פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



23
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 246
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, כ"א באדר ב' התשפ"ב (24 במרץ 2022), שעה 12:48



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2022 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין
אורי מקלב


מוזמנים: 
	אסתי ורהפטיג
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	עידית ריס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	ליאור ברס
	–
	עו"ד, פעילה למען זכויות זוגות מעורבים בישראל




משתתפים באמצעים מקוונים:
	ד"ר אשר שלמון
	–
	מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים, משרד הבריאות

	טל פוקס
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	אורי בוצמסקי
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, מינהלת אכיפה ארצית, קורונה, המשרד לביטחון פנים

	שי מליחי
	–
	קצין אג"מ, מינהלת קורונה, המשרד לביטחון פנים

	יעל אבידן
	–
	יועצת מיקור חוץ, מינהלת קורונה, המשרד לביטחון פנים

	יעל הריס
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התיירות

	אבי מישרים
	–
	רח"ט ביקורת, משרד הביטחון

	זוהר רום
	–
	מנהל התיירות וההקרוזים, נמל חיפה, רשות הנמלים והספנות

	דרור גדסי
	–
	מנהל ביטחון, נמל אשדוד, רשות הנמלים והספנות

	אורן פסטרנק
	–
	עו"ד, מייסד המחאה

	נועה אגמון
	–
	מנהלת במערך הדיגום




ייעוץ משפטי: 
טליה ג'מאל

מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2022 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

שלום לכולם. מזמן לא נפגשנו. אנחנו נמצאים בדיון בטיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2022. 

התקנות האלה הן תקנות שמסדירות את נושא ביצוע הבדיקה לפני העלייה.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

הבדיקה בכניסה לישראל. אחרי הכניסה. לגבי מעברי גבול שהם לא שדות תעופה, גם הבדיקה שלפני העלייה. מדובר בעיקר על הבדיקה בכניסה, אחרי שנכנסים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

רק הנושא של הבדיקה בכניסה ולא הבדיקה בעת העלייה למטוס?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

נכון. הבדיקה לעלייה למטוס היא בתקנת תעופה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

שנמצאות בוועדת הכלכלה.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

ההסדר כרגע הוא הסדר מקביל אצלנו ואצלם. בתקנות שלנו מטופל הנושא של עלייה לספינה במעבר גבול יבשתי. אם אתה עולה על ספינה במדינת מוצא ומגיע לישראל במעבר ימי.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

כל מעבר שהוא לא שדה תעופה, הבדיקה שלפני העלייה לכלי התחבורה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אנחנו מדברים על הבדיקה שמתבצעת למשל בנתב"ג עם הנחיתה. היא מוסדרת כאן.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אם כן, הדבר היחיד שכרגע לא מוסדר כאן זאת שאלת הבדיקה לפני העלייה לכלי התחבורתי במקרה של טיסות, שזה הוסדר בוועדת הכלכלה.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני רוצה לשאול את השאלה. יש סוגיה אחת והיא לגבי הנושא הפלילי שאנחנו ביקשנו להסדיר. התקנות תאושרנה בכפוף לשינוי הזה. אמרנו את זה בפעם הקודמת, תעשו את המשאל הנדרש על פי החוק החדש. יש לכם מספיק זמן.

אני רוצה להבין כרגע מה ההבחנה בין אזרחים ישראלים לבין אנשים אחרים שמרכז חייהם בישראל באמצעות אשרה, גם לגבי עניין הבדיקה לפני העלייה לכלי התחבורתי שמביא אותו לארץ – לא משנה כרגע אם זה אצלנו בוועדת הכלכלה – והאם יש הבחנה דומה בבדיקה בכניסה לישראל. 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

לגבי הבדיקה שלפני העלייה למטוס, לפני הכניסה לישראל, מי שחייב לעשות את הבדיקה זה רק מי שהוא לא אחד מאלה, שהוא לא אזרח ישראלי, אדם שהוא בעל רישיון לישיבת קבע או רישיון לישיבת ארעי כללי בישראל. אלה הפטורים מביצוע הבדיקה לפני הכניסה. ביצוע הבדיקה בכניסה לישראל, כולם חייבים בה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

גם אזרחים.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

גם אזרחי ישראל. כן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

האשרות שם, זאת רק אשרת א/5. לא סטודנטים. לא תלמידי ישיבות.

 << אורח >> עידית ריס: << אורח >> 

אני צריכה לחדד. משרד המשפטים. בתקנות התעופה וכלי השיט החדשות, יש הבחנה בין הפלגה נכנסת, שזאת הפלגה זרה שמגיעה עם תיירים לישראל לביקור של יום-יומיים, לבין הפלגה שיוצאת מישראל וחוזרת. לגבי הפלגה שיוצאת וחוזרת, כולם צריכים לעשות בדיקה או PCR או אנטיגן לפני שהם עולים לאנייה וזה בניגוד למי שעולה על טיסות. זה בגלל המאפיינים המיוחדים של שיט שנמצאים באופן מרוכז כמה ימים ברציפות.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

מדובר שם על כלי שיט שיוצא ממדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כן. היא אמרה. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני חושבת שהיושב ראש מכוון לדיון שהיה בחודש שעבר לגבי הטיסות.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

לגבי הבדיקה של הנכנסים, אם יש ישראלי שבמקרה נמצא בהפלגה נכנסת, הוא פטור.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני רוצה להבין, כי דיברנו על זה בפעם הקודמת. מה הרציונל להבחנה בין אדם שאין לו אשרה א/5 אבל מרכז חייו בישראל. הוא גר כאן. הוא סטודנט כאן במשך שנתיים. אני לא מדבר כרגע על אנשים שלא מחזיקים באשרה א' אלא ב-ב' ועשינו הבחנות גם בחוק. תלמיד ישיבה שנמצא כאן, נסע לבקר את קרוביו, בפסח נוסע לבקר את קרוביו, מה ההצדקה שאזרח ישראלי שיחזור מטיול של ארבעה שבועות בארצות הברית או בן זוגו של ישראלי שהוא באשרה א/5, הוא לא צריך בדיקת PCR. תלמיד הישיבה שיושב כאן שנה, הסטודנט שיושב כאן שנה, אדם שנמצא כאן באשרה של איש דת, יושב כאן נזיר במנזר, נזירה במנזר, נסעו לבקר בארץ מולדתם, אני לא מצליח להבין למה כשיש פתרון פשוט, לייצר הבחנות ענייניות ולא מייצרים אותם. אני אומר שאני מוטרד מזה שזה עבר בוועדת הכלכלה כי רוב האנשים לא מפליגים לישראל. אני עוד אדבר עם יושב ראש ועדת הכלכלה אבל דיברנו על כך בפעם הקודמת.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

היו הפסקות בדיון וכן הסכימו או לא הסכימו. זה התארך ונדחה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

דיברנו על זה בפעם הקודמת. זאת שאלה אחת. מבחינתי החלטתם שמבחינה אפידמיולוגית אתם חיים בשלום עם זה שאדם שמרכז חייו בישראל לא עושה בדיקת PCR לפני העלייה למטוס ואתם מסתפקים בבדיקת PCR כאן, אז מה הטעם להקשות על חיים של אנשים שנמצאים כאן? אני רוצה שתתנו לי את הרציונל האפידמיולוגי בהבחנה לגבי סטודנט שחי בישראל.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

זה שייך לתיקון הקודם ומה שאושר בוועדת הכלכלה הוא המקבילה לגבי כלי שיט. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

לא. בתיקון הקודם אמרתי לכם שאני לא מקבל את זה ואני מבקש מכם לתקן את זה בתיקון הזה. אנחנו נתקן את זה עכשיו. אני אדבר עם יושב ראש ועדת הכלכלה.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

בזמנו נאמר שהנימוק הוא לא אפידמיולוגי אלא הקושי שיש למפעילי טיסות ועכשיו לכלי שיט.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תכף נדבר על בני זוג שהם לא באשרה א'. לאדם יש אשרה. אני בכוונה לא עושה את ההפרדה. לאדם יש אשרה א/3 לשהייה בישראל. הוא יכול להראות את האשרה. אם לאדם יש היתר ישיבה בישראל וזאת לא תיירות, היא מראה אשרה, תודיעו לחברות התעופה. לאדם עם אשרה א/5 יש דרכון ישראלי?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

נכון שלא? אז הוא מראה אישור שיש לו אשרה. פטרתם אותו. אם הוא מראה אישור שיש לו אשרה א/5 - הוא יראה אישור שיש לו אשרה א/3. אם אתם יודעים לתת לי הצדקה אפידמיולוגית, בבקשה. אם לא, לגבי נושאי אשרה אין בכלל מה לדבר. בפעם שעברה ביקשתי מכם לטפל בזה והייתם צריכים לטפל בזה. אם נצטרך לקחת עשר דקות הפסקה כדי לבדוק את העניין, נעשה זאת.

