פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 18 ועדת הכספים 23/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 250 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ' באדר ב' התשפ"ב (23 במרץ 2022), שעה 13:25 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי משה גפני יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי חברי הכנסת: ענבר בזק אורי מקלב מוזמנים: אסף וקסלר – אגף תקציבים, משרד האוצר גיא גולדמן – ממונה חקיקה, רשות המיסים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> צוהריים טובים, אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. בעצם מה שאנחנו מבקשים לאשר פה היום זה למעשה איזשהו תיקון טכני שנדרש בגלל סעיף 40/ב לחוק יסודות התקציב. למעשה במסגרת תוכנית יוקר המחיה הובאו מספר פעולות שהן לא חקיקה אלא הם צווים או תקנות. בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב נדרשת למעשה הצבעה על דרך מימון, וזה מה שאנחנו עושים פה. דרך המימון המוצעת היא שינוי ההפרשה לקרן הפיצויים ומס רכוש. הפעולה הזו נעשית בגלל הגידול בהכנסות שהתבצע ב-2021 ואנחנו רואים אותו קורה גם ב-2022, לכן אנחנו סבורים שלא תהיה פגיעה בסך ההכנסות שחזינו לקרן הפיצויים בשתי השנים יחדיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה יש כרגע בקרן הפיצויים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מאזן קרן הפיצויים, יש לי את הנתון לתחילת שנת 2022, הוא כ-18.7 מיליארד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. תן לנו רגע הערכה של אירועי קיצון בשנים האחרונות שבהם הפעלתם את קרן הפיצויים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> קרן הפיצויים מופעלת בעיקר באירועים מאסיביים אחרי מלחמות או אירועים ביטחוניים כאלה ואחרים. כמובן שיש גם פיצויים קטנים כאלה ביום-יום בהינתן פגיעות ברכוש. האירוע הכי גדול שהיה בעשור האחרון הוא "צוק איתן" שבמסגרת הזו פוצו עסקים ופרטיים בהיקף של כ-1.4 מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לוקחים רק משם את הכסף או מעוד מקורות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> קשה לי לענות על זה. עקרונית, אם יש פגיעה ברכוש או פיצוי שניתן, הוא ניתן מהמקור הזה. בדרך כלל כן יש פתרונות כאלה ואחרים שגם משרדי הממשלה מציעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זהו, כי אנחנו יודעים שגם משרדי הממשלה באים ומטילים על משרד כזה או אחר לפצות. השאלה אם הפיצוי רק עובר דרכם או שזה כסף חדש מלבד הכסף של הקרן? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> פיצוי כפיצוי הוא ניתן מהקרן. אם יש פעולות אחרות, אז הן נעשות על ידי הממשלה מהתקציב השוטף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למשל ב"שומר החומות" זה נלקח מהקרן? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ב"שומר החומות" לא כל הבקשות הוגשו. חלק מהבקשות זה תשלומים שוטפים בהתאם לביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה מהקרן? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, מהקרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הרי נזקים של עיריות, שמשרד הפנים משפה אותם. הוא מקבל את הכסף מהקרן ומשפה אותם או שזה תקציב אחר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> של עיריות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עיריות, מועצות מקומיות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא בטוח על הטכניקה, איך זה עובד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא מה המקור התקציבי, האם זה מהקרן או שזה מהתקציב השוטף של המשרד? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מקורות בגין פגיעה בגין אירועים צבאיים או ביטחוניים, כן, היא מהקרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מה שמשרד הפנים משפה את העיריות, לאו דווקא את האדם הפרטי או את החנות, את העסק? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני יכול לוודא את הסוגיה הזאת. עקרונית אני חושב שזה מהקרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי אני יודע שב"שומר החומות" ביקשו מהם להגיש, כל עירייה, את הנזק שנגרם, ואז משרד הפנים היה אמור או שעשה את זה, לשפות אותם. השאלה שלי אם זה עוד כסף שמגיע מאיזשהו תקציב אחר או מהקרן? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, עקרונית זה אמור להיות מהקרן. אני יכול לבדוק את המקרה הספציפי הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה ההערכה שלכם עד סוף השנה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> קשה לנו להעריך את הסיכונים הביטחוניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא, אני מדבר איתך על יתרת הקרן. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בשנים שאין בהן פעילות צבאית משמעותית, לדוגמה 2019, הקרן פחות או יותר נשארת מאוזנת פלוס ההכנסות שמתווספות אליה. בהינתן שהתיקון שאנחנו מציעים כאן יאושר, אנחנו צופים שההכנסות שיתווספו על המספר שאמרתי שהיה בתחילת 2022, שזה 18.7 מיליארד, יתווספו עוד כ-850 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת שאתם עוברים את ה-19 מיליארד שקל. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באירוע הביטחוני הקיצוני האחרון שהיה, כמה הוצאתם מהקרן? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ב"צוק איתן" כ-1.4 מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אחרי "צוק איתן" היה עוד סבבי לחימה מעזה שהיה גם פגיעות. רק במס רכוש טיפלו בזה? לא היה איזשהו פיצויים אחרים שהייתם צריכים להוציא מהקרן? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> משלמים פיצויים גם בשוטף. אם יש עכשיו זריקת אבן שפוגעת בשמשה של רכב, משלמים מהקרן. זה פשוט סכומים זניחים יחסית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם שאלה, למה אתה קורא סכום זניח, שהוא עד 100 מיליון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בהסתכל על הקרן שיש בה כ-19 מיליארד, אז מיליונים בודדים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נשאל אחרת. יש לך את הנתונים כמה הוצאתם מהקרן בשנים האחרונות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש לי הערכות לנתונים כאלה. ב-2021 יצאו כ-250 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה זניח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יחסית ל-18 מיליארד שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, יחסית ל-1.4 מיליארד. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ב-2021 צריך להגיד, היה את מבצע "שומר החומות". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אמרת שעדיין לא הוגשו הכול. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא הכול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 2020 כמה, אסף? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 2020, 3 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 2019? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 9. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 2018? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 6. 2017 היה 100, כשמאז זה כנראה ספיחים של "צוק איתן", תשלומים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל היה סבבים שלמים של כמה ימי לחימה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שאני מנסה להבין פה, האם זה שאנחנו עכשיו מפחיתים את ההפרשה, האם זה יפגע ביכולת של הקרן לפצות בהמשך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אמור לפגוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפי המספרים שהוא אומר, 19 מיליארד שקל עד סוף שנה, זה לא אמור לפגוע. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אוסיף עוד נתון אחד. בתחילת שנת 2021 צפינו להכנסות של כ-2 מיליארד ובסוף ההכנסות בפועל היו 3.2 מיליארד, כלומר שבשתי השנים האלה, ב-2021 ו-2022 אנחנו לא צופים פגיעה בתזרים שנכנס לקרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. קודם כל סתם טכנית, כתבתם במאזן, קרן הפיצויים הסתכם בתום שנת 2021 בכ-13 מיליארד שקלים, ובדברי ההסבר כתוב 18 מיליארד. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון, זה טעות סופר. זה 18 מיליארד הסכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. דבר נוסף, הקרן הזאת רק לחימה, נכון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אירועים ביטחוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם לא לוקחים משם גם נזקי טבע? הרי יש כסף וכשהסתכלנו במה שקרה בנהריה, אנחנו יודעים שהיה נזקי טבע. התשובה הפשוטה, שבחוק זה מגדיר את זה רק אירועים ביטחוניים, אז לשאלתי, יש לי הצעת חוק שמוכנה ואומרת, תוסיף שם "וכן נזקי טבע", ואז אתה פותר את הבעיה כמו למשל בשיטפונות שהיה בנהריה, שזה גם לא אירוע שהוא קורה כל יום. נזקי טבע כאלה בסדר גודל כזה, אתה פותר את הבעיה שם בדקה ואתה לא צריך לעשות את כל הסאגה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> או רעידת אדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כן, נזקי טבע. כל אסונות הטבע למיניהם. מה אתה אומר על זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לנזקי טבע ולאסונות כאלה ואחרים גם נמצאים פתרונות בתוך התקציבים בהינתן מה שמחליטה הממשלה, ומביאים פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה, אז אתה מדבר על החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין קרן ייעודית לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך כל כך הרבה כסף וזה טוב שיש כשם כסף. אפילו אתה יכול עכשיו לצמצם את הגבייה מהמקור של זה. אגב, שתדע שבאוצר זה מקור החוכמה, לכן אני שואל אתכם כי בטח דנתם על זה כבר. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו החלטת מדיניות ממשלתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה גם פותר את הבעיה של נהריה, שאנחנו יודעים כמה זמן - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם יזרז את המדינה למצוא פתרונות לכל מיני דברים שהיא לא מוצאת להם פתרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה אומר על זה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למשל רעידת אדמה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו החלטת מדיניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש אזור שבר סורי-אפריקאי. רעידת אדמה יכולה להקריס בניינים בצפון, את יודעת את זה טוב, יעל. זה מסוכן בטירוף. המדינה לא עושה עם זה משהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, רגע, תהיי בריאה, את מפחידה אותם. אני לא רוצה לגמור להם את כל ה-19 מיליארד. אחר כך נגמור אותם. אני מדבר רק על נהריה. איך את רצה לשם? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה מאוד חשוב מה שהוא אומר. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אגיד בכנות, אני לא התכוננתי עם תשובה לשאלה הזאת. זה לא נושא הדיון. אני מוכן לבחון את הנושא הזה ולחזור אליך עם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע, כשאתה בא לפה, כייף לנו לדבר איתך גם לא בנושא הדיון, לכן העליתי את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרבה פעמים, ינון, כייף לך לדבר על נושאים שלא קשורים לדיון. זה קורה הרבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אעלה שאלה אפילו נוספת על זה. ינון צודק. אנחנו מדברים על אירוע ביטחוני. אני גרה במפרץ חיפה. עכשיו בא טיל על בז"ן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אירוע ביטחוני. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים שאירוע ביטחוני יוגדר כאירוע ביטחוני. גם זאת סוגיה ביטחונית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זאת סוגיה ביטחונית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ביטחוני, זה אין בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נגיד אתה צודק, ביטחוני, לא טיל. עכשיו יש תקלה שגורמת לפיצוץ במקום כמו שקרה בלבנון לפני שנתיים, אגב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי, שריפה בהר הכרמל, שיטפונות, הדברים האלה שקורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך להרחיב את זה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שוב, אני אענה את אותה תשובה. בסוף זה שאלה של מדיניות ואיך הממשלה רוצה לתת מענה לדברים מסוימים. בסוף ההחלטה היא שזה נכון לפצות רק לאירועים ביטחוניים. אירועים אחרים מקבלים מענה מתוך הפעילות השוטפת של הממשלה, כמו מרבית הדברים שקורים ביום-יום או בתהליך שוטף של חיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, בתור אחד שיושב ליד קובעי המדיניות, אני לא חושב שאתה קובע את המדיניות. אני רק אומר שאתה יושב לידם ואתה שומע, ומה ששמעת בכל השנים, לאו דווקא עכשיו, מכל קובעי המדיניות, מה הבנת מהם, שהם בכלל לא דיברו על זה או ששמעת שדיברו על זה ואמרו לא? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא יודע לתת על זה תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שתגיד לי, לא ישבתי כשדיברו על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אתה לא שואל את יושב-ראש ועדת הכספים הקודם? אני חושב שהוא ישב ליד קובעי המדיניות והנושא הזה עלה לדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תן לי לשאול אותו. חבר הכנסת, הרב גפני, יושב-ראש ועדת הכספים הקודם, לשאלתו של חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים הנוכחי, אלכס קושניר, שהוא שאל למה אני לא שואל את היושב-ראש הקודם על קובעי המדיניות שישבת לידם, האם עלה הנושא הזה פעם, להוסיף בחוק גם את הנושא של אסונות טבע? האם אתה יודע את המדיניות של הקודמים בתפקידים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התשובה, לא. לא עלה אף פעם והרעיון הזה הוא רעיון נכון. אנחנו נמצאים היום לצערנו הרב בסכנות גדולות. לא שעף טיל על מפעל בז"ן. עף טיל מעל בז"ן, זה אירוע ביטחוני. יש איזשהו אסון בבז"ן, שריפה או דברים שיכולים להיות. אנחנו מתפללים שזה לא יקרה אבל שיכול להיות משהו המוני. מה שינון מציע זה פתרון שהממשלה צריכה לאמץ אותו. אני לא זוכר שהתקיים אצלנו דיון כזה. לא העלו את העניין הזה ואני חושב שצריך כן לקבל תשובה. אתה הכנת הצעת