פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 55 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 23/03/2022 הכנסת העשרים-וארבע הכנסת מושב שני פרוטוקול מס' 35 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, כ' באדר ב' התשפ"ב (23 במרץ 2022), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> אשרות עבודה לפליטים האוקראינים וקליטתם בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר מוזמנים: אילן ברוש – מנהל אגף חירום, משרד הרווחה והביטחון החברתי אור צוברי – יועצת מנכ"לית, משרד הרווחה והביטחון החברתי ענבל משש – מנהלת מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול נטלי אור חן – סגנית ראש מינהל אוכלוסין, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול טירה אמרוסי גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך חוה וקסמן – ממונה ארצית, יישום סטנדרטים בקהילה, משרד הבריאות דינה דומיניץ – עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, מנהלת צוות זנו, משרד המשפטים אושרה פרידמן – סמנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה אוסנת חיטרון – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, המטה למאבק בסחר בנשים איילת עוז – ד"ר עו"ד, מנכ"לית, המוקד לפליטים ומהגרים מרגלית לורבר – ד"ר, מנכ"לית, עמותת ואהבת שני בר טוביה – ד"ר, מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל יעל דניאלי – מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל יהודה שרבאני – רכז שטח, אם תרצו יונה שרקי – ד"ר, יועמ"ש המרכז למדיניות הגירה ישראלית טלי אהרנטל – מנכ"לית עמותת א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל שפי פז – פעילה חברתית משתתפים באמצעים מקוונים: שירי לב רן לביא – הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה מוריה ברבי – עו"ד, התאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים << נושא >> אשרות עבודה לפליטים האוקראינים וקליטתם בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> צוהריים טובים לאורחות ולאורחים שלנו, אני רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה שלנו בנושא של אשרות עבודה לפליטות ופליטים מאוקראינה. לא ארחיב במילים, כולנו עמוק בתוך גל של פליטות בעקבות המלחמה על אוקראינה. מדינת ישראל בעצם קולטת פליטים ופליטות, ותכף אנחנו נתעדכן במספר של הנכנסות והנכנסים לתוך מדינת ישראל, ואנחנו רוצות להתמקם ולהבין יותר את הסוגיות של אותם אנשים שנכנסו לשטח מדינת ישראל. כולם נכנסו בעצם לשטח מדינת ישראל תחת אשרת תייר, ב/2. נשאלת השאלה, והדיון הזה יתמקד בעצם בסוגיה הזאת של אנשים שנכנסים לכאן, מהן הזכויות שלהם, והאם נאפשר להם, או בעצם האם משרדי הממשלה הממונים יכולים לאפשר להם לקבל בעצם אשרה של עבודה. אני אשמח לתת רשות דיבור לרשות האוכלוסין, גב' ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, שתפתח את עינינו ותיתן לנו את הממצאים לגבי כל הנכנסות והנכנסים בגל של המלחמה, להבין מה המעמד שלהם, מה הסיפור שלהם, וכמובן שכרגיל, היא תיתן לנו תשובות על השאלות שיעלו בדיון. שלום לך גברתי, מה שלומך? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את עובדת קשה, כרגיל. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן גברתי, אני אשמח מאוד לדעת לגבי האשרה שניתנת לפליטות ופליטים מאוקראינה, ניתנת להם בעצם אשרת תייר, ב/2. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> כן. אם אפשר אני אפסע רגע צעד אחד אחורה, ואני אתן רגע תמונת מצב לגבי זרים מאוקראינה בכלל שנמצאים בישראל, ותכף אני אתייחס לכל נושא האוקראינים שנכנסו מאז ה-24 לחודש, שזה בעצם תחילת הלחימה באוקראינה, והיום אנחנו 28 ימים אחרי שהתחילה הלחימה הזו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> ככלל, אני יכולה להגיד שנמצאים בארץ כ-26 אלף אוקראינים, שהם נכנסו באשרת תיירים. לגבי עובדים זרים, גברתי מכירה, מדובר בכ-4,500 עובדים, בעיקר בענפי סיעוד ובנייה, ויש גם מומחים. בהתייחס לנתונים של נכנסים ויוצאים מתחילת המלחמה, אני מדברת על אלה שנכנסו מאז ה-24 בפברואר 2022, נכנסים בסך הכל 15,508 אנשים. אגב, הנתונים נכונים ליום האתמול, ואלה נתונים שהם כמובן נושמים ומשתנים כל יום. מתוכם יש לנו זכאי שבות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כמה? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> 2,252 אנשים. יש לנו 10,516 אנשים שהם נכנסים שאינם זכאי חוק השבות. יש לנו זכאי שבות ב-ב/2 גם עוד 2,738 אנשים. כך שבסך הכל אנחנו מדברים על 15,508 אנשים שנכנסו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, רגע, אני רוצה להבין. אנחנו מדברות על זכאי שבות, שהם 2,500 זכאי שבות, ואנחנו מדברות על 10,516 שהם פליטים? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> כן. יש עולים ויש זכאי שבות שנכנסו, וביחד הם 2,254, ועוד 2,738, אז בואי נגיד כ-5,000. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שכבר נכנסו? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הם גם עולים זכאי שבות וגם פליטים? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> לא, עולים וזכאי שבות. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> 5,000? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ופליטים? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> 10,516, זה אותם אלה שאינם זכאי שבות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, בסדר, בבקשה. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> זה נכון לעכשיו תמונת המצב. אז כמו שאמרנו, כל מי שנכנס שאינו זכאי שבות ואינו עולה, כל אותם 10,516, קיבלו רישיון כניסה מסוג ב/2, כפי שגברתי אמרה, כניסה למדינת ישראל למשך שלושה חודשים, שתוקפו למשך שלושה חודשים, וזאת בעצם תמונת המצב נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי. מה עושה תייר, פליט - - - אותם 10,516 שיש להם מעמד של תיירים שנמצאים במדינת ישראל, מה עושים עם אשרת תייר? איך חיים? איך אוכלים? ממה מצופה שהאנשים האלה יתקיימו? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> צריך, גברתי, לומר גם בצדק, שמרבית האנשים שנכנסו, מתוך אותם מספרים שהקראתי עכשיו, זה אותם אלה שיש להם בני משפחה במדינת ישראל, שהזמינו אותם וביקשו שהם יגיעו לכאן, אז אני מניחה שמרביתם מתארחים אצל אותם בני משפחה. עכשיו, זה נכון, רישיון מסוג ב/2 אינו מאפשר עבודה במדינת ישראל בשלב הזה. צריך לזכור שזה גם אירוע שהוא מתפתח, זה לא היה צפוי, וגלי כניסה בתחילת הדרך שהיו מאוד משמעותיים וגדולים. אני אגיד שקצב הכניסה בהתחלה היה של כ-1,000 ליום, ואם אנחנו מנסים לחשוב על חודש ימים, או על 700 מתוך אותם 1,000 שנכנסו שאינם זכאי חוק השבות, אז מדובר בכ-700 איש ליום שהגיעו עוד בתחילת הלחימה. מדובר על בערך 20,000 בחודש שהיו צפויים להגיע. אז נכון, עקרונית כרגע הם נמצאים ב-ב/2, מתארכים אצל קרובי המשפחה שהזמינו אותם, ואינם יכולים לעבוד. יחד עם זאת, בחלוף זמן המדיניות הזאת, וגם המכסה שנקבעה על ידי השרה, נקבעו לשבועיים ימים, והמדיניות הזו נבחנת כל העת. אז מאירוע שבתחילת הדרך היה נראה מאוד זמני זה הפך לאירוע מתפתח, אבל אני גם מפה נושאת תקווה שהאירוע הזה יסתיים כמה שיותר מהר ולא יאריך זמן. אז זאת כרגע המדיניות לגבי הכניסה של אותם אנשים, ולגבי האשרה שניתנת להם עם כניסתם לישראל, ואני עוד פעם מדגישה, שהמדיניות הזאת כל העת נבחנת, כל העת, אתם רואים שיש עיסוק מאוד גדול גם של הממשלה וגם של כולם בתוך האירוע הזה של הלחימה באוקראינה, ואנחנו בוחנים את הדברים, אבל כרגע, תמונת המצב היא שהם נמצאים ברישיון ב/2 שאינו מאפשר לעבוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, האם אתם יודעות או יודעים לגבי מצב המשפחות שכבר נכנסו לכאן, בעצם פליטות ופליטים המתארחים אצל המשפחות שלהם שהזמינו אותם? אני אתמול שמעתי כשביקרתי בנתב"ג שכבר חלק מהפליטים, מספר מועט ממה ששמעתי, שהם יצאו מהבתים של המארחים, כנראה בגלל כובד האירוח, כנראה שמי שמזמין לא נערכו כראוי לשאת בנטל הזה של אירוח משפחה, ואנשים פשוט יוצאים החוצה ומוצאים את עצמם בכל מיני מקומות כמו ליד העירייה, כדי שיתנו להם מענה. האם אתן מודעות לסוגיה הזאת? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> אני אומר בכנות שאני לא נחשפתי למידע הזה, אבל יחד עם זאת, אני יכולה בהחלט להבין שככל שהאירוע מתמשך, יש קושי לארח בני משפחה. אני לא נחשפתי למידע שהוציאו אנשים מבתים וכדומה, בסופו של יום, אותם קרובי משפחה הזמינו אותם לבתיהם. אני חושבת, בפן האנושי זה נראה שזה מעשה טוב, בשלב הזה, לארח אותם בבתים. לא נחשפתי למידע שאנשים פשוט הוצאו מבתים. אליי לא הגיע מידע כזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז אני אשמח שתתעדכני עם רשות האוכלוסין וההגירה בנתב"ג, זה מידע שהועבר אליי אתמול דרכם, אז שווה לבדוק מה קורה שם עם מה שמגיע אליהם, ולהתעדכן. אז את בעצם אומרת שזה אירוע מתגלגל, הם כרגע עם אשרת תייר, הם יתארחו, ויכול להיות שתיבחן האפשרות לתת להם את היכולת לעבוד. שרת הכלכלה שלחה מכתב, שבו היא בעצם אומרת כי יש תקנים, ואני אדייק לגבי התקנים, משהו כמו 12,500 תקנים פנויים, המסמך לא מולי כרגע אבל זה בהחלט מה שאני זוכרת. יש תקנים פנויים ששרת הכלכלה ברביבאי מעידה עליהם, והיא מבקשת, שלושה חודשים זה הרבה זמן ויש תקנים פנויים אז אם אפשר אז בעצם כן לתת לאנשים האלה לעבוד. מה הבעיה בשלושת החודשים האלה שהאנשים יעבדו? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> אני עוד פעם אומרת, נחשפנו למכתב, לפחות אני, ממש ביום האתמול, אני חושבת שזה מכתב שהגיע ממש עכשיו. הפנייה הזו נבחנת, וכל הצעדים שננקטים על ידנו הם כמובן תוך הסתכלות קדימה וביצוע התאמות. הנושא נמצא בבחינה, אני מניחה שיהיה דיון בנושא הזה, זה בהקשרים של מדיניות, ואנחנו כמובן נשיב לבקשה של שרת הכלכלה בצורה רצינית, אחרי ששקלנו את כלל השיקולים הנדרשים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שירי לב רן, היא הממונה על זכויות עובדות ועובדים זרים בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, היא נמצאת איתנו בזום ואני מאוד אשמח לתת לה רשות דיבור ולבקש שתתייחס לסוגיה הזאת. שלום, מה נשמע? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> שלום שלום, תודה רבה. אני באמת אשמח להתייחס, ותודה על האפשרות לדבר. אז באמת, ב-20 לחודש, ביום ראשון, שרת הכלכלה והתעשייה שלחה מכתב אל שרת הפנים, הגב' איילת שקד, והיא ביקשה, היא יצאה בקריאה למדיניות שמאפשרת העסקה לפליטים שמגיעים. הרי ברור לכולנו שהם לא מגיעים לכאן כתיירים רגילים, ברור לנו שהם נמצאים כאן בתקופת משבר, ואנחנו יודעים שמדינת ישראל כן יודעת לתת כלים הומניטאריים עבור האנשים שמגיעים לכאן. אנחנו יודעים שהיו לכך תקדימים בעבר. לדברי יו"ר הוועדה, אני באמת אגיב, שנכון לסוף שנת 2021, אנחנו יודעים להעיד, כזרוע העבודה, שמדינת ישראל נמצאת כיום באחוז אבטלה דומה לאחוז האבטלה שהיה לפני שהתחילה הקורונה, כלומר ארבעה אחוזים, ואנחנו יודעים להעיד על כך שיש למעלה מ-15,000 משרות פנויות במשק, בענפים שונים. זאת אומרת, שאותם פליטים יכולים להשתלב במקומות עבודה שונים. אנחנו גם יודעים שמדינת ישראל, תוך כדי שאנחנו מדברים, מאפשרת הגעה של עובדים זרים בתחומים שונים, ולכן, אנחנו בהחלט חושבים שיהיה נכון לאפשר לפליטים לעבוד, זה גם יקל על הנטל שישראל צריכה לשאת בו בתקופה הזו, ובנוסף להכל, זה גם יאפשר לעובדים, למי שעובד, לקבל ביטוח רפואי מעצם כך שהוא מועסק, וזו גם נקודה מאוד חשובה לחיי היום-יום, ולכן אנחנו בהחלט מחזקים פעם נוספת את הקריאה שיצאה, ומבקשים שתישקל האפשרות ליתן לאותם פליטים לעבוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, אז בעצם, מה שאת אומרת, גברתי, הוא שכל עוד הם באשרת תייר, כל הסוגייה הזאת של הנגשה למערך הבריאות וביטוח בריאות לא קיים? בעצם אין להם את זה? אנשים נשארים כאן על אשרת תייר, אנחנו מדברות על פליטות ופליטים שברחו ממלחמה, ומצופה בעצם שהם יהיו במשך שלושה חודשים, אחרי שהם קמו ולא תכננו לתייר במדינת ישראל ובטח לא ערוכים לתיירות במדינת ישראל וגם אנחנו כמדינה הרבה יותר יקרה מאשר ארץ המוצא שלהם, ואנחנו מצפות ומצפים שבשלושה החודשים האלה האנשים האלה יתיירו בהיעדר ביטוח בריאות, בהיעדר רווחה? תכף אנחנו גם נפנה למשרד הרווחה ונדבר גם על הילדים האלה שמגיעים לכאן. אז אנחנו בוועדה מצטרפות לקריאה כן לאפשר להם עבודה, ולא לחכות אפילו לא יום אחד, כי יכול להיות שנהיה במצב בו אנשים בכלל ימצאו את עצמם עובדים באופן לא חוקי, ללא זכויות, בכל מיני עבודות, ואנחנו גם יודעות מהדיון הקודם, שיש כל מיני אנשים שאורבים שם בצד ומחכים בעצם לאנשים האלה, ואנחנו נמצא את עצמנו בסוגיה הרבה יותר מורכבת מבחינת זכויות אדם. << דובר_המשך >> שירי לב רן לביא: << דובר_המשך >> זה נכון, אני יכולה להגיד שאתמול עוה"ד נועה ניימן מהיחידה, הצטרפה לביקור ביחד עם ראש מטה המאבק בסחר, עוה"ד דינה דומיניץ. זה ביקור שנערך על ידי רשות האוכלוסין בנתב"ג, והיא סיפרה לי שהיא באמת נחשפה למקרים לא פשוטים, אז אנחנו אפילו לא רוצים להציף את הקיצון, אלא לדבר על האנשים שמגיעים לכאן, אף אחד לא רוצה להיות אדם שנתון לא לרווחה ולא לצדקה. ברור שאפשר לעשות ביטוח רפואי פרטי, אבל כמו שגברתי אמרה, מדובר בעניין יקר, כשבסופו של דבר, התועלת המצרפית המירבית, כמו שאוהבים להגיד, היא כן לאפשר לאנשים שמעוניינים לעבוד ולהתפרנס בכבוד לאיזושהי תקופה מוגבלת, כשיש את האפשרות הזאת, זה לא שהאפשרות לא קיימת, יהיה הרבה יותר הגיוני ונכון, ויעיל כלכלית גם, לאפשר להם לעשות זאת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> גברתי, ענבל משש, מה הפחד בעצם מלאפשר לאנשים האלה לעבוד, כל עוד הם נמצאים כאן? הרי שלושה חודשים, אנחנו יודעות, גם כשתסתיים המלחמה לא ברור לאן הם יחזרו, האם יש לאן לחזור שם, המדינה מוכה, יש מלחמה, הרס, אנשים נהרגים, הרי אנחנו כולנו - - - מצד אחד אני מבינה את הגישה של להתגלגל עם האירוע, אבל מצד שני, אנחנו כבר יודעות שאנחנו נקיים דיון פה בעוד שבועיים, ואולי בעוד חודש, ואנחנו נבין את גודל האסון הזה בעקבות המלחמה, ואנחנו נמצא את עצמנו, במקום להיערך לסוגיה הזאת ולתת לאנשים האלה להתקיים בכבוד, אנחנו אולי נמצא את עצמנו בסיטואציה עוד יותר מורכבת. מה הפחד של רשות האוכלוסין וההגירה בעצם לתת לאנשים האלה, כל עוד הם נמצאים כאן, לעבוד? נגיד, אשרה של 2א5, כמו שיש בעצם אי אכיפה כלפי מעסיקים, בלי היתר עבודה, כמו שיש למחוסרי מעמד שנמצאים בארץ. מה הפחד? תדברי איתי על הפחדים שלכם, אני אוהבת לשמוע אותם. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> טוב, אז קודם כל, רק כדי לדבר את האוזן, לגבי אשרה ס' 2(א)5 שציינת עכשיו, זאת אשרה שניתנת למי שניתן לו צו הרחקה מישראל. האם גברתי רוצה שנזמין את אותם אנשים לשימוע ונוציא להם צווי הרחקה ממדינת ישראל? אני מניחה שלא, התשובה היא לא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> רגע, שנייה, אשרת 2א5? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> כן, האשרה הזו על פי חוק ניתנת למי שהוצא לו צו הרחקה ממדינת ישראל, אז אני מניחה שאת הרעיון הזה את תפסלי מראש ואת לא תרצי שנעשה את זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז בואי נדייק בפרטים. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> הרעיון שחה"כ דיברה עליו הוא לתת אשרת שהייה זמנית, כמו שניתן היום מנסיבות הומניטאריות, ויחד עם אי אכיפה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אז מה שמשנה זה לא הסעיף הספציפי, כמו הרעיון שיש היום תקדימים, כמו שמתייחסים לאוכלוסיות של מבקשי המקלט, ולאנשים שמאפשרים הגנה קבוצתית זמנית ונותנים להם אשרת שהייה זמנית, לאפשר להם אשרת שהייה שהיא אמנם בעצמה לא מאפשרת עבודה, אבל יחד עם זאת יש אי אכיפה כלפי מעסיקים שמעסיקים את אותם עובדים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אז ודאי שאני מכירה את ס' 2(א)5, את הרישיון הזה שניתן כפי שאמרת, לאותן קבוצות, אבל צריך לזכור, על פי חוק, זה אותן קבוצות שהוצא להם צו הרחקה ממדינת ישראל. את זה רגע נשים בצד, כי לא לשם את מכוונת, אני בטוחה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא לשם אני מכוונת אבל רגע, בואי נסדיר את הדיון הזה רגע. אני אדייק שנייה, הרי האנשים האלה לא רוצים, מדינת ישראל, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, אף אחד מאיתנו לא בדיוק מקווה שהאנשים האלה שנכנסו לכאן יישארו פה לנצח, אנחנו רוצים שהאנשים האלה יחזרו חזרה למדינה שלהם, שישקמו את עצמם, שתהיה להם את השפה שלהם, את המסגרות שלהם, את הזהויות שלהם. אני לא בטוחה שכל האנשים שמגיעים לכאן באמת ימצאו את עצמם, ימצאו את הזהות שלהם, ימצאו את השפה שלהם. אני לא בטוחה האם מבחינת טובתם הם יישארו כאן. אבל, אנחנו רוצים הרי שבכל עת, בעת שהם נמצאים כאן במדינת ישראל, ועד שהם יורחקו בחזרה למדינת המוצא שלהם, אנחנו בעצם שואלות, מה האשרה, או מה המעמד, או מה אשרת השהייה שצריך לתת להם שהיא לא אשרת תייר? זאת השאלה. הרי אנחנו רוצים שבסוף הם לא יישארו איתנו. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> אז ודאי, וברור לי שגם ביקורת על מדיניות הכניסה הננקטת כיום היא גם לגיטימית וגם חשובה, ובגלל זה נערך הדיון הזה. בשלב הזה, החלטת המדיניות הייתה שנכנסים אותם אנשים באופן זמני, ומתארחים אצל בני המשפחות שלהם ששוהים במדינת ישראל. אני עוד פעם מציינת, כולנו רוצים שהמלחמה הארורה הזאת תסתיים ובמהרה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> ואף אחד לא חולם שהיא תימשך, בטח לא 90 ימים ואף מעבר לכך. זה בשלב הזה המענה הראשוני שניתן, גם הנושא הזה של המכסה ומדיניות הכניסה, שהיא תהיה מסודרת וברורה, היא תעשה סדר גם לאלה שרוצים להגיע עוד לפני שהם מגיעים, לאלה שכבר נכנסים, והמענה שניתן להם כרגע, כמו שאמרתי, הוא באמת אותו רישיון שלא מאפשר בשלב הזה לעבוד. עוד פעם, אני חוזרת ואומרת, המדיניות הזאת נבחנת כל העת. נחשפנו, והנה אמרה גם עוה"ד לב רן, נחשפנו לפנייה של השרה, שהיא כמובן חלק מממשלת ישראל, אז המדיניות הזאת נבחנת כעת, ואני מניחה שאנחנו נדע קצת יותר אולי בעוד מספר ימים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, אני מקווה שזה יקרה. שלום אדוני, בוקר טוב, מה שלומך? צוהריים טובים, מר אילן ברוש, מנהל אגף חירום במשרד הרווחה והביטחון החברתי. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> זה בכובע של היום-יום, וכרגע אני במינוי של שר הרווחה, להיות הפרויקטור שמטפל בכל הסוגייה הזאת, קוראים לזה "נמלטי המלחמה מאוקראינה" ולא פליטים. אז אני אתן רגע איזה רקע קצר, אני בדיוק חוזר מהוועדה השנייה שעוסקת בזה. נכון להיום בבוקר, יש 16,200 אזרחים שהגיעו מיום ה-24 בפברואר 2022 עד היום, מתוכם כ-8,000 הם תחת ההגדרה של אשרת תייר, והם בעצם נמלטי המלחמה באוקראינה, ושר הרווחה בעצם קיבל את האחריות לתת מענה כולל. אני חייב לומר שאנחנו כבר שלושה ימים בשיתוף פעולה מדהים עם הג'וינט, עם מד"א, ועם ארגוני החברה האזרחית על כל גווניה. אני חוזר עכשיו מהמוקד, נכון להבוקר יש 420 פניות, 260 מתוכן טופלו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ומה הפניות? מה טיבן? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> זה על כל הרצף. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> מביטוח רפואי, לנושא של השמה, קורת גג, הנושא של מזון - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> על מה אנשים מתלוננים? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> הם לא מתלוננים בשום מקום. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הם מבקשים עזרה? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> בדיוק, הם מבקשים סיוע. אני אסביר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> המוקד זה 5130*, ברגע שמתקשרים למוקד הזה, הוא בעצם מדבר בשלוש שפות, רוסית, אוקראינית ועברית, הוא מקבל רק את הבקשה ואת הפנייה ואז יש לנו ארבעה דסקים, דסק לפניות פרטניות, דסק SOS למצבי חירום של פגיעות מיניות, אלימות, נשים, ילדים, כל הסוגייה הזו, דסק למתנדבים ותרומות, ודסק של הארגונים החברתיים. כלומר, אנשים שיושבים בסמיכות למוקד, זה נקרא מרסלה, מרסלה זה המרכז לסיוע וזה נלקח מהמרסלה הישן, אבל זה לרווחת האזרחים שנמלטו מאוקראינה, זה המודל. מחר אנחנו מכנסים 54 ארגונים תחת אותה קורת גג, ובעצם נותנים את המענה. אני יכול להסביר בקצרה. היום גם פתחנו עמדה בנתב"ג, באמצעות עמותת SIMI ועוד ארגוני נשים. כל מי שיורד מהמטוס מקבל פלייר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ראיתי, אני גם קיבלתי אותו אתמול. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> בדיוק, שהוא בעצם מסביר לו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> זאת עבודה מדהימה שנעשתה ממש בארבעה הימים האחרונים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> את כל הזכויות שלו, הוא מפנה אותו למספר המוקד, אפשר גם לעשות איזו בדיקה ולהתקשר למוקד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> התקשרתי אתמול, הם לא ענו, אז תגיד להם שיענו לח"כית. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> אז לא, רגע, קודם כל, זה היה בום של 1,500 פניות בבת אחת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> אני גם אומר שחלק רב מהפניות זה של עולים חדשים וכאלה שהם זכאי חוק השבות, כאלה שהם בעצם בהגדרה של טיפול של משרד הקליטה. אנחנו מטפלים אך ורק, אני אומר את זה בגדול כי זאת המשימה, מי שהתקשר והוא לא תחת ההגדרה הזו ויש לו איזושהי בעיה הוא יקבל טיפול מלא, אבל האוכלוסייה המוגדרת היא אותם 8,000 אנשים שהם בהגדרה של תיירים והם בשהייה של עד שלושה חודשים. אני לא אלאה אתכם בכל התהליך, אבל בגדול, משדה התעופה כשיש נחיתה, עם היכולת לקבל מענה, המוקד מקבל את הפנייה, מגיש אותה לדסק המקצועי שהם אנשי מקצוע, ובסופו של דבר יש לנו SLA של 24 שעות, 48 שעות או מידי אם זה SOS ואנחנו רואים סגירה של המערכת. אני עוד פעם, לא רוצה להלאות, אבל בגדול, המענים המלאים הם מענה רפואי, מענה לבריאות הנפש, אנחנו התקשרנו כבר עם חברת נט"ל שנותנת בעצם מענה טלפוני או אם צריך אז גם מענה פיזי של פגישה, בהתאם לצורך, מענה תזונתי באמצעות שוברים וכרטיסים, אני לא אספר על כל התהליך והמנגנון אבל הוא כבר קיים לצורך העניין, ובמצב שנצטרך גם לתת קורת גג באמצעות כל מיני גופים וארגונים מדהימים. אני בא מהמוקד, גם אתמול וגם היום, זאת שעתה היפה של מדינת ישראל. אני לא נכנס פה להיבט הפוליטי ואני לא נכנס פה לעניין של מי תייר או מי - - - אני רק רוצה לומר שאנחנו מוצפים בבקשות לבוא ולסייע. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה באת פיזית מהמוקד? המוקד הוא פיזי? יש לו כתובת שאני יכולה לבוא אליו? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> כן, כן, המוקד יושב בקריית אונו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> השקתם אותו אתמול או היום? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> השקנו אותו עם שר האוצר ושר הרווחה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> מעבר לעניין הטקסי של ההשקה, הוא כבר עובד 48 שעות והוא כבר פעיל, אנחנו מנהלים אותו, עוד פעם אגיד, עם הג'וינט ומד"א וארגוני החברה האזרחית. זה שילוב זרועות של כל הגופים שיכולים לבוא ולתת סיוע. אני רוצה לומר, באמת, אני חושב ואני רואה את זה גם בפניות, כל נמלט מלחמה שמגיע לישראל והוא מקבל יחס והוא מקבל טיפול, הוא שגריר נאמן כשהוא יחזור חזרה למדינתו, וזה שווה אלף קמפיינים. זאת פשוט שעה שאני חושב שהיא נכונה ויפה, ואנחנו עושים את זה. דבר שני, אנחנו יודעים שבמעלה הדרך זה ילך ויהיה מורכב יותר, אבל - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה? תדבר איתי על למה זה? מה התסריט? התסריט מורכב, כן. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> מהרבה סיבות. הרעיון הוא, שמי שכרגע מתארח אצל משפחות, ואני מכיר את זה, זה יקשה עם הזמן גם בהיבט הכלכלי אבל גם בהיבט החברתי. אני חייב לומר ש-85 אחוזים מהאנשים הם נשים וילדים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> הגברים שהגיעו הם או אזרחים ותיקים או כאלה שהם עם מוגבלויות. משרד הרווחה כבר מבצע השמה במסגרות הרווחה, כלומר, אנחנו כבר ביצענו השמה בבתי אבות של אנשים שהם אזרחים ותיקים שהם נמלטי מלחמה ואין להם מקום מוגדר, ביצענו השמה על חשבון המשרד מתעריפי המשרד בבתי אבות. אותו דבר יהיה גם לנושא של פגיעות בנשים, במקלטים או במסגרות לילדים ונוער. אם אנחנו נזהה דברים שמצריכים השמה נקודתית, נקיים אותה. אני רוצה גם לומר שכרגע אנחנו בטיפול של 112 ילדים, ילדי חב"ד, שנמצאים כרגע במדינת ישראל, הם נמצאים כרגע בירושלים באחת המסגרות, וכנראה שאנחנו נעביר את כולם באופן מסודר למרכז אחד שהוא כנראה יהיה בערד, אנחנו בהתקשרות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> רגע, שנייה אדוני, אתה אומר לי מלא פרטים מצוינים, אני גם אפרגן לך על הדרך, מה אכפת לך? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> כולנו באותו מקום. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> על הכיפק. אז רגע, לצד הפרגנת, אני רוצה להבין. יש 112 ילדים שהם ילדי נמלטי מלחמה בעצם? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ילדי חב"ד? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> אלה ילדים יהודיים שהם יתומים, ממשפחות שהגיעו כבר לפני שבועיים בישראל, ונמצאים במתקן של קרן קיימת בירושלים, בנס הרים, והם עוד שבוע מסיימים את השהייה שלהם שם, ואנחנו רואים את השהייה שלהם פה כארוכת טווח, לחצי שנה קדימה, ולכן חיפשנו מנגנון של מקום שיודע להנגיש להם את כל השירותים, לא רק שהייה וקורת גג אלא גם חינוך, תרבות, וגם התייחסות למשפחות ולבוגרים שבהם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, עכשיו אני אעצור אותך פה, אדוני, ואני רוצה לשאול אותך שאלה, כי אתה דיברת על אתגרים, וברגע שמדברים איתי על אתגרים המוח שלי עף קדימה, אז אני רוצה לדבר על האתגרים. הרי אמרת, אותן משפחות מארחות, ייקח כמה זמן ולאנשים האלה זה יהיה כבר כבד. גם רוב המשפחות המארחות שלהם הם לא בהכרח משפחות ישראליות מבוססות, הם לפעמים גם משפחות רוסיות או אוקראיניות, אני לא יודעת מה הקשר המשפחתי שם, סביר להניח, וזאת הנחה שלי, שבעצם מבחינת הסטטוס שלהם, אני לא יודעת כמה הם נערכו לסיטואציה כזאת שבה הם בעצם צריכים לארח משפחות שיהפכו להיות סוג של נטל עליהם. מה אתה מצפה שיקרה בעצם בעוד עשרה ימים, בעוד חודש מהיום, שיקרה לאותן משפחות מארחות? גם יש ילדים קטנים, אני פגשתי משפחות עם ילדים קטנים, עם צרכים של ילדים שצריכים גן, צריכים בית ספר, זה עסק מורכב, לא תמיד הבית מונגש לילדים. מה אתה מצפה שיקרה בעוד עשרה ימים? לך עם התסריט הכי מאתגר שיש לך. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> אנחנו לא מצפים, אנחנו נערכים, כבר נערכנו. כלומר, המסגרת להיערכות שמדינת ישראל הטילה על משרד הרווחה, בשורה התחתונה, הוא מתן מענה ל-15,000 נמלטי מלחמה. בתוך התסריט הזה, עשינו ניתוח סיכונים ובעצם הגדרות לפי מה שקורה היום. הגדרנו שלמענה רפואי אנחנו כרגע נותנים מענה, בהערכה, מתוך הסך, לכ-260 אנשים שיצטרכו, לבריאות הנפש ל-2,000. עשינו עם אנשי מקצוע ממש ניתוח והערכה, גם מתוך המצב הנפשי, גם המצב הסיכוני, גם המצב הסוציו אקונומי והכלכלי, לדעת מה סדרי הגודל, כי רצינו לעשות מסגרת תקציבית. לצורך העניין, לנושא של חסרי קורת גג, נערכנו ל-1,000 מיטות. אני יכול להגיד לך שכבר היום, אנחנו בקושי בבקשה לחמש מקומות לקורת גג. כלומר, התרחיש של קורת גג ירד כרגע, אבל לעומת זאת, הביטוח הרפואי הוא במספרים מטורפים, ואני רוצה לומר שהביטוח הרפואי היא הסוגייה הכי מורכבת, ושעולה הכי הרבה בשאלות המוקד. אנחנו כבר טיפלנו בזה בשלב הראשוני, במה שנקרא "טיפול קו ראשון" במענה באמצעות טר"ם, שהם כבר יודעים לתת את המענה לתרופות גנריות או לטיפולים ראשוניים, ובשלב השני, כשכל החוזה הביטוחי יסתיים, אז בעצם המענה יהיה שלם יותר. גם בהקשר לחוליות החלשות שאנחנו מזהים, שזה בעיקר כל הסוגייה של סחר בנשים ופגיעות בנשים, וילדים ברמת סיכון כזו או אחרת, אנחנו ביחד עם ארגוני הנשים הקמנו דסק ייעודי בתוך המרסלה, ומחר אנחנו נפגשים ובונים בעצם סט תרחישים ומענים. אני לא רוצה לפרט פה מפאת צנעת הפרט, אבל כבר נתקלנו באירוע מאוד מורכב. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> של מה? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> של ניסיון לגרום לאישה להתפתות באמצעות כסף ולהגיע, אנחנו לא יודעים בדיוק מה הכוונה, אבל ההערכה היא שלא הייתה כוונה טהורה. אנחנו מאוד מקפידים על הדברים האלה, לראות שאנחנו לא נגיע למקרה מהסגנון הזה. האתגר הוא באמת גדול, כי אנחנו קודם כל מנסים לאתר את המוקדים של הריכוזים. אנחנו יודעים כמה הגיעו, אבל אנחנו לא יודעים איפה הם נמצאים בכל מקום. יש לנו הערכה לפי גודל הרשויות ומחלקות הרווחה ברשויות, אנחנו מתחילים ליצור איזושהי תמונת מצב. צריך להבין שזה אירוע שמתגלגל בסך הכל שלושה ימים, ומתוכו כבר עשינו באמת משהו לא יאומן, וזה המקום לפרגן בעיקר למד"א ולג'וינט שקפצו על הרכבת הזאת ושמו את כל המנגנונים שלהם כדי להתחבר, והארגונים של החברה האזרחית, בעיקר המועצה הלאומית להתנדבות שהיא פשוט מהבוקר עד הערב עוסקת בזה. הרעיון המרכזי בסוף הוא לראות שבתקופה הקרובה נצטרך לתת מענים למי שבעצם יידרש להם. זה הרעיון, זאת התוכנית, אני אשמח להציג לך אותה גם בפרוטרוט. אני עוד מעט עולה לעוד ועדה שנוגעת בתקציבים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אתה מתרוצץ היום בוועדות, מצוין. << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> זה ממקום טוב ומכוונות טובות של כולם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לגמרי. אתה יודע אם יש מוקדים ספציפיים לקליטה של אותם נמלטות ונמלטי מלחמה? כלומר, האם יש לנו בארץ כמה מוקדים שבהם יש יותר, למשל יותר בראשון, יותר בחולון, יותר באשקלון? יש לנו כמה מוקדים שאתה יכול לסמן אותם? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> כן, בגדול כן. המוקדים הם לפי המקומות שגרים בהם אוכלוסייה מחבר העמים. אנחנו יודעים שכרגע יש מוקד מאוד גדול בנוף הגליל, בבאר שבע, באשדוד, בתל אביב, בירושלים. אנחנו יודעים למפות בצבעים את המרחב האזרחי לפי כמות הנמלטים שנמצאים שם, ואנחנו בעצם מנסים להנגיש להם כמה שיותר מהר, בכל הפלטפורמות, את המוקד, כדי לעשות את החיבור והקישור. השורה התחתונה היא לראות שבסוף נותנים מענה בקצה לבקשה. אתמול באמת המוקד ממש עבד, הצבנו שלושה מוקדנים וחשבנו שיענו, ותגברנו ב-35 מוקדנים של כל מד"א, הם שמו את כל - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה? זה מערך של מתנדבות ומתנדבים? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> לא, לא, הכל בחוזה ובתשלום. מתנדבים זה במקומות אחרים, דווקא המוקד הוא מוקד מקצועי שיושב על פלטפורמה מאוד מקצועית, עם מערכת 'שו' שמתקשרת בין המוקדן לבין הדסקאי, שיודע להחזיר לו בעצם מה הפתרון, והמוקדן אמור לחזור בחזרה לאותו בן אדם. אני רק אומר, שאנחנו גם מחוברים למינהל האוכלוסין, אם מספר תעודת הזהות או לצורך העניין מספר הדרכון עולה, אז אנחנו יודעים בעצם מה הסטטוס של הבן אדם, האם הוא שוהה מה-24 או שוהה ותיק יותר, שוהה בלתי חוקי או לצורך העניין נמלט מלחמה או משהו שהוא לא תחת הקטגוריה שאנחנו מטפלים בה, או אם הוא בכלל תחת חוק השבות או עולה חדש. אנחנו יודעים לעשות את האבחון הזה כבר בשלב הראשון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה. גברתי, ענבל משש, יש לי שאלה לגבי הסוגייה הזאת של המוקדים של אותם נמלטי מלחמה. האם יש לך מפה לפיה את יכולה להגיד פחות או יותר איפה הם נמצאים? האם יש ריכוזיות מסוימת? יש ריכוזים לפי אזורים גיאוגרפיים? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ועוד שאלה אחת לגבי זה, כשהם בעצם נכנסים לתוך המערכת, יש איזו כוכבית שמסמנת אותם כנמלטי מלחמה? לפי מה מזהים אותם? מה הסטטוס שלהם? יש בעצם איזה סוג של מערכת שמרכזת את אותם אנשים שנכנסים כנמלטות ונמלטי מלחמה או פליטות ופליטים? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> אז כרגע לצידי נמצאת סגנית ראש מינהל אוכלוסין, נטלי אור חן, אז היא תרחיב בנושא בבקשה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בבקשה. << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> שלום רב. אני מניחה שאת מדברת על מרכזי קליטת עולים, כי לנו אין עוד מרכזים מלבד - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אני לא מדברת על העולים. << דובר_המשך >> נטלי אור חן: << דובר_המשך >> אין לנו מרכזים. אנשים שנכנסים למדינת ישראל, ברגע שהם קיבלו אישור, אז או שהם הולכים לבני המשפחות שלהם כי הם בעצם הזמינו אותם, או כאלה שהם עולים, ואנחנו בעצם נותנים להם מעמד כאן במדינת ישראל, וזה כן ביחד עם משרד הקליטה ונתיב, פתחנו כשבעה מרכזים בארץ, וביום ראשון הם מתרחבים לעוד 12. חשוב גם לציין אותם, את העולים האלה, כי גם הם מגיעים חסרי כל, והם חייבים לקבל את תעודת הזהות ובעצם את יתר הזכויות שמגיעות יחד עם המעמד כאן בארץ. אלה המרכזים היחידים שאנחנו מפעילים במינהל האוכלוסין. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ומה לגבי השאלה שלי, אותם אנשים נמלטי מלחמה, מבחינת הרישום שלהם ברשות האוכלוסין, הם מסומנים כנמלטי מלחמה? לפי מה מזהים אותם? הרי תרצו אחר כך להוציא אותם מכאן. << דובר_המשך >> נטלי אור חן: << דובר_המשך >> הבקשות מוגשות - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני אגיד רגע, כל תנועת כניסה ויציאה מישראל כמובן שהיא נרשמת, יש לנו מערכת מאוד מאובטחת של מרשם אוכלוסין, של תנועת זרים, אז הכל רשום בתוך המערכת, בגלל זה יש לנו שליטה מלאה בנתונים, של כמה נכנסו, אנחנו יודעים לגזור את הנתונים. ועוד פעם, כל מי שנכנס ראשי להסתובב במדינת ישראל ולהשתכן היכן שהוא רוצה, אצל בני המשפחה כמובן, בכל עיר ובכל מקום במדינת ישראל, אז אין לנו מעקב פרטני על איפה הם נמצאים, אנחנו לא רואים צורך לנהל מקום כזה, אנחנו כן יודעים מתי הם נכנסו, הם כן מסומנים בתוך המערכת, וכן יודעים לפחות מי הזמין אותם אבל זה לא נתון שאנחנו כרגע אוספים או שיש לנו צורך או רצון לעשות בו שימוש בשלב הזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> האם אתם ערוכים ברשות האוכלוסין וההגירה לסיטואציה שבה בעצם אתם תמצאו את עצמכם עם אשרת התייר, שאנשים יתחילו לעבוד באופן לא חוקי? << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> תראי, אנחנו לא יודעים להגיד. זאת אומרת, האנשים שנכנסים מקבלים אשרת תייר בדיוק מאותן הסיבות שהסבירה ענבל קודם, ואין צורך שאני ארחיב על זה. בסופו של דבר, אם אדם החליט לעשות דין לעצמו אז הוא עושה דין לעצמו, וכמו שענבל ציינה קודם, זו סוגייה שאנחנו מכירים, קיבלנו כבר מספר פניות, כנ"ל גם ממשרד הכלכלה, השרה מכירה את הסוגייה הזאת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, את זה הבנתי, בסדר. << דובר_המשך >> נטלי אור חן: << דובר_המשך >> ואנחנו, כמובן שאנחנו נגיע בימים הקרובים, כמובן על פי מדיניות הממשלה, ככל שהשרה תחליט את מה שתחליט, אנחנו הגוף הביצועי ואנחנו נבצע. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי. אני רוצה לתת רשות דיבור למשרד הבריאות, נוכחת איתנו חוה, תציגי את עצמך בבקשה לפרוטוקול. << אורח >> חוה וקסמן: << אורח >> חוה וקסמן, אני ממונה ארצית יישום סטנדרטים בקהילה, חטיבת הרפואה, ומרכזת את הטיפול בחסרי המעמד במשרד הבריאות. אני אתייחס למה שהציג מר ברוש. הוצא כיסוי ביטוחי, מתווה שאנחנו בעצם לא היינו מעורבים בו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה? << דובר_המשך >> חוה וקסמן: << דובר_המשך >> משרד הבריאות לא היה מעורב בזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> חוה וקסמן: << אורח >> אולי אתה - - - << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> משרד הבריאות מעורב, ד"ר שגית ארבל אלון איתנו, אנחנו הצענו כמה מתווים וכרגע אנחנו בוחנים את המתווה של טר"ם עד 60, ומ-60 פלוס למתווה נוסף, אבל בואי, נשמע. << אורח >> חוה וקסמן: << אורח >> הכיסוי הביטוחי הזה הוא לא מספק. בעצם, המענה הוא מענה ראשוני, ובסופו של דבר, כשמדובר בחולים כרוניים, שסובלים מיתר לחץ דם, וסובלים ממלחות סרטן וסכרת, הם בסופו של דבר יציפו את חדרי המיון, דבר שאנחנו לא רוצים שיקרה. לא רק בחולים כאלה, הרי מדובר גם בחולים הסובלים ממחלות קרדיו וסקולריות והם יכולים להגיע למצבים מסכני חיים, כמו שבץ מוחי, שבץ לבבי, הצטרכות צנתורי לב, הצטרכות טיפולים עמוקים יותר מטיפול ראשוני. לכן, אנחנו פועלים להרחיב את הכיסוי הזה, במטרה באמת לא להציף את בתי החולים, ושיהיה להם מענה מוסדר, בהתאמה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז כשאת אומרת בעצם שזה לא היה בהתייעצות או שזה לא היה בעצם בשילוב, או - - - רגע, אדוני, חכה, אני כולה שואלת שאלה, לא להיבהל, אנחנו על זה. אז את אומרת שבעצם, למשרד הבריאות יש רף שבעצם פוגש את האוכלוסייה הזאת, והוא בעצם אומר שלאוכלוסייה הזאת יש הרבה צרכים, ואתם מתחילים להבין את הצרכים של אותה אוכלוסייה? << דובר_המשך >> חוה וקסמן: << דובר_המשך >> בוודאי, כי הם כבר פונים, הם כבר נמצאים בבתי החולים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הם כבר פונים? ספרי לי יותר על הפניות, ומה? << דובר_המשך >> חוה וקסמן: << דובר_המשך >> פניות של מחלות לב, ניתוחי לב, אשפוזים אונקולוגיים, דיאליזה, חולי דיאליזה זה מצב מסכן חיים. כדי שלא נגיע למצבים כאלה, חולה שהוא עם אי ספיקת כליות ולא יהיה לו טיפול מותאם, הוא יגיע בסופו של דבר למצב מסכן חיים לדיאליזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אז בעצם, אנחנו אומרות שבטר"ם הם לא נותנים בעצם - - - << דובר_המשך >> חוה וקסמן: << דובר_המשך >> טיפול ראשוני. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טיפול ראשוני, אבל הוא לא נותן את המענה שמעבר לזה, לסיטואציות שהן הרבה יותר מורכבות. אדוני, למה אתה כועס? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא, כי אמרתי את זה בהתחלה ואני חוזר, הטיפול הראשוני הוא כי עדיין לא נסגר החוזה הסופי. היום כנראה יחתמו ההסכמים והחוזים, והטיפול יהיה הרבה יותר מורחב, וטר"ם הסכים לתת את עצמו בהתנדבות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מול מי החוזה? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> בין טר"ם לבין משרד האוצר. משרד הבריאות מעורב, ד"ר שגית ארבל אלון התייחסה לחוזה של טר"ם, לכל סל המענים, היא נתנה לזה תגובה, משרד הבריאות מכיר את זה. איפה שיש לקונות אנחנו מנסים לדייק אותם, החוזה ייסגר לדעתי היום, ועד שהוא ייסגר, אז טר"ם הסכים להעמיד את המרפאות שלו לטיפול קו ראשון, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, בסדר, אבל אתה מדבר על קו ראשון והיא מדברת על קו לא ראשון, היא מדברת על קו שני, שלישי, ורביעי, ו-19. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף משהו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מי את, גברתי? << דובר_המשך >> אור צוברי: << דובר_המשך >> אור צוברי, יועצת של מנכ"לית משרד הרווחה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אור צוברי: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד, שבמסגרת ההסכם שאנחנו עכשיו מגבשים, גם יהיה איזשהו כיסוי לטיפול רפואי קצת יותר מורכב בבתי החולים, ואנחנו מודעים לבעיות הרפואיות שאנשים מגיעים איתם, מעבר לאיזשהו שבר או טיפול תרופתי, ויינתן לזה מענה. צריך גם להגיד שמשרד האוצר לגמרי איתנו, הם מבינים את גודל האירוע, אז כן יש לזה התייחסות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, גברתי חוה, את רוצה להגיד משהו? << אורח >> חוה וקסמן: << אורח >> לנו יש רשימת שירותים נדרשים בתוך אותו מענה, בתוספת לאותו ביטוח רפואי שבעצם הוצע, ואנחנו נשמח להרחיב את השירות הזה, בין אם זה בתוספת תקציבית או בין אם זה בדרישות שלנו להרחיב את הביטוח. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, בתור תסריטאית לשעבר, במאית קולנוע וטלוויזיה, אני רואה פה סרט. מה הסרט הזה אומר? הסרט הזה אומר כזה דבר, יש פה סיטואציה, יש פה בעצם כ-10,000 נמלטות ונמלטי מלחמה, פליטות ופליטים, נמלטות ונמלטים כמו שאדוני ממשרד הרווחה אומר. אנחנו בעצם עם אנשים שבאו אחרי מלחמה, יש להם בעיות בריאותיות, יש להם גם בעיות נפשיות ועוד לא התחלנו לדבר בכלל על הפוסט טראומה, על הנגשה של כל השירותים האלה של נפש, של פסיכולוגיה, על להבין בדיוק איך מטפלים, מאיפה מתחילים, ילדים נעקרו מהמסגרות תוך יום אחד, אני לא יודעת בדיוק מה הם פגשו תוך כדי שהם יצאו ונמלטו מהמלחמה, ואנחנו פה בעצם בסוגייה. משרד הבריאות, בצדק אומר שהם רוצים תקציבים, משרד הרווחה, בצדק נערך לתרחישים, ויש פה אוכלוסייה שהיא במעמד שהיא לא עובדת, ויש פה עכשיו מעגל שאני באמת אומרת לכם, אני מעט זמן בכנסת ישראל בתור ח"כית, אבל אני כבר רואה את התסריט שיכול להיות אפוקליפטי לסוגייה הזאת. באמת, תסריט של פגיעה באנשים, שחלקם יכולים בהחלט לעבוד, אנשים שבהחלט יכולים דרך העבודה שלהם והמעסיקים שלהם להסדיר להם את הסוגייה של ביטוח הבריאות שלהם, ובמקום להסדיר את כל הסוגייה הזאת אנחנו פה רבים, או לא רבים, או מנסים לחשוב על הסכם פה והסכם שם, בזמן זה אנשים סובלים מפוסט טראומה ומלחמה. אז זה התסריט שלי, שאני בעצם מזמינה את כולם להתבונן בו, ואפשר לחסוך את הקטסטרופה שאנחנו נפגוש אותה, אם כבר אנחנו לא פוגשות אותה בכל מיני חדרי מיון. אוקיי, אני רוצה לתת זכות דיבור לגברתי, שמסמנת לי מהבוקר. << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >> את מדברת עליי? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, עשית לי סימנים, אז מי שעושה לי סימנים אני בהחלט קשובה. << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> אז אני שמחה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את רוצה להציג את עצמך ולהגיד לי מי את? << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> כן, בשמחה רבה, אושרה פרידמן, סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שלום לך. << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> שלום שלום ונעים מאוד, לי כיף להיות פה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזה כיף לפגוש אותך. << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אתנצל מראש על זה שאיחרתי, היינו פשוט בוועדה אחרת שהתארכה יותר ממה שתוכנן. חשוב לי רק לדבר על ההיבט הזה, לאור העובדה שמדובר במצב שהוא באמת חריג ומיוחד, ולצד זה שמדינת ישראל, על כל גווניה, למודת ניסיון בקליטה והגירה, ואני חושבת שלמדנו שיעורים מאוד גדולים לאורך השנים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזה שיעורים למדנו? תזכירי לנו. << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> אני חושבת שכל הנושא הזה של קליטה בעתות מצוקה, ובעתות מלחמה, ובעתות חירום, התוויה להמשך הליך קליטה בתוך החברה, בתוך הרשויות, וכמובן כל מנגנוני הבירוקרטיה למיניהן במשרדים השונים, אני מאוד מאוד שמחה לראות שחלק מהדברים באים לידי יישום, חלק מהדברים עוד קצת מאתגרים אותנו. אבל לא זה העניין, אני דווקא רוצה לתת את ההיבט בהתייחסות לכך שעיקר הנפגעות במקרה הזה, לצורך העניין, הן נשים, נשים וילדים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> שלא נדבר, כפי שהזכרת, את הנושא של הטראומה, שהוא קריטי. השלב הראשון שמצריך טיפול באופן מידי, גם לאור העובדה שאין לנו שום מידע ממשי לגבי ההיסטוריה, מה קרה בארץ שלהן שם לטובת העניין, ולצד זה שהן מגיעות לכאן מבלי יכולת לעבוד ולפרנס את עצמן, מבלי שיש להן איזושהי תשתית כזו או אחרת. אני לא נכנסת לרזולוציה של האם הן יוגדרו כפליטות או כתיירות, אני אסתכל על זה כהיבט של מצב חירום ומלחמה, ומשבר שצריך לתת עליו את המענה. דווקא מההיבט הזה, אני חושבת שבתהליך הקליטה או בתהליך הסיוע, המשקפיים המגדריות הן מאוד קריטיות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> והן צריכות לבוא לידי ביטוי כבר מהשלב הראשון, בין אם זה שם, בין אם זה בשדה התעופה, ובין אם זה במעקב בהמשך לאן הן הולכות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה עם בריאות האישה? מה עם כל הסוגיות האלה? << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> כל הנושא של מתן סיוע רפואי ראשוני, על כל גווניו, גם בהיבט הפסיכיאטרי, גם בהיבט הפיזי והנפשי, גם האלמנט של מתן מסגרות חינוכיות כאלה ואחרות לילדים, ופעילויות שונות ומגוונות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תכף נשמע את משרד החינוך. << דובר_המשך >> אושרה פרידמן: << דובר_המשך >> ואני חושבת שהמשקפיים האלה מצריכות גם אפילו מתן כלים או גורמים בשטח, שהם בעלי ניסיון וידע מקצועי. סביר להניח שנעשות פה פעולות, ובאמת, אני רוצה במקום הזה גם להגיד יישר כוח למשרד החוץ, למשרד הפנים, רשות האוכלוסין וההיגרה, משרד הקליטה, ולהוסיף לזה את ארגוני החברה האזרחית והאנשים שמתנדבים, שהם באמת הפנים היפות של המדינה שלנו, שעושים הכל ביחד כדי לסייע, אבל המשקפיים האלה צריכות להיות איתנו 24/7, כי אחרת, אנחנו נחטא למטרה. מכיוון שאין לנו איזשהו דדליין שאומר מה יקרה, או מה יעלה בגורלן של אותן הנשים ואותן הילדות, ואין לנו טווח זמן ספציפי, חשוב שהמשקפיים האלה ישרתו אותנו לאורך זמן, ושנעשה יד אחת, כל המשרדים, בין אם מסכימים, ומותר להסכים שלא להסכים זה בסדר, אבל כדי באמת לתת את המענה ההולם, הנכון, והמדויק, ועם כמה שפחות נזקים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון, אני מודה לך. אני רוצה לעבור למשרד החינוך, לנציגה שהגיעה, כמובן תציגי את עצמך. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> שלום, שמי טירה, ואני מנהלת את האגף לקליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים. אנחנו נערכנו כבר לפני כמעט חודשיים, לקליטת עלייה של 5,000 עולים שהיו צפויים להגיע, ומהר מאוד הבנו שזה יהיה אירוע מתגלגל, ושיגיעו לא רק עולים חדשים, יגיעו גם אזרחים אוקראינים במצב של פליטות, ונצטרך גם להם לתת מענה. אנחנו בנינו תוכנית חינוכית, גם לבאים לתוך מרכזי הקליטה במלונות של משרד העלייה והקליטה, וגם בנינו תוכנית חינוכית בעבור הילדים שמשרד הרווחה מטפל בהם. אנחנו כבר משלבים ידיים במרכז, בנס הרים, הכנסנו לשם גרעיני מחנכים שדוברים את השפה, על מנת להמשיך לשמור לילדים על איזשהו רצף. העמדנו תקציב לטיפולים וסדנאות שיחזקו את החוסן, גם בעבור הילדים וגם בעבור ההורים, גם של העולים וגם של האזרחים. הבוקר במקרה דיברתי כבר עם איריס ממשרד הרווחה, ויש לנו המון שיתופי פעולה, גם עם החברה האזרחית, כמו "לב אחד", מכינות, תנועות נוער, כולם באמת התגייסו לסייע. גם מתוך הבנה של המצב, יש לנו מורות חיילות אז גם אותן הזזנו, למרות שאנחנו אחרי שנתיים של קורונה, אבל אנחנו מבינים שזו שעה שאנחנו נדרשים לעשות ביחד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יש ניטור לגבי אותה אוכלוסייה שהם בעצם אזרחים? אני לא מדברת על עולים וזכאי שבות, כי בטח יש להם את הסל שלהם ויש להם משרד משלהם שמטפל בהם. השאלה היא האם לגבי פליטי המלחמה, יש ניטור לגבי ילדות וילדים שבעצם אין להם מסגרות חינוך? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> כן, אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כמובן עם השלטון המקומי. יש לנו נתונים לגבי רשויות, שמשפחות מארחות אותן, והילדים הם באשרת תייר, כמו למשל מודיעין, נוף הגליל, כרמיאל, ועוד הרבה רשויות. יש לנו מסד נתונים מאוד מסודר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני אשמח לקבל אותו. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני נשמח לקבל אותו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אנחנו גם. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, זה מה שרציתי להגיד, אני אשמח גם לשתף את החברים שלנו בנתונים שאנחנו אוספים. אנחנו מפעילים חדר מצב כבר שבוע וחצי עוד מעט, וכן, זה אירוע מתגלגל. אני חושבת שהמענים מתהווים, בשיתופי פעולה מאוד גדולים ואחריות משותפת, גם של משרדי הממשלה וגם של החברה האזרחית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז רגע, אני רוצה רק להבין. אני מאוד אשמח לקבל את הנתונים, את הפילוח, את הרשימה הזאת של פריסה גיאוגרפית, איפה האנשים, איפה המרכזים וכולי. את אומרת שזה נמצא במשרד החינוך, ואתה רוצה לבקש ממנה? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא, אני רק רוצה להבין, עדיין אין להם ביטוח רפואי - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> נכון. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אתם מכניסים אותם למוסדות החינוך? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, היא לא אמרה את זה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, לא אמרתי. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני שואל, אז מה קורה עם הילדים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אז אני אסביר, ברשותך. בעיקרון, אנחנו כפופים לאמנות בין-לאומיות ולכל מיני הסכמים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> בעיקרון, מערכות חינוך בעולם קולטות ילדים רק אחרי שלושה חודשים של שהייה, מבלי קשר למעמד שלהם או של ההורים שלהם, זה הדבר הראשון, וזה המצב כרגע. לצד זה אנחנו מבינים את הצורך ואת החשיבות של שגרה, על מנת לשמור על חוסן, ואיזושהי פעולה, וגם כדי שההורים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני חייבת לציין שהשגרה היא לא רק השגרה שלהם, אני חושבת שגם אנחנו, כאזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, המלחמה באוקראינה והכניסה של הנשים, אנחנו מאוד מוטרדות ומוטרדות. << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> אני מסכימה, נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני לא מדברת בקול שלי רק, אני מדברת בקול של אנשים שפונים ואומרים שהם גם מעורערים, הם מוטרדים והם מודאגים. << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> אז גם לזה המשרד נתן מענה, ופתחנו מוקד בשפה שגם הורים וילדים ומורים, כשיש קושי, יוכלו לפנות. גם ראינו בהתחלה כיתות שהיו בהם גם תלמידים ממוצא רוסי וגם תלמידים ממוצא אוקראינים, ראינו שיש מתח, אז טיפלנו בזה, וגם הוצאנו להורים ולמחנכים איזשהו דף מידע. כן, אנחנו באירוע חזק מאוד, ומנסים לתת מענה לכל צורך שעולה. אנחנו הרבה מאוד בשטח, אני בעצמי מסתובבת, ונמצאת בקשר תמידי גם עם רשויות מקומיות וגם עם חברים נוספים במעגלים. אנחנו נשמח שתיפתר סוגיית הביטוח, על מנת שנוכל - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הרפואי? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> בכלל של ביטוח. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זאת אומרת? למה את מתכוונת? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> תראי, כשאני או את נוסעות לחו"ל, אנחנו עושות ביטוח, נכון? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> הם פה, אין להם ביטוח. אני חושבת שזה אירוע הרבה יותר רחב וגדול, וכן נדרשת איזושהי מדיניות, שלא אנחנו, משרדי הממשלה, קובעים אותה, אלא הממשלה קובעת את המדיניות ומאפשרת 'גו' הרבה יותר גדול לטובת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> עכשיו למה את קושרת את סוגיית הביטוח, סליחה על הבורות שלי ורק שלי, למה את קושרת את סוגיית הביטוח לגבי מערך החינוך או מערך אחר? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כי מה? את מחכה לשלושה החודשים ואת אומרת שאת צריכה להיערך לאחר כך? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה? זו שאלה מצוינת, אני מפרגנת לעצמי. << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> גם, אבל כרגע יש גם ילדים שהם האזרחים האוקראינים, מי שמשרד הרווחה אמור לטפל בהם. אנחנו מוכנים להיכנס מחר בבוקר לרשויות שהודיעו לנו שיש להם קבוצות של למעלה מ-20 ילדים שצריכים מסגרת. אנחנו ניתן מסגרת בלתי פורמלית לילדים האלה, שבועית, ידעו מה קורה בכל יום ובכל שעה, תהיה פונקציה שתהיה אמונה על הפעילות שלהם, אבל צריך להסדיר את הביטוח. אז אנחנו נשמח שזה יקרה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וואו, מדהים. אז בעצם, הילדים והילדות האלה בלי ביטוח הם לא יכולים להיות כמעט בשום מסגרת, כי אם הם ייפגעו אז לא יהיה אפשר לטפל בהם? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> אז לא יהיה אפשר לתת טיפול רפואי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מדהים, פשוט מדהים. אוקיי, אני מודה לך, וגם אני אשאל אותך עוד שאלה. << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> בשמחה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את בעצם אומרת שאחרי שלושה חודשים הם יכולים להיקלט לבתי הספר ולגני הילדים, אין פה בכלל שאלה? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> אין שאלה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> עם ביטוח ובלי ביטוח? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> עם ביטוח ובלי ביטוח? << דובר_המשך >> טירה אמרוסי גלינויר: << דובר_המשך >> כן, כי משרד החינוך עושה לכל תלמיד ביטוח. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אחרי שלושה חודשים פג להם התוקף של אשרת התייר והם צריכים לעזוב, אז אין פה שום עניין. התוקף של השהייה שלהם היא תחת אשרת תייר לשלושה חודשים בלבד. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אתה יודע כמה ילדים חסרי מעמד יש לנו במערכת? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני יודע בדיוק, אבל - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אבל היא שואלת שאלה מצוינת, כי היא בעצם אחת מהיחידות שאומרת, רגע חברים, בואי נתסרט. נראה לי שבעבר שלך היית משהו בענייני קולנוע וטלוויזיה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> חוץ משאני חיה בסרט, לא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הבנתי, אוקיי. אז בעצם, היא אומרת שבעוד שלושה חודשים, אוקיי, אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים וכולם יחזרו, אבל סביר להניח וגם בואו לא ניתמם, אנחנו מכירים ומכירות את המציאות היטב, יכול להיות שחצי יצאו מכאן וחצי לא יצאו מכאן, יכול להיות שהמלחמה כן תימשך, מה יהיה? יחדשו להם את אשרת התייר? אני לא יודעת בדיוק מה יקרה בעצם. משרד החינוך נערך לסוגייה הזאת, שבעצם אחרי שלושה חודשים יצטרכו לפתוח את שערי בתי הספר לאותן ילדות ולאותם ילדים שיישארו כאן. אז או שעושים גירוש המוני בזמן מלחמה, ואני לא חושבת שזה יקרה, אנחנו מדינה מצוינת שיכולה להיות גם מצוינת בזמנים שכאלה, אני לא חושבת שגירוש של אנשים בזמן מלחמה יקרה, אבל איך אנחנו נערכות אחרי שלושה חודשים - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו קולטים אותם במערכת כמו כל ילד בישראל. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה. אוקיי, אז אני מודה לך גברתי, תמשיכי לחיות בסרט שאת חיה בו, הוא סרט מצוין. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בשמחה. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> אני רק חייבת להוסיף פה, שטיפול רפואי הילדים האלה כן יקבלו, זה מה שדיברנו עליו קודם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> אור צוברי: << דובר_המשך >> שאנחנו כן עובדים לפי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לפי ההסכם עכשיו? << דובר_המשך >> אור צוברי: << דובר_המשך >> כן, 60-0 טיפול רפואי חירומי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אבל לא ביטוח? << אורח >> אור צוברי: << אורח >> לא, לא ביטוח, זאת אומרת, אם ילד חס וחלילה נפגע או מגיע עם איזשהו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יהיה לו ביטוח? << דובר_המשך >> אור צוברי: << דובר_המשך >> לא ביטוח, אבל הוא יקבל סיוע רפואי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אבל גברתי, היא אומרת משהו אחר. << דובר_המשך >> אור צוברי: << דובר_המשך >> לא, אבל הביטוח, כשאת אומרת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אם מישהו שובר את הראש באמצע משחק כדורגל במסגרת לא פורמלית, בטר"ם לא יעזרו לו. את מסכימה איתי? אתה מסכים איתי? מסכימות איתי? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אנחנו בבעיה. אוקיי, אנחנו מבינים את ההשתלשלות של הבעיות, אני מקווה שהן ייפתרו בהקדם. אני חושבת שיש לנו משרדי ממשלה מצוינים, ושרות ושרים מצוינים, שיעשו בעת הזאת את ההחלטות הכי נכונות והומניטאריות, ואנחנו לא נהיה במצב שהוא הרבה יותר מורכב וסבוך. היועצת המשפטית כותבת לי פתק, אני אקרא שנייה - - - הבנתי, היועצת המשפטית שואלת שאלה מצוינת, אני מפרגנת לך, איילת. מה עושות ועושים היום הילדות והילדים של מבקשי המקלט, מבחינת הביטוח הרפואי, שהן נמצאות במערכת החינוך? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> המשרד מבטח את כל הילדים, גם הילדים שלך וגם הילדים שלי, לכל ילד במערכת החינוך יש ביטוח. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> ומכוח מה אתם מחכים את השלושה חודשים האלה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אה, שאלה טובה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו מחכים שתהיה מדיניות ממשלתית. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אוקיי, אבל זה לא עניין של נוהל, ההמתנה הזאת של השלושה חודשים? כלומר, למה לא להכניס אותם עכשיו? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כי אנחנו, כמדינה, כחלק מהעולם, יש אמנות כרגע, עד שממשלת ישראל לא - - - << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אז זה מה שאני שואלת, באיזו אמנה כתוב שצריך לחכות שלושה חודשים עד שאפשר - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כל אמנה, כנסי ל"כל זכות", אני יכולה תכף להראות לך, אני אכניס אותך, תכף כשיסתיים הדיון אני אראה לך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, אז בעצם את אומרת שאתן מחויבות לאמנה, אחרי שלושה חודשים של ויזת תייר, בעצם מערכת החינוך צריכה - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, חייבת להכניס את הילד למערכת החינוך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה. אוקיי, טוב, אז אנחנו בעצם - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> היא מערכת, היא לא בייביסיטר. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> בסדר, אבל באמנה כתוב שצריך לדאוג לחינוך, לרווחה של הילדים - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> נכון, אחרי שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה. אוקיי, אני אשמח לתת רשות דיבור לשני בר טוביה, מקדמת מדיניות בפורום ארגוני פליטים ומבקשי מקלט. כן, גברתי. << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> תודה רבה. אני אשאיר לחברותיי לדבר על הדברים הספציפיים שקשורים למדיניות הרווחה, ובעצם, מדיניות הקליטה בישראל וכולי. אני רק רוצה להגיד, שמה שאנחנו בפורום, בפורום ארגוני הפליטים, מה שהציבור הישראלי מתחיל לראות בשבועות האחרונים, מה שהממשלה מתחילה לראות, זה שכשיש פה אנשים שזקוקים להגנה בין-לאומית, לחברה הישראלית יש אינטרס לטפל בהם. אנחנו מאוד מאוד שמחות על ההתגייסות הציבורית למען פליטי אוקראינה, להתגייסות של הכנסת ומשרדי הממשלה, למוקד המדהים הזה שמשרד הרווחה והג'וינט הקימו תוך כלום זמן, על המענים שמתחילים לחשוב עליהם, על עצם ההתייחסות לבעיה, ואנחנו מאוד מקוות, שמה שהמשבר הזה יוביל אליו, וההתמודדות הישראלית המאוד מרשימה איתו, זה גיבוש של מדיניות הגנה ישראלית שהיא צופה פני העתיד. מדיניות שהיא לא מדיניות אד הוק שיוצרים אותה בגלל לחץ ציבורי כרגע, אלא מדיניות שצופה פני העתיד, שמשפרת את היחס הישראלי ואת העמידה הישראלית באמנות הבין-לאומיות, בחובות המוסריות והערכיות שמדינת ישראל עד היום הביעה מחויבות אליהן, אבל לא מימשה אותם בפועל כלפי מבקשי מקלט ופליטים אחרים, כמו שאנחנו מכירות ואת מכירה היטב כבר יותר מעשור. אנחנו מאוד מקוות שבעצם, שמה שהדבר שקורה פה כרגע מראה ומצביע עליו, זה שמהיום והלאה יהיה שיפור בנושא הזה, ותהיה מדיניות הגנה מסודרת, צופה פני העתיד, ושכוללת סל מסוים של זכויות, שכמובן תשתדרג עם חלוף השנים. תודה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מודה לך, תודה רבה. אני רוצה לתרגם במילה וחצי, לא לערבית אלא לעברית, את מה שאת אמרת. את בעצם אומרת שאנחנו בעולם שקורים בו המון דברים, המון תרחישים, זה יכול להיות מלחמות של בני אדם עם בני אדם, וזה יכול גם להיות אסונות טבע. אנחנו לא רחוקות ורחוקים מזה, ולכן הדברים האלה, לצערי הרב, יקרו, ושווה שמדינת ישראל בעצם תיערך לאסונות שיקרו בעתיד, והם יקרו, ואני לא הבן אדם היחיד שמדבר עליהם, גם מלחמות וגם אסונות טבע. זו הזדמנות מצוינת להיערך למקום הזה שבו, במקום שכל פעם אנחנו נמצא את עצמנו באותה סיטואציה, מחוסרי מדיניות והתנהלות, אז שיהיה משהו מוסדר, ושלא נגיע למצב שבו אנחנו בכאוס. תודה רבה. שפי, מה קורה? << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני מקשיבה לך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את מהממת. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה על הקשב, אבל תוך כדי הקשב אין מלמלת. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> בסדר, אני - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, רגע, אבל אין לך זכות דיבור. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אני יכולה לענות לה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אין לך זכות דיבור בינתיים. אני אתן לך, ותמתיני. כמו שהקשבת עד עכשיו, אז תמתיני בבקשה. אוקיי, טירה דיברה עכשיו, שני גם דיברה, ד"ר איילת עוז, כן גברתי, קראתי לך קודם עורכת דין ועכשיו את דוקטור? << אורח >> איילת עוז: << אורח >> אני גם וגם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מהמם, תוך שעה יש לך שני טייטלים, בבקשה גברתי, מנכ"לית המוקד לפליטות ופליטים ומהגרות ומהגרים. << דובר_המשך >> איילת עוז: << דובר_המשך >> כן, זה דרש רק עשר שנים של עבודה, ויש לי את הטייטלים. אני רוצה להגיד דבר אחד, באמת, אני קצת מצטרפת לשני, בזה שעצם העובדה הזאת שכל המדינה יושבת וחושבת ביחד על כך שיש כאן אנשים שזקוקים להגנה ומה הם צריכים, זה דבר מדהים. זאת אומרת, אני לא רגילה להחמיא למשרדי ממשלה, זה עדיין קצת קשה בגרון, אבל זה באמת דבר מדהים, לשבת ולחשוב ביחד על מה אנשים שזקוקים להגנה צריכים, ואני מאוד מקווה, שבאמת כמו ששני אמרה, שתהיה עכשיו מדיניות הגנה בישראל. אני רוצה להגיד דבר אחד, שבאמת פשוט מתחבר לדברים שתיארתם בהתחלה על הוויזות. לא בכדי זה היה מין דיון מוזר כזה, שאומר שהם תיירים, או שהם יקבלו את ה-2א5 שזאת ויזת שחרור מהכלא, למה היא קשורה? וגם ראינו, שוב, אם אנחנו לומדים מלקחי העבר, ראינו מה קורה כשלא מסדירים את הדבר הזה, אנשים נשארים 15 שנה עם ויזת שחרור מהכלא, שיש לזה חתיכת משמעות. לכן, גם במישור הזה של סוג האשרה, אני חושבת שנכון שיהיה סעיף בחוק הכניסה לישראל שהוא ויזה של הגנה זמנית, של אנשים שנמצאים בסטטוס של הגנה זמנית, ואנחנו ביחד תופרים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את אומרת שבעצם היא לא קיימת כרגע, ואנחנו רוצים להמציא אותה? << דובר_המשך >> איילת עוז: << דובר_המשך >> נכון, היא לא קיימת כרגע, נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני בעד. << דובר_המשך >> איילת עוז: << דובר_המשך >> הגיע הזמן שהדבר הזה יקרה, זה להוסיף סעיף לחוק הכניסה לישראל שיעשה סדר, וכן, כמו שאמרה גם שפי, הוא יחול על זכאי ההגנה הזמנית החדשים, והוא יחול על זכאי ההגנה הזמנית הישנים, כי תהיה מדיניות אחת ברורה. אלה אנשים שהמדינה החליטה להגן עליהם, המדינה החליטה שהם כרגע פה תחת ההגנה שלנו, והדבר הזה בא עם כלל ברור. זה באמת לא דבר יוצא דופן, ואם אנחנו לומדים לקחים מהעבר, הלקח הכי חשוב הוא עכשיו לקבל את ההחלטות האלה, עכשיו לסגור את הדברים האלה, ולא להיות מופתעים כאילו הדבר הזה הוא פעם ראשונה, וסוף סוף גם לתקן עוול היסטורי על הדרך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מדהים, אני לחלוטין מסכימה. אוקיי, אלון שוורצר. << אורח >> יהודה שרבאני: << אורח >> הוא לא פה, אני אדבר במקומו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יהודה שרבאני, אם תרצו, שלום. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> תודה רבה, אז אני אשמח רגע לענות לגברת בציטוט של תומר מוסקוביץ', ראש רשות האוכלוסין וההגירה שדיבר בדיון הקודם בוועדת הפנים. הוא אמר כך: "מי שמגיע לישראל הוא לא פליט, הוא לא פליט, הגיעו אלינו אנשים שהגיעו מאוקראינה לפולין, משם לבלגיה, ואז הגיעו לישראל, אז הסמנטיקה צריכה להישאר בעינה, הם לא פליטים הם אזרחים". << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נכון, משפטית. << אורח >> יהודה שרבאני: << אורח >> משפטית, לפי הדין הבין-לאומי, זה החוק, את יכולה ללכת ולנסות לקדם לשנות אותו. << אורח >> איילת עוז: << אורח >> אם תסתכל על - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אה, לא, חברים - - - << אורח >> יהודה שרבאני: << אורח >> פליט זה אחד שעבר ממדינה אחרת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אדוני, שוורצר - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני לא שוורצר, אני לא נראה כמו שוורצר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שרבאני, אנא עארף, אני רואה את כולם אותו דבר אז לא אכפת לי. תמתין שנייה, שאלת שאלה? אמרת טיעון - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני אשמח לענות, כן? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז אני מנהלת את הדיון, לא אתה. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> בשמחה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> חכה אדוני. בבקשה, גברותיי, יש פה כמה נשים וקפצתן ביחד. זכות הדיבור למי? יש פה חברה שלנו שלא דיברה בכלל. אני אשמח לדבר על הנושאים החברתיים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, ד"ר איילת עוז. << אורח >> איילת עוז: << אורח >> אז אנחנו ממש לא נפתח פה עכשיו סמינריון בדיני פליטים, אבל מבחינתי, הקריאה שלהם של "נמלטי מלחמה", אם זה עוזר לך אפשר לקרוא להם נמלטי מלחמה. כששלושה מיליון אנשים מציפים את העולם במצוקה ובקריאה לעזרה, העולם מתגייס לעזור להם, זה ריב על - - - << אורח >> יהודה שרבאני: << אורח >> נכון, ובאירופה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, אתה לא מפריע לה, אנחנו פה לא בדיאלוג. << אורח >> איילת עוז: << אורח >> זה לא מקדם אותנו בשום צורה, לא למענה הוגן, לא למענה צודק, לא למענה ראוי, ולא למענה שמגשים את המדינה. << אורח >> יהודה שרבאני: << אורח >> אני אשמח לענות לך גברתי, אם אפשר כמובן. אז קודם כל, מדינות אירופה פתחו את שעריהן לכל פליטי אוקראינה, והם מציעים להם אשרה של שלוש שנים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז למה אתה אומר שהם לא פליטי אוקראינה? הנה, אתה בעצמך אומר פליטי אוקראינה. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> שלוש שנים של עבודה, פולין, גרמניה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אבל אדוני, רגע, אתה רוצה שאני אלך איתך - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני מדבר מפליטי אוקראינה, נכון? לפולין, למולדובה, להונגריה, צמודות גדר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הם פליטים עד שהם מגיעים לישראל? << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, סליחה, תנו לי רק להשלים את הטיעון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> את התייפייפות הנפש בואו נשאיר למקום אחר. ארצות הברית, אומת הדמוקרטיה הכניסה פחות מ-100 אזרחים אוקראינים. אנגליה שנמצאת בסמיכות טריטוריאלית הרבה יותר קרובה ממדינת ישראל לאוקראינה, הכניסה רק 2,000, אוי אוי אוי. זה שנכנסו לפה 9,000 אנשים מתחת לאף שלנו שהלכו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> 10,000. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על לא זכאי חוק השבות, שנכנסו מתחת לאף שלנו, בניגוד למתווה של שרת הפנים של מדינת ישראל, כששגרירות אוקראינה הולכת ועותרת נגד מדינת ישראל בבג"ץ, כשאין לה בכלל זכות עמידה, כן? איפה נשמע כדבר הזה, בכלל בעולם? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז לא הבנתי את הטיעון שלך. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> הטיעון שלי הוא טיעון ענייני. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, החובה המוסרית שלנו זה לדאוג קודם כל לזכאי חוק השבות, ואני לא נכנס בכלל לחוק השבות ומיהו יהודי, זה לא מעניין אותי, אתם רואים שגם לי אין כיפה. אני אומר מבחינה טכנית, לכו, יש שם כמעט 100,000 איש, ואפילו יותר מזה, יש מאות אלפי אנשים שנמצאים במדינות הסובייטיות, אם זה במולדובה, אם זה בבלרוס, אם זה באוקראינה, אם זה ברוסיה, תנסו להעלות אותם. למה מדינת ישראל הולכת בניגוד לכל היגיון, בניגוד לכל צורך - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, אדוני, רגע. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> רגע, לא, כי הדיון שלך - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אני לא מבינה - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני אשמח לענות לך - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני לא מצליחה להבין. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> הכותרת של הדיון שלך, ברשותך - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> זה מתן אשרות עבודה לאזרחי אוקראינה, כשאת לפני חמש דקות, קצת יותר, את אמרת בעצמך - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> חצי שעה. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> חצי שעה, את אמרת בעצמך - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שעתיים. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> שחצי מהאנשים, אם נהיה פרגמטיים, חצי מתוכם בכלל יישארו במדינת ישראל. אני עוזב רגע את כל הטיעונים הסוציולוגיים, שאנחנו המדינה שגם ככה הולכת להיות המדינה הכי צפופה בעולם לפי הנתונים של ה-OECD - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אולי זה לפי הפחדים שלך ולא לפי נתונים אמיתיים. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> זה לא הפחדים שלי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> הפחדים שלי הם שמדינת ישראל זונחת את החובה שלה לעזור ליהודים קודם, כן? ליהודים שזכאים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, אז זה לא המקום. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> סליחה, זה כן, אנחנו בתוך משכן הכנסת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אדוני. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אנחנו בתוך משכן הכנסת, זה כן דיון עקרוני. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, אז אני - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אתם חייבים לדבר על זה. יושבים פה נציגי ממשלה, עם כל הכבוד לך גברתי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> עם כל הכבוד לך אדוני - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> משרד הרווחה ומשרד החינוך הם עובדים אצל אזרחי מדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אתה תעצור, אתה תעצור - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> הם לא עובדים אצלך והם לא עובדים אצל אף אחד מכם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> עכשיו תקשיב לי טוב. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני אשמח להקשיב. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תקשיב לי טוב. אתה קורא למדינת ישראל מדינה מוסרית, ומבחינתי היא מדינה מוסרית, היא רואה גם את כולם ביחד - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני אשמח רגע להכניס לך הערת ביניים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> עכשיו אתה - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> היא מדינת הלאום של העם היהודי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה, אדוני, מוזמן לצאת החוצה ולקחת רמקול וגם מיקרופון מכאן - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אוקיי, אני אעשה את זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ולקרוא ולהכריז על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> נכון, אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> על הכיפק, תעשה את זה גם בחוץ, אף אחד לא יפריע לך - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אנחנו עושים את זה, אתמול עשינו את זה במחנה יהודה, שלשום באיילון, עושים את זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הדיון פה, אדוני - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> כן? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הדיון פה הוא לא דיון פופוליסטי - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אז על מה הוא? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> סליחה? באת לדיון ואתה לא יודע על מה הדיון פה? << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני קראתי את - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> זה דבר אחד, שאלתי שאלה - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> קראתי את הכותרת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> הדיון הוא על מתן אשרות עבודה לאזרחי אוקראינה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בדיוק, ועכשיו - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ועכשיו, הדיון כאן, אם אתה מבולבל, אולי כן, הדיון כאן הוא דיון שבו אני נערכת לאנשים שתכף הם יהיו פה, כנראה עם אשרות עבודה כי לא תהיה ברירה, ואני מתדיינת על סוגיות שהוועדה הזאת מטפלת בהם, אתה מוזמן גם לקרוא מה בדיוק הוועדה הזאת עושה. אם אתה רוצה לקרוא שוב ושוב האם המדינה הזאת היא מדינת העם היהודי, אתה מוזמן לעשות את זה בחוץ. אנחנו מבינות היטב את המדיניות של המדינה הזאת, אנחנו פה במדינת העם היהודי, הכל טוב, אף אחד לא מתווכח על זה. אם אתה רוצה ויכוח, אתה מוזמן לצאת החוצה - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני לא מתווכח על זה, אני רק ציינתי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני רק ציינתי עובדות כהווייתם - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> שהן לא נשמעות כיום, לצערי לא - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה, אז תעשו הפגנה בחוץ ותשמיעו את מה שאתם רוצים להשמיע - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אל תזלזל בדיון פה, ואל תהפוך אותו לפופוליסטי - - - << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> אני לא זלזלתי בו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> זה מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> לא הפכתי אותו לפופוליסטי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מודה לך, תודה, סיימנו את השיחה איתך. << דובר_המשך >> יהודה שרבאני: << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, גברתי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, כי מה שנאמר פה, מה שאמרו פה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שפי, לא כולם מכירים אותך, את צריכה להציג את עצמך בשביל הפרוטוקול. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אה, אוקיי, שפי פז מדרום תל אביב. יושבות פה שלוש נשים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אבל שפי, לא לזלזל. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> לא, לא, הן נחמדות מאוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תהיי עניינית. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> מנכ"לית א.ס.ף, מנכ"לית המוקד, ומנכ"לית הפורום, אני לא יודעת בדיוק מה התפקיד של שני, והן אומרות בדיוק את מה שהיה צפוי שהן גם יגידו, והן כבר אומרות את זה מאז שפרצה המלחמה "וואו, הנה ההזדמנות הגדולה שלנו, יש לנו עכשיו את פליטי אוקראינה, אנחנו עכשיו נעקוב ואת כל מה שיתנו לפליטים מאוקראינה אנחנו נדאג שייתנו גם לפליטים מסודן, מאריתריאה" - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יש לך בעיה עם זה? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> ולא משנה שאין שם מלחמה, ולא משנה שיש לנו יחסים דיפלומטיים ושלום עם המדינות האלה. כן, בטח שיש לי בעיה עם זה, את יודעת שיש לי בעיה עם זה, אבל זה מדהים איך הן ישר, בשנייה שהגיע האוקראיני הראשון לארץ הן כבר יצאו בהכרזות, "הנה ההזדמנות הגדולה שלנו ואנחנו נשווה את כל התנאים". אגב, לגבי הילדים, אין לנו שום התנגדות שיכניסו את הילדים האוקראינים לבתי הספר של המסתננים. הם רוצים אינטגרציה? הם רוצים ללמוד עם לבנים? זאת הזדמנות נהדרת, כדאי שגם יכניסו קצת שוטרים כי כנראה תהיה שם אלימות, אבל אני רוצה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נו, באמת, שפי. לא יפה, את אמא, נכון? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שפי, את אמא? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> נשמה, רק לפני לא מזמן יצאה כתבה על אלימות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, רגע נשמה, אבל שאלתי, את אמא? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> כן, אני אמא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון, גם אני אמא, ושתינו מסכימות שהזכויות של הילדה שלך או הילד שלך הן אותן זכויות של הילדה שלי - - - << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אני בעד לגמרי, ואין לי שום בעיה עם זה שהילדים ילמדו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון? אז מה הבעיה להשוות תנאים? מה אכפת לך? זאת השוואת תנאים. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> הם יקבלו חינוך, הם רצו אינטגרציה אז הנה ההזדמנות, אבל אני חוזרת ואומרת את זה שוב - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אלימות יש בכל מקום. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן, אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים ואנחנו לא ניתן, נשתמש במשבר הזה, שכמו שאת אמרת, חצי כנראה יישארו פה, נשתמש במשבר הזה כדי פתאום לספק זכויות לאנשים שלא יקבלו זכויות, שלא מגיע להם לקבל זכויות, ושמן הראוי שיגרשו אותם כמה שיותר מהר, וזה מה שהיה לי להגיד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה. יש לי שאלה, את רוצה? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, איזה תנאים את חושבת שצריך לתת לאוקראינים, לפליטות ולפליטים שנכנסו למדינת ישראל בעת המלחמה הזאת? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> קודם כל, שזה יהיה זמני, שיהיה ברור לגמרי שכל אחד - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> תראי, ביטלו את הערבויות, נכון? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> ביטלו את הערבויות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, יקירה. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> יש רק חתימה, אני יודעת בדיוק מה יש. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אני רוצה להגיד לך - - - << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אלה שחתמו על ערבויות בהתחלה זה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, אתמול אני הייתי בנתב"ג, הערבויות לא בוטלו, אני מצטערת להגיד לך. אין ערבויות? אתם מוזמנים לתת תשובות, תבררו בבקשה ותנו לי תשובות אחרי בירור, כי אני אתמול הייתי בנתב"ג והערבויות עדיין קיימות. << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> הערבות ניתנת במקרים שיש איזושהי בעיה, אבל זה לא משהו שהוא גורף, זה פרטני לגבי כל מקרה. הערבויות בוטלו כאשר הכניסו אותם - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הערבויות לא בוטלו, הערבויות עדיין קיימות והן נבחנות - - - << דובר_המשך >> נטלי אור חן: << דובר_המשך >> אז אמרתי, נכון - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אבל הן לא בוטלו, את לא יכולה להגיד שהן בוטלו, הן לא בוטלו. << דובר_המשך >> נטלי אור חן: << דובר_המשך >> לא, אנחנו מדברים על הכלל, אוקיי? פרטני, כשיש איזשהו חשש מסוים כן משיתים ערבות אבל זה מקרה פרטני וזה לא משהו שהוא גורף. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, גברתי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> תראי, מבחינתי, המתווה הראשון שהיה, היה בסדר גמור. זכאי חוק השבות כולם, אוקיי? בלי לבדוק סביב הנכד וסביב הסבא, זכאי חוק השבות כולם, וכמות סבירה של אנשים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה סבירה? כמה את רוצה שייכנסו לישראל? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, אני לא חושבת שצריכים להיכנס מעבר לזה, אני חושבת שגם המכסה של ה-5,000 הייתה מיותרת, אבל כבר היו פה בלאו הכי איזה 20,000 - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, 5,000 היא לא מיותרת הם זכאי חוק השבות - - - << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> 20,000, את צריכה לזכור - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הם יהודים, את רוצה להשאיר אותם בחוץ? שפי, באמת. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> לא יהודים, אמרתי, 27,000 כבר היו פה לפני המתווה, עוד 5,000 זה כבר שלושים ומשהו אלף - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, הם עולים והם יהודים והם צריכים להיות פה, נקודה. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> זכאי חוק השבות, אמרתי, בהחלט כן - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, את מבולבלת במספרים, יקירתי. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אני אומרת לך שוב, זכאי חוק השבות, כן. לא, אני אגיד לך - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את רוצה לשמוע את המספרים? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אני יודעת מה המספרים, אני שמעתי לפני חמש דקות בוועדה אחרת. זכאי חוק השבות נכנסים בלי מכסות, קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה נכנסים בלי מכסות. המכסה מתייחסת אך ורק לאנשים שאין להם שום זיקה ושום קרוב ושום דבר, זאת המכסה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> עכשיו, לכל אלה שזכאים, עולים זה ברור הם מקבלים אזרחות, וגם לגבי אלה שיש להם קרובי משפחה, בינתיים, בהחלט - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> להסדיר להם את המעמד? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> להכניס את הילדים לבית ספר, אני רק אומרת שזאת הזדמנות טובה לערבב את - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, זאת הזדמנות מעולה לראות את בני האדם - - - << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> בכל מקרה, הנושא שאני רציתי לדבר עליו הוא לא זה, זאת פשוט הייתה תשובה אליהן - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אל תנסו בכלל לעשות הקבלה בין שני הצדדים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, בסדר, אז תודה לאל שפי, שאת לא מחליטה על המדיניות, תודה לאל שלא רק אני אחליט על המדיניות, תודה לאל שהן לא מחליטות על מדיניות, לא רק הן, תודה לאל שיש פה כאן גיוון - - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני לא מחליטה על כלום - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לגמרי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני עושה את מה שאני יכולה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בסדר. אני קוראת כאן בעקבות הדיון הזה, האם להשוות את האוקראיניות והאוקראינים לפליטים השחורים והסודנים? אז אני קוראת כאן לראות את כולם כבני אדם, צבע העור שלי וצבע העור שלך - - - << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> זה לא מעניין אותי, זה לא משנה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אנחנו שוות. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> אני תמיד אמרתי שצבע העור לא משנה, ועובדה, עובדה שאני נשארת פה היום גם לדיון על פליטים אוקראינים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בסדר גמור. כן גברתי, את רוצה להגיד משהו? תציגי את עצמך, בבקשה. << אורח >> טלי אהרנטל: << אורח >> תודה רבה. טלי אהרנטל, אני עובדת סוציאלית ומנכ"לית עמותת א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> טלי אהרנטל: << דובר_המשך >> קודם כל, חשוב לפתוח באמת במילה טובה, אנחנו באמת שמחות ומברכות על כך שהמדינה לקחה אחריות מבחינת משרד הרווחה ומי שאינם זכאי חוק השבות, ופתחה את קו החירום בהובלת משרד הרווחה והג'וינט. יחד עם זאת, כעובדת סוציאלית שעומדת בראש ארגון שמספק שירותי רווחה למבקשי מקלט משנת 2007, אנחנו מאוד מאוד מוטרדות מכך שבארץ יש כרגע שתי קבוצות נוספות שנמצאות בארץ ומוגנות מפני הרחקה, חשוב לומר, תחת הגנה קבוצתית, והן אינן זכאיות בעצם לזכויות חברתיות כלכליות בסיסיות, שהוכרז שיינתן בעצם לפליטים לאוקראינה שהגיעו מאז ה-24 בפברואר 2022. אז קודם כל, יש פה אזרחי אוקראינה שהגיעו לפני התאריך הזה, שנמצאים כאן ושוהים כאן כחוק או לא כחוק, זה לא משנה. בסופו של דבר, מדינת ישראל החליטה שחלה עליהם ההגנה הקבוצתית, ואנחנו מאוד מוטרדים מכך שבעצם, להגנה הזאת כרגע לא תהיה שום משמעות בסופו של דבר. ושנית, באמת מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה, שחיים בישראל קרוב ל-16 שנה, מופשטים מזכויות חברתיות וכלכליות בסיסיות ביותר, ובעצם אין להם שום נגישות גם לסל השירותים הבאמת מאוד מרשים שנציג הרווחה הציג כאן. אנחנו רואים מה זה אומר, אני חושבת שהנתון הזה הוא מאוד מטריד, במיוחד אגב, כשנותנים פה נתונים, שלמעלה מ-85 אחוזים ממי שנכנסו מאוקראינה הם נשים וילדים, אז זה פשוט לא סביר כל הדבר הזה של לא לספק שירותים רחבים יותר, ובהחלט הגיע הזמן שישראל תקבע מדיניות הגנה סדורה, ברורה, שזה לא יהיה שוק, שזה לא יושפע מדעת קהל, שזה לא יהיה משהו שנתון ללחצים פוליטיים כאלה או אחרים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וצבע עור. << דובר_המשך >> טלי אהרנטל: << דובר_המשך >> או צבע עור, תודה שאת אומרת את זה. לא רק זה, אלא שגם יוסדר באופן ברור מה ההגנה הזאת אומרת, כי אשרת תייר אינה הגנה, אשרת תייר באמת תדחק אנשים, כמו שמכובדי סיפר פה, וגם אנחנו מקבלים דיווחים על פניות לעולם הזנות. כבר היה דו"ח של ארצות הברית, דו"ח הסחר, שדיבר על זה שבגלל הקורונה כבר יש פי שלוש מבקשות מקלט בזנות, אז אנחנו לא רוצים לראות את הדברים האלה, בטח לא לגבי קהלים חדשים שנכנסים לכאן. אז צריך להסדיר באופן ברור את הזכויות החברתיות והכלכליות הבסיסיות שיעזרו לאוכלוסייה הזאת לחיות כאן בכבוד כל עוד הם נמצאים כאן. אי אפשר לתת הגנה בלי זכויות, זה לא עובד, ואשרת תייר היא לא הגנה, וגם 2א5, כמו שמכובדתי הסבירה מה זה אומר, היא לא הגנה. אנשים נמצאים פה 16 שנה עם האשרה הלא ברורה הזאת, שגם מכובדתי אמרה שהיא לא הגנה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה, אדוני ממשרד הרווחה וגם גברתי ממשרד הבריאות, רציתי לשאול שאלה. ברגע שבעצם ההסכם הזה שמנוסח, הוא הסכם שתקף רק לפליטי המלחמה באוקראינה, או שהוא הולך אחורה גם לכל סוגיית הפליטות. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אז אני אעשה סדר במספרים, חזרתי מהדיון ותומר מוסקוביץ' הציג שם מספרים מאוד מדויקים. אנחנו מדברים על 16,000, מתוכם 8,000 ולא 10,000. יש 2,000 שהם נמצאים בתהליך של go no go, שכרגע הם אפילו נמצאים במלונות שמדינת ישראל נתנה להם. אנחנו מדברים כרגע על אוכלוסיית היעד שלנו, על 8,000 נמלטי מלחמה, זאת ההגדרה וזה המספר. ההתקשרות מדברת על כל אלה שהגיעו מה-24 בפברואר 2022 וצפונה, בהקשר לשאלה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הבנתי, אז ההסכם הזה, הסכם הבריאות שמנסחים אותו, שאני מאוד מקווה שיהיה מקיף וכולל, הוא בעצם הסכם שיהיה מה-23 בפברואר 2022, והוא תקף רק על האזרחים והאזרחיות האוקראיניות והאוקראינים? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> מי שנמצא בתוך המעטפת הזאת, נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הבנתי. למה? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> לא אני האדם לתת את התשובה הזאת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> האם השאלה הזאת נדרשת? אנחנו נבקש אותה להבהרה, ההסכמים האלה שבעצם נכתבים עכשיו, האם אפשר לכלול בתוכם את כל מי שנמצא כאן בעצם והוא מחוסר מעמד? וגם את כל הסוגייה של ביטוח הבריאות לא תקפה עבורו. אגב, השאלה הזאת נשאלת כל הזמן, עוד קודם, אבל עכשיו היא נשאלת בצורה יותר מחודדת, אנחנו כבר פנינו למשרד הבריאות בסוגיה הזאת. אוקיי, אני מודה לך. יעל דניאל, מנכ"לית התאחדות בתי המלון, היא נמצאת איתנו פה. << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> היי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> היי, שלום. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> אני יושבת ומקשיבה לדיון החשוב הזה. אני רוצה רגע לקחת אתכם מהסרט, כמו שאת קראת לו, למציאות שבה אנחנו חיים. אני רק אומר, שהתאחדות המלונות עוסקת בימים אלה בגיוס מסיבי של חדרים עבור עולים מגיעים לארץ, בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה ורשות החירום הלאומית. עד היום כבר למעלה מ-1,500 חדרים מאוישים על ידי עולים. אבל לא לשם כך הגעתי, הגעתי כדי לומר לכם שמלונות ישראל רוצים, ערוכים, ויכולים לקלוט מיידית 5,000 פליטים, אזרחים, או איך קראתם להם? נמלטי מלחמה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יאללה, בואו ניתן - - - << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> וואו, זו בשורה - - - << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> המלונות, כמו שאתם יודעים, כשנתיים עברו תקופה מאוד קשה, ובימים אלה, עם פתיחת השמיים, התחילו להגיע תיירים רבים למדינת ישראל. כמו כן, אנחנו נמצאים ערב החגים, אבל מהצד השני, איבדנו כמחצית מהעובדים שלנו במהלך הקורונה. הענף שלנו, שבשגרה העסיק 42,000 עובדים, איבד כמחצית מהם, וכיום הוא זקוק לעובדים כמו אוויר לנשימה. שוב, אנחנו בפתח החגים והחופשות, וההעסקה של העובדים הללו במלונות היא לא דבר חדש, אנחנו גם מעסיקים כ-1,000 מסתננים. בימים אלה אנחנו עומדים לקבל כ-800 עובדים בהיתר מהפיליפינים, בסיוע כמובן של רשות ההגירה. אנחנו מעסיקים כ-1,500 עובדים זרים מירדן באילת, ועדיין, הדבר הוא טיפה בים. אנחנו זקוקים, ואני שבה ואומרת, אנחנו מפצירים לקבל עובדים, 5,000 עובדים בכל הארץ, בכל המקצועות, החל בעובדי קבלה, ומצילים, ומלצרים, ושפים, וקונדיטורים, ועובדי אחזקה, וחדרנים, וכן האלה, מצפון עד דרום. כמובן שהעובדים הללו יועסקו בתנאים סוציאליים מלאים. אנחנו מוכנים לקבל עובדים זמניים, כאמור, החודשים הקרובים הם חודשים מאוד עמוסים בענף, וישנם 8,000 או 10,000 אזרחים אוקראינים בישראל כרגע, לתקופה של שלושה חודשים, אז אלה מהם שכשירים לעבודה ויכולים להשתלב, שוב, הרבה עבודות הן ללא מקצועיים, אנחנו לא דורשים מהם איזושהי השכלה או מיומנות מסוימת. כמובן שאם יגיעו עובדים עם מיומנויות כאלה ואחרות הם יוכלו להשתלב בהם, אבל אני חושבת שאין סיבה לא להעסיק את אותם עובדים שיכולים וכשירים לעבוד בעבודה, והנה אני אומרת, אנחנו זקוקים לעובדים האלה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה, בעצם יש פה - - - << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אפשר שאלה, בבקשה? << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> כן. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> את אומרת שיש לכם 5,000 חדרים פנויים? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא חדרים, תקנים. << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> לא, לא, 5,000 משרות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> משרות. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא חדרים? << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> לא, לא, אל תתבלבל, על חדרים דיברתי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה? אתה מחפש חדרים? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> כן, מאוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> באמת? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה? מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> אילן ברוש: << דובר_המשך >> כי הכל מלא לקראת החגים, ואנחנו מחפשים מקומות שיש בהם חדרים, שאנחנו נוכל לשכן אותם. << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> אבל מה זאת אומרת? אבל ברור, משרד הקליטה הוציא כבר שלוש פעמים קול קורא, מלונות רבים נענו לקול הקורא, אנחנו מגייסים אותם. כאמור, אני אומרת לך, יש מאגר חדרים מאוד גדול, הוא מנוהל על ידי משרד הקליטה ורשות החירום הלאומית שהתגייסה לעניין הזה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> זה לזכאי חוק השבות. << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> ולהיפך, כרגע דווקא גויסו מלונות שלמים לתקופה של חודשיים שלושה, על מנת שנתיב יוכלו להגיע למלונות הללו ולהסדיר להם את האשרות בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי. << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> אבל שוב, לשים בצד, אני דיברתי על 5,000 משרות. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> חשוב להגיד, כבוד היו"ר, לגבי קשישים או אנשים עם מוגבלות, אנחנו כן נשים אותם במסגרות שלנו, כלומר, הן לא יישארו בלי מענה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה. << דובר_המשך >> אור צוברי: << דובר_המשך >> המצוקה כרגע היא לגבי קורת גג זמנית למי שהוא לא מוכר כאוכלוסיית - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אוקיי. יעל, מנכ"לית התאחדות בתי המלון, הקריאה שלך לגיוס מידי של אותם - - - << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> אזרחים שנמצאים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שנמצאים כאן, אתם הוצאתם מכתב רשמי למשרדי ממשלה? לשרת הפנים? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> כן, פנינו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן? מתי? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> כן, פנינו לשרת הפנים בשבוע שעבר, אם אני לא טועה. כן, פרסמנו את זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> קיבלתם תשובה? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> טרם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, אני מאוד מקווה שינצלו את ההזדמנות הזאת באמת שיש עבודה ויש משרות פנויות, ואנשים יכולים באמת להתפרנס בכבוד ושלא יהיו נטל על אף אחד - - - << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> סליחה, כבוד היו"ר, אולי זאת הזדמנות גם באמת לאמץ את ההצעה של שרת הכלכלה, שמעסיקים שיעסיקו עובדים עם אשרה כזו או אחרת כעובדים זמניים, לא יינקטו כנגדם סנקציות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אני לחלוטין מצטרפת. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לד"ר יונה שרקי, המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שלום. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> שלום רב. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן אדוני, במה אני יכולה לעזור לך? << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> כן, גברתי, קודם כל חשוב לציין, שהסוגייה של ההגעה של נתינים אוקראינים לישראל נתונה במחלוקת ציבורית קשה. אנחנו לא בתמימות דעים, רחוק מאוד מזה מבחינת הדבר הזה. אני גם מתקשה לקבל שבפורום כזה, אנחנו מדברים במונחים שהם לא מונחים אדמיניסטרטיביים, סטטוטוריים או משפטיים ברורים. כאשר נמלט מלחמה מבחינתי, זה אולי משהו פקטואלי, אבל אין פה שום סטטוס מבחינת המעמד הזה. אנחנו מדברים, לצורך העניין באירופה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז תנו להם סטטוס. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> אני אסביר. אנחנו מדברים למעשה על ההגעה מאוקראינה למדינות אירופה, של פליטים מאוקראינה. אני רק אעשה סדר כי אני בעצמי גם כן עורך דין ודוקטור למשפט בין-לאומי, וזה תחום המומחיות שלי. כך שכאשר אנחנו מדברים על אדם שמגיע וחוצה גבול ומגיע למדינה, אז הוא ממילא נחשב שם לפליט, הוא מבקש מקלט, וברגע שבקשת המקלט נידונה אז הוא מקבל סטטוס של פליטות. כאשר בן אדם כזה מבקש להגיע לישראל, אין לו סטטוס של פליטות לפי המשפט הבין-לאומי. ההגנה היחידה שקיימת לו, היא על פי סעיף 33 לאמנת הפליטים של ג'נבה, ששם זה בעצם ההגנה של 'עיקרון אי ההחזרה' - - - << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> זה לא נכון משפטית - - - << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> שנייה, אני מבקש רק לסיים - - - << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> ואתם חייבים להגיד - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שני - - - << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> אני לא הפרעתי - - - << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> זה לא נכון משפטית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שני - - - << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> אני שתקתי כאן 40 דקות, נתתי לכולם לדבר בכבוד, תודה. עכשיו, כאשר פליט מגיע למדינה אירופאית - - - << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> זה לא נכון משפטית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שני, לא להפריע, אחרת את פשוט תמצאי את עצמך בחוץ. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> כאשר פליט מגיע למדינה אירופאית, אז בוודאי, לפי הדירקטיבות האירופאיות הוא מקבל אשרת עבודה זמנית, כפי שהוצע פה, ומקבל גם ביטוח רפואי, כפי שהוצע פה, וכן הלאה. אבל בית המשפט העליון, לפני פחות מ-36 שעות הבהיר, שאין כאן בכלל שאלה של פליטות, של מעמד של פליטים. מדוע? מכיוון שאין להם מעמד כזה. עכשיו, אם אנחנו מדברים למעשה על אנשים שהם לא בעלי מעמד פליטות והם מגיעים לישראל, הסטטוס שכרגע אנחנו מכירים, לפחות לפי הטענות שעלו באותה עתירה ושנידונו בבית המשפט, זה באמת שאלה, האם מדובר בתיירים, אנשים שמגיעים לכאן באופן זמני? עכשיו, פה בעצם הנקודה שאני רוצה להגיע אליה, והיא שכאשר אנחנו יושבים בוועדת עובדים זרים, לדבר על מתן אשרות עבודה לתיירים, או להעלות כאן את השיח בנוגע לילדים, כאשר אנחנו לא מדברים על ילדים של עובדים זרים, אנחנו לא מדברים על עובדים זרים, אנחנו גם לא מדברים על פליטים, אנחנו מדברים לצורך העניין על אנשים שנמצאים במצוקה, ואין ספק, אבל אני חושב, באמת לטובת כולם, כאשר השיח הוא ענייני ולא דמגוגי, אז ממילא אפשר להגיע לפתרונות שכולנו יכולים להסכים עליהם. אבל כאשר משתלטים על השיח, במובן הזה שעושים שימוש דמגוגי במונחים לא מדויקים, במטרה לקדם אג'נדות, או מטרות שכלל אינן שייכות למצב הספציפי שעליו אנחנו מדברים כעת, כמו שזה עלה קודם, השאלה של הפליטים מדארפור, השאלה של פליטים מאריתריאה, זה לא רלוונטי בכלל לסוגייה. אבל הניסיון לבוא ולהכליל את הכל תחת כפיפה אחת, ולהציג את הכל במונחים שאינם מדויקים, אינם רלוונטיים לעולם המשפט, הוא דבר שבסופו של יום חוטא לשיח הציבורי, גברתי, ואני חושב לצורך העניין, שמתפקידנו, כאשר אנחנו יושבים סביב שולחן עגול כמו זה בכנסת, אז הוא דווקא לדון בסוגיות שקשורות, ומדברים במונחים רלוונטיים. לכן, אני חושב שהדיון הזה לא צריך להתקיים בוועדת עובדים זרים, מכיוון שאנחנו, בוועדת עובדים זרים, צריכים לדון בזכויותיהם של עובדים זרים, ולא בסוגיות של פליטות ולא בסוגיות של ילדים, כי הדברים האלה כלל אינם רלוונטיים לעובדים זרים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מודה לך, תודה רבה, אמרתי את זה בתחילת הישיבה, גם בישיבה הקודמת שלי בוועדה. האנשים האלה תכף יהיו תחת הוועדה הזאת, ואני מכירה את התהליכים האלה, הם תהליכים מאוד מהירים בחוסר מדיניות, ואני יודעת טוב מאוד להיערך לתרחישים הבאים. לכן, אתה לא תגיד לי איזה דיונים אני מקיימת. כל עוד יש אנשים פה שעובדים, שהם לא אזרחי מדינת ישראל, אז מבחינתי אני כן רוצה כוועדה להיערך לסיטואציה הזאת. אם וכאשר הם לא יהיו עובדים, אז סיימנו, עשינו דיון, דיברנו, נפגשנו, היה סבבה. כאשר האנשים האלה, אם וכאשר יתנו להם אשרות של עבודה, או שהם יעבדו לא כחוק, אני אהיה המקום שבו ידונו בסוגייה הזאת. אז אני שמעתי אותך, אני מודה לך. הסוגייה הזאת של נמלטי מלחמה ופליטות, האנשים האלה כן מבקשים מקלט מדיני, האנשים האלה יוכרו או לא יוכרו, השאלות האלה פתוחות, ואנחנו כאן במקום דמוקרטי שבו מותר לדבר על הכל. אתה יכול להגיד את האג'נדות שלך, ואני גם יכולה בהחלט להציף פה את האג'נדות של אנשים אחרים שרוצים להציף אותן. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> היחיד שלא דיבר פה על אג'נדות זה אני, גברתי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מודה לך. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> ובכבוד רב, אני מקווה שהדבר הזה נקלט טוב, שהיחיד בדיון הזה שלא דיבר על אג'נדה אלא על שיח משותף - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> זה אתה, בטח. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> זה אני. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> ומי שפה מדבר על אג'נדות, ובמונחים שכלל אינם רלוונטיים, גברתי, אלה השותפות שנמצאות כאן ומדברות על פליטים מדארפור - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, אני מודה לך. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> בוועדה של עובדים זרים בכנסת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> כאשר הדיון הוא בכלל על אנשים מאוקראינה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הילדים של עובדים זרים הם - - - << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> אז אני מבקש, הנושא של הדמגוגיה פה הוא כל כך זועק לשמיים, גברתי, שאולי היה נכון שגברתי תשים פה איזשהו קו ותאמר, זה לא הדיון כעת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, אני מודה לך, גברתך לא תשים שום קו כל עוד שהוא מכבד - - - << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> אני אומר את זה ככה, זה לא מצופה, גברתי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, גברתך לא תשים - - - << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> אני אומר את זה ככה, זה לא מצופה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה, שמעתי, גברתך לא תשים קווים לאף אחד, גברתך תיתן לכולם לדבר, גברתך מאוד תשמח לשמוע סוגיות שלא עולות בוועדות אחרות, של פליטים, של מחוסרי מעמד - - - << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> הן עולות בכל הוועדות, גברתי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה לא תקטע אותי - - - << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> בכל הועדות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה לא תקטע אותי - - - << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> בוועדת הכספים, בוועדת הפנים, בכל הוועדות זה עולה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקיי, אם ועדת הכספים דנה בפליטים - - - << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> כולם דנים בכך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז יופי, מצוין, אז אנחנו יישרנו קו, וגברתך תיתן לכולם פה זכות דיבור, ואנחנו נשמח לדבר על פליטים לשעבר, וגם על פליטים בהווה. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> יונה שרקי: << דובר_המשך >> תודה, גברתי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> להתראות. אני אשמח לתת למשרד המשפטים, לגברתי עו"ד דינה דומיניץ להגיד את הדברים שלה. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> תודה רבה. אני אשמח להעיר היבט נוסף שכן עלה פה מבין הדברים, וגם בדיון הקודם, אבל בכל זאת אני חושבת שראוי לתת את הדעת בדיון שכן עוסק ביכולת של הנמלטים מאוקראינה לעבוד או שלא לעבוד כאן. אני דווקא אומרת את זה בכובע שלי כמי שמנהלת גם את הוועדה על הנושא של איסור צריכת זנות, ועדת היישום הבין-משרדית, שמלווה גם את החלטת הממשלה בעקבות החוק לאיסור צריכת זנות, וכל המענים הממשלתיים שהמדינה משקיעה רבות בשנים האחרונות, כמובן בתמיכת הכנסת, תמיכה מאוד רחבה, לאחר חקיקת החוק ו-30 מיליון שקלים שנכנסו על בסיס זה לתקציב המדינה, שאנחנו מוציאים כל שנה על תוכניות מאוד יפות ומגוונות וחדשניות, כדי לנסות להוציא אנשים ונשים ממעגל הזנות בישראל. כמובן שהחשש שלנו, ואני גם כמובן אומרת את זה כאן בזהירות רבה, הוא לא מיוחס דווקא לאוקראינה או לא לאוקראינה, הוא מיוחס לכל אישה וגם לגברים בנסיבות מסוימות, שנמצאים במצב של מצוקה, שנמצאים במצב של עוני, שנמצאים במצב בו הם לא יכולים לעבוד. אז החשש שלנו הוא שלצד המאמצים המאוד גדולים שהמדינה משקיעה, כאמור, במיגור תופעת הזנות בישראל, אנחנו כאן בעצם נראה זליגה וניצול של המצוקה של הנשים, כשבעיקר מגיעות היום נשים מאוקראינה כנמלטות מלחמה, נראה את הזליגה שלהן לתוך מעגל הזנות בישראל, וזאת תופעה שמתוקף תפקידי אני חייבת להתריע עליה, אני חייבת לומר שזה מאוד מדאיג אותי. אנחנו כבר רואים היום ניסיונות של אנשים שמגיעים, והם לא עושים את האבחנה בין מי שנמצא בסטטוס של מחכה להכרעה בעניין הזכאות שבות, או מחכה להכרעה בעניין סירוב הכניסה שלו לישראל, הם מגיעים לכל המקומות שבהם יש נשים מאוקראינה, והם מנסים לשדל אותן לעבור לעסוק בתחום. אנחנו גם רואים ממש פיק ברשת, באינטרנט, של קבוצות שלמות שנפתחות תחת הכותרת "אוקראיניות חדשות בישראל", ואנחנו גם מכירים כמובן את מה שהיה לפני המלחמה, שכל הזמן היו ניסיונות, ובחלקם גם כנראה מצליחים, כי אנחנו מזהים פה קורבנות סחר שהובאו למטרות זנות בישראל מאוקראינה. אבל כאמור, כאן אנחנו גם מודאגים ממי שלא הובאה מלכתחילה כקורבן סחר לזנות, אנחנו מאוד מודאגים מזה שבסופו של דבר, מטעמי מצוקה ובגלל שאי אפשר לעבוד באופן חוקי, אז מטעמי הישרדות ואילוץ הן יצטרכו להיכנס לזנות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למעגל הזה, ולניצול. << דובר_המשך >> דינה דומיניץ: << דובר_המשך >> כן, עכשיו, כמובן שמשרד הרווחה כבר יצא, ואני יודעת שגם משרד האוצר נערך ותקצב, והכנו מענים בשביל לקלוט כנראה את העלייה הצפויה הזאת לתוך המסגרות המאוד יפות שדיברנו עליהן קודם, כדי שנוכל לטפל ולעזור, והפצנו פליירים בנתב"ג, ואנחנו מפיצים גם למלונות את אותם פליירים ושלטים, שהם יכולים להתקשר למוקד ולקבל סיוע ראשוני. אבל, כל הדבר הזה היה נחסך, כמו הרבה מאוד מאמצים שתוארו כאן שהיו נחסכים, אם אפשר היה לתת להם אפשרות לעבוד, ואם גם יש מקומות שמוכנים לקלוט אותם ושזקוקים לעובדים, אז אני באמת מצטרפת גם לחברתי שירי לב רן מהבוקר, בקריאה שכן, שזה דבר נכון לעשות, לאפשר להם לעבוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לגמרי, אם הייתה להם אפשרות לעבוד, יכול להיות שאנחנו נחסוך מעצמנו את כל הסוגיות האלה של סחר בנשים, ונשים יכולות להתדרדר, וגם ילדות וגם ילדים, ויש כל כך הרבה זאבים מחכים בחוץ בדיוק בשביל לטרוף את הטרף שלהם. אני מאוד מקווה ששרת הפנים בהחלט תקבל את ההחלטה הראויה, ואני פונה אליה ברמה האישית, אחרי דיון כזה שעוד לא הסתיים אפילו, ברמה המגדרית מאישה לאישה, במקום שנמצא את עצמנו פה באמת בסוגייה כל כך קשה של אנשים שינצלו נשים, ינצלו נערות, ינצלו אימהות וידרדרו אותן לניצול ולזנות. שווה שאנחנו נחשוב שעה קודם, לפני שבאמת תהיה כאן קטסטרופה, שאותן נשים יוכלו להתפרנס בכבוד ושאף אחד לא ינצל אותן. יש פה משרות פנויות, יש פה ארגוני נשים שמתריעות על סוגייה כזאת. אני מאוד מקווה ששרת הפנים באמת תקבל את ההחלטה הראויה בעת הזאת, ותיתן לאותם אנשים שיעבדו בכבוד ושלא יתדרדרו לעבודה בזנות או בסחר. אני אשמח לתת את זכות הדיבור לעוה"ד אוסנת חיטרון, המטה למאבק בסחר בנשים. << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה שלומך? << דובר_המשך >> אוסנת חיטרון: << דובר_המשך >> תודה רבה. טוב, הדברים נאמרו עכשיו, דינה בעצם אמרה את זה, אנחנו רצינו גם להדגיש את הסכנה ואת העובדה שהנשים האלה נמצאות בפגיעות קשה ליפול קורבן לסחר ולזנות. אני לא רוצה לחזור על הדברים, אבל כשגברתי בעצם הציגה את השאלה הזאת בפני משרד הרווחה, התשובה הייתה שהם סומכים על כך שיש מארחים, ושני דברים אני רוצה להגיד על זה. דבר ראשון, מארחים הביאו את המשפחה שלהם, את הקרובים שלהם בגלל מצוקה, בגלל שלא הייתה ברירה, זה ממש לא אומר שאפשר לסמוך על זה כדי שהם בעצם יפרנסו אותם עכשיו לתקופה ארוכה שאנחנו גם לא יודעים כמה זמן היא תיארך. מעבר לזה, יש 4,000 אנשים שאין להם פה קרובים, שנכנסו במסגרת המכסה. איך הם אמורים לפרנס את עצמם בלי אישורי עבודה? ממה הם יחיו? לאנשים האלה אין שום דרך להתפרנס, והם הקורבן הכי מועד ליפול לתעשייה הזאת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מודה לך, תודה רבה. אני נותנת רשות דיבור למוריה ברבי, התאחדות התעשיינים, היא נמצאת איתנו בזום. << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> שלום. אני גם אשמח להתייחס להיבט התעסוקתי. כפי שציינו קודמותיי, שהיית נמלטות ונמלטי מלחמה, מביאה איתה לא רק צורך במענה לצרכים כמו מגורים ומזון ובריאות, אלא גם צורך בתעסוקה כדי למנוע מצבים לא רצויים של קושי להתפרנס ולכלכל את עצמך או עצמך, קל וחומר כאשר מדובר באירוע שאין ודאות לגבי מועד הסיום שלו. בהקשר הזה, התאחדות התעשיינים, בהנחה שמדינת ישראל אכן תאפשר לקבוצה הזו לעבוד במשך השהות שלהם בישראל, התעשייה הישראלית ערוכה ומוכנה לקלוט אנשים שמעוניינים לעבוד, היא תירתם ותסייע ככל הניתן. אנחנו מציעים להעמיד את מיטב המשאבים שלנו לטובת סיוע במציאת פתרונות תעסוקה. אני כן אציין שבתעשייה יש מחסור, אנחנו סובלים ממחסור במשרות, יש 15,000 משרות פנויות בתעשייה. מפעלי התעשייה, כידוע, פזורים בכל רחבי הארץ, בצפון, בדרום, ובמרכז, יש להן משרות המותאמות גם לנשים וגם לגברים. מדובר במפעלים ותיקים שמעסיקים עשרות ומאות עובדים, וברבים מהם מתקיימים יחסים קיבוציים. אז בהקשר הזה, גם אנחנו נשמח לסייע ולקלוט אנשים שמעוניינים לעבוד, כל עוד באמת המדינה תאפשר להם לעבוד כאן בישראל. תודה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה. אני נותנת את זכות הדיבור האחרונה למרגלית לורבר, מעמותת ואהבת. << אורח >> מרגלית לורבר: << אורח >> שלום. לי קוראים מרגלית לורבר, אני רופאה מחיפה, בטכניון וברמב"ם. הקמתי ואני עומדת בראש ארגון, שלפני שנתיים פתח מרפאה כמענה לחסרי מעמד שנמצאים בצפון. עשינו סקר בין כל רשויות הצפון, מחדרה צפונה, וההנחה היא שיש בסביבות ה-60,000 מחוסרי מעמד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> 60,000? << דובר_המשך >> מרגלית לורבר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מחוסרי מעמד? << דובר_המשך >> מרגלית לורבר: << דובר_המשך >> מחוסרי מעמד. יש לנו פילוח, אני לא אלאה אתכם כרגע בכל הפרטים. לאור הנתון הזה, הקמנו מרפאה שעובדת שנתיים מאוד מאוד קשה, ועושה עבודה נהדרת. אני לא מחמיאה לעצמי, אבל כרגע נדרשנו לסוגייה של הפליטים מאוקראינה, שהיא בסך הכל תופעה של חודש, ואני רוצה לתאר תופעה שאנחנו ממש לא האמנו שהיא תהיה כל כך ברורה, כל כך גדולה. אנחנו מדברים על חודש ימים, ויש לנו מלא נשים בהריון שהגיעו לחדרי מיון ואין להן מענה, נשים שעברו הפלות בדרך והגיעו, סליחה, מדממות ואין להן מענה. אנחנו מדווחים גם לבתי החולים, ויש מושג שנקרא חובות אבודים, כשבית החולים אין לו ממי לגבות אז בית החולים לא מוכן לקבל. אנחנו נדרשים לעמוד מול הנהלות בתי החולים, בלילות ובימים, ולשכנע לקבל אנשים כאלה, כי אין מענה. חבל שאנשי משרד הרווחה כבר הלכו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אבל אנשי משרד הבריאות פה. << דובר_המשך >> מרגלית לורבר: << דובר_המשך >> אני חושבת שההסכם שהם תופרים כרגע הוא מחורר, הוא מלא מלא חורים, חסרים בו המון אלמנטים שאין עליהם מענה, כולל ילדים. אחת הסוגיות שהצענו זה להכניס את הילדים לביטוח קופת חולים מאוחדת, כמו שקיים כרגע לחסרי מעמד, וזה לא נידון בינתיים. מגיעים אלינו המון ילדים, ילדים עם מחלות כרוניות, ילדים בדיאליזה, ילדים עם סכרת, והם חייבים ביטוח. אז רציתי רק להעלות את התופעה, להגיד שבצפון, מכיוון שיש הרבה מאוד עולים מחבר המדינות, הגיעו כבר המונים לכרמיאל, לעכו, לנוף הגליל, לנהריה, והם כולם כרגע מגיעים אלינו, אז הייתי שמחה מאוד שיתפרו את החליפה הזאת הבריאותית בצורה יותר מקצועית, כי היא לא נראית שהיא נותנת מענה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וואו, אני מודה לך, תודה רבה ד"ר מרגלית. קודם כל, אני אשמח להגיע לביקור אצלכם במרפאה, והאמת היא שאני די נדהמת מהמספר, 60,000 מחוסרות ומחוסרי מעמד, ואת בעצם מכירה את הנתון הזה. אנחנו נשמח שתחלקו איתנו את המידע הזה. << דובר_המשך >> מרגלית לורבר: << דובר_המשך >> אנחנו קיבלנו את הנתון מהמועצות המקומיות והעיריות. הייתה תופעה לפני מספר שנים של ניסיון להעביר את הפליטים, או את חסרי המעמד, להוציא אותם מתל אביב, ואז באמת הייתה הגירה אל הצפון. זה לא רק פליטים מדארפור, סודן ואריתריאה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אוקיי, זה כולל את הסודנים והאריתראים? << אורח >> מרגלית לורבר: << אורח >> כולל סודנים ואריתראים, כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> הבנו, אז להם יש מעמד, הוא פשוט לא מעמד - - - << אורח >> מרגלית לורבר: << אורח >> אין להם מעמד - - - אני בכובע של רופאה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזה רופאה? << דובר_המשך >> מרגלית לורבר: << דובר_המשך >> אני רופאה מומחית באימונולוגיה, אני עוסקת באיידס בעיקר, אני מסתובבת הרבה בעולם, באפריקה גם - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזה מהממת. << דובר_המשך >> מרגלית לורבר: << דובר_המשך >> שם אולי קיבלת את החמלה ואת אהבת האדם. אני יוצאת קיבוץ - - - הוריי ניצולי שואה. הנה, כל הסעיפים בדקה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה ששיתפת, תודה רבה, תבורכי על עבודתך, וכמובן שאני אגיע לביקור. אנחנו נסכם את הישיבה הארוכה הזאת. האם יש לוועדה הזאת לגיטימציה לדון בסוגיות האלה או אין לה לגיטימציה, אז אני אתן לעצמי את הלגיטימציה לדון בסוגיות האלה שהן כל כך חשובות. אני מקווה שנתראה בקרוב ונתחיל לדבר באמת על אשרות העבודה שלהם ועל הזכויות של האנשים שנמצאים כאן. אני מסכמת את הדיון. הוועדה קוראת לשרת הפנים, איילת שקד, לאפשר לפליטות ופליטים מאוקראינה לעבוד בישראל בתקופת שהייתם כאן, לטובת רווחת הפליטים והפליטות, צרכי המשק, כמו ששמענו כאן, והורדת נטל הטיפול של המדינה על אותה אוכלוסייה. הוועדה קוראת למשרד הרווחה ומשרד הבריאות לפעול להרחבת סל שירותי הבריאות לנמלטות ולנמלטים מהמלחמה, כולל שירותי בריאות, בריאות הנפש, ובטח ובטח בריאות האישה וכמובן טיפול בילדים. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך את הנתונים הקיימים אצלם, וקוראת לשיתוף מידע עם משרד הרווחה. הוועדה קוראת לממשלת ישראל לגבש מדיניות הגנה זמנית ולהסדיר את הזכויות של הנתינים במסגרתה. בנוסף, הוועדה קוראת להחיל את הסדר הסיוע של משרד הרווחה על כלל האנשים המצויים בישראל במסגרת הגנה זמנית. אני קוראת את הסיכום שלנו, ואני פתאום מבינה שזה מתחיל בפליטים, אחר כך נמלטי מלחמה, אחר כך אזרחים של אוקראינה - - - בואו נסדיר את המדיניות של אותם האנשים. הגיע הזמן, בשביל שאף אחד לא יתחיל להגיד לי אם דייקתי במונחים או לא דייקתי. אז בואו נגיד, הם כרגע לא אזרחי מדינת ישראל, הם מחוסרי מעמד, אז בבקשה, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, ממשלת השינוי שאני שותפה לה, זה זמן מצוין להגדיר ולהתוות מדיניות הומאנית, כמו שאנחנו יכולות ויכולים להיות תמיד. אני מודה לכולן, באמת. סליחה שהארכתי בזמן. תודה לרשות האוכלוסין, למשרדים, למשרד החינוך, לשותפות שלנו במשרד המשפטים ובמשרד הבריאות, לחברות ולאיילת, תודה למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל, תודה לטל, תודה ללשכה שלי, תודה לדוברות, תודה לכנסת, תודה לכל מי שהגיע, הישיבה הסתיימה, שיהיה לנו יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:25. << סיום >>