הסוגיה השנייה. אני מבין את סוגיית הבדיקה אבל אני רוצה להבין את סוגיית בני הזוג של אזרחים ישראלים וילדיהם הקטינים שאינם נושאי אשרה לשהייה בישראל. האם אין דרך לזהות אותם? נמצאת כאן עורכת הדין ברס שניהלה את הסוגיה הזאת. האם יש דרך קלה – לשיטתך, עורכת הדין ברס, ותודה שאת כאן – לחברת תעופה, ואני כן מקבל את ההצדקה של הבדיקה כי זה לא דבר שהמדינה בודקת אלא בודקת הדיילת הזרה בתחנת הקרקע בכניסה לשרוול במטוס - האם יש דרך פשוטה לאדם להראות שהוא אזרח ישראלי ולכן פטור מבדיקת PCR אבל זה ילדו הקטין וזו בת זוגו הרשומה?

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

תודה על ההזדמנות לדבר על כך. בעיקרון כל העניין הזה של בני זוג של ישראלים הרבה יותר קל להסדיר אותו כאשר מדובר בבני זוג נשואים. יש כל מיני דרכים כמו ההגעה של אוקראינים שנשואים לאזרחים ישראלים, הציגו תעודות נישואין ודברים כאלה ואלה דברים שהם פחות נוחים ולכן האמירה הראשונה שלי היא לגבי מי שגר בישראל ויש לו אשרה. 

לגבי קטינים. בחומר רקע ששיתפתי בו את הוועדה, הראיתי שמדינת ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שדורשת מפעוטות לבצע בדיקת PCR בכניסה לישראל. ברוב מדינות ה-OECD יש פטור עד גיל 12. לדעתי זה יפתור את מצב הילדים של הישראלים. לגבי ילדים של ישראלים שגרים בחוץ לארץ, פרט לזה שלפי חוק האזרחות הם אמורים להיחשב אזרחים מלידה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אבל אם לא רושמים אותם, זאת לא אשמת המדינה שההורה התרשל ולא מילא את חובתו.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

נכון אבל זה דבר שאפשר להוכיח בקלות בגלל שקטין שמתלווה להורה ישראלי, זה משהו שכבר עשינו אותו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני רוצה לחדד את הנקודה. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לגרום לאנשים להגיע לשרוול ושיאמרו להם שהם לא יכולים לעלות. הסיפור הוא יותר מדי מורכב והדיילת היא לא נציגה של מדינת ישראל, זה לא בשליטתנו, אלה 200 חברות תעופה זרות. כאן ממש לא כדאי שנייצר איזושהי מציאות שתגרום לאנשים לחשוב שהם לא צריכים ואז יגיעו ולא ייתנו להם לעלות לטיסה. קטין נוסע עם דרכון והשאלה היא האם בדרכון של קטין כתוב מי ההורה שלו וזה אחד לאחד. האם יש אמצעי זיהוי אחד לאחד של הילדים הקטינים של האזרח הישראלי? אם לא, אני לא בטוח שאנחנו רוצים ללכת לשם.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני לא מכירה שבדרכון רשומים ההורים. אולי בדרכונים של מדינות אחרות יש דברים שונים. אני מודה שאני לא יודעת. לגישתי, העניין של בדיקות לקטינים זה משהו שהוא חריג. בנוסף, העניין הזה שבישראל משרד הבריאות בחר שלא לעשות הבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים אלא פשוט לחייב את כולם בבדיקת PCR, זה משהו שלשיטתי הוא לא נכון. זו המדינה היחידה בין מדינות ה-OECD, חוץ מצ'ילה שלא עושה את ההבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים לעניין הבדיקה. לדעתי אולי הפתרון הוא לקחת צעד אחד אחורה. אני מסכימה שיש קושי טכני לסווג קטינים ולסווג בני זוג שלא רשומים. אני לחלוטין מסכימה עם זה. לכן צריך אולי להסתכל למה בכלל החלטנו לא להבחין, אני קוראת לזה להעניש, אנשים שהם מחוסנים. אמנם זרים אבל מחוסנים. לגבי הקטינים, לדעתי אפשר ללמוד הרבה מכך ש-95 אחוזים מהמדינות שאני בדקתי, 38 מדינות, לא דורשות מקטינים מעל גיל מסוים בדיקה ובהחלט מעל גיל חיסון. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

מי נמצא אתנו ממשרד הבריאות?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

ד"ר אשר שלמון. אני לא יודעת אם הוא עלה ל-זום. הוא אמור לענות לכל השאלות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

עורכת הדין ורהפטיג, לכם יש בינתיים תשובות מה פשר ההבחנה?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

לא. אשי צריך להתייחס לזה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כשתיקנו את החוק לגבי התקנות, הסעיף של תקנות הכניסה, איך הגדרנו את ההגדרה של מי שיושב כאן? מה אומר הסעיף?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

קבענו שההגבלות על כניסתם ויציאתם של אזרחי ישראל, תושבי קבע ובעלי אשרה לישיבת ארעי, באופן כללי הן צריכות לעבור בתקנות בוועדה ולכן הנושא הזה מובא לכאן. לא קבענו שאסור לעשות הבחנות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

שם הכנסנו גם את א/3 ואת א/1. איך הם הוציאו כאן? זאת ישיבת ארעי כללי?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בדיוק. המונח ישיבת ארעי כללי לפי חוק הכניסה לישראל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

מה המונח בחוק? ישיבת ארעי?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כן. המונח בחוק בסעיף 7א(א) הרלוונטי הוא ישיבת ארעי. 

יש מקום אחד בחוק שבו כן התייחסנו למונח הזה וזה בהסדר אחר ובהקשר אחר. משרד הבריאות לקח את המונח הזה באמירה שזה מפנה לתקנות כניסה לישראל, שם ההגדרות של בעלי האשרות. זה כן מופיע במקום אחד בחוק. 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

יש מנגנון שנראה לי מתופעל כרגע על ידי משרד החוץ, מנגנון של פטור מבדיקה לפני טיסה. אני שמעתי באיזושהי דרך לא דרך - דרך משרד הבריאות – שאם בני זוג וילדיהם הקטינים של אזרחים ישראלים יגישו בקשה לפטור מבדיקה לפני טיסה, הם יקבלו את הפטור דרך הטופס הזה של משרד החוץ. לא בדקתי. זה לא נשמע לי הגיוני שדבר כזה קורה, אבל שמעתי מעין שמועה כזאת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אתם מכירים דבר כזה?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

גם לזה אשי יכול להתייחס. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני מבקש שהוא יעלה ל-זום. עורכת הדין ורהפטיג, תתקשרו בבקשה לבריאות הציבור כדי שאילנה תעלה או מישהו אחר. 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אילנה בחוץ לארץ.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אז יעלה מישהו אחר. יש מנכ"ל. קודם כל, לגבי הבדיקות בכניסה לישראל, אין כל הבחנה בין אזרח ישראלי לבין זרים. כולם נבדקים בכניסה לישראל. הדיון הזה לא רלוונטי כי כולם נבדקים בכניסה לישראל. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

למעט אנשי צוות אוויר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כן. כאן התקנות שלנו והן חשובות והן מסדירות את העניין הזה ביחס לכל הנכנסים, בין באוויר ובין ביבשה. אני אמליץ שאת התקנה הזאת – בטח לאור עליית התחלואה ומה שאנחנו שומעים על וריאנטים נוספים בעולם – שמאפשרת לעשות בדיקות לכולם, בדיקות PCR בכניסה לישראל, את התקנה הזאת נאשר ולטעמי צריך לאשר אותה ל-42 ימים אותם מבקשים. 

