פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
07/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 113
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ד' באדר הב (07 במרץ 2022), שעה 13:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב-2022, של ח"כ אורלי לוי אבקסיס << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אפרת רייטן מרום – היו"ר



חברי הכנסת:
אורלי לוי
נעמה לזימי



מוזמנים: 
	ד"ר הדר אלעד
	–
	ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

	עילם שניר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	תמר מתתיהו
	–
	לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

	משה בניטה
	–
	אב שכול, עמותת יקיר לי

	מירב מאיר
	–
	שדלנית, יועצת, חלאסרטן לצעירים





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב-2022, פ/1606/24 כ/883 << נושא >>   



 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

ה-7 במרץ 2022, ד' באדר ב' התשפ"ב, השעה 13:07. הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב-2022, כ/883, של חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ונעמה לזימי, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. חברות הכנסת, בואו תגידו כמה מילים מאז הדיון שערכנו כאן והשיחות שניהלתם עם הגורמים השונים.


 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו רוצים לומר לך ולכל הוועדה הזאת, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

כבוד שלנו.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

יש חשיבות מאוד גדולה לאינטנסיביות של הדיון ולניסיון לקדם את זה כדי שכמה שיותר ייהנו מכך. את זוכרת שדיברנו לגבי ימי מחלה להורים לילדים חולים במחלה קשה? אנחנו לא קיבלנו תשובה מהאוצר בנוגע לזה. רצינו לדעת אם זה אפשרי. והיה ונוכל להגיע לאיזה שהוא הסכם, מה טוב, והיה ולא, נכין תיקון שירחיב את זה, בתקווה גדולה שזה יעבור. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

  הואיל והם אמרו לי שהם לא הגיעו אתכם להבנה בנושא הזה, אני מציעה שנדבוק בהסכמות שלכם, ואחרי זה תכינו את התיקון.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

זאת גם הייתה דרישה של העמותות השונות. גם של "גדולים מהחיים", גם של "חלאסרטן", גם של "יקיר לי" וגם של הנציגים השונים. למשפחות ולהורים האלה מגיעה ההתייחסות על הימים המטורפים האלה, כי כשהילד חולה מישהו מהמבוגרים איתו וזה עולה לא רק בכלכליות של המשפחה, גם בפניות של ההורה לשאר הילדים והבית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תבורכו.
 
 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני מצטרפת לדבריה של אורלי גם בהקשר של התיקון. גם אם האוצר לא מאשר, נגיש את התיקון הזה, נעשה ונצליח. זה חוק חשוב שאנחנו מייצרות בספר החוקים של ישראל, כדי שנוכל בסופו של דבר גם להרחיב אותו. אנחנו מבינות את המגבלות, אבל המגבלות האלו הן חלק ממה שייצר פה את השינוי ברגע שהחוק ייכנס. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תודה, חברת הכנסת לזימי. גם את תבורכי. משרד המשפטים, בבקשה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

אנחנו רוצים לבדוק את העניין עם האוצר, אנחנו רוצים לוודא אם יש או אין התנגדות למה שהועלה פה.


 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אולי יקרה פה נס. אני רוצה לשמוע את עמותת "יקיר לי". 

 << אורח >> משה בניטה: << אורח >>   

אני רוצה להודות לחברות הכנסת על הקידום הכל כך מהיר של הסוגיה הזאת. צר לי שאנשי האוצר לא נמצאים פה, ותיכף אני גם אסביר למה. נושא של ילדים חולי סרטן ובכלל ילדים שנפטרים זה נושא שבמדינת ישראל לא יודעים שהוא קיים, לא ידעו עד לא מזמן שהוא קיים. אני אבא של נועם שנפטר לפני כמעט שבע שנים, עוד מעט יהיה שבע שנים. כשהבן שלי נפטר לא קיבלנו מענק פטירה, לא היה דבר כזה שילדים נפטרים במדינת ישראל, לא ידעו שזה קיים. רק מהפעילות שלי ושל החברים שלי פה בוועדה התקבל תוך שלושה חודשים החוק למענק פטירה לילדים שנפטרים. יש המון המון חורים בחוק. הבן שלי היה חולה במשך שנתיים לפני שהוא נפטר. היו תקופות אשפוז כאלו ואחרות שקשורות לסרטן. אחת מתקופות האשפוז נמשכה חודשיים תמימים. אני לא אשכח בחיים את יום הכיפור שהתפללתי לידו בבית החולים. יש את כל הטיפולים השגרתיים שנמשכים בין שבוע ל-10 ימים, תלוי בסוג הסרטן, כשבין לבין יש את הבדיקות, אשפוז יום מה שנקרא. כל הסיפור הזה ביחד זה הרבה יותר מ-90 ימי מחלה שהורה כזה מקבל בשנה. העליתי את הנושא הזה פעם שעברה בזום ובאמת הרמתם את הכפפה, אבל אין די ב-90 ימי מחלה האלה, חייבים לתת להורים את האפשרות לטפל בילדים ככל שיידרש. 

