פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
28/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> סקירת שרת הפנים את פעילות משרדה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ווליד טאהא – היו"ר
רון כץ
מוסי רז


חברי הכנסת:
יעקב אשר
אוסאמה סעדי
נירה שפק


מוזמנים: 
שרת הפנים אילת שקד 
	יאיר הירש
	–
	מנכ"ל משרד הפנים

	דלית זילבר
	–
	מנכ"לית מינהל התכנון

	תומר מוסקוביץ' 
	–
	מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	שני בר-טוביה
	–
	ד"ר, מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
עופרה ארגס - חבר תרגומים

<< נושא >> סקירת שרת הפנים את פעילות משרדה << נושא >>


 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לברך את השרה איילת שקד על הגעתה לוועדה בפעם הראשונה. משרד הפנים הוא משרד מאוד חשוב עבור כל אזרחי המדינה, עבור כל הרשויות המקומיות, עבור התכנון, מעברים ומה לא. ועל כן העבודה שלו מאוד נוגעת לכל אזרח במדינת ישראל. 

השרה כמובן תעשה סקירה של הפעילות של המשרד שלה, אחרי זה אנחנו נאפשר כמובן דיון מול חברי הכנסת המתעניינים. אנחנו רוצים להתחיל. השרה בבקשה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

תודה. תודה לכבוד יו"ר הוועדה, באמת משרד הפנים וועדת הפנים עובדים בשותפות כל הזמן ומשרד הפנים כמו כל דבר בנוי משלושה חלקים. משרד הפנים עצמו שאחראי על כל הרשויות המקומיות, כל החלק המוניציפלי, מינהל התכנון ורשות האוכלוסין וההגירה ונמצאים כאן כל המנהלים של כל תחום. אנחנו נעשה את כל התחומים ביחד.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אנחנו כמובן גם מברכים את מנכ"ל המשרד, מנכ"לית מינהל התכנון, יו"ר מטה התכנון, תומר.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

וראש רשות האוכלוסין וההגירה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

נתחיל ממשרד הפנים. יאיר הירש מנכ"ל משרד הפנים, אני אגיד כמה נקודות כלליות על דברים שאנחנו עושים והוא יפרט. קודם כל אחד הדברים המשמעותיים שאני מובילה כמדיניות ותיכף יאיר יפרט כי הוא עומד בראש הצוות, זה לבזר סמכויות. זאת אומרת אנחנו עובדים מול 15 משרדי ממשלה והמטרה היא שבערים איתנות ויציבות נוכל לתת להן יותר סמכויות. גיליתי שמשרד הפנים מעורב בכל אישור של מזכירה לראש עיר, כל הוצאה קטנה בחלק מהרשויות וזה דברים מיותרים. 

מבחינת תקציבים, הכפלנו את התקציבים לישובים גדולים, הגדלנו את תימרוצי הדיור, הגדלתי את התקציבים של רשויות עם חופים, אנחנו מוציאים גם קול קורא להקים עוד 10 חופי רחצה חדשים, הגדלנו את המענקים לרשויות ביהודה ושומרון, הגדלנו בזכות הכסף שאתם הבאתם, המענקים, את התקצוב לרשויות הערביות והתקציבים, חלק מהתקציבים של תכנית החומש עוברים דרך משרד הפנים. אנחנו עובדים כרגע על רפורמה במעמד נבחרי ציבור, זאת אומרת גם מול השלטון המקומי על כל מיני דברים שקשורים לראשי ערים, קצת ככה דברים שיכולים לעזור להם בתנאים, בתנאי פרישה, וגם אני רוצה - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לראשי ערים?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן. כמה בקשות של השלטון המקומי לראשי ערים וגם איזה שהוא תגמול לסגנים ולחברי מועצה, אנחנו כרגע בוחנים את זה בין אם לעשות פר ישיבה או באיזו שהיא דרך, אנחנו בוחנים מה הדרך הנכונה. אנחנו גם בודקים איזה שהוא קידום התאמה של מספר סגנים לגודל הרשות כי היום יש איזה שהוא סוג מסוים של עיוות ברשות שהיא לדעתי מ-25,000-100,000 יש מעט סגנים, ואנחנו בודקים את זה.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

אותו מספר סגנים ב-25,000-100,000 זה אותו מספר ולכן זה יוצר עיוות.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

נכון. אנחנו מאוד מעודדים את התהליך של האישכול, של האשכולות, זה דבר שעובד ועובד יפה במיוחד בפריפריה. אני לקחתי את הנושא של רישוי עסקים כמשימת על, אני מורידה רגולציה על הרבה מאוד עסקים קטנים, מבטלת צורך בתכניות עסק, עוברת ברישוי עסקים לתצהירים, איזה שהוא תהליך גדול של מעל 80 עסקים שונים שחלקם כבר עשיתי וחלקם אני עוד אעשה. עושים ממש הקלות משמעותיות, גם הקלות בכבאות, גם ביטול פרטי רישוי, כל מיני דברים שיכולים להקל ברגולציה.

אגף דתות- אנחנו עובדים על גיוסים חדשים, כשהגעתי היו בערך 30 תקנים פנויים, אז אנחנו רוצים לגייס את התקנים האלה. לדעתי גייסנו כבר 15 ואנחנו עכשיו צריכים לגייס עוד 15, וגם היה סיכום עם משרד האוצר להוסיף עוד 30 תקנים אז גם על זה עכשיו עובדים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

35.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אוקיי. זהו. בבקשה יאיר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לפני יאיר, חשבתי שתדברי על החלופה שאת כל כך - - -

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

זה בחלק של מינהל התכנון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אה, את הולכת לדבר במקטעים?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

שלום לכולם. אחד האתגרים והמשימות של משרד הפנים ב-2022 אנחנו מדברים על חיזוק השלטון המקומי, על שיתופי פעולה אזוריים באמצעות האשכולות כמו שפירטה השרה, הפחתת הנטל הבירוקרטי, הגברת המוכנות וההיערכות לחירום, רפורמה מקיפה בביזור הסמכויות, מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי והדבר האחרון זה שיפור השירות לתושב. אם אנחנו מסתכלים על הלבנים הגדולות בתקציב משרד הפנים, בסדר גודל של 10 מיליארד שקל בשנה, לפחות ב-2022 אנחנו מדברים ככה: בחלוקה שבין הצרכים הבסיסיים של השלטון המקומי לבין הסיוע לרשויות המקומיות בהתמודדות עם האתגרים הלאומיים. בחלק הימני של מתן הצרכים הבסיסיים אנחנו מדברים על מענק האיזון שעומד על סך 3.3 מיליארד שקל בשנה, מענקי פיתוח לרשויות 290 מיליון שקל.

אנחנו שמים דגש והעלינו גם את הנושא של הפיתוח, כלומר להפוך שקל ל-2 שקלים, לכן אנחנו רואים את זה, זה בא לידי ביטוי גם בהגדלת מענקי הפיתוח לרשויות וגם בנושא תכניות ההמרה שזה בעצם הפיתוח הכלכלי, שבו אנחנו מאפשרים לרשויות, יש 200 מיליון שקל ב-2022 שבזמן הקרוב יחולקו לרשויות שיתאימו לתכניות, שיאפשר להן את הפיתוח המואץ של מיזמים כלכליים שיניבו לטווח ארוך מעבר לשוטף גם את הנושא של ההון האנושי, כלומר על ידי יועצים חיצוניים שיבחנו שם את המבנה הארגוני בתוך הרשות ויאפשרו גם פיתוח של מיזמים כלכליים כאלה ואחרים.

אנחנו מדברים על הנושא של הקרן לצמצום פערים, 500 מיליון שקל בשנה והדבר האחרון זה הסיוע לתקציב השוטף מעבר לתקציבים הרגילים. זה בחלק הימני.

 בחלק השמאלי אנחנו מדברים על תמרוץ לדיור. השרה הגדילה השנה בצורה משמעותית את כל הנושא של עידוד הרשויות לקליטת תושבים בדמות תקציב ייעודי של תמרוץ לדיור בהתאם לאותם היתרים שהרשות מגדילה ביחס לשנה שעברה, הדבר הנוסף זה תקצוב רשויות ביו"ש, תקצוב חופי רחצה, אחד האתגרים הגדולים שיש לנו היום, עם ישראל, בטח בקורונה, בא בהמוניו לחופי הרחצה לאורך כל החופים, אנחנו השנה הכפלנו בהנחיית השרה את התקציבים לאותם החופים, גם שימור הקיים וגם קול קורא חדש כמו שהשרה פירטה קודם של 10 מיליון שקלים לטובת חופים חדשים.

הדבר האחרון הוא תקצוב מועצות אזוריות עם ישובים גדולים. אחד האתגרים שיש לנו בשלטון המקומי זה השלטון הדו רובדי שקיים בעיקר במועצות האזוריות שבהן יש לנו מאות ועדים מקומיים בתוך המועצות האזוריות, כשנתנו דגש לישובים מעל 5,000 תושבים. יש לנו היום תשעה ישובים כאלה בכל המרחב והגדלנו מ-12 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל לשנה ב-2022 שזה ייתן מענה בעצם לאותם ישובים גדולים שמתנהלים בדרך כלל אפילו בהתנדבות של כל בעלי התפקידים. אנחנו לא רוצים לפתוח מועצות מקומיות חדשות כי אנחנו מבינים שהן לא מסוגלות לשאת על גבן את כל הנושא הכלכלי, מנגד אי אפשר להתעלם מהרצון שלהם להתפתח ולממש את ייעודם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אם אתה מדבר על המועצות האזוריות יאיר, אז הישובים המרכיבים כל מועצה אזורית לא זהים במדד שלהם ואני מכיר גם מועצות אזוריות יהודיות וגם מעורבות שיש בהן ישובים שנאמר המצב הסוציו אקונומי שלהן הוא 2 או 1 או 3, בתוך מועצה אזורית שהסוציו אקונומי שלה הוא 8 ו-9, מה שגורם עוול מתמשך לתושבים של הישוב הספציפי הזה, אנחנו צריכים לטפל בזה או באמצעות החוק או באמצעות תקנה, כדי להתנהל מול האנשים האלה על פי המדד שלהם הם ולא על פי המדד של המועצה האזורית.

דבר שני, אני רוצה לברך, נכנסו אלינו לוועדה סטודנטים מאוניברסיטת חיפה לתואר שני, תכנית מנהלים למגזר הציבורי, אז רלוונטי מאוד כל הדברים שאתה אומר וגם הדברים האחרים שייאמרו. ברוכים הבאים ובהצלחה.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

אני מצטרף לברכות. הנקודה שהעלית, היו"ר, זו נקודה שאנחנו מתמודדים איתה בלי קשר רק למועצות האזוריות. יש גם הרבה מועצות מקומיות שהסוציו על פי ההגדרה הוא מאוד גבוה בגלל המצב של התושבים, אבל המועצה עצמה היא במצב פחות טוב, רואים את זה בכמה מקומות ואנחנו רוצים לתת לזה גם פתרון נקודתי.

פה בשקף הזה אפשר לראות שקף מעניין של התפתחות מענקי האיזון. כמו שאמרתי קודם מענק האיזון היום הוא 3.3 מיליארד שקל בשנה. רואים את ההתפתחות בגרף העליון בצבע ירוק, רואים שם את מספר האוכלוסייה לאורך השנים מ-2004 עד 2022, בגרף האדום רואים את המודל, כלומר כמה היינו צריכים לשלם לכל הרשויות ביחד, רואים שהוא מגיע לכמעט 4 מיליארד שקל, כשבעקומה למטה, בגרפים למטה בצבע תכלת רואים את התשלום בפועל וכמובן רואים את אחוז המימוש בין המודל לבין הבפועל ורואים היום שהיום יש לנו רק 83% מהמודל לעומת הבפועל, כשב-2016 היינו ב-93%. כלומר רואים בכל שנה בשנה את ההבדל שבין ה-4 מיליארד שקל בערך לבין התשלום בפועל ואת הפער הזה נרצה להגדיל גם השנה.

בימים אלה גם בעקבות החלטת הממשלה 550 תכנית החומש, השרה הקימה צוות לכל בחינת מענק האיזון. בראשות הצוות יעמוד ד"ר מיכאל שראל, בשותפות יחד גם עם המשרד לשוויון חברתי, אגף תקציבים וכמובן משרד הפנים, שבו נבחן את הקריטריונים לקבלת מענק האיזון, מ-2017 הממשלה לא קיבלה החלטה לגבי הקריטריונים האלה.

אנחנו מדברים היום גם על שינוי, הבדיקה לפחות של ההכנסה המינימלית שבהתאם לזה מקבלים את מענק האיזון, אנחנו מדברים על מעבר לחישוב רציף. היום אם אתה יורד מסוציו 7 לסוציו 6 והפוך אתה מקבל פתאום ירידה או עליה בסכום משמעותי מדי, וצריך למתן את ההורדות האלה כי החשש הכי גדול של גזבר שמעדכנים אותו 'עלית בסוציו', זה כאילו האיום הכי גדול על הגזבר, רק אל תגיע לשם. אנחנו מגיעים למצב אבסורד שרשויות רוצות להיות חלשות וזה דבר שאנחנו לא יכולים לתת לזה יד וצריך למתן את הדבר הזה, זה קשור גם למספר האוכלוסייה שפתאום הוא גדל בשלושה ילדים, ראינו את זה בישוב ספציפי, שלושה ילדים, נפילה ב-10 מיליון שקל בשנה לאותה רשות. זה לא הגיוני, משהו פה מעוות וצריך לבחון ולפתוח את כל הקריטריונים וזה התפקיד של הוועדה שהשרה מינתה יחד עם שר האוצר.

מבחינת ההחלטות, אנחנו רואים את ההחלטות שהתקבלו מיום הקמת הממשלה, כל הסריה הזאת, זה החלטות ממשלה בסך כולל של 1 מיליארד שקל שמשרד הפנים משתתף באותן החלטות, זה משית עלינו גם אחריות גדולה וכמו שרואים פה את הרשימה כולל העתקת מחנות צה"ל לנגב, תכנית לטיפול בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, פיתוח כלכלי באוכלוסייה הבדואית, הרשויות, המועצה האזורית גולן וקצרין השתתפנו גם בנושא אזורי החיץ שאמור לטפל בכל סוגיית מניעת שריפות יער, כמובן 550 של החברה הערבית, ייכנס בזמן הקרוב גם הנושא של הדרוזים והצ'רקסים והעיר בית שמש. כלומר, סך הכל 50 רשויות מקומיות נכנסות בעקבות ההחלטות האלה לפיתוח כלכלי וארגוני רק מתוקף החלטות הממשלה ובעצם לוקחים מאיתנו גם תקציבים גדולים.

