פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 11 ועדת הכלכלה 22/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 214 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ט באדר ב התשפ"ב (22 במרץ 2022), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: טל פוקס – עו"ד, משרד הבריאות מירה רווה – יועצת משפטית, משרד הבריאות אילנה גנס – ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות אסיה גינוס – מנהלת פרויקטים במכלול תעופה, משרד הבריאות בילי בירון – יועצת משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עידית ריס – עו"ד ייעוץ וחקיקה המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים טלי לאופר – מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות איל אטיאס – מנכ"ל, Msc Cruises Israel מורן מנו – סמנכ"ל מנו ספנות משה מנו – יו"ר מנו ספנות בע"מ ייעוץ משפטי: אביגל כספי מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, ועדת כלכלה מתכנסת בפגרה כדי לטפל בסוגיות דחופות שעומדות על סדר היום הציבורי. אנחנו מתחילים עכשיו בסדרת דיונים, הראשון ביניהם: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022, שחלק ממנו זה גם פתיחת התיירות הימית וההפלגות. תציגו את הרציונל הכללי, אחרי זה את השינויים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> את הרציונל הכללי תציג אילנה גנס, אבל אני אגיד מה עשינו. מה שעשינו זה חובות על הפלגת נופש מעל 500 אנשים, נוסעים ואנשי צוות יחד. החובה המרכזית שנקבעה כאן זה חובה על נוסעים בהפלגת נופש חוזרת, שאותה הגדרנו כהפלגה מעל 72 שעות שלפחות חלק מהנוסעים עליה יוצאים מישראל וחוזרים מישראל, להיבדק ולהציג תוצאה שלילית מבדיקה שהם ביצעו במהלך 48 השעות לפני העלייה להפלגה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה סוג בדיקה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בדיקת PCR, ותהיה חובה מקבילה על מפעיל הפלגת הנופש לבקש שיציגו לו את הבדיקות האלו לפני העלייה להפלגת הנופש. יהיה פטור למי שהחלים במהלך 60 הימים האחרונים והוכר בישראל כמחלים. זאת הקבוצה היחידה שיהיה לה פטור מהחובה הזאת. חובה נוספת שנקבעה כאן היא חובה למלא הצהרת בריאות במסגרת טופס נוסע נכנס. עד עכשיו כלי שיט - בניגוד לטיסה - לא היו צריכים הצהרת בריאות. עכשיו אנחנו אומרים שאם זאת הפלגת נופש של מעל 500 נוסעים, יהיה צריך הצהרת בריאות. מי שנמצא בהפלגת נופש שיוצאת וחוזרת לישראל, ממלא את הטופס הזה ואת הצהרת הבריאות לפני שהוא עולה מכאן, ומי שלא מתחיל כאן את המסע שלו, ממלא את הצהרת הבריאות הזאת שם, במקום שבו הוא מתחיל, בעצם לפני שהוא נכנס לישראל. יש חובה על הנוסע לא לעלות אם הוא לא עומד בכללים של הבריאות, ויש חובה למפעיל הפלגת הנופש לבדוק את זה שיש אישור על מילוי הטופס הזה. יש עוד שתי חובות למפעיל הפלגת נופש מעל 500 אנשים. חובה אחת היא ליידע את הנוסעים על החובות שלהם. הדבר הזה נדרש כי לא תמיד נוסע יודע אם הוא נמצא בהפלגת נופש שיש בה מעל 500 נוסעים. חובה שנייה היא לגבי נוסע שמפתח תסמינים בהפלגה שיצטרך לדווח למפעיל הפלגת הנופש ומפעיל הפלגת הנופש ידווח את זה למשרד הבריאות ולמפעיל הנמל. גם היידוע וגם הדיווח על התסמינים לא נחשבים לעבירה פלילית, אבל החובה להיבדק ולמלא טופס נוסע נכנס הן חובות שנקבעו לגביהן עבירות פליליות. נקבעו גם עבירות מינהליות של קנסות, כי המטרה היא לאכוף את החובות האלו לא בצורה של עבירה פלילית וחקירה פלילית אלא בצורה של קנסות מינהליים. יש עוד שינויים שקשורים למקור של התקנות האלו, כי התקנות האלו הן תקנות תעופה שעכשיו הפכו לתקנות תעופה והפלגות נופש. יש פה כמה שינויים שביקש רת"א. אחד, הפחתה והגבלה של הקנסות שניתנים על עבירה של מילוי טופס נוסע נכנס על ידי המפעיל האווירי. בשנה וחצי האחרונות הייתה הצטברות של קנסות מאוד גדולים, היה אפשר לתת קנס על כל בן אדם שלא בדקו לגביו את הצהרת הבריאות. שינוי נוסף הוא לגבי אוורור, התאמה לכללים הבינלאומיים. שינוי נוסף זה הארכת התוקף ב-42 ימים. עכשיו המקסימום האפשרי הוא 42 ימים, כי עברנו ממצב חירום למצב מיוחד. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אני רוצה להזכיר את הרציונל המקצועי מדוע אנחנו מטילים חובות שלא קיימות היום בעולם התעופה. החובות שהטלנו במסגרת עדכון התקנות לגבי הפעלה של הפלגות נופש בכלי שיט הן שונות בגלל אופי הפעילות. ראינו במדינות אחרות בעולם שבהן התקיימה פעילות של כלי שיט במהלך השנתיים האלה שהסיכון שונה מבחינת משך החשיפה, מספר האנשים שנחשפים אליהם, ולכן בתקנות זה חל רק על הפלגות שיוצאות מעל 72 שעות עם מעל 500 אנשים. זה שונה מהותית לעומת טיסה, כי בטיסה לא מדובר בכמויות כאלו, הטיסות הכי ארוכות לא מגיעות אפילו ל-24 שעות. אנחנו מבקשים לעשות בדיקת PCR לפני העלייה לכלי שיט. אחת הפרקטיקות המקובלות בעולם הייתה להפעיל מדיניות של תו ירוק, אבל היום ביטלנו את הנחיות התו הירוק לאור הירידה במוגנות החיסונית של מחוסנים ומחלימים. החובה של ביצוע בדיקת PCR ומילוי טופס הצהרת בריאות חלה על כל מי שעולה לכלי שיט, ללא קשר לסטטוס חיסוני, על מנת לוודא שאנשים באמת מרגישים טוב. ראינו לא מעט דיווחים מגורמי בריאות אחרים בעולם שההתמודדות במהלך הפלגה ארוכה עם אנשים שלא חשים בטוב ולא יכולים להשתתף בחלק מהפעילויות זה משהו שמגביל, וגם רוב גדול מהפעילויות במהלך הפלגת הנופש הן לא פעילויות שאנשים עוטים בהן מסכות. אלה האמצעים שלדעתנו היה נכון להחיל, בניגוד לחובות שלא קיימות היום בעלייה לכלי טיס. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מכיוון שיש קושי לקבוע כללים נוקשים לפעילות בזמן הפלגה בגלל שהספינות האלו מפליגות עם דגל זר ולא נמצאות בשטח ישראל, החובה היא להיבדק כשאתה בשטח ישראל, לפני שאתה יוצא. אחר כך אנחנו יודעים שיש קושי גדול לאכוף הוראות שונות. << אורח >> מורן מנו: << אורח >> במשך שנתיים ענף ההפלגות בישראל לא פועל, אין אנייה נכנסת ואין אנייה יוצאת, בניגוד למה שקרה במדינות העולם. אם מסתכלים על אירופה, אז באירופה ענף ההפלגות עבד, יצאו מאות הפלגות, יצאו מאות אלפי נוסעים. כנ"ל גם בארצות הברית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא שמעתי על הבעיה הזאת, לא הגיעה לשולחני הדרישה להפעיל את העולם הזה. << אורח >> מורן מנו: << אורח >> שלחנו מכתבים לכל הנוגעים בדבר, עד רמת ראש ממשלה. היום המדינה מבקשת להגביל את תחום הפלגות הנופש, כמו שציינו, אל מול התעופה. אנחנו חיים בענף תיירות שבו לצרכן יש אפשרות לטוס בחבילת נופש, לצאת לקונצרטים בחו"ל, לאירועים בחו"ל, לאירועים הומי אדם שנערכים לפעמים במלונות עם אלפי משתתפים. במקרים האלה למדינת ישראל אין שליטה על מה קורה לאותו אדם שיוצא מישראל, למי הוא נחשף, איך הוא נחשף. פה מבקשים מאיתנו בדיקה 48 לפני ההפלגה, מעבר לסטנדרט המקובל בארץ של נוסע שיוצא ולא צריך לעשות כלום. גם כשהיו בדיקות ביציאה מישראל, הן היו 72 שעות, הן לא היו 48 שעות כמו עכשיו. זה יקשה על הציבור הדתי אם יוצאת הפלגה ביום ראשון והוא צריך לעשות בדיקת PCR. אנחנו חושבים שצריך להתייחס אלינו בדיוק כמו שמתייחסים לתעופה. מי שאנחנו צריכים להיות כפופים אליו אלו מדינות היעד. מדינות היעד מכתיבות, הן מקבלות את הסיכון של הנוסע הישראלי שנכנס אליהן. ברור לי שכשאדם נכנס לארץ הוא צריך לעשות PCR כמו שמקובל בשדה התעופה. אם אתם מאשרים את זה, אפילו שאנחנו חושבים שזה לא תקין כי זה מחריג אותנו, זה מפלה אותנו לרעה, מקשה עלינו בתחרות ומעלה את יוקר המחייה, אז יש לנו הערות. יש פה גם קונפליקטים מול הדרישות בחו"ל. הדרישות ביוון, לצורך העניין, הן בדיקת אנטיגן 24 שעות לפני ההפלגה. אני אצטרך לעשות גם בדיקת PCR 48 שעות לפני וגם בדיקת אנטיגן כדי לצאת מהארץ? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתה ביניכם התדיינות לפני תיקון התקנות? << אורח >> מורן מנו: << אורח >> הייתה התדיינות, אבל את התקנות קיבלנו שלשום בערב דרך התאחדות סוכני הנסיעות, לא באופן ישיר. התארגנו מהרגע להרגע לצאת לפגישה הזאת. בדבר כזה שהוא קריטי לא היינו בלופ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעיצוב התקנות האלו היה לכם דיאלוג איתם? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> היה דיאלוג. הנושא של בדיקה זה משהו שדיברנו כל הזמן שנרצה לבקש, זה לא משהו חדש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל עכשיו אתם רוצים לפתוח תחום חדש. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> השיח היה תמיד שנרצה לבקש בדיקה. אני לא יודעת לגבי אופי הבדיקה, את זה אפשר לברר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השיח של מי? מי דיבר עם מי? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> של מכלול תעופה במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם מי הוא דיבר? אין הרבה גורמים שמפעילים ספינות שיט בישראל. האם היה לכם בשבועות האחרונים שיח עם הגורמים האלה לפני שפרסמתם את התקנות? << אורח >> משה מנו: << אורח >> לא היה שום שיח. קיבלנו אתמול את הצעת התקנות חתומה על ידי ראש הממשלה. שנתיים אנחנו מתחננים, מבקשים שישבו איתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי אחראי על עיצוב התקנה הזאת? מי הגורם הבכיר ביותר שהתעסק בזה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אין פה גורם בכיר, יש פה עבודה משותפת של אנשי הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה משרדים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> משרד הבריאות, רשות הספנות ורשות האוכלוסין וההגירה. כמובן שהדרישה היא קודם כל בריאותית של משרד הבריאות, זו בקשה שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מפעילי קרוזים כאלה יש בארץ? בודדים, לא? מתי הייתה הפעם האחרונה שישבתם איתם לפני פרסום התקנות כדי להגיד להם: אנחנו פותחים את העולם הזה, זה הכיוון שלנו, מה יש לכם להגיד? האם היה שלב כזה בחודש, חודשיים האחרונים? << אורח >> משה מנו: << אורח >> לא היה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> אסיה גינוס: << אורח >> אכן, כפי שנאמר, ניהלנו שיחות רבות עם הגורמים, גם עם הנציגים שנמצאים כאן בדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי? << אורח >> אסיה גינוס: << אורח >> השיחות האחרונות שהתקיימו היו בסוף חודש ינואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם כשהיה את השיח היה בכוונתכם לפתוח את הענף הזה? זה היה שיח על פתיחת הענף. האם הנחתם בפניהם בינואר טיוטה או כיוון של התקנות, עקרונות? << אורח >> אסיה גינוס: << אורח >> טיוטה כמשהו כתוב לא הונחה, אבל בהחלט דובר על כך שככל הנראה נבקש בדיקת PCR לפני העלייה. דובר על זה לא פעם ולא פעמיים. זה משהו שהיה על הפרק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנתיים יש תחום שהוא תקוע, שהוא סובל, שהוא מופלה ביחס לטיסות ונופש. אם אתם רוצים לפתוח אותו ולהביא תקנה, מה