פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 22 ועדת הכספים 23/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 251 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ' באדר ב התשפ"ב (23 במרץ 2022), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> פירוט ותקצוב תכניות הסיוע לעולים ולתושבים החוזרים מאוקראינה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי נעמה לזימי מוזמנים: רונן כהן – מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציב תמחיר ותכניות, המשרד לקליטת העלייה עלי בינג – אגף תקציבים, משרד האוצר אור צוברי – יועצת מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי אילן ברוש – מנהל אגף חירום, משרד הרווחה והביטחון החברתי יניב פרץ – מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה ד"ר יונה שרקי – עו"ד, יועץ משפטי, איתן - מדיניות הגירה לישראל משתתפים באמצעים מקוונים: אלונה שמיר – ראשת מטה, לשכת מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה דוריס קריאף – מנהלת תחום תיעוד וזכאות, המשרד לקליטת העלייה יוני נוטקיס – רכז משרדים חברתיים, חשכ"ל, משרד האוצר מאיר שפיגלר – מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי חנן פוטרמן – עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי קלרה שניצר – סגנית ממונה יחידת הפיקוח, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח, משרד הכלכלה חגית וייס – מנהלת אגף פרויקטים - כספים, הסוכנות היהודית דימיטרי אפרצב – ראש מועצה מקומית קצרין, ויו"ר ועדת קליטה במש"מ, מרכז השלטון המקומי פיני גלינקביץ – מנהל הרשות לקליטה ועליה בירושלים, מרכז השלטון המקומי רות דיין מדר – מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: רותם צור, חבר תרגומים << נושא >> פירוט ותקצוב תכניות הסיוע לעולים ולתושבים החוזרים מאוקראינה << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אנחנו פותחים את הישיבה ועוברים לסעיף האחרון בסדר היום של היום – פירוט ותקצוב תכניות הסיוע לעולים ותושבים חוזרים מאוקראינה. זה בעצם דיון מעקב, דיון שני לאחר שעשינו דיון לפני כשבועיים והעלינו כמה סוגיות שחשוב לנו להבין איפה הדברים עומדים. אנחנו מבינים שהעולים והתושבים החוזרים שמגיעים לכאן הם בעצם סוג של פליטים, במובן הזה שבעצם הם עזבו את כל החיים שלהם ומגיעים לכאן ללא כלום, ואני יודע שהממשלה עושה הרבה מאד צעדים כדי לסייע להם ולהעניק להם סיוע תוספתי. בדיון הקודם העלינו את הסוגיות של ביטוח בריאות ואת הסוגיות של הסיוע לתושבים החוזרים, וכן את הסוגיות של הסיוע התוספתי לעולים, ולכן אני מאד אשמח לשמוע את מנכ"ל מרכז הקליטה. אני יודע שאתה קצר בזמן ואנחנו אלה שהזזנו את הדיון אז אנחנו ניתן לך את זכות הדיבור, רק לפני כן אני רוצה לברך את שר האוצר על ההחלטה להקים 2,500 קראווילות בשלושה מקומות בארץ: בנוף הגליל, בראשון לציון ובאשדוד. אני מאד מקווה שזה ייעשה מהר ככל שניתן. אז רונן, בבקשה. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> תודה רבה אדוני היו"ר, תודה גם על הזימון לדיון הזה ועל המעקב בנושא הזה, אנחנו צריכים אתכם איתנו ויודעים שאתם איתנו. קודם כל חשוב לומר, אולי טיפה כרקע, רק לגבי הנתונים, שיש פה כבר 7,600 איש שכבר הגיעו לפה, גם עולים וגם זכאי עלייה, שזכאי העלייה אנחנו מקווים שיהפכו להיות עולים, אנחנו מאמינים, אנחנו רואים שהם רוצים. אנחנו עכשיו בכמה מאמצים, הראשון זה כמובן הקליטה שלהם במדינת ישראל, בנתב"ג, השלב הבא זה הקליטה שלהם בבתי המלון, לעטוף אותם. כמובן השלב הבא, במקביל, וכל מה שאני אומר זה במקביל, זה לייצר את אותם תנאים כדי שכל מי שרוצה יוכל, בשרשרת ייצור מאד סדורה, לעבור ממעמד של תייר למעמד של עולה. אנחנו כל הזמן עובדים ברצף. היום כבר יש שבע נקודות שאנחנו מגדירים אותן כ- one stop shop"" שיש בהן נציגים של נתיב, נציגים של רשות האוכלוסין, ונציגים של משרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איפה הנקודות האלה נמצאות? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> יש לנו באשדוד ויש לנו בירושלים, בבאר שבע, תל אביב, חיפה, נוף הגליל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> "וואן סטופ שופ" זה אומר שאנחנו בעצם במקום אחד מייצרים את כל התהליך הזה, שמרגע שהוא עובר בדיקה של נתיב שהוא זכאי, עובר דרך רשות האוכלוסין שמוציאה לו במקום את תעודת הזהות, עובר דרך העמדה שלנו שמוציאה לו את תעודת העולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנקודה השביעית חסרה לי. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> נתניה. ביום ראשון מצטרפים עוד חמישה מקומות, בעצם כל המרחבים שלנו, חדרה, פתח תקווה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לכם נקודה יותר צפונית? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> צפונה יותר - נוף הגליל, חיפה. אין לנו מרחבים יותר צפוניים לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תלוי איפה מרכזים את העולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זו השאלה, אם הם יודעים כבר איפה. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אנחנו מקווים שבעתיד כשאנחנו נקבל, אנחנו פנינו ואנחנו מחפשים מלונות שיאפשרו לנו לקלוט באופן קבוע של שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם קול קורא פתוח? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> כן, קול קורא פתוח, מחר הוא כבר נסגר, כשהרעיון הוא לקבל מלונות כמו דן פנורמה, וככל שיידרש וככל שינחו אותנו, אנחנו נפתח גם במקומות האלה כמו בטבריה לדוגמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם את הפילוח באחוזים של העולים שמגיעים, כאלה שכבר סיימו את התהליך שמה וכאלה שעוד לא סיימו? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> שם בחו"ל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> בחו"ל יש לנו, כבר אני אגיד לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה שואל? שבאוקראינה עצמה סיימו את התהליך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההחלטה שהתקבלה מתוקף מצב החירום היא שכדי לעלות לישראל היום לא צריך לסיים את כל התהליך של קבלת אשרת העלייה, אלא לקבל סוג של אישור ראשוני של זכאי עלייה, ואז אנשים מגיעים לישראל ופה הם משלימים את התהליך. אבל יש כאלה שכן משלימים את התהליך בחו"ל, אז אני רוצה להבין כמה. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> קודם כל חשוב לומר שעל פי הנחיית השרה ויתר השרים אנחנו לא מדברים רק על אוקראינה, כבר מדברים גם על רוסיה וגם על בלארוס. סה"כ בקשות אשרה מנתיב זה כמעט 11 אלף איש מכל המקומות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיזה תקופה? עכשיו? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> ממש מה-24 לפברואר, תחילת הלחימה. סה"כ אשרות עלייה שהונפקו ע"י נתיב זה 4,300. עכשיו, יש מתכונת חדשה, אתה בטח מכיר אדוני היו"ר, קוראים לה go/no go. הרעיון הוא שבעצם עושים להם איזושהי בדיקה ראשונית, ראיה ראשונית, מבססים את העניין הזה שיש פה הסתברות מאד מאד גבוהה שהם זכאים, מעלים אותם על המטוס, מביאים אותם לפה, ופה עושים להם את ההשלמה של הבדיקה. באמת אחוז ניכר מאד מאד שלהם זכאי, זאת אומרת אחוז בודד לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עדיין יש היום אשרות שעושים? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> הרבה פחות. מרוסיה כן, כי עדיין יש את הדברים האלה. בלארוס כן. מאוקראינה, אלה שברחו מהגבולות, לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת עושים בדיקה ראשונית על ידי הנציגים של נתיב בגבולות, ואז אחר כך מעלים אותם לכאן, וכאן משלימים את התהליך? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אמת, מדויק. ולכן התמהיל הזה הולך ומשתנה, אם בעבר היה אשרות רק כשבאים לפה, לאט לאט אנחנו יותר מקבלים אותם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז כמה עולים הגיעו בתקופה הזאת, מתחילת הלחימה? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> סה"כ הגיעו מאוקראינה, רוסיה ובלארוס עד כה 4,658. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עולים? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> עולים, וזכאים זה עוד 2,700, אנחנו בערך ב-7,500. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה זכאים אצלך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זכאים זה אותם go/no go, שקיבלו בלי. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> זה לא ה- go/no go, יש את העולים, יש את הזכאים, ויש את ה- go/no go ויש את נמלטי המלחמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב רגע, שנייה. קודם כל לא מדברים בוועדת הכספים לפני שמציגים את עצמך ומקבלים רשות דיבור, יש פה כללים. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, אז בואו נעשה סדר. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> יש פה גם עולים, ולגבי הזכאים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה זכאים? אני פשוט שאלתי. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אמרתי, עוד פעם, זה מי שאמרו שיש לו היתכנות גבוהה מאד שהוא עומד בתנאים. ועכשיו, מה שקורה בזכאים, היום יש בזכאים שלנו 2,738 זכאים, שמתוכם 2,400 נמצאים במלונות והיתר נמצאים בקהילה, ולאט לאט הם עוברים ממעמד של זכאים למעמד של עולים, ואז כל הזמן יש פה איזו זליגה, יש מעבר כל הזמן בין הצדדים, אז כשאנחנו מדברים על עולים אנחנו מדברים גם על כאלה שהתחילו לקבל את האשרות, ואני יכול לומר שכמעט 1,200 איש בארץ השלימו את האישור של העלייה שלהם עד כה, 1,120. וכמובן אם תרצה אדוני, נוכל להעביר לך את כל הנתונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נשמח לקבל. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אז זה הדבר הראשון. במקביל יש מאמצים כמובן, הרי המטרה היא לא להיות בבית מלון, והמטרה היא לא רק לקלוט בנתב"ג, אלא המאמץ הוא עכשיו לשלב אותם בבניית ישראל. במקביל הוקמו מספר ועדות. הקימו בעיקר, הוועדה הכי חשובה בעיניי, המאמץ המרכזי זה ועדת הדיור, ועדת המנכ"לים בענייני הדיור, יש בה כמה מרכיבים, אחד זה מה שנקרא הפתרון המיידי והזמני שהוא מעבר לבית מלון וזה הסיוע בשכר דירה. אנחנו קרובים מאד מאד להכרעה בנושא, ומאד קרובים כבר להסכמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת הגדלת הסיוע מעבר לכרגיל. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> ממש. אם הסיוע לעולה רגיל הוא 500 ₪ לחודש, בשנה הראשונה אנחנו מדברים על סכומים הרבה הרבה יותר גבוהים, קרובים מאד לסכומים בשוק החופשי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לאיזה תקופה? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> לשנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, זה בנוסף לסל. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> בנוסף לסל, בלי חוזה, בלי בירוקרטיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה מדבר איתי על קרוב לשכירות הממוצעת, על כמה אתה מדבר, ואיפה השכירות הממוצעת? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> תראה, אני עוד לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פלוס מינוס, זה 1,000 ₪ או 3,000 ₪? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> לא לא, החלק השני יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי אני שמעתי פרסום שדיבר על 4,000 ₪. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אז אני אומר לך, יש כאלה שגם עוברים את ה- 3,000 ₪. עוד דבר שחשוב לומר, שיש פה גם שילוב של צירוף זכאויות. מגיעות לפה לא מעט משפחות שבעצם באים כמה דורות, כל אחד מהם יקבל את הזכאות שלו, והחיבור ביחד מייצר פה הרבה מעבר למה שדיברת. החיבור ביחד, ויש פה לא מעט משפחות כאלה, שהן יקבלו חיבור יותר גבוה. אני פשוט לא רוצה לומר עוד מספרים סופיים, כי באמת עד שלא סגור זה לא סגור, אבל להערכתי, על פי הנחיית השרה. עד מחר אנחנו מקווים שסוגרים את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה רק לעולים? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אוקיי, עכשיו בואו נדבר על תושבים חוזרים, נכון? התושבים החוזרים, אדוני אתה שלחת אותנו פעם שעברה לעשות את שיעורי הבית, אז גם עלי אולי יוכל להתייחס לסיפור של התושבים החוזרים, אבל זה חלק מהדיונים שלנו ואנחנו לא נסגור את הסיכום הזה בלי התושבים החוזרים. ועלי, אם תרצה להתייחס אז בבקשה, אבל בגדול אנחנו גם קרובים בעניין הזה, יש עוד דברים שצריך לחדד אותם אבל בהחלט, התכנית תחול גם על תושבים חוזרים לארץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל תודה רונן, ויש לי שאלה נוספת. אותם זכאים, עד שהם מקבלים את המעמד בישראל, אני יודע שהתקדמתם מאד ופתרתם את הסיפור של הזכאות לביטוח רפואי? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> נכון. על פי מה שעדכן אותנו הפרויקטור, הוא סגר כבר עם קופת חולים לאומית, שכל מי שעולה לארץ, מהרגע שהוא נוחת, יש לו כרגע ביטוח רפואי עד שהוא מסדיר את כל הזכויות שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את זה אנחנו שמענו, רק אנחנו שומעים שאנשים לא באמת יודעים שזה קורה. אז רציתי רק רגע לשמוע על התהליך עצמו איך זה מתבצע. מישהו יודע לעדכן אותי? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> עלי בינג מאגף תקציבים באוצר. מה שאותנו עדכנו בישיבה האחרונה, גם הפרויקטור וגם גורמים נוספים, זה שנציגי קופת חולים לאומית בעצם נמצאים בשדה התעופה והם נותנים לכל אחד שמגיע, לכל הזכאים, איזשהו דף שמעדכן אותם גם על הזכויות שלהם וגם על אמצעי ההתקשרות שלהם עם קופת החולים במידת הצורך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך קופת החולים יודעת שיש להם מבוטחים חדשים? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> קופת חולים נמצאת שם, זו קופת החולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה דווקא לאומית, סתם שאלה? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> זו ההתקשרות שכרגע דרך הסוכנות, דרך משרד הבריאות, הנושא הזה כרגע גם נמצא בבחינה, אבל זו כרגע ההתקשרות הכי מהירה, רצינו לתת מענה מאד מהיר. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> וכמובן זה זמני, עד שיקבלו את כל הזכויות, בהערכה שמדובר בכמה שבועות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק להבין, ברגע שהבן אדם בעצם מקבל את מעמד העולה, אז הוא יכול להתקשר עם כל קופה שהוא חפץ? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> ככל אזרח רגיל, בטח. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> ודאי, ודאי. ברגע שהוא מקבל תעודת עולה הוא צריך בעצם. אנחנו מעבירים למשרד הבריאות את הנתונים, ומרגע זה כבר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לא מאותו רגע בעצם מפסיק לו הביטוח. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> יש גב לגב, יש רציפות, אין כזה דבר שיהיה פער. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> חשוב רגע להבין את זה שבשגרה אין כל כך סיטואציה כזאת, כי לא מגיעים אנשים שהם זכאים שהם ללא האשרה. זה באמת רק בגלל המצב המיוחד, ולכן היינו צריכים ליישם פה איזשהו פתרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלה נוספת היא לגבי הנושא של אולפנים ולימוד השפה העברית. האם יש היערכות לזה? איך אתם נערכים לאירוע הזה? אתם מקבלים פה כמות מאד מאד גדולה של עולים. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> בהחלט. אז אנחנו גם עם משרד החינוך וגם אצלנו, מבחינתנו כל הכמות הזאת תקבל את כל הזכויות מרגע שהוא עולה. מרחיבים את האולפנים, מרחיבים את התכניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם הוואוצ'רים עובדים? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> כל עולה יקבל, לא משנה מאיפה הוא עלה, כל עולה יש לו את אותן זכויות, לא פגענו בזכויות. כמובן שיש את הסוגייה התקציבית שהיא עומדת באופן כללי, ואנחנו נקבל את כל מה שאנחנו מבקשים אני מאמין לטובת ההסדרה הזאת, כך שכל עולה יקבל בדיוק את אותו סל שירותים כמו זה של לפני המלחמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. עלי, אמר המנכ"ל לגבי סיוע בשכר דירה, אז אם תוכל טיפה לתת לנו עדכון. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> אני מניח שזה גם מה שהמנכ"ל אמר אבל באמת כמו שהנחו גם ראש הממשלה וגם שר האוצר, שרת הקליטה, שר הבינוי והשיכון, אנחנו בעבודה מאד מאד אינטנסיבית בימים האחרונים, משרד האוצר אגף תקציבים ביחד עם משרד הקליטה ומשרד השיכון. ברור לנו שזה אחד הנושאים הכי משמעותיים על סדר היום, אנחנו כולנו מבינים שהפתרון של המלונות הוא לא אופטימלי, לא לעולים, וגם דרך אגב מבחינת הקליטה שלהם, וגם מבחינה תקציבית זה לא פתרון נכון, ולכן אנחנו רוצים לבוא עם מתווה כמה שיותר מהר, אנחנו ממש בשיח מתקדם ואנחנו מקווים שנוכל להביא לאישור הממשלה את המתווה כמה שיותר מוקדם. אני כן אגיד כפי שציין שר האוצר שאנחנו נצטרך גם להעמיד לכך מקור, אז אני מניח שזה יבוא בד בבד באותה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. רק עוד שאלה, לגבי הנושא של אותם "כפרי העולים" ששר האוצר החליט להקים. איפה זה עומד, מה הסטטוס? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> גם זה עדיין בדיונים, אצלנו מי שמתכנן את זה הם צוות שיכון אז אני פחות בקיא בפרטים, אבל בגדול גם זה עדיין בדיונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת זה יבוא באותה החלטת ממשלה ביחד. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> אני לא חושב. אני חושב שבצוות המנכ"לים שמנהל אותו מנכ"ל צוות ראש הממשלה - - - << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אולי אני אתייחס לזה כי אני יושב בוועדה הזאת. כמובן שהמאמץ הראשוני, הכל במקביל, אבל כדי שיהיה מחר, עד שיהיה יבילים וכו', אז הסיפור הזה של הסיוע בשכר דירה. במקביל עכשיו מייצרים את כל התנאים, לאיתור השטחים, לקביעת הכללים, כדי להקים את אותם יבילים, וצריך לזכור שלפחות מבחינת משרד העלייה והקליטה וחשוב לי לומר, עמדת שרת העלייה והקליטה, שזה הפתרון האחרון. הכי טוב זה לא לייצר שכונות ולא לייצר ריכוזים, אלא באמת לעשות את הפריסה הזו בצורה הכי טובה, אחרת נחזור למה שהיה בעבר ואנחנו מעדיפים את זה כעדיפות אחרונה, אבל אם תרחיש הייחוס הוא 50 אלף והוא בעינו עומד, אז כנראה שיצטרכו מן הגורן ומן היקב וגם כאלה פתרונות יצטרכו להיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבנתי. נעמה בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי סוגיית הדיור. בתקציב האחרון אנחנו השגנו תקציב חשוב להשמשה של 900 דירות לא ראויות למגורים של מאגר הדיור הציבורי, כדי שהם ייכנסו לכל 30 אלף הממתינים לדיור הציבורי, ואז נמסר בתקשורת שישופצו הדירות שלא ראויות למגורים לטובת העולים, זאת אומרת שהתקציב שהשגנו לדיירי הדיור הציבורי יהיה לעולים. לאחר מכן היה באמת פרסום על היבילים וכו', אבל אני רוצה לשאול האם עדיין אנחנו מדברים על הדירות שנועדו לדיירי הדיור הציבורי למען העולים, או שבאמת הם יהיו לתקציב שהם נועדו? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אז אני אגיד לך, קודם כל אני לא ממשרד השיכון אז אני אומר ממה שאני מכיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא יכול להגיד שאתה לא ממשרד השיכון. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אז אני כבר לא, אבל מתפקידי הקודם אני אגיד שמרביתן של הדירות היו באזורים שאינם מבוקשים על ידי הדיירים, זאת אומרת שלא יהיה מצב שבו עולה מחו"ל יקבל עדיפות על זכאי מדיור ציבורי, כמובן, לפחות זו לא הדירקטיבה שקיבלנו, אבל משרד הבינוי והשיכון הצביע על מאות דירות שנמצאות באזורים שבהם לא היה ביקוש, ואנחנו כמובן - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תראה, זה לא מדויק מה שאתה אומר. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אז אמרתי מראש שאני לא ממשרד השיכון, ולכן אני מסתייג מהדברים, אבל לפחות זה מה שאני מכיר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אבל אני חייבת להגיד את הדברים האלה בגלל שהשגנו תקציב - - - << אורח >> רונן כהן: << אורח >> הכל בסדר, אני רק לא אחראי על כל מילה שאמרתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכל בסדר, פשוט בדיון פה זה חשוב שזה יהיה. השיגו תקציב לדירות שאינן ראויות למגורים, אין בהם דיירים היום, אנחנו לא יודעים בהכרח אם בגלל מיקום גיאוגרפי או לא, פשוט כי הן לא ראויות למגורים. אין בהן היום דיירים. נכון שיש מקומות כמו בדימונה או מקומות אחרים שיש בהם דיור שאין את מי כביכול לשכן. אגב, אני לא בטוחה שזה נכון, אם עושים את המאמצים הנכונים סביב הסיפור הזה, וגם אם כן, משרד השיכון יש לו אלטרנטיבות, הוא יכול למכור דירה במקום לקנות דירה במקום שיש בו יותר ביקוש. להשאיר דירות ללא דיירים בתוכן זה משהו שאנחנו רוצים למנוע פה, באמת התחלנו לטפל בזה ולכן לא הייתי רוצה שזה ישמש לתירוץ לכך שדירות ציבוריות, דירות שנועדו לאנשים שעל פי קריטריונים מאד קשיחים, יותר קשיחים מכל העולם המערבי, בישראל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עם המתנה ממושכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - בהמתנה מאד ממושכת, לא יקבלו את הדירות שלהם. מדובר באנשים באמת הכי חלשים שישנם. עכשיו, ברור לי שגם העולים שעלו לכאן בעקבות מלחמה הם אנשים מוחלשים שצריך לעזור להם, פשוט שוב אנחנו חוזרים למקום הזה שעל גב אוכלוסייה חלשה אחרת, אלא להפך, ייעוד של שטחים מסוימים לדירות ייעודיות זה בדיוק הכיוון הנכון שאני ממש מברכת עליו. אני רוצה שכאן יהיה גם לפרוטוקול ולדברים שדירות שנועדו לדיור ציבורי שהן גם ככה מועטות ביותר, לא ישמשו לקליטת עולים, אלא עולים יקבלו את כל המענים שאנחנו מחויבים אליהם, גם אם זה אומר הרחבה בבנייה ממשלתית, מבחינתי כמובן שאני בעד. כי צריך לבנות, אולי זה הדבר היחידי שיוריד את פה מחירי הדיור שגם ככה עולים, אם המדינה תעשה את מה שהיא עשתה שהיא קמה, אבל לא ניכנס לזה. אבל לא על חשבון מי שגם ככה מתדפקים על הדלת ואין להם שום מענה. אנחנו מקבלים את פניות הציבור האלה, אנחנו יודעים מי האנשים האלה, וגם הבטחנו להם. העברנו תקציב בשביל ש- 900 דירות יחזרו לאנשים האלה, פתאום משרד השיכון אומר "אלה בכלל דירות שלא ממש צריך אותן" אז למה הוא השתמש בנו כדי שנעזור להעביר את הכסף שלנו? אז למה הוא אמר לנו שרוצים להביא עוד 900 דירות לממתינים? אז אם זה ככה, זה אומר שגם ככה לא היינו צריכים להילחם על הכסף הזה של השיפוץ, כי אף אחד לא רוצה את הדירות, נכון? אבל אנחנו אומרים שאלה דירות של דיור ציבורי, ויותר אסור לערבב, לעשות את המסחרה הזו מהדירות האלה. נתנו אותם לעמותות רוחניות, לבתי כנסת, לעמותות של כפרי סטודנטים, לכל מיני דברים. הגיע הזמן להפסיק את המסחרה בדירות של הדיור הציבורי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב נעמה, את עכשיו כהרגלך סוטה מהנושא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא סוטה מהנושא, אני רק לא רוצה, ה-900 דירות האלה, אסור שהן יילכו למשהו אחר. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> בכל אופן אני לא הכתובת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה רק להבין רונן, אני יודע שאתה קצר בזמן, אז אני רוצה גם לשאול אותך לגבי שיתוף הפעולה שלכם עם הרשויות המקומיות מבחינת קליטת העולים, איך זה עובד. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אז תראה, אנחנו כמובן במקומות שיש לנו מלונות והם כבר ברשויות המקומיות, אז באמת אנחנו מקבלים עזרה מאד גדולה, הם מעורבים, הם עוזרים. אחד הדברים שאנחנו רוצים להשקיע בהם הרבה מאמץ, קודם כל בדיונים אנחנו משתפים את הנציגים של הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באיזה פורומים אתם משתפים אותם? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> גם ברמה של מפגש עם השרה וראשי רשויות, ביבס ודימה שותפים לכל הדבר הזה. בסופו של דבר אנחנו לא הולכים לקבוע לאנשים איפה לגור, אבל אנחנו האיש שאחרי שאנחנו נוציא להם את תעודת העולה, שזה הדבר הכי חשוב, אנחנו נשאל את האיש, את המשפחה, וננסה לעשות את החיבור בין האיש שבמלון לבין האיש שברשות, הפרויקטורים האלה. יש תגבור, יש החלטה, יש תקציב לתגבור של 30 פרויקטורים בשלב הזה, ואת הפרויקטורים אנחנו עכשיו בתהליך של קבלת החלטה איך מחלקים אותם בהתאם, בעיקר זה לראות עכשיו כמה אנשים שבאו כזכאים והם עברו לבני משפחה, כמה עולים הצטרפו, ולרכז את המאמץ הזה באותם יישובים שהם קולטי עלייה, וזה ממש בימים הקרובים אנחנו נסגור את האירוע הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתי שאלות. קודם כל אני רוצה לחזק את דברייך נעמה, שבאמת אם היה כסף עבור 900 דירות כסף - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השיפוץ זה הרבה כסף. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אני רק חייב לומר לך, אני משרד העלייה והקליטה, אמנם מכיר את זה בעבר, לא יכול לתת לך תשובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא ביקשתי ממך תשובה. תאמין לי, מה שאני ארצה ממך תשובה אני יודע לבקש, זה בסדר, אני רק אומר את זה. משרד השיכון אגב נמצא פה? לא? אז רק להגיד שאם חשבו שצריך להשקיע, סימן שידעו שגם אמורים להגיע לשם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 30 אלף ממתינים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה בנושא הזה. הייתי מבקש לדעת קודם כל אם יש לכם עבור העולים איזושהי תכנית עבודה גם לתעסוקה שלהם, גם בכלל להתערות בחברה, לימודים, כל הדברים האלה, אבל בעיקר תעסוקה, כי לימודים נגיד ימצאו את בית הספר, וצריך גם להתארגן, אבל בעיקר בתעסוקה, זו שאלה ראשונה. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> קודם כל בנושא תעסוקה זה חלק אינהרנטי מעבודת המעטפת שעושה משרד הקליטה בכלל בשוטף. אמרתי שוב, הנושא של תעסוקה חזק-חזק אצלנו, מרכזי השמה, הכשרות וכן הלאה. נכון, מה שהאתגר הגדול פה זה המסה, המסה בבת אחת. ולכן אנחנו, מגבשים יחד דברים ומאד מאד בשיתוף פעולה יחד עם זרוע העבודה ושירות התעסוקה כדי לגבש פה איזושהי תכנית שנותנת מענה למסה הגדולה שבאה, כמובן בהתאמה למאפיינים של האנשים, ואנחנו כבר התחלנו לצאת לדרך בעניין הזה ועוד אין לנו תכנית סגורה, אבל צריך לזכור שהאנשים האלה עוד שנייה אחת הם אמנם רוצים, אבל הם כרגע ברמה שהם עוד מלקקים את הפצעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן ברור, אבל התכנית צריכה להיות תכנית ארוכת טווח. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> בוודאי. אנחנו רואים בהם עולים, הם לא אורחים, מבקרים פה. תכנית ארוכת טווח שתדע לתת מענה לכל העולים. עד כה, לפי הנתונים שלנו, לפי המאמצים שעושה המשרד, כ- 80% מהאנשים שעלו לארץ - אנחנו הצלחנו והם משולבים בעבודה. לא הנוכחיים. אנחנו רוצים להגיע לאותה רמה עם כולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו לגבי פליטים, אז בעצם הרי הם לא נמצאים ב- - - << אורח >> רונן כהן: << אורח >> פליטים בכלל לא במנדט שלנו, לא בתחום שלנו. משרד הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לסדר להם את המלונות? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> לא בתחום, אני לא יכול לתת לך מענה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אנחנו לא קוראים להם פליטים. נמלטי המלחמה מאוקראינה. הם לא פליטים בהגדרה. נדבר על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עקורים, נכון? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא, הם נמלטי המלחמה מאוקראינה. פליט זה מי שחצה גבול בין מדינה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אמרתי עקור. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> גם לא עקורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז לפני זה אני אשאל את משרד הקליטה, מה העלות ליום לכל עולה בבית מלון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק שנייה. רונן, אני מבין שאתה צריך ללכת. רוצה להגיד עוד כמה מילים לפני שאתה הולך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך תשובה לגבי הנושא הזה? מה העלות ליום? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> סדר גודל לחדר של 1,300 ₪ ליממה, למשפחה. לנפש אתה שואל? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> בערך 500 ₪ ליום לאדם. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> כן. זה בערך 1,400 ₪ לחדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז כל החישובים אומרים שכדאי מהר לתת להם עזרה בשכירות וכו'. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> כן. חשוב לומר שזה לא רק עזרה בשכירות, זה גם קרן נמלטים וזה גם לכל שלוש הארצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, קרן נמלטים זה לשלושת הארצות? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> מבחינתנו כן. סליחה, קבל תיקון – זה עוד לא סגור עד הסוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האוצר אמר שזה לא סגור עדיין. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> נכון לעכשיו רק אוקראינה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> יו"ר הוועדה, אני אשמח אם אוכל להשיב. נציג שירות התעסוקה, ראש אגף מעסיקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד שנייה נגיע אליך, אבל אילן ברוש קודם. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> רגע, אני אשמח אם מנכ"ל משרד הקליטה יישאר רגע לשמוע, שתי דקות, בסדר? בעיקר בהקשר של אם אפשר לעשות משהו שהוא משותף גם לקליטה וגם לרווחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, שנייה, קודם כל תציג את עצמך. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> שמי אילן, אני ראש אגף החירום של משרד הרווחה, ומוניתי על ידי השר להיות הפרויקטור, לטפל בכל נמלטי המלחמה מאוקראינה. אנחנו כבר ביום ראשון השקנו עם שר האוצר ושר הרווחה ועם הג'וינט ועם מד"א פרויקט שכבר עובד ארבעה ימים, אני כרגע על המוקד פה רואה 2,000 פניות שמתוכן כרגע 670 טופלו. אני רוצה להסביר את המנגנון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אתה קופץ מההתחלה לסוף, לאמצע. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> כי הוא הולך, ואני רוצה שהוא יקשיב רגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, יש פה את הנציג שלו, אבל הוא צריך ללכת. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אני אענה לו כי לא בטוח שהנציג שלי יכול לענות לך. קודם כל השרה שלנו דיברה היום עם השר כהן, ושמעה את הנתונים האלה, וביקשנו לקבל את הנתונים ולראות מה צריך לעשות. אני לא יכול להגיד לך בדיוק את הפרטים, אבל אני יודע שהם בקשר ישיר עם הנושא הזה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> שמח לשמוע, לטובת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן בבקשה אילן, מההתחלה. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> טוב, אז אני אציג בקצרה את המודל ואת הרעיון, ואז נדבר גם בקטע של נציגים. שר הרווחה קיבל את המנדט לטפל בכל הסוגייה של נמלטי המלחמה מאוקראינה, אני רוצה לדייק את המספרים, כי יש פה איזו אי-בהירות, אני חייב להבין. מהנתונים של הבוקר, 16 אלף הגיעו מה- 24 לפברואר למדינת ישראל, מתוכם אני רואה פה שיש כ- 10,100 שהם בהגדרה נמלטי מלחמה, כשבנתונים שהגיעו ממנהל האוכלוסין מדובר על 8,000, אז יש איזשהו פער של 2,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע רגע אילן, לא, תשמע. הדיון הזה הוא על עולים וזכאי חוק השבות, לא על הפליטים, אז אני מבקש שתתמקד. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אז אין לי מה לומר על עולים וזכאי חוק השבות, אני מתעסק אך ורק עם אלה שהם לא עולים ולא זכאי חוק השבות, והם מה שמוגדרים "נמלטי המלחמה מאוקראינה". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, אז פה יש לי רק שאלה אחת לגבי הסוגייה הזאת, זה כל הנושא של הביטוח הרפואי, זה חשוב לדעת. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אז הביטוח הרפואי כרגע בתהליך של טיפול, אנחנו עדיין לא סגרנו אותו, אני מקווה שעד סוף היום הוא ייסגר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שמה הכיוון? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> יש כמה כיוונים, אנחנו יוצאים לתמחור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הכמה כיוונים? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אור, רוצה להתייחס? << אורח >> אור צוברי: << אורח >> כן. אור צוברי, יועצת מנכ"לית משרד הרווחה. אני רוצה להגיד שהמתווה שאנחנו מתקדמים אליו בעצם מתחלק לשניים - גילאי 0-60 וגילאי 60-120. גילאי 0-60 יקבלו סיוע רפואי חירומי, ו- 60-120 יקבלו ביטוח רפואי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי זה אמור לקרות? גם, דרך אותו מנגנון של קופת חולים לאומית? << אורח >> אור צוברי: << אורח >> לגבי הביטוח הרפואי אנחנו מקבלים משם את האשרה, ולגבי הסיוע הרפואי, בעצם כרגע עדיין לא נחתם ההסכם, אז לכן אנחנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אנחנו כן שמענו בתקשורת שיש לכם פתרונות מול טרם וכל מיני. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> לא, זהו, זה מה שרציתי להגיד. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אלה פתרונות לקו ראשון. כרגע טרם נותנים מענה ל-84 טיפולים של מה שנקרא "קו ראשון". כל מי שמגיע לתחנת טרם, ויש לו בעיה רפואית קו ראשון, זה אומר תרופות גנריות ודברים שאינם מצריכים אשפוז וניתוח, מקבל טיפול. הם גם מקבלים מרשמים לקבלת תרופות, זה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם צריכים לשלם על זה משהו? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חינם. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> ממש. זו התרומה שלהם למדינת ישראל בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. כן, רשות התעסוקה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> תודה יו"ר הוועדה. התייחסות ממש קצרה לסוגיית התעסוקה. יניב פרץ, ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. חשוב להבין שנכון לעכשיו, החוק והנהלים קובעים שאנחנו יכולים לחפש עבודה רק למי שהוא תושב ואזרח המדינה, או אדם עם אשרת עבודה. ולכן חשוב להסדיר מראש שאותם אנשים שמגיעים ארצה יגיעו עם אשרה שתאפשר להם יכולת לעבוד, זה גם בהיבט החוקי וגם בהקשר הטכני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אנחנו מדברים על עולים. עולים יש להם אישור לעבוד. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לא, אז הנה אני מסייג את זה – כביכול תייר אסור לו לעבוד, עולה – יכול לחפש עבודה, אבל הוא מקבל בזמן הזה קצבה ממשרד הקליטה, אבל הוא לא זכאי לקצבאות אחרות כמו הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, הוא מקבל סל קליטה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> נכון. סל קליטה, ולכן היה חשוב לי להגיד ליו"ר שאנחנו מקבלים עשרות אם לא מאות פניות ממעסיקים שמעוניינים להעסיק את העולים זכאי חוק השבות, ואנחנו גם בדיונים עם משרד הקליטה על מנת לסייע להם להשתלב. כמובן שאנחנו יכולים לתת יחד עם זרוע העבודה ומשרד הכלכלה מענה גם בהיבטים של כל מה שקשור באוריינות דיגיטלית, שפה, וכל מה שדיברת על הסוגיות האלה, שהן גם חשובות לסוגיית הקליטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פרו עבודה, יודע לתת פתרונות בשפות? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כן. יש לנו קורסים לשפה העברית, גם לאוכלוסייה הערבית הקיימת, אבל וודאי לעולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשפה הרוסית? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> גם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יפה מאד, טוב לדעת. דימה אפרצב בזום, בבקשה. ראש מועצת קצרין ויו"ר ועדת קליטה במרכז השלטון המקומי. << אורח >> דימיטרי אפרצב: << אורח >> תודה אדוני היו"ר ותודה על זה שאתם מקפידים לעשות את הישיבות ולעקוב אחרי הנושא וגם לדחוף את העניינים. רק התייחסות מאד מאד קצרה ברשותך, עוד פעם בתור מי שנמצא בפריפריה הרחוקה שלצערי הרב מרבית השירותים שאזרחי מדינת ישראל שאינם פליטים לא מקבלים. אז אני רק רוצה להזכיר שבמקומות כמו קצרין, כמו חצור הגלילית, ועוד הרבה מאד מקומות אחרים, לאן שכן מגיעים גם עולים וגם פליטים, אין טרם. יש ביקורופא, גם לא בכל מקום, ונכון לעכשיו אותם אנשים שמגיעים, כמו לדוגמא בקצרין שהיום יש בה 27 משפחות של אנשים כאלה, אין להם מענה רפואי, ואני מקווה מאד שיילקח בחשבון שברפואה דחופה צריך לחשוב גם מעבר לאיזושהי חברה ספציפית, כמו טרם, יש ביקורופא, יש דברים אחרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אילן, יש לך מה להגיד על זה? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני שוב אומר, טרם הציעו את עצמם בצורה וולונטרית. ברגע שתסתיים ההתקשרות זה יקיף את כולם, אנחנו מודעים לסוגייה. אפילו בנוף הגליל, ששם יש מקבץ גדול, אין טרם. אנחנו נותנים כרגע מענה נקודתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה המענה הנקודתי? הוא אומר לך שעכשיו הגיעו לו 27 משפחות. << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> הוא מדבר על עולים חדשים, ואני לא יודע את התשובה, לעולים חדשים וזכאי חוק השבות. << אורח >> דימיטרי אפרצב: << אורח >> כרגע יש לי אנשים שאין להם מענה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עולים חדשים יש להם התקשרות עם קופ"ח לאומית, זה סיפור אחד. כרגע אם כבר נגענו בסיפור הזה של נמלטי המלחמה, האם אתם מתכוונים להרחיב את ההתקשרות שלכם מעבר לטרם, בדיוק מאותן סיבות שצוינו כאן? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרנו עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מתי תסתיים ההתקשרות? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> כמה שיותר מהר, אני מאמין שתוך יום-יומיים זה ייסגר, נכון? זאת ההערכה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכיוון שלכם הוא להרחיב את זה לכל ספקי שירותי הרפואה הדחופה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הכיוון אולי צריך להיות שבכל מקום יהיה מענה. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> אחת מאמות המידה היא שתהיה פריסה ארצית, כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ותוך יומיים תהיה לכם תשובה על זה? << אורח >> אילן ברוש: << אורח >> אני מקווה שתוך יומיים תהיה גם התקשרות מסודרת, אבל זה הכיוון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אשמח לקבל מכם עדכון בכתב לוועדה על הסוגייה הזאת. << אורח >> דימיטרי אפרצב: << אורח >> אדוני היו"ר, רק בקשה קצרה. חשוב שנבין, כי אני פשוט גם חזרתי רק ביום ששי משם ואני ראיתי את זה במו עיניי. המצב הוא קטסטרופה כי האנשים שמגיעים משם מגיעים פגועים, פצועים ונדרשים לקבל איזושהי התייחסות רפואית. גם יום וגם יומיים זה קריטי, צריך לייצר פתרון מיידי ואז למצוא לו הסדרה אחר כך, כי המצב הוא כרגע לא טוב. זה דבר אחד. דבר שני, מגיעים אנשים שחלקם לא מחוסני קורונה. הם מחפשים דרך איפה להתחסן, ואני לא יודע אם יש מענה לזה או אין מענה לזה, צריך לתת לזה מענה. מי שעולה חדש, יש לו מענה. מי שלא עולה חדש, או מישהו שאפילו נמצא כרגע בבדיקה של נתיב, אין לו מענה, וזה מענה מיידי ואנחנו בפתח של גל חדש, צריך לתת לזה את הדעת. ההתייחסות הכללית היא כזו שנכון להיום ממה שידוע לי, בתור מי שמייצג פה את המרכז לשלטון מקומי, יש הירתמות מאד מאד טובה, ממטולה ועד אילת, בכל יישוב, או שהאנשים מחפשים לבוא ולעזור. אני יודע שגם משרד הקליטה עשה סקר, ואני שומע גם מהצבא ומפיקוד העורף, שהם עורכים סקרים בשביל למצוא דיור זמין כדי לקלוט אנשים. יש גם מלאי מאד גדול של דירות בסגנון צימרים, גם בצפון, גם בדרום וגם בכל מקום אחר. אני יודע וגם אני עושה את זה אצלי ביישוב, פונה לבעלי נכסים כדי לבטל כרגע את ההתעסקות בדברים שקשורים לתיירות, למרות שזה קצת קשוח, וכן לתת דירות לאנשים שבאמת זקוקים לזה. זה בטווח הקצר. בטווח הארוך אדוני היו"ר, אני חושב שקבלת החלטה סביב הצבת קרוואנים למיניהם זו החלטה שגויה, זו החלטה שאנחנו בזמנו נאלצנו להתמודד איתה במשך 25 שנה מאז קליטת עולי אתיופיה וגם קליטת עולי ברית המועצות בזמנו, בגל העלייה של שנות התשעים. ממש מצב גרוע, מכיוון שאנשים שייכנסו לתוך הדיור הזה, על פניו זה עושה שקט רגשי אולי למי שיקבל החלטות בעניין, אבל אחר כך להוציא את האנשים האלה משם מאד מאד קשה, והמקומות האלה, לא משנה מה ייעשה, יהפכו להיות "סלאמס" וייהפכו להיות פבלות, בכל עיר איפה שזה נמצא. לכן אני המלצתי, גם כחבר בוועדת השרים לעלייה וקליטה, כן ללכת ולחפש מקומות, שטחי קרקע, בשביל לרוץ על פרויקטים של בנייה קלה. אני חייב להזכיר לחברי ואדוני היו"ר, מחצית ממדינות העולם בונות יופי של דיור מבנייה קלה, מקיטים של בנייה מעץ. אני חייב להגיד לכם, במקרה גם מדינת רוסיה ומדינת בלארוס שכרגע נמצאות במשבר כלכלי קשה ביותר, אפשר להשיג משם את הקיטים האלה במחירים מאד זולים, הבנייה היא מאד איכותית. כמובן שיש גם מדינות אחרות, ארה"ב, קנדה והרבה מאד מדינות אחרות משתמשות בזה וזה תקני וזה בסדר, רק בתוספת של עניין המיגון. במידת הצורך, תוך חודשים ספורים אפשר להגיע לתכנון מהיר ולהביא את הדברים האלה, ובפרקי זמן של עד חצי שנה אנחנו יכולים להיות עם אלפי דירות, וזה עוד לפני שבע"ה אני מאד מקווה שהמדינה תקבל החלטה על חידוש של בנייה תקציבית, כי זה גם ייתן מענה למשבר העכשווי, וגם משבר הדיור הקיים שבמשך 30 שנה אף אחד לא טרח לתת לו מענה. זה דיבור מאד בגדול, אבל אני רואה כאן התארגנות מאד יפה, בעיקר של סגני ראשי הערים שברוב היישובים בארץ הם מחזיקי תיק הקליטה, יש כאן הירתמות מאד יפה של מחלקות עלייה וקליטה, שקיימות בהרבה מאד יישובים, אני רואה כאן כרגע את אמיר דור ואת פיני גלינקביץ', ועוד חברים שהם שותפים אמיצים ומובילים מקצועיים בתחום הזה. ולכן שווה מאד לראות אם קיימת אפשרות כלשהי לחזק גם את הנתיב הספציפי הזה, כי בסופו של דבר, העסק הזה יקום וייפול על ארגון ועל התארגנות ועל ביצוע, לא רק על הרצון הטוב. ושוב, אני מאד מודה לך על זה שאתה יוזם כל שבוע מספר פעמים בשבוע דיונים ועוקב אחרי הנעשה, בסך הכל ממה שאני התרשמתי כשהייתי בחו"ל וביקרתי ב-18 מעברי גבול וחרשתי איזה 6,000 ק"מ שעשינו בשבעה ימים יחד עם מנכ"ל אופק ישראלי, יש שם מעשי גבורה של ממש של שליחי נתיב ושליחי הסוכנות היהודית, רק להצדיע. ונכון לעכשיו יש התארגנות מאד מאד יפה של הזרמת כוחות מתנדבים של חבר'ה עם עבר צבאי מפואר דוברי רוסית, שיש להם ידע והבנה בהפעלת ארגונים ואנשים וכוחות, והעסק הזה לאט לאט מתחיל להתארגן. אבל אנחנו כאן צריכים להשקיע עוד הרבה מאד כדי לייצר תשתית ולא לפספס את ההזדמנות שמקבלת מדינת ישראל עכשיו, כמו שלצערי הרב בלא מעט מקרים היא התפספסה בשנות התשעים, מכיוון שהאנשים האלה שבאים לכאן הם אנשים עם פסיכולוגיה ותפיסת עולם אירופאית, אם אנחנו לא נדע לקלוט אותם כאן הם יידעו להמשיך ולעבור הלאה לאירופה, ובאירופה יש תחרות ממש לקלוט את האנשים האלה בלי אגב הבדל בין דת, מין וכל השאר, ואם נפספס יהיה מאד חבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה דימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דימה אני חייב להגיד לך תודה רבה שגם אתה לא מפספס כל פעם להגיע, ותמיד אתה מגיע כמו שצריך, מעונב, נראה טוב, תמשיך ככה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד משהו, משרד הקליטה, משרד האוצר, משהו להוסיף? משהו שלא דיברנו, משהו שפספסנו? משרד הרווחה, שירות התעסוקה? ינון אזולאי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תעסוקה, יש לכם איזשהו עידוד תעסוקה למעסיקים שיעסיקו את העולים? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כרגע אין מסלול ייעודי להעסקת עולים באופן ספציפי, יש בכלל לענפי המשק, מעת לעת יוצאים קולות קוראים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל פה צריך משהו מיוחד, במיוחד למסה הגדולה שעכשיו הגיעה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אין מסלול ייעודי עבור קליטת עולים, יש קולות קוראים לכלל האוכלוסייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזה נמצא בתכנית עבודה שלכם? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כן. אגב, מעסיקים שיקלטו עולים שיש להם יכולת לעבוד, מבחינתנו אין מניעה. זאת אומרת גם עכשיו, לקולות הקוראים הקיימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שאין מניעה זה בסדר, אבל אתה יודע, דיברנו על השפה, יהיה קשה להם כרגע להשתלב עם השפה. אז אם אתה אומר "תשמע, אני מביא לך, אם אתה לוקח אותו, סכום X מהמשכורת שאתה נותן לו אני נותן כעידוד", אז אנחנו יודעים שיהיה לו יותר קל לעשות את זה. אבל אם אתה אומר "שמע, ככל העובדים", אז הוא יגיד טוב יאללה, אני אקבל את אלה, כן כן, לא לא. אז צריך בשביל לשלב אותם, השאלה אם יש תכנית ייעודית לנושא הזה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אז השבתי בנוגע לנושא של השפה, יש תכניות ייעודיות שאנחנו יכולים להעניק לעולים כדי שיוכלו ללמוד את השפה כמה שיותר מהר ולהתאקלם, בנוגע לתקציבים ייעודיים למעסיקים שיקלטו עולים, בשלב הזה אין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רק רוצה לומר מילה על עידוד ההעסקה לעולים חדשים. אני לא יודע אם התכנית הזאת עדיין קיימת אריק, ותעדכן אותי אם כן או לא, אבל בקדנציות הקודמות שהייתי מנכ"ל אז יזמנו באמת תכנית כזו שנתנה מענקים בדמות של חצי שכר מינימום על כל חודש העסקה עבור מעסיקים, במידה והמעסיק מחזיק את העולה בעבודה שנה. אז היו כל מיני בעיות עם התכנית הזאת, היא לא היתה מושלמת מבחינת הביצוע שלה, אבל זה היה כיוון, אני חושב, מאד מאד נכון. אז רק לבדוק אם זה קיים עכשיו, כן או לא? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אריק אוזן, משרד העלייה והקליטה. כן, התכנית עדיין קיימת. יש כמובן נהלים ויש מקצועות שכן מאושרים או לא, בהתאם לאופי התעסוקתי של העלייה הנוכחית המשרד יבחן האם צריך להתאים אותם וכמובן שאנחנו ננסה לעודד את הקליטה התעסוקתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לסיכום אני רוצה להגיד כך. קודם כל, אני אמרתי את זה הרבה פעמים, ואני חושב שכולם יסכימו איתי שאנחנו נמצאים במצב חירום. ומצב החירום הזה הוא גם חובה מבחינתנו לקלוט את העלייה הזו, אבל זו גם הזדמנות מאד מאד גדולה, כי מדובר בעשרות אלפי אנשים שיכולים להגיע ולתרום פה למשק הישראלי, לכלכלה הישראלית, להשתלב בשוק התעסוקה, להשתלב בחברה, ולכן אנחנו צריכים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כדי לוודא שהאנשים האלה מגיעים לפה, נשארים כאן וממצים את הפוטנציאל החברתי והכלכלי שלהם, ולכן צריך לדאוג לכמה כיווני פעולה. אחד זה הנושא של התעסוקה, ודיברנו, אני מבין שכרגע זה לא הנושא שנמצא בראש סדר העדיפויות כי קודם כל אנחנו עסוקים בקליטה הראשונית שלהם. הנושא השני שהוא חשוב מאד, לשים עליו את הדגש, זה הנושא של האולפנים ולימוד השפה העברית. אם זה במסגרת האולפנים הרגילים של משרד החינוך או אם זה באותה תכנית ואוצ'רים לאולפנים פרטיים, שתאפשר לאנשים לשלב גם תעסוקה, עבודה, וגם לימוד באולפנים. והנושא השלישי שעוד לא דיברנו עליו, וכנראה נדבר עליו בדיון הבא, זה כל הנושא של חינוך הילדים. איך הילדים נקלטים במסגרות עכשיו, חודש חודשיים הם הולכים להיות בכל מיני מעברים כאלה בין מלון למקום המגורים הקבוע שלהם, האם הממשק הזה מול משרד החינוך קיים? איך קולטים את הילדים האלה במסגרות? אנחנו עדיין באמצע שנת לימודים וחבל שהילדים האלה יפספסו שנה שלמה. בכל מה שקשור לסיוע מיידי, מה שאתם עושים עכשיו, אני ביקרתי בשדות תעופה ודיברתי, באמת נמצא בקשר עם הרבה מאד אנשים. גם אלה שנמצאים בחו"ל היום – הסוכנות היהודית, נתיב, משרד החוץ, שליחי חב"ד שנמצאים בפנים – עושים עבודה שהיא באמת עבודת קודש תוך כדי סיכון חיים, ואני מצטרף פה לקריאה של חברי דימה אפרצב, צריך להצדיע להם. בכל מה שקשור לכאן, ברגע שאנחנו קולטים אותם, גם אני יודע שיש מאמץ מאד מאד משמעותי גם של משרד הקליטה, גם של רשות האוכלוסין וההגירה וגם של נתיב, עובדים ביחד, באמת זה לא מובן מאליו. יש כמה דברים שאני אשמח אם תוכלו באמת לזרז את ההחלטות. קודם כל, הנושא של ההחלטה על הגברת הסיוע בשכר דירה, גם לעולים וגם לתושבים החוזרים, אני יודע שזה עוד לא נסגר אבל אני חושב שזה כיוון מאד מאד נכון ומאד מאד טוב, כי זה גם בעצם מבטיח להם קורת גג וגם נותן להם שקט שיוכלו להתעסק בקליטה שלהם בארץ בשנה הראשונה. כל הנושא של הביטוח הרפואי, אני מאד שמח שזה נסגר עבור זכאי חוק השבות, ואני אשמח לקבל ממשרד הרווחה עדכון ברגע שתקבלו את ההחלטה לגבי ביטוח לפליטים מעל גיל 60, וגם מתחת לגיל 60, בכל מה שקשור למענה רפואי מיידי צריך לראות שיש פריסה בכל המקומות. יש הרבה מאד הערכות של כמה עולים יגיעו לפה, אני חושב שאנחנו חייבים לשאוף למקסימום, להביא לפה כמה שיותר, כי באמת יש פה תחרות על ההון האנושי בעולם, לא קשור למלחמה אלא באופן כללי, לנו יש כאן הזדמנות לקלוט את האנשים האלה כאן, ולכן הנושא של התעסוקה, הנושא של החיבור לרשויות המקומיות, ההחלטה שלכם אני לא יודע אם כבר התקבלה או לא התקבלה, נסגרה או לא נסגרה, לגבי הגברת כוח אדם ברשויות על ידי הגדלת תקנים לפרויקטורים, זו החלטה מאד מאד נכונה בכיוון הנכון, וזה בדיוק מה שצריך. אולפנים, אני הייתי מציע לכם לפנות אולי לאוניברסיטאות בערים הגדולות שיוכלו איכשהו להירתם למהלך הזה ולתת אולפנים, כל מה שקשור לשיכון של העולים האלה, אנחנו פה מתמודדים עם מחסור בדירות, זאת אומרת הביקוש עולה על ההיצע ללא קשר לעלייה, ואין ספק שגל העלייה הזה ישפיע גם על הסוגייה הזו, ולכן אני חושב שההחלטה על הקמת שכונות עם מבנים יבילים היא החלטה מהירה כדי לפתור חלק מהבעיה הזאת ולתת לאנשים מגורים, זו החלטה נכונה וטובה. ואנחנו נמשיך לעדכן. אני רוצה רק להגיד לכם תודה רבה על מה שאתם עושים ועל איך שאתם עושים, וזה ברור שבתקופה כזו שהכל משתנה וכל יום המציאות משתנה, יש לכם אתגר מאד מאד גדול, אני יודע שאתם עובדים 24/7, אני יודע שאתם עומדים באתגר הזה, ואנחנו פה לרשותכם, מה שצריך תבואו ותגידו וננסה לסייע, וגם נמשיך לבקר ולפקח. אז תודה רבה על הדיון, והישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:18. << סיום >>