בעיקר משרד הפנים שם את הדגש בנושא של הפיתוח הכלכלי, כמו שאמרתי קודם, כספים לשוטף זה הכי פשוט, הכי קל לבזבז אבל בסוף אם אתה רוצה לחזק רשות ולתת כלים לראשי הרשויות זה בעיקר בתקציבי הפיתוח ועל כך שמנו דגש.

רפורמה מקיפה ומאוד משמעותית שתיכנס עוד השנה, אנחנו רוצים כבר שברבעון השלישי של 2022 נביא כבר תיקוני חקיקה ספציפיים, הם מדברים בנושא של ביזור הסמכויות. זה צמד מילים שכבר הרבה שנים מדברים על זה בשלטון המקומי, אנחנו מאוד מקווים שבהובלת השרה סוף סוף נגיע לידי מימוש, כמו שרואים פה, גם בנושא של עשייה במקרקעין. היתרים לאשראי והלוואות, שינויים בצו הארנונה שהרשות עצמה תוכל להיות בעל הבית לגבי השינויים האלה, כמובן בהגדרות, בגבולות הגזרה הנדרשים, אבל אנחנו מאמינים היום שהשלטון המקומי צריך להתחזק, והוא הוכיח את עצמו בקורונה בצורה מאוד משמעותית גם ביכולת שלו לראות את התושב בקצה, מה שאנחנו בשלטון המרכזי לפעמים פחות רואים ולכן דברים שמגיעים היום לפתחי ולחתימה כמו הקצאת קרקע לגבי דברים פשוטים, אין סיבה שיגיעו אלינו.

אנחנו נחזק במקביל גם את נושא האכיפה והבקרה, ניתן לרשויות טובות באופן דיפרנציאלי את הכוח לטפל בדברים בצורה עצמאית, ואני מאמין שסך הכל כל, יש בעצם שתי ועדות. יש ועדה בין-משרדית, עם 15 משרדי ממשלה כמו שהשרה ציינה קודם, והוועדה השניה היא פנים משרדית, אנחנו מאמינים שהשלום מתחיל בבית, אנחנו צריכים להוכיח בעצמנו שאנחנו במשרד הפנים יודעים לשחרר את אותן הגדרות שאנחנו קבענו בעצמנו, אפילו חוקי עזר שבאמת תקועים הרבה זמן במשרד הפנים. אנחנו רוצים לייעל גם את התהליכים האלה ואני מאמין שכמו שאמרתי, ברבעון השלישי של 2022 נביא גם תיקוני חקיקה במקומות שנדרשים, יש מקומות שיסתפקו רק בשינוי בחוזרי מנכ"ל. אנחנו נעשה את המדרג הזה אבל אלה שתי הוועדות שכרגע פועלות ואני מאמין ומעריך שנצליח לעשות שינוי מהפכני. 

משרד הפנים מתעסק בתאגידים עירוניים. יש היום 680 תאגידים עירוניים במדינה, גם זה אנחנו בתהליך של רפורמה משמעותית, גם בביזור סמכויות שם, גם בהסדרה של כל ההתארגנות שלהם, של הפעילות שלהם, של האישורים בתוך התאגידים, בחלוקה שבין התאגידים כפי שדיברנו קודם באפשרות הדיפרנציאלית, אז גם בנושא הזה אנחנו נעשה שינוי גדול.

כל הנושא של ההון האנושי ברשויות, יש במשרד הפנים שני מינהלים. יש את מינהל השלטון המקומי ויש את מינהל הפיתוח. אנחנו מאמינים שמעבר להיותנו רגולטור משמעותי לגבי הרשויות אנחנו צריכים גם לתת להם את הכלים להתפתח, את הכלים באמת לצמוח, לתת לאותם מנהלים ברשויות את האפשרות, אחרי כל התקציבים הגדולים שמגיעים מהממשלה וקחו לדוגמה את נושא הדיור שכל המדינה מדברת עליו ובצדק, בסוף בקצה צריך שיהיה ברשויות מישהו שידע גם לטפל בכל העניין הזה וזה אומר לחזק את כל אגף הנדסה לדוגמה ברשויות, בודקי התכניות, כל הדברים האלה.

אנחנו מקימים השנה בית ספר לשלטון המקומי לאותם 15 תפקידי הליבה ברשויות. לא יכול להיות שגזבר מועצה יבוא ויקבל רק 200 שעות פורמליות ואני אבוא בסוף ואחתום ונגמר הסיפור. זה חייב להיות בשיתוף פעולה ולמידה בין כלל הגזברים, כלל המנכ"לים, כלל המהנדסים, אותם בעלי תפקידים שבסוף נותנים את השירות לתושב. אנחנו בהקמה של אותו בית ספר לשלטון מקומי שיקום השנה, ניתן באת את האפשרויות לרשויות לצמוח גם בהיבט הזה.

ממש לפני שבוע הסתיים תהליך של חיזוק השלטון המקומי גם בהיבט של תחום ההון האנושי. היום כל ראש רשות שמגיע לשרה מקבל מעין דף כזה כמו שמקבלים בבית הספר איך המשרד רואה אותו. אז אחד הדברים שלמדנו זה גם הנושא של ההון האנושי. יש לו ציון, כמו שרואים בשקף הזה, יש היום 57 רשויות בישראל בתפקוד הון אנושי גבוה, 41 בינוני, 69 בהון אנושי נמוך. מה המשמעות של כל הדברים האלה? זה בנושא האצלת הסמכויות. במקום שכל בקשה של רשות תגיע אלינו ויש היום 257 רשויות והעומס גדול, לרשויות הטובות שהוכיחו שהן יודעות לאייש את בעלי התפקידים, יודעות לתת להם את האחריות, מתנהלות נכון בנושא המכרזים, בקבלת העובדים וזה קשור גם לקרובי משפחה וזה קשור להרבה סוגיות שעולות אלינו וראינו לאורך השנים רשויות שמתנהלות נכון, אנחנו ניתן להן גם את האפשרות לאישור חוזים אישיים, לעדכון דרגות רשות, אישור שכר תחילי שהם אולי דברים פשוטים, הם היו מתנקזים רק בתוך משרד הפנים וזה לא יכול להישאר כך. לכן במהלך הזה שבו שיקפנו לראשי הרשויות איך אנחנו רואים אותם וכמובן נתנו להם גם אפשרות להגיב אם טעינו באחד הפרמטרים, המדד הזה ייתן להם גם את האפשרות להאצלת סמכויות. 

נושא נוסף שאמרתי בהתחלה זה כל נושא של תכניות ההמראה, 200 מיליון שקל לרשויות ב-2022 כשבעצם זה יצירת מנועי צמיחה כלכליים. יש כאן דוגמאות, בעירית טירה לדוגמה חנויות באצטדיון הכדורגל העירוני בקרית ים, מגדל העמק, מודיעין עלית, כל מיני דברים, תכניות שבא ראש רשות יחד עם המנכ"ל, הגזבר, מבקשים להיכנס לתוך תכניות ספציפיות ואנחנו מאשרים וזה תקציב ייעודי מעבר לשוטף.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מי זכאי לגשת לתכניות הללו?

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

יש קריטריונים, זה בהתאם לכמות האוכלוסייה, לנושא של הסוציו, רשויות שהן לא איתנות ומצד שני גם לא רשויות שבהבראה. יש כבר תכנית אחת שיצאה בשלב הראשון, אנחנו נכנסים עכשיו לתכנית השניה. חלק מהלקחים שראינו בתכנית הראשונה זה היה דווקא אחוזי מימוש לא גבוהים כי הרשויות בעיקר טובות בנושא של השוטף. זה כנראה הכסף שהם בסוף מנצלים אותו עד תום. בנושא הפיתוח אנחנו רואים שאחוזי המימוש לא מספיק גבוהים וגם בסוגייה הזאת של פיתוח כלכלי. לכן חלק מהרצון בשלב השני של תכנית ההמראה זה בסוף שהרשויות מציגות מיזמים שכולם רתומים גם למימוש, לא רק לקבל את הכסף אלא באמת גם לממש וזה חלק מהעניין.

נושא נוסף ומאוד מהותי, גם היינו פה בוועדה אצלך היו"ר, לגבי ועדת הגבולות, שזה אחד הדברים המשמעותיים שמשרד הפנים עושה, ועדות גיאוגרפיות לשינוי גבולות ולחלוקת הכנסות. יש היום 140 נושאים שנמצאים בדיון פעיל, אני לא אעבור על כל הנתונים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כולל החלטות שכבר התקבלו? מה זה 140 בדיון פעיל?

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

140 נושאים שחלקם כבר הגיעו אלינו להחלטה סופית של השרה וחלקם עדיין נמצאים בתוך פעילות הוועדות. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אז זה כולל את ההחלטות של הוועדות.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

לא, זה לא כולל את מה שכבר קיבלו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא מה שאושר על ידי השרה אלא החלטות שהתקבלו בוועדות ועדיין מונחות על השולחן.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

חלק מהן כבר התקבלו. 38 החלטות כבר התקבלו על ידי השרה, כל השאר בתהליכים כאלה ואחרים, או אצלי או בדיוני הוועדה עצמה.

אם אנחנו רוצים לסקור דברים שבחלוקת ההכנסות, השנה החלטנו לגבי חלוקה בתוך מועצה אזורית תמר ממפעלי ים המלח, במקום שרק תמר יקבלו עוד תשע רשויות בישראל. רק לפני שבוע החלטנו לגבי אזור התעשיה בכרמל להגדיל את החלק של דליה ועוספיה על חשבון מגידו ויקנעם, שגם הן יוכלו ליהנות מהדברים האלה. אם צריך להעמיק, נעמיק מאוחר יותר. 

כמו שדיברנו, משרד הפנים הוא לא רק רגולטור הוא גם נותן את הפיתוח של ההון האנושי, אז יש היום 84 רשויות שנמצאות בתכנית לפיתוח ארגוני בסך כולל של 200 מיליון שקל. אחת התכניות המובילות במשרד הפנים, אני חושב שגם במשרדי ממשלה זה תכניות הצוערים לשלטון המקומי. יש היום 460 בוגרים בתכנית שכבר נמצאים בתוך הרשויות ועוברים שם תהליכים משמעותיים בחיזוק הרשויות. יש היום 170 בוגרים בתכנית 'המקום' וכל שאר התכניות שבעצם נועדות לפתח את ההון האנושי שזה עוד כלי משמעותי בתוך משרד הפנים.

דבר אחרון זה הנושא של הבחירות. יש בחירות שברור שיקרו במדינת ישראל, אלה הבחירות המקומיות באוקטובר 2023. זה אחד האתגרים של המשרד היום, להיערך לקראת אותן בחירות. אנחנו רוצים לעבור למערכת ממוחשבת לפחות בחלק מהדברים וזה דורש מאתנו היום היערכות מקיפה לקראת אותן בחירות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מערכת ממוחשבת שתעשה מה?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

הצבעה ממוחשבת.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

יש היום כמה דברים, גם הגשת רשימות, גם בקשת מימון. יש חלק מהדברים שעוד בדיונים אבל בגדול אנחנו לא רוצים ללכת - - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

לא הבנתי, אבל גם היום זה ממוחשב. אני כשהתמודדתי הגשתי דרך המערכת ב-2018. מה התוספת?

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

יש שם כמה תיקונים, בעיקר בנושא של מימון המפלגות. יש אפשרות בסוף לסדרי הבקרה שלנו של כל מנהלי הבחירות והשיקוף, לא רק באמצעות דף ונייר במהלך יום הבחירות וכמובן גם אחרי זה בפרסום התוצאות והסגירה הזאת. אנחנו לקראת סגירת כל הנושאים שלפחות אנחנו נדע להגיד שבטוח הם יקרו. יש הרבה חלומות אבל לא בטוח שאת כולם נוכל ליישם ב-2023.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה רבה יאיר הירש מנכ"ל המשרד, בבקשה השרה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

עכשיו נעבור למינהל התכנון. יושבת כאן דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, ושלומי אייזר שהוא יו"ר מטה התכנון הלאומי. מינהל התכנון הוא גוף הייתי אומרת יוצא דופן במקצועיותו ובהשפעות וההשלכות שלו על מדינת ישראל. אחראים על כל תכניות המתאר, כל תכנון התשתיות, על ועדות מחוזיות, ותמ"ל, הכל בעצם נמצא תחת התכנון במשרד הפנים.

כשאני נכנסתי למשרד, דלית אמרה לי שיהיו 70,000 יחידות דיור השנה. ואני אמרתי לה שאנחנו צריכים יותר והם באמת עשו עבודה יוצאת מן הכלל וסיימו את השנה עם 108,000 יחידות דיור, כשהמטרה שלנו בתכנית הדיור שהצגנו זה כל שנה מהשנה הבאה לתכנן 125,000 יחידות דיור. מתוך ה-108,000 יחידות דיור שתוכננו, 34,000 בחברה הערבית ו-31,000 התחדשות עירונית. הותמ"ל עובד כבר כמה חודשים במלוא המרץ.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

כמה לחברה החרדית?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

היא מנתה את זה בתוך החברה היהודית.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

שלומי ייתן לך את הפירוט. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אני יודע את הפירוט.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא, שייתן את המספרים. צריך להגיד שהותמ"ל עובד מאוד מאוד יפה, רק אתמול אישרנו קרית גת, כפר קרע ואשדוד, כשבאשדוד זה התחדשות עירונית. בכלל אנחנו שמים דגש גדול מאוד על התחדשות עירונית, זה מאוד מאוד חשוב.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

זה אישור של מתחמי התחדשות עירונית?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

הצגנו תכנית דיור שר האוצר השיכון ואני, כחלק מתכנית הדיור יש הרבה מאוד דברים שקשורים לתכנון ופה ועדת הפנים עובדת עליהם. בראש ובראשונה שקד לתמ"א 38 שזה באמת אמור להחליף את תמ"א 38 וועדת הפנים עובדת על זה ואני מקווה שנסיים את זה השבוע כי אם זה באמת יעבור קריאה שניה ושלישית - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

היום המליאה צריכה להצביע על הפיצול ואז הם צריכים להביא נוסח לפרסום להסתייגויות והצבעה. זה אצלך.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

נכון. אז אני מקווה שהמליאה תפצל את זה היום ושוועדת הפנים תסיים את זה עד סוף השבוע ונוכל להעביר את זה בקריאה שניה ושלישית. אני כבר אומרת שבמקביל לזה אנחנו ככל הנראה נאריך את תמ"א 38 כי אנחנו צריכים עוד לסיים את ענייני המיסוי ואת ענייני תכנית פלוס היתר, אז יהיה שלב מסוים ששניהם ירוצו במקביל. בכל אופן אני אומרת כאן באופן הכי חד וברור, לא יהיה מצב שיהיה ואקום, אני מאמינה שוועדת הפנים והמליאה יסיימו את העבודה בשבוע הבא, ובכל מקרה ככל הנראה אנחנו נאריך גם קצת את תמ"א 38. אנחנו מקימים עוד ועדה מחוזית, ועדה מחוזית מרכז-דרום כדי להקל על העומס, עשינו רפורמה ברישוי עצמי, אנחנו עשינו רפורמה שמאפשרת – זה עוד לא נכנס לתוקף אבל זה עוד כמה חודשים ייכנס לתוקף – שמאפשרת לפצל כל בית קרקע ולהוסיף לו 45 מטר, שוב, מתוך כוונה כל הזמן להגדיל את היצע יחידות הדיור ככל שניתן. 

