות שעובדות בישראל, אתה רואה שאחוז האזרחים הערבים הוא אפסי. אבל אני עוזב את הדבר הזה בצד, אין שום בעיה שיהיה להם מעמד כמו של עולי רוסיה בשנות ה-90 ואפילו פחות. כי הרי לא ביקשו סל קליטה וגם אנחנו לא עוסקים כאן באזרחות, אלא רק באישור שהייה. אבל הם כבר שוהים כאן, על אלה אני מדבר, שהם כבר שוהים כאן, מדוע לא לשדרג את מעמדם? הרי הם כאן. יש לי חבר, פיראס, שהוא התחתן לפני 22 שנה עם ירושלמית. הוא כבר פה, 22 שנה, אם הוא היה רוצה להרוג היה לו כבר 22 שנה כפול 365 יום, זה בערך 8,000 ימים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הוא פלסטיני? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הוא פלסטיני מבית לחם, התחתן עם ירושלמית מבית צפאפא, הצד הישראלי של בית צפאפא ובמשך שנים רבות מנעו ממנו רישיון נהיגה ואלף ואחד דברים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מה קרה? בדרך כלל האישה הולכת בעקבות הגבר, אז מה קרה הפעם שהוא בא בעקבות האישה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר, את השאלה הזו אנחנו לא שואלים נאמר כשאזרחית ישראל נישאת, או אזרח אוקראיני או דני. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו לא שואלים, אבל האם לא שאלת? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> היום ראיתי לכבוד יום האישה הבינלאומי שבישראל ייצוג הנשים בממשלה יותר גבוה מאשר בדנמרק, אבל זה לא בגלל שאנחנו טובים, אלא בגלל שהם רעים ולא כמו שאנחנו מדמיינים אותם בנושא הזה. כך או אחרת, אם אזרחית ישראלית מתחתנת עם דני או אוקראיני או רוסי, אנחנו לא שואלים אותה למה היא לא הולכת לשם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו לא שואלים, אבל אנחנו שואלים - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל ההיפך כן נשאל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו שואלים איך זה ייתכן או איך זה קורה שרוב מוחלט, כמעט 100% מהמקרים תמיד המעבר הוא מיהודה ושומרון לתוך ישראל, כי כשאתה מתחתן עם בן זוג משבדיה, פעם אתה גר בישראל - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני אגיד לך איך זה קורה, הסיבה מאוד פשוטה - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הסיבה היא שהאישה הולכת אחרי הגבר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אבל אתה אומר, בצדק, שגם כשכאן הגבר הולך אחרי אישה, מסיבה מאוד פשוטה, אם אתה חי בישראל יש לך חופש תנועה, אם אתה חי בשטחים אין לך חופש תנועה. אם אתה חי בישראל יש לך הזדמנויות תעסוקה, הן ירודות בהרבה בשטחים - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רמת החיים יותר טובה והתמיכה של מדינת ישראל יותר טובה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, אותו חבר הוא עיתונאי. אם הוא תושב השטחים הוא צריך כל שנייה להראות את התעודה, הוא לא יכול להיכנס לירושלים. אגב, אם הם חיים בבית צפאפא ליד הוריה בכל רגע נתון הם יכולים לבקר בבית לחם את הוריו, אם הם חיים בבית לחם ליד הוריו, היא אולי יכולה לבקר את הוריה בבית צפאפא, אבל לא הוא, אם לא ניתן לו היתר. כי הרי על זה אנחנו מדברים, על היתר השהייה. הוא אולי צריך לבקש כל פעם היתר חד פעמי לכניסה וזה לא פשוט בכלל. בית צפאפא, זו אולי עוד דוגמה. אתמול נתתי את ברטעה, איך נוצר המעמד המיוחד הזה של בית צפאפא? אגב, יש לי סקופ בשבילכם, יש חברת כנסת מהמשותפת שהיא מתנחלת. אני משאיר אתכם במתח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> באמצע הסקופ? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עכשיו אוסאמה מחליף אותי, אני חוזר בעוד רבע שעה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בסקירה עדיין? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בהנמקה. האמת שאוסאמה סיים את ההנמקות שלו אתמול, אבל אני - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> למה לא? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא סיימתי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> קבענו זמן מסוים, זה לא לעד. אתמול קבענו זמן מסוים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך אתה קובע? הגשתי מאות הסתייגויות ואתה נותן לי חצי שעה, זה הכול? גם אם אני רוצה לנמק כל הסתייגות אז זה חמש דקות, אז אני מוכן לנמק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אוסאמה, אם אתה לא ממשיך את הסקופ של מוסי אנחנו לא – << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> 91 הסתייגויות הגשת ונתנו לך 40 דקות, להנמקה חצי דקה, אבל אני לארג'. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אני אצטרף להסתייגויות של מרצ ואז יש לי 50,000. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אתה כבר לא יכול. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא יכול? אני יכול בכל שלב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רם, גם אתה יכול להצטרף להסתייגויות של מרצ. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כן, בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, בוקר טוב, אדוני היושב ראש. בדיוק כשאני מדבר שמחה נכנס. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כמה אתה צריך לנמק עוד? כמה הסתייגויות נשארו לך? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 50,000. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, הוא לא יכול. אם הם מנמקים, ההסתייגויות הן אותן הסתייגויות, אפשר להחליט מי מנמק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, אז אני מצטרף ואז נחלק את ה-50,000, מה הבעיה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> למה לא התחלת בזה שמרצ לא פה ולכן לא ניתן לנמק? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מרצ כבר נימקו את כל ההסתייגויות שלהם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בוקר טוב, חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני אתחיל בתאריך 8 במרץ, שזה יום האישה הבינלאומי, יום אלמראה אלעלמי, שכל העולם מציין אותו וגם אנחנו בכנסת נציין אותו היום ביום מיוחד. אני קראתי על הבוקר נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבסוף 2021, נירה, יש בישראל 4,754,900 נשים שהם 50.3. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כמעט 51. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רם, אנחנו מיעוט, הגברים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מיעוט נרדף. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. תוחלת חיים לנשים היא גבוהה בהרבה מהגברים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה הצ'ופר שלנו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמעט 85 מול 81. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בונים על תוחלת החיים, מה שנקרא כועסת כועסת כועסת אלמנה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל תראה, אדוני היושב ראש וחברתי נירה שפק, מסך מקבלי התארים האקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה, תואר ראשון 61%, תואר שני 63%, תואר שלישי זה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוסאמה, איזה הסתייגות זו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הצעה לסדר לקראת יום האישה הבינלאומי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יום אלמראה אלעלמי, אמרת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יום אלמראה אלעלמי. מורן אזולאי אצל מיכאל ביטון קראה לי שלמה קור הערבי, תיקנתי את זאב אלקין. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבשלום קור הערבי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשדיברו על תורים ועל תורות. הוא אמר: יש לנו תורות, אמרתי לו תורים. עכשיו אני מלמד אתכם ערבית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז תואר שלישי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תואר שלישי 50%. אתם צריכים להשתפר, נירה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לגמרי, המזרחיות כנראה מורידות את זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> וואי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מסתלבטת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מבחינת מספרי סטודנטים יש בישראל לסוף 2021 351,000 סטודנטים וסטודנטיות, מתוכן 207,000 נשים, 59%, כמעט 60% מכלל הסטודנטים במוסדות האקדמאיים בישראל הם סטודנטיות. שיעור התעסוקה, פה אתם מפגרים, ואנחנו דיברנו בכנס המיוחד, שיעור התעסוקה של נשים 55% לעומת 62% גברים, אבל תראי את הנתון המדהים, מכלל המנהלים השכירים הנשים 29%. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רם לא מרוכז. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מקשיב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חוזר עכשיו על כל הנתונים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אוסאמה, אני אגיד לך שהנתון הרבה יותר חמור. איפה שיש רגולציה ומפוקח אחוז הדירקטוריות בחברות הממשלתיות עומד על 40%, למה? כי יש רגולציה. בחברות הציבוריות 18%, כי אין רגולציה. 18%, מתוך כל אלה שהקראת רק 18% בייצוג. לא ייאמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זו אמירה מאוד קשה, מה שאמרת עכשיו, בייחוד כלפי נשים. די פוגענית אפילו כלפי נשים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שממש לא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אמירה נורא פוגענית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. מה פוגעני בזה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד לך מה האמירה הפוגענית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מה הייתה האמירה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> היה לי יום עיון על קידום נשים במגזר הציבורי ובו חקרתי בכל מיני מחקרים, אוסאמה הצטרף אליי, השתתף ביום העיון הזה, שתי תוצאות מאוד מאוד צרמו לי. אחת, כשבדקתי את החשיפה התקשורתית, כמה רשומים בלשכת העיתונות עיתונאים ועיתונאיות. 20% עיתונאיות, 80% עיתונאים. ואז הלכנו ובדקנו כמה מסוקרים בתקשורת, 80% גברים, 20% נשים. ה-80-20 הזה תקף לכל הזמן, איפה מצאתי חריג בכל המקומות שבהם אין רוב מוחלט לגברים? בדירקטורים בחברות הממשלתיות, שעליהם יש פיקוח, יש רגולציה. וזה בטח מה שיגיד שמחה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הבעיה שלי היא לא הרגולציה, היא גם הרגולציה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז איפה שיש, זאת אומרת יש נשים ויקראו את הנתונים שנשים ברובן משכילות יותר, איך הפירמידה פתאום מושטחת ככל שהיא עולה למעלה? אז יש תמהיל נגיד של 40-60, זאת אומרת נשים מחזיקות 40. אני לא מאלה שאומרות שוויון, אני אומרת מה שנקרא לתכלית ראויה, זאת אומרת אף אחד לא אמר שאני צריכה לקבל 51, אבל אני בטח לא צריכה לקבל 15%, ושם ראיתי, בסדר, 40-60, אבל כשהלכתי לבדוק דירקטוריות בחברות ציבוריות נשארנו 20% ו-80% כשבעצם הקריטריונים הם אותם קריטריונים פחות או יותר, של יכולת תקציבית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> השוק הפרטי הרבה יותר ליברלי מהשוק הציבורי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, ההיפך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שהיא טוענת, שלהיפך, לכן זו אמירה נורא פוגענית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא פוגעני, כי גם במנכ"לים אותו דבר. בדקנו את המנכ"לים, בחברות הציבוריות יש 80% גברים, 20% נשים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למה אמרתי שמה שאת אומרת זה פוגעני? בגלל ש - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוסאמה, זה בסדר שהם לוקחים לך את הזמן? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא רצה ש - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הוא בינתיים מתכונן להסתייגות מספר 3,722, שהיא לדעתי עיקר כובד המשקל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, 4,000 היא העיקר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה פוגעני? בגלל שמה הטענה? הרי יש מקצועות ובחירות קריירה של נשים ושל גברים. את בעצמך אמרת, אין שוויון בין נשים לגברים באופי, בסגנון, ברצון להשקיע יותר שעות מחוץ לבית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא אני אמרתי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, את אמרת שאין שוויון בין גברים ונשים, שאת לא אומרת שהכול שווה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אומר, חלק מהדבר הזה גורם להתמיינות טבעית. אם במגזר השוק הפרטי את עובדת 15 שעות ביום בדרך הטבע פחות נשים ירצו ללכת לשם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בוא אני אסביר לך על דרך הטבע. אתה מכיר את קנס האימהות? את המושג הזה של משרד האוצר? ידעתם שיש במשרד האוצר מושג שנקרא קנס האימהות? קנס האימהות, רם, זה מושג כלכלי שבאוצר יש חוברת שלמה על זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה שיש חוברת על מושג לא הופך אותו למשהו יותר נכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שמתי משקפיים לראות את הכתוב. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש המון חוברות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, יש גם מחקרים, כולל של האוצר, שאומרים - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש חוברת של אמנסטי שישראל היא מדינת אפרטהייד. להוציא חוברות זה קל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, יש מחקרים מאחורי זה שבאים ואומרים מה זה קנס האימהות, שנשים מקבלות, ואת זה אתם ראיתם בפיצה ובכל הדברים האלה שעכשיו כולם עושים, שנשים מקבלות בין 30% ל-35%, באותה משרה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ולא באותן שעות. בשנייה שמורידים את מספר השעות אז הפער הזה יורד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שמחה, זה לא נכון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה כן נכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> משרה ציבורית זה משרה ציבורית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> על אותו דבר, על אותן שעות, כי זה בדקתי ואתה יכול לבדוק אותי, בין 30% ל-35% פחות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון. בדוק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נתעמק בנתונים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כל מה שאני אומר - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תעשה דיון על זה כי זה פוגע בחוסן של מדינת ישראל. בשורה התחתונה, מה שקורה בקנס האימהות - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם חיות יותר וגם לא נותנות לדבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נשים, מפנים אותם למשרות בפריפריה. כשהגבר והאישה, יש שביניהם 2,500 שקל הבדל, מי ייקח את משרת ההורה? האישה. זה הגיוני, זה כלכלי, וככה זה מוסלל. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בתור אחד שלקח כמה וכמה פעמים את משרת ההורה במשפחה שלי אני יכול להגיד לך - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה ואשתך זה לא דוגמה, אני מכירה את שניכם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. אז אני נשארתי לטפל בילדים, אשתי יצאה לעשות קריירה ואחר כך התחלפנו. הבחירות האישיות של אנשים הן עניינם. מה שקורה זה שכתוצאה מ - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> סליחה, שמחה, בסוף בתא המשפחתי זו החלטה משפחתית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הלוואי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני יודע איך זה היה אצלי. זו הייתה החלטה משפחתית, כמה כל אחד משקיע בקריירה, כמה זה, האם שנינו משקיעים, האם אנחנו מוכנים שבייבי-סיטרים יגדלו את הילדים שלנו. זו הייתה החלטה משפחתית, לא פשוטה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון אם יש לך את הכסף. אם יש לך את יכולת ההשתכרות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אם שניהם עובדים אז יש את הכסף. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא תמיד. לפעמים כששני בני הזוג, אין מצב, זאת אומרת אתה, שמחה, אני, יש לנו את היכולת לקבל את ההחלטה כי יש לנו את הביטחון התעסוקתי. יש אנשים שאין להם את זה. בדרך שלך לפאנל בים המלח - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נירה, אני עבדתי בתור מאבטח בקניון, על מה את מדברת איתי? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לדורין את החוברת כדי שהיא תקרא. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> את נוסעת לפאנל? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן, אנחנו נוסעים ביחד. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי סגר את זה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני, בזה הרגע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שכנעת אותם, אוסאמה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בינתיים נירה לקחה לי את זכות הדיבור, היא ושמחה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תמשיך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אני חוזר להסתייגות מספר 3,995. אני אשלים את הנתונים. אמרנו, נירה, שמכלל המנהלים השכירים רק 29% נשים. פערי שכר, בשנת 1990 פערי השכר בין גברים לנשים היו 43%, זה הצטמצם ב-10%, אבל היום זה עומד על 35%. למה, אדוני היושב ראש, אני מזכיר את העניין הזה של יום האישה הבינלאומי, יום אלמראה אלעלמי? עד סוף היום הזה אתה תתחיל לבטא את זה טוב. יום אלמראה אלעלמי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נעשה חידון, מאיזה שנה ציינו לראשונה את היום הזה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מ-1948. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אצלך הכול 48'. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא אצלי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הבינלאומי, ברוסיה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בברית המועצות, אבל באיזה שנה הפעם הראשונה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לחזור על המשפט הזה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מי המציא את יום האישה הבינלאומי? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הקומוניסטים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הקומוניסטים, עכשיו תחשבו למה. אתם כולכם מהונדסי תודעה, אני מחליף את אבי מעוז. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, יש גם את יום הפועלת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נראה לי שאתה מחליף את אבי מעוז, אבל זה לא לטובה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זהו, אל תתגאה בזה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מהונדסי תודעה. מוסי, מותר לגלות פה בוועדה את מה שכתבתי לך בסוד בטוויטר? מוסי כתב שהוא רוצה שיהיה שוויון באחוזי העוני בין גברים לנשים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ושזה יהיה אפס. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. היום זה 18% לגברים ו-23% לנשים. הוא רוצה שיהיה שוויון אפס. אמרתי לו שהדרך היחידה, ולכן זה קשור קצת לחוץ וביטחון לכן אני מרשה לעצמי, הדרך היחידה שמדינה כלשהי תגיע לאפס אחוזי עוני זה בשעות הספורות אחרי פצצת אטום. כמה שעות אחר כך כבר מתחילים להיווצר הפערים בין השורדים, אבל כמה שעות אחרי פצצת אטום אפשר להגיע לאפס. אין עוני, כי כולם עניים באותה מידה. עוני במדינת ישראל, ולא רק במדינת ישראל, נמדד באופן יחסי. בברית המועצות כל הזמן היה לה אחוז עוני אפס, כי כולם לפי החוק קיבלו בדיוק אותו דבר, מה שהם צריכים, לא היה להם הכנסה בכלל. היה להם אפס הכנסה, הם רק קיבלו צרכים ולכן היה להם אפס אחוזי עוני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, גם בקיבוצים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם בקיבוצים. בקיבוצים העשירים היה אפס אחוזי עוני בגלל שלכולם היה הרבה, בקיבוצים העניים היה אפס אחוזי עוני כי לכולם לא היה כלום. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז מסתבר שאפשר להגיע לאפס אחוזי עוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל לקיבוצים העשירים, אתה יודע למה היה להם אפס אחוזי עוני? כי הם עבדו כמו קפיטליסטים חזירים כלפי חוץ, עקצו את כולם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יאללה, פה איבדת אותי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, ככה - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו מקשיבים לנו חקלאים, קיבוצניקים, עד היום יש קיבוצים - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, נירה, אבל זה - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נגד נשים, נגד ערבים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בקיבוץ קמים בבוקר, מעבדים את הקרקע, אתה צריך להגיד בוקר טוב קיבוצים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, ואני אומר שהקיבוצים העניים, כולם היו שם עניים במידה שווה, בקיבוצים העשירים שעבדו קפיטליסטי, הקימו מפעלים, מכרו, עבדו כקפיטליסטים כלפי חוץ כולם היו עשירים, ולכן הדרך היחידה לייצר עושר ולא אפס אחוזי עוני, כמו שמוסי רוצה, זה שוק חופשי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז באיזה שנה זה היה פעם ראשונה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הנה אביר קארה. מקודם הוא היה אבי מעוז. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבי מעוז, אביר קארה, את מי עוד אני צריך היום? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת, כל פעם אני מגלה בך משהו אחר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עכשיו מי ברשות דיבור? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מחזיר לך את הכדור. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז כיוון שאף אחד לא ניחש את התשובה הנכונה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מה הייתה השאלה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מתי ציינו לראשונה את יום האישה בברית המועצות? בלי גוגל. ד"ר גוגל ניצח, 1965, וקראו לזה יום הפועלות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יום הפועלות, את זה ידעתי, אמרתי לך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> את זה אמרת, כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אמרתי לך שזה בכלל התחיל – למה אני מחפש בגוגל? כי אני כל הזמן יודע שזה התחיל בארה"ב בכלל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, זה אחד במאי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה כבר באמת יהיה פוגעני כשאני אגיד לכם למה חוגגים את האחד במאי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה התחיל בהפגנות של זכויות הפועלות בשנת - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הרגו 60 ומשהו פועלים בהפגנה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה אני לא יודע. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זה ערוץ שמשודר עכשיו החוצה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> תאמין לי שזה יותר מעניין מכל הזה. אוקיי, אני בסוף - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתמול למדו כאן ספרות, היום לומדים היסטוריה, מתי שהוא נגיע לאזרחות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסוף הפרק הקודם השארתי אתכם במתח בנושא של בית צפאפא. שמחה לא היה, אז הוא לא יידע מה שאמרתי, אני לא בטוח שלשמחה יש סיווג לדעת את הסקופ שאמרתי. בכל אופן, מה קרה בבית צפאפא? איך קרה שבית צפאפא היא שכונה מחולקת של ירושלים שחלקה נמצא בירושלים המערבית וחלקה בירושלים המזרחית. כביש קטן מפריד ביניהם, בצד הזה אזרחי ישראל ובצד השני הם תושבים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מוסי, לפני בית צפאפא, בשנת 1856 אלפי נשים יצאו במדינת ניו יורק בהפגנות במחאה על תנאי וזכויות עבודה ואז המשטרה פיזרה אותם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה אחד במאי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בשמונה במרץ 1908 חזרו הפועלות להפגין בניו יורק. ב-65' זה נהיה משהו רשמי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בקיצור, זה קפיטליסטי. שמחה, מעכשיו אתה תומך בכך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הרוסים בברית המועצות תמיד רצו להגיד שהם המציאו את הכול, אז הם היו תמיד אומרים: אנחנו המצאנו את זה, אנחנו המצאנו את זה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בקיצור, הקפיטליסטים המציאו את זה ומעכשיו אתה תומך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שימו לב שרק נשים מניעות את העולם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> להשלים את הפאזל, את התמונה, ב-1977 האו"ם אימץ את התאריך הזה וקבע שהיום הזה הוא יום האישה הבינלאומי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ובגלל זה מפלגת העבודה נפלה מהשלטון ונבחר הליכוד באותה שנה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל רציתי להגיד לכם שתשימו לב שאת כל ימי העיון וכל ימי הציון זה נשים, ולגברים יום הציון היחידי שלהם זה תשעה באב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אגב, נירה, גם הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה קשורה לנושא הזה של נשים וגברים כי הרי הוצגו לנו ש - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מחכים לסקופ על בית צפאפא, מוסי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוקיי, בסדר. אמרתי, חברת כנסת מהמשותפת יש אחת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל גם אני גר בבית צפאפא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז גם אתה מתנחל, השאלה באיזה חלק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל אני לא מתנחל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בחלק המערבי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, בדיוק. גם אני גר בבית צפאפא ובניתי בבית צפאפא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גם ג'ידא חיה בחלק המזרחי, נכון? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז גם יש במרצ. איך קרה שבית צפאפא, כפר קטן סך הכול. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ויפה, צריך להגיד. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יפה. ב-48' הוא היה קטן הרבה יותר, איך קרה שחלק ממנו נשאר בשליטת ישראל, כחלק מירושלים המערבית, שזו החלטה ישראלית, וחלק נשאר תחת הכיבוש הירדני? שצריך להגיד שלא הוכר על ידי מדינות העולם, חוץ מאנגליה ופקיסטן. איך זה קרה? הרי בתום המלחמה, מלחמת העצמאות, בניגוד למה שאנשים חושבים גבולות 67' שעוצבו למעשה ברודוס, ב-1949, הם לא גבולות מלחמה, הם גבולות של הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין מדינות ערב. ישראל דרשה לקבל חלק מהכפר בית צפאפא, מדוע? משום שקו הרכבת ההיסטורי, שנבנה עוד במאה ה-19, מיפו לירושלים, עבר דרך הכפר וישראל הצעירה, 1949, יושבת עם ירדן לאחר שגמרה את הסכמי שביתת הנשק עם ישראל, היא יושבת עם ירדן כדי להגיע להסכמי שביתת נשק ויש לה אינטרסים, כמו לכל מדינה. מה אינטרס יותר ברור למדינה מאשר להפעיל את קו הרכבת בין שתי הערים הגדולות, ירושלים ותל אביב? אז ישראל מבקשת בעצם נסיגה ירדנית מכל מה שממערב לקו הרכבת מיפו לירושלים כדי לאפשר את פתיחת קו הרכבת, מה שבאמת קרה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו הרווחנו ככה את אוסאמה בתור חבר כנסת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אבל התכנון של אוסאמה היה בצפון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעראבה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> התכנון שלו היה בעראבה בצפון. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אז איך הגעת לבית צפאפא? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשהתחלתי ללמוד ב-82', סטודנט באוניברסיטה העברית, למדתי ואז פתחתי משרד פה, התחלתי לעבוד והיה מחיר למשתכן, בני ביתך, בבית צפאפא, כשאפילו לא ידעתי אז איפה זה. הלכתי, קניתי, בניתי, השתקעתי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> עשית עסקה טובה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הערבים מהצפון זה מושג בירושלים המזרחית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קוראים לי צפוני. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה בערך כמו – טוב, אני לא אגיד יותר מדי, אבל זה מושג בירושלים המזרחית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ספר לנו, אולי יש לך גם בקטע ההיסטורי, בין באקה אל גרבייה לבאקה אל שרקייה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> באקה אל גרבייה ובאקה אל שרקייה זה משהו אחר, כי בניגוד למה שחושבים אלה כפרים שונים, אבל ברטעה, הזכרתי אותו, זו דוגמה שיותר דומה לבית צפאפא. בהסכם שביתת הנשק סימנו בוואדי את הגבול. היו להם תצ"אות, תצלומי אוויר ישנים, והם לא ידעו שתושבי הכפר כבר אז הם היו בנאים בלתי חוקיים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש להם מסורת, מורשת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מורשת מבית אבא ואמא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כבר בנו גם ממזרח לוואדי וממזרח לוואדי סומן בתחום ממלכת ירדן וכך פוצל הכפר ברטעה. אז יש השניים שפוצלו באמת זה ברטעה ובית צפאפא. באקה המערבית והמזרחית זה יותר דומה לאל חרוד איחוד ואל חרוד מאוחד. למה אני אומר את זה? כי בסוף אנחנו יצרנו גבולות מקריים ואותו פראס שסיפרתי עליו - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מסכים, בוא נחיל ריבונות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה מה שעשינו, זו הטעות. עכשיו מה קורה? החלנו ריבונות בירושלים המזרחית, החלנו את הריבונות, לכן אלה שגרים בירושלים המזרחית הם לא תושבי האזור. אם אני אלך לדוגמה לכפר וולאג'ה, קצת מדרום מערב לבית צפאפא. בכפר וולאג'ה, שימו לב, חלק מהכפר הוא בתחום ירושלים, בירתנו הנצחית, שכחת להגיד, שמחה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נתתי לך להגיד את זה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בירתנו הנצחית. בתחום ירושלים, אמנם המזרחית, אבל סופח לישראל. זה חלק מהכפר. חלק אחר מהכפר הוא בתחום אזור A של הרשות הפלסטינית. מה זה אזור A? מה שניתן בהסכמי אוסלו לשליטה פלסטינית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שזה 70 דונם בערך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, חלק קטן. חלק אחר של הכפר אזור B. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> החלק הגדול, 2,000 דונם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה החלק היותר גדול, אזור B. אני יודע שאוסאמה ביקר שם הרבה פעמים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה שטח C. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, יש גם B וגם C. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, השטח הבנוי שם, המגדלים, כמו דובאי וכמו - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לכם, הכיבוש זה נורא, יש שם מגדלים כמו דובאי, יש שם 2,000 שטח בנוי, הכפר גדל כל כך הרבה מאז שכבשנו אותו. אני אומר לכם, ג'נוסייד ואפרטהייד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל השטח מאחורי גדר ההפרדה, שזה הרוב, זה שטח C, ויש את השטח שהוא בסמוך לעיריית ירושלים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוקיי, אני טוען שיש גם חלק קטן B, אבל לא חשוב, לצורך הטיעון עכשיו, מה זה אומר? זה אומר שבעצם בצורה מקרית, אגב תושבי וולאג'ה, עד שבנו את הגדר הם בכלל לא ידעו מזה, כי זה לא שהם בירושלים ועיריית ירושלים באה לשרת אותם, בנתה גני ילדים, היא אפילו לא טרחה להרוס שם לפני שבנו. אני חושב שההריסות הראשונות היו בסוף שנות ה-90, תחילת שנות ה-2000. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין תכנית מתאר עד היום. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, אבל הריסות היו. בעצם באופן שרירותי עובר בתוך הכפר הזה, בעצם זה עוד כפר שחולק, אבל לא ב-49', אלא ב-67', בתוך הכפר עובר איזה שהוא גבול שהם לא ידעו עליו בכלל והוא אגב איננו בהכרח זהה לטווח של החומה. אז יכול להיות שמישהו מתאהב בזו שבבית ממול, אין ביניהם אפילו את החומה, אבל יש את ההגדרה של ירושלים כפי שהיא ואז כדי לחיות באותו בית ממול הוא צריך את האישורים, אישורי השהייה, לפי הצעת החוק הזו. עכשיו מה זה האזור הזה? הרי שניהם גרים באותו אזור. אומרים כאן שמי שגר באזור, וכאן הטעות הגדולה של מנסחי החוק שמעבר לחילוקי הדעות איתם ניסחו אותו בצורה רשלנית. לכן במקום אזור צריך להיות 'השטחים שנכבשו בשנת 1967'. אם רוצים להחריג את ירושלים שסופחה, אפשר לכתוב 'למעט ירושלים בגבולותיה כפי שסופחה בשנת 1967', ולביטחון הלאומי של המדינה, כפי שאמרתי, זה באמת תיקון קטן, 'לביטחון אזרחי המדינה'. עכשיו כדי לחזק את דבריי מופיע כאן מפקד האזור. לעניין יהודה ושומרון מפקד כוחות צבא ההגנה לירושלים ביהודה והשומרון ולעניין חבל עזה, מי שיסמיך שר הפנים בהסכמת שר הביטחון, שזה גם מעניין. בהצלחה בתפקידך החדש. (היו"ר נירה שפק) << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> מדי פעם אני דוגמת פה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בעצם מה נאמר לנו? שיש מפקד - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז יאללה, תעשי הצבעות. תעשי כמו בועז, הצבעות פה אחד, תריצי הכול. << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> בועז עשה דבר יפה וחוקי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שיש מפקד לאזור יהודה ושומרון, אבל זה נכון רק במידה חלקית, משום שאותו מפקד לאזור יהודה ושומרון הוא לא אחראי על החלקים ביהודה שהם בתוך מדינת ישראל, כפי שמדינת ישראל הגדירה אותם. מדינת ישראל הגדירה את ירושלים, לא חשוב אם הייתה צריכה להגדיר כך או אחרת, אבל מפקד האזור הוא לא מפקד פה, למרות שאנחנו ביהודה, הוא לא מפקד במטה יהודה, הוא לא מפקד בגן שומרון, הוא מפקד בשטחים הכבושים. << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> לא, הוא מפקד על הכול ובחלקים אזרחיים יש לו סמכות אחרת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, האם הוא מפקד האזור כאן? מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון? ממה שאני יודע לא. << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> מפקד אוגדה הוא אחראי על הכול, הוא אחראי על שטח טריטוריאלי ויש לו סמכויות - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל הוא לא אחראי על השטח של יהודה. << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> בוא ניקח אזור יותר רגוע, בוא ניקח את האזור השקט, עוטף עזה, מפקד אוגדת עזה - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הוא אחראי על הגבול. << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> הוא אחראי על הכול, בתחום העורף הוא מחולק, יש מקומות שהוא הסמכות. או נגיד אלוף פיקוד דרום, יש מקומות שהוא הסמכות ויש מקומות שמשטרת ישראל בשגרה ויש מקומות שצה"ל גם בשגרה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מאה אחוז, מסכים איתך, בואי נמשיך עם ההיגיון הזה. מוסכם על כולנו, משמחה רוטמן, ועד אליי, שאנחנו נמצאים עכשיו ביהודה, נכון? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, עכשיו ברגע, אתה ואני נמצאים ביהודה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זו שאלה, ירושלים, חלקה בנימין, ובכלל ירושלים לא התחלקה לשבטים, אתה יודע, כתוב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> החלק היותר מזרחי זה יהודה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זהו, אין הסכמה. איבדנו הסכמת קואליציה אופוזיציה. אגב, אתה יודע, אם אתה כבר בשיעור היסטוריה, מוסי, ארה"ב הוקמה בתור מדינת הלכה, לגמרי, כמעט לגמרי, מה הדבר שהם עשו? << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> דרך אגב, אם היא הוקמה בתור מדינת הלכה, החרדים במדינת ההלכה הזאת עבדו או חיו על חשבון? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוה, יש עתיד פה. אפשר שנייה להישאר בהיסטוריה? << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> בסדר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> והם למדו הרבה מממלכת ישראל ההיסטורית ולכן הם קבעו שעיר הבירה היא מחוז עצמאי שלא שייך לאף אחת מהמדינות, וושינגטון DC, כמו ירושלים, שלא נתחלקה לשבטים. היו מדינות עצמאיות, היו סטייט, סטייט יהודה, סטייט בנימין, סטייט אפרים ומנשה, ירושלים לא התחלקה לשבטים. השטח שלה, מי שתרם את השטח לצורך העניין זה חלק בנימין וחלק יהודה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה צודק לגמרי, אבל באותה תקופה כאן זה לא היה ירושלים, כאן היה יהודה. ירושלים הייתה מזרחה מכאן, בתחום העיר העתיקה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> עתידה ירושלים שתתפשט, עד לאן? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ואנחנו נדבר פעם על היציאה מהחומות ב - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מוסי, מה כתוב? כתוב עתידה ירושלים שתתפשט עד דמשק. נו, בעזרת ה', יש לאן לשאוף. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר, אוקיי, מבית לחם עד דמשק, אמר ש"י עגנון, אז אם כך אז יכול להיות שגם מי שגר ברמאללה, שזה בדרך מירושלים לדמשק ובשכם ובג'נין - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נוכל לתת גם לו תושבות קבע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ניתן גם לו תושבות קבע. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד. כשנחיל ריבונות על הכול עד דמשק, סגרנו את הפינה. הנה, ראית, נירה? רק קמת הגענו להסכמות. אנחנו מספחים מירושלים עד דמשק, נותנים תושבות קבע, הכול סגרנו, את כל הבעיות. (היו"ר רם בן ברק) << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז שים לב, אדוני יושב הראש, לא הגענו להסכמות, אבל אנחנו מתקדמים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני לא יודע על מה דיברתם, אבל אתה מסתכל, דיברתם קודם היסטוריה, אז תראו מה זה, כשהיו עבדים בארה"ב אז ישבו בפרלמנט בארה"ב אנשים והגנו על העניין הזה בחירוף נפש, זה בסדר גמור, אנשים שיהיו עבדים וישרתו, והגנו על זה בחירוף נפש, והיום אנחנו מסתכלים על זה, אין אחד בעולם שחושב שהדבר הזה הוא תקין. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ואתה יודע מי אישר את זה. כאשר ארה"ב הגיעה למסקנה שעבדות זה כבר לא טוב וחוקקה חוקים לעשות את זה, בא בית המשפט העליון ואמר: לא, זה מנוגד לחוקה, אתם לא יכולים לבטל את העבדות, אתם פוגעים בקניינו של אדם. הפרלמנט היה ליברלי ובית המשפט הוא היה שמרן חשוך, כך יגידו אחרים. לכן מי שחושב שבית משפט הוא מקור האור של החברה והכנסת זה המקום החשוך טועה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אמרתי שהוא מקור האור כרגע. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> במבט לאחור. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אומר, במבט לאחור, הפעם הראשונה שבה בית משפט ביטל חוק של פרלמנט בעולם כולו - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מבין מה אתה רוצה להגיד, אבל - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גם השמש היא מקור האור שלנו רק מחצית מהיום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני ארצה להגיד, גם במבט לאחור, גם שמרנים וגם ליברלים וגם כל אחד אחר שמסתכל היום אחורה על ארצות הברית ואומר איך זה יכול להיות שהיו אנשים, נאורים, שחשבו שזה בסדר, שחשבו שזה נורמלי. אפילו בית המשפט העליון חשב ש - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא אפילו, רק בית המשפט העליון, כשכבר כל הפרלמנטים הבינו אחרת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חשב שזה בסדר גמור שיהיו אנשים שיהיו רכוש של אנשים אחרים. מתי נשים קיבלו זכות הצבעה בארה"ב? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ב-1920 ומשהו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע שבישראל הייתה ראש ממשלה אישה כשבחלק ממדינות הערב עוד לא הייתה זכות הצבעה לנשים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נכון, וגם בליכטנשטיין. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כן, אני מסתכל על זה היום ואני אומר ואללה, איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שהיו אנשים שחשבו שזה בסדר? מה זה חשבו שזה בסדר? התווכחו בפרלמנטים, הביאו טיעונים. ואני מקווה מאוד, חבר הכנסת שמחה רוטמן - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בוא תעצור כאן, חבל, אתה רוצה שאני אגיש הסתייגות על האמירות של היושב ראש? אני יכול להגיש 47,000 הסתייגויות רק על המשפט שאתה הולך לומר. אז בוא, חבל, תעצור. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> התשובה היא אוגוסט 1920, בעזרת גוגל. אני חשבתי 1921, אבל ב-1920 ניתנה זכות הצבעה לנשים בארצות הברית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ב-1921 זה תאריך לא פחות חשוב, באותו תאריך שאישרו הצבעה לנשים בארה"ב, כי ב-1921 נוסד המושב הראשון בארץ. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נהלל, נכון. זה בוודאי חשוב לוועדה וליושב ראש הוועדה, אבל גם למדינת ישראל. אם אנחנו כבר באותו עניין של זכות הצבעה לנשים, אולי אתם יודעים שבקונגרס הציוני הראשון, לא מדבר על באזל 1897, אבל הפעם שהיו בחירות בארץ, בקרב היישוב היהודי בארץ לנציגים בקונגרס, נדמה לי שזה היה גם בערך באותן שנים, אולי ב-1920, או 1921 או 1922, לא נותן את ראשי, באו הסיעות החרדיות, בעיקר הסיעה החרדית אגודת ישראל, ואמרו שהנשים לא תצבענה. כל הסיעות האחרות אמרו שלנשים תהיה זכות הצבעה. אגב, הקונגרס הציוני זה אחד המקומות הראשונים, לא הראשון בעולם, אבל אחד הראשונים שאפשרו לנשים להצביע, למרות שב-1897 לא היו נשים בקונגרס הציוני. ואז התקבלה פשרה, הפשרה אמרה שבשכונות החרדיות בירושלים, מאה שערים וכו', הנשים לא תקבלנה זכות הצבעה, אבל בשאר המקומות הן כן יצביעו, אז מי נדפק? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> במחשבה צופה עתיד אולי נחזור לדבר הזה ואז אנחנו - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו בשלב שהולכים לקחת גם מהגברים את זכות ההצבעה, כל זמן שהם חרדים או לא בדיוק מסתדרים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו ניתן להם את הזכות להחליט, נהיה ליברלים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לעשות אחרת, אפשר לעשות שכל משפחה תבחר אחד שמצביע ולא להתערב, תבחרו את מי שרוצים. ברור שב-90%, כמו שראינו פה, הנשים ייקחו את זה, אז זה יהיה יותר נשים מגברים, זה יקדם אותן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כמובן שהפשרה הסתיימה אחרי פעם אחת משום שהחרדים ראו שאם רק אחד מצביע הם מאבדים מחצית מהקולות שלהם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש פסוק, עֵת לַעֲשׂוֹת לה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לכן אני הצעתי פה פתרון לבעיית חוסר הייצוג של נשים בכנסת. זה במאמר מוסגר, זה לא קשור לחוק האזרחות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כל השאר היה קשור? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הדבר שהצעתי זה שבמקום שתרוץ רשימה אחת יבחרו פרלמנט של 60 גברים ופרלמנט של 60 נשים והם יהיו יחד. ואז נגיד תהיה רשימת יש עתיד לגברים ורשימת יש עתיד לנשים. יכול להיות שאני אתלהב משמחה רוטמן ואני אצביע לציונות הדתית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ברשימה של הגברים, אבל אורית פחות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל אני אוהב את, לא יודע, אורנה ברביבאי, אז אני אצביע לרשימת נשים של יש עתיד. אני אוכל לחלק. האם אתם חושבים שבמקרה כזה ש"ס ויהדות התורה יריצו רשימת נשים? אני חושב שהתשובה היא כן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שהכותרת שלנו היום זה שמוסי רז מציע שבמדינת ישראל יהיה פרלמנט אחד לגברים ופרלמנט אחד לנשים, קואליציה רחבה הוא יעשה עם ש"ס, יהדות התורה, עם כולם, רק תוסיף מחיצה באמצע וסגרת האירוע, זה לא כנסת, אלא בית כנסת. סגרת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> פרלמנט משותף עם שני אזורי בחירה, זה הכול. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אמרתי לך, רק מחיצה באמצע וסגרנו את האירוע, גם גלעד קריב יסכים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מחיצה זה לא יהיה. אז אני חוזר לעניין הזה של הכפר וולאג'ה, שעליו רציתי לדבר. אז בעצם בכפר וולאג'ה בצורה – זה משהו חדש? לא, זה מה שהיה בוועדה עוד ביוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אל תפריע לו עם נתונים שקשורים לחוק עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, הם העבירו הבוקר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז זה שינה את דעתו והוא תומך בחוק. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אני חושב שהנתונים האלה רק מחזקים את הדברים שאני אומר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא חשבתי אחרת, מוסי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כי אני מכיר, כשאתה רוצה לבדוק לדוגמה מה אחוז האנשים עם משקפיים שגרים בלוד, אז אתה בודק כמה אנשים בלוד מרכיבים משקפיים ואז אתה בודק כמה אנשים יש בלוד. אם אני הייתי יוצא בכותרת שבלוד יש 1,000 איש שמרכיבים משקפיים, זה לא אומר שום דבר, כי אני לא יודע אם בלוד גרים 1,500 איש או 100,000 איש. אותו דבר כאן, כשמדברים על נתוני מעורבות אחמ"ש בטרור. נתוני מעורבות. ראשית, לא מדובר מה המעורבות, אבל אני יוצא מנקודת הנחה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה חדש? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אלה אותם נתונים שהיו פה ביולי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כן, נראה שכן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה גם עד 21'. אם זה נכון לסוף 21' אז זה לא אותם נתונים מיולי. יש שורה חדשה. אז קודם כל אנחנו רואים שב-2021 זה היה פחות מ-17' עד 19' ופחות מ-14' עד 16'. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה עם הנשים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה נשים, נשים זה רק עד 2020. נשים, היו שלוש שנים ב-18 שנים שהיו מעורבות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדור ב', בדור א' אפס. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גם דור ב', דור א' פלוס דור ב' שלוש נשים היו מעורבות בטרור, גם לא נמסר לנו מה המעורבות, אבל אני חושב שכל מעורבות בטרור היא חמורה. כמובן יש הבדל בין דברים כאלה לאחרים, אבל נניח שמדובר בדברים חמורים. מתוך שלוש נשים, מתוך, אני מניח, ה-13,000, 14,000, אני אניח שיש 7,000 או 8,000 נשים, משהו כזה? ובכלל אנחנו מדברים על דור ב', שיש עוד הרבה יותר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא אמרה חצי חצי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, אז 7,000, אבל אנחנו מדברים על דור ב', בדור ב' אמרו לנו שיש 140,000, לא? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז שלוש נשים מתוך 70,000? זה לא אחוז כזה גבוה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מצד שני זה מראה שהמדיניות הזו עובדת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אבל אני רוצה לשאול כך. אני אלך על הנתונים הקשים, גבר דור א' - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל, מוסי, אתה פספסת את מה שאומר לך היושב ראש, לדעתי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אולי, מה פספסתי? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כי מה שהיושב ראש אומר לך, בוא נניח שמחר בבוקר אין חוק, ביטלנו את החוק, הקשבנו לך ולאוסאמה ולכולם, אין חוק מעכשיו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אגב, אין חוק גם עכשיו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נניח כמו עכשיו, רק בלי נוהל ובלי שום דבר, אין חוק. אז בן אדם שמגיע לא צריך לעבור, לא אישור שב"כ - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, שנייה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה פתאום? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, מותר לי להגיד מילה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בבקשה תגיד. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני הקשבתי לך אתמול שעה, אני מנסה להשחיל מילה, מה קרה? אם אין חוק בוא נניח שבן אדם שרוצה להתחתן עם מישהי מג'נין זה בדיוק כמו בן אדם שרוצה להתחתן עם מישהי מאוקראינה. לא מאוקראינה, עכשיו אוקראינה זה נושא רגיש, מישהי משבדיה, אין הבדל. אותה דרך, אותו מנגנון. כשאני רוצה להתחתן עם מישהי משבדיה, אז אין שב"כ באירוע, אין מגבלת גיל, אין בדיקה חוזרת כל חצי שנה של מסוכנות, אין דוח משטרתי כזה, אין את כל המנגנונים שהחוק היום מכיל. פשוט אין. ועכשיו תחשוב שאתה עושה את אותו דבר מול ג'נין. אתה נותן לכולם להיכנס כל הזמן, התוצאה היא מה שהיה בעצם עד חקיקת החוק, א', גם מספרים הרבה הרבה יותר גדולים, וגם הרבה יותר מעורבות בטרור. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז יש מכתב ש - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אסיים. תאמין לי, מוסי, אני אסיים, לא מדבר ארוך, יהיה לך גם הרבה הרבה יותר. הנתונים האלה הם נתונים שצריך להזמין לפה, לכבות את המצלמות, לסגור את החדר, להזמין את ראש השב"כ, לתת לו נשיקה במצח, להגיד לו תודה רבה שבמסגרת הכלים שהחוק נותן לו הוא קובע את נקודות החיתוך בצורה טובה, החבר'ה שלו עושים את הבקרה בצורה טובה ובאמת מתוך אוכלוסייה די גדולה המספרים הם כל כך קטנים. אבל זה רק בזכות החוק. עכשיו אתה בא ואומר, זה כמו עם הסוס, יום אחד לא האכלת אותו, יום שני לא האכלת אותו, הנה, זה עובד. לא, בסוף הוא ימות. הסיבה שהנתונים הם כל כך נמוכים זה כי יש לך את כל המנגנונים של החוק. ביום שאתה מסיר את המנגנונים של החוק יש לך את הפיגוע במסעדת 'מצה', יש לך עוד ועוד ועוד, למה? מה שהוביל לחקיקת החוק זה האירועים האלה. לכן הנתונים האלה הם מחמאה גדולה לשב"כ שבמסגרת הבדיקות שהוא עושה על אוכלוסייה די גדולה, דור א', דור ב' הוא לא בודק, לצערי, או כמעט לא בודק, כי אין לו את היכולת, אבל בדור א' הוא מסנן נכון. הוא מסנן טוב ולכן אנחנו במספרים נמוכים, שהם עדיין, אני חייב לומר, מתוך אוכלוסייה לא כל כך גדולה, זה אחוזי מעורבות אדירים של הגברים, ואל תשכח שחלק מהנשים מביאות איתן גברים צעירים בתהליך של קבלת אחמ"ש. לכן הנתונים האלה הם הוכחה שהחוק עובד. הם לא הוכחה שלא צריך את החוק, אלא להיפך, הם הוכחה שהחוק עובד. עד כאן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לענות לו, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא נכון ולא מדויק וזה מטעה, למה? כי היום כל מי שגר בשטחים הכבושים, האזור, ברגע שהוא צריך לקבל היתר כניסה לישראל הוא עובר בדיקות ביטחוניות, גם אם זה עובד, לצרכי עבודה, בודקים אותו. לא מישהו שמבקש איחוד משפחות, אפילו בהיתר מת"ק, בדיקה פרטנית של כל אדם ואדם. לכן מה שאנחנו אומרים ומה שאמרו חמישה שופטים בעליון, הם אמרו שהם נגד החוק הזה כי יש מניעה קיבוצית כללית גורפת. הם בעד בדיקה פרטנית. זה מה שאמרה השופטת חיות אז, כתוארה אז, היום נשיאת בית המשפט העליון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אומר לך השב"כ: אני לא יכול לבצע בדיקה פרטנית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה הוא לא יכול? עובדה שהוא עושה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אומר לך השב"כ: א', אני לא יכול לבצע בדיקה פרטנית, ו-ב', גם כאשר אני כבר מסנן אוכלוסיות שהן באחוזי סיכון גבוה, מתחת לגיל 25 ומתחת לגיל 35, ששם עיקר הטרור, 90%, שתבינו שהמספר הזה זה אחרי שסוננו 90%, זה ה-10%. זאת אומרת קח 247, תכפיל בעשר, כי מאיפה השב"כ קבע את גיל 35? אמר פה נציג השב"כ, בגלל שגיל 35 זה הגיל שמתחתיו באוכלוסייה הפלסטינית הכללית 90% מהמפגעים הם מתחת לגיל 35. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 35 ב-20 שנה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מתחת ל-35. בא השב"כ ואומר לך: 247 אנשים פה, זה בגלל שאני סיננתי מראש 90% מהבעייתיים. מנעתי מהם כניסה, לא בדקתי אותם אפילו פרטנית. אחר כך בדקתי פרטנית - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איך 90%? אם יש 140,000, אז מה הוא סינן? 1,400,000? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על מה אתה מדבר? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני מדבר עכשיו על אוכלוסיית המאוחמ"שים. חכה לאוכלוסיית המאוחמ"שים. באוכלוסיית המאוחמ"שים מתחת לגיל 35 - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל עם דור ב' זה 50,000. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני מדבר על דור א' כרגע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז דור א' אתה מדבר על - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז בסדר, סליחה, לא קשור, חכה, חכה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה, השב"כ מנע ממיליון וחצי איש להיכנס לפה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כל מי שמתחת לגיל 35, השב"כ אומר שהוא בכלל לא בודק אותו, למה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הבנו, הבנו, לא על זה הוויכוח עכשיו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למה? כי 90% מהמפגעים הם מתחת לגיל 35. כך אמר השב"כ. ואז את אלה מראש סיננו. מתוך אלה שבאו אחר כך בדקנו פעם אחת בכניסה, עשינו עליהם בדיקה מקיפה, אחר כך כל חצי שנה אנחנו עושים עליהם עוד פעם דוח ובדיקה והם תחת זכוכית מגדלת של השב"כ בפיקוח פרטני שנה אחרי שנה, אומר השב"כ, אחרי שהוא עשה, וזה מה שנתנו פה בחוק, בלב כבד, אבל השב"כ אמר שהוא יכול לחיות עם זה ביטחונית אז נתנו את זה, אז השב"כ אומר: אחרי שאני יושב על בן אדם כך וכך שנים והוא מגיע לגיל 50 ועשיתי לו את כל הבדיקות לאורך כל התקופה והוא באמת לא מהווה סיכון ביטחוני, תן לו א'5, אני יכול לחיות עם זה, אבל לבדוק אותו פעם בשנתיים ולא פעם בחצי שנה. כל החוק הזה, כל הטבלה הזאת זו הוכחה שהחוק עובד נפלא. כי ביהודה ושומרון המספרים כמובן הרבה יותר גבוהים כי אותם אנחנו לא בודקים ככה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ראשית, אתה לא יודע כמה השב"כ מנע. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כתוב פה 'פיגועים שסוכלו מבעוד מועד', זה כולל פיגועים שסוכלו מבעוד מועד. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן, אבל של אנשים שהם פה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה לא יודע כמה מניעת הכניסה מנעה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אומר השב"כ, הוא מעריך 90%. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה חסר כאן? חסר כאן קבוצת ביקורת. אנחנו שומעים כאן שב-20 שנה, או אם אני אדייק, 21 שנה, היו 247 מקרים מתוך אוכלוסייה של 140,000, זה ממוצע של 22 בשנה לאוכלוסייה של 140,000 איש. עכשיו אני רוצה לשאול את השב"כ, האנשים האלה באו מאיפה? מ'האזור', בסדר? לא מהשטחים הכבושים, הם באו מהאזור. אני שואל מה נתוני המעורבות בטרור של אנשים שגרים באזור. כי הרי אתה לקחת מישהו ממקום א' למקום ב', יכול להיות שבמקום א' הוא היה מעורב יותר בטרור ואתה מונע ממנו את המעורבות בטרור. מה אתה עושה ככה? הבנת בדיוק מה אני מתכוון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ממש לא. אתה טוען ש - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני אסביר. נאמר שיש בשטחים הכבושים מיליון פלסטינים והם מעורבים בטרור, זורקים אבנים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אין שטחים כבושים ואין פלסטינים, אני לא מבין בכלל את העברית שאתה מדבר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הבנתי, יש באזור אדם מסוג לא יהודי. עד כאן אנחנו מסכימים? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ה' יעזור לך. יש ערבים תושבי יהודה ושומרון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוקיי, יש ערבים תושבי יהודה ושומרון. ואתה אומר שהם מעורבים בטרור, נכון? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא אני אומר, השב"כ אומר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר, השב"כ אומר שהם מעורבים בטרור. אני רוצה לשאול, מתוך מיליון - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אחד ל-100,000. אתה רוצה מספר? כמו שקיבלנו, להבדיל, בקורונה, 1 ל-100,000. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יפה. מתוך 100,000 איש כמה היו מעורבים בטרור, לפי אותם קריטריונים ב-21 השנים האחרונות? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בהחלט נתון ששווה לשאול. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כי יכול להיות שיתברר ששם זה בכלל 248 ועקב ההעברה שלהם לישראל חסכתי טרור, הקטנתי את הטרור. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אגיד לך, מוסי, שבשנה רגילה, ממוצעת, ביהודה ושומרון, אלפי פיגועי טרור. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אה, אז אם ככה ב-21 שנה יש עשרות אלפים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש אולי אפילו מאות אלפי, אבל - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מאות אלפי, ואז אני אחלק – נגיד 100,000. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שאתה אומר דווקא מחזק אותנו. אם אתה אומר - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה מכניס אותו לארץ ו - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זאת אומרת שלוקח השב"כ ומי שרוצה להיכנס מיהודה ושומרון, שזה אזור מוכה טרור, זאת אומרת אחוז המעורבים בו בטרור ואחוז פיגועי הטרור מאוד גבוה, מי שרוצה משם להיכנס למדינת ישראל, אפילו לעבודה, הוא עושה סינון ראשוני. אם הוא רוצה להיכנס לאחמ"ש הוא עושה סינון יותר מעמיק, והחוק עושה סינון עוד יותר מעמיק ומראש מצמצם קבוצת סיכון מאוד מאוד גדולה, שזה הגברים מתחת לגיל 35 והנשים מתחת לגיל 25. ולכן ברוך ה', למרות ההתגברות המאוד גדולה שראינו לאחרונה בכבישי יהודה ושומרון, שם יש לך 7,000 אירועי טרור בשנה ובישראל יש לך 30. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שכנעת אותי. אדוני היושב ראש, השתכנעתי, אני אמרתי שלחוק אין קשר לביטחון ושמחה רוטמן שכנע אותי שיש קשר, החוק מקטין את ה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עכשיו אני אוכיח לך. אתה אמרת שבכל שנה יש ביהודה ושומרון 7,000 אירועי טרור. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לדבר על זה, אבל זה סדר הגודל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אתה מכפיל ב-21 זה 147,000, כי אנחנו קיבלנו נתונים ל-21 השנים האחרונות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כן, אבל אתה יודע שאירוע טרור זה לא אומר שבן אדם אחד היה מעורב. באירוע טרור יכול להיות שיש כמה מעורבים, סביבה תומכת וזה, יש המון טרוריסטים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> תודה על העזרה, אתה עוזר לי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מכריז על הפסקה של עשר דקות, אבל אתם יכולים להמשיך להתווכח. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אנחנו רוצים לשכנע אותו לפרוטוקול. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הוא שכנע אותי, לחוק יש חשיבות ביטחונית, הוא פוגע בביטחון. שכנעת אותי, ואני אוכיח את זה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 11:00.) << הפסקה >> << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ערערתי אצל היועצת המשפטית של הכנסת, אמרתי שזה לא יכול להיות שבשעות הבוקר המוקדמות יוצאת הודעה ואז כולנו צריכים לדעת. אני בכלל לא ידעתי עד שלא הודיעו לי. אני יכול להתחיל לדבר, אבל אני רוצה שלפחות נהיה מסוכמים בינינו כמה כוח יש לי לדבר, מתי יוצאים להפסקות, בואו נעשה סדר בדברים הטכניים האלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מאחר שאני מניח שצרכי ההפסקה שלך וצרכי ההפסקה שלי זהים, אנחנו שנינו בשר ודם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל ווליד גם מתפלל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה גם עורך תפילה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ליהודים כמובן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כמובן, אבל תתחייב שאתה עושה אותה, תתחייב לפרוטוקול. אוקיי, ואז? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יש לי את העוזרת שלי שמתפללת גם בשבילי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ואז? תרגם את זה לאיך עושים את זה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> תתחיל ונתקדם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עכשיו השעה 11:00, אתה רוצה שנדבר עד שעה 13:00 ואז יוצאים להפסקה עד איזה שעה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בשלב זה עד שעה אחת, אחר כך חצי שעה הפסקה ואחרי זה נמשיך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מתי הכנס לפרידה ממזכירת הכנסת? << דובר >> קריאה: << דובר >> באחת וחצי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון, יש את הכנס של ירדנה, אתה משתתף? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אני לא משתתף. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למה? ירדנה יקרה לכולנו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זה לא חובה וזה לא מחייב את אף אחד. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> מחר יש גם במליאה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני נפרד ממנה במליאה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אני ארצה, כבוד היושב ראש, לפנות אליך בבקשה לאפשר לכל חברי הכנסת החפצים בכך להשתתף בטקס הפרידה של מזכירת הכנסת ומכאן גם להוציא את הוועדה להפסקה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני אתן חצי שעה להשתתפות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש נשיא המדינה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עד שיסתיים הטקס. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חברים, בואו נתחיל, חבל, יש לך הסתייגויות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו תוך כדי, היושב ראש. אתה רוצה את זה ממני בקצב של נאום, אז אי אפשר להחזיק. אז אנחנו עושים את זה גם ב - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חמדולילה, סיעת רע"מ היא סיעה גדולה והיא תוכל אפילו להחליף את האנשים בדיון, שחלק יוכלו להיפרד, יחזרו, השני ייצא וייפרד, כולם יוכלו להגיד שלום לירדנה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ווליד, אני גם אקח ממך רבע שעה, 20 דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוקיי, אז אני אסביר ליושב ראש את ההבדל, זו הזדמנות, אוסאמה, להסביר ליושב ראש ולכולם את העבודה הקשה שאנחנו ברע"מ עושים, נגיד לעומת יש עתיד. אנחנו, בניגוד ליש עתיד, אין לנו נורבגים שבאו לעזור לנו, אין לנו שרים שנכנסו במקומם ח"כים שיעשו רק את זה. אתם יש לכם שרים, נורבגיה עזרה לכם ואז נכנסו עוד אנשים ויש לכם את כל הכלים והזמן לעשות את העבודה הפרלמנטרית. אנחנו עושים את הכול, אותם ח"כים, גם מעקב מול הממשלה והשרים, מול הקואליציה, מול השטח, מול הוועדות. כמה אפשר, אדוני היושב ראש? אתה יודע כמה קשה אנחנו עובדים? על כן לפחות בפריסת ההפסקות אתה צריך להיות מתחשב, שאנחנו נוכל לשאת את זה. אני אתחיל בדברים ללא שסיכמתי עם הוועדה על הנוהל הטכני של זמן דיבור וכל הדברים האלה, אז אני משאיר את זה להתדיינות להמשך, לא סגרנו על זה. אני עקרונית מבקש מהשבועיים שיש לי זכות דיבור, אני מבקש 36 שעות, שלושה ימים, לא שבועיים, ואני ארצה שהוועדה תעשה סדר איך נעשה את זה עם ההפסקות, עם הלילות. אם צריך גם שזה יגיע עד שבוע הבא לא נורא מבחינתי, מבחינת החלוקה של שעות הדיבור. בגדול, היושב ראש, אני הולך לומר דברים שמן הסתם חברים רבים שהיו פה בוועדה אמרו אותם, על הדבר הנורא הזה שנקרא חוק האזרחות וזה טיעון שקרי של השם של החוק וזה חוק אנטי אזרחי בעליל, זה חוק שמתעמר ועושק ילדים, נשים, בצורה לא מידתית ואין עושק שהוא מידתי בכלל, לא רואה אותם, לא רואה אנשים. החוק הזה לא רואה אנשים, הוא אפילו לא מנוסח בצורה שתענה על צרכים ביטחוניים. אני טוען שהטיעון הזה הוא שקרי גם ועל כן אני בכלל לא מבין איך זה צריך להיות מנוהל כאן בוועדת חוץ וביטחון, מה ועדת חוץ וביטחון מבינה באישה שרוצה לרשום את הבן שלה בנספח תעודת הזהות, מה היא מבינה בזה? מה ועדת חוץ וביטחון מבינה באישה שצריכה להיות למראשות הבן שלה במיטה בבית החולים, אבל היא לא יכולה כי הוא לא רשום בנספח תעודת הזהות שלה? וכל מיני דוגמאות שהחוק הזה למעשה בא לטפל בנשים ובילדים, הוא לא מטפל באנשים שהמדינה הגדירה כבעייתיים מבחינה ביטחונית ועל כן הדיון בוועדת חוץ וביטחון הוא דיון שהייתי מגדיר אותו המשך עושק של האנשים האלה על ידי ועדת חוץ וביטחון. מישהו עושה שימוש בוועדה בנושא שלא קשור אליה, בנושא אזרחי גרידא, ועל כן אני מצר על כך. נאמרו הרבה מאוד דברים על החוק הזה, לחוק הזה אין אח ורע בכל העולם, אין כזה דבר שאדם לא יכול להתחתן עם מי שהוא רוצה להתחתן איתה כי מישהו חושש מהלאום שלו. זה כמו לאסור על יהודי בצרפת להתחתן עם יהודייה מרוסיה, לצורך העניין. מה הקשר? למה צריך לאסור עליו לעשות זאת כי בלאום הוא יהודי? אז אין אח ורע לחוק הזה, הוא חוק אנטי דמוקרטי, חוק גזעני, גזעני בעליל, גזעני בכל הרמות. מי שבנה אותו מלכתחילה בנה אותו בתפיסה גזענית, אין בו שום דבר שקשור למדינה ולביטחון שלה כי כאשר יש נגיעה לביטחון המדינה יודעת לטפל בזה בצורה טובה. אז עכשיו להתחיל להתעמר בילדים ולומר שזה ביטחון המדינה זה כבר צחוק ילדים, באמת שזה צחוק ילדים. על כן החוק הזה, היושב ראש, אני לא יודע אם אתה צריך להיות שמח שנפל בחלקך, או הסכמת, לא יודע מה מהם, תוכל לענות, לנהל את החוק הזה אצלך כי זאת הרגשה שאתה תישא אותה כל החיים, כי למה אתה צריך להיות חלק בעושק של המשפחות האלה, בגיהינום שהאנשים האלה חיים יום יום? יום יום. מה עוד, אוסאמה, שאנחנו מדברים על אנשים שנמצאים פה, לא תגיד שאנחנו מדברים על אנשים שמישהו מטפל בהם והם לא נמצאים כאן, הם נמצאים פה. אלה שחוששים מההיבט הדמוגרפי, אי אפשר להבין אותם, ואלה שטוענים על היבטים ביטחוניים, אי אפשר להבין אותם, כי האנשים האלה הם פה, רק מה? רק צריך לעשוק אותם ולהתעמר בהם ולא לתת להם זכויות ולמנוע מהם זכויות ולמנוע מהם לחיות כמו כל בן אדם עלי אדמות, זה כל הסיפור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ווליד, אני אמרתי אתמול שלפי הנתונים של משרד הפנים יש 9,200 משפחות שגרות כאן, הן מקבלות שנים על גבי שנים היתרי מת"ק, ויש 3,000 משפחות שמקבלות א'5. כלומר יש כ-13,000-12,000 משפחות קיימות, ואת אלה כבר בדקו פעם, פעמיים, שנה, שנתיים, עשר שנים, 50 שנה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> והם נמצאים בידיים שלהם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נמצאים פה. לכן כל הקבוצה הזאת, גם מה שאמר היושב ראש בתחילת הדיון, בישיבה הראשונה, שהוא רוצה לעשות הבחנה בין הקבוצה הקיימת, למצוא לה פתרונות, לבין קבוצה שאולי תגיש בעתיד. לא זה ולא זה עשינו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, זה יותר גרוע. הקבוצה הקיימת, בוא נעשה חלוקה, עד 2003 לא היה חוק, נכון, היושב ראש? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז הביאו חוק ב-2003, אני יכול לדבר איתך על מאות מקרים שמלפני 2003 ועד היום סובלים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא מקבלים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם לא מקבלים, למרות שלא היה חוק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> השר דרעי, אתה זוכר, ב-2016, שדרג אותם ל-א'5. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בית המשפט ביקש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק, ואז נתנו להם א'5. עכשיו הם א'5, למרות שהם מלפני החוק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עכשיו מה היושב ראש רם בן ברק רוצה לעשות, אוסאמה? היושב ראש רוצה לעשות לאלה שמאז שהחוק נפל ועד היום ולא היה חוק, לעשות להם מה שעושים לא לה שמלפני 2003. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שנקרא בשפה משפטית שכולם רטרואקטיבית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה אומר, היושב ראש, אתה יודע, אני יושב ראש ועדה ואליי מגיעים חוקים ואני מתבונן בהם וקורא אותם ובא לוועדה ומתחיל להתווכח עם כולם עליהם, סעיף כזה אני לא הייתי מקבל בשום פנים ואופן, היושב ראש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא חוקתי גם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה יודע מה? אני לא אחזור ואגיד על החוק הזה כל מה שאמרתי, כי מה שלא יהיה בתוכו עדיין גזעני, עדיין אנטי דמוקרטי, עדיין כל משטר בעולם היה מתבייש לראות בספר החוקים שלו את התועבה הזו. אבל רגע, יש גבול, עכשיו באים לחוקק חוק אחרי שנפל, למה לעשות את החוק רטרו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רם, באתי לעזור לך. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> תודה רבה, אני מוותר על העזרה, אני מסתדר מצוין עם ווליד ואוסאמה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז אני רוצה רשות דיבור אחרי זה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אתן לך כמובן מהזמן שלי לדבר, אבל אני מאוד חרד על היושב ראש שהאנשים שבאים לעזור לו הם – שלמה קרעי, מה נשמע? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תאמין לי, יש לי מה ללמד אותו איך להתפטר מכל הסיפור הזה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> איך להתפטר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מי, אתה או אני נלמד אותו? יש לי דרך אגב כלים, עדיין לא חשפתי אותם, אני משאיר אותם לשעת האמת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רם לא מכיר את השיטות הדיקטטוריות שהשתמשו בהן כבר נגדנו. אני אספר לו עליהן ואולי הוא יחליט להשתמש. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> רגע, השיטות הדיקטטוריות שהשתמשו בהם נגדכם דומים לשיטות הדיקטטוריות שמשתמשים נגד הילדים כאן בחוק הזה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא ילדים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> דומים נגיד לשיטות הדיקטטוריות שמשתמשים בהן נגד נשים שיש אותם כאן בניירות האלה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ווליד, נגד כאלה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אני מבקש לדעת את ההבדל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נגד כאלה שבסופו של דבר הופכים לטרוריסטים ועושים פיגועים. כן, למדינה יש זכות להגן על עצמה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בסדר, אוקיי, אתה אומר, קרעי, שאתה כילד - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה מה שהיה 20 שנה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אני אחדד לו את זה יותר קשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא עשיתם את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> קרעי, אתה אומר - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> קרעי, אתה אומר שהילד בן החודש הוא טרוריסט. תגיד אם זה נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כאשר המנוע - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הילד בן החודש הוא טרוריסט? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תהיה פופוליסט, ילד בן חודש. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ילד בן שנתיים הוא טרוריסט? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש נתונים ויש עובדות ו-40% מתוך הפיגועים או משהו כזה, אני לא זוכר את הנתון המדויק, באו מתוך כאלה שבאו מתוך איחוד משפחות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל שיקרו אותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה שיקרו? אלה נתונים של השב"כ, לא שלי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שיקרו אותך, זה פשוט לא נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אוסאמה, יש הבדל בין כאשר המנוע הוא ממשלת - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל איך אתה אומר עליהם שהם משתמשים נגדכם בכלים דיקטטוריים כשאתה לא מביא לי דוגמה אחת ואני שואל אותך על ילדים שהחוק הזה עושק ומתעלל בהם ואתה לא עונה. אז תענה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הנה, בבקשה, בוא תראה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, תענה על השאלה שלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איחוד משפחות דור ב', מעורבות בטרור נכון לסוף 2021. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, את השקרים האלה היית צריך כדי להסביר את התועבה שאתה הולך להעביר, אבל אני לא מדבר על זה, זה עכשיו רק יצא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 107 מפגעים, 140 מעורבים בטרור. אנחנו יודעים את זה, מה, אנחנו צריכים את המספרים? אנחנו לא יודעים שמגיעים כאלה שרוצים להשמיד אותנו? מה, הם באים ומצהירים נאמנות למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית? נו, למי אתה מספר סיפורים? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מה הקשר לחוק הזה? החוק הזה חוקק ב-2003, מה הקשר? אתה מדבר על משהו שאתה שולף עכשיו. אני לא קונה את הגרסה, אבל נגיד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כתוב שחכם עדיף מנביא. גם בלי לראות את המספרים אמרתי לך אותם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הבנתי, אתה אומר שאם זה מופנה כלפי אנשים מלאום אחר אפשר לעשוק אותם, אפשר להתעלל בהם. כי זה עושה לך טוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, חס ושלום. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עושה לך טוב להתעלל בילדים קטנים, בנשים. אתה נהנה מזה, קרעי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני בעד שאזרחים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מניח שרם בן ברק לא יענה שהוא נהנה מזה, אבל אתה נהנה מזה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך, אני - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אבל תענה לי, אני נותן לך מהזמן שלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אל תדאג. ז'בוטינסקי אמר: אנחנו הולכים עם בן ערב, בן נצרת ובני, לגר ולתושב, כולם זכאים לזכויות ולכול, אבל לא כאלה שמגיעים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוא תגיד לי מה אתה אומר, עזוב מה ז'בוטינסקי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא כאלה שמגיעים ובסוף מעורבים בטרור, בסוף מפגעים בנו, בסוף משמידים אותנו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוקיי, בסדר, אני רוצה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, תן לי לענות לאוסאמה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוסאמה, שנייה, אני אתן לך. אני רוצה להתחבר להיגיון שלך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ווליד, יש לך הרבה שאלות, אוסאמה שאל שאלה אחת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה להתחבר להיגיון שלך, החוק הזה מניח שכל ילד שנולד למשפחה כזו הוא טרוריסט בפוטנציה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בפוטנציאל כן. יש סיכוי גבוה שהוא יהיה מעורב בטרור. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למה לא תרשום את זה בבירור, רם? יש לך משפט מעולה. תרשום שכל ילד שנולד למשפחה של אזרח ישראלי פלסטיני שהתחתן עם פלסטינית תושבת רמאללה, הילד שנולד הוא טרוריסט בפוטנציה. אולי תרשום את זה בחוק? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מקווה ש - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ככה אומר קרעי, אתה מאמין שזה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תכניס לי מילים לפה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מקווה שבעזרת ה' ואינשאללה אנחנו בעקבות החיבור המאוד טוב שיש לנו את רע"מ בקואליציה וההשקעות שאנחנו עושים בחברה הערבית יביא לזה שיהיה שינוי משמעותי בחינוך ו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל הנה, אתה נותן יד לקרעי להעביר חוק אומלל כזה. זו בדיוק הבעיה של רע"מ איתכם, רם, שאתם חוברים לקרעי כדי להעביר את הדבר הנורא הזה. זו בדיוק הבעיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תקשיב, ווליד, פרסום ב'מעריב', לא ב'מקור ראשון' - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו באנו באמת לשנות. אם באנו להמשיך את מה שקרעי עשה אז מה שווה להיות שם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ווליד, שני שליש מהמעורבים בטרור בלוד ורמלה ב'שומר החומות' הם צאצאי איחוד משפחות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עזוב, קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה יש לך לומר על זה? תגנה לפחות את הטרור הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה לא נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה לא נכון? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קרעי, זה לא נכון. אנחנו ביקשנו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הנה, פרסם ליבסקינד. נתונים. הוא קיבל מהמשטרה, מה נראה לך, שהוא מספר סיפורים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה, הוא אסמכתא? הוא מקור מהימן? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה, זה אטילה שומפלבי? זה קלמן ליבסקינד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לנו את הנתונים האלה, קרעי, וקיבלנו אותם ואנחנו חקרנו את סגן ראש השב"כ שהופיע כאן בוועדה, ואתה לא היית, אתם מדברים על 35 מתוך עשרות אלפים. אז תשימו את זה בפרופורציה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איזה עשרות אלפים? מתי אישרו לך עשרות אלפי איחודי משפחות? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מאז שהחוק הזה נכנס לתוקף. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מאז 2003, בטח שיש עשרות אלפים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עשרות אלפים? מאשרים כל שנה 1,000, זה המספרים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> נו, אז 20 שנה של חוק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 1,000 כפול 20. 20,000 זה המבקש, כפול חמש יש לך 100,000. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל, אוסאמה, אתה לא יכול להתכחש לנתונים שיש פיגועי טרור יוצאים מתוך - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על מה אתה מדבר? עוד דבר, כשאתה מדבר על אלה בפוטנציה, מה, אין מתנחלים שהם טרוריסטים? אין מתנחלים שעשו רצח נגד ערבים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי שעשה רצח מקבל עונש. אין מתנחלים שהם טרוריסטים. אין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין? אין? לא רצחו ערבים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה שעמר בר לב אומר אלימות מתנחלים זה משהו אחר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין מתנחלים שעשו רצח? ששמו פצצות נגד ראשי מועצות, ראשי עיריות פלסטינים? אין משפחת דוואבשה? שרפו אותם חיים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ווליד, מי שמגיע, מי שעושה פשע נותן את הדין. אבל כשאתה מדבר ששני שליש מתוך המעורבים בטרור ב'שומר החומות' זה צאצאי איחוד משפחות זה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על מה אתה מסתמך? איפה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הנה, פרסומים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זה לא הפרסומים של השב"כ. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואללה, ליבסקינד אמר, אז מה? מה, מי הוא? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ליבסקינד, תזמן אותו לכאן ותשאל אותו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אזמן אותו? למה, מי הוא? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן, תזמן. כשכלכליסט פרסמו פרסום הקימו ועדת חקירה, נכון? אמנם ועדת חקירה שכיסתה על עצמה, אבל כשקלמן פרסם פרסומים, אם אתם חושבים שהוא לא צודק, תזמנו, תקימו ועדת חקירה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש גם נתונים הרשמיים של השב"כ, מה אני צריך את ליבסקינד? יש לי נתונים של השב"כ, אלה הנתונים. (היו"ר גבי לסקי) << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> מספיק, זהו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש, אנחנו ממשיכים את ההסתייגויות ועוברים להצבעה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יכולה להביא מישהו שיסכם? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> יאללה, ווליד, אתה ממשיך? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, אנחנו ממשיכים, יש לנו זמן, גבי, אנחנו לא ממהרים, על כן מדי פעם ככה החבר'ה ייקחו – זה יעשה טוב. התחלתי לומר שאין פה שום דבר שמצדיק אף אחד מהשיקולים שטוענים שכאילו באים לשרת מישהו בחוק הזה. לא משרת את הביטחון כי זה לא קשור לביטחון. זה לא משרת את הדמוגרפיה. גם אלה שטוענים, שיש להם את התיאוריה של הדמוגרפיה, זה לא ישרת אותם כי האנשים האלה נמצאים בפועל, הם נמצאים בפועל איתנו, זה לא שהם לא נמצאים ואנחנו הולכים להביא אותם. על כן בכל פעם שאנחנו מתחילים לחפש כדי למצוא איזה שהוא סעיף שאולי דרכו יהיה אפשר להבין את ההיגיון של מישהו, אי אפשר למצוא את הסעיף הזה, אין פה שום סעיף שאפשר ממנו להבין שיש פה בעיה ביטחונית שהחוק הזה עונה עליה או מטפל בה. על כן בכללי אמרתי שכל מדינה עלי אדמות הייתה מתביישת להוסיף את התועבה הזו לספר החוקים שלהם. יש פה חוק איום, חוק נורא, חוק גזעני, חוק אנטי דמוקרטי שאי אפשר במדינה דמוקרטית לטעון שגם כאשר חברי כנסת כמו קרעי ואחרים מצביעים בעדו אי אפשר לטעון עליו שהוא חוקתי. זה חוק לא חוקתי. גם אם הוא נמצא בספר החוקים מאז 2003 הוא חוק לא חוקתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי קבע? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אגיד לך למה, כי הוא מטפל בסוג מסוים של אנשים על רקע גזע ולאום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, על רקע נטיות לפיגועי טרור. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> תתבייש בדבר הזה. יש עם שיש לו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה תתבייש? אלה הנתונים. תתביישי את. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> מה זאת אומרת? הנתונים מראים שהמיעוט שבמיעוט שבאנשים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תתביישי את. לא אכפת לך שזה מסכן את המדינה שלך? את העם שלך? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> מדובר באנשים נורמטיביים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נורמטיביים, בטח. שני שליש מהמעורבים בטרור זה מתוכם אז הם נורמטיביים. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אז יש - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם זו הנורמה, אז מה זה האי נורמה? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> בגלל שאם מתייחסים לבני אדם כאל בני אדם וכאשר הם נכנסים לפה הם מקבלים את הזכויות, הם מקבלים חינוך והם מקבלים בריאות ויכולת לעבוד תאמין לי - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בסדר, הקורבן תמיד אשם. אצלכם הקורבן הוא האשם. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא, לא אמרתי. ואף אחד לא סוגר את העיניים, אבל יש דרכים ויש גם בדיקות שב"כ טרם הכניסה וזה אמור להיות מספיק כדי לאפשר את איחוד המשפחות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מסתבר שלא, חברת הכנסת לסקי, מסתבר שזה לא מספיק. יהודי אחד שנפלה שערה משערות ראשו בגלל איחוד כזה - - - << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא יהודי, בן אדם אחד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדם אחד, בסדר, אבל הם לא מפגעים את האחים שלהם, הם מפגעים בנו, היהודים. אז לא להיתמם מאחורי מילים מצועצעות. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אף אחד לא מיתמם. קודם כל אם אתה מסתכל על נתונים, למה שלא תגיד עכשיו שכל הנשים שעל פי הנתונים הן לא מעורבות, למה הן לא יכולות להיכנס ישר בכל גיל ולקבל היתר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל מה עם דור ב' שלהן? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> למה א'5? למה נשים לא יכולות - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל, גבי, דור ב', תבדוק את הנתונים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הנה הנתונים. יושב ראש ועדת חוץ וביטחון נותן לי מסמך, מה, גם הוא לא מקובל עליך? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, מקובל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נו, דור ב' 210 מפגעים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 210 מתוך 100,000. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה 100,000? מאיפה הבאת המספר הזה? עכשיו אתה ממציא מספר, 100,000. יש 100,000 דור ב' ב-20 שנה האלה? באמת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יודע, שלמה, הרי אתה קורא ועוקב. פה הגיע סגן ראש השב"כ, לא ליבסקינד, עם כל הכבוד לו, סגן ראש השב"כ, ואנחנו חקרנו אותו ושאלנו אותו על פשר המסמך הזה, אמרנו לו שייתן לנו פילוח, מה זה כולל? זה פיגועים? זה רצח? אולי זה הנפת דגל פלסטין? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> יש כתבי אישום? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אולי זה הפגנה? אולי זה חסימת כביש? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כתוב לך מפגע, מה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה מפגע? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דגל פלסטין יש עשרות אלפים, בכל הפגנה אתה רואה: אודרוב אודרוב תל אביב, בהר הבית, בעשרות אלפים. על מה אתה מדבר? זה לא הנתונים של אודרוב תל אביב ודגלי חמאס. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה מפגע? זרק אבן? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה, זה מפגע. כן, זרק אבן במטרה לפגוע, בוודאי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אנחנו רוצים לדעת, וזה לפרוטוקול, תרשמו את זה בעתירה לבג"צ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תרשמו, תרשמו. << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> יש עתירה גם על מתנחלים, של רוצחי ראש ממשלה לשעבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי עד היום לא נתנו לנו את הפילוח של הנתונים האלה, כמה כתבי אישום, כמה הרשעות, אולי זה בכלל מעצר מנהלי, תן לנו פילוח, מה הבעיה? יש לך בעיה עם זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין לי שום בעיה, אבל איך זה רלוונטי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל זה שהם מסתירים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לי זה לא רלוונטי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה רלוונטי מאוד, חברי, כי אתם אומרים שהטיעונים והבסיס לחוק הזה הוא בסיס - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ביטחוני, נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ביטחוני, ולכן אתה צריך לבסס את זה. אתה לא יכול להגיד - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תגיד לי, אתם לא הייתם כאן ב'שומר החומות', אוסאמה? לא היית כאן? לא ראית? רק אתמול הציתו בית כנסת ברמלה. << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> אתם הצתם בתי כנסת ומסגדים. החברים שלך הציתו. נו בחיאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי יושבת הראש, יש לי שאלה ליועצת המשפטית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שלמה, רגע, רגע, אתה לקחת את זכות הדיבור שלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, היא תיתן לך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אענה לך ואחרי זה אתה תחזור לשאול את היושבת ראש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> טוב, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> גם כאשר באים להסביר עמדה גזענית, אם לא עושים את זה בשכל אז נראים מגעילים מאוד. אז אם אתה בא להסביר חוק גזעני נוראי כזה בזה שאתה חושש שילד, לצורך העניין גם ילדה, תאיים עליך אתה, אתה יודע מה? אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש להוציא את הדברים האלה מהפה שלך? היית מקבל לשמוע כזה דבר עליך מאיזה מדינה אירופאית כיהודי? מה קרה לכם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה מחנכים את הילדים האלה? תגיד לי. אותם פלסטינים ששונאים ורוצים להשמיד את מדינת ישראל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> השתגעתם לגמרי? אתה בא לנמק גזענות בזה שאתה צופה שיהיה הילד? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה מחנכים אותם בבית? מה הם אוכלים לארוחת בוקר וערב? תגיד לי. מה הם אוכלים? הסתה של האימאמים, הסתה של הפלסטינים שרוצים להשמיד אותנו? אתם השתגעתם? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> קריאת ביניים מקובלת אבל – << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה דיאלוג, זה לא קריאת ביניים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז עכשיו תשאל את היושבת ראש מה שרצית לשאול. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> רצית לשאול את היועצת המשפטית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת ראש, אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, הוגשו כאן אלפי הסתייגויות או עשרות אלפי הסתייגויות – << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> 50,000 מכל צד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 50,000, יפה, אנחנו הגשנו בזמנו מספר הרבה יותר קטן של הסתייגויות, בסביבות 1,000 או 2,000 הסתייגויות ברפורמת הכשרות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה בא לקחת את זכות הדיבור שלי כדי לטעון נגד הזכות שלי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, תדבר כמה שאתה רוצה, אני רוצה לשאול שאלה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אבל תגיד כן או לא. כי אם כן אני לא אתן לך לפחות לעשות את זה על חשבוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, לא על חשבונך. תעצרי לו את השעון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תעשה את זה מעל הדוכן במליאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תעצרי לו את השעון. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> הוא יקבל כמה זמן שהוא יצטרך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, האם הופעל נוהל חריג בהסתייגויות האלה? האם רע"מ, שהיא שותפה לקואליציה, שהיא נתנה להם את היכולת להפעיל נוהל חריג כנגדנו בהצעת חוק אחרות ולחסום אותנו בדיבור גם בוועדות על הרבה פחות הסתייגויות, יש לכם נוהל חריג חדש של היועצת המשפטית לכנסת, האם החלטתם להפעיל את הנוהל? ואם לא, מדוע? הנוהל הזה יכול לאפשר לכם לתת להם לדבר עכשיו 24 שעות, לבד, או כמה שעות שתיתנו, לנו נתתם תשע שעות, אני חושב, לרפורמה מאוד מאוד גדולה ואחר כך היו הצבעות במקבצים, צ'יק צ'ק וזה נגמר. למה כאן לא מופעל נוהל כזה? אתם לא רוצים להעביר את חוק האזרחות באמת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתמול דיברת שעה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה שואל את גבי אם היא רוצה להעביר את זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא את גבי, את היועצת המשפטית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למה אתה צריך לשאול את היועצת המשפטית? היועצת המשפטית לא צריכה לענות לך על כזו שאלה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתמול שמענו את קרעי שעונה על - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כפי שתנחה אותי יושבת ראש הוועדה אני בשמחה אענה לך. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא, אפשר לענות, זה לא סוד. סדר הדיון לא סודי, אפשר להבהיר את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל, גברתי היושבת ראש, הזמנים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, תן לה לענות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היועצת המשפטית, אתמול קרעי עלה על הדוכן במליאה והתלונן נגד ועדת הכנסת שמשתמשים בסעיף 98 ושאתמול השתמשו בסעיף 98 בעשרה חוקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בתשעה חוקים, נכון. והצביע כשאף אחד לא היה שם באולם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אתה כל הזמן מתלונן על זה שלא צריכים להפעיל את 98. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון, אני לא מבקש, אני שואל. הרי רע"מ היא מהממשלה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על 2,000 הסתייגויות אתה קיבלת תשע שעות זמן דיבור בוועדה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הפעילו נוהל חריג. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כרגע אנחנו לא הפעלנו נוהל חריג כי אנחנו בדיוק בודקים את ההסתייגויות המהותיות. אתמול מרצ דיברו בין שלוש לארבע שעות על 50,000 הסתייגויות, הם דיברו עוד הבוקר, כך שאנחנו בזמן נוסף. על ההצבעות, אם לא תהיה ברירה, אנחנו בהחלט נפעיל נוהל חריג. יש כאן הרבה מאוד, מאות הסתייגויות מהותיות, יש הסתייגויות שאנחנו נעשה במקבצים. אנחנו עדיין בודקים את העניין ובינתיים אני רוצה לומר לך שעל 50,000 הסתייגויות עד עכשיו הם קיבלו ארבע שעות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה בסדר גמור, רק צריך לזכור את המטרה של הנוהל החריג, שבסוף יהיה אפשר להעביר את החוק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם בחרו להסתבך. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אבל תזכור את זה כשידובר גם בהסתייגויות שלכם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, לנו עושים את זה על ימין ועל שמאל, אני רק שואל עכשיו – אם זה היה אוסאמה, לא הייתי מדבר, כי הוא אופוזיציה, אני מדבר על ווליד טאהא, הוא חלק מהקואליציה. כשהם מפעילים נגדנו, הקואליציה שלך, כל הזמן סעיף 98 ונהלים חריגים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, אבל הקואליציה הולכת להעביר את החוק הזה יחד איתך, לא יחד איתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו ענייניים באופוזיציה, מצביעים בעד חוקים טובים. חברת הכנסת לסקי, תבדקי בימי רביעי האם אנחנו מצביעים בעד חוקים שלכם שהם חוקים טובים או לא. תבדקי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אם הם רוצים להעביר את זה יחד איתי, אנחנו יודעים מה צריך לשנות אותו, מה צריך להכניס פה, אהלן וסהלן. אבל אתה לא יכול, קרעי – מה אתה אומר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול לאחוז את המקל בשני קצותיו. אתה מפעיל נגדנו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> קרעי, אתה מיתמם. אתה גם רוצה להכניס בחוק מה שאתה רוצה ואז לומר שאני מהקואליציה. מה הקשר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי אתה תמיד נותן יד - - - << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> זה חוק שיש חותמת קואליציה, אבל זה חוק של אופוזיציה. זה חוק שמהווה בעצם הבסיס לחוק ההגירה המתועב שאתם רוצים להעביר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא לא מתועב, תועבה זה - - - << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> זה חוק שבעצם מכניס לתוכו את חוק הלאום - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אהבתְּ את המינוח, אני מבין. אין מינוח אחר, מה אני אעשה? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> את חוק הלאום הגזעני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה חוק מבורך. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אתם מכניסים את זה דרך החקיקה הזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חוק מבורך, יהודי, בשום שכל, יודע להגן על האזרחים של המדינה שלו. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> מי שמתייחס בלא שוויוניות לאנשים אחרים זה לא חוק יהודי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, השוויון טרלל אתכם לגמרי ובשם השוויוניות הזו אתם מוכנים שאזרחים חפים מפשע יירצחו וייפגעו ושיהיה טרור בערי ישראל. הכול בשם השוויוניות המטורללת שלכם. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אתמול יצא המרצע מהשק, אתם לא מדברים פה על עניין ביטחוני, מבחינתכם זה חוק דמוגרפי. דברים שלא נאמרו בבג"צ, אתמול נאמר באופן מפורש על ידי חברך חבר הכנסת קיש, זה מבחינתכם חוק דמוגרפי. בית המשפט העליון נתן את פסיקותיו כל הזמן בהתחשב בנושא הביטחוני, אבל אם אתם מדברים על הדמוגרפיה ועל הדברים האלה זה חוק אחר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם משנים בהתאם לצרכים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל קודם כל גם אם אומרים שזה חוק דמוגרפי זה הרי לאורו של חוק יסוד הלאום. יש חוק יסוד במדינת ישראל שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ולכן יש הבדל בחוק השבות, שיהודים זכאים לו ואחרים לא זכאים לו. וגם פה אותו דבר. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אז תטפל בחוק השבות. זה חוק שאתם כל הזמן טוענים בבג"צ שמדובר בחוק ביטחוני, אבל עכשיו בעצם אתם סוף סוף אומרים מעל הדוכן, וגם בוועדה הזאת, מה המטרה האמיתית של החוק הזה. בבית המשפט העליון שמדבר על מידתיות כל הזמן, אמרו עניינים ביטחוניים, אז אפשר להאריך גם אם מדובר בחוק שהוא קשה, אבל עכשיו, כשאתם מדברים רק על דמוגרפיה, באצטלה ביטחונית, אז בעצם החוק הזה הופך להיות חוק גזעני. אל תתחיל לספר לי סיפורים על פיגועים, בגלל שאם היה אמיתי הטענה שלכם, הדאגה הביטחונית - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא מספר לך סיפורים, אני אומר לך שזה גם ביטחוני וזה גם - - - << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> - - הייתם נותנים לכל הנשים להיכנס באופן בלעדי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, לא נכון. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> הייתם מסכימים לתת בגיל 40 לנשים לשדרג את המעמד שלהן ללא בעיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי יושבת הראש, זה גם ביטחוני וגם דמוגרפי. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אה, הנה, תודה רבה, אני צריכה את זה לבג"צ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תרשמי, לבג"צ שלך אין סמכות בכלל לפסול חוקים. הוא נטל את הסמכות הזאת בכוח הזרוע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הוא בכלל לא מאמין בבג"צ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא נטל את הסמכות הזו בכוח הזרוע. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אתה רוצה גם חוקים לא דמוקרטיים וגם אתה רוצה שבג"צ לא יתערב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בג"צ מתערב במדיניות ההרתעה של מדינת ישראל, לא מאפשר להרוס בתי מחבלים. אין לו סמכות לזה והוא עושה את זה. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא, רק היום הרסו שני בתים של מחבלים, השבוע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן, תודה רבה באמת, ממש תודה. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> וזה עונש קולקטיבי, זה ענישה כלפי אנשים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קולקטיבי. כל עונש שירתיע אנשים. גם גירוש משפחות של מחבל. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> למה לא הרסו את הבתים של המחבלים מדומא? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם גירוש משפחות. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> למה אם זה הרתעתי לא הרסו את הבתים שלהם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה שאני אענה לך? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> למה? הבית של גולדשטיין עדיין עומד על תלו, למה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> את רוצה שאני אענה לך? כי יש הבדל בין אירוע פלילי לאירוע לאומני. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> כשיהודי רוצח פלסטיני על רקע לאומי זה אירוע פלילי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה אירוע פלילי והוא ייענש בחומרה. טרוריסטים שבאים להשמיד את מדינת ישראל זה אירוע לאומני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> קרעי, אתה טוען שלשרוף אנשים זה אירוע פלילי? מה קרה לך? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא שמעתי מה אמרת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שאלתי אותך אם לשרוף אנשים כשהם בחיים זה אירוע פלילי. מי ששרף אנשים בחיים זה אירוע פלילי, לדעתך? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה אירוע פלילי גם אם – רגע, אני אסביר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה אירוע פלילי? זה אירוע פלילי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תן לי לענות לך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תענה לי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קודם כל זה אירוע פלילי גם אם הרקע הוא לאומני, למה? כי אנחנו רוצים להרתיע ואין יהודים שבאים ושורפים בתי ערבים. אם היה אחד כזה אז הוא נענש במלוא החומרה. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא, אתה לא ראית מה הם עשו ב - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> להבדיל מאירועי הטרור של פלסטינים כלפי יהודים, ארבעה אירועי טרור רק בשבוע האחרון כאן בבירת ישראל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> קרעי, לפי ההיגיון שלך, אתה שולח מסר, אתה שולח מסר - - - << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אתה אומר שאין טרור יהודי בגלל שהם יהודים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קודם כל אין טרור יהודי, זה פיקציה. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אין טרור יהודי? זה פיקציה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן. אם יש אחד מטורלל שעשה מעשה חמור הוא ייענש בחומרה. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אין טרור יהודי, קרעי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הטרור הוא טרור פלסטיני. ראינו גם את הנתונים, 6,000 אירועי טרור ב-2021 לעומת כמה אירועים בודדים שעשו כמה מטורללים יהודים. זה לא נקרא טרור יהודי. טרור זה מגדיר - - - << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> מעשה אידיאולוגי של יהודי כלפי פלסטיני זה לא טרור? זה לא עונה להגדרה החוקתית המשפטית של טרור? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת לסקי, זה יכול להיות עונה להגדרה חוקתית משפטית, אני לא משפטן, אבל זה לא איזה שהוא משהו שאנחנו צריכים להיאבק בו, אין פה כמויות של פיגועים, אין פה מאות ואלפי פיגועים בשנה שמבוצעים על ידי קבוצה כזאת, בעיקר כשרובם באים מאותם איחודי משפחות או מפלסטינים שרוצים להשמיד אותנו כאן. מתי תתעוררו? מתי תבינו - - - << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אלימות נוער הגבעות כלפי פלסטינים זה לא טרור בעיניך? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> צריך לטפל בהם בחומרה. זה לא טרור. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> זה לא משהו קבוע? זה לא משהו סיסטמתי? זה לא משהו עם מטרה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך את קוראת לזריקות אבנים על יהודים ביהודה ושומרון? איך את מגדירה את זה? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> בדיוק כמו שאני קוראת לזריקת אבנים של יהודים כלפי פלסטינים, בדיוק אותו דבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך את מגדירה את זה? מה את אומרת? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> זו עבירה – אני, להבדיל - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תגידי, תגידי. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> להבדיל ממך אני לא עושה הבחנה בין מבצע פעולה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז תגידי, תוציאי את המילים מהפה, תגידי שזריקת אבנים על יהודי זה טרור. תגידי. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> זו עבירה פלילית. גם בחוק הישראלי - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אה, פתאום את אומרת עבירה פלילית? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא, זו עבירה בחוק הישראלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תראי איך שינית את דעתך. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אני אגיד לך משהו, יש פה אפליה אפילו בחקיקה. בדין הצבאי זו עבירת ביטחון, בחוק האזרחי זה לא עבירת ביטחון, למרות שמדובר בדיוק באותו דבר. אם עושים את זה ביחד, הפלסטיני יועמד לדין על עבירה ביטחונית והמתנחל לא. אם תגיד לי שזה לא אפליה - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי זה אבן יהודית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה לעשות, המספרים מדברים בעד עצמם, חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> תגיד לי שאין פה אפליה, תגיד לי שזו לא אפליה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יום יום, יום יום, יש נתונים. 6,000 אירועי טרור בשנת 2021 של פלסטינים. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> ודרך אגב, אני נגד זה ונגד זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם אני נגד זה ונגד זה, אבל אני מנסה למנוע - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה בעד שילד אוקראיני יזרוק אבן על חייל רוסי כי הוא גיבור? האוקראינים. אתה אומר שהם גיבורים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי שם הם כובשים ופה זאת ארץ ישראל של עם ישראל שניתנה לנו בזכות ולא בחסד, ואתם גר תושב כאן בארץ הזאת. הארץ הזאת לא שלכם, הארץ שלנו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מעריך שבכנסת הבאה אתה תהיה גר תושב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה אפילו סבא של סבא שלך אתה לא יודע מי זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בוא תגיד לי אולי פעם אחת איזה מוסדות יש לכם מלפני 200 או 300 שנה? 400 שנה? איזו ארכיאולוגיה יש לכם שמוכיחה את צדקת הטענות שלכם? איזה בתי מקדש? איזה בתי – מה יש לכם מההיסטוריה של העם הפלסטיני חוץ מקשקושי ההבל שאתם ממציאים בעשרות השנים האחרונות? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אנחנו יצאנו מזה. ווליד, בבקשה. אני מצטערת, בגלל שזה זה דיון של הסתייגויות ובדיון של הסתייגויות לא נהוג ל - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני ברשות דיבור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ווליד, קח תמשיך, כמה שאתה רוצה, 36 שעות. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא אתה צריך לתת לו את האישור הזה, חבר הכנסת קרעי, תודה רבה לך. תודה על הלארג'יות שלך. כן, חבר הכנסת טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני במקומך, גבי, הייתי נותן לו להמשיך כי כל מילה שלו מביישת את הלאום שלו ואת המדינה שלו. אז תני לו להמשיך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, את חברת חוץ וביטחון? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אני ממלאת מקום, כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למה את מפסיקה אותו, גבי? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> תודה, יכולת לשאול אותי ישר, אם אתם רוצים כאילו לבדוק אם אנחנו עושים משהו לא בסדר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עכשיו אני אגיד משהו לגופו של דיון. שאל חבר הכנסת טיבי מה הדיון. חבר הכנסת טיבי, שאלת מה הדיון, אז הדיון הוא בהסתייגויות שהגישה רע"מ נגד החוק האומלל הזה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, שאלתי אם זה חוק האזרחות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אני מסביר לך מאיפה בא הדיון הזה. אני התחלתי עכשיו את זכות הדיבור של רע"מ. לפי החישוב אני יכול לדבר שבועיים, אחרי שהורדנו את שישי שבת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עד פסח, צריך למכור את החמץ. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שישי שבת ולילות. אם לא, אז כנראה שאני אדבר 36 שעות. תוך כדי, ד"ר אחמד, אם תרצה להכניס הערות אני אתן לך כי אני לא יכול להמשיך לדבר 36 שעות ללא הפסקה. כן, תרצה, אתה תדבר, אם מנסור ירצה הוא ידבר. אין הגבלת זמן דיבור בעניין הזה. אני ומירי, היועצת המשפטית - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מנהל את העניינים? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה לא תיכנס לי לדברים עד שאני לא מסיים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא מסביר את ההסתייגויות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היועצת המשפטית ואני לא סיכמנו סופית איך זה ייעשה, האם נעשה את זה פר הסתייגות ואז אני אתחיל להקריא את ההסתייגות וגם לנמק אותה, דקה, חצי דקה, כמה שייקח ייקח. אם לא - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך ההצבעות ייערכו, גברתי היושבת ראש? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> עדיין אין - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> גם צריך לסכם על זה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש לפני כל הצבעה התייעצות סיעתית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל זה כשמגיעים להצבעה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפני כל הצבעה התייעצות סיעתית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ברור. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתה יודע, כשיהיו הצבעות תבקש אחרי כל הצבעה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מודיע על כוונותיי מראש. ורביזיה על כל הצבעה, ווליד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על כל הצבעה התייעצות סיעתית ורביזיה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון, יש לנו זמן, לא צריך לסיים גם בשבוע הבא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי את - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> רוטמן, רגע, שנייה, אני מדבר עכשיו. הכנסת יוצאת לפגרה, למה צריך להביא את הכנסת בפגרה? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא צריך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אמרתי, אחרי הפגרה יהיה אפשר לדבר על זה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אני מציע משהו אחר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו משתמשים בכלים פרלמנטריים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. אני אציע את מה שהצעתי לך באופן אישי, שגם אתם, מרצ וגם רע"מ, תדפקו על השולחן, לא להעלות את החוק הזה. יש לכם משקל גדול. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, בינתיים יש לך הרבה זמן להגיד עוד הרבה דברים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל זה המשפט הכי - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> את זה שמענו כבר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה הכי חשוב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו פה לא רק דופקים על השולחן, אנחנו מעבירים מסר לכל מי שצריך לקבל את המסר הזה, שזה לא חוק, זה לא חוק, זה משהו אנטי חוקתי. כל מדינה בעולם הייתה מתביישת בו, אבל זה היה בספר החוקים, ד"ר אחמד, מאז 2003. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ההצעה הזאת יותר קשה מההצעה לפני שנתיים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מאז 2003, עכשיו אנחנו לא רוצים רק לרשום וי, אפשר לעשות את זה, כאילו אפשר לבוא לצעוק, לדבר, לרשום וי וללכת. אתה יודע מי המפסיד הגדול? הילד שהחוק הזה עושק אותו, האישה שהחוק הזה עושק אותה. אנחנו רוצים לנסות להכניס שינויים, זה מה שאני ואתה רוצים. לבוא לרשום וי, אני לא צריך את הווי הזה, מערכת הערכים שלי ושלך ידועה, ד"ר אחמד, נכון? אנחנו רוצים לנסות להשפיע ללא קשר לתעלולים הפוליטיים, להשפיע. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> העמדה שלנו שונה, אפשר להשפיע פה, אנחנו רוצים להפיל את החוק ולא לתת לו להיות מוצבע. אני מקווה שתעזרו לנו, זה הכול. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מניח שאתה מנוסה מבין כל חברי הכנסת בעבודה פרלמנטרית וכשאתה רוצה להפיל אני מניח שיש לך את הנוסחה, אז ספר לנו על הנוסחה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם והם, מרצ ורע"מ. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אנחנו נפיל, לא אתה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני קורא לכם להפיל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז לא הבנתי את זה ככה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, להפיל, זה אנחנו הפלנו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כי אמרת 'אני רוצה להפיל'. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ווליד, להפיל, זה אנחנו הפלנו ביולי. לא לתת להם להעלות את זה, זה אתם והם, מרצ ורע"מ. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ד"ר אחמד, אני כמובן הייתי מבקש - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא רק ווליד, אני גם מדבר אלייך, גבי, אתם הבטחתם לציבור, הבטחתם לא לתת לזה לעבור. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ובועז טופורובסקי אמר שיש לכם זכות וטו, הוא אמר, תנצלו את זה. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> תודה שאתה אומר מה שחבר הכנסת טופורובסקי אמר, אני רוצה לראות איך שמקבלים את הווטואים שלנו, בסדר? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נצטרך לצאת להתייעצות עם היועצת המשפטית. אני רוצה שמישהו יבוא איתי. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אם יכולנו לא להעלות את זה אז יכולנו לא לעשות את זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה נקרא התייעצות סיעתית? איך זה נקרא? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, יש לנו מלא הסתייגויות להתייעצויות סיעתיות, אז אנחנו שומרים את זה לשם, רוטמן. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אימאן, את ממשיכה בהסתייגויות? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא עקבתי אחרי - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> את ההסתייגויות המהותיות, אני חוזר לדבר עליהן. היא תדבר באופן כללי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אדבר באופן כללי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש לך כמה שתרצי, שעה, שתיים, שלוש. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אין לי קול לשעה-שעתיים. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> תדברי, אני גם אמשיך את ההסתייגויות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש לך את כל הזמן שתרצי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, אני יודעת שיש את כל הזמן, דווקא במקום הזה, חבל שזה קורה ככה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייב לומר שזה יום גדול לכנסת, בייחוד ביום - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני התחלתי לדבר, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רק משפט. רק משפט, ברשותך. יום גדול לכנסת שאת הדיון על חוק האזרחות מנהלים ביחד סיעת מרצ וסיעת רע"מ, אני מרגיש חופשי לצאת, יישר כוח. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה משפט מאוד כואב שהוא אמר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה אומר שרק שהוא מעיד על עצמו, לא משהו אחר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> משפט כואב. האיש שהקצין את החוק, תראי איך הוא עושה חגיגות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון, הוא לא ראוי להיות כאן ולדבר על זכויות אדם. זה פשוט הנוסחה, מה לעשות. חבל שאנחנו מדברים ברמה כזאת ובשפה כזאת. כבוד היושבת בראש, ממלאת המקום, אני רוצה להתחיל בזה, כאילו העולם מציין היום את יום האישה ויש לי הרבה להגיד על היום הזה, אבל ספציפית אני אדבר על אותן נשים שהן חסרות קול ומעמד ומקום ואפשרות לחיים נורמטיביים במדינה שמחשיבה את עצמה שהיא מדינה מפותחת, מדינה שמתגאה שהיא מדינת זכויות אדם. שמנסה, היא מצהירה, אבל בפועל זה לא קורה, שהיא מדינת כל אזרחיה. אז אני לא יכולה לתאר לעצמי איך עם כל התיאורים שתיארתי, שאני מצטטת, במדינה הזאת חיות עשרות אלפי נשים, אימהות, שפשוט נבצר מהן הדברים הבסיסיים, ללוות את הבן שלה לבית חולים, לנהוג בדרך לבית חולים, לחתום על מסמך כדי שייכנס לניתוח, לטוס עם המשפחה שלה מאותו מקום, לעבוד. אני כאילו מנסה כל הזמן לחשוב על מה אנחנו מדברים כאן. אני חושבת שאנחנו מדברים על המהות של החיים, על המהות של הדמוקרטיה, על המהות של זכויות יסוד של בני אדם. אז איך זה שקורה שמזה שנים, כמעט 20 שנה, יותר, שתקנת החירום הזאת כל שנה מחדשים אותה, כל שנה מחדשים אותה. ואגב, כל השנים היא חודשה בלי שאף אחד ישמע על זה, רק השנה הזאת, ואני שמחה שיש את הדיבור הזה ואני יותר אהיה שמחה כשהתקנה הזאת תיעלם מהעולם. כן, אני חושבת שיש אחריות על כל חבר וחברת כנסת שמאמינים בזכויות אדם לפעול ולא להרים ידיים ולהגיד: אין ביכולתי לעשות דבר. כן, יש ביכולתנו להשמיע את הקול הזה חזק ולהתנגד בכל הכוח ולהגיד שיש פה קווים שאנחנו לא מוכנים ולא יכולים ולא רוצים ל - - - << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> יש פה נציגים של משפחות שלא נותנים להיכנס. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא נותנים? למה? << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> בטענה שהן מוזמנות לסיעה ולא מוזמנות לוועדה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מי חבר בוועדה שיכול להוציא? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> רק יושב ראש הוועדה. דבר עם רם. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את יושב ראש הוועדה, את יכולה לאשר. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אני אין לי שום בעיה שהם ייכנסו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אף אחד מלכתחילה לא הזמין מוזמנים חיצוניים, לבקשת חבר הכנסת ווליד טאהא העלינו בזום את משרד המשפטים ואת משרד הפנים, אבל מלכתחילה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל מה הבעיה? אתם יודעים מה האבסורד? שאנחנו מדברים על האנשים והם נמצאים כאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני לא אומרת שיש בעיה, אנחנו נשאל את היושב ראש. << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> למנוע ממשפחות להיכנס? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> כן, יש פה נהלים בכנסת עדיין. גם אתה וגם מר גליק פה נמצאים בלי רשות כרגע. הדיון בהצעת החוק - - - << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> תוציאו אותנו. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> לא צריך להוציא, רק להתנהג בהתאם, זה הכול. הדיון כאן זה הנמקת הסתייגויות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון, אבל אנחנו מדברים על הצעת החוק ויש מקום באולם - - - (היו"ר רם בן ברק) << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל, סליחה, גברתי, כשאנחנו התחלנו לדון על הצעת החוק היו כאן משפחות ושמענו אותם, גם גברתי הייתה כאן, גברתי הייתה ודיברה ואחרים דיברו. אנחנו שמענו וזה חלק מהשיקולים שלנו. זה לא תיאטרון שלא נגמר, עם כל הכבוד. << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> זה לא תיאטרון, אבל זה דיון פומבי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הדיון הוא פומבי ויש זמן שהיה למשפחות ועכשיו - - - << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> אוקיי, המשפחות לא מדברות עכשיו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> עם כל הכבוד, מי אדוני? << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> ג'עפר פרח ממרכז מוסאוא. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יפה, נעים מאוד. אני מנהל את הדיון, אני נתתי זמן למשפחות, לא הגבלתי אף אחד בזמן, הם אמרו את מה שהם אמרו, עכשיו יש את ההסתייגויות, אנחנו דנים בהסתייגויות, נקודה. אם לא רוצים לנמק את ההסתייגויות אז אנחנו נעבור להצבעות. אם רוצים להמשיך לנמק את ההסתייגויות אז להמשיך לנמק את ההסתייגויות, אני לא נותן אישור דיבור כרגע לאף אחד, תודה רבה. בבקשה, תמשיכי עם הנימוקים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אני אמשיך את הדברים שלי דווקא ממה שקורה עכשיו. מצער שאנחנו מגיעים לנקודה הזאת, בסופו של יום, בסופו של דבר, אנשים, אם זה יושב ראש של עמותה שפועלת שנים על גבי שנים למען זכויות אדם. (היו"ר גבי לסקי) << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ואם זה אישה, אמא לילדים שהיא סובלת מהחוק ומשלמת ביום יום שלה מהחיים שלה, של הילדים שלה. לאסמהאן לא נותנים לדבר, אבל אני חייבת לדבר בשמה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל היא דיברה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אני מדברת עכשיו על מה שקרה, אני לא מדברת על משהו אחר. אני מדברת על מה שקרה עכשיו, על מה שקרה מהכניסה שלה. אני הספקתי עכשיו לשמוע ממנה איזה השפלה היא עברה. למרות שיש לה אישור כניסה לכנסת היא עברה השפלה נוראית, חיפשו על הגוף שלה בצורה לא מכבדת, לא מכובדת, לא ראויה, לא יודעת מה להגיד יותר מזה. וחבל. אסמהאן היא אישה פעילה שמגיעה לכנסת להרבה ועדות והעיקר היא באה להשמיע קול שפוי, קול שדוגל בחיים, קול שרוצה לחיות בכבוד, לעבוד ולא להיות עול על אף אחד ואחת. חבל שזה קורה. אני יודעת שיש נהלים, גם בכניסה לוועדה, בכל זאת כאילו איזו עליונות שאנחנו נותנים לעצמנו, יושבים שם ומדברים. נכון, אנחנו בהסתייגויות, קרה, היא הגיעה עד לכאן, למה לעשות מזה סיפור? למה לא לתת לה לשבת? נגיד לה: בסדר, נכנסת קודם, דיברת, השמעת את הקול שלך, הסיפור שאת מבינה שהוא מייצג מאות של משפחות כבר הושמע, בכל זאת את תוכלי להיכנס, בלי לעשות את כל הדרמה הזאת, ולשבת ולא לגרום ולהזכיר בצורה משפילה לאותו בן אדם שהוא לא שווה, שהוא לא ראוי, שלא מגיע לו. אין לי מילים יותר לדבר על הדבר הזה. כואב. כואב. מה הפשע שלה ושל כל הנשים שכמוה? שרצו להקים משפחה? שרצו להביא ילדים? זה הפשע? שהתאהבו במישהו? בישראל יש חוק שאומר שאסור להתאהב באדם ממקום מסוים, כזה חוק אין בעולם. לא שמעתי על חוק כזה. דווקא ביום שהכנסת מציינת אותו, מגיעה אישה ביום האישה ומתייחסים אליה בצורה כזאת? אז באמת אין מילים. הסיפור של אסמהאן, אני חושבת שהוא כתם בספר החוקים של מדינת ישראל שחובה על כל מי שחושב שבמדינה הזאת צריכים לחיות אנשים בכבוד, וגם על פי החוק, צריך לפעול כדי להוציא אותו מספר החוקים. האמת, אני כבר קשה לי לדבר יותר, אתם מכירים אותי כבר זמן, אני לא אוהבת למשוך זמן, אני אוהבת לדבר עניינית. חבל שזאת המציאות שאנחנו נמצאים בתוכה. (היו"ר משה טור פז) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אימאן, תודה רבה, דברים מאוד מרגשים, נכנסתי באמצע, מכל הלב. גבי, בבקשה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה, כבוד היושב ראש. האמת שאתמול אמרנו הסתייגויות קונקרטיות על כל סעיף בחוק והאמת שבכל סעיף אפשר למצוא באמת את הרוע הצרוף. איך כל סעיף מנסה בעצם להפוך אנשים למחבלים, איך כל החוק מנסה להפוך את מדינת ישראל במקום מקום מקלט לבני אדם למקום מונע מגזענות, מתחושת עליונות וכפי ששמענו קודם, רק האחרים הם אלה שיכולים לבצע פיגועים, יכולים לעשות עבירות, בהתעלמות מוחלטת מהנעשה פה גם לבני אדם וגם ממגמות הטרור היהודי, שזה כאילו מבחינתם לא קיים. אבל אני כן רוצה להתמקד היום ביום האישה הבין לאומי. ביום האישה הבין לאומי, כולם עושים טקסים, כולם מדברים יפה, כולם מדברים על איך אנחנו צריכים להגן על נשים, צריכים לצמצם את הפערים, גם בשכר, גם בקבלה לתפקידים בכירים, כל הדברים, אבל בו בזמן מביאים לנו חוק שפוגע בנשים בלב ליבם של החיים עצמם, שבעצם מונע מנשים את הזכות הבסיסית ביותר של לחיות באופן מכובד עם בן או בת הזוג שלהם בלי להיות נרדפות, בהיעדר זכויות כמעט מוחלט כאשר אין להן שום רשת ביטחון סוציאלית. כפי שהבנו גם אתמול, אפילו הן אינן זכאיות לסיוע המשפטי גם כאשר לעתים יש נשים שנזקקות לזה בגלל אלימות במשפחה או בגלל הטרדות. בגלל היעדר המעמד הן גם לא זכאיות לדברים הבסיסיים ביותר בעניין הזה וכל זה קורה בו זמנית, מצד אחד ישראל מנסה להתפאר בהתקדמות וכמה שאנחנו מתקדמים בהענקת זכויות ומנסים לקדם שוויון מגדרי, יש לנו ועדה מיוחדת לזה, עשינו טקס מפואר אתמול בכנסת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש קבינט מגדרי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כן, ובו בזמן אנחנו פוגעות בנשים על רקע ההשתייכות הלאומית שלהן ומקום המגורים. אין לזה שום בסיס. קיבלנו נתונים מהשב"כ, הנתונים האלה לא יכולים להצדיק בשום צורה ואופן את הפגיעה בנשים, אין שום נתון, ושאלנו וביקשנו לקבל פילוחים וביקשנו לקבל כתבי אישום, שום דבר אחר לא קיבלנו חוץ מהמסמך הזה שאומר שגם אילו החוק הזה היה באמת חוק ביטחוני, ואני כופרת בזה, אין הצדקה ביטחונית למנוע מנשים את איחוד המשפחות עם שדרוג מעמד. אפילו לא מסכימים לגיל 40, כלומר נשים שנכנסו על פי ההוראות ההזויות של החוק רק בגיל 25, היו פה כבר עשר שנים, אפילו 15 שנה, לא נפתחו להם תיקים, לא ביטחוניים ולא פליליים, וגם אז מתנגדים פה לשדרג את המעמד שלהן ל-א'5, שזה אפילו ארעי, זה אפילו לא תושבות קבע. גם לזה מתנגדים. אז אנחנו עדים שבמדינת ישראל שהיא קמה כמדינה של פליטים, שיודעת מהי נרדפות, שיודעת מה זה פגיעה בזכויות, שהיא קמה מהחלטות האומות המאוחדות ושבעקבותיה גם הוקמה אמנת הפליטים באו"ם, האמנה לזכויות אדם הבין לאומית כתולדה ממה שקרה לעם היהודי, פתאום אנחנו סוגרים את העיניים וכנסת ישראל מחוקקת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם הוראת שעה שפוגעת בשוויון האזרחי, שפוגעת בזכות לחיי משפחה ושבעצם הופכת את האחר לאויב ממניעים גזעניים. הגיע הזמן, כבוד היושב ראש, שהחוק הזה יבוטל לחלוטין, שאנחנו נסתכל על החוקים הקיימים וכמו שהיה לפני החקיקה הראשונה של הוראת השעה הזאת, שכל שנה - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הסיכוי שאתם תדרשו שהוא לא יעלה, גבי? אני לא רוצה לקנטר אותך. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> לא, אתה מקנטר, חבר הכנסת טיבי, מאחר שאנחנו ביקשנו - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם חלק מהקואליציה, אתם לא חברי אופוזיציה, גם את וגם היא, מה אתם מקריאים הסתייגויות? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו ביקשנו עוד פעם ועוד פעם, השרים שלנו - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה 'אנחנו'? אתן חברות בקואליציה - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> השרים שלנו - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם כמפלגה בעד החוק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תן לה לסיים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> השרים שלנו הצביעו נגד החוק הזה בממשלה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז מה? אתם יכולים להעמיד אותם במתח ולהגיד שאם אתם תעלו אותו אנחנו נתפטר. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> חבר הכנסת טיבי, איפה ההסתייגויות שלכם של החוק? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בשביל זה אתן פה בקואליציה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> למה שלא בישיבת האופוזיציה תשכנע את אלה שאתה משתף איתם פעולה להצביע נגד החוק הזה? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אגב הפלנו אותו ביולי למרות שאתם הצבעתם בעדו. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אז אני שמחה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל מי שמסתייג הצביע בעד החוק הזה. הצבעתם בעד החוק הזה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> בגלל שהפכתם את זה לאי אמון כי אתה רוצה שבן גביר יהיה שר בממשלה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה צביעות. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אתה רוצה שבן גביר יהיה שר. אתם הפכתם את זה לאי אמון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו אני קורא לכם - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אנחנו מנסים להפיל את זה. אנחנו מנסים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך אתם מנסים? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> קודם כל ככה, 50,000 הסתייגויות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הסתייגויות? הסתייגויות? אתם בקואליציה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אנחנו נגד הממשלה, אנחנו עושים כל מה שאנחנו - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לסקי, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, תן לה להמשיך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> די כבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> היא לא שואלת אותך שאלות קשות, תן לה גם להמשיך עם השאלות הקשות שלה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני פה, אני אענה על כל שאלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בסדר, למה אתה עובד עם חבר הכנסת בן גביר? היא יכולה לשאול אותך את השאלה הזו, בכל זאת היא לא שואלת אותך. הנה, אתה רואה? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נדמה לי שאתה גאה שאתה מתנחל, אתה ביחד איתו. אז אל תטיף לי מוסר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ועדיין אני לא משתף פעולה עם חבר הכנסת בן גביר. לכל אחד יש את הבעיות שלו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ההבדל שיש כאלה שמאמינים בדרכו, כמוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ממש לא. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני בז לו, אתה לא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני יושב בקואליציה ואתה איתו באופוזיציה, מצביע איתו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אוהב שמצביעים איתי, אני לא מצביע איתו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, לכל אחד מאיתנו יש את הבעיות שלו, בוא תשאיר את הבעיות שלך לעצמך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תן לי הצבעה אחת שהצבענו ממניעים אידיאולוגיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוהה, אתה ואיתמר בן גביר? ככה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם הצבעתם נגד עצמכם פעם אחר פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה ואיתמר בן גביר יחד ככה באופוזיציה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הצבעות מבישות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תן לחברת הכנסת לסקי לדבר, בבקשה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה צביעות, איזה צביעות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אכן באמת צביעות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> במיוחד שלך, אגב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ממש, יפה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה אתמול אמרת שאתה גאה שאתה מתנחל ביש עתיד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אמת, אבל אני לא מזדהה עם גזענים, אדוני היקר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ממשלת השינוי. ממשלת שינוי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת לסקי, את מוזמנת להמשיך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עאלק מתנחל. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. תראו - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני פעם קיבלתי תלונה מאישה ש - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, עם כל הכבוד, עכשיו תורה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מפריע לך? אתה תצביע בעד החוק בסוף. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, עכשיו תורה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר לכם, הוא יצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם אתה רוצה שאני אוציא אותך החוצה כדי שהיא תוכל לדבר אז אני אוציא אותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא יצביע בעד החוק. אתה יכול לקרוא לי לסדר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> קראתי לך לסדר פעם ראשונה ועכשיו אני קורא לך לסדר פעם שנייה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תקרא לי עוד פעם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ועכשיו תורה לדבר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבין שאני מביך אותך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מבקש שתפסיק להפריע. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד מעט אני יוצא, אני לא רוצה ל - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אין בעיה, אתה מוזמן לצאת או שאני אוציא אותך, אבל עכשיו תיתן לה לדבר, תודה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה. מעבר לנושא שאמרתי קודם אני רוצה לחזור על אנומליה שיש בחקיקה הזאת ולאו דווקא בתיקונים המופרכים שהוכנסו אלא להוראות שהיו איתנו כל השנים האלה וגם בית המשפט העליון לא דן בזה. אני רוצה לומר שיש הוראות בחקיקה הזאת שבעצם כנסת ישראל אומרת למפקד הצבאי באזור שהוא יונק את סמכותו מהדין הבין לאומי איך לנהוג. אני אומרת שבגלל דיני הכיבוש הכנסת בישראל איננה רשאית ואינה מוסמכת להגיד למפקד הצבאי איך לפעול. היא לא יכולה לתת לו הוראות למי לתת היתרים, לא יכולה לתת שום הוראות למפקד הצבאי כי אין בין המפקד הצבאי ובין כנסת ישראל שום קשר, לא חוקי ולא ריבוני. שום קשר. ואז החוק הזה בעצם הוא חוק שאמור היה להתבטל מעיקרו בגלל שהכנסת לא יכולה לתת הוראות. אבל יש סעיפים אחרים שגם עושים הפוך. המפקד הצבאי, על פי החקיקה הזאת, יכול לתת היתרי כניסה לישראל. איזה סמכות יש למפקד צבאי, שהוא ריבון על פי הדין הבין לאומי על השטחים הכבושים, בכלל לאפשר להיכנס למדינה ריבונית? זה כאילו שנשיא ארצות הברית עכשיו יגיד למישהו שהוא יכול להיכנס לישראל. אין לו שום סמכות לעשות את זה. ואנחנו, ככנסת, אנחנו לא יכולים לשחק עם הדין הבין לאומי לנוחיותנו. אם אנחנו לא נכבד את ההפרדה הזאת בין מדינת ישראל הריבונית לבין השטחים הכבושים והדינים החלים עליהם אז כאילו אנחנו מבצעים במו ידינו עבירה על החוק הבין לאומי וזו דרך נוספת לטשטש את הכיבוש, לטשטש את הקו הירוק. לכן אני מבקשת, לפני שכל הדבר הזה בא להצבעה, אני חושבת שאנחנו צריכים בכלל להוציא שאילתה החוצה, לעניין הזה, למומחים של משפט בין לאומי כי לדעתי מדובר בחקיקה שהיא הרת אסון מבחינת הדין הבין לאומי, אנחנו באמת פוגעים בו ופוגעים בסמכויות והכנסת לוקחת לעצמה סמכויות שאין לה. אני חושבת שלכנסת יש סמכויות רבות ואני חושבת שאנחנו צריכים להגן על הפרדת הרשויות ושלכנסת צריך להיות מקום מכובד באיזונים והבלמים הדמוקרטיים, אבל אל לה לכנסת לחוקק חוקים שקשורים לשטחים, אין לה כל סמכות. ואם אנחנו כבר בזה, אז כולל גם את החוקים שמנסים להסדיר מעמד של שטחים בשטח הכבוש, אין לכנסת סמכות לעשות את זה. ובדיוק באותה מידה החוק הזה בעצם מרוקן מתוכן ברגע שלמפקד הצבאי אין את הסמכות הזאת לתת היתרים. מה פתאום מפקד צבאי ייתן היתר להיכנס למדינה ריבונית? מאיפה שמענו את האנומליה הזאת? החוק הזה בנוי בצורה רשלנית ופוגענית ורק בגלל העובדה הזאת הוא צריך להתבטל. היחיד שיש לו סמכות להגיד מי נכנס למדינת ישראל זה שר הפנים, על פי החוק הוא היחיד שיש לו את הסמכות הריבונית לעשות את זה. כן, אפשר לעשות בדיקות בשטח, גם לפלסטינים וגם לאחרים דרך אגב, זה לא צריך להיות רק פלסטינים, צריך לשמור על הביטחון של אזרחי מדינת ישראל, בדיקות פרטניות של השב"כ ושל גופים אחרים זה מקובל, אבל לא המפקד הצבאי הוא זה שייתן את היתר הכניסה לישראל. איך הוא יכול לתת היתר כניסה לישראל? איך? זה צריך להיות היתר של משרד הפנים ולמשרד הפנים יש מספר היתרים ואנחנו לא ממציאים והחוק הזה גם לא קובע לי משהו אחר, הוא יכול לתת א'5, הוא יכול לתת ויזת תייר, הוא יכול לתת כל מיני דברים כאלה, הוא לא יכול לתת היתרי מת"ק. כל החוק הזה בנוי טלאים שאין להם בסיס חוקי וחקיקתי. 18 שנה, 20 שנה כבר מחדשים את החקיקה הזאת, איך מחדשים חקיקה שאין לה סמכות? שאין לה יכולת לעמוד על שום רגל, לא בדין הבין לאומי ולא בחקיקה הישראלית? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה הצבעת בעדה? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> בגלל שזה היה אי אמון. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת מה שאת אומרת זה שאם זה אי אמון אז את מצביעה בעדה למרות שאין לה שום סמכות מוסרית וזה וזה וזה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני הצבעת על אי האמון. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, סליחה, את איתי בקואליציה ואני שואל אותך שאלה. יש רמה של מה שאני קורא רטוריקה שמגיעה לאיזה סף שמספיק, הבנו, אנחנו מבינים שזו במה לקשקושיאדה, להתחיל לדבר, כל אחד יספר את הסיפורים שלו וישיר שירים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברתי חברת הכנסת לסקי, את רוצה שאני אפסיק אותו? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק אומר משפט אחד, ואפשר – גם אתמול כשישבנו כל הלילה והקראנו שירים, ויש רמה של להחליט, פוליטית, רוצים ללכת כנגד, בעד. ההחלטה, אתם הצבעתם בעדה, זו העובדה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> למה אתה תצביע בעדה? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אצביע בעדה כי אני חושב שזה נכון. << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> למה נכון? למה נכון ל - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הסברתי את זה. אנחנו כבר יושבים פה שבוע שלם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברים, אי אפשר לשאול שאלות את חברי הכנסת. חבר כנסת מדבר, הוא מנהל את השיח עם חברת הכנסת. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הסברתי את זה גם לחברת הכנסת לסקי, ואתה יודע, כשמסתכלים על תמונות גדולות אתה עושה הערכות ואתה מצביע, ואני הסברתי את אופן ההצבעה שלי ונתתי נימוקים, לא כרגע, כי אנחנו כבר עשרות שעות יושבים פה. אבל אני אומר, בסוף, גם כשיושבים עשרות שעות צריך לקבל החלטות, אין ספק שאנחנו לא מקבלים את המיטב בכל הדברים, זה חלק מתוך הפוליטיקה, לא מקבלים את המיטב. אין ספק שיש אנשים שיש להם פערים אפילו אידיאולוגיים כאשר הם נכנסו לפוליטיקה. כאשר חברת הכנסת לסקי נכנסה לקואליציה הזאת עם - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לסקי, את רוצה להמשיך לדבר? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שיין, אני מבקש ממך לחתור לסיום. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אסיים ב-20 שניות. חברת הכנסת לסקי, נבנתה כאן קואליציה שאין בה – אבל אפשר לחדד אותם, אפשר להנמיך אותם, אפשר לעבוד in between, וזה מה שאנחנו עושים ועושים הישגים אדירים בכל התחומים. ולכן אם רוצים להבליט איזה משהו שהוא דגל שחור או משהו שחור, אתה יודע שלא פותרים את כל העניינים, אבל מתקדמים צעד אחרי צעד בפתרון של בעיות, בעבודה משותפת. ותודה רבה לרע"מ שעובדת איתנו, ותודה רבה למרצ שעובדת איתנו ומקדמים. אפשר לפוצץ כל דבר ובחיים אנחנו רואים שמפוצצים עכשיו בין רוסיה לאוקראינה, ואפשר גם להרוג אחד את השני כל הזמן, ואנחנו רואים שזה קורה בהרבה מקומות בעולם, שסכסוכים מובילים להרג המוני ואף אחד לא יודע איך עוצרים את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שיין, אני מזכיר שזכות הדיבור להצגת ההסתייגויות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הכול, זו תחושתי כאן כרגע, צריך לשים full stop לכל הרטוריקה ולהגיד ככה וככה, מה שאפשר, זה מה שאנחנו עושים כאן, חברתי לסקי, ואת חברתי, את יודעת את זה. אנחנו לא באים בעוינות. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני יודעת, לא, גם אני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, בבקשה, חברת הכנסת לסקי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני מקשיבה לחברי, חבר הכנסת שיין, ואני אפילו בסדר גמור עם הדברים שאתה אומר. סיעת מרצ הגישה 50,000 הסתייגויות וכרגע מה שאנחנו עושים אנחנו מנמקים אותן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זה הדיון כרגע. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, יש רוטינה, אני מבין אותה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני ניסיתי גם להיות עניינית, ואחד הדברים שלא אמרתי אתמול כשעברנו על הסעיפים של החוק ואני לא יודעת אם חבריי יעשו את זה, אני רוצה להתייחס לסעיף 10(ד). סעיף 10(ד), שהוא גם נושא חדש, כבוד היועצת המשפטית, אם לא אמרנו את זה קודם. אז ב-6 ביולי 2021 החוק נפל ואז הדרך לפעול עבור אותם זוגות זה היה בדרך המקובלת והרגילה של חוק הכניסה לישראל ואנשים הגישו בקשות והבקשות האלה צריכות להיות מטופלות בהתאם למצב המשפטי ששרר בארץ בזמן הגשת אותן בקשות. הסעיף הזה בעצם מבקש להכניס אותן בקשות שהוגשו בדלת אחת, בדלת הכניסה של חוק הכניסה לישראל, הוא מבקש לטפל בהם באמצעות חקיקה שעדיין לא נחקקה, כלומר דרך הוראת השעה. לא רק שזאת הוראה רטרואקטיבית, מאחר שאנשים הגישו בקשות על סמך זכויות שמוענקות להם בחוק אחד, עכשיו רוצים להכליל את אותן בקשות באמצעות חקיקה אחרת. אני חושבת שזה דבר לא חוקתי, אני חושבת שיש בעיה משפטית בשינוי המעמד של אותן בקשות שיטופלו באמצעות חקיקה אחת ולא בחקיקה אחרת, במיוחד בשל העובדה שבזמן הגשת הבקשות במיוחד שבזמן הגשת אותן בקשות החוק הזה בכלל לא היה קיים. אז, יועצת משפטית, אני חושבת שיש פה בעיה חמורה בעניין הזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו דיברנו על זה, העלינו את זה, אמרנו שההסדר צריך להיות אחר והוחלט אחרת. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> בסדר, אבל גם היועץ המשפטי יכול להגיד שיש דברים שהם לא חוקתיים, זה לא רק להגיד: אוקיי, אנחנו חושבים ככה. זה צריך להיות על השולחן שיש הסדרים שהמחוקק רוצה לקבוע שהם אינם חוקתיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> היועצת המשפטית תתייחס. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> גבי, אנחנו מלכתחילה אכן טענו שההסדר צריך להיות אחר, אנחנו הסברנו לוועדה, אני חושבת שיש מקום לומר שלפחות היה צריך לקבל את עמדתנו, אבל אי אפשר לבוא ולומר שההסדר שהתקבל הוא לא חוקתי. אני חושבת שהיו פה טיעונים ועל סמך הטיעונים שהציג השב"כ לוועדה התקבלה החלטה אחרת, מטעמים ביטחוניים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני לא חושבת שזה קשור בכלל לטיעונים של השב"כ בגלל שהסעיף הזה נכנס בחדרי חדרים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, זה נדון בוועדה, זה לא נכנס בחדרי חדרים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> לא, כי זה לא היה – כתוב פה תוספת חדשה, זה לא היה במסגרת - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> תוספת חדשה לנוסח המקורי שאנחנו שלחנו ביום חמישי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> ואני לא חושבת שהשב"כ הוא בכלל הגוף שיכול לקבוע אם הסדר משפטי הוא הסדר חוקתי או לא. זה לא עניין של השב"כ. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, הוא לא קבע. זה הנוסח שאנחנו הצגנו לוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מירי, אני טענתי על זה נושא חדש. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן, נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> וזה נושא חדש. לא רק שהוא נושא חדש שבמובן שלא היה, אלא אפילו תקדימי ואנטי חוקתי, ואת יודעת, אפילו לך כיועצת משפטית יש קושי משפטי בעניין הזה של תחולה רטרואקטיבית של החוק הזה. לא יעלה על הדעת שעכשיו בסעיף הזה אומרים 'יראו כאילו כל הבקשות שהגישו אותן אחרי חקיקת החוק'. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, היועצת המשפטית. חברים, אני מבקש פה שקט, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר לך, אדוני היושב ראש, וגם לך, שיין, היה חוק ביולי, החוק הזה נפל, עברו חודשים רבים, זרמו הרבה מים בירדן, יש עוד בקשות שהוגשו - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא כל כך הרבה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, יש בקשות שהוגשו, יש כ-2,700 בקשות, הגישו אותן, האנשים האלה הגישו את הבקשות בהסתמך על זה שאין חוק ולכן משרד הפנים, שלא רצה לקבל את הבקשות האלה, חויב על ידי בג"צ לקבל את הבקשות האלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לדון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אחרי זה משרד הפנים ב-1.2 נתן הנחיות איך לטפל בבקשות האלה, אמנם נתן קדימות ועדיפות לבקשות שהם מעל גיל 50, זה בסדר מבחינת סדרי עדיפויות של משרד הפנים. אני לא מקבל את זה ואני לא מסכים לזה, אבל זה סדר העדיפויות שקבעה שרת הפנים, אבל לא יכול להיות שאת הבקשות האלה עכשיו ששילמו אגרה, שהלכו, הגישו טפסים, יש אינטרס ההסתמכות בחוק, ועכשיו אומרים להם: תשמעו, אנחנו זורקים את הכול לפח. אין דבר כזה, חוקית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. שאלת שאלה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אין ספק בהחלט שהסעיף כנוסחו היום מעלה קושי, ובכל זאת לעמדתנו ההחלטה של הוועדה היא חוקתית. אני חושבת שניתן היה לקבל את ההחלטה כי לוועדה הוצגו כאן נימוקים מדוע הסעיף נוסח כך ואני בהחלט חושבת שהסעיף הוא חוקתי לחלוטין. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זה סעיף חוקתי לחלוטין? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למרות הקשיים, אבל אי אפשר לטעון שהסעיף הוא לא חוקתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש הבחנה בין קשיים לבין לא חוקתי, אומרת היועצת המשפטית. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני הייתי ממליצה ליועצת המשפטית, אני לא יודעת אם נעשתה פה בחינה עם כל השלבים של אי החוקתיות לקבוע באופן חד משמעי שזה לא סעיף חוקתי כאשר אנשים נכנסים בדלת אחת, כשהם מגישים בקשה על סמך הזכויות המוקנות להם באותו זמן, לאזרחים ישראליים, ואז כמעט שנה אחרי זה אומרים להם לא, לא, לא, הזכויות האלה כבר לא תקפות, בוא נעשה לך משהו אחר. אפילו כשמדובר על חיים משותפים אני לא חושבת שזה רק קשיים, מדובר ממש בבעיה הרבה יותר גדולה מזה, כי משרד הפנים במכוון פעל בניגוד לחוק כאשר נמנע מלטפל בבקשות האלה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה הרשות המבצעת. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> נכון, אבל זה חלק מכל ההליך הזה. כדי לנסות אחר כך להרע את המצב של אנשים שפעלו כדין, בדין שהיה קיים בדיוק באותו זמן. אז כשאנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת אי אפשר להגיד שזה לא שימוש לרעה בהליכי חקיקה, שזה לא שימוש לרעה בסמכויות שהעניק החוק למשרד הפנים ואסור לנו לתת יד לזה באופן חד משמעי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני רק רוצה לומר למען הפרוטוקול שאכן אנחנו בחנו את הסוגיה ולעמדתנו הסעיף עומד במבחן המידתיות לשלושת המבחנים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך? איזה מבחן? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם היושב ראש ירצה אנחנו נפרט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מציע שניתן לחברת הכנסת לסקי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל, מירי, את יועצת משפטית שאנחנו מכבדים אותה ואת יודעת את זה << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> ומסכימה איתך עם הכול, מה קרה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אני אומר שכל החוק הזה, את יודעת שיש סימנים חוקתיים שגם בג"צ, חמישה שופטים מהעליון, אמרו, במתכונת המקורית שלו, הראשונה, קל וחומר היום כשבכלל המצב הביטחוני לא דומה ל-2003 וחמישה שופטים מתוך 11 אמרו שיש פגיעה חוקתית והפגיעה היא לא מידתית ומעבר למה שנדרש לפי פסקת ההגבלה. עכשיו באים פה ואומרים ורוצים לחוקק סעיף שהוא רטרואקטיבי, שהוא פוגע בזכויות מוקנות, כשלא היה חוק, ואומרים, אנחנו רואים כאילו היה חוק. אם זה לא פגיעה יותר מדי מידתית ומעבר לנדרש אז אני לא יודע באיזה מצבים תחול פסקת ההגבלה לפי הייעוץ המשפטי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בניגוד לעמדת הממשלה אנחנו כשהערנו את ההערות על הצעת החוק אכן בנוסח אנחנו כתבנו שכן הבחנו במועדים של הגשת הבקשות בתקופה שהחוק לא חל. אמרנו את עמדתנו, התקיים דיון בוועדה עם נציגי הממשלה, עם שירות הביטחון הכללי, והוועדה החליטה, בניגוד לעמדה הראשונית שלנו. אני סברתי שבהתאם לנימוקים שהוצגו בוועדה הדבר מעורר קושי, אבל לא עד כדי טענה שהסעיף הוא לא חוקתי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כבוד היועצת המשפטית, מתי הוועדה החליטה? לא היו הצבעות, מה זאת אומרת הוועדה החליטה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, שזה יהיה נוסח הסעיף להצבעה ובהחלט על זה הוגשו הסתייגויות. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אז זה לא הוועדה החליטה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, שאנחנו גיבשנו נוסח, יש נוסח, אותו נוסח שהונח להצבעה ועליו הוגשו ההסתייגויות, אבל זה הנוסח שסיכמה הוועדה. היא החליטה, סיכמה על נוסח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעיניי זה טיעון מאוד ראוי, חברת הכנסת לסקי, אבל אתם מקבלים פה תשובה. כפי שאמר כאן חבר הכנסת באמת יש לעתים מצב שגם בבית המשפט העליון יש פערים ויש דעות שונות אבל בסוף הפסיקה הסופית היא הקובעת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, חברי הכנסת קובעים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, במקרה של בית המשפט כאשר הדברים מובאים לפניו. אבל את צודקת. חברת הכנסת לסקי, את מוזמנת להמשיך. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה רבה. כפי שאמרתי קודם, כן דיברנו על היום הבין לאומי למעמד האישה ואני רוצה להפנות לדברים שאמרתי קודם, וגם חברי הכנסת לפניי, בנוגע לפגיעה החמורה שיש בחוק הזה בעיקר בנשים. אני רוצה להפנות את הוועדה להחלטה 1325 של האו"ם שזו החלטה שמדינת ישראל מתהדרת בקבלתה והיא קובעת כי המדינות החברות באו"ם לרבות מדינות השרויות בסכסוכים מזוינים מחויבות לכלול נקודת מבט מגדרית בכל דיון העוסק בנושא שלום וביטחון. אם זה לא הדיון המרכזי בו ישראל מחויבת להעניק מבט מגדרי למצב הנשים עם הכניסה לישראל אז אינני יודעת איזה דיון זה. החוק הזה, כפי שהוא מובא לפנינו, נטול כל מבט מגדרי. לא רק שהוא נטול מבט מגדרי הוא מקשה על מעמדן של נשים במספר היבטים. נכון, מאפשרים לנשים להיכנס בגיל 25 ולא 35 כמו הגברים - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שזו אפליה לטובת הנשים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> לא, זו לא אפליה, כבוד היושב ראש, מאחר שזה מבוסס נתונים. זאת אומרת בדקו באיזה גיל - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לסקי, תסכימי איתי, אם היינו הופכים, שגם אפליה מבוססת נתונים היא אפליה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> לא, זו לא אפליה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני בעד, אני רק אומר שאנחנו שמחים על ההטבה הזו. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני אגיד לכבוד היושב ראש למה זה לא אפליה למרות שרוצים לראות בזה אפליה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתה לך מקודם שיחה כאן עם חבר כנסת שישב פה אתמול ותקף את חברת הכנסת ממפלגת העבודה, את זוכרת אתמול מה שהיה פה? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני זוכרת. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> על איזה בסיס הוא תקף אותה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה היה? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> על איזה בסיס הוא תקף אותה? רק אני אזכיר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל תזכיר לנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יוסי, לא כולנו היינו פה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> היה פה אתמול שיג ושיח, אלים כמעט, בצרחות שלא ישורנו, מחברת הכנסת ממפלגת העבודה שדיברה על רצונה להיטיב עם אנשים שיש להם gay marriages, כל אותם דברים, לבין חבר כנסת שאמר שזה בכלל לא מעניין אותו סוג של נישואים כאלה, אני לא מזכיר שמות, והיא אמרה לו שהוא גזען, ושניהם מערביי ישראל, נקרא לזה ככה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו אז מה? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> רק אני אומר שבתוך השיח הזה יש לנו מנעד מאוד מאוד רחב. גם הרזולוציה שאת מדברת עליה, של האומות המאוחדות, אם את קוראת אותה נכון, אני אקריא לך אותה כי היא גם תלוית הקשר, היא לא מנותקת. כשאתה מדבר על קשרים גם של מגדר וג'נדר, כמו שהוא כותב, וגם הנושא של להט"בים וכל הדברים האלה, הם תלויי תרבות ולא כולנו במרחב מקבלים את אותם ערכים. אנחנו לא שוללים ערכים של אחרים, יש לנו פה חברים בקואליציה פה איתנו, יש לנו אנשים דתיים, יש לנו אנשים חילוניים, לא משנה איך, לכן אני אומר ברגע ש - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> למה אני מעצבנת אותך היום, יוסי? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> את מעצבנת אותי? בכלל לא. את לא מעצבנת אותי. קודם כל אני מחבב אותך ברמה האישית, אני רק מדבר, כמו שאת מדברת, בלהט, אני מדבר כי אני חושב שיש פה נושאים פוליטיים עדינים והנושאים האלה לכולם מגרדים משהו, ברמה כזאת או ברמה אחרת. זה טיבה של הכנסת כרגע בתוך הדיון הזה, שהוא ארוך מאוד, כי אנחנו יודעים שאנחנו לא חיים במה שנקרא עולם מושלם. זה לא perfect world ולא כל פעם שרוצים, התחומים של המשפט הבין לאומי, זה כמו שנפעיל משפט בין לאומי כרגע ברוסיה או באוקראינה. אנחנו יכולים להפעיל אותו, אנחנו יכולים לספר סיפורים, אבל אנחנו עושים את המיטב בתוך קונטקסט פוליטי, במרחב, בדמוקרטיה, בחברה פלורליסטים שמנסה לשלב קואליציה יוצאת דופן בהיסטוריה של מדינת ישראל, שמנסה להבין הבנות ולקדם את החירויות. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אין לי מחלוקת איתך על זה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני אומר לך, בחברוּת יוצאת דופן בין חברי כנסת יהודים וערבים ואחרים שבאמת מתקרבים אחד לשני, עכשיו אני אומר את זה כמשפט כללי, אפשר לתקוע מקלות בגלגלים ואפשר לשים טריז בין כל מיני דברים ואפשר לא להתקדם, ואפשר גם להתעכב על סעיפים ולהגיד איך אפשר? כמו שאומר חברי, תפרקו את הקואליציה הזאת, ואני אומר לא, אין perfect world. בשביל זה הגעתי לכנסת. אני הייתי באקדמיה, באקדמיה אנחנו כל הזמן ב-perfect world, אנחנו משרטטים מודלים שהם - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בוא נגיד שמריבות בין אקדמאים, פרופ' שיין, אני לא מאחל לנו בכנסת. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני אומר שאנחנו עובדים, כמו שאתם אומרים, מה שנקרא שלב שלב, אנחנו מתקדמים. לכן המינון שלנו חייב לשים את העין, במונחים של בייסבול, אני אוהב בייסבול, על הכדור. איפה אנחנו, לאן אנחנו עפים. אני חושב שזו צריכה להיות הרוח, וכל פעם שניתן את המשפט הבין לאומי ואת זה ואת זה, ערכים שאנחנו כולנו כמהים להם, זה דבר חשוב, אבל יש גם מציאויות והמציאות היא הרבה יותר מורכבת בדברים האלה ולכן חייבים להבין את טווח הפעולה. זה הכול ואין אחד פה שיבוא לי עם הצדק והוא יודע, למה אתה עושה ככה וככה? אני בטוח שלפעמים אנחנו חורגים. לגבי ידידי חבר הכנסת אחמד טיבי, הוא לא פה, רציתי לומר לו את זה וזה לא בשביל לגנותו בהיעדרו. גם בדיון הקודם שהיה לנו בהוראת השעה, ואי אפשר פה לרחוץ במי האפסיים האלה כל הזמן, השילוב שהיה, הפוליטי, אתם זוכרים, גם בהצבעות לפני כמה זמן, עם בן גביר וסמוטריץ' שמגנים את חברי הכנסת הערבים, שאנחנו לא יכולים לסבול את זה, והם ממש הופכים אויבים של הקואליציה ברמה העמוקה של הדבר הזה, אם פתאום אתה חובר אליהם ואתה מספר שזה טקטיקה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם חוברים אלינו. אמרתי לך אתמול, תפסיק עם השטויות האלה, אני לא חברתי לאף אחד. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מפסיק, אתה לא היית פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יוסי, העמדה שלנו - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי להגיד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא, לא, אני לא מקבל את זה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא היית פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מקבל את זה, אתה חזרת על זה אתמול, אתה חוזר על זה היום. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא אמרתי אתמול - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא חברתי לאף אחד. העמדה שלנו מאז 2003 שאנחנו נגד החוק הזה באופן עקבי. יש כאלה ששינו את העמדות שלהם, אנחנו לא שינינו, אז תפסיק את זה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי להגיד לך משפט. אתה לא היית פה, אתה איחרת, או לא איחרת - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא איחרתי, אני שמעתי אותך אתמול עם כל השטויות האלה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אותי לא שמעת מדבר על זה אף פעם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שמעתי אותך אתמול, כשהיית יושב ראש גם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוסאמה. חברים, חברים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואמרתי לך תפסיק, העמדה שלנו, יוסי, העמדה שלנו - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב למה שאני מדבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, העמדה שלנו - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה לא היית פה במה שהיה. היה פה לפני חצי שעה, 20 דקות, היו פה חילופי דברים מאוד מאוד לא פשוטים בין יושב הראש, חבר הכנסת טור פז, לבין חבר הכנסת אחמד טיבי והם היו באיזה רמה של – עוד פעם, אתה יודע, ואני אמרתי – ואנשים פה צריכים לזכור, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה פה, יודעים, וצריך שכל אחד ייקח צעד אחורה. כל אחד חייב לקחת צעד אחורה בחשיבה שלו כי יש אינטרסים מובהקים לאופוזיציה, לקואליציה, לשותפויות האלה ולשותפויות שכמו שאתה אמרת: אנחנו לא איתם, הם תמיד הולכים איתנו. הם לא הולכים איתכם, הם משתמשים בכם אולי, וזה לא משנה למה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברים, ביום האישה הבין לאומי, בואו נחזיר שנייה לחברת הכנסת שמדברת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חברי יוסי, הם לא משתמשים בנו, הם לא יכולים להשתמש בנו, יש מחלוקות, אנחנו לא חלק מהגוש הזה, הוכחנו שההצבעות שלנו ענייניות. בהגבלת כהונה, אני מזכיר לך, אנחנו תמכנו ואנחנו הצבענו, היית צריך 61 ומי שלא העביר את ה-61 זה אתה. בנט לא היה, לא אני. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מכיוון שהוויכוח הזה לא יסתיים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל תפסיק להגיד את זה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כאשר אתה מצביע - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> פרופ' שיין - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יוסי, בחוק הזה אין לנו טקטיקה ואין לנו דברים לעשות, לא צעד אחורה ולא צעד קדימה, אנחנו נגד החוק הזה באופן עקבי, באופן עקרוני, כי מדובר בפגיעה של עשרות אלפי משפחות. זה לא טקטיקה וזה לא פוליטיקה, אנחנו נגד. גם אם תעשה - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא חשבתי שאתה בעד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל גם כשהיה דרעי ונתן 1,600 הצבענו נגד. לכן באנו ואמרנו, גם ביולי, אנחנו לא ניתן ולא נצביע על החוק הזה גם אם ייתנו 1,400 וגם אם ייתנו 2,000. עכשיו מה שאתה עושה, עם הקואליציה הזאת, עם יש עתיד, שאתם הולכים עם האופוזיציה יד ביד, כתף אל כתף, תוך שאתם דורסים את השותפות הקואליציוניות שלהם, גם מרצ וגם רע"מ, ואתם עושים את זה על אפם ועל חמתם. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> רק ההיפך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי עושה את זה? אתה עושה את זה ואתה מחר מצביע איתם על החוק הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדי, חברת הכנסת לסקי - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה פוגע, כל הזמן הוא חוזר על המנטרה הזאת שהיא מנטרה שחוקה, שהיא מנטרה לא נכונה, די כבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל, חבר הכנסת סעדי, אני חושב שהוא מאמין בה וזה בסדר גמור, גם אם אתה לא מסכים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין היא יכולה להיות שחוקה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אמת. יש אמיתות שחוקות. בבקשה, חברת הכנסת לסקי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אז אני חוזרת ליום האישה הבין לאומי והפגיעה של החוק הזה דווקא בנשים והתחלתי לדבר על החלטת האו"ם 1325 ובעצם התפיסה של ההחלטה אומרת שיש לתת הגנה מיוחדת לנשים גם במצבים של קונפליקט בנוסף לעובדה שצריך גם להשמיע את קולן מסביב לשולחן. אחד הדברים שהחוק הזה עושה, הוא יכול להפריד - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדי, בבקשה. אנחנו שומעים אותך וזה מפריע. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הוא יכול להפריד בין אימהות ובין הילדים שלהם, הוא יכול בהיעדר מעמד לגרום שנשים שעוברות אלימות בבית, כדי שלא ירחיקו אותה מכאן אם היא מתגרשת אז היא מעדיפה להישאר בבית מתעלל כדי למנוע את הפירוד מהילדים שלה. נערות שנכנסו לפה מעל גיל 14, 14 ויום, אז הן כבר לא זכאיות למעמד, אלא רק להיתרי מת"ק. כלומר כל המנגנונים שנקבעים בחוק הזה מנוגדים להחלטה 1325 ובצורה העמוקה ביותר המנגנון שקובע הוא פוגע בזכויות נשים, משעבד אותן באופן כזה או אחר גם למצבים מתעללים ויש לנו חובה ואחריות למנוע את זה והחוק הזה באמת מנוגד לזה. דבר נוסף שאנחנו צריכים לזכור ביום האישה הבין לאומי זה מה שנקרא אג'נדה 2030 של האו"ם, ה-SDGs. האו"ם קבע אג'נדה ל-2030 וקבע כמה נושאים שהם נושאים מרכזיים, מטרות שאליהן אנחנו צריכים לשאוף, נושאים של קיימות וכל מיני. הנושא של שוויון מגדרי זה אחד מהם באופן חד משמעי. לא זוכרת איזה מספר אג'נדה זה, אבל זה אחד מהמספרים. הפגיעה האנושה בזכויות נשים מנוגדת למחויבות של המדינה ליעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ולהחלטת הממשלה 4631 שנתקבלה ב-14.7.2019 ליישום יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ובשילובם בהחלטה האסטרטגית של משרדי הממשלה. כלומר לא רק שישראל היא מדינה חברה באו"ם ולא רק זה שיש החלטת ממשלה מפורשת לאמץ את היעדים של 2030, את ה-SDGs, יש בעצם החלטה שעל כל משרדי הממשלה לפעול באופן כזה שמקדם את היעדים האלה ברמה הלוקלית. והנה לנו, כל שנה יש לנו הזדמנות לעמוד ביעדים שממשלת ישראל העמידה לעצמה וכל שנה בצורה מחפירה מתעלמים בהחלטות הממשלה, מתעלמים מהיעדים שנקבעו גם בישראל וגם באו"ם ועושים פלסתר את המחויבות שלנו לזכויות נשים, את המחויבות שלנו לאג'נדה 2030, לפיתוח בר קיימא, במיוחד במה שנוגע לשוויון המגדרי. זה משהו שאנחנו חייבים לומר אותו ולהזכיר אותו בדיוק ביום הזה שהוא גם יום מעמד האישה ויום שאנחנו דנים בחקיקה, שאני לא אפסיק לומר את זה, שמדובר בחקיקת תועבה, חקיקה גזענית, חקיקה מפלה שנכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. הנה, חבר הכנסת סעדי, יעד מספר חמש של ה-SDGs זה היעד של השוויון המגדרי, ויעד עשר הוא היעד לצמצום אי שוויון בחברה ויעד ראשון זה למיגור העוני. כלומר כל היעדים האלה ביחד אם אנחנו מסתכלים על זה באופן כוללני, אז בעצם השאיפה שלנו במקרה הקונקרטי של הוראת השעה של חוק האזרחות אמורה לתת שינוי של 180 מעלות למה שכתוב פה. אנחנו צריכים לתת לאזרחים ואזרחיות ישראלים וישראליות את הזכות לחיי משפחה, אנחנו צריכים לאפשר לנשים להיכנס למדינת ישראל, לקבל מעמד כדי לאפשר להן לעבוד, כדי לאפשר להן להתפרנס, כדי לאפשר להן לקבל טיפול רפואי, להן ולילדים שלהן, אם הילדים שלהן גדולים קצת יותר, ודאי אם אנחנו מדברים על קטינים מגיל 14 עד גיל 18, להיכנס עם ההורה גם כחלק מהאמנה לזכויות הילד שמחייב לתת מעמד לילד שבא אחרי ההורה. אנחנו מחויבים לתת להם יכולת להיות חופשיות, לא להיות תלויות בבן זוג מתעלל, אנחנו חייבים לתת להם את היכולת להיות חופשיות, לנסוע ולנוע עם רכב כדי להיות עצמאיות, כדי לא להיות נטל, לא על החברה ולא על המשפחה ולא על אף אחד אחר. אנחנו רוצים ורוצות שהן תוכלנה לתת לילדים שלהן את החינוך הטוב ביותר, כדי שחס וחלילה לא ייכנסו למעגל העוני, למעגל האלימות, כדי שהן יוכלו לפרוח. המחויבות של מדינת ישראל זה לתת לכל ילד וילדה שנמצאים בשטחה את היכולת לפתח את עצמם במקסימום, לתת להם את החינוך הטוב ביותר, לתת להם תנאי מגורים, ואת כל זה אנחנו לא עושים בגלל גזענות. אנחנו מעמידים את הכף מצד אחד אל מול הצד השני ואנחנו רואים שהאמת הצרופה היא שזה חוק דמוגרפי, שהנושאים הביטחוניים, כבודם במקומם מונח, אבל לזה יש לנו פתרון והפתרון זה בדיקה פרטנית והבדיקה יכולה להיות גם בעת חידוש הרישיון. אבל כאשר האמת איננה אמת ביטחונית, אלא אמת אחרת, אלא אמת של חוק הלאום, אמת של הניסיון לעשות פה חוק הגירה חדש של הימין הקיצוני, אז האמת הצרופה הזאת צריכה לבוא אל מול הפגיעה בזכויות שאנחנו מעמידות כל הזמן, כי זה אחד אל מול השני, ומדינת ישראל עכשיו, אחרי שכבר אי אפשר להסתתר מאחורי האמירות שמדובר בחוק ביטחוני, כי כבר זה נאמר, כי התיקונים שהכניסו לחוק הזה רק מצביעים, ובוודאי בסעיף המטרה, מצביעים על זה שמדובר בחוק שהוא חוק דמוגרפי, אז הגיע הזמן שרוב הכנסת שעומדת לצד זכויות האדם תגיד לימין הקיצוני ואולי המשיחי, האנטי יהודי, כבוד היושב ראש, להגיד להם: עד כאן. אכפת לנו ואנחנו נלחמים על ביטחונה של מדינת ישראל ולכן נשתמש במנגנונים האפשריים כדי לעשות את הבדיקות הפרטניות. להכניס אוכלוסייה שלמה לסטטוס של מחבל בפוטנציה זה לא, זה גזענות צרופה, זו אפליה ללא בסיס רציונלי, זו אפליה על בסיס אתנוצנטרי, אגואיסטי, שגם כך אותם אנשים שרוצים את החוק הזה הם אלה שרוצים לגנוב את האדמות של הפלסטינים. אז גם לא נותנים להם להיכנס לפה, אבל הם כן בונים התנחלויות בתוך אותה אוכלוסייה שלטענתם הם מחבלים בפוטנציה. אז שיסבירו לי, אם הם מחבלים בפוטנציה למה הם הולכים לגור לידם? למה הם הולכים לגור לידם? אין לי כבר מילים באמת לחזור ולהגיד כמה החוק הזה הוא רע, כמה הוראת השעה כזו אמורה להיות שעה. הוראת שעה זה הפך להיות, כבוד היושב ראש, כמו הכיבוש. הכיבוש על פי הדין הבין לאומי אמור להיות זמני, אבל אם אתה בונה התנחלויות, אם אתה בונה כבישים ליהודים בלבד, אם אתה בעצם מנסה לטשטש את הקו הירוק אז הזמני הזה הפך כבר לקבוע ואנחנו צריכים לדבר אמת ואנחנו צריכים להסתכל על המציאות בעיניים, החקיקה הזאת, הוראת השעה שמתחדשת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, היא כבר למעשה הוראה קבועה. ובית המשפט העליון שאִפשר באחד הגלגולים ושבעצם נתן גושפנקה לחקיקה הזאת, אחד הדברים החשובים שהוא אמר, הוא אמר שמדובר בהוראת שעה, אבל אם אנחנו מחדשים את זה והפעם אנחנו גם מחריפים את הפגיעה, אז הוראת השעה הפכה להיות הוראה קבועה ובית המשפט מסתכל על זה כהוראה קבועה עם כל המנגנונים שמסתכלים על חקיקה קבועה ועם השאלות של המידתיות שהיא כבר איננה בשום קונסטלציה יכולה להיות מידתית, לא בגלל המטרה האמיתית שלה, לא בגלל הזמן שזה לקח ולא בשל הפגיעה החמורה בזכויות, מה גם שיש אמצעים פוגעניים פחות שבאמצעותם אפשר להגן על ביטחונה של מדינת ישראל. עצם הנוכחות של התנחלויות ושל מאחזים בלתי חוקיים שלא מפרקים אותם בעצם גם מוציא את העוקץ של הטענה הביטחונית, בגלל שזה שמנסה להתגונן בפני הפלסטינים הולך ובא לגור לידם ממש, גם באופן לא חוקי ולא מפרקים את המאחזים הבלתי חוקיים האלה, זה בגלל שהוא רוצה לגור ליד אותם אנשים שלטענתו הם מחבלים. אז ללכת לגנוב את האדמות שלהם, לגור לידם זה בסדר, אבל כשאנשים רוצים להיכנס פה, בעיקר נשים ואימהות ונערות רוצות להיכנס פה, אז לא, אז הטיעון הביטחוני הוא הטיעון המנצח? די, די עם הצביעות והגיע הזמן להגיד עד כאן. זהו, החוק הזה היה רע והחוק הזה כבר לא עבר ביולי 2021, הגיע הזמן לבטל אותו לחלוטין. נכון, חברי אוסאמה, יש לך עוד מה להגיד על זה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר שאנחנו עד אחת, אז אני אמשיך עד אחת, ברשותך. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זה שמונה דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כך נאמר, באחת עושים הפסקה, כי אנחנו הולכים לאירוע הפרידה של ירדנה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הבנתי, בסדר. אז אתה מוזמן להמשיך, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אני אתחיל מאיפה שסיימה חברתי גבי לסקי. אני אומר שכל העניין הזה של הוראת שעה, הזמני הפך לקבוע. אני לא רוצה שהחוק הזה, הגורל שלו יהיה כמו הגורל של הכיבוש, למרות ששני הדברים כרוכים אחד בשני, יש כיבוש, יש סכסוך בין שני העמים ובכלל התוקפנות ובגלל הכיבוש ובגלל הפרדת משפחות בגלל הכיבוש אז הגענו למצב הזה היום שאנחנו למעשה מדברים על איחוד משפחות פלסטיניות משני עברי קו הגבול כשבחלק מהמקרים הם אותה משפחה. בירושלים המזרחית, שרוב הבקשות הן בירושלים המזרחית הכבושה, אם אתה לוקח בחשבון משפחות כמו משפחת קוואסמה, משפחת נטשה, משפחת עאבדין, משפחת אבו עסב, רוב המשפחות הן משפחות שחלקם חיים בשטח המוניציפלי של ירושלים המזרחית וחלקם גרים בשכונות שהן ליד, אבל היום הן מעבר לגדר ההפרדה, חומת ההפרדה, והם מתחתנים אחד עם השני. זה לא שהולכים ומתחתנים על מנת לבוא ולעשות עבירות על החוק. כל הסיפור הזה שכביכול יש בנישואים ובהקמת משפחה ובאהבה ובחיי משפחה מלכתחילה מישהו הולך להתחתן עם מישהי או מישהי מתחתנת עם מישהו ואז הם חושבים שהילדים שהם יביאו לעולם ישתתפו בהפגנה ברמלה, מה זה הקשקוש הזה? לאן הגענו? לכן, אדוני היושב ראש, זה שהיום מנסים לחוקק את החוק הזה למרות שהוא נפל ביולי, ואני מדגיש עוד פעם את סעיף 10, סעיף 10 הוא מאוד מאוד חמור ופוגע והוא לא חוקתי ויש בו תחולה רטרואקטיבית וכל עורכי הדין שמתעסקים בנושא הזה של החוק הזה, בין אם זה עמותות, בין אם זה עורכי דין פרטיים, בין אם זה עורכי דין שמייצגים עמותות, אין אחד, אבל אחד, שבא ואמר שהחוק הזה אפשר לומר שהוא חוקי. כמעט כולם פה אחד, ומדובר במשפטנים שמופיעים בבג"צים והם מומחים למשפט חוקתי, הם אומרים שהסעיף הזה לא חוקתי. אני גם אומר לך, אדוני היושב ראש, אתה יכול לבוא ולהגיד שאתה מוציא את הסעיף הזה מהתחולה, זה לא היה בהתחלה, זה לא היה בחוק המקורי, בגלל הלחץ של - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> סעיף 10, החלת הרטרו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרטרואקטיביות. בגלל הלחץ של האגף הימני אז הכניסו את הסעיף הזה, אבל גם מדובר על 2,700 בקשות, אדוני היושב ראש. אומרים זכות השיבה יהיה במאות אלפים, עכשיו יבואו, הנה, פתחו, ווליד, יו"ר ועדת הפנים, פתחו ביולי, החוק פקע, לא הורה, כמה? לא ראיתי שהגישו מאות אלפים, עשרות אלפים, הגישו 2,700 שהיו מנועים מלהגיש בקשות במשך 20 שנה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היו מגלגלים את הבקשות שלהם מעל כל המדרגות ואז צריכים להגיש מחדש ואז מבקשים עוד פעם להגיש מחדש כי כל פעם זה אבד למישהו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק, אז הייתי מצפה ממך, ומשאר החברים להגיד, קרה מה שקרה ביולי, החוק הזה לא הוארך, תוקפו פקע, עכשיו מחוקקים את זה מחדש, אנחנו נגד זה, אבל לפחות בתקופה הזאת תבואו ותגידו שמי שהגיש בקשה תדונו בבקשה שלו. הרי אתם לא הולכים לאשר אוטומטית את כל הבקשות האלה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם רוצים למנוע מבית המשפט גם את האפשרות לעשות את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן הסעיף הזה הוא לא סעיף חוקתי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כל החוק הזה הוא לא חוקתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בכלל, אבל עכשיו אני פורט את זה לחלקים, לפרוטות, הסעיף הזה הוא שכל כך ברור ואתה יודע מה? אני אומר, שישאירו את הסעיף הזה, הסעיף הזה, שישאירו אותו, גם סעיף 8א שמדבר על מתן אפשרות לשר הפנים לשלול רישיון והיתר מפאת הפרת אמונים. בלי שימוע, בלי זכות שימוע, בלי פרוצדורה, שר הפנים יבוא, יקבל חוות דעת, יאללה לשלול. אבל בסעיף 11 לחוק הכניסה לישראל יש פרוצדורה שלמה ובג"צ כבר דן בזה. אדוני היושב ראש, אני הייתי עורך דין של חמשת חברי הפרלמנט הפלסטיני, תושבי ירושלים המזרחית, פעם ראשונה שהפעילו את הסעיף הזה, 11, זה חאלד אבו ערפה, מוחמד אבו טיר ושאר החברים, שללו להם את רישיון הקבע שלהם והם נשארו עד היום בלי מעמד. ירדן לא מוכנה לקבל אותם ולקלוט אותם, הרשות הפלסטינית לא מוכנה להנפיק להם תעודת זהות פלסטינית, ישראל שללה להם את תעודת הזהות הכחולה, ואני אומר לך, אני מכיר אותם אישית, הם לא יודעים מה לעשות, הם מסתובבים בלי שום אסמכתא. ויש איסור, לפי כללי המשפט הבין לאומי, וגם לפי המשפט הישראלי, חוק הכניסה לישראל אומר במפורש שאי אפשר להשאיר תושב ללא תושבות, ללא מעמד. (היו"ר רם בן ברק) << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חברים, אנחנו יוצאים להפסקה של שעה, נחזור לפה בשעה שתיים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מציין שחברי רע"מ שהיו אמורים לנמק עכשיו, להמשיך לנמק את ההסתייגויות, לא נמצאים במליאה ולצערי הרב אני חייב לציין שזה על חשבון הזמן שניתן להם, עד שיבוא נציג שלהם חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה, אם יש לך מה להגיד, סגן השר. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מודה לך על ההזדמנות ואני רוצה להביע עמדה שהיא בעיניי קול ההיגיון, לא כי אני אומר אלא כי תיכף תשמע את הדברים ופשוט אסור לעשות משהו אחר. מה הצענו? הרי סביב הרכבת הממשלה הצענו תהליך שהוא בעיניי המעשה הלאומי הנכון, לא מהזווית של זכויות הפרט, המעשה הלאומי הנכון, הצענו את הדבר הבא, אחת, לתת מעמד של קבע, נדמה ל-1,600 כאלה שהיו מוסכמים והומלצו עוד בעבר על ידי שר הפנים דרעי, ואמרנו שלגבי כל השאר תוקם ועדה מקצועית, לא פוליטית, שתקבע מי רשאי ומי לא רשאי. מי שרשאי מקבל מעמד קבע כלשהו, מי שלא רשאי יטופל על ידי הרשויות המוסמכות במדינת ישראל. אבל כל הרעיון היה להגיע למצב שאין יותר סימני שאלה, מי שפה יש לו מעמד. כי מי שחי כאן ואין לו מעמד, מה האפשרויות הפתוחות בפניו, חוץ מאשר ללכת למחוזות הלא חוקיים? והפער בין מחוז לא חוקי לבין טרור, אני לא צריך לספר לך עד כמה הוא קטן. מה היום אנחנו הולכים לעשות, או כפי שאני מבין מלשון החוק המוצעת? אנחנו בעצם הולכים לומר שיהיו פה אנשים שיישארו ללא מעמד ובן אדם ללא מעמד הוא בן אדם מסוכן, זה המעשה הביטחוני הלא נכון. לכן איני יודע, יכול להיות פה ויכוח מאוד מעניין על איך בדיוק - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני חייב להעמיד אותך על משהו, זה לא שיש כאן אנשים חסרי מעמד. קודם כל כל אותם אנשים שאתה חושב שאולי יילכו למקומות אחרים בגלל שאין להם מעמד, יש להם מעמד, הם אזרחים ישראליים, כל הילדים שנולדו כאן הם אזרחים ישראלים לכל דבר ועניין. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> והם עצמם? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הם עצמם, זה מחולק גברים ונשים, הרוב המוחלט נשים, לנשים האלה יש מעמד של מת"ק, הן לא חסרות מעמד. המעמד הזה לא הקנה הרבה מאוד דברים, עם השנים בג"צ כן אפשר גם עבודה וגם זה, אבל זה לא הפוטנציאל של כאלה שיילכו עכשיו לפשע או זה, אבל הילדים נמצאים. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> עדיין, ככל שניטיב להסדיר זה יהיה רלוונטי גם לאלה שצריך להסדיר עבורם וגם עבור ילדיהם, הרי הילדים מושפעים ממעמד ההורה, זה לא שאנחנו גדלים בחלל הריק. לכן אני חושב שמה שנכון לעשות זה שהחוק בנוסח כזה או בנוסח אחר אחרי יישומו לא ייוותרו סימני שאלה, יהיה ברור מי זכאי, מי לא זכאי, למה זכאי ומי שזכאי אנחנו נותנים לו לחיות פה, זאת אומרת לא גירשנו אותו ממדינת ישראל אז הוא יכול לזכות פה בכל השירותים המינימליים שאזרח או תושב מקבל כדי שיהפוך לאזרח או לתושב מועיל במדינת ישראל. אחרת אנחנו פשוט מטפחים קהילה או אנשים או תושבים שאנחנו ממש דוחפים אותם אל השוליים של החברה הישראלית. אסור לנו לעשות דבר כזה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, האם יש לך התנגדות שחבר הכנסת גולן ימשיך לטעון בשמך? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הוא יכול להמשיך לטעון בשמי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זה בשמך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, יאיר גולן מייצג אותי. לצערי הוא לא מייצג אותך היום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> במידה רבה מאוד הוא מייצג גם אותי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היושב ראש, אנחנו מקווים שתתעשת בזמן הנכון. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אני אסיים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אתה יכול להמשיך. ברגע שאתה מייצג אותו אתה יכול להמשיך. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אני לא רוצה להאריך סתם. אין לי שום כוונה, אני גם עוד לפני דיון חשוב בנושא הבטיחות והרכבת פיגומים אז אני לא רוצה להאריך שלא לצורך, אני רוצה לסיים בדבר אחד. אני חושב שלא מאוחר גם לומר שאנחנו מאמצים בהזדמנות זו עוד איזה שהוא שלב ביניים ולוקחים לעצמנו יותר זמן בנושא החשוב והקריטי הזה, הכול כך חיוני, או הייתי אומר לא חיוני, כל כך טעון מבחינה לאומית ורגשית, לא מאוחר להגיד: אתם יודעים מה? אנחנו לוקחים לעצמנו עוד זמן ובשלב זה מיישמים איזה שהוא שלב ביניים או איזה שהוא הסדר ביניים כדי בכל אופן לנוע קדימה גם אם אין בזה סגירה סופית של הנושא. אסור שבנושא החשוב הזה אנחנו נעשה טעויות, לא מבחינה פנימית לאומית ולא מבחינה בין לאומית, איך אנחנו מצטיירים כלפי חוץ, ואני חושב שמכל טעם אפשרי נכון לאמץ בסופו של דבר תהליך שלא מותיר סימני שאלה, שמסדיר את מעמדם של אנשים בצורה ראויה ומי שבחרנו לתת לו מעמד כלשהו פה במדינת ישראל, אז אנחנו באמת מביאים אותו למרכז החברה הישראלית ולא דוחקים אותו, לא אותו באופן אישי ולא את ילדיו, לפינות אפלות ובעצם מה שנקרא מטפחים דור חדש שיתקשה להשתלב בחברה. עד כאן. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר גולן שכהרגלו היטיב להציג את טיעוניו בצורה בהירה ומשכנעת. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה רבה, היושב ראש, תודה רבה, יאיר, שייצגת אותי במה שאמרת ואתה ייצגת אותי במה שאמרת. אני רוצה, היושב ראש, לחזור קצת לדיון שהיה פה בנוכחות חבר הכנסת שלמה קרעי. שלמה קרעי ביקש לחסל את התקווה של כל ילד, גם אלה שהם בגיל חודש ושנתיים, כי הוא חושב, יאיר, שהילד הזה הוא טרוריסט. הוא היה פה ואמר את הדברים האלה בערך. אתה יודע, זה הזכיר לי את הסיפור של פרעה, כאשר ראה חלום ואז הוא החליט להרוג ולחסל כל ילד מבני ישראל שנולד במצרים ומשה עליו השלום ניצל בדרך לא דרך, אמא שלו נאלצה לזרוק אותו בים כדי שלא יגיע לידיו של פרעה. אני לא יודע, יש דמיון. כיוון שאנחנו מדברים על ילדים, קרעי מבקש להרוג את התקווה של כל ילד, עוד לפני שהוא נולד, ולגרום לו לחיות חיים של עינוי ועושק ורדיפה ולעתים הוא לא יכול לראות את אבא שלו שנה או שנתיים כי מישהו החליט שהוא לא יכול לראות אותו. אני לא יודע, מישהו צריך לעשות חשבון נפש בעניין הזה. אנחנו נחזור, היושב ראש, לחוק ולסעיפים שלו ו - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חבר הכנסת טאהא, אולי לפני שאתה מתחיל לנמק את ההסתייגויות, אדוני היושב ראש, אולי כדאי לקבוע מסגרת לדיון על מנת שנדע מה מסגרת הזמן שאתה תחליט לתת לרע"מ לנמק את ההסתייגויות מכיוון שאנחנו גם צריכים להיערך בדיון על ההסתייגויות ואתה מתכוון להמשיך בהצבעות. העניין הוא כך, הסטפה הזו שגובשה כוללת למעלה מ-45,000 הסתייגויות, בבדיקה פרטנית של עידו ואיילת יחד עם סאלח של חבר הכנסת טאהא הוסכם שיש כאן 190 הסתייגויות מהותיות פלוס 39 או כ-40 מקבצים. אנחנו מדברים על 230 הסתייגויות. אני ממליצה לך לתת בערך כדקה לנימוק ההסתייגויות, אנחנו מדברים על 230 דקות, 240 דקות, אנחנו נכנסים למסגרת זמן דיבור של ארבע שעות כאשר שעה הייתה בבוקר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> קצת יותר משעה, אבל אנחנו לא סופרים להם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוא נראה שאני מסכים קודם כל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מסגרת הזמן שנשארה לדיבור לנימוק ההסתייגויות, לעמדתנו סביר שמסגרת הדיון תהיה ארבע שעות פחות שעה, זמן נותר של שלוש שעות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוקיי, עד חמש. בבקשה, חבר הכנסת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אם נלך בעקבות דבריה של מירי, היועצת המשפטית של הוועדה, היא אומרת שמתוך 50,000 ההסתייגויות יש בערך 240 הסתייגויות מהותיות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> 190 מהותיות, 40 מקבצים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בעצם צריך לנמק 190. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אם באים לנמק 190 הסתייגויות מהותיות, אני מניח שדקה לא מספיקה לנמק מהותית הסתייגות, דקה מתאימה להסתייגויות שאינן מהותיות שהן 50,000 ההסתייגויות, אבל על ההסתייגויות המהותיות אני חושב שהזמן דקה הוא זמן לא הולם כדי לנמק מהותית, אלא אם כן אדוני מכריע באמצעות חוות דעת משפטית, לא יודע, של הייעוץ המשפטי של הכנסת? מירי אולי? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אנחנו ראינו שכ-190 מהותיות, אבל רבות מהן הן דומות ומנומקות ממילא, אחת מנמקת את השנייה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אבל אתה יודע, עברית היא לא שפת האם שלי, אני צריך לקחת את הזמן כדי להקריא את הסעיף, להסביר אותו, אני לפעמים מתקשה בעברית, צריך להתחשב בזה שאני אחד הקורבנות של החוק. צריך להסביר מהותית. אולי נסכם שתי דקות של כל הסתייגות מהותית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אנחנו נשאיר את זה וגם התייעצתי עם ה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אבל תבדוק משפטית קודם כל. מירי, אני מבקש שהייעוץ המשפטי של הכנסת יחווה את דעתו בעניין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חיוויתי את דעתי בעניין. אנחנו שקלנו. אני רוצה לומר שלגבי ההסתייגויות הלא מהותיות יש שאלה, כלומר לגבי המקבצים, שהם באמת - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שם אפשר להתפשר על חצי דקה. אוקיי, אין בעיה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני חושבת, כלומר לאחר ששקלנו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ואז יש לנו על חצי דקה שבועיים דיבור. אז אנחנו רוצים ללכת רק למהותי. המהותי, אדם כמוני צריך איזה שתי דקות כדי לדעת להסביר את ההסתייגות המהותית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אז בוא אני אגיד לך, חבר הכנסת טאהא, מלכתחילה אנחנו סברנו שיש פה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תעזרו לי, רבותיי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הנה באנו לעזור. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ברשותך, היועצת המשפטית, אני רוצה לשתף את החבר'ה. יש לנו פה 50,000 הסתייגויות, רבותיי, אם אנחנו נדרוש חצי דקה על כל הסתייגות, או אפילו פחות מחצי דקה, יהיו לנו ימים של דיבור. אני עכשיו באתי ואמרתי, גבי, שאנחנו נתמקד בהסתייגויות המהותיות. כיוון שהעברית היא לא שפת האם שלי אני צריך לפחות שתי דקות - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> גם לא שלי, חביבי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אבל אני קצת שונה, המבטא שלך יותר עברי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תן לי להתעצבן ותראה שלא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אני אמרתי שאני צריך לפחות שתי דקות על כל הסתייגות כדי לדעת להסביר אותה מהותית. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> צודק, צודק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היושב ראש ירצה לכפות עלינו, כפי שהוא כופה עלינו חוק, משהו אחר אז אני ארצה לקבל חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כבר קיבלנו חוות דעת ואנחנו לוקחים בחשבון גם שמרצ טענה כבר מספר שעות רב, כשמונה שעות, את אותן טענות. אנחנו חושבים ש - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שמונה שעות היו למרצ? אז לא מגיע לי שמונה שעות? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, חלק מהזמן אתה לא היית והם אמרו שזה גם בשמך. סך הכול אנחנו נמצאים במצב טוב מאוד מבחינה משפטית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני רק רוצה לנמק את ההחלטה. מלכתחילה כשבדקנו, כשהבאתי את הבדיקה בפניך, דיברנו על 140 הסתייגויות ו-29 מקבצים. ישבנו ובדקנו עוד פעם ביחד ובהבנה ובהסכמה כאשר היה מקובל - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על המספר, לא על הדקות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על המספר, ולכן הגענו, באמת בלארג'יות, במקום 140 ל-190. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על המספר את צודקת, על הדקות לא סיכמנו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> 190 מהותיות ו-39 מקבצים. זאת אומרת כשאני לוקחת בחשבון את כל מה שיש לנו כאן, במקום 140 שיש לנו שעתיים, את השעתיים הכפלתי בשתיים, הגענו לארבע שעות במקום לשעתיים. נראה לנו, בהתאם גם למה שמתקיים בוועדות אחרות, שאנחנו עוד יותר לארג'ים, המלצתי הייתה דקה ולא חצי דקה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> היושב ראש רצה חצי דקה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על הלא מהותי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היושב ראש ביקש חצי דקה ולעמדתי ראוי ונכון במקרה הזה שכל עסקת החבילה הכוללת הזו של 190 הסתייגויות מהותיות, במקום 29 מקבצים 30 מקבצים, במקום חצי דקה יהיה דקה, אנחנו מגיעים לחבילה של ארבע שעות, לדעתי במקרה הנוכחי ראוי, נכון וסביר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל אני מציע שנמשיך כי חבל על הזמן, כי הזמן נספר ויש לך הרבה מה להגיד לנו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא יודע, זה נעשה חד צדדי מכם. אז אם זה נעשה חד צדדי אז תגיד שזה חד צדדי, אתה החלטת שהזכות שניתנת לי על ההסתייגויות שהגשנו היא כדלקמן ואתה - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני החלטתי בהתייעצות עם הייעוץ המשפטי לוועדה שזה סדר הזמנים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מאוד סומך, דרך אגב, על היועצת המשפטית של הוועדה, אבל רציתי גיבוי משפטי של היועצת המשפטית של הכנסת ואז גם נדע שעשינו את הדבר הנכון. יכול להיות שמשם, מירי, ייתנו לנו 36 שעות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יכול להיות, אבל אנחנו מתואמים, הכול התקבל לאחר בדיקה והסכמה וחשיבה רבה. שגית ואני חושבות שהפתרון הזה זה הדבר ה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה על דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן, זה על דעתה של היועצת המשפטית לכנסת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לתת חמש שעות דיבור? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, ארבע. אנחנו בהאזנה מלאה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תגידי, ישנת טוב הלילה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מעולה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא ישנתי. את גרמת לי לא לישון, מי יישא באחריות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הכתפיים שלי רחבות, אני לוקחת גם את היושב ראש על הכתפיים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ראש הוועדה דואג לתת לצוות שלו שעות שינה מספקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז שידאג לתת לחברים שלו לפחות בקואליציה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מבקש משהו פרוצדורלי. אני מבקש שנעשה הפסקה בארבע, אנחנו רוצים לשמוע, יש יום מיוחד של יום האישה הבין לאומי ויש יום המחלות הנדירות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הבקשה לא מתקבלת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> טוב, שיירשם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הבקשה לא מתקבלת. אתם שמונה חברי כנסת, אתם יכולים להתחלף, אתם יכולים לשמוע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוספת לנו עוד שניים, זה בסדר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוסאמה, תגיד לו שאתה מוכן שיוסיף לך שני חברי כנסת ואתה מוריד את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בפעם הבאה, בעזרת ה', החברה הערבית תלך להצביע ואתם תהיו שישה, אתם תהיו שמונה והרף יהיה 12. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היושב ראש, לפי מיטב הבנתי אוסאמה יכול לפנות בשמנו ליו"ר הכנסת ולבקש את הבקשה הזו. אז תפנה ליו"ר הכנסת, תגיד שאנחנו מבקשים להשתחרר כדי להשתתף בדיונים חשובים, תציין את הדיונים, תגיד שיו"ר ועדת חוץ וביטחון מנע מאיתנו את הזכות הזו. כל מה שאמרתי נכון, כן, רם? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לגמרי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה סעיף? תגיד לי, ווליד, שאני גם אעזור. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו הרי כולנו מדברים על אותו חוק, על אותו דבר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> שיהיה ברור, גם כשאנחנו כאילו צוחקים וכאילו מתבדחים, הנושא הוא מאוד מאוד רציני, שלא ייווצר הרושם חס וחלילה שאנחנו עושים כאן צחוק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אנחנו עושים כאן דברים מאוד רציניים. אמרנו מספיק דברים נחרצים על הדבר הזה, לא חסכנו מילים. מירי? נישאר בלי ייעוץ משפטי? יכול להיות שאני הולך לסבך אותך במשהו משפטי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כל פעם שאתה מפסיק אותנו, רם, תתחיל להסתכל על השעון. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אני לא מפסיק אותך, ווליד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל אי אפשר, אני צריך ייעוץ משפטי. ביש עתיד טובים דווקא עם האופוזיציה, לא עם הקואליציה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יש עתיד זו המפלגה הכי טובה בכנסת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לפני המשותפת או אחרי? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> המשותפת, כשהיא תקבל באמת שכל והיא תבין שהיא צריכה להיות חלק מהקואליציה אז גם היא תהיה טובה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קואליציה כזאת? בחיאת דינק, תודה רבה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אם הייתם באים היינו קואליציה אחרת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בטח. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוסאמה, לרגע אתה שוכח שהם מעבירים את החוק איתכם, עם האופוזיציה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה חוק? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> החוק הזה, התועבה הזו מועברת באמצעות תמיכת האופוזיציה, לא הקואליציה. אז כנראה אין הרבה הבדל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> תאמין לי, אוסאמה, יש לנו בעיה, אבל לך יש יותר בעיה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא בגוש, אתה יודע, ווליד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתם מהאו"ם? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו באופוזיציה, אבל לא בגוש ה-52. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> סיבכת את העניינים, רם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> איך? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוסאמה, תסביר את זה שוב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוסאמה יושב באופוזיציה עם בן גביר ו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ורוטמן של החוק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני יכול לספור את ההצבעות איתכם יותר מההצבעות איתם, אז איפה אני? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יש מצב. אתה במקום הנכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה רוצה שאני אספור כמה הצבעות שאני תמכתי בקואליציה כשיש חוקים טובים? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> וכמה הצבעות נגד בן גביר והזה? בחוק הזה אני אמרתי, ועוד פעם, מאז 2003 אנחנו באופן עקבי, כל המפלגות הערביות, גם לפני המשותפת, גם כשהייתה בל"ד לבד וחדש לבד ורע"מ לבד ואחרי זה רע"מ תע"ל לבד, כל הזמן הצבענו נגד. זו עמדה עקרונית. גם מרצ. מוסי, פסק הדין הוא על זהבה גלאון, מרצ, 'יחד' היה. << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> גם, אגב, מרב מיכאלי התחייבה בזמנו שתתנגד ותגיש הצעת חוק אחרת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה 'יחד'? ב'יחד' מי היה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בתקופה של יוסי ביילין, קראו לזה מרצ-יחד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה לדבר באמת על סעיף 10. כבר נאמר שהסעיף הזה הוא סעיף לא מתקבל על הדעת, כמו שכל החוק הזה לא מתקבל על הדעת, אבל היות שלא היה חוק מאז שהחוק נפל ב-6 ביולי ועד לחקיקתו, אני מקווה שיהיו כל התקלות שבעולם כדי שזה לא יעבור מחדש, אמן, אבל עד אז אי אפשר לבוא לטעון שצריך להחיל את החוק רטרו גם על התקופה שלא היה בה חוק. באותה מידה אני אטען שב-2003 הדבר הזה הומצא והחוק הזה חוקק, עד 2003 לא צריך לעכב שום בקשה לאיחוד משפחות בשום מצב, כי לא היה חוק שמונע זאת וזה שהם עושים זאת הם עושים זאת לטעמי בניגוד לחוק, כי לא היה חוק. שנית, בצורה שדורסת את הזכויות של האנשים האלה ללא שמתבססים על שום דבר הלכתי חוקתי. על כן עד 2003 ללא מאמץ מיוחד האנשים צריכים לקבל הסכמה לבקשות שלהם, וכל התקופה מאז שהחוק נפל ועד, אנחנו מקווים שזה לא יקרה, ועד שזה חוזר אם זה חוזר, גם אז החוק לא יחול רטרו אלא יתחיל מהרגע שהוא עובר בו אם הוא עובר בו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ווליד, בעניין הזה, הרי אנחנו גם טענו אותה טענה וגם טענו שזה נושא חדש, אבל אני אומר, אדוני היושב ראש, שבית המשפט העליון וכל הפסיקה והלכה פסוקה היא שאין לאפשר ואין להתיר ויש לפסול חקיקה רטרואקטיבית. לא מתקבל ולא מקובל לחוקק חוקים רטרואקטיביים, הכלל הוא שהחוק חל מיום קבלתו ולאחר פרסומו ברשומות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> פתוחה בפניכם הדרך לערער על זה לבית המשפט העליון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אנחנו אומרים לך, חבל - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אם מכניסים את הסעיף אז קשה לערער. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לתת לך דוגמה, ווליד, גם לך, גם גבי הגיע וגם חברי מנסור, הרי תמיד אפשר לפנות לבג"צ ולהגיש עתירות לבטלות. אני אומר לך, כשהולכים לבג"צ ובג"צ אומר שיש בעיות, יש קושי, היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שיש קושי משפטי כאן, ואז בג"צ מבטל את החוקים האלה ואז קם העליהום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אני אגיד לך - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אני אתן לך דוגמה שאני ואתם ביש עתיד, בכנסת ה-20, כשהיה חוק הדגל של שר האוצר, משה כחלון אז בזמנו, על מיסוי דירה שלישית. היינו בוועדת הכספים ואז באו ודרסו את כל כללי הפרוצדורה, לא נתנו שימוע מספיק, לא נתנו לנו להגיש הסתייגויות, עשו דיונים מסביב לשעון בלי שנתנו לנו – ואז אמרנו להם: תשמעו, שוואיה שוואיה, בואו נלמד את החוק, בואו נעשה את זה כמו שצריך. דרסו את האופוזיציה ואז אני ביחד עם חבריי אז באופוזיציה, מיקי לוי ומיקי רוזנטל ופרופ' טרכטנברג, הלכנו והגשנו עתירה. הלכנו והבאנו את כל הפרוטוקולים לבית המשפט העליון, אמרנו לו: בבקשה, ככה מחוקקים חוק שהוא משנה את שיטת המשפט ובית המשפט העליון פסל את זה. אז אתה אומר לנו, שנלך לעליון, נלך לעליון. אנחנו עושים את הכול, הכול מתועד, הכול ממוסמך, אנחנו טוענים את הכול, יש את הכול בפרוטוקולים, תאמין לי, רואים אותנו, שומעים אותנו, עוקבים אחרינו. המשפחות שמנהלות מאבק במשך יותר מ-20 שנה לא יוותרו כהוא זה על הזכויות שלהם, הזכויות פה נפגעות, נדרסות, באופן בלתי מידתי ובאופן בלתי מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> החוק נחקק עם ייעוץ משפטי צמוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל גם היועצת המשפטית מירי, ביושרה המקצועי, אמרה שזה מעורר קושי משפטי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל כמו שאתה יודע, אפשר לקבל דעה כזאת משפטית, אפשר לקבל דעה אחרת, כי למשפט פנים רבות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז למה אתה בוחר באופציה או בחלופה הפוגענית? אם אתה אומר שזה נתון לפרשנויות ואפשר לקבל אחת מהפרשנויות האלה, תבחר בחלופה, באופציה הפחות פוגענית. זה המקובל. לא בוחרים את האופציה ואת החלופה הכי פוגענית נגד המשפחות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בנוסף לא כל דבר שעובר לכאורה חקיקה, לא משנה באיזה מדינה, הוא דבר חוקתי. יש דברים שלכאורה עברו את התהליך הזה של פרלמנט וחקיקה, אבל התוצאות שלהם על האנושות היו הרות אסון. אי אפשר לטעון שכל דבר שעובר בבית מחוקק הוא הדבר הנכון. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אתמול או שלשום, אני כבר לא זוכר כי הימים מתחברים לי, אבל או אתמול או שלשום בבוקר היה כאן את חוק קיצור שירות וגם שם דנו בשאלה האם ניתן לקצר שירות בדיעבד, זאת אומרת חייל שהתגייס בתאריך מסוים וחשב שהוא בא ל-32 או ל-30 חודש, ועכשיו אומרים לו באמצע: לא, לא, טעינו, סליחה, יש בעיות, 32 חודש. והיה כאן ויכוח גדול מאוד, משפטי, בין מירי שחשבה X לבין היועץ המשפטי שחשב - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על קיצור? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על קיצור רטרו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא על הקיצור, על האם אפשר לקצר רטרו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אני אומר לך, פה משפטית, אדוני היושב ראש, וזה הכלל גם בדיני עונשין, גם אם אתה רוצה לעשות משהו רטרואקטיבי, אם זה מקל עם הנאשם או אם זה מקל על ה - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כן, אבל על החיילים זה לא הקל, זה הרע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יכול לעשות את זה כי יש פה הקלה, אלה דברים שהם לטובת הנאשם או לטובת הציבור הזה. אבל כאשר אתה בא לעשות החמרת עונשים למשל, אתה לא יכול להגיד שאתה מחמיר את העונשים רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> נתתי לך דוגמה שזה לא מקל, ההיפך, זה מעיק. הם באו ל-30 ואמרו להם שעכשיו הם יהיו 32. היה כאן ויכוח משפטי גדול מאוד בין הייעוץ המשפטי שלי לבין הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, בסוף כל אחד ראה את זה בעיניים שלו. אני לא משפטן, לכן אני אומר, תודה לאל שאנחנו נמצאים במדינה שיודעים גם לאתגר את זה במקומות אחרים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוקיי, אז ההסתייגות שלנו בעניין הזה ברורה. לפני 2003, כל עוד הדבר הזה הולך לעבור ולהיכנס לספר חוקים זה לא נכלל, ובתקופה שנפל בה החוק זו גם תקופה שלא צריכה להיכלל בתוך הדבר הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ווליד, סליחה, אולי עד שתמשיך, אני רוצה, אדוני היושב ראש, להעלות סוגיה שאתה אפילו בעצמך ראית שיש פה קיפוח גדול מאוד. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מקווה שהציבור בחברה הערבית שצופה בנו עכשיו רואה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל בין המפלגה המשותפת למפלגת רע"מ. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מפריע למישהו? << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> יש שיתוף פעולה גם עם מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> וגם מפלגת העבודה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> וגם מרצ פה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כן, כי בחוץ משתמע כאילו שיש כאן איזה יריבות ורבים ואלה חושבים ככה, לא, יש כאן שיתוף פעולה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מחלוקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תלוי איך אוסאמה מתדרך. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הציבור הערבי רואה את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מתדרך. << אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >> אני אעדכן כל הזמן את הציבור הערבי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זה משודר, רואים את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש אלה שמתדרכים, מתדרכים משני הצדדים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> האמת שאם הקואליציה תמשיך להתנהל ככה יהיו יותר שיתופי פעולה בינינו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> היית חסרה לי עד עכשיו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תכיני את הכול בבית אחת, אני אתן לך מהמכסה שלי, עאידה, עוד מעט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה, כספים? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לדבר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לדבר אין לי בעיה, אתה יודע, אתה מכיר אותי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, אבל תיקחי לך כמה נקודות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כל מי שמדבר כאן עכשיו מדבר על החשבון של רע"מ. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו מהבוקר, כבר אין לנו כוחות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז הנה, באתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה מהבוקר? אני כבר שבוע, אני והיושב ראש וגבי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני, גם כשאני מנסה לעשות משהו טוב להקל עליכם, לתגבר את הכוחות, אתה לא מרוצה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מרוצה, למה לא? יאללה, תפדלי, עאידה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אני עכשיו מדבר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוסאמה לא סיים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אחר כך אני אמשיך במקומו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מתייחס, וגם אני חושב שזו הסתייגות שהיא חוצה כל המפלגות שהגישו הסתייגויות, זה בעניין סעיף 4 שמדבר על היתר לגבי הילדים. הסעיף מדבר על הגבלת גיל של קטין עד 14 שנים. תאמין לי אני לא מבין מה ההיגיון שלו, לא ביטחוני, לא משפטי, לא דמוגרפי. הילדים האלה הם ילדים של משפחות, של בני זוג שמחזיקים היתר כדין. אם הם פחות מ-14 אז הם יכולים להשתדרג ולקבל רישיון קבוע מכוח היותם ילדים של בני זוג, אבל אם הוא מעל 14 אסור לו ואז הוא יכול להיות, תראו איזה אבסורד, הוא יכול להמשיך ולחיות עד מותו, עד סוף תוחלת חייו, עם היתרי מת"ק. ווליד, שמת לב? גם אם הוא בן 30, גם אם הוא בן 40, ואני אגיד לך למה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ראשית בחוק הזה, להבדיל ממה שאתם טוענים, הוא לא יכול עד סוף חייו, אלא אם כן הוא יילך לעולמו לפני גיל 50, בגיל 50 באופן אוטומטי הוא יקבל את האישור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בגיל 50 הוא יקבל ארעי, כי בגיל 50 אתה לא נותן לו רישיון קבע, אתה נותן לו ארעי. אני מפנה אותך לסעיף 3א(א), על אף ההוראות רשאי שר הפנים לפי שיקול דעתו לתת לו רישיון ישיבה ארעי בישראל. זה לא רישיון קבוע. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אדוני מטעה, או טועה. טועה, לא מטעה, חס וחלילה מטעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני? למה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אדוני טועה, מפני שקטין מעל גיל 14 בבואו להיות עם הורהו בישראל מקבל מת"ק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא מקבל מת"ק והוא ממשיך לקבל מת"ק. זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כל החיים שלו. זה לא שהוא לא מקבל מעמד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אמרתי, עד סוף חייו, אתה תיקנת אותי ואמרת שעכשיו לפי החוק הזה, לפי התיקון, הוא יכול לקבל שדרוג. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הבן שלי, אני קורא לו קפטן טל. ברגע שהוא קיבל קצונה הפכתי את שמו לקפטן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, אצלכם זה רק במונחים של קפטנים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני אגיד לך למה, כי אבא שלי עליו השלום מאוד רצה שאני אהיה קצין בצבא אז מגיל שמונה הוא קרא לי קפטן רם, שאני כבר אתרגל לתואר, שיהיה לי ברור לאן אני הולך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה הכינוי שהיה לך גם? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> קפטן רם, בנהלל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קפטן רם אבא נתן לך. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבא נתן וכל החבר'ה השתמשו בזה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כל החבר'ה אימצו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא אכזבתי אותו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אני אומר, הילדים האלה, אתה לא יכול לבוא אליהם בטענות, למה לא הגישו לפני גיל 14, יש כל מיני סיבות, בגלל ההורים, בגלל זה, אלף ואחת סיבות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אם הוא מגיש לפני גיל 14? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא מקבל. זה אבסורד. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מקבל מה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא מקבל רישיון קבוע. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מעל גיל 14 הוא מת"ק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מת"ק כל החיים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אבל זה אומר גם זכויות סוציאליות ובריאות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל לא רק זה, אני אתן לכם דוגמאות שאני מטפל בהן עכשיו, שהגיעו ללשכה שלי. יש מישהי מירושלים המזרחית שלמדה רפואה, מצטיינת, למדה, עברה את הבחינה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> איפה היא למדה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למדה באבו דיס באלקודס. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> גבי, אני רוצה לתת לך את כיסא היושב ראש, אבל תסיים את הסיפור כי אני רוצה לשמוע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למדה, מצטיינת, סיימה בהצטיינות באוניברסיטה באבו דיס. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היושב ראש, אולי נצא להפסקה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אנחנו לא נצא להפסקה, אני רוצה לתת לך את כל הזמן שלך ברצף. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה עושה משחק ביתי, זה לא פייר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל את מי נשכנע? את גבי? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, הוא רוצה שתשמע אותו כדי לשכנע אותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל רק את הסיפור, קפטן רם. היא סיימה רפואה, עשתה את הבחינה הממשלתית בישראל, עברה את הבחינה ואז היא פנתה אליי ואמרה לי שהיא צריכה רישיון להתחיל סטז'. אני פניתי למשרד הבריאות, אומרים לי שהיא לא יכולה להיות רופאה בישראל, אין לה מעמד, לא א'5 מספיק, לא היתר מת"ק, פקודת הרופאים קובעת שאתה לא יכול להיות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אם היה עודף רופאים במדינה היו לוקחים אותה לכלא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו דוגמה. גם רוקחות. עכשיו שלחו לי, גם מישהי שסיימה רוקחות, ממזרח ירושלים, היא לא יכולה להיות רוקחת בישראל ולקבל רישיון רוקחות. דבר כזה, אם אתם לא רוצים לתקן את זה, על מה אנחנו מדברים בכלל? על מה יש לנו לדבר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> סוגיה קשה. (היו"ר גבי לסקי) << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן, גבי, כבוד היושבת ראש עכשיו. קפטן ג'. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא, לא, לא, שום קפטן ושום – חברי הוועדה, אני מעדכנת שמעדכנים אותי פה, בשלוש ועשרה יש דיון בוועדת הכנסת בעניין נושא חדש שהעלינו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> והדיון כאן ממשיך? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> לא, הוא לא יכול להמשיך. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא יכול להמשיך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך הם יהיו גם פה וגם שם? אתם לא מאפשרים לח"כים להתפנות לעניינים שלהם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הנושא החדש של הוועדה הזו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אי אפשר לנהל גם וגם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אוסאמה טען לנושא חדש – << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> וגם אני טענתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך אתם תמשיכו? וגם גבי. אחרת, גבי, אל תמלאי את מקומו של היו"ר אם לא נותנים לך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני יו"ר ועדה, כשמישהו טען לנושא חדש נעלתי את הוועדה, הלכתי לרוץ שם ולקפוץ ולשבת כדי להסביר. איך? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> לא, אני אומר, מבחינה תקנונית זה אפשר, זו החלטה של יו"ר הוועדה. אני עדיין לא מחליט פה כלום. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל מה, הוא ידבר עם עצמו? אנחנו הולכים לטעון נושא חדש. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא יתייעץ עם רם ויחליטו ביחד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היות שכולנו כמעט טענו את זה, נכון, אוסאמה? אז אין לו ברירה אלא להפסיק את הדיון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו אנחנו מגישים את הטענות שלנו כדי לשכנע מי שהביא את הצעת החוק. את בעצמך יש לך טענות, את מי אנחנו משכנעים עכשיו? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אנחנו משכנעים את בית המשפט העליון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לפי המצב לא מצליחים לשכנע את אסף לצאת להפסקה אפילו, קל וחומר לשכנע אותם למשהו אחר. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> כשיהיה שלוש ועשרה, אני חושבת שאי אפשר להמשיך, הרי טענו נושא חדש על כל נושא חדש שהופיע פה, אז אי אפשר להמשיך את ההסתייגויות עד שאין החלטה שם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון, אי אפשר להמשיך את הדיון בכלל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואי אפשר לשכנע את ועדת הכנסת אם אתם לא תהיו פה, אלה שטענתם על נושא חדש. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> בדיוק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בינתיים, היושבת ראש, אני רוצה לתת לעאידה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל עוד לא סיימתי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> וואלאק, איזה לא מסיים? אתה מדבר שעה ואתה אומר שעוד לא סיימת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל נותן לעאידה, בסדר. יום האישה הבינלאומי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק בגלל שזה יום האישה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אם זה לא היה יום האישה היית הורס את כל הזכויות? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא הייתי נותן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפרופו יום האישה, בעניין כל הנושא של יום האישה, קודם כל ברכות, גבי ושאר הנשים שנמצאות בחדר, גם אסמהאן. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> ברכות, יו"ר הוועדה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושבת שאין מצב אבסורדי יותר מזה שאנחנו נמצאים בו. מצד אחד אנחנו מברכות את הנשים על יום האישה ואנחנו אומרים שהיו לנו הישגים בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, בעשור האחרון, ואנחנו מתגאות בשם הדמוקרטיה והשוויון במדינת ישראל, מדברים על זה שיש תשע שרות ושיש נשים בהייטק ושיש נשים בעמדות קבלת החלטות, אבל שוכחים שבאותה עת שמדברים על ההישגים האלה יש נשים שנמצאות בתוך מדינת ישראל, אחת משתיים, או שאין להן את הזכות השוויונית להעניק או תושבות או אזרחות אפילו לבני זוג שהם בחרו אותם והתחתנו איתם, במקרה הזה בני זוג שהם פלסטיניים, או מהשטחים או מחו"ל, ויש נשים אחרות שנמצאות במערכת נישואים עם אזרחי מדינה, אבל אין להן את הזכות השוויונית לקבל את הביטחון הבסיסי של שהייה חוקית במדינה וגם תושבות אחר כך. אז אם מדברים על יום האישה הייתי מקדישה את יום האישה הזה דווקא לנשים הללו, דווקא הייתי מקדישה את יום האישה הזה לאסמהאן. תתארו לעצמכם, כמה שנים את נמצאת בארץ? << אורח >> אסמהאן גבאלי: << אורח >> אני נולדתי פה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> את נולדת פה, אז את לא תגלי את הגיל עכשיו. << אורח >> אסמהאן גבאלי: << אורח >> אני מחדשת זה כבר 26 שנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי, 26 שנים היא לפי החוק מחדשת את השהות שלה. אתם יודעים במה התעסקתי בחודש שעבר? הייתי צריכה להתעסק בזה, להרים טלפונים למשרד הפנים בחדרה כדי לאפשר לאסמהאן להיכנס למשרד, לבקש חידוש האשרה שלה. אחר כך אסמהאן ביקשה שניתן לה המלצה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כי יש משהו מסורבל בקביעת התורים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה מסורבל? יש שם שליטה כנראה צבאית במשרד הפנים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בלשון עדינה. הם מתכוונים שאנשים לא יצליחו לעשות את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם פשוט לא מקבלים, לא עונים לטלפון, הם לא קובעים תורים, הם מטרטרים את האנשים. הם מגיעים למקום ואז אי אפשר להיכנס למשרד הפנים, פשוט טרטור עד כדי ייאוש. אבל אוקיי, אסמהאן לא התייאשה, הצלחנו להשיג תור ועכשיו היא צריכה להוכיח שמרכז החיים שלה הוא בארץ. אחרי 26 שנים שהיא מוכיחה פעם אחרי פעם שמרכז החיים שלה בארץ ושיש לה ילדים. את יודעת מה הייתה הבדיחה, חברת הכנסת לסקי? שאחת מהיועצות שלי אמרה לה: תני להם רק את חשבון הפייסבוק שלך, שיראו כמה שאת נמצאת גם ותורמת לחברה וכמה את נמצאת בכנסת, זה יעזור אולי שהם יבינו, שכל יום לא רק היא מקיימת חיים, היא תורמת לחברה, היא מסייעת לחברה, היא נאבקת על דברים רציניים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל מה זה משנה? מבחינתם מה זה משנה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מבחינתכם דווקא זה יעבוד לרעתך, למה את תורמת לחברה? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם לא רוצים לתת לה, הם לא רוצים לתת, מה זה משנה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל אני חושבת שזה מראה את האבסורד במצב הזה, שאנחנו מדברים עד כמה מדינת ישראל כאילו התקדמה בזכויות נשים, אבל בעצם זה רק לפריבילגיות הנשים היהודיות, ברוח חוק הלאום כנראה. אני ישבתי שעות על גבי שעות והקשבתי לשיח המתקיים סביב הנושא. אם בעבר התביישו להגיד שהרקע לחוק הזה הוא דמוגרפי והוא עניין של הדמוגרפיה של המדינה היהודית, היום אומרים את זה בגלוי, אין להם שום בעיה להזכיר את זה. כל השקרים שהופצו פה וההסתה ועלילות הדם על ילדי שב"חים וילדי אנשים חסרי מעמד זה היה עלילת דם. אני חושבת שהגיע הזמן להגיד את זה. אבל מבחינת החוק הזה, אני אחזור לעניין הנשים, רוב הנפגעים מהחוק הזה הוא נשים, אם אנחנו בוחנים כל חוק וכל תקציב בעין מגדרית, אז גם צריך להגיד את זה. אני קיימתי, כבוד היושבת ראש, כמה דיונים אצלי בוועדה לקידום מעמד האישה על נשים חסרות מעמד. שמעתי כל מה שהן עוברות, מדורי גיהינום שהן עוברות בעצם היותן חסרות מעמד, כלומר נשים מסורבות תושבות או שהות במדינת ישראל למרות שהן הקימו משפחה, למרות שיש להן ילדים ושבני הזוג שלהן הם אזרחים במדינה. אנחנו מסתכלים על זה ואני יודעת שהיו גם מקרים מצערים מאוד שבהם נשים היו צריכות את האישורים האלה כדי לשהות לצד הילדים שלהן ובכל זאת היו נשים שסבלו מאלימות. אתם מבינים? מי שרוצה להגיד לי שההשלכות של החוק הזה הן רק דמוגרפיות ולאומיות הוא לא מבין כלום ואני מצטערת שאני אומרת את זה. אנחנו יודעים שגם, לצערנו הרב, יש מקרים של סכסוכים בתוך המשפחה, יש מקרים של לפעמים גם אלימות, כמו בכל העולם, יש מקרים כאלה, אישה שנמצאת במלכוד הזה, שאם היא תפתח את הפה, אם היא תתלונן, אם היא תלך להתלונן במוסדות היא תיזרק והיא תורחק מהילדים שלה והיא לא תוכל לנהל איתם חיים רגילים. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אני אגיד לך משהו בעניין הזה, חברת הכנסת תומא סלימאן, כמו שאמרתי כבר בדיונים הקודמים, לחוק הזה יש תיקון למראית עין, הם מקימים ועדה מיוחדת לטפל בנושאים באלימות המשפחה. אה, יופי, הם מכירים בזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> קודם כל שיטפלו באלימות במשפחה כמו שצריך נגד האזרחיות שיש להן זכויות מלאות. אני יכולה לתת לך סיפורים שלמים. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> את יודעת כמה זמן יש להם כדי לתת החלטה בעניין הזה? הזמן כל כך ארוך שבעצם הם יודעים שיש אישה שחיה במצב של התעמרות או של אלימות, אבל אף אחד - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שעלול חס וחלילה להיגמר ברצח. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> במוות, אבל אף אחד לא ממהר לתת החלטות בעניין הזה. את מבינה? כאילו מכניסים סעיף כדי להראות הנה, אנחנו כן מתחשבים בזה, אבל הזמן שהם קיבלו כדי לתת החלטות בעניין הזה הוא כל כך ארוך שזה ממש ממש כאילו מהשפה אל החוץ. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה אותו דבר כמו בסעיף 5. בסעיף 5 שוב כותבים 'על אף הוראת סעיף 2 רשאי שר הפנים מטעמים הומניטריים מיוחדים'. נו באמת, מישהו הצליח לתת לכם תשובה כמה המלצות היו לוועדות ההומניטריות לתת אשרה לנשים ולילדים וגם לגברים והשרים צפצפו על זה ולא אישרו? מה זה רשאי? למה זה רשאי? אם אתם אומרים שיש ועדה הומניטרית מקצועית שהולכת לבדוק בלי שיקולים פוליטיים, אלא הומניטריים, זה צריך להיות מחייב. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> את יודעת מי יושב בוועד ההומניטרית? יש נציג שימנה שר הביטחון, נציג שימנה ראש שירותי הביטחון הכללי מקרב עובדי השירות, אין שם מישהו מהרווחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> זה ממש ועדה הומניטרית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה ברור. אני הבנתי שאני לקחתי מהזמן של רע"מ ואני מחזירה את הזמן לרע"מ ותודה רבה על זה שנתנו לי את האפשרות לדבר. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> את יכולה להמשיך, חברת הכנסת תומא סלימאן. << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> אתה רוצה? אני יכולה לקחת קצת זמן, מה שאתה רוצה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מתי אנחנו מפסיקים את הישיבה? << יור >> היו"ר גבי לסקי: << יור >> בשלוש ועשרה יש את ה – << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בשלוש ועשרה אנחנו מתחילים, חמש דקות לפני. דחילקום, תשמעי, גברתי היושבת ראש, אני אומר לך פה שמדובר בתנאי עבודה עבדות, אנחנו עובדים 24 שעות בלי שינה, מה זה, מנסור? מה זה, מסביב לשעון, 24/7. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מה, החלטת להיות חבר כנסת ואתה צריך לשרת את הציבור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אין זכויות גם לחבר כנסת? לישון? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה מה שנקרא לשרת את הקואליציה, כי הציבור לא מעוניין בחוק הזה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, בתור חבר כנסת הוא צריך לעמוד באתגרים. היו לו ימים שהוא ישן 24 שעות ויהיו לו ימים כאלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> היו לך כאלה, אוסאמה? מתי אתה עושה דברים כאלה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 24 שעות? מאז שהממשלה הזאת קמה אנחנו לא 24, בקושי ארבע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא ישנים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה שעות אתה ישן? אפשר לחשוב שאנחנו 24 שעות ישנים. מנסור. << דובר >> קריאה: << דובר >> בחוק קמיניץ אני זוכר שלא ישנת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> האמת שאת הנאום שלי או את הניתוח שלי לחוק הזה ולעמדות אני אשאיר לישיבה הבאה, אבל תפקידנו כחברי כנסת, לאור מה שאמרת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, תפקידנו לנסות ולמצוא פתרונות לאנשים. העניין הוא לא אנחנו וכמה מאמץ אנחנו משקיעים וכמה זמן אנחנו ערים ולא ישנים, זו התכלית של היותנו חברי כנסת, לייצג את האינטרס של כלל הציבור, של אוכלוסייה מסוימת שבחרה בנו, של קבוצה מסוימת שניזוקה מחוק, ממדיניות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בשביל מה אנחנו נשארים ועובדים ולא מתלוננים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה זמן היית בדיונים פה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בחוק הזה, מנסור, אני לפחות היחיד שאולי היה בכל הישיבות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא בא אליך בטענות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה אנחנו עושים את זה? על מנת לתקן אפילו כמה שאפשר, כמה שזה. אבל אני לא מסכים איתך שבסופו של יום אנחנו רוצים לפתור בעיות קונקרטיות, זה חשוב, אבל לשכוח גם את העיקרון. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוודאי שלא, אני לא בא אליך בטענות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרי גם, אם אני עושה אנלוגיה, אפשר לבוא ולהגיד לאנשים בשטחים הכבושים, יאללה, משהו תיקחו פה, תיקחו שם - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> נסיר את המחסום הזה, נוריד את המחסום ההוא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נסיר את המחסום הזה, נוריד כמה מחסומים ותרגישו טוב, אבל יש דברים, כפי שאנחנו אומרים ואתם אומרים, יש קווים אדומים, עקרונות, שלא זזים מהם. החוק הזה, אני חושב שהוא אחד מהם. (היו"ר רם בן ברק) << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, אנחנו מבקשים בשעה שלוש וחמישה לעלות לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אתה חופשי לעלות. אתה מבחינתך גמרת לנמק, היה לך את הזמן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם לגבי יש נושאים חדשים, לרע"מ יש נושאים חדשים, אז מי ינמק? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> גם גבי לא לבד, יש את גבי ויש את מיכל רוזין ויש מוסי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל עכשיו היא לבד. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> תודה לאל, אתם מפלגות גדולות וחזקות, אתם יכולים להתפצל בין הוועדות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל, אדוני היושב ראש, כאשר יש דיון בנושא שהוא אותו נושא ונושאים חדשים בוועדת הכנסת אנחנו רוצים לעלות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה לא רוצה לטעון נגד הנושאים החדשים? אתה לא תרצה לטעון נגד הטענה שלהם? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מישהו מהוועדה צריך להצדיק למה זה לא. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל, גבירותיי, רציתי להגיד גברתי, אבל אני רואה שגם עוד גברת הצטרפה, אז אני אומר גבירותיי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד ח"כית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> גבירותיי הח"כיות, הרגע דיברנו על כמה קשה עובד חבר כנסת וזו באמת עבודה קשה ואנחנו נמצאים בסד זמנים, יש לנו עוד מעט פגרה ויש מספיק חברי כנסת כדי שנהיה מיוצגים היטב בוועדה הזאת והיטב בוועדה הזאת ואני לא מאשר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה חודשים אנחנו כבר בלי החוק הזה? מה יקרה אם עוד חודש? זה לא סוף העולם, מה קרה? הרי ממילא השרה תוקעת את הכול. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> סוף העולם יקרה רק אם פוטין יחליט להשתגע ולזרוק פצצות אטום, עד אז זה לא סוף העולם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז הוא עוד לא השתגע? בסדר, חבל, כי אתם משדרים כל הזמן שהוא השתגע. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, חס וחלילה. נקווה שזה לא יקרה גם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל באמת, השרה ממילא לא אישרה שום אישור, חיינו שלושה-ארבעה חודשים בלי החוק, אף אחד לא סבל ולא נפגע, למה צריך לעשות חקיקה בנושא כל כך מהותי שפוגע בציפור הנפש של כמה - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> את תהיי מוכנה שזה יהיה בעוד חודש אבל יחול רטרואקטיבית? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זאת אומרת יחול רטרואקטיבית? עוד חודש מה יקרה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אז יש דברים שאת לא מוכנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוא נראה, למה אתה כל כך רוצה את העניין של הרטרואקטיביות? מה זה מביא? תסביר לי, אולי תשכנע אותי, מה הרטרואקטיביות guarantee for you? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> ביטחונות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> את יודעת מה? אני החלטתי להיענות לבקשתכם, אני עוצר את הדיון, תלכו לוועדת הכנסת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> וואו, אני כל כך משכנעת. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:04 ונתחדשה בשעה 20:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני פותח את הישיבה, המשך ההנמקות של מפלגת רע"מ בחוק האזרחות. בבקשה, ווליד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה רבה, היושב ראש. אני במקומך לא הייתי עורך את הדיון הזה הערב, הייתי עושה את זה מחר, שום דבר לא בוער, אני לא יודע למה אתה לחוץ ונלחץ. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו המושבניקים רגילים לקום מוקדם בבוקר לחליבה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לפני שקבעת את הדיון הזה חשבתי שאתה עמיד בפני לחצים, אז עכשיו אני גם לא יודע איך העמידות שלך בפני רעידות אדמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שמחה, חשבנו שהלכת הביתה, באנו לבד, אמרנו שננצל את המצב. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אתכם לא משאיר לבד, זה מסוכן, צריך השגחה של מת"ק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נניח עמידות בפני רעידה, שבע בסולם דיכטר. זוכרים את זה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> דיכטר או ריכטר. טוב, אנחנו ממשיכים לדבר על אותו חוק גרוע, גרוע מאוד אפילו, אני יוצא בתחושה מאוד קשה שרוטמן וסמוטריץ' עשו את שלהם בחוק הזה ומסדרים חוק גזעני להפליא, שהוא גרוע מאוד אפילו מהחוק הקודם. יש לי הרגשה מאוד לא נוחה מהעניין הזה. אנחנו בכל זאת ניסינו, דיברנו, הצגנו את הדברים כי אי אפשר לחיות איתם, לא כפוליטיקאי, אלא בכלל כבני אדם ונראה לי שהעניינים לא זזים בכיוון הנכון. היינו בדיונים בוועדת הכנסת, עוד לא סיימנו שם להציג את כל הדברים והייתי מעדיף לסיים את הדברים בוועדה שם ואז לבוא להנה, אבל לא יודע למה כל כך בוער לך. דווקא רצינו למשוך את כל הזמן שלנו וככה אתה עלול לסכן את היכולת שלנו לעשות זאת. צריך לבדוק את זה משפטית. צריך לבדוק משפטית, דפנה, האם ניסיון הסיכול שהוא עושה לנו - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, דפנה היא לא משפטית, מירי משפטית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, כדי שהיא תעביר למירי לבדוק האם הניסיון של רם לסכל את הזכות שלנו למצות את זכות הדיבור היא מקובלת או שצריך להתמודד איתה. אתה גם את זה עושה? גם סיכלת את האפשרות שאנחנו נעשה את זה וגם אתה הולך? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל צריך לציין שאני שם אתכם בידיים הכי טובות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מה הלו"ז? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> נשב שעתיים ונסיים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אין לך תכניות אחרות? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מצביע גם מחר בשמונה בבוקר. (היו"ר משה טור פז) << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוקיי, אז רם סידר לעצמו מנוחה, אנחנו לא, אוסאמה. איך אתה מרגיש? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יודע, אנחנו רגילים. יש לנו אנרגיה לעוד עשר שעות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הגיע ממלא מקום יושב ראש, אנחנו רוצים להקריא לו שיקשיב למקצת מהפניות שמגיעות ומהמציאות שבה חיים האנשים האלה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל, ווליד, ברשותך, אני התחלתי, אדוני היושב ראש, בסוגיה. כל העניין הזה הוא גרוע, כל החוק הזה בכלל לא טוב, כל החוק הזה הוא פוגע בזכויות, פוגע בחיי משפחה, פוגע בזכות לנישואים, אבל גם יש דברים וסעיפים קטנים שאפילו אין להם שום תכלית, לא ביטחונית, לא מניעתית. אני הזכרתי את סעיף 4 ולא המשכתי. נתתי את הדוגמה של אותה רופאה שסיימה את לימודיה וניגשה לבחינת הרפואה הממשלתית בישראל ועברה את הבחינה ואחרי זה רצתה לעשות סטז' ולקבל את הרישיון ואז אמרו לה שהיא לא אזרחית והיא לא תושבת קבע. הילדים האלה, אדוני היושב ראש, לכן גם רציתי לפנות ליושב ראש הוועדה ולכל חברי הכנסת, סעיף 4 מדבר על ילדים מעל גיל 14, אם הם לא קיבלו רישיון ישיבה קבוע מכוח היותם ילדים של משפחות שקיבלו איחוד משפחות אז מעל גיל 14 הם ממשיכים לקבל אך ורק היתרי מת"ק, אין להם אפשרות להשתדרג. אמרתי שעד סוף חייהם הם עם היתרי מת"ק, אז תיקן אותי היושב ראש שלפי החוק עכשיו בגיל 50 הם יכולים להשתדרג, אבל מה? תבדוק את סעיף 3א, אדוני היושב ראש, סעיף 3א מדבר על רישיון שהייה ארעי. זאת אומרת אותו ילד שמגיל נגיד 15 עם היתרי מת"ק בגיל 50 אולי יזכה סוף סוף לאיזה שהוא שדרוג, אבל שדרוג ל-א'5. א'5 לא עוזר לו ולא עוזר לה. שלחו לי עכשיו מישהי, זו פנייה ממש טרייה, אנחנו מראים לכם את האבסורד, את הסבל, את הקיפוח שיש בסעיפים הקטנים של החוק הזה. היא קיבלה היתר מת"ק כשהייתה מעל גיל 14, למדה רוקחות, ווליד, ולא יכולה לעסוק במקצוע שלה. כך גם אחותה שלמדה רפואה. במשפחה אחת יש להם ילדים שהם כאלה שהיו מתחת לגיל 14 וכאלה שלא, זאת אומרת בתוך אותה משפחה יש לילדים רישיון קבוע והם חיים בחיים נורמליים so called ויש ילדים שהם מעל גיל 14 ו - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> התחלתי להגיד שעכשיו קיבלתי פנייה. אנשים עוקבים ומחכים לראות מה יילד יום, מה יהיה עם החוק הזה, כי זה משפיע באופן ישיר על חייהם של המשפחות האלה. יש מישהי שקיבלה היתר אחרי גיל 14 ויש לה היתר מת"ק והיא למדה רוקחות ועכשיו היא רוצה לקבל רישיון רוקחות, אסור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> למה אסור? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי צריך או להיות אזרח או תושב קבע. עם היתר מת"ק, עם א'5, היא לא יכולה לקבל. אני אישית מטפל בפנייה שהגיעה ללשכתי ופניתי למשרד הבריאות, למיודענו פרופ' יציב, אמרתי לו שיש פלונית אלמונית, עברה את הבחינה, נא לאשר לה סטז', אתה יודע מה הוא ענה לי? מה, חבר הכנסת סעדי, השתגעת? אתה לא מכיר את החוק? ככה הוא ענה לי. אני אומר לו למה? הוא אומר לי: היא צריכה להיות או אזרחית או תושבת קבע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היא צריכה להיות עובדת בניין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לעובדי בניין נותנים. לכן, אדוני היושב ראש, האבסורד הכפול שבאותה משפחה ילדים מתחת לגיל 14 שנרשמו בזמן מקבלים רישיון קבוע. אם אבא ואמא התרשלו, הרי אתה לא מדבר על בגיר שהוא מגיל 18, שהוא אחראי על מעשיו, בגיל הזה מ-14 עד 18 הם קטינים ולפי החוק יש להם אפוטרופוס טבעי, האפוטרופוס הטבעי זה האבא או האמא, נגיד האבא או האמא לא רשמו אותו בזמן והוא כבר בן 14 וחצי, הלך עליו. לכן אנחנו פנינו, דיברנו, הגשנו הסתייגויות, אמרנו לפחות את הדבר האלמנטרי הזה. תגידו לי, מה זה פוגע בביטחון המדינה? לכל המשפחה יש אישור, לאבא יש, לאמא יש, רק אותו ילד שעכשיו הוא בן 15, אין לו. תגידו לי איזה היגיון יש בזה. לכן אני חוזר ופונה בשם הקבוצה הזאת, תוציאו אותה מתחולת החוק ותגידו קטין עד 18. אם הוא מעל 18 ולא נרשם אז הוא בגיר, הוא אחראי על מעשיו, אבל אתם עושים את זה לקטינים? די, זה יותר מדי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> טוב, לפני שניתן גם למנסור, אני רוצה להקריא תיאור של מישהי שיש לה שמונה ילדים, הגדול מביניהם בן 23, הקטן מביניהם בן 12. כולם מחזיקים באזרחות ישראלית, היא כבר 12 שנים, היושב ראש, תקשיב, היות ובאת להחליף יושב ראש כדאי גם להשכיל קצת מהאמת בשטח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מנסה להבין את החוק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ולא ממה שאתה יודע שטחי מאוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, הוא לפחות מודה, ווליד, שהוא לא מכיר את החוק ועכשיו הוא מנסה ללמוד את החוק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שיכיר את המציאות שהחוק הזה עושה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הכי טוב. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> איזה יופי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רוצים מצגת או משהו? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מישהו מנסה לאיים עלינו? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, בדיוק, רומזים לנו מהכנסת שרוצים שיכבו לנו את האורות. הכול בסדר, תמשיך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, אם מישהו מנסה לאיים עלינו אז אנחנו לא נרתעים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא מפחדים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל עכשיו לפחות על הכתפיים שלנו, כאילו עובדי הכנסת וכל הכנסת עכשיו תלויה בנו. הם אומרים נו, אנחנו מחזיקים את כל הכנסת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז אמא לשמונה ילדים, הגדול מביניהם בן 23, הקטן מביניהם בן 12, כולם אזרחי המדינה, היא אלמנה מזה 12 שנה, בכל השנים, היא אומרת: בשנים האחרונות אני כבר מאוד מאוד עייפה נפשית, תוך כדי שאני מנסה לקבל את זכויותיי כאן במדינה ואולם כל המוסדות סוגרים בפניי את השערים, לעתים בצורה מאיימת. כאילו הפקיד הזה, מי זו בכלל שמגיעה אליו? היא כמובן לא ראתה את אמא שלה מזה שנים רבים, כי אין לה את האישור להתנייד, כי אין לה כלום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא לא אזרחית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אין לה כלום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, ווליד, אמרת שהם אזרחים. הבעל הוא אזרח, היא כנראה באיחוד משפחות והיא לא קיבלה אזרחות. היא לא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הילדים כן, היא לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הילדים כן, כי הילדים מקבלים מכוח היותם הבן של. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון, תקשיב, הילדים כן, האמא שלהם לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברגע שהוא נפטר אז שוללים ממנה את הכול. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זאת אומרת היא גם מעולם לא ראתה אותם בנספח תעודת הזהות שלה ועל כן אם מישהו מהם חלה היא לא יכלה להיות איתו בשום מקום. מישהי אחרת אומרת שהיא כבר בת 70, היא חיה היום בצפון הארץ, אלמנה מזה 20 שנה, לכל הילדים שלה יש אזרחות ואולם היא לא. הילדים שלה עובדים, מסתדרים וחיים טוב, ואולם היא מנועה מהזכויות הבסיסיות ביותר שמאפשרות חיים, בין היתר טיפול רפואי, חופש תנועה, והחוק מגדיר אותה היום, כשהיא בת 70, והילדים שלה כולם ישראלים, החוק מגדיר אותה שב"חית, שוהה בלתי חוקית. היא בת 70, 20 שנה אלמנה, היא שב"חית. היא חיה עם הילדים שלה, שב"חית, שוהה בלתי חוקית: כל יום שעובר אני מרגישה פחד נורא שמישהו יבוא כדי לגרש אותי. היא חיה את המציאות הזאת כל יום עם הילדים שלה וגם היא מחפשת מישהו שיעשה צדק. היא חושבת שיש את המישהו הזה. ד"ר מנסור, תפאדל חביבי. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה. מי יושב ראש הוועדה, אתה או משה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא בעצם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא יושבי ראש, לא חברים. אתה כאן, מנסור, בוועדת חוץ וביטחון כשאנחנו מודרים, אין חברים, אין כלום, אין לנו זכות הצבעה אפילו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הופעל עלינו חוק האזרחות בוועדה הזאת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש לנו זכות להיות בוועדת חוץ וביטחון, אבל אנחנו לא מממשים את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, אנחנו לא רוצים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו ממירים את זה בחברות נוספת בוועדת הכספים כדי להשפיע על התקציבים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אצלנו אומרים אם אין קמח אין תורה, מנסור. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מציע, חברים, בואו נהיה קצת – אתם רוצים שכל אחד ייתן סיכום, בסדר? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מה זה כל אחד? אנחנו כבר נתנו שעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל אפשר סיכום כללי של החוק, כן. כל אחד עשר דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מציע שכל אחד ייתן סיכום וזהו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אתה תדבר ותסכם ואחרי זה אנחנו נסכם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן? ככה זה? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הזמן שלכם, חברים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש לנו עוד שעה וחצי. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אני יכול לדבר שעה וחצי, אם אתם רוצים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תן דרשה, מנסור. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוא תעשה לנו ככה, בתחום האזרחות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תן דרשה של יום שישי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מנסור, אני רוצה לשמוע פה את האני מאמין שלך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני קודם כל שואל את השאלה איך הגענו לכאן. זאת שאלה שנוגעת לשני דברים, איך הגענו לכאן, לנוסח הזה, לחוק הזה, למעמד הזה, ואיך הגענו לכאן באופן כללי בהקשר של חוק האזרחות והשינוי שחל ב-2003. אז נטענה הטענה והובאו ראיות ונתונים שלאור הסכנה הביטחונית מחלק מהאנשים שנמצאים בתוך מדינת ישראל, כחלק ממשפחה. לא באופן כללי, כי החוק או המדיניות מסדירה את המדיניות מול תושבים או מול אנשים אחרים שנמצאים בתוך גבולות מדינת ישראל, לא על רקע של נישואים והקמת משפחה. הגענו לכאן כי הייתה טענה, מגובה לכאורה בנתונים, שיש בזה סכנה לביטחון המדינה, לביטחון האזרחים באופן כללי. ואז נחקק חוק, בעצם הוראת שעה שמקשה על המשך הזכות הבסיסית של כל בן אדם, לא חשוב אם הוא יהודי, ערבי, מוסלמי, נוצרי, להתחתן ולשמור על אחדות המשפחה ועל חיי משפחה משותפים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק תיקון קל, מנסור, לא מקשה, מונעת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מונעת מבחינה חוקית, אבל מבחינה עובדתית מקשה מאוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל החוק הזה בא גם היום אומרים לעצור בכלל איחוד משפחות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה ההקשר הראשוני, ואז כמובן שבאותה תקופה, אני מזכיר לכולם, היינו בצל אירועי האינתיפאדה השנייה שהיו לה גם השלכות בתוך החברה הערבית. לאורך השנים החוק הזה הובא לכנסת מדי שנה והוארך בעוד שנה ובעוד שנה. בתקופה הזאת שני דברים התרחשו שאנחנו לא מתייחסים אליהם בכובד ראש ולא נותנים להם משקל. המצב הביטחוני השתנה. החוק הזה נולד, הוראת השעה הזו נולדה בצל אירועים קשים, סכסוך עקוב מדם, אינתיפאדה, הרבה אנשים נרצחו ונהרגו באותה תקופה, בשני הצדדים. 4,000 אנשים בצד הפלסטיני, 1,000 אזרחים בצד הישראלי וכו'. ועדיין אנחנו שומעים את אותה טענה, שהסכנה הביטחונית היא שמצדיקה את המשך הוראת השעה. אנחנו גם צריכים להתייחס לכך שבמשך כל השנים האלה, מהשנה הראשונה עד היום, בג"צ פסק ולא נתן אף פעם לכנסת להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע. התפיסה שביסוד העמדה הזאת, שהחוק הזה הוא לא חוקתי, אי אפשר לקיים את הוראת השעה הזאת בתור חוק קבוע, לאור כל מיני שיקולים רבים, שכולנו מסכימים עם השיקולים האלה. ובכל זאת למרות שהמצב הביטחוני השתנה וחל שיפור ניכר ולאור העובדה ששנים רבות עברו ובתוך הנושא הזה, נוצר גם מצב אנושי, אלפי, אולי עשרות אלפי משפחות נכנסו למעגל הזה וההשלכות של החוק היו השלכות קשות על חיי המשפחה. שוב, בהיבט הביטחוני, מצד אחד המדינה לא מנעה לחלוטין, אוסאמה, את החיבור הזה, ואפשרה את איחוד המשפחה בפועל, למרות שזה לא בהתאם לחוק, ואותה הוראת שעה לא השתדרגה, לא התאימה את עצמה. מצד אחד לא הפכה לחוק קבוע, כי זה מנוגד לעקרונות חוקי היסוד במדינת ישראל, אבל מצד שני הוראת השעה לא נתנה מענה לבעיה ההומנית האנושית שנוצרה בעקבות החוק הזה. זאת בעצם השאלה השנייה איך הגענו לכאן. בשנה שעברה, לאור ההתפתחויות במערכת הפוליטית בתוך כנסת ישראל אנחנו הפכנו לחלק מהקואליציה, יש אינטרס משותף בתוך הקואליציה, בתוך המפלגות, לנסות למצוא פשרות ופתרונות ולכן במשך חודש שלם דנו בהיבטים שונים של החוק הזה ותופתעו, חברים, שחלק מהשרים, כולל שרת הפנים, זו פעם ראשונה שהייתה להם הזדמנות לשמוע לא על החוק עצמו, כי כולם מכירים את החוק, אלא על ההשלכות של החוק הזה על חיי אדם ועל זכויות אדם ועל חיי המשפחה ומה עובר על המשפחות האלה. ואז הגענו להסכמות שלא היו קלות. מה זה לא היו קלות? הן היו קשות ביותר. מצד אחד יש לנו עמדה מאוד ברורה נגד החוק הזה, ולא רק אנחנו, גם בית המשפט העליון כעמדה מהותית הוא נגד החוק הזה, ולכן הוא לא אפשר לחוק הזה להפוך לחוק קבוע. וגם היום גורמים פוליטיים שונים מסתכלים על החוק הזה כחוק שלא ראוי להיות חוק כהוראה קבועה, אלא כהוראה זמנית. זה בעצם הניסיון הראשון שהיה לנו כן לטפל בהשלכות של החוק הזה והגענו להסכמות ואפשרנו את החקיקה או את ההארכה שוב של החוק, כמובן לא בהפרה מצדנו החוק נפל אלא מצד חברי כנסת מהימין שיש להם אינטרס פוליטי, הם הצביעו נגד הוראת השעה והפילו את זה. אז ביסוד העמדה בגוש השני של הכנסת זה לא בדיוק השיקול הביטחוני ולא שיקול ענייני, אלא שיקול פוליטי נטו. עובדה, מפלגת הליכוד, הציונות הדתית, החרדים הצביעו נגד החוק הזה והפילו אותו בזכות כמובן חבר הכנסת שיקלי שפרש מהקואליציה והצטרף לאופוזיציה. אנחנו מצד אחד טענו ודרשנו שהממשלה, שרת הפנים, תקיים את ההתחייבות ואת ההבנות שהגענו אליהן ומצד שני היא כמובן שביקשה שוב לחזור ולאשר את הוראת השעה על מנת שנוכל ליישם את ההבנות וזה לא צלח כי הייתה בעיית אי אמון בנושא הזה. אבל שוב אני רוצה להדגיש שני דברים, דבר אחד, מבחינה מהותית החוק הזה, גם זה שמונח בפנינו, גם אלה שתומכים בו מצד ימין, כולל מצד שמאל, אף אחד לא חושב שאפשר להחזיק בחוק הזה לעד. כי הוא מנוגד לעקרונות הבסיסיים של כל משטר דמוקרטי. ומצד שני אנחנו עדיין לא רואים את ההתייחסות המשמעותית וההדגש שאכן אנחנו רוצים לתת פתרון הוגן לקבוצת המשפחות שנמצאות בתוך המערבולת הזו וסובלות רבות. אני משוכנע, אדוני היושב ראש, שאם יעמוד בפניך כל אחד שיש לו נגיעה אישית בנושא הזה ויסביר את הסיפור האישי שלו אני בטוח שאתה תחתום על אישור לכל אחד ואחד ותאפשר להם בצורה חוקית איחוד משפחות. אנחנו הגענו למצב שאמנם יש היבטים פוליטיים, מדיניים, לאומיים, לא יודע, דתיים, לחוק הזה, אבל בסופו של דבר הכול היום התנקז למצב שבוא ברמה האנושית, זכויות אדם בסיסיות ביותר. לכן זה לא פוטר, לא את מדינת ישראל, לא את ממשלת ישראל ולא את כנסת ישראל מהחובה המוסרית היום, לפני ואחרי החוק הזה, לתת מענה הולם והוגן וצודק למשפחות האלה. כמובן אנשים ששוחחתי איתם בנושא הזה הם טוענים: ואם אנחנו עכשיו נבוא לקראת וניתן זכויות, זכויות בריאות וביטוח לאומי ועבודה ורישיון וכל מיני דברים כאלה, כבר הכנו ממש רשימה ארוכה של נושאים שממש משפיעים על תחומי חיים שונים בנושא הזה, אבל זה יפתח שוב את הברז ונראה המוני אנשים שייכנסו למעגל הזה. אני, מההיכרות שלי עם אנשים בחברה הערבית וגם בצד האחר, אני לא חושב שאנשים מתחתנים כדי ליישם, לא את חוק השבות ולא כדי לעשות מין אקט שהוא חלק ממזימה מסוימת, לא לחבל בביטחון המדינה ולא בהרכב האוכלוסייה בתוך המדינה ולא שום דבר אחר. זו נטייה טבעית של בני אדם להתחבר אחד עם השני. ולא נשכח שמשני צדי הקו הירוק יש משפחות, יש אנשים שהם קרובי משפחה וכו' וכו'. אז אין יסוד ממש לטענה הזאת שכאילו עושים את זה דווקא למטרות שלא למענן אנשים מתחתנים ומקימים משפחה. אז הגענו לכאן כי התפתחו דברים ואנחנו עדיין לא רואים שיש מספיק גמישות. יש פה ושם דברים, סעיף נכנס, גיל 50 וכו', אבל אנחנו עדיין לא רואים שיש היענות לצרכים ההומניים של המשפחות האלה. לדעתי אם ניתן לגישה הזאת עדיפות בתקופה הזאת יכול להיות שבעוד כמה שנים, כולנו מתפללים למען השלום, כולנו, יהודים וערבים, אבל כנראה בינתיים אנחנו לא עושים דבר כדי להשיג את השלום הזה. יכול להיות שאז ההסתכלות על הנושא הזה תהיה אחרת, אבל בינתיים אנחנו לא בהקשר הזה ולכן חובה מוסרית, חוקית, חוקתית, לא יודע מה, לתת מענה הולם להיבט הזה. זה לא פוטר אותנו. זה לא הופך את החוק הזה, לא לחוקתי ולא לחוק צודק, אבל חובה מוסרית של כל אחד מאיתנו, אני גם בתור בן אדם, בתור ערבי, בתור מוסלמי, בתור יהודי, כל אחד ומערכת הערכים שלו, אני חושב שכולם מתנקזים לתובנה אחת שבאירוע הזה אנחנו חייבים לטפל בצורה שתהיה הולמת וצודקת והוגנת. כמובן מדאיג מאוד שבפתח הדברים בחוק הכניסו את סעיף המטרה. אין ספק ובעצם את השאלה הזאת שאלתי את היועצת המשפטית לממשלה, אין ספק שזה סביר מאוד שכל אחד יכול לטעון שמה שכתוב בסעיף המטרה מביא אותנו לשיקולים מעבר לשיקול הביטחוני. (היו"ר רם בן ברק) << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> רם, עכשיו הצטרפת. כאשר התחלנו בדיונים על החוק הזה, בעצם זה הנושא הראשון שטיפלנו בו בקואליציה הזאת. לא היו לנו הישגים ולא תכניות ולא החלטות ולא חוק ותמ"ל ולא חוק חשמל, שום דבר, כאילו הקמנו ממשלה, ביחד כמובן עם השותפים, ונכנסנו ישירות למערבולת הזו של חוק האזרחות. אנחנו אמרנו, כעמדה עקרונית, כחברי כנסת, ערבים ולא ערבים, זה לא חשוב עכשיו הזהות שלנו, אף אחד מאיתנו לא חושב שמוצדק או שאנחנו מקבלים את זה שלפגוע בביטחון, לא של המדינה ולא האזרחים. כאילו הנחנו את זה כהנחת יסוד. אז אף אחד לא יכול להאשים אותנו שאנחנו לא לוקחים בחשבון את הטענה הזאת, אבל לבוא ולהרחיב את הבסיס שעליו מושתת החוק הזה, זה כאילו ההיפך ממה שאמרתי. לאורך כמעט 20 שנה שלא ראינו התייחסות חיובית שמנסה לתת מענה הומני לאירוע שנוצר ולא לשדרג את החוק בהתאם להתפתחות במצב הביטחוני. היינו באינתיפאדה והיום אנחנו נמצאים במקום אחר. יש אתגרים ביטחוניים היום, כמובן, אבל אין ספק שזה לא מה שהיה. אז לא ראינו את ההתפתחות הזאת, אבל ראינו מצד שני ניסיון להרחיב את התשתית שעליה מושתת החוק הזה. ובכל זאת אני לא חושב, אפילו אם זה מתבסס על חוק הלאום או על אינטרסים בביטחון הלאומי, שהוא מובן מאוד רחב ולא רק ביטחוני נקודתי, אני לא חושב שזה יהפוך את החוק הזה לחוק שאפשר לקבל אותו כחוק קבוע. אלא, שוב, אני חושב שגם בג"צ ידגיש את זה שהחוק הזה לא ראוי להיות יותר מאשר הוראת שעה. לכן זה מאוד מוזר שבמקום שאנחנו נתאים את החקיקה להתפתחות במציאות, כי החקיקה אמורה לתת מענה למציאות או שמתפתחת, אנחנו חוזרים לכאורה אחורה ולא נותנים מענה הולם לצרכים של האנשים. לכן אני חושב שמן הראוי לחזור שוב ולהדגיש, אנחנו יודעים שגם בשיחות שהיו לנו עם אנשים בכירים, שרים וכו', לא נעלם מהשיח שהיה איתם, והיינו מדברים בצורה חופשית בנושאים האלה, מעבר לשיקול הביטחוני היו דברים על השולחן ואף אחד לא התעלם מזה, לא נעים לדבר על זה בשיח הציבורי הפתוח, אבל זה קיים, אנחנו מודעים שזה קיים, אבל אסור לנו ללכת ולהרחיב את התשתית הזאת שעליה מושתת החוק הזה בלי הצדקה במציאות ובלי לתת פתרון הוגן לאנשים. לכן אני חושב, שוב, מן הראוי להסיר, אפשר לקיים את החוק בלי המטרה הזאת. המטרה העיקרית נמצאת בתוך החוק עצמו, אפילו אני יכול להגיד מעבר לזה, המטרות האחרות נמצאות פה ושם, הרי חוק הלאום קיים, אם מישהו רוצה להתבסס על חוק הלאום ולטעון טענות אחרות, גם אפילו בהקשר של הביטחון הלאומי במובן הרחב ביותר, יש הרבה עוגנים שאפשר להסתמך ולהישען עליהם כדי לטעון את הטענה הזאת, אם זה בשיח הציבורי ואם זה בשיח המשפטי. הנקודה השנייה שבעצם החוק הזה הפך את הקערה על פיה. המצב הטבעי הוא לבוא ולהגיד, וזה הולם את החקיקה ואת חוקי היסוד במדינת ישראל, המצב הטבעי הוא שזה טבעי מאוד, זכות טבעית, לא לדבר לא על לאומי ולא על דתי ושום דבר, זכות טבעית שאנשים יתחברו ביחד ושיקימו תא משפחתי ושיגורו ביחד. לא בטוח, משה, שכל מי שמתחתן הוא בא וגר בתוך היישובים בתוך ישראל. יש אנשים שאני מכיר אותם, או שהם גרים בחוץ לארץ או שהם גרים בגדה המערבית. אני לא יודע מה הסטטיסטיקה בדיוק, אבל זה לא חד צדדי כמו שמנסים חלק מהחברים לטעון. אז המצב הטבעי לבוא ולהגיד חברים, זה מותר, זה הכלל, והיוצא מן הכלל שאם יש נסיבות מסוימות, שאם יש סכנה ביטחונית, שהיא מבוססת בצורה סבירה בוא נגיד, אז אנחנו לא נותנים אישור לקיים חיי משפחה. אתה רוצה לקיים חיי משפחה? בסדר, תלך ותגור בשכם כי יש לנו מידע ויש לנו נסיבות. זה יכול להתקבל על הדעת. אבל מה שאנחנו רואים עכשיו זה ההיפך, הכלל הוא האיסור והיוצא מן הכלל זה לתת את ההיתר הזה. בעצם זה השינוי המשמעותי ביותר בחוק הזה. אם המצב, לא נגיד הקודם, אני לא יודע מה היה לפני החוק הזה, אבל אם רוצים כן לטפל בהיבט הביטחוני, בסכנה הביטחונית, אז בסדר, הכלל הוא שמותר ואם יש לרשויות השונות מידע מבוסס ואיך שאומרים ממש סכנה מסוימת, אז מטפלים בזה. ויש עוד כל מיני דרכים אחרות לטפל, לא רק למנוע איחוד משפחה. אני שוב רוצה לטעון עוד טענה, אני לא יודע בדיוק מה היום מהווה סכנה ביטחונית באיחוד המשפחות, האם איחוד המשפחות עצמו ומתן ההיתר, או אי איחוד המשפחות. למה אני מתכוון, אדוני היושב ראש? הטענה הבסיסית, אני לא צריך להסביר, כולם מבינים את זה, יש חוות דעת וכו', אבל אני טוען שאי איחוד המשפחות הוא סכנה ביטחונית, רם, למה? כי אתה משאיר את האישה הזאת מחוץ למעגל, מתוסכלת, חיה בקשיים, בייאוש, איך זה ישליך על הערכים שהיא תקנה לילדים שלה? הרי אתה מצד אחד מאפשר לה לחיות ברהט ובטייבה ובכפר מראר, אבל אתה לא נותן לה את התנאים הסבירים כדי שגם היא תוכל לגדל ולהקנות ערכים של סובלנות, של שאיפה לשלום, של רצון לתמוך בפיוס בין העמים וכו' וכו'. אין ספק שההתנהלות הסבירה, בוא נגיד, של המדינה ורשויות המדינה, לאורך השנים, וזה השתנה, וזה התפתח לאורך עשרות שנים, עם האזרחים הערבים, זה השפיע על העמדות הבסיסיות שלהם, גם כלפי הסכסוך ואיך הם רואים את העתיד. היום אתה תמצא 99% מאזרחי המדינה שתומכים בכל תהליך שלום. הם יגידו לך שהם רוצים לסיים את הסכסוך ושתקום מדינה פלסטינית ושתחיה בשלום ליד מדינת ישראל ושאנחנו נישאר אזרחי מדינת ישראל ונתרום את תרומתנו. אנחנו חלק מהתהליך הזה, היום רע"מ מקדמת את החזון הזה. אנחנו אומרים שיש לנו חזון של שלום, של ביטחון הדדי, של שותפות, של סובלנות. אם אתה משאיר את האישה הזאת בחוץ איך אתה תשפיע על הערכים והראייה של הילדים שלה, שהם אזרחי המדינה? הרי אתה נותן להם ישירות אזרחות, ועל העמדות הבסיסיות שלהם לשאוף לשלום ולשמור על החוק, על שלטון החוק, על השותפות, על הסובלנות שהיא תהיה הערך שמחבר בין כל הקבוצות השונות. לכן הטענה שלי היא שאי איחוד המשפחות היום, יכול להיות שבעבר היה המצב שונה, אבל אי איחוד המשפחות הוא הסכנה הביטחונית ולא איחוד המשפחות. ולכן, שוב, מן הראוי לשקול שוב את הנושא הזה ולא להפוך את הקערה על פיה. ושוב אני רוצה להדגיש את הנושא הזה, מבחינת בית המשפט העליון, מבחינת בג"צ, שהוא אמון לא רק על הפרשנות של החוקים, לפחות יצא לי פעמיים לשבת שם, והשופטים שם רואים את הדברים בצורה מעבר למה שכתוב בחוק הזה והחוק האחר, מבחינתם הם מתייחסים למערכת הערכים הדמוקרטית כמשהו אפילו מעבר לחוקי היסוד. בישיבה הראשונה שהייתה על חוק הלאום הם אמרו שהחוק הזה לא אמור לפגוע בזכויות הבסיסיות ביותר של האזרחים הערבים ולא להשפיע על השוויון, הגבילו את זה לשוויון אזרחי, בהחלט, למרות שהם לא שללו שמגיעות זכויות לאומיות, אבל לא כהגדרה עצמית שמקבילה להגדרה העצמית של הרוב היהודי, אבל בכל זאת גם מבחינת בג"צ וגם מבחינתנו ומבחינת הצדק והערכים ההומניים והדמוקרטיים וכו' וכו', מן ראוי לבוא ולהגיד שהכלל שזה מותר, ואם יש מקרים חריגים, בהתאם לקריטריונים, לרשויות, לחוות דעת וכו', תיעשה עבודה יסודית, ואז להגיד שאנחנו מגבילים את זה למקרה הספציפי הזה או למקרה אחר. עובדה, היום אנחנו לא שומעים מה רשויות המדינה עושות עם המשפחות. הם מנהלים את החיים שלהם בתוך מדינת ישראל ואין לנו כל יום מקרה שהמשטרה נכנסת לבית הזה, לוקחת את האבא או את האמא ומחזירה אותו מעבר לקו הירוק. לכן זו עובדה קיימת. לדעתי זה יכול להתקבל כהוראה קבועה, יש לך כלל שהוא סביר והוא תואם את הערכים הכלליים של מדינה דמוקרטית וגם לוקח בצורה מידתית את השיקול הביטחוני. ולכן, שוב, אם אנחנו רוצים, צריך להפוך את הסעיף השני וליצור מציאות שבה הכלל הוא היוצא מן הכלל היום, וההיפך, היוצא מן הכלל הוא יהיה הכלל בחוק הזה. כמובן, אין ספק שסעיף 3א, לתת את האפשרות הזאת לבני 50 ומעלה, כמובן עם התנאי השני, כאשר הם שוהים עשר שנים לפחות, זה שיפור, אבל אני לא יודע מה השיקול - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מנסור, רק לתקן אותך. זה לא שיפור, כי המצב היום, לפי ההנחיות של שרת הפנים שנכנסו לתוקף ב-1.2 בעקבות הוראות הבג"צ, דיברו על מעל גיל 50 וחמש שנים, לא עשר שנים. עכשיו הם הוסיפו פה עשר שנים, אז לפי המצב היום זה 55. ואת זה טענו, תשאיר את המצב הקיים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הכוונה שמבחינה חוקית אתה מנסה להעתיק את ההוראה החדשה של השרה שהיא יכולה להשתנות לפי דעתה או עם שר אחר. אתה פה מקבע משהו. אמנם אתה לא הולך את כל כברת הדרך, אבל ההערה הכי בולטת פה, איך אפשר לקבל את זה שמבדילים בין גברים לנשים כאשר קובעים לגבי תושב שהוא מעל 35, ולגבי תושבת שהיא מעל 25, בסדר, סביר, אז למה כאשר רוצים לתת את הקו העליון לא מבדילים? יש פה אפליה כפולה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למרות שכל הנתונים שהציג סגן ראש השב"כ דיברו שכמעט אין מעורבות של נשים, בכלל. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוקיי, אז זה למעשה, אני לא רוצה להגיד שמרוקן את הסעיף הזה מהתוכן שלו, אבל ההתייחסות הזאת, אנחנו תמיד אומרים על הנשים שהן מופלות כפליים, אצלנו בחברה הערבית הן מופלות בתור היותן ערביות ובתור היותן נשים. אותו מצב נמצא פה, היא צריכה לחכות 25 שנים, למה? ושוב אני חוזר על הטיעון שהצגתי, אם אנחנו רוצים שהאמא הזאת תתרום לערכים המשותפים, תחנך את הילדים שלה, את הבנים ואת הבנות, לדו קיום ולשותפות ולסובלנות ולשלום, אנחנו צריכים לתת לה את התנאים הבסיסיים ביותר. וזה לא קיים פה. אני חושב שמן הראוי, אפשר עוד לחזור וכפי שהבנתי גם מבחינת מה שהזכיר אוסאמה, אבל גם ממקורות אחרים אני יודע שמבחינת שירות הביטחון הם לא מתנגדים לשינוי הזה ויכול להיות שהם מסתכלים על זה בחיוב. לאור מה שאני אומר, אם רוצים להתמקד בטיעון הביטחוני, אז סביר להניח שאם אנחנו נעשה את השינוי הזה ובמקביל ניתן טיפול הולם למשפחות האלה, זה רק ישפר את המצב כמובן של המשפחות מצד אחד, אבל זה ישליך את עצמו על ההיבט הביטחוני, ומעבר לזה גם. יש לי גם עוד טענה, שהסמכויות של השר/שרת הפנים הן מעל ומעבר. רשאי שר הפנים, למה רשאי? אם הוא כבר עבר את גיל 50 או היא עברה, אני רוצה לשאוף שזה יהיה 40, וגם התקיים התנאי השני, אז למה רשאי? למה לא לחייב את השר כן לתת את המעמד הזה ולא להשאיר בסופו של דבר לשיקול הדעת הפוליטי. אנחנו רואים מה קורה, אנחנו ככה נעזור לשר. אני מאמין שכל שר פנים, כאשר הוא יושב וחושב על הנושא הזה, הוא כן רוצה בתוכו לתת, אנחנו כבר ישבנו ודיברנו, אבל ברגע שיש לך שיקול פוליטי, וכולנו שייכים למפלגות ורוצים להתקדם ולהיבחר שוב וכו', אז אנחנו בעל כורחנו ובעל כורחו של השר או השרה מכניסים שיקול פוליטי ומה טובת העניין. היום שרת הפנים יצאה במתווה והנחיות לגבי הפליטים מאוקראינה. אני חשבתי שתהיה הסכמה מקיר לקיר על המדיניות הזאת ופתאום אנחנו רואים שהאופוזיציה מתחילה לתקוף את שרת הפנים, יריב לוין לא חסך ביקורת. הרי ברור שאם הוא היה שר פנים הוא לא היה רחוק מה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אולי יותר, אני יכול להמר. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בדיוק, אז אנחנו נמצאים באירוע שהוא גם פוליטי. לכן מן הראוי שהחוק יגן על השר עצמו ועל שיקול הדעת הענייני של השר ולא לאפשר לו את המרווח הזה שמאפשר לו לטעות ולהכניס שיקולים פוליטיים לא ענייניים שבסופו של דבר ישליכו את עצמם. ברגע שלשר אין את התעוזה הזאת לקבל החלטה ולתת את האשרות האלה, אין ספק שזה מחמיר את המצב ולזה יש ייאוש ותסכול ואיבוד תקווה ויכול להיות, חס וחלילה, שזה יתפתח, אני לא אומר לרמה של סכנה ביטחונית, אלא זה לא יתרום לתהליך שאנחנו מנסים לקדם. לכן גם מן הראוי להגביל את שיקול הדעת של השר ולהנחות אותו לפי החוק, ככנסת, אני לא מנחה אותו בעצמי, אלא הכנסת מנחה את השר כן לתת את המעמד שמגיע לאיש או לאישה. אם אני רוצה להתקדם, כמובן שיש לי עוד הערה על השילוב הזה של שני התנאים, 'כדין מכוח אותו היתר והתקיימו בו שני אלה'. היה כתוב אחד מאלה ואז עוד מחמירים. אז מישהו שהוא מעל גיל 50, בסדר, וגם אפשר לקבל את זה, אבל מי שהוא כבר עשר שנים, מרכז החיים שלו בתוך המדינה, הוא חלק מהכלכלה ומהחינוך והילדים שלו כבר גדלים, אז למה לחבר את שני התנאים ביחד ולמה לא לתת עוד מרווח ולאפשר לקיים את ההיתר הזה לשר בקיום אחד מהתנאים? זו עוד הערה. אני גם כמובן מצטרף להערתו של חבר הכנסת אוסאמה, ונראה לי שגם חבר הכנסת ווליד דיבר על זה. לפני גיל ההתבגרות - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מנסור, אני רוצה להתנצל בפניך שלא ישבתי ושמעתי את כל מה שאמרת כי אין לי שום ספק, בהכירי אותך מעט, שאמרת דברים חכמים מאוד ונכונים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה, רם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה מוזמן לחזור על הסרטון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> איזה סרטון? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> של הדברים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אעשה את זה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה, רם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> גם שמחה יעשה את זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה אני צריך לעשות? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לראות את הסרטון של הדברים של מנסור. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני שמעתי כבר הרבה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני חושב שבלי שרם ישמע את הסרטון אני מאמין ש – אני העליתי שיקולים ענייניים שנצמדים לערכים שגם הוא מאמין בהם. אני חושב שגם אם שמחה ינטרל את השיקולים הפוליטיים הוא גם יגיד את אותם דברים. אני מכיר אותו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בלי פוליטיקה כל בני האדם אותו דבר, אתה חושב. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן, בלי פוליטיקה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר הצעת ייעול, מנסור? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מאחר שהדברים שאמרת בסרטון הם מאוד חשובים, אני מציע, בוא נסגור את הישיבה עכשיו. רם יישב מעכשיו ויראה את הסרטון עד מחר בבוקר וסגרנו את האירוע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ואתה תראה אותו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אראה איתו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אראה בזמני החופשי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> סתם, ברוח טובה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אי אפשר לסמוך מה אתה תעשה אם אתה תישאר עם רם לבד. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> היתר לגבי ילדים. זכותם של הילדים תלוי באחריות, בהבנה, לא יודע, בנסיבות ובתנאים של ההורים. התמזל מזלו של הילד שיש לו הורים שהם מרגישים שיש להם אחריות כלפיו ואז הם עושים את כל ההליך ונותנים לו את האפשרות לקבל את הרישיון לישיבה בישראל. ואם מסיבות אלו או אחרות ההורים לא שמו לב, התרשלו, אז הוא צריך לשלם את המחיר הזה. לא נותנים לו אפשרות אולי רק לשישה חודשים, לשנה אחת, לקבל אחריות על עצמו ושהוא יפנה, אחרי כמובן שיבין מה קורה פה, ושהוא יפנה ויבקש את מה שמגיע לו. הרי כולנו מסכימים שמגיע לילד הזה לקבל את המעמד החוקי שלו. אנחנו מצד אחד לא מאפשרים לאמא או לאבא להתנהל כאפוטרופוס על הילד שלהם, מצד שני הילד אמור לשלם את המחיר שהאפוטרופוס הלא קיים, במקרה כזה, לא עושה את המוטל עליו ולכן מגבילים את זה לגיל 14. לפחות מן הצדק לאפשר לילד הזה, ברגע שהוא מתגבר, לא יודע, 16, 18, לקבל אחריות על עצמו, לתת לו חלון קצר, שישה חודשים, שנה, ואם הוא אז לא מגיש ולא מנסה לשפר, לקבל מה שמגיע לו מבחינת המעמד, אז בסדר, שיישא באחריות. אבל פה אנחנו מגבילים את זה לגיל 14 ולא מאפשרים לא מעבר ל-14 ולא נותנים לו אפילו הזדמנות נוספת אחרי ההתבגרות שלו וכשהוא מבין מה ההשלכות של הנושא הזה על החיים שלו. לכן, שוב, מן הראוי שההגבלה הזו לא תהיה בכלל. מה זה שייך? בסופו של דבר אחד ההורים שלו, ולרוב האחים שלו קיבלו מעמד של אזרח או של תושב, אז למה צריך לעשות את זה? ואני אהיה צמוד לשיקול הזה, האם זה בריא שחלק מבני המשפחה הם אזרחים ומקבלים את מלוא הזכויות שלהם ומרגישים את עצמם חלק מההוויה ומתקדמים ומתפתחים, ואם יש - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל, מנסור, אני חושבת שמדובר רק על ילדים של תושבי קבע. אם הוא ילד של אזרח אז הוא אזרח. ההבחנה שאתה מדבר עליה מופיעה בסעיף 4 - - - << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בסדר, אני מוותר על הנושא הזה, אבל אפילו תושב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לגבי תושב קבע, לא על האזרח. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לגבי תושב, לתת לו את הזכות הזאת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היום תושב קבע, לא אזרח. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לתת לו חד פעמי, לתת לו שישה חודשים שימצה את הזכות הזאת. כאילו למה הוא צריך לשלם ולסבול ולאבד את הזכות הזאת כי ההורים שלו לא עשו מה שמוטל עליהם? ובגיל הזה אין ספק, יש הרבה אמוציות ותחושות ומגבשים את הזהות שלהם ולכן אין להם את שיקול הדעת הקר, הרציונלי, שכן, אני רוצה להיות תושב קבע במדינת ישראל ולא להיות – לכן מן הראוי והצדק לתת את האפשרות הזאת לאנשים עצמם, שלא ישלמו את המחיר כי ההורים שלהם לא עשו את מלאכתם נאמנה. בדף השלישי, כמובן שיש התייחסות מסוימת, 'שר הפנים רשאי להחליט על הקמת כמה ועדות לעניין סעיף זה שהרכבן יהיה כאמור', כמובן שאחת מהוועדות תתייחס לנושא שהוא במהותו הומני, אלימות והתעללות וכו'. אני חושב שצריך להרחיב את זה ושההיבט ההומני ייכנס עמוק לתוך שיקול הדעת. אפשר לבטא את זה בשני אופנים, כמובן ישירות, בסעיף מסוים בחוק שיתייחס, אם מדינת ישראל, שוב, לא מאפשרת קיום מרכז החיים שלהם בתוך המדינה ולא נוקטת צעדים, אז לאפשר להם לחיות בכבוד. שזה יהיה כתוב, או שתהיה הנחיה בנושא הזה. אבל גם שהרכב הוועדה ישקף את זה, הוועדה רשאית להתייעץ עם גורמי רווחה, מה הבעיה שנציג משרד הרווחה יהיה שם? יישב שם? שעובד סוציאלי בכיר יישב שם, בתוך הוועדה. למה לא? למי אין נציגות פה כשבאים לייצג את האינטרס הביטחוני? שר הביטחון, שירות הביטחון הכללי, שר הפנים, אז למה שלא יהיה ייצוג של ההיבט האחר של הנושא הזה? לדעתי צריך להיות גם ייצוג של האוכלוסייה הזאת, נציג הציבור יכול לתת מענה לנקודה הזאת, אבל לא בטוח ששר המשפטים יבחר איש שבאמת בא לייצג את האינטרס של האוכלוסייה הזאת. אז גם פה אפשר לתקן ולהוסיף. כמובן קשה שלא להגיד הערה על הנושא, איחוד המשפחה עצמו, אין בו טעם הומניטרי. אני לא אומר שלקחת את זה כשיקול מוחלט. הוא צריך להיות שיקול מוחלט, ברגע שיש לך משפחה, זהו, אתה כמדינה צריך לאפשר לאזרחיך, לתושבים בתוך המדינה לממש את הזכות הזאת, אבל פה שוללים את עצם היותו של איחוד המשפחה חלק משמעותי משיקול הדעת ההומניטרי. לכן גם הסעיף הזה טעון שיפור וצריכים לתת מענה לזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה קרה? אוסאמה נרדם? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למרות ש-24 שעות אני לא ישן, אבל בסדר, אני מחזיק מעמד. וקבעתם לנו גם בשמונה בבוקר. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אסתפק בעוד שתי הערות אולי. ביטול רישיון או היתר. אני לא יודע, אנחנו אולי צריכים ייעוץ משפטי בנושא, אבל אולי שאלתם את זה, 'מבלי לגרוע מסמכותו של שר הפנים לפי כל דין שר הפנים יבטל היתר לשהייה בישראל או רישיון לפי חוק זה אם הוכח להנחת דעתו כי - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על זה טענו נושא חדש. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מדבר עניינית על הנושא הזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תן לי להיכנס רגע. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עמוד 5, ביטול רישיון, סעיף 8א, 'או הרישיון, עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל'. כאילו האם זה שיקול הדעת, גברתי היועצת המשפטית? האם זה באמת נתון לשיקול דעת מוחלט של השר או שזה בעקבות, למשל, גזר דין בבית משפט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא חייב. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> חשוב לי, היועצת המשפטית, אני אזכיר את זה, שוב, כאשר מדברים על שיקול הדעת ב-3א וב-8א, מדברים על שיקול הדעת של השר, 'רשאי שר הפנים', אז טענתי ב-3א לפי שיקול דעתו וכמובן לפי שיקול דעתו פה, אמרתי שבדרך כלל שר הפנים הוא איש פוליטי ואנחנו רוצים שהחלטות שיתקבלו בעניינם של האנשים, שיהיה שיקול דעת ענייני, מקצועי, חוקי, ואנחנו רואים שלא תמיד שיקול הדעת של השרים באופן כללי ושל שר או שרת הפנים לא יושפע מההיבט הפוליטי. נתתי דוגמה, היום שרת הפנים יצאה ממתווה מסוים לקליטת פליטים מאוקראינה. ושוב אני טוען את זה, אם היה יריב לוין במקומה, יכול להיות שהוא היה מביא אותו מתווה או אפילו יותר משופר ובכל זאת הוא יצא ותקף אותה. לכן אנחנו צריכים להגן גם על הדרג הפוליטי ולא לתת להם את המרחב הזה, שיחליטו בתוך שיקול הדעת הענייני ולא הפוליטי. אם אנחנו נותנים לשר לפי שיקול דעתו, אז מה שיקול דעתו? מרכיב עיקרי בשיקול הדעת שלו, הוא איש פוליטי, הוא צריך לחשוב באופן פוליטי. הוא לא כמוני, לי אין שיקול דעת פוליטי. יש לי. אבל החוק אמור להגן גם על השר עצמו ועל שיקול הדעת של השר ולכן להגביל את הסמכויות. למה להגיד רשאי השר לתת היתר? למה לא להנחות אותו לתת היתר? ואז הוא יעמוד בפני הקהל ויגיד: אין לי שיקול דעת פוליטי פה או אידיאולוגיה, שיקול הדעת הוא ענייני, מגיע להם לפי החוק אז הם יקבלו. ואותו דבר בנושא של ההיתר. אם אתה רוצה לשלול את ההיתר שנתת לאיש הזה, למה להשאיר את זה לשיקול הדעת? הרי שיקול הדעת שלו גם יהיה פוליטי. ולכן או שאנחנו נגביל את זה ונגיד שזה יהיה רק אחרי למשל שמישהו נשפט שהוא הפר אמונים למדינת ישראל, או ש – צריך להיות משהו שהוא מעבר לשיקול הדעת הפרטי של השר. לכן החוק בשני הנושאים האלה, שהם הקריטיים ביותר, מתן היתר ושלילת היתר, משאיר מרחב תמרון לשר מעל ומעבר ואחר כך כמובן שהוא ישקול את השיקול הפוליטי שלו, ואנחנו רואים את זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מתן היתר, שאלתי הרבה משפטנים, הוא צריך סיבה טובה לא לתת את ההיתר. בן אדם שהגיע לגיל 50 מקבל היתר, נקודה, אלא אם משהו שמונע ממנו לקבל את ההיתר. זה לגבי סעיף 3. ככה כל משפטן שהתייעצתי איתו אמר לי והרגיע אותי, כי גם אני כשקראתי את זה נבהלתי כמוך. דבר שני, לגבי סעיף 8א, תיכף היועצת המשפטית תדבר את זה יותר טוב ממני, נכון שמבלי לגרוע מסמכותו של השר הוא יוכל לבטל את ההיתר, אבל יש כאן גם את התנאים לביטול ההיתר. זה לא שהוא מבטל את ההיתר כי בא לו או כי השר שייך לימינה, או שהוא שייך לרע"מ, זה לא משנה. בשביל לבטל היתר צריך שאותו בן אדם יהיה מעורב במה שנקרא כאן הפרת אמונים למדינת ישראל כהגדרתה בסעיף 11א. בסעיף 11א בהגדרה בחוק זה או מעורבות בטרור או בגידה, כמו שמופיעה בגידה. זה לא עבירת תנועה, זה לא כי יש לו עיניים כחולות והוא לא מוצא חן בעיני מישהו, בגלל שהוא מעורב פיזית, או בסיוע, בטרור או בבגידה. לכן שיקול הדעת שלו מאוד מאוד מוגבל, הוא לא יכול לעשות את זה משיקול אחר, זה חייב להיות מהשיקול הזה. אני נבהלתי מאוד כשקראתי את זה בהתחלה עד כדי כך שאפילו חשבתי ללכת כאן ל – וגם דיברתי עם חברי כנסת שאולי נעשה את זה, עד שהניחו את דעתי, שזה לא ככה, ואני אומר את זה גם לפרוטוקול עכשיו, שר הפנים יכול לשלול אישור שהייה אך ורק אם מדובר בטרור או בבגידה במדינת ישראל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> או ריגול. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> או ריגול, ריגול זה בגידה. לכן נחה דעתי בעניין. אני רציתי בחוק הזה לעשות שני דברים. אני רציתי לעשות הרבה דברים, אבל בסופו של דבר הצלחתי לעשות א', שגיל 50 יהיה אוטומטי וללא שיקול דעת, אלא אם כן, ואחרי זה הסכמתי, כשאמרו לי: מה קרה? אתה תיתן למישהו את הדבר הזה ואחרי זה יסתבר שהוא פעיל בחמאס או שהוא מעביר עכשיו ידיעות לחיזבאללה, לא יודע, סתם, אז אני אומר אוקיי, במקרה כזה אפשר לקחת את זה ממנו בחזרה, לשלול את זה ממנו. צריך להגיד ביושר, שאם הוא היה במת"ק באופן אוטומטי הוא היה מאבד את זה. כך שזה לא איזה משהו שונה. לכן נחה דעתי מהעניין הזה. מי שעזר לי והניח את דעתי זאת היועצת המשפטית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אמרת הכול. חבר הכנסת עבאס, מסגרת שיקול הדעת כבר מובנית בסעיף והיא מצומצמת מאוד, כמו שהסביר יושב ראש הוועדה, שהיא מתייחסת בחוק הכניסה לישראל בהגדרה של הפרת אמונים ממש לשני פרמטרים, אם הוא עשה מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, סיוע או שידול למעשה כאמור או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז, והפסקה השנייה מפנה למעשה המהווה בגידה או ריגול לפי חוק העונשין. זאת אומרת הסעיף הזה מתייחס ומאוד מאוד ממוקד רק לעניין שלילה של רישיון ישיבה או היתר מת"ק רק לשני המקרים האלה בלבד. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה טרור ובגידה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> טרור, בגידה וריגול. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז נשארנו עם הטענה לגבי 3א. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, אני רק אגיד שהיה רצון באמת לשמר את זה, לייצר לא בפרוצדורה, כי זה קצת שונה, כי זה עראי, אבל לייצר אמונה שיש חוק על אזרחות שאומר שאזרחות לפי זה שוללים ויש חוק על תושבות קבע. אז עכשיו יש פה גם תושב עראי, שגם מעשה שמצדיק שלילת תושבות קבע ומעשה שמצדיק שלילת אזרחות מצדיק גם שלילה של תושבות עראי, ודאי של מת"ק. במת"ק בכל מקרה זה היה גם תמיד, אבל מצדיק את זה. ההשוואה שדיבר עליה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שמחה, אני חושב שאני הגדרתי את זה מצוין. אני גם דיברתי לפרוטוקול ואל תקלקל לי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> חס ושלום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה לא נכון, עם כל הכבוד. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל תן לי לסיים את דבריי, כי עכשיו יישאר רק חצי מהדברים שלי בפרוטוקול. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו, אז זה בדיוק, זה לא תושב ארעי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפי סעיף 8, זה סעיף פוליטי, הוא יכול לבטל אפילו רישיון קבוע. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לא? בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא ישן, אני ער, תאמין לי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא אמרתי שאתה ישן. הרישיון שניתן לפי החוק הזה, ההגדרה של השלילה הזאת, הפרוצדורה שלה שונה, שיקול הדעת מעט שונה כי מדובר בהבדל בין עראי לקבע, לאזרחות, לכל אחד יש מנגנון שונה וכללים שונים. אבל הרציונל שעליו דיבר ואליו רציתי להתייחס, שנאמר בפרוטוקול כבר בשלבים הראשונים של הדיון, על ידך, אדוני היושב ראש, כשדובר שם, על זה שהמקבילה היא שמדינות אירופה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני הבאתי דוגמאות ממדינות אחרות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ממדינות אירופה, גם מתאזרח באירופה, בצרפת, בן אדם שקיבל אזרחות ואחר כך, אם הוא עושה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים בצרפת, מעשה טרור וזה, אז שוללים ממנו גם בצרפת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה קיים גם בישראל. למה אתה אומר שלא? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא קיים ל - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה קיים, בחוק הכניסה לישראל אפשר לשלול, עובדה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה חוק הוראת שעה שמוחרג מחוק הכניסה לישראל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עובדה ששללו אותה, אבל יש תנאים. יש יועץ משפטי לממשלה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> טוב, בסדר, הדברים נאמרו, נאמרו גם על ידי היועצת המשפטית, לא צריך להוסיף יותר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה פה הכנסת את הסעיף הזה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל את ההסתייגות הזאת כבר נימקת, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נימקתי, אבל אל תגיד שכביכול זה משהו של הקבוצה הזאת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, חס ושלום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה סעיף שהוא חל על כל ההיתרים לפי החוק הזה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוסאמה, אני האחרון - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מקשיב מאוד ברצינות למה שנאמר כאן ולוקח את זה מאוד ברצינות ולכן ביררתי את זה לעומק בארבע שעות האחרונות מאז שהיינו בוועדת הכנסת ועד עכשיו, עם הרבה מאוד שיחות עם הרבה מאוד יועצים משפטיים ואני אומר לכם שנחה דעתי בעניין הזה, שאנחנו לא מחמירים אלא נמצאים במצב קיים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך? מירי, אין החמרה פה? ב-8א אין החמרה? אני רוצה לשמוע ממנה, אין החמרה ב-8א לעומת המצב הקיים? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> תראה, אם יש החמרה במצב - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מספיק לי, חאלס. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, רגע, תן לי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, מספיק לי, זה מוקלט, חאלס. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מירי, נו באמת, מה, אנחנו התחלנו עכשיו ללמוד משפטים? אין לנו פסיקה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, לא, חבר הכנסת סעדי, זה לא הגון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אין פה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, תן לי לומר מילה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אין פה החמרה אז אני לא יודע איזה ייעוץ משפטי זה, עם כל הכבוד. יש פה החמרה. את יכולה להגיד, תשמע, זה מידתי, זה בסדר, זה לא עובר את פסקת ההגבלה, אבל שתגידי שבסעיף 8א אין החמרה לגבי כלל ההיתרים? נו באמת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רק שנייה. אני ערה בערך מתחילת השבוע, המוח שלי עובד תמיד לאט ובטח עכשיו הוא עובד עוד יותר לאט ולוקח לי רגע זמן. אתה שואל אותי שאלה ואם מיד אין לי תשובה אתה לוקח וזה משרת אותך. תן לי שנייה, יש פה שינוי, האם יש פה – אני רוצה בדיוק, ואתה מכיר אותי שאני רוצה להיות מדויקת ואני אומרת לך את הדברים ישירות. אז תן לי רגע לגבש את עמדתי ואני אומר לך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בבקשה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה שאני לא עונה לך מיידית זה לא אומר שאני מסכימה עם הדברים או שאני לא מסכימה עם הדברים. אז אם אתה שואל אותי אם יש פה החמרה, יש פה שינוי, אני רגע רוצה לחשוב על התשובה ואני תיכף אומר אותה. שימשיכו הלאה ואני אגבש את העמדה שלי. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נשאר לי רק בירור, תחילה ותוקף. שם נקבע תאריך ואז בסוף מדברים על להאריך בצו את תוקפו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת יותר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוסאמה, אני רוצה לנצל את הזמן ולהגיד את התשובה שלי. היא לא מחייבת אף אחד, זו דעתי האישי. אוסאמה, אני רוצה להגיד את דעתי האישית, היא לא מחייבת אף אחד. אמרתי אותה ואני אומר בגלוי כל הזמן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא לא מחייבת אף אחד חוץ מהממשלה והקואליציה, בלי זה אין חוק. מה אתה מצטנע, שמחה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני בן אדם צנוע מטבעי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כולם רואים שמי שמחזיק את הממשלה הזאת, לא אגיד. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אחר כך יחשבו הצופים בבית, בערוץ הכנסת, שיש איזה עסקה ביני לבין אוסאמה, כמה שהוא מפרגן לי. אני מדבר ברור, מבחינת המעשים, אותו מעשה מופיע, אותה הגדרה, מעשה הפרת אמונים מופיע בחוק האזרחות, מופיע בחוק הכניסה לישראל ומופיע עכשיו פה, אותו מעשה, מעשה שיש בו הפרת אמונים למדינה. אין שינוי. יש שינוי בין חוק האזרחות לחוק הכניסה לישראל, פרוצדורה, למה? מתוך הבנה שאזרחות זה יותר מתושבות. זו הבנה אחת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, 11א מתייחס לא רק לאזרחות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא לא מתייחס לאזרחות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם לרישיון קבע. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא מתייחס לאזרחות, הוא מתייחס רק לרישיון קבע, רק לתושבות. 11א עוסק בתושבות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש גם סעיף שמתייחס לאזרחות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש, בחוק האזרחות, זה חוק אחר, אבל ההגדרה היא אותה הגדרה והיא מפנה לחוק המלחמה בטרור. ההגדרה היא אותה הגדרה, מה נחשב המעשה. יש פרוצדורה שונה, יש הגנות שונות פרוצדורליות לאזרח יותר מאשר לתושב ואנחנו עכשיו עושים לבעל רישיון ישיבה, תושב ארעי, א'5, או מת"ק, שזה כבר היה קודם, במת"ק אין מצב בעולם שמישהו שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים והוא מת"ק שנשאר מת"ק. זה לא היה אף פעם, לא יהיה אף פעם, שב"כ היה מוציא לו מזמן דוח ומבטל לו את המת"ק כי זה מעשה של הפרת אמונים, בן אדם עוסק בטרור. רק מה אנחנו אמרנו? מאחר שנוצר פה איזה שהוא הסדר חדש אז צריך לייצר לו את ההסדר המקביל עם פרוצדורה אחרת. הפרוצדורה פה היא יותר קלה כי הזכות הנפגעת פה היא יותר נמוכה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אתה לא מתייחס ל-8א', רק ל-3א. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הזכות הנפגעת, הזכות שניתנת על פי החוק הזה היא פחות מהזכות שניתנת על פי חוק האזרחות, מה לעשות? אזרח זה אזרח, תושב קבע זה תושב קבע, והזכות שניתנת פה היא פחותה. זה המנגנון. אם התשובה הזאת שנתתי על דעתי האישית, שאיננה עמדת הוועדה ואיננה עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, אני חושב ואומר בכנות שהיא מייצגת את הדין הקיים, אבל זו דעתי, אני לא יועץ משפטי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> היועצת המשפטית רוצה להתייחס. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש שני סעיפים חדשים בהצעת החוק. סעיף 3א שהוא נותן רישיון ישיבה לבני זוג בעלי היתר, אנחנו מדברים על מתן רישיון ישיבת ארעי למי שמלאו לו 50 והוא שוהה בישראל לפחות עשר שנים, ויש פה את הסעיף החדש של רישיון ישיבת ארעי שניתן לפי חוק זה, יינתן לתקופה של שנתיים, זה שינוי לטובה, במקום שנה, ניתן יהיה לחדש אותו לשנתיים. עכשיו מה בעצם אומר סעיף 8א? סעיף 8א אומר שבמקרים שאני דיברתי עליהם לפני כן, כשמדובר בטרור, בריגול ובבגידה, בסעיף ניתן שיקול דעת לשר הפנים לבטל גם את רישיון ישיבת ארעי, גם את סעיף 7א, גם סעיף 3א וגם לגבי היתר מת"ק. אבל כמו שאני אמרתי, היות ששיקול הדעת של שר הפנים הוא מאוד מאוד ממוקד חזקה שמי שהיה מעורב בטרור, ריגול ובגידה גם לפני העיגון של סעיף 8א שר הפנים היה שולל גם את ההיתר וגם את רישיון הישיבה. ההבדל שכאן עכשיו אנחנו מעגנים בחקיקה. אז נכון שיש פה עיגון בחקיקה, אבל אם אתה שואל אותי, חבר הכנסת סעדי, האם יש פה החמרה? אז אין פה החמרה. ההחמרה שאתה אומר זו החמרה מהמצב שהיה עד עכשיו, שר הפנים, זה נמצא בשיקול דעתו, כן יש פה עיגון בחקיקה, אבל אני לא רואה את זה כהחמרה במיוחד כאשר מדובר על מקרים נקודתיים של מעורבות בטרור, בריגול ובבגידה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו אני מבין למה אני חבר כנסת ולא יועץ משפטי לוועדה, כי היא עשתה עבודה כל כך הרבה יותר טובה ממני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם תתמיד אולי תהיה גם – בוא נגיד, יש אינטרס להרבה אנשים שתתמיד. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הנה כותרת, חבר הכנסת שמחה רוטמן: טוב שיש יועצים משפטיים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת מנסור, אתה רוצה להמשיך? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא, אני מסתפק בזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה רוצה או שסיימתם? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא שיניתי את התחושה שלי, מדובר בחוק גרוע מאוד, לא נתווכח עכשיו אם הוא נהיה יותר גזעני ממה שהוא היה או פחות גזעני, אני לא אעשה ממנו חוק אחר. מדינת ישראל הייתה נראית הרבה יותר טוב ללא החוק הגזעני הזה, אני מקווה שיהיו כל התקלות שבעולם שהוא לא יעבור. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לסיכום כל ימי הדיונים הרבים שהיו בוועדה וההסתייגויות שהגשנו, אני הייתי מצטרף ואני חושב שאין מחלוקות ביני לבין מה שאמרו חבריי ממרצ לבין מה שאמרו עכשיו חבריי חברי הכנסת מנסור עבאס ו-ווליד טאהא, שגם נימק במשך כמה שעות מהבוקר, אלמלא הבדל אחד - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> רם גזל ממני את הזכות לנמק כ-36 שעות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה נכון, גזלו ממך 36 שעות, הם חייבים לך. אני אומר אלמלא הבדל אחד, שכל הזמן דיברנו אותו דבר וטענו אותן טענות, אבל עכשיו גם מרצ וגם חבריי פה בקואליציה ואני מצפה מהם, זו העבודה שלנו להגיש אלפי הסתייגויות, עשרות אלפי הסתייגויות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זו עבודה של האופוזיציה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל עכשיו גם אני עשיתי את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק, אבל זו לא עבודה שלך, ווליד, אתה צריך לבוא ולהגיד להם שהחוק הזה לא יעבור, לא משנה. יש אלפי משפחות שמצפות מאיתנו - - - << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוסאמה, אתה חביבי מתחיל לטעון טענות פוליטיות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו טענה פוליטית? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> חבר כנסת טוען טענה פוליטית בכנסת ישראל? די, עד כאן. עד כאן, זה דבר שאסור לעשות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר את המשפט שלי, אני לא רוצה להתנגח. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוסאמה, אני רוצה לתת לך את ההצגה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה הצגה? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה עושה עכשיו הצגה על החשבון של רע"מ ומרצ, אני נותן לך את זה, אבל תן לי להשלים לך את המשפט, בזכות רע"מ - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני פונה אליך כדי שאנחנו ביחד נעצור את זה, מחר לא יעבור, זה הכול. אתם יכולים. אתם יכולים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> איך? אתה רוצה שנפרק את הקואליציה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה לא מפרק קואליציה. למה? בחוק הרבנות הראשית, לא עבר החוק, הממשלה נפלה? אם החוק הזה מחר לא יעבור תיפול הממשלה? לא תיפול הממשלה. תגיד לי, איך תיפול הממשלה? שמחה פה יושב עם האופוזיציה, הם כאילו נהנים, עושים את זה עם שקד, אתם לא צריכים להסכים לזה. זה לא פוליטי, זה, תאמין לי, אנחנו צריכים לעצור את זה. פה אנחנו תיאמנו את הדברים, אנחנו הולכים עם זה, עם ההסתייגויות, אנחנו ביחד כמה ימים. אני אומר, תנו את הפוש הזה מחר, שהחוק הזה לא יעבור, זה הכול. זהו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, תודה רבה. אני את דעתי על התרומה של מפלגת רע"מ לחברה הערבית אמרתי כמה פעמים במהלך הדיון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שמענו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש דיבורים ויש מעשים בשטח ואינשאללה גם בממשלה הבאה יהיו גם שרים בקואליציה ולא רק חברי קואליציה ואינשאללה שגם אתם תצטרפו לממשלה ושכל אזרחי מדינת ישראל יהיו מיוצגים בממשלת ישראל וכך זה יגרום לקירוב לבבות ויכול להיות שהרבה מאוד דברים שאנחנו דנים בהם היום בעתיד ייראו דברים רחוקים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רם, עם חוקים כאלה ועוד חוקים וזה בטח שאנחנו לא נהיה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רציתי להגיד את דעתי הפוליטית גם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שמעתי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שנגמרו הטענות, זמן הנימוק להסתייגויות, מחר בבוקר אנחנו ניפגש בשעה תשע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם לא נגמרו, אבל אנחנו מסיימים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, ניפגש אחרי ועדת הכנסת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בשעה תשע נתכנס כאן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בשמונה, יש רביזיות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הוועדה הזאת תתכנס עשר דקות לאחר סיום ועדת הכנסת והיא תתכנס להצבעות בלבד. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:45. << סיום >>