פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 65 ועדת הכלכלה 22/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 217 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ט באדר ב התשפ"ב (22 במרץ 2022), שעה 13:46 סדר היום: << נושא >> נתונים סותרים בדבר פערי תיווך בפירות ובירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר אורי מקלב חברי הכנסת: אוריאל בוסו גבי לסקי יעקב מרגי שלמה קרעי שמחה רוטמן יוסי שיין מוזמנים: סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה סגן שר הביטחון אלון שוסטר ד"ר רון מלכא – מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה נעמה קאופמן פס – מנכ"לית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר איליה כץ – רכז תשתיות באגף התקציבים, משרד האוצר חיים בורובסקי – תקציבים, משרד האוצר עמי צדיק – כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר משה ינאי – ראש תחום בכיר חקלאות סביבה ואנרגיה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מורן משה חנצ'ס – ראש מחלקת מחקר, רשות התחרות ד"ר דורית אדלר – נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא חיים חבלין – ראש תחום חקלאות, התנועה הקיבוצית רני בר-נס – יו"ר מועצת הצמחים מאיר יפרח – מזכיר, ארגון מגדלי הירקות אורן ברנע – מזכיר, ארגון מגדלי הירקות רני פרידלנדר – יו"ר, ארגון מגדלי הדגים אלי שריר – מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים אבשלום וילן – חבר כנסת לשעבר, ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל עדי רז – נציג ההתאחדות בערבה, התאחדות חקלאי ישראל אברהם דניאל – יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה צביקה פינקלשטיין – חקלאי עצמאי שי גולני – חקלאי מהצפון, קיבוץ מלכיה טל שפירא – חקלאי מהערבה, מושב צופר שלמה קוסטינר – חקלאי אלעד מלכא – מנכ"ל, ארגון "האינטרס שלנו" עינב קרמר – כתבת גלי צה"ל מוזמנים באמצעים מקוונים: אלי שלום סתוי – יו"ר פורום מזון ומכולות עמית בן-צור – מנהל, מכון "יסודות" פרופ' עידו קן – כלכלן בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית נדב קמינר – שיווק, יבולי הקורן, יצרני ויבואני מזון ומשקאות, קיבוץ חניתה ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: זיוית אפללו << נושא >> נתונים סותרים בדבר פערי תיווך בפירות ובירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אני אגיד לכם מה שאני אומר לפני דיון שאני רואה בו ריבוי משתתפים ואני רואה בו מטען, הבנתי שעשיתם 'חימום קנים' לפני שנכנסתם לפה, במסדרון כבר היו פה עניינים, פה לא יהיו כאלה עניינים, בדיון שהוא טעון, לפי הנוכחות וההתעניינות זה דיון טעון, הוא קורה בפגרה, וכל שכן שהאולם מלא, סימן שהנושא הזה רגיש והוא בנפשם של אחרים. אני אגיד לכם מה הגבולות ומה הכללים. הראשון: אדם שידבר, שהוא לא חבר כנסת, בלי רשות שלי - הוא יוצא מייד החוצה. שוב: מי שלא חבר כנסת ודיבר ללא רשות ממני - יוצא החוצה. חברי כנסת ייקראו בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, במהירות שיא, בניגוד לדיונים הרגילים, אני אחליט אם לשלוח אותם ל'צינון' של חצי שעה, או לגמרי החוצה. כלל נוסף שהובהר לי על ידי יושב ראש הכנסת והיועצת המשפטית לכנסת, מי שידבר בשפה פוגענית לאדם מסוים, באופן מוקצן ולא לגופו של עניין, גם אני מוציא אותו, גם אם הוא חבר כנסת, לא תהיה פה שפה פוגענית לאף אדם, כל אחד יגיד את טענותיו לגוף העניין. ותתכוננו שהדיון הזה יכול להיות ארוך, מי שאין לו סבלנות וכוחות נפש, מוזמן לעזוב את הדיון כבר עכשיו. סדר הדיון, מנכ"ל משרד הכלכלה יציג עשר דקות את הדוח שלהם, ללא הפרעות עם כמה שאלות מנחות שלי שאני אבקש שיתייחס אליהם בגוף ההצגה, לאחריו יציגו בחמש דקות את הדוח של הלמ"ס, של ה-מ.מ.מ ושל "יסודות", לאחר שלושת ההצגות הללו, שזה חצי שעה, סבב התייחסות קצר של חברי כנסת, שתי דקות כל חבר כנסת, לאחר מכן זה ייפתח לדוברים נוספים, לפי המצב ולפי ההספק, לא יהיו שאלות הבהרה, לא יהיו שאלות נתונים, לא יהיה כלום, אף אחד לא שואל כלום את המנכ"ל, פשוט הוא 'מדבר אוטוסטרדה' עשר דקות, בזמן שיש לכם אתם תשאלו כל מה שתרצו והמנכ"ל בסוף יתייחס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה חייב שיהיה כאן תקן של 'אוהד מוביל' בוועדה כדי לתת לו יותר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי אתה יודע שכשאנחנו רגועים, אנחנו רגועים ואנחנו דרוכים עכשיו, אנחנו דרוכים, כי האולם מלא והנושא רגיש ואנחנו ננהל את זה לפי כלל השיטות שלנו עד היום, פלוס התוספת שלא תהיה שפה פוגענית לגופו של אדם, אני מבקש מכולם להתאפק ולדבר לגופו של נושא ולא לגופו של אדם. רון מלכא, עשר דקות, אחריו הלמ"ס חמש דקות, בבקשה רון. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, אורחים נכבדים. הממשלה מינתה את הוועדה לבחינת פערי התיווך בפירות וירקות, במסגרת הרצון של הממשלה לעשות רפורמה בענף החקלאות שתוריד את יוקר המחייה ותייעל את הענף כולו ותקדם אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה שאני מפריע לך, רק אמרתי לך שיהיו לי שאלות מנחות, ואני רציתי לדעת, אחד, למה מקבלים החלטה על בסיס דוח ביניים, כי אתה ראית בדוח הזה ביניים, בדוח שלכם ציינתם שלא עסקתם ברווח, אלא רק בהוצאות, בלי להבין האם מרוויחים בכלל, או מישהו מרוויח ובדוח שלכם חיברתם בין החקלאי לסיטונאי, עשיתם את זה כחבילה אחת שזה לא תמיד נכון, כי היום רשתות המזון לפעמים הם הסיטונאים, אז החיבור הזה של ה-64 אחוז של כל התחנה הזאת לבדו מדליק אצלי סימני שאלה ושאלה אחרונה, כשאתם ביצעתם את המחקר שלכם, האם לקחתם עשרה, 20, 30, 50 סוגי פירות וירקות וליוויתם אותם חודש כל יום, לפי חשבונית כמה החקלאי מכר ובסוף אותו יום, או למחרת כמה זה באותה רשת מזון, האם נעשתה בדיקה כזאת מהסוג הזה, בניהול המחקר שלכם? סליחה שהפרעתי לך, בבקשה. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> קודם כל, זה בסדר, כמובן, אני רשמתי, אני מקווה שרשמתי את כל השאלות ואני מניח שמה שאני אציג בעשר דקות שהקצתה לי, אדוני היושב ראש, אתן מענה לכל השאלות ששאלת, רק דבר אחד בקשר להחלטה שהתקבלה, או לא התקבלה, אני מציע לשאול את מי שהחליט את ההחלטות, אנחנו כוועדה המקצועית הבאנו עובדות וממצאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקובל. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> (הצגת מצגת) ה-scope של הוועדה מה שהתבקשה הוועדה לבדוק, זה לנתח את שרשרת האספקה של פירות וירקות, מהחקלאי עד לצרכן, מבחינת חסמים וכשלי שוק שעלולים לפגוע בצרכן, המלצה של הוועדה על פעולות נדרשות לשיפור וייעול השוק, או המלצות אחרות בנוגע להורדת יוקר המחייה רק של פירות וירקות. הוועדה התכנסה באוקטובר, התחילה בעבודתה ונכנסה לפעולה מאוד מאומצת, אני בהזדמנות הזאת רוצה להודות לחברים המאוד מקצועיים ורתומים שלי בוועדה, שעשו עבודה נהדרת. אנחנו פנינו מייד עם מינוי הוועדה לציבור, קראנו לכל מי שרוצה להופיע בפני הוועדה - להופיע בפני הוועדה. ואכן התקבלו 30 עמדות כתובות ולמעלה מ-20 אנשים הציגו בפני הוועדה, מכל שרשרת האספקה: חקלאים, סיטונאים, קמעונאים, אורזים, כל מי שמטפל בכל אחת מהחוליות של השרשרת. הוועדה ביצעה סיורי שטח בכל אחת מהחוליות, ביקרנו במשקים חקלאים, בשוק הסיטונאי עצמו, לפנות בוקר, מרכזים לוגיסטיים ורשתות, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי, כיצד פועל השוק במסחר בכל אחת מהחוליות ובממשקים בין החוליות. ביצענו מחקר כמותי בסטנדרטים סטטיסטיים אקדמיים בינלאומיים, מחקר רובוסטי, מדגם מייצג, רחב מאוד שנתן תמונה טובה מאוד וביצענו השוואה בינלאומית, כלל הניתן, כמובן יש הסתייגויות, כי אנחנו מדברים על מערכות שונות ואני אתייחס לזה בהמשך. כמה מילים על הרקע של עבודת הוועדה: ממשלת ישראל החליטה להילחם ביוקר המחייה, יוקר המחייה הוא איום גדול על החברה, על הכלכלה הישראלית ולא צריך להכביר מילים, כחלק מזה בדקנו מה באמת עשה, או גרם בעיקר ליוקר המחייה, סל הצריכה של האזרח הישראלי עם משקל גבוה של פירות וירקות ואנחנו רואים שפירות וירקות טריים עלו הרבה הרבה מעבר למדד בשנים האחרונות, יותר ממדד הדיור, יותר מכל המוצרים האחרים, הפירות והירקות ב-81 אחוז מאז שנת 2000, הפירות ב-102 אחוזים וברור שזה משהו שדורש התייחסות, כאשר אנחנו רואים גם שהצריכה, אני מדבר על הפריון הכולל של הענף, לא השתנתה בכלל במהלך השנים מ-2000 עד עכשיו, בזמן שהאוכלוסייה גדלה ב-47 אחוזים. המסקנה היא שהאוכלוסייה צורכת הרבה פחות פירות וירקות שנחשבים בריאים, וברור שלכל אזרח צריכה להיות הזכות והיכולת לצרוך פירות וירקות במחיר סביר. שרשרת הערך של פירות וירקות היא מורכבת, יש מספר מסלולים ולכן בדקנו את כולם, כאשר, כפי שאמרתי, ה-scope של הוועדה זה לבדוק בכל אחד מהמקטעים מה התרומה שלו למחיר לצרכן, מה הרווחיות של המתווכים, גם הגולמית וגם התפעולית ולהשוות אותה בראייה בינלאומית ולא רק הסתפקנו בזה, גם ביצענו בדיקה איכותית, כפי שאמרנו דיברנו עם כל אחד מהחוליות בשרשרת, למדנו את הדינמיקה והפרקטיקה של המסחר וכפי שאמרנו זיהנו כמה מקומות שבהם בהחלט אפשר לשפר ולייעל את המסחר, מה שגם יוזיל את המחיר לצרכן וישפר את האיכות. הממצאים ואנחנו בדוח הביניים מציגים ממצאים בלבד, עובדות בלבד, אני ממש מדגיש את זה וזה גם תשובה לך, אדוני היושב ראש, אפשר לקחת את אותם הממצאים ולבנות נרטיבים שונים ולקבל החלטות שונות. הוועדה הציגה ממצאים, כי במשא ומתן ובדין ודברים שהיה בין המדינה לבין החקלאים, היה וויכוח על העובדות, הוועדה עשתה מחקר רובוסטי, אקדמי, מקצועי ונתנה תשובה לעובדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה מובן הדוח הוא ביניים, שאתם תעשו השלמות חקירה ומתי יהיה דוח סופי? עזוב את ההחלטה להתבסס עליו שהוא ביניים, אבל מה מבחינתך, כשאתה אומר ביניים, באיזה מובן ומה הסופיות של הדוח הזה, מתי? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> תודה על השאלה, אז הממצאים הם ממצאים סופיים כמובן, מה שהדוח המלא יוסיף על הממצאים זה את המסקנות וההמלצות, שזה עדיין אין פה, אנחנו נדון בכל הממצאים, נראה מה פוגע, מה לא פוגע ובמי, איזה דברים שצריך לשפר, לשנות ומה הצעדים המומלצים על ידי הוועדה כדי לשפר ולייעל את השוק. הממצאים שלנו זה שכאשר החקלאים מוכרים לקמעונאים, הפדיון מסך הכול המחיר שמשלם הצרכן בממוצע על היקף של שלוש שנים של מסחר בפירות וירקות, בשני שליש מהשוק, שזה מדגם גדול מייצג לכל דבר ועניין, הפדיון של החקלאים הוא באזור 67 אחוז ובצד הקמעונאים שהוא מרלו"גי 37 אחוזים, כאשר הצרכן מוכר לסיטונאי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולל את הסיטונאים? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> לא, לא, אמרתי יש שני מסלולים, יש מסלול שבו החקלאי מוכר לקמעונאי מרלו"ג, כזה שיש לו גם מרלו"ג ואז אין סיטונאי בשרשרת, יש שתי חוליות, חקלאי וקמעונאי, 33 אחוז הקמעונאי, המתווך ו-67 אחוז מהפדיון זה החקלאי. אני מדגיש מה שגם אמרנו, הפדיון הוא לא רווח, עלות הייצור של החקלאי הישראלי היא גבוהה, היא גבוהה, אנחנו יודעים מה השכר בישראל, אנחנו יודעים כמה תשומות, חומרי גלם וכו', לא בדקנו את הרווח של החקלאי זה לא היה הסקופ של הוועדה, זה לא מה שנדרשנו, כי כשמביאים יבוא, אז הייבוא נכנס במקום החקלאי ודבר נוסף שחשוב להדגיש, אני אדגיש אותו שוב שאני אעשה את ההשוואה הבינלאומית, זה שהמקטע החקלאי בארץ, כולל, כי לא ניתן להפריד בגלל ההטרוגניות של חקלאים שונים, המקטע החקלאי בארץ כולל גם את ההובלה, מיון, שטיפה, אריזה, הבחלה, כל הטיפול בתוצרת החקלאית, עד שהיא מגיעה, או לסיטונאי, או לקמעונאי. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם אם לא מבצע אותה החקלאי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, ביקשתי שאין שאלות הבהרה, כלום. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> כן, אנחנו עשינו הפרדה בין מגדל לבין - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש ממך לא להשיב לשאלותיו, תגמור את המצגת שלך, יש לך ארבע דקות. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אני אענה על זה בהמשך, המשמעות היא שעל כל עשרה שקלים ששילם האזרח, בממוצע כ-6.4 שקלים הלכו למקטע החקלאי ו- 3.6 שקלים הלכו למתווכים, כאשר זה היה דרך הסיטונאים, אז על כל עשרה שקלים, 5.7 שקלים הלכו לחקלאים, 1.8 לסיטונאים ו- 2.5 שקלים הלכו לקמעונאים. מהשוואה בינלאומית שעשינו, 60 אחוז כפדיון של המקטע החקלאי זה ברף הגבוה, אבל שוב צריך לזכור את שני הדברים שציינתי, שהמקטע החקלאי בישראל כולל את כל הטיפול, מעבר לגידול, אנחנו עושים הפרדה בין המגדל, החקלאי, לבין כל הטיפול האחר, שחלקו נעשה בידי חקלאים, חלקו בידי גורמים שונים וצריך לזכור שעלויות הייצור שונות, במדינות שונות יש סובסידיות משמעותיות מאוד לחקלאים, יש מקומות שלא משלמים בכלל על מים וסובסידיות אחרות ולכן הם שונות מאוד ממדינה למדינה ולכן זה אינדיקטיבי בלבד ופה אנחנו מדגישים את זה. הרווחיות הגולמית והתפעולית של, סליחה, אני לא ציינתי את הרווחיות, אני רוצה רגע רק לדבר מילה על הרווחיות, שיעור הרווח התפעולי, אני אתחיל מהרווח הגולמי, שיעור הרווח הגולמי בשנת 2020 אצל הסיטונאים היה כ- 25 אחוז ושיעור הרווח התפעולי כחמישה אחוז, במקרה של הקמעונאים, כאשר הוא קמעונאי ששיש לו מרלו"ג, הרווח הגולמי היה 33 אחוז והרווח הקמעונאי ללא מרלו"ג היה 26 אחוז, הרווח התפעולי הממוצע של הקמעונאים עמד על שישה אחוזים, זה באשר לרווחיות. זו לא רווחיות שהיא שונה בצורה מהותית ממה שמצאנו בעולם, מבחינת שיעורי רווחיות, זה כמובן לא מעיד על היעילות, אבל כן על הרווחיות. אמרתי שהרווחיות הגולמית והתפעולית של קמעונאים בארץ ביחס למקבילים בעולם היא לא שונה, בסך הכול דומה, אני יכול להגיד שמבנה השוק הקמעונאי הוא כזה שבמסגרתו שלוש הרשתות הגדולות שולטות ב-54 אחוז מתוך הפעילות בפירות וירקות וארבע הרשתות הגדולות שולטות ב-62 אחוזים. בנוסף כפי שאמרתי הוועדה עשתה גם ניתוח איכותי ואנחנו גילינו שיש פרקטיקות מסחר כוחניות שמצד הקמעונאים כלפי החקלאים ומצד שני גם סיטונאים וקמעונאים העלו טענות כנגד חקלאים גדולים, שלטענתם מחזיקים בכוח עודף, הוועדה גם זיהתה מספר מאפיינים, מנגנונים, תהליכים בשרשרת התיווך כולה, שעשויים להעיד על כשלים תחרותיים ושעל פניו ראוי לבחון בכדי לייעל ובכך להוזיל את המחיר לצרכן, זה כאמור בהמשך עבודת הוועדה, אנחנו נבחן את הדברים האלה ונבוא גם עם מסקנות וגם עם המלצות כיצד, מה צריך לעשות כדי לייעל את השוק, להוריד את המחיר לצרכן, להגביר את האיכות ולאפשר ליותר ויותר צרכנים בישראל לצרוך פירות וירקות טריים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רון גם על העמידה בזמנים והצגה מדוקדקת. נעמה, את רוצה עכשיו, או בהמשך להוסיף כמה מילים? << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהמשך. עכשיו אנחנו נעבור לעמי צדיק מה-מ.מ.מ, אין פה את החוקר שכתב את הדוח של ה-מ.מ.מ, אבל ראינו גם שם נתונים שעונים וסותרים חלק מהנתונים שלך רון ולכן יזמנו את הדיון הזה כדי להבין איך גופים שונים נותנים לנו סיפורים שונים ונתונים שונים. עמי, חמש דקות, בבקשה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אני צריך דקה, זה מספיק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דקה זה טוב, אבל זה מדאיג אותי, כן. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> כיוון שהמסמך היה מזמן אז קצת קשה להשוות בין מה שהיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכל זאת תן לנו את הנקודות ואת ההבדלים. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אז המסמך שלנו נעשה בשנת 2014, הוא בחן את פער השיווק, שזה כולל את הפער הקמעונאי והפער הסיטונאי, בין ישראל לבין מדינות אירופה וארצות הברית, לשנים 2005 עד 2012, אז מאז עברו הרבה מים בירדן ובהרבה מקומות אחרים, מאז עבר הרבה זמן ולכן ההשוואה פה היא לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא אותו המחקר, אבל מה בכל זאת - - - << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> זה לא אותו מחקר וגם המתודולוגיה שונה, אנחנו עשינו את זה בשיטה אחרת, שיטה של מרווחים ומה שיצא שפער התיווך בישראל הוא נמוך יותר מהמדינות האלה, אבל יש לזה גם הסברים אובייקטיבים, המרחקים פה יותר קצרים, הסבסוד שהזכיר המנכ"ל וכו' וכו' וכו'. << דובר >> קריאה: << דובר >> זאת אומרת אין סתירה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה לא שמעתי ממנו, הוא אומר אי אפשר להשוות - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מחקר אחר אז זה בהגדרה לא יוצר סתירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך עמי. הלמ"ס שכתב דוח בנושא, בבקשה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> לא יוצר סתירה, רק יוצר עולם אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קריאה ראשונה גבי, קריאה ראשונה אביר. הלמ"ס, בבקשה. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> (הצגת מצגת) אוקי, טוב, צוהריים טובים. אני ד"ר משה ינאי, ראש תחום חקלאות, סביבה ואנרגיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני מתבסס בנתונים שלנו בעיקר פה על מפקד החקלאות, 40 שנה לא היה מפקד חקלאות בארץ, אנחנו ערכנו מפקד חקלאות בשנת 2018 ו-2019 שמתייחס לנתוני 2017, ובין היתר נבחן הנושא של פער התיווך, שגם אז היה חשוב, דיברו עליו הרבה בשיח הציבורי. אז הנתונים שלנו הם נראים שהם שונים מהנתונים שהוצגו כאן, קודם כל אני מראה את הערים לפי קבוצות גידולים, אז בירקות, תפוחי אדמה ומקשה, מצאנו פער כולל של מעל 100 אחוזים, כמעט 300 אחוזים בפרי הדר ו-180 אחוזים במטעים אחרים, כאשר החלוקה בין הפער הסיטונאי והקמעונאי מוצגת כאן, רובה היא נמצאת בשלב הסיטונאי. אוקי, אנחנו עשינו את הניתוח בדומה לדוח שהוצג פה, את הנתח של כל שלב בשרשרת השיווק והממצאים שלנו הם כמעט הפוכים, אם אנחנו מסתכלים על פירות וירקות, אנחנו מדברים על 41 אחוזים שנשארים, כלומר בעצם משויכים לחקלאי, 30 בנתח הסיטונאי ו-28 בנתח קמעונאי, כלומר 60/40 בדיוק הפוך ממה שנאמר כאן, כאשר יש שוני בין ירקות ופירות שכנראה נובע מזה שפירות עוברים גם עוד שלב בדרך של אריזה, בתי אריזה ולא הכול נמצא אצל החקלאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה אומר שונים כמעט לחלוטין מהדוח, תסביר את השוני, את ההבדלים הדרמטיים. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> הדרמטי הוא שנאמר כאן שבעצם, עשרה שקלים של ירקות ופירות, 64 אחוזים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תלוי איזה. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> תלוי מי אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא גם אם היה שני נתונים. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> אז 60 ומשהו אחוז נשארים אצל החקלאי ו-40 אחוז אצל הקמעונאי והסיטונאי, אצלנו לפי הניתוח שלנו שתיכף אני אסביר איך הוא נעשה, המתודולוגיה אני אפרט אותה, 41 אחוז אצל החקלאי ו-59 אחוז אצל הקמעונאי והסיטונאי, כאשר החלוקה היא כמעט חצי-חצי והיא שונה בירקות ובפירות, הובן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> תודה רבה, שקף הבא זה רק תמונה כללית על מספר המשקים שדיווחו לנו במפקד, מדובר על כ-10,700 משקים, אפשר לראות פה את ההתפלגות הגאוגרפית וגם למי הם משווקים, כלומר סך הכולל: 3,700 משווקים לסיטונאים, 1,600 כמעט לרשתות השיווק והשאר לערוצים אחרים. אפשר לראות פה שהרי היו כאלה שלא השיבו, הרבה לא השיבו לשאלה הזו וגם אחר שזה חלקם שיווקו לבתי אריזה, לשימוש עצמי ולסוחרים פרטיים. מבחינת המתודולוגיה, אנחנו בעצם משרד החקלאות הקיף את כל אוכלוסיית החקלאים והתייחס לשנים 2017-18 מבחינת הנתונים, בניתוח שאני מציג נבחרו רק חקלאים ששיווקו ירקות ופירות לשוק המקומי, ראיתם את זה בשקף הקודם, כאשר הם דיווחו, הם התבקשו לדווח על העסקה האחרונה שלהם, באחד הגידולים שנבחר עבורם באקראי, הם דיווחו מחיר, כמות ותאריך העסקה ואנחנו קיבלנו 1,100 תצפיות שהם היו תקינות, ניקינו מהניתוח הזה את הירקות ופירות עם פחות מעשר תצפיות שהיו מאוד תנודתיות. מבחינת המחירים אנחנו עשינו שקלול, אני לא יודע איך זה נעשה בוועדה, אגב, באף שלב של עבודת הוועדה שהוצגה כאן, לא יצרו איתנו קשר ולא ביקשו מאיתנו נתונים מהמפקד, או נתונים שלנו, הסתמכו על נתונים של הלמ"ס, אבל כנראה לקחו אותם באופן עצמאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ידעתם על הדוח שלהם, של הלמ"ס? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אנחנו ידענו, ואם אני כבר נשאל, אז אולי באמת אני צריך להזכיר, להאיר את זיכרונך, ד"ר משה ינאי, שכשאנחנו פנינו אליך וביקשנו לקבל את הנתונים, אז קיבלנו ממך את התשובה הבאה: "לאחר התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים אצלנו, הובהר לי שהנתונים המפורטים אינם ראויים לפרסום בשל שונות גבוהה בין תצפיות ואיכות סטטיסטית לא מספקת", זה אתה כתבת. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> אני יכול לענות לך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> אוקי, אני עוד לא סיימתי לתאר את המתודולוגיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשינו את ההבהרה האם היה קשר ביניכם, אבל כנראה שכן, אז תמשיך את הסקירה. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> הדוח מפורסם, הנתונים מפורסמים באינטרנט ואכן לא פרסמנו את הנתונים ברמת פרי וירק, אבל ברמת קבוצה של ירקות ופירות, הנתונים מהימנים ולכן הם פורסמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה אתה מתכוון שלא פנו אליך, אם יש התכתבות בינכם? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> לא, לא רק שפנינו, גם קיבלנו תשובה שזה לא עומד - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> חצי אמת זה יותר גרוע משקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, אהובי, עכשיו אתה יודע, אתה היית יושב ראש ועדה, אתה יודע שאני צריך להקפיד פה על העניינים, ינאי, כן. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> שאלו אותי לגבי הדוח ונתתי את התשובה לגבי הנתונים הפרטניים, אבל מלבד זה לא ביקשו ממני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא פנו אליך לתת דעתך לקראת גיבוש הדוח - - - << אורח >> משה ינאי: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של הממשלה והצוות הבין-משרדי? << אורח >> משה ינאי: << אורח >> לא פנו אליי, לסטטיסטיקן הלאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקי, תמשיך את הסקירה שלך, שתי דקות בבקשה. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> אוקי, אז המחירים בעצם שוקללו לפי כמות של כל עסקה שהתקבלה והשוונו אותם בשקלול הזה, מבחינת המשקל של כל ירק ופרי לשוק צריפין ולמדד המחירים לצרכן, למחיר הממוצע, באותו חודש שהעסקה התבצעה. המחירים המשוקללים שהתקבלו הוכפלו בכמות השנתית של הייצור החקלאי לשוק המקומי וחישבנו לפי המשקלות האלה את הפער התיווך לכל קבוצת גידולים, כאשר בדקנו את זה אל מול ערך הייצור שלנו, כיסינו במצטבר 80 אחוז מכמות הירקות הכוללת ו-87 אחוז מכמות הפירות. שקף הבא בבקשה, בעצם פה אני מתאר קצת את המגבלות, המחירים המדווחים נדגמו באופן אקראי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ינאי, אני מבקש לעבור למסקנות העיקריות ולפערים העיקריים בין הדוחות, זה מה שחשוב לי כרגע. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> אז תעברו לשקף הבא, אוקי, אז כאן נתונים מתוך הסקר, סקר הוצאות משקי בית, אפשר לראות בשורה הרביעית שמודגשת בכחול, את ההוצאות לצריכה של משק בית בממוצע חודשי, כאשר למטה בשורה התחתונה חישבתי ואלה במחירים קבועים, כלומר לאחר ניקוי של עליית המדד ובשורה התחתונה אפשר לראות את ההוצאות לתצרוכת ירקות ופירות טריים, כאשר רואים שאין ירידה בהוצאה, אני לא יודע לגבי כמות, כי הכמות כפי שהוצג פה אולי, הוצג צריכה מקומית שהייתה ירידה, אבל יש גם ייבוא. אפשר להעביר הלאה בבקשה, יש פה מדדים נבחרים, אפשר לראות באמת את, מה שאני אתמקד באמת זה רק בשני הקווים העליונים, שמדובר שמה על תשומות חקלאיות והערך לחקלאי, אפשר לראות שהמחירים של החקלאים עלו, בהתאם באמת לעלייה במחירי התשומות שלהם, מאוד דומה. הלאה בבקשה, דברים נוספים, השטח החקלאי הצטמצם ב-15 אחוז, מספר המשקים ירד בשליש מ-95, כמות המים לא עלתה באחוז ניכר לעומת זאת, כאשר השימוש במי קולחים עלה מאוד, בפי שלוש כמעט. מבחינת כמות הגידולים הצמחיים, בניגוד למה שנאמר בדוח, יש עלייה של כ-33 אחוזים במדד הכמות של הגידולים הצמחיים והאוכלוסייה עלתה ב-41 אחוז, אני מדבר מ-2000-2018, מספר המועסקים ירד ב-20 אחוז, כלומר בעצם החקלאות די התייעלה בתקופה הזאת והייבוא עלה פי ארבע באותה תקופה. אני חושב שזה הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה על ההצגה, "יסודות" שכתבו דוח בנושא, בבקשה, חמש דקות בלבד. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמית, קצר ולעניין, חמש דקות. בינתיים, עד שמסדרים את המצגת שלו, ינאי, אתה טוען שהמחקר שלך, בכלל החקלאות התייעלה ולא כמו שאומרים שהיא לא יעילה, שהנתח של החקלאים הוא הרבה יותר נמוך. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> נכון, פחות חקלאים יצרו קצת יותר תוצרת עם פחות מים ואותם שטחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, ראיתי ירידה בשטח החקלאי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר למרות זאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, כן, אוקי, תודה. יסודות, בבקשה. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> (הצגת מצגת) עשינו בדיקה של חלק מהנתונים בשמונה ימים שעברו מאז שהממשלה פרסמה את דוח הביניים, כמו שכבר עלה פה בדיון, אנחנו רואים שהדוח לא מתאמת עם דוחות קודמים שפורסמו, עם נתונים אחרים שפורסמו ומנסה להסביר את הפער בין הנתונים, זה דבר אחד. דיברנו פה על החוסר התבססות על הנתונים של הלמ"ס, הדוח לא מבחין בין פירות וירקות וצריך לזכור יש פער גדול במחירים בין פירות לירקות רשתות השיווק משתמשות בירקות כ- 'low slider', זאת אומרת הפחתת מחירים כדי למשוך לקוחות ואנחנו רואים לאורך השנים שמחירי הפירות בגלל זה הם מאוד מאוד יקרים, לעומת רוב מחירי הירקות. אין התייחסות לכמויות בדוח הזה, אלא רק לנתונים כספיים ואין התייחסות לפחת, מה שגם משפיע מאוד על הניתוח של הממצאים. נאמר בדוח שאין ריכוזיות גבוהה, למרות הנתונים שהציגו מול הציבור, אבל הדוח לא בחן האם קיימת ריכוזיות מול החקלאים, צריך לזכור כשאנחנו בודקים את פערי התיווך, אנחנו מדברים על הכוח של הסיטונאים ושל הקמעונאים מול החקלאים, לא מול הצרכן ולכן גם את הדבר הזה יש לבדוק. המתודולוגיה שבה הוועדה בחרה להשתמש היא לא מתודולוגיה שאנחנו מכירים אז אני לא יכול לבקר אותה, אבל אנחנו יודעים שהיא לא בחרה להשתמש במתודולוגיה שהממשלה בעצמה השתמשה בה לאורך הזמן, בדוח שהכינו לוועדת המחירים המשותפת של משרד האוצר ומשרד החקלאות שבחנו בתוך בקרה של רואה חשבון, העמיסו עלויות של הקמעונאים והסיטונאים והחקלאים ועשו בדיקה מאוד מאוד מדוקדקת שהגיעה למסקנות מאוד מאוד שונות, כמו שנאמר פה גם מקודם לפני על ידי הלמ"ס, כשבודקים את העלויות, הרי המטרה היא לא להסתכל על מה החלק בפדיון של כל אחד מהחלקים, אלא מה הרווחיות של כל אחד מהחלקים וכשהוועדה לא בודקת את הרווחיות, לא בוחנת את ההוצאות, אז מה בעצם הערך של התוצאות שהוועדה מציגה? ההשוואה הבינלאומית, כמו שהמנכ"ל הציג, שלא בודקת את הפירות וירקות ומובן למה, כי באמת אי אפשר לעשות את האבחנה הזאת, אבל להגיע למסקנות שהרווחיות של רשתות שיווק בעולם דומות לרווחיות בישראל, כשבעצם הדוח מסתכל, לא על הרווחיות הכללית, אלא על הרווחיות של פירות וירקות ולא להציג נתונים כאלה, אז השאלה היא מה הערך של הבדיקה הזאת והדבר הנוסף החשוב, אם רוצים לבדוק באמת את הנתונים, יש להעמיד את בסיס הנתונים שלפי מה שאני מבין, למיטב הבנתי, גם לא כל חברי הוועדה הועמד לרשותם בסיס הנתונים שהוועדה בחנה, הוא לא נמצא בצורה שקופה לציבור. נציג בקצרה מאוד כמה נתונים, על פי נתוני הלמ"ס אנחנו רואים הפוך לגמרי ממה שהוועדה מציגה, זה מעלה לכל הפחות את הדרישה לבדוק גם את הבסיס הנתונים הזה, 40 אחוז ו-30 אחוז בירקות ופירות לעומת מה שהוצג בוועדה-הפוך. כשמסתכלים על גידולים שונים, אנחנו רואים שהתמונה מגוונת, זה בין 40-50-60 ולעתים 70 אחוז מרווחי השיווק, זאת אומרת שאנחנו רואים פה לאורך שנים בצורה עקבית ושיטתית מרווחי שיווק אחרים לגמרי ממה שהוועדה הציגה, לכל הפחות זה דורש בדיקה מדוקדקת של מה שהוועדה הציגה ולהציג את הנתונים הבסיסיים שהוועדה השתמשה בהם. שקופית הבאה, דוח של מבקר המדינה שבחן לאורך השנים את הרשתות השיווק הגדולות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עצור רגע. ח"כים לא לדבר, ח"כים אתם רואים הדיון עמוס וטעון, כולם יתאפקו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> סגן שר מדבר, לא ח"כים מדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא גם ח"כ אני חושב. חברים תעזרו לי, היום תעזרו לי. המשך בבקשה, אדוני, שתי דקות לסיום, תגיע לעיקרי הדברים ועיקרי הפערים בין המסקנות שלכם למסקנות של הדוח. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> תודה. אנחנו רואים שעל פי דוח מבקר המדינה הרווחיות הגולמית של רשתות השיווק הגדולות עלו. שקופית הבאה, אנחנו רואים בדוח של וועדת המחירים של משרד האוצר ומשרד החקלאות שבדק בצורה מדוקדקת על ידי רואה חשבון, שעשה העמסת עלויות לפי גידולים, שהרווחים התפעוליים של רשתות השיווק על הפירות והירקות, גבוהים מהרווחים שלהם על כל הפעילות שלהם, בפירות אנחנו רואים 14 אחוזים ב-2017 של רווח תפעולי, הדבר הזה אומר שהנתונים, שאנחנו מסתכלים על הרווחים ולא על הפדיון, הם הרבה יותר גדולים מאשר כל הפעילות, זאת אומרת שהמחלקות של הפירות והירקות הן המחלקות הרווחיות ביותר של רשתות השיווק, הדבר הזה לא נבדק על ידי הוועדה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל זה לא מה שכתוב בשקף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, חבר'ה אני מבקש מכם, באמת עד עכשיו התחלנו טוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק מה שכתוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, קריאה ראשונה. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> בבדיקה סטטיסטית כלכלית שנעשתה באוניברסיטה העברית, אנחנו רואים רווחים מאוד מאוד גבוהים על הפירות שמגיעים ל-16 אחוזים, רווחים תפעוליים. אנחנו רואים פה גם בבדיקה שנעשתה באוניברסיטה העברית שבדקה אם תהיה תחרות גבוהה יותר בין רשתות השיווק, האם המחירים לצרכן יוכלו להיות מוזלים יותר, עוד לפני שנגענו במקטע החקלאים, אנחנו רואים שבפירות, אם תהיה תחרות, תעשה אכיפה של תחרות בין הרשתות, אפשר יהיה להוריד את המחיר של הצרכן לפירות בכ-14.5 אחוזים, עוד לפני שנגענו במקטע החקלאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רואה מה זה זכויות יתר של יושב ראש וועדת כלכלה לשעבר, אתה רואה מה זה, כן. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> תודה רבה, אנחנו רואים פערי תיווך - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> חשבתי שזה אפליה מתקנת. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> על פי הנתונים של הלמ"ס שהוצג פה מקודם, נתונים שמגיעים ל-100, 150 ו-200, דוח של משרד האוצר, עברו כבר כמה שנים, אבל דוח של משרד האוצר שבדק את הסיטונאים ורואה כשעלו המחירים לצרכן, באותו זמן הייתה עלייה משמעותית, גם בריכוזיות וגם ברווחיות של הסיטונאים, את הדבר הזה הוועדה לא בדקה, לא הציגה והשאלה הבסיסית שעליה בעצם כל הרפורמה מבוססת, שהייתה ירידה בצריכה, הנתונים מראים אחרת, כשבודקים במחירים קבועים את ההוצאות של משקי הבית לאורך 20 השנה האחרונות, אנחנו רואים מגמה הפוכה, אנחנו רואים שהמגמה היא של עלייה בצריכה של פירות וירקות, לכל הפחות הדבר הזה אומר שיש לבדוק את הנתונים שעל ביססם הנחת הבסיס שהוועדה התבססה עליו האם היא נכונה. זאת לדעתי השקופית האחרונה שלנו, מה כדאי לעשות, להקים, כמו שאנחנו הצענו לוועדה וביקשנו להופיע בפניה, לא זימנו אותנו, הצענו להציע מספר צוותים שייקחו את בסיסי הנתונים, יעבדו במקביל במספר מתודולוגיות, ישוו את הנתונים, את הממצאים, לא להשתמש במתודולוגיה אחת עם הרבה מאוד סימני שאלה לגביה, לנתח את הדברים, להשוות אותם ולעשות את זה בצורה מעמיקה ומסודרת. אני חושב שיש חשש שהזמן הקצר שעמד לרשות הוועדה לא אפשר לה לעשות עבודה מספיק משמעותית ומהבחינה הזאת עולים פה הרבה מאוד סימני שאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אפשר אבל שאלת ביניים? מי מממן את "יסודות"? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אי אפשר, אי אפשר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מה זה "יסודות", אבל אני לא הבנתי מה זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל מיני ארגונים - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה הקונטרה ל"קהלת" שלך. הרגתם את המדינה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> רציתי לדעת מי מממן אותם. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מי מממן את הלמ"ס? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מי מממן את ה-מ.מ.מ של הכנסת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גבי לסקי, קריאה שנייה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> לא, אני לא - - כל הזמן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זהו את קריאה שנייה. עכשיו לפני הח"כים מתחיל סבב, עוד איפוק של הח"כים, תיכף שתי דקות לכל אחד מכם, מרגי, שתי דקות לכל אחד מכם, עוד רגע. התחקירנית עינב קרמר, כתבת צרכנות של גל"צ, הלכה לשווקים ואספה את המוצרים. עכשיו זה לא מחקר זה ודאי, אבל כל יום הם אספו את המחיר שנמכר מוצר מסוים ואיך הוא הגיע לחנות, והפערים גדולים, וזה לא מחקר. אבל אני רוצה שהיא תגיד כמה מילים, עינב קרמר. << אורח >> עינב קרמר: << אורח >> שלום לכולם, אני כתבת הצרכנות של גלי צה"ל ובאמת אנחנו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> "גלי גנץ". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> די, די. << אורח >> עינב קרמר: << אורח >> בשלושת החודשים האחרונים יחד עם רינו צרור, בדקנו את המחירים בצורה מאוד נקייה, כמה מקבל החקלאי לאותו הבוקר וכמה המחיר ברשתות, מצאנו פערים מאוד מאוד גדולים. אני יכולה לתת לכם רק את הדוגמא האחרונה למשל, שבדקנו גם אחרי שוועדת הפערי התיווך אמרה שהנתח הוא מתחלק בין 60 אחוז לטובת החקלאים ו-40 אחוז המקטע הקמעונאי והסיטונאי, אז בדקנו את הגזר למשל, אתמול בעצם, גזר שעולה שקל לחקלאי, גזר בתפזורת, וראינו שהמחירים של חמישה שקלים וארבעה שקלים ושישה שקלים. עכשיו, גם בדוח שמכינה מדי יום תוצרת הארץ, שאגב, זו שלוחה של משרד החקלאות, משרד החקלאות שולח מידי ערב לשוק הסיטונאי בצריפין נציגים שמלקטים את הנתונים בכמה מכר הסיטונאי את אותו הירק, או הפרי ועל הגזר הם ציינו 1.80 ₪. זאת אומרת שאם אנחנו נרצה לקחת את מה שקבע משרד החקלאות ונוסיף את ה-40 אחוז לרשתות השיווק, כמו שהוא ציין בדוח שלו, אנחנו מגיעים לכל היותר לשלושה שקלים שיעלה הגזר הזה ברשתות השיווק, וראינו מחירים הרבה יותר גדולים. זה לא נגמר בזה, אנחנו בדקנו עשרות פירות וירקות, ולצערי תמיד ראינו הפרשים של גם יותר מ-400 אחוז - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, אתה ב-14:30 אני מוציא אותך, שאלו אותי פה מתי אני מוציא את אביר קארה ואתה משחק לידיהם, גם לא לרכל ולא לפטפט ברקע, זה נחשב הפרעה, אני רוצה דממה, זה חל גם עליכם. סליחה, גברתי, אנא השלימי את הדברים. << אורח >> עינב קרמר: << אורח >> אז אני אומרת שבאמת, אם אנחנו נסכם את כל הנתונים שראינו, אז הנתונים האלה בהחלט מעידים על זה שהנתונים סותרים את מה שבאמת העלו בדוח פערי התיווך, בדקנו את זה יומיום, שלושה חודשים, פרי, או ירק, ממצאים שונים לחלוטין. ואגב, גם בשבוע שעבר, כשהפניתי שאלות לשר החקלאות עודד פורר, ששאלתי אותו איך הוא מסביר את זה, אז מה שהיה לו להגיד שמחיר הכרוב שהצגנו בתחילת הדרך, הם נתונים שקריים. ובעקבות זה בדקנו שוב את מחיר הכרוב, בשבוע שעבר באותו היום שאמר השר פורר שהנתונים שלנו לא נכונים, ושוב ראינו שהכרוב שהחקלאי מקבל עליו בקושי 1.20 ₪ נמכר גם בחמישה שקלים. ואני פה באמת מפנה פה שאלה, גם לד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, וגם לגברת נעמה קאופמן, איך אתם מתייחסים לנתונים האלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, נשאיר את השאלה כשאלה. סבב ח"כים, שתי דקות כל ח"כ, לא תהיה חריגה מהזמנים, להגיד את הדברים חד וחלק, שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני יושב הראש. נאמרו הרבה דברים, לפני שאני אגע בעניין הסרת המכסים, אבל באמת בנושא הזה של חוסר השקיפות, של הוויכוח בין הדוחות, של העבודה אולי לא מקצועית של חלק מהדוחות כאן. מה שצריך להיות לדעתי, שיכול לתקן את זה ובאמת לבוא ולהראות לציבור, ראינו כאן בדוח של הלמ"ס פער של 300 אחוז, זאת אומרת אני גם מכיר אצלנו חקלאים, מוכרים לימון ב־2-3 שקלים ברשת, בסופר ליד מוכרים את זה ב-12 ₪, בתשעה ₪, בעשרה ₪, זאת אומרת שיש כאן פערי תיווך מאוד מאוד משמעותיים, זה שאתם ייחדתם בדוח, במיוחד אם זה בכלל רשתות שהם בעצם הסיטונאיות של עצמן, אז מוכרות פי ארבע ממה שהם קונות מהחקלאי וזה שערורייה. מה שצריך לעשות בנושא הזה, זה שקיפות, זה בכל פרי וירק שמוצגים בסופר למכירה, צריך להיות כתוב מה המחיר ששולם לחקלאי, זה חייב להיות, אם תהיה את השקיפות הזו, אם כשבנאדם בא לסופר רואה שהוא קונה ירק, או פרי ולחקלאי שילמו שקל ולו מוכרים בשישה שקלים אז תקום צעקה על זה, אז אנשים יגידו מה קורה כאן, מה השתגעתם, הוא מגדל, הוא משקיע את המים, הוא משקיע את התשומות, מוכר לנו בשקל ואתם מוכרים לנו בשישה שקלים, השקיפות הזאת היא חשובה מאוד להגברת התחרות ולהקטנת פער התיווך של הסיטונאים והקמעונאים. עכשיו לגבי הסרת המכסים, הסרת המכסים בכלל זה צעד מבורך באופן כללי להגברת תחרות, אבל לא צריך לשכוח את, רואים מה קורה היום שיש רוחות מלחמה, הבטחון התזונתי, הבטחון של המזון הוא דבר מאוד מאוד חשוב לעצמאות של מדינה ואם הממשלה הלא כל כך ציונית שיש לנו, אנחנו עדיין ציוניים, אנחנו רוצים כאן ציונות, אנחנו רוצים חקלאות וכשבאים עם רפורמה כזו צריכים במקביל לוודא שהחקלאות תמשך בלי הפסקה, שאף אחד לא יסגור, שלא יהיה קיטון במשקים החקלאים, לפצות באופן ישיר, לדאוג לרפורמה אמיתית ולא איזה משהו שרק בא לגזור קופון לטווח קצר, של 'הנה הורדנו מחירים בשנה הקרובה, מה שיהיה עוד שנה שנתיים, אחרי המבול', אסור לתת לזה לקרות, אז שני דברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תסיים עכשיו זה בדיוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מסכם, חקלאים אי אפשר להשאיר אותם מופקרים עם רפורמה והעניין הזה של פערי התיווך אנחנו יודעים שזה הגורם המשמעותי ביותר שפוגע בתחרות וצריך שם את השקיפות ואת הגברת התחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה קרעי, גם על התמצית ועל החדות של הדברים. בבקשה, חברת הכנסת גבי לסקי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. אנחנו צריכים לשאול המון שאלות את עצמנו איך יתכן שקיבלנו פה דוח של הוועדה שנעשה בזמן קצר, שונה לחלוטין מהדוחות האחרים שקיבלנו גם מהלמ"ס וגם מה-מ.מ.מ של הכנסת וגם ממכון יסודות. יש פה תחושה לא טובה שאני אומרת את זה בכל הזהירות ובסימן שאלה, אבל יש פה איזשהו תחושה שהדוח הזה בעצם בא להגן על הקמעונאים, על אלה שיש להם. אני מתנצלת שאני אומרת את זה, אלה שבא להגן על העשירים, אני מסתכלת על הנתונים ואני רואה שבעצם כאשר בודקים כמה קשר נשאר אצל החקלאים, קודם כל משאירים במקטע של החקלאי, גם את הגידול וגם את המיון והאריזה, זה לא תמיד נכון, מיון ואריזה זה הרבה פעמים דווקא אצל הקמעונאים ואצל הקמעונאים הגדולים שיש להם עכשיו את הרשתות, שהם גם יבואנים והם גם מייצאים והם גם קמעונאים והם גם אורזים, אז כל המקטע הזה בכלל לא צריך להיות שם. דבר שני, גם שיש פה בעיה, יש פה בעיה בין ברוטו ונטו, כן, כאשר אנחנו בודקים את החקלאי, אנחנו בודקים את הרווח הכללי, אבל אנחנו לא מוצאים את כל ההוצאות שלו, אתם אומרים שזה הוצאות של החקלאי, לא, זה הוצאות של המדינה, כי המים זה המחיר שקובע את המדינה, העובדים שעובדים בחקלאות זה המדינה קובעת את המס ואת מה שצריכים לשלם לעובדים, לכן אני חושבת שהדוח הזה הוא דוח, אני אהיה עדינה, הוא דוח - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני לא אהיה עדין, אל תדאגי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הוא דוח מוטעה, הוא דוח שהוא לא מייצג את המציאות. אני רק מסיימת כבוד היושב ראש, יש לי פה נתונים של הדוח של הממ"מ, אמנם ישנים, אבל הוא מדבר פה, עשו בדיקה על פירות ועל ירקות באופן קונקרטי ובודקים ספציפית את המחירים ואת הפער באחוזים, למשל פער בתפוחים, יש פערי שיווק של 102 אחוז לטובת הקמעונאים, יש באבוקדו שאנחנו כל הזמן מדברים על אבוקדו, יש פער של 85 אחוז, שהיום דיברתי עם חקלאים, האבוקדו היום מקסימום, אם הוא יקבל שבעה שקלים על אבוקדו, שלוש שנים הוא לא צריך לעבוד, אני אומרת אני מגזימה, שלוש שנים הוא לא צריך לעבוד, אנחנו קונים את זה בסופר ב-40 שקל, אז אל תגידו לי שהחקלאי מקבל 60 ומשהו אחוז על התוצרת שלו. משהו לא מסתדר עם הדוח שלכם, אני מאוד מצטערת, לפי דעתי את הדוח הזה צריכים לגנוז וצריכים להתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך גבי לסקי, חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> טוב, אדוני היושב ראש, אני קודם כל רוצה להודות, משרד הכלכלה עושה דברים נפלאים, שמענו שהם הוזילו את גבינות היוקרה, שיהיה זול יותר לכולם, אנחנו מתפלאים איך זה יעזור לאנשים לגבינות הבסיס, גבינות הגאודה וכל הדברים שאני אפילו לא יודע איך קוראים להם, לא טעמתי אותם אף פעם, אבל באמת צריך לומר דבר אחד, החקלאות היא לא הבעיה, החקלאות יכולה להיות הפתרון, חקלאות זה ציונות, עם כל המשתמע לכך, צריך לזכור מי שנמצא בחזית, כמו שאמר חברי חבר הכנסת שלמה קרעי, אנחנו רואים מה קורה איתנו עכשיו שקצת מתח מסביב, איפה אנחנו תלויים באחרים, אם זה בביצים, אם זה בירקות, או כל דבר אחר, אפשר לעשות אין ספק, כולנו רוצים להגיע למצב שתהיה הוזלה ושתהיה התייעלות אמיתית, אבל לא לקחת את התינוק ולשפוך אותו עם המים. לפני כן קיימנו כאן דיון, שיושב ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון שאל שאלות את משרד התחבורה בנושא התחבורה הציבורית למוחלשים, לקחת את כל הכסף הקל הזה ולקחת מהכיסים של האנשים, למי שהקים את המדינה, מי שנמצא בחזית עכשיו בצפון ובכל המקומות הללו, ולהגיד להם OUT מכאן ואילך, לזרוק את כל האלפים הללו ואת המשפחות ואת המשקים האלו בבת-אחת לים? זה לא הפתרון, זה לא הציונות וזה לא מה שאנחנו רוצים לעשות. לכן אני חושב שיש לעשות צעדים חד צדדיים, אפילו אנחנו שומעים חברים מהקואליציה, כולם חזקים בציוצים, אנחנו רוצים לראות את זה בא לידי ביטוי בסופו של דבר באצבעות שלכם, כי בסוף אתם מתיישרים עם מה ששר האוצר נותן החלטות. וזה גם כן דריסה אמיתית שבזמן הפגרה לקבל החלטות שהכנסת לא תוכל לתפקד בשביל שלא ישמשו כאמצעי לחץ בהצבעות, ומה ששר החקלאות עשה לשר האוצר זה הדבר הגרוע ביותר, ואת זה אתה תמיד צועק ואומר, לא עושים דברים דרמטיים ודרסטיים בתקופת הפגרה של הכנסת, לא יהיה שום פיקוח. וסגן השר שנמצא פה, אביר, אתה מצגת אחר מצגת, הודעה אחרי הודעה, אתה אומר מי אמר ומה אמר, יש פה נתונים מאוד ברורים, אני חושב שאתה כמי שמגיע מהמקום של העצמאים והמוחלשים והכול, אתה לא צריך לבוא ורק לייצג את הממשלה, גם כן בדברים שנוגדים את ההיגיון, ואתה צריך להיות כאן לעזר ואחיסמך ולבוא ולהילחם בכל מה שמסביב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת, אביר קארה, בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> טוב, אני אגב אני חולק עליך, אני חושב שאני אולי היחיד פה שמייצג את האזרח הלא מקומבן במדינת ישראל, שאין לו לובי, שאין לו הסתדרות, שאין לו ועדים, שאין לו מתפקדים, שאין לו איזה קבוצת לחץ, או אינטרס. חברים יקרים אנחנו יושבים פה, אדוני היושב ראש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכה, באופן ברור צד אחד של הדברים נשמע פה עד עתה, וצדדים אחרים יישמעו, ואף אחד לא יפריע לצדדים האלה להישמע, בבקשה. בלי פולמוס אביר, תגיד את הדברים שלך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני דווקא טוען שהציבור לא נשמע פה, ועם הקול שאני מביא זה הקול של הציבור, אנחנו יושבים פה, יש פה רוב חברי הכנסת כאן לוביסטים של יוקר המחייה, אנחנו יושבים פה והסיבה המרכזית שאנחנו נמצאים פה היא בגלל שבשביל לקנות היום עגבניות, פירות, היום בשביל לקנות עגבניות, פירות, ירקות, חלב, בשר ועוף, אתה צריך לשעבד את הבית לפני, או למשכן אותו, הכול הפך להיות מאוד מאוד יקר, אין שום סיבה, כל הדברים שאמרתם כאן צודקים, לא צודקים, בכלל לא היינו צריכים לשבת על הדיון הזה ואין שום סיבה לחסום תחרות, שוק חייב להיות חופשי, צריך להפחית את כל המכסים ואת כל המכסות ולפתוח את השוק לחלוטין לתחרות, אם צריך לתת סיוע וזה גם מה שעושים. כל הרפורמה הזאת החקלאות ב-20 שנים האחרונות הלכה אחורה, אגב, כל החקלאים שיושבים כאן, תזכרו שכל חברי הכנסת שהם לוביסטים של יוקר המחיה, עכשיו הם אמנם בצד שלכם פופוליזם, אבל הם עוד שנייה נגדכם, למה? כי אם אתם משלמים היום לעובדים, בעובדים בחקיקת העבודה המדינה רוצה להתערב, כשאתם מביאים עובד זר אתם משלמים לו פנסיה על זה שהוא מזדקן בישראל, אין שום סיבה שאדם יקבל פנסיה שהוא מזדקן בישראל. למה לא להגמיש את שוק התעסוקה, למה לא לאפשר לכם לעשות חוקי עבודה שונים, שבהם אתם תתקשרו עם העובדים שלכם באופן ישיר, למה לא לקחת את שוק העבודה להגמיש אותו, להפוך את הכול להרבה יותר קל, גם עבורכם, אבל חברי הכנסת האלה כרגיל ילכו עם מה שפופוליסטי ולא עם מה שבאמת נכון וטוב לעשות. אנחנו עוברים עכשיו וצריך לזכור, ממשלת ישראל עוברת מתמיכה עקיפה בחקלאות שבה חוסמים את המשק לתחרות באמצעות מכסים ומכסות, דבר שמעלה את המחירים בצורה דרסטית, אין אף דוח שהראו פה היום, כולל השקפים של "יסודות", כולל בשקפים שלהם שהוא הציג דבר אחד בשקף ואמר דבר אחר בפה, זה פשוט היה הפוך ממה שהיה לו בתוך התצוגה של השקף - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תגיד לי, מה אמרת על הפנסיות התקציביות, עשית סיבוב על כל העולם, מה עם העצמאים שהבטחת לדאוג להם? - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אדוני היקר, שלמה קרעי לא הפרעתי לך - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין לך עצמאים לדאוג להם? לך למשרד ראש ממשלה תדאג קצת לעצמאים, אתה הפופוליסט הכי גדול כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, 20 דקות תצא ותחזור. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם הוועדה) << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> תמיד שמפלגת הליכוד נמצאת יחד עם מר"צ באותה עמדה, אני יודע שיש בעיה ואתם דאגתם להעלות פה את יוקר המחייה 12 שנים, עכשיו הגיע הזמן שבאמת יצא, סליחה אני הייתי באמצע הדברים שלי, אני עוד דקה מסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא צריך לצעוק, אתה יש לך זכות דיבור אני אדאג שאתה תגיד מה שאתה רוצה, אני מציע לך לא להיות פולמוסי ולא למנות את כל חברי הכנסת חוץ ממך כפופוליסטיים - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> או סוציאליסטים, או קומוניסטים, הם יכולים לבחור איפה הם, יש מאה כאלה, יש 20 חברי כנסת שאולי בעמדה שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדבר לגופם של נתונים ועובדות, תעזוב את הפולמוסים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בסדר, אז הנה אנחנו בתוך העובדות האלה, אני פה הפכתי להיות עמדת מיעוט, בכל אופן אנחנו עוברים מתמיכה עקיפה בחקלאות לתמיכה ישירה בחקלאות, יכול להיות שצריך להיות ויכוח על גודל סדר, או גובה התמיכה, יכול להיות שזה וויכוח לגיטימי, כל מדינה אחרת בעולם עברה ועשתה את זה, באמת יש מדינות בעולם שהם עברו עם החקלאות שלהם לתמיכה ישירה וזה הדבר הנכון, שום סיבה לחסום תחרות, זה צריך להיות הדבר הראשון והדבר השני, מתי ישקיעו במדינת ישראל תקציבים כל כך גדולים, בחידוש של טכנולוגיה, מתי ישקיעו בכם? אף פעם לא השקיעו בכם וגם היום אתם מקבלים בסבסוד הישיר שלכם, בסבסוד של המים, כל אחד מהאנשים שיושבים כאן מסבסד במים שהוא מקבל בבית בחצי מיליארד שקל את המים לחקלאות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, משפט סיום. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> עם כל העניין הזה אני חושב שהרפורמה הזאת היא רפורמה שטובה לחקלאות, היא טובה לחקלאים, כל מקום שיש בו תחרות, אתם תראו שיש בו גם צמחיה, הידיים העובדות ומכנסי החאקי שעזבו את העבודה הזאת, את העבודה העברית, החליפה אותה עבודה זרה, שבא העובדים מיובאים, הזרעים מיובאים, הטרקטורים מיובאים ועוד המשך של חסימה של ייבוא, רק תיקח את החקלאות עוד ועוד למטה, לטובת החקלאים, לטובת הצרכנים ולטובת התוצרת, המגוון והאיכות, להעביר את הרפורמה כמה שיותר מהר לטובת כל אזרח במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה אביר קארה, חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, תודה רבה, אדוני היושב ראש, הייתי לוקח אותך להרבה ועדות, השקט שנשמר והסדר הם לזכותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בזכות החברים שלי הם איתי, הם יודעים שאנחנו עובדים ביחד. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שבדקות שיש לי אני רק אומר שלושה דברים חשובים, א', יש המון רטוריקה בתוך הדיון הזה וצריך להבין שהרטוריקה הזאת נובעת מצרכים ומכל אחד מפוזיציות ואין מה לעשות. ב', יש בעיה קשה בתוך החקלאות הישראלית ובכלל, שדרושה אדירה והשקעה האדירה עכשיו נעשית בחקלאות והרפורמה לא רק מגיעה מהורדת נכסים, אלא עם השקעות עתק שלא נראו במשרד החקלאות שיובש במשך שנים. ג', צריך לזכור שגיל החקלאי הממוצע בישראל הוא 65 ואנחנו רואים את מה שקורה בתוך המצב הזה, התוצרת החקלאית לא השתנתה פה 20 שנה וזה נכון והאוכלוסייה גדלה פי שניים, אלה הם עובדות ואי אפשר להתחרות, כל הנתונים ששמענו אין להם שחר, אנחנו בדקנו את זה. מחירי הפירות והירקות האמירו בצורה משמעותית, יותר ממדד מחירי הדיור וזה דבר חשוב שהציגו פה, העבודה שנעשתה על ידי משרד הכלכלה היא אומץ גדול של השרים לבוא ולומר 'תראו לנו מה קורה באמת', כולם מספרים סיפורים, אז הנה לכם מה קורה באמת. עכשיו כאשר מראים לנו את דוח הלמ"ס ואני יכול לומר, דוח הלמ"ס אין לו שום משמעות סטטיסטית כלום, הוא נגמר ב-2012, שרוב הדאטה שלו ב-2005 עד 2008, זה לא מראה לנו כלום לגבי החברה, לכן זה בכלל לא רלוונטי. מה שעוד נאמר לנו מקודם שהוועדה פנתה גם ל- - אמרו לנו שהם לא נענו לחבר'ה האלה. מה שמם? << דובר >> קריאה: << דובר >> יסודות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> יסודות פנו, אני בדקתי, ענו להם והם לא באו לוועדה, אז קודם כל תניחו את הדברים האלה וגם קיבלנו את התשובה של הלמ"ס. עכשיו צריך לזכור פה מה שצריך להיות, הרפורמה הזאת צריכה להפוך את החקלאות לתחרותית יותר, אנחנו מבינים את הדברים האלה, אנחנו יודעים כרגע אנחנו רק התבשרנו באזורי סחר חופשי שהתחרות הזאת תגדל. אנחנו יודעים שאנחנו רוצים מיכון בחקלאות ושר החקלאות והמערכת הזו מחויבת למיכון בחקלאות, להגדלת העוגה, אנחנו ראינו את זה גם בנושא הלולים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוסי, אתה אדם הגון וחכם ופרופסור, נניח שאתה מדבר על ההשקעות בחקלאות, אתה יודע שבפועל הם לא בביצוע, אין השקעות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> יש השקעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין השקעות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הסכמות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין השקעות, רגע, יש תקציב למדינה ויש הקצאת כסף, אין השקעות בפועל, אין העברת כסף כזאת גדולה לחקלאות עכשיו, אבל זה לא מה שרציתי לשאול אותך, אתה עם יד על הלב, עזוב את הוויכוחים - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עזוב את הוויכוחים בין הדוחות, אתה חושב שלבד הורדת המכסים תגדיל פה את הייצור החקלאי? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לי ספק בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לי ספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, תנו לו להשיב. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק זה, גם היבוא וגם הורדת המחירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך ייבוא מגדיל ייצור מקומי? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל הייבוא הזה יגדיל את התחרותיות, אנחנו יודעים שהתחרותיות היום - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בין רמי לוי להיפר שוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, מרגי לא להפריע. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תראה מה קורה עם שוק הדגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שאלתי אותך שאלה, אבל יש לך חצי דקה להגיד פה מה שאתה רוצה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק אצטט, קיבלנו היום את הדוח, אני רק קורא אותו בעיתון, קיבלנו את הדוח בגלובס, תקרא את הדוח של גלובס, אזור הסחר החופשי שאנחנו מקווים שיהיה עם סין והודו וראיתם עם המפרציות וראית כבר את כל הנושאים, זה גם ייתן לנו בחירה, היום אנחנו יודעים ואנחנו רואים את זה, אני מקבל דוחות פה, יש לי בטלפון, שאתה נכנס לסופרמרקט אתה רואה שהאיכות של הפירות והירקות לפעמים היא ירודה בצורה בלתי רגילה ואצל הירקנים היא יותר טובה, התחרות הזאת תהיה זה אותו דבר ולכן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה גם כלכלן, אתה מבין כלכלה, אז יהיה יותר ייבוא, אז איך זה גרם לחקלאי הישראלי לייצר, אולי הוא יהיה יבואן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> החקלאי הישראלי כל הזמן הוא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הוא ירצה לייצר כשיש יותר ייבוא? תסביר לי, אם עשית עכשיו גל של ייבוא ולא עשית את כל השאר שדיברת - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> החקלאי הישראלי כרגע, היום יש לך במדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כיוונתי שתגיד לי 'תשמע הורדת מכסים תיצור תחרות'. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חייב לבוא עם השקעות ופיתוח, אבל הן לא מתרחשות בו-זמנית. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הן מתרחשות אנחנו נלך על 2.5 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההשקעות לא יהיו בלי הסכמה ברפורמה בחקלאות והיא לא מתקיימת הרפורמה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה שאלת אותי שאלה כבוד היושב ראש ואני אענה לך, הרי שאלת אותי, אנחנו נמצאים כרגע לא סתם אמרו לנו שהתחילו בבדיקה באוקטובר, אנחנו רצנו עם זה בממשלה מתחילת הדרך בניסיון באמת לקבל תמונה ואנחנו ממש מביאים את הדברים האלה כרגע, אתה כרגע רוצה להתחיל להניע את התהליך הזה, אתה רוצה לתת את הכסף לתוך המערכת הזאת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השאלה אם זה הנעה, או איום? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא איום, אני לא חושב שיש פה איום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יכול להיות שישתמשו בזה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא חושב שיש פה איום, עד היום דשדשנו, כבודו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברגע שעשית את זה, רק את המרכיב הזה, בטוח לא - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני אומר לך עוד פעם, אני אתן לך מילה אחרונה, אני ביקרתי לפני שבועיים, נסעתי למושב צופית, לראות את הלולים החדשים ואני אומר לך אתה פשוט רואה מה זה השקעה של משפחה שהשקיעה בלול חדש ואיך הדבר הזה מתחיל לתת את פריו ואני אומר לך, קוראים להם ינקי ובנו עודד, אני אומר לך אני כתבתי על זה, פשוט יוצא מן הכלל, אנשים שלוקחים ומנסים ולא הופכים ולא קרטלים ולא כל הדברים האלה, התחרותיות הזאת והפתיחה של המשק והסיוע של הממשלה בייעול ובמיכון, ייתן לנו בהחלט שוק הרבה יותר טוב לצרכנים שייהנו ממנו וזה יוריד את יוקר המחייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה יוסי, סגן השר אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה, אני רואה בדוח הביניים קודם כל שימוש ציני, נלוז בעיניי, למטרות, לא יודע אם פוליטיות, אבל מקצועיות שאינם ראויות, התוצאות הם משונות. אני אמנם נאלצתי לזוז לסוגיות של ביטחון אנרגטי של ישראל, אבל ביטחון המזון במדינת ישראל לא ייצא נשכר מהדוח המהיר, החפוז, שצריך, או להיגנז, או להיבחן מן היסוד. אני לא מצליח להבין את הקשר שלאו דווקא הוועדה עושה, צדק המנכ"ל שאמר אנחנו מציגים מסקנות, אני מציע לטייב אותם מאוד, אבל השימוש הציני שנעשה בנתונים חלקיים, בלשון המעטה, לצורך סימון מטרה סביב החץ שסומן מראש לרפורמה רעה ובלתי מוסכמת, צריך לרדת מסדר היום, הקשר בין הדוח הזה לבין הרפורמה הוא מיקרי לחלוטין, הוא אולי משתמש בחלק מהמילים שצריך להשתמש בהם ומשפטים שצריכים להשתמש בהם, אבל אני שולל לוגית את הקשר בין הוועדה הזו, לבין הרפורמה המוצעת. חוץ מתקיפות הנתונים שכמובן צריכה להיבחן, אני רוצה לומר שהמשימה שלנו היא אכן זאת המשימה האמיתית, להוריד את עלויות הייצור ולהגביר אותו, זה הסיפור. עכשיו מי שרוצה לומר 'הרי לכם נתונים שמראים שהחקלאות בישראל לא יעילה', אז מה אז ניקח את הבן יקיר לנו שאין לנו אחר ונירה בו? 'נשפוך את התינוק עם מי האמבט? מה פתאום, הרי ממילא יהיו התוצאות אלו, או אחרות, המשימה היחידה הראלית, הגיונית, בתנאים האסטרטגים שבה אנחנו נמצאים, מלחמה ונגיפים והתחממות, או שינויי אקלים, היא לחזק את החקלאות המקומית, ככול האפשר ייבוא כמשלים, בוודאי ייבוא כמשלים. והצעדים שנעשו לאחרונה זאת הזדמנות פז לומר הצעדים שנעשו לאחרונה בחוסר הוגנות, בניגוד להבטחות מפורשות לראשי הקואליציה, החלטות רעות מקצועית, בחוסר הסכמה עם מי שמבין את המהלכים הללו, בלא להתייעץ כמו שצריך - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> למה מי הסכים לחסום תחרות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, צא ל-20 דקות להירגע, קריאה שלישית. (סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה יוצא מאולם הוועדה) << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> בלא להתייעץ כמו שצריך עם בכירי משרד החקלאות הוא דבר בזוי. ואני קורא כאן בשם חברים רבים בכנסת לעצור מיידית, להקפיא את הצווים הללו ולהיכנס חזרה למשא ומתן שלא התקיים, מסך ערפל התקיים, סיפורי סיפורים, התקדמות מסוימת עם ההשתתפות של נעמה שולץ ושמה זה נעצר, מקדשים כרגע היתקעות במשא ומתן בעיניי, במקום להמשיך אותו במקום שהוא נמצא, הדוח הזה לא מעלה ולא מוריד דבר בשאלת הצורך של מדינת ישראל ללכת לאותם נציגים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום, סגן השר. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אני מסיים, לאותם רכיבים של הורדת העלויות וחיזוק החקלאות הישראלית באמצעים שונים שנמצאים על סדר היום, אבל צריך לערוך את הדוח הזה, כי האלוהים והשטן הוא בפרטים והפרטים כרגע הם רעים מנשוא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לסגן השר שעד לא מזמן היה שר החקלאות, אז אני מקשיב לך מתוקף ניסיונך, יעקב מרגי, יושב ראש ועדת כלכלה גם ליווה את החקלאות כמה שנים טובות, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה להודות לך, למרות שלקחת דברים שאמר פה אביר קארה, אני דורש מייד לרסק אותם, אבל אני רוצה להודות לך על יום מרתק בוועדת כלכלה, בעיצומה של הפגרה לקחת נושאים שבאמת היו צריכים להיות תחת פיקוח פרלמנטרי והממשלה לקחה אותם ועשתה אותם במחשכים ובמסתרים, בחיפזון, ככה בתחבורה ציבורית ועכשיו ברפורמה בחקלאות, בביטול המכסים ואני אסביר, בשונה בחלק מהברברת ששמענו כאן, אני גר במושב, במושב שכולו גידולי שדה ומטעים ואני אומר לך, אני מוכן תוריד את המכסים, אבל תפרק את הריכוזיות, אני כחבר ממשלה, שהיה כשל במשק, חוקק חוק הריכוזיות בסוגיית הפיננסים והריאלי, בוא תפרק את הריכוזיות בחקלאות, המגדל צריך להתמודד עם בית אריזה, הוא צריך להתמודד עם הסיטונאי, הוא צריך להתמודד עם המרלו"ג של הרשת הקמעונאית, במסבה של זה. אתה יודע התחושה שלי שפרסמו את הדוח של משרד הכלכלה ומשרד החקלאות, של הוועדה, שלקחו, הלכו לרשתות השיווק, ביקשו מהם את החשבוניות שהם קיבלו מהמרלו"ג שלהם ואז אמרו 'מה אתם רוצים הפערים, אין רווח', אבל עד שהגיע למרלו"ג שלהם. בוא אני אסביר לך עכשיו מחיי היומיום, כל אלה שלא יודעים איך נראה המסלול הזה, פה יש שקף שמראה את כל שרשרת המזון השיווק, תקשיבו טוב טוב, החקלאי נותן את זה במחיר כמעט עלות לבית האריזה, או לסיטונאי, הסיטונאי מה לעשות קשור בקשר חוזי עם המרלו"ג של רשתות השיווק, הוא בא עם המשאית, אני מקבל דיווח ישיר יומי מנהגי המשאיות של הסיטונאים, הם מחכים במרלו"ג, ההוא במבטי עיניים מסתכל, עכשיו הוא כבול, הוא לקוח שבוי, יש לו משאית עמוס במשטחים, אומר לו 'תקשיב, הבקר שלי בדק הסחורה שלך כפולה, אל תפרוק אותה פה', עכשיו הוא מתקשר לבעל הבית אומר לו, 'תקשיב, הוא לא רוצה' ואז הוא מוריד אותו עוד יותר למחיר, אז איפה נמצא הפער? במשפט השקפים הוכיחו לנו יעילות רבה, מה לעשות אני לא כלכלן גדול, אבל כשאומרים לי ששליש משטחי הגידול הצטמצמו ומכנסי החאקי שהם אוהבים להשתמש בהם וגיל החקלאי ירד, נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרוב שהם עשירים אז הם הולכים ונעלמים. << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> התוצרת לא רק שלא ירדה, אלא גדלה, אני מוכן להתמודד עם תחרות, הממשלה יודעת קודם כל לגזור את הגזרות, לעשות את הצעדים שפועל יוצא מאג'נדה אישית, אבל לא תבקר, בין מי למי תהיה תחרות אני רוצה לדעת, בין מי למי? בין רשתות השיווק? במספר היבואנים על כף היד שמשרד החקלאות ייתן? בין מי למי? אז קודם כל מורידים מכסים ואתם תתמודדו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי זה לא בסמכות הכנסת - - - << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >> אז בואו רבותי, גבי לסקי אמרה, והיא עדינה, אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש ואני בדרך כלל עדין, אבל הפעם אני לא אהיה עדין. הדוח מוטעה, שיקרו לציבור, שיקרו לך, שיקרו לנו, שיקרו לשותפים הקואליציוניים, לא לנו באופוזיציה, שיקרו להם, הבטיחו להם הבטחות וכמו גנבים בלילה, גם לך הבטיחו, כמו גנבים בלילה עשו את מה שעשו בפגרה, אבל העלבון כחבר כנסת ותיק, זו השנה ה-20 שלי, שחוברים לזה שלושה משרדי ממשלה עם אג'נדה ללעוג לאינטליגנציה שלנו חברי הכנסת ושל הציבור, להרים את זה לאוויר, לעשות רצח אופי לחקלאים, הם חיים ברולטה, בקזינו כל יום, שמים את כל כספם באדמה ולא יודעים מה יצא להם ואחרי שיוצא להם, הם נתונים לעושק של הטייקונים ברשתות השיווק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, יעקב, דיברת מדם ליבך, כמושבניק, פרופסור עידו קן, הפקולטה לחקלאות, אוניברסיטה העברית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש אני יכול לדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוטמן, אתה הגעת באיחור, אני אתן לך אחריו, אבל אנחנו עשינו סבב הוגן לכל מי שנכח מתחילת הדיון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מודה לך שהוצאת את קארה לפני שדיברתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יחזור. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש לי רף סבל, אני לא יכול לשמוע כל כך הרבה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יגיע, יגיע, כן, פרופסור עידו קן, בבקשה, שלוש דקות בבקשה. << אורח >> עידו קן: << אורח >> שלום לכל חברי הוועדה ולכל המאזינים. אנחנו בפקולטה לחקלאות במחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית ערכנו כמה מחקרים ופיתחנו מודלים שונים, אני אגיד בקצרה את הממצאים שנוגעים לוועדה כרגע לדיון הזה. קודם כל עדויות ממחקר קונומטרי על בסיס נתונים שקיבלנו מטורנקס אומרות שיש חוסר תחרותיות במקטע הקמעונאי, זה יוצג על ידי "יסודות", ולכן הורדת מכסים שאגב, אנחנו בעדה ככלכלנים, לא בהכרח תפחית את המחירים לצרכן. בנושא של החוסר תחרותיות, שגם חלק מחברי הוועדה דיברו על כך, בהחלט יש לה מקום לעשות, כי הדאגה היא לצרכן פה ולגבי החקלאות הולך לבחון בנפרד. יש פה בעיות של איסוף נתונים ומתודולוגיות, אני חושב שהוועדה צריכה למסד את העניין הזה, איסוף נתונים, אם לא הוועדה אז המשרדים השונים, איסוף נתונים לגבי כל המקטעים בשרשרת האספקה וגם הייצור החקלאי, אנחנו חיים ללא נתונים ובלי נתונים מוסכמים על כולם, אי אפשר להתקדם. היו הסדרות בעבר שהופסקו מסיבות שונות, פקיד יצא לפנסיה, או כל מיני דברים איזוטריים כאלה והזויים. לגבי התמיכה בחקלאות בין תמיכות שהם בהחלפת המכסים, אז כמו שאמרתי מבחינה כלכלית יש לשנות את הדברים האלה וללכת בכיוון של מה שנעשה במדינות שכבר חוו את העניין הזה, כל אחת בדרכה שלה, אני מונה פה כמה שיטות להחלפה, קודם כל החלפה של תוכניות הביטוח החקלאי, הרחבה של תוכניות הביטוח החקלאי בסבסוד ממשלתי, רוב הסיכון בחקלאות הוא דווקא במחירים התנודתיים ואת זה הביטוח החקלאי לא מכסה ולדעתנו יש מקום להרחיב את הביטוח החקלאי ולסבסד אותו, כי שמה הסיכון ושיכסה לא רק את היבולים, אלא גם את התנודתיות במחירים. יש מקום לשקול מימון ממשלתי למשק המים לחקלאות, מים לחקלאות יש הצדקה להוריד את המחיר בגין יתרונות לגודל לאספקת מים, זה אומר לשנות דברים במשק המים ואנחנו יכולים להצדיק את זה כלכלית ולאמוד את זה. יש לתת תמיכות להתנהלות שומרת סביבה ולשים לב לפגיעות באזורים מסוימים, כמו הגליל והגולן ועוטף עזה שאנחנו בחנו את הרפורמה באמצעות המודלים שלנו ובנוסף ללכת על כל הדברים האלה בהדרגה ועם עיין פקוחה, כי אנחנו היום במצב של גם שינויי האקלים וגם סיכונים ביטחוניים בעולם, כמו שאנחנו מסתכלים בקורונה וראש הממשלה ציין את זה שהוא מסתכל כל הזמן בעולם לראות איפה יש זן קורונה חדש ואיפה הסיכון הבא, אז הסיכון הוא בייבוא שלנו של מזון וצריך לגופי המודיעין צריכים להסתכל על זה אל מול היכולת האספקה העצמית שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנא, משפטי סיכום בבקשה. << אורח >> עידו קן: << אורח >> משפט סיכום, אנחנו נעמיד את המודלים שלנו לצרכי הציבור בשקיפות ובנכונות לקבל ביקורת ולתקן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. דבר ראשון מעבר לזה שבוודאי צריך לפתור בעיות, גם בריכוזיות ככול שקיים בתחום הקמעונאים ואחרים, אבל המלצה מה שגם נאמר על ידי הדובר שלפני ותודה שנתת לו לדבר לפני, להוריד את המכסים זה וודאי הדבר ההכרחי לעשות, כלומר זה שיש דברים אולי שצריך לעשות בנוסף - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אז אולי נעשה אותם קודם? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, שנייה, זה שיש דברים שצריך לעשות בנוסף זה וודאי נכון, אבל הצעד הזה בפני עצמו יש יתרונות, עכשיו מה היתרונות שיש לו בפני עצמו, עוד לפני שתפתור את שאר הבעיות וצריך לפתור את שאר הבעיות, זה לא סותר, הגדלת המקומות שבהם עשו את הדברים האלה ואני חייב לומר חלק מהטיעונים ששמעתי פה בזמן שהייתי פה וחלק מהטיעונים ששמעתי פה, מה שנקרא לפני שהגעתי לפה, זה טיעונים שכאילו נאמרו לפני פרה 1770, לפני שאדם סמית כתב את הספר שלו, כלומר זה סוג הטיעונים שיש לנו לפני שגילינו את העובדה שיש כלכלה ויש התמחות ויש היצע וביקוש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוטמן, יש שני ספרים חשובים בכלכלה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> התנ"ך ואדם סמית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק, השאלה מה יותר קדוש אצלך, אני לא יודע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בימין הכלכלי החדש - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה לאדם סמית'. אבל אני אומר מעבר לעובדה שהדבר הזה בסופו של דבר עוזר לשכבות החלשות ששמעו פחות על המצרכים ועל המוצרים שלהם, מעבר לזה הדבר הזה יגרום לייעול, נכון, צריך לעזור לחקלאים לפעמים בתהליך הייעול הזה, תהליך הייעול הזה יכול להיות קשיח, לא נעים גם וזה לא בסדר וצריך לראות איך מסייעים, אבל צריך להבין כאשר אתה שאלת קודם את פרופסור שיין, חבר הכנסת, איך זה יביא להגדלת הייצור, נכון להיום מדינת ישראל מגדלת, בחלק משטחי הגידול החקלאיים שלה, גידולים שאלמלא חסמי הייבוא לא הייתה שום סיבה בעולם שיגדלו אותם במדינת ישראל, פשוט שום סיבה, הם גידולי עתירי עבודה, הם גידולים עתירי מים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אננס, אנחנו מגדלים אננס. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, הם מגדלים גידולי מים שלא מתאימים לאקלים, שלא מתאימים לכוח האדם - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אננס מיובא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, אם אני מוציא אותך זה דיכאון, תעזור לי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אשתדל לא להפריע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. רוטמן יש לך דקה להשלים, כי אתה לא היית פה בהתחלה, חברי כנסת קיבלו שתי דקות. אבל אני גם שואל משהו מוזר לי, האם זאת עמדתך, או עמדת סיעתך, כי היה פה אופיר סופר ודיבר דברים אחרים, אז אני חייב לדעת - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שים לב, אני אגלה לך משהו שאולי אתה לא יודע, יש מפלגות שבהם הדבר הזה לא כל כך מובן, אבל במפלגות שבהם יש דמוקרטיה יש חופש דעה, יש מפלגות שבהם כולם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אופיר אמר דברים הפוכים, אבל זה בסדר, זה עמדה שלך מה שנקרא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כל אחד ואחד מביע את עמדתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו צריכים את סמוטריץ' פה לדעת מה קורה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גם הוא ימין כלכלי רדיקלי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם הוא אם הוא ירצה יביע את עמדתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, דקה לסיום. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> חוץ מזה אם זה בשטחים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, גבי, גבי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נסכם שאני אדבר דקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דקה נטו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כי קצת קשה לי להשלים פה רעיון. אני אומר יש המון המון גידולים שאין שום הצדקה לגדל אותם בישראל, היום אנחנו משקיעים בהם מים שאין לנו, כוח אדם שאין לנו וחוסר יעילות שאין לנו והכול בזכות מדיניות המכס המגנה עליהם. בשנייה שהשוק יפתח אנשים יעברו לגידולים אחרים, זה תהליך שצריך לעזור לעשות אותו, אבל אז התועלת מכל דונם, עכשיו אני נתקלתי בזה כאשר סיירתי בבקעה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוטמן, שאלה תיאורטית, אני שואל אותך תגיד לי שאתה אומר יורידו מכסים יעברו לגידולים אחרים, יכול להיות שהם יעברו למשל לנדל"ן ולא לגידולים, יכול להיות שיפסיקו לגדל? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ייקחו להם את הקרקע, זה לא שלהם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם נדל"ן אני חייב לומר לך שהעובדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סוג של גידול חקלאי - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייב לומר לך שהעובדה שבאזורי ביקוש אדירים למדינת ישראל, כשאין לנו קרקעות לבניין, מגדלים דברים שהשווי הכלכלי שלהם הוא נורא נורא נמוך ואין בהם תועלת, אז גם זה הקצאה לא נכונה של משאב קרקע ועכשיו צריך לחשוב על זה והתוצאה של מכסי המגן והתוצאה של המדיניות החקלאית לש מדינת ישראל, מביאה להקצאת משאבים לא יעילה, בשנייה שתקצה את המשאבים באופן יעיל, אתה תראה איך מאותו דונם אדמה של אותו חקלאי, הוא יעבור לגדל, במקום לגדל פלפלים, הוא יעבור לגדל תמרי מג'הול, או שהוא יעבור לגדל אוכמניות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא בטוח יישאר חקלאי לדעתך? הוא בטוח יהיה חקלאי? הרי מספר החקלאים הולך ופוחת הוא לא עולה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יש סיכוי אפילו שבזכות הרפורמה הוא יצליח לסיים משפט בלי הפרעה, אבל זה לא בטוח, זה תלוי בחסמי השוק האחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול, אבל משפטי סיום. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ולכן במדינות שבהם ופה בהקשר הזה אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל, יש את הבנק העולמי שעושה את המחקרים, רואים מה קרה בכל מדינה שפתחה את השוק לייבוא, שהסירה חסמים, המגזר החקלאי נהיה יותר יעיל, יותר רווחי והמחירים לצרכן ירדו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה לך אדוני היושב ראש על זמן הדיבור נטול ההפרעות שסידרת לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היו קצת הפרעות אבל הטוטל היה טוב. אבו וילן כח"כ לשעבר, בבקשה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> תודה אדוני היושב ראש. אני יושב בדיון הזה ואני די עצוב - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש לו עוד כובע חוץ מחבר כנסת לשעבר. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> שולט ביד רמה, אבל אני חושב שאני כל חיי נמצא בתוך החקלאות ושאני שומע את חבר הכנסת רוטמן מסביר לנו על גידול לא רווחי שמגדלים פה ולא שומע אפילו דוגמא, יותר מזה, אני לא שומע את מה שפה חברי כנסת חרדים אומרים, איפה הציונות? איפה טרומפלדור? איפה שעובר התלם האחרון, שם אנחנו יושבים, אמיתות הפשוטות של הציונות ולא במשחק, אצל אנשים שבכל מיני דברים אחרים 'שומו שמיים', לכן יש פה המון אבסורדים, אני מכיר בעסק שלי - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ציונות זה לגדל פלפלים ולא אוכמניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוטמן, לא, אנחנו לא מעירים לך, יש לך קריאה ראשונה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש, זה לא לגיטימי מה שקורה פה, אני דיברתי כולם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלו, אתה לא באת בזמן, אם היית רואה מה היה פה היית יודע שזה מאוד לגיטימי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש לא יתכן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קריאה שנייה, לא, זהו מספיק - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אתן הערה ואתה תוציא ותקרא אותי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד לא הוצאתי אותך, יש לך קריאה שנייה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה פשוט לא ייתכן, כמה אנשים קראת להם לסדר שהפריעו לי בזמן שדיברתי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניים יצאו. הוספנו לך זמן והוצאנו שניים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בזמן שדיברתי כולם דיברו ולא הוצאת לסדר, מה קרה? הערתי קריאת ביניים אחת ועל זה קריאה לסדר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוטמן, קריאה שנייה, אבו וילן תמשיך. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> הפסקתי בטרומפלדור, כי תראה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם אל תריבו בינכם, תדבר לגופו של עניין. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אני מדבר ליושב ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה פנית אליו, אז אתה מעורר, כן, תמשיך, דבר לגופו של עניין, דיברנו על זה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> תראה, אנחנו ניהלנו משא ומתן, בשלב מסוים הכול הפך לפוליטי, שר האוצר החליט שוועדת רון מלכא, הוא אמר לנו המערכת תפרסם את המסקנות, אני מודה שרון דיבר איתי חודש לפני והבנתי בדיוק לאן זה הולך, אני לא אזכיר, בשיחה פרטית, אבל זה היה ברור לגמרי. עכשיו תראה, מאה שקל לחודש נותנים לדונם, כאשר מחזור בחממה הוא 12 אלף שקל, ישבנו עם נעמה שוב, עידו כאן הסביר את זה, תבינו, במה שאתם אישרתם, וצו שחתם שר האוצר, שהיה גם שר ביטחון ושר חוץ של מדינת ישראל, המשמעות היחידה היא שבנגב המערבי ועוטף עזה, 210 אלף דונם לא יהיה שם בדיוק על מה לגדל, או שיפסידו כסף. בגליל היום, ברמת הגולן, הממשלה הזאתי ישבה והחליטה להכפיל את ההתיישבות ברמת הגולן, ואותה ממשלה באה ומחסלת את גידול תפוחי העץ והאגסים ברמת הגולן ובגליל העליון, לול כבר אמרנו - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא להפריע שיין, שיין אתה היית על הכיפק עד עכשיו, לא להפריע, וילן תתמקד שתי דקות, קיבלת מעמד של ח"כ פה אז קדימה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> תודה, בגבול הצפון, לולא לולי ההטלה לא תהיה שם פרנסה לפי החלטת הממשלה, אז אתם ככה מפקירים את הגבולות והכול בסדר? עכשיו רק פורום קהלת מדבר, אין יסודות אין זה, העיקר תחרות חופשית. עכשיו אני אומר פה גלויות, תראו, יש לנו הצעה חלופית, אפשר להיות בהגינות, מה שאמר פה חברי שוסטר, לחזור למשא ומתן ענייני על בסיס נתונים ומודלים ולא על סיפורי מעשיות ולא על פוליטיקה בגרוש - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוצאתם נתונים אתם לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוטמן, שתיים וחצי, זה על החצי הקודם, אבו וילן מדבר הוא אורח של הכנסת אתה מפריע לו, אל תפריע לו גם אם הוא אמר לך דברים נוקבים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בר מינן, איזה נוקבים, הוא הזכיר את קהלת זהו, קודש הקודשים שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אדם סמית, קהלת, והתנ"ך שיש בו קהלת גם, שלושה ספרים, מקהלת עד קהלת לא קם כקהלת. כן, וילן, משפטי סיום. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אני אמרתי דבר ברור, אפשר לשבת ולטפל בנתונים ולהגיע למודל שאפשר לחיות אתו, אני בכל שנותיי בכנסת סמכתי תמיד על שני גופים, אחד זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זה הגוף המוסמך היחידי במדינת ישראל לאספקת הנתונים, אז מה אתם מצפצפים עליו כן ענה, לא ענה, איזה מין תרבות דיון זאתי, באמת, יש פה את מכון המחקר של הכנסת, עכשיו אני אומר לכם - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל הוא טען שלא פנו אליו והראו שפנו אליו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא העביר והסביר, אל תיתמם. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אגב, רוצים גם עוד קו של 4000 טון בחודש ייבוא מלפפונים שזה מחסל את גידול המלפפונים בארץ, רק שתדע, את זה הם הוציאו. עכשיו אני אומר משפט הסיום שלי - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> למה זה מחסל אבל, אתה אומר שהמחירים שלכם זולים, איך זה מחסל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר קארה קריאה ראשונה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> עוד הפעם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אני אעשה? אתה במחזוריות, אבל אני אמרתי להם שאתה תשוב, אני הזהרתי אותם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בגמרא זה נקרא 'שור מועד'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי דבר אחד חיבה לאביר קארה, אכפת לו, הוא הסגן שר בממשלה הכי פעיל בכנסת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הכי פעיל בוועדה הזו, ומה יש לו לעשות במשרד ראש הממשלה? בא להפריע לנו פה בוועדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט לסיום. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> יש לי הערה מתודית לסיום, אני כל חיי יודע שתמיד עובדים עם גורמים מקצועיים, אפילו בדיון פה הדרג המקצועי של משרד החקלאות לא נמצא ולא במקרה, אני בוגר כמה מהגופים שהביאו למדינת ישראל את התהילה הביטחונית הכי גדולה שלה, לא אחד ולא שניים ותראו איך תרבות הארגון שלה בדיוק הפוכה, מלמטה למעלה כל בעלי המקצוע משתתפים בדיון, פה אין בעלי מקצוע בחקלאות, איך אפשר, ניהלתי 20 שנה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יש פה לובי חקלאי, הנה יש אותך. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אין בעלי מקצוע, תראו מה אומרים פה על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעלי מקצוע, זה כוחניות, זה ברוטליות ואני אגיד לך מה, התוכנית שלכם לא תעבוד, כי המספרים לא מסתדרים, דברו איתנו לעניין, תפסיקו לשחק בכוח, אנחנו לא פחות ציונים ממכם, לא רוצה להגיד יותר, כולם, אז בואו נשב ונדבר, תפסיקו עם התרגילים הפוליטיים ליגה ג', כבר הייתי בסרטים האלה עשרות פעמים, אבל תמיד ידענו לגמור הסכם. פעם ראשונה, בברוטליות, הוועדה ביום מסוים שהכנסת יוצאת לפגרה, כל הכבוד לך אדוני היושב ראש שאתה לא נותן לתרגיל הזה, אתה מקיים דיון, אני סומך עליכם שאתם תדעו ללמד לקח את הממשלה הזאת שאני אישית מאוד תומך בה, איך מתנהגים בפרלמנט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, כל הדוברים הבאים, קצר ולעניין, אנחנו לקראת סיום. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> טוב, אני חושב שנאמרו פה הרבה דברים ואני לא רוצה לחזור עליהם, אני רוצה ללכת בכיוון של שר החקלאות וסגן שר הביטחון שוסטר שהוועדה הזאת היא ועדה לא הוגנת, לא הייתה הוגנת כלפי החקלאים, היא סימנה מטרה, היא סימנה סיבה להיכנס - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הוועדה הזאתי. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> הוועדה לפערי התיווך, להיכנס למצב של רפורמה באופן חד צדדי, למרות שהובטח לחברי הכנסת שלא יהיה חד צדדי ויהיו דיבורים, לא היו דיבורים, אני חושב ששר החקלאות לצערי לא מטפל בחקלאות, אני יכול להביא דוגמאות. קודם כל יש שלושה גופים שעשו את הבדיקות האלה, הלמ"ס, רינו צרור, כמה שאפשר להגיד כן אמיתי, לא אמיתי, אבל הוא עשה את זה על מוצר-מוצר ועשו עבודה מצוינת. והדבר השלישי העבודה של משרד החקלאות בעצמה, עבודה שביקשו מהם לגנוז את הזה שלא הריצו כבר, שאומרת שפערי התיווך לא נמצאים אצל החקלאים, רוצים לסמן פה את החקלאים כאשמים בכל המצב הזה. אני חושב שזה לא מעשה ציוני, אין פה ראיה של הפריפריה, אין פה ראיה של מגדלי העופות בצפון, אין פה ראיה של עוטף עזה, אני אומר ה-150 מיליון ₪ בשנה זה פרס ליבואנים, זה לא לחקלאים, אתם מורידים מכסים, מה אתם עושים רעש, תורידו את המכסים. הצרכן לא יקבל את זה והחקלאי לא יקבל את זה, ה-150 מיליון ₪ בשנה, עשיתי לפי 150 אלף טון שמביאים כרגע בלי רפורמה, זה 150 מיליון ₪ לרמי לוי ולחבורתו, אז מה אתם בדיוק עוזרים לנו? שנה שעברה הביאו 40 אלף טון עגבניות שעולים, למה ירד הייצור המקומי, אני צריך להתחרות עם מגדל מטורקיה על מים ועל זה? אני מגדל שמגדל 400 דונם עגבניות, רק לידיעתכם, שני בנים שלי עוסקים בחקלאות ושלא יספרו סיפורים שאי אפשר לחזור לחקלאות, צריך לעשות את החקלאות, צריך להשקיע כספים בשוק המקומי כדי שלא נצטרך להביא ולסבסד את החקלאי הטורקי, איפה נשמע דבר כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום מאיר. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> עוד דבר מעוות שהוועדה לא בדקה, איך יכול להיות שיש סיטונאי שפעם אחת לוקח 30 אחוז, הוא אחר כך מוסר את זה לקמעונאות, לוקח 300 אחוז ואחר כך נותנים לו את האישור ליבואן והוא לוקח עוד 100-200 אחוז, איך בדיוק התחרות הזאת קיימת? על מי אתם רוצים לעשות פה את התחרות? על החקלאים? אז 60 אחוז זה הפוך, אפילו לפי הלמ"ס זה 40/60, זה הפוך, לנו נשאר את ה-40 ומה-40 הזה צריך להוריד שכר עבודה ומים ובתי אריזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים יש לי עשרה דוברים מהציבור ואחרי זה האוצר, החקלאות ורון יתייחסו ואני אסכם את הדיון. אבקש מעשרת הדוברים האחרונים, תנסו להגיד את הדברים בדקה, גם תחשבו היטב מה אתם אומרים, כי הרוב כבר נאמר אז אם יש חידוש, או דגש, או משהו שלא נאמר, אותו תשמיעו ועל השאר תוותרו. רני בר-נס, יושב ראש ענף הפירות, בבקשה. << אורח >> רני בר-נס: << אורח >> קודם כל חקלאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נכון. << אורח >> רני בר-נס: << אורח >> חקלאי שמתפרנס אך ורק מחקלאות. אני מחקתי את כל מה שאמרו ואני אומר ככה, קודם כל לידיעת אנשים שיושבים פה, אנחנו 75 אחוז מהמים של החקלאות זה מי קולחים, אל תעשו לנו טובות עם מים, אנחנו עושים טובות למדינה שאנחנו קולטים את המים. מכסים, חבר'ה זה לא המצאה ישראלית, בכל העולם יש מכס, אתה רוצה לייבא לקנדה חיטה אתה משלם 250 אחוז מכס, אם אתה רוצה לייבא חמאה, אתה משלם 250 אחוז, אל תפילו את זה עלינו כהמצאה של החקלאים הישראלים. עכשיו, לצערי, בעבר היינו הולכים יד ביד עם משרד החקלאות, מקיימים דיונים והיינו איתם הולכים אל האוצר, לצערנו היום משרד החקלאות אולי אני פוגע במישהו, הפך לאיזה אגף במשרד האוצר, אין לנו אותם בשביל לקיים דיונים, אנחנו הולכים הם שניהם מולנו, למצב עצוב ועגום מאוד. עכשיו תראו, תחרות מדברים על תחרות פה, חבר'ה תבינו, אנחנו 4,000 מגדלי פירות, כל יום מתחרים אחד בשני, איזה תחרות אתם הולכים לייצר? איפה יש לכם עולם כזה ש-4,000 מגדלים כל יום מתחרים אחד בשני, אני שם את הפרי שלי על הרמפה ומתחרה בשכן שלי, אל מי אנחנו מתחרים? מול חמישה קונגלומרטים שהם יכולים להתעלל בנו ואף אחד לא, אני מחזיק כאן ביד דוח שהוא עושה השוואה בין טורקיה לישראל, כל דבר בטורקיה רבע מחיר מהמוצרים של הרשתות ושל היבואנים, וילי פוד וכל החברים למיניהם, אף אחד מכם לא אומר מילה, למה הם יקרים פי ארבע ופי עשר, אתם כולכם על החקלאות? אני אומר לכם שדוח של ה-OECD ושל מחקר הכנסת, הוא הראה שהדבר היחיד שאנחנו זולים מה-OECD זה בפירות וירקות, משקאות, טונה, כל הדברים האלה אנחנו יקרים ב-150 אחוז, הדבר היחיד שאנחנו זולים מאירופה, זה הפירות והירקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל גם להם אין ממשלה כזו כמו שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך לסיים רני. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל מה החשש מייבוא, אם אנחנו יותר זולים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו בעד ייבוא, אבל לבד זה לא עושה כלום, זה הבעיה פה שאתה הורג את החקלאות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא נכון, אין אף דוח שמראה את זה, אף ועדה מקצועית לא תגיד לך את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החקלאים מזדקנים ויש פחות חקלאים בישראל. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אדוני היושב ראש, כל פעם שפותחים יבוא, הייצור עולה בהתאמה, זה ככה קרה לאורך כל החיים, זה פשוט לא נכון, הנתון לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, רני משפט סיום. << אורח >> רני בר-נס: << אורח >> כן, אני אומר ככה ואני אפתיע אותכם במשהו, היום עם פקידי משרד החקלאות נאסר עלינו לדבר, הם מידרו אותנו והם מאוימים ויש לנו בעיה עם זה, אבל אני יצא לי במזל להתגלות עם מישהו שיודע מתוך הוועדה, הנתונים שהם מבססים פה את ה-64 אחוז לעומת מה שמגיע לחקלאי, הם בכלל לא הלכו לחקלאים לבדוק, לקחו כמה רשתות מכרו ובכמה הם קנו ופה נקבע הפער, איזה פרדוקס, איזה צורת בדיקה, כל האינפורמציה היא באה רק ברשתות, לקחו בכמה הם מכרו, לקחו בכמה הם קנו ואמרו זה הפער, לא באו לאף חקלאי לשאול אותו מה ועכשיו אני אומר לכם, אתם יודעים מה, אנחנו החקלאים מוכנים לעסקה של 64 אחוז, כל מה שנמכר ברשת אנחנו נקבל צ'ק 64 אחוז, חבר'ה הלכנו איתכם, הלכנו, קנינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלוואי, באירופה זה עובד ככה, נותנים אחוז מהמכירה, אבל האמינות שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדי רז, נציג התאחדות חקלאי ישראל בערבה, חקלאי. דממה באולם, בבקשה. << אורח >> עדי רז: << אורח >> שלום לכולם, זה פעם ראשונה שלי שאני מופיע בפני וועדה, אני חקלאי, ממושב באזור פתחת ניצנה, גבול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יודע למה כתבו לי שאתה לא בעניינים, זה בדרום מערב הנגב, כן, בבקשה. << אורח >> עדי רז: << אורח >> באמת הדיון פה מבחינתי מאוד אמוציונלי ואני לא יודע בדיוק על מה למקד, כי נאמרו פה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד משהו שאחרים לא אמרו, בזה תתמקד. << אורח >> עדי רז: << אורח >> אני אנסה, לא שמעתי את הנושא של כלכלה חקלאית, כמה מפעלים אני במדינת ישראל מחזיק מ'קרקע', מ'בסט קרטון', מ'יאמה', מ'פוליטיב', מפעלים שלמים, תעשיה שלמה שקיימת פה במדינת ישראל ומה יקרה אם אני אעלם? אני רוצה קצת לנעמה, אני שומע כל הזמן שאנחנו לא מספיק יעילים, אני מגדל עגבניות, אני עד לפני הקורונה עוד ייעצתי לסווזילנד ולמדינות, איך לגדל ירקות ועגבניות, אנחנו החקלאים הכי יעילים בעולם, אין חקלאי שעומד מול רפורמות של מדינה כזאת, אנחנו החקלאים הכי יעילים, מגיעים לתוצאות הכי גדולות, אז עכשיו אם אתם רוצים לעשות רפורמה ורוצים לייבא באפס, בואו תלמדו אותנו קודם, תנו לנו את הכלים, תנו לנו את המיליונים שאתם אומרים שיש, תלמדו אותנו ואחר כך תתחילו את הרפורמה, אני בעד תחרות. בדרך לפה נסעתי נכנסתי לרשת קניתי פלפל, עשרה שקלים לקילו, התקשרתי לחקלאי שלושה שקלים הוא מקבל, לא מבין את זה, לא מבין את זה. דור צעיר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להצטרף לעיתונאית של גלי צה"ל בבוקר, אם יש לך זמן פנוי - - - << אורח >> עדי רז: << אורח >> אנחנו בפתחת ניצנה זה אזור של דור צעיר, דווקא חקלאים צעירים, הם לא רוצים להיכנס לחקלאות, משרד החקלאות שקראתי קצת בגוגל ובוויקיפדיה, התיישבות, להחזיק בקרקעות - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הם לא עדכנו את זה מאז קום המדינה. << אורח >> עדי רז: << אורח >> הם לא עדכנו כן, אני באמת אני בא בכמה כובעים, אני בא גם בכובע של חקלאי וגם בכובע שאני רוצה למכור תוצרת בזול, אני יודע למכור תוצרת בזול, זה נמצא פה בממשלה הזאתי, אין לי בעיה עם תחרות, אין לי בעיה עם שום דבר, כל ההחלטות בנושא של עובדים מקצועיים בחקלאות, יש לנו מחסור של עובדים, קובעים לי כמה עובדים יהיו לי במשק, אני במחסור של עובדים ,קובעים לי כמה אני אשלם, קובעים לי כמה מותר לי להוריד לו, מותר לי לקחת לו, קובעים לי כל מיני חוקים שהם מפלים, דרך אגב, אני לא יודע אם אתם יודעים, עובד ישראלי - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני מסכים איתך, בזה אני מסכים אתו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אז תשנה את זה - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני מסכים אתו, אבל אתה תהיה נגד, אתה נגד הכול אתה בעד כל מה שפופוליסטי, בוא נראה את גבי לסקי משנה חוקי עבודה, אני רוצה לראות, לא רוצים לתמוך בחקלאים, עזוב, אם רוצים לתמוך בחקלאים עושים את זה נכון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, אני קורה את שניכם לקריאה. אתה כבר בשתיים והוא בשנייה, שניכם בקריאה שנייה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> צריך להוריד את התיווך של העובדים ואת המס, לא את התנאים של העובדים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> למה את רוצה לקבוע מה התנאים? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> חברות כוח אדם הם חברים שלך, זה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לסקי, את בקריאה שנייה. עדי, משפט סיום. << אורח >> עדי רז: << אורח >> דור צעיר קשה להכניס לחקלאות, אני מברך על רפורמה ועל המוטיבציה ששר החקלאות נכנס, אבל בוא יחד איתנו ולא נגדנו, כרגע זה לא נראה טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע מה אני אוהב אצלך? את המנגינה ואת האיפוק, גם הדברים הנוקבים שלך נאמרים בכבוד, תודה רבה לך עדי רז. אברהם דניאל, יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> שלום לכולם, רבותי, אני רוצה לגעת בנושא של העלויות של החקלאים, תראו לו משרד החקלאות היה מגיע ואומר 'תשמעו, אני רוצה רפורמה', אבל יחד עם זאת אומר 'אני מבטל את האגרות של העובדים הזרים, אני משקיע בחקלאות' - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> ביטלנו, בעובדים זרים הורדנו את המס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, לא להפריע, תן לנו לסיים את הדיון. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> אתה מדבר על מס מעסיקים, אני לא מדבר על זה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> 770 מיליון שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, לא עכשיו. << אורח >> עדי רז: << אורח >> אני מדבר על האגרות - - לכל עובד לשנה שאנחנו משלמים, מנכ"לית משרד החקלאות אמרה שהגדלנו לכם את המכסה, באותו רגע לקחה מאיתנו 12 מיליון שקל, עשתה עלינו סיבוב, אתם מבינים מה קורה עכשיו, כשאתה בא ורוצה לייעל חקלאות - אתה לא יכול בלי לתת להם לעמוד על בסיס טוב ולעמוד על הקרקע, החקלאות סובב בהרבה נושאים, בכל הנושא העסקת עובדים, אומרים למה אנחנו לא מספקים תוצרת יותר גדולה, אם אין לך עובדים איך אתה יכול להשקיע? איך אתה יכול לפתח? אתה לא יכול. במשרד החקלאות למעשה היום רבותי, החקלאות היא לא קיימת, היא לא קיימת וכל ההתייעלות הזאת לעולם היא לא תגיע לאזרח. אני יכול להגיד לכם רק דרך אחד שהיא יכולה להיות, אם רוצים באמת שהאזרח יהינה מהעלויות, יש דרך אחת של דיקטטורה, מה אני מתכוון? שהיבואן, או הספק, או הרשתות, לא יוכלו למכור את התוצרת שלהם באחוז מסוים ממה שהם קנו, רק בדרך כזאת, כי זה לא יגיע אלינו. אני שומע היום בתקשורת, מפחיתים להם את חומרי ההדברה, איזה יופי נכון, איך יפחיתו? מבטלים את המכסים, זה לא יגיע אלינו, זה יגיע ליבואנים, רבותי, אנחנו נמצאים במצב קשה מאוד, אני חושב שמשרד החקלאות מה שמוביל היום עם הרפורמה, הוא מוביל לחיסולה של החקלאות, הגיל הממוצע שלנו הוא מעל ל-65 ואין לנו דור המשך. לדעתי אם אתם לא תתעשתו ותתחילו לדאוג לחקלאות שהיא אכן תתקיים, אז לדעתי זה נזק גדול לא רק למדינת ישראל, אלא לאזרחיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אלי סתוי, בזום, יושב ראש פורום הקמעונאים, בבקשה, קצר, דקה, כל הדוברים הבאים דקה, כי אנחנו בסוף הדיון, כן. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> קודם כל, תודה רבה כבוד היושב ראש, אני רוצה לציין בפני היושב ראש וחברי הוועדה שבחודש מרץ 2010, ערב המחאה החברתית, יזמתי כמייסד ומייצג פורום הקמעונאים הקטנים בענף המזון בעלי מכולות ומינימרקטים, דיון לגבי ענף המזון הריכוזי בישראל, דיון חשוב שהוא מתועד דרך אגב, אתם יכולים לראות אותו כמובן, שעסק בנושא כשל השוק כגורם המשמעותי לחוסר התחרותיות ויוקר המחייה בענף המזון הריכוזי בישראל. אני כתוצאה מהדיון הזה קיבלתי מנדט ממשרד הכלכלה, לנסות ולתקן את כשל השוק על ידי זה שאני מעצים את כושר התחרות של העסקים הקטנים בענף המזון, בעלי מכולות ומינימרקטים, על מנת שהם יהיו מחוללי תחרות מחודשת בענף המזון. אני רוצה להגיד משהו לגבי החקלאים וגם לגבי הקמעונאים, אם המגמה הזאתי של הריכוזיות, שבה הקמעונאים הגדולים הופכים להיות יצרנים של מותג פרטי ויבואנים גם של תוצרת חקלאית, אנחנו כולנו שפועלים בענף, קמעונאים וחקלאים, תוך שנתיים, שלוש, נהפוך להיות חוטבי עצים ושואבי מים לחמש מנכ"לים של רשתות שיווק. אני חושב שאין אף אחד בדיון שמעוניין להגיע למצב הזה, לפיכך אני מבקש מהיושב ראש לזמן דיון בקשר לתוכנית של משרד הכלכלה, שבהחלט מתיימרת לתקן את כשל השוק וזה קודם לכל רפורמה שמנצלים כל רפורמה בענף המזון מנוצלת על ידי השולטים בענף לתועלתם ורק לתועלתם וזה מה שייקרה גם ברפורמה בחקלאות, הרשתות הגדולות יפיקו מזה תועלת גדולה, יהיה פה 'שוט' נוסף מול החקלאים, גם ככה החקלאים מתקשים מאוד מול רשתות השיווק, כאשר תהיה האופציה של ייבוא, החקלאים יהיו מסכנים חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך אלי, מה שם התוכנית שרצית לדון בה? << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> התוכנית נקראת 'נוהל מנכ"ל 429', שאושרה על ידי הרשות לתחרות ועל ידי משרד הכלכלה, קיבלה את המימון לצורך הפעלתה, התוכנית מוכנה, אנחנו צריכים שיתוף פעולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נבחן את זה, תרשמו את התוכנית הזאת ונבחן את הדברים, גם המנכ"ל פה, אתה יודע על מה הוא מדבר? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אני מבקש באמת מהדוברים האחרונים דקה כל אחד, צביקה פינקלשטיין, חקלאי. << אורח >> צביקה פינקלשטיין: << אורח >> תודה רבה, תודה רבה ליושב ראש ולמי שעוד נשאר להאזין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשארו הרבה צביקה. << אורח >> צביקה פינקלשטיין: << אורח >> אז א', 64 אחוז, מה שנשאר אצלנו בכיס, עשיתם לנו נזק נוראי, כי אני הבוקר, אני חקלאי במושב אליעד ברמת הגולן, אני התקשיתי לצאת מהמושב מהמון הצעירים שצובאים על השער שרוצים להצטרף כחקלאים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כן, אבל הם לא רוצים להצטרף בגללכם, בגלל שבמשך שנים קברתם את הענף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, אל תפריע כבר, מספיק. << אורח >> צביקה פינקלשטיין: << אורח >> מתודולוגיה, אז אני קורא, לא צריך אף בלש חרש של רני בר-נס, ממשרד החקלאות, לא נדרשו על פי הדוח מחירים מהחקלאים, נדרשו ממקטעי השיווק בשרשרת השיווק, קצת תמוה בעיניי, מה לא נכון היה 'לקרוא לנערה ולשאול את פיה?' כמה אנחנו מקבלים על כל ירק ופרי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הם יודעים את האמת, לא רצו לשמוע. << אורח >> צביקה פינקלשטיין: << אורח >> ב', אמנם הזכירו, אבל אין שם שום בסיס נתונים. ג', אנחנו מכירים דוחות של וועדות מחירים שנעשו על ידי משרדי האוצר והחקלאות בשנים עברו 2017, 2019, יש שם נתונים לעייפה, כאן ב-89 עמודי הדוח הביניים הזה, אין ולו שורה אחת של הדגמה של מחיר ושל שרשרת השיווק, איך צומח המחיר מהחקלאי עד לצרכן, בדוחות של הוועדות בעבר הן משופעות, יש שמה עשרות של טבלאות, אני שלחתי כאן לוועדה, אני לא יודע אם יכולים להראות את זה, דוגמאות משם, הריכוזיות בדוחות שעברו הם של ארבע רשתות, שלוש רשתות שולטות ב-70-75 אחוז מהשוק של פירות וירקות, פערי התיווך שם בפירות וירקות בין 75-80 אחוזים, עכשיו זה גם משרד החקלאות וגם משרד האוצר, זה לא עשה מישהו מהשוק וזה לא עשה מישהו מטעם החקלאים. ואני חושב ששומה הייתה על הוועדה הזאת להסביר איך חל מהפך כזה בתוך שנה אחת, בתוך שנתיים, דברים כאלה בכלכלה לא קורים, אין מהפכים כאלה במגמות, אלא אם כן נכנס כאן איזשהו גורם שלא היה קודם, גורם חדש, או שנגרע גורם. דבר נוסף, אני מוכר בין היתר לשתי רשתות השיווק הגדולות ביותר בישראל ואני מודיע לכם שעל ה-64 אחוזים שאני מקבל, ברגע שאני מעמיס על המשאית את המשטחים, יש לי 22 אחוז קומיסיון ושלושה אחוז פחת, על המשאית, איך שהעמסתי, גם אם זה היה ארוז בזכוכית ומודבק בדבק אפוקסי, כבר יש שלושה אחוז פחת מראש, 25 אחוזים, על חשבון מי זה? אתם חושבים שזה על חשבון הרשת? אתם חושבים שזה על חשבון הצרכן? זה יורד מהמחיר שהוא משלם לי, תפחיתו את זה כבר תרדו ל-45-47 אחוזים, עכשיו מה אתם רוצים להגיד? שאחרי ה-25 אחוזים האלה, הרשת, או הקמעונאי חי מעשרה אחוזים? אם זה נכון ה'כס הקדוש' יעניק להם כבר עכשיו תואר של קדושים עוד בחייהם. והדבר הבא, בוועדה הזאת חסרים קצת, חסרים נציגי חקלאים, חסר על פי איך שהיא התנהלה ועל פי הדוח ביניים שלה, אבל גם מראש, חסר כאן איזשהו נציג בלתי תלוי, אני הייתי ממליץ, מהמחלקה לכלכלה חקלאית עידו כאן, או חברים שלו ולאסוף את הנתונים גם מהחקלאים. דבר נוסף, אני רוצה להגיד לכם, אנחנו מדברים על יוקר המחייה עד כמה הפירות והירקות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך להגיד משפטי סיום. << אורח >> צביקה פינקלשטיין: << אורח >> משפט לסיום, אז הדוח מראה שפירות וירקות טריים שווים 403-409 ₪ בחודש למשפחה, ראינו כאן אפילו על הלוח 400 שקל, אני רוצה להגיד שאנחנו ראינו כאן גם בדוחות שהוקרנו שסך הכול תקציב למשק בית ממוצע בישראל הוא 16.5 אלף ₪, ה-400 ₪ האלה הם 2.5 אחוז, משרד החקלאות והאוצר הבטיחו לנו הוזלה של 840 ₪ בשנה בזכות הרפורמה, זה 70 ₪ בחודש, זה 0.4 אחוז מה-16.5 אלף שקל האלה שמשפחה מוציאה בחודש, זה בקושי בקושי בקושי מגיע לעובי של העיפרון שעושה את הקו, זה מתחת לטעות הסטטיסטית. דבר אחרון בעניין הרפורמה, אני רוצה להגיד לכם שהמודלים, גם של משרד החקלאות שהוא כמובן הוכרז על ידי שר החקלאות שזה עבודה לא רצינית וגם על ידי 'מודל וליו' של המחלקה לכלכלה חקלאית, מראה שאם הרפורמה תצא לדרך יצמצמו בלמעלה מחצי שטחי הגידול של פירות וירקות בישראל, תדעו לכם שזה באזור עוטף עזה, תדעו לכם שזה בבקעה, בערבה, ברמת הגולן ובגליל. בעוטף עזה ובנגב שותים ומשלמים מחיר מלא על כל מאה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת לי משפט סיום, אל תאבד את האמינות שלך. << אורח >> צביקה פינקלשטיין: << אורח >> אוקי, אם אכן יפסיקו לקנות את מי הביוב, כי יצטמצמו השטחים, אני חושב שמדינת ישראל תצטרך למצוא את השני מיליארד שקל האלה כדי לרענן את השפיכה לים, או שאנחנו נדביק על המיכל הדחה מדבקה 'אין מדיחים לפני הסעודה, אין מדיחים לפני השינה', אני מציע לחשוב טוב טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי דגים, דקה בבקשה. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אפשר בבקשה את המצגת ששלחנו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין אישור למצגת. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> בשתי דקות ברשותך, אבל לנו יש לענף הדגים יש את השוני בין כולם, שאנחנו כבר מ-2016 במתווה של תמיכה ישירה ואני חושב שאני יכול להוסיף כאן לדיון כמה וכמה נתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לנו את עיקרי התובנות, תן לנו את השורות האחרונות, לא את התהליך ולא את המחקר, הורידו מכסים בדגים, זה אנחנו יודעים, עכשיו תן לנו את ההשלכות ואת המציאות. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אוקי, קודם כל אני אוסיף פה לכל הדוברים שהיו לפניי, חקלאי שמגדל דגים ב-2021 קיבל 10.8 ₪, המחיר לפי הלמ"ס היה 32.70 ₪, 30 אחוז, זה פחות או יותר מה שאנחנו מקבלים על כל הדגים שאנחנו מגדלים בארץ. הנתון השני החשוב שנדע בהקשר של דגים, מתוך סך הכול ההיצע של דגים טריים בארץ, 70 ומשהו אחוז זה ייבוא, היום והייבוא הזה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה יבואנים? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אני אומר רק מה שאני יודע, 70 אחוז זה ייבוא, מהייבוא הזה, או מכל העוגה כולה, חצי זה סלמון, סלמון אין מכס, סלמון לא מגדלים בארץ, הדנים החליטו עכשיו להעלות את מחיר הסלמון בכל העולם ב-45 אחוז, לא יעזור מה שאומרים פה סביב השולחן, הצרכן הישראלי יקבל דגים טריים יותר יקרים, כי הם מייבוא, הדגים הכי זולים שיש בהיצע של דגים לצרכנים בישראל, הם הדגים שמיוצרים בישראל ואת הדגים האלה, את ה-30 אחוז הנותרים, שהם כבר היום פחות, הם כבר 25 אחוז, אם לא נשמור עליהם, אנחנו נחייה רק מדגי ייבוא. עכשיו בעולם כולו מעבירים את כל האמצעי ייצור לייצור שקרובים לשוק, בארצות הברית לבד משקיעים שלושים מיליארד דולר בייצור של דגים קרובים לערים מרכזיות, למה? כי הסיפור של כלכלה גלובלית ולהטיס 40 אלף טון דגים טריים, חברים, למדינת ישראל הוא לא ריאלי ואנחנו אומרים על הרפורמה הזאת, תיכף אני אגיד גם מה אני חושב מה צריך לעשות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כדאי שתגיד, כי אתה צריך לסיים. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אבל הרפורמה הזאת היא לא ריאלית, לא בהקשר של הכיוונים שעושים בעולם ואף אחד לא לוקח אחוזים כאלה ומסתמך על תובלה ימית ואווירית, לאן בדיוק נגיע עם הדגים? למאה אחוז? אז זאת הנקודה המרכזית השנייה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל אם לא ישתלם לייבא, אז ישתלם לייצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, לא להפריע, אני רוצה לסיים את הדיון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אצלו כל טיעון עוזר ל- - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> ברור כי הטיעונים שלו הם לא באירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, אביר, מספיק. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל שייתן לפחות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, תן לו להגיד מה שהוא רוצה, אתה אמרת דברים יותר נוקבים ממנו, תן לו להגיד מה שהוא חושב. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אני מעוניין לשתף אתכם מה קרה שמורידים מכס ועושים תמיכה ישירה לא מספקת, או לא נכונה, או שניהם גם יחד, אז מהיום שהתחילה התמיכה הישירה והורדת המכס ואז זה היה מול דגים קפואים, היום זה הדגים טריים, זה עוד על אחת כמה וכמה, 25 אחוז מהמשקים נסגרו, כמו שכבוד היושב ראש אמר קודם, הם לא נסגרו, כי הם הרוויחו הרבה כסף, 25 אחוז מהשטח של הדגים ירד, החלק של דגים טריים בארץ ירד לכלום, אנחנו היום אם תיקחו את סך כל צריכת הדגים, אנחנו מייצרים פחות מעשרה אחוז מהתצרוכת המקומית, זאת אומרת שעושים תמיכה ישירה, צריך לעשות אותה ככה שזה לא יעבור לשרשרת האספקה. ואם החבר'ה פה סיפרו סיפורים על מה קורה בשטח, סיפור אחד קטן אדוני היושב ראש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לסיום וקצר. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> כמעט סיום, אז הדבר הזה שהתמיכה הישירה, אם הסיטונאי, או המשווק מולנו יודע שאנחנו מקבלים שני שקלים תמיכה ישירה, הוא מוריד לנו את המחיר בשני שקלים, זאת אומרת הוא יודע מה עלות הייצור שלנו, הוא יודע שמשלמים קצת יותר ואז כשהוא מקבל את התמיכה הישירה, אז הוא מוריד את המחיר, זאת אומרת הפטנט הזה של תמיכה ישירה צריכים לדון עליו. אנחנו היום ישבנו עם משרד החקלאות, משרד החקלאות מקשיב ואני מקווה שימשיך להקשיב ושנבנה ביחד תוכנית ואני מציע שנעשה את זה הפוך, קודם נשקיע וקודם נחזק ואחרי זה נראה הלאה, כי את ההפוך שקודם להוריד מכס ואחרי זה עשינו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת דברים יסודיים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הוא עוד לא אמר בכמה ירד המחיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דוקטור דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל הוא עוד לא אמר בכמה ירד המחיר, אני רוצה לקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר קארה אתה בקריאה שנייה כבר. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> רק הערה אחת, אני רני פרידלנדר, יו"ר מגדלי הדגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לי כתוב אלי שריר, אבל כנראה טעות שלנו, מה עושה אלי שריר? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אלי שריר הוא המנכ"ל - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הוא תומך בו, תמך בו באופן ישיר אני ראיתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דוקטור דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש, על עוד דיון ממש חשוב ביותר. להתחיל לומר, מזון איננו עוד קומודיטי, זה לא מוצר שתמיד אם נרצה לייבא נוכל לייבא אותו, אני לא יודעת מתי החקלאים הפכו להיות אויבי האומה, אנחנו גם חלק מזרוע של האו"ם שמתעסקת עם כל נושא של food system summit מערכות מזון, הם אומרים, החקלאים הם בלב האבטחה של ביטחון מזון בעולם ובכל מקום עצמו. אנחנו קוראים לעצור את הסרת המכסים, אנחנו אומרים נתונים שניתנו פה, שאם באמת כמות החקלאים והחקלאות תצומצם בכאלה אחוזים, אנחנו באמת עלולים להימצא מול שוקת שבורה, כאילו אנחנו נמצאים פה בצעדה על העיוורון, אנחנו נמצאים במשבר עולמי גלובלי של מזון, המלחמה ברוסיה, הקורונה שוב מרימה את פניה, אנחנו נמצאים במשברי אקלים שהם עוד יותר גדולים מכל הדברים האלה, לפני שיש איזשהו בדיקה לגבי התרחישים מה ייקרה אם משבר האקלים עכשיו יכה בכל המדינות שאנחנו רוצים לייבא מהם את המזון ולא נוכל לייבא, מה נאכל פה? אז זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו תומכים תמיכה רצינית בתמיכות ישירות, אבל אמתיות והן צריכות להינתן לפני שמישהו מוריד איזשהו מכס ומיסים ובודקים את ההשלכות. אף אחד לא מדבר פה על הבדיקה של ההיבטים הבריאותיים, אנחנו הנציגים לא רק של הציבור, לא של הצרכנים, גם כשהם חולים, גם כשהם בריאים, גם עלויות הבריאות, גם עלויות של הטמנת המזון מ'הפוד וויסט', שאם נציף עכשיו את המדינה בכמויות אדירות של מזון כדי להוזיל אותו באיזה 20 אגורות, מי ישלם? ואיפה נטמין את כל העודפים האלה? דרך אגב, החקלאים עכשיו תקועים עם עשרות אלפי טונות, אנחנו יודעים, של תוצרת חקלאית, שיכול להיות שתלך להשמדה, אנחנו קוראים בחקיקה לאסור השמדה של תוצרת חקלאית, לחייב את המדינה לרכוש את זה, בין אם להעביר את זה ללקט, למיזם לביטחון תזונתי, או לבתי חולים, זה משאב של המדינה, השקענו בזה מים ודשן ועבודה וכיוצא באלה דברים. דבר נוסף, זה חייבים לעשות חישובים נפרדים של סליי ירקות ופירות, אף אחד לא אומר שבמדינת ישראל צריכים לאכול אננס בשני שקלים לקילו, אף אחד לא אומר את זה, ממתי אנחנו צריכים לאכול ירק בכל רגע שבא לנו, מכל עונה ומכל סוג. צריך להיות פה סל, לחשב סל ירקות בסיסי, שזה מה שרוב האוכלוסייה אוכלת, מקומי, כמו שנאמר פה שצריך לגדל את זה קרוב ומי שרוצה לקנות דברים יוקרתיים, בבקשה, זה משהו בנפרד. אז יוקר המחייה צריך לעשות את הרזולוציה הזאת. לגבי העניין הזה ואני רוצה עוד שני דברים לומר, אנחנו מדברים על יוקר המחייה, כשהתחילו לדבר על החקלאים ועל העלויות שהחקלאים מקבלים וכמה עולים ירקות ופירות, התחלתי לעשות חישובים, אנחנו במדינת ישראל צורכים כ- 40 אחוז מהקלוריות שלנו ממזון אולטרה מעובד, התחלתי לעשות עלויות כמה עולים החטיפים, אתם יודעים שעלות של קילו חטיפים נע בין 30 ל-120 שקל לקילו, אז אני לא מדברת כבר על עליית המחירים שאוסם רצה לעשות, איך אנחנו מאפשרים בכלל לחברות לקחת קמח עם קצת מלח, קצת מרגרינה ולקחת על זה 100 שקל לקילו? וזה האוכלוסייה בישראל אוכלת 40 אחוז מהקלוריות שלה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> רגע, עכשיו את רוצה גם לחסום את התעשייה האחרת, אתם מציעים קומוניזם מוחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא להפריע בבקשה, משפט אחרון, גברתי. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> דבר אחרון, אני קוראת פה לכל אנשי התקשורת, הדוח הזה יצא, הכותרות היו החקלאים אשמים, אלוהים אדירים, תגידו לי, מי מייצר לנו את האוכל? התעשייה? שמייצרת מזון אולטרה מעובד? קודם כל החקלאים, החיים שלנו תלויים בזה, אז אני מודה לך על הדיון הזה ואנחנו קוראים לעצור את התהליך הזה, לפני השלמת כל האיסוף נתונים ורק משפט אחרון, ב-2017 שר האוצר ושר החקלאות שקלו להטיל פיקוח על שרשרת מחירי הירקות והפירות, אנחנו קוראים לעשות את זה, כי שם תהיה השקיפות של כל הנתונים, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חיים חבלין. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> תודה, כבוד היושב ראש, אני רוצה להודות לך על הדיון החשוב הזה, אני מרכז את תחום החקלאות בתנועה הקיבוצית ואני רוצה להודות לך על זה שאתה מתייצב ומברר את העובדות עד הסוף לאשורן, בשביל באמת לקבל אינדיקציות אמיתיות אם הנתונים שהביאו משרד הכלכלה ומשרד האוצר הם נתונים נכונים. בואו רגע נשים דברים על השולחן, יש מלחמה באוקראינה, נסגרו שמה נמלים, לא מגיעה החיטה לישראל, אליי הבוקר התקשר בעל תחנת קמח בישראל, השנייה בגודלה והוא מבקש ממני תביא לי דונמים לגידול חיטה, אין, הם פוחדים שלא יהיה להם חיטה לקמח וזה חשש גדול. המלחמה באוקראינה היא גם דוגמא טובה לאיך מסמנים ואיך מייצרים 'פייק ניוז', אומרים שיש מתחת לבתי חולים מפעל לטילים, מפעל לגז עצבים ומתחילים לטווח אותו וזה בדיוק מה שקורא פה, אומרים החקלאים אשמים ומתחילים לטווח אותם, זה מה שקרה פה ואנחנו ראינו שהעובדות הם עובדות הפוכות, יש פה איזושהי מגמה 'מילטון-פרידמנית', שהיא הכי לא עדכנית בעולם, חבר'ה, מקהלת, החבר'ה מהאוצר, שכל היום היו תומכים בכלכלה חופשית ולהביא ולייבא ולפתוח תחרות חופשית, רבותי, מה איזה עוד הוכחות צריך להיות, הרעב באירופה שהיה אחרי מלחמת העולם השנייה, נכון עברו 80 שנה, אבל ההיסטוריה חוזרת, אתם צריכים קודם כל לשמור על החקלאים, קודם כל לתת לחקלאים את התמיכות, זה לא שאנחנו מתנגדים לייבוא, לא מתנגדים לייבוא. ודבר אחרון, משפט אחרון, תראו, מדברים כל הזמן איפה נמצא – יאיר לפיד שאל בזמנו – איפה הכסף, הכסף נמצא במקום מאוד ברור ושמה הוועדה לא חיפשה, כל החמש חברות האלה שכולם מדברים עליהם, שהם שולטות על 85 אחוז משוק הקמעונאות, או 90 אחוז משוק הקמעונאות וכל חברה כזאת שנסחרת בבורסה וכולנו רואים את הדוחות שלהם ואנחנו לא יכולים להתווכח איתם שהם מרוויחות חמישה, או עשרה אחוז על הירקות, אין ויכוח זה עובדות, הדוחות שלהם מפורסמים, אבל איפה הכסף? לכל חברה כזאת שנסחרת בבורסה והדוחות שלה שקופים, יש חברת בת קטנה שהיא קונה את הירקות והפירות מהחקלאי, עושה אתו את העסקה, קונה בשקל וחצי, שתיים, מוכרת לחברה הבורסאית בשישה, שקלים, פה מסתתר הכסף, שם הכסף, שם תחפשו אותו ותפסיקו לקרוא מקטע קמעונאי, או מקטע חקלאי לכל ההוצאות של החקלאי ואחר כך לעוד כל מיני הוצאות שלא קשורות לחקלאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה חיים. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> אדוני היושב ראש, מקטע חקלאי זה משהו שצריך לברר אותו, למה הם התכוונו שם בוועדה –'המקטע החקלאי'. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אורן ברנע, ארגון מגדלי הירקות, דקה בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אמרת נציגי ציבור, אין, זה כולם חקלאים, יש פה גם נציג ציבור, אלעד מלכא, יכול להגיד כמה מילים, מישהו שגם קונה פירות וירקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אלעד מלכא נציג ציבור? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הוא לא נציג ציבור? לא הבנתי, הוא לא נציג ציבור? אבל זה לובי חקלאי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא משרת את האג'נדה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה לובי שכולו חקלאים, אין פה בנאדם שקונה תצרוכת בסופר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אנרכיסט שמייצג את עצמו בלבד. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא הבאתם אף אחד שמייצג פה את הציבור, לא שאלתם את אותו אדם שקונה בסופר, את אותו ילד בדימונה, בשדרות, בירוחם, לא הבאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניכם בקריאה שנייה. אבל לגבי המלכא שהזכרת הוא לא ביקש לדבר. << דובר >> אלעד מלכא: << דובר >> ביקש, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? אצל מי ביקשת? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> בתחילת הדיון, גם נרשמתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? אתה לא רשום. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> נרשמתי בתחילת הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא רשום. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא מקופח סדרתי בוועדה הזאת. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מנכ"ל ומייסד 'האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת', למה אתה לא אומר? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> נכון, נכון, נכון, זה האינטרס שלנו, זה לובי ציבורי, הציבור משלם, יש לו מהציבור אנשים, כמובן נציג ציבור מהאינטרס שלנו, הלובי של הציבור, כמובן, לא קרן כצנלסון, לא הקומוניזם הקבוע שלכם, לא ההשתלטות שלכם על המדינה, השתלטתם עם השמאל הכלכלי של המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לשלושתכם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למה אני שתקתי, מה אתה רוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו שתקת. צחי בן עיון, יושב ראש ענף העצמאים. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> מיכאל, אני - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורן כבר סיימת לדעתי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא, מה פתאום, הוא עוד לא אמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סתם, אני צוחק, בבקשה, אורן. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הוא עוד לא אמר שהדוח הממשלתי שעשו אותו ארבע חברות ורשות התחרות, לא טוב, כל מה שהם עשו, צריכים את כולם לשלוח הביתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, צא לחצי שעה וכשתחזור הדיון כבר יסתיים, כן. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אני אנסה להוסיף משהו שלא עלה עוד בדיון, דיון ארוך ובאמת רציני ותודה למיכאל ביטון על הדיון הזה. אני רוצה להגיד מילה טובה על משרד החקלאות, במשרד החקלאות יש אנשי מקצוע מעולים, חבל שלא משתמשים באותם אנשי מקצוע, יושבת שם ד"ר יעל כחל, שההתמחות שלה זה בדיוק בנושא הזה של פערי התיווך ויחסי הכוחות שבין הצרכנים לבין הרשתות והחקלאים, לא רק שהיא מומחית ארצית, היא מומחית ברמה עולמית והיא כתבה דוח שנקרא, כתבה אותו ארבע שנים, פרסמה אותו ב-2019, 'פערי כוח בשיווק פירות וירקות' והדוח הזה הוא מראה שהבעיה הזאת שהציגו אותה כבר כמה שלמעשה עשרה חקלאים שמתדפקים על דלתה של אותה רשת, עם חיי מדף קצרים והרשת צריכה לבחור רק שניים מהם, פערי הכוח המובנים האלה, זה בעיה שהיא לא בארץ, היא בעיה בעולם ובעצם בארצות הברית יש חוק שקוראים לו PACA וזה חוק שבעצם מטפל בכמה כשלים שיש ביחסים שבין הרשתות לבין הסיטונאים לבין החקלאים. באירופה יש חוק שקוראים לו UPT, זה אמנה, אמנה שבעצם קובעת סדרת כללים, או סדרת תרגילים, שאסור לסיטונאי לעשות לחקלאים ורשתות מובילות שטוענות שיש להם אג'נדה חברתית, הם חתומות על האמנה הזאת והם עומדים בה, בישראל אין כלום, אבל למה כולם עושים את העבודה הזאת, למה במקום קפיטליסטי כמו ארצות הברית יוצא חוק כזה שמגן בעצם על החקלאים, כי היחסים הם לא שווים, כי בכל העולם החלוקה של הכסף היא לא צודקת, היא הולכת לחזק והחזק הוא אותה רשת ולכן החוק הזה, הדוח הזה, א' הוא צריך לעבור תיקון וב' כדאי, אני מבקש מנעמה לקרוא את המסקנות של יעל כחל בוועדה, כי מה שהיא מציעה, היא מציעה משהו המלצה לבין מה שקורה באירופה לבין מה שקורה בארצות הברית, לבצע אותו בישראל ולתקן ככה את היחסים הלא שוויוניים שיש היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה אורן, שגם חידשת לנו חידושים. טל שפירא מהערבה, בזום. << אורח >> טל שפירא: << אורח >> טוב, תשמעו אני לא אוסיף, כל הזמן אמרת תוסיפו דברים חדשים על כל מה שאמרו, הדוח הזה הוא בא להחריב את החקלאות במדינת ישראל, לא פחות, להחריב את החקלאות. תבינו טוב, אנחנו במושב צופר, 100 משפחות, נשארו פה 25 ירקנים וכולם בלחץ, כי לא יודעים מה לעשות, הרוב שולחים פה לרוסיה, שזה קטסטרופה, ברגע שאנחנו נעבור לשוק המקומי, השוק המקומי הזה יתמוטט בשנייה, אנחנו לא יודעים לעבור לעגבניות, או למלון, או לחציל, כי אין לזה היתכנות כלכלית, זאת אומרת זה גידולים שמפסידים כסף. עכשיו בקשר לפלפל, תדעו לכם שהחקלאי לא מקבל יותר משלושה וחצי שקלים, וכל מי שאומר לכם שזה יותר - הוא משקר. הפלפל הזה ברשת נמכר כל הזמן ב-9.90, אם לא יותר, 9.90 ברשתות, בסופרים הקטנים הוא נמכר גם ב-15 ₪ ו-20 ₪, שתדעו, החקלאי מקבל שלושה וחצי שקלים ומזה הוא צריך להוריד את כל ההוצאות גידול שלו. ולסיום, אני אומר לכם, לכל אחד בבית שהוא פותח את המקרר שיחשוב שנייה עם עצמו, 95 אחוז ממה שאנחנו מכניסים לפה שלנו, אני ואתה ואתם וכולכם, בא מהחקלאים, אם זה הפירות והירקות והעופות והביצים והבשר, בא מהחקלאים. עכשיו, אני לא מבין, אני לא מבין מה אתם רוצים שלא נישאר פה? מושב צופר מאה משפחות, 25 חקלאים, לא מספיק? אני לא יודע על איזה 60 אחוז מדברים, מה הם מדברים, לא מבין אותם, אין דור צעיר, אין, אף אחד לא יבוא לפה במצב כזה, תבינו, הולכים לחסל אותנו על חשבון החקלאי הטורקי והעזתי והירדני ויגיע לפה ומה שזה יעשה זה יהיה יקר, מורעל, כן ועם מזיקים ולא יודע מה ואיכות זבל, זה מה שיהיה פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך טל. נדב קמינר, מחניתה, בבקשה. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> תודה, קודם כל אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון הזה, דיון חשוב, בכלל על כל ההובלה שלך על נושא יוקר המחייה ואנשי החקלאות. אני אגע בארבע נקודות בבקשה, כי כל השאר נאמר, אחד, אני בעד תחרות ואני בעד רפורמות ואני בעד חדשנות, אני רק אומר שעושים תחרות, אז לא תחרות עם יד ורגל קשורים, אם אנחנו אמורים להתחרות עם שוק אחר, אז אנחנו צריכים את נתוני הפתיחה של השוק האחר ובוא נציג את זה גם ברפורמות שאנחנו אמורים לקבל, זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו מדברים על הפערי תיווך פה, אני חושב שנאמר כל מה שאפשר, כולם מבינים שרוב הכסף לא הולך לחקלאי, בואו תעזרו, כחלק מהרפורמה, העצה חדשה, להעביר חלק מהחקלאים, או את רוב החקלאים, לשיווק ישיר, תתנו להם את הכלים להפוך לשיווק ישיר ואז בואו נדבר איפה הפערי תיווך, כשאתם תיראו שלקוח מקבל הביתה את הירקות והפירות שלו בסכומים הרבה יותר נמוכים ממה שקנה אותם בסופר, כי הוא הצליח לשווק אותם באופן ישיר, תבינו איפה יוקר המחייה. דבר נוסף, חדשנות, אנחנו בקיבוץ חניתה, יחד עם הגידולים המסורתיים, התחלנו לגדל יחד עם המון חקלאים באזור, גידולים הידרופוניים, זה טרנד חדש, שאני חושב שיכול גם לעזור בנושא של צמצום שטחי חקלאות וגם מבחינת חדשנות וטכנולוגיה ובסוף גם להוריד את המחיר, אז בחלק מהדברים משרד החקלאות תומך ויש לנו קשר רב בחלק מהנושאים. אני חושב שמשרד החקלאות בגלל שזה עניין של פיתוח והשקעות, כחלק מהרפורמה וכמו שנאמר קודם, בתחילת הרפורמה, לפני שמורידים מכסים, בואו תשקיעו איתנו את הכסף ובטח לחקלאים שאין להם את כל הסכומים להשקיע כל כך הרבה ב- - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, קמינר. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> אז זה הדבר הלפני אחרון, הדבר האחרון שרציתי להגיד, זה תסתכלו על דובאי שקרה בשנת הקורונה הראשונה, דובאי זה מקום ש-90 אחוז מהתוצרת שלו מיובאת מחו"ל והוא מגדל תמרים, אז אם אנחנו רוצים להפוך את כל המדינה לתמרים, אנחנו נהיה כמו דובאי, ב'ברוך' הבא אז אנחנו נתקע והם נתקעו בלי סחורות והיום אנחנו בישראל מייעצים לחקלאים ולטייקונים, או שחים בדובאי, איך לפתוח חממות ואיך לגדל חקלאות, כי הם מבינים שגם אם יש להם הרבה כסף, הם לא יכולים להיות תלויים בייבוא. תודה רבה על הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. צחי בן עיון, יושב ראש ענף העצמאים, ואחרי זה נציגי הממשלה ומסכמים את הדיון. צחי, אחרי זה ניתן למלכא שביקש רשות דיבור. כן, צחי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אביר, לא הולך לך אביר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מה לא הולך לי, הוא מגדל ביצים, אני אמנם אוהב אותו, אבל בקטע הזה אני לא מסכים איתו, הוא מענף ההטלה, אני אוהב אותו, אני חושב שהוא איש יקר, אבל חוסם תחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלעד מלכא, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> דקלומים, סיסמאות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כל מה שנאמר פה זה סיסמאות, יש כאן דוח של ועדה ממשלתית שכולכם מתעלמים ממנו, אתה מדבר איתי על סיסמאות, אתם שעתיים פה רק מדברים על סיסמאות, דיברתם כולכם על אותם דברים שכל הטענות האלה הופרחו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> סיפורי סבתא יש לך כמה הנחות יסוד ואתה איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לכם דקה להתגושש. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא מתגושש אתו בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מספיק, אלעד מלכא בבקשה. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> תודה רבה, אלעד מלכא, האינטרס שלנו, לובי ציבורי שממומן על ידי 500 תומכים בהוראות קבע חודשיות, בצורה וולונטרית, בלי שאף אחד מחייב אותם, ככה שמכולם, עליי קשה לומר שאני לא מייצג ציבור. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לסקי לא אוהבת וולונטרי, היא אוהבת קואופרטיב. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הוא מכיר אותי, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה צריך להיות גם שקוף שאתה גם יושב ראש הצעירים של הליברלים בליכוד. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני לא יושב ראש הצעירים של הליברלים בליכוד, אני חבר תנועת הליכוד וחבר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני ראיתי אותך, או מועמד, או בתפקיד כזה, לא? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אין דבר כזה יושב ראש הצעירים של הליברלים בליכוד, זה דבר שלא קיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא היית מועמד לתפקיד בליכוד בבחירות? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> התמודדתי לפריימריז בליכוד, חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כן, אני אומר אני חבר בליכוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה השקיפות, אבל תמשיך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גם בליכוד יש ימין רדיקלי כלכלי, מה אתה חושב, חשבת רק בימינה? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא, גם בליכוד, גם בליכוד יש אנשים שחושבים בכיוון הנכון, רק בש"ס הבעיה. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> יש מאמר מפואר בנושא שנכתב על ידי זאב ז'בוטינסקי, הוא ולא אחר, מציע לקרוא אותו בחום רב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היינו הולכים לפי מה שז'בוטינסקי אומר הייתה לנו אחלה מדינה, הכול כולל הכול. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הכול כולל הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפילו הדר בית"רי, מחסה - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> קונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מגן, מעון, מלבוש, בית. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> קונים, קונים, איפה חותמים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד היום אנחנו מחפשים את הבית שז'בוטינסקי הבטיח לעניים ביותר, ל-30 אלף ממתיני דיור ציבורי ולכמה מאות אלפי זוגות צעירים בישראל שמחכים לבית, אנחנו עוד מחכים למעון, אחרי זה למזון, אחרי זה למורה בחינם הוא אמר. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> נוריד להם את החסמים ואז יהיה - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> ברור, כל דבר שיורידו את החסמים, פעם היינו מייצרים בישראל מקררים, היית צריכה למקור בית בשביל לקנות מקרר, אז לא מייצרים מקרר בישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב ששמרנו אותך לסוף, אתה מעורר פה את כולם, אנחנו לקראת סיום, כן אלעד. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אז קודם כל תודה רבה, אני רוצה רגע לומר, יש פה איזשהו זלזול בדוח הזה, לא ברור לי למה, בסופו של דבר זה דוח רביעי שיוצא מקרב הממשלה, או הכנסת, כולם מראים את אותו הדבר, מחירי הפירות והירקות בישראל יקרים וזה לא בגלל מקטע השיווק, עכשיו אני אוסיף עוד דבר לגבי זה, אותו דוח של הוועדה הזו יכול להסתכם במשהו אחד בלבד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, תנו לו להגיע, אנחנו לקראת סיום. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מרגי, אם לא היית אסטרונאוט, בתור יו"ר ועדה כל כך הרבה שנים, המשק לא היה במצב הזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מבלבל במוח. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אתם כנראה הייתם בחלל, לא הבנתם מה אתם עושים, חסמתם את השוק, לא נתתם לאנשים, היום בנאדם צריך לבחור בין טבעת נישואין לעגבניות, יצא מצב שיותר זול לקנות טבעת נישואין, אני רוצה להתחתן שוב. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה עצוב לאן דרדרתם את המשק הישראלי בשנה אחת - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> ברור, הוא שמר עליך במשך שנים, הוא שמר על הלובי החקלאי, שמר על ההסתדרות, שמר על הוועדים, אז הגענו למצב שאנחנו נמצאים בו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר אתה מתפלא למה אני מוציא אותך בסוף? אני אוציא את שלושתכם בבת אחת, שלושתכם בקריאה שנייה, אני מוציא את שלושתכם, פעם הבאה שאתם עושים סבב כזה, אתם יוצאים כולכם, אלעד. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כן, אני אחזור ואומר, דוח הוועדה יכול להסתכם בשקף אחד, העובדה שאוכלוסיית ישראל גדלה ותוצרת לא, מראה שיש כאן בעיה של היצע, צריך להגדיל את היצע תוצרת החקלאית, להביא את זה מהייצור המקומי, כנראה כבר בלתי אפשרי להביא את זה מכאן ולכן יש צורך להביא את זה בייבוא כדי להוריד את המחירים, זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה אומר משהו שאחרים לא אמרו, אתה אמרת בלתי אפשרי להביא מהמקומי, אז אתה מראש לא מצפה שהחקלאות תגדל בישראל. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני חלילה לא אומר את זה על דעתי, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש הבדל בין להגיד אני אעשה ייבוא וזה יעודד ייצור, מישהו אמר יהיה יותר ייצור, אתה אומר בלתי אפשרי להגדיל את החקלאות הישראלית. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני אתייחס גם לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אמר מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, שלמה בן אליהו, אין לנו אפשרות להתבסס על ייצור מקומי של מזון, אין לנו אפשרות לבסס את התזונה של אזרחי ישראל על בסיס ייצור מקומי, זו אגדה, אנחנו לא יכולים לספק את זה, רק על בסיס התוצרת החקלאית המקומית, זה ממכתב שלו מלפני שנתיים, העובדות ידועות לכולם גם בנושא הזה. עכשיו אני רוצה לומר, לפי דוח מכון הייצוא, ישראל מייצאת כבר היום, פירות הדר, תאנים, מנגו, אבוקדו, תמרים, פלפלים, גזר, צנון, סלרי, ירקות שורש, תפוחי אדמה וכו', כול הדברים האלה מיוצאים כבר היום, עם תמיכה ישירה יהיה אפילו משתלם יותר לייצא אותם, מכמה שמשתלם לייצא אותם היום ולכן סביר להניח שרפורמת החקלאות תאפשר להרבה מאוד חקלאים לעזוב ענפים פחות רווחיים, כמו בננות ולעבור לענפים הללו שהם יותר רווחיים והם מיוצאים לחו"ל. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> רגע, תן לי נתונים של הבננות, למה בננות זה לא רווחי? תן לי אני רוצה לשמוע נתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לסקי, גבי, גבי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כי ברגע שייבאו בננה זולה, לא יהיה לו רווחי לייצר בננה, מה הוא עושה היום, הוא אין מולו תחרות היום, זה בננה יקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניכם יוצאים עכשיו לרבע שעה. אביר החוצה, גבי החוצה, לרבע שעה ותחזרו עוד רבע שעה, לצאת. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני לא יוצאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה לא? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני לא יוצאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא? אבל את בקריאה שנייה שעתיים, אז אני מתאפק, גבי, אני מתאפק כבר, את בקריאה שנייה שעתיים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הייתי שקטה ממש. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אדוני, אני אהיה בשקט, לא להוציא את גבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין סיכוי, אין סיכוי שהוא יעמוד בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נראה, הנה, בבקשה, בלי עין הרע. כן, אלעד, אתה צריך משפטי סיום. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> שני משפטי סיום ברשותך, הראשון, נאמר פה איזשהו חשש שהריכוזיות במקטע הקמעונאות תגרום לזה שכל הייבוא הזה ילך וילך אך ורק לקמעונאים, אותו דוח של הוועדה הראה בצורה די ברורה שהריכוזיות במקטע הקמעונאים נמוכה ונמצאת בירידה בשנים האחרונות, ככה שגם זה חשש בעיניי מופרך. נקודה אחרונה, הוועדה אכן לא בדקה את רווחיות החקלאים, אני רוצה להפנות את דוח הלמ"ס, נמצא כאן גם נציג הלמ"ס, נכון לשנת 2020, הם לא בדקו פירות וירקות, בדקו את כל המקטע החקלאי ולטענת הלמ"ס, הרווחיות במקטע החקלאי עומדת על 18.1 אחוזים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מהו מקטע חקלאי? אתה יכול לפרט לי אותו, מהו מקטע חקלאי? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני יודע להסביר אם אדוני - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה לא יודע להסביר, אתה לא יודע את זה אפילו. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני יכול להסביר בשמחה רבה, אתה לא נותן לי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד לי כשמרגי היה יושב ראש אתה גם באת לוועדות? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא תמיד התלונן שלא נותנים לו רשות דיבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, אמרת ארבע. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> זה המשפט סיום שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר אמרת שאתה לא תצייץ, אביר. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> הרווחיות החקלאים כפי שנבדקה היא 18.1 אחוזים, זה פי ארבע מרשתות השיווק למיניהן, ככה שאם זה איזושהי אינדיקציה אז זה המצב, אולי זה לא נעים באוזניים אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יכול לשאול אותך שאלת המשך? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זה כזה רווחי, א' איך אין חקלאים? ו-ב', איך הדוחות בסוף של רשתות השיווק הם כל כך טובים, אם הם כל כך מפסידים כסף? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אף אחד לא אמר שהם מפסידים כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם ראית את השורה הזאת שהרווח שלהם בתוך הירקות והפירות בתוך כלל הוא הכי גבוה, ראית את זה? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> לא שהוא הכי גבוה, שהוא יותר גבוה מהממוצע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מכלל המוצרים שהם מוכרים. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> לא מכלל המוצרים, שהוא יותר גבוה מהממוצע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שמופיע. תודה רבה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אל תיתן לעובדות לבלבל אותו. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> שאלת, אני יכול לענות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה לא יכול, שאלה רטורית. איליה כץ, אגף תקציבים וחיים בורובסקי, מטעם האוצר - כמה הבהרות, ואז נעמה ואז רון ואז אני מסכם. אביר, אביר, אמרת שאתה לא מדבר, שקט, כן. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> תודה אדוני על רשות הדיבור, אני אתייחס ברשותך, אני אחלק את הדברים שלי לשניים, אחד, התייחסות לדוח הוועדה, שדיברו עליו לא מעט פה והשני כמה הערות על הרפורמה בחקלאות, הפחתת המכסים שאושרה לאחרונה. בעניין הדוח, אני רוצה לצטט, דיברו פה מכון יסודות ואחרים, לצטט, להראות נתונים, חלקם עם כל הכבוד, היו פשוט מוטעים, אמרו דבר אחד והנתונים הראו דבר אחר, אני רק אצטט את דיברי הסיכום של דוח ה-מ.מ.מ ושל הדוח המשותף של וועדת המחירים של משרדי האוצר והחקלאות. אני אתחיל עם ה-מ.מ.מ, "לסיכום מהאומדנים שנאספו והוצגו במסמך, עולה כי פערה שיווק בישראל נמוך בדרך כלל, לעומת המדינות שנסקרו", זה דוח ה-מ.מ.מ. דוח של ועדת המחירים, "לסיכום, - אני מקצר - שיעורי הרווחיות אינם חריגים ביחס של רשתות השיווק בכלל הפעילות ואף נמוכים בהשוואה לעולם, בפרט נוכח העובדה כי מדובר במקטע המתאפיין בסיכון", אלה שתי השורות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גבי, אמרת שאת לא יוצאת ולא מפריעה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> לא מפריעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מרגיש שאת קצת מפריעה, כן. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אלה השורות התחתונות של אותם דוחות ואני חושב שזה מראה בצורה הכי ברורה שהם לא סותרים את הדוח שעשינו פה, דוח שעבדנו עליו מאוד קשה ואני יכול להגיד כמי שנטל חלק בכתיבה שלו, שנעשה בצורה מקצועית, נטולת פניות, זה הדוח הכי מפורט, הכי מעמיק והכי עדכני שנעשה בתחום הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרו פה שלא פנו לחקלאים לקבל חשבונית כמה הם מכרו, פניתם לחקלאים? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> הוועדה קיבלה, אני חושב שאני יכול להגיד עשרות פניות לחקלאים שבאו הציגו נתונים, הציגו את העמדה שלהם, שמענו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הארגונים של הירקות והפירות, ישבתם איתם בתהליך הבנייה של הדוח? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> כולל אנשים שנמצאים פה והציגו את העמדה שלהם בפניך, ישבו דיברו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שאחד מהניסיונות של עינב, של רינו צרור, הוא נכון, אתם בדקתם? היא פנתה אליכם עם הכרוב פעמיים, לקחה כרוב, קנתה, מכרה, יש לכם דוח שם "תוצרת הארץ", אפילו מספרים של החקלאות, בדקתם את הנתונים שלה? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> כן, אדוני, ספציפית בעניין של הכרוב, ספציפית לקחת את הדוגמא הזאת וזה דוגמא טובה בגלל שבדקנו את זה ויצא שהנתונים באותו מקרה לפחות היו מוטעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא בדקה את זה פעמיים. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אני רוצה להגיד את זה בצורה קוהרנטית איך אספנו את הנתונים, הנתונים התבססו על פנייה של רשות התחרות שמוסמכת על פי חוק, לפנות לגופים ולקבל מהם נתונים, אלה נתונים מהימנים, אני יכול להגיד את זה ברמת וודאות גבוהה מאוד, יותר מעמיקים מכל הנתונים של כל הדוחות הקודמים שנעשו פה, כי לרשות התחרות יש את הסמכות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע הלמ"ס גם גוף שיודע להביא כמה נתונים, אם אתה טוען שזה גוף שנתוניו לא טובים, אז על מי נתבסס במדינה? כל המדיניות בישראל מבוססת על הלמ"ס. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אדוני, בעניין הדוח של הלמ"ס, כמובן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא הגוף המוסמך במדינת ישראל, אלא שבמקרה הזה פנינו אליהם והם השיבו לנו, אותו אדם שהציג פה את המצגת השיב בצורה - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל הוא לא מכחיש, אבל פנו אליו הוא אמר שהנתונים שלו מהימנים, הוא אומר ראית את התגובה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> והאיש אמר שהנתונים שלו אינם מובהקים ואני יכול להגיד הנתונים שלנו כן מובהקים בצורה חד-משמעית. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אבל אין פה דוגמא אחת, אין לי פה דוגמא אחת. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אדוני, ברשותך, כמה הערות על הרפורמה בחקלאות, הורדת המכסים, אז דבר ראשון אני רוצה להגיד טופלים פה הרבה האשמות למשרד האוצר, גם למשרד החקלאות, אני ממשרד האוצר יכול להגיד, אין שום כוונה, לא יושבים במשרד האוצר אנשים שמתכוונים להרוס את החקלאות הישראלית, להיפך, אנחנו רוצים שתהיה פה חקלאות טובה יותר, יעילה יותר, משגשגת, שתיקח את ה- - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני כבר יוצאת אז מותר לי להפריע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גבי, רק עבדה עליכם, היא לא מתכוונת לצאת, היא מתכוונת לעמוד ולצעוק. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> יצאתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, גבי, למה את לא נשארת לסיכום שלי? נשארת, כן. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אדוני, בנוסף להפחתת המכסים שהתייחסו אליו פה הרבה אנשים, הפחתת המכסים הזו נעשתה אחרי שיח ארוך מאוד עם החקלאים, בניגוד למה שנאמר פה שנעשה בצורה חד צדדית, שיח ארוך מאוד עם החקלאים, שהוא לא היה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיח עקר. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> הוא לא היה עקר במובן הזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך לא עקר? אם זה מה ש- - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הדבר היחיד שחד צדדי, אדוני היושב ראש, זה המכסים שמטילים על הציבור, כל השאר הוא לא חד צדדי, כל השאר פתוח לדיון, חד צדדי זה זה שיש הגנות שהם לא סבירות, על קבוצה מצומצמת של אנשים על חשבון כלל הציבור הישראלי, זה חד צדדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, תמשיך. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> אבל המכסים מורידים ליבואנים, לא לחקלאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, מאיר, אני ממש, אתם רואים כמה היה קשה לנהל את הדיון הזה וכמה הוא ארוך, אז תעזרו לי בבקשה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> חיים, ישבנו שבע פעמים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> די, די, אבו, אבו, אבל די מספיק, מספיק. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> יש יומנים שקופים, ניתן לראות הכול, מתי דיברנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, נעמה יגיע תורך, איליה בבקשה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> חיים, איליה יצא, אני במקומו. ישבנו גם עם אבו וגם עם אחרים לפגישות ארוכות מאוד אל תוך הלילה, השיחות לא הבשילו לכדי הסכמה שלמה, אבל הם כן הבשילו לכדי זה שישבנו עם החקלאים ובשיח משותף לגבי אותם מוצרים ספציפיים שהחקלאים הציפו ואמרו 'תשמעו, המכסים על המוצרים האלה, אם הם ירדו יש פה סכנה' וניתן לדוגמא את אותו תפוח אדמה, שאבו גם הזכיר בדברים שלו, תפוח אדמה שהוא מחזיק סדר גודל של 200 אלף דונם, באזור עוטף עזה, המכס עליו לא ירד לעשרה אחוז כמו ביתר הרפורמה, אלא ירד ל-50 אחוז, המספר הזה הוא מספר שהחקלאים הביאו לנו, כך הדבר נכון, גם בגזר, גם בבטטה, גם במלפפון, גם - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> תגיד לו גם את זה - - - << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אבו, בכל הכבוד, אני מכבד אותך וגם מעריך אותך, אבל אני לא הפרעתי לדברים שלך. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> צודק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בזה הוא צודק אבו, כן. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> בשבעה מוצרים ואני עוד פעם אומר אדוני היושב ראש, אלו מוצרים שהחקלאים הציגו והעלו ואמרו 'אלה מוצרים קריטיים', אותם מוצרים וספציפית תפוח אדמה, ההשלכות הגאוגרפיות ולאומיות שלו, הלכנו לשיטת החקלאים, שמנו את אותו פריט מכס שהחקלאים אמרו שהוא - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> למה אתם לא מראים לנו את הנתונים, כמה כל אחד מקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גבי, את נשארת לשמוע אותי בסיכום, כן. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> עוד נקודה ברשותך אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אני אגיע לשם, אני לא יודע, כן. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> העלו פה הרבה טענות לגבי הרס החקלאות שייגרם כתוצאה מהפחתת המכסים, אז עשינו ניתוח שמתבסס על השטחים שמעובדים במדינת ישראל בעיבוד חקלאי, גידולי שדה, מטעים וירקות ומקשה וכו' ומה שמצאנו זה שיש שני שליש, לפני שאנחנו מדברים על התמיכה הישירה ועל ההשקעות של 2.6 מיליארד שקלים בהשקעות מו"פ והשקעות עיליות בחקלאות ועוד כהנה וכהנה דברים שתיכף אני אפרט, לפני שאנחנו מדברים על כל התמיכות האלה, שני שליש מהגידולים החקלאים בישראל, ההשפעה של הרפורמה עליהם היא מצומצמת מאוד, או אפס ואני אתן דוגמא, מרבית גידולי השדה בישראל מוחרגים מהרפורמה, לדוגמא חיטה, שהוצגה פה גם בהקשר של המלחמה באוקראינה שהיא מחזיקה סדר גודל של מיליון דונם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בלי הפירוט, שורות אחרונות. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> יש כמו שציין את זה גם אלעד מלכא - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיים, שורות אחרונות, אמרת משפט, הבנו אותו, תמשיך. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> שורות תחתונות, אדוני אנחנו מדברים פה לא רק על הורדת מכסים, אלא על - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כמו שציין מי אמרת? אלעד מלכא אמרת, נכון? תודה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> סליחה, הוא דיבר עכשיו והדברים שהוא אמר תואמים למה שאני רוצה להגיד עכשיו, אדוני, התוכנית היא לא הפחתת מכסים, אלא שינוי אמיתי וייעול של ענף החקלאות ואני רוצה לתת כמה דוגמאות, התמיכה ישירה זה נדבך אחד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי יגיע אליהם כסף לחשבון בנק? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> צו המכס ירד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה יגיע לדונם? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> יגיע לכל הפחות 100 ₪ לדונם ובנוסף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה הם יעשו עם זה? איך דונם שמניב עשרות אלפי שקלים, מה יעשה המאה שקל? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> המספר הזה אנחנו לא המצאנו אותו מהשמיים, אלא הבאנו אותו מרפורמה דומה מאוד שנעשתה באיחוד האירופי. אני רק רוצה להשלים עוד נקודה אחת ברשותך - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אבל מחיר המים באיחוד זה כמו פה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גבי, תנו לו להמשיך בבקשה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אנחנו מדברים פה על מתווה שלם שכולל גם את התמיכה הישירה, גם השקעות, גם מי קולחים - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבעיה שלא עושים אותו בשותפות ולא בהסכמה וככה זה נראה, זה הבעיה פה - - - << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> גם הגדלת מי קולחים, גם אגרו-וולטאי, גם הקלה בעובדים הזרים, גם חוק עידוד השקעות בחקלאות ועוד ועוד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי? מתי הקלה בעובדים זרים? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אדוני, חלק מהדברים כבר נכנסו לתוקף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי? לא, עלויות של עובדים זרים, מתי? יש עלות להעסקה, מתי ירד העלות של העסקת עובד זר? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> הדברים האלה קורים עכשיו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי תבוטל האגרה השנתית על עובד זר? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> רק נקודה אחרונה אדוני, ברשותך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מתחיל עם הצעד שהוא הכי קשה לחקלאים ועם צעדים אחרים אתה אומר אני אעבוד איתכם עליהם, אבל זה לא קורה באותו, זה קורה היום וזה אולי יקרה מחר וזה בעיה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> נקודה אחרונה ברשותך אדוני, הזכירו פה הרבה האם 840 ₪ שזה הערכה שלנו לחיסכון הרפורמה זה הרבה, או קצת, אז אני חושב שכל סכום הוא משמעותי ובטח סכום כזה של כמעט אלף שקל. אבל מה שלא לקחנו בחשבון ואני חושב שכדאי להגיד אותו פה, זה האלמנט הבריאותי, זה שבמדינת ישראל הצריכה של פירות וירקות לנפש ירדה ב-30 אחוז, זה סכנה בריאותית ממדרגה ראשונה, וההשפעות של זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם על זה יש מחקרים הפוכים. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אין פה מחקרים יש עובדות של - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מרשה לי לומר מילה על זה מיכאל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא בגלל שאני לא מעריך אותך, כי אם אתה עכשיו היית יושב במקומי, היית אומר לעצמך שאתה לא מדבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא לא ירדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלמ"ס אומר שהיא לא ירדה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אדוני, הצוות המקצועי ממשרד החקלאות ונתוני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עלתה הצריכה, ראיתי גרף כזה, לא? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אני לא בטוח, רגע, העובדות, רגע, אבל הלמ"ס אתם אומרים שהצריכה לא ירדה? צריכת פירות וירקות לא ירדה? אתם אומרים כזה דבר? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אנחנו אומרים שאם אתה מסתכל על ההוצאות - - - << אורח >> רון מלכא: << אורח >> הצריכה לנפש, לא ההוצאות, הכמות. אוי ואבוי, הצריכה, לא ההוצאות. אבל אתה לא עונה על השאלה, האם הצריכה, כמות הפירות והירקות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה הייתם צריכים לעשות במקום אחר, את הדיאלוג הזה בינכם על שני דוחות סוטרים הייתם צריכים לעשות במקום אחר. << אורח >> משה ינאי: << אורח >> אם היו פונים אליי הייתי עונה לו, מאחר ולא - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מאחר והאיכות היום היא יותר גבוהה, אז הפירות, לא צריכים לקנות פעמיים, לא צריכים לזרוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיים, משפט אחרון. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> תשאל את הפרופסור לכלכלה וסטטיסטיקה, אתה צריך להוכיח היתכנות, גם את הנתונים שאתה אומר נכון, זה עדיין אין סיבתיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבו, אתה בקריאה ראשונה, חבר הכנסת לשעבר, אבו, אתה מפריע לי, משפט סיום, חברים, דממה, דממה, כן, משפט סיום. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> משפט אחרון ברשותך, אין מחלוקת שצריכת הפירות וירקות לנפש במדינת ישראל ירדה באחוזים ניכרים, בין 20 ל-30 אחוז, מעבר ל-840 ₪ יש את ההשפעה הבריאותית של סכרת ולחץ דם והשמנה, שנאמדת בעשרות מיליארדים והיא הערך הגדול, לא פחות של הרפורמה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן, בבקשה. דממה, דממה באולם. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אני גם אשתדל לא לחזור על דברים. אני אתייחס רק בנקודה אחת לדוח פערי התיווך, כי רון ישיב באריכות והוא יושב ראש הוועדה והוא ד"ר לכלכלה. בוועדה הזו ישבו למעלה מ-20 פקידים בכירים, בארבעה משרדי ממשלה וארבעה מנהלים בכירים, מנכ"לים, כולל השמות שהוזכרו פה של עובדי משרד החקלאות, כולל עובדי משרד החקלאות ולכן לקחת כתבת עיתון, מכון וכולם יש להם נתונים יותר אמינים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלמ"ס זה לא, אם את כבר עושה - - - << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> סליחה, רגע, אני אנסה גם לדבר, כי אחרת אפשר לעשות את השיח הזה וזה נורא נחמד, אבל הלמ"ס השיב לנו בכתב, אפשר להציג את תשובתו פה ולהגיד אל תסתמכו על הנתונים שלי, הם לא רלוונטיים, הם לא אמינים, אפשר להציג את התשובה הזאת, היא נמצאת אצלנו בווטסאפ, אם אני יכולה לשלוח אותה לכל חברי הכנסת ולנוכחים פה ולא בכדי שאלנו כדי לחדד, אבל רון ישיב על זה באריכות, איש מקצוע, אני מבקשת לא לזלזל, בסוף איך אנחנו, 'אנחנו הנעלבים ואינם עולבים', למעלה מ-20 פקידים בכירים, כלכלנים בכירים, שבראשם עומד ד"ר לכלכלה, עושים עבודה מקצועית ממשלתית, עובדי ציבור נאמנים, יום ולילה, לכל הפחות לכבד את העבודה שלהם. אני רוצה להגיד לעניין הרפורמה בחקלאות שמטרתה קודם כל לחזק את החקלאות הישראלית, אפשר לתת גם לי לדבר, אני הקשבתי באריכות ואני מקשיבה באריכות ומנהלת משאים ומתנים עם חקלאים מידי יום ומדברת עם חקלאים, לא רק עם לובי החקלאי, הלוביסטים בשם החקלאים, אלא גם עם חקלאים עצמם ועלו כאן דברים שהם מאוד מאוד ברורים, גם בנקודת מבט של הסתכלות, אם נמשיך לעשות מה שעשינו ב-15 שנים האחרונות, באמת לא תהיה פה חקלאות, לא רק בגלל שינויי אקלים ושהעולם מתחמם והצפון מתייבש וכו', אלא כי באמת לא עשו השקעות בחקלאות. כשבאה ממשלה ושמה 2.7 מיליארד במענקים שכבר יצאו, כולל תוכניות שכמובן היו"ר יבקש ממני לא לפרט את כולם, אלה שיצאו ואלה שייצאו, כולל תוכניות לענף העגבניות שגם אם נגיד הכול בסדר, אנחנו יצרני עגבניות המובילים בעולם, הנתונים מצביעים אחרת, כשבאו אליי עובדים משרד החקלאות בכירים וזה כנראה הקול קורא הבא שנוציא, לעניין חיזוק ירקות הסלט, ירקות הישראלים, כי העגבניות נמצאות בפריון והגרף שלי נראה ככה יורד, אז אנחנו צריכים להתמודד עם המציאות ומה שמשרד החקלאות עושה זה לחזק קודם כל את החקלאות הישראלית, הורדת מכסים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, תתאפקו, אתם אמרתם את אשר על ליבכם, באמת עם כל הכבוד, ישבו פה שעתיים וחצי, לא צייצו, התנהגות נורמלית, נורמטיבית מכבדת, אמרתם דברים נוקבים, תנו לאנשים להשיב ותשמעו דברים שלא נעים לכם לשמוע, זה חלק מהשיח המכבד. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אני מודה ליושב ראש. אני אומרת שוב, אם נמשיך לעשות מה שעשינו ואחרי שנים של אי השקעה, החקלאות, אתם מדברים על גיל החקלאים ולחקלאים חדשים, בלי שנשקיע את הכספים, את המענקים, את התוכניות, שזה מה שאנחנו עושים, אני יכולה לפרט פה, אם נבקש מהיו"ר לא לעשות את זה בדיון הזה, אני אשמח לעשות את זה בהמשך, אנחנו מפרסמים את זה בכל מקום, הקולות הקוראים יוצאים, יורדים לשטח ואנחנו יודעים לעבוד עם השטח, כי אם לא נעשה את הרפורמה הזאת, לא תהיה פה חקלאות ישראלית, שזה המסר, היא כוללת מענקים, היא כוללת השקעות, היא כוללת מחקר ופיתוח, כדי לא 'לחיות על אדים' של מחקר ופיתוח של לפני שנים, אלא לחזק מחקר ופיתוח הלאה. ואני רוצה להגיד מילה על דוח פינקלשטיין, שהוא מוזכר פה שוב ושוב ושוב, כי ישבנו עם פרופ' פינקלשטיין וגם עם עודד נדמה לי הד"ר שעובד אתו, בדוח פינקלשטיין הוכנסו רק הנתונים על הורדת המכסים בלי להכניס את כל המענקים, העובדים הזרים, הסימון תוצרת מקומית, חוק עידוד השקעות הון, שכבר עברו אגב ועדת שרים ובעזרת השם יגיעו לכנסת, ואני מקווה שתהיה להם פה, אני מאמינה שתהיה להם פה תמיכה מקיר לקיר, כי אנחנו כבר חצי מהצעדים כבר עשינו וחלק מהצעדים עוד יהיו והם על פני שנים. כי שוב אני אומרת, מכסי מגן זה כלי אחד להגן, יש שורה של כלים אחרים שמוכחים את עצמם ביעילות, כולל תמיכה ישירה שתהיה דיפרנציאלית, אני אומרת את זה, ניסו להגיד את זה פה, אבל קשה לנו להגיד, וגם עליה עוד אפשר לשבת ויש עוד הרבה על מה לדבר, כולל על מגוון הכלים והתוכניות, והחבר'ה שלנו יודעים לשבת עם השטח ואנחנו יודעים לשבת עם השטח. ואגב ישיבות עם השטח, שאפשר לשקף אותם לציבור, כי הם נעשו עשרות ימים ומאות שעות ולתוך הלילה, כמו שנאמר ברפורמה הסופית יש נושאים שלא נמצאים בכלל בתוך ההורדת מכסים, כמו למשל נושא החיטה, שמדובר עכשיו, כל החיטה והמזון לבהמות שכולנו מדברים עליו והוא נושא ככה שאנחנו מטפלים בו מדי יום בכלל לא בתוך ההורדת המכסים, זה נותן ביטחון מזון למדינת ישראל? אנחנו שוב, אנחנו צריכים כל הזמן לאזן, יש שמונה פירות וירקות שנתנו להם יחס מיוחד, יש ירקות שמשמשים אותם לתעשייה, הגד"ש שלא צריך אותה תמיכה ישירה, כמו עץ ולכן יש שוני בין מטע לבין גד"ש וכו'. הוזכרו כאן גם כל מיני ואני חייבת להתייחס לזה ואני לא אתאפק, הוזכרו כאן שאנחנו דיברנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי לא כדאי, פולמוס לא מקדם אותנו, הפולמוס באוויר, מה אנחנו צריכים עוד? << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> אז אני לא מתכוונת לדברים כאלה, אני רק אומרת שגם בתוך השיחות כשעולים טענות לגבי פופוליזם של ירק זה, או אחר, כשלמשל נושא השום, שיש אולי 6,000 דונם, יש לי פה את הנתונים המדויקים של שום במדינת ישראל ונלחמים על השום, אבל אין פה שום, 97 אחוז מהשום במדינת ישראל הוא מייבוא, אז אנחנו יודעים לאזן כאשר מביאים את כל הנתונים ויש עשרות שיחות, אני עם נתוני משרד החקלאות, זה היופי, לכל המפקדים ולכל הנתונים, בסוף אני עם השטח, אני עם הנתונים, אני עם אגף אסטרטגיה שלנו ויודעת להגיד את הנתונים האמיתיים, אז בסוף שכל הנתונים הובאו וכל המידע נמסר וכל הטענות נשמעו, בסוף נעשתה החלטה מאוזנת, תוך כדי חיזוק החקלאות הישראלית. ואני שוב אחזור על המסר הכי חשוב, כי הזכירה אותו גם בנושא ביטחון המזון והביטחון התזונתי, שזה נושא שנעבוד עליו מאוד מאוד חזק, כולל הקמת יחידה, לא רק הקמת יחידה למזון המיוצר בישראל, אלא גם הקמת יחידה של ביטחון המזון ולעשות ועדה גדולה בנושא הזה, כאשר המספרים עולים, ההוצאות על ירקות ופירות עולים, ואומרים לי המספרים עלו, אבל הצריכה יורדת, אנחנו צריכים לתת על זה את הדין, ולהבין איך אנחנו מגדלים פה יותר ומה נגדל יותר ואיך אנחנו מגנים על ביטחון התזונתי, ביטחון המזון של מדינת ישראל וזה בדיוק מה שעושה הרפורמה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> מה שעושים לטייקונים, או שזה חוץ לרפורמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גבי, גבי, זה יהיה בסיכום, זה יופיע. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אוקי. << אורח >> נעמה קאופמן פס: << אורח >> ד"ר מלכא ידבר, כך שהוועדה לא סיימה את עבודתה וגם נמצאת כאן רשות התחרות שאולי צריכה להתייחס, אבל בסדר. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, תנסה לתמצת. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> טוב, אז קודם כל תודה, תראו, כמו שאמרתי הוועדה היא ועדה מקצועית, הביאה עובדות ונתונים שהיה עליהם ויכוח ועכשיו אני מקווה אין ויכוח, אני שמעתי, אני אגיד, אני רוצה להתייחס לזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויכוח יש, תגיד שאצלך אין ויכוח. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אני שמעתי, אז אני רוצה להגיד שבאנו חזקים עם הנתונים ואנחנו יוצאים חזקים באותה מידה, אני שמעתי את כולם ואני אתייחס עכשיו לכל אחד ממי שהציג נתונים, שלכאורה סותרים, אין שום סתירה ואני אוכיח את זה, בסך הכול צריך לזכור שרפורמה יש לה מספר רגליים, כשאנחנו עושים את הרפורמה בייבוא למשל, במשרד הכלכלה, שהיא רפורמה אולי הכי גדולה שנעשתה עד עכשיו, אז זה לא רק הורדת מכסים וביטול של תקנים, זה גם תמיכה ישירה למי שצריך וזה גם ייעול והגדלת התחרות בשווקים, בסוף זה שלוש רגליים, כפי שאמרה גם מנכ"לית משרד החקלאות, זה שלוש רגליים, צריך לקחת את הכול ועם דוח פינקלשטיין לקחת רק צד אחד אז זה חלק מהתמונה, ולכן אסור להסיק מזה מסקנות. אני חושב שכולם פה בעד החקלאים, בעד חקלאות חזקה, זה ערך, זה חשוב, רק הוויכוח הוא מה תהייה גודל התמיכה הישירה, בהינתן זה שאנחנו רוצים להוריד את החסמים העקיפים שיוצרים עיוותים בכלכלה וזה יגידו כולם, אני חושב ששמעתי גם חקלאים פה שאמרו שהם לא נגד הסרת חסמים, השאלה רק איך משלימים את הרפורמה ואני חושב שמשרד החקלאות התייחס לזה. תראו, הדוח פתוח לציבור, מי שרוצה להתייחס עניינית מקצועית, נשמח להגיב לכל מי שרוצה, כל הדוח פתוח. אני שמעתי את כל הגופים שהביאו לפה ואני רוצה להתייחס אליהם אחד-אחד, קודם כל מ.מ.מ, שום סתירה, זה מחקר אחר, בחלק שבו הוא משיק אלינו, הגיע לאותה מסקנה, הקריאו כרגע את המסקנה שלו, בדיוק אותה מסקנה, פערי התיווך הם החלק הנמוך. הלמ"ס, לצערי, אני אגיד את זה בעדינות, היה עדיף לו לדוח הזה לו לא היה מתפרסם, המחקר הוא מחקר אינדיקטיבי בלבד, הוא לא רובוסטי, הוא לא מקצועי, הוא לא אקדמי, הוא לא מייצג ולכן היה עדיף וגם החוקר עצמו כתב את זה, כי אחרי שהבכנו אותו עם הנתונים, הוא אמר שבאמת, אם אתם רוצים אני אקריא שוב את מה שהוא אמר, אבל זה מביך קצת אז לא כדאי להביך אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כבר הקראת. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> "הנתונים מפורטים, אינם ראויים לפרסום בשל שונות גבוהה בין התצפיות ואיכות סטטיסטית לא מספקת", כתב את זה ד"ר משה ינאי, אוקי, אז להגיד שלא פנינו, פנינו וגם קיבלנו תשובה וזו התשובה. ומה גם, ואני יכול להגיד לכם ואני אומר את זה גם על יסודות, שאני לא מכיר את הארגון הזה, אבל להתייחס אליו מקצועית למישהו שמבלבל בין היקף ההוצאה להיקף הצריכה, מבלבל בין סטיית כמות לסטיית מחיר, לא ראוי להתייחס אליו מקצועית בכלל. היקף ההוצאה גדל, אבל כמות ירדה, כי הראינו שהמחירים עלו ב-100 אחוז, זה משוואה, זה ערך משולש, א' ב', אז לא ראוי להתייחס. אז הלמ"ס לא ראוי, יסודות לא ראוי להתייחס, מ.מ.מ לא סותר, עבודת מלול שנעשתה בדיוק הגיעה לתוצאות כמו שלנו, דוח מקצועי שנעשה, שום סתירה, באנו מחוזקים, יוצאים מחוזקים, הדוח הוא מקצועי, הוא רובוסטי, הוא מייצג, נבחן סטטיסטית, שונות סבירה, היחס בין שונות לממוצע שזה מובהקות פנטסטית, מי שרוצה לבדוק, בבקשה, לקחנו מדגם עצום ומייצג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא להפריע. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> שוב, הבדיקה שלכם היא בדיקה אינדיקטיבית בלבד, צריך להתייחס אליהם כאינדיקטיבית בלבד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רון, רון, אני מציע לך מידה טיפה של ענווה, כי לדבריך חוץ ממך כמעט אף אחד לא צודק פה, וזה לא צנוע ולא לעניין. אתה יכול להגן על הדוח שלך בלי המשפטים 'באנו מחוזקים, יצאנו מחוזקים', אני רואה שיצאנו מוחלשים גם, תעשה לי טובה, יושב פה משרד חקלאות ואומר לך שהדוח הזה מטריד אותו ולא נחה דעתו, אז אם אתה לא מסוגל להגיד 'אולי אנחנו נבדוק את עצמנו ונעמיק' ויש מה להעמיק ולבדוק, בוא, תשאיר מקום לספק. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אני התחלתי מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשאיר מקום לספק, אל תלך להתנצחויות, תישאר בגוף הדבר ולא להתנצחויות ולא מחוזקים ולא איך יצאנו, עכשיו תמשיך להתייחס. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אני התחלתי בזה שאמרתי שכל מי שרוצה לשבת איתנו נשמח לשבת אתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, דבר עם העיתונאים. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אבל ממה ששמעתי כרגע, עוד לא שמעתי משהו שסותר, כי הכותרת של הדיון היה נתונים סותרים, אני עוד לא ראיתי משהו סותר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מהיום לא נתבסס על הלמ"ס בכנסת ובמדינה. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> עינב הבדיקה שעשית היא בדיקה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדוחות שמה אין לנו מה לעשות עכשיו, זהו, מאיפה ניקח נתונים אני לא יודע, מהלמ"ס לא ניקח, אין לנו למ"ס יותר, זהו. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> כן, הבדיקה של עינב כאמור בדיקה אינדיקטיבית, היא לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עינב, מה שהביאה דוגמאות בדקת אותם? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> כן, אני אומר הבדיקה של עינב היא אינדיקטיבית ובהחלט יכול להיות שהנתונים שהיא מביאה נתונים נכונים, אבל בוא, סתם לדוגמא כדי לסבר את האוזן, נניח שדמי הטיפול ולא משנה נניח בקילו תוצרת זה שני שקלים, בסדר, אז אם זה כרוב שראינו בשוק בסיטונאי שעולה חצי שקל, אז בעצם דמי הטיפול, אם הוא נמכר נניח ב-2.5 שקלים, זה 400 אחוז, אבל אם זה אננס שעולה 50 ₪ לקילו, עדיין דמי הטיפול שני שקלים, אז דמי הטיפול זה ארבעה אחוז, לא 400 אחוז, עדיין לא לקחתי את הפחת שיש בדרך, בסוף הקמעונאי שקונה סחורה לא מוכר את כולה, חלקה זה פחת, לא מגיע, ולכן והדבר הנוסף על הדוגמאות שהיא הביאה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא הביאה כרוב פעמיים בדקה אותו. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> כן, אבל אתה לא יכול לבדוק את אותו כרוב, מה האיכות. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> רון, לשיטתך אם 64 אחוז הוא פדיון לחקלאי, אמרו לך פה, מספר החקלאים היה צריך להיות מוכפל, תסביר לי את זה, אתה לא ענית על זה. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> הפדיון הוא לא רווח, אני מסכים שיש הוצאות גדולות לחקלאים, יש חקלאים, דרך אגב, זה ש-64 יכול להיות שיש חקלאים שמפסידים ואנחנו ראינו חקלאים שקשה להם, ירדנו לשטח, לא לבלבל, לכן אמרתי יש עובדות ויש פרשנויות, ההוצאות של החקלאים בארץ הם הוצאות, ה-64 זה הפדיון - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כמה רווח וכמה מרוויח הקמעונאי. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אנחנו הגדרנו את זה מאוד ברור, מי שקורא את הדוח - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> זה מניפולציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע, אבו, תן לו לדבר. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אבו, הפדיון של הקטע החקלאי הוא 64 אחוז - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולל איזה מרכיבים? << אורח >> רון מלכא: << אורח >> הוא כולל את כל המרכיבים שמה שמוגדר מקטע חקלאי, זה כולל את עד ההגעה, או לסיטונאי, או לקמעונאי, זה כולל את הגידול, קטיף, מיון, אריזה, שטיפה, הובלה, הבחלה אם צריך, אריזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ושאתה יודע שיש מקרים רבים שהוא גומר רק את שלב הגידול ואז הסיטונאי זה בעצם הרשת. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> לכן זה לא המגדל, זה החקלאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל הרשת היא יכולה להיות זאת שהיא הסיטונאית, יש מקרים כאלה. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> ובדקנו גם את זה ונתנו אינדיקציה גם לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כבר זה עובר ל-70 אחוז. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> לא, במקרה של רשת שהיא גם הסיטונאי, שלזה אנחנו קוראים קמעונאים מרלו"ג, במקרה הזה, 34 אחוז מהפדיון הולכים אליו, כן, זה מה שעשינו, זה מה שבדקנו לאורך שלוש שנים. 18 קמעונאים גדולים, מדגם רחב מאוד, רובוסטי מאוד, זה מה שיצא, זה התוצאות, זה עובדות, מהעובדות האלה אפשר לבנות הרבה סיפורים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא בדק את הרווח, הוא לא בדק אם מרוויחים. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> לא, המנדט שלנו, תראו, בסוף יש שרשרת - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני רוצה, שיש מי שמרוויח שיוריד מהרווח שלו, אז אם אתה לא בודק, הקמעונאי מרוויח, אז יש לו יותר יכולת להוריד מהרווח שלו אז תגידו לו, אם החקלאי לא מרוויח אז הוא לא יכול להוריד מהרווח שלו כדי לייצר אז זה נתון סופר חשוב כדי שאנחנו נדע איפה הכשל שוק ולמי להגיד 'אל תהיה חזיר תוריד מהרווח שלך', ואני אומרת לך שזה הקמעונאים, לא החקלאים. עכשיו תראו לי את זה, זה הנתון החשוב. אני חושבת שצריך לעשות רפורמה בחקלאות, אבל אם אתם לא נוגעים בשורה התחתונה של הרווח אז אנחנו לא יכולים להתקדם כדי לדעת מאיפה אנחנו מצמצמים רווחים, יש אנשים שמרוויחים פה המון לא בצדק ויש אנשים שבקושי מצליחים להצדיק את העבודה שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה גבי, אפשרתי לך. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> את צודקת והרווח בסוף זה לא נגמר רק ברווח, זה גם נגמר ביעילות וזה בדיוק מה שנעשה בהמשך העבודה של הוועדה ואני הסכמתי, אמרתי שאפילו הוועדה מצאה מקומות שבהם הפעילו פרקטיקות כוחניות נגד חקלאים, אנחנו גילינו מקומות שאפשר לשפר את התחרות וצריך לשפר את התחרות, אנחנו נבוא עם ההמלצות, את כל זה אמרנו, אף אחד בשרשרת הערך לא מושלם, אף אחד לא הצביע ולא שם אצבע מאשימה על החקלאים, זה איזושהי פרשנות של מישהו, בטח לא הוועדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דוח ולמה הוא שימש, אבל בוא תסכם. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> מה שהוא שימש אני לא אחראי, אני אחראי על הדוח והדוח מראה את העובדות, העובדות של החקלאים הוא 64 אחוז בממוצע, זה עובדה שצריך להתמודד איתה. אני מזכיר שיש גם מצבים הפוכים, למשל חקלאים יש להם פטור מהסדר כובל, גם זה עלה בוועדה, נתייחס לזה בהמשך, כרגע לא נגענו בזה, אבל תזכרו שלחקלאים יש זכות להתארגן לתאם מחירים, לתאם כמויות, מה שבכל מקום אחר היה נחשב עבירה פלילית, והם עושים את זה כדי להקל על עצמם, זאת אומרת בסוף זה מכלול שלם וצריך לראות את כולו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל למה אתם לא בודקים את - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, מספיק, מספיק, אנחנו מסיימים. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אני רק ציינתי את זה כעובדה, אנחנו עד עכשיו הבאנו את העובדות שעליהם היה הוויכוח שאנחנו מרגישים שהם מאוד - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי בדוח הסופי יהיו דברים שיפתיעו אותכם לטובה. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> והשורה התחתונה, היות ואני חושב שכולנו רוצים את אותו דבר, אני מקווה שהצדדים ישבו ויגיעו להבנה והסכמה, אני מקווה שזה מה שייקרה גם בעקבות - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חזון אחרית הימים, תודה רבה לך, כן אני רוצה לסכם את הדיון הזה. << אורח >> רון מלכא: << אורח >> אמרתי אף אחד בשרשרת לא מושלם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עזוב, אנחנו מערבבים פה פוליטיקה ודוח, הוא קרא להסכמות וזאת קריאה יפה ונכונה, קריאה לשותפות. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. דיון כואב, יש לנו איזה משפט ביהדות אומרים 'על אלה איני בוכייה', על מה אני עצוב? שסוף סוף רוצים להתעסק בחקלאות כממשלה ולתקצב ולעשות רפורמות, יש רצון, יש נחישות, יש שר חקלאות שמגובה על ידי שר האוצר וההתגוששות הזאת לא מביאה רפורמה בהסכמה ואנחנו כמעט בשנה אבודה, שנה אבודה שהממשלה קיימת וכבר עומדת לאשר את התקציב הבא והעמידה תקציבי השקעות בחקלאות, אני לא יודע אם הכול משוחרר, או חלק מתעכב בגלל שאין הסכמות וחלק גם צריך רגולציה כדי להשקיע את אותם השקעות, לפחות בענף ההטלה זה מה שקורה עכשיו, אנחנו בוואקום ובעצירה, כי אין הסכמות ואני מניח שיש עוד תחומים שנפגעים בגלל שאין הסכמות וזה עצוב, כי יש פעמים נדירות ששר החקלאות עם גב חזק של האוצר ועם גיבוי כספי, והטעות הייתה להגיע להתגוששות ולירידה באמון בין החקלאים לאוצר ולחקלאות. והדבר הזה בעצמו הוא עיקר הבעיה, והוא הדבר העצוב, והשנה הזאת הלכה בעיניי שאתה בא להיות שר ורוצה לעשות רפורמה את הגולים הראשונים אתה מכניס בשנה הראשונה, כי אתה לא יודע מה יהיה בשנה הבאה וכמה יציבה הממשלה, ופה אנחנו כמעט שנה מתגוששים על עניין החקלאות בלי הסכמות ולא מביאים את הרפורמה ולא מביאים את התוצאות כמו שראוי היה להביא. בנוסף עם כל הצער ולמרות שהקשבנו לך היטב, יש פערים אדירים בניתוח הנתונים, בין אם זה ביניכם לבין הלמ"ס, בין אם זה מקרים פרטניים שכל יום מתגלים, שבהם רואים חשבונית קנייה וחשבונית מכירה והמספרים לא מסתדרים, הפער הוא לא בחמישה אחוז, אלה טוענים שהוא לוקח 200 אחוז על המחיר של החקלאי ואתם טוענים שהוא לוקח 30 אחוז וזה פער שהוא יותר מידי קיצוני כדי שיהיו דוחות סותרים וההתגוששות הזאת סביב הדיווחים והנתונים היא לעצמה לא עושה טוב וגם לכם כמשרדי ממשלה, שאתם מטילים ספק בלמ"ס, שהוא הבסיס שלכם לקבלת החלטות של מדיניות במדינה אז גם אמון בכם זה לא יוצר, יכול להיות שיש פה אי הבנות, אי הסכמות, שיטת חקירה שונה, לא יודע מה קרה פה, אבל בסוף שאתה תגיד כמנכ"ל משרד ממשלתי שכל מה שהלמ"ס אומר זה טעות והוא יגיד כל מה שאתה אומר זה הפוך, לנו כאזרחים וכחברי כנסת זה שוקת, שוקת של אמון הציבור במערכות שאנחנו לפחות רוצים שהנתונים לא יהיו בוויכוח. למה עשיתי את הדיון הזה? כי אני לעצמי רוצה להבין מי צודק במחקרים שלו, איך יתכן שאתה אומר 30 אחוז לקמעונאי ואומרים לי כל יום שזה 300 אחוז לקמעונאי, הפער הזה לא מסתדר ואם בסוף מטילים ספק ברשויות ממשלתיות שעוסקות בבסיס נתונים כמו הלמ"ס אז על מי נסמוך? מי הוא לא בעל עניין שיביא לנו מחקר לא מוטעה שנברך עליו, הפתרון לזה זה או מחקרים, או מעשים מוסכמים, לפעמים אנשים רצים להביא מחקר כדי להוכיח את טענתם, אבל אם היה פה התהליך של שותפות עם החקלאים לא היינו צריכים שום מחקר, ואתם אומרים שבחדרים סגורים הם אומרים לכם, זה ענף בעייתי, זה ענף שצריך תמיכה, כשהדיבור הוא אמיתי אז מפסיקים להתווכח על מחקרים. לא עושים רפורמה בפגרה, הורדת המכסים על פירות וירקות היא מהלך רפורמה טבעי, הוא בסמכות הממשלה, אבל הוא רפורמה, כי הוא מערער את העתיד של החקלאות והוא לבדו לא יביא יותר חקלאים, אם יעשו את שאר המרכיבים שדיברה המנכ"לית אולי יהיו יותר חקלאים בישראל ויותר חקלאות, כרגע הורדת המכסים היא צעד חד-צדדי של הממשלה בזמן הפגרה, לא עושים את זה ככה, ולכן אנחנו דרשנו דיון למרות הפגרה בכנסת ויהיו עוד דיונים. האוצר יכול להיות בעד ייבוא וזה לגיטימי, כי האוצר מסתכל ייצוא, ייבוא, עלייה, ירידה, שווקים, שר החקלאות הוא לא שר הייבוא, הוא שר החקלאות, שהאוצר יעשה ייבוא, ששר הכלכלה יעשה ייבוא, עשינו איתכם את רפורמת הייבוא והייצוא, להקל על הייבוא הבאנו את זה פה, שר החקלאות לא יימדד כמה ייבוא נכנס לישראל, בעוד שנה שנתיים הוא יימדד כמה לולים נפתחו, כמה רפתות, כמה שדות, כמה מטעים, כמו תוצרת החקלאית גדלה, איכותית בפריון, ביעילות, זה המדדים, אז מי שנלחם את מלחמת הייבוא, שיקדם את הייבוא, מי שצריך להימדד על תוצרת חקלאית ישראלית ועוצמתה וגדולתה זה המבחן שלו. סוגיית הביטחון התזונתי עולה כאן והיא מלמדת אותנו שיעור בקושי לייבא ביצים ואוכל וחיטה, העולם הוא לא נקי, העולם הוא לא תאוריה של אדם סמית, אצל אדם סמית עקומת הביקוש וההיצע היה הכול תאוריה, אבל אחרי אדם סמית קיבלו איזה כמה פרסי נובל על פסיכולוגיה כלכלית והחלטות לא רציונליות של צרכנים, יש עוד כמה פרסי נובל אחרי אדם סמית של הכלכלה ובפרסי נובל האלה יש כשל שוק ומונופולים וקרטלים וריכוזיות וכשהיבואנים שלך לא תחרותיים והם ריכוזיים, או רשתות המזון שלך הם ריכוזיות ואתה פותח את הייבוא אז אתה לא יודע שזה הלך לתחרות, הרי אתם הוצאתם את המכתב על הריכוזיות בייבוא, אתם אמרתם ליבואנים אתם ריכוזיים ומונופוליסטים, אז עכשיו מעניקים לכם מכסים, איך נדע שהם תחרותיים? אותה יד ששחררה את המכסים, אותה יד נזפה ביבואנים על מונופולים בייבוא אז זהירות בהורדת המכסים, כי אתה לא הולך לשוק משוכלל של יבואנים, אתה הולך לשוק ריכוזי של יבואנים, אתה הולך לשוק ריכוזי של רשתות המזון, אז היד הזאת האגרסיבית שבאה ואומרת עכשיו יהיה הורדת מכסים, אותה אגרסיביות הייתה צריכה להיות על רשתות המזון, על יבואנים בלעדיים, על בדיקה איך רשת מזון הופכת גם לייבואן וגם לסיטונאי וגם למרלו"ג וגם לאורזת, אז זה לא ריכוזיות שמסכנת את הענף הזה בעתיד? עכשיו משהו על פוליטיקה, הדבר הזה מזעזע את הקואליציה, אני לא מבין את מי שרוצה לשמור על הממשלה הזאת שהוא מביא סוגייה כזאת ויוצר רעשים במערכת רגע לפני תקציב מדינה, אני ממליץ לכולם להירגע. אני רציתי לגשר בנושא ההטלה, לא הצלחתי, אבל אני מה שאני רואה בעולם החקלאות וכלכלה ואוצר וחקלאים - זה כבר לא צריך מגשר, צריך בורר, למה, כי מגשר כבר הייתה מגשרת, שמו אותה מגשרת מנכ"לית משרד החוץ לגישור, גם נואשה, כנראה כבר לא צריך מגשר פה, צריך בורר שיגיד מה עושים, בורר שמקובל על כולם, אם יש אחד כזה בבקשה תביאו אותו. את הכסף במכסים כבר שמנו, כי המדינה תספוג את ההורדת מכסים כאובדן הכנסה שלה וזה קורה מידית ברגע שפתחת, את הכסף של ההשקעות והפיתוח בסוף המבחן זה 100 אחוז ביצוע לשנת התקציב הזאת, שכבר הזמן שלה חולף מהר מידי, יותר מהר מאשר אנחנו חושבים. אני קורא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית, להתדיין עם החקלאים ונציגיהם ועם נציגי הסיעות בכנסת שהנושא הזה מטריד אותם ולמרות כל מה ששמענו פה ולמרות המורכבות ו'הדם הרע', להכריז על רפורמה מוסכמת בחקלאות, הוועדה תמשיך לפקח על הנושא הזה ולהביא אותו לסדר היום, אם יידרש גם בהמשך הפגרה, אבל היא תשמח לברך על המוגמר, על האפשרות שהרפורמה בחקלאות תעשה לא בצעדים חד-צדדיים, אלא כמהלך ממשלתי מוסכם על 80 אחוז, לא צריך 100 אחוז, 80 אחוז מהגופים ו-80 אחוז ממרכיבי הכנסת. אני נועל את הדיון, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:49. << סיום >>