למרות שיש לי תדמית של מי שכל הזמן מעודדת בניה ואני מודה באשמה, אני גם מאוד אוהבת טבע ודואגת לשמור על ערכי הטבע ותיכף דלית תפרט אבל גם הכרזנו בסיוע מצוין של ועדת הפנים על כמה שמורות טבע בחודשים האחרונים. אני חושבת בהחלט שצריך לאזן בין בניה רוויה ופתרון משבר הדיור לבין כן שמירה על ערכי טבע איפה שצריך. 

אני חייבת להגיד לכם שבכובעי כמי שאחראית גם על התשתיות, מינהל התכנון והות"ל אנחנו כן נתקלים בתופעת נימב"י הידועה שראשי ערים לא רוצים להקים מתקני תשתיות ליד העיר שלהם ויש לנו כרגע בעיה אמיתית שנוגעת לתחנות הכוח, בין אם זה כפר קאסם וראש העין שלא רוצה תחנות כוח לידה או בשומרון שלא רוצים תחנת כוח, חדרה שלא רוצה שדה תעופה. בקיצור זו בעיית אמת מה שנקרא, אני רק מציפה את זה כאן אבל אנחנו צריכים למצוא לזה פתרונות. דלית בבקשה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר לבקש גם שדלית תציגי את ההתפתחות גם במרחב הכפרי ולא רק במרחב העירוני.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אני אגיד מילה על המרחב הכפרי. אנחנו מאוד מעודדים גם התפתחות של המועצות האזוריות במרחב הכפרי ואני כחלק מזה גם אביא בחודשים הקרובים הרחבה של לוח 2, זאת אומרת אם עד עכשיו לכל ישוב הייתה כמות מוגבלת של משפחות שיכולות להיות בו, אז אנחנו מבצעים איזו שהיא הרחבה ואנחנו נעשה את זה בחודש הקרוב.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

זו תכנית אב כאילו. גם תהיה תכנית אב מעבר להרחבה של לוח 2? תכנית אב למרחב הכפרי זה התכנית - - -

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

תיכף אני אתייחס באופן מסודר. אני אתחיל. אז קודם כל אכן אושרו 108,000 יחידות דיור השנה, כשהיעד של התכנית האסטרטגית הוא 104,000 יחידות דיור, מתוכן 34,000 באמת לחברה הערבית, 31,000 היו בהתחדשות עירונית שזה באמת האתגר הכי גדול היום של מדינת ישראל, זה התכנון בהתחדשות עירונית, ברור לנו שזה נכון גם לחדש את המדינה ואת המבנים הישנים שלנו מצד אחד, מצד שני מדינה שמכפילה את עצמה עם יעד ל-13.5 מיליון ב-2040, 16 מיליון תושבים ב-2050 אין לנו לאן להתרחב אלא רק להתכנס ולהתחדש.

תיקון 4 לתמ"א 35 שהשרה הזכירה זה בעצם הדיון שלנו על הצפיפויות, העלאה של הצפיפויות, צפיפויות במובן הטוב של המילה, מה שמאפשר לנו להכניס גם תחבורה ציבורית ראויה, ספי כניסה לרכבות קלות, למטרו ולתחבורה ציבורית, כל הגישה שמסתכלת על עירוב השימושים הנכון, על הליכתיות ובעצם לאפשר ליותר אוכלוסייה להיות קרובה לכל האמצעים של החינוך ושל התרבות וכדומה.

קידום של מסמכי התחדשות עירונית, כל המחוזות קידמו מסמכים של התחדשות עירונית, אנחנו גם יצאנו במכרזים לתכניות להתחדשות עירונית ספציפיות, קיבלנו על זה באמת כסף גם בבאר שבע, פתח תקוה, אזורים שמחברים בין מחוז תל אביב למחוז מרכז, מסמכים שבעצם היתנו את המדיניות כמו שעשינו בזמנו בירושלים ואחר כך תכניות מפורטות שיוכלו להתקדם הרבה יותר מהר. 

בתחבורה הציבורית שזה אחד הדברים המרכזיים שכולנו מקדמים, צריך להגיד שכל הקידום של הדרכים והכבישים נמצא היום בעיקר בשלבים של הביצוע ועיקר התכנון, הדגש שלו הוא על הנושא של התחבורה הציבורית, אז שני קווי מטרו שכבר הומלצו לאישור הממשלה, קו מהרצליה לבת ים והקו M1 דרום שזה תל אביב-לוד. אנחנו מתכוונים בשנה הקרובה לאשר את שני הקווים הנוספים.

מסילת הרכבת לבאר-שבע דימונה אושרה השנה, הנושא של הכפלה של מסילת החוף, גם כן הועבר כבר להערות והשגות, תחנת רכבת בסגולה מאוד משמעותית הועברה ורכבות קלות במטרופולין תל אביב מתקדמות בהיתרים בות"ל.

בנוסף, אנחנו מקדמים גם את כל האמצעים המשלימים בתת"לים, כל הנושא של מסופי האוטובוסים מצד אחד כדי לאפשר לתחבורה הציבורית של האוטובוסים, כולנו אוהבים את הרכבות, רכבות קלות מטרו וכדומה אבל בסוף אחד האמצעים המרכזיים שלנו הוא אוטובוסים, צריך לאפשר להם גם את החישמול. אז יש לנו גם תת"ל שבעצם מאפשר לנו את החישמול של כל מערך התחבורה הציבורית והוא גם נמצא בשלבים מתקדמים.

נושא נוסף זה הנושא של האנרגיה. אז קודם כל אנרגיה מתחדשת נמצאת באמת בראש מעינינו, מעבר לזה שהות"ל המליץ לממשלה לאשר עוד שלוש תחנות כוח על גז טבעי והממשלה תצטרך להכריע ביניהן, אנחנו עושים הרבה מאמץ בכל הנושא של אנרגיה מתחדשת בין אם זה התכנית שמקלה את כל הדרך למתקנים פוטו-וולטאים בעיקר בדו-שימוש, בין אם זה דו שימוש במחלפים, דו שימוש על מאגרי מים וכדומה, באמת מקלים את הדרך הסטטוטורית באופן מאוד ניכר, תמ"א 41 שנותנת את כל הפריסה של האנרגיה המתחדשת מצד אחד ונותנת גם איפה יהיו קווי ההולכה שזה אחד הדברים המשמעותיים יותר שברגע שאנחנו פורסים תשתיות לאנרגיה שהן רחוקות ממקור הצריכה במרכז הארץ אנחנו נידרש לקווי הולכה, אחת הסוגיות שאנחנו מתלבטים בה.

משהו נחמד שאתמול אושר בוועדת השרים זה תמ"א 60/א ואם אתם זוכרים את הסערה שקמה על קוי ה-161 בתוך מכתש רמון שאושר בות"ל לפני הרבה שנים, אז תיקון של הות"ל הזה בעצם שמאפשר להטמין אותם ולהשאיר את המכתש כמעט כולו בצורתו הטבעית.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מאפשר או מחייב?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

מחייב. בוודאי שמחייב. זו תמ"א שמחייבת.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

סליחה, אני פשוט חייבת לצאת ולא קיבלתי תשובה. פירטת את יחידות הדיור שניבנו במרחב הכפרי - - -

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

בסך הכל בארץ.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

כן. ופירטתם עירוני, חברה ערבית.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אמרתי כמה מתוך זה להתחדשות.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

כמה מתוך ה-108,000 - - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא יודעת להגיד לך כרגע בתוך ישובים כפריים.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא צריכה ארבע. אני צריכה להגיד, הייתה 10%, 0%, 40,000, 100,000, 4,000, 20,000?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

בישובים הכפריים מן הסתם מעט, אני אעביר לך את הנתונים. פחות מ-20,000.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אז אני מבקשת את הנתון הזה כבר חצי שנה ופה בדיונים, אני מבקשת לקבל אותו.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

בסדר. אני אגיד כך, בתכנית האסטרטגית, היא מתייחסת גם לנושא של הדיור כמובן, הנושא של המגזר הכפרי הוא כרגע גם נמצא בתכניות, הרבה תכניות כוללניות שאנחנו עושים במגזר הכפרי. עד לפני מספר שנים לא עשו תכניות כוללניות למגזר הכפרי, היום אנחנו עושים את זה בעבודה שכרגע כמעט 250 ישובים כפריים הגיעו אליהם, ישבו איתם, ראו מה הם רוצים, כדי לראות לאן אנחנו הולכים. זה יחד עם השינוי בצפיפויות שצריך להגיע למגזר הכפרי, כמו שאמרה השרה, יקיימו על זה דיונים ואני מקווה שבחודש-חודשיים הקרובים זה באמת יגיע ויתקדם במועצה הארצית. אנחנו לא שוכחים אותם, אבל אני צריכה להגיד שהמסה הגדולה של יחידות הדיור היא עדיין במגזר העירוני. כתבו לי פה כרגע שזה 17,000 יחידות במגזר הכפרי אבל אני בודקת וחוזרת אליך.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

לפי הנתונים שלי זה לא הגיוני אז אני באמת - - -

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אז זהו, אז אני רוצה לחזור אליך.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אני עשיתי את העבודה.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

הנושא של מים, תת"ל 100, כל הנושא של קידוחי מים נמצא לפני תוקף, יש חשיבות רבה למדינת ישראל לא רק להתפלה של מים אלא גם לקידוחי מי שתיה. תת"ל חשובה שמייעדת שטחים שלמים לקידוחים, גם לנושא של הנגר העירוני, ברור לכולנו שהנגר לא טופל עד היום באופן נכון מבחינה תכנונית ואנחנו גם אישרנו מסמך מדיניות לנגר העירוני וגם התמ"א צריכה להגיע אני מקווה בהקדם לאישור.

מתוך התכנית האסטרטגית, הפרק של התשתיות, אחת הנגזרות הייתה בעצם בחינה של מטרופולין תל אביב לגבי התשתיות במטרופולין. ברור לנו שהממצאים מאוד קשים, יש לנו חוסר גדול מאוד בתשתיות, מדינת ישראל צריכה להתארגן אם היא באמת הולכת להכפיל את עצמה, אז כבר היום יש לנו מקומות שלא יעמדו לא בנושא של המים, של הביוב, של החשמל וחייבים כולם להתכנס ולהבין שהכל הולך להיות הרבה יותר צפוף, התשתיות צריכות להיות הרבה יותר מתואמות אחת עם השניה, חייבים גם לתכנן ובעיקר הנושא של הביצוע חייב להתקדם.

אנחנו יצאנו עם תכניות דומות גם לחיפה והצפון וירושלים והדרום, תכנית נוספת היא תכנית שבעצם עוסקת בכל הנושא של השימוש בתת הקרקע שגם זה אחד הדברים שצפויים לנו בהמשך החיים, איך אנחנו משתמשים בתת הקרקע לשימושים שונים. כמו שהזכירה השרה, הנושא של השטחים הפתוחים, שוב, גם התכנית האסטרטגית איפה בנוי ואיפה פתוח לא פחות חשוב, השנה אישרנו כ-181,000 דונם של שמורות טבע וגנים לאומיים ב-19 תכניות כולל שמורות טבע בים, מי שראה לאחרונה מול אשדוד גם כן תכנית יפה של שמורת טבע, שמורת טבע הר חרמון ומסמך מדיניות לתכנון חופי הרחצה המוכרזים שגם מבחינתנו לא פחות חשוב הנושא של החופים, אנחנו מנסים לשמור עליהם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כן. ניהלנו כאן בוועדה דיון על החופים לפני שבועיים אולי ושם צריך לעשות הרבה עבודה. גם על המצוקים, וגם על הבעיות הנלוות של ערי החוף, ישובי החוף. צריך להשקיע שם מאמץ.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

קודם כל בעניין החופים אני הכפלתי את התקציב לכל הרשויות עם החופים, הוצאתי עוד קול קורא לעשרה חופים חדשים וכמו שאמרת יש בעיה עם המצוקים, עשיתי ישיבה עם השרה להגנת הסביבה אבל לצערי זה לא נפתר. אני רציתי שהחברה שתחת המשרד להגנת הסביבה שמטפלת בים במצוקים, בבעיית התפוררות המצוקים בים תיקח גם את האחריות על היבשה אבל לצערי זה עוד לא קורה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אני רוצה לברר מולך דלית, היות ואת מנכ"לית מינהל התכנון, את יודעת, לתכנון יש השלכות דרמטיות על הישובים ועל החברה בכלל. החברה הישראלית על כל חלקיה. המצב של התכנון בחברה הערבית מעיד על בעיה בתכנון של החברה הערבית. אני עכשיו יכול לדבר על אלף ומאה דברים, כולל היעדר ייצוג של החברה הערבית במינהל התכנון, בוועדות המחוזיות, כי שם מתכננים לנו. אנחנו לא חלק בתכנון. כאילו מישהו חושב שהוא צריך לתכנן לנו. על כן אנחנו לא חלק בוועדות המחוזיות, אנחנו לא חלק ממטה התכנון.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אני אתייחס. קודם כל - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

רגע, לא סיימתי. תתאזרי בסבלנות קצת. אם אנחנו צריכים ב-2022 לדבר על בעיית תכנון בישובים הערביים זה אומר דרשני על המדיניות שמנחה את הדבר הזה. אז אני אשאל אותך מעשית. עכשיו זה לא הזמן להגיד מי ומה ומי אשם. מתי את יכולה לומר, עכשיו כל אזרחי המדינה שומעים אותנו, מתי התכנון הכוללני יסתיים בישובים הערביים ולמה יש הרבה מאוד תכניות תקועות זה שנים וכשאני בא ושואל הם לא מבינים, משהו בוועדה לא מתקדם. מתי מתחילים להזיז את הדברים האלה?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אז קודם כל אני אגיד כך, יש היום 30 תכניות כוללניות במגזר הערבי שמתקדמות בהליכים סטטוטוריים ויש שבע שנמצאות בתכנון לפני שהגיעו להליכים סטטוטוריים. השנה בסך הכל אושרו - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

מה זה אומר מעשית?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

זה אומר שהם בתהליכים של עבודה בוועדות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

היות ולא כל המקשיבים לנו מבינים בשלבי זמנים, מה זה אומר מבחינת זמנים?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אתה מוכן לתת לי כמה - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כן, אני רוצה להביא את הרעיון.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

תראה, תהליך סטטוטורי זה החל מהיום שזה מגיע לוועדה, בוועדה המקומית, אחר כך זה עובר לוועדה המחוזית, יש דיון להפקדה, להתנגדויות וממשיך עד התוקף. יש 30 כאלה וכל אחת בשלבים אחרים, יש לנו טבלאות מסודרות שבזמנו גם העברתי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כן, מכיר את זה.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

העבודה מתמשכת. אני רק רוצה להגיד, ב-2021 אושרו בסך הכל במדינת ישראל תשע תכניות כוללניות, חמש מהן במגזר הערבי, זאת אומרת בחברה הערבית, זאת אומרת - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כי החיסור הוא שם, את צודקת.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

בסדר, אבל מתוך תשע חמש אושרו. מאז 2017, 21 תכניות כוללניות אושרו בחברה הערבית, שזה יותר ממה שקורה בחברה היהודית - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

החברה היהודית לא סובלת מחיסור. 

