פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 (פ/2245/24)
22/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 (פ/2245/24)
יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ב (22 בפברואר 2022), שעה 14:15


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 (פ/2245/24), של חברת הכנסת שרן מרים השכל – הכנה לקריאה ראשונה, פרק י: ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים;
2. הצבעת רביזיה על דיון מחדש לגבי פרק ט' עובדים לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
שרן מרים השכל – היו"ר
בועז טופורובסקי
מנסור עבאס
רם שפע

חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
גבי לסקי
עידית סילמן 

מוזמנים: 
	יובל לנדשפט
	–
	מנהל היק"ר, משרד הבריאות

	עו"ד רננה מיסקין 
	–
	לשכה משפטית, משרד הבריאות

	מיכל נידם וקסמן
	–
	ראש אגף כלי סיוע לתעשייה, משרד הכלכלה

	עו"ד ורד ליפמן 
	–
	הלשכה המשפטית, משרד החקלאות

	חיים תגר 
	–
	מנהל אגף ענפי שירות וסביבה, משרד החקלאות

	ענת מססה קינן
	–
	לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים

	עו"ד אתי כהנא
	–
	רב"ק – מנהלת תחום בכירה חומרים פסיכואקטיב, המשרד לביטחון פנים

	רפ"ק ענת חן מיכאלי
	–
	ר' תחום קנאביס רפואי, המשרד לביטחון פנים

	מיכאל בן דהן
	–
	רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר

	עילם שניר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	יעל שכטר-סיטמן
	–
	ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים

	אריאל גרופר
	–
	יו״ר הועדה לענייני קנאביס במחוז ת״א, לשכת עורכי הדין

	יפעת קריב
	–
	סמנכ"ל תיקון עולם, חברות ומפעלים

	איתי רוגל
	–
	סמנכ"ל פיתוח עסקי - בזלת פארמה, חברות ומפעלים

	מיכאל עופר
	–
	רוקח ראשי BOL פארמה, חברות ומפעלים




ייעוץ משפטי: 
ענת מימון
גל כהן

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
תמר פוליבוי

<< נושא >> 1. הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 – פרק י: ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

צהרים טובים לכולם, אנחנו ממשיכים בהכנות של חוק הקנאביס כאן בוועדת הקנאביס בכנסת ישראל. הפרק שאנחנו דנים בו עכשיו הוא ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים. הדיון עוסק בפרק י'. לשם כך קודם כל אני רוצה שהיועצת המשפטית של הוועדה תעבור ותסקור את הפרק ואת הסעיפים, בבקשה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אנחנו נמצאים בעמוד 12, פרק י: ייצוא. למעשה, דנו כבר בפרק הזה, והוגשה בקשה שנבהיר בנוסח שני מסלולים. אנחנו בסעיף 32 עמוד 12. בעקבות הדיון שהיה לנו כבר בפרק הייצוא, למעשה, הפרדנו את זה לייצוא קנאביס באופן כללי, שזה בעל רישיון שעומד בתנאים לפי החוק, התוצרת והמוצרים שהוא מייצר עומדים בתנאים לפי חוק, ואז אנחנו קובעים בסעיף 32 מה נדרש ממנו, שזה המינימום על מנת שהוא יוכל לייצא את אותם מוצרים ואת הקנאביס שעומד בתנאים לפי חוק.  בנוסף, בגלל שזה יצוא ובגלל שהוועדה ביקשה, הוספנו גם סעיף שאומר שגם אם יש בעל רישיון שלעניין קנאביס מסוים אצלו, לא עומד בתנאי החוק הזה, הוא יוכל לייצא את אותו קנאביס, בהתקיים תנאים נוספים שעוד מעט אני אקריא. 

אלה שני הסעיפים שיש לנו, ואני אקריא עכשיו את הסעיפים ואסביר: 

סעיף 32 – ייצוא קנאביס:

(1)  בעל רישיון המבקש לייצא קנאביס בהתאם לפעולות שהותרו לו במסגרת הרישיון, ימסור למנהל את המסמכים האלה:

(1) הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובה יודיע בעל הרישיון על כוונתו לייצא קנאביס לצרכים רפואיים;
(2) היתר ייבוא שניתן לו על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד או על ידי מי מטעמה. 

(2) העביר בעל הרישיון את המסמכים המפורטים – או עמד בתנאים לפי סעיף זה – ייתן לו המנהל היתר לייצוא קנאביס לצרכים רפואיים. 

זה כמו שאמרתי, קנאביס שעומד בתנאים ומקבל היתר ויכול לייצא. 

סעיף 33 זה הסעיף שקובע שייצוא קנאביס שלא עומד בתנאים שעל פי חוק זה, ולגביו נדרשים עוד תנאים:

בעל רישיון רשאי לייצא קנאביס שלא מתקיימות לגביו דרישות פרקים ג', ד' ו-ה' ושמיועד לייצוא 
בלבד (להלן – קנאביס המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שמתקיימים כל אלה: 

(1) קודם כל הוא צריך לקבל היתר ייצוא לפי סעיף 32, שזה כאמור אם הוא מסר הצהרה ויש לו היתר ייבוא ממדינת היעד;

(2) בעל הרישיון לא יפיץ קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל – כלומר: חל עליו איסור להפיץ את הקנאביס הזה בתוך ישראל;

(3) קנאביס המיועד לייצוא בלבד, לא מחויב לעמוד בתקן IMC-GMP, וכל עוד אינו עומד בתקן האמור, ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4). 

(4) הליך הייצור של הקנאביס או מוצרי הקנאביס המיועדים לייצוא בלבד, ייעשה תוך הפרדה תהליכית שאושרה בנוהל איכות במסגרת ה-GMP של בעל הרישיון, וזאת על מנת למנוע אילוח צולב בין מוצרי הקנאביס אצל בעל הרישיון. 

אני מזכירה שהיה לנו דיון ארוך בדיון הקודם, איך בדיוק יוצרים את ההפרדה הזאת. אמרנו בסופו של דבר, שזאת איזושהי הפרדה שתאושר במסגרת ה-GMP של בעל הרישיון. 

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי שאלת תם. אם אני יצרן קנאביס בישראל, ואני לא, ואני רוצה לייצא לאירופה, האם מספיק לי ה-GMP או שזה לא מספיק? נכון להיום, אי אפשר לייצא לאירופה, מדינת ישראל מפסידה מיליארדים, בגלל שמישהו מעניין אותו מה התנאים של אירופה. אם יש כאן יצרנים שעומדים בתנאים של אירופה, מה הבעיה לייצא לשם? זה מטפל בזה?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

זה אומר שמפעל שרוצה לייצא, יש שני תקנים: GAP ו-GMP. במצב בו יש לנו את אותו תקן של GAP, שזה תקן גידול, תקן הגידול עצמו בבתי גידול מחויב תקן ישראלי. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

למה זה מסובך? אם מישהו רוצה לייצא לאירופה, הוא יכול לפי החוק הזה או לא?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

קודם כל אפשר, בתנאי שהם עומדים באותו תקן לאחר מכן. 

 << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >>   

אבל פרקטית זה לא, למה אנחנו לא מייצאים לאירופה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שאלה טובה. 

 << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >>   

שאלה טובה, למה אנחנו לא מייצאים לאירופה? אנחנו עוד פעם דנים בשאלה הזאת? איך נייצא? אנחנו צריכים EU GMP, אתם  מוסמכים לתת EU GMP? לא, אז אנחנו צריכים לפנות לאירופים, ולהגיד להם: IMC-GAP, IMC-GMP זה כמו התקנים שלכם, באמת. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אז אי אפשר? עכשיו אנחנו בהכנה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

יש משהו שהוא יותר מתיר בהצעה הזו, אבל עדיין לא מאפשר לחלוטין החלה של תקן. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

לא יכול להיות מצב שאנשים שרוצים לייצא לאירופה, יבוא איזה מישהו בישראל וידאג לבריאות של האירופים, זה לא עניין של אף אחד כאן. ה-EU GMP יהיה מספיק כדי לייצא מישראל לאירופה, מי שיעמוד בתנאים של האיחוד האירופי, יעמוד גם בישראל. אנחנו עושים רפורמות בכל רחבי המשק הישראלי ובכלכלה הישראלית, ואנחנו מבינים שישראל היא לא אמריקה ואירופה שעכשיו צריך גם להחליט עבורן. ה-EU GMP יהיה קיים כאן וזה יתוקן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני מעדיף שזה יתוקן לפני; אם לא, זה יתוקן תוך כדי הדיונים בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

הדברים שחבר הכנסת בועז טופורובסקי אומר הם דברים שגם אנחנו אמרנו בוועדה. אנחנו צריכים למצוא את הדרך להכשיר גם פה בישראל את אותו תקן EU GMP. בועז, אני כבר אומר לך שביקשנו גם מהתאחדות התעשיינים, לתרגם לנו מאנגלית את התקן EU GMP. כאשר משרד הבריאות אומר שאין תקן, הם אומרים שיש תקן. יש פה איזשהו סוג של ויכוח. 

בועז טופורובסקי צודק. בסופו של דבר, יש כאן בקשה של חברי הכנסת להכניס גם את התקן האירופי, הקנדי, או תקנים אחרים לעניין הזה. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

משרד הבריאות דואג לבריאות ישראלים, לא לבריאות האירופים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

ולכן בקריאה הראשונה כרגע אין לנו את היכולת להכניס את זה, כי אנחנו לא יודעים בדיוק מה התקן ואיך, אבל כמו שאמרתי, בקריאה שנייה ושלישית חברי הכנסת, כמובן שחבר הכנסת בועז טופורובסקי מוביל את זה, מעוניינים להכניס את תקן ה-EU GMP לתוספת הרביעית ולהוסיף את זה גם כתקן שמוכר במדינת ישראל. ככל שאנחנו נצליח ונוכל לעשות את זה, אני אבקש גם הערות לעניין, מה שנצטרך להכין לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כי זו כמובן דרישה ובקשה שלהם. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

דרך אגב, זה גם בא יחד עם העברה של היק"ר למשרד הכלכלה שאנחנו עושים. לא יכול להיות שמשרד הבריאות מטפל וחושב שהוא דואג לבריאות של אנשים שלא חיים בישראל על חשבון הכלכלה הישראלית. נגמר הסיפור הזה במדינת ישראל, אתם תדאגו לבריאות של הישראלים ולא תפגעו בכלכלה הישראלית עבור האירופים. גם הדברים האלה ישתנו, יש הצעת חוק של ועדת הכלכלה בתמיכת משרד הכלכלה וגם שר הבריאות, אבל זה כבר השלב הבא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

זו הצעת חוק שבועז הציג בשבוע שעבר ושהוא מעוניין לקדמה, ולכן אנחנו מקווים להכניס אותה כבר בהצעת החוק הזו. 

אנחנו נצא להפסקה של 10 דקות, דיון סיעתי שדורשים מאתנו. אנחנו נצא להפסקה של חמש דקות ונחזור לפה ונתכנס מחדש בשעה 14:41. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:37 ונתחדשה בשעה 14:45.) << הפסקה >>   



 << נושא >> 2. הצבעת רביזיה על דיון מחדש לגבי פרק ט' עובדים לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

צהרים טובים, אני פותחת את ועדת הקנאביס של הכנסת. לפי סעיף 115, בקשה לדיון מחדש לעניין פרק העובדים. אנחנו נצביע על הרביזיה, על מנת לפתוח את הרביזיה לפרק העובדים. לאחר מכן, ביום רביעי לאחר סגירת המליאה, נתכנס לטובת הצבעות והסעיפים שעדיין לא הספקנו להצביע. 

מי בעד פתיחת הרביזיה ולהצביע? מי נגד?

הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

ארבעה בעד, הרביזיה נפתחה. 

נצביע על פרק העובדים ביום רביעי לאחר נעילת המליאה.  

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

רק אני אומר עוד פעם גם פה, אם זה לא יקרה ביום רביעי, תגידי כדי - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

בסדר גמור, תודה רבה לך חבר הכנסת טופורובסקי. גם לעניין הייצוא, וגם פהאני רוצה להדגיש שהפרק כמובן לא נסגר להכנה לקריאה ראשונה. אנחנו נדון בו בהרחבה יתרה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כפי שאמר חבר הכנסת טופורובסקי. יש פה עניין לחברי הכנסת בכל מה שקשור לאימוץ התקינה הבין-לאומית לייצוא ולייצור של אותם מוצרים, ואנחנו נדון על כך לקראת הקריאה השנייה והשלישית. 



<< נושא >> 1. הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 – פרק י: ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

עכשיו אנחנו נחזור לאותם סעיפי החוק. אנחנו בסעיף 33.  

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

סעיף 32 ו-33 ביחד, שני הסעיפים הם פרק הייצוא. הסברנו את ההסדר והתחלנו לשמוע הערות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

הקראנו את כל הפרק, ועכשיו אנחנו מתחילים לשמוע הערות לעניין פרק הייצוא. אנחנו נתחיל קודם כל עם משרד הבריאות, בבקשה. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

לעניין סעיף 33(3), אני חושבת שמהנוסח זה לא ברור – בגלל זה גם הערנו – שיש פה רק החרגה. כתוב פרקים ג', ד', ה', ופרקים ג', ד' ו-ה' כוללים את הדרישות גם לעניין גידול. היתה הסכמה בדיון, שלא מחריגים מדרישות הגידול בישראל, אלא רק מדרישות הייצור בישראל, וזה לא נכנס לנוסח, ולכן צריך להבהיר את זה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

מה זאת אומרת?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

כרגע הנוסח אומר שהקנאביס שמיועד לייצוא, לא מחויב לעמוד בתקן IMC-GMP, ואם אני מבינה נכון, אני רוצה להבהיר שהוא כן צריך לעמוד בתקן IMC-GAP. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

כי כתוב שהוא מוחרג מ-ג', ד', ה'. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

הוזכר גם בדיון הקודם, וזה אפילו כתוב שם בסוגריים, ולכן לא כל כך הבנו - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

בסוגריים, בעקבות ההערה שקיבלתי מרננה. הוספתי את זה כדי שזה יהיה לדיון על שולחן הוועדה. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

אבל זה מה שהיה בדיון הקודם, וזה יעשה את זה מדויק. 

בהתייחס גם לדברי חבר הכנסת טופורובסקי, כל מי שרוצה היום, יכול להיבדק פה לפי EU GMP, רק שאנחנו היק"ר לא מוסמכים לתת לו את האישור הזה, כי אנחנו לא חברים באיחוד האירופי. ככל שכנסת ישראל תחליט שהיק"ר חבר באיחוד האירופי, אם בחוק או במשהו אחר, אני לא יודע איך ניתן לעשות את זה, אני מניח שגם נוכל לתת תעודת הסמכה של EU GMP. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל יש במשרד הבריאות מישהו שאמון על תעודות הסמכה לעניין האיחוד האירופי, נכון?

 << דובר_המשך >> יובל לנדשפט: << דובר_המשך >>   

נכון, לתכשירים בלבד, זה נקרא המכון לביקורת ותקינה של חומרים ברפואה, תחת אגף הרוקחות, אבל הוא לתכשירים בלבד, והוא עושה זאת תחת הסכם עם האיחוד האירופי, שנקרא הסכםACAA . בזמנו רצינו להיכנס להסכם ACAA והדבר הזה נידון גם בבית המשפט העליון, אבל אמרו שקנאביס הוא לא תכשיר. דרך אגב, המפעל הראשון בארץ, אפשר לומר את השם שלו? 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

לא. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

לא נורא, מפעל בארץ שהקים, כשהתחלנו בדרך, רצינו שהמכון יעשה עליו את הביקורות ולא היק"ר כדי שיהיה לו ACAA, אבל המכון מתישהו בדק את העניין וראה שלא, היה על זה בג"צ ונדחה. 