לגבי ההגעה. לצערי כאן אנחנו מדברים על נתח מאוד קטן. אלה רק הנכנסים במעברים יבשתיים ובים ולא דרך האוויר אבל למשל קחו את המעבר בטאבה, שם אנחנו צפויים לתנועה של אלפים רבים לקראת חג הפסח, בתוכם יהיו גם אנשים שמחזיקים למשל באשרה א/3 או באשרה א/1 או סטודנטים שנמצאים כאן ונוסעים לחופשה בסיני ובעצם על פי ההגדרות כרגע אתם תחייבו אותם בבדיקת PCR. נכון?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בעיניי בלתי נתפס. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

לפי ההגדרה הזאת, אם הוא הגיע מישראל ליעד הזה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אבל יש לנו פתרון.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה רק לעניין ה-קרוזים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

יש הפלגות שיוצאות מישראל, עושות סיבוב וחוזרות לישראל.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

גם אחד שלא יצא מכאן בהפלגות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כאן יש שאלה. למשל תייר שבא מירדן, היה בישראל, הלך לסיני ועכשיו הוא חוזר לישראל בדרך לעקבה. אני לא יודע אם יש דרך קלה לגביו לדעת.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

אם הוא היה ב-45 הימים האחרונים בישראל, זה גם מגביל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

דבר אחד ברור. הנושא הזה של הבדיקה, אנחנו הולכים לצמצם אותו. אני אמליץ שנשתמש בלשון החוק, כך שזה לא ישיבת ארעי כללי, רישיון לישיבת ארעי כללי שזה רק א/5 אלא מה שכתבנו בחוק, רישיון ישיבת ארעי. כל מי שיש לו אשרה לישיבת ארעי, שזה לא כולל ב/1 שזאת אשרת עבודה אבל אם אני לא טועה זה ה-אל"פים למיניהם.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

והנלווים אליו?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

לא.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אפשר לשאול למה לא לכלול גם את כל האנשים שמרכז חייהם בישראל?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני באמת שואל. אני לא רוצה שתצא תקלה מתחת ידינו, שאנחנו חושבים שבאנו לתקן ויצאנו מקלקלים.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

באשרה ב/1 יש מדבקה בדרכון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

יש לנו סיכום עם הממשלה שחשוב לי לכבד. יש הבחנה בין מהגרי עבודה עם רישיון לבין בעלי רישיון לישיבת ארעי בישראל. אפשר לפתוח את זה אבל הדיון הזה לא יכול להיות אגב העניין הזה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

לצערי בני זוג של אזרחים ישראלים נמצאים במעמד של ב/1 במשך שלוש שנים אם הם לא נשואים. אלה אלפי אנשים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אבל אני רוצה לומר שאגב הדיון כאן אני לא אעשה מהלך. אנחנו צריכים לעשות איזשהו דיון חיתוך ומעקב בסוגיות החשובות שאת מעלה ונעשה את זה. לא אגב פתרון העניין של הידועים בציבור שממתינים. אם אני לא טועה, יש הבחנה בין אשרה ב/1 לאשרה ב/2. 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אשרה ב/2 זאת אשרת תייר. זה לא קשור.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

מהגר עבודה זה ב/1?

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

כן. בתוך ב/1 הם מתחלקים. יש כאלה שהם מוגבלים לחקלאות וסיעוד ויש כאלה שהם לא מוגבלים. יש כאלה שהם מומחים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

יש כאלה שהם בני זוג בתחילת התהליך המדורג. אני אומר שוב שאני לא רוצה, בלי נוכחות נציג רשות האוכלוסין, לעשות את המהלך הזה כי הוא גם סותר סיכום אליו הגענו בחוק. את מעלה בצדק שאלה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני פשוט לא יודעת מה הסיכום לגבי ב/1. אני מתייחסת כרגע רק לתקנות של הכניסה לישראל ואני לא רואה הבדל אפידמיולוגי בין אזרחים שגרים כאן, לבין תושבים שגרים כאן, לבין אנשים עם אשרה ב/1 שגרים כאן, ואני גם לא רואה הבדל טכני בגלל שכמו שאמרת האנשים האלה יכולים להציג את האשרה בדרכון. אגב, זה לא רק ב/1 אלא יש גם ב/4, שאלה אנשים שהם מתנדבים בישראל. אני לא רואה הבדל אפידמיולוגי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

מצד שני, יש כאן שאלה של כניסה ראשונה למול כניסה שהיא לא כניסה ראשונה. מה קורה כאשר אדם מקבל את האשרה, הוא מקבל את האשרה שלו בהיותו בחוץ לארץ? 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

בדרך כלל לא. בדרך כלל מקבלים בישראל ואז האנשים שגרים בישראל יוצאים ונכנסים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

זה דבר שאנחנו נעשה בדיקה לגביו. עורכת הדין ורהפטיג, הכוונה שלי היא בוודאי לא רק א/5. אני כבר אומר.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אני רוצה להעיר שזה יכול ליצור לנו כאן בעיה. אם הוועדה תחליט לשנות, אני רק אומרת שיש לנו חוסר הלימה עם תקנות תעופה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

הייתם צריכים לדבר אתנו בצורה מסודרת. אני עשיתי את שלי. אני אמרתי לכם שצריך להתייחס לזה. התעלמתם מהערת הוועדה, יהיה לכם חוסר סדר.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אפשר לתת לטל פוקס לדבר? היא ב-זום. היא הייתה בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כן, בוודאי.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

אפשר גם לדבר עם יושב ראש ועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בוודאי. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

לא נטיל את זה עליהם. אנחנו נפעל בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בסדר גמור.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >> 

שלום. אני רוצה לומר שאני לא במקום גורמי המקצוע שבאמת צריכים לתת את ההתייחסות שלהם לנושא הזה. מה שעלה למיטב זיכרוני עת פניתם בנושא הזה בתיקון הקודם אחד הטיעונים שנשמע היה – שוב, אני אומרת נימוק שנשמע ואני לא יודעת את התשובה החד משמעית ואני לא מדברת בשם גורמי המקצוע – נושא הטיפול הרפואי והנשיאה בהוצאות הטיפול הרפואי עבור זרים וכי אם מישהו חולה ונמצא כרגע במדינת המקור שלו, עדיף שהטיפול הרפואי יהיה שם ולא כאן כי בתי החולים נמצאים בחובות מאוד גדולים ולא מצליחים להחזיר כספים בגין הטיפולים הרפואיים שנערכים בארץ. לכן רוצים שככל האפשר זרים יתגלו חולים בחוץ לארץ ולא כאן. זה נימוק שהוא רלוונטי גם לסטודנטים וגם לאזרחים נוספים, גם אם מקום מושבם הוא כאן באופן זמני. עדיין תחשבו על כך שגם אני כסטודנטית בחילופים של חצי שנה בחוץ לארץ, עדיין המקום שבו קופת החולים שלי נמצאת, המקום שנועד לתת לי טיפול רפואי, עדיין הוא בישראל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

לא. ממש לא. לא בטיפול של קורונה. תעשו לי טובה.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >> 

לא. הם נמצאים כבר שם. אני מדברת על כך שהם נמצאים שם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אחוז הבדיקות שאתם עושים להם, אלה שני אחוזים. זה בלתי נתפס. בן אדם שמחזיק אשרה לישיבה בישראל? צר לי, אתם פועלים בניגוד לרוח הדיונים שהיו כאן וזאת בשני מובנים. ראשית, אתם לא שקדתם די על העניין הזה של ילדים קטינים ובני זוג. אזרח ישראלי שחי עשרים שנים בקליפורניה, איפה הוא אמור לקבל את הטיפול הרפואי שלו? שם. נכון? אבל הוא פטור מבדיקת PCR. אשתו וילדיו צריכים בדיקת PCR. למה לטרלל את המערכת?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >> 

אני מבינה שאין הלימה מוחלטת בין הקבוצות. זה נכון מה שאתה אומר על אזרח. חשבנו על זה עוד לפני התיקון הקודם. לדעתי זה נאמר בדיון, שאמנם הקבוצה הזאת, היה יותר נכון שתתגלה שם אבל בגלל שאנחנו רצינו להשתמש בתעודות זהות... נקבע הכלל הזה של אזרחים ותושבי קבע ובעלי אשרה לרישיון ישיבה כללי, שזה מי שמחזיק בתעודה ישראלית, או בתעודת זהות או בדרכון. אין לנו איך להבחין בין האזרחים, אז ...