הבעיה לעשות פגישה שבועיים לפני, חודש לפני, כדי שהיא תבוא מוסכמת יותר, מבושלת יותר? זה גם לא 100 גופים. מדובר בשלושה, ארבע, חמישה גופים. הממשלה מדברת כל הזמן על שיתוף ציבור, על תהליכים ראויים של חשיפה, מועדי חשיפה, חקיקה בצורה סדורה לציבור. זה לא נושא שהגיע פתאום. כנראה שהתקנה הזאת תגיע אלי שוב, לכן עד אז תעבדו נכון, תקראו לבעלי העניין לפגישת הכנה חודש לפני, תקבלו הערות על בסיס מסמך כתוב. אם אתם מביאים תקנה שנחשפת לציבור ימים ספורים לפני, באותו קצב אנחנו יכולים לאשר אותה, אבל כרגע היא לא מבושלת, היא לא מספיק קיבלה התייחסויות. אני רוצה שתפיקו לקחים לפעם הבאה. טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות. << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> בשם התאחדות משרדי הנסיעות וכל החברות בישראל שעוסקות בשיט אני רוצה, אדוני, לקרוא לך ולוועדה לא לאשר את התקנות האלו ככה, אלו תקנות שיוצרות אפליה חמורה ומכבידה על גופים שגם ככה ספגו את המכה הכי קשה במהלך כל השנתיים. אנחנו מדברים על ישראלים שיוצאים מהארץ במשותף וחוזרים במשותף. במה זה שונה ממלון שמופעל בארץ שמכיל מעל 500 ישראלים? במה זה שונה ממלון בחו"ל שישראלי נוסע אליו ונכנס אליו? במה זה שונה מטיסות לחו"ל, מאצטדיונים ומאולמות אירועים בארץ? הצורך לעשות את הבדיקה היא אפליה לא הוגנת, לא ראויה, על גבול הלא חוקית. בוא נבין שהענף הזה מתמודד בתחרות עם יתר ענפי התיירות, מתחרה בטיסות לחו"ל, מתחרה במלונות בארץ, אבל רק הוא נדרש לדבר הזה. הדבר הזה פוגע גם בחברות השיט הישראליות, כמו מנו ספנות שספגו מכה כל כך קשה, וגם בחברות שיט בינלאומיות שרוצות להפוך את ישראל לבסיס שלהן. מה הן מציעות לישראלי? הן מציעות לו בהפלגת שיט משהו שנתפס כמלון בחו"ל או כמלון בארץ. זה מה שהם רוצים להציע, רק אנחנו מקשים עליהם. על אניות השיט יש פרוטוקולים מאוד מחמירים שעוזרים לשמור על הבריאות, אם בנושא של מסנני אוויר, עטיית מסכות, הגשה עצמית. כל ענף השיט בעולם הולך לקראת הקלה מוחלטת ושוויון בהשוואה ליתר ענפי התיירות. אדוני, אני ממש מבקשת מהוועדה וממך לא לאשר את התקנות כפי שהן, יש כאן אפליה פסולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראו, התקנה הזאת אמורה להחזיר ענף לפעילות. הם צריכים את התקנה הזאת, אבל הם צריכים אותה בתנאים סבירים שאפשר לחיות איתם. << אורח >> איל אטיאס: << אורח >> אנחנו מגיעים לפה עם אנייה שהיא שליש ישראלים, שני שליש תיירים. אנחנו תומכים בכל מה שנאמר לגבי הישראלים, על כך שהאפליה אינה במקומה, הבעיה שלנו היא לגבי התיירים שנדרשים לבצע 72 שעות לפני בדיקת PCR מהנמל האחרון. צריך לזכור שהאנייה עוברת חמישה נמלים עד שהיא חוזרת לארץ, כשהתייר יכול להחליט לרדת בנמלים האלה או לא לרדת בנמלים האלה. להכריח אותנו להוריד את כל האנשים מהאנייה 72 שעות לפני בקושדסי תורכיה, למשל, שזאת התחנה האחרונה שלנו כדי לבצע בדיקת PCR, זה דבר שצריך לבחון אותו. למה לתייר שהחליט לא לרדת באחת התחנות צריך לעשות בדיקת PCR? גם את הדברים האלה צריכים לבחון. אנחנו מבקשים שתייר יעשה את הבדיקה 72 שעות לפני שהוא יעלה לקרוז, לא משנה איפה הוא עלה, ולא בנמל האחרון. זה לא דבר שנמצא בתקנות, זה נמצא בהערות לתקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אין התייחסות בתקנות, זה לא רלוונטי. << אורח >> איל אטיאס: << אורח >> יש התייחסות במסמך הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חייב לקבל תוקף בתקנה עצמה, לא בהסברים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההערה שנשמעה מוסדרת בסט תקנות אחר שנדון בוועדת חוקה. כל עניין הבדיקות בכניסה