חוק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שצריך לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הצעת חוק מוכנה. בגלל שראיתי את זה, עדיין לא הגשתי אותה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפני חודש כשהייתה רעידת האדמה בצפון, דובר על העניין הזה. היה די פחד כזה שאם קורית רעידה כזאת. מדינה מודרנית צריכה להיות ערוכה לפחות בחלק הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם כשאתה אומר מענים, קרה האסון בנהריה. מה נעשה מאז החלטת ממשלה, בממשלה שלהם שהייתה פעם? מה נעשה אז? אמרת שהיו מענים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היו מענים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כסף ישיר או טיפול בתשתית? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הייתה גם הרפורמה בניקוז שאושרה ממש לפני כמה חודשים ושאמורה למנוע מקרים כאלה בעתיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אומר נהריה. נהריה זה לא אירוע שצריך להכניס אותו פה. אפשר לפתור אותו, אבל אם את לוקחת את נהריה עם בז"ן ועם רעידות אדמה ועם דברים מהסוג הזה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה סכנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועם שריפה גדולה שהייתה - - -. כל נזקי טבע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נזקי טבע, זה נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל נזקי טבע. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> צריך להגיד, המדינה, הממשלה מתמודדת עם הרבה מאוד סיכונים והיא נותנת מענה למרביתם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל היא מייחדת רק ביטחון, כאילו סיכון הוא לא סיכון - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צודק. אתה אומר דברים נכונים, אבל אם היית אומר לי, תשמע, רק ממיליארד שקל ומעלה, הייתי אומר לך, תשמע, חלילה יקרה רעידת אדמה, אנחנו נגיע גם ליותר מזה, אבל כרגע הקראת לנו סכומים של 6 מיליון, 9 מיליון, 250, 100 מיליון, כלומר זה נותן את המענה גם לזה. אני חושב שצריך לתת מענה. אם היה את זה, לא היינו צריכים להתכנס פה בוועדה מספר ישיבות, לפחות ארבע או חמש ישיבות שהיו על נהריה. זה לא היה צריך לקרות. עזוב את נהריה כנהריה. אגב, אם אנחנו נבדוק אם הם קיבלו את כל המענה, גם עכשיו אותם בעלי עסקים, אני לא בטוח שהגענו ל-100%, אבל אמרתי בסדר, אין בעיה, אבל נזקי טבע אמורים להיות בפנים, נזקי ואסונות טבע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה אומר, היושב-ראש? אתה חותם איתי על זה? ההצעה מוכנה. אחרי שראיתי את זה, אמרתי, אני אכין אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא תן לקרוא אותה. אפשר לקרוא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, בשמחה רבה. אני אף פעם לא החתמתי אותך על משהו בלי שתקרא, אפילו שאתה סומך עליי ואפילו שאני חתמתי לך גם בלי לקרוא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה חתמת לי בלי לקרוא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בקדנציה הקודמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אז עכשיו בקדנציה הזאת אתה תחתום לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מעלה סוגיה מעניינת וחשובה, אין ספק, מה גם שיש פה באמת יתרה של הכסף. כן, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה הפתרון הזה נמצא עכשיו כשאנחנו צריכים לעשות תוכנית כלכלית שמשרד האוצר מעוניין בה? אגב, אני לא נגד, אני רק אומרת את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה, על שכר המינימום? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, כאן על זה, אבל לא לקליטת עולים ופליטים למשל. למה? למה קליטת עולים ופליטים זה קיצוץ רוחבי, וכשעושים תוכנית כלכלית זה פתאום נמצא את הקרן? למה צריך לקצץ ולשסע חברה מוחלשת אחת באחרת? כי קיצוץ רוחבי זה משמעות של פגיעה בחברות המוחלשות. למה עושים את זה כאן ולא מוצאים את הפתרונות האלו בכל מיני מקומות של מאגרי הכספים שיש לאוצר והוא יודע בדיוק איפה הכול נמצא? אנחנו מגלים את זה, נגלה אחרים. אני רוצה להבין למה פה קיצוץ רוחבי בגלל 5 מיליארד שהם כלום, לעומת עודפי גבייה וכו', והקרנות וכל מה שנמצא? מתי שזה מתאים לאוצר, אין בעיה. מתי שלא מתאים לאוצר, קיצוץ רוחבי. למה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אסביר. בתיקון הנוכחי שאנחנו עושים, אנחנו למעשה מסתכלים על הכנסות המדינה ומשנים את התמהיל, כלומר מפחיתים הכנסות מפעילות של מכסים אבל למעשה מגדילים את ההכנסות בגין הפחתת ההפרשה לקרן. הפעולות האחרות שציינת הן פעולות שהן בצד ההוצאה, כלומר לתת מענה באמצעות מרכזי קליטה, באמצעות בתי מלון שמקבלים עולים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 5 מיליארד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היא שואלת למה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה זה כן וזה לא? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בניהול תקציב המדינה יש שני רכיבים מופרדים שהם צד ההכנסות, הכנסות המדינה, וצד ההוצאות. ההוצאות הן מוגבלות במגבלת ההוצאה שהתקבלה כאן - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אסף, זה בסדר. כלל ההוצאה, אתם פורצים אותו מתי שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים. אתם פורצים אותו כל הזמן, רק לא כשמדובר באירועים שאנחנו היינו רוצים שזה יקרה בגללם. בעצם אתה אומר, אין תשובה ממשית למה נבחר תוכנית כזאת, כן או לא, זה מה שמתאים לאוצר, אבל אם משהו לא מתאים לאוצר כדי לסדר אותו דרכו, אז זה קיצוץ רוחבי. זה מה שאתם אומרים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הסכום שאתם רוצים לממן דרך הפחתת ההפרשות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה 1.6 מיליארד. הוא אמור לממן את הפעולות של הפחתת המכסים בחקלאות והפחתת מכסים אחרים, שזה כולל בין היתר ריהוט, כלי מיטה, כלי מטבח, מוצרים לתעשייה, אופניים חשמליים, חלקי חילוף - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזה המכסים שדיבר עליהם שר האוצר במסיבת העיתונאים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בין היתר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אתם כבר יודעים איזה מכסים רוצים להוריד? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו יודעים. נוסף להפחתת מכסים יש את ההפחתה של הבלו על הפחם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מס על הבלו אתם לא רוצים לקחת משם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לקחו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים על הבלו בשביל הדלק, להוריד את זה. אנחנו יודעים שבסוף החודש כבר יעלה ל-8 שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, לא בטוח. מחירי הנפט ירדו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל זה בסופו של דבר יגיע לעוד איזה עלייה קטנה, לא ל-8 שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להגיד כך, בעצם אם אני מבין נכון, ההפחתה בהפרשות לקרן ממס רכוש נועדה כדי לממן צעדים שנעשו על ידי משרד האוצר בהפחתת מכסים כדי להוריד את יוקר המחיה. היות ומדובר בצעדים שנעשים באמצעות תקנות, בעצם חקיקת המשנה, כדי לעמוד בכללי הרגולטור, חייבים לבצע התאמות תקציביות. הדרך שנבחרה זו הדרך הזו בעקבות ההבנה שמדובר ביתרה מספיק גדולה בקרן הפיצויים כדי לתת מענה לאירועים ביטחוניים כאלה ואחרים שיכולים חס וחלילה לפגוש אותנו במהלך השנה הזאת והשנה באה. בואו תקריאו רגע את התקנות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע, אבל איך הגעתם פתאום לעניין הזה של הפחתת המכסים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זאת אומרת איך? זאת הייתה החלטה שהיא פורסמה לפני חודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא על זה אני שואל. זה אני יודע. אני שואל מה זה קשור לפה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שנייה הסברתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נומרטור אתה מכיר, נכון? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לצערי הרב אחת הטעויות שלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא בין אלה שהמציאו אותו, זה מה שרציתי להגיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, אחת הטעויות שלי זה הנומרטור. תלמד ממני לא לעשות טעויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, היום תשאל אותו, לפני שהוא עושה טעויות הוא קודם כל בודק את הנומרטור של עצמו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בנומרטור שאתה חוקקת - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול לזרות לי מלח על הפצעים, זה בסדר. אגב, הנומרטור לא קשור לחברי הכנסת, אתה יודע, זה רק לממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פעולה מאזנת קוראים לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. עוזרת לי ילדת יום הולדת שמדובר בפעולה מאזנת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוחה על המילה "ילדת יום הולדת". יום הולדת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך אני אגיד, ילד, ילדה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך אני אציין את הגוף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אשת היום הולדת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אשת? ילדה, תסתכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בת כמה, אם יורשה לי לשאול? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא בפומבי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השאלה של נעמה היא שאלה נכונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בת כמה שלומית? תלוי בנומרטור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה כאשר צריך לאזן בין ההכנסה להוצאה, מורידים 5 מיליארד שקל בכל מיני דברים שהם חיוניים? בעמותות, בקרנות, בדברים שהחברה נהנית מהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא קשור לצעד הזה בכלל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כל קיצוץ רוחבי זה משהו שצריכים לאשר פה. אני לא בטוחה שזה יקרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נתקדם פרה-פרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, אני דווקא רוצה להישאר בפרה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפרה הזאת אנחנו נדון, אני בטוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להישאר בפרה הזאת של הפלאט. זה מאוד חשוב לי להשאיר בפרה הזאת. אנחנו איתך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, אני מבקש להקריא את התקנות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רק הם לא נתנו תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם נתנו, אתה לא רוצה לקבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אפשר את הכסף הזה להביא מהפחתה כמו כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה היא לא. בבקשה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2א ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961 ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הוראת שעה 1. בשנת המס 2022 יקראו את תקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ"א-1991 כאילו במקום השיעור הנקוב בה, בא "8.5". << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> ברגיל זה 25%, אגב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חוזרת על עצמה המילה "תקנות" פעמיים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אני רוצה להעלות להצבעה את התקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית, חוזרים ב-13:52. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:42 ונתחדשה בשעה 13:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שאנחנו מצביעים, משרד האוצר, אני מבקש למנות את המכסים שיורדים. בבקשה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה רשימה מאוד ארוכה, אני לא אמנה את כולה. אם תירצו, נוכל להעביר מסמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל תעביר וגם תגיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את הנושאים של זה אתה יכול להגיד? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בעולם החקלאות זה דגים, זה מוצרים מעובדים, זה שמן זית, זה בקר ודבש. בעולם המוצרים או כלים אחרים זה ריהוט, כלי מיטה, כלי מטבח, מוצרים לתעשייה, חומרי גלם לבנייה, אופניים חשמליים, חלקי חילוף לרכב ומוצרי מזון לא טריים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, בחומרי גלם לבנייה כשאתה מוריד את המכסים, באיזה מהם אתה מוריד? אתה לא פוגע פה אצלנו בבנייה למשל בחומרי הגלם שלנו? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, המטרה היא לייצר עוד תחרות בשווקים ולהוזיל את המחיר לצרכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה שאתה פוגע פה בתוצרת המקומית, כרגיל. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו לא מאמינים שתהיה פגיעה בכלכלה המקומית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כשמדבר על הורדת מכס על בשר, כמה מאחוז הצריכה שבמדינת ישראל, יש עליה מכס? על כמה אחוז מצריכת הבשר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אין לי את הנתון המדויק, אני יכול לבדוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> על איזה בשר יש מכס? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> על בשר בקר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא על בשר קפוא. על בשר קפוא אין מכס. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש מכס. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אין מכס על בשר. יש בשר מצונן. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> פחות מ-10% מצריכת הבשר בישראל, יש עליה מכס. אתה לא הולך עכשיו להוריד את התחרות. זה רק על בשר מאוד מסוים שמגיע - - - << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסדר. חלק מהצעדים משמעותיים יותר וחלק פחות, אין ספק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. מי בעד התקנות? להרים את היד. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר התקנות אושרו. תודה רבה, אנחנו נחזור ב-14:30 לדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:53. << סיום >>