פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 42 ועדת הכלכלה 21/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 189 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ' באדר התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 11:00 סדר היום: << הלסי >> השתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחיה ולשיבושים כבדים בשרשרת האספקה << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: רון כץ – מ"מ היו"ר אורי מקלב חברי הכנסת: ולדימיר בליאק שרן מרים השכל יום טוב כלפון יעקב מרגי בצלאל סמוטריץ' אביר קארה מוזמנים: סיגלית ברקאי-וקאיל – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים צביקה שפירא – מנהל אגף כלכלה וקשרי חוץ, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים איציק דניאל – רכז תשתיות, אגף התקציבים, משרד האוצר אבי אדרי – יושב-ראש איגוד עובדי התחבורה ויושב-ראש האגף להתאגדות עובדים, ההסתדרות הכללית החדשה רועי בליטנטל – עו"ד, מנהל חטיבת מטה ורגולציה באיגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה אלעד נצר – מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים תם פרומוביץ – ראש ענף תחבורה, כוח לעובדים ניר אבני – מנכ"ל חברת צים ישראל יואב צוקרמן – דירקטור, סגן נשיא נמל המפרץ ישראל (רלי) נורמנד – חבר הנהלה, איגוד יבואני התבואות אלעד מלכא – מנכ"ל, האינטרס שלנו מוזמנים באמצעים מקוונים: איציק בלומנטל – מנכ"ל חברת נמלי ישראל רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים שלומי לויה – עו"ד, יועץ משפטי, איגוד לשכות המסחר משה זנה – מנכ"ל נמל אשדוד ד"ר יצחק קליין – ראש המחלקה למחקרי מדיניות, פורום קהלת מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר << נושא >> השתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחיה ולשיבושים כבדים בשרשרת האספקה, של ח"כ שרן מרים השכל, יום טוב חי כלפון (מס' 199). << נושא >> << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, אנחנו פותחים את דיון ועדת הכלכלה בנושא: השתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחייה ושיבושים כבדים בשרשרת האספקה. יוזמי הדיון: חברי הכנסת שרן השכל ויום טוב כלפון. יום טוב, רק לפני שתתחיל, אני רוצה לעשות סדר, אני מבין שזה דיון שעלול לעורר הרבה אמוציות. יש סדר בוועדת כלכלה, כל דובר מדבר כשלוש דקות. אף אחד לא מפריע לשני. הערות ביניים מקובלות בגדר הנורמה לחברים פה, רק חברי כנסת יכולים להעיר הערות ביניים, כל השאר, אנא מכם, אל תגרמו לי לנהל את הדיון הזה ביד קשה. בסופו של דבר, כולנו רוצים לצאת מפה עם תוצאה אמתית. אחרי שאמרנו את זה, בואו נפתח בטוב. חבר הכנסת כלפון, בבקשה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-ראש הישיבה, וברכות רון. אנחנו מדברים מדי יום על הבעיה החמורה של יוקר המחייה במדינת ישראל. אחד הגורמים הבולטים ביותר ליוקר המחייה שכולנו חווים אותו, נמצא מתחת לאף שלנו, בנמלים שלנו כאן במדינת ישראל. כולנו ערים לכך שיש תופעה עולמית ומשבר עולמי סביב ההובלה הימית ועליית מחירים מטורפת, אני מדבר על עלייה של 500%-600% במחירי התובלה הימית – עצם היכולת שלנו להשפיע עליה כמדינה מוגבלת בעניין הזה. אבל יש דברים שאנחנו כן יכולים להשפיע עליהם, וזה לגבי מה שקורה בנמלים שלנו. ויש היום למעשה פקק, ואני רוצה לספר שהייתי שבוע שעבר בביקור באשקלון, ומאשקלון רואים את הפקק של האניות של נמל אשדוד. למעשה הפקק הזה נגרם על ידי קושי של ארגוני עובדים, של ההסתדרות, זאת אומרת גורם שכן יש לנו שליטה עליו וזה בשונה מהמחירים. אדוני היושב-ראש, לא נוכל להוריד 300% מ-600%, למדינת ישראל אין באמת השפעה על הדברים האלה. אבל על הדברים שיש לנו השפעה, ובפועל הפקק הזה גורם מדי יום לעלויות מטורפות שמצטברות למיליוני שקלים שבסופו של דבר, הכסף הזה, מתגלגל ומגיע למחיר הסופי של המוצר, לצרכן. הצרכן בסוף, אזרחי ישראל משלמים את מחיר הפקק שנמצא כרגע מול חופי מדינת ישראל. זה הצרכן בסופר, זה האזרח שרוצה לקנות דירה, כי אנחנו רואים שחלק מהדברים כמו למשל פלדה, ואניות פלדה וחומרי בנייה שלא מגיעים ולא נכנסים לישראל – אז יש לנו כבר מצב מטורף של עליית מחירי הדיור. בסופו של דבר האזרח הישראלי ישלם יותר כשהוא יקנה דירה. האזרח הישראלי ישלם יותר כשהוא יקנה מוצר בסופר. למה? סליחה שאני אומר את זה – בגלל ארגוני עובדים, בגלל ההסתדרות. ההסתדרות בסוף גורמת לכך שיש יוקר מחייה. אני לא אומר שההסתדרות היא האשם העיקרי או האשם היחידי, יש המון גורמים, אבל בסופו של דבר צריך להגיד כאן את האמת: ההסתדרות יש לה פה אחריות מסוימת לתופעה הזו. לכן כינסנו את הדיון היום, כי אנחנו רוצים לשחרר את הפקק. לשחרר את הפקק כדי בסוף לעזור לאזרחי מדינת ישראל כך שישלמו מחיר יותר הוגן כשהם קונים מוצרים בסופר או כשהם קונים דירה או כל דבר אחר, זו מטרת הדיון. לא ארחיב יותר מכך כי יש לא מעט דוברים, תודה רבה על קיום הדיון. אני מקווה שבשורות יצאו מפה היום. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת כלפון. מצטרפת אלינו חברת הכנסת שרן השכל, שגם יזמה את הדיון. שרן, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, זה בהחלט דיון חשוב מאוד, אני חושבת שכשחבר הכנסת יעקב מרגי, היה כאן יושב-ראש הוועדה, היה לנו אותו סיפור בעניין הנמלים עם התבואות, עם החיטה, שבאמת היו תורים ארוכים. קיימנו דיון אז. אנחנו רואים שהדבר הזה פשוט לא נפתר. לא נפתר. הבעיה נמשכת כבר שנים. חבר'ה, לפני מספר שבועות כמעט 90 אניות המתינו בפקק תעבורתי מחוץ לנמל חיפה. בואו תגידו לי אם מדינת ישראל צריכה BDS כשעוצרים את הסחורות שלה על הגבול ופשוט לא מאפשרים להכניס את הדברים האלה. חבר'ה, הדבר הזה משליך בצורה ישירה על יוקר המחייה. מדינת ישראל לא מסוגלת לייצר לעצמה למשל מספיק חיטה. היא זקוקה לאותה תוצרת שמגיעה מחו"ל. אתם יודעים איזה קנסות הם משלמים על המתנה לפעמים גם חודש שלם בכניסה לנמלים? פרסם אחד העיתונאים, אודי עציון ונדיב זומר: מחיר המשבר בנמלים – 50 מיליון שקל ביום, מיליארד שקל בשלושה שבועות. עכשיו בואו תוסיפו את המחירים האלה למחיר הלחם, למחיר המזון, למחירי הבנייה. איך אתם חושבים שמגיע ברזל? קרמיקות? מה לא. מי משלם על זה בסוף? אותו אזרח בקצה שמשלם לא רק על תוצרת שהיא גם כך לא זולה, לא רק על תוצרת שגם כך יש עליה מיסוי והיטלים ומגבלות לא נורמליות שמייקרות את המוצר – עכשיו יש מס נוסף, מס נמל. הדבר הזה הוא פשוט בלתי נתפס. אם אנחנו לא נדע לפעול ולשחרר אחת ולתמיד את הפקקים האלה, וליצור תחרות אמיתית בין הנמלים, תחרות אמיתית, שהם יתחרו, ואותם אניות יגיעו לנמל שלהם כדי לפרוק, איך אנחנו לא מסוגלים לייצר מנגנון כזה? ברגע שזה יקרה, אתם תראו איך אנחנו חותכים את המחירים ביוקר המחייה, ובכל מה שאזרח ואזרח משלם ביום יום, בין אם זה בסופר, בין אם זה ברכישת דירה, בין אם זה כמעט בכל מוצר שאנחנו רוכשים כמו קוסמטיקה וכולי. על כן, הדיון הזה הוא קריטי, הוא חשוב, הוא משפיע על הכיס של כולנו; מהאזרח הכי קטן שמשלם גם לפעמים 200 שקל בסופר ומוריד לפעמים מצרכים, זה משפיע עליו, ועד לגדול ביותר במדינת ישראל. תודה רבה על ההיענות בעצם קיום הדיון ואני מקווה כמובן לשמוע מהמשרדים הרלוונטיים איך אנחנו מתמודדים עם המשבר האדיר הזה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. ראשון חברי הכנסת, סגן השר אביר קארה, בבקשה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זהו דיון חשוב מאוד, אני רוצה להודות לשרן ולחבר הכנסת יום טוב כלפון, על היוזמה הזאת. אני תמיד שמח לשתף איתכם פעולה. פה באירוע הזה זה אולי אחד הדיונים הכי חשובים שמגיעים היום לכנסת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עשיתם לו את היום, דיברתם על ההסתדרות בכותרת, עשיתם לו את היום. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני לא יודע אם אתה ראית - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תקשיב לי, עם השביתות האיטלקיות האלה אי אפשר להמשיך ככה. זה לא נורמלי. אז דיברנו בדיון שלך שחייבים לייעל את מערך העובדים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שרן, אם אנחנו נרצה לשמוע את כולם, אז אנחנו - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> סליחה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הנושא של הדיון הזה הוא השתלטות ההסתדרות על נמלי הים של מדינת ישראל. זה ממש השתלטות פושעת. זה קבוצה ששולטת בכניסה למדינת ישראל. פוגעת בכל אזרח במדינת ישראל, ועוד מה, גם הרבה מאוד פעמים יש להם את החוצפה לבוא ולהגיד שהם אלה שמייצגים את העובדים. כמה עובדים יכלו לעבוד היום ברציפים שאתם לא נותנים להם לפעול? מכמה עובדים את מונעים היום לפעול במדינת ישראל? מכמה אנשים אתם מונעים פרנסה? הדבר הזה הוא דבר שלא יכול להעלות על הדעת. ולא יכול להיות שכשאנחנו מסתכלים על הדבר הזה, מדובר בפגיעה בחלשים ביותר בחברה הישראלית, כי כשהמחירים עולים ודיברה פה שרן על מחירי הברזל, וכשאתה מעלה, ואנחנו מדינה שמפקחת לצערי על מחירי החלב, כמה כסף משפיעה עלות התבואה למדינת ישראל שהאניות האלה ממתינות שם בתור, כמה זה משפיע על מחיר החלב? כל אחד מאזרחי ישראל יכול לקחת את זה בחשבון. מדובר ב-20,000, 30,000 דולר לפעמים, תשלום שאותו יבואן צריך לשלם. עכשיו, הגדילו ועשו – ויושב פה אבי אדרי – החברים האלה, הם כבר לא מאיימים בשביתה, שביתה זה כלום, הם מאיימים ישירות על היבואן, שאם הוא יעז לפרוק בנמל מפרץ חיפה, או חס ושלום הם יפרקו ברציף 28 - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אולי תסיר חסינות ואז תדבר את כל מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> סליחה אדוני. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה כתבת בדיוק, אתה אמרת, יש לי סרטון שלך - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> תסיר חסינות, תאמין לי - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> קודם כל יש לי סרטון שלך, זה דבר ראשון. ודבר שני, אני אומר לך שאתה לא מאיים עלי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רגע, אביר, תעצור. אדוני - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הימים שהייתם מפחידים אנשים במדינת ישראל הסתיימו, שתדע. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אביר, תירגע. פעם אחרונה שמפריעים לחברי כנסת באמצע דבריהם, בפעם השנייה יוצאים מהוועדה. אביר, בבקשה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בכל מקרה, יש פה לא רק פגיעה בחלשים בחברה, לא רק ביוקר המחייה, יש פה גם פגיעה ממשית בעובדים שיכולים מחר לעבוד ולקבל שכר גבוה. השכר בנמלים הוא לא שכר רעב, הוא שכר גבוה, ואם אנחנו מחר פותחים את רציף 28 באשדוד, שאני יודע שקצת יותר קשה לפתוח אותו, הוא עוד לא מוכן. אבל לפחות במפרץ חיפה שיש שם חברה פרטית שרוצה לעבוד והיא תעבוד מחר, כי יש בעל בית שצריך למקסם את הרווחים שלו. אז הוא יעבוד גם 24 שעות ביממה, ואנו נוכל, והם אומרים בעצמם: אני רוצה לפרוק. אני קורא למשרד התחבורה לא לפחד מאף אחד, לא מאיומים של שביתות ולא מדברים כאלה. אני חושב שהנושא הזה של האיומים, הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תדע שכאשר מישהו פוגע בה בצורה כזו, זה כמו אויב שנמצא בתוכנו. אני חושב שזו תפיסת עולם אולי, אבל כמו אויב שנמצא בתוכנו, משתלט והשתלט על מדינת ישראל. אני חושב שמקרים כאלה ראוי שמדינת ישראל תדע גם להפעיל כוח כמו כל קבוצה אחרת. אגיד את זה בסיכום של הדברים: אתמול עמדו 60 אניות בחוץ, וצריך להבין שאף אחד לא רוצה לבוא לישראל. אני חושב שאם ההסתדרות רוצה לסייע לנו להוריד את יוקר המחייה במדינת ישראל, פשוט שלא תפריע להפעיל את הרציפים החדשים שעומדים במדינת ישראל ומחכים. ראיתי גם תמונות שמחכים, פשוט פנוי לחלוטין להכניס שם עוד אניות. צריך לזכור שיש הרבה מאוד חברות ספנות שלא מוכנות לבוא לישראל והן דורשות יותר כסף. מי שרוצה לפרוק בלרנקה, פורק ב-25 דולר לטון. מי שרוצה בישראל, זה 45 דולר לטון. מתמחרים את הפקק כבר מראש. הדבר הזה לא יכול להימשך, הגיע הזמן שנביא את זה לסיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת קארה. נעשה סוג של דו שיח, נעבור רגע להסתדרות, נשמע אתכם, נחזור לחברי הכנסת, נגיע למשרדי הממשלה. בבקשה, אבי אדרי, יושב-ראש איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות הכללית. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> לא סתם אמרתי לחבר הכנסת קארה שתסיר את החסינות, כשאתה אומר על ארגון עובדים שמייצג 850,000 עובדים במדינת ישראל שהוא אויב, שים לב באיזה טרמינולוגיה אתה משתמש, כתבתי: פושעת, הסתדרות פושעת. זאת ההסתדרות שמייצגת 850,000 עובדים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> ב-1932, האנשים שאתה לא מאמין בהם חושבים את אותו דבר. הגיע הזמן שבאמת ניישם את תורתו של ז'בוטינסקי וכן נשבור. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> 850,000 עובדים שאתה פוגע בהם. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתם פוגעים בעובדים. אתה לא - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> רק שלא יבזבז לי את הזמן, אז יהיה בסדר. אגיד לכם משהו, אני יודע, אני מכיר את עבודת הכנסת, עבודת הכנסת היא עבודה רצינית. יש מחלקת מחקר בכנסת, הייתי מצפה מחברת הכנסת השכל וחבר הכנסת כלפון, לפנות ליחידה המופלאה הזאת, ולעשות מחקר - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אדוני, אתה לא נותן ציונים לחברי הכנסת. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני לא נותן ציונים, אני אומר מה אני מצפה. לעשות מחקר כמה שביתות היו בתשע השנים האחרונות בנמלי הים. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> כמה שביתות איטלקיות היו? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתם לא צריכים. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> איך זה משפיע. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתם חיים בשביתה איטלקית. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> כמה פעמים לא איישתם משמרת? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> סלחי לי, זה הזמן שלי לדבר. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> כמה פעמים משמרת לא אוישה? אמרתם שאין עובדים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הוא אמר ב"כאן" 11 שהוא יפעל נקודתית נגד כל אנייה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> למה אתם לא מאשרים למנהל הנמל לאייש את המשמרות בעובדים חדשים? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אמר שיפעל אישית נגד יבואנים. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> למה אתם לא מאשרים תקנים? למה? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברת הכנסת השכל, קריאת ביניים זה בסדר - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> מדבר איתי על שביתות, אבל הוא עושה את זה בצורה איטלקית. נו בטח. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בואו ניתן לו לסיים את מה שהוא רוצה להגיד. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אמרתי שכבר בחסות החסינות אפשר להגיד הכול. זה העניין, זה הבעיה. תסירו חסינויות ובוא נבחן את זה במבחן משפטי. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> על זה? אתה חושב - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> על מה שאת רוצה, על מה שכתבת, על המכתב שלך אני מוכן. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מבין שלהסתדרות אין מה לומר לדיון כאן חוץ מלנסות ולהשתלח בחברי כנסת. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מה פתאום, הוא בכלל לא רוצה. הוא רוצה כמו שהוא פועל נגד הציבור יום יום, הוא רוצה לפעול נגד חברי כנסת. פה התהפכו היוצרות, מדובר בבן אדם שחושב שהוא מנהל את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת קארה, אני רוצה שתישאר איתנו לאורך כל הדיון. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> המענה שלך אומר דרשני, במקום לתת לנו את הנתונים, אתה תוקף את חברי הכנסת שיוזמים את הדיון. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת כלפון. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> המענה שלך אומר דרשני, אתה תוקף את חברי הכנסת במקום לענות לעניין. זה אומר הכול עליך. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת כלפון, אתה יוזם הדיון, קריאה ראשונה לחבר הכנסת כלפון. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה אותו בן אדם שאמר - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אביר, אתה כבר בקריאה ראשונה, די. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> רק חשוב לי דבר אחד לתקן - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, תן לו לסיים לדבר. די. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הבן אדם הזה אמר ב"כאן" 11, שהוא יפעל נקודתית נגד יבואנים במדינת ישראל שיפרקו בנמל חיפה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אביר, תן לקיים דיון. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה מדבר על פושעים? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת קארה, קריאה אחת וחצי, תירגע. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני רוצה לצטט את מה שאמר אתמול ההירארכיה הכי בכירה בעולם הכלכלי בישראל שזה שר האוצר. שר האוצר אמר, טרי-טרי מאתמול, בראיון לרשת ב': הגורמים של עליות המחירים הם עלויות ההובלה הימית. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר גם שהקניונים מלאים, אז מה? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> למה להפריע לי? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מותר לי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת מרגי. מותר לו, מותר לו קריאת ביניים, זה בסדר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה שאסור לך, לי מותר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נכון, אבל לא צריך - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בשולחן הזה כן. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> האדון צריך להמשיך בדיון. קריאת ביניים זה בסדר. בבקשה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתם לא מבינים שהוא חושב שהוא המעסיק שלי שלנו, ההסתדרות. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> גם המעסיק שלי. אל תתבלבל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, הוא לא מצליח לסיים משפט. יש לך שני משפטים, תתמצת את מה שאתה רוצה להגיד. אתה מבזבז את הזמן בהשתלחות בחברי כנסת. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני לא מבזבז. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אז הנה, יש לך דקה, תסיים, תגיד מה שאתה רוצה להגיד. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> עלויות ההובלה הימית גבוהות בערך פי שמונה ממחיריהן הממוצעים בתקופה שלפני מגפת הקורונה. אלה עובדות. אלה עובדות. איפה ההסתדרות פה אשמה? אני לא מבין. המחיר הממוצע - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> דבר על התורים. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> המחיר הממוצע - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> דבר על היעילות בנמלים. אתה מדבר איתי על יוקר מחייה? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת מרגי, תהיה לך - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אלה עובדות ליוקר המחייה. לא רק ספקולציות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברי הכנסת, לכולכם תהיה הזדמנות לדבר. תנו להם להשיב. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> להמחשה: יבוא מכולה ממזרח אסיה לים התיכון עלה בשנה האחרונה ב-500%. מ-2,000 דולר ל-14,000 דולר. איפה ההסתדרות פה אשמה? בדיון בוועדה הזו, לא ועדה אחרת, דנה דובר, מאגף תקציבים אומרת: מה שגורם ליוקר בעלויות ההובלה הם המחסור במכולות שמביא לעלייה של מחיר פר מכולה. לא ההסתדרות. בעקבות משבר הקורונה, השוק העולמי סובל מהיצע נמוך של כוח אדם בעוד שבמקביל, ביקושים מוגברים לסחורות, בכך נוצר צוואר בקבוק שסחורות בנמלים רבים בעולם שהוביל לעליית מחירים בכל סוגי השילוח. הנפט, הגז והחשמל מתייקרים בכל העולם, זה גם מה שאמר שר האוצר. 50% מעליות המחירים האחרונות נגרמו עקב עליות במחירי האנרגיה. נדב פודולר, מנהל תחום צוות מאקרו ותחזיות, יושב פה בוועדה הזאת ואומר: שכל הסיפור של הגודש בנמלים, מסתכם ב-0.1%. ואם אני לא טועה, אחד מחברי הכנסת אמר – בוא נפזר את הוועדה אם זה זה. בואו נעסוק בעובדות. העומסים בנמלים נמצאים רק בתחום של מטען כללי בלבד. היה זינוק חריג, לא קשור להסתדרות, ב-20.2% בהיקף המטען הכללי ששונע לישראל. מדובר בשיא של כל הזמנים בתנועת מטען כללי בישראל. זאת תופעה עולמית. מה הקשר להסתדרות? עלייה בהיקפי הבנייה – 8.2% לעומת השנה שעברה. מה קשורה פה ההסתדרות? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אף אחד לא טען שאתה קשור לעליית המחירים בכל העולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> על מה אתם מלינים? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בגופך, אתה, הדבר יחיד שאתה עושה זה לא לתת לעבוד ברציפים אחרים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת קארה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אביר, אנחנו מתאפקים ואתה קופץ כל שניה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זה קשקושים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אז גם אני מתאפק, גם לי יש מה לומר, לא רק לך. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת מרגי, תודה לך. אביר, אני מבקש ממך פעם אחרונה לגלות איפוק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כל דיון ככה איתו. תפסיק כבר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בבקשה, אבי. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני מפנה אתכם, לא לדברים שלנו אלא למנהל רשות הספנות והנמלים – הרספ"ן – זו הדמות הכי בכירה בעולם הנמלים. הוא ישב בוועדה הזאת ומה הוא אמר: רובם ככולם מוצרי צריכה, דהיינו, מה שהאזרח הקטן צורך מגיעים באניות מכולה, ושם אין עיכוב בכלל. לא אבי אדרי אומר את זה, לא ההסתדרות אומרת את זה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי, משפט אחרון. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> הייתי שמח שאם הייתי - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> יש לנו המון דוברים, זה נושא שכולם רוצים להביא פה. בבקשה אבי, משפט אחרון. אני רוצה לשמוע גם את נציגי הממשלה שנמצאים פה לתת תשובות. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אין בעיה, אשים את הניירות בצד. אני חי בעולם של עובדות. כשמביאים אותי לוועדה כזו, מביאים את ההסתדרות לוועדה כזו, באים עם עובדות. הייתי מצפה שיגידו כמה שביתות היו בנמלים - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה לא יכול - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אביר, אף אחד לא מגיב, אף אחד לא מגיב. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> סליחה, אבל הוא לא יכול לשבות, יש צו של בית משפט, בגלל זה הוא לא שובת. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אביר - - - אבי, בבקשה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני מצפה, לא צריך להיות בבית משפט, בתי הדין - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש לך צו לא לשבות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אביר, תגיד אחרי זה מה שתרצה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> בתי הדין במהלך תשע השנים האחרונות דנו בכל מה שהיה בנמלים. אין שום שביתה בנמלים, אין שום עיצומים בנמלים. האירועים באים ממקום אחר ומניתי רק את חלקם. עכשיו מה לעשות, אנחנו שותפים, ואני אומר את זה לכל חברי הוועדה, אנחנו שותפים לכל מה שתרצו. אבל לא באים מהמקום שבאתם: ההסתדרות – הפכתם אותנו לארגון פשע. מארגון שדואג ונלחם למען העובדים, הפכתם אותנו לארגון פשע. מה שהייתי מצפה הוא שתבואו עם עובדות, תבואו עם רעיונות, אנחנו כאן, אנחנו יודעים להיות שותפים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תתאפק, תשמע. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> באהבה גדולה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להוריד את הלהבות, ולעבור למשרד התחבורה שנמצאים אתנו. נמצאת אתנו, עורכת הדין סיגלית ברקאי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שנייה, עצה: משרד ממשלתי צריך עובדות להגיב אליהם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני רוצה שיגיבו למה שאמרנו עכשיו, לדברים האלה, ואז נעבור לחברי הכנסת עוד פעם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אמרנו לסירוגין. אז אחד אחד עושים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נשמע את עורכת הדין ברקאי ואחרי זה נעבור לחברי הכנסת. בבקשה. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> אני מעבירה את זכות הדיבור לצביקה שפירא, מרספ"ן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אל תפחדו, תאמרו. ממילא לא תעזרו כלום, לא מעניין אתכם, הנמלים לא מעניינים אתכם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מרגי, בבקשה. יש לך דקה וחצי, שמעת את הדברים, אנו עוד נחזור עוד כמה פעמים, בגלל זה אנחנו נהיה תמציתיים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הם מבוהלים, תרגיע אותם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בבקשה. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> קוראים לי צביקה שפירא, מנהל אגף כלכלה וקשרי חוץ ברשות הספנות והנמלים ממשרד התחבורה. רציתי להתחיל ולומר, שזה ההתחלה וגם השורה התחתונה שלנו שאנחנו חושבים, כמובן בישראל כמו בכל העולם יש עלייה גדולה מאוד בביקושים, וזה משהו שלא חווינו אותו כבר הרבה זמן, אבל להערכתנו עיקר הבעיה היא בעיקר מחסור בעובדים, בכוח אדם מקצועי וזמין. ונכון, גם קודמי מקודם אמרו, וכולם יודעים שאין כמעט עיכובים בתחום של הספנות הקווית, של המכולות. ועיקר העומסים ניכרים בעיקר במטען הכללי ואלו אניות ש - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> למה במטען הכללי ולא באחרות? << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש תור תפעולי. סוד כמוס. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> רק נמל אחד יכול לתפעל את זה, אין תחרות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שרן, זאת הערת ביניים טובה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> יש להם מונופול על המכולות הכלליות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כל מה שצריך לדבר זה על הפיל שבחדר. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אז צריך בסך הכול לפתוח את זה גם לנמלים האחרים. למה הם לא פותחים? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, שרן, בואו ניתן להשלים משפט, אחרי זה לכולכם יש זכות דיבור. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> שאלתי שאלה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שאלה זה טוב, אבל אחרי זה זה נהיה דו שיח. בבקשה, לסיכום. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> לגבי התור התפעולי, אני רוצה לענות לחברת הכנסת המכובדת שהתור התפעולי קובע רק את סדר הכניסה והיציאה. הבעיה היא שכשמגיעים לרציפים, אז בעיקר בתחום של אניות המטען הכללי לדוגמה, כשנותנים שם בקושי צוות אחד. נותנים צוות אחד ולא בכל המשמרות. לעומת זאת במכולות מקבלים הרבה יותר תשומות. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אז למה אתם לא מאפשרים לנמל הצפוני גם לפרוק את המטען הכללי? << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> אני חושב שאם היית - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתם מתנגדים. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> - - קוראת קצת עיתונים, אז בנמל הצפוני, למי את מתכוונת ל-SIPG ? למי את מתכוונת? << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> כן. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> אז נפרקו שם. יש לנו את מר צוקרמן, שהוא מהנמל הצפוני, ונפרקו שם גם אניות של מטען כללי לאחרונה, וגם בנמל הדרום. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בנושא הזה נמצא איתנו הנציג הרלוונטי שיענה. תודה רבה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> רגע, רגע, צריך משהו פרקטי, אין משהו פרקטי? משרד התחבורה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אביר קארה, אתה לא מנהל את הדיון. אנחנו מחכים, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רגע, אביר. אנחנו חוזרים לחברי הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, תודה רבה למבקשי הדיון המהיר, אני רוצה רק להגיד לכם שאין לי ספק שהכוונות שלכם הן כוונות טובות, וכוונות נכונות וגם דחופות. אבל אני חושב שהכותרת ששמתם בבקשה היא לא נכונה, והעובדה עכשיו שאנחנו נמצאים בדיון עכשיו, האם ההסתדרות היא ארגון פשע או לא – לא לשם אנחנו רוצים לכוון. לא בזה נפתור את הבעיה. יש לנו בעיה. ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים ללמוד מהשועל, השועל בשונה משאר החיות, בא ואמר: אני לא באתי לריב עם השומר, באתי לאכול את הענבים שבתוך הכרם. והוא מצא את הדרכים ועשה הכול כדי להגיע לזה, ולשמה הוא חתר. אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה בין-לאומית קשה בכל נושא ההובלה, אבל דווקא בגלל התקופה הקשה – וגם תקופה שהיא לא הולכת להיפסק כפי שזה נראה ולפי התחזיות, היא הולכת להימשך, ואולי אפילו להתגבר – דווקא אז אנחנו צריכים להיכנס ולראות איך אנחנו פותרים. גם עם משא ומתן נכון ויעיל ומהיר, ולפעמים צריך להקריב משהו ולתת ולהתגמש במשא ומתן כדי להגיע. הבעיה היא כל כך חמורה, וצריך לפתור, והעלויות הן כל כך גבוהות ומשפיעות מאוד, עד שזה התחיל מאוד להיות שאי אפשר היום לשחק כמו שאתה משחק במשחקים הרגילים, צריך לשבת ליד השולחן בשעת חירום, איך שמנהלים משא וממן. וראינו, היו קבוצות חזקות במשק, כמו חברת חשמל, אנחנו היום נמצאים במקום אחר - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הן עדיין חזקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל עדיין מבחינת הצרכן אנחנו נמצאים במקום אחר. אני לא אמרתי שאין בעיות, אבל נמצאים במקום אחר. ויש אפשרות גם למשא ומתן, ואנחנו צריכים ללוות עם תמריצים, גם להשקיע, גם בחקיקה. צריך לשנות את המצב. עכשיו התקופה שצריך לשנות את המצב, ולא רק אנחנו היום הולכים באיזה סוג של התמודדות ואנחנו נמצאים באותו מצב. המצב החמור שיש, הוא צריך להביא אותנו לצאת מההסדרים הרגילים שלנו ומההתנהלות הרגילה ולנהל בנוהל חירום ולהגיע לפתרונות. אפשר להגיע לפתרונות. הכנסת היום בנויה, קואליציה ואופוזיציה, היא בנויה היום דווקא עכשיו, בגלל שקורים הדברים האלה להוליך מהלכים שיכול להיות שבתקופות אחרות לא היה אפשר לעשות. אני חושב שצריך לציין את האופוזיציה שהיא בעניין הזה יכולה להיות הרבה יותר גמישה למהלכים חוקתיים ודברים של שינויים מבניים ודברים, שאנחנו יכולים לעשות את זה עכשיו ואת זה צריך לעשות. ולא היום לבוא ולריב עם ההסתדרות או מה שזה, אנחנו צריכים להתחבר אליה ולדעת שארגון העובדים, הם לא גוף שאנחנו צריכים לראות אותם כאויבים. תודה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, תודה לחברי הכנסת היוזמים, אני חושב שאני מצטרף לכך שהכותרת עושה עוול עם המצוקה ועושה חסד עם הרבה גורמים שהם לא פחות אחראים. ההסתדרות עם כל הכבוד, כל הכבוד לך, ציינת את כל הבעיות של המשק והכלכלה העולמית והגלובאלית, הכול טוב. שכחת רק לציין דבר אחד, ביושר, ביושר היית אומר: היינו צריכים לאלץ אתכם לקלוט עובדים, היינו צריכים משא ומתן כדי שתסכימו לקלוט עובדים בנמל אשדוד, 50 עובדים בקושי, כשביקשנו 150 עובדים כדי לשחרר את הפקק. אני שומע: מצב עולמי, מצב עולמי. אם הייתי מנהל יחידה כלכלית, מפעל, ואחד ממנהלי האגפים שלי יגיד לי: תשמע, השתנה המצב, השתנה המצב, ואני הייתי מקבל "פריז", הייתי מפטר אותו. זה מה שקרה שנה וחצי-שנתיים ויותר. אנחנו זועקים, אני מקיים פה דיונים – את משרד התחבורה זה לא מעניין. באחד השלבים, השרה אמרה לי: פתרנו את הבעיות, אין תורים בנמלים. אמרתי לה: מהבית אני רואה את הארובות ואת התור ואת אומרת שפתרתם? רבותי, זה פוגע בכלכלה הישראלית, אתה יכול למכור ב-0.000 מיקרון של שקל, אבל זה פוגע. זה פרמטר שמוסיף ליוקר המחייה. כן, תתגמשו. בהוראת שעה לשנה-שנתיים עד שייפתר המשבר, תגייסו עובדים. אל תפריעו. אף אחד לא אומר שאתם אויבים. אבל לפעמים אתם מגזימים. בקטע הזה של הנמלים אתם מגזימים. לא נותנים כתף, לא נחלצים תחת האלונקה. אני אומר לך אדוני היושב-ראש, זה לא מזיז, שרן, אמרת דיון קריטי – איזה קריטי? שרת התחבורה, זה מעניין אותה? היא לא יודעת אפילו שיש דיון היום. שרת הכלכלה, זה מעניין אותה? זה הליבה של הכלכלה הישראלית. זועקים היבואנים כבר שנה וחצי. משלמים הון תועפות. נתקעים בלי חומרי גלם. את מי זה מעניין? אבל מה לעשות, זה לא תופס כותרת. תאמיני לי, אני כיושב-ראש ועדת כלכלה, לא יתכן, אין נושא, אין נושא שבא לדיון בשולחן המכובד הזה, כבר ארבע פעמים – והבעיה ממשיכה ומחריפה עוד יותר. מוכרים לי פה לוקשים. תתכנסו, יש משבר? הגדולה של המוח האנושי היא להיכנס למשבר ולפתור אותו. לגייס בהוראת שעה, אף אחד לא ייקח לך תקנים. אף אחד לא ישבור לך את ההסכם הקיבוצי. זה שיש כשל כזה זה בעיה רבותי. כל רצועת החוף שלנו – כמו מגרש החנייה של איכילוב. תפתרו. יש משהו, הנציחו אותו לפני 70 שנה – תור תפעולי. זה לא קודש קודשים. תפתחו אותו, תלמדו. תייעלו את הנושא הזה. זה לא יעיל. נמל אשדוד לא יעיל. לא יעיל וצריך להכיר בזה. הוא לא יעיל. ואף אחד לא רוצה לשמוע את זה. העבודה בנמלים לא יעילה. צריך להבין את זה. אנחנו משלמים בזה. וששונאים להגיע לפה, ושחברות לא רוצות לשלח לפה, זה בגלל זה. רבותי, הבעיה היא יותר חמורה מרק יוקר המחייה באופן המידי. אף אחד לא רואה את זה. זה לא מעניין אותם. ואני אומר, יום אחד צריכה ליפול הודעת סיכום קשה. אני אומר לך, אני ממליץ ומבקש – הודעת סיכום קשה. ובדיון הבא, שלושת השרים האלה: אוצר, כלכלה ותחבורה, שישימו את הפתרון. אם לא ישימו פתרון, שיבואו לדיון ויסבירו. תודה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. הצטרף אלינו לזום, רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> שלום. תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ, יושב-ראש הוועדה, ותודה מקרב לב לחברת הכנסת השכל ולחבר הכנסת כלפון על העלאת הנושא החשוב מאוד הזה. אגיד גם שאני כמעט מצטרף לכל דבריו של חבר הכנסת מרגי, שבאמת מדבר לבו ובאמת מילה, מילה, אני יכול לחזור על דבריו, ולכן אקצר ואגע בנושאים אחרים. קודם כל אני חייב לומר: חבריי בהסתדרות – טעיתם. תמיד צריך להילחם על זכויות עובדים, אבל זה לא המקום, זה לא נכון. אנחנו נמצאים פה בסיטואציה שאם הייתם מנצחים במלחמה שלכם, ובית משפט היה נותן צו מניעה, הראשונים להיפגע זה העובדים. זה העובדים במפעלים שלנו שאין חומרי גלם ולפעמים עובדים חלקית כי אין את הדבר הזה. זה המוצרים שמתייקרים, מי קונה את המוצרים? העובדים. אם תעשיות הבנייה שלנו עומדות כי אין מתכת ואין גושי גבס וכך הלאה, מדד מחירי הדירות עולה. מי קונה דירות? העובדים. ולכן אם אתם באמת בעד העובדים, תהיו איתנו. לא פוגעים בכם, התור הזה לא נגמר, התור הזה לא ייגמר. אבל בדבר אחד חשוב אני רוצה – אני חושב שדובר מספיק על הטעות של ההסתדרות, ואני שמח שבית משפט נתן לנו פה גיבוי, ואני בטוח שבאפריל ייתן צו מניעה קבוע, לא רק זמני. אבל אני רוצה לתקן את חבר הכנסת מרגי בדבר אחד: הוא ציין שלושה משרדים – אוצר, כלכלה ותחבורה. משרד האוצר ומשרד הכלכלה איתנו לגמרי, שרת הכלכלה, חלק מהעניין שבעצם נפרקה אנייה ראשונה ברציף שש בנמל הצפון, היה בגלל התערבות משרד הכלכלה ומשרד האוצר. מי שלצערי לא איתנו זה משרד התחבורה. ואני אומר עוד פעם: הוא לא איתנו כי כבר במשך חודשים הבעיה הזו קיימת. ומי נפגע מזה? המעמד הנמוך, המעמד החלש. שרת התחבורה בעיקרון מובילה מפלגה ששמה על דגלה את יוקר המחייה – את גורמת לו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ועוד מפלגת פועלים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> לכן אגיד דבר אחד, כבוד היושב-ראש: אנחנו הולכים להשיק ונפרסם את זה החל מהיום, מדד חדש, מדד שבועי. אנחנו נקרא לו מדד שרת התחבורה. המדד הזה יציין פעם בשבוע, את ממוצע האניות שממתינות מחוץ לנמל ואת העלות שלהם למשק. כדי שאף אחד לא יוכל להגיד לא ידעתי, שאף אחד לא יוכל לעשות "טיק טוק" ולהגיד: אין פקקות בנמלים. כאשר המדד מראה שיש שהוא שובר שיאים ומדובר על עשרות אניות. ממשלת ישראל רוצה לפתור. משרד האוצר והכלכלה רוצים לפתור. נמלים ריקים קיימים. בית המשפט לעבודה נתן צו מניעה, אי אפשר לעצור את הפריקה ברציפים החדשים. תעשו את זה. תורידו. אבי אדרי – 70 אניות ממתינות. זה לא יאמן, זה לא יכול להיות, זה פוגע בחלשים שבחלשים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הפכתם אותנו למדינת עולם שלישי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברי הכנסת יכולים להעיר הערות ביניים, כל השאר לא. בבקשה, אדוני. << אורח >> רון תומר: << אורח >> צריך לעזור לאותם אנשים קשי יום. אתם תוקפים עסקת חבילה טובה שההסתדרות הייתה צד לה כמובן. מפלגת העבודה, התראיינה היום בכל מקום לסקל עסקת חבילה טובה ומאוזנת שבאה להעלות את שכר המינימום, להוריד ולהקל על השכבות הקשות ובו בזמן היא מעלה עליהם עלויות. חברים, עד כאן. בואו נעזוב את הפופוליזם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> משפט סיכום, אדוני. << אורח >> רון תומר: << אורח >> נעשה את הנדרש. אני רק אגיד דבר אחד: שאף אחד לא יחשוב שזאת גזרת שמים. הכול בידנו. לשמחתי נושא ההסתדרות נפתר על ידי בית המשפט לעבודה. עכשיו הכול על משרד התחבורה. ברצותם, הפקק ייגמר והמחירים ירדו והתחרות תגדל. ברצותם הפקק יישאר ואנחנו נתבע בים, יחד עם התור התפעולי של האניות. הכול ברצותם. - - - שרת התחבורה, החל מהיום יפורסם פעם בשבוע, תעקבו אחרי זה, תראו את המצב. ושכל אחד יבין מה שהוא מבין בזה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. רגע לפני שנמשיך עם דברי חברי הכנסת, לחברת הכנסת השכל יש שאלה למשרד התחבורה, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אני מבינה שאחת הבעיות היא ברציף שבע ושמונה, שהיום אתם מאשרים להם אך ורק פריקה של אולי אנייה אחת או שתיים. מה התפוסה המקסימלית שאתם יכולים להכיל שם כדי להביא עוד אניות לפריקה שם? ולמה לא עושים את זה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> צריך לשאול את רספ"ן. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> את מתכוונת לרציף שבע-שמונה בנמל המפרץ? << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> כן. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> רציף שבע-שמונה, עדיין עוד לא הופעל. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> למה הוא עדיין לא הופעל? בהחלטה שלכם או שהם מוכנים לפעול? << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> במסגרת - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אתם מוכנים כבר לפעולה? מוכנים. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> מחר בבוקר, מחר בבוקר הם יכולים לעבוד. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אוקיי. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> במסגרת כתב ההסמכה וגם במסגרת החוזים שהיו במכרז ש-SIPG זכו, השטח נחלק לשניים והרציפים האלה לא מיועדים להפעלה בשלב הראשון. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> זאת אומרת שבגלל שאתם בעצם מסרבים לפתוח את רציפים שבע ושמונה לכניסה של אניות. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> את מכניסה לי מילים לפה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, חברת הכנסת שאלה שאלה, תענה לפי מה שאתה הבנת את השאלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בקיצור, למה אתם לא חותמים להם להתחיל לעבוד? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת קארה, יש פה דיון ענייני. רגע, היא שאלה שאלה, תן לה תשובה. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> אף אחד לא מונע, לכל דבר יש את הזמן שלו, אני חוזר ואומר: הבעיה היא לא התשתיות. אנחנו מכבדים הסכמים, ואנחנו פותחים את המשק לתחרות ביחד עם שאר המשרדים. וראי שנכנסים אניות, ואני מהחלון שלי רואה מדי בוקר, ואני לא - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות. יש מי שרואה את הנכנסים ויש מי שרואה את העומדות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה חבר הכנסת מרגי. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> ויש מי שמכבד את ההסכמים ויש מי שמפר את ההסכמים. וכשאתה מפר את ההסכמים, יש מי שעדיין דואגים לשמור על אותם ההסכמים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה: מתי הנמלים החדשים אמורים להיכנס לעבודה באופן מלא? יש תאריך כזה? << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד נכנסו - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> למכולות כלליות? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לכלליות? כולל הכול, באופן מלא? << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> - - לעבודה לפני מספר חודשים. אושר להם לעבוד כי הם קיבלו את כתב ההסמכה המלא שמאושר על ידי שר התחבורה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אבל עכשיו אמרת שהם לא יכולים להביא מטען כללי. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> הם יכולים, ולראיה נכנסו אניות של מטען כללי ב - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אחדד: לפי מה שאתם אומרים – יש לך תשובה? << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> כתב ההסמכה של החברה שמפעילה את נמל הדרום וגם של החברה שמפעילה את נמל המפרץ מאפשר לכל אחת מהחברות האלה, לתת שירותים, וקובע כשרות חובה, מתן שירותים למטעני מכולות, והוא מאפשר להם כשירות רשות, גם לתת שירותים למטען כללי. זה לשיקול דעת החברה. כרגע - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> וזה מהיום? << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> זה כתב ההסמכה. את נמל המפרץ לפני כמה חודשים התחילו להפעיל. נמל הדרום לפני כמה שבועות והם יכולים להפעיל - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אבל למיטב ידיעתי, מאפשרים להם להביא רק שתי אניות בשבוע. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> לא, הם לא נותנים לך תשובה על הרציפים שבסמכותם - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אדוני, יהיה לך זמן להתייחס. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> הם רק לא נותנים לך את התשובה האמתית. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הבנתי. בגלל זה אנחנו מחדדים את השאלה. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> צביקה, תגיד שאתה מחר יכול להפעיל 1,200 מטר רציפים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, זה לא דו-שיח. קיבלנו את התשובה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת שמה לעצמה כאחת המטרות החשובות שלה את המאבק ביוקר המחיה. מדינת ישראל היא מדינה יקרה, היא הייתה יקרה לפני הקמת הממשלה הזאת, והיא יקרה עוד יותר היום. אנחנו מדברים הרבה ואנחנו בוכים על מחירי הפסטה ועל העלאת מחירי הדיור, ואין לנו שום בעיה לזרוק 50 מיליון שקל לפח כל יום. כל יום 50 מיליון שקל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או למים. וההסתדרות אומרת לנו שאין שביתות אז הכול בסדר. ומשרד החבורה אומר שיש זמן לכל דבר. אבל אין לנו זמן. האזרחים שלנו נחנקים היום. לא יכול להיות דבר כזה, אנחנו רואים את התור הבלתי נגמר הזה של האניות. מדינה מתוקנת לא יכולה להתנהל כך. אני מסכים לחלוטין עם סגן השר קארה בהקשר הזה. אנחנו לא יכולים להתנהל בצורה כזאת. אני לא יודע מי אשם, אנחנו צריכים להגיע פה לעמק השווה ולפתור את הבעיה הזאת. רק שאין לנו זמן יותר. אין לנו זמן יותר ואנחנו חייבים להפעיל תחרות בנמלים ולפתור את הבעיה הזאת עכשיו. עכשיו. המצב הזה פשוט בלתי נסבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה אדוני. אני חורג ממנהגי משיטת הפינג פונג, כיוון שיושב פה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ואז אנחנו נחזור ישר ל - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שר התחבורה לשעבר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שר התחבורה לשעבר. ואז נחזור למשרדים ולנציגים שהגיעו. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> היה שר מעולה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אל תתנו ציונים לחברי הכנסת, תודה. אפילו מחמיאים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אם זה טוב אז אפשר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כל להישען על דברי קודמיי, בין השאר חבר הכנסת מקלב, בסוף זו סוגיה מורכבת מאוד, מקצועית מאוד, עם הרבה מאוד פרטים. ובעיקר, מה שאמר חבר הכנסת מרגי, אני יכול לומר מהחוויה שלי מתקופה קצרה מאוד כשר תחבורה, גם הייתה תקופה של תור תפעולי גדול מדי והייתי עושה כל בוקר דיון סטטוס בעניין. זה בהחלט פתיר. אני רוצה אולי עכשיו לתת שתיים-שלוש נקודות קטנטנות. אבל זה לא משהו שהוא לא פתיר, אבל צריך לנהל אותו. כנראה שלא נשנה ביום אחד את יחסי העבודה במדינת ישראל. זה נורא נחמד, לדבר בפופוליזם גדול, בסוף זה הכול שאלות של איזונים. בסך הכול הרפורמה שבוצעה בנמלים פותחת אותם לתחרות. המצב היום הרבה יותר טוב מאשר המצב שהיה בעבר. בסדר, דברים נעשים לאט, ואני מוכרח לומר שכשאני נכנסתי וזה היה עוד בשלהי המשאים ומתנים, לא את הכול אהבתי, בחלק התערבתי ובחלק כבר לא יכולתי להתערב. אבל כנראה שלא נהפוך את הכול ביום אחד ואני ממש מסכים עם האמירה שההסתדרות היא לא אויב. מצד שני, אני חושב שפה יריתם לעצמכם ברגל. אי אפשר להתווכח עם זה שמה שקורה, בוודאי בנמל אשדוד, הוא לא תקין, הוא לא נורמלי. זה לא מקצועי, זה לא משרת בסוף את הנמל. ואם הנמל לא יהיה רווחי וכלכלי, אתם יכולים לדחוק את הקץ טיפה, בסוף תפתח תחרות מלאה. ואם הוא לא יהיה כלכלי אז הוא לא יחזיק מעמד כלכלית, אם הוא לא יחזיק מעמד – העובדים ילכו הביתה. ולא חשוב על איזה הסכמים הם יחתמו ואיזה תנאים מיטביים יותר או פחות יהיו להם בתוך ההסכמים. וכמו שאמרו בהתאחדות התעשיינים: בסופו של דבר, אל תשכחו שאתם לא מייצגים רק את עובדי הנמלים שהם מהעובדים היותר חזקים במשק. אתם אמורים לייצג הרבה מאוד עובדים אחרים שנפגעים מהפגיעה הזאת בשרשרת. בקיצור, בסוף זאת שאלה של איזונים. אני ממש מסכים, שרת התחבורה צריכה להיכנס לאירוע הזה בצורה הרבה יותר משמעותית. ולהיכנס, ככה, מתחת לעור, לתוך הוורידים של התהליך הזה. ואפשר לפתור אותו בכמה צעדים שאפשר להגיע לגביהם להבנה. מה שאני רוצה להציע באופן מידי, אדוני היושב-ראש, הוא כך: תראו, מי שערוך היום הכי טוב והכי מקצועי – ושלא ייעלבו חס וחלילה שני הנמלים החדשים, אבל הם עדיין בשלבי הרצה – זה מספנות ישראל. נמל שבכלום תשתית וכלום כוח אדם יצר בתחום המטען הכללי, זאת תחום המומחיות המיוחדת שלו, אני לא יודע מה קורה עם המסוע של הגרעינים בנמל אשדוד – עובד? לא עובד? גם זה תהליך שלקח הרבה יותר מדי זמן. מי שרוצה לראות כיצד במטען כללי, צריך מילה אחת הקדמה, באמת נורא קשה לפרוק מטען כללי. מכולות זה מנופים – הכול עובד בצורה מסודרת מאוד. גם הנמלים הישנים השתדרגו מאוד מבחינה טכנולוגית בהקשרים האלה, ובוודאי הנמלים החדשים. פריקה של מטען כללי, בסוף היא פריקה "טיפשה". מורידים את המנוף עם השרשראות, יורדים למטה עובדים, קושרים את זה עם הכפפות על הידיים, ובטח בגרעינים זה עדיין עם מחפרון שנכנס לתוך האנייה ומעמיס. מספנות ישראל הצליחו לייצר אוטומציה מדהימה לתהליך הזה של מטען כללי. הם עושים מהר מאוד. ממש. משלב האנייה ועד שלב המשאית שיוצאת החוצה. מה שאני רוצה להציע באופן מידי בכדי להתמודד עם המשבר הנוכחי, גם אם זה זמנית – תגדילו את כתב ההסמכה של מספנות, הם הרי מוגבלים היום בגלל כל מיני הסכמי עבר ל-5%. תגדילו להם כרגע את התקרה, זה משהו שבעיני יעבוד הרבה יותר מהר. אפשר להזיז אניות לשם. זה הרבה יותר זול. גם השינוע שצריך אחר כך לשנע את המשאיות מצפון לדרום. אני לא יודע אם המשרד עדיין ממשיך עם הפרויקט של עידוד נסיעת משאיות בלילה, מה שנקרא פרויקט "לילה טוב". בהנחה שהפרויקט עוד עובד, אז תגדילו את ה - - - << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> לאן המשאיות ייסעו, צריך גם לתת להם רציפים. לתת להם את הרציפים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', מילים אחרונות לסיום בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסיים. התהליך מול הנמלים החדשים, ואני ודאי חסיד גדול של לשחרר להם את החסמים ולתת להם לעבוד כמה שיותר מהר, יחד עם זה, מה לעשות, אנחנו גם אנשי חוק ובמדינת חוק מכבדים הסכמים. נורא נחמד לבוא רגע ולהגיד: יאללה, בואו נזרוק את כל מה שנעשה כאן בעשר השנים האחרונות – זה קצת יותר מורכב. אפשר וצריך לקדם. אגב, מותר גם לשנות הסכמים שנחתמו, בוודאי אם אנחנו רואים שזה לא - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מותר גם להיכנס מתחת לאלונקה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> את זה אמרתי להסתדרות קודם. אני הסכמתי עם דבריך, פתחתי בזה שאני חותם על כל דבריך. היושב-ראש, מה שאני מציע מידית, לשקול להכניס את זה בהודעת הסיכום. מעבר לזה שהשרה צריכה להיכנס לזה הרבה יותר לעומק, לעשות על זה דיוני סטטוס יומיים, ולראות איפה הבעיות ולפתור אותם ברמת פרט. לשחרר כרגע את החסם ואת כתב ההסמכה למספנות. הם אלה שלמיטב ידיעתי, ערוכים הכי מהר לקלוט עכשיו – הרספ"ן, תקן אותי אם אני טועה – כמה שיותר אניות מטען כללי ולטפל בהם מאוד מהר ולשלוח אותם וכך נפתור את הפקק הנוכחי. כשנחזור למצב נורמלי, אפשר יהיה לטפל בזה באופן מערכתי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. נמצא איתנו ניר אבני, מנכ"ל צים ישראל. << אורח >> ניר אבני: << אורח >> בוקר טוב, ברשותכם, אמר חבר הכנסת סמוטריץ', הוא ירכב על מה שאמרו קודם, אז אני חייב לעשות טיפה סדר הגם שזה לא תפקידי. דבר ראשון, יש מטען כללי ויש מטען במכולות, וגם המכולות סובלות. חשוב להגיד באמירה קצרה שיש היום לא מעט מטען כללי - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> סובלות פחות. << אורח >> ניר אבני: << אורח >> לא, אבל חשוב להגיד, חבר הכנסת מרגי, שגם הם - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גם הם סובלות אבל סובלות פחות. << אורח >> ניר אבני: << אורח >> נכון. סובלות בהמתנות, ובגלל זה אני רוצה להגיד שלא המדד היחיד הוא כמה אניות עומדות, כי יש לא מעט מטען כללי היום שהיה בעבר מטען במכולות. הוא עבר עכשיו למטען כללי בעקבות המשבר העולמי הזה בשנתיים האחרונות. ואני רוצה להמשיך את מה שהתחיל דווקא חבר הכנסת כלפון, בזה שבואו נגיד איך אנחנו יכולים לפתור את המצב עכשיו בארץ. לפתור בארץ, לא בעולם. אנחנו לא יכולים כרגע לפתור את המצב בעולם, אבל בארץ אפשר. אגיד לכם עכשיו שני מושגים שאנחנו מדברים בהם בעבודה היומיומית: אחד נקרא "ידיים". ידיים זה קבוצה של אנשים שמטפלת באנייה. והשני זה ציוד. הפתרון שלנו הוא שיהיה מספיק ידיים ויהיה מספיק ציוד לפרוק את האניות. גם רציפים, יש לנו מספיק משאבים. חברת צים מברכת מאוד את כל היוזמה של המדינה והממשלה לתחרות בנמלים והקמת שני הנמלים החדשים. אבל אמרתם נכון, ייקח זמן עד שהנמלים החדשים יהיו פעילים ברמה של יעילות גבוהה. וכרגע הפתרון, אם היום נמל אשדוד פתח הבוקר עשר "ידיים", עשרה צוותים לטיפול באניית מכולה. אבל כשתגיע שעת הצוהריים ותגיע שעת הלילה, הוא ירד לארבע, לחמש ולשש "ידיים", אז אין פה ניצול משאבים. וכשהוא יגיע ללילה, והמנוף הראשון שיתקלקל, יגידו שאין טכנאי שיתקן אותו, אין פה ניצול משאבים. אנחנו צריכים להגיע למצב שכל ה"ידיים" האלה עובדות וגם אנחנו נקלוט - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש מילת קסם אחת – יעילות, התייעלות. << אורח >> ניר אבני: << אורח >> יעילות. אגיד לך, אני בא מחברה פרטית, מחברה מסחרית. כשאני מדבר עם לקוח, הוא לא יגיד לי כמה עובדים לשים, הוא יגיד לי מה מדד השירות שהוא רוצה. אני רוצה להגיד לנמל חיפה או לנמל אשדוד – אני רוצה להביא אנייה ולפרוק 1,000 מכולות. הנמל יבוא ויגיד לי: אתה יכול לפרוק 800. אגיד לו: מה אני אעשה עם עוד 200, איפה אני אפרוק אותם? בסוריה? מה אני אעשה איתם? זה היבוא למדינת ישראל, זה הייצוא מפה. זה הריקות שדיברנו עליהם. יעילות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה אדוני. ובאותו נושא, נמצא רלי נורמנד. מנכ"ל קמור ספנות. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> כן זה אני. ראשית, אני רואה שחברי הכנסת באמת מכירים את המטריה. חבל ששרת התחבורה לא פה. היא מתעלמת מהאנשים הכי מנוסים של מדינת ישראל: אוריאל לין, ד"ר יורם זבה. איננו מצליחים. מר סמוטריץ' הוא לא איש קל. הוא היה כועס עלינו וצועק אלינו, אבל הוא למד את העניין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא - - - << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> כן, אתה גם יודע לצעוק. צריך לגייס את משרד התחבורה, את שרת התחבורה ואת המנכ"לית. יש 1,200 מטר רציפים. אפשר לתת את זה לרציף של הסינים, שמייצג מר צוקרמן. אפשר לתת את זה למספנות ישראל. אפשר לתת את זה לקבלנים חיצוניים. ואז את כל אניות הברזל להביא - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה אתה בעצם מציע? << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> א' – להוסיף 200, 300, עובדים באשדוד. להגן על העובדים בהוראת שעה לשנה שנתיים, עד שהצפיפות תיגמר. אין טעם לפגוע בעובדים ואין טעם להיכנס לשביתות. כמו שמר אבני אומר: לעבוד, להוסיף עוד 50 "ידיים" ביום. בחודש אפשר לפתור את הבעיה. להכריח, ועל זה אולי כן יש לי ויכוח עם ההסתדרות, ולהביא עובדים לנמל אשדוד. ולהגיד לגברת האוזמן, שבטח תהרוג אותי, יש לך הסכם עם בתי המלאכה שהוסכם – הסכם טוב, הסכם רע, עם ישראל יכול לשלם היום מיליון טון עומדים בחוץ. זה מיליון דולר דמי השהייה שאנחנו משלמים לכל יום. 300 מיליון דולר לשנה. 300 עובדים שיתווספו לנמל אשדוד ב-15,000, 20,000 שקל לחודש, אולי 50 מיליון דולר לשנה. עוד 300 משפחות שתהיה להן משכורת טובה, והאנשים החלשים – לחם, תבואה, זה מחיר מטרה. כאשר אניית תבואה משלמת 1.5 מיליון דולר דמי השהייה, אנחנו משלמים את זה בלחם, בחלב, בעוף. סך הכול אם את ה - - - וזה בעיה של משרד התחבורה, נכון שיש הסכמים ויש תחרות, אבל אפשר בהוראת שעה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בעידן הקורונה שינינו פה חוקי יסוד. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> נכון. כמו שחברי הכנסת אומרים; א' – בהוראת שעה לשחרר מיד את כל הרציפים לעבודה. ב' – לגייס עובדים בנמל אשדוד. ג' – להכריח את הדירקטוריון של נמל אשדוד לחתום על הסכם בתי המלאכה, בטח מר אדרי יודע את זה. יש הסכם כתוב. לתת להם יותר כסף, לא יקרה שום דבר. יתנו להם כסף, אבל כל הציוד יעבוד 24/7. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה אדוני. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> רק עוד מילה אחת – מר אדרי, לזכותו יאמר, היה את מודל ארקיע. מודל ששיתפו את העובדים. אפשר לבנות איזושהי מערכת, אולי כמו מודל ארקיע בנמל אשדוד, ולאפשר לעובדים להיות חלק. וזה לא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> באשדוד העובדים חלק גם עכשיו, יש שמה 13 ועדים, כל עובד שני הוא גם חבר ועד. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> נכון. אני רק רוצה לומר שאם מדינת ישראל תשלם עוד קצת משכורות, הרווח הוא בין מיליון דולר ל-300 מיליון דולר. זה שולי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. נמצא איתנו, תם פרומוביץ', ראש ענף תחבורה בארגון כוח לעובדים. << אורח >> תם פרומוביץ: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, העשייה והכוונה של הוועדה מבורכת מאוד בנושא יוקר המחייה. יש יוקר מחייה, הוא נגרם – כמו שהדוברים לפני אמרו – על ידי הרבה יותר גורמים חיצוניים מאשר גורמים שאנחנו יכולים לשים עליהם את האצבע כאן בתוך הארץ. התשובה ליוקר המחייה כמו בכל מקום אחר בעולם, והמון מחקרים מראים את זה, היא דווקא התאגדות של עובדים. ככל שעובדים יותר מאוגדים כך מדד אי השוויון במדינות הנבחנות קטן. ככל שכמות העובדים המאוגדים קטנה יותר, כך מדד אי השוויון גדול יותר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> ברשותך, אני רוצה לכוון אותך – את התאוריות אני מכיר – בפועל יש לנו בעיה: כרגע הנמל לא יעיל. מה אתם אומרים? << דובר_המשך >> תם פרומוביץ: << דובר_המשך >> להאשים את העובדים במשבר הזה זה פשוט לתת יד לכוחות גדולים שרוצים להשתמש - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שלא תתבלבל, אנחנו לא עם אביר קארה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, אף אחד לא מאשים את העובדים. << אורח >> תם פרומוביץ: << אורח >> זה לא נכון שאף אחד לא מאשים את עובדים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מר פרומוביץ, אני רוצה לחדד – זה לא נאום לאומה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בסדר, אף אחד מאיתנו, אין פה אף אחד שהוא נגד העובדים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת קארה. אף אחד לא נגד העובדים. << אורח >> תם פרומוביץ: << אורח >> כשיושב-ראש ההסתדרות הלאומית אומר שהוא בעד להגביל את זכות השביתה בגלל האירוע הזה - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בטח, הגיע הזמן להגביל את זכות השביתה בשירותים חיוניים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> סיימת לדבר, תודה רבה. בזבזת את הזמן שלך לריק, במקום לשמור על העובדים. תודה רבה, סיימנו. << אורח >> תם פרומוביץ: << אורח >> - - - סיכוי לעובדים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> סיימנו, אני לא רוצה להוציא אותך. << אורח >> תם פרומוביץ: << אורח >> פשוט שתתמכו בעובדים - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כדאי לשמוע אותו, הוא גם עשה שפם כמו של עמיר פרץ. << אורח >> תם פרומוביץ: << אורח >> - - - ככה אפשר לטפל ביוקר המחייה - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אדוני, בבקשה תצא החוצה, תודה רבה. בואו נמשיך, בואו נשמע את משרדי הממשלה. יצחק בלומנטל, מנכ"ל חברת נמלי ישראל. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> שלום ובוקר טוב לכם, אני רוצה לפתוח בחשיבות הדיון הזה, משום שאנחנו באמת נמצאים במצב חירום לאומי בכל מה שקשור לזמני המתנות של האניות בנמלים. המצב הוא, לפחות בנמלים הממשלתיים, שהאניות עומדות ברציפים ולמעשה לא פורקים אותם. אני יכול לתת דוגמה מאירוע שהיה בשבוע שעבר, היה דיון כזה, נמל חיפה, שבע אניות עומדות ברציף, מקבלות "יד" אחת ביממה. זה אומר שפורקים אנייה משש וחצי בבוקר עד שעה שתיים וחצי. ובשאר היממה, עד למחרת, האנייה עומדת ועוגנת ברציף ולא פורקים אותה. בנמל אשדוד המצב קצת שונה, אבל בסך הכול גם אותו דבר. יש אניות שעומדות ימים שלמים והיו יכולות לצאת בפרקי זמן הרבה-הרבה יותר קצרים החוצה. המצב נובע כתוצאה מכך שאין מספיק כוח אדם שיכול לפרוק את האניות. זה המשאב הכי משמעותי בנמל, זה הרציף. אם לא פורקים את האנייה והאנייה תופסת את הרציף, תדמיינו לכם סופר או בנק שאתם עומדים - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> כמה עובדים חסרים? << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> תכף נתייחס גם לזה. וברגע שפעולה שצריכה לקחת דקה לוקחת חמש דקות, אז התור מצטבר. וזה מה שאנחנו רואים. צריך לזכור גם שאנחנו נמצאים כמעט חודשיים לפני פסח. ובעוד שלושה שבועות או לקראת חג הפורים, יתחילו להגיע כבר האניות שיביאו את המוצרים ואת המצרכים לחג הפסח - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נדחה את פסח ופורים. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> - - ולתקופת יום העצמאות ול"ג בעומר. זאת אומרת שאם לא נטפל עכשיו בבעיה הזו, אנחנו נמצא את עצמנו בבעיה קשה מאוד לקראת חג הפסח ובמחסור של מוצרים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> את הבעיה אנחנו מכירים, מה הפתרון שאתה מציע? << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> אני כבר מדבר על זה. אתמול כינסתי את ועדת המכרזים של חברת נמלי ישראל – חנ"י, אנחנו מחזיקים בתשתיות לוגיסטיות באזור הנמלים ואתמול כינסנו את הוועדה ואנחנו הולכים להליך – אישרנו הליך – של פטור ממכרז. חבר הכנסת סמוטריץ' הזכיר פה נמל המספנות – אנחנו נותנים להם שטח, שטח עורפי, על מנת שהשטחים שלהם שהיום כבר מלאים ומונעים מהם פריקה של אניות גדולות, מחוץ לנמל חיפה יש כרגע שתי אניות של 30,000 טון שלא יכולות להיכנס כי הן אמורות לתפוס את הרציף ויעכבו את הפריקה. שחררנו להם כרגע שטח, יותר מזה, אנחנו נותנים להם את השטח הזה גם במחיר עלות מופחתת. סיכמנו איתם גם שהם יקבלו אותו במחיר עלות מופחתת ויגלגלו את ההנחה שהם מקבלים מאיתנו, לצרכנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איציק, מה עם כתב ההסמכה, הגדילו להם את האחוז שהם יכולים לפרוק? << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה זה יעזור? << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> זה רציף שבע-שמונה שאתם למעשה פותחים? << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> לא, לא. כתב ההסמכה נוגע להסכם שנחתם עם העובדים ב-2005 ברפורמה. זה נושא מורכב. ההגדלה לא תלויה רק במדינה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל זה חתימה של השרה. השרה יכולה לחתום. אתה נתת להם שטח עורפי. אם הם לא יכולים בכתב ההסמכה לפרוק יותר מ-5% מטען כללי בשנה, אז לא עשינו כלום. אלא אם כן אנחנו רוצים שהם יהיו עבריינים, בעצימת עין. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> בוא נאמר כרגע, אני חושב שהמצב הוא שמעל 5% ו - - - לדעתי כולם מעלימים מזה כרגע עין. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> לכמה? אבל זה לא פתרון להפוך אותם לעבריינים, הפתרון הוא לתת להם את האפשרות לבוא ולפרוק אותם. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> כדי שדבר כזה יקרה צריך להגיע להסכמה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא בידיים שלו, זה השרה. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> תראו, דיברו גם על הסכמים. יש הסכמים שהם הסכמים חתומים, המדינה חתומה מצד אחד על ההסכם הזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש מצב משברי, אי אפשר לשמוע כל הזמן – הסכמים, הסכמים. יש מצב משברי – תטפלו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הערות ביניים זה היה בסדר עד עכשיו. חבר הכנסת סמוטריץ' שאל שאלה נכונה וטובה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אני זוכר נכון, השרה יכולה להעלות את כתב ההסמכה, לדעתי עד 10%, בלי שהיא מפרה הסכמים. יש סעיף שמאפשר את זה, בדיוק לסיטואציות האלה. זה להכפיל את הקיבולת של מספנות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה אומרת היועצת המשפטית? הנה, היועצת המשפטית פה, שתאמר לנו. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> אוכל להתייחס - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל אנחנו במצב חירום. גם אפשר לקבוע הוראת שעה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> היועצת המשפטית, אני מחזיר את השאלה אליך: יש אפשרות כזאת מבחינה חוקית? השרה יכולה להעלות? << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> יש הליך, זה לא שרת התחבורה בלבד, יש הליך מסודר של שינוי כתב ההסמכה. זה שרת התחבורה בהסכמת שר האוצר, אחרי ששומעים את החברה. יש הליך מסודר בשביל - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אז תעשו, תעשו. שנה וחצי אנחנו מחכים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, אנחנו מתקדמים. חבר הכנסת מרגי. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> אני יכולה לענות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שנה וחצי - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אנחנו מתקדמים. מתקדמים לאנשהו. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> הנושא נדון בבית משפט, יש הסדר שנקבע בשביל לעשות בחינה מחודשת של הנושא הזה, וזה אכן - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אל תעשו, תשאירו את זה ככה, שיחכו. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> בינתיים האזרח הישראלי ישלם יותר על לחם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני רוצה לשאול - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איציק, מה עושים עם ה"ידיים" באשדוד וחיפה? << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> אני רק רוצה לסיים את דברי. נתנו להם פטור ונתנו להם על תנאי שקצב הפריקה שם יהיה קצב פריקה מהיר. ואנחנו גם ביקשנו שיהיה שיחלוף בשטח ונתנו הנחה. אנחנו חושבים שכל זה יקל על פריקת מטעני הברזל שעדיין ממתינים שם. אבל זה עדיין לא הפתרון המהותי. הפתרון המהותי צריך להיות בהגדלה של כמות כוח האדם. צריכים "ידיים". קודמיי גם הזכירו את זה ככול שלא יהיו עוד "ידיים" בנמלים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה תפקידו בכוח? << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> מנכ"ל נמלי ישראל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> והוא אומר לנו שצריכים ידיים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, לא, זה לא הוא. הוא לא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא רק מחזיק הקרקע. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הוא מחזיק את הקרקע של הנמלים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ברור לי. הוא צריך לדפוק על השולחן, צריך לומר את זה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> עכשיו שהוא בוועדה הזאת, הוא דופק על השולחן. עכשיו הוא דופק על השולחן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתם לא חברי כנסת. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מרגי. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> חברי הכנסת, אנחנו באמת דופקים על השולחן. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> הוא היה מנכ"ל נמל אשדוד, הוא יודע הכול. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> אני רוצה לספר איך אנחנו מנסים להקל על העומס בנמלים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> - - - נחת רוח שלך, אני מבין למה אין פתרון. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> איך אנחנו מקצים בהליך פטור, מהיום למחר, קרקעות כדי שיהיה אפשר לשחרר את העומס הזה. אגיד יותר מזה, פנינו לבית הדין לעבודה, שתי חברות לתעבורה ימית, גם בחיפה וגם באשדוד - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אדוני, משפט לסיום. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בעוד ארבע שנים. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> כן. אנחנו פנינו כדי שיהיה אפשר לפרוק גם בשני הנמלים החדשים. עדיין אני אומר, מכיוון שהנמלים החדשים עדיין לא ערוכים, אין גם ציוד מתאים לפריקה של מטען כללי ברציפים האלה. הפתרון הוא בהקצאה של עובדים נוספים בשני הנמלים ובחתימה על הסכם בנמל אשדוד. יש שם הסכם שמונח על השולחן שנוגע לעובדי הציוד בתי המלאכה שצריכים לתקן את המנופים. צריך להגדיל שם את רמת השירות. ועל ידי זה יהיה אפשר להגדיל את השיחלוף של האניות ברציפים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איציק, אבל מה קורה בחיפה? בחיפה הרי נחתם הסכם, השלימו את התהליך, למה בחיפה חסרות "ידיים" למטען כללי? << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> הסיפור הוא בדיאלוג שבין ההנהלה לבין ההסתדרות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בחיפה יש הסכם חתום. עבדך הנאמן, זכה או לא זכה, זה כבוד מפוקפק לחתום עליו. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> למיטב זכרוני, זה היה מוגבל בכמות עובדים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שלא יפגעו הפרמיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך שזה מוגבל בכמות עובדים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נבקש לבדוק את זה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> למה להגיד סתם דברים. אף אחד לא הגביל כלום. << אורח >> איציק בלומנטל: << אורח >> יכולים לקלוט שם עובדים, ואין שום סיבה שלא יקלטו עובדים לתקופה קצובה. אין שום סיבה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה אדוני. רגע לפני שאעביר את רשות הדיבור, אני רוצה לשמוע את הנציגות של הנמלים החדשים. קודם שמענו שיש לנמלים אישור לעבוד ויכולים לעבוד, ועכשיו אנחנו שומעים שאין להם מספיק ציוד והם לא יכולים לעבוד. הייתי רוצה לשמוע מכם במשפט – יכולים או לא יכולים לעבוד? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> יכולים גם יכולים. שמי יואב צוקרמן, אני דירקטור וסגן נשיא נמל המפרץ, בעבר סמנכ"ל חברת נמלי ישראל ומחבר הספר "עבודת נמלים" על הרפורמה בנמלים. תנו לי להתחיל עם כמה משפטים רק כדי לעשות לכם סדר ולאחר מכן אתן את עמדת נמל המפרץ. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> הנמלים עובדים לפי מודל שנקרא מודל ה- landlord, זאת הרפורמה שהשר סמוטריץ' היה מדוחפיה. זה אומר שאיציק בלומנטל שהרגע דיבר, חברת נמלי ישראל, מחזיקה בשם הממשלה את כל הנמלים, כולל מספנות ישראל, כולל נמל המפרץ, כולל נמל הדרום – אין נמל פרטי. כל הנמלים מוחזקים על ידי בלומנטל שהוא בעל הקניון, נקרא לזה רגע עזריאלי, בסדר? הוא מחזיק את הנכס, והוא מחכיר את הנכס הזה גם לחברת נמל אשדוד, לחברה הממשלתית, לחברת נמל חיפה, לנמל המפרץ וגם למספנות ישראל, כולם דיירים בקניון שלו. ויש חוזה שכירות, ובעקבות מכרזים הוא משווק עוד קרקעות, מוציא מכרזים והכול לפי החוק. ומי שזוכה במכרז, לרוב ל-25 שנה, מפעיל את השטח שהוא קיבל למשך 25 שנה לפי כללים ורישיון ההפעלה נקרא כתב הסמכה. זה כדי לחבר את הדברים שנאמרו פה. כל אחד יש לו את הרישיון שלו. למספנות ישראל, אם תסתכלו, השארתי את השקף אצל חברת הכנסת השכל, אבל אפשר לראות שהדבר הכי חשוב בנמלים זה כמה מטר רציף יש לכל אחד. זה כמו שתגיד חניון, יש חניון עם 400 מקומות לחנות, ויש עם 4,000 מקומות לחנות. זה בסוף הפונקציה העיקרית, כמו שציין מנכ"ל צים ישראל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה אנחנו לומדים מהשקף? << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> בשקף אתה רואה בצבע ירוק את נמל המפרץ. מתחתיו, הכתום, זה מספנות ישראל. תראה כמה מספנות ישראל קטנים לעומת הצהוב שזה חברת נמל חיפה, הממשלתית, ארבעה וחצי קילומטר של רציפים. מספנות ישראל, סדר גודל של 700 מטר של רציף, שהוא גם כן שבור לשלוש חתיכות, אז קשה להכניס אניות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מי זה הסגול? << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> סגול הם שטחי עורף. הוא הרגע דיבר עליהם. שטחי עורף שבהם אתה מאחסן. פרקת עכשיו 30,000 טון ברזל כפי שבלומנטל הרגע הסביר, אתה צריך לאחסן אותם איפשהו ולכן שטח העורף מאוד מהותי לפריקה מהירה. פורקים, שמים בשטח עורף ומכניסים את האנייה הבאה. אם תסתכל רגע על הירוק בנמל המפרץ, הנמל שאותו אני מייצג, ב-2015 חברת SIPG – shanghai international port group , כדי לסבר את האוזן – הנמל הכי גדול בעולם, ישראל כולה שלושה מיליון מכולות יבוא ויצוא בשנה, בנמל שנחאי, 47 מיליון מכולות בשנה. לפרוק מכולות הם יודעים. אוטומטי, מופעל הכי ירוק בעולם, הכול חשמלי. אני מזמין את כולם לבקר, זו פשוט חוויה. אני לא יודע את המספר אם זה 50 או 60 מיליון טון במדינת ישראל מטען כללי, צוברים וכל מיני דברים, בנמל שנחאי – 700 מיליון. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> יואב, אנו קצרים בזמנים. מה חסר לך מחר בבוקר בשביל לפתור את הבעיה שלנו? << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> אם תסתכל על הירוק, תראה שבירוק יש שלושה רציפים. רציפים שש, שבע ושמונה. אנחנו קיבלנו רק את רציף שש. אנחנו מפעילים את רציף שש למכולות ובלי עזרה של אף אחד. אנחנו, מבחירה שלנו, לפי הרישיון שלנו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה קורה עם שבע ושמונה? << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> התחלנו לפרוק אניות מטען כללי ברציף מכולות כדי לסייע. וכדי לחבר את זה ליוקר המחייה, אני יודע שאני מאריך, אבל תאמין לי שזה חשוב – אנייה של ברזל שפרקה יצאה, הכנסנו אנייה של עץ. נישקו לנו את הידיים והרגליים, חילצנו אותם מפקק של חודש. מספרים לנו על אלפי מטבחים, ארונות קיר וכל מיני נגרים וחברות של עבודות בעץ, שעכשיו יכולות לקבל את הסחורה שלהם. אני יכול לקבל אנייה בגלל שלא נתנו לי את רציף שבע ושמונה - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אתה אומר שרציף שבע ושמונה פותר לך את הפקק הזה? << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> תן לי לסיים כי זה באמת חשוב – רציף שבע ושמונה - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> יש לך משפט אחד. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תן לו דקה אחת, הוא אומר דברי טעם. זה העניין. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, אל תעזרו לי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הוא פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תפתור לנו את הבעיה, מה המשפט? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> רציפים שבע ושמונה שהם מעל ל-700 מטר רציף, יכולים לאכלס חמש אניות במקביל אם לא יותר. בעל הבית, חברת נמלי ישראל, מוסמכת לפי החוזה – ללא מכרז, זה חלק מהמכרז שכבר זכינו בו – לתת לנו את רציף שבע-שמונה בתנאים מסחריים שייקבעו ובאישור שרת התחבורה ושר האוצר. זה הליך מאוד-מאוד פשוט שלוקח לא יותר משבוע אם רוצים לעשות אותו. הוא חלק מהמכרז שבו זכיתי. מדובר בהקדמה של מסירת שטח שמוסדרת בחוזה שחור על גבי לבן. זה אפילו פורסם ב - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> ואני רק אומר: אנחנו כרגע באים להירתם. אנחנו פורקים מכולות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> צריך להבין, הוא מפסיד כסף. כל אנייה שהוא מכניס למטען כללי, פחות יעילה, לשים כסף מול מכולות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ציוד יש לכם? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> עוד משפט על הציוד, כי חבר הכנסת סמוטריץ' אמר נכון, זה מורכב לפרוק מטען כללי. אנחנו בשבועיים האחרונים, הכשרנו צוותים, אנחנו יכולים להכפיל ולשלש אותם. הם פרקו באמצעות מנוף נייד, עבד יופי, אנייה של 4,000 טון ברזל. כרגע פורקים 8,000 טון עץ לנגריות. זה עובד יופי. כל מה שאני צריך – כדי לעזור, רק כדי לעזור – זה עוד רציפים. דבר אחרון, אם תביאו את פרופ' ערן סגל מהקורונה לעשות מודל קצר, של כמה אניות נכנסות לתור בשבוע וכמה אניות יוצאות מהנמלים כולם בשבוע, אתם תראו שיש גידול אקספוננציאלי. אי אפשר לסגור את הפקק הזה. ובלי קשר, ידידי אבי אדרי וכולם: אם לא כולם יירתמו עכשיו, גם מספנות ישראל, גם נמל חיפה-אשדוד, גם הנמלים החדשים – הפקק הזה לא ייגמר. תודה על הזמן שלכם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. נמצא איתנו אלעד נצר, מנהל ועדת לוגיסטיקה בהתאחדות התעשיינים. רגע לפני שאתה מדבר, משרד התחבורה: אני ארצה תשובות למה שעלה בהיקפים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נמל חיפה פה? יש פה נציגים של נמל חיפה? תשאל אותם, כי להם למיטב זכרוני, בהסכם אין שום בעיה להכניס כמה "ידיים" שהם רוצים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כן, זו השאלה הבאה. << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> תודה רבה כבוד היושב-ראש, זה שקף מחדשות ערוץ 2 שמתבסס על חברת נמלי ישראל, פשוט לקחו את הנתונים מחברת נמלי ישראל. בעשירי בנובמבר היו 20 אניות מחוץ לנמל. בשמיני בפברואר היו 67 אניות מחוץ לנמל. אנחנו מדברים על יוקר המחייה – אנחנו מדברים על ארנונה, אנחנו מדברים על חשמל, על מים. אבל מה המספרים? ארנונה: 600 מיליון שקל תוספת עלות בשנת 2022. חשמל: פחות מ-1.5 מיליארד שקל אחרי ההתערבות והפחתת הבלו. אבל מקודם, ידידי הטוב אבי אדרי, טעה שאמר שאין נתונים, כי יש נתונים. יש נתונים של אגף הכלכלן הראשי. המספרים בנתונים של אגף הכלכלן הראשי הם יותר, הם בערך כפול שלוש מכל המספרים האלה של החשמל, מים וארנונה ביחד. חברים, זה יוקר המחייה האמתי. מעל ל-9 מיליארד שקלים פשוט נזרקים לפח. תקרא את המסמך, אני רואה שאתה מחזיק אותו. פשוט צריך לחבר את המספרים. 9 מיליארד שקלים. אני אעשה את זה אתך אחרי זה. 9 מיליארד שקלים נזרקים לפח סתם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אלעד, מה אתה מציע? << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> אסביר למה נזרקים סתם. הם נזרקים לפח סתם כי כשאנחנו מדברים עכשיו, כמו שצוקרמן אמר, יש לנו את רציף שבע ריק. יש תור של אניות, הלכתי לנמל וראיתי תור של אניות, אתה מסתכל הצדה – רציף ריק. רציף שמונה – ריק. וצוקרמן ביקש ביולי ממשרד התחבורה, הנה המסמך, תנו לי להפעיל אותו. מה עשה משרד התחבורה? כלום. נמל מספנות ישראל ביקש באוגוסט כמה שבועות אחרי: תנו לי להפעיל את רציף הדלקים הסמוך, הוא ריק, יש תור של אניות, תנו להכניס – כלום. רציף 25 באשדוד ריק, רציף 28 באשדוד גם ריק. אנחנו מוצפים ברציפים ריקים ואזרחי ישראל נאלצים לשלם 9 מיליארד שקלים ומה משרד התחבורה עושה ומה ההסתדרות עושה? מספרים לנו סיפורי סבתא למה אי אפשר, במקום למה אפשר ומתי אפשר. משפט אחרון: גם להסתדרות יש 850,000 חברים שהולכים לסופר ומשלמים יותר. והם משלמים יותר וזה לא שקל יותר זה 9 מיליארד שקלים שאנחנו משלמים. תפעילו את הרציפים בבקשה. יש לנו הרבה רציפים – תפעילו אותם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. נמצא איתנו אלעד מלכא, מנכ"ל "האינטרס שלנו" והלובי שלך בכנסת. בבקשה. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כן, לובי ציבורי ונועד לייצג את האינטרסים של הציבור הרחב. אומר במשפט, צדק אבי אדרי, יש כאן משבר עולמי בשינוע סחורות. אשמח לראות ממר אדרי מדינה אחת בעולם עם רציפים פנויים בשטחי הנמל שלה שלא מאוישים כרגע עם מטרה לפתור את משבר הסחורות האלה. הדילמה היחידה בעיני היא מי יפעיל את הרציפים הריקים. מצד אחד – כתב ההסמכה של נמל המפרץ מופיע באתר שלהם, הם רשאים לבקש ממשרד התחבורה וממשרד האוצר להפעיל את רציפים שבע ושמונה, כתוב שחור על גבי לבן, אם השרים חותמים – הם יכולים להפעיל מחר בבוקר בלי שום קשר למשהו אחר. שיטוט קל באינטרנט ילמד כל אחד את זה. המסמך הרשמי נמצא שם. מצד שני, צודק חבר הכנסת סמוטריץ', מספנות ישראל הם כרגע האפקטיביים ביותר לפריקת מטען כללי, ולכן אני יכול להבין למה יש דילמה בין השניים. מה שאני לא יכול להבין - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא – תן גם וגם. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אין בעיה מבחינתי תנו עוד - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ייקח להם זמן - - - << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> - - תנו עוד, לא מפריע לי. הבעיה המרכזית בעיני היא שיש המון-המון פתרונות על השולחן, המון פתרונות, ואף אחד מהם לא מיושם. רק נסביר: הדוח של הכלכלנית הראשית מדבר על 10 מיליון שקלים ביום במונחי עלות המחייה בגלל התייקרות היבוא ו-16 מיליון שקלים ביום במונחי תוצר. זה האובדן למשק כתוצאה מהתור הזה בנמלים. הרבה יותר מכל צעד אחר שהממשלה מסוגלת לעשות בטווח זמן מידי, ניתן לעשות על ידי קיצור התור לנמלי הים. אני חוזר: 16 מיליון שקלים ביום. הפתרון על השולחן, חבל מאוד שבגלל אימת ההסתדרות מפחדים לממש אותה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. לי יש שאלה: הוועדה הזו דנה בעבר בנושא הוספת תקנים זמניים בשביל לצאת מהמשבר הזה, אנחנו דיברנו על הוספת 90 עובדים בנמל אשדוד ו-30 עובדים בנמל חיפה. << אורח >> ניר אבני: << אורח >> חידוש, לא הוספה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כן, הארכה של עובדים זמניים. איפה זה עומד? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> קרה פחות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה זה אומר? תענה לנו, בוא נשמע את התשובה לזה. << אורח >> ניר אבני: << אורח >> למיטב ידיעתי בחיפה האריכו את ההסכם, ובאשדוד רק לחלקם, ל-50 - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל לא עצרו את הפרישה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> למה? << אורח >> ניר אבני: << אורח >> אשאיר את זה לאבי אדרי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> קודם כל הסכמנו עם כל הדרישות של גיוס כוח אדם. כולם בלי יוצא מן הכלל. ביקשו כמות מסוימת באשדוד – הסכמנו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> 90 ו-30. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> כן, ביקשו. מה שקרה באשדוד הוא שפשוט התברר שיש עובדים שיושבים ברזרבה. הם לא עובדים כי אין להם שיבוץ לכלים. לכן הפחתנו את אותה כמות מ-90 ל-70. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אתה יודע מספרית כמה עובדים בסוף הוסיפו שם? << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> מר אדרי, זה לא נכון. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> סך הכול - - - << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני חתום על ההסכם הזה. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> לא, לא, אבל אתה טועה בדבר אחד. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> היה גם הסכם לפני זה. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> העובדים פגעו בהרכבת ה"ידיים". בגלל רצון לקידום. זה, אתה יודע, אני בעד העובדים, אבל - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרתי: חסרות "ידיים" או לא חסרות "ידיים" בנמלים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חסרות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חסרות ידיים או לא חסרות ידיים? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', חברים - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> זה גם פונקציה, שניה חבר'ה, מי שלא הבין - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> ברשותכם, אבי, אני רוצה לשאול שאלה בשביל לקבל תשובה. הוועדה הזו דנה בעבר בהוספה של עובדים. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> דנו על 90 ו-30. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> ואימצנו, אימצנו על מלא. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שנייה, דנו על 90 ו-30. כמה באמת הוסיפו, וכמה לא הוסיפו כי יש עובדים ברזרבה? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> 40 בחיפה ועוד 90 באשדוד. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> 40 בחיפה ועוד 90 באשדוד. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> ואז הם הפעילו 24/7 את הנמלים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כל העובדים האלה משובצים לעבודה ועובדים, או רק רשומים כעובדים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אשדוד לא עובד בשבת. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> באשדוד הייתה בעיה. היה יותר מדי כוח אדם – גם לשיטת ההנהלה, ואז הפחיתו 20 עובדים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מרוב שהם התאמצו. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> הפחיתו 20 עובדים, לא לשיטתי – לשיטת ההנהלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כולם פה מדברים על חוסר בכוח אדם. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אנחנו מעולם לא התנגדנו לגיוס עובדים. אנחנו אומרים: מה שצריך כדי להילחם בסיפור הזה, נילחם. מה שכולם פה שוכחים, שצריך גם כלים שהעובדים ישובצו עליהם. צריך כמות של מנופים. מה שאני גם שומע שחסרים רציפים – אנחנו הבעלים של הרציפים? מה רוצים מאיתנו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הטענה לרציפים היא לא אליך. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבי, יש גם את ההסכם אתכם, אתם מאיימים לשבות בגלל שרוצים לפתוח עוד רציפים. זה כל הסיפור. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אין בעיה, תפתח את שבע ושמונה, תקשיב טוב. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> חברה שמתייעלת מוסיפה ציוד, מה זאת אומרת. היה לכם מספיק זמן. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> למי - - - הוא אומר לך: תן לי את שבע, שמונה, יואב, אני רוצה בבקשה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אין בעיה, זה בסדר, אתה יודע למה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני רוצה שאלת ביניים ליואב בבקשה. יואב, אתה אמרת פה שאתם יכולים, תקבלו את רציף שבע, שמונה. נניח שיהיה לכם אישור מחר בבוקר ואתם תקבלו את רציף שבע, שמונה. תוך כמה זמן אתם יכולים להגיע למצב שאתם פורקים חמש אניות ביום? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> יומיים. לא ביום, אסביר איך זה עובד - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה אמרת: אני יכול לפרוק חמש אניות ביום. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> לא ביום - במקביל. אני יכול לקחת חמש אניות, כל אנייה לוקח, אם נעבוד לילה – שלושה, ארבעה ימים. אני רוצה טיפה להסביר - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, לא צריך. זו שאלת ביניים, התקבלה ממך תשובה, תודה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בעצם כמה אניות במקביל? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> חמש במקביל. בכל שבוע תיפתר מהתור בין חמש לשבע אניות, אולי אפילו עשר אחרי כמה זמן שנכיר את - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> תוך יומיים אתה פותר את הבעיה? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - - תוך יומיים הוא ערוך - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תוך יומיים הוא ערוך להתחיל לפעול. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, הייתה שאלה – קיבלו תשובה. אני רוצה לבדוק אם יש כאן נציגים מנמל אשדוד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צריך נציגי הנהלה גם באשדוד וגם בחיפה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> יש נציג מנמל אשדוד? יש נציג מנמל חיפה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רספ"ן, תגידו בינתיים: 28 בדרום, 25 זה טיפה מורכב עם ההסכמים, אבל 28 אפשר להפעיל בדיוק כמו שבע ושמונה. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> הנמלים פשוט לא סופרים אותנו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מטען כללי זה גם לא עובדים מי יודע מה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', יש לנו נציג של הנמל, בוא נשמע מה הם אומרים בשטח. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רציף שמונה? אתה תראה אותם מתחילים לעבוד. << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> אנחנו בוחנים את זה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הם יעבדו 24 שעות בחודש. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תביאו את ההסמכה של מספנות, תביאו את 28 ותראו שמתחילים לעבוד. היה לי חבר פעם שאמר פעם, לא צריך לדבר איתם, צריך להסביר להם. << אורח >> משה זנה: << אורח >> צוהריים טובים, שמי שיקו זנה, מנכ"ל נמל אשדוד מזה כשנתיים. אני מברך על הוועדה ויש פקקים והאחריות של הנמלים לטפל בהם ושלא נתבלבל, אנחנו לא מתנערים לרגע, אנחנו עובדים פה 24/6 – נמל אשדוד לא עובד בשבת – יחדיו עם העובדות והעובדים שלנו על מנת להפחית את התור. מתחילת הקורונה הצלחנו בחלקו להפחית אבל עדיין יש תור תפעולי וצריך להפחית אותו ואנחנו - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כמה עובדים חסרים לך כרגע? << אורח >> משה זנה: << אורח >> בשלוש דקות אני נותן לך - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שלוש דקות זה הרבה, אבל יש לך דקה לומר את מה שאתה רוצה ואחרי זה נשאל שאלות. << אורח >> משה זנה: << אורח >> דקה. התור התפעולי הוא במטען הכללי וללא ספק, המטען הכללי הוא זה סופג את התור התפעולי ובמכולות אפשר לומר שפחות מ-24 שעות נכנסות האניות ונפרקות. נמל אשדוד בשנת העבודה 2021 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון, הנה, עכשיו יש אנייה מהודו - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> זה לא דו-שיח, הוא ידבר את שלו, תרצה להעיר משהו, בבקשה. אתן לך את הזמן. בבקשה אדוני. << אורח >> משה זנה: << אורח >> בשנת 2021, נמל אשדוד פרק שיא מכולות מאז שנמל אשדוד נוסד. וגם של מטען כללי, 24 מיליון טון. בעודנו מדברים בנמל אשדוד 22 אניות כרגע נפרקות ונטענות. יחד עם זאת וללא ספק, אנחנו נדרשים להאיץ את הקצב על מנת לקצר את התור התפעולי, ואני לא מתנער מהאחריות שלי כמנכ"ל לנושא הזה. ההסתדרות נרתמה לנושא הזה ואכן גויסו 90 עובדים, אבל צריך להבין, כשאתה מגייס סוור, בסופו של דבר, חסר לך מנהל עבודה, צריך לבנות צוותי עבודה. ולבוא ולגייס עובדים זה לא רק הפתרון, וללא הספק שהפתרון הוא יותר מורכב מאשר להביא עכשיו 100, 200 עובדים לנמל , זה לא יפתור את הבעיה. בסופו של דבר, אין לנו בעיה עם סוורים. הבעיה היא יותר מורכבת, צריך להכשיר אנשים. הבעיה המרכזית היא שצריך לשאול את עצמנו למה הנמלים החדשים לא נפתחו? ויואב צוקרמן יכול לבוא ולהמשיך ולנסות לפרוק מטען כללי; שיסביר בבקשה לוועדה – הנמלים התארגנו לפתיחת תחרות, התחרות לא נפתחת, חברים, אתם יודעים למה? כי יש איחור בפתיחה של הנמלים החדשים. אם היו נפתחים, אז היו זזים מפה אניות מכולה מנמל אשדוד ומנמל חיפה והיו מפנים לי עובדים לטפל במטען הכללי. זה לא קרה, ואני מבקש ממך, יושב-ראש הוועדה, אשמח אם אנחנו נקבל על זה תשובה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אתה תקבל על זה תשובה. אני רוצה לשאול אותך: האם המסוע לפריקת גרעינים עובד כבר? << אורח >> משה זנה: << אורח >> בעוד שלושה חודשים על פי הגאנט שלו, כמו שאני כמנכ"ל התחייבתי, בסוף יוני, המסוע יתחיל להריץ גרעינים. יפרוק בקצב פי שמונה ממה שאני פורק היום. הבעיה של הגרעינים בנמל אשדוד תיפתר. אני יכול להצהיר עליה באופן טוטאלי. << אורח >> ישראל נורמנד: << אורח >> שיקו - - - המסוע של הגרעינים לפי חברת lesico לא יתחיל לעבוד לפני אוגוסט. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הוא הצהיר לוועדה. נבדוק עוד שלושה חודשים איפה זה עומד. זה לא דו-שיח. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אבל מה הפוטנציאל שלא מנוצל? גם את זה צריך לשאול אותו. הפוטנציאל שלא מנוצל אצלך בנמל של פריקה של מכולות, פריקה של מטען כללי. << אורח >> משה זנה: << אורח >> חבר'ה, נמל אשדוד בשנת העבודה 2021, פרק כמעט מיליון, קצת פחות ממיליון - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> כמה הוא יכול? השאלה היא על הפוטנציאל, לא על מה שעשיתם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> השאלה במקום והיא שאלה נכונה. השאלה היא מה הפוטנציאל, לא כמה פרקו? כמה אתם יכולים לפרוק? << אורח >> משה זנה: << אורח >> צריך להבין, בסוף, נמל זה מפעל, הוא בנוי מכוח אדם וממכונות. המכונות שבנינו, חלקם בדרך, יש לנו עכשיו חמישה מנופים שצריכים להגיע, הם ללא ספק יגבירו את הקצב, זה חלק מההתעצמות ומההכנה שלנו לתחרות. כיום הפוטנציאל מנוצל כמעט ב-100% מול כל הציוד שיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם ההסכם של בעלי מלאכה? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> זאת אומרת, מתי אנחנו אמורים לראות שהפוטנציאל הלא מנוצל, ינוצל? זאת שאלה שאתה צריך לענות עליה. כי אנחנו שמענו את זה בפעם הקודמת בוועדה הקודמת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שיקו, אני רוצה לחדד בשאלה אחת את השאלות שכולם שואלים פה: אתה מתאר עכשיו מצב כאילו הכול בסדר ומצוין. << אורח >> משה זנה: << אורח >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הנמל עובד, פרקנו הכי הרבה מזה שנים, הכול טוב. אבל בסוף יש תור תפעולי ענק. והוא לא רק בגלל העלייה בכמות הייבוא שנכנס לארץ. שואלים אותך: נגיד שאין לך מגבלות, אתה עכשיו מדבר רק איתנו, אין פה הסתדרות, אף אחד לא שומע – מה אתה צריך מחר בבוקר כדי שהנמל יוכל לעבוד יותר טוב, לפרוק יותר אניות ובעיקר יותר מהר? במשמרות, בשלוש משמרות ביממה, בלי הפסקה, כמובן בלי שבת חס וחלילה ועל זה צריך לחזק אתכם על זה, כל הכבוד, הלוואי וכולם ילמדו מכם. אבל יש שישה ימים חוץ משבת שבהם אפשר לעבוד יותר טוב. << אורח >> משה זנה: << אורח >> אני רוצה להבהיר: אם נשמעתי שהכול טוב והכול פנטסטי – אני אמרתי שיש תור תפעולי והאחריות שלי כמנכ"ל יחדיו עם העובדות והעובדים שלנו, זה להפחית את התור התפעולי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> השאלה היא איך עושים את זה. << אורח >> משה זנה: << אורח >> איך עושים את זה – אני אומר שיש בעיה, יש בעיה, חבר הכנסת סמוטריץ', ואני לא מתנער מהאחריות לגביה. איך עושים את זה? הנמלים נערכו לכך שייפתחו נמלים חדשים. תפתחו את הנמלים החדשים. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אתה מפיל את האחריות על האחרים עכשיו. השאלה היא מה קורה אצלך. << אורח >> משה זנה: << אורח >> אני לא מפיל את האחריות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אסביר למה זה קשור: מכיוון שאם הוא נערך - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מבין מה שהוא אומר. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> מה, הוא צמצם? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא נערך - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אבל הוא לא עונה על השאלה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברי הכנסת כלפון וסמוטריץ', זה לא דיון ביניכם, אנחנו רוצים - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> לצערי הוא לא ענה השאלה, מה הפוטנציאל הלא מנוצל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אדוני, פעם אחרונה שאתה מפריע לנו, פעם הבאה אתה יוצא. אני רוצה לחדד את השאלות של כולם: לגבי הנמלים החדשים, אני מבין את הבעיה. אני רוצה להבין אצלכם, מה אתה צריך בשביל היום בערב או מחר בבוקר, להפיק תפוקה טובה יותר? זאת השאלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הוא צריך תחרות. << אורח >> משה זנה: << אורח >> הסיפור הוא כזה: להביא עוד עובדים ועוד סוורים, ושנבין איך גייסנו את 90 העובדים, פשוט בעזרת חברות כוח אדם הבאנו מהיום למחר 90 עובדים – מילאנו את הדרגה שנקראת סוור. סוור זו הדרגה הכי נמוכה. בשביל לפתוח צוותי עבודה, דיברו קודם על "ידיים", המשמעות היא להכשיר עוד עובדים. אני לא אכשיר היום מנהלי עבודה שמאוד חסרים פה, על מנת שמחר הם יהיו מובטלים כי הנמלים החדשים יתחילו לעבוד. לכן יש פה איזשהו תגובת שרשרת. כי בכדי לבנות עוד צוותים, אני צריך דרגי עבודה יותר בכירים מסוורים. אני צריך להכשיר מנהלי עבודה שזה קורס - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה מונע ממך לעשות זאת? << אורח >> משה זנה: << אורח >> אין שום בעיה. הכשרנו, יצאנו להכשרות, יכולנו להכשיר קצרות. בכדי להכשיר עובדים צריך להבין: אני צריך להוציא את האנשים מקו המים על מנת להוציא אותם לשלב של הדרכה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> איזה אנשים אתה צריך להוציא מקו המים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא צריך לקחת עובד שעושה היום עבודה מסוימת בקו המים, ולשלוח אותו להדרכה. אבל זאת לא הבעיה שלו, הבעיה שלו היא שכשהוא מעריך שברגע שהנמלים החדשים ייפתחו, היקף פריקת המכולות שלו ירד מאוד. והנמלים הישנים נערכו או אמורים היו להיערך להתעסק בעיקר במטען כללי. זו הייתה החלוקה. החדשים יעשו מכולות, הם עושים את זה דיגיטלית ויותר יעיל. ומה הוא אומר עכשיו: אתה אומר שהיום אכשיר לך את כל - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תוך כדי שדיברנו, אפשר להעלות את רוני גולן מנמל חיפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אומר לך: אתה רוצה שאני אכשיר היום את כל מנהלי העבודה וכולי, כדי לייצר יותר "ידיים" – מה אעשה עם העובדים האלה בעוד שלושה חודשים כשהנמלים החדשים ייפתחו והיקף העבודה שלי בכל מה שנוגע למכולות ירד. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בגלל זה דיברנו על עובדים זמניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין דבר כזה. עובד זמני יכול להיות סוור, עובד זמני לא יכול להיות מנהל עבודה, לוקח לזה חצי שנה ללמוד. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נכון, אבל זה בדיוק מה שהוא אומר, הוא אומר שהוא צריך לקחת את העובדים מקו המים, תביא זמניים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא אומר: הבאתי מספיק סוורים, לא חסר לי. עכשיו חסר לי מנהלי עבודה וראשי צוותים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תקדם את העובדים שלך ככה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, זאת תקופת הכשרה והם יותר קבועים ויותר יקרים. צריך לחשוב מה עושים. אני רק אומר שיש פה שני צדדים. זה לא "לא בעיה". לכן אני חושב שאם אומרים לך הנמלים החדשים – אנחנו בנויים להפעיל רציפים נוספים, אנחנו יודעים לתפעל את זה או בעובדים זמניים או שאנחנו מוכנים לקלוט אותם ולתפעל אותם אחר כך – אז תן להם את זה. תפתח את 28 בדרום, תפתח את שבע ושמונה בצפון, תן למספנות לעבוד, יאללה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבי אדרי, אני רוצה לדעת האם תהיה התנגדות של ההסתדרות להפעלה של הרציפים בנמל המפרץ ובנמל אשדוד? כן או לא? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אין "כן או לא", אני לא עובד אצלך, אמרנו את זה. אתה שואל אותי שאלה, אני אענה לך. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רגע, רגע. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני עובד אצל הציבור הישראלי, לי ברור איפה אתה עובד. לי ברור איפה אתה עובד ואצל מי. לי זה בדיוק ברור. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת קארה - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אתה לא יודע מה אומרים ההסכמים. תבדוק מה אומרים ההסכמים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> רק שאלתי אם אתם תתנגדו – כן או לא? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> - - - אני זוכר שהמדינה צריכה להעביר את כרמל ב' לנמל חיפה. אז בוא, שיעשו את ההסכם, אין בעיה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי, אבי. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> שבע, שמונה עובר אליהם - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי, אני מאוד משתדל - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זה הפיל שבחדר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מאוד משתדל. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> יש הסכמים - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רגע, אני מאוד משתדל לשמור את כל הנוכחים בשולחן למרות שזה דיון מאתגר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> שאלתי אותך אם אני יכול לשאול ואישרת לי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת כאן שאל שאלה. אני רוצה שהוא יקבל תשובה. מה התשובה לשאלה שלו? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> האם אתם תתנגדו להפעלת הרציפים? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> מה שההסכם אומר. שבע, שמונה עובר – אנחנו מקבלים את כרמל ב'. זה הכול. זה ההסכם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> מי זה אנחנו? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שלא יהיה פה בלבול. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> הנמל, זה בסדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא ועד העובדים מקבל, אלא הנמל. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> איזה פחד, איזה פחד שאמרנו "אנחנו". הכול בסדר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי, כולנו בסופו של דבר רוצים למצוא פתרון לפקק האדיר שנוצר בנמלים על מנת להקל על החיים של כל תושבי מדינת ישראל. גם אתם חלק מתושבי מדינת ישראל. ולכן כששואלים שאלה פשוטה, אם תהיו מוכנים או לא תהיו מוכנים, אל תלך עוד פעם להסכמים ומה שההסכם אומר. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> מה זה אל תלך להסכמים? גם את הסיסמאות תשים ב - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, לא, כולנו מכירים את ההסכמים. אבל אתה יכול לבוא ולומר: כן, אתגייס, אעשה מה שאני יכול לעשות בשביל לפתור את הבעיה הזאת. זה מה שאנחנו מצפים. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אומר שוב, אתגייס – תוך כדי כיבוד ההסכם. ההסכם אומר שכרמל ב' עובר לנמל חיפה. זה הכול. אז אין בעיה, שיתנו להם את שבע, שמונה, ויתנו את כרמל ב' לנמל חיפה. דרך אגב, זה האיזונים. זה האיזונים, לא להחליש את הנמלים הקיימים. זה מה שאמרתי, לכבד הסכמים, זה הכול. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה אומר: תחרות מלאה, רק נקשור לנמלים את הידיים מאחורי הגב. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אביר, חברים, שיקו – משפט לסיום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תן לו את כרמל ב'. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> מה הביג דיל. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני חושב שצריך הוראת שעה בנושא הזה. גם - - - ההסכם, כנראה ההסכם לא טוב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא חייב לבנות אותו. תן לו - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> תשאלו על הסכם בתי מלאכה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, בואו. הזמן קצר ואנחנו רוצים להגיע לתוצאות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבי, תקבל את כרמל ב'. אבל הוא עוד לא בנוי, אתה יודע שייקח שנים לבנות אותו. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> יבנו אותו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה ייקח שנים. אתה רוצה עכשיו שנתנה את שבע ושמונה עד שכרמל ב' ייבנה? נניח שאין בעיה, נתניע את התהליך, תן להם את שבע, שמונה כי הוא כבר יכול לעבוד. וניכנס לבנייה של כרמל ב' שהוא של נמל חיפה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני אומר שיש הסכם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עוד פעם - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל אין הסכם כזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תקשיב רגע, בועז, אל תשחק איתנו, אם אתה אומר שההסכם - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> יש לי את ההסכם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ההסכם לא צפה את המציאות העכשווית. הוא צפה את זה שהנמל החדש מתחיל לעבוד עם רציף שש, ושבע-שמונה ייקח שנים עד שהוא יצטרך אותו. ובשנים האלה, אם יחליטו אז גם יעשו את כרמל ב', וייצרו את שליש-שליש מי משלם את כרמל ב', לא זוכר את הפרטים שם. עכשיו נוצר מצב שצריך להכניס להפעלה את שבע-שמונה מהר כדי לתת מענה לפקק אמיתי שמכביד גם על העובדים שאתה מייצג. כמו שאמרו קודם, אותם 850 אלף עובדים, ובכלל אזרחי מדינת ישראל. את שבע-שמונה אפשר להפעיל מחר בבוקר, כרמל ב' ייקח זמן לבנות אותו. נניח שעכשיו באים ואומרים: שבע-שמונה נפעיל, כרמל ב' נפעיל את ההסכם. נפעיל את הסכם המימון של מי עושה את כרמל ב', ועכשיו כמה שנים שייקח לבנות – ייקח לבנות. אם אתה אומר: עד שכרמל ב' לא עומד מבוצע ובנוי, אי אפשר לשחרר את שבע-שמונה, כי זה מה שאומר ההסכם. אגב, זה מה שאומר ההסכם, אבל הוא לא צפה מצב כזה. ויש גם יכולת לצאת מהסכמים כשהם לא צופים מצבים שלא צפו אותם בזמן חתימת ההסכם. אז בעצם אתה אומר: אני את שבע-שמונה לא מוכן לשחרר. עוד פעם, אני לא חושב שצריך לשאול אותך. אבל חשוב פה תשובה - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> - - - צריך לכבד הסכמים. זה העולם של ההסתדרות, זה הכול. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אין הסכם כזה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ' - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> צריך לכבד הסכמים, אבל אם הסכמים לא צפו מציאות מסוימת, אז אפשר - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> סימסת לו שאין הסכם כזה? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, כל החברים בחדר - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עם קצת מנהיגות של משרד התחבורה והאוצר אפשר לפתור את זה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בצלאל, אני רוצה לזרום איתך. הוא שם את הדברים על השולחן, עכשיו השאלה היא מאוד פשוטה: מחר בבוקר, אפשר להפעיל את שבע-שמונה. זו עובדה. ייקח זמן להפעיל את מה שאתם מבקשים. השאלה שלנו – האם אתם תהיו מוכנים להפעיל את שבע-שמונה מחר בבוקר? זאת בהנחה שאתם סומכים על מדינת ישראל וסומכים על האנשים שמנהלים עכשיו את מדינת ישראל, שיאמרו לכם: אנחנו עובדים בשבילכם, נבנה את זה. ברגע שזה יהיה מוכן, אתם תקבלו את זה. זו השאלה היחידה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אל תסבך אותי, כי גם אני לא סומך על מי שמנהל את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בצלאל, אני נתתי לך דברים טובים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על רספ"ן ועל חברת נמלי ישראל אני מוכן לסמוך. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נסמוך על משרד התחבורה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אדוני, אני בעצם חלק קטן מתוך ההסכם. יש פה חברות נמל. יש פה איתנות פיננסית של - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני שואל אותך – האם אתה מוכן? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני אומר: יש הסכם. אני לא יודע מה זה אומר, לא על רגל אחת אגיד לך. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אז הנה, אני אומר לך מה זה אומר. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני לא יודע מה זה אומר, לא, אני לא יודע. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מחדד - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הנה, הוא אמר שהוא יעמוד בהסכם. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> מישהו יכול להגיד לי כמה - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אל תעזרו לי עכשיו, אני מחדד – אנחנו מבינים את המצוקה, המצוקה אמתית וקשה; שבע-שמונה לעבודה היום - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> כמה זה יגרע מהאיתנות הפיננסית של נמל חיפה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כלום. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אפס. אתם לא עומדים בביקושים. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> למה? מי אמר? בוא תתחלף איתי ותבדוק. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הביקושים רק הולכים ועולים. מדינת ישראל מכפילה את עצמה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> זה לא יגרע כלום. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, אל תעזרו לי - - - << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> לא עושים את זה ב-"נה-נה", בוא תתחייב שאתה לא פוגע באיתנות הפיננסית של נמל חיפה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש במדינת ישראל תחרות. אם הם יהיו יעילים, אם תהיה להם איכות גבוהה. אם יעשו את התחרות כמו שצריך, כולם ירצו לפרוק שם. אם הם יהיו מצוינים, הם אפילו יגדילו את - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר קארה, אני רוצה לשאול שאלה - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש תחרות. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני באמצע משפט. אתם לא אמורים להיפגע, התור בחוץ זה תור שאתם גם כך לא מקבלים אותו. אלא אם כן אתה אומר לעצמך, אין לי בעיה שמדינת ישראל תחכה חודשים לדברים שלה, כל עוד בסוף הם יגיעו אלינו. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> סוגרים את שבע-שמונה בתום הפקקים? סיימנו את הפקקים – שבע-שמונה נסגר? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אתה יודע מה? אני מוכן ללכת איתך על - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> למה? למה? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> למה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> למה אתם קובעים? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הביקושים רק עולים. אנחנו עשינו עכשיו רפורמה ביבוא. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רגע, אביר, שנייה. שרן, רגע. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> בוא ניקח את זה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רגע, חברים. אל תעזרו לי. אבי, אני איתך – ביניים, עד שאנחנו פותרים את הפקק של הביקושים, אתם מוכנים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לפתוח לשנה. זמנית. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מדבר על זמנית. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תודה רבה לכם גם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אביר, אל תעזור. ואתה כבר בקריאה שנייה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני אומר עוד פעם: אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי להילחם בפקקים, בלי לסכן - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי, אני רוצה להציע הצעה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אלה לא עונה לשאלה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני עונה לשאלה מצוין. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי, אני שאלתי שאלה פשוטה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> מה המענה? אתה מסכים לפתוח את שבע ושמונה – כן או לא? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> זמנית. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> לשנה. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני רוצה רגע להבין – איפה אנחנו נמצאים? אתה מבין שמדובר באלפי משפחות. אתה אומר לי ב - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אתה מבין שמדובר במיליוני אזרחי ישראל - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> - - שמשלמים יותר בסופר כי אתה לא רוצה לפתוח פה רציף. אתה מבין? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> זה דמגוגיה. זה דמגוגיה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> זה בדיוק המקרה פה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת כלפון, קריאה ראשונה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> בסוף, אחרי שעה וחצי של דיון יצא המרצע מן השק. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> זאת דמגוגיה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חבר הכנסת כלפון, שתיים וחצי. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> איך? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תהיה רגוע, אתה לא שומע כי אתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> עכשיו כולנו נהיה בשקט. אני רוצה עוד פעם לשאול את - - - << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> רון, סליחה, אני לא הערתי הערות פה. אני מנסה לדבר כבר כמה דקות בלי לשלול ממך את זכות הדיבור. אני רוצה עכשיו כיוזם הדיון, אני רוצה שתיתן לי שתי דקות להתייחס לדברים האלה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רגע, אל תעזור לי לנהל את הוועדה, אתה תקבל את הזמן שלך. אני שאלתי שאלה, אני חוזר לשאלה: אני רק רוצה להבין, אתם לא תיפגעו, ההפעלה תהיה זמנית בשביל לפתור את הפקק הזה שיש בחוץ. האם אתם תהיו מוכנים להפעלה זמנית של רציפים שבע ושמונה, כשאתם לא נפגעים בתהליך הזה, על מנת לפתור את הפקק? << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אם אנחנו לא נפגעים – בטח שנהיה שם. זה הכול. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. יום טוב, בבקשה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> רון, כולם פה דיברו הרבה, לקח פה שעה וחצי כדי להגיע לנקודה. התברברנו עם כל מיני שאלות טכניות, בסוף הגענו למהות. המהות היא כזו: יש פה רציפים שאפשר להפעיל אותם מחר בבוקר, ויש פה ארגון עובדים שמונע את זה, נקודה. זה מה שקורה כרגע. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> יש הסכם - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, אתה לא עונה לו. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> סליחה, אתה לא נותן הערות ביניים למה שאני אומר, אוקיי? יש פה כללים בוועדה. שמנו לב שמאז שאתה יושב פה, אתה מרגיש פה כמו בעל הבית, אולי אתה רגיל לזה ממקומות אחרים, פה בכנסת אתה עדיין לא בעל הבית. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> אני גם לא רוצה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> הנקודה פה היא כזו: אנחנו דנים פה שעה וחצי, נכנסים לכל מיני פרטים ובסוף החלמאות ברורה. יש פה אפשרות לשחרר את הפקק, זה פקק שפוגע באזרחי מדינת ישראל, ומי שמונע את שחרור הפקק זוהי ההסתדרות. באו אלינו בטענות על הכותרת שנתנו לדיון, בסוף, אחרי שעה וחצי התברר שהכותרת הייתה נכונה. אתה מונע. יש לך שיקולים, יש לך הסכמים – אף אחד פה לא מבקש להפר הסכמים, אבל יש גם מצב חירום. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> מה אתה מציע? << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> באותה מידה, אם יש עכשיו אירוע רב נפגעים, וצריך לפתוח עוד חדר ניתוחים בבית חולים לטיפול נמרץ, אני לא רואה אותך פה חוסם את הדלת ואומר: לא, יש הסכמים, אל תיכנסו לחדר הניתוח ואל תצילו חיים. זה מה שאתה עושה פה כרגע. יש פה רציפים ריקים, יש פה חברות שמוכנות לתפעל אותם. ואתה כרגע מונע את זה. ולכן צריך לטפל בזה עכשיו. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> ויש עוד - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבי, זה לא דו-שיח. אתם לא מנהלים דו-שיח עם חברי כנסת. תודה רבה חבר הכנסת כלפון. חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> במחילה, אני שוב אומר שזה קצת יותר מורכב, בסדר? גם לך, חבר הכנסת כלפון. הרי, כשיצאו למהלך הגדול של הקמת הנמלים החדשים, ניסו לייצר איזונים שהמטרה שלהם בסוף היא לשמור גם על הנמלים הקיימים, מכיוון שגם הם תנאי לתחרות. הרי נניח שבסופו של דבר יבואו הנמלים החדשים, יהיו יעילים יותר, זולים יותר, ולא מוגבלים בכל מיני הסכמי עבר של עבודה וכולי, והתוצאה תהיה שהנמלים הישנים ייסגרו. אז יישארו הנמלים החדשים כמונופול ומהר מאוד גם הם יעלו מחירים ויפסיקו להיות יעילים. בסוף, אתה לא מסתכל על זה על כאן ועכשיו. יש עכשיו תור מעצבן נורא של 70 אניות, אבל בסוף צריך להסתכל על מה שקורה בעוד שנה, בעוד שנתיים ובעוד שלוש שנים. האינטרס של מדינת ישראל הוא שכל הנמלים שמשחקים היום ולאט-לאט גם ייפתחו יותר ויותר רציפים בתוך הנמלים האלה, ויכול להיות שרציף 25 ילך בכלל לזכיין נוסף, אז יהיו לנו שלושה בדרום, אנחנו רוצים כמה שיותר שחקנים, אנחנו צריכים איכשהו לווסת את השוק. שוק חופשי זה נורא נחמד, אבל בעולם כזה כמו נמלים, ובשוק קטן כמו מדינת ישראל, בסוף הוא כן צריך איזשהו איזון רגולטורי שיוודא שהתחרות אכן מתקיימת ולא בא איזה מישהו אחד ובולע את כל האחרים. המצב קודם לא היה טוב, שהיה מונופול לשני הנמלים הוותיקים הממשלתיים, ואם נגיע למצב שהם ייסגרו ויישארו רק החדשים, גם זה מצב לא טוב, וצריך לנהל את זה בעדינות. חלק מהאיזון היה שפותחים חלק מהרציפים ורואים מה זה עושה, ואם רוצים לפתוח עוד רציפים, אז נכון, נותנים לנמל חיפה גם הוא לפתח עוד רציף נוסף, עוד נמל נוסף, כדי לשמור על האיזונים. זה קצת יותר מורכב. אם אני מבין נכון, ההצעה שמועלית כאן עכשיו, לנסות לפתוח את שבע ושמונה זמנית כדי לתת מענה עכשיו לפקק הגדול. פקק שכנראה ילווה אותנו בתקופה הקרובה בגלל עודף הביקושים לייבוא אחרי הקורונה. אבל שוב, גם זה יותר מורכב, זה כמובן אומר שלא פותחים בחיפה את כרמל. זה אומר שהנמלים החדשים צריכים להיות מסוגלים לתפעל את שבע-שמונה זמנית. הרי לא בטוח שהם יודעים לקלוט עכשיו עובדים זמניים. מה הם יעשו איתם בעוד חצי שנה או שנה כשיסגרו להם את זה? << אורח >> ניר אבני: << אורח >> יתנו עובדים לנמלים הקיימים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל זה כנראה לא מספיק. אומרים לך הנמלים עצמם שזה כנראה לא מספיק, כי הוא צריך עובדים ברמת ניהול יותר גבוהה, שעד שהוא יכשיר אותם, הוא לא יצטרך אותם, כי כשהם ייפתחו ויגיעו לתפוסה מלאה במכולות, אז הוא ייתקע ואין לו מה לעשות איתם. מה שאני מנסה לומר הוא שזה לא שאין פתרון, אבל זה אירוע נורא מורכב, זה סוג של אפקט פרפר. כל החלטה שתקבל, יש לה השלכות בגורמים אחרים ובסוף כולם צריכים להתיישב. אגב, הטעות שלנו פה בוועדה, שאנחנו עושים את המשא ומתן עם אבי אדרי. אל תפגע, אתה לא הפקטור פה. צריך לשבת פה נמל אשדוד, צריך לשבת פה נמל חיפה. צריכים לשבת פה שני הנמלים החדשים ומספנות, ולראות איך מערבבים את הדבר הזה. אחר כך אפשר יהיה לשבור את הראש גם מה עושים עם ההסכמים עם העובדים ואיך מגיעים גם איתם להסכמות. אם צריך אגב, לבטח את האיתנות הפיננסית של חיפה, גם את זה המדינה יודעת לעשות. אגף תקציבים עשה את זה לא פעם ולא פעמיים, כולל גם כשהלכו להפרטה היו איזשהם חגורות ביטחון שהמדינה ידעה לתת. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בצלאל, משפט לסיום << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לסיום, עם כל הכבוד לוועדה, תפקידה של הוועדה הוא להציף את הבעיה, תפקידה של הוועדה זה לתבוע ולדרוש. בסופו של דבר, אם שרת התחבורה לא תיכנס לאירוע הזה ותלכלכך את הידיים בשפיר ושלייה, ותייצר את הדיונים האלה לעומק, בצורה אינטנסיבית מאוד כמה ימים – ואני אומר לך שאגף תקציבים ייכנס לשולחן והוא יודע לתת את חלקו, והממונה על השכר ייכנס והוא יודע לתת את חלקו, וודאי וודאי אנשי המקצוע של רספ"ן וחנ"י, יודעים לתת את חלקם, וודאי שהסיפור הזה יכול להיסגר. רק מישהו צריך פה לנהל את התהליך הזה. זה מה שאני מנסה להגיד. זה לא אירוע שבפופוליזם כזה נחליט שפותחים את שבע-שמונה ונגמר האירוע. זה יותר מורכב, לא רק בגלל אבי אדרי, זה יותר מורכב אמיתית כי בסוף אירוע הנמלים הוא אירוע מאוד-מאוד מורכב שעובד עם הרבה מאוד איזונים. הקריאה שלך, אדוני היושב-ראש, או שלנו של הוועדה, צריכה להיות – אפשר לסמן רגע את העקרונות שצריך עכשיו לפתוח באופן זמני מאוד מהר, אבל זאת סיסמה שמאחוריה המון עבודה. אבל עבודה, אני אומר לכם, לרספ"ן וליועצת המשפטית – תהליכים זה נורא נחמד וכולי, כשיודעים ורוצים וצריכים, אפשר לעשות את זה נורא-נורא מהר. כשהתחילה הקורונה אני הייתי שר התחבורה בגל הראשון, ידענו מאוד מהר לבצע תהליכים. נכון, פה גם העובדים נרתמו וגם ההנהלות נרתמו, וגם האוצר נרתם, יש עכשיו אירוע. זה לא משהו שוטף, זה לא משהו שאפשר לנהל אותו עכשיו: טוב, עוד כמה חודשים, ונחכה ונעשה סקרים ונבדוק ונעשה שימועים – אפשר וצריך לעבוד מהר. אבל, אני אומר לך, מישהו צריך לנהל את זה. והמועמד לזה, זה בסוף משרד התחבורה, זה לא יעבוד בלעדיהם. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה אדוני. חבר הכנסת קארה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לסיום, אני רוצה להרגיע את מר אדרי ואת ההסתדרות, המונופול של ההסתדרות יישמר. בנמלים החדשים ייקלטו עובדים חדשים, שליש מהם התאגדו והם יהיו חלק מההסתדרות, אל תדאגו לעניין הזה. דבר נוסף שאתם לא צריכים לדאוג לו, כי אתם לא באמת דואגים אליו, זה אלפי משפחות במדינת ישראל שיכולות מחר בבוקר להתחיל לעבוד בנמלים החדשים, להוריד את הפקק. בעצם אפשר לעשות עסקה שכולם מרוויחים ממנה. לכן אני חושב שתצא היום מהוועדה קריאה למשרד התחבורה לגשת לפתוח את הרציפים. לפתוח את שבע ושמונה וגם את רציף 28 באשדוד. פשוט לשחרר את הלחץ, גם של המכולות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לעשות את מה שצריך כדי שאפשר יהיה לפתוח. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> חד משמעית. לעשות כל מה שצריך כדי שיהיה אפשר לפתוח את הנמלים האלה. יש פה מצב חירום, כמו שאם עכשיו הייתה מלחמה והיינו צריכים לטפל בפצועים, בדיוק אותו דבר. בשלבים כאלה אין הסכמים, פשוט פורצים הכול וצריכים לעשות קדימה. אני חושב שעוד שני דברים שאני חושב שהממשלה הזאת חייבת לעשות, ובכלל כל ממשלה חייבת לעשות, כי זה בידיים שלנו: א', להעביר חוק שימנע את היכולת לשבות בשירותים חיוניים. אנחנו רואים שהכוח הבלתי סביר הזה פוגע בכל אזרח במדינת ישראל. פוגע ביעילות, באיכות, בתחרות, בסוף זה פוגע בכולם. << אורח >> אבי אדרי: << אורח >> זה אג'נדה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> והדבר השני, לייצר את החופש מהתאגדות. עוד דבר שאנחנו מנסים להוביל ביחד, שבו אנשים יוכלו להחריג את עצמם מהסכם קיבוצי אם הם לא רוצים להיות חלק ממנו. לאפשר גמישות למנכ"ל או למנכ"לים של נמלים לעבוד בחוזים אישיים מול אנשים. אני חושב שזה הפיל שבחדר. זאת הבעיה שבגללה אנחנו נבוא עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים ואיסור שביתה. עבדך הנאמן הגיש ואני לא רוצה להגיד מי טירפד בכנסת העשרים. אבל אפשר להעביר אותו עכשיו. האופוזיציה תתמוך בו. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הנה כותרת שיצאה מכאן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך – תביא את החוק שאנחנו הגשנו בכנסת העשרים. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> רגע, מה שהאופוזיציה לא תמכה, בקואליציה תתמוך עכשיו מהאופוזיציה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אם האופוזיציה תתמוך בזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - - הגשנו אותו ביחד, ובנט תקע אותו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> חברים, אנחנו - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני מסיים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם תביאו אותו להצבעה – אני אתמוך בו עכשיו. אני מבטיח שהציונות הדתית - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אל תפריעו לחברים שלכם. אביר, בבקשה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הנה, קודם כל הוצאנו כותרת מתוך הוועדה הזאת על איסור שביתה בשירותים חיוניים תהיה תמיכה של האופוזיציה, זה דבר חשוב מאוד. לסיכום, גם הרעיון הזה שבו עובדים שנמצאים כלואים בתוך איזשהו ארגון שמתוך כוח מונופוליסטי, או מתוך הסכם קיבוצי ישן, מחייב אותם להיות חלק מתוך משהו שהם לא רוצים להיות בו, פוגע גם ביכולת שלהם להרוויח שכר טוב יותר, וגם ביכולת של מנכ"לים בגמישות הניהולית להביא עובדים טובים יותר בדיוק למקורות האלה. הדיון הזה היה חשוב מאוד, תודה רבה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה סגן השר קארה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תודה, אקצר כיוון שיש לך מעט זמן לסכם את הדברים. בסך הכול היה פה דיון טוב והמון דברים צפו לשטח. אני חושבת שגם יש המון מסקנות מהדיון הזה, אני חושבת שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים סיכום אופרטיבי, הייתי מבקשת ממך יושב-ראש הוועדה, לחייב את שר האוצר ואת שרת התחבורה לשבת בשבוע הקרוב – משום שאנחנו באמת נמצאים במצב חירום. אנחנו רואים את העלייה ביוקר המחייה, ויש לזה השפעה ישירה. נכון, יש את כל המגמות העולמיות וכל מה שקורה, אבל לנו אין יכולת להשפיע על זה. אבל הנחות של מיליוני שקלים בכל חודש על אותם מוצרים – לזה יש לנו השפעה, והיא מתחילה כאן, שלנו כחברי כנסת. בסיכום חייבים שהוועדה תדרוש ששר האוצר יישב עם שרת התחבורה ויגיעו לסיכום, לפתיחה של אותם רציפים, שבע ושמונה, ללא פחות משנה. ולדווח לנו לוועדה בתוך שבועיים-שלושה, ולקיים דיון נוסף, קצר, של חצי שעה, על מנת שיהיה להם גם זמן לבוא ולדווח לנו על ההתקדמות. העניין הזה הוא באמת מצב חירום. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה גברתי. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אוסיף נקודה – דיברנו על שבע ושמונה, למיטב ידעתי זה לא פותר את כל הבעיה. יש גם עניין של ויסות. שבע ושמונה זה בחיפה, יש גם תור באשדוד, ויש בעיה של ויסות בין הנמלים, פעם זה היה אחיד והיום זה פר נמל, נכון? אנחנו מכירים שפעם היינו עומדים בתור - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> זה לשבת ולתת שנייה פתרונות אמתיים. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> כן. ולכן צריך גם את שבע ושמונה וגם לראות את עניין הוויסות, כדי שחלילה נפתור את התור בחיפה, אבל נישאר עם התור באשדוד. אנחנו רוצים לפתור את העניין בצורה כוללת. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. שני דוברים אחרונים. שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל מאיגוד לשכות המסחר, בבקשה. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> תודה רבה, לא אחזור על הדברים הטובים והנכונים שאמרו לפני. יש לי כמה נקודות קצרות: ראשית, דיברו כאן קודם על שרי התחבורה, האוצר והכלכלה. חסר לי עוד גורם אחד שצריך לשבת סביב השולחן הזה, וזאת רשות התחרות. אם יש גורם שמפריע לתחרות, חייבים לערב את רשות התחרות בעניין הזה. רשות התחרות מטפלת לא רק בגורמים פרטיים, אלא במיוחד היא צריכה לטפל במונופולים מוחלטים בבעלות המדינה. אי אפשר להשאיר את רשות התחרות מחוץ לסיפור של מה שקורה בנמלים. נקודה שנייה – היבואנים מדממים. כתוצאה מהעיכובים הגדולים בנמלים, הרבה מאוד סחורות מתקלקלות. ה- time to market מתקצר. אף אחד לא מפצה אותם על זה. אף אחד. הם נמצאים היום במצב של הפרות חוזיות מול הלקוחות שלהם כי הסחורה לא מגיעה בזמן. מי ייתן להם פיצוי על הנזקים האלה? לאין זה יתגלגל בסוף? יש בנמלים מצבים שבהם האבסורד פשוט זועק לשמים. אני לא יודע כמה אתם יודעים, אבל הערך היבואני, המס שמשלמים עליו, כולל את כל ההוצאות הרלוונטיות ליבואנים. זאת אומרת שהיבואנים משלמים את המס, לא רק על התהליך הרגיל, אלא גם על היטלי האחסנה, והצפיפות וההשהיה – זה פשוט לא נורמלי. וכשיש לנו – כמו שאמרו קודם – רציפים פנויים שעומדים שוממים, זה פשוט פשע לא לעשות בהם שימוש. לא הגיוני שיש כאן תשתית משקית, בסופו של דבר הנמלים נוצרו על מנת לשרת את המשק – לא אף אחד אחר. לא יכול להיות מצב שבישראל יש תשתית נמלית פנויה ולא עושים בה שימוש 24/6 או 24/7. חלם זה כאן. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. דובר אחרון, מנכ"ל צים, בבקשה. << אורח >> ניר אבני: << אורח >> תודה. אני חייב לחזור ולהגיד עוד מילה אחת: אין לי שום דבר נגד הרציפים. אני מברך על ההחלטה הזאת. בסופו של דבר, הרציפים האלה בנויים כרגע בלי כלים שידעו לפרוק אנייה בצורה מיוחדת. אין שם מנופים. המנופים הדינאמיים החדשים בנויים לפריקת מכולות וזה הציוד שיש להם. אני אומר שהכול בכוח אדם. בנמלים הקיימים בחיפה ובאשדוד, יש הרבה יותר משאבים פנויים אם יהיה להם כוח אדם לטפל בזה. ואפשר להכשיר טכנאים, גם אם ייקח כמו שצ'יקו אמר והוא יודע פי עשר יותר טוב ממני – לוקח זמן להכשיר. אבל גם לנמלים החדשים ייקח זמן להכשיר, ואנחנו צריכים את העובדים האלה, ומצדי שאלה יהיו חיילים משוחררים כעבודה מועדפת; יתנו להם לשנתיים, אני לא יודע איזה רעיונות אפשר לתת. אבל צריך להכניס כוח אדם לנמלים הקיימים. שם יש לנו את המשאבים, וזה מה שיפתור את הדברים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> אפשר להעיר לסיכום? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בבקשה. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> אני רוצה להבהיר ששרת התחבורה ומנכ"לית משרד התחבורה עוקבות באופן שותף לגבי כל העומסים בנמלים ומודעים לנושא. נעשים על ידי המשרד בדיקות יומיומיות וגם פגישות עם כל החברות הרלוונטיות מדי כל כמה ימים, לרבות מעקב אחרי היקף כוח אדם, ניצול תשתיות וספירה של כל הכלים שעומדים מחוץ הנמלים. הנושא נמצא ממש על סדר היום של המשרד. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אבל מה עושים? << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> כל ההצעות שנשקלו פה והועלו נבחנות ונידונות והם חלק מהמערך - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אבל את רואה שאנחנו כבר שנה וחצי דנים בזה, והם נידונות כבר כל כך הרבה זמן, לדעתי כבר עם שלושה שרים שונים. אז מה, אנחנו נמשיך לדון עוד כמה חודשים? תנו לנו דד ליין. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> לא היה - - - המצב היה הרבה יותר רע. אני אומרת שאם לא היו נעשות כל הפעולות שעד עכשיו כן נעשו, שזה תוספת של כוח אדם וייעול של העובדים ושל פעילות החברות וההליכים הקיימים, ופעילות מרבית יותר של החברות החדשות, ולנסות לזרז את הפעילות שלהם - - - << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> אבל זה לא מספיק. << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >> הדברים על השולחן, ואנחנו ממשיכים ופועלים ומנסים למצוא עוד פתרונות ולראות את כל מכלול ההיבטים שנדרשים. וגם כל הנושאים שמועלים פה נבחנים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. דובר אחרון, יצחק קליין, מפורום קהלת. << אורח >> יצחק קליין: << אורח >> תודה רבה. ברשותכם, הערה לחבר הכנסת סמוטריץ' אם הוא עדין נמצא בוועדה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הוא לא נמצא איתנו. << אורח >> יצחק קליין: << אורח >> בכל זאת, ברשותך, אקריא את סעיף 9(ב), מכתב ההסמכה לנמל אשדוד. אותו דבר כתוב בעצם גם לגבי נמל חיפה: השר בהסכמת שר האוצר, לאחר שנתן לחברת הנמל הזדמנות להשמיע את טענותיה, רשאי לבטל או להגביל את ההסמכה אם ראה כי הדבר נדרש במטרה לתת מענה לצורכי המשק או מטעמים של טובת הציבור. אם השרים היו מפעילים את הסעיף הזה, אז אמנם חברת נמל אשדוד וחברת נמל חיפה, על הסכמי העבודה שלהם, היו נעלמים. אבל הרציפים לא היו נעלמים, והמנופים לא היו נעלמים, והיה אפשר להחכיר אותם למפעיל אחר. לדידי, אני חושב שאנחנו נמצאים במצב משבר שהיה מצדיק הפעלת הסעיפים הללו, אף שאני לא מצפה שזה מה שיקרה. והערה לטווח ארוך, אני חושב שהמדינה צריכה לשקול מה יקרה עם שתי החברות הללו – לא הנמלים, החברות – כאשר הנמלים החדשים, נמל הדרום ונמל המפרץ, יתחילו להתעסק עם כל סוגי המטענים ומתחרים עם הנמלים הוותיקים על כל סוגי המטענים. תודה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. רגע לפני שאני מסכם את הדיון אני רוצה להודות לכם, לכל מי שהשתתף פה, לחברי הכנסת שיזמו את הדיון החשוב הזה, זה אחד מהדיונים החשובים שהיו לנו בוועדת כלכלה בנושא אמיתי, כואב ואקוטי. אנחנו לא ננוח עד שנמצא לו פתרון. הוועדה סבורה שיש השפעה ישירה של עומס בנמלי ישראל על יוקר המחייה. בשל כך, מחויבת התייחסות מהירה ונחושה של שרת הכלכלה, שר האוצר ושרת התחבורה. הוועדה קוראת לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר, להגדיל את כתב ההסמכה ולאפשר לחברת מספנות ישראל לפרוק היקף נרחב יותר – אניות ומטען כללי. הוועדה קוראת לשרת התחבורה ובטיחות בדרכים ולחברת נמלי ישראל לאשר לנמל המפרץ לתפעל את רציפים שבע ושמונה לפריקת אניות ומטען כללי. הוועדה קוראת לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ולהסתדרות להגיע בהקדם להסכם שיאפשר להגדיל את היקף העובדים הזמניים בנמל אשדוד וחיפה. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לדווח לה בכתב בתוך שבועיים, באילו צעדים נקטה ובאילו צעדים בכוונתה לנקוט, כדי להפחית את התור התפעולי בנמלי ישראל. לאחר קבלת הדיווח של שרת התחבורה, הוועדה תקיים ישיבת מעקב בהשתתפותה. אני רוצה לומר משהו, לא ננוח עד שלא נפתור את המצב הזה. אני רואה את זה באופן אישי כמצב חירום. מדינת ישראל, אזרחי ישראל, משלמים סכומים שהם לא צריכים לשלם בגלל בעיות טכניות של אי הסכמות והתאמות שלא מתאימות למדינת הסטארט אפ שאנחנו נמצאים בה. אני מצפה מכל מי שיושב סביב השולחן הזה, מהשרים הרלוונטיים, להרים את הכפפה, ולמצוא פתרון אמיתי – איך אנחנו פותרים את הפקק הזה שמשפיע באופן ישיר על יוקר המחייה של מדינת ישראל ותושבי ישראל. אנחנו לא ננוח, ועדת כלכלה לא תנוח ולא תרפה מהנושא עד שנמצא פתרון. אני מציע לכל מי שמסתגר בעמדותיו או חושב להקשות על העסק הזה, להיות יותר פתוח ולהבין שבזמן חירום נוקטים פעולות של חירום, וזה מה שאנחנו נעשה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>