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

רגע, אז אני אומרת, אוקיי, עדיין אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אז זה טבעי.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אבל 21 תכניות שאושרו מאז 2017, חמש שאושרו השנה, 30 שנמצאות בתהליך ושבע שנמצאות, זה מנה מאוד מאוד נכבדת של תכנון. אבל בשביל לאשר תכנית כזו צריך גם מנהיגות מקומית וצריך מנהיגות שתדע לקבל החלטות, ולא כשמתחלפת המנהיגות לשנות את העמדות שלה והכל חוזר מהתחלה וצריך לדעת גם לקבל פשרות כיוון שאי אפשר להמשיך ולהתווכח - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אם זה נעשה בהיוועצות ובשיתוף פעולה זה מתקדם. אבל אם מישהו רוצה לכפות את מה שהוא רוצה על ישוב אז כן יתנגדו.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

מצויין. בכל תכנית יש התנגדויות אבל צריך גם לדעת להכריע, וההכרעה צריכה לבוא משני הכיוונים והיא צריכה גם את המנהיגות המקומית איתנו כדי לקבל הכרעות. חוץ מזה, כמו שראית, מתוך ה-108,000, 34,000 היו בתכניות מפורטות כבר במגזר הערבי. אנחנו עוד לא סיימנו, אנחנו מתגברים על הפערים, אנחנו עובדים על זה באמת באופן מאוד אינטנסיבי ושוב אני אומרת, צריך פה יותר משניים לטנגו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

מה את צריכה מאיתנו כדי להאיץ את זה?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אני אומרת, מבחינתי - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, בתכלס מה צריך כדי להאיץ את זה.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אני חושבת שצריך פה התגייסות של - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

מה, החלטה פוליטית? מה?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

לא, זו לא החלטה פוליטית. זו החלטה של המנהיגות המקומית במקום שהיא הולכת ותאשר השה את התכנית, היא תאשר השנה את התכנית. חד משמעית. יש כאן את הרשימות של התכניות ואם אתם רוצים לקחת את זה- - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לגבי הייצוג ערבים/ חרדים?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

רגע, אני רוצה להסביר את זה. קודם כל ועדות מחוזיות ומועצה ארצית וכדומה זה לא מינוי שלנו. צריך להיות ייצוג, יש לנו ייצוג למשל של משרד התחבורה, של נציגים שהם מהחברה הערבית, זה מצוין, אבל זה לא אנחנו ממנים, אנחנו אחראיים רק על המינויים שלנו. צריך להבין שהמינויים האלה - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, אני דיברתי על המינוי שלך. אוקיי. על מה שאת לא אחראית אנחנו לא - - -

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אני אומרת, המינויים שלנו הם מאוד, אין לנו הרבה בכל ועדה, אנחנו רק שניים מ-18, זה לא, במועצות המחוזיות ובמועצה הארצית. לגבי כוח אדם ומשאבי אנוש שלנו, אנחנו עושים המון מאמצים. אין לנו היום ייצוג מספיק, אני מסכימה, אבל אנחנו עושים באמת מאמצים. מכל מקום אני אישית גם לראסם חמאייסי וגם לאחרים ואנחנו פונים לעמותות ואנחנו שולחים להם את המכרזים שלנו, יש לנו יותר כאלה שרוצים לבוא כיועצים כי השכר יותר גבוה. צריך לזכור שהשכר במגזר הציבורי גם במינהל התכנון הוא לא כזה גבוה, ואנחנו רוצים אנשים שהם באמת עברו את ההכשרה הנכונה ושהם באמת מצויינים ומגיעים, אנחנו עכשיו יוצאים למכרז ייעודי גם במחוז מרכז שהוא רק לחברה הערבית. להגיד לך שאני מעדיפה שיגיעו אלי מהחברה הערבית, לאו דווקא כשזה ייעודי לחברה הערבית אבל הבנו שאין לנו ברירה. אז אנחנו חוזרים לגישה שאומרת ייעודי רק לחברה הערבית.

אנחנו באמת עושים המון עבודה מול עמותות, יש לי פה רשימה של העמותות שפנינו אליהם, זה קשה. אנחנו נשמח ושוב, העברנו את כל המכרזים שיש לנו, אנחנו מעבירים לכל האנשים שרלוונטיים שאנחנו מכירים, בין אם זה מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון ומאחרים ולאל פנאר, ויד הנדיב וקו המשווה ועמותת סיכוי, שיבואו ויגישו לנו מועמדויות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, תפרסמו יבואו. זה לא הייתה הבעיה.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אבל אולי תבדוק היום גם בטכניון וגם באוניברסיטה כמה מהחברה הערבית לומדים תכנון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

מלא.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

ממש לא מלא. לצערנו לא מלא.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

זה לא הדיון, אוקיי. בסדר. הבעיה לא נוצרה כי אין מי שיעשה את זה, יש מלא, צריך רק קצת רצון.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אז רצון יש ואנחנו מזמינים את כולם להשתתף במכרזים שלנו.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בואו נתקדם לרשות האוכלוסין וההגירה. שלומי בינתיים תברר כמה לחרדים בותמ"ל. אני זוכרת שבותמ"ל הקודם היו 3,500 בנוף הגליל אבל זה רק מהזכרון שלי.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא צריך לגרד, כשיש דברים אחרים שעברו לדברים אחרים ובכל הסקירה המקצועית ואני מאוד מעריך את דלית, ואני גם מבין שכשבאים לוועדה אז בעצם כאדם מקצועי למה היא מדברת על הבניה בחברה הערבית? 1. כי יש מצוקה גדולה שם. 2. כי גם יש תכנון. גם הפרמטרים של תכנון יש להם מבטים שונים, תדריכים שונים בדברים הללו. הייתי מצפה אבל כמינהל התכנון שיודע שגם כשמתכננים - - -

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אני אגיד שבשנתיים האחרונות אושרו 14,000 יחידות דיור לחרדים.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

תרשי לי לסיים. שגם כשמתכננים, הרי על פי התדריכים שלכם, המקצועיים, לא הפוליטיים, לתכנן שכונה חרדית צריך לתכנן אותה בצורה מסוימת כמו כשמתכננים שכונות בעלות אופי מיוחד, ובכל הסקירה שלך לא מצאתם לנכון אפילו להעלות את זה, לא מצאתם לנכון להתמודד עם החוסר הזה. אגב, באותו נושא שאמר היו"ר לגבי ייצוג בוועדות תכנון כאלה ואחרות, אני חושב, שוב, מקצועית, זה לא לשים אדם שדואג לחבר'ה. מקצועית המבט צריך להיות כי יש גם שוני, שוני בצרכים, שוני בגיאוגרפיה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

הבנת צרכים.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

הבנה של הצרכים. אני לא יודע לאיזה עמותות את שלחת לשם, אני אשמח לשמוע לאיזה עמותות.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

נציגות מהחברה החרדית אצלנו במינהל התכנון יש, גם בלשכות התכנון, גם במטה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

בוועדות הסטטוטוריות בתפקידים שהם לא סופר מקצועיים בדרגה מסוימת, אני מדבר בהחלטות. הרי אתם יושבים ומחליטים מה הולך לותמ"ל. למשל הותמ"ל האחרון של קרית גת מערב, מישהו דיבר? דיברו בסוף, בגלל שאני קצת עשיתי רעש. אבל מישהו ניסה לחשוב איך זה פותר אולי גם את הבעיה של הציבור החרדי שצריך, שהמצוקה שלו היא באותה הסטטיסטיקה שלכם. הרי לא תצליחו לחסל את מצוקת הדיור בישראל אם לא תחסלו את מצוקת הדיור בציבור הערבי, אם לא תחסלו אותה גם בציבור החרדי. אז איפה המניעים התכנוניים? איפה הסתכלות על היעדים? למה ביעדים אתם לא שמים - - -

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אבל אתה לא נותן לי להתייחס. בשנתיים האחרונות אושרו 14,000 יחידות דיור למגזר החרדי. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

שנתיים אחרונות. בשנה הקרובה כמה יש במחסניות התכנון?

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

ויש 17,000 שנמצאות היום בתהליכים, למגזר החרדי. 

אני מדברת על תכנון.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

הייתה פה ישיבה עם משרד השיכון והתברר שהמחסנית הזאת לגבי צביון חרדי ריקה, כמעט לא קיימת. 1,000 פה, 1,000 שם, 2,000 פה ו-2,000 שם. אז בואי נתייחס לעניין הזה ברצינות. אנחנו חלק מהמדינה הזאת, חלק מהסטטיסטיקה של מצוקת הדיור הזאת ובגלל החלטות פוליטיות של משרד השיכון שמשתמש בכוח של משרד הפנים למרות שאני בטוח שלא אהבת את ההחלטה הזאת, אבל החלטה פוליטית. קרית גת מערב 10,000, התעלמו מתכנית שאתם תכננתם. יש תכנית ל-10,000 יחידות דיור לחרדים שהייתה אמורה להכנס לותמ"ל - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אוקיי. יעקב.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

שניה אחת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

הייתי צריך לתת לך זכות דיבור. עכשיו אתה כבר סיימת.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אין דבר, אתה תתחשבן איתי בכל מקרה. 10,000 יחידות דיור ואחרי ששר השיכון עומד על בימת הכנסת ואומר לנו 'בנגלה הבאה'. אני יודע שאין לך מה לענות כי זו לא החלטה שלך, אבל זו החלטה פוליטית. זו פוליטיזציה של מצוקת הדיור, זה פוליטיזציה בותמ"ל. הייתה לכם תכנית מוכנה, שתוך חצי שנה יכלו לקבל. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

יעקב, אתה רוצה לשמוע ממני, מה שאמרתי פעם שאין תכנון שאינו פוליטי. תשכח מזה. על כן המצב לא טוב.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

איך אתה מסכים עם זה? אתה יו"ר הוועדה. בוא נשנה את זה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כן, מסכים איתך. אנחנו בדעה אחת בעניין הזה. תומר תעשה את זה כדי לפתוח את היישבה לדיון, חברי הכנסת ידברו אז אתה תהיה מתומצת.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

כבוד היו"ר רק התייחסות קטנה לנושא של הותמ"ל. חשוב לומר, בותמ"ל האחרון, נאמר גם לפרוטוקול, אותו מתחם שדיברנו עליו יוכל להפוך גם לחברה החרדית, תכננו את זה בצורה כזאת שיהיה אפשר - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

הוא מדבר מבחינת התאמה לצרכים.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

כן אבל חשוב לומר את זה גם כרגע לוועדה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כן. על כן כשמדברים על הייצוג לא בכדי שערבי או חרדי יישב, אלא כי הוא מבין יותר טוב מה הצרכים. כי אחרים לא ממש יודעים את כל הצרכים של כל האוכלוסיות.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

ההחלטה הזאת בפרוטוקול הייתה מה שנקרא קצת בשביל ההרגעה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אבל זה גם טוב שתירגע, יעקב.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אני לא נרגע. אבל יש לי גם קצת נסיון בתכנון ובניה, קשה לי לראות איך עושים תוכנית דואלית כזאת שמדברת על אותם דברים של שני ציבורים שאתם, אתם במינהל התכנון קבעתם שיש תדריך לתכנון אחר. אז איך אפשר לעשות תכנית רב תכליתית? אני לא מכיר את זה. והייתי חבר בוועדה המחוזית בתל אביב עשר שנים. בתכניות הכי גדולות. את הדואליות הזאת אני לא מכיר.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

יעקב אתה רוצה להיות יו"ר ועדה מחוזית מרכז?

