פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכספים 23/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 249 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ' באדר ב' התשפ"ב (23 במרץ 2022), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1552) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי משה גפני אחמד טיבי עופר כסיף נעמה לזימי אוסאמה סעדי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי חברי הכנסת: ענבר בזק שלמה קרעי מיכל רוזין מוסי רז מוזמנים: נועה שוקרון – רכזת תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר נתנאל אשרי – רכז שכר ומסים, משרד האוצר שי אהרונוביץ – סמנכ"ל בכיר מיסוי מקרקעין, רשות המסים רונית כהן – מנהל תחום בכיר קופות גמל, רשות המסים יגאל ימיני – מנהל תחום פרויקטים, רשות המסים גיא גולדמן – ממונה חקיקה, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים אבי נוימן – יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי חשבון משתתפים באמצעים מקוונים: רוני גנוד – סגן היועמ"ש, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר דותן צור – מנהל תחום בכיר מאקרו ותקציב, משרד האוצר נטליה מירנצ'וב – מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים ליהי קושניר גנוסר – רפרנטית מסים ואגרות, משרד המשפטים אלעד סלומיאנסקי – משרד המשפטים ד"ר מירי אנדבלר – מנהלת אגף מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי אלה שחר – יחידת מאקרו ומדיניות, בנק ישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך שגית אפיק מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1515 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום רביעי 23 במרץ 2022, כ' באדר ב' התשפ"ב. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, יש הצעה לסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תני לי לפתוח את הישיבה. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה, יש לנו כמה נושאים על סדר היום, הראשון זה המשך דיון על הצעת חוק להגדלת נקודות הזיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה. אני אגיד רק שבעקבות הדיון הקודם משרד האוצר, שר האוצר, החליטו להכפיל את הסכום של מענק עבודה, אנחנו גם נשמע את הפרטים עכשיו מהאוצר, ואני כמובן מברך על כך. היו לנו כמה שאלות לאוצר ולרשות המסים בעקבות הדיון הקודם, אז אנחנו נתחיל מהתשובות של האוצר. אבל לפני שמתחילים אני כמובן רוצה להביע תנחומים להרוגים וההרוגות של הפיגוע הנורא אתמול ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אני רוצה לשבח ולברך את הפעולה המהירה והתושייה שהפגינו שני האזרחים שנטרלו את המחבל. אני מברך את כל אלה שהוציאו הודעות גינוי על הפיגוע בצורה מאוד מאוד ברורה ומאוד חריפה ואני רק רוצה לקוות שאנחנו לא ניצבים פה בפני איזה שהוא גל אלימות וגל פיגועים. אני גם רוצה לקרוא לכל המנהיגים מכל העדות ומכל המגזרים לפעול להרגעת השטח ולהרגעת הרוחות. עכשיו הצעות לסדר. בבקשה, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כל תודה. יו"ר הוועדה, אלכס קושניר, אני מצטרפת גם לדבריך, אני מאחלת החלמה מהירה לפצועים ולפצועות