	אני אכניס אלמנט שלא דיברתי עליו קודם שכדאי גם אותו להכניס לתוך החוק הזה, וזה הביטחון התעסוקתי. אני מכיר מקרים של הורים שפוטרו מהעבודה בגלל שהם לקחו את ה-90 יום האלה. המעסיק לא היה מוכן להשאיר אותם בעבודה, זה לא היה יעיל בשבילו. הורה של ילד חולה בסרטן או במחלה קשה אחרת חייב שיהיה לו ביטחון תעסוקתי, בדיוק כמו שלאישה בהריון יש ביטחון תעסוקתי, אסור לפטר אותה. זה גם נושא שחייב להיכנס לחוק. 

אנחנו מדברים פה על ילדים חולי סרטן, ואני יודע שאנשי האוצר התמקדו בנושא הזה, אבל זה לא הסיפור היחיד. יש בערך, ויתקנו אותי אנשים אחרים, 200 ילדים חולי סרטן שמתגלים כל שנה במדינת ישראל, אבל יש גם מחלות נוספות. אני בימים אלה מלווה משפחה נורמטיבית לחלוטין שהבת הרביעית בת חודש קיבלה באמצע הלילה, בשלוש לפנות בוקר, דום לב. צוותים רפואיים הוזנקו לעשות החייאה לתינוקת הזאת ובמאמצים אדירים הצליחו להחזיר אותה. התינוקת היום בת ארבעה חודשים עם נזק לבבי מאוד קשה. המשפחה נמצאת כל יומיים בבית חולים - פעם בשערי צדק בירושלים, פעם בשניידר בפתח תקווה, כשכל פעם זה אשפוזים של כמה ימים, שבוע, שבועיים, טיפול נמרץ. עד שיימצא לה פתרון לטווח ארוך, שכרגע הוא לא באופק, המשפחה הזאת הולכת לחיות בבתי חולים. יש שלושה ילדים בבית, כשלפחות אחד מההורים בוודאות לא עובד. ממה הם אמורים לחיות? לא מדובר בסרטן. משרד האוצר כרגע לא רוצה להיכנס לזה, אני מבין, אבל צריך למצוא פתרון גם לאנשים כאלה. למחלות קשות, לא רק סרטן, צריך למצוא פתרון, למצוא מענה. ושוב, אני מודה גם לך יושב-ראש הוועדה על זה שקידמת את הנושא כל כך מהר ומקווה שהתיקון של החוק הזה יעלה במהירות ונוכל להביא בשורה.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תודה רבה על השיתוף ועל ההתרגשות שלך שנוגעת לכולנו כאן. אני רוצה לומר לשתיכן, אורלי ונעמה, שזה פשוט תענוג שנתתן לי את הזכות לעשות פה בכלל את הקידום הזה. כן ירבו עוד חוקים כאלה מרגשים, הלוואי על כולנו. חברות הכנסת, האם אתן מאשרות ומסכימות שנתקדם עם הנוסח כפי שהוא מוצע היום בפני הוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מסכימות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

רצינו לחדד בנוסח שיכול להיות שהאדם שחלה במחלות האלו יידרש להיעדר מעבודתו לצורך טיפול תקופתי או בדיקות תקופתיות גם אחרי שהוא החלים. לפי בקשת זרוע העבודה כתבנו פה את נושא האישורים כדי שהדברים יהיו ברורים. אנחנו מציעים להוסיף בסוף: ובלבד שהעובד מסר למעסיקו אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר למחלה כאמור. 