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

זה מה שאמרתם בדיון הקודם ושלחנו אתכם לעשות שיעורי בית. יש סיבה שעורכת הדין ברס היא זאת שמספרת לנו שזאת כמעט המדינה היחידה ב-OECD שמבקשת את הבדיקות האלה?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

היא דיברה על הכניסה לישראל. בשדה התעופה. היא לא דיברה על בדיקה לפני העלייה למטוס.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

לא. היא דיברה על בדיקה לפני העלייה לקטינים. בדקתם את השאלה של הקטינים?

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >> 

לגבי קטינים, זה משהו שרשות האוכלוסין צריכה להתייחס אליו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

לא. אומרת עורכת הדין ברס שבכל המדינות בכלל אין דרישה – גם לזרים שהם קטינים – ולא שולחים ילדים לעשות בדיקת PCR. אנחנו כרגע לוקחים תינוק בן חודשיים שאבא שלו או אימא שלו רוצים להביא אותו לארץ בפעם הראשונה כדי שהוא יראה את הסבתא, לקחת תינוק בן חודשיים ולעשות לו בדיקת PCR.


 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

שלא לדבר על זה שכמעט אי אפשר למצוא מקומות שמוכנים לעשות בדיקת PCR לתינוק.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >> 

אני התכוונתי שמה שרלוונטי לרשות האוכלוסין זה ההסברה למה לא לזהות באיזושהי דרך עקיפה את הילדים בלי שהם בודקים את זה. זה משהו שהוא לרשות האוכלוסין. לגבי פטור גורף לילד, זה משהו שאני מסכימה שצריך להתייחס אליו וצריכה להיות התייחסות גורמי המקצוע.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

שכרגע לא נמצאים בדיון.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >> 

אין לי איך להתייחס לזה. כמובן שמבחינת הסיכון הבריאותי זה ברור.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

הכול שמענו אבל במדינת ישראל יש יותר חכמים מכל מדינות העולם.

 << אורח >> טל פוקס: << אורח >> 

אני לא חושבת שזה נכון להגיד כל מדינות העולם לא דורשות בדיקות PCR.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תביאו את הנתונים. יש לכם נתונים? ביקשתי מכם לבוא עם נתונים. יש נתונים? אתם יכולים לומר לי באיזה מדינות אירופה דורשים מקטינים בדיקת PCR?

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני יכולה להגיד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תודה על שירותיך הטובים. התבקש משרד הבריאות לבוא ולנמק למה כאן כן. 

הזכירה עורכת הדין ברס רעיון טוב. אם באמת יש בעיה בזיהוי של ילדים קטינים ובני זוג בעלייה למטוס, אני מבין את זה. אי אפשר שכל דיילת קרקע בחברת תעופה ברחבי העולם תהפוך להיות זו שצריכה לפרש את החוק. אם אדם רוצה לחסוך את מאות הדולרים לבדיקת PCR או אם אי אפשר לעשות בדיקות 	PCR, אז שיפנה לקונסוליה מספיק ימים מראש ויבקש פטור לרעייתו ולילדיו הקטינים מביצוע בדיקת PCR והקונסוליה תנפיק לו את זה. אנחנו לא מצליחים להבין מכם מה תמונת המצב. אנחנו לא מצליחים להבין מכם. טוענת עורכת הדין ברס שיש בעיה בביצוע בדיקות PCR במדינות מערביות. נכון או לא נכון מבחינתכם? אתם מכירים את הקושי הזה? לא מכירים אותו? 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני רוצה למקד כי נראה לי שזה יעזור לכולם להבין וגם לחברי הוועדה שיושבים כאן. משרד הבריאות, בתיקון האחרון שעבר ב-28 בפברואר, הוא החליט לעשות מהלך שהוא היה לכאורה לטובת התיירות הישראלית ולטובת הקלה בהנחיות הכניסה לישראל באופן כללי. הם החליטו שאנחנו מוותרים על ההבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים, למחלימים ולא מחלימים, אנחנו בעצם זונחים את זה ואנחנו מחליטים שכל הזרים באשר הם עושים בדיקת PCR ולא בדיקת אנטיגן. זה עוד משהו שחשוב להגיד אותו.

בדיון שהיה כאן, יושב ראש הוועדה אמר לבחון את העניין הזה של מי שמרכז חייו בישראל ושל בני זוג וילדיהם הקטינים של אזרחים ישראלים אבל אני רוצה ללכת צעד אחורה ולהתריע, לנופף בדגל שאומר שמדינת ישראל היא המדינה היחידה במדינות ה-OECD – ויש לי את זה כאן בטבלה מאוד מסודרת ומאורגנת – שלא עושה הבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים. היא המדינה היחידה, פרט לצ'ילה, שהבדיקה היחידה שמתקבלת אצלה היא רק בדיקת PCR ולא בדיקת אנטיגן מהירה שהיא גם יותר מהירה, גם יותר זמינה וגם עולה בין חצי לשליש מעלות בדיקת PCR. אולי באמת לשאול את עצמנו למה החלטנו לוותר על ההבחנה הזאת בין מחוסנים ללא מחוסנים, בין אנשים שהם אחראיים כלפי הזולת וכלפי הסביבה שלהם והחליטו להתחסן ויש להם חיסון בתוקף ומשרד הבריאות כל הזמן עומד על כך שחיסון הוא יותר מגן מהחלמה מפני מחלה קשה. למה מדינת ישראל היא המדינה היחידה שהחליטה שזה לא משנה שיש מישהו שהוא מחוסן. אנחנו לא מדברים כאן רק על בן זוג של ישראלי שאולי הוא יכול להוכיח שהוא בן זוג ואולי הוא לא יכול להוכיח שהוא בן זוג. יש כאן בן אדם, יש אנשים, אלפי אנשים, שהם מחוסנים בישראל, החיסון בתוקף והם מחוסנים בשלושה חיסונים ובארבעה חיסונים ומדינת ישראל היא המדינה היחידה שאומרת להם לא, אתם תצטרכו לעשות בדיקה ולא רק שתצטרכו לעשות בדיקה אלא תצטרכו לעשות בדיקת PCR.

אני מבקשת שאם כבר יש כאן דיון כזה שאין פה מספיק אנשי מקצוע שמדברים, הבאתי גם מידע על כמה עולה בדיקת PCR במדינות באירופה. בדנמרק 186 שקלים, בשוויץ בין 345 ל-550 שקלים, בגרמניה 177 שקלים, במרילנד ארצות ברית 322 שקלים.

 << אורח >> עידית ריס: << אורח >> 

הצורך בבדיקת PCR לזרים היא לא אנטיגן. הוסבר בדיון הקודם. שהאנטיגן לא מדייק.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אתם המדינה היחידה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני הבנתי. הדיון הזה בעיניי הוא דיון לא ראוי. הוא דיון לא ראוי מכיוון שהתבקשתם לבוא עם מידע, עם תשובות.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אני שוב אומרת, צריך כאן גורם מקצועי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בסדר, אבל אין גורם מקצועי. בואו אני אסביר מה הולך להיות ברגע זה. אני אמליץ לחברי בני בגין לאשר את התקנה של הבדיקות בכניסה לישראל. אני מתכוון לאשר ל-42 ימים בהתאם לבקשה. כולנו מסכימים שבכניסה לישראל – ואין כאן הבחנה בין אדם לאדם – טוב שיעשו בדיקות לכולם. אני מבין שהתקנות פוקעות ב-29 בחודש. בסדר גמור. ב-6 בחודש יש יום דיונים שבעצם זה לא משנה מכיוון שבתקנות הקורונה יש לנו היתר לדון. אני מתכוון לאשר לכם את התקנות האלה עד ה-6 באפריל. אני מודיע לכם שאתם תתייצבו בפני הוועדה, מצדי עם מנכ"ל משרד הבריאות.

יצא מכתב מסודר למשרד הבריאות – ודרך אגב, אני מבקש שבפתיחתו תהיה מחאה על אי העברת המידע מצד משרד הבריאות למרות בקשות היושב ראש ואי הגעה מסודרת לדיון – ואתם תתבקשו, לא עורכת הדין ברס, לתת לי את המידע באיזה מדינות זה ההסדר שקיים, אני מבקש התייחסות לזמינות ולמחירים של בדיקות PCR במדינות בעולם. אני מבקש מכם זאת לגבי עשר המדינות בהן כמות הטיסות והנכנסים לישראל היא המובילה. קחו את עשר המדינות מהן מגיעים הכי הרבה אנשים למדינת ישראל ותבדקו כמה עולה בדיקת PCR, האם יש בדיקת PCR, האם אפשר לעשות בדיקת PCR לילדים. תגישו את זה בכתב ותגישו את זה לפני הדיון. תדאגו שהאנשים יהיו כאן כמו שצריך ואז נדון באישור התקנות.