הייתי מציע לתת פה איזושהי אפשרות, או אינני יודע מה – אנחנו באהבה ניקח את הדבר הזה של פיקוח תחת הסכם ה-ACAA, תחת הוראות ה-ACAA על מנת שנוכל לתת, אבל אנחנו לא יכולים, אנחנו לא חברים באיחוד האירופי. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

על זה משרד הכלכלה עומל על מנת שיהיו לנו הסכמים בעניין הזה, נכון?

 << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >>   

אני אסביר בהקשר הזה. כמו שיובל הזכיר, הסכם ACAA מיועד לתכשירים רפואיים. קנאביס רפואי איננו מוגדר כתכשיר רפואי, ולכן הוא לא נכנס תחת הסכם ACAA; מה גם שכמו שדיברנו, כיום הגדרת הקנאביס הרפואי בפקודת הסמים המסוכנים בישראל בכלל מוגדרת כסם מסוכן שגם לא לשימוש רפואי, ולכן הצענו את השינוי הדרוש, שיהיה מוגדר כסם מסוכן לפחות לשימוש רפואי. גם אם זה לא תכשיר רפואי, לפחות שזה יהיה מוגדר לשימוש רפואי. זה תיקון מצב שהוא מעוות. 

לעניין ההסכם, לאחר שהתבצע השינוי הנדרש בפקודת הסמים המסוכנים, אנחנו ביקשנו לבחון את הסוגיה הזו של העברת הסמכות למכון לביקורת ותקינה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות ועם המכון לביקורת ותקינה והיק"ר, ומשרד המשפטים כמובן, כדי להבין לעומק האם יש דרך ואיזה דרך יש על מנת לשנות את המצב הקיים. אנחנו הראשונים שנרצה שזה ישתנה, כי אנחנו חושבים שזה החסם המרכזי היום לייצוא, העובדה שלחברות ישראליות אין תקן שמוכר באירופה. כמשרד הכלכלה, אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שיהיה, כמו שאנחנו פועלים כבר עכשיו מול הגרמנים יחד עם היק"ר, על מנת לקדם לפחות בשלב הזה הכרה בתקן הישראלי כשווה לתקן האירופי וכדי שלפחות תהיה ההכרה הזו, מתוך הנחה שגרמניה מובילה באירופה ושאר מדינות אירופה יוכלו להיצמד אליה. אבל זה שלב 1, אנחנו חושבים שצריך מעבר לזה, ושבאמת במצב תקין הרשות המוסמכת בישראל תוכל לתת את ה-EU GMP לחברות הישראליות כנדרש. כאמור, אנחנו עושים את כל מה שנדרש בהקשר הזה. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

חלק מתנאי ACAA לא רק בנהלים אלא בתקנות. זה מה שעשו פעם באגף הרוקחות, כשרצו שיהיה חלק מ-ACAA והיו חייבים לתקנן תקנות. לכן אני חושב שיש כאן חשיבות לחוק ולתקנות, כדי להכניס את זה, כי האיגוד האירופי יכיר בנו בישראל, לא משנה אם ביק"ר, במכון לביקורת, במשרד הבריאות, מבחינתי במשרד הכלכלה, כזכאי לתת את חותמת ה-EU בלי שאנחנו באירופה, אם באמת זה מעוגן בחוקים ובתקנות, את צודקת לא בנהלים. זה אחד הדברים שדיברנו עליהם עוד בשיחה הראשונה  בלשכה. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

אבל חשוב להגיד שזה לא תנאי ממצה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אמנם קיבלתי לא מעט מסמכים גם מהתאחדות התעשיינים, אני מבקשת גם ממשרד הכלכלה, ככל שידוע לכם על התקנים האירופיים, להעביר אותם אלינו על מנת שנוכל לתרגם אותם, ובמידת הצורך כמובן להכניס אותם בתוספת הרביעית גם כתקן מוכר. 

 << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >>   

צריך לעשות הפרדה בין תקן הגידול ה-GAP לבין תקן הייצור ה-GMP, שפה יש לנו את הבעיה המרכזית. יש לנו את ה-EU GMP אל מול ה-IMC-GMP. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אז תקן GAP. 

 << דובר_המשך >> מיכל נידם וקסמן: << דובר_המשך >>   

את ה-GAP כרגע יש הנחיות באירופה לגידול של קנאביס. כמו שיובל תמיד אומר, זה לא תקן שהוא ייחודי לגידול קנאביס. האירופים חיים עם זה בשלום. לנו יש תקן ייחודי פה בישראל בנוגע לגידול הקנאביס, ה-IMC-GAP, ופה יש סוגיה שאנחנו נדרשים אליה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, ב-GAP אין, ב-GMP יש. 

 << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >>   

גם ב-GAP וגם ב-GMP. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

נכון לקריאה הראשונה, כן מצאנו את היכולת להחריג את ה-GMP. אין לנו יכולת להחריג את ה-GAP, וככל שאנחנו נמצא את היכולת להחריג אותו ואולי להוסיף אפילו עוד תקן GAP,  EU GAP, או תקן  CA GAPאני לא יודעת מה עוד יכול להיות, ונתרגם אותו, נוסיף אותו בתוספת הרביעית ככה שאותם מפעלים ואותם מגדלים יוכלו לפעול לפי התקנים הבין-לאומיים. 

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >>   

אמירה כללית, לא יתכן שיהיה פרק יצוא, בלי שבסופו של דבר יהיה פרק לייבוא, אחרת החוק הזה בוודאי יהיה מפלה לכיוון אחד, ולא מטפל בצד השני. 

שנית, אני רוצה לשפוך פה אור על סעיפים שלא נמצאים פה. אתם צריכים להיות מודעים שמחוץ לגבולות ישראל, יש שוק שלם של קנבינואידים שהם לא נחשבים כסם מסוכן, הם לא בעולם הקנאביס הרפואי. זה לא רק CBD, זה עולם שלם של קנבינואידים, שפה נחשבים סם מסוכן. הלכה למעשה, אם אני רוצה היום לייצא מוצר שלא נחשב בצד השני, בצד המקבל, כסם מסוכן שבגינו אני יכול לבקש היתר יבוא ואחר כך היתר יצוא, אני לא יכול לעשות את זה היום. הסעיפים האלה לא מטפלים בכלל בנושא הזה, יש לזה שני חלקים: אחד, היכולת שלי להביא לפה חומר גלם שלא תואם את ה-IMC-GMP כדי לייצא ממנו מוצר לייצוא, ייבוא לצורך ייצוא, זה קיים בהרבה תחומים אחרים, תוך זה שנותנים הצהרה לגורם האחראי, במדינת ישראל בדרך כלל זה המכס.  הדבר השני, שאני יכול לייצא מפה מוצרים לשוק שלא דורש ממני היתר ייצוא. ה-CBD הוא כמובן דוגמה קלאסית לזה, מכיוון שבאירופה – לא משנה אם הם מתייחסים לעולם הזה כ-Novel Food, הם מתייחסים אליו או בקוסמטיקה או בתוספי תזונה, הוא מזמן כבר לא נחשב כסם מסוכן. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

החקיקה עצמה מחריגה את ה-CBD, ולכן אנחנו עוסקים כרגע - - -

 << דובר_המשך >> איתי רוגל: << דובר_המשך >>   

עזבי את ה-CBD. אנחנו נתפסים פה לנושא אחד, ובסוף היום גם אם החקיקה תדבר על ה-CBD, יש עוד הרבה קנבינואידים אחרים. עם כל הכבוד לחקיקה שתתעסק עם ה-CBD, ייקח עוד הרבה זמן עד שיגדירו איפה הוא יושב ובאיזה תנאים, ואני לא רוצה לחכות לזה. אני היום מול היק"ר, לא יכול להוציא מפה מוצר כשמן שהוא רק CBD למדינה אירופית, ששם הוא תוסף תזונה, בגלל שהם מבקשים ממני היתר יבוא. המדינה שם אומרת: תשמעו, אני לא יודעת מה אתם מבקשים ממני, אצלי זה לא יושב באגף הרוקחות, זה בכלל לא סם מסוכן, אין לכם מה לבוא אלי, אני לא אתן לכם את מה שאני לא יכולה לתת, זו עובדה. 

