פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 56 הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 19/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 3 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 יום ראשון, ט"ו בטבת התשפ"ב (19 בדצמבר 2021), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור ועדת הקנאביס בחוות, מפעלים ובתי מסחר לקנאביס רפואי בדרום הארץ << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר בועז טופורובסקי יבגני סובה חברי הכנסת: גבי לסקי מוזמנים: ניר פלס – מייסד קנאשור תראפיוטיקס עדה בר קמא – בעלים, קנאשור תראפיוטיקס עדי נויפלד – סמנכ"ל כספים, קנאשור תראפיוטיקס אורן שוסטר – מייסד ומנכ"ל IMC דורון רזניק – IMC רמי לוי – סמנכ"ל תפעול ראשי, אינטרקיור מיכאל בן דרור – אינטרקיור גור שדה – אינטרקיור עדי כרמי – סמנכ"ל תפעול, יוניבו סיון כספי – מנהלת השיווק, יוניבו לנה חייאיטוב – סמנכ"לית איכות, יוניבו ערן מסיקה – אבטחה רועי סולומון – משנה למנכ"ל, BOL רוני סודאי – קב"ט ומנהל האתר של החברה, BOL מיקי עופר – הרוקח הראשי של החברה ורוקח אחראי של המפעל BOL ד"ר אורן גלעדי – רוקח וסמנכ"ל פיתוח, BOL כרמל פלדמן – סגנית מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים רן ליאור – מנהל אגף שיווק ותקשורת, התאחדות התעשיינים יעל שכטר-סיטמן – ראש תחום בריאות ואנרגיה, התאחדות התעשיינים לירון וייס – דוברת הוועדה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> סיור ועדת הקנאביס בחוות, מפעלים ובתי מסחר לקנאביס רפואי בדרום הארץ << נושא >> (בסיור – קנאשור, אשדוד) << אורח >> ניר פלס: << אורח >> שלום לכולם, בוקר טוב. קנאשור יושבת על שלושה לוקיישנים בחצר סולבר, זה המפעל, מתקן הגידול הוא בהמשך ומעבדת QA עוד בהמשך, אבל לא נגיע אליה, זה יותר מדי, בטח לשעה. חצר סולבר, פה מסביב, יצרן המזון ה-12 בגודלו בישראל, ספק של יוניליוור ונסטלה, קנאשור היא האחות הקטנה ואנחנו כסולבר בעלי השליטה בקנאשור. יש פה אופרציה שאין כמותה בישראל, מוטת אינדור, יש פה מתקן גידול אינדור מרתק, אירופוני על אוויר, זה לא חממה, זה משהו אחר. יש פה מפעל עיבוד שמעבד סחורות מהגידול שלנו, מיבוא, ממתקני אינדור נוספים וחממות. אנחנו רצים בקצב של 500 קילו בחודש, זה בערך שמינית מהשוק. יש פה המון המון דברים לדבר עליהם, החברה היא תוצאה של הרגולציה, היא תוצאה של ההבנה שלנו של השוק העולמי. אני מציע שנהיה יעילים, רבע שעה במתקן הגידול, כי גם אפשר להיות בו שעה, מבט במפעל, ושנספיק לפחות רבע שעה לדבר בחדר הישיבות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, מקובל. (בהמשך הסיור) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> - - - אני התחייבתי לקצר את זה לפני חמש שנים, בשדולת הקנאביס הרפואי, הם רצו שזה יהיה יותר, הם גם רצו שזה יהיה הפרדה מוחלטת. אנחנו הכנסנו את זה לסוג של הפרדה מבנית, שזה יכול להיות באותה בעלות ודברים כאלה. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> הכלכלה עשתה את שלה. אינטגרציה אנכית יש לה יתרון על מישהו שיש לו - - - אנחנו, בגלל תפיסת העולם שלנו הלכנו על אינטגרציה אנכית מלאה. היום אני רואה עד כמה זאת הייתה החלטה טובה, אנחנו היום שחקן מאוד מהותי בשוק. אני רוצה לדבר על גידול קנאביס. על פניו צמח, אפשר לגדל, הכול פשוט, אבל, הרבה אֲבָלִים, באיזה סביבה תקינה ומה רמת הניקיון שאתה רוצה. היום אנחנו בסביבה נקייה לחלוטין, ה-IMC-GAP והתקינה האירופאית, מאוד נקיים, ללא מתכות כבדות, ללא מזהמים, ללא עובשים, ללא מיקרו טוקסינים וכו'. אני רוצה להראות לכם איך האופרציה הזאת עובדת פה. מתקן דומה לזה יושב בדרום אפריקה, אנחנו מייבאים ממנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור > בבעלותכם או בבעלות מישהו אחר? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> לא בבעלותנו, זה צד ג' לגמרי. התוצאה היא שבגידול אינדור אפשר להגיע לתוצאות מאוד יעילות כלכלית, מאוד נקיות, ותפרחת מאוד מאוד איכותית, היא לא דומה לתפרחת חממה. כל חדר פה עם מפל אוויר בכניסה למניעת מזהמים. במתקן הזה אין חומרי הדברה, אין קוטלי עשבים, זה בהתאם לתקינה האירופאית, התקינה הישראלית דווקא מתירה, אבל אנחנו יודעים מה שוק היעד, בסוף, בטווח הארוך, יהיה, ברור שזה חו"ל. קנאביס צומח בכמה שלבים, בגלל המורכבויות של הצמח מגדלים אותו בייחורים מצמחי האם. תראו את מטע צמחי האם הראשון שלנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - ואז שינו את זה ואמרו לנו שלא יכולים למכור בחו"ל, בינתיים העולם מתקדם ואנחנו נמצאים מאחור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מבחינת המכסות שלכם, מבחינת יבוא וגידול, איפה ההכנסות הגדולות יותר? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> ההכנסות הן במונחי מפעל, משם זה יוצא, כי המתקן הזה הולך אל המפעל. נכון להיום כ-50% מהשוק הישראלי הוא יבוא, השוק מעדיף יבוא על גידול מקומי והוא מעדיף אינדור על חממה. זו המציאות. העולם הרומנטי, חממות, פשוט הולך פחות טוב. מה שאנחנו רואים פה זה גידול אירופוני, המכלים האלה ריקים, אוויר, פעם בשבע דקות מגיע שפריץ של מים ונוטריאנטים. מכלי הנוטריאנטים נמצאים בחדר אחר וכל הצמח מוזן. זה אוויר, למטה זה אוויר, יש פה שני זנים בחדר הזה, הם ניזונים פה ממים, אוויר מסונן, האוויר במתקן מוחלף שלוש פעמים בשעה, במתקן כולו, על מנת למנוע מזהמים ועובשים. הצמח מאוד רגיש לעובשים וכמובן רגיש למזיקים. התוצאה מגידול אינדור זה שלא צריך חומרי הדברה, יש פה רק הדברה ביולוגית. הצמחים לא פורחים לעולם, הם חיים ב-18 שעות אור ביום, הם לעולם לא יפרחו, וברמה חודשית קוטמים מהם 1,100 ייחורים. ייחורים הם חתיכת ענף קטן והם עוברים לחדר הבא, בחדר הבא תוך שלושה-ארבעה שבועות, תלוי בזן ועוד כמה פרטים, הם הופכים להיות צמח עם שורשים משלו, שעובר העצה, ומשם הוא הולך אל מתקן ההפרחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה החדר היחיד שיש לך וממנו אתם מייצרים את כל התוצרת? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> זה צמחי אם, יש לנו חדר גיבוי לצמחי האם, כלומר מפה לוקחים ייחורים והם הולכים לחדר הבא. בואו, בבקשה. אז זה חדר הכנת ייחורים ותיכף ניכנס למשתלה. כל ייחור מנוהל פה מהרגע שהוא נוצר לכל חייו. אנחנו עוברים למשתלה. כל ייחור נכנס פה, חי פה כחודש ועובר לחדר ההפרחה. יש פה כמה מערכות, לא אלאה אתכם, שונות לשלבים שונים בחיי הצמח כאשר התוצאה היא שאנחנו מפה מייצרים צמחים שהם stand alone, חיים, הם מייחור, מחתיכת עלה, פה הם מקבלים שורשים, בשלב הבא הם הופכים להיות צמח בהפרחה, בסוף בקנאביס מוכרים תפרחת, לא מוכרים את הצמח עצמו, המהות היא להגיע לתפרחת. השלב הזה מאפשר להגיע לתפרחת. נעבור לחדרי ההפרחה. רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו מכניסים מים מתופלים למתקן, זה לא מי ברז, זה מים מתופלים, עליהם מלבישים סל של נוטריאנטים שאנחנו הנדסנו על מנת להזין את הצמח, להגיע ליעילות כלכלית. בסוף זה צריך להגיע למטופל במחיר הוגן. כל התהליך פה הוא תהליך מאוד מאוד תעשייתי, הוא לא תהליך רומנטי, העבודה שלנו זה לייצר תפרחות איכותיות במחיר סביר. כל זה בעלויות תשתיות כמובן מהותיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה זמן לקח לך להשיג את כל האישורים לקומפלקס הזה? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> הקומפלקס הזה כולו, גם הגידול וגם המפעל, אושר במאי 2020. התכנון שלו התחיל ב-2017, האישורים שלו היו במאי 2020. << דובר >> קריאה: << דובר >> מתי הגשתם בקשה לאישורים? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> תלוי מה, חלקים שונים בזמנים שונים, ב-2017 כמעט כולם, לא זוכר, ינואר או דצמבר, תלוי מי ומה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתי התחלתם את התהליך? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> המחשבה להקים את קנאשור נולדה בנובמבר 16'. נעבור לחדר הבא, ניכנס לחדר הפרחה. אלה המערכות שמחזיקות את הצמחים בחיים. מים ודשנים, זה בעיקר מים. הפרחה, אנחנו מגדלים פרחים. אני אחזור, בסופו של דבר אנחנו מגדלים פרחים כאשר מהמשתלה שראיתם עוברים לשני חדרי הפרחה, אנחנו קוצרים חדר הפרחה כל חודשיים. אנחנו קוצרים כל חודשיים את השתילים שראיתם ועוברים לפה. כל התשתית שלנו אירופונית, אין פה אדמה, אין פה מים זורמים, הצמחים יושבים על אוויר. הם פשוט יושבים על אוויר, המכלים האלה ריקים, נכנסים לפה מים כל שבע דקות, מים ונוטריאנטים, מלמטה, מתחת לכל צמח יש שק שורשים גדול. הצמחים נקצרים כל חודשיים, הצמח הוא חד פעמי הם הולכים אל תהליך של - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חד פעמי, אחרי שאתה קוצר אותו נגמר הסיפור? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> הוא נקצר פה. הצמח נקצר חד פעמי, הולך לייבוש בתלייה בסביבה מבוקרת, בסביבה של לחות וטמפרטורה מבוקרים שבועיים, ייבוש ותלייה. למה ייבוש בתלייה? זה מאפשר לנו לשמור על כל הטריכומות על הצמח. אם אתם יכולים לראות קצת מהנקודות הזוהרות על הצמחים, אלה טריכומות, שם החומרים הפעילים, לא בחומר הירוק. ככל שמתעסקים בצמח יותר בידיים הטריכומות נופלות, שימוש במיכון מפיל את הטריכומות לכן אנחנו עושים ייבוש בתלייה. אחרי ייבוש בתלייה אנחנו עושים טרים יבש ואז הולכים לתהליך של קיורינג. מה הקיורינג עושה? הוא מצמצם את הצמח לפרח דחוס. השוק של הקנאביס הוא לא שוק סלחן, המטופלים רוצים פרח יפה, גזום יפה, שעבר קיורינג, דחוס ותפרחת גדולה. על מנת להגיע לזה צריך לעבוד ברמת רזולוציה מאוד גבוהה ובאינדור, הגענו פה למעשה כבר עכשיו לקציר חודשי רציף של 40 קילו. כאשר המטופלים רוצים רציפות ורציפות ורציפות אתה יכול לעשות את זה לא בתלות בעונות השנה אלא באינדור. כל מה שגדל בחדרים שלנו פה יורד מהמדף בבית מרקחת ביום שזה מגיע. הזנים שלנו, פרויד וגליליאו, ביום שהם מגיעים לבית מרקחת הם נמכרים. אז השוק אמר את שלו. אנחנו גדלים על ידי שימוש בעוד חוות מתקני משנה ויבוא. אני אראה לכם טיפה תוצרים ונלך למפעל על מנת שנוכל לראות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא מצליחים לספק את הדרישה בשוק. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> הקומה הזאת זה עשרה מיליון שקל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ועדיין אתם קוצרים והכול וברגע שזה מגיע לחנות זה נמכר. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> נמכר מיד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם הייתם מכפילים את הכמות הזאת גם זה היה נמכר? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה אתם לא מכפילים את גודל המפעל? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> מימון מימון מימון. כל קומה כזאת זה עוד שבעה עד עשרה מיליון שקל, בסופו של דבר הסקטור הזה הוא סקטור שבמקרו שלו הוא הפסדי עמוק. הסקטור הפסדי עמוק, קנאשור הגיעה לתוצאות מאוד טובות. הסקטור הזה, כל המיתוסים, ישראלים מובילים בעולם, לא, הישראלים הובילו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך נוצר מצב שבסוף זה מגיע לבית מרקחת ו – מה, אתה מוכר את זה בהפסד? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> לא, אני בסדר, אבל אני חריג בתעשייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני מנסה להבין. אם אתה מצליח להרוויח על זה למה אתה לא מכפיל? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> קודם כל אני אזהר במילים, כי אנחנו חברה ציבורית, הדוח האחרון שיש לנו, דוח החציון, רואים בו שכבר מכרנו עשרה מיליון שקל ברבעון. אנחנו מתכננים לעשות בחציון הזה כבר 20 פלוס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה היה נגיד הרווח שלכם ברבעון האחרון? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> על עשרה מיליון שקל ברבעון האחרון, הפסד של 1.5 תפעולי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עדיין הפסד? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> כן. הסקטור הזה הוא סקטור עם המון עלויות קבועות, עם המון השקעות ברכוש קבוע, ולכן הסקטור, וזה הוועדה יכולה למנות כלכלן, לעבור על הדוחות הרשמיים של הסקטור. הסקטור במהותו הפסדי, אנחנו מקרה חריג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך נוצר מצב כזה? אתה כרגע מפסיד, למה? כי אתה עוד בונה - - - << אורח >> ניר פלס: << אורח >> לא, כי אני חייב לצמוח נורא במכירות, להגיע לאיזון. זו המהות שלי, אני חייב לרוץ נורא מהר קדימה, לצמוח. חברות הקנאביס, ואתם תפתחו את הדוחות הכספיים של החברות, זה הכול מידע ציבורי, כי כמעט כולם ציבוריים, רוב חברות הקנאביס לא הגיעו למסה הקריטית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא על כולם, אני רוצה לדבר על החברה הזו. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אני חברה ציבורית, יש גבול מה אני יכול להגיד. אנחנו כחברה, חברה מאוד מהותית בסקטור הזה, צומחים נורא מהר, מבצעים מאוד טוב. אני לא יכול לתת לך תחזיות לשנה הבא כי לא פרסמנו אותן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, אני לא רוצה תחזיות לשנה הבאה, אני רוצה תחזיות מהעבר, מהשנה האחרונה. איך יכול להיות שמכרתם ועשיתם רווח של עשרה מיליון שקלים ועדיין יצאתם בהפסד? מה זה, זה ההשקעה? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> לא, ההשקעות לא נרשמות בהוצאות, הן נרשמות במאזן. המהות של הסקטור הזה היא, כמו בנק, קומפליינס, יש פה המון המון קומפליינס והמון עבודה, כמו בחברת ביטוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אתם כרגע מפסידים מיליון וחצי שקל ברבעונים האחרונים? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> לא, ברבעון השני עוד היינו במינוס אחד וחצי, זה אומר שהאיזון התפעולי שלנו הוא בקצת יותר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זאת אומרת האיזון התפעולי? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> על מנת להגיע לאפס רווח אני צריך להיות מעל 9.8 לבערך 13. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה צריך להרוויח 13? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> למכור, לא להרוויח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למכור ב-13 מיליון? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> ברבעון. אני אזהר במספרים, החברות בסקטור, קחו את הדוחות הכספיים של חברות הסקטור, אתם לא צריכים אותי לזה, קחו כלכלן שינתח אותם, זה נורא פשוט, החברות בסקטור צריכות להגיע למסה קריטית על מנת להרוויח כי זה תחום שיש בו המון קומפליינס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאילו הרגולציה בעצם - - - << אורח >> ניר פלס: << אורח >> זה לאו דווקא רגולציה. יש רגולציה של המדינה ויש את מה שרוצים המטופלים, אלה לאו דווקא דברים חופפים. על מנת לעמוד גם וגם, מה לעשות, יש עלויות, לכן הסקטור הזה, הסיגמה שלו היא כמו שאמרתי. אנחנו ספציפית, בגלל מה שבנינו והאופרציה שהקמנו והתוצרים שאלון מגדל פה, תביטו רגע, אנחנו במצב טוב. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משפט אחד, הסיפור של הקנאביס הוא הסיפור של איכות. כל הזמן מדברים ומורידים את זה לסיפור של כמה עולה החומר, כמה צריך המטופל לשלם. זה לא הסיפור, האנשים שמבינים בזה והם חולים והם רוצים חומר טוב, הם רוצים חומר מאינדור, הם רוצים חומר שאף אחד לא נוגע בו והוא טוב וזה מה שחשוב. לא חשוב להם אם זה יהיה פחות 50 שקלים או יותר 100 שקלים. הם רוצים את האיכות. כל הדיונים בכנסת ובחברות ובוועדות הם תמיד סביב המחיר. הסיפור הוא לא המחיר, הסיפור זה שאתם צריכים להבין שיש כאן כמה חברות בישראל, אנחנו בראשם, סליחה שאני אומרת, עם אינדור שהושקעו בו עשרות מיליונים לעשות את החומר הכי טוב. אין לנו חומר, יש לכל החברות כספות עם חומר שהם צריכים למכור. לנו אין שום דבר, כל מה שאנחנו מוכרים באותה שנייה יוצא החוצה וכל המטופלים רק כותבים לנו, ותודה רבה ותודה רבה. יש לנו את הזן של הפרויד, הוא הזן הכי טוב שיש, אין מישהו שלא רוצה אותו וזה הסיפור. כל הדבר הזה של הקנאביס, אתם צריכים לבוא לחברות שמוציאות חומר אינדור טוב, לעזור להם, לתמוך בהם, לתת להם תקציבים כי זה יהיה הפתרון ואתם צריכים אחרי זה להגיד: אתם גולת הכותרת תצאו גם לחוץ לארץ, תתחילו למכור בחוץ. קודם כל זה יוריד עלויות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנייה, קודם כל אנחנו חייבים לתת דגש גם על המטופלים, אין ספק. בסופו של דבר, את יודעת, אולי לא כולם, אבל רבים מהחולים הם אנשים במצבים הקשים ביותר, הם נזקקים לתרופות סל, אין להם את הסכומים של 4,000-3,000 שקלים בחודש. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> אבל יש פתרון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המטרה שלנו קודם כל היא להקל כמובן ברגולציה ובעלויות שלכם כדי שגם אתם תוכלו בסופו של דבר להוזיל את המחיר. זה חלק מהמטרה של החקיקה. ככל שאנחנו נקל עליכם לבצע את העבודה הטובה הזאת בלי לשלם סכומי עתק, ואנחנו עוד מעט נדבר על האתגרים שאני מאמינה שתציגו, בין אם זה בכוח אדם, אני לא יודעת אם חסר לכם כרגע כוח אדם, אבל אני קיבלתי המון פניות על כך שאין גיוס של עובדים. אז מה לעשות? גם צריך לשלם סכומים הרבה יותר גבוהים בשביל עובדים, גם צריך להמתין, גם התוצרת מתעכבת, יש לזה משמעות. דבר שני, יש עוד המון המון רגולציה שלא קיימת בשום מקום בעולם שמעלה את המחירים. אז המהלך הראשון זה קודם כל לקצץ ברגולציה ובבירוקרטיה המיותרת, לא שתפגע באיכות, אבל שתקל על אותם מפעלים, מפעלי תרופות ומגדלים. אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהדבר הזה גם החולים וכן למצוא את הדרך להכניס את זה לסל התפעולים של קופות החולים, אין פה שאלה. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> בזה אנחנו לא שולטים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הסבסוד והתקציב חייב להגיע לקופות החולים כדי שהחולים בסוף יוכלו לרכוש עם זה את התרופה. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> אבל אתם הוועדה, צריכים להבין, יש לכם כאן, נגיד לדוגמה קנאשור, זו חברה שהשקיעה עשרות מיליונים בחומר טוב, בואו תראו איך אתם מוצאים לזה תקציבים על מנת לעזור לחברות מסוג כזה ואז דרך זה אתם תורידו את המחירים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בדיוק ההיפך, ואני אסביר לך למה, זאת אומרת שהתקציבים האלה ייזרקו לפח. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כי כמו החברה שלכם יש עוד כמה עשרות חברות, למה דווקא לפה ולא לשם? << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> לא, ממש לא. אז אני אסביר לך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך אנחנו כמדינה, כממשלה, נחליט? אוקיי, אז המפעל הזה כן, המפעל הזה לא, המגדל הזה כן, המגדל הזה לא, ואז מתחילים לצמוח מגדלים כמו פטריות שרוצים את התקציבים. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> לא, ממש לא. החומר הכי טוב, וזה ברור לכולם בתעשייה, הוא מחומר של אינדור וברגע שאת אומרת: אני רוצה לתמוך באינדור בגלל שהאינדור נותן לי חומר טוב, אם אני אתמוך אני אוריד את המחירים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אבל לא בהכרח כל אינדור הוא אינדור טוב. יכול להיות שאתם עושים עבודה מצוינת, בסוף החולים, ברגע שהם מקבלים את התרופה והם בסוף מרגישים האם זה עובד כמו שצריך או לא עובד כמו שצריך, האם זה גורם להם לבחילות וכאבי ראש ויש שם חומרים אסורים או האם זה באמת טיפול כמו שצריך, ומדובר פה בחולים הכי רגישים, כולל חולי סרטן וילדים וכו'. אז בסוף המטופל יודע מה טוב. ברגע שהמדינה מזרימה תקציבים למפעלים זו דרך ממש לא נכונה. מה שאנחנו רוצים זה להכניס את זה לסל הטיפולים בקופות החולים כי בסוף המטופלים יידעו איפה לרכוש את התרופה הטובה ביותר. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> מעולה, תנו להם להחליט, לא לכפות עליהם, שיחליטו מה שהם רוצים, אני בעד, זו התחרות הכי הוגנת שיש, ותנו לנו לצאת לחו"ל. אנחנו עובדתית לא יכולים לצאת לחו"ל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני יודעת, אני אשמח שנדבר על זה גם כן. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> וזה פוגע במסה הקריטית, הרי ככל שתגדל העלות ליחידה קטנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה שלי, וזו שאלה שגם נשאלת על ידי משרד הבריאות, כאשר אתם אומרים שכל הקציר שלכם נמכר בתוך כמה ימים בודדים, אבל אם אתם עכשיו מייצאים את אותה תוצרת לחו"ל למעשה - - - << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אבל נוכל לגדול. (בהמשך הסיור) << אורח >> ניר פלס: << אורח >> מפעל מקבל תפרחות באריזות של חצי קילו, מפעל מקבל שקים גדולים מלאים תפרחות אטומות, בשקיות אטומות של חצי קילו, הן נדגמות בכניסה ל – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה המפעל נמצא? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> פה, סביבנו, אנחנו נצא לשם. הוא מקבל את התפרחות, בודק מיקרו טוקסינים, רעלנים, חומרי הדברה, הכול לפי רשימות ונהלים, יש פה בדיקה של 11 קנבינואידים בכניסה, ביציאה, יש פה תהליך של בדיקה מעבדתית וכמובן בעיניים של עובדים, טרים נוסף לתפרחות אם צריך, תהליך העבודה הוא כארבעה-חמישה שבועות והוא יוצא מפה אל מערכת ההפצה. מערכת ההפצה מביאה את זה אל בתי המרקחת. יש בישראל היום כמעט 200 בתי מרקחת מאושרים למכירת קנאביס והשוק הוא שוק תחרותי, הלקוח המטופל יכול להחליט מה הוא רוצה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה ממותג? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> הוא מחליט על המותג, הוא מחליט על הריכוז. יש למטופל את שיקול הדעת והתחרות של החברות היא על שיקול הדעת של המטופל, פשוט, ועל הרצון שלו. ישראל כרגע היא שוק המדיקל קנאביס הרביעי בגודלו בעולם. אתם יכולים לראות פה על השולחן חלק מהמוצרים שלנו. יש פה תפרחות בריכוזים שונים, הן מאינדור והן מחממה, יש פה מוצרים מ-100 שקל לעשרה גרם עד 289. העדפות השוק מאוד ברורות, השוק רוצה אינדור. קנאשור היא חברת האינדור של ישראל, השוק רוצה בסופו של דבר עבודה מאוד מאוד איכותית על התפרחות, הוא רוצה טרים טוב, הוא רוצה קיורינג טוב. אנחנו יודעים את זה שאנחנו רואים באיזה מהירות מגיעה הדרישה למוצרים. אנחנו עושים הכול בשביל שהמטופלים ירצו אותנו, כמובן, והתחרות היא כמובן מעניינת, השוק הזה מתבגר מאוד מאוד מהר. אני שמח להגיד שאנחנו חברה מאוד מהותית בשוק הזה כבר היום. המפעל פה מסביב, אני אשמח שכל אחד מכם יבוא בזמנו, לא על הדקה, לבקר במפעל, חדרים נקיים, סביבת ISO8 פארמה, זה בנוי כמפעל תרופות. האופרציה כולה נבנתה עבור ישראל ולאירופה, היצוא הישראלי עוד לא יוצא החוצה, בעיקר מסיבות של התאמה רגולטורית, אני מניח שזה ייפתר על פני זמן. לשמחתי לנו אין את הבעיה של תוצרת, כי פשוט הישראלים נותנים לנו רוח גבית, אנחנו עושים הכול בשביל לא לאכזב אותם ואתם יכולים לראות פה חלק מסל המוצרים באפיונים שונים, בריכוזים שונים, והכי טוב זה שהמטופלים קיבלו אותנו באהבה, זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תספר לי קצת על האתגרים שלכם, מה הבעיות העיקריות? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אתגרים. אנחנו צומחים נורא מהר, ברמת הכמויות והמכירות. כמובן כולם יודעים את זה, קליטת עובדים היא תהליך באישור המשטרה בסוף, זה מביא לזמן ספסל של עובדים, שזה דבר שמאוד היה עדיף לקצר אותו כי אתה בסוף או משלם משכורת למישהו שלא עובד, או שהוא - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לך היום חוסר בעובדים? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> כרגע אנחנו במצב סביר, אנחנו צומחים כל הזמן, אני רואה אותנו צומחים גם בשנה הבאה, מטבע הדברים לכל חברה יש תחלופה של עובדים, אנשים משנים עבודות, זה הכי נורמלי שיש, המטרה שלנו היא להיות הכי יעילים שיש והכי מתאימים, הן למה שרוצה המטופל, הן למה שרוצה הרגולציה. יש פה שני סלים שצריך לעמוד בהם, אנחנו עומדים בכולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אנחנו באנו כדי לשמוע על האתגרים, על הבעיות, על מה אנחנו יכולים לתקן בחקיקה, בוועדה, כדי להקל עליכם, כדי לייצר מוצרים טובים. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אם אתם יכולים, אני חושב שעוד כמה תקני עובדים אצל יק"ר יאפשר להם להיות יותר מהירים בבירוקרטיה שלהם. זה זניח בכל השוואה בין לאומית, אבל - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בשביל מה? מה התהליכים שמתעכבים? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> למעשה כל חברות הסקטור וכל המטופלים בסקטור חיים דרך הרגולציה ושם יש אנשים שצריכים להתמודד עם המון מסמכים שמגיעים אליהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמו מה? מה אתה צריך לאשר? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> עובד, כל יבוא של אצווה, כל שינוי קטן באיזה תהליך, מדי פעם יש שינויים בשיטות עבודה שהם מוציאים אלינו, כל דבר עובר אישור. התחום הוא מאוד מאוד מאוד רגולטורי, כמעט כל משהו תפעולי בסוף צריך לעבור איזה שהוא מסמך בירושלים. תנו להם עוד כמה עובדים להקל את הלחץ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה לא היית מעדיף שיבטלו פשוט את הרגולציה הזאת? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אני חושב שלבטל את הרגולציה יפגע במטופלים. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> בדיוק. את הרגולציה, צריך לפשט אותה אולי, אבל אין מה לבטל את הרגולציה בגלל שזה שוק שזה בעצם תרופה, כאילו את צריכה לתת למישהו חומר טוב ואנחנו עומדים בכל הרגולציה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז את אומרת שהרגולציה הנוכחית היא רגולציה טובה. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> לא, צריך טיפה לפשט אותה, אבל - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה צריך לפשט? תסבירו לי. אם אנחנו באים ואומרים שהכול טוב ויפה, אז לא צריך לתקן, לא צריך כלום. << אורח >> כרמל פלדמן: << אורח >> אז אולי אני קצת אדבר גם בשם הפורום. ברמת העיקרון, כמו שגם עדה וניר הציגו, לתחום של הקנאביס הרפואי מתייחסים כמו לתרופה, החברות והמפעלים מתייחסים אליהם כמו התרופה, גם היק"ר לצורך העניין, ההסדרה בסוגיה הזאת, העלו את הרף והגדילו את האיכות כדי שבאמת בסופו של דבר ציבור המטופלים יוכל לקבל את הטיפול הראוי והכי איכותי שאפשר. אז כמובן הפעילו משאבים ובאמת גם עדה וגם ניר הם המייסדים פה של האופרציה הזאת עם משאבים באמת מטורפים. בסופו של דבר כדי להביא את התרופה ואת הטיפול הראוי הזה באיכות שלו יש לזה עלויות. אני חושבת שדווקא להפחית את הרגולציה, להוריד את הרף, בסופו של דבר בטווח הארוך יפגע במטופלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מבחינתכם נגיד העניין של אישור עובדים על ידי היק"ר זה בסדר, זה לגיטימי, זה דבר שצריך. << אורח >> כרמל פלדמן: << אורח >> ככל שהוא לא משהו שהוא פוגע. בסופו של דבר גם רגולציה אפשר לעשות נכון. אפשר להפחית את הבירוקרטיה, לא את הרגולציה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אל תלכו סחור סחור, תסבירו, כי אם אתם אומרים שכל הרגולציה הנוכחית היא בסדר וכל מה שצריך זה להוסיף תקנים ליק"ר, אז העבודה שלנו פה תמה. אנחנו נעבוד מול המטופלים והמפעלים והחברות יישארו כמו שהם. << אורח >> כרמל פלדמן: << אורח >> לא, יש דברים של הוועדות, כמו שניר ציין בהתחלה, שלא מתכנסות, זאת אומרת יש הרבה דברים בירוקרטיים שלא קורים ומעכבים. ניר לא דיבר על היצוא, תיחשפו לזה בהמשך, בסיורים הבאים, אבל כל משלוח ליצוא עובר בדיקה במפעל ובשדה. זאת אומרת יש המון בירוקרטיה שמקשה על הפעילות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה, הייתם מסירים את הבדיקה בשדה? כלומר הבדיקה במפעל מספקת? << אורח >> כרמל פלדמן: << אורח >> אני חושבת שכן. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> בתרופות זה לא קורה. << אורח >> כרמל פלדמן: << אורח >> להקביל את זה לעולם התרופות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בואו תסבירו לי איזה דברים אנחנו צריכים לעשות כי אלו דברים שאנחנו נצטרך אחר כך לעבור עליהם. איזה רגולציה אנחנו יכולים להסיר? זו השאלה. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> חו"ל. על מנת שהסקטור יפרוץ קדימה הוא צריך לצאת לחו"ל, בחו"ל יש עולמות תקינה נפרדים, ארה"ב בנפרד, קנדה בנפרד, אירופה בנפרד, אוסטרליה בנפרד. שוק היעד האמיתי שלנו, הישראלים, הוא אירופה, קנדה סגורה ליבוא, ארה"ב סגורה ליבוא, אז זה אירופה. האוסטרלים מכבדים את התקינה הישראלית, אבל הם היחידים, על מנת לצאת לאירופה אנחנו צריכים לעמוד בתקינה של אירופאים כאשר זה אומר שאנחנו צריכים הן את ההתעדה של האירופאים, שאותה משרד הבריאות כרגע, היה דיון ארוך מאוד על זה בשבוע שעבר, לא הגיע לאשר. EU GMP, על מנת לייצר צריך תקן אירופאי, לא ישראלי. משרד הבריאות לא קיבל החלטה שהוא מוכן לתת אותו למפעלי הקנאביס וזה תנאי סף. זה בסדר גמור לחיות בשתי רגולציות, אין לי בעיה לחיות גם ברגולציה הזאת וגם בזאת, זה בסדר, כשבנקודות החפיפה שלהן ייפתחו צווארי הבקבוק. כרגע עוד אין לנו את התקן האירופאי וזה פשוט אומר שהסחורה הנפלאה שראיתם פה, אי אפשר להוציא אותה לחו"ל. אנחנו בעצם הסקטור היחיד, חוץ מנשק, בישראל שלא יכול לייצא. כל היצוא הישראלי מאז האישור היה 900 קילו, בזמן שבזמן הזה היה יבוא משמעותי לישראל, השוק הישראלי הוא כרגע יותר מ-40 טון בשנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואתם היום גם מייבאים? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אנחנו גם מייבאים והמטופלים שלנו רוצים את זה. אנחנו גם מייבאים, כן. אנחנו מגדלים, אנחנו מייבאים ואנחנו רוכשים ממתקנים נוספים בישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם רוכשים תוצרת בשביל המפעל בעצם? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> בשביל המפעל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מכמה מגדלים אחרים? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> משישה מגדלים שונים היום בישראל. תלוי, זה משתנה ברמה החודשית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יוצא לכם להשמיד תוצרת שלא עומדת בתקן? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> לא, אנחנו מאוד ברורים במה שאנחנו קונים. לקנות בשביל להשמיד זה – אנחנו עובדים נכון, לא נקנה משהו בשביל להשמיד אותו. אם יש בעיה אצל מגדל היא לא תגיע אליי, היא תיעצר אצלו. בגידול האינדור אצלנו אין השמדות, הוא נקי לחלוטין, אין בו מזהמים, אין בו חומרי הדברה, למגדל הגידול שלנו אין סיטואציה של השמדות, חס וחלילה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לכם צמחים שעוברים את ה-T20 בתקן? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אנחנו מקפידים לגדל עד T24, התקן של T20 מתיר בשוליים שלו בין 16 ל-24, אנחנו מקפידים לא לעבור את הרף, אם נעבור את הרף אי אפשר למכור את זה. זו ההגבלה, אנחנו עובדים לפי ההגבלות הקיימות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ההגבלה הזאת קיימת בחו"ל גם כן? << אורח >> ניר פלס: << אורח >> תלוי באיזה מדינה, מדינות שונות רגולציות נפרדות. בקנדה אפשר יותר מ-24, באירופה דווקא נצמדים עד 24-22, תלוי איפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה על הסיור, שמחתי להכיר. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> תודה לכם שבאתם ואכפת לכם ואתם שומעים ורואים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואני אשמח שתעבירו לי מסמך עם הערות ודברים. << אורח >> ניר פלס: << אורח >> אני אעביר אי-מייל מסודר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר. תודה רבה. (בסיור בשדי אברהם) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה נראה סגול ולא ירוק. << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> זה הצבע שלו בחורף. עכשיו אני אגלה לכם משהו, בחורף קשה לצמח לקלוט מיקרו אלמנטים, אחד מהאלמנטים זה זרחן והמחסור של הזרחן הופך אותו לצמח כחול, שזה מאוד אטרקטיבי ויפה. אז אנחנו חיים בזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה חותך אותו? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> בקציר אנחנו קוצרים את כולו, יש עגלות סגורות שהם באים לטרים, שם הוא עובר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה קוצר את הכול? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> את הכול. אני קוצר את הכול, חותך כאן את הצמחים, אנחנו חותכים 20 שורות בערך ביום, זה מגיע לחדר הטרים, שם יש לנו מיכון שהוא ייחודי לנו, אני מרשה לעצמי להגיד שרק לנו יש אותו, אנחנו פיתחנו אותו עם חברה שנקראת מתכת אשקלון, הוא עובר תהליך של גיזום במכונות, אחר כך הוא עובר ייבוש, חלק אנחנו מייבשים בתלייה וחלק מייבשים במגשים, אחרי שבוע ימים הפרחים יבשים כבר, הם עוברים לקיורינג, ליישון כזה, במשך בערך שבועיים, מוציאים בדיקות, כל הדברים האלה, אחרי זה הם עוברים שוב עיבוד כשהפרח יבש ואחרי זה הם עוברים לבית האריזה, שם אנחנו ניכנס ביציאה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שם אתה עושה מיון כבר, או שעדיין לא? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> בכל התהליך הזה זה עובר מיון של גדלים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה בודק את ה-T הזה? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> זה אנחנו שולחים למעבדה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן לוקח לך עד שהצמח הזה צומח לרמה כזו? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> אני אסביר לכם כמה דברים על הצמח, אם זה ישעמם אתכם תעצרו אותי. הצמח הזה גדל שלושה חודשים, נתחיל מזה, מהרגע שאתה שותל שתילון כזה עד שהוא מגיע למצב כזה – עכשיו זה 11 שבועות, היום הוא בן 11 שבועות. הוא מהיר מאוד, אין מקום לטעויות, אם אתה עושה טעות קשה מאוד לתקן. זה צמח ממשפחה הקניים, קנה, הוא ריק, הצמח הזה הוא זכרי, יש פרח זכרי ופרח נקבי, בזמן מצוקה, בסטרס, הוא יכול להיות דו מיני, אבל באופן כללי אנחנו מגדלים רק נקבות. אסור שיהיה פה זכר כי אחרת הכול יהיה פה זרעים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז השמש לא רלוונטית לך למעשה? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> השמש מאוד רלוונטית. הפלסטיק הזה זה פלסטיק מיוחד שהוא מעביר קרינת UV, קרינת ה-UV היא מאוד מאוד חיונית לחומר הפעיל, מאוד חשוב. בגלל זה אנחנו מגדלים פעמיים בשנה, שני מחזורים בשנה, כשאורך היום מתאים לי ואז אני לא צריך להשתמש במסכי החשכה, צינונים, חימומים וכל הדברים האלה, אלא אנחנו משתמשים באקלים שקיים פה באזור שהוא מתאים מאוד לגידול הזה ומנצלים את זה פעמיים בשנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז זה רומא? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> זה רומא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ליד רומא? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> היום יש לנו 12 זנים ועוד ארבעה זנים חדשים. הרומא הוא ברמה הכי גבוהה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה קוראים לזה רומא? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> כשהתחלנו להוציא שתילים ביקשו ממני להמציא שמות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אתה המצאת את השם רומא? << אורח >> דורון רזניק: << אורח >> היה גם עוד שם שאמרו לי זה לא. (בהמשך הסיור – ניר עוז) << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זה באמת השם שלי. זהו, עברנו את זה. בפעם הראשונה שהייתי ביק"ר ויצאתי אז הייתה כתבה אחרי עשר דקות בערך שרמי לוי הסתובב ביק"ר, מעניין מה יש לו לעשות. אגב, הוא גם נכנס היום. אז ברוכים הבאים, אני אגיד בצניעות, למרות שאני לא כל כך צנוע, שהגעתם לאתר הכי מתקדם בארץ בנושא הקנאביס, יש פה שני חלקים, תיכף אני אדבר טיפה על הקבוצה כולה, אבל יש פה שני חלקים, יש פה את החלק החקלאי שבסופו יש את מתקן הפוסט הרווסט, שזה בעצם מפעל שאם אנחנו נסתכל רגע, זה איזה שהוא צילום תדמית, ככה ייראה המתקן, נדבר על זה בהמשך, כשנוכל לייצר. כרגע זה המתקן באיזה שהוא צילום הדמיה של מה שאנחנו מתכננים לעשות. טיפה לצד ההוא, תיכף אני אתחיל את המצגת, אנחנו חברה ציבורית, חלק מהדברים שאני הולך לדבר איתכם כאן לא חשפנו לציבור ולכן אני מבקש שלפני שהם רצים לצלם אנא תשאלו אותי כי יש פה מידע שלא פורסם לציבור. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אז, רמי, מה שאסור אתה אומר מראש. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> יותר פשוט לי להגיד לכם מתי כן. תיכף אני אגיד כמה מילים עלינו, זה עוד השלב של הכן, אחרי זה אני מעדיף שלא, אני אתן לכם את הזמן, ילוו אתכם אנשים שלנו ונוכל לאפשר לכם לצלם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רמי, יש כאן פרוטוקול שהוא פומבי, אז מה שאתה לא רוצה הוא מכבה. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אין לי בעיה עם פרוטוקול. לפרוטוקול ולצלמים זה אותו דבר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אז אם לא מצלמים אתה גם לא מקליט. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אם יש שאלות תעצרו אותי. טיפה רגע מי זה אינטרקיור. אינטרקיור זאת חברה ציבורית, זאת החברה הציבורית הראשונה שנכנסה לתחום הקנאביס, לקח זמן ואישורים של היק"ר כדי לאשר לחברה ציבורית. בהתחלה חששו מזה נורא, היום אנחנו רואים שזה איזה שהוא טרנד, נקרא לזה, שיש לא מעט חברות. במסגרת היותנו ראשונים, ונדבר הרבה פעמים על דברים שאנחנו מנסים לעשות בפעם הראשונה, אז אנחנו גם הראשונים שנסחרנו בתל אביב. היום אינטרקיור נסחרת בשלוש בורסות ברחבי העולם, בתל אביב, בטורונטו ובנסדא"ק. התחלנו להיסחר בנסדא"ק לפני כמה חודשים. (בהמשך הסיור) << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זה מפעל שלנו, נגיע אליו אחר כך. אנחנו נסתכל על זה מבפנים. יש לנו מערכות להשלים לכל העונות, לקרר כשחם, לחמם, כל מה שצריך. ניכנס לתא. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> מזגנים, תנורים, מסכים, מנורות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הכול סגור? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> הכול סגור, נשלט עם מערכות שקוראות את זה ואומרות לנו מתי להדליק כל דבר, הכול אוטומטי, מדע. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> כאן אנחנו שולטים בכל המערכות וגם בטלפונים שלנו, הכול נשלט פה מרחוק. פה מתפקדים על הכול. ניכנס לתא אחד לדוגמה, נצטרך להתלבש באופן מלא. (בהמשך הסיור) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בן שבועיים? << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> זה בן כמה שבועות ועכשיו הוא מתחיל את שלב ההפרחה שלו. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זו דוגמה לתא, יש כאן את כל הטכנולוגיות הנדרשות. ככה נראה תא, אתם גם יכולים לראות, כרגע אין הרבה עובדים, לפני שבוע או עשרה ימים התחילו את השלב של ההפרחה ובעצם ככה נראית חממת קנאביס, יש בה את כל הטכנולוגיות הנדרשות כדי שמפה ייצאו מוצרים איכותיים מאוד. לזן הזה לדוגמה קוראים צ'יטה פיס. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אתה המצאת את זה? כי במקום הקודם כן המציאו. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> לא, אנחנו לא משתמשים בדבר הזה של שמות מומצאים. זה הזן, ככה הוא הגיע, אנחנו יודעים להגיד מי האבא שלו ומי האמא שלו, מה נותן, איך נותן. אנחנו לא מאמינים בשמות מומצאים. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> נסביר על המערכות? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> בקצרה ואני רוצה לצאת. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> מקרר בעיקר בקיץ החם, נכנס מים, זה בעצם מעביר אוויר קר ישר ל - - - << אורח >> רמי לוי: << אורח >> המטרה היא כאן לשמור – עוד פעם, הקנאביס אוהב לגדול בטמפרטורות מסוימות, ברמות לחות מסוימות, שלב ההפרחה מתחיל כשאנחנו נותנים 12 שעות חושך, 12 שעות אור, בכל הדברים האלה אנחנו יודעים לשלוט. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> ככה אנחנו מקררים. בצד השני יש תנורים, עכשיו בחורף מפעילים בלילה, יש לנו מסכי החשכה ומסכי הצללה, הצלחה כשחם מדי, החשכה כדי לעשות את תהליך ההפרחה. יש לנו מערכות שמודדות את הכול, יש לנו יבשנים שמייבשים. לחויות גבוהות לא טובות לקנאביס בשלב ההפרחה, מייבשים. הרבה חשמל, הרבה התעסקות, כל המערכות האלה מתאימות עם הנחיות שאנחנו נותנים מראש. העבודה על הצמח היא מאוד חשובה, אם תרדו קצת נמוך ואתם תראו שהאגרוטכניקה פה היא מדויקת לכל צמח. שמים להם חצאיות כדי שהאוויר ייכנס והפרחים יהיו באותו גודל. ממש מפסלים את הצמחים כדי שכל פרח יהיה כמו הצמח שלידו. זו ממש עבודה מדוקדקת שאנשים פה למדו עם השנים לעשות והיום אנחנו יודעים לעשות את זה ברמה מאוד גבוהה. (בהמשך הסיור) << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אנחנו בכניסה לפוסט, פה אפשר לצלם. אנחנו נסביר לכם את זה בקצרה, השקענו כאן הרבה כסף, אתם זוכרים את החוליה שאמרתי לכם שזה המפעל? יש לחווה שני חלקים, החלק התעשייתי והחלק החקלאי, בעצם כשהקנאביס נקצר אנחנו מודדים זמנים, בפחות מדקות זה נכנס כאן למסלול. אנחנו שומרים על זה בהקפדה יתרה, הכול ארוז, הכול מסודר בארגזים. נעבור עכשיו ונראה כאן את התהליך, נראה גם איפה אפשר לצלם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לפני שזה יוצא למפעל? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זה לפני שזה יוצא בשקיות חצי קילו. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> וזהו, זה המוצר. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זה המוצר הסופי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עד שזה יוצא כמה בדיקות העברת את זה בכל התהליך, כל פעם בשינוע וזה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> כל שלב אני בודק כאן, וזה גם, אגב, אני רוצה לבדוק אצלי שאין איזה שהיא בעיה, זה משהו שלדוגמה אני לא אוותר, אני ארצה כן להמשיך לבדוק כל הזמן, לראות ולהשתפר, תזכרו שאין לנו חומרי הדברה כמעט מותרים, אז ככה שגם ככה אסור לי לעשות כלום, אבל אני כן בודק את זה, בודק זיהומים, בודק כל דבר. אנחנו מנטרים את זה אגב באון ליין. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל שלב, אימהות, ייחורים, צימוח, הפרחה, מוצר יבש? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> מוציאים בדיקות. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אבל בעצם הבדיקה החשובה היא פה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> בגדול הבדיקה החשובה היא בסוף. אתה לא רוצה לגדל עד הסוף ואז בסוף כאן לפסול את זה כי משהו לא קרה, ולכן אני בודק את זה בכל שלב. ניכנס. כל מה שתראו כאן זה מפעל הפארמה שלנו. כל מי שחשש מזה שלא יריחו ודברים כאלה, הנה, מריחים את זה, אי אפשר לפקשש את הריח של הקנאביס. פה אתם נכנסים למפעל שלנו כשהכול כאן מותאם כמובן לתקן הישראלי, כי אחרת לא היינו מקבלים תעודה, אבל גם לתקן האירופאי, זאת אומרת באפס זמן אנחנו יכולים להיות EU GMP קומפליינס, וזאת כוונה שלנו. יש שתי צורות שבהן מעבדים קנאביס, צורה ממוכנת, שהיתרון שלה זה זמן ועלות, וצורה ידנית. כשבנינו את המתקן הזה בנינו אותו עם מיכון מלא, כמה שיותר אוטומטי, בסופו של דבר זה פוגע בתפרחות. אנחנו אוספים היום את הכול, עבודה ידנית, ניתן לכם לצלם תפרחות בחלק האחרון שלהן. אל תדאגו, תראו תפרחות מדהימות. יש כאן מסלול שהחומר עובר בלי מגע יד אדם, יש כאן מסלול של אנשים. אתם יכולים לראות כל החלונות האלה, הסיבה שיש כאן חלונות זה כי החומר עובר במסלול אחד ואנשים במסלול אחר והאריזות המלוכלכות והאריזות הנקיות במסלול שלישי. הכי פארמה שיכול להיות, בגדול, זה הרבה יותר מתוחכם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה שאתה אומר זה שאתה פותח פה חדר צדדי ואתה מפה, מהמקום הסטרילי הזה, בעצם אורז את זה כדי לצאת לבית מסחר. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> בסוף התהליך, תיכף נראה אותו, אני אראה לכם איך אני אורז את זה בשקיות של חצי קילו, שם אתה יכול, לידו, לעשות חדר שייארז בעשרה גרם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה המקסימום של המינימום למעשה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אבל בעצם אתה יכול פה במתקן הזה לארוז ישר לבתי מרקחת. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אני אגיד יותר מזה, שאסור להגיד את זה, יכול להיות כאן גם רוקח, לנפק מכאן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר אם תהיה לך אפשרות לעשות חפיסות של עשרה גרם מותר? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תשמע, זה ממש אמנות. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> חבר'ה, זה אמנות. אתם זוכרים מה אמרנו? איכות איכות איכות. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> זה שולחן ה-QA, זה אחרי הבדיקה, זה עובר כמה פעמים בתהליך. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אני רוצה שתכירו. בואי תגידי כמה מילים. כמו שאתם רואים כל העבודה היא עבודה ידנית, עושות את זה בנות, יש לנו פה את ברה, שהיא מנהלת את כל החדר הזה. תגידי כמה מילים על עצמך. << דובר >> ברה: << דובר >> אני מנהלת את העובדות כאן שעובדות על הטרים היבש ויוצא לכם חומר הכי טוב. מכאן יוצאת עבודה ברמה גבוהה בעזרת ה'. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> בזכותה, אני מוכרח לציין, אחד הדברים זה כל הזמן שיפור מתמיד, זאת אומרת אנחנו רואים איפה אנחנו יכולים לעשות יותר טוב ויותר טוב, ואני מזכיר את מה שאמרתי וזה מלווה אותי לאורך כל הדרך, איכות איכות איכות. היו מכונות, שמנו את זה בצד כדי לתת – קודם, נדמה לי שבועז אמר וואו זה הכול ידני, אז תראו את העבודה שנעשית כאן, זה ברמה של דבר דבר. אנחנו נמשיך, תודה רבה לכם, תמשיכו את העבודה המצוינת, נמשיך את התהליך כאן, אני רוצה להראות לכם את ההמשך. (בהמשך הסיור) << אורח >> רמי לוי: << אורח >> הגעתם כאן לאחד השלבים הכי חשובים. לא כל חווה עושה את זה, לא כל מפעל פוסט עושה את זה, מה שיש כאן זה מה שנקרא בתהליך קיורינג. מה הוא עושה? התפרחות, אחרי שהם עברו כבר את כל התהליכים שראינו הצמח יושב כאן לתקופה מסוימת ובעצם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה זמן? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זה תלוי בזן, זה נע בין עשרה ימים לשלושה שבועות עד חודש. כל מי שמכיר יין, זה כמו התהליך של היישון ביין. זו דוגמה אחת. אגב, כל יום פותחים את החבית הזאת כל כמה שעות ומסובבים אותה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וואו, איזה ריח נהדר. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> שוב, חלקכם הגדול נראה לי סחי להפליא שלא יודע להגיד מה זה קנאביס טוב ומה זה לא. תסתכלו על הצבע, תסתכלו על הריח, תסתכלו לדוגמה, זה ייעשה מיון וזה לא יישלח למטופלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> כי זה קטן מדי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד את האמת, פעם ראשונה אתם עושים את זה או לא? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> המטופלים בארץ פחות אוהבים את זה, אין הבדל באיכויות בין זה לזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מה אתה עושה עם זה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אני שם את זה בצד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ו-? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> לא מוכר את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה משמיד את זה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סיגריה אחת לא עישנתי בחיים שלי. << אורח >> גור שדה: << אורח >> בקנאביס יש כמה מדדים, יש את העניין של הצבע, יש לו פונקציה וזה משתנה בין ירוק מאוד בהיר לאפילו שחור, יש לנו מדד הדחיסות. הטריכומות זו האבקה הלבנה שאתם רואים, זה גבישים, קוראים לזה טריכומות, חלק מסוים מהחומר הפעיל נמצא בטריכומות, הכול נמצא בתוך הפרח. יש לנו עניין של מבנה הפרח, מה הצורה שלו. מעבר לטרים מה הצורה הטבעית של הפרח, אנחנו בטרים, מה שרמי הסביר, אנחנו אוהבים לשמור את היופי הפנימי של הצמח אז אנחנו לא מכסחים אותו, אנחנו לא מייצרים צורה מלאכותית, אנחנו בעצם לוקחים את הצורה הטבעית של הפרח ופשוט מציגים אותו למטופל. אנחנו דואגים שהוא מקבל פרח נטו, בלי עלים, בלי כלום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה הכמות של התוצרת שאתה משמיד בכל חודש? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אני לא משמיד הרבה, כי חלק מזה הולך לשמן, אבל בהחלט את הקטנים, זה לדוגמה, מתחת לסטנדרט, לא מנפיק את זה כתפרחת. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> אבל כמו שראיתם בגידול, אנחנו מנסים לגדל צמחים עם פרחים בגודל מסוים, זה הכול באגרוטכניקה, זה הכול במקצוע. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אני אסביר למה מטופלים מקבלים לפעמים תפרחת, כאילו הרבה קטנים. מכיוון שזה עובר כל כך הרבה ידיים וכל כך הרבה תחנות ועד שזה מגיע לפעמים אתה לוקח, תסתכלו על הפרח הזה - - - << אורח >> גור שדה: << אורח >> זה גנטיקה אחרת לגמרי. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> תראו את הגודל. אבל מה קורה? זה יושב בשקית, המטופל קצת לחץ, בדיוק, הבנת אותי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה מתפרק. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זה נשבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נשבר ומה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> ואז יש קטנים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> והקטנים, אין לך מה לעשות עם זה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> לא, לא הבנתם אותי, זה נארז כבר בשקית של עשרה גרם, נכנס לתוך קופסה, נניח בתוך הקופסה יש שניים, אין מקום, דוחסים את זה, הוא נשבר ואז יוצאים חלקים קטנים, אבל אפשר בהחלט לראות כאן שיש כאן - - - << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> אפשר לראות גם את העבודה על הצמח עצמו. << אורח >> גור שדה: << אורח >> אפשר לראות את הצורה, יש את הגבעות, את ההרים, אנחנו ממש עובדים עם הצורה של הצמח כדי לא לפגוע בו, רק להציג את היופי. << אורח >> מיכאל בן דרור: << אורח >> אנחנו גם תולים את הקנאביס כשאנחנו מייבשים אותו, הרי זה עובר תהליך ייבוש, אז זה בתלייה כדי לא ליצור פיתה בהשטחה, אנחנו תולים ואז גם הוא הרבה יותר חיוני. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> פג תוקף, דיברתם על זה. יש תוקף, כמו כל תרופה יש לזה תוקף, עושים לזה ולידציות, כרגע במפעלים שבהם אנחנו עובדים, המפעלים הסופיים, אנחנו מוציאים כאן, המוצר, כמו שאמרנו, ייצא עכשיו בחצי קילו, יגיע למפעל, לא משנה איזה מפעל, ייארז בעשרה, מהרגע שהוא נארז יש לו תוקף על פי המפעל בין חצי שנה לשנה, עכשיו רוצים להאריך את זה יותר, ובעצם מסוף תהליך האריזה שם מתחיל התוקף. קנאביס יכול להחזיק בקלות את השנה. כל מי שמיילל על זה, אז או שמראש זה היה קנאביס מחורבן, סליחה על הביטוי, אם אתה מוציא קנאביס כמו שאתם רואים כאן אין לו שום בעיה לעמוד בשנה ושנה וחצי תוקף. הוולידציות כרגע תקפות לשנה. << אורח >> גור שדה: << אורח >> מצאו בסין כדים עם קנאביס בני אלפיים שנה עדיין עם חומרים פעילים, אז אני לא בטוח ששנה תוקף זה נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נגענו עכשיו בחומר, סתם לדוגמה, כלב שאמור לזהות חומרים של סמים, הוא יכול להריח את זה שנגענו בזה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> ודאי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> או בשדה תעופה? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> כן. אני אגיד לך יותר מזה, למה זורקים את הכפפות בפח אחר? כי מה שקורה כשאתה נוגע כל היום, לא כמו שאנחנו נגענו עכשיו, כל היום אתה נוגע בפרחים, מה שקורה זה שעל היד מצטברת שכבה שאם אתה רוצה אתה יכול להקפיא את הכפפות ואחר כך להוציא את החומר הפעיל שבזה. לכן אנחנו לא עושים את זה, אנחנו זורקים את הכפפות. חדר כמו שיש כאן, שוב, זה אחד הפיתוחים שעשינו, עובדים בארגזים קטנים, בארגזים גדולים, יש פה בעיניי הצורה הכי מתקדמת לטפל בקנאביס. שוב, איכות איכות איכות. (בהמשך הסיור) << אורח >> רמי לוי: << אורח >> זה בעצם הכספת, זה סוף התהליך כמו שהוא מופיע היום, שקיות של חצי קילו ומכאן זה ממשיך הלאה את התהליך שלו ויש כאן כמות גדולה מאוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תראה לנו מה כתוב, תן דוגמה למשל מה כתוב פה. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> פה כתוב המספר של האצווה, איפה היא גודלה, מה המשקל, 1,002 גרם. אפשר לראות כאן את הכול. אני יודע מפה, מהשקית הזאת, להגיע מתי נחתכו הייחורים, מי האמא, מי האבא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתה יודע לאן השקית הזאת הולכת? << אורח >> רמי לוי: << אורח >> אני יודע לאיזה מפעל זה הולך, הוא מקבל מספור חדש, יש לו traceability מלא. Traceability זה עקיבות, מלאה, מהסוף, המטופל נותן לי קופסה, אני יודע להגיד איפה היא גודלה, על ידי מי, איזה תהליכים זה עבר, הכול אני יודע. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זאת אומרת בדיוק כמו שהיה את האורז בחצי קילו אפשר לארוז בפחות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מדינת ישראל פועלת על מנת להרחיב את העסקים אז אתה אומר שהכספת הזאת תהיה קטנה? תצטרך לקנות עוד כמה כספות כאלה. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> הנגב גדול, אין לי בעיה של מקום פה, רק תגידו ואנחנו מתקדמים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אבל האריזה הקטנה, זה גם חוסך בעלויות, אני מבינה, גם בשביל החולים. << אורח >> רמי לוי: << אורח >> ברור שזה יחסוך בעלויות, אני לא צריך לשנע את זה, אני לא צריך כלום. אני יכול לעשות את הכול כאן. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה רבה. (בהמשך הסיור – יוניבו אשקלון) << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> האמת שיצא לנו לשבת באולפן לפחות שלוש פעמים, אני פירשתי טרור ואז - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתי זה היה? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> לפני כשנתיים, אבל אני כמעט כל שבוע עכשיו עם כל מה שקורה, הבוקר הייתי אצל רסקין, סתם לדוגמה, בענייני שב"כ, אני לא רק קנאביס. למה אני מספר את זה? כי בעצם הסיבה היחידה, אני עוד לא לקחתי שאכטה מעולם ואני באתי להיות השוטר שדואג לאיכות, שדואג למטופלים. אם גולן הצליח לשכנע אותי לבוא לפה, אני אומר לכם את האמת, יש לי חבר שהוא קוליטיס וקרוהן ואני ראיתי מה הקנאביס עושה לו וראיתי מה זה עושה לחולים סופניים שהכרתי, וזה היה המניע שלי לבוא לעולם חדש שאני לא מכיר. מה שעכשיו אנחנו ננסה להראות לכם, קצר, זה על התהליך של המפעל, ניכנס איתכם לתהליך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה בעצם קורה, כל השלבים. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> בדיוק. אחרי זה נעלה וניתן לכם מצגת ממש קצרה ונציג לכם את הבעיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מעולה, זה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> לא נספר לכם סיפורים ולא נעשה לכם שיווק. אתם כנראה לא תגדילו את היקף המטופלים של יוניבו, אני מדבר ברמה האישית, אבל אם תבינו את הבעיות אז יהיה לנו קצת יותר קל, אני חושב, מול הרגולטור ובכלל מול הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן. ההתחלה של המפעל זה בשער הזה, מגיע הרכב שמביא את החומר מהחווה. בחווה הייתם, הוא נכנס למחסן אצלנו ומתבצעת קליטה של חומר. אז אנחנו ניקח אתכם למחסן, הכי פשוט. מה שקורה, המשאית נכנסת ברברס עם החומר מהחווה. בדרך כלל זה אצוות של 50 קילו, 100 קילו, 30 קילו, לפי אצווה, זה לא מגיע פחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת אומרת 100 קילו מגיע אליך במשלוח אחד? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> יכול גם 100 קילו. יכול גם יותר, אבל בעיקרון זה פחות או יותר. אנחנו משתדלים שלא יהיה פחות מ-50, אבל אם חווה שולחת 40 ו-30 במקרים חריגים אנחנו מאשרים, כי יש לזה משמעות. על 100 קילו, ואנחנו נגיע לבעיה, אני משלם מעבדה כמו שאני משלם על 50, 30 או 20 קילו. אני לא משלם על מעבדה פעם אחת, אני משלם בחווה, אני משלם בכניסה, אני משלם ביציאה, כל פעם זה לא 1,000, 2,000 שקל, ביחד זה מגיע כבר לעשרות אלפי שקלים ואתם יודעים לאן זה מגיע בסוף, כי בסוף זו חברה שהיא צריכה לשלם משכורות. יש פה המון עלויות שלעניות דעתי אפשר לחסוך אותן, ואני אציג לכם את זה. זו הכניסה למחסן, מפה מוציאים את הקנאביס, פה המחסן שלנו קולט. זה חדר דיגום, קופת דיגום זה נקרא, הקנאביס מגיע לפה, נשקל פה, נבדק פה, אנחנו רואים שהוא עובר את תו התקן, הוא נכנס לפיילות מהחווה ויוצא מפה דיגום מייצג. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לכאן מגיעים 50 קילו? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> כן, לפה ולפה גם. פה יש קנאביס, יש לנו עוד מכולה בחוץ שהיא גם מאושרת אחסנה, אנחנו בונים בית מסחר חדש שיוכל להכיל גם שניים וחצי טון בחוץ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא בדיוק סיפר לנו שמבחינתנו זה לא משנה אם הגיעו אליו 30 קילו, 50 קילו או 100 קילו, הוא צריך לשלם את אותו דבר על הבדיקה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> במעבדה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כי אז זו בדיקה אחת? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> נכון, בדיוק. אני אסביר אחרי זה בדיוק את הדברים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זו כזאת סמנטיקה קטנה שאחר כך מגיעים לוועדה ולא מבינים את הדקויות. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כל חבילה אתה צריך לבדוק, אז אם החבילה יותר גדולה אז – << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> נכון, אני משלם פחות. אני אסביר לכם אחר כך בשקט, בממוקד, איפה צווארי הבקבוק שאני רואה אותם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מעולה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> הוא מגיע לפה, נבדק, מהרגע שזה נבדק שבוע כל החומר נכנס לקרנטין, נכנס לאחסנה, ממתין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה שבוע? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> כי זה מה שלוקח למעבדה חיצונית שמאושרת משרד הבריאות, זה יכול להיות אמינולאב, זה יכול להיות בקטוכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וזה תמיד שבוע, יש מקרים שזה לוקח גם יותר? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> לעתים זה לוקח יותר כי אם למשל פתאום מצאו בעיה בטוקסינים ורוצים לעשות בדיקה חוזרת, כל מיני חיידקים או כל מיני עובשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאלה שחוזרות תקינות אין דבר כזה החרגה של מעבר לשבוע? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> יש החרגה מעבר לשבוע, אבל אנחנו בתהליך הייצור לוקחים שבוע כסטנדרט כי זה גם שבוע בסיום האריזה, תיכף אתם תראו מה קורה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> ואנחנו גם הבנו שאין סטנדרטיזציה של הבדיקות, שאין תקן אחיד של מעבדות, כל מעבדה עושה בדיקה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אז יש שוני בין המעבדות, אנחנו עובדים עם מעבדה שמוכרת כ-GMP, על ידי איגוד Good Manufacturing Post Process, אנחנו עובדים מול מעבדה שיש לה את התקן הזה ולכן אנחנו מבחינתנו זה מאושר משרד הבריאות, מאושר יק"ר. בחדר אני אסביר לכם גם מה קורה אם אני רוצה לעבוד עם עוד מעבדה ואני רוצה שתהיה לי תחרותיות. כמה זה עולה לי, אתם תתעלפו בקטע הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, אנחנו רוצים לדעת. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> מה זה ולידציה, דיברו איתכם? וריפיקציה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אנחנו נדבר על זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה המפעל הראשון שאנחנו מגיעים אליו. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> בסדר, שם צווארי הבקבוק. אם אני רוצה להוזיל עלויות, כי אני עסק כלכלי שחייב לשלם משכורות, אני תמיד קורא לזה, כי בשב"כ המדינה שילמה את המשכורות, אני ראיתי את המבצעים, כל התפקידים שלי זה היה מבצעים, אז כאן מאוד חשוב לי מה העלויות כי אני עובד על פי תקורות. אני חייב כל הזמן, כמי שאמון על שרשרת האספקה של יוניבו, להיות מאוד מאוד חד בנושא הזה. אז כאן עושים את הדיגום, שולחים לשבוע, חוזר הדיגום, מאושר, אין חיידקים, אין עובשים, אפשר להתחיל לעבוד. הקנאביס נכנס דרך כאן לפה, לחדרים הנקיים, ושם זה המפעל. אנחנו נדבר על זה תיכף בפנים, רק חברי הכנסת ייכנסו איתנו, אם תרצו אז עוד בן אדם, הכול שם נקי, תצטרכו לשים חלוק, שיער, הכול, ואתם תראו את התהליך, גם של מיצוי השמן וגם הנושא של תפרחת. כשמסיימים את האריזה ואת כל העבודה בתוך המפעל מה שיקרה זה אורזים באריזה ראשונית. האריזה הראשונית זה בשקיות אלומיניום מיוחדות, מאושרות על ידי משרד הבריאות, שעברו יציבות, שעברו את כל הוולידציה ואת כל בדיקות האיכות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השקיות עצמן עוברות בדיקת איכות על ידי היק"ר? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> ודאי. פעם אחת מאשרים אותן אצל הספק, אנחנו מגיעים, נמצאת פה לנה, סמנכ"לית האיכות שלנו, שהיא אחרי זה תיגע בזה, לכל דבר יש משמעות אדירה. ברגע שסיימו לארוז באריזה הראשונית, או בשקיות או בצנצנות, זה יוצא לחדרי האריזה. פה יש שני חדרי אריזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זו האריזה הראשונית? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> הראשונית, פה בפנים יש קנאביס, וזו אריזה שניונית. לכל דבר פה יש את הרגולציה מול היק"ר, האריזה, הסמלול, העלון, כל דבר מצריך אותנו בהרבה מאוד תהליכים. למשל כל מוצר חדש, כל מותג חדש זה הליך רגולטורי, תיק מוצר, אנחנו משקיעים בזה המון המון כסף, בכל מוצר חדש. זאת אומרת אם יוניבו יוצא עכשיו עם צבע חדש, תיק מוצר. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> למשל יש כמה זנים, יש לנו את החווה שאנחנו רוצים להשיק מוצר חדש, צריך לעצב לו גרפיקה חדשה כמובן ואז ללכת למשרד הבריאות ולאשר את הגרפיקה הזאת. זה תהליך רגולטורי שלם שצריך לאשר. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> של זמן, כסף. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> זה יכול להיות, חברת הכנסת, ברמה של: לא נראה לי הגודל, תגדילי. לא נראה לי הצבע, תשני. לא נראה לי הבידול בין הצבע הזה לצבע הזה, תשני את הצבעים. ספציפית אני עושה את זה כל יום. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> כמנהלת שיווק היא אחראית בין היתר על התהליך של האישור של תיק המוצר והגרפיקה מול משרד הבריאות. אז אנחנו מבחינתנו זה גם זמן וגם משאבים, לא רק של העובדים שלנו, זה גם עלויות. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> כל דבר כזה זה תהליך שיכול להיות – יש גרפיקות שהצלחתי לאשר בשלושה שבועות ויש גרפיקות שגם חודשיים לחכות לאישור ורק מאותו רגע שמאשרים את הגרפיקות אפשר להזמין את חומרי האריזה, ויכול להיות שהמוצרים יישבו פה, וחבל, זה פרח. פרח הוא מוצר טרי, צריך כמה שיותר מהר להוציא אותו לשוק. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> המוצר נארז בחדרי אריזה, נכנס לארגזים, עובר לבית המסחר. זה בית המסחר, בעוד חודש כבר יהיה לנו בית מסחר חדש, אנחנו רכשנו את המתחם בצד השני של המפעל. יאנה אחראית על כל הקטע של הטיוב וכל הקטע של בית המסחר מבחינת התיעוד והרישום. יש לנו בנוסף אצל הרוקח רישום של כל ספר סמים, שהכול שם נרשם. זו הכספת, יש לנו שתי כספות ל-GBT, מה שתראו זה ארגזים כאלה, מכאן מחר בבוקר יוצאים 55 קילו לבתי המרקחת, אנחנו מפה מפיצים ל-140 בתי מרקחת מאושרים. << דובר >> קריאה: << דובר >> רק לבתי מרקחת? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אנחנו רק לבתי מרקחת, אפשר לדבר אחר כך על עלויות למה זה לא מגיע לבית הלקוח, בגלל הרגולציה של הביטחון, של, של, של, הלקוח לא יכול לקבל את זה עד פתח הבית. אני אראה לכם את זה למעלה. המפעל, הכניסה דרך תא הסינון. אני אקח אתכם פנימה יחד עם המנהל יפים. שם זה המפעל. זה חלק אריזה נוסף כי לא עובדים על שני מותגים באותו חדר. פה הם עובדים על מותג אחד, זה מותג אחר שנקרא אצלנו אלכסנדרה. כל אחד זה לפי ה-C שלו, CBD. (בישיבה - יוניבו) << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני אתן לכם פה ממש על קצה המזלג מה שאני רוצה, סקירונת מהירה. אם יש שאלות, נמצאת פה גם לנה, סמנכ"לית האיכות, וסיון, ויפים, מנהל הייצור, וככה נוכל לתת לכם תשובות ברורות, על כל המשתמע. בקצרה על יוניבו, ממש בחצי דקה. אנחנו מסתכלים איך אנחנו משפרים את הבריאות ואיכות החיים, אם זה באמצעות פתרונות טבעיים, אבל הראש שלנו אומר להיות הכי מקצועניים, הכי טובים, בסופו של דבר על מנת שהמוצרים יגיעו ללקוח באיכות הכי גבוהה. מבחינת יוניבו, רק שתכירו, יש לנו את כל שרשרת הערך, זה אומר חווה, מפעל, בית מסחר ובית מרקחת, יש לנו בית מרקחת בחולון, ויש לנו גם חברת שינוע והפצה, זאת אומרת שאנחנו שולטים באופן עצמאי בכל שרשרת הערך, זה דבר שיש אותו למספר חברות בודדות בשוק, רוב החברות זה רק חוות, יש מספר חברות שהן בורסאיות, אנחנו כמובן לא הכי גדולים בשוק, אבל אנחנו חברה ציבורית. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> והמפעל שלכם מטפל רק במה שאתם מגדלים בחווה? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> לא, אז אנחנו כחברה יש לנו יוניבו שיווק והפצה, זה המפעל, ואנחנו מייצרים גם לאחרים, לדוגמה למדיקן, לגרינמד, לעוד כמה חוות. בעצם אנחנו מייצרים למתחרים שלנו, אבל אם הם לא יבואו אלינו אז הם יילכו לאחרים, הם יודעים שאצלנו אני מתייחס ליוניבו כמו שאני מתייחס אליהם, כי בסוף אני גם חתום על האיכות של המוצר. זאת אומרת אני לא אכניס לו זבל ואני לא אתן משהו לא תקין של מישהו אחר. יש לנו את חוות עמית, יש לנו שישה תאי הפרחה על 14 דונם, חווה, אנחנו קוראים לה חוולית, מנהל החווה הוא נהג פרארי, אז המוצרים שלנו בחודשים האחרונים, זה המוצרים שראיתם בקופסאות כבר ואנחנו מרגישים שאנחנו מביאים את המוצרים הכי טובים שיש בארץ, אבל זה כבר שיווק אז נעבור הלאה. המפעל שאתם עכשיו עשיתם בו סיור, אנחנו מתרחבים לבית מסחר אצל השכן. תיכף אנחנו נגיע לבעיות, אז תבינו מבחינת אחסון שאחת הבעיות זה גם אחסון. ראיתם את המשקלים, עשרה גרם, את התפרחות, האריזות, זה בעצם התהליך. אני רץ לדברים החשובים, סטנדרט איכות, מייצרים 500 קילו בחודש כרגע, יש לנו 600 קילו בבית מסחר כשאנחנו מקווים לגדול לשניים וחצי טון קיבולת עם בית המסחר החדש, ועכשיו אני נותן לכם שלוש דקות שמזה אתם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בית המסחר זה אפסון, כן? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> זה אחסון שמשם אתה משווק לבתי המרקחת. פה צריך לשים לב, התהליכים המעכבים ומייקרים את המוצר הסופי. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> תעבירו לי את זה במייל של הוועדה. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני רוצה שזה יחודד גם בפרוטוקול. אמרתי ואני אומר את זה, היק"ר עשה עבודה נהדרת, הקים לנו חתיכת תהליך ששיפר ושדרג את האיכות לעומת מה שהיה קודם, עכשיו השאלה, אם אנחנו מסתכלים בסוף על המטופל בקצה איך אנחנו היום בוחנים את כל התהליכים האלה ומנסים להוזיל עלויות כי זה משהו שמשתק חברות שצריכות גם לשרוד את הקטע הכלכלי. אז קודם כל פה אתם רואים את התהליך, אתם כבר רואים, חומר גלם מהחווה, הסברתי לכם, נשלח לבדיקת מעבדה. זו כבר בדיקה שנייה, כי בחווה כבר הוא שלח. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> לא, זו הבדיקה הראשונה בחווה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אוקיי, זה בחווה, ואז הוא נשלח להקרנה. תיכף תגיעו להקרנה. הקרנה, יש מקום אחד בארץ שקוראים לו שור-ואן. שמעתם על השם הזה? אף אחד לא אמר לכם? איך יכול להיות שכל החוות הולכות למקום אחד, מונופול שתוקע אותך במחיר, תוקע אותך בלוח הזמנים, לא יכול להיות דבר כזה. אנחנו תלויים בצוואר בקבוק מטורף. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מה זה אומר בדיוק הקרנה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה עוברים את הבדיקות? לוודא שאין עובשים, פטריות ודברים כאלה. תמיד יהיה סכום מסוים, אבל יש רף מסוים, נגיד 0.1, 0.2 שמותר לך, אם אתה עובר אותו התוצרת מושמדת. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> ורק מקום אחד בארץ, וזה לא הגיוני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה שקורה זה שבמידה שאתה מעל זה אתה יכול לשלוח את זה להקרנה ואז היא מחסלת את כל הפטריות, העובשים. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> תחשבי איזה כוח הוא מחזיק ביד שלו. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> אבל בפועל כולם מקרינים, כל התפרחות בארץ מוקרנות בגלל שעובש, ברגע שיש אותו טיפה, הוא מתפתח בשקית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שימי לב איך הם שומרים שאנחנו לא נשים חיידקים, עובשים, דברים כאלה. הם מגיעים עם כמות נמוכה ממה שצריך. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> לי יש מוצרים שאני לא צריך הקרנה, את יודעת את זה? אני עומד בתקן אירופי בלי הקרנה ואני הולך להקרנה ואני משלם כסף, למה? מפה, מההקרנה, זה מגיע למפעל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה נכון שגם בהקרנה יש חומר רדיואקטיבי? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> כן, הקרנה זה הקרנה. מההקרנה זה הולך למפעל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חולי סרטן מאוד פוחדים מזה. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> פוחדים מהקרנה? חשוב להגיד, חולי סרטן אולי חוששים מההקרנה, אבל הם יותר צריכים לחשוש מהדברים – זאת אומרת ההקרנות מיועדות לאנשים שיש להם קושי ביכולת החיסונית שלהם, שאם הם יעשנו עובשים וכל מיני דברים כאלה וזה יפגע בהם. בגלל זה מקרינים את המוצר. יש גם מחקר מאוד גדול שההקרנה פוגעת ב-10% מהחומרים הפעילים ולא יותר מזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אם עשיתם בדיקה ואתם רואים שזה נמוך מהרף? << אורח >> סיון כספי: << אורח >> כי הרבה פעמים לא רוצים לקחת סיכון. ברגע שיש לך איזה שהוא רף מסוים שאת יודעת שהמוצר שלך יילך לשוק ויכולים להתפתח בו דברים, כי זה פרח, אז מעדיפים להקרין, על הצד הבטוח. << דובר >> קריאה: << דובר >> לפי התקינה הישראלית כן מחייבים מרמה מאוד נמוכה. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> להקרין. הרמה היא מאוד מאוד נמוכה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני יש מוצר שלא הייתי שולח להקרנה והייתי יכול להוזיל את העלויות, לצורך העניין. חומר הגלם מגיע למפעל, במפעל עוד פעם אני שולח למעבדה. כבר פעם שנייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ומה העלות של כל בדיקה? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> 7,000 שקל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על איזה כמות? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> כל בדיקה. אני לוקח דיגום, או מ-50 או מ-70, או מ-100 קילו, תלוי בגודל האצווה, אבל כל בדיקה כ-7,000 שקל. תיכף אני אגיד לך למה, כי אני יכול ללכת למעבדה אחרת, אבל אני אספר לך תיכף עוד מעט בשקף הבא, שהוא האחרון, מה המשמעות של זה. ואז החומר נכנס להסגר, ואז אני מקבל תוצר מהמעבדה, מכניס למפעל, איפה שהייתם, ומפה אני - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> החומר עובר עוד מעבדה פה? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> בטח, תיכף אני אגיד לך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הוא כבר כיסה שם את הכול? << אורח >> סיון כספי: << אורח >> לא, יש שלוש בדיקות מעבדה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> תנו לי, אני אסביר את זה ברצף. בדיקה ראשונה במעבדה, הולך להקרנה, מגיע למפעל, עובר בדיקת מעבדה נוספת, הולך לייצור, נארז בשקיות. מהשקיות או מהצנצנות, בסיום האריזה, עוד פעם נכנס לשבוע הקפאה, קרנטין, ומשם עוד פעם לבדיקה שלישית במעבדה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> נוהל יק"ר. זה הנוהל. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> שלוש בדיקות, פול מונוגרף, ומעבדה חיצונית. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני מבחינתי, ברגע שנכנס למפעל אחרי בדיקה ראשונה, רוצה לסיים עם הבדיקות האלה. בקיצור, מקבל תוצאות מהמעבדה, סיום ייצור, שליחת תוצר, תוצרת גמורה, עוד פעם שבוע הסגר ואז קבלת תוצאה מהמעבדה שמאפשרת שחרור והפצה לבתי מרקחת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה זמן התהליך לוקח? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> שלושה שבועות, פלוס מינוס, לפעמים גם חודש. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> שמתוכם שבועיים זה לחכות לתוצאות בדיקות מעבדה. שבועיים זה יושב בהסגר במחסן. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> אני רוצה רק לחדד לכם משהו, כי אני פשוט מטפלת גם בענף התרופות, אין כזאת כמות של בדיקות, גם לא בענף התרופות, לשום תרופה, רק בקנאביס יש, אם אני לא טועה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על תצורה מיובאת הם גם מבקשים את כמות של הבדיקות והאבחנות? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אנחנו גם מקבלים הרי תוצאות מעבדה מהמיובא, אבל עדיין אני צריך לעשות פה עוד פעם את הבדיקות. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> אותו דבר, בוודאי. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> השקת חדשנות. שתבינו, אנחנו מתעסקים בגליליות, בקבוקי שמן. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> אני רוצה להגיד על זה משפט, סליחה, עדי. אנחנו רוצים לעשות הרבה השקות חדשנויות למטופלים שיעזרו להם, למשל להנגיש להם שמן בטעמים, לתת להם שמן שיעזור לילדים עם טעם הלוואי, למבוגרים, המשמעות של הדבר הזה היא ללכת לעשות בדיקות יציבות על כל בקבוק, כל טעם בנפרד, זה בדיקות יציבות של חודשים על חודשים שעולות כמעט 100,000 שקל לכל בדיקה, לכל טעם. כלומר להשיק חדשנות פה זה השקעה מאוד מאוד גדולה והרבה מאוד זמן. בקבוקי שמן, שנוחים ונגישים יותר, אנחנו היום בתהליכי אישורים של בקבוק שמן, שיש בו שפריצר קטן כזה, במקום לטפטף מתחת ללשון בכל מיני דרכים מסובכות, אלא לתת מנה אחת שהיא מונגשת והרבה יותר נוחה למשתמש, גם זה. הרגולציה פה לא מאפשרת לחרוג מהשמן, תפרחת, בצורה הכי קלאסית והכי בסיסית, הכול אנחנו נתקלים פה ב - - - << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אז רגולציה מול מעבדות דיברנו, בדיקות מעבדה כפולות דיברנו. מה זה אומר גם בדיקות מעבדה כפולות? תקשיבו, אני היום בודק באמינולאב, אני רוצה להתחיל לבדוק גם בבקטוכם, זה מעבדה אחרת שהיא בודקת לחברות שמתחרות בי. אני צריך לעשות ולידציה שתעלה לי 100,000 שקל כדי להשתמש גם בשירותי המעבדה האלה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מה זה ולידציה? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> ולידציה, בדיקת יציבות. << אורח >> לנה חייאיטוב: << אורח >> לכל שיטה. לקנאביס צריך לעשות בדיקה לא רק למיקרו, גם מתכות, גם טוקסינים, גם חומרים פעילים, גם חומרי הדברה, לכל שיטה כזאת צריך לעשות ולידציה. אחרי הוולידציה הם עושים את הוולידציה על שלוש אצוות שלנו, שזה לוקח בערך שלושה חודשים, אחרי שלושה חודשים על כל שיטה כזאת אנחנו משלמים בסביבות 90,000. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> תיקוף בדיקה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני שואל שאלה, אם בזלת, מתחרה שלי, בודק בבקטוכם למה אני צריך לעשות ולידציה? סתם דוגמה. אני, האזרח הפשוט, למה אני צריך להוציא 100,000 שקל כחברה - - - << אורח >> לנה חייאיטוב: << אורח >> זה 100,000 לכל שיטה. ביחד זה יוצא 300 בערך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא הבנתי, מה זאת אומרת שיטה? << אורח >> לנה חייאיטוב: << אורח >> שיטה זה נגיד שיטה למיקרו, שיטה לטוקסינים, שיטה למתכות. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> שיטה לבדיקה, צריך לתקף את הבדיקה ספציפית לנו. << אורח >> לנה חייאיטוב: << אורח >> ספציפית לנו, למפעל שלנו, לחומר שלנו. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני אפשט לך את זה הכי פשוט. אמינולאב יוכרז כבודק קנאביס ואז כל מי שירצה ללכת אליו יקבל את השירות בתשלום. לא, הוא אומר, אתה כשאתה בא למעבדה אתה צריך לאשר את המעבדה מחדש לטובתך האישית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כאילו אתה בא ומאשר את המעבדה כדי לבדוק את הקנאביס? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> לא, הוא מאשר אותי שאני אשתמש במעבדה, במקום לעשות הפוך. תאשר את אמינולאב שיהיה לכל מעבדות הקנאביס, תאשר את בקטוכם לכל מפעלי הקנאביס. אני אתן לך דוגמה, אני עשיתי את הקופסה הזאת, הבאנו ביבוא, כי לא היה בארץ, מאנגליה. זאת קופסה שאחרי שאנחנו אישרנו אותה אושרה על ידי בזלת. זה מפעל שנמצא באשדוד, ישראלי, ואני ציוני לפני הכול, ואני רוצה שגם המפעל באשקלון יעבוד, אני לא רוצה להביא את זו, מה אומרים לי? אתה צריך לעשות עכשיו ולידציה. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> בדיקת יציבות, שנה לשים את זה, שנה שיחכה בחדר ויראה שהיציבות היא - - - << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> יעלה לי עכשיו חודשים של בדיקות יציבות ו-100,000 שקל לפחות כדי לאשר את המוצר הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עושים את זה לתרופות אחרות כמו, לא יודעת, מזרקים שעושים - - - << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני רוצה מחר להזמין מהמפעל באשדוד את הקופסה הזאת, זה אותו דבר, זה לא משנה, זאת מיוצרת באנגליה וזאת מיוצרת באשדוד, באשדוד יותר זול ב-30%, אני לא יכול, למה? אני צריך לשים עכשיו מזומן 100,000 שקל. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> לבדיקת יציבות ולחכות שנה, לראות שהחומר לא משתנה בתוך הקופסה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> זה נקרא משפט ושמתי לכם אותו, ולידציה, וריפיקציה. לא הבנתי כלום עד לפני חודש בעניין הזה. מה זה וריפיקציה? זה תהליך מקוצר שאומר שאם כבר משתמשים בזה חוות אחרות תעשו את ההתאמה. למה את שולחת אותי לעשות בדיקה חדשה עוד פעם אם המתחרה שלי כבר מזמין את הצנצנות? אם המתחרה שלי בודק במעבדה ההיא למה שאני לא אבדוק במעבדה ההיא? כי אומרים: הקנאביס שלך זה לא הקנאביס שלו. אז אני אומר ואלאק, אם רוצים להקל, כל החיסכון הזה יחסוך לי בעלויות, זה יוריד את המחירים, כי אנחנו מדברים פה על הרבה מאוד כסף, מעבדות על בסיס קבוע, ולידציות על בסיס קבוע, כל מוצר זה ולידציה, כל דבר זה תהליך רגולטורי. מה הבעיה כאן? שהרגולטור, בסוף הוא צריך להסתכל עלינו כעסק. אני הייתי הולך להתראיין על הפיגועים, לא יודע אצל מי, אצל דנה וייס, חוזר להיות פה עם העובדים שלי בחדר הזה כי היינו רצים מזה לטילים, מזה לטילי. זה מקום שנמצא בעוטף עזה, פה נפלו טילים. יש למטה, אתם יכולים לראות את זה, העובדים שלנו הם כולם לא מהאזור. אז אני הרגשתי כאילו שלא רוצים – אני לא אגיד לא רוצים, יש סוג של אטימות, בנו איזה שהיא מערכת ועכשיו צריך לראות איך מקצרים, איך עוזרים לנו, איך מסתכלים בעיניים שלו. לא תלך תבוא עכשיו לאשר פה את כל התהליך הזה של הרגולציה של בית המסחר החדש. אני ממש דואג מזה כבר, אני ממש דואג. אני לא דואג שאני לא אהיה הכי טוב בשוק, אלא אני דואג שמישהו, אם הוא יעצור לי את זה איך אני אגדיל את הנפח של האחסון? כתבתי לכם אחסון, סתם דוגמה, לי יש בעיה של אחסון במפעל. דוגמה הכי פשוטה, ביקשתי לאחסן את האריזות, לא את הקנאביס, רק קרטונים, בחווה כי החווה שלנו חדשה ויש לנו הרבה מקום. לא מצליח להבין מה הבעיה. הם מבקשים הפרדה מוחלטת בין החווה למפעל. סתם דוגמה. את יודעת מה אני עושה? שולח משטחים לגלובוס, אתם יודעים מה זה גלובוס? זה בית אחסון גדול בבאר שבע, משלם כסף כל חודש לאחסן אריזות, זה עולה לי אלפי שקלים בחודש. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> משלמים כסף במקום שאני אשים בחווה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> תהליך אישור עובדים חדשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> דיברו על זה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> שינוע מאובטח, אבטחת מתקנים. אני הייתי שלוש שנים מנכ"ל של חברת אבטחה, אני מכיר את כל הסוגיה הזאת, אני לא יכול להגיד ולהצביע, אבל אני טוען שאפשר להוריד עלויות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> סתם דוגמה, אני באופן אישי, אולי יכעס עליי ערן, אם יש לי פה מצלמות הכי מתקדמות ואם יש לי פה מצלמות תרמיות ואם יש לי פה יכולת של סיור שבעשר דקות מגיע לפה אז אני חושב שאני לא צריך שני שומרים בלילה, שומר אחד מספיק, שעושה סיורים, כשכל הכספות נעולות, בכספת, לא באיזה משהו פתוח שאפשר לקפוץ מהחלון להיכנס. גם כספות, גם מאבטח חי שמסייר, גם מצלמות ובדיקה, גם גלאים וגם סיור שמסתובב פה באזור התעשייה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מי דורש את השינוע המאובטח? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> היק"ר והמשטרה. השינוע מאובטח, הרכבים, גם שם. אני לא אומר בדיוק מה צריך לעשות, צריך לבחון את זה. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו על השינוע. היו כמה חברות שעשו שינוע עד הבית, כלומר מבית המרקחת ללקוח, למטופל, שזה מאוד מאוד עזר למטופלים שלא יכולים לצאת, שקשה להם להתנייד וכו'. היום בגלל העלויות הכבדות והעלויות הרגולטוריות של כל הדבר הזה הם כולם פשטו רגל, 'חפוז' פשטו רגל, יו פי אס ירדו מזה. כל החברות הגדולות שטיפלו במשלוחים עד הבית החליטו החל מחודש דצמבר שהם לא נותנים יותר משלוחים עד הבית, הם לא עומדים בעלויות של הדבר הזה. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> זה לא כלכלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? מה נדרש? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> עד 500 גרם זה נהג, נכון? << אורח >> ערן מסיקה: << אורח >> עד 500 גרם זה אפשרות לקחת דגימות למעבדות בתיק מיוחד, עד עשרה קילו זה נהג שאמור להיות עם רכב מאובטח שיש לו את כל הציוד והאמצעים שהוחלט על ידי המשטרה והיק"ר, מ-10 עד 20 אנחנו עם שני מאבטחים וכן הלאה, ויש את כל הקטע של העברות לבתים, שזה נתקל בתופעה שאם יש איזה שהיא החזרה, בן אדם לא בבית, כל מיני דברים כאלה, לאן מחזירים את זה, איזה בית מסחר קולט את זה, העלויות של בית מסחר שיכול להכיל אוברנייט וכן הלאה וכן הלאה, יש לזה המון המון המון הוצאות. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני אתן לך דוגמה. החווה שלחה לי אצווה והאצווה נמצאה לא תקינה, אני רוצה להחזיר לו, אסור לי להחזיר לחווה. למה? אם החווה עומדת ברגולציה ואם יש לו יכולת להשמיד לבד? כל מיני קשיים כאלה. למה אני לא יכול להחזיר לחווה? הוא רוצה לעשות מיון נוסף אצלו, למה שאני לא אחזיר לו את האצווה שלו? אסור. מרגע שהגיעה אצווה מחווה למפעל אז זה יכול להתנייד רק מהמפעל למפעל אחר או לבית מסחר, זה לא יכול לחזור לחווה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? מה, יש בה עובשים? << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> כן, לדוגמה היא הגיעה אליי למפעל ואני עשיתי לה בדיקה במעבדה ויצא שיש לה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז משמידים את התוצרת? << אורח >> סיון כספי: << אורח >> זה עניין בפני עצמו. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אין היום השמדה ואין היום הליך מוסדר להשמדה. אין גם תחרות בזה. גובים מאיתנו גם המון כסף על השמדה. כבר סוף לא הרווחת, הלכה האצווה, אתה עוד משלם על זה כסף בשביל שמישהו יקבור לך את זה, ישמיד לך את זה. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> זה של הגנת הסביבה, הם קוברים את ה - - - << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אנחנו עושים פה, פותחים את השקיות, שופכים על זה שמן. אחרי שזה יוצא מפה אי אפשר להשתמש בזה, עכשיו השאלה לאן אתה לוקח את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אנחנו מבחינתנו זהו. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> יש רשימה ארוכה של נושאים. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> זה השיווקים ועל זה אני וויתרתי. << אורח >> סיון כספי: << אורח >> אתם תקבלו את המצגת. << אורח >> עדי כרמי: << אורח >> אני חושב שצריך לא ללכת בראש עם גרזן נגד היק"ר, צריך לרתום אותם אלא ממקום שהם יבינו. (בהמשך הסיור – רבדים BOL) << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מה שתרצו שלא יהיה בפרוטוקול, לנו חשוב שיהיה תמלול של הדברים, אתם יכולים לדבר חופשי, מה שחשוב לך שיירשם, כמו הבעייתיות, זה פומבי, מה שאתה לא רוצה הוא לא מקליט, הוא סוגר. אז תחליט איך שאתה רוצה להתנהל. (סבב היכרות). << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אני רועי, אני משנה למנכ"ל כאן, ה-COO, ואני בחברה שנה וכמה קיימים, אם מסתכלים על השעון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ההנהלה החדשה של החברה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> כמה מילים על BOL. אני יודע שאתם מותשים והיה לכם יום ארוך, מה שמביא אתכם לשני מקומות, האחד, אתם מבינים בקנאביס כבר, הרבה יותר לפחות ממה שהבנתם בבוקר, הדבר השני שאני מבין, שאתם באמת עייפים כי הסתובבתם בכל חבל הדרום וראיתם חוות, ראיתם חממות, ראיתם מעבדות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אינדור גם ראינו. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> ראיתם את המתקן של קנאשור שבטח השוויצו ובצדק והכול בסדר. BOL זו חברה שהיא יחסית ותיקה, היא נולדה מחזון של שני אנשים שלתפיסתם הלכו לכיוון של הנפקה בקנדה, רכשו ציוד ומיכון ושטח וחממות ובאמת יצרו איזה שהוא משהו מאוד מאוד גדול במטרה להיות חברה קטנה ומאוד גדולה. אי שם באמצע 2019 הם מנסים להנפיק והם מחליטים, בגלל מצב השוק ובגלל מוכנות ומוכנויות אחרות, למשוך את ההחלטה. << דובר >> קריאה: << דובר >> גורמים רבים. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> גורמים רבים. זה היה סוג של איזה שהיא אסופה המושלמת לאותה העת והחבר'ה מחליטים למשוך את ההנפקה. הם חוזרים לארץ והחברה צריכה לגבש את החזון ואת המציאות שלה, שהוא לא עולה בקנה אחד עם מה שהם תכננו בהתחלה. החברה מנסה לנתב את הדרך שלה ואי שם באמצע 2020, במאי 2020, מחליטים המשקיעים באותה עת, שזה עמיר שיווק, שזה קונגלומרט חקלאי גדול מאוד בישראל, שזה ליאון קופלר, הבעלים של סופרפארם, לא סופרפארם, אלא ליאון בעצמו, יש שם גם את אוור קראוד, יש שם גם איזה שהוא משהו של תשובה, יש שם כמות של משקיעים שמחליטים ביחד להפוך את ההשקעות שלהם למניות ולהפוך להיות בעלי מניות ישירים באותה חברה פרטית שנקראת BOL פארם. מכאן בעלי המניות מבקשים להחליף את ההנהלה ובמאי 2020 מסיימת פה קבוצה שלמה של אנשים שמנהלת את החברה את התפקיד. החברה ממשיכה בדרך שלה כשחלק ממנהליה עוזבים, חלק מחזיקים את החברה באותה עת, עד שממנים את כפיר אברהם בסוף שנה שעברה, ברבעון האחרון, להיות מנכ"ל. כפיר אברהם מגיע מרקע ענף של מוצרי צריכה, ניהל חברה בשם רקיט בנקיזר בישראל משהו כמו עשר שנים, לפני זה ניהל את מישל מרסייה. << דובר >> קריאה: << דובר >> רקיט חברת פארמה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> רקיט היא גם פארמה וגם מוצרי צריכה, נורופן, סטרפסילס, גביסקון ועוד כמה מוצרים שהם מעולמות הפארמה, ועשה לפני זה תפקידים ב-PNG גם בארץ וגם בז'נבה, בבריסל ובעוד כמה מקומות. כפר מבקש ממני להצטרף וביחד אנחנו נותנים איזה שהיא יריית פתיחה להנהלה חדשה של החברה ויריית הפתיחה הזאת קוראת בדצמבר לפני שנה בדיוק. החברה מסדרת את העניינים שלה ואומרת מה החזון של BOL פארמה ולאן החברה הולכת. והחברה עובדת בשלושה אפיקים. האפיק הראשון הוא יותר עולמות של פארמה. אלה עולמות שיישאו פרי בעוד חמש שנים, שמונה שנים. יש יחידה של ניסויים קליניים של BOL והיחידה הזאת, בהובלה של אורן, יוצרת את העתיד. תיכף אנחנו נדבר על קווי המוצר ועל המוצרים ועל כל מיני דברים נוספים מעניינים שקורים שם, זה עולם יותר קליני, הרבה כדורים ודברים מגניבים. אלה עולמות הפארמה. עולמות של well being שמסתכלים קדימה, גם בארץ וגם בחו"ל לאיך אנחנו משלבים את הקנאביס, את ה-CBD ואת ה-THC, אותם חומרים פעילים בתוך הקנאביס, אני לא טורח להסביר כי שמעתם את ההסברים איזה שש פעמים כבר היום, נכון? ואנחנו בעצם גם רכשנו טכנולוגיות וגם מפתחים כלים משל עצמנו כיצד אנחנו משתמשים באותם חומרים פעילים שיש לנו בתוך הקנאביס, בתוך המריחואנה, צמח הקנאביס, עבור well being, איך אני משלב CBD בקרם בצורה הכי נכונה, איך אני לוקח את אותו THC ופונה להתוויה שמפריעה לאותו מטופל, איך אני קושר בין הזן הזה לכאבי ראש. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה העתיד, זה המחקר. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> נכון, זה עולם של well being יותר וזה הציר האמצעי שאנחנו עוסקים בו. עיקר העשייה שלנו היום היא במכירה למטופלים בישראל. דרך בתי המסחר, דרך בתי המרקחת, אנחנו מוכרים בישראל סדר גודל של טון ומשהו בחודש תפרחות ושמנים למטופלים בישראל. החברה עובדת על מנעד רחב במגוון של מותגים. יש לנו מותגים מהכי פרימיום, שזה יבוא קנדי, ודרך גידולים שאנחנו מגדלים כאן בחווה של BOL ורכישות מחקלאים מקומיים. המיתוג שלנו נע ונד ממוצרים שהם הכי פשוטים, מוצרים בהתאם לקטגוריות שהניח הרגולטור, T15, T20, הם לא מכוונים ל-T24 כמו שהיום המטופל מבקש ומחפש בבתי המרקחת, אלא הם יותר עולמות של value. יש לנו מותגים שהם כן בוטיק, אבל בוטיק ישראלי. אנחנו פונים לאותם מגדלים מקומיים בישראל שיש להם חוות קטנות והדרך שלהם אל המטופל היא יחסית ארוכה ואנחנו מנגישים את המוצרים שלהם, את הזנים שהם מגדלים, למטופל. איך אנחנו עושים את זה? באמצעות שיווק, הדברים שאנחנו חזקים בהם. ויש מותגים שהם יותר מתקדמים, גם מותגי יבוא שהם יותר value וגם מותגי יבוא שהם פרימיום ברף מחירים גבוה יותר של עולמות ה-300 שקלים, כמו שאנחנו רואים בבתי המרקחת. מה עוד אני אספר על BOL? קצת עלינו, מה יש לנו על הקרקע. אנחנו מפרנסים סדר גודל של 140 משפחות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מהאזור? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> גם וגם. יש לנו הכול מהכול. יש לנו יועצי טבע, יש לנו חקלאים, יש לנו אנשי שיווק, אנשי מכירות, מכל הארץ ומכל האזורים כשהקאדר של החבר'ה שעוסקים במלאכה ביום יום, שבזכותם אנחנו פה בעצם, זה חבר'ה יוצאי טבע, מטבע ירושלים, מטבע אשדוד, ואלה חבר'ה שגרים פה בסביבה באזור. מה עוד יש לנו על הקרקע? יש לנו חווה חקלאית שמגדלת, הגודל שלה הוא סדר גודל של כ-80 דונם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היא פה באזור הזה? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> פה, אפשר לראות את האורות שלה, היא ממש בתוך המתחם הסגור אליו נכנסתם. יש בתוכה -30 דונם שניתן לגדל בהם וטכנולוגיית הגידול היא לא מהכי מפוארות שראיתם. טכנולוגיית גידול פשוטה יחסית, שם אנחנו מגדלים. יש לנו את המפעל, המפעל יודע לארוז, למצות ולזקק מספר קווי מוצר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וזה גם בשטח פה? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> כן, פה מעבר לקיר ממש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך אישרו לכם את זה אם היק"ר לא מאפשר שיהיה אותו – << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> שני תאגידים שונים. יש כאן עשרה מספרי ח"פ. עשרה. באמת, לא סתם. עשר חברות שונות ומשונות. תחת לחברה גדולה. אז החווה זה אחת, המפעל זה שתיים, המפעל יודע לייצר לנו שלושה קווי מוצר, אחת, זה תפרחת בשקית. אנחנו לוקחים תפרחת, או מיבוא או מרכש מקומי מחקלאים מקומיים, או מגידול עצמי, שלושה קווי מוצר של תפרחת בשקית. לוקחים את התפרחות, מסיימות להם את תהליך היישון, הטרים הידני, כל הדברים שראיתם היום, ולאחר מכן אורזים אותה בשקיות של עשרה גרם, קצת יותר מעשרה גרם יש לומר, 10.4 גרם. זו אריזת תפרחות. מעבר לזה יש לנו עולמות של מיצוי. אנחנו ממצים שמן, לוקחים את חלקי התפרחת ואת התפרחות ומבצעים להם מיצוי באמצעות CO2. יש תהליך שלם, לא אלאה אתכם, תרצו, אורן בוודאי יודע להסביר לכם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> שמענו את זה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אנחנו היחידים, שלומית, שממצים ב-CO2 סופר קריטי, לטוב ולרע, זה המצב. אז אמרנו, מיצוי שמנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עוד שאלה, מבחינת הח"פ שיש לכם, העשרה ח"פ, מה העלות של זה? איפה זה פוגש אתכם? יש לכם אותו רואה חשבון, אותם מנכ"לים, איך זה בעצם מפריע? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> המעמסה הגדולה היא בעולמות של הכספים. בסופו של דבר אנחנו נדרשים לאיחוד דוחות ולעבודה היתרה של רואה החשבון. רואה החשבון שלנו מרוצה כי בסופו של דבר אנחנו מפרנסים אותו יותר טוב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בעצם רואה חשבון שפשוט גובה על עשר חברות? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אנחנו עושים את ההסכם עם רואה החשבון, אבל בשורה התחתונה - - - << אורח >> ד"ר אורן גלעדי: << אורח >> זה העברות בין החברות וזה דוחות מסחריים. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> כל דבר לרשום את זה ודוח שנתי של כל חברה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעצם אתם לא יכולים להעביר בין עובדים? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> כל חיינו מושתתים על התחשבנות בין החברות. יש לי חברה א' שמשאילה שירותים לחברה ב' שמשאילה שירותים לחברה א' וכן הלאה. בעצם אני מנהל כאן את השיחה הזאת בין החברות ברמה הפיננסית. עכשיו, הכי פשוט בעולם, אני לוקח את עובדי הטרים, אלה שמספרים את התספורות לפרחים, ואני רוצה עכשיו שיעשו אריזה ידנית, סתם לדוגמה. יש להם את ההכשרות, הם עובדים בתקן IMC-GAP, הכול בסדר, אבל חברת החקלאות אגרוטק מוציאה חיוב, שורה בספרים, לחברת הייצור Manufacturing of Medical Cannabis וכו'. אז יש כאן איזה שהיא שיחה כזו. האם זה כאב הבטן הראשון שלי? זה אחד מני רבים. כיוון שצללת לנושא הזה אני אתן דוגמה הכי פשוטה בעולם. אני רוצה להפיץ לבית המרקחת, בית מרקחת לא שלי, של לקוח. בית המרקחת הוא לקוח של בית המסחר, חברה נוספת שנקראת מסחר ושירותים בדיון שלנו, אז עכשיו איפה הסחורה? למסחר ושירותים אין כרגע קנאביס, איפה הוא נמצא בייצור? אז חברת הייצור רוצה לעשות משלוח לחברת בית המסחר, בית המסחר והמחסנים של שתי החברות זה קשר עין, מרחק של חמישה מטרים אחת מהשנייה, מיקי רוקח ראשי, מיקי חותם ומשחרר את הסחורה ב-Manufacturing אצל היצרן, חותם על תעודות, עניינים, מלקטים, דברים. לוקחים את המשטח כולו חמישה מטרים ומניחים אותו, אבל מיקי כבר לא יכול לחתום עליו כי הוא לא הרוקח הראשי של בית המסחר. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> האחראי. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אחראי, סליחה. נעמי מגיעה, היא הרוקחת הראשית. היא רואה את מיקי, קשר עין, חמישה מטרים, למעשה מיקי גם בא אליה, עוזר לה, והיא חותמת עכשיו על המשלוח. כמות הניירת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מי דורש את זה, היק"ר? << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> לא, זה עניין של סמים מסוכנים. זה חוק פקודת הסמים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כל חברה אמורה להיות כאילו מבנה אחר. אם נגיד שיש לנו את החקלאים ואז הם מעבירים את זה למפעל, עכשיו מפעל זה כאילו חברה אחרת, אבל פה יש להם את כל השרשרת במקום אחד. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם נקראים כביכול חברה אחרת מבחינת היק"ר. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> לא כביכול, אנחנו שתי חברות לכל דבר ועניין. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> אני אסביר מה קורה. היק"ר רצה לעשות הכול כמו פארמה, בפארמה יש גידול, יש ייצור, יש בית מסחר ויש בית מרקחת. רצו לעשות ביק"ר בדיוק אותו דבר והדבר היחידי שהיק"ר אמר זה חבר'ה, תעשו הפרדה תאגידית. בפארמה אין הפרדה תאגידית, ביק"ר יש הפרדה תאגידית. זה ההבדל היחיד בינינו לבין פארמה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אני רוצה רגע לכנס את השיחה חזרה, לסקור את שאר הדברים ב-BOL ואז נפתח ממש דיון כזה של שאלות ותשובות על כל מיני כאבי בטן שיש לנו כאן. אני ממשיך עם החברה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש לכם מצגת שתוכלו להעביר לנו, של מה שדיברנו? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אם צריך נעביר גם מצגת. חשבתי שנערוך שיחה, בטח ברמת העייפות שלנו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא, מצגת לעתיד, לקראת הדיונים. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אין בעיה, בשמחה. עכשיו, שלושה קווי מוצר, אמרנו תפרחת בשקית, אמרנו מיצויים, אנחנו עוסקים במיצוי שמן, בעצם מכניסים חלקי תפרחת בצד אחד ואחרי מספר תהליכי מיצוי, שהם על פי ה-IMC-GAP, אותו תקן שקבע היק"ר, אנחנו מייצרים בקבוק מוכן לשיווק לצרכן. הבקבוק מכיל שמן קנאביס במספר קטגוריות. קו המוצר השלישי הוא בכלל יוצא מעולמות ה-IMC-GMP וגולש לתוך GMP, כמו התקן האירופאי. מה זה המוצר הזה? מה שאורן מחזיק בגאון בידו. אנחנו לוקחים את ה-THC, אותם חלקי תפרחת, ומריצים את ה-THC לרמה של 100%. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> חומר בודד. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> יש שתי חברות באירופה ובישראל שיודעות לעשות את זה, אחת נקראת C3, וזה לא סם מסוכן. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה לבליעה? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> זה לא לבליעה, אני אסביר מה עושים עם זה. הרוקח בגרמניה, רק בארצות שהן בתקן רפואי שנקרא DAC יכולות להשתמש, שזה גרמניה, אוסטריה, שוויץ ולוקסמבורג, אותו רוקח מקבל את התכשיר לידיים, הוא מקבל אותו עם עוד שני רכיבים כימיים, אחד נקרא אנטי אוקסידן, נוגד חמצון, והשני הוא איזה שהוא מדיום שמן, שמן ברמה פרמצבטית. עכשיו מגיע אליו נגיד ילד עם איזה שהיא בעיה, אפילפסיה, אוטיזם, מה שלא יהיה, והילד מגיע עם מרשם מדויק, אותו רוקח מכין לו במקום, בהכנה רוקחית סטרילית, את התכשיר שהוא תפור לילד. לכן זה גם נקרא API, Active Pharmaceutical Ingredient שמיוצר ב-GMP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה בעצם THC? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> המוצר הזה מכיל כמעט 100% THC. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> THC טהור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל בתוך הקנאביס יש לך כמה עשרות אם לא יותר, מאות, של חומרים פעילים. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אמת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בתוך זה יש עוד חומרים שהם פעילים? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> לא, רק THC. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בגלל זה הוא גם הרבה יותר יקר בטח. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> נכון, הוא גם לא משווק בישראל כי בישראל אסור להשתמש בתכשיר הזה. אני חייב להגיד עוד הפעם, התכשיר הזה, למרות שהוא כפוף, כשאני מייצא אותו הוא כפוף ליק"ר, אני צריך לבקש רשות מהיק"ר לייצא אותו והוא צריך לאשר לי כל משלוח ומשלוח, אבל הוא לא תחת ה-IMC-GMP, הוא תחת GMP פרופר, של האגף במשרד הבריאות של רחל שימונוביץ. אז אלה הם שלושת קווי המוצר. מה חוץ ממפעל יש לנו? יש לנו בית מסחר, יש לנו מחלקה לפיתוח, מחלקה קלינית, יש לנו מעבדה מלאה שהיא כמעט אוטונומית לגמרי, למעט שני תהליכים שאנחנו מוציאים למעבדות חוץ, שזה מתכות כבדות ושאריות חומרי הדברה. מה עוד יש לנו כאן? הכול מהכול. משנתי לגבי היק"ר. אני חושב שהאנשים האלה עשו המון למען התעשייה, אני חושב שיש שם יחידה קטנה שעשתה המון למען התעשייה, שהיא מאוד רוצה ומאוד מאוד קבעה לעצמה סטנדרטים שיהיו יום אחד אור לגויים, אולי, אני לא יודע, מה שבטוח הם מנחים את דפוס הפעילות שלנו בישראל. התעשייה הזאת דוהרת, דוהרת במהירות האור. למה אני מתכוון? אם אני משווה את זה למוצרי צריכה, מוצרי הצריכה או תעשיית התרופות התפתחו על פני עשורים. כשהיינו ילדים הלכנו לסופרמרקט ראינו על מדף הקורנפלקסים, מה היה לנו? קורנפלקס של תלמה, עוגי ושוגי, זהו, נכון? אולי עוד אחד יבוא שאיזה מישהו אמיץ הביא. היום אם אתם הולכים למדף בסופרמרקט הוא מלא מכל טוב, אתה יכול לקנות את הדגנים הכי יקרים של פוסט ואת הדגנים הכי זולים של רמי לוי. לא יודע אם הוא הכי זול, לא בדקתי, אבל את המותג הפרטי של אותו סופרמרקט. הקנאביס בישראל עושה גם את אותה דרך, רק שהוא עושה אותה במקום על עשורים על שנתיים. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> נוצרה למעשה תעשייה יש מאין. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אז המטופל, שהוא מכתיב לנו את הדרך והוא הכי מהיר מבין כולנו, כי המטופל הוא בפני עצמו, הוא רוצה לקבל את המוצר הכי טוב, הכי ראוי, הכי נכון לבעיה שלו והוא מכתיב את הדרך. הוא גם פותח את האינטרנט וקורא מה קורה בקנדה, מה קורה בקליפורניה, מה קורה בכלל בארה"ב ובאירופה והוא אומר לעצמו: אוקיי, זה מה שאני רוצה. אנחנו התעשייה, וכשאני אומר אנחנו התעשייה, אתם רואים, זה כל שרשרת הערך, מהחווה ועד להגיע למטופל עד הבית, המייל האחרון כמו שאומרים, אז אנחנו התעשייה רצים הכי מהר שאנחנו יכולים. הכי מהר שאנחנו יכולים. אנחנו לא משיגים את המטופל, אין סיכוי, זה בסדר, זה המצב ההגיוני בעולם הזה, דא עקא שהרגולטור לא יודע לעמוד בקצבים האלה, אין לו צ'אנס. אין לו את האנשים, אין לו את הכלים, אין לו את המשאבים. הוא הכתיב רגולציה שהייתה נכונה או נכונה, אבל בקצב הזה של ההתקדמות אני חושב שאו שהוא יקבל את המשאבים הראויים לעקוף את הרגולציה, או שיקל את הרגולציה. זאת אומרת אם אנחנו רוצים לעלות ולהאיץ את התעשייה הזאת כשתעשייה קדימה, אותי ואת המתחרים שלי ואת כל החבר'ה המופלאים שביקרתם היום, באמת, אנחנו צריכים את הכלים לעוף קדימה, אחרת סיר הלחץ שאנחנו נמצאים בו היום לא מאפשר לנו באמת לעשות את הקפיצה הזאת ולהדביק את הצורך. יש כמה נקודות שאנחנו יכולים להאיר את זה. נקודת היצוא, בטח שמעתם אותה 16 פעם היום לפחות, היא כואבת. תראו, היק"ר מנסה לעקוף את תקנה 4490 כלשונה. הוא לא יודע לעשות את זה, למה? כי יש לו שני אנשים שמוסמכים לעשות את זה, אחד קוראים אותו יובל לנדשפט, השני קוראים אותו ד"ר טל לביא, ראש היק"ר וסגנו, והם צריכים לגעת פעמיים בכל משטח שיוצא את מדינת ישראל. אני לא יכול לכעוס עליו שלוקח לי שבוע או שבועיים לפעמים לתאם איתו. איך אני אכעס עליו? הוא אחד, הוא בן אדם אחד, יש לו המון דברים חשובים לעשות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז בעיית כוח אדם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, זה למה לעזאזל היק"ר צריך לבדוק כל משטח שיוצא החוצה? מה, אנחנו משרד הבריאות של גרמניה? משרד הבריאות של ארה"ב? << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> המפעלים האלה מאושרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, הם עברו פה את כל הבדיקות. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> צריך לתת להם אחריות. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> יש כאן שתי קצוות למקל, זה מה שאני מנסה להגיד. או שניתן לו עכשיו עשרה תקנים ועשרה פקחים שינועו ויאשרו כל היום יצוא, או שנסיר את המגבלה הזאת. כשאני מייצא לגרמניה מזרקים אני מפעל, גם ה-IMC-GMP וגם GMP, או תפרחות, לא משנה, אז אני מייצר על פי ה- IMC-GMP, היק"ר הסמיך אותי, מדינת היעד, הלקוח אמר לי: תודה, אני מקבל את התקן שלך, אני מקבל את התקינה בה אתה מייצר, עכשיו יש לי עוד גוף שעושה עליי עוד בקרה בדרך. אז או שנותנים עוד תקנים לאכיפה או שנותנים מצד שני הקלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תרשום, לבטל את ההתערבות של היק"ר ביצוא. לא צריך תקנים, זה פשוט לבטל. אין שום סיבה שהם יעשו את זה, זה פשוט שילוש של תפקידים, הרי יבדקו את זה בגרמניה ואם לא יקבלו את זה הלך להם כל הכסף של הסחורה, שזה מיליוני שקלים, זה לא סתם. לא נראה לי שיש אינטרס. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> לפעמים יותר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז לא נראה לי שיש לכם אינטרס שזה לא יעבור את הבדיקות בגרמניה. מה, אני צריכה שמשרד הבריאות שלי יבדוק שזה בסדר לחבר'ה הגרמנים? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> בואו ניקח את אותה דוגמה באלמנט קצת שונה. מיקי הזכיר קודם את נושא האם זה סם מסוכן, האם זה תרופה. על מה אנחנו מדברים? תכשיר רפואי, herbal substance אם אני באירופה? על מה אנחנו מדברים בישראל? אז בישראל יש לנו תקן שנקרא IMC-GMP, ה- IMC-GMPבין היתר אומר שאני צריך את כל שרשרת הערך, החווה שמוכרת להוא שמוכר להוא שמוכר להוא, בסופו של דבר BOL פארמה רוצה להגיע לצרכן. היא יודעת להגיע לצרכן. אני אגלה לכם סוד, היא מגיעה לצרכן, למטופל, עד הבית היום. איך זה יכול להיות? כי אני עובד תחת הסדרה ישנה גם. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> עדיין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, עוד שלושה חודשים. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אז אני אקטיבי. בוא נראה מה יהיה עוד שלושה חודשים. אגב, אני לא מתנגד להסדרה הישנה. BOL אמרה ועכשיו שהיא לא מתנגדת לתת עוד שלושה חודשים. זה אנשים מסכנים. עשינו גם פעילות מולם, ברגע שהבנו יצרנו איתם קשר ואמרנו ניתן הנחה על המוצרים שלנו. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> לבית המשפט. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> לא לבית המשפט, פנינו למטופלים. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> לא, גם לבית המשפט כתבנו את זה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אמרנו להם שאנחנו מזהים את הצורך, ניתן לכם עוד הנחה. ויותר מזה, גם אימצנו בתוך האוכלוסייה הזאת ואמרנו להם: תיגמר ההסדרה הישנה אנחנו נשמור איתכם על הקשר. הורים לילדים אוטיסטים, שני ילדים אוטיסטים, זו הוצאה. אני לא יכול לתת להם, אני לא יכול לתת להם להוציא את הכסף הזה. אז אין קופת חולים, אז משרד הבריאות וכל הסיפורים האלה, אז לי יהיו שני לקוחות כאלה, ארבעה, חמישה, עשרה לקוחות כאלה שאני יודע שאני אשלם עליהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לנו יש 5,000 כאלה, שזה אפילפסיה ואוטיזם. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אני יודע. אז מי שאני יודע להשפיע עליו, אני לא יודע להשפיע על כולם. עכשיו נתמקד עם לחץ הזמן. אז אני אומר כזה דבר, היום אני מגיע למטופל עד הבית, אז רגע, למה ב- IMC-GMPאני לא יכול להגיע למטופל עד הבית? יש לי פה בית מסחר, רוקחים, הבנתם שנוגעים כבר שני רוקחים בתהליך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה לא יודע מה איגוד הרוקחים עשה לי רק על הדבר הזה כי הצענו את זה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> שרן, תני לי להגיע עד הבית למטופל, אני עושה לוגיסטיקה עוד מעט 25 שנה, אני יודע לעשות את זה, גם ב-GPP. יש לי כאן מסביב לשולחן עשרות שנים של ניסיון, אני יודע לעשות את זה מעולה. רוצים לדעת מה יקרה ביום שאנחנו נגיע עד הבית למטופלים? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כל בתי המרקחת יקרסו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, יורידו את המחיר. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> המחיר יירד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כרגע 25% מהסכום של התוצר הסופי מגיע לבית מרקחת. אגב, גם הם יש להם לא מעט רגולציה, בגלל זה כל ההתקנים האלה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> מי יש לך בדרך? בואו נספור את הידיים בשרשרת הערך או באספקה עד הבית. אז יש לי את החווה שצריכה להתפרנס, את המפעל, את בית המסחר, את בית המרקחת ואת הלוגיסטיקה בתווך ביניהם ואל תשכחו את ההקרנה שעד היום אניגמה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> דיברנו על ההקרנה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> החקלאים כבר שפכו על זה את מיטב הקיתונות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 7,000 שקל. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> עזבו רגע שנייה את ההקרנה, כי בטח דיברו איתכם. אני אומר ככה, אם בית המסחר יודע להגיע לבית אז חסכתי שתי איטרציות לוגיסטיות ובית מרקחת עם עמלות של בית המרקחת ואני אדע להנגיש את זה. אני שם את זה עכשיו לפרוטוקול, הרי בסוף אני מוכר לבית המרקחת, אני יודע למכור היום באספקה עד הבית, אני גם עושה את זה, T20, על פי הקטגוריה, לא 24.4 - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל אמרו שהאספקה עד הבית מאוד לא משתלמת כי יש לכם דרישות שאתם צריכים לעמוד בהן. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> היום. אז אני אומר ככה, אם מחר בבוקר אני אדע לספק עד הבית מבית המסחר שלי פה אני אדע לתת להם מוצרים T20, לא פרימיום, אבל T20 על פי הקטגוריה ב-99 שקל כולל מע"מ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> באמת? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> היום אני עושה את זה, אני מייצר באותם תהליכים. יש לי הסדרה ישנה היום, 1,248 מטופלים מקבלים עד היום בפחות כסף גם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מי החליט מי נשאר בהסדרה הישנה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעיקרון בית המשפט קבע שכל מי שנמצא בהסדרה הישנה יכול להישאר בה, אבל הרבה מטופלים החזירו כבר את הרישיון הישן והוציאו את החדש אז הם לא יכלו לחזור אחורה. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> אבל אם זה כל כך עוזר למטופלים למה לא להכיר בזה כתכשיר רפואי ולהכניס את זה לסל? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לי חקיקה בעניין הזה, אני לגמרי חושבת שזה צריך להיות בסל, אני חושבת שגם בסוף איפה שהוא זה יחסוך הרבה כסף לקופות החולים, כי נגיד גם חולי אפילפסיה שמשלמים גרושים על כדורים שהעלות שלהם בסל היא בעשרות אלפי שקלים אז הקופה תשלם נגיד 2,000 שקל בחודש במקום עשרות אלפי השקלים. בסוף כשאתה מחשב את זה זה יחסוך כסף. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> זה השוק הקטן, השוק הגדול זה הכאב, 50%. לכאב אנשים לוקחים אופיאטים, לוקחים כדורים מאוד מסוכנים ויקרים, קנאביס זה זול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, בדיוק בגלל זה הם מעדיפים אותם ולא את הקנאביס. גם אם הקנאביס עוזר להם יותר הם יעדיפו להוציא, כמה? השתתפות עצמית עשרה שקלים, 20 שקלים, לעומת לשלם עכשיו 2,000 ו-3,000 שקל. ואז יוצא שהם מבזבזים את הכסף של הקופה והם מקבלים תרופה שהיא לא מיטבית בשביל מה שיש להם. כבר אמרתי את זה במשרד הבריאות, הייתה לנו ישיבה בשבוע שעבר עם כל הצוות. אני מדברת איתם על זה, יש לי חקיקה בעניין, אבל זה ייקח זמן, זה לא כזה פשוט. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> בואו נדבר רגע על עוד דרכים. בסוף אני אזרח ועוד אזרח שומר חוק ויש לי עוד 140 משפחות שאני רוצה לפרנס בכבוד ולכן אנחנו שומרים חוק פה בארגון הזה. המחירים של הקנאביס יכולים לרדת, איך הם יכולים לרדת? יש כאן עודף חקיקה, עודף רגולציה, בוא נקרא לזה ככה באירועים מסוימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הלוואי שזה היה בחקיקה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> לא בחקיקה, בהנחיות מנהל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הבעיה שזה בנהלים והנחיות. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> הנחיות מנהל וכאלה ואחרים. למשל בואו נדבר על היבוא. זה אולי לא שמעתם היום, אני גם יבואן, אני יבואן ואני מייבא מכמה סיבות, אחת, הקנאביס בחו"ל יותר זול. אם אני רוצה להנגיש למטופלים סחורה במנעד מחירים באיכויות גבוהות עליי לייבא היום כי החקלאים בישראל מבקשים יותר כסף ואני יודע את זה, אני רוכש גם בארץ וגם בחו"ל. הקנאביס בחו"ל משמעותית יותר זול, נקודה, landed cost, לא שם, יותר מזה, המנהל מכביד עליי. זאת אומרת חברה רצינית, אני רוצה לתכנן תקציב לכל 2022, היום אני לא יודע לתכנן תקציב לכל 22' מכיוון שאני לא יודע מה יהיה מותר לי לייבא או לא. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> אין ודאות רגולטורית. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> יותר מזה, כדי לייבא אני צריך לבקש שניים, שלושה, ארבעה היתרים לכל יבוא, לכל איטרציה. מיקי עובד בזה, אין לו שערות בגלל זה. כיוון שאין לי ודאות אני מייבא, אני מייבא כמויות גדולות, יש כאן איזה שהוא משהו, שוב פעם, מחזיקים את המקל משני קצותיו, רוצים לעזור למטופלים, להוריד להם מחירים, אז צריך להגדיל את המנעד בשוק, נכון? רוצים לעזור לחקלאים ולרישיונות ואני לא יודע מה לישראל, אוקיי, אז תגידו, אבל לא בהנחיית מנהל שמכבידה עליי כל פעם את הנחיות היבוא. בטח שמעתם על נוהל 109, מדבר על כל שלל הדברים שנדרשים לעשות ביבוא. אז בוא ניקח רגע דבר אחד, לספק שלי בחו"ל יש EU GMP, התקן הכי גבוה שיכול להיות, בטח למוצר קנאביס רפואי, אבל הוא לא מספיק טוב בישראל. האיש נדרש, אותו ספק קנדי, חברה מספר שתיים בגודל שלה בקנדה, יודעים לעשות קנאביס, אותו ספק נדרש לעבור תקן שהוא לא ישראלי, הוא בין לאומי, אבל הוא ישראלי כי הוכשרו שתי חברות בישראל לתת את התקנים שהם אקוויוולנטיים ל-IMC GAP. לא הבנתי, יש לוEU GMP ו-GACP בין לאומי, הם לא מספיק טובים למדינת ישראל. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מה שטוב לקנדה לא טוב לישראל. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> יותר מזה. לא מספיק שהם לא מספיק טובים, אני נדרש לבדוק שאריות חומרי הדברה. למה שאריות חומרי הדברה כל כך חשוב? א', אנחנו שומרים על בריאותו של המטופל, אבל רגע שנייה, בישראל גם לחקלאי המקומי וגם לעצמי וגם בכל כניסה למפעל אני עושה סט שלם של בדיקות, אין ספור בדיקות, אני בודק שאריות חומרי הדברה. ביבוא אני נדרש לבדוק יותר חומרי הדברה, כ-350. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> דברים שונים ומשונים. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> יש שם לפי התקן האמריקאי, לפי התקן האירופאי, לפי תקן המזון, כן יש חפיפה בין שלושת התקנים, אבל איש לא אמר אותה, ועוד 47, סליחה, 63, עודכן התקן החל ממאי השנה, 63 חומרים שהם בעולם 40-30 כבר. אז עכשיו אני צריך להסביר לאקסון, הספק הקנדי שלי: אתה שומע? אחרי שעשית את אותם תקנים ישראליים שהכתבתי לך כדי שתוכל למכור לי, במאי אתה נדרש לעדכן אותם עוד פעם, עברה שנה, יקיריי. יותר מזה שאתה נדרש לעדכן אותם שוב פעם ה-109, ככה קוראים לזה בקנדה, Israel 109, אמיתי, זה שם גנאי כזה אצל שתי המעבדות שמסוגלות לבדוק את זה בקנדה, ועכשיו אני אומר להם שאנחנו צריכים להספיק לייבא עד מאי הכול כי אני לא בטוח שתצליחו לפצח את חדר הבריחה הזה שוב פעם, את אותה תקנה 109 המקודשת, החל מסוף מאי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בעצם מה שצריך זה עמידה בתקן אירופאי וקנדי, ואז כשמגיעים לפה את בדיקת המעבדה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> שהתקן הקנדי יוכר כאן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אבל מה זה, איזה בדיקת מעבדה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שלך, של מה שאתה מגדל פה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> הרגילה, ה-IMC GMP. אתם מכירים את סיפור האננס? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> חמש דקות, רועי. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אז המחשתי את נושא היבוא וצריך להחליט על מי אנחנו שומרים, האם אנחנו שומרים על החקלאים או על התעשייה או האם אנחנו שומרים על המטופל. הדבר השלישי שאני רוצה לדבר איתכם זה על המטופל או איך הוא הופך להיות מטופל. יש לנו היום X רופאים, שגם בזה אנחנו מרגישים שעכשיו משחררים רגע לרופאים לעבוד יותר או משחררים לעבוד פחות. גם אני, כשאני רוצה לחנך או לעזור לאוכלוסיית הרופאים שלנו, כמו שעשינו בחברות התרופות שבהן גדלנו, כשאני רוצה לבצע מדיקל מרקטינג אני רוצה לפנות לאוכלוסייה הזאת ולתת להם כלים ולהסביר להם כיצד או מה לעשות, אבל השוק לא שם, הוא לא בשל, כי יש כאן שליטה בכמות המטופלים שמקבלת רישיון ואז מרשם ואז רגע ומחדשים. יש כאן תעשייה שלמה מסביב לזה שגם היא חונה על גבם של המטופלים. אז אני אומר רגע, אז מה קורה? הרי אנחנו יודעים כמה מעשנים יש בישראל, מסקרים לא רשמיים ומכל מיני פרסומים, יש 105,000 או 108,000 מטופלים לפי הפרסום האחרון שניתן להם רישיון ולאחר מכן מרשם על ידי אותם רופאים. כמה מעשנים יש? אז אומרים 1.1 מיליון, 1.2 מיליון. אבל רגע, לא הבנתי, אז כל אלה הם משוק שחור? אז איפה המסים? לאן הם הולכים? אז רגע, שנייה, אני מייצר בתקן מדיקלי, עם אלפי בדיקות בתהליך ואין ספור דברים ומגלף את הפרחים אחד אחד ידני והבטחת איכות ומיתוג ואין ספור תהליכים עד שאני מגיע לבית המרקחת ואז גם זה יוצא למטופל, שאני לא יודע אחרי זה איך זה מגיע לשוק השחור. אז כל הכסף הזה, שוב פעם, זה המקל משני קצותיו. אם אני רוצה להוזיל את המחירים בחוץ בשוק אז אני יכול, אני צריך לשחרר עוד רישיונות, להגדיל את הביקוש, הביקוש יגדל ושסיר הלחץ ישתחרר. אני רוצה להגביל את הרופאים, אז המחיר רק יעלה כי אני אייצר פחות יחידות על אותם תקנים שחלקם במקום וחלקם קצת מקומיים. אז שוב, הדרך המהירה והנכונה עכשיו לייצר בשוק ירידת מחירים או מחירים שהם מנעד מחירים, כמו דוגמת הקורנפלקס, היא להבין איפה אנחנו רגע משחררים את התעשייה או מאפשרים לה לעבוד על פי התקנים הרגולטוריים מבלי לבדוק אותם ביבוא, ביצוא, בהקלת תקנים, בהגעה ישירות למטופל. היום שופרסל מגיע ישירות למטופל, גם חברות מגיעות ישירות ללקוח שלהם. נכון, אמזון, אפשר לעשות את זה, זה ביזנס. אז או שמקלים קצת, או שמאפשרים לרגולטור לעסוק ברגולציה, אי אפשר רק להתלונן שהמחיר יקר מבלי שטיפלנו בבעיות השורש. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> צריך לתת לחברות לייצר מסה קריטית, זה יכול להיות על ידי יצוא, צריך את היצוא הזה, והגדלת השוק המקומי, יותר התוויות, לתת למטופלים קנאביס כטיפול במעגל הראשוני ולא להוליך אותם את כל הסאגה הזאת שהם צריכים לעבור מרופא לרופא ולשלם אלפי שקלים. גם למה לעשות להם את זה? אלה אנשים שבאמת צריכים את הטיפול הזה, זה הדבר היחיד שעוזר להם. תפתחו את ההתוויות, תיתנו ליותר רופאים לתת את ההמלצות האלה. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> שני משפטים, ברשותך. אחת, אני ממשיך את מה שרועי אמר ומה שיעל אמרה, היום יש רק רופאים מסוימים שמותר להם לתת מרשמים של קנאביס ורישיונות של קנאביס. יתר על כן, רק דרך המערכת הציבורית נשללו רק בשבוע האחרון רישיונות של עשרות רופאים, למה? כי הם לא עובדים דרך המערכת הציבורית. למה שלא כל רופא מומחה יוכל לתת מרשם כמו שהוא נותן מרשם על מורפיום? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה אנחנו בהחלט נעשה, לא צריכה להיות שום סיבה שזה לא יקרה. כבר העליתי את הנושא הזה גם בשבוע שעבר, מבחינת משרד הבריאות, ואם הם לא יעשו את זה כמו שצריך אז נביא את זה בחקיקה. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> מצוין, כי זה יגדיל את השוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא קשור להגדלה של השוק, זה קשור ללא להתעלל בחולים. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> וזה גם נעשה כבר, זה קורה וזה עובד. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> משפט שני זה בנושא היצוא. אני לא יודע כמה דיברו איתכם על נושא של תקנים, ה-IMC GMP ו-GMP. אני אגיד בקצרה, יש איזה שהוא ריב בין המכון לתקנים, קרי רחל שימונוביץ, שנותנת תקני GMP ולא מוכנה לתת תקני GMP למפעלים האלה, והיק"ר שנותן תקן של IMC GMP. היק"ר טוען שאין בעיה, ש - - - << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקות של משרד הבריאות. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל באותו רגע שהמפעלים יקבלו תקן GMP, אנחנו עברנו את אותה בדיקה של רחל שימונוביץ, בזלת עברה את הבדיקה של רחל שימונוביץ, קרי GMP והיא לא נתנה לנו GMP. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> מחר בבוקר, אם לנו יש GMP אנחנו יכולים לייצא. כשאנחנו נייצא - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא כאן. אני לא רוצה את זה. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> שנייה רגע, יקיריי. אני לא עוסק, לא בפוליטיקה ולא בהבדלים בין משרדים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> היא גם לא נמצאת פה להגיב. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אני רוצה באמת שיהיה רגולטור אחד שיגיד לי מה לעשות, ויותר מזה, אני רוצה גם שיכבדו את התקנים לא רק בארץ הקודש, אלא גם מעבר לגבולותינו. אז או שמאמצים את התקנים שם או שעושים איזה שהיא הכרה הדדית. צריך להחליט מה זה בסוף, האם זה תרופה, האם זה סם מסוכן, האם זה קו אחרון, מה זה? ברגע שנחליט מה זה קנאביס או לאיזה משבצת זה נכנס, קופות החולים ייכנסו לשם, זה ייכנס לסל הבריאות וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. יש כאן איזה שהיא דרישת מטופל, המטופל יודע מה הוא רוצה, אמרתי את זה, ככה התחלתי את הדברים, המטופל יודע בול מה הוא רוצה, ויש כאן דרישות רגולציה, השילוב הזה של שניהם, של לעמוד בדרישות הרגולציה ולעמוד במה שהמטופל מבקש מאיתנו יוצר כאן את האתגרים האמיתיים ואת ההוצאות הגדולות שלנו. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> כן. אני אגיד כמה מילים על הפיתוח. אני שלוש שנים בחברה, קצת יותר משלוש שנים בחברה, הגעתי לפה עוד בתקופת ההנהלה הישנה, התחלתי לפתח טבליות. פיתחנו טבליות, שלחנו אותן למחקר בבית חולים זיו בצפת, שמתנדבים בולעים, לוקחים להם את הרמות בדם, באנו לראות מה השלב הבא מהיק"ר, הרישום של מוצר הקנאביס הזה, אין גיידליינס, אין תקנות, לא יודעים איך להמשיך לפתח את זה, אין רגולציה מתאימה ואף מוצר קנאביס חוץ מתפרחות ושמנים, כרגע זה מוקפא עד להודעה חדשה. עבדנו על תוויות, עבדנו על - - - << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אני מוציא את זה לחו"ל, אני לא משאיר את הפיתוח הזה בארץ. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> לגמרי. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> זה כאב אדיר. אני ציוני אמיתי, אני עדיין עושה מילואים, באמת, ציוני אמיתי, אני מוציא את זה החוצה. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> תחשבו על הילדים ועל המבוגרים שלא יכולים לעשן וצריכים צורות מתן נוספות שיסייעו להם. ישראל מעודדת עישון, 85% זה עישון. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> שרופא רושם למטופל לעשן, זה בלתי נתפס מבחינת מה שאנחנו יודעים על נזקי העישון, הדבר הזה נקרא MDI, נותן מנה מדודה של תרסיס, כמו שהאסתמטיים לוקחים, עושים לחיצה כזו, משתחררת מנה מדודה של CBT ו-THC ביחסים שונים. שוב, לקחנו את זה לחו"ל כי בארץ אי אפשר לפתח את זה. גודל החלקיקים מוגדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה הזוי. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> מוצר מדהים. אין לזה שום רגולציה בארץ, אין סיכוי לפתח את זה בארץ ולרשום את זה בארץ. המון המון פוטנציאל שקשה מאוד, ממש כואב הלב שאי אפשר לעשות בארץ. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רשמתי. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> וגם הדבר הזה שזה כבר נהיה מוצר מסחרי. המון המון פיתוח, לזקק ולנקות את ה-THC מתוך המרק הזה שיוצא מהצמחים, מתוך המיצוי, נעזרנו בגרנטים של רשות לחדשנות, של מה שהיה פעם המדען, המון עבודת פיתוח בשביל לעשות תהליך אדיר, מוצלח, נקי, לבדוק. יש המון שיטות אנליטיות שפיתחנו בשביל לבדוק את זה, המון המון עבודה של למעלה משנתיים עד שהגענו לדבר הזה ביד, אנחנו מאוד גאים בזה, וזה בעצם רק חומר הגלם להרבה מאוד תרופות אחרות שכיום עושים בגרמניה ואנחנו גם רוצים לעשות בשביל מוצרים נוספים. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> אז חוץ מאישור צורות מתן נוספות, זה סופר קריטי, גם למטופלים וגם לתעשייה ובכלל בישראל, כדי שנהיה מנוע חדשני וצומח. יש את הנושא של ועדת המו"פ שחשוב להוציא את זה מהיק"ר. לא צריכה להיות ועדת מו"פ ביק"ר. בתרופות זה לא קורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה זה נמצא? אצל מי זה נמצא? << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> זה ועדת הלסינקי, זה רגיל לחלוטין, הם לא עוברים ועדה במשרד הבריאות. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> אנחנו עושים גם וגם. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> גם וגם, אנחנו שולחים להם דברים, הם לא קוראים את זה ומסרבים לנו ומעכבים אותנו. << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> אנחנו הוצאנו ניסויים לחו"ל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אם מישהו עושה עכשיו מחקר ופיתוח על קורונה, לא יודעת מה, ממי הוא צריך לבקש אישור? << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> הוא הולך לוועדת הלסינקי בבית חולים, ועדת הלסינקי של משרד הבריאות, יש ועדה לניסויים במשרד הבריאות וזהו. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> וזה לא עובר דרך אגף הרוקחות, בסוף ועדה ספציפית שלהם, כמו שביק"ר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עושים את זה בוועדת הלסינקי של מי? << אורח >> אורן גלעדי: << אורח >> להסתפק בתשתית הקיימת הנוכחית, לא להוסיף עוד ועדה ביק"ר. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> יש עוד ועדה ביק"ר שהיא מיותרת לחלוטין. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> דיברו איתכם על אישורי עובדים? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כן. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אז אני לא אחזור על זה. זה כואב לי מאוד, מרמת הטרקטוריסט עד הדירקטוריון. אין לי מערכת מחשוב עכשיו, אין לי, אפס אנשים מתוך שלושה אנשים במחלקת המחשוב שלי, שלושתם עם חוזים בידיים אגב, אנשים עם חוזים בידיים לא באים לעבוד, לא נותנים הודעה מוקדמת, למה? כי אני לא אבקש מהם להתפטר מהעבודה הקיימת שלהם לפני שיש לי אישור יק"ר ביד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בזה גם אנחנו נטפל, אני מקווה מהר. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> שרן, דבר חקיקה שהייתי רוצה לדבר עליו. יש את הוועדה להחרגת ה-CBD. לפי פקודת הסמים הישראלית, שוב פקודה, כל צמח הקנאביס, כולל ענפיו, שורשיו, זרעיו, עליו, גבעוליו, הם סם מסוכן. למה שלא נחריג רק את ה-THC? הפוך, שה-THC יהיה סם מסוכן וכל יתר הצמח על כל מרכיביו שאין לו שום מרכיב פסיכו אקטיבי, בדיוק הפוך – זה דבר חקיקה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה כאשר אי ההפללה תעבור משום שלא תהיה הסכמה במשרד הבריאות על הדבר הזה, לצערי, אני כבר אומרת לכם. גם העניין עם ה-CBD הוא מאבק לא פשוט, הוא יעבור, אני מקווה שבתוך חודש הוא כבר יעבור באחוז מסוים של THC, אבל להוציא את כולם מלבד ה-THC זה חתיכת סיפור עכשיו שהם לא ייתנו לי. << אורח >> מיקי עופר: << אורח >> דרך אגב יובל בעד העניין הזה. דיברתי איתו, יובל בעד העניין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם הוא היה בעד העניין הוא היה עושה את זה אתמול, אני אומרת לך, יש לו את האפשרות. << אורח >> רועי סולומון: << אורח >> אני חושב שיכולת ההשפעה של יובל היום שונה מבעבר. אם בעבר הוא היה ממש מתווה דרך והוא עשה נסים ונפלאות בשביל להתוות את הדרך הזאת, היום, במיוחד עם העין הבוחנת שיושבת על היק"ר, יותר קשה לעשות צעדים מאוד מאוד גדולים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לכם. << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >> ברשותכם אני אשלח לכם מצגת עם כל החסמים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אני ממש ממש אשמח. ממש תודה ואני אשמח לראות אתכם בוועדה כמובן ברגע שנתחיל לעבוד על החקיקה של הצד התעשייתי ותשלחו לנו גם הערות. המון תודה על היום הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:20. << סיום >>