אני ממליץ לכם מאוד, במסגרת הדיון, להביא תקנות מעודכנות אחרי מחשבה ודיון שנוגעות גם לתעופה למרות ששם קיבלתם אישור של 42 ימים וגם לכאן. אני גם אדבר על זה עם חבר הכנסת מיכאל ביטון כי מרכז הכובד הוא שם. עד ה-6 באפריל, התקנות תיכתבנה עם הנושא של אישור ישיבה לא כללי. רישיון לישיבת ארעי. אם הייתם טורחים להתכונן לדיון הזה כמו שצריך ולהקשיב לבקשות שלנו, הייתי מקבל טלפון ממשרד הבריאות שאומר מה כן אפשר לעשות לשיטתכם ומה לא, אבל שכחתם את דרך ההתנהלות הזאת. אז בסדר, בין ה-29 ל-6 באפריל, כרגע מי שנכנס דרך היבשה ודרך הגבול, יש לו א/1, יש לו א/3, ייכנס בלי בדיקת PCR. תתארגנו. תודיעו לרשות האוכלוסין לבצע את ההבחנה בין המעברים היבשתיים והימיים לבין המעברים האחרים ותבואו מסודר. אני יושב כאן בפגרה ואין כאן נציג אחד של שירותי בריאות הציבור שיסביר את הצורך האפידמיולוגי בעניין, ודרך אגב, אני חושב שיש.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

כאזרחית אני גם מאוד אשמח למה החליטו להוציא בדיקות אנטיגן. המדינה היחידה במדינות ה-OECD, חוץ מצ'ילה, שלא מקבלת אנטיגן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בסדר גמור. 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אפשר לבקש הפסקה של 10 דקות?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כן. אני צריך להצביע. גם לוועדה יש לוחות זמנים. זה מה שיהיה. אני מכבד את הבקשה. קחו 10 דקות.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

מה שהיושב ראש אמר, זה תיקון שעכשיו אתה רוצה לעשות?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כן. חד משמעית. אני לא מוכן יותר לסיפור של א/5. אמרתי לכם את זה חודשים.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אני מבינה. אני שואלת מה העניין של קיצור עד ה-6 באפריל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כי אנחנו לא מרוצים. ראשית, זה לא קיים בתקנות של התעופה, ולכן אני נותן לכם את עד ה-6 באפריל כדי שתביאו תקנות חדשות ברוח הזו גם לתעופה.


 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אולי נקצר את התוקף?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני חושבת שהדרך בה ננסח את זה, זה קיצור של תוקף של תקנה 2 ושל תקנה 4(1)(ב).

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

זה מתפרסם היום. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

א/1 ו-א/3 מהיום.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

כבר עכשיו?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בוודאי. יש לכם עד ה-29 לאשר את זה בוועדת שרים. 

יש גבול להתנהלות האת שחושבת שכאשר אנחנו נבקש מכם מידע, אתם תבואו ובגלל שזה סיסמת הקורונה, הכול יהיה כאן אוטומטי. לא. לא יהיה כאן אוטומטי. אני לא מצליח להבין את השיטה הזאת.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אם עכשיו נעשה את השינוי, למה הקיצור?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

מכיוון שאתם לא נתתם תשובות שהתבקשתם לתת על דברים אחרים. בואו נזכיר מה קרה בפעם הקודמת. שמטתם את ההבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים. חברנו אורן פסטרנק ב-זום צוהל ושמח על זה וזה בסדר. יש ויכוח האם זה בסדר או לא. יש דעות לכאן ולכאן. כנראה בניגוד לרוב מדינות העולם החלטתם שאנטיגן מוסדי לא טוב וחייבים כאן PCR. זה קרה בפעם שעברה. החלטתם שבניגוד לרוח הוועדה, אתם מצמצמים או מרחיבים את ההבחנה בין הסוגים השונים של הרישיון לישיבת ארעי והטלתם את החובה לבדיקות. תבינו, אלפי אנשים שהם סטודנטים, שהם תלמידי ישיבות, יוצאים בתקופת פסח וחוזרים. מאות אנשי כמורה וכוהני דת בתקופה הזאת יוצאים וחוזרים. בתקופה הזאת אתם שולחים את כל האנשים האלה שיושבים כאן לבדיקות. אתם חושבים שבן אדם חי כאן על אשרת כהונה או בן אדם נמצא כאן כי הוא חוקר שלוש שנים באוניברסיטה העברית, אז שירותי הבריאות שלו לא ניתנים לו כאן? אין לו ביטוח פרטי שמשלם את ההוצאות שלו?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

זה תיקון שלהבנתי אתה פותר עכשיו בזה שאתה תוריד את המילה "כללי".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני מייעץ ליועצת המשפטית להיות גמיש אתכם ולהסתפק בקיצור של התוקף. אם אני אלך עם הסנטימנט הכעוס שלי כרגע, אנחנו נאמן אתכם עכשיו בפרוצדורה של ללכת לאשר בוועדת השרים את השינויים בתקנות.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

זה באמת לא מתוך מקום של לעבוד קשה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אתם עובדים הכי קשה בשירות הציבורי ואני באמת חושב כך.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אנחנו באמת מנסים לא לשים את השיקול הזה. אני דואגת בגלל הפער הזה ומחוסר ה-... בימים האלה. אנחנו באמת מבינים את ההערות . צר לי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

השעה 13:30 וד"ר שלמון לא ייתן לי את התשובות שאני צריך כי התשובות שביקשתי הן לקבל בכתב את פרטי הבדיקה שלהם על הזמינות שלהם. דוקטור אשי שלמון אדם מאוד מאוד מכובד, אבל הוא זה שבדק את בדיקות הPCR בחוץ לארץ? יש לו את המידע? 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אני מחכה שהוא יעלה וישיב. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני חושב שזה לא לכבודה של הוועדה. אם הייתי מעלה עכשיו שאלות, במקרה הייתה תקלה ואין כאן נציג, לפעמים זה קורה – אני מבין. אי אפשר כל היום לענות על שאלות של חברי כנסת. לפעמים יש תקלה, בן אדם תכנן להיות בדיון, הדיון נדחה והוא לא הגיע. זה שונה ממה שאנחנו חווים כאן. הדיון הזה התקיים. כבר גילינו את אוזנינו שלא נחה דעתנו מהביטול של האנטיגן המוסדי, מביטול הבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים שמרחיב דרמטית את החייבים בבדיקות PCR, מרוחב היריעה של אלה הפטורים הבדיקות כי הם כמו אזרחים ישראלים. לא חשבתם לרגע בשבועיים-שלושה האלה מה הפתרון שמביאים לילדים קטינים. אמרתם לנו שזה קשה, אז זה קשה, אז אלפי האזרחים הישראלים שיגיעו עם ילדיהם הקטינים ועם בני הזוג שלהם שאין להם דרכון ישראלי והם לא אזרחים ישראלים יגיעו לכאן בפסח והם צריכים להוציא עוד 2,000 שקלים בלי שיש לזה שום הצדקה אפידמיולוגית? למה? אני לא מבין את זה.

כל הסוגיות האלה עלו. הייתם מביאים דגם ביניים, הייתם אומרים שבזה אנחנו פותרים, בזה אנחנו לא פותרים, ניחא. אתם יודעים שהדיונים עלו כאן בוועדה, אז אתם הולכים לוועדת הכלכלה ומאשרים ל-42 ימים את אותן תקנות שמשפיעות על תנועה של מאות אלפים שיחזרו לכאן ב-42 הימים הקרובים מחוץ לארץ בשיא עונת הפסח? כל יום יוצאים מישראל 50 אלף אנשים. תעשו את המכפלות כמה אנשים יחזרו לכאן ב-40 הימים הקרובים. תחשבו על זה. זה לא הגיוני. אם אתם כל כך חרדים מסיפור הכניסה של תחלואה, למה אתם לא מחייבים גם את האזרחים הישראלים ב-PCR? חייבת להיות הצדקה לכך.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

הכול עבד טוב כשהיה אנטיגן לכולם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני לא יודע מה עובד הכי טוב. מבחינתי מי שאומר מה עובד הכי טוב בתחום הבריאותי, אלה שירותי בריאות הציבור. שיבואו ויאמרו אבל שמעתם הערות בוועדה ולא עשיתם שום דבר. 