לישראל שאינן בכלי תעופה נדון בוועדת החוקה, בתקנות אחרות, לכן נוצר מן מצב שמאשרים פה צלע אחת אבל לא צלע אחרת. פעם ראשונה שיש תקנות מהסוג הזה שמאושרות בפרוצדורה שונה בעקבות הכרזה על מצב בריאותי מיוחד החל מ-1 במרץ ובעקבות תיקון מס' 11. תיקון מס' 11 אומר כך: "ועדה של הכנסת רשאית להשאיר את התקנות המוצעות, כולן או חלקן, לאשרן, לשנות את תוקפן, בתנאי שייקבע בהן שינויים בתוך חמישה ימים ממועד הבאתן לאישורה". ברגע שהוועדה מאשרת זה חוזר לממשלה ומתפרסם ברשומות, אלא אם כן הממשלה לא מאשרת. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4(א)(2), 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן - החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת או אישור הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) השם (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 (להלן – התקנות העיקריות), בשם התקנות, במקום "וטיסות" יבוא "טיסות והפלגות נופש". תיקון 2. בתקנה 21(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (2), בסופה יבוא "אם נוסעים שוהים תקנה בכלי הטיס על הקרקע מעל 30 דקות". 21 הוספת 3. אחרי תקנה 32 לתקנות העיקריות יבוא: פרק ג1 "פרק ג1: הפלגת נופש הגדרות 32א. בפרק זה – "הפלגת נופש" – כלי שיט המורשה, לפי המסמכים שהוציאה לו מדינת הדגל או חברת הסיווג, להשיט מעל 500 נוסעים ואנשי צוות כלי השליט; "הפלגת נופש חוזרת" – הפלגת נופש שאוספת נוסעים שעולים לראשונה על הפלגה זו בנמל בישראל, יוצאת אל מחוץ לתחומי המדינה ולאחר מכן חוזרת לישראל, ונמשכת יותר מ-72 שעות ממועד ההפלגה מישראל עד למועד העגינה בחזרה בנמל בישראל; "הפלגת נופש נכנסת" – הפלגת נופש שנמל הפקידה הבא שלה הוא נמלא בישראל, למעט הפלגת נופש שכל הנוסעים עליה הם נוסעים בהפלגת נופש חוזרת; "מפעיל הפלגת נופש" – הגורם מטעם בעל כלי השיט או מטעם חוכר כלי השיט המטפל מטעמם בהפעלת כלי השיט בהפלגת נופש בעת שהייתו בנמל בישראל; "צוות כלי שיט" – צוות כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973; << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הפלגת נופש מוגדרת ככלי שיט, אבל הכוונה היא להפלגה בכלי שיט. בהפלגת נופש חוזרת, בגלל שהזמן שלה יכול להיות משוער ולא ידוע, הצעתי שבמקום "שנמשכת יותר מ-72 שעות", יהיה "ומשכה המתוכנן עולה על 72 שעות". בהגדרת הפלגת נופש עדיף לכתוב את המילים "למעט הפלגת נופש שאיננה אוספת נוסעים מנמל שאינו בישראל" מאשר לחזור להגדרה של הפלגת נופש חוזרת. השתמשו בהגדרת הפלגת נופש במונחים של מדינת הדגל וחברת הסיווג, רק לא הגדירו אותם, לכן אני מציעה להגדיר כפי שהם מוגדרים בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג. אני מבקשת את ההתייחסות של רשות הספנות, אני רוצה לוודא שזאת ההגדרה הנכונה שאליה התכוונו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקובלות עליכם ההערות האלו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תטמיעו אותן בתוך הנוסח הסופי. << אורח >> מורן מנו: << אורח >> כל עוד ההפלגה התחילה בארץ החשיפה היא רק לקהל הישראלי. החשיפה למדינה אחרת מגיעה רק בהגעה ליעד הראשון, לכן הספירה של 72 שעות צריכה להיות רק החל מההגעה ליעד הראשון עד החזרה לארץ. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מבינה שהחשש הוא מחשיפה של הישראלים אחד לשני. דווקא כשיש חשיפה ממושכת גם בשינה, גם באכילה, גם בפעילויות נוספות, המועד הרלוונטי הוא המועד של היציאה מישראל. החשיפה שמנסים למנוע היא החשיפה לכמות גדולה מאוד של ישראלים. << אורח >> משה מנו: << אורח >> אצלנו יש רק ישראלים, אין לנו תיירים זרים. החשיפה של הנוסעים היא כמו החשיפה באצטדיון, באולם קולנוע, באולם אירועים, במלון בישראל, אין שום הבדל. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> יש הבדל גדול, כי במלון בישראל כשאדם לא מרגיש טוב הוא הולך לעשות בדיקה ויוצא משם. << אורח >> משה מנו: << אורח >> אצלנו יש שני רופאים, אחיות, לכן אין שום בעיה לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקחתם בחשבון את העובדה שיש לו תשתית בריאותית באנייה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו מכירים את זה. << אורח >> משה מנו: << אורח >> איך אתם מכירים אם לא דיברתם איתנו? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> במלון אתה לא משאיר אדם מאומת, אתה מעביר אותו למקום בידוד כפי שנדרש. << אורח >> משה מנו: << אורח >> אבל אנחנו כל יום בנמל, כל כמה שעות אנחנו בנמל. אם הוא חולה, הוא יישב בבית חולים באנייה בבידוד, כאשר אחרי כמה שעות הוא מגיע לקפריסין. אנחנו לא נוסעים להוואי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו לא חושבים שתשאיר אותו בקפריסין. << אורח >> מורן מנו: << אורח >> אנחנו לא ממציאים פה את הגלגל. ענף הקרוזים עובד בעולם, הפרוטוקולים של ה-EU, של gate way ושל ה-CDC האמריקאים קיימים ועובדים. יש נהלי בידוד, יש נהלי פינוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אילנה, התבססתם על מודלים בעולם? הסתכלתם מה עושים בעולם בנושא הזה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> הסתכלנו לאורך כל הדרך על מודלים קיימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה דומה למה שעושים בעולם? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לא נכון להעתיק את המודלים, כי המדיניות לגבי בדיקות ולגבי בידוד במדינות שונות מאוד מאוד שונה. אתה לא יכול להסתכל רק על הקרוז ורק על הבדיקה, צריך להסתכל על הקונטקסט הכולל של מדינות, כי יש היום מדינות שלא מחייבות בדיקות, שלא מחייבות PCR ואנטיגן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה, מורן ואטיאס, אם הייתי יודע שזה לא פוגע בכם לא להתקדם עם התקנה עכשיו, הייתי מעכב את הכל. אתם מעדיפים שלא תהיה תקנה? << אורח >> משה מנו: << אורח >> אם התקנה לא טובה, עדיף שלא תהיה תקנה, אנחנו יכולים לעבוד גם בלי תקנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך תעבוד בלי תקנה? << אורח >> מורן מנו: << אורח >> יש לנו מכתב מה-17 בפברואר ממשרד הבריאות שמאפשר לנו לפעול לפי התקנות הקיימות של תעופה. אין בעצם מגבלה על תחום הקרוזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך מכתב שמאפשר לך לעבוד כמו תעופה? << אורח >> מורן מנו: << אורח >> אני יכול לתת לך אותו. אין הוראה שאומרת שאסור לענף הקרוזים להפליג. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה מכתב ממני. המכתב הזה אומר שאין איסור בתקנות על עבודה של קרוזים. עכשיו אנחנו מבקשים להטיל הגבלות, לא לאסור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קרה מאז המכתב עד היום? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> במכתב עצמו כתבנו שכל ההגבלות ייבחנו בהתאם למצב התחלואה, בהתאם לצורך, ושאם יידרש יותקנו תקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מהמכתב ועד היום הם היו יכולים להוציא קרוזים לפי תקנות התעופה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה המצב החוקי האמיתי. עכשיו אתם רוצים תקנה מיוחדת עבורם שלא תיאמתם איתם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה לא נכון שלא תיאמנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את היית מעורבת בזה? אסיה אמרה שהפגישה האחרונה שלה איתם הייתה לפני חודשיים, וזה היה בלי טיוטת נוסח, בלי כלום. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> היו, למיטב ידיעתי, המון שיחות טלפוניות במשך התקופה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן הנוסח הזה קיים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הוא עכשיו נוצר, הוא עכשיו בגיבוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן הוא קיים אצלכם כטיוטה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> ביום חמישי העברנו אותו לממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כדי שיהיה משהו ביום חמישי מישהו היה צריך לכתוב את זה ביום ראשון. למה לא אמרו להם: זה הנוסח, תעירו הערות לפני שנעביר את זה לממשלה? יש שלושה שחקנים בתחום הזה בכל ישראל, הרבה פחות מחברות תעופה, הרבה פחות מכל תחום אחר, לא יכולים היו לעשות איתם פגישה מקדימה? אנחנו נקיים את הדיון הזה מחר בשעה 12:30. אני מבקש שנציג מכל משרד ישב עוד היום עם שלוש החברות האלו על מנת לראות מה כואב להן, מה מדאיג אותן, איפה הן מרגישות מופלות, איפה אפשר להגמיש ולהיות יצירתי ולהקל עליהן. אני מבקש להטמיע את ההערות של היועצת המשפטית שלנו בנוסח. אני רוצה לתת הזדמנות לנציג השלישי של החברה לבוא לפה עוד שעה, עוד שעה וחצי כדי שתשבו גם איתו. הם לא יקבלו את כל מה שהם רוצים. תביאו לי נוסח סופי שרק נקריא אותו. טל, תעדכני אותי בערב על האזורים הלא מוסכמים. תעדכני אותי אחרי שבאתם לקראת, אחרי שבדקתם והקשבתם לגבי הדברים הלא מוסכמים. בשיחה בינינו אני אגיד לך איפה אנחנו מגבים אתכם, איפה אני רוצה לכווץ אתכם עוד קצת. אם היינו עושים את זה מראש, היה יותר קל היום. אל תתעסקו בדקדוקי עניות של סעיפים שוליים שאמנם לא עוברים לכם בגרון אבל איכשהו אפשר לבלוע אותם, תנסו להשפיע על דברים שחשובים לכם על מנת להקל על הענף הזה. את מה שתגיעו להסכמות אני מאשר אוטומטית, את מה שלא הסכמתם עליו טל תציג לי ואני אגיד איפה אני מסכים איתה ואיפה אני רוצה עוד תיקון קטן. מחר אנחנו רק נקריא ונאשר, לא יהיה דיון. תראו, סך הכל מדובר בענף מצומצם עם מעט שחקנים שסבל שנתיים, ההוגנות זה להקשיב לו לפני שמוציאים מסמך. עשיתם איזה דיאלוג איתם שהוא לא דיאלוג עדכני על בסיס טיוטת תקנה, הוא דיאלוג כללי, פינג פונג של קשיים. אם יש תקנה, מציגים את זה לשלושה גופים, מקבלים פידבק אם מסכימים או לא מסכימים, מכווצים את האזורים הלא מוסכמים, ומשאירים לוועדה להכריע בקצת שנשאר, לא בהכל. אנחנו רוצים לפתוח את הענף, אבל אנחנו ברמת אי הסכמות גבוהה מידי. המכתב ששלחת, טל, הוא בשורה מבחינתם, הוא אפשר להם לצאת לדרך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> המכתב לא שינה את המצב המשפטי, הוא רק הסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון להיום הם יכולים לעשות נופש על בסיס תקנות תעופה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה לא על בסיס תקנות תעופה, זה על בסיס תקנות חובת ביצוע בדיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם יכולים לעשות היום - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו חושבים שזה לא יהיה טוב, אנחנו חושבים שצריך להוסיף את ההגבלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רוצה להוסיף, להחמיר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה מידתיות, הוגנות, הקשבה, גמישות ויצירתיות. יש לכם מעט זמן לעשות את זה, אני סומך עליכם. אני נועל את הדיון, מחר נמשיך אותו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20. << סיום >>