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אם את חושבת שתצליחי להפטר ממני פה בבניין, התשובה היא לא. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, היא כנראה צופה בחירות קרבות. 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אנחנו בדיוק דיברנו ביננו שהיית ראש עיר טוב. תכננת את המגדלים של בסר, אז חשבתי שזה יכול להיטיב עם המרכז.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

כל מי שהיה ראש עיר טוב יהיה גם חבר כנסת טוב. אני צריך שהשרים והשרות יהיו טובים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

כל מי שהיה ראש עיר טוב יהיה חבר כנסת יותר טוב. בבקשה תומר.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אנחנו מגיעים לרשות האוכלוסין וההגירה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אנחנו נחזור עוד לותמ"ל.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

טוב. כמה דגשים שלי על רשות האוכלוסין וההגירה. קודם כל הרשות הזאת עושה עבודה מאוד מאוד חשובה גם בכל מה שנוגע להגירה, גם לעובדים זרים וגם לשירות לאזרח. כמובן בסניפים של רשות - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

קיבלת החלטה מעולה הבוקר.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

איזה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

בנושא אוקראינה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אה, כן. להשאיר כאן את התיירים. אני תיכף אתייחס לזה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, אנחנו גם נרצה לשמוע את תומר מה בפיו לגבי כל אלה שמבקשים לצאת, לחזור.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לצאת אף פעם אין בעיה. כל מי שרוצה לצאת מוזמן לצאת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא לצאת מישראל. לצאת מאוקראינה. 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בואו נתחיל. קודם כל אני יודעת שיש מצוקה בלשכות האוכלוסין, אנשים רוצים לקבוע תור לדרכונים ולא מצליחים. זה נובע משתי סיבות, אחת בגלל שבתקופת הקורונה אנשים פשוט לא קבעו תורים ולא חשבו לטוס, אז הכל מתנקז לסוף הקורונה ושניים שבגלל גל האומיקרון היו הרבה חולים ובבידודים ולכן היו מעט עובדים ולא הייתה עבודה. עשינו תכנית בחודש האחרון שבגדול מגדילה את כמות התורים ב-250,000 בשלושה החודשים הקרובים כך שאני מאמינה שעוד חודש-חודשיים העניין הזה יסתדר.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אגב, עלתה הצעה על ידי אחד מחברי הכנסת שלנו לנסות לחשוב אולי גם לקבל קהל בימי שישי. 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן, אנחנו עושים את זה.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

כן, יש. כבר עכשיו, בעיקר עובדים לא יהודים שלא צריכים לבשל לשבת, והם מקבלים על זה תוספת מאוד גדולה בשכר, אז היה השבוע למשל בעכו, 100 ומשהו קיבלו תורים ובטייבה, אנחנו מעודדים את זה וכמובן שגם עובדים יהודים יוכלו אם הם ירצו, אבל אני לא יכול לכפות את זה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא לכפות, לעודד.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

לא, אנחנו מעודדים. כן. אנחנו מעודדים אותם. גם אחרי צהריים וגם בשישי.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא כולם מבשלים לשבת. זה או האישה או הבעל.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

בשמחה. אנחנו מוכנים להכל.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אנחנו פותחים את הלשכות בשישי, פותחים גם ברביעי. מגדילים את מספר השעות, עושים כמה דברים שאמורים בגדול להגדיל את התורים ב-250,000 ואנחנו מקווים שתוך חודש-חודשיים נראה כבר את השיפור.

בכל מה שנוגע לעובדים זרים, יש מצוקה קשה של עובדים זרים בישראל, גם בבניין, גם בחקלאות וגם בסיעוד. אני הגדלתי את כמות העובדים בחקלאות, הגדלנו בהחלטת ממשלה, הגדלנו בבניין ב-30,000 ועכשיו מביאים אותם. נתתי אשרות גם לעובדים במסעדנות ובמלונאות, ואנחנו בהחלט בקרוב אני מקווה נחתום על עוד הסכמים בילטראליים כי יש מצוקה גדולה גם כמובן בסיעוד, זו גם מצוקה ידועה. 

בסיעוד אנחנו כרגע מנסים, בודקים מודל של שינוי העסקה שההעסקה תיעשה דרך תאגידים ולא ישירות על ידי המשפחה, אנחנו חושבים שזה יכול לחסוך למשפחות הרבה כאב ראש ולשפר את אופן ההעסקה. ענבל משאש שהיא יו"ר מינהל העובדים הזרים צריכה להגיש לי מסקנות החודש ואני חושבת שנעשה את זה.

בעניין השוהים הבלתי חוקיים בישראל והמסתננים אז המספרים פחות או יותר ידועים, תיכף תומר יראה אותם במצגת. השנה יצאו מישראל כ-1,500 מסתננים בעיקר לקנדה וגם לאריתריאה וסודן ואנחנו מתכוונים לעודד ולהגדיל את היציאה מרצון.

בכל מה שנוגע לאוקראינה, כמו שאמרתי יש כ-2,400 תיירים מאוקראינה שנמצאים בישראל, הם יוכלו להישאר כאן לעוד חודשיים מבלי לגשת ללשכות באופן גורף אנחנו נאריך לכל אזרח אוקראיני שנמצא כאן כחוק את אשרת השהייה. צריך להגיד שיש כאן עוד 13,000 שלא נמצאים כחוק אבל מי שנמצא כחוק בוודאי נאריך לו לחודשיים עד שנראה מה קורה שם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

13,000 מה רלוונטי לאוקראינה, הם אוקראינים?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן. שנמצאים פה לא כחוק.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

13,000? 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

ומה את עושה איתם? אם עכשיו מישהו נתפס?

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

או-טו-טו יגיירו אותם והכל יהיה בסדר. זה לא היא, זה מתן כהנא.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

	יעקב, אל תעלה לדיון שלא קשור לישיבה של היום.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

מה קשור אליך? זה יהודי. יהיה יהודי, לא יהיה יהודי. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

מה הקשר אבל? מה הקשר? אנחנו בישיבת גיור עכשיו?

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

תן לי לעשות את העבודה שלי ואני אתן לך לעשות את העבודה שלך.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

חוץ מזה יש לנו את יוליה שהיא עושה את הגיור.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אנחנו נציגי מיעוטים, אנחנו צריכים לדבר. מה לעשות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אתם ניהלתם את המדינה 12 שנים הגענו למצב הזה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

ניהלתם, סבתא שלך ניהלה. ניהלתם.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

עוד משהו, בגדול כשבתקופה רגילה, אז כמובן מחזירים אותם לאוקראינה, את מי שתופסים. עכשיו זה בלתי אפשרי כי אין טיסות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

משהים גם עבור אלה שנכנסו לא כחוק או שנמצאים לא כחוק? משהים את היציאה שלהם?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כעקרון לא, אבל אני אומרת שבפועל אין טיסות כרגע בין ישראל לאוקראינה. עוד דבר חשוב זה כל פרויקט הוויזות, הפטור מהוויזות לארצות הברית. פרויקט גדול שאנחנו מנהלים, יש לזה פרויקט נפרד, עובדים יום-יום מול האמריקאים ומול משרדי ממשלה אחרים. יש קשיים לא מעטים, הרבה מאוד דרישות, אבל גם שגריר ארצות הברית בישראל תום נייטס וגם השר להגנת המולדת אלחנדרו מיורקה מאוד מאוד רתומים לזה, ואני מאוד רתומה לזה ואני מקווה מאוד שנצליח לעשות את זה עד תחילת 2023.

אנחנו עושים תהליך דיגיטציה, גם תומר ירחיב בעניין. הרשות לטעמי לא מספיק מתקדמת מבחינה דיגיטלית ואנחנו מתכוונים להשתפר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

רשות ההגירה?

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

בלשון המעטה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן. זו דעתי ואנחנו מקווים להשתפר - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

על פי תומר, בלשון המעטה, מה שאמרת.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן. תומר אומר בלשון המעטה. אני הייתי עדינה. אנחנו מקווים להשתפר בעניין הזה, כמה שנים טובות העסק היה תקוע מכל מיני סיבות טכניות כאלה ואחרות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אבל יש לך את האיש הנכון במקום הנכון.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

עם זה אני מסכים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בדיוק. אני מקווה שבאמת תומר יוכל לעשות את זה. אז תומר נתחיל כדי שיישאר זמן לשאלות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תומר יש לך שבע דקות.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

פחות. אני אתחיל בדבר אחד, מה שכתוב בגמרא שמתחילים ממה שהקודם סיים. אז אני אתחיל בזה שלמרות שיש לנו באמת קשיים רציניים מאוד במחשוב מסיבות שלא כרגע המקום לפרט אותן, עכשיו חזרתי מתל אביב, מטקס של אנשים ומחשבים שזה איגוד מחשבים של כל הארץ, לא רק הממשלה, וקיבלנו חמישה פרסים על שיפור שירות שעשינו, בטופס מקוון לעובדים זרים, בתשאול עובדים זרים, תשאול מבקשי מקלט במערכת שנקראת שומר זהב שמאפשרת להוציא תמונה מתעודת הזהות הדיגיטלית ואחרי כל הפרסים האלה פרס על זה שהיינו היחידים שקיבלו ארבעה פרסים. אז יש לנו גם במה להתגאות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אבל מאיפה קיבלת את הפרסים?

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

 מאנשים ומחשבים. זה רק תעודה, שום דבר לא יוצא לי מזה לתקציב. אבל באמת עם כל הקשיים של המחשוב שישנם יש הרבה מאוד עבודה שנעשית גם ב-IT, ועוד יהיה הרבה בשנה הקרובה. 

נגיע לתפקידים. בגדול אנחנו מתעסקים בכל אזרח ישראלי, בכל תושב ישראלי, בכל מי שרוצה לעבוד בארץ, בכל מי שרוצה לטייל בארץ. הכמויות הן משוגעות, יש פה כמעט 10 מיליון אזרחים ותושבים. אנחנו מטפלים ב-11.2 מיליון אנשים שבאים בשערי מדינת ישראל בשנה, זה כמובן היה לפני הקורונה. מטפלים בכמעט 10 מיליון תושבי המדינה ואזרחיה ו-550,000 בכל רגע נתון שנמצאים בארץ חלקם בהיתר וחלקם שלא בהיתר. זאת אומרת העבודה היא אין-סופית.

אנחנו פרוסים ב-102 מתקנים, מתוכם 55 לשכות מינהל אוכלוסין, לא בכל רשות בארץ אבל בהרבה מאוד לשכות ועובדים אצלנו כ-2,400 עובדים מבקרי גבול, מפקחי הגירה, וכמובן בעובדים זרים ובמרשם האוכלוסין, כלומר גוף מאוד גדול שבעצם נוגע בכל אחד ואחת מאיתנו.

הדגשים של השרה, חשוב לי לחזור על זה כי זה גם מה שהשרה מכווינה את ההתנהגות שלנו אז קודם כל שיפור השירות לציבור, כל הנושא של ניהול התורים אבל לא רק, גם אמצעים טכנולוגיים למשל מכונות להרכשה עצמית כדי שלא יצטרכו לקבוע תור מול פקיד אלא אפשר יהיה לעשות את זה מול מכונה בתוך הלשכה או שידרוג זימון התורים אבל גם קיצור התורים באופן מירבי, צמצום מספר השוהים בישראל שלא כחוק זו בעיה קבועה, זה החלק הלא נעים של העבודה שלנו שאנחנו צריכים לקבל החלטות קשות, באמת קשות גם ברמה האישית אבל בסופו של דבר אם רוצים לשמור פה על הזהות של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית אבל גם יהודית חייבים להרחיק מפה אנשים ששוהים פה שלא כדין כי מדינת ישראל היא היום אחד היעדים האטרקטיביים ביותר להגירה לא חוקית.

מצד שני יש לנו גם הרבה מאוד עובדים זרים חוקיים בארץ, צורך שהולך ומתגבר, אם אני לפני 20 שנים שהתעסקתי עם זה היינו מאוד נגד עובדים זרים כי אחוז האבטלה בארץ היה 10%, היום אחוז האבטלה בארץ חזר ל-5%, זה אומר שיש הרבה מאוד עבודה לישראלים והרבה מאוד עבודות שצריכים זרים כדי לעשות אותן, אנחנו מנסים גם לשפר את השירות למעסיקים וגם להביא יותר ויותר לאיפה שצריך, בין אם זה בבניין, בין אם זה בסיעוד, מומחים וכולי. ואז גם להסדיר את השירות שלהם, השרה דיברה על הסיעוד אבל זה לא רק הסיעוד, יש לנו גם דיבורים עם הנציגות של החקלאים כדי לשפר גם שם את היעילות, למשל בכל מה שקשור בעבודה עונתית.

יש לנו מאמץ גדול מאוד בינלאומי למעשה של שידרוג מערך ביקורת הגבולות. במאה ה-21 אין הגיון שבן אדם יראה אותנו או שאנחנו נדע עליו שהוא מגיע לארץ רק כשהוא מתייצב בפני הבקר, יש היום המון טכנולוגיות של מידע מקדים על נוסע, ואת זה אנחנו עושים גם כחלק מעבודה ממשלתית כללית וגם בחוקים ספציפיים שלנו.

פרוייקטי הדגל הטכנולוגיים שעשינו אותם ב-2021 ועל חלקם כבר כמו שאמרתי גם קיבלנו פרסים, יש עמדות שירות עצמי להארכת אשרה לזרים, מה שאנחנו נעשה לישראלים התחלנו דווקא עם הזרים כי זה מספרים הרבה יותר קטנים, פרויקט מידע מקדים לנוסע שאמרתי לפני רגע התחיל ממש בימים אלה כפיילוט, ממש בימים האחרונים. טופס הגשת בקשה לעובד זר בסיעוד, אני מדי פעם מקבל מכתבי תודה שאנשים לא מאמינים 'הגשתי בקשה ותוך יום קיבלתי את ההיתר להעסיק עובד זר', אז כן, שם אנחנו רוצים להיות בכל השירותים שלנו.

תשתית הראיונות שאנחנו עושים למבקשי מקלט מבחינת צילום והקלטה זה דברים שאפילו ביחידות הארציות של המשטרה אין אותם מבחינת הקלטה של השיחה, צילום שלה, תמלול שלה, אפשרות של אנשים מהצד להצטרף לשיחה, של אנשי צוות אחרים באמת בטופ של הטופ ואנחנו הולכים גם להקים מערכת תשאול לזרים.

רק כדי שתקבלו את המושג עם מה אנחנו מתעסקים פה, אז ב-2021 בלבד שירותים מרחוק, אני לא מדבר על מפגשים בלשכה שזה כמה מיליונים אלא שירותים מרחוק ניתנו 1,720,000 שירותים מתוכם 53,000 רישיונות עבודה לזרים, 500,000 הפקת ספחי תעודת זהות, 110 תעודות לידה, למעשה יותר ויותר אנשים מבינים וזו גם הזדמנות טובה לקרוא לכל הציבור, יש לנו המון שירותים שאפשר לעשות אותם באינטרנט, לא צריך לקבוע תור, תכנסו לאתר, חלק עצום מהשירותים אתם בכלל לא צריכים לראות אותנו ואנחנו לא צריכים לראות אתכם, אתם פשוט מגישים את הבקשה ומקבלים את זה מיד והפרטים באתר.