דווקא בעניין ה-קרוזים אין לנו בעיה. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני כן מציעה שאולי נשמע את ההסבר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תציגו את ההסדר של ה-קרוזים. אין לי בעיה לשמוע את נציגי הנמלים אבל זאת לא הבעיה שלנו. על פניו נראה שאת חובת ביצוע הבדיקה בכניסה לישראל וכל מה שקשור ב-קרוזים, אנחנו צריכים לאשר ל-42 ימים. בנושא הבדיקות בכניסה לישראל, היועצת המשפטית ממליצה לי לא ליצור את ההבחנה ואתם מבקשים, אז בסדר, לא ניצור את ההבחנה אבל אני אודיע שהתקנות הן עד ה-6 באפריל. לא תביאו משהו יותר קוהרנטי ולא תהיו בדיון, לא תבואו איתנו בדין ודברים - ואני ממליץ לכם לעשות את זה גם בתיקון תקנות לגבי נושא התעופה - בסדר כאן ב- באפריל ואני אומר לכם שאני לא מאשר לכם. לכו למליאה. בואו נראה אתכם מכנסים את המליאה בחול המועד פסח. בהצלחה לכולנו.

תציגו את ההסדר לגבי ה-קרוזים. נשמע את נציגי הנמלים ונראה אם הם תומכים בהסדר או לא. 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אני מבינה שאשי עלה עכשיו ל-זום.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בסדר, אבל אני לא פותח עכשיו לדיון. אין לכם את הנתונים.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

יכול להיות שיש לו. אני מקווה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

לא. אתם לא נתתם לנו. הוא עלה, בבקשה, נשמע אותו. דוקטור שלמון, בבקשה אדוני.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 

צוהריים טובים. ראשית, התנצלות. סיימנו דיון עם השגריר האמריקאי. אני מבין שיש כאן שאלות שנוגעות ל-קרוזים ואני אשמח לענות עליהן ויש שאלות שנוגעות לבדיקות בעלייה למטוס. האם אני צודק?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כן.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 

אין לנו נתונים מובהקים אבל כרגע זה עומד כך שאזרח זר צריך לעשות בדיקה בכל קונטקסט ואזרח ישראלי כרגע פטור מבדיקה לפני העלייה למטוס אלא עושה בדיקה רק לאחר הנחיתה. אין כרגע הבדל בין תת קבוצות של אזרחים זרים. זה נראה לי מהותית בנסיבות האלה כן מידתי. לא מדובר כאן על איזושהי הקלה ואין שום דרך אמיתית - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אדוני, אני ביקשתי בדיון הקודם לקבל נתונים על זמינות בדיקות ה-PCR במדינות המערב. ביקשתי לשאול איזו עוד מדינה נוקטת במדיניות של מדינת ישראל. יש לך תשובה? 

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 

קודם כל, זמינות קיימת באופן מלא בכל מדינות המערב. לאחרונה טסתי לא מעט, עוד כשהיה צריך להיבדק. לא הייתה בעיה באף אחת מהמדינות להיבדק, בזמן סביר וגם בעלויות סבירות ברוב המדינות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

מה זה עלויות סבירות?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 

כל דבר בין 30 ל-80 יורו. זה כמקביל. אני יכול להגיד את מה שאני לפחות שילמתי במהלך החודשים האחרונים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

זאת הדרך להביא מידע לוועדה? ממסעותיו של עובד משרד הבריאות? 

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 

אפשר להציג את זה כך. אני לא הייתי בדיון הקודם שלך וגם לא אני אישית אמרתי שאני אביא לך את הנתונים. אני אומר לך מה שידוע לנו כרגע.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

איזה מדינות נוספות בעולם המערבי אוחזות במדיניות שלכם? יש לך תשובה? 

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 

אני צריך לבדוק לך כי זה משתנה על בסיס יומי. אני לא רוצה לטעות ולהטעות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

הבנתי. אני לא ממשיך את הדיון. תודה דוקטור שלמון. כעסי הוא לא אליך אישית. אני מתנצל אם זה נשמע כך.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 

אני מתנצל. אני לא הייתי בדיון הקודם ולא אני זה שהתחייב לנתונים. אם תקבע דיון לימים הקרובים, אני אחזור אליך עם תמונה מעודכנת ומדויקת של כל מדינה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

דוקטור שלמון, הכול בסדר. תודה. גם מפאת כבודך אני לא מרגיש שאני רוצה להתקיל אותך בשאלות. ברור שמשרד הבריאות לא מוכן לדיון. לפעמים זה קורה. לכן לא תקבלו את הבקשה להארכת התקנות ואתם תבואו לדיון נוסף בצורה מסודרת. הכול בסדר. לפעמים זה קורה אבל כמו שלכם יש אחריות גם לנו יש אחריות. האחריות שלנו היא לא להצביע במקום שבו לא עונים לשאלות שלנו. זאת האחריות שלנו. נצביע על קיצור התקופה. 

מה ההסדר בתחום ה-קרוזים? אחר כך נשמע את הנמלים ואני מצביע.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

לקראת החזרת הפלגות הנופש, התיקון שאנחנו מציעים נועד להקל על המשתתפים בהפלגות האלה כך שאת הבדיקה בכניסה לישראל, הבדיקה שנעשית אחרי שנכנסים, שהיא חלה על כל מי שנכנס לישראל, הם יוכל לעשות אותה כשהם עדיין על הספינה, בעגינה של הספינה, במהלך 24 השעות לפני שהם נכנסים לישראל. אז יהיה איסוף של הדגימות. כאשר הספינה עוגנת בנמל ייקחו אותם לאותה מעבדה, כך שהתשובות יתקבלו במהלך הלילה או לקראת הבוקר. זה יחסוך להם את זמן הבידוד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

כמה שעות עד תוצאת ה-PCR.

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

בסדר. לגבי אנשים שיוצאים בהפלגה מישראל וחוזרים בהפלגה לישראל, הבנתי שכאן יש איזשהו הסדר מיוחד לגביהם.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בוועדת כלכלה אישרו אתמול הסדר לגבי ספינות שיוצאות מישראל וחוזרות לישראל. הם כן דורשים מישראלים לעשות בדיקת אנטיגן לפני העלייה להפלגה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אבל זה לא כאן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה לא כאן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

יש לנו שני דוברים מהנמלים. מר זוהר רום ואחריו דרור גדסי.

 << אורח >> זוהר רום: << אורח >> 

צוהריים טובים. אני מנהל התיירות והקרוזים בנמל חיפה. אין לי הערות לפרוטוקול. בוצע בשיתוף מלא אתנו, עם הסוכנים של התיירות הנכנסת.

רק הערה אחת בלבד. אניות הקרוזים מתכננות הרבה זמן לחזור ולפקוד את ישראל. הן בונות את זה ומתכננות ואמורות לבוא בצורה מכובדת מאוד החל מה-14 באפריל והלאה. אני מבקש להחיל את הנוהל הזה של הבדיקות בים – מה שמאוד עוזר ומאוד מקל – לתקופה ארוכה ככל האפשר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אין בעיה. אין כוונה אחרת. 

 << אורח >> זוהר רום: << אורח >> 

אם אפשר לתת להם ודאות שזה נוהל שיכול לקרות - לאף אחד אין הערות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תודה רבה. דרך אגב, מה העמדה שלכם לגבי הבדיקות? אני מבין שגם כדי להעלות על אניית קרוז שיוצאת מברצלונה ומגיעה לנמל חיפה עם ירידה, צריך גם בדיקת PCR כשעולים לספינה. לא?

 << אורח >> זוהר רום: << אורח >> 

לפני שהם עולים לספינה, הם תמיד מחויבים או בבדיקת PCR או באנטיגן. העברנו להם שהחובה תהיה PCR לתיירים והם יודעים זאת.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה ההבדל עליו דיברנו קודם. זרים מחויבים בבדיקת PCR בלבד ולא באנטיגן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אזרח זר ספרדי עלה לקרוז בברצלונה, קרוז שעובר בארבע מקומות ומגיע לחיפה. מה הוא חייב?