כל מה שאני מבקש בפרק הזה זה להכניס התייחסות לאותם מצבים שבהם במדינת היעד זה לא נחשב סם מסוכן ולא קנאביס רפואי. זה לא לשנות סדרי עולם, זו מציאות. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

איתי אמר נקודה מאוד נכונה. הוגש כבר הדוח של ה-CBD, אבל אני לא יכול לומר, כי מתנהל עדיין דיון משרדי בתוכו. אני חייב שתבינו שגם אם מחר בבוקר ה-CBD מוחרג, ה-CBD מהצמח מוחרג, אין דבר כזה להפיק CBD בצמח, חוץ מזיקוק, אבל אז הוא API. אין דבר כזה להפיק CBD בצמח או מוצר CBD, בלי שיהיו בו קנבינואידים אחרים שלא הוחרגו, ואז המוצר הזה שוב סם מסוכן. אין דבר כזה להפיק CBD, בלי שיהיה שם קצת CBG, CBL. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

קודם כל אנחנו לא נמצאים שם. גם בחקיקה הזו, ברגע שהיא עוברת, היא מחריגה CBD עד 0.1% של THC. 

 << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>   

0.2 או 0.3, לא 0.1. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

אין דבר כזה, ואם יהיה בו CBL, הוא כבר לא חוקי, ותמיד יהיה בו CBL, CBG. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כשנגיע לפרק, אנחנו ננסח אותו כפי שצריך, ולכן אני מנסה לקבל הערות אך ורק לעניין אותם סעיפים, תיקון סעיפים, הערות, טענות, מענות וכו'.  

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >>   

בעיקרון, אם המדינה באירופה לא צריכה אישור והיא לא יכולה לתת היתר יבוא או יצוא לצורך העניין, אני סיפקתי מסמך ליק"ר, והיק"ר אישר לי לייצא למדינה שלא נתנה לי היתר יצוא. 


 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל נאמר לנו שלפי האמנה הבין-לאומית הם חייבים לקבל את זה, אף מדינה לא תוכל לקבל את זה אם אין לך גורם מזמין. 

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >>   

עשיתי את זה בפועל. בפועל, אני ייצאתי לאירופה ללא היתר יצוא שלהם. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל אתה לא יכול, איזה מדינה תקלוט את זה?

 << דובר_המשך >> מיכאל עופר: << דובר_המשך >>   

אני אומר שקיבלתי מהמדינה אישור. 

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

מהמדינה שלנו?


 << דובר_המשך >> מיכאל עופר: << דובר_המשך >>   

לא, ממדינה באירופה. קיבלתי אישור שה-CBD איננו סם מסוכן במדינה זו, ועל פי זה קיבלתי אישור. 

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >>   

אז מיקי הצליח לקבל במדינה אחת, ואני במדינה אירופית אחרת. מכיוון שהתחום הזה כולו לא באיחוד האירופי הוא פר מדינה, כל מדינה מחליטה מה שהיא רוצה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

-- היתר יבוא שניתן על ידי הרשות המוסמכת. הם טוענים שיש מצבים שהם לא יכולים להשיג אישור כזה מהרשות המוסמכת. 

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >>   

אני לא יכול, אין לי ממי לבקש. 

 << אורח >> מיכל נידם וקסמן: << אורח >>   

שאלת הבהרה, אני חושבת שמדברים פה על CBD. היתר יבוא הוא בהקשר של קנאביס רפואי, אז צריך להבחין פה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אבל הם אמרו שגם אם נחריג את ה-CBD, עדיין יש חומרים שלגביהם הם עלולים להיתקל באותה בעיה, נניח בצד את ה-CBD, לא? זה מה שאמרו. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

בגלל שבמדינות אחרות נדרש קודם כל היתר יבוא ממדינת היעד, יש מדינות בהן ה-CBD הוא לא תחת הרשות המוסמכת באותה מדינה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הבנתי מה הוא אמר, ואנחנו ענינו שממילא הולכים להחריג את ה-CBD מהחוק הזה, ולכן הפרק הזה לא יחול עליו וההיתר שכתוב בפסקה (2) לא יחול עליו, אבל אז הוא ענה: תניחו את ה-CBD בצד, יש חומרים נוספים שלגביהם יש בעיה, ואני מנסה להבין אם יש עוד מקומות שבהם יש בעיה כזאת. 

 << אורח >> איתי רוגל: << אורח >>   

יובל אומר בצדק: הרי בסופו של דבר בתהליך מיצוי יש עוד קנבינואידים, אז נתפסנו כולנו לעולם ה-CBD, אבל מה לעשות שבמיצוי יש עוד קנבינואידים אחרים משניים, הם קיימים. תיאורטית, אם אתם לא תתייחסו לכל מה שאינו THC, אנחנו יכולים להיות במצב שעכשיו יש קנבינואיד שעליו אני עובר עבירה ושם אני בסדר. צריך לפתור את זה כך שלמעשה כל מה שהוא לא THC צריך להיות שם בפנים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אבל זה נכון שזה יהיה בסעיף של תיקון פקודת הסמים המסוכנים לגבי החרגת ה-CBD, ומה שלא מוחרג, יחולו עליו ההוראות האלה. עכשיו אנחנו דנים בהוראות האלה ורוצים לשמוע לגביהן, לא לגבי מה יחול על מה שלא יהיה בפקודה הזאת. זה לא רלוונטי לפרק של הייצוא. אם זה כבר לא יהיה תחת פקודת הסמים המסוכנים, זה לא יהיה גם פה. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

אני רוצה להתייחס למה שאמרה מיכל נידם ממשרד הכלכלה. מיכל התחילה לדבר על תהליך הייצור וחזרה לזה שהכול נופל להגדרה. הלא ברגע שאנחנו בחוק לא מגדירים שהקנאביס הוא תרופה ממקור צמחי, זה כבר מעכב לנו את היצוא. אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה נקודה ומסתובבים סביב עצמנו. הלא בפועל, גם אם עכשיו מיקי אמר שיש יצוא, עד היום היה יצוא של 900 ק"ג מישראל. אין יצוא באופן מסחרי, היצוא לא באמת אפשרי מישראל. גם אחרי שתעבור החקיקה, לא נוכל מחר בבוקר לייצא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל אם נגדיר את זה כתרופה צמחית, כן אפשר יהיה לייצא?

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

תרופה ממקור צמחי תיתן לנו את ההזדמנות יותר להתחיל להתנהל מול התקינה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

מה יהיה ההבדל?

 << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >>   

נוכל לעבוד בישראל לפי התקינה האירופית. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

את יכולה לרשום כתכשיר. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

אל תגידי תכשיר, תרופה ממקור צמחי.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

במדינת ישראל אין כזה דבר שמוגדר ככה. 

 << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >>   

אבל זאת התקינה הבין-לאומית. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

בסדר, ולעניין התקינה הבין-לאומית, אמרנו שנתרגם את המסמכים מאירופה ונראה ככל שניתן האם אנחנו יכולים להכניס אותם לתוך התוספת הרביעית, ועל כן תוכלו לעבוד לפי אותם התקנים. 

 << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >>   

ואז מה תהיה ההגדרה של הקאנביס? אנחנו חוזרים כל הזמן להגדרה של כל החוק הזה, על איזה מוצר הוא מגדיר אותו? על תרופה ממקור צמחי? על מוצר? על תכשיר?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

 אז נדבר על זה בפרק ההגדרות. 

 << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >>   

ההגדרות דיברנו. 

אנחנו מאוד מבקשים שאם זה עולה להצבעה ביום ראשון הקרוב, שיהיו שני פרקים שווים לשוק חופשי אמיתי. אנחנו לא אומרים מה יהיה בפרק הזה, אנחנו רק אומרים שיהיה פרק שיתייחס להסדרה של הייבוא. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >>   

מה שחשוב לנו, והנושא הזה הוא גם בתיאום עם משרד המשפטים, שהוראות הפרק הזה או הסעיפים – אני מדברת בעיקר על הסעיף הכללי שזה סעיף 32 – לא יגרעו מסמכויות הפיקוח והבקרה של הרשות המוסמכת שמתחייבות מאמנות. אתמול דיברנו על העניין של הנוהל. יש פה אזכור של נוהל, אבל רק בהקשר של ההצהרה מתוכו, והאמנות בפירוש קובעות חובות פיקוח על סחר בין לאומי וקובעות אפילו הוראות שבנמלים יתקיים פיקוח שהוא לפחות - - - 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

מה ההגדרה הבין-לאומית? איך זה כתוב בהגדרה הבין-לאומית? איפה ההגדרה הבין-לאומית? את יכולה לקרוא לנו אותה, כדי שנבין אותה?

 << דובר_המשך >> אתי כהנא: << דובר_המשך >>   

קודם כל כתוב את אותם כללים, 	The Parties shall not knowingly permit the export of  drugs to any country or territory except: (a) In accordance with the laws and regulations of that country or territory, שאת זה באמת הכנסנו כבר לתוך הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כן, בהתאם להנחיות שלנו פה במדינת ישראל. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >>   

נכון, מוסיפים פה את הנושא של ה-limits of the total of the estimates for the country. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אין פה שאלה, יהיה רשום כמה מייצאים. 

 << דובר_המשך >> אתי כהנא: << דובר_המשך >>   

נושא של ההערכות, שהייצוא צריך להיעשות גם בהתאם לאותן הערכות שהמדינה מדווחת. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כן, כל שנה יהיה מדווח כמה אנחנו מקבלים, אין בעיה, זה לא סותר. 

 << דובר_המשך >> אתי כהנא: << דובר_המשך >>   

The parties shall exercise in free ports and zones the same supervision and control as in other parts of their territories, provided, however, they may apply more drastic measures.

זאת אומרת, הנושא הזה של הפיקוח בנמלים, לא רק שאי אפשר לדלג עליו, אלא יש פה הצעה אפילו לנקוט אמצעים עוד יותר קשיחים מאשר אלה שקיימים על הפיקוח שנעשה בארץ. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

מי כאן מהמגדלים ייצא אי פעם? האם חברת השינוע או חברת האבטחה נמצאות עם אותו מטען עד לעלייה למטוס? איך זה עובד?

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >>   

בוודאי, יותר מזה, גם היק"ר נמצא במפעל אצלנו לאשר את המשלוח, וגם במכס בשדה התעופה. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >>   

אבל יש תחנות בתוך המסלול הזה, שמהרגע שזה נארז בחווה - - - 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

היק"ר נמצא בתחנות האלה עם פיקוח. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >>   

היק"ר נמצא בכל התחנות עם פיקוח. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

עד שזה נכנס לביטחון נתב"ג, שם זה כבר שב"כ, שיודע בדיוק מה עולה למטוס. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

בעיקרון, הנהלים של אבטחה בנמלי התעופה קיימים בנתב"ג, אין פה בכלל שאלה. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >>   

לא, זה לא רק זה. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

לא רק, גם נתב"ג וגם משטרת ישראל בעניין אתנו, כולל פיקוח של זה, אבל על פי האמנה, מהרגע שהקנאביס נארז לייצואו לחוץ לארץ, הוא חייב להיות בפיקוח של הרשות המוסמכת באותן תחנות שאתי ציינה. 

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >>   

יש תחנה מהרגע שזה יוצא מהמפעל או מהחווה. איך אנחנו מבטיחים שאותו משלוח שבאמת יצא מהחווה הוא אכן אותו משלוח שעלה לאנייה כדי להגיע ליעד, אלה התחנות שיש בהן נקודות הפיקוח. 

מה שיוצא כרגע מהסעיף זה שברגע שבעל רישיון רוצה לייצא, כל מה שהוא צריך זה לתת הצהרה שהוא רוצה לייצא ולהביא אישור מהמדינה השנייה. התייחסנו אתמול לנוהל שקיים כיום, שצריך לעדכן אותו. אני גם אומרת שהוא אפילו לא עולה בקנה אחד עם החלטה 224. אין ספק שצריך לעדכן אותו, אבל הנוהל הזה קובע צעד אחר צעד את אותן פעולות שצריכות להיעשות, כולל אפילו הנחיות מה קורה במכס, מה קורה אם מחליטים למשל לבטל משלוח. מה קורה עם הסם? זה סם, זה לא עגבניות או מלפפונים שאולי יכולים להירקב. זה סם שצריך לקבוע מהלכים מה ייעשה אתו. הנוהל שקיים היום, קובע את כל המסלול הזה. גם הבנו אתמול שאין כוונה להכניס כלום. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אני לא חושבת שהנוסח של סעיף 32 היום מונע פיקוח כזה. יכול להיות שנצטרך להבהיר. אם כתוב שהוא מוסר הצהרה על ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים, ואתם מגלים שבמקום קנאביס הוא העביר משהו אחר, ברור שהוא לא עומד בהוראות.

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

הבנתי, אני מבינה שגם משרד המשפטים באותה עמדה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אפשר להוסיף הוראות מבחינת סמכויות פיקוח ובקרה - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

על שילוח המוצרים מהחווה, ועד להגעה למטוס, אוקי? 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

מאיפה לאיפה, צריך לומר על פי האמנות הבין-לאומיות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

האמנה הבין-לאומית לא אומרת לך מה אתה צריך לעשות. אני לא צריכה עכשיו שהם ישלמו למשטרה על ניידת שתסיע את התוצרת לשם, אבל אם יש להם חברת אבטחה, שגם ככה משנעת את זה בתנאים של GSP, והיא מוודאת שהוא מגיע מהתחנה הזו עד התחנה הזו, זה נוהל אבטחה. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

זה נוהל הייצוא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

נכון, ולכן אני רוצה תקנות מינימליות, שיאושרו לעניין נוהל האבטחה והשינוע של התוצרת המיועדת לייצוא מהחווה ועד למטוס. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

קלעת בדיוק למה שבסוף קורה בפועל. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

שזה יהיה שלוש תקנות, אני לא רוצה יותר מזה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

מי קובע את התקנות? איזה שר? שר הבט"פ?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כרגע שר הבריאות. היק"ר יביא את אותן תקנות, כפי שהוא הביא אותן עד היום. 

<< אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

היופי הוא שבסופו של דבר זה לוקח את מה שהאמנה אומרת, זה בדיוק מה שאת אומרת. הרי יש GSP, אנחנו יודעים מה גדל, מסתכלים שזה נארז, באותו רגע חברת אבטחה פרטית - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כן, עם הGPS ועם כל הדברים האלה. 