וכמובן תנחומים, מהמעשה הנורא, מעשה החבלה. כמובן באמת חיזוק כוחות הביטחון, מצטרפת לדבריך. אני רוצה להעלות הצעה לסדר בדבר ההכרזה של שר האוצר לקיצוץ רוחבי. אני רוצה להגיד שהחשיבות שלנו כמדינה לקליטת עולים היא חשיבות עליונה, קליטת עולים עולה כסף, צריך להשקיע באותם עולים כדי שהם יוכלו כמובן להשתלב במדינה, בחברה וכמובן להחזיר חזרה. לצד זאת המשמעות של קליטת עולים לא צריכה להיות קיצוץ רוחבי. אני רוצה להגיד משהו על קיצוץ רוחבי. קיצוץ רוחבי הוא משהו שמגיע פלאט לכל המשרדים, המשמעות הישירה שלו היא פגיעה ראשונית בשכבות החלשות. התעדוף המשרדי שיהיה, אין לנו שום ערובה שהוא לא יקרה בשכבות החלשות קודם כל ולכן הנטייה היא לחשוב שמי שפחות נראה אותם ונבין שהם הולכים להיפגע הם אלה שייפגעו. ויותר מזה, בסופו של דבר קיצוץ רוחבי מגיע לכולנו. אני קראתי על העלויות של ההערכות של קליטת העולים של כחמישה מיליארד. רק בחודשים האחרונים היו עודפי גבייה של יותר מ-22 מיליארד שקלים ועדיין אנחנו מדברים על קיצוץ רוחבי. מופיע פה מכתב לפניי, שגם התכנית הכלכלית, כדי להתמודד איתה שר האוצר ביקש שחלקה יושת על קרן מס רכוש ופיצויים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הדיון הבא שלנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. אני אומרת שכשרוצים למצוא פתרון כדי למצוא איך לממן סוגיה מסוימת, גם אם היא בהולה, יש למדינה אופציות ופתרונות. המקום האוטומטי הזה שבו ישר זורקים משפט, קיצוץ רוחבי, בתוך קונסטלציה שבה אנחנו יודעים שיש עוד משאבים שאפשר דרכם להיערך למקום הזה, הוא בעייתי ביותר בעיניי, בטח כשכבר העברנו תקציב. אנחנו כאן רבים על כל קיצוץ של עודפי תקציב כאילו אין מחר ופתאום אנחנו מקבלים איזה שהיא הכרזה כזו בומבסטית ודרמטית שאסור לנו לשאת בה ולקחת אותה. לכן חשוב לי להגיד פה כחברת ועדת הכספים כי דבר כזה בסוף מגיע אלינו להצבעה פה. ואני רוצה להגיד פה שקיצוץ רוחבי זה דבר שאסור לנו לעמוד מאחוריו או לאשר אותו. כן אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים למצוא פתרונות טובים, מלאים, על פי כל ההערכות לקליטת העולים בצורה הכי מיטיבה בישראל. יותר מזה, אסור שיהיה מצב כזה של לחימה, קליטה או כל מצב שבו אנחנו קולטים עולים או פליטים או אוכלוסייה אחרת לא יהיה מצב שבו אנחנו משסים אותה באוכלוסייה אחרת כי תיאורטית זה אמור להיות על חשבון התקציב. זה לא צריך לקרות עם הדירות לשיפוץ של הדיור הציבורי, צריך לאפשר דיור לא על חשבון הזכאים, זה לא צריך לקרות בקיצוץ שמשפיע על השכבות החלשות. לא צריך לגזור חיים של אוכלוסייה אחת על חשבון אוכלוסייה אחרת. לא, צריך למצוא משאבים, צריך לתקצב וצריך לעמוד מאחורי הסיכומים שלנו. אם הסיכומים שלנו היו שיפוץ 900 הדירות המתפוררות של הדיור הציבורי כדי שייכנסו עוד דירות לזכאים, זה הסיכום שאנחנו הבטחנו וסיכמנו. ואם הבטחתי תקציב משרדי מסוים באמצע שנה לשנות מערכה כשאין צורך. אני רוצה להגיד, אין פה מצב חירום לאומי שמחייב אותנו להתכנס, להיפך, יש עודפים, יש מאיפה לתת, אני ממש מצפה להתעשתות כוללת בנושא הזה ושלא לנסות לכסות את הגירעון הממשלתי דרך כל מיני אצטלות שונות ואחרות שיפגעו בנו לטווח הרחוק. אני רוצה להזכיר לכולם, מה שמקצצים לא חוזר, זה