 << אורח >> זוהר רום: << אורח >> 

לפני הוא עולה בפיראוס הוא עושה בדיקת PCR, יממה לפני שהוא מגיע לחיפה הוא עושה עוד בדיקת PCR באנייה על ידי גוף מורשה שנבדקת במעבדה בישראל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אם כן, הוא עושה פעמיים.

 << אורח >> עידית ריס: << אורח >> 

היעד האחרון לפני ישראל, 72 שעות לפני העלייה ביעד האחרון, הוא עושה בדיקת PCR.

 << אורח >> זוהר רום: << אורח >> 

לפני שהוא עולה לאנייה. 

 << אורח >> עידית ריס: << אורח >> 

הבדיקה ב-24 שעות לפני העגינה והירידה בנמל כאן, מחליפה את הבדיקה בכניסה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תודה. מר דרור גדסי מנמל אשדוד.

 << אורח >> דרור גדסי: << אורח >> 

שלום מכובדיי. אניות הקרוז אצלנו בנמל מדברות רק על זרים. זה נושא שיש בו פצע פתוח. התיירים האלה באים מחוץ לארץ, מגיעים לנמל אשדוד, בנמל אשדוד יורדים כ-2,000 או 3,000 נוסעים ועוד 1,500 אנשי צוות. כל האנשים האלה צריכים להיבדק. התיירים יורדים לטיול יומי, של יום אחד. הסוכן האנייה מביא חברת דיגום. הדיגום אורך מספר שעות. קבלת התשובות אורכת מספר שעות והתייר - שבסוף מורשה לרדת מהאנייה אחרי שעבר את ביקורת הגבולות ואימתנו שהוא תקין מבחינת PCR - כבר לא נשאר לו זמן לשהות בארץ. זאת אומרת, אתמול הייתה לנו כאן יאכטה וירדו בסך הכול 70 אנשים. הם יצאו מהנמל באזור שעה 2:00 אחר הצוהריים, הלכו למסעדה בירושלים ונאלצו לחזור כי ההפלגה ליעד הבא בחוץ לארץ יצאה ב-8:00 בערב. הם לא הספיקו יותר מדי. 

הזמן כאן הוא קריטי. ממד הזמן של הדיגום וקבלת התוצאות. כל הנושא שסובב את ה-PCR הוא מאוד מאוד קריטי. התיירים האלה לא זוכים לתיירות או לשירות בתיירות כנדרש. האופציה הראשונה שאנחנו חשבנו עליה היא לעשות כמו שאנחנו עושים עם בקרים. ביקורת הגבולות – כדי לצמצם את העבודה שלהם בנמל - אנחנו מטיסים אותם לחוץ לארץ והם מתחילים את עבודת ביקורת הגבולות במהלך ההפלגה מנמל שהוא לפני נמל אשדוד אל נמל אשדוד. מטיסים אותם לשם והם עושים את עבודת ביקורת הגבולות. כאשר התייר מגיע לנמל, יש עליו את כל המידע והוא מורשה לרדת או לא מורשה לרדת, הכול בהתאם לנהלים שם. חשבנו לעשות אותו דבר עם חברות הדיגום. להטיס אותן לעשות את הבדיקות והדיגומים של ה-PCR תוך כדי ההפלגה כדי לצמצם את זמני הדגימה ומה שיישאר זה לקחת את הבדיקה למעבדה, להמתין 4 שעות ובכך לצמצם את הזמנים. אופציה שנייה היא דיגום על גבי סיפון האנייה. זאת אומרת, כאשר האנייה מגיעה לפתח נמל, כבר שם להעלות את הדוגמים כדי לבצע את הדגימה על סיפון האנייה אצלנו. גם זה יצמצם במעט את הזמנים. 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

זה מה שמוצע.

 << אורח >> דרור גדסי: << אורח >> 

נושא שני הוא נושא התמחור. במכרז שעושים, מחיר הבדיקה שעושים בנתב"ג הוא 400 שקלים לבדיקת PCR. אצלנו הבדיקה עולה 130, 140, 150 שקלים. הפער הזה לא מובן בין בדיקת PCR שעושים בנמל אשדוד – לגבי חיפה אני לא ודע - לבין המחיר שגובים בנתב"ג. 

דבר שני, וזה מבחינתנו העניין הקריטי ביותר. בנמל, בשונה מנתב"ג ושונה ממקומות אחרים, מתוך חוק הגנת הפרטיות אין לי את המידע. אני לא יודע מי חיובי ומי שלילי כי המידע הזה חסוי והמידע הזה ניתן לאותו נבדק בלבד. אני לא יודע מי שלילי ומי חיובי אלא אם כן אותו נוסע – אותו אחד מתוך 3,000 – יחתום על ויתור סודיות רפואית או דרך אחרת שתאפשר לי לדעת שהוא בריא. 

בדיקת אנטיגן תשפר את המצב פלאים, תוך הנחיות משרד הבריאות כמובן. 

אלה הסוגיות שכואבות לנו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תודה. אני מציע שגורמי משרד התחבורה ידברו בנושא עם משרד הבריאות. 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

הכול היה מתואם איתם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

הדבר מתואם?

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

כן. בתיאום מלא. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני כן אשאל לפרוטוקול, ברשותך. ההסדר היום בצו בידוד בית שמדבר על חובת בידוד של חוזרים לישראל קובע שכל אדם שחוזר לישראל חייב בבדיקת PCR. זה בהתאם לחוות הדעת האפידמיולוגיות שהבאתם לנו. הוא חייב בבידוד עד לקבלת התשובה השלילית או 24 שעות ממועד ביקורת הגבולות. אם המעבדה מתעכבת יותר מ-24 שעות, אנחנו נותנים לו את הפטור הזה במסגרת ניהול הסיכונים. ההבנה שלנו בהיערכות עם משרד הבריאות הייתה שבהקשר של הספינות, ה-24 שעות עדיין ייספרו מהרגע שהוא אמור לרדת מהספינה. כלומר, ביקורת הגבולות נעשית כאן ולכן 24 השעות האלה הן כן במקביל לעבודת המעבדה. כלומר, זה לא ש-24 השעות מתחילות להיספר מהמועד של לקיחת הדגימה ואז רק מגיעים אחרי 24 שעות לארץ והוא פטור להסתובב בישראל עוד לפני שקיבלנו תשובה. 

מהדובר האחרון הבנתי שיכול להיות שדווקא ביקורת הגבולות בספינות קרוז נעשית עוד לפני ההגעה לכאן ועוד לפני העגינה.

 << אורח >> עידית ריס: << אורח >> 

לא. ביקורת הגבולות נעשית בנמל אחרי שעוגנים ויורדים מהספינה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה אחרת ממה שאמר נציג הנמל.

 << אורח >> עידית ריס: << אורח >> 

זה מה שהוא הציע. זה רעיון שלו. זה לא מה שקורה בפועל. 

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

אני לא יודעת אם זה ההליך הסופי שלהם. יכול להיות שהם מתחילים את התהליך על האנייה. ממה שאנחנו הבנו, הכניסה לישראל במובן הפשוט שממנו מתחיל הבידוד היא רק אחרי שהם יורדים מהספינה ולכן אנחנו לא מחייבים בבידוד על הספינה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בהקשר הזה, הנוסח של סעיף י1(1).

 << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 

רשות האוכלוסין אמרה לנו שהשלמת התהליך נעשית אחרי שהם יורדים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

עורך הדין פסטרנק, התייחסות לתקנות האלה ואך ורק אליהן.

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה להציג קול אחר שטוען שצריך לבטל את חובת הבדיקות בכניסה לישראל משום שהבנו כבר שאותן בדיקות לא הצליחו לעצור כניסה של וריאנטים לישראל. כלומר, הקונספציה הזאת לא עבדה במשך השנתיים האחרונות. גם כאשר סגרו את השמיים הרמטית, זה לא מנע את כניסת הווריאנטים ואני מבין שזו המטרה כשעושים את הבדיקות האלה. אני אומר את הדברים במיוחד נוכח הצהרות שיוצאות ברגעים אלה בפושים של כתבים על עמדת משרד הבריאות שנוכח הגעת גל שישי, צריך לסגור שוב את השמיים בישראל. אני מציע להסתכל נכוחה על מה עבד ומה לא עבד בשנתיים האחרונות. 