 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה אישור מכל מכון רפואי, איפה שיש טיפולים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

צריך להגיד שזה בדיקות שנעשות בקשר למחלה ממארת, כי אחרת כל מחלה - - 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

כרגע החובה היא של העובד למסור למעסיק, אין פה את הביטוי לכך שהרופא צריך לספק לו את האישור. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אם מישהו עובר עכשיו טיפול הוא לא צריך להמציא אישור נוסף. פשוט זה המקום שהוא עבר בו טיפול, אם זה טיפול כימותרפי, אם זה טיפול מעקב. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אתה רוצה שתהיה מנוסחת בחוק החובה?

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

מה זה אישור רפואי? מי יכול להמציא אותו? 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כשהם הולכים לטיפול, המכון נותן להם את האישור שהם היו בטיפול. אל תעמיסו פה בירוקרטיה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

	בחוק עבודת נשים, למשל, כשיש טיפולי פוריות ודברים כאלה יש הבחנה שהחוק עושה בין האישור שמקבלים מהרופא לבין המסירה למעסיק. כרגע הנוסח מדבר על כך שהעובד מוסר למעסיק את האישור, כשהכוונה היא שרופא צריך לספק את האישור. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

נראה לי שאישור רפואי יכול להיות ממכון, מרופא, לא משנה הגורם.  

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

האם זה רופא או פונקציה אחרת, אני לא יודע להגיד - - 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זה לא העניין.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

בסוף מי שצריך להגיד שיש לאדם מחלה זה גורם רפואי. יכול להיות שברמת הפרקטיקה - -

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

האירוע הוא אחר, הוא כבר הבריא וקיבל את ימי המחלה שלו. 


 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

או שהוא בעיצומה של המחלה ומטופל.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו מדברים על המעקב ועל הבדיקות שאמורים להיות חלק מהזכויות שלו בעקבות אותה מחלה שהוא החלים ממנה. אם הוא הולך למכון דימות ומביא את האישור משם, אנחנו צריכים יותר מזה? אנחנו צריכים להוסיף בירוקרטיה על הבירוקרטיה? ברור שזה אישור רפואי שמגיע מאיזו שהיא הסמכה רפואית, בין אם זה מכון ובין אם זה רופא. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

איזה חידוד אתה מחפש?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ההצעה דיברה על כך שרופא מטפל אישר בכתב כי נדרש טיפול או בדיקה כאמור.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

מי מטפל בזה? המטפל הספציפי? אני חושבת שאישור רפואי מגלם בתוכו את הרציונל. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

בחוקים אחרים הנוסח מנוסח ככה שיש פונקציה רפואית, שיש גורם רפואי שמטפל באותו עניין והוא זה שנותן את אותו אישור. האישור הזה צריך להראות למעסיק שזה שייך למחלה הקשה שממנה הוא החלים.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אתה יכול להראות לי איך זה מנוסח בחוק עבודת נשים?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

הנוסח שהציעו היה להגיד שהיעדרות כאמור תיעשה בכפוף לכך שהרופא המטפל אישר בכתב כי נדרש טיפול או בדיקות כאמור. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אתה בעצם מבקש עוד אסמכתא. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אמרנו בפעם שעברה שזה לא יקרה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אתה לא מדבר על אסמכתא לביקור שאדם עשה או איזו שהיא בדיקה שהוא עשה, אתה מדבר על אסמכתא לכך שזה בכלל נדרש. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אני חושבת שזה מחטיא.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בפעם הקודמת הבהרנו את הסיפור הזה, הסיפור הזה לובן. 


 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

אני לא בא ואומר שאם אדם הולך למכון דימות צריך לשלוח אותו לרופא להביא אישור, אבל כדי להקים את הזכאות צריך שיהיה אישור מרופא שיש לו את המחלה הזאת.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

יש שם את הקשר הסיבתי בין מתן האישור לבין המחלה כאמור.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

יכול להיות שבטיפולים התקופתיים הוא בא למכון כזה או אחר, לכן אני לא נכנס לזה, וגם החקיקה לא צריכה להיכנס לדבר הזה, אבל צריך שיהיה ברור שאדם שרוצה לקבל זכאות, כשבסוף הזכאות הזאת עולה למעסיקים, האישור צריך להיות אישור מגורם שבאמת מוסמך לבוא ולהגיד שלאדם יש את המחלה הזאת.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

אתה שם לב שעצם החוק הזה מקנה את הזכות רק למי שחלה? 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

במחלה הקשה.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

אם הוא לא חלה במחלה שמצריכה דיאליזה או במחלת סרטן כפי שהגדרנו בהצעת החוק - -

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

המעסיק צריך לדעת את זה.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

זה לא יבנה לו זכאות אם הוא לא יהיה שייך לקטגוריה הזאת. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

יכול להיות שאפשר להשאיר את זה כמו שציינת.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אז בוא נשאיר את זה ככה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

המכון הרפואי נותן אישור על כל בדיקה שנעשתה.