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

אושרה על ידי המשטרה וכו', וזה מגיע אל הייצוא. השורה התחתונה שזה עובד, גם בחדש ב-224 וגם ברגיל. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

שלוש הערות קצרות. אחת, להציע לעשות את מה שעשינו בפרק הקודם, כמו שאמרתי אתמול שהנוהל של הייצוא ייכנס לתוספת הראשונה, ואם יהיה סעיף שיקבע הוראות ואז יחליף את הנוהל הזה בהמשך, זה נראה לי רעיון טוב. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

את לא רוצה את הנוהל של היום. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

עד שייקבעו התקנות, אחרת יש חור שחור. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

עד לקביעת התקנות, נעשה את זה בהוראת מעבר. 

 << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >>   

זה מקיים את כל דרישות הדין, ולנו חשוב שכל דרישות הדין, לרבות אמנת סמים מסוכנים, יתקיימו. 

הערה שנייה, שימו לב שבסעיף (4) זה צריך להיות IMC-GMP. 

הערה שלישית וחשובה, עלתה פה קודם בדיון על הייצוא האפשרות שההוראות וכל התחום הזה יועברו לאחריות משרד הכלכלה. אני רוצה להבין אם בשלב הזה זה נכנס להצעה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

בשלב הזה זה לא ייכנס להצעה. אני כן בדין ודברים מול לשכתה של אורנה ברביבאי. יש נכונות לקבל את זה. צריך להבין את המנגנון. אם משרד הכלכלה יהיה אמון על תעודות ייצוא, על תקנות פיקוח והכול, אנחנו נצליח להגיע לדעתי להבנות ולסיכומים בעניין הזה ושהדבר הזה יהיה במשרד הכלכלה במקום ביק"ר ובמשרד הבריאות, אבל אנחנו לא נעסוק בזה עכשיו, אלא לקראת קריאה שנייה ושלישית. 

 << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >>   

שהאחריות והאכיפה לא יהיו נפרדים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

ברור, אין פה ספק. 

 << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >>   

ואין לנו התנגדות כמובן להעברה. 

 << דובר >> ורד ליפמן: << דובר >>   

חשוב שכאשר מדובר בתוצרת צמחית, לדוגמה ייצוא תפרחות, חייבים לעבור גם את משרד החקלאות, ומשרד החקלאות עושה בדיקה פיטוסניטרית ומאשר שהתוצרת עומדת בדרישות של מדינת היעד. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

בדרך החוצה?

 << דובר >> ורד ליפמן: << דובר >>   

גם בדרך החוצה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אני לא חושבת שזה נכון, היום זה קיים?

 << דובר_המשך >> ורד ליפמן: << דובר_המשך >>   

לא, אלה דרישות שלהם. אלה לא דרישות שלנו, אלה דרישות שלהם, זה קיים גם היום. 

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >>   

במוצר מוגמר? 

 << דובר >> ורד ליפמן: << דובר >>   

בתפרחות אמרתי, רק במוצר צמחי. 

 << אורח >> מיכאל עופר: << אורח >>   

טבעי לא מוגמר. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

ככל שמדינת היעד תדרוש את זה, הם ייאלצו לבקש את זה מכם. אם מדינת היעד לא דורשת את זה, אני לא חושבת שצריך להוסיף את זה בחקיקה. 

 << דובר >> ורד ליפמן: << דובר >>   

זאת דרישה קבועה לכל חומר צמחי שיוצא ממדינת ישראל. זאת לא בדיקת קנאביס, אלא בדיקה פיטוסניטרית של חומר צמחי שיוצא ממדינת ישראל למדינה אחרת. זה כדי להגן על מדינת היעד ממזיקים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל אנחנו לא משרד החקלאות של מדינת היעד. אם משרד החקלאות של מדינת היעד דורש בדיקה פוטוסניטרית, הם ייאלצו לגשת למשרד החקלאות ולבקש בדיקה פוטוסניטרית. אם משרד החקלאות של צרפת לא דורש את זה והוא לא מבקש את זה – הרי בצרפת לא יכניסו לו את התוצרת, אם משרד החקלאות הצרפתי דורש בדיקה פוטוסניטרית. אני לא חושבת שהם ירצו לזרוק את הסחורה לזבל. 

 << דובר_המשך >> ורד ליפמן: << דובר_המשך >>   

כל עוד ברור שאנחנו לא מאפשרים לעקוף את הדרישה הזאת בעניין הקנאביס, שיהיה ברור. 

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>   

זה לא עוקף. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

לא, אין פה שום דבר שעוקף. 

 << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >>   

אני רוצה עוד פעם לחזור לנושא של האבטחה. חשוב להבין שגם היום כבר בתפיסת האבטחה, בדרישות האבטחה של משטרת ישראל, גם כשזה חומר מיועד לייצוא, הוא מאובטח. הוא עובר שינוע באמצעות חברת שינוע שמחזיקה ברישיון, עם דרישות אבטחה של משטרת ישראל. המסופים שיושבים בתוך נתב"ג, עוברים דרישות אבטחה ומיגון של משטרת ישראל. 

אי אפשר לערבב, ואם כבר יש GSP ויש תפיסת אבטחה שקובעת את כל דרישות האבטחה, לבוא ולהכניס אותן גם לתקנות ייצוא, כשאלה שני נהלים, שני סעיפים שמבלבלים, ואם משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים קובעים את תנאי האבטחה והמיגון, אי אפשר שבסוף בנוהל של משרד הבריאות שגם ידרוש, כי זה יגרור איזשהו בלבול מי בסוף אוכף את זה, מי מנחה את זה. אם יש גורם אחד שנקבע, שהוא כותב את תנאי האבטחה והמיגון, תנאי האבטחה והמיגון יכללו את כל המכלול הזה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

לא הבנתי את ההערה. גם היום יש GSP ויש נוהל ייצוא, נכון?

 << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >>   

GSP זה קוד שנקבע על ידי משרד הבריאות, כי הם רצו לקבוע קוד אחיד לכל הנהלים שלהם. מאז הדברים השתנו. עדיין ממשיכים לקרוא לזה GSP, אבל בסופו של דבר GSP זה לא נוהל של משרד הבריאות, זה גם לא נוהל אבטחה ולא GSP משרד הבריאות. 

 << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>   

אז איך מאבטחים היום?

 << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >>   

זאת תפיסת אבטחה של משטרת ישראל, לא משרד הבריאות. העובדה שממשיכים לקרוא לזה בשם הישן GSP, כי משרד הבריאות רוצה להמשיך וליצור איזה שהם שמות או קודים אחידים מבחינתו, זה משהו אחר, אבל זאת תפיסת אבטחה של משטרת ישראל. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

לא ענית לי לשאלה. נקרא לזה איך שנקרא לזה, היום יש נוהל אבטחה של משטרת ישראל לעניין ייצוא?

 << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >>   

אין ייעודיות לייצוא, תפיסת האבטחה של משטרת ישראל כוללת את כל המכלול. ברגע שאת מכניסה את זה ואומרת: חוץ מתפיסת האבטחה של משטרת ישראל, שנותנת את כל המכלול ונותנת תנאי אבטחה ומיגון לחברת שינוע ולמסופים, גם משרד הבריאות – זה משהו אחר. 

אני רוצה להדגיש מבחינת חוקים, הסמכות של מדינת ישראל וגם של משטרת ישראל גם בהנחיות היא עד המסוף. כל השטח של המטוס הוא שטח סטרילי בהנחיית שב"כ, לשם מאבטחים אזרחים לא יכולים להיכנס. צריך להגדיר שרשרת אבטחה, עד איפה הסמכות שלנו. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

ענת, תודה רבה. אכן בהתייחסות שלכם לדברים המקצועיים האלה, לקחנו את זה לתשומת לבנו, ולכן הוספנו גם את התקנות לעניין הזה, שלמעשה יהיה פיקוח על אותה תוצרת. שינוע וחברת שינוע במדינת ישראל שיכולה לשנע קנאביס, חייבת לעמוד על פי אותן דרישות שנקבעות על פי חוק, ולכן הוראות החוק – בין אם שינוע ממגדל למפעל, או ממפעל לבית מרקחת – אינן שונות מבחינת החקיקה ממעבר מהחווה למסוף הטרמינל, שדה התעופה. לכן הם יצטרכו גם לעמוד באותם תנאי אבטחה ובאותם תנאי שינוע, כפי שקובע החוק לעניין מגע בקנאביס. 

 << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >>   

מה שענת ניסתה להגיד זה שיש פה איזושהי כפילות, כלומר: אם יש לך את תפיסת האבטחה שציינת בתוספת השמינית ויש פה את התקנות, שגם מייצרות את אותה תפיסת אבטחה, יש פה איזושהי כפילות. מה שהיא מבינה זה שיש צורך בנוהל הייצוא. 

המשטרה מתנגדת שזה יהיה קבוע בתקנות, כי תפיסת אבטחה זה משהו שמשתנה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל אנחנו לא קובעים את תפיסת האבטחה. 

 << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >>   

אבל זה הנוהל, הוא חלק מתפיסת האבטחה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אנחנו על פי האמנה הבין-לאומית קובעים את תפיסת הפיקוח על הייצוא, משום שזה הדבר שדורש את האמנה הבין-לאומית. את תפיסת האבטחה קובע המשרד לביטחון פנים, על פי נהלי האבטחה, שקבועים להתנהלות קנאביס במדינת ישראל, ולכן אין סתירה בעניין הזה. 

 << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >>   

אבל את ביקשת לנסח שמשרד הבריאות יקבע - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

--יקבע סמכויות פיקוח לעניין הייצוא. 

 << אורח >> ענת מססה קינן: << אורח >>   

אבל זה חלק מסמכויות הפיקוח. 

 << אורח >> ענת חן מיכאלי: << אורח >>   

---לא לקבוע את האבטחה בנהלים של משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כשנגיע לשאלה מה אנחנו מכניסים בדיוק באותם נהלים, תוכלו לראות את העניין - - -

 << אורח >> יובל לנדשפט: << אורח >>   

נוהל הייצוא זה נוהל 110, אין שם - - - 

כל מי שעוסק בדברים האלה, כמובן חייב להיות בעל רישיון,  דהיינו אם הוא משנע – GSP, אם הוא מחזיק - - -

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

אני מציע שאחרי זה אולי משרד הבריאות ירחיב על היישום של זה בנוהל. אני חושב שיש פה שני היבטים: ההיבט של הפיקוח והבקרה, שהוא האחריות הגורם המאסדר. צריך להיות ברור שהפרק הזה לא גורע. אני כן חושב שהנוסח הזה עלול להשתמע ככה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הוא בעל רישיון. התנאי לפי התוספת השנייה זה שהוא עומד בתנאי האבטחה. איך יכול להיות שבעל רישיון שמייצא - - -?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

אני לא מדבר על אבטחה. כתוב כרגע בנוסח, שדי בשני תנאים – אפילו אין שיקול דעת, כתבתם את זה כחובה, הוא נותן לו היתר יבוא, ולא משתמע מהסעיפים האלה, שלרגולטור יש סמכויות על פי האמנה לבוא לבצע גם בנמלים או בכל היבטים אחרים שנדרשים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אבל אמרנו שנוסיף סעיף, ששר הבריאות יקבע סמכויות בקרה ופיקוח. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

אני מבין שאתם לא רוצים נוהל, אתם רוצים שזה יהיה בתקנות, בכללים, בהוראות, לא משנה, וששר הבריאות או הגורם יקבע אותם, אני שואל לגבי ההבחנה. יש היבט של אבטחה, שזה היבט נפרד, ויש היבט של הפיקוח והבקרה. יכול להיות שזה צריך להיות בהתייעצות הדדית בין הגורמים.  

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

הוא אמר שגם הנוהל היום לא נוגע לעניין האבטחה, אלא לעניין הפיקוח והבקרה, וככל שאנחנו ניתן בהוראת המעבר את הנהלים הקיימים היום, וברגע שהם יתקינו את ההוראות החדשות, למעשה הן יתחלפו. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

הבנתי. יש לנו שתי הערות בהקשר הזה. ראשית, הנוסח לא חודד. אני לא חושב שצריך להתייחס ספציפית לנמלים, אלא לעניין הייצוא, לסמכויות פיקוח ובקרה לעניין הייצוא, כי בסוף זה מצמצם.  

 << אורח >> אתי כהנא: << אורח >>   

זה באמת לא רק בנמלים. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

שנית, כרגע כתוב שהעביר את המסמכים המפורטים ואז הוא ייתן את ההיתר. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אמרתי שהוא עמד בתנאי סעיף זה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

צריך להבהיר שהוא עומד בתנאי אותם הוראות שיהיו בהיתר בזמן הוראת המעבר. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

כשקראתי אמרתי. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

אני רוצה לוודא, הוראת המעבר אומרת שהנוהל של הייצוא יעמוד על להתקנה של תקנות, כן או לא?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הוראת המעבר שאנחנו קובעים אומרת שנהלים ימשיכו לעמוד בתוקפם, כל עוד לא נקבעו. הוועדה כמובן יכולה לקצוב זמן לתקנות ראשונות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אם זה לא יופיע, אנחנו נדון בזה יותר לעומק. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

בלי שהנוהל יופיע, לצערנו לא נוכל לתמוך. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

לא, הנוהל הקיים. 

 << דובר_המשך >> רננה מיסקין: << דובר_המשך >>   

נוהל הייצוא יופיע בתוספת הראשונה?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כן, הנוהל יופיע. החוק יקבע שזה הנוהל, עד להתקנת אותן תקנות. 

 << דובר >> ורד ליפמן: << דובר >>   

צריך להוסיף את זה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כן, אמרנו שנוסיף את זה. 

 << דובר >> רננה מיסקין: << דובר >>   

אמרנו לאורך כל הדרך, שכמובן אנחנו מוכנים לדון בתוכן של הנוהל, ואנחנו תמיד שמחים להוריד דברים שאין צורך, אבל אם אנחנו מוודאים שהוראת המעבר אכן כוללת את הנוהל עד להתקנה של תקנות שמחליפות אותו מהותית, זה מקובל. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

כן כן כן. 

 << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >>   

קודם כל, אני שמח שאחרים הצליחו להסביר את מה שאני כשלתי להסביר, אבל גם משרד הכלכלה אמר שלא יהיה ייצוא עד שלא נפעל להשוואת התקנים, וסביר להניח שזה ייקח זמן. אז אני שמח שבשעה טובה הבנו את זה. 

אנחנו בבעיה, כי מדינות אירופה לא ששו להכיר בתקן שלנו, כמו שאנחנו לתקן שלהן. אנחנו מנציחים עכשיו בחקיקה הראשית, בין אם אנחנו כוללים את זה ובין אם לא, מדיניות מפלה בין יבואנים לבין יצואנים, זה מה שאנחנו עושים. הייצוא לא יקרה בחודשים הקרובים, הוא לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

חבר'ה, החוק לא ייכנס לתוקף בחודש הקרוב, כנראה רק אחרי הפגרה. אם בכלל נספיק לאשר את הדבר הזה, אולי איך שנסיים את הפגרה נוכל להעביר את זה. 

 << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >>   

אז יש לנו לפחות עד סוף 22'. עד סוף 22' לא נייצא, לא תהיה לנו אפשרות לייצא, אבל לייבא תהיה אפשרות, כי אנחנו הסכמנו להכיר בתקן שלהם. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל גם אם אני עכשיו מכניסה איסור ייבוא למדינת ישראל באופן מוחלט וטוטלי, זה לא ייכנס לתוקף עד שאנחנו נסיים את החקיקה, אז בכל מקרה אתה מדבר על מספר חודשים. 

 << דובר_המשך >> אריאל גרופר: << דובר_המשך >>   

אבל יש צעדי מנע שאת יכולה לנקוט. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

מה אתה מציע?