סתם שתראו את תנועות מעברי הגבול, כמה יוצאים וכמה נכנסים, זה ב-2021. ב-2019-2021 כמובן רואים את הנפילה העצומה שאחראית לה הקורונה ואנחנו מתחילים לראות התחלה של התאוששות. אגב גם מתחילים לדבר גם על הפעלת שדה תעופה רמון בהפעלה תחילית כזאת ואולי גם קרוזים, זה תלוי הרבה גם במשרד הבריאות.

מספר עובדים זרים לעומת המכסות, אז במוסדות סיעוד זה אמנם כאילו 0 מול 2,000 אבל זה נסגר כמו המאזן ב-31 לדצמבר, בינואר הם כבר התחילו להכנס. החלטת ממשלה שפעם ראשונה מכניסה עובדים זרים חוקיים למוסדות סיעוד ולא לסיעוד בבתים. בבניין יש לנו כרגע מחסור, אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה. אגב, חלק מהסיפור של אוקראינה משפיע גם על זה כי יש לנו עכשיו עובדים שצריכים להתמיין, לעבור בחינות באוקראינה גם במארס וגם באפריל אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

בסיעוד יש הרבה מאוד עובדים ועובדות שמצויינים ומצויינות ובסופו של יום בגלל כל מיני תקנות של כמה שנים - - - 

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

אני אענה לזה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

זה היה יכול לחסוך לכם המון טראפיק בקטע הזה.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

אני יודע, הרבה פעמים זה הפתרון הקל שאנחנו שומעים עליו אחר כך בהשתקעות, כי בעקרון עובד זר יכול להיות פה 63 חודש.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אז תשנה אולי את החקיקה בעניין הזה.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

לא, זה לא עניין של חקיקה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

השאלה אם זה משהו בין לאומי.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

לא, זה לא בין לאומי. זה עניין שלנו שאנחנו פה כל הזמן מאזנים. תראה, בבסיס עובד זר היה צריך להיות פה 63 חודשים ולצאת, אז כבר עוד לפני 20 שנה התחלנו להאריך את זה, שאם המטופל שלו עדיין צריך אותו, כלומר שהמטופל שלו עוד חי אז אין הגבלה, הוא נשאר עם אותו מטופל עד אריכות ימים ושנים. אחרי זה הארכנו את זה אחרי כל מיני ועדות הומניטריות וכל מיני מקרים קשים, אבל בסוף יש פה שני אינטרסים. יש את האינטרס שהוא מאוד חיוני ומצד שני, תראה, יש המון עובדים זרים, עובדות זרות בסיעוד בסופו של דבר משתקעות פה וברגע שהן מקבלות את המעמד הן כבר לא עובדות בסיעוד, שיהיה לך ברור. ואז יש להן גם את המשפחות שלהן. לך אני לא צריך להדגיש את החשיבות של שמירת הזהות של המדינה. זה מחיר שמשלמים. תראה זה הליכה, זה אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי כל הזמן, וזה כל הזמן לאזן בין האינטרסים כשהאינטרס של המשפחות הוא מיידי וקולני וצודק וצועק ובצדק, והאינטרס של המדינה אנחנו צריכים לצעוק אותו כי בלעדינו אף אחד לא יצעק אותו.

יציאה מרצון זו גם תופעה שצריך להגיד אותה, רק היום העברתי המלצה שגם קורבנות סחר נוכל להכניס לתכנית של יציאה מרצון. לכאורה זה נראה כאילו משהו שהמדינה היא פראיירית שמשלמת כסף כדי שמי שנמצא פה לא כדין יצא, אבל בסוף זה הכסף הכי קטן. בסוף זה לתת להם את הכסף, לזהות אותם ביומטרית שלא יוכלו לחזור פה עם דרכונים אחרים. אגב אנחנו מקבלים הרבה מאוד, אנחנו עוקבים אחריהם במדינות שהם חוזרים אליהם, הם שולחים לנו תמונות של החתונות שלהם, פה הם לא יכולים להקים משפחות הרבה פעמים כי לא נכניס את בנות הזוג שלהם. בסופו של דבר זה הפתרון הכי טוב, זה להוציא אותם מרצון.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

תשלח מתנה.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

אני מוכן, תאמין לי. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

איך אמרנו, העיקר שיצאו.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

הכל, רק שיצאו. הלאה. הרחקת זרים, גם את זה אנחנו עושים. שימו לב להרחקות של אוקראינה. אוקראינה, בכלל מדינות מזרח אירופה, צריך להגיד את זה ביושר, כולם מכירים פה את האריתראים ואת הסודנים כי הם בולטים בחיצוניות שלהם אבל ההגירה הלא חוקית ממזרח אירופה היא הבעיה היותר גדולה, היא גם מלווה בהרבה מאוד הגירה חוקית שאנחנו מעודדים אותה והמיון הזה בין ההגירה החוקית, זאת אומרת התיירות החוקית או העובדים הזרים החוקיים וההגירה הלא חוקית הוא מאוד קשה ומאוד מאתגר אותנו. 

דגשי תכנית העבודה, ובזה אני אסיים. אז ככה, גיבוש פתרונות למסתננים, כמו שהשרה אמרה, זה כל הזמן על ראש שמחתנו. הפעלה חיצונית של מוקד השירות, שמעתי היום גם תלונות. מוקד השירות שלנו לא מתפקד בצורה טובה, זה באמת האנדר-סטייטמנט של השנה, ואנחנו עושים פעולות כדי להפעיל אותו באמצעות ספק חיצוני כמו שהיה בגוף הקודם שניהלתי, ששם למרות שטיפלנו ב-700,000 אזרחים לעומת 10 מיליון, ענינו לפי 10 יותר שיחות ביום. אנחנו צריכים לפתח את מערכת המחשב, זה מה שהשרה רמזה עליו על העיכובים הגדולים במערכת איתן, מה ששם את מערכת אביב, המערכת שמטפלת במינהל האוכלוסין והיא תשתית מדינה קריטית, היא תשתית מאוד ישנה, פותחה לפני עשרות שנים ומזמן היה צריך להחליף אותה, זה לצערנו הולך מאוד לאט ועכשיו אנחנו נותנים לזה את הדגשים החזקים ביותר.

הטמעת תפיסת שירות רשותית יחד עם פיתוח מוצרים דיגיטליים, אנחנו אחד המשרדים הראשונים שמינה מוביל דיגיטלי להוביל פרויקטים במשרד.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

טוב, לא עמדת בהתחייבות תומר, וחרגת מהזמן. אז משפט סיכום.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

משפט סיכום, חובתנו לשרת את האזרחים. אני אגיד משפט סיכום מה שהכהן הגדול היה אומר ביום כיפור. יותר ממה שקראתי בפניכם יש בספר הזה, מוזמנים לעיין במצגת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה. אז תשלח את המצגת ואנחנו נפיץ אותה למי שירצה לעיין בה. תודה רבה. יש נושאים מאוד אקוטיים שאתה לא דיברת עליהם ולא הזכרת אותם אז אולי אוסאמה ירצה לדבר עליהם.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לא בכדי, הפיל שבתוך החדר לא הוזכר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה על ההמתנה, ישבתם בשקט. יש חברי כנסת שלא סבלו את הישיבה ויצאו. אז בבקשה, ח"כ אוסאמה סעדי.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

תודה אדוני היו"ר, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת. מדובר במשרד חשוב ולכן אנחנו ישבנו ושמענו את כל הסקירות גם של השרה וגם של המנכ"ל. של דלית ושלומי ותומר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

שלומי לא דיבר אבל בסדר.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

שלומי מדבר איתך כל היום. כל היום 'הרגע ניתקתי עם ווליד'. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כן, אנחנו משגעים אותו. זה בסדר. גבירתי השרה, אם אנחנו מדברים על תכנון ואנחנו בעד תכנון ואנחנו בעד בניה חוקית צריך לאפשר את זה. ואם לא מאפשרים, כמה שתעשו וכמה שנעשה חוקים וכמה שתעשו אכיפה, זה לא יעזור. הכי טוב זה לבוא לתת לאנשים לאפשר להוציא היתרים, לתכנן.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אבל זה מה שאנחנו עושים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לא, אז אני אומר - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

זה הכי טבעי. לא הכי טוב. הכי טבעי. לתכנן לאנשים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל לא עושים את זה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אבל כן עושים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לא, עכשיו התחלתם לעשות. 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

נו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, המצב לא טוב, השרה. אין חולק שהמצב לא טוב.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני אומר, אני שמעתי אותך ואני מכיר את הדעות שלך ואת הרעיונות שלך ואנחנו חלוקים, זה בסדר, ושאת רוצה לבנות בנגב ואת רוצה לבנות בגולן.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אבל מה הקשר? אנחנו מתכננים עכשיו ברמלה, בכפר קרע, בטירה, באום אל פאחם.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל שניה, אני מדבר על הנגב. בנגב עדיין יש הריסות יום יום, דחפורים שעובדים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כי בונים לא חוקי.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל אין תכנון שם.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בסדר, אז מתכננים. עכשיו בונים שלושה ישובים חדשים, מגדילים את רהט.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

זה לא שלושה ישובים חדשים. זה שלושה ישובים שהם ישובים קיימים, אתם לא הכרתם בזה במשך שנים ועכשיו אתם עוד מדברים מדברים מדברים, מאז השר עמיר פרץ אדוני היו"ר, מדברים על שלושת הישובים האלה כאשר חלק גדול מהעניין הזה זה התכנסות שהתכנסות משמעותה מ-12,000 ל-3,000. אני אומר לך, התושבים שם לא יסכימו.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא יסכימו, לא יהיה ישוב. אי אפשר להיות פזורים על 13,000 דונם וכשאנחנו רוצים לכנס אותם לישוב עם תשתיות, עם מבנים כמו שצריך אז אתה אומר לי 'לא יסכימו'. לא יסכימו, לא יהיה ישוב. מאוד פשוט.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

	אבל 12,000 זה הקרקע שלהם. 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אני לא נכנסת לזה עכשיו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

השרה, אוסאמה, ישוב מתוכנן לו כמות מסוימת של שטח וכל השאר יהיה לתכנון עתידי לישוב עצמו. אי אפשר לעשות תכנון בישוב, אז אולי תעני בצורה הזאת יותר עדיף, כי האדמה, אני אומר את זה כי זה מה שהולך להיות. האדמה הזאת היא עומק עתידי לתכנון לאותו ישוב, אבל לא מתכננים על 13,000 מהמכה הראשונה כי מספר התושבים אולי לא מצריך לתכנן כל כך הרבה. אבל הסוגייה היא הרבה יותר רחבה. היא עקרונית.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אוסאמה, כל ישוב שיתוכנן ותהיה שם גם בניה רוויה והיא תיתפס והישוב יצטרך לגדול, הוא יגדל. אבל שיעבדו מסודר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אז איפה הוא יגדל? יגדל לאדמות שסמוכות לישוב.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל יש הבדל בין קרקע עתידית בתוך השטח וזה תחום השיפוט גם אם זה עכשיו לא בבנייה - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אוסאמה, אני לא רוצה, אני ראיתי, אתה והשרה נפלתם בנושא טכני. זה לא הנושא. כמה מתכננים עכשיו לישוב כי זה מה שהוא צריך עכשיו. בהמשך האדמות האלה יהיו מיועדות לתכנון של אותו ישוב. לא צריך עכשיו להפוך את זה לעניין לאומי.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני אמרתי לאומי?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, אני אומר, הרי - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני אומר, אם הכוונה היא 12,000 ואיך שאמרה השרה שמצמצמים את זה ל-3,000 ושאר הקרקע מופקעת והיא לא לתושבים זה - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

מה זה מופקעת והיא לא לתושבים? לאן היא תהיה בהמשך?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

ווליד, הוא סתם, זה סתם - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

	לכן אני אומר, אבל אני לא רוצה להכנס לוויכוח. אני אומר גבירתי השרה, אם מתכננים ורוצים לתכנן, ובאים באותו ממש, במקביל, נותנים אכיפה וקנסות, אני מציע תשקלו את זה, הרי כל העניין הזה של יחידת אכיפה שהיא במשרד האוצר, אין שום קשר למשרד האוצר עם אכיפה ובניה. אתם יש מינהל תכנון.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

נכון. זה היה בפנים וזה עבר לאוצר.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

זה היה בפנים. אז אני אומר הכי טבעי, כי כשאנחנו מדברים עם דלית, מדברים עם שלומי, אומרים לו 'תשמע, יש קנסות של 600,000 ו-900,000 באזור תעשיה בטירה, או בעראבה ומתכננים את זה ויש אופק תכנוני' אז אני הולך ליחידה ולאבי כהן ואומרים לי 'תשמע, אנחנו עובדים במקביל'. הכי טבעי זה שהיחידה הזאת תועבר למשרד הפנים, אם אנחנו לא רוצים לדבר פוליטיקה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תסכם אוסאמה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני אומר, בעניין ועדות גבולות וזה, גבירתי, אני פניתי אליכם גם בשאילתות וגם פה וגם אני חושב שהיו - - - בעניין ג'דידה-מכר אמרתם שאתם בודקים, אני מבקש לזרז כי זה מעכב את הותמ"ל. בג'דידה מכר יש ועדת גבולות ויש המלצה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

יש ישובים שהיעדר החלטה לגבי ועדת גבולות מעכב גם דברים אחרים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

תוקע את הותמ"ל. אז אני פניתי ושאלתי אותך, אמרת - - - נוספת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אני לא מכיר - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני כבר פעם רביעית. ועניין אבו גוש, אני מבקש שתשקלו את זה עוד פעם. לא יעלה על הדעת אחרי שיש ועדה והמלצה להרחיב את השטח של אבו גוש, גבירתי השרה לא מקבלת את ההמלצה ומעבירה את הקרקע הזה, זה לא עניין עכשיו של ערבים וחרדים.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

היא לא מעבירה שום דבר.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

זה לא קשור, זה שני דברים שונים. יש הרחבה של אבו גוש ויש הרחבה של קרית יערים. אני פשוט אמרתי שהישוב קרית יערים הוא באמת הגיע למיצוי שלו וצריך למצוא דרך גם להרחיב אותו. זה לא קשור לאבו גוש בכלל.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אבל את לא קיבלת את ההרחבה של אבו גוש.

 << אורח >> יאיר הירש: << אורח >>  

כי זה באותו מנדט.