 << אורח >> משה בניטה: << אורח >>   

מי שמבקש את הדברים האלה לא מבין מה זה סרטן ומה זה דורש. בן אדם שיש לו סרטן, לא משנה מה גילו, מטופל על ידי כמה רופאים. חוץ מרופא המשפחה, יש את האונקולוג, יש את הרדיותרפיסט. אי אפשר כל פעם להגדיר שזה מטפל, זה מטפל או זה מטפל.


 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>   

זה לא מה שאמרתי.

 << אורח >> משה בניטה: << אורח >>   

אני חושב שצריך להתחיל הרבה לפני כן. ברגע שיש הבחנה כל אישור רפואי מתקבל, בזה זה נגמר. אם הוא אובחן כחולה סרטן הוא נכנס לתוך החוק הזה.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

הנוסח שהוסף בסוף סעיף 1 מגדיר ומגדר את האירוע בכך שהעובד הוא זה שצריך להיות אקטיבי ולמסור למעסיק שלו את האסמכתא, וזו לא סתם אסמכתא, זה אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר למחלה הספציפית.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב-2022

תיקון סעיף 2	1.	בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

			"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד שחלה במחלה ממארת או 
			מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר בשל כך מעבודתו,
			אף לאחר החלמתו, לשם טיפול תקופתי או בדיקות תקופתיות, יהיה
			זכאי לקבל ממעסיקו תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרו
			או מחלקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימאלית כאמור בסעיף 
			4, ובלבד שהעובד מסר למעסיקו אישור רפואי בכתב כי הטיפול או
			הבדיקה נדרשים בקשר למחלה כאמור."

תחילה		2. 	תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו, והוא יחול על 
			היעדרות של עובד מיום התחילה ואילך.		

הסתייגויות של סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית לסעיף 1: 1. המילים "על אף האמור בסעיף קטן (א)" יימחקו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי בעד ההסתייגות, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ההסתייגות השנייה היא שהמילה "קבוע" תימחק.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הסתייגות שלישית אומרת שהמילים "תקופתי" ו-"תקופתיות" יימחקו.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הסתייגות רביעית היא שהמילים "או מחלקו" יימחקו.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	יש פה את ההסתייגויות של חבר הכנסת שלמה קרעי.

 << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >>   

	ההסתייגויות של חבר הכנסת שלמה קרעי: 1. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת החוק: מטרת חוק זה הינה לאפשר לממשלה להראות לציבור כאילו היא עובדת בשבילו ולא רק למען הישרדותה הפתטית. 2. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה להסיט את תשומת לב הציבור מהמסים הכבדים שהטילה עליו הממשלה. 3. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה להסתיר מהציבור את הפגיעה האנושה של הממשלה באנשים החלשים ביותר בחברה. 4. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה להוכיח שהממשלה מפקירה את אזרחי ישראל. 5. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה להוכיח כאילו הממשלה מאפשרת לחברי אופוזיציה לקדם חוקים ולכסות על הרודנות והדורסנות שלה. 6. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה לאפשר לממשלה להתעלם מהרעות החולות שהיא יצרה בעצם הקמת הממשלה המסוכנת לישראל. 7. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה לאפשר לממשלה להתהדר כאילו אפשרה לחברת האופוזיציה המצוינת אורלי לוי להעביר חוק חברתי, כדי שיתעלמו מהדורסנות והאנטי חברתיות של הממשלה. 8. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה לייצר מצג שווא של דאגה לעובדים ולהסיט את תשומת הלב מהפעולות הקשות של הממשלה נגדם. 9. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק נוספת: מטרת חוק זה הינה להוכיח לאזרחי ישראל כי הממשלה לא עושה דבר מלבד פתרונות נקודתיים וקוסמטיים כדי לעוור את עיני הציבור מול כשלונותיה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי בעד ההסתייגויות, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגויות לא אושרו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי בעד הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרויות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב-2022? 

הצבעה
הצעת החוק אושרה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

החוק התקבל פה אחד ויעבור לקריאה שנייה ושלישית במליאה. בהצלחה רבה. תודה רבה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>