בנוסף, אין גם משמעות לתוצאות בדיקה עבור לפחות אוכלוסיות מסוימות. למיטב זיכרוני והבנתי מחלימים פטורים מבידוד. כלומר, הם מחויבים לעשות את הבדיקה. קשה להם למצוא היכן לעשות את בדיקת ה-PCR. בחוץ לארץ הם לא צריכים אבל כשהם נוחתים בארץ הם צריכים לעשות אותה ולשלם עליה כך שזה בעצם מס אבל הם פטורים מבידוד. כלומר, הם עושים בדיקה שאין לה שום משמעות. אני לא יודע אם כולם שמו לב לניואנס הזה. אם הם פטורים, אולי צריך לתת להם פטור מהבדיקה או שאם משרד הבריאות יחליט שהוא עושה את זה לטובת ריצופים - שהוא יממן את זה. צריך לבדוק האם משרד הבריאות מתכון לעשות עוד פטורים כאלה. בעוד כמה ימים צריך להיכנס צו בריאות חדש והשאלה האם הולכים לתת פטור רק למחוסנים או לא. הם יצטרכו לתת כאן את התשובות על כך.

כמובן שעמדתנו ידועה. אין שום מקום להבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים. אמרה קודם עורכת הדין ליאור ברס, ואני מברך על פעילותה האזרחית, והיו דברים חשובים שהיא הציגה אבל אני אענה רק בהתייחסות למה שהיא אמרה לגבי ההבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים. אסור שתהיה וזה לא משנה מה קורה בעולם. העולם הולך אחרי ישראל. ישראל היא מדינת הניסוי/מחקר. הנתונים כפי שהעברתי לכבודו מראש לפני הדיון, מראים בצורה חד משמעית שרוב המאומתים עד גיל 60, שכנראה גם אלה שבעיקר יוצאים וחוזרים – אבל אין לי את הסטטיסטיקה לכן אני לא מתחייב לזה אבל אני אתן גם את הנתונים של מעל גיל 60 - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

לא. לא. ביקשתי התייחסות שלך לתקנות. שמעתי.

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

התייחסתי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אנחנו לא בדיון אם יש מקום להבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים. זה לא הדיון כרגע.

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

מצוין. אני מברך על כך. אם כך, אני מברך על הדברים ואני יכול לקצר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תודה אדוני. ניגש להצבעה. את התקנות של ה-קרוזים ושל הבדיקות בכניסה לישראל נאשר ל-42 ימים. את התקנות האחרות אנחנו נאשר כרגע בלי שינויים עד ה-6 באפריל.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

תקנה 2 ותקנה 4(1).

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

אני אאשר בלי תיקונים כדי לא לייצר כאן פער למול נושא התעופה וסיטואציה מורכבת מבחינת המליאה. אני בעצם מאריך את התקנות בשבעה ימים כי זה מה-29 עד ה-6 באפריל. אתם תקבלו מכתב, תתבקשו להמציא פרטים בכתב 48 שעות לפני הדיון. את התקנות ממילא תצטרכו להביא ב-1 באפריל. אני מאוד ממליץ לכם לא להביא לכאן תקנות שלא כוללות את כל מי שיש לו אשרת ישיבה בישראל. אני ממליץ לכם להביא גם תקנות כאלה בתחום התעופה. אני אדבר עם יושב ראש ועדת הכלכלה.

אני מבקש לקבל מידע על איזה מדינות בעולם המערבי - אם אתם רוצים להתייחס ל-OECD, בבקשה - יש להן הסדר דומה כמו להסדר שלנו בתחום ה-PCR. ככל שמדינת ישראל תהיה מהבודדות בעולם שדורשת בדיקת PCR, אני מבקש גורם בכיר במערך שירותי בריאותה ציבור שיבוא ויצדיק את הצורך כי מדובר על שתי בדיקות PCR. אני רוצה לקבל הסבר למה צריך להטיל נטל כספי שבמצטבר הוא פשוט דרמטי. גם בדיקת ה-PCR, כפי שציין עורך דין פסטרנק, בכניסה, העלות שלה מושתת על האדם. אני מבקש להבין את זה.

אני מבקש שיימצא ביחד עם משרד החוץ מתווה של פתרון ליכולת לבקש פטור במקרה של בן זוג ושל קטינים מבדיקת PCR, במקרה של נסיעה משותפת עם האזרח הישראלי. אני לא בטוח שיש מקום להבחנה. 

אנחנו צריכים להקריא. נכון?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כן. לא נכניס את התנאים שאמרנו על הסעיף העונשי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

נכון. אתם תבואו עם תיקון של הסעיף העונשי בגוף התקנות עצמן, ב-6 בחודש.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2022 

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4(א)(2), 7א(א)(2) ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

כאן חשוב לומר לפרוטוקול שיש כאן טעות בטמפלט שהביאו לנו. בגלל שאנחנו עכשיו במצב בריאותי מיוחד, התקנות תמיד יצטרכו לקבל אישור פרלמנטרי מראש ולכן החלופה צריכה להיות או באישור הוועדה הרלוונטית או באישור הכנסת ולא הסעיף שמפנים אליו כאן. 

1. תיקון תקנה 1

בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, בסופה יבוא:
	
""תקנות דיגום וביצוע בדיקת קורונה" – תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקת קורונה), השתפ"א-2021".

2. בתקנה 3 לתקנות העיקריות

(1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא:

"יראו אדם הנכנס לישראל בהפלגה למטרות תיירות וביצע בדיקה באמצעות מפעיל נקודת איסוף הרשום במרשם לפי תקנות דיגום וביצוע בדיקות קורונה, במהלך ההפלגה ב-24 שעות שלפני עגינת כלי השיט בנמל בישראל, ולא שהה מחוץ לכלי השיט מביצוע הבדיקה עד העגינה, כאדם שעמד בחובתו לפי תקנת משנה זו".

(2) בתקנת משנה (ד) -

(1) אחרי הגדרת "איש צוות", "הפעלה מסחרית" ו"כלי טיס" יבוא:

""הפלגה למטרות תיירות" – הפלגה שמעל 60 אחוזים מנוסעיה, לא כולל אנשי הצוות בכלי השיט, נכנסים לישראל לפחות מ-48 שעות מרגע עגינת כלי השיט בנמל עד לעליית הנוסעים חזרה לכלי השיט".

(2) אחרי הגדרת "מפעיל אווירי" יבוא:

"צוות בכלי שיט" – צוות כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973".

אני ממליצה גם כאן להסתכל שוב על ההגדרה לקראת התיקון ב-6 באפריל.

3. תיקון תקנה 9

בתקנה 9 לתקנות העיקריות, במקום "כ"ה באדר ב' התשפ"ב (28 במרס 2022)" יבוא "ח' באייר התשפ"ב (9 במאי 2022)".

כאן נוסיף אחר כך בנוסח שתקנה 2 ו תקנה 4(1) מוארכות רק עד ה-6 באפריל. 

4. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ו באדר ב' התשפ"ב (29 במרס 2022).

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

מי בעד אישור התקנות? מי נגד? 

הצבעה
אושר
 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

התקנות אושרו פה אחד.

תודה. אני רוצה לומר שאנחנו כנראה בפתחו של, אני לא יודע אם גל נוסף, אבל מצב של תחלואה מוגברת ואנחנו ערים לצורך לשים את לבנו לעניין הזה. תקופה לא פשוטה של כניסה ויציאה של מאות אלפי אנשים בתחנות הגבול של מדינת ישראל. הכול ברור. אני ממש מבקש, אל תקלו ראש בנטל כספי שיכול להגיע למשפחה בסכום של אלפי שקלים בגלל משטר הבדיקות. היכן שצריך, צריך, אנחנו נגבה אתכם אבל לא ללכת כל הזמן לאופציה הכי קיצונית ולא לייצר מטריצה, גם בלי אנטיגן, גם בדיקה לפני ובדיקה כאן, צרו איזושהי מטריצה הגיונית. בעניין הזה לא צריך תמיד להיות באופציה הכי קיצונית בכל מדינות העולם המערב.

מכובדיי, תודה. שבת שלום לכולם. חבר הכנסת בגין, תודה שטרחת ובאת.

 << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> 

בכבוד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 

תודה. שבת שלום לכולם. כנראה ניפגש עוד לפני חג הפסח.

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>