 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לכן אני מבקש שתשקלו את זה והרחבה של אבו גוש. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

זה שוב כי משרד האוצר התערב בוועדת הגבולות. יו"ר ועדת כספים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

משהו קצר לעניין הזה של רשות האוכלוסין, העניין של העומס. גבירתי השרה, באמת משרד הפנים עם השר הקודם התחיל בהנגשת לשכות רשות האוכלוסין וההגירה בישובים ערביים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

נו, פתחו באום אל פאחם.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני יודע. באום אל פאחם, בטייבה, בסכנין, בדיר אל אסד, ברהט, אבל יש עוד ישובים גדולים ואנחנו עכשיו רואים שכאשר יש עומס אז - - -

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אז כולם באים ללשכות האלה. כולם הולכים לאום אל פאחם.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לכן אני אומר שצריך לעודד את זה, יש בערים וישובים, יש בטמרה, בשפרעם, אני סתם זורק עכשיו ישובים גדולים שאתם יכולים. אבל אני רציתי להתמקד, לא יעלה על הדעת שבסקירה של משרד הפנים ושלך תומר, שא תה יודע כמה אני מעריך אותך, שלא תהיה שום התייחסות, עובדים זרים, עובדים זרים, אבל על העניין הזה של איחוד משפחות ושל מתן היתרים אתה לא תגיד שום מילה. זה לא מקובל עלי. גם אם יש עכשיו חוק ואנחנו דנים בזה ודנו בזה אתמול ונדון בזה מחר, אבל ההוראות שהוצאת גבירתי השרה, אני אומר לך, עכשיו התחילו אנשים לקבל אישור קבוע. מזמינים אותם מהלשכה, שהם מעל 50, אבל אני שואל, מישהו בן 45 שכבר יש לו 20 שנים איחוד משפחות וכל שנה מאריך, למה לא נותנים לו? למה הגבלת את זה, אני מדבר על הבקשות הקיימות במאגר. אני מבקש שאתם תטפלו בכל הבקשות האלה. תודה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה רבה ח"כ אוסאמה סעדי, יש כמובן המון דברים נלווים לקטע הזה של החוק האנטי אזרחי שקוראים לו חוק האזרחות, אבל אפשר לדבר עליהם בהרבה הזדמנויות, יש כאלה דברים שהם טכניים לחלוטין, שצריך באמת להתקדם איתם. נגיד תומר, מה הבעיה של הלשכה עם אמא שהביאה ילדים לעולם, למה זה לא מופיע בנספח תעודת הזיהוי שלה וזה לא מופיע בנספח תעודת הזיהוי, ואז כשהילד צריך להתאשפז בבית החולים אמא שלו וכל אמא פה תחוש את זה על עצמה, לא יכולה להיות על הראש שלו ליד המיטה. כי הוא לא רשום בנספח תעודת הזיהוי שלה. אז צריך לסיים את זה ולאלתר, ולא לענות את האנשים בקטע של רישום ילדים בנספח של תעודת הזיהוי של האמא או של האבא במקרה הזה.

ועוד הרבה מאוד דברים שהם בסיסיים, אין להם קשר למחלוקת הפוליטית בכלל. הם בין כה וכה נמצאים בארץ, ורק צריך להפסיק לענות אותם בדברים הבסיסיים האלה. תודה אוסאמה. ח"כ יעקב אשר בבקשה. לקחת 10 דקות זכות דיבור ללא רשות, עכשיו אני נותן לך דקותיים. אני מתחיל לספור.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

מה זה דקותיים? אפילו איחוד משפחות עם דקותיים אני לא - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אי אפשר לעשות. התחלתי לספור. דקותיים.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אם אתה רוצה שאני לא אדבר, ווליד, אז אני לא אדבר. רק תגיד.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, דיברת עשר דקות. אל תתבכיין לי שלא תדבר.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אני מכבד אותך. בוא לא נבדוק לפי הזמן. ברגע שיפסיק להיות לך מעניין אז תגיד לי. טוב, אני קודם כל רוצה באמת כן לשבח את עבודת השרה ואת הצוות שלה שהיא באמת מוקפת באנשים טובים, אנשי עשיה שאנחנו מכירים מפעילויות קודמות, אם זה תומר ואחרים, ובאמת נעשים הרבה דברים חשובים במערכת היחסים בין השלטון המקומי למשרד הפנים, אנחנו רואים את זה גם כאן בדיונים אצלנו שהם באים די מאוחדים ביחד בדעות שלהם, ואני רואה שאתה מחייך.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא בהכל.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל באמת יש התייחסות לצרכים של המוניציפליים, אני לא רוצה להכנס כרגע לנושא מענקי האיזון, או נושאים אחרים. העלו פה נושאים של הרבה רגולציה שראש עיר צריך לעשות משהו הוא צריך לעבור גיהינום עד שמאשרים לו משרד האוצר ומשרד הפנים, אז אם התהליך הזה יצליח אני משבח את זה. 

אבל עד כאן השבחים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

יש לך דקה לצד השני.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אתה תתן לי כמה שצריך. אני פונה מכאן לשרת הפנים. ואני אומר, אתם אחראיים לתכנון בכלל המדינה. יושבים אנשי מקצוע וההסתכלות היא שמסתכלים מי הצרכנים ובצרכנים יש ציבור ערבי, ציבור יהודי, שבאפיונים שאתם קבעתם וקבעתם נכון מקצועית שצריך לתכנן לציבור מסוים תכנון אחר, לא צבע הקרמיקה בבית, אלא בשטחי ציבור, בצרכים שהוא צריך, בתחבורה שהוא מוטה תחבורה הכי גדול ואז כל העיר נראית אחרת, זאת אומרת עיר שמתוכננת לציבור חרדי צריך יותר אוטובוסים, הכבישים יותר רחבים וכולי.

ומה שקורה פה שבעצם היום אתם לא מסתכלים על הכל. אתם מסתכלים על מה שאתם מכירים או על מה שמכריחים אתכם.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא - - -

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

רגע, דקה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תסיים ואנחנו ניתן לשרה לענות. אבל תסיים באמת. הרעיון ברור. דיברת על זה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

תן לי רק לסיים את הרעיון. לכן אני אומר, אני שמעתי ואני שמח, התכנון לחברה הערבית והתכנון לחברה היהודית. התכנון לחברה היהודית זה לא שאני בא ואומר 'גם אני, גם אני'. אין פה תכנון. מחסניות התכנון כמעט וריקות בכל הנוגע לזה. ולא רק שלא ממלאים אותם, אלא בגסות לב קיבלו את ההחלטה הזאת שבסוף הצליחו להנפיק אותה שיבדקו אם אפשר יהיה לעשות הלאה.

אני אומר דבר אחד, אין לכם כוח מול ראשי הרשויות. אדוני היו"ר, אתה גם מכיר את זה בצורה אחרת. כשבאים להגיד 'תקים שכונה חרדית' במקום כמו באר שבע שיש להם 30,000 יחידות דיור היום על הסט, באשקלון עם 20,000 יחידות דיור, במקומות הללו אנחנו אומרים 'תנו לנו 3,000 יחידות דיור במקום הכי פחות אטרקטיבי עם שני כיווני אוויר בלבד' אוקיי? אי אפשר, אז את שרת הפנים, יש לכם כוח. אתם לא יכולים לעשות את זה. זאת אומרת שלציבור הזה, אם אתם לא מוצאים פתרונות אחרים כמו קרית גת מערב ושפיר, והמקומות הללו, אתה יודע לאן הם שולחים אותנו בסוף? וזה הם יציגו תיכף, לכסייפה. ואני לא רוצה להפריע לך שם. לא רוצה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

טוב, אז אני רוצה להודות לך שאתה לא רוצה להפריע לי. אני אאפשר לחברי הכנסת לומר את הדברים שלהם ואחרי זה תעני, תכתבי לך את ההערות. אבל יעקב, באמת אני רוצה להודות לך.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

מילת סיום. אני אומר, לתכנון, מי שמכיר, יש כוח של הדרה. אפשר להדיר הרבה מאוד אנשים - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

ועוד איך יש לו כוח הדרה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

יש לו כוח אדיר. אנחנו היום חווים את זה על בשרינו ואני אומר - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה שהתחלת להרגיש אותנו.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא הייתה פעם אחת שלא תמכנו בדברים שלכם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אני מודה לך שהתחלת להרגיש אותנו. בסדר.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

תודה רבה. אבל חבל שאתה מפריע לי. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

טוב, קח חצי משפט.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, אני אומר, הזוגות הצעירים שלנו, גבירתי השרה, אין להם פתרונות היום. דבר אחד נוסף שקשור לרשות האוכלוסין - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

לא, אנחנו נסיים. ח"כ יעקב אשר אני מאוד מודה לך על ההשתתפות ועל ההערות שנתת, אבל עכשיו אנחנו נעביר את זכות הדיבור לעמיתך ח"כ רון כץ בבקשה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

עוד דקה לגבי הסניפים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

בסוף אם יישאר ניתן לך. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אז אני מבקש לשמור את זכותי, ואם לא אני אנסה לקחת אותה לבד. אתה לא תפריע. תודה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

טוב. ח"כ רון כץ.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה אדוני, גבירתי השרה, קודם כל אני רוצה להתחיל ולומר שמרגישים את הרוח שלך במשרד הפנים, אני הייתי סגן ראש רשות בעיר גדולה - - -

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בפתח תקוה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

כן. ויש שינוי מורגש. ואני דווקא רוצה לחזור לצד של הרשויות. אני חושב שעושים שינוי טוב ושינוי מבורך צריך לחזור ליסודות ולאיך נראית עירייה ומה הסמכויות של חבר מועצה, מה הסמכויות בתוך העיריות הקיימות, כי כשבונים משהו חדש על יסודות שהם לא מספיק טובים, אני לא רוצה להגיד רעוע אבל לא מספיק טוב, אי אפשר באמת לקדם את זה. וכשרוצים להעביר סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי זה דבר גדול ודבר חשוב, אבל עם זאת צריך להסדיר כמה דברים בסיסיים של איך נראית עירייה.

יועץ משפטי, מי יכול לפטר אותו, אני חושב שיועץ משפטי צריך, השורה התחתונה של החתימה צריכה להיות של משרד המשפטים ובגזבר צריכה להיות שלך. אני לא חושב שראש רשות צריך לשלוט כמו קאובוי בעיר שלו ואני מאוד מעריך רשויות ואני חושב שהם עושים עבודה מופלאה וראו את זה גם בקורונה. אבל אני חושב שהצורה שרשות מתנהלת היום לפי פקודה של המנדט הבריטי לא מתאימה לזמנים שלנו ולעידן שלנו. לא יכול להיות שחבר מועצה, אם ירצו בטובתו אז יוכל לעשות הכל ויהיה משמעותי בצורה בלתי רגילה, וחבר מועצה אחר לא משנה כמה מנדטים יש לו, לא יספרו אותו. ואני אומר את זה בתור מי שהיה כל החיים בקואליציה, אני הייתי דווקא בצד הטוב אבל תמיד ראיתי את זה שלא הגיוני שיו"ר אופוזיציה לא יהיה לו אפילו משרד או טלפון או שלא יוכל לפנות לפקידים כי יש הנחיה של ראש הרשות או המנכ"ל שהפקידים לא יענו לו, או אין לו מייל עירוני או כל דבר אחר, וזה פתח אדיר לשחיתות שלטונית אמיתית. 

אני חושב ששם דווקא את, כי יש לך גם את היכולת וגם את הכוח הפוליטי לעשות את זה, זה יהיה חסר תקדים ובאמת שינוי אמיתי ברשויות המקומיות, ומשם יהיה אפשר לעשות דברים גדולים. תודה רבה. וכמובן שמה שאני אוכל לעזור בזה, אני אשמח.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה. ח"כ מוסי רז בבקשה.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

גבירתי השרה, ראשית תרשי לי לברך אותך על ההחלטה בעניין עמק השלום, אני מקווה שאני אוכל לברך אותך גם על החלטות בעניין שלם, לא רק בעניין - - - זה יהיה כנראה יותר קשה.

אני רוצה להעלות שלוש סוגיות ממש בקצרה. אחת, את התכנית לבנות ישובים חדשים בנגב, שאני מניח שידוע לך חילוקי הדעות בעניין והפגיעה החברתית בישובים הקיימים שנגרמת כתוצאה מישובים כאלה, אני יכול להעיד גם מהישוב שאני גר בו במרכז הארץ, שישובים חדשים שואבים את האוכלוסייה היותר חזקה מהישובים הקיימים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

איפה אתה גר?

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

בשוהם, שפגע מאוד ברמלה ולוד. לא משנה, אני באתי מירושלים אבל לא חשוב. שנית, הבעיה הסביבתית. הארכת צירי הנסיעה והפגיעה בשטח הפתוח. האם יכול להיות שתשקלי או לבטל או לצמצם את התכנית, או לפחות לקבוע שהישובים האלה יהיו ישובים עם אפס פליטות, זאת אומרת כל מה שייבנה שם יהיה בעזרת אנרגיה מתחדשת, אנרגיית שמש, ולא יובא לשם חשמל לדוגמה. זו שאלה ראשונה.

שאלה שניה שאני רוצה לשאול אותך, אתמול נציגת משרדך בוועדת החוץ והבטחון הביאה נתונים בנוגע לחוק האזרחות ובעצם לפי הנתונים שהיא הביאה, 70% מהבקשות לא לאזרחות וגם לא לתושבות, להשאר בארץ, של בני זוג נשואים בין 2017-2021 טרם כניסתך לתפקיד אושרו, לעומת זאת מאז שנפל החוק בגרסתו ביולי, קצת לאחר כניסתך לתפקיד, רק 3%. האם זה לא נראה לך הבדל - - -

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אתה מתכוון לאישור מת"ק?

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

כן. זה הנתונים שמסרה נציגת המשרד. בין 2017-2021 70%, מאז יולי ועד עכשיו, 3%, היא סייגה שזה לוקח קצת זמן, אז ה-3% יעלה, אבל זה לא יעלה ל-70%.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כנראה שזה לוקח זמן.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

אוקיי, אז את חושבת שזה יעלה ל-70%.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא אמרתי שיעלה ל-70%, אבל 3% נראה לי מעט.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

מה שאני רוצה לשאול האם יש מדיניות אחרת, זה מה שחשוב לי לדעת.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

שאלה השלישית בעניין מבקשי המקלט, הרי יש בודדים מתוך עשרות האלפים או אולי מספר עשרות, שעברו את הוועדה המיוחדת. מדוע את לא נותנת להם מעמד של פליט? הרי מדובר על אנשים ממש בודדים, אולי עשרות, אני לא יודע.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לענות?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

עוד מעט. אני רוצה לתת לד"ר שני בר-טוביה שתי דקות בבקשה, כי הזמן לוחץ מאוד. מפורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט. אם סיימת בזה מוסי, אז שהיא תגיד את הדברים שלה. בבקשה.

 << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >>  

בדיוק, תזמון מצוין. תודה רבה על ההזדמנות לדבר ועל הדיון החשוב. האמת שאני מעבר לדקויות של מערכת המקלט ואני בטוחה שהשרה מאוד בקיאה ובכל הפרטים ובהסטוריה, המצגת, כל מה שקשור למבקשי המקלט, זה הרגיש כאילו אנחנו עדיין ב-2012, ואנחנו עשור אחרי.

במובן הזה שהמטרה של להרחיק אותם, את מי שחלקכם כאן מכנים מסתננים, חלקנו מכנים מבקשי מקלט, ומבקר המדינה בוא נגיד ככה, מכנה זרים שאינם ברי הרחקה, אז בואו נדבוק בזה. המטרה של לנסות ולהרחיק אותם היא מאז שהם התחילו להכנס, 2006, 2007, ושוב כאמור, מאז 2012 אין כניסות חדשות, אנחנו עשור אחרי. 

אני רק רוצה להגיד, וזה היה תחום המחקר שלי בדוקטורט אז אני אומרת את זה עם סטמפה אקדמית, אין אף מדינה מערבית, זו השורה התחתונה, הדקויות של מערכת המקלט אפשר לעשות עליהם דיון שלם ואני מקווה שעוד יהיה כזה, כי לא היה דיון בוועדת הפנים המון זמן על מערכת המקלט. אין אף מדינה מערבית שנותנת לאנשים להשאר מעל עשור עם סטטוס שהוא כל כך רזה. מתוך הבנה שזה לא האינטרס של החברה שיהיו אנשים מעל עשור עם הגנה שבמדינות אחרות היא נקראת leave to remain, אתם מכירים את החומר היטב, הגנה שהיא סופר-סופר רזה. היא בעצם נותנת לאנשים להשאר כאן ולא הרבה יותר מזה.

מצד אחד הכרה שצריך לתת את ההגנה הזאת ושלא מרחיקים לארצות המוצא בכפיה, ומצד שני שנים על גבי שנים שאין אפשרות להתקדם למעמד שבצידו זכויות. לשמחתי, ואני אסיים בכך, בממשלת השינוי יש הכרה במשרדי הממשלה השונים שצריך לטפל בהם, לא רק לטובתם, לטובת החברה הישראלית. אבל בגלל שדרך המלך של מעמד תושב של א' 5 היא באחריות משרד הפנים והיא לא נלקחת, משרדי הממשלה השונים נאלצים להדביק פלסטרים. גם הרווחה, גם הבריאות, גם התחבורה, דברים מגוחכים אפילו ברמת, וזה אנקדוטה, האפשרות להנפיק תו ירוק. משרדי ממשלה שונים נאלצים להדביק פלסטרים, אני שמחה שמדביקים את הפלסטרים האלה, אני מברכת על כל העבודה שממשלת השינוי עושה בנושא הזה ועברה רק חצי שנה, אני עוד מקווה להרבה דברים גדולים ויפים, אבל א/5 ל-30,000 איש שנמצאים כאן מעל עשור באופן חוקי זה היה פותר כל כך הרבה בעיות גם בשבילם וגם בשביל החברה הישראלית. תודה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה רבה. השרה בבקשה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אני אתחיל. בעניין מה שאמר ח"כ יעקב אשר, אני בהחלט חושבת ועובדת גם על תכנון למגזר החרדי, בנוסף לעיר כסיף שכן אני חושבת שגם החרדים צריכים לקחת חלק במעשה הציוני ליישב את הנגב, זה לא דבר רע, בניגוד לעמדת ועדות - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

הם לא ציוניים. את רוצה להפוך אותם לציונים בעל כורחם?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

הם כבר כן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

הם לא ציונים, מה הם כן?

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

חשבתי שתגיד שישוב הנגב זה ציונות אז הבדואים - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אז אפשר ליישב ערבים ולהרגיש ציונות. זה גם טוב.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אני בניגוד להמלצות הוועדות הגיאוגרפיות לדוגמה גם בעיר אלעד וגם בעיר קרית יערים, מנסה למצוא פתרונות הרחבה. בעיר אלעד ישבתי עם ראש העיר, עם פרוש ואני מוכנה להעביר לו שם שטחים גדולים שהם עם איזה שהוא חלק שטחי אש, חלק עם איזה שהוא מטען אקולוגי מסוים, להעביר את זה להתרחבות העיר אלעד ושיתכננו בשמחה, אני מבינה שערים צריכות לגדול ולהתפתח ואין עם זה שום בעיה. הותמ"ל בהחלט צריך ויעבוד גם עבור המגזר החרדי.

בעניין חוק האזרחות אין שינוי מדיניות מהשנים הקודמות אז כנראה שזה רק עניין של זמן אולי, אני לא יודעת, אני אבדוק את זה. בעניין הישובים בנגב, אין בכוונתי לשנות את התכנית, במשך הרבה מאוד שנים, זה נכון שהמדיניות של מינהל התכנון וגם של משרדו של נתניהו, משרד ראש הממשלה, כאן היה אבי שמחון, הייתה לא לבנות ישובים חדשים בנגב ולעבות את הישובים הקיימים.

אני חושבת שבנגב כן יש ערך לבנות גם ישובים חדשים. אנחנו עוד רחוקים מליישב את הנגב כמו שצריך ואנחנו נמצאים במציאות שבה בעצם כל ישוב שאנחנו בונים, יחידות הדיור נחטפות. זה כבר לא בא על חשבון הערים כמו פעם. דימונה שיווקה השנה 3,000 יחידות דיור, זה המון. בשדרות משווקים בלי הבחנה, בנתיבות 12,000 יחידות דיור והוא רק רוצה עוד שטחים כדי לשווק עוד, וכל מה שהם רוצים נחטף. גם ברהט כמובן. 

זאת אומרת שצריך גם להגדיל את הערים הקיימות ואנחנו מגדילים, ומצופפים, וגם להגדיל ולצופף את הישובים הכפריים, זה לא סותר. אני כן מסכימה שבנייה של ישובים חדשים כרגע נחוצה רק בנגב. זה לא שבמרכז הארץ נתחיל לבנות ישובים חדשים. אנחנו בונים שניים ברמת הגולן כי רוצים משמעותית להגדיל את ההתיישבות ברמת הגולן, ובנגב. אלה המקומות.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

למה את לא חושבת שהציבור החרדי גם לא במרכז הארץ אבל - - -

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אני חושבת גם וגם. אלעד זה במרכז הארץ.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, זה הרחבה. כמה הרחבה יש שם? יש שם את השביל האקולוגי שהוא בעייתי, לא תוכלו לעקוף אותו לגמרי, ויש שם את שטח האש שאפשר יהיה חלקים ממנו.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בסדר, אנחנו ניקח חלקים משטח האש.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל זה חלקים, זה לא פתרון. 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בסדר. זה גם.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

ושפיר, אני - - - עשר פעמים, קרית גת מערב, זה הפתרון. וכסייפה. אחר כך כסייפה.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

יעקב, אני דיברתי עם שר השיכון על שפיר ובכוונתנו לבנות שם עיר חרדית במקום טוב ליד קרית גת. כן, זה גם חלק מהתכניות.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

נראה מתי זה ייכנס לליין-אפ.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בעניין המסתננים או מבקשי העבודה, כי בסך הכל הם מהגרי עבודה ברובם. אני לא חושבת כמוך שצריך לתת להם א/5, אני אגיד לך גם למה. אני כן חושבת שבהחלט צריך לעודד אותם כמו שאמר ראש רשות האוכלוסין וההגירה, אנשים שעוברים למדינות שלישיות וברובם עוברים לקנדה, הם מאוד מאוד מרוצים, זאת אומרת אנחנו עוקבים אחרי זה, עם חלקם נמצאים גם, אני מניחה שגם אתם נמצאים בסוג של קשר, ברובם הם בסדר ואני לא רואה עם זה בעיה. מדינת ישראל היא מדינה שרואה את עצמה כבית של העם היהודי. יש כאן חוק שהוא יוצא דופן בכל קנה מידה שכל מי שזכאי חוק השבות מגיע לכאן ומקבל מיד אזרחות ודרכון, אין דבר כזה באף מדינה אחרת בעולם, ואנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות של יבשת אפריקה, ואין בכוונתנו לעשות את זה, ואני חושבת ש- - -

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

מה עם אלה שכן אושרו בוועדות? מאות אלפים, או אפילו אלפים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אלה שאושרו בוועדות, אני עוברת על בקשה-בקשה ומי שמאושר כפליט בוועדות של משרד הפנים, ברוב המקרים, לא בכולם אבל ברובם הגדול והמכריע, אני חותמת. אני יכולה לספר לך שלא מזמן חתמתי על שתי בקשות ואחרי שחתמתי הסתבר שאחד כבר חזר לאריתריאה, זאת אומרת שהוא לא באמת היה פליט. אתה מבין מה הולך שם, חזר לאריתריאה ואחד יצא לקנדה. אני עוברת עם ה וועדות ואנחנו חותמים על מי שמגיש בקשה.

 << אורח >> תומר מוסקוביץ': << אורח >>  

יש מקרה למשל שמבקש מקלט כאילו ברח מאריתריאה וכשהוא מסתבך במשהו אז מי שמשלם לו את הערבות כדי לשחרר אותו מהמשטרה זה שגרירות אריתריאה. יש פה מערכת שלמה שעושים מאיתנו צחוק ואנחנו צריכים להכיר בזה ולהסתכל למציאות בעיניים.

 << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >>  

כל מדינות המערב שבהם הם מוכרים כפליטים כולם מהם עושים צחוק ורק - - -

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כל מדינות המערב לא קולטות כמו שאנחנו קולטים עליה שכל מי שמגיע לכאן מטעם חוק השבות מקבל אזרחות. זה אירוע יוצא דופן.

 << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >>  

תתכבד המדינה ותסיר את חתימתה מאמנת הפליטים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא רגע. מי שמגיע לכאן ממדינה שלישית לא נחשב פליט. זאת אומרת אדם שעזב את אריתריאה והיה במצרים בישראל הוא כבר לא פליט, על פי אמנת - - - 

 << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >>  

זה לא נכון לגבי מצרים, זה לא נכון לגבי יוון אז זה בטח לא יהיה נכון לגבי מצרים. גם אני בקיאה בנושא. אני יודעת שאת בקיאה בנושא.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

זה כן נכון. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

את רוצה להשלים? 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא. סיימתי.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

חוק האזרחות.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

מה איתו?

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

שאלתי על הנתונים, 3%.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

לא, אמרתי שאני לא מכירה את זה. לא נתתי הנחיה לשנות מדיניות ממה שהיה בשנים עברו. 

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>  

	מבחינתך המדיניות היא מה שהיה קודם?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

מה שהיה בשנים עברו. כן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אני רוצה לתת הערה על התחנות כוח, הזכרת אותם. 

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

בכפר קאסם.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אני רוצה לדבר על תחנות כוח במרכז הארץ, לא קשור כפר קאסם או - - -

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>  

גם ראש העין מתנגדים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

ברור.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

ריינדיר, שהיא צפונית לג'לג'וליה מזרחית לכפר סבא. מדובר על תכנון של הקמת שתי תחנות כוח לטעמי זאת תהיה טעות פטאלית של מינהל התכנון, של המדינה, של השרה, מי שלא צריך לקבל את ההחלטה. לא ייתכן שעל מאגר המים החשוב ביותר של מדינת ישראל יקומו תחנות כוח מונעות גז, מופעלות בגז, עם כמויות אדירות של גז בפנים, עם ארובות שמגיעות עד השמיים, ובמרכז הארץ. לא קשור עכשיו קאסם, ג'לג'וליה, המיקום הוא לא מיקום ראוי להקמת תחנות כוח. חוץ מזה, צריך להתחיל לעודד אנרגיה מתחדשת.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

אנחנו עושים את זה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

אנחנו קיימנו פה עשרה דיונים על כל מיני חוקים בחוק ההסדרים וההרגשה הייתה שמינהל התכנון לא עושה מספיק כדי להביא ליתרונות של אנרגיה מתחדשת. כן, זו הייתה המסקנה.

 << אורח >> דלית זילבר: << אורח >>  

אנחנו לא עובדים עם הרגשות. יש לנו נתונים. יש לנו תכניות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

דלית את לא צריכה לקבל כל משפט, זה לא אישי. את מנכ"לית משרד התכנון אבל זה לא אישי. אז אני אומר לך, ההתרשמות של ועדת הפנים שמינהל התכנון לא עושה מספיק לכיוון של אנרגיה מתחדשת. זו לא דעתי בלבד. יושב לידי היועץ המשפטי, הח"כים שמתמידים להגיע ולהשתתף בדיונים. אתם צריכים לתת אפשרות באמת לאנרגיה מתחדשת כי אז אולי מתחילים לוותר על רעיונות משוגעים כמו הקמת תחנות כוח בלב ליבה של הארץ על מאגר המים הכי גדול של המדינה.

אני רוצה להודות לך השרה איילת שקד שרת הפנים.

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

תודה רבה. אני רוצה להודות לך על העבודה בוועדה. אני יודעת שאני מטרידה אתכם בהרבה חוקים ואתם עובדים ותודה רבה על זה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לגבי חברי מועצה, את חושבת שזה משהו שאפשר לקדם?

 << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >>  

כן. אני עובדת על זה. אמרתי, לא היית כאן כשאמרתי על זה. אמרתי שאני מקדמת בשילוב גם דברים מסוימים שרוצים ראשי ערים וגם תנאים לחברי מועצה במקביל. תודה רבה.


 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>  

תודה רבה השרה, תודה רבה מנכ"ל המשרד, דלית, שלומי, תומר, גם חברי הכנסת שהשתתפו, לאה ותומר שלנו, רבקה, תודה רבה לכל אלה שלא הצלחתי לתת להם גם לדבר ואני מתנצל מראש, אי אפשר היה. תודה רבה לכולם.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>