 << אורח >> אריאל גרופר: << אורח >>   

אני אגיד לך מה אני מציע, יש פתרון פשוט, אין להם IMC-GAP? אין להם IMC-GMP? שלא ייבאו לארץ. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל איפה אתה רוצה להכניס את זה? פה בחקיקה? להכניס את זה לחקיקה שתיקח כמה חודשים?

 << דובר_המשך >> אריאל גרופר: << דובר_המשך >>   

לא בחקיקה, כל התקנים המקבילים, כל הדברים שנתנו כדי שאפשר יהיה - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אתה סוטה מהצעת החוק. די, אנחנו לא דנים בזה עכשיו. אם אתם רוצים, תקיימו דיון מול היק"ר על מה אתם יכולים לעשות בחודשים הקרובים. 

 << דובר >> ליאור סעדה פיסו: << דובר >>   

אי אפשר לדון בהצעת חוק על הייצוא בלי לדון בהצעת חוק על הייבוא, אי אפשר להתעלם מזה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אני סוגרת את הפרק של הייצוא נכון לעכשיו. 

 << דובר >> ליאור סעדה פיסו: << דובר >>   

אפשר גם למחוק את הפרק הזה, כי אין יצוא, מה לעשות?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

תודה רבה, אני סוגרת את הפרק הזה של הייצוא לאחר התיקונים ואני רוצה להביא אותו להצבעה. 
 
 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

אפשר לקרוא אותו? לא הבנו מכל הדיונים מה הפרק אומר, מה שכתוב או השינויים?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

מה שקראנו, ויש את התוספת בסעיף 32 ששר הבריאות יקבע הוראות לעניין סמכויות פיקוח ובקרה להליך ייצוא. זהו, אין עוד שינוי.  

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

שר הבריאות? לא אמרנו שר הכלכלה? שר הבריאות על הייצוא? למרות שצו היצוא נמצא במשרד הכלכלה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

כן, שר הבריאות. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אמרנו שאנחנו פועלים שבקריאה שנייה ושלישית התקנות יעברו לידי משרד הכלכלה, סמכויות פיקוח ובקרה יהיו במשרד הכלכלה, ברגע שהשרה תקבל לידיה אישור שהיא מעוניינת בו. אנחנו גם עובדים על זה. 

 << דובר >> ליאור סעדה פיסו: << דובר >>   

רק בהיבט של הייצוא? 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

רק בהיבט של הייצוא. 

 << דובר >> ליאור סעדה פיסו: << דובר >>   

והייבוא לא?

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אנחנו נראה אם ניתן גם להכניס את זה. 

 << דובר_המשך >> ליאור סעדה פיסו: << דובר_המשך >>   

למה זה לא פרללי? 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אתם עוצרים אותי מלהתקדם עם הפרק הזה. יש לנו עוד 20 דקות לקיים דיון, לפני המליאה נפתחת. 

 << דובר_המשך >> ליאור סעדה פיסו: << דובר_המשך >>   

כל מי שיושב כאן מהתעשייה, לא חושב שאפשר להתקדם עם הפרק הזה. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אנחנו חושבים שכן. 

 << דובר_המשך >> ליאור סעדה פיסו: << דובר_המשך >>   

אבל כל התעשייה אומרת כאן שאי אפשר. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אתם לא רוצים ייצוא? שנמחק את הפרק הזה? אתם רוצים שנמחק את הפרק הזה?

 << דובר_המשך >> ליאור סעדה פיסו: << דובר_המשך >>   

אנחנו רוצים להסדיר את זה, שזה יהיה פרק היבוא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אי אפשר ככה. 

 << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>   

אין היתכנות ליצוא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אבל אנחנו מאפשרים לכם כרגע היתכנות ליצוא. אני לא מבינה. 

 << דובר >> ליאור סעדה פיסו: << דובר >>   

אבל אנחנו לא מאמינים בפרק הזה, לא להגיד את זה? 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

חבר'ה, תגידו לי לקראת קריאה שנייה ושלישית, אם אתם רוצים שאני אוריד את הפרק של הייצוא. תתמודדו עם מה שקיים היום, תחליטו בעצמכם. 

 << דובר_המשך >> ליאור סעדה פיסו: << דובר_המשך >>   

כן, עדיף. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אין בעיה, אני אוריד את התקנים. אני מורידה את זה, אין בעיה. תקשיבו, זה לא יעבור קריאה שנייה ושלישית, אם אני לא מכניסה את הפרק הזה. חבר'ה, אני לא יכולה להכניס פרק של יצוא בקריאה שנייה ושלישית, כולם יגישו על זה נושא חדש. אני לא אכניס את זה. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

אז זה מה שאנחנו מבקשים.  

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אתם רוצים שאני אוציא את הפרק?

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אז די. 

 << דובר_המשך >> יפעת קריב: << דובר_המשך >>   

אבל מה שאת אמרת אותו דבר עם היבוא. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

אני לא נוגעת ביבוא כרגע. אתם מעכבים אותנו סתם. 

 << דובר >> ליאור סעדה פיסו: << דובר >>   

שרן, אפשר להציע פשרה? זה לא סתם, את רוצה לגמור את הפרק והפרק לא גמור. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

לא, ואף אחד לא מדבר שלא ברשות. נגמר, אנחנו סיימנו את הדיון על הפרק הזה. כפי שאנחנו ניסחנו אותו, אני רוצה להעלות אותו להצבעה. מי בעד פרק הייצוא? מי נגד? 

הצבעה

אושר.  

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

הפרק עבר. 

 << דובר_המשך >> ליאור סעדה פיסו: << דובר_המשך >>   

שרן, אפשר רק - - -

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

לא, אתם הגזמתם, באמת שהגזמתם. אנחנו עושים כאן מלחמות מול המשרדים הרלוונטיים, כדי לאפשר לכם את הדברים האלה, ועל כל דבר אתם חוזרים עם תלונות. אי אפשר לרצות אתכם, זה בלתי אפשרי. אם בכל מקרה אנחנו מפסידים שם, תגידו לי ואני מראש לא אלחם על זה, למה אני צריכה להתעצבן מול משרד הבריאות? מול המשרד לביטחון פנים? מול משרד המשפטים? אני כבר שלושה ימים נלחמת איתם על היצוא ומנסה להגיע להסדר עם השרה, כדי שהיא תיקח את זה למשרד הכלכלה. למה אני עושה את זה, אם אתם מגיעים אחר כך רק להתלונן? אני אוציא את הפרק ונגמר הסיפור. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

אבל אם היה רשום שרת הכלכלה, לא היינו מתנגדים. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

חבר'ה, זה לא נמצא שם כרגע. את רוצה להמתין עוד חמישה חודשים בשביל זה? אז אני אוציא את הפרק ונמתין חמישה חודשים. 

 << אורח >> יפעת קריב: << אורח >>   

אנחנו לא רוצים. אנחנו רואים רק את מה שכתוב, אנחנו לא רואים את מה שלא כתוב. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

נעצור את החקיקה, מה נסגר אתכם?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

לא, זה לא רק מה שרואים. אם הוועדה אומרת לפרוטוקול שלקראת הקריאה השנייה והשלישית היא תדון באפשרות להעביר סמכויות לשרת הכלכלה וזה יופיע בדברי ההסבר, זה נמצא על שולחן הוועדה, זה יהיה. 

 << אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>   

אתם לא מצליחים לרדת לסוף דעתנו בנושא הזה. אנחנו לא בשוק חופשי עכשיו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל הזמן שוק חופשי, אין שוק חופשי, הכול מתוכנן, הכול סדור, הרגולטור קובע הכול, הכול. 

 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>   

תודה. אני נועלת את הישיבה לעניין פרק היצוא. אנחנו נתכנס בעוד כחמש דקות לעניין המשך דיון בפרק הרישיונות. תודה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:31. << סיום >>