לא חד פעמי, זה קיצוץ. תודה רבה. תמשיך את הדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. מוסי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ראשית אני רוצה להצטרף לדבריך, אדוני יושב הראש, חיבוק לארבע המשפחות השכולות ואיחולי רפואה שלמה לשתי הפצועות, ואני גם רוצה להצטרף לדבריה של חברת הכנסת לזימי. אני בכלל תוהה, אם יש בשנה שעברה 73 מיליארד עודף הכנסות ממסים, האם צריכים קיצוץ. קליטת עלייה זו השקעה, זו לא הוצאה. אז אם היא דורשת קיצוץ. ואם נדרש קיצוץ, איך הוא עומד מול מצד שני ביטול מכס שמקטין הכנסות. אז אולי צריך לא לבטל כרגע מכס ולא לעשות קיצוץ. ואם נדרש קיצוץ בכל זאת מדוע קיצוץ רוחבי ולא קיצוץ על פי סדרי עדיפויות של הממשלה. אבל אני ביקשתי דווקא לדבר על משהו שבעיניי הוא טוב ונכון, על ההחלטה של רשות המסים להעמיק את האכיפה כלפי הכסף המזומן. אני רוצה להפנות את כולם לכך שהכסף המזומן מהווה בסיס לכלכלה שחורה, בסיס לסחר בנשק ופשע, בסיס לסחר בנשים, בסיס לסחר בסמים. במדינות שבהן הקטינו את הכסף המזומן או הקטינו את הכספומטים חלה ירידה דרמטית במעשי השוד, כי הרי אין מה לשדוד אותך, אדוני, אם אתה מחזיק כרטיס שאתה יכול לבטל אותו 30 שניות לאחר השוד. אני חושב שאנחנו ככנסת צריכים לתת גיבוי למאבק הזה בכסף המזומן שיכול להציל חיי אדם, גם יכול להכניס למדינה מסים, עד למיגורו המוחלט של הכסף המזומן. כי בשנת 2022 ובוודאי ב-2023 אין שום סיבה שאזרח הגון ישתמש בכסף מזומן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב. כמובן גם אני מצטרף לניחומים למשפחות של הנרצחים, הרב משה קרביצקי, שליח חב"ד בבאר שבע. שליחי חב"ד עושים היום עבודת קודש באוקראינה ושם מתברר שזה מקום יותר בטוח מאשר פה במדינת ישראל, בעיר יהודית. כמה כואב. שליח חב"ד שעושה את עבודתו ושם הוא נרצח. משפחתה של לורה יצחק, דוריס יחבס ומנחם יחזקאל, לכולם אנחנו שולחים תנחומים, ורפואה שלמה לפצועים. כמובן לשני האזרחים שגילו תושייה ואומץ רב וחיסלו את המחבל המפגע. אחר כך לצערנו עוד לקחו אותו והחרימו לו את הנשק וגם עיכבו את אחד מהם. זה דבר שצריך להבין איך זה קורה במדינה שלנו, במקום שבאים להגן על יהודים אחרים, על אזרחים אחרים, אותו אזרח שמגן בסופו של דבר מעכבים אותו, לוקחים לו נשק שכשרואים בכל הסרטונים שרצים ברשת עד כמה הוא עשה דבר גדול. אבל זה דיון אחר. אני רוצה כמובן במעבר חד להצטרף גם לדבריה של נעמה. אגב, הקיצוץ הרוחבי, גם אם אתה רוצה לעשות קיצוץ רוחבי אפשר לעשות קיצוץ - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אי אפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, גם אם אתה רוצה ואתה חייב, אני מסכים איתך שאי אפשר, אם אתה רוצה תבחר את המשרדים, תביא את זה להצבעה, לא יודע מה תעשה. אי אפשר לקחת מהרווחה ומהחינוך ומהבריאות בדברים הכי קשים האלה. אנחנו מוצאים, למשל בביטחון, דרך להחזיר להם, כלומר זה כן אפשרי, אז שלא יספרו לנו סיפורים שאי אפשר. אפשר, השאלה רק אם רוצים. זו השאלה הגדולה, אם יש רצון או אין רצון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וגם גבו מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואני רוצה להתייחס בהצעה לסדר שלי בנושא של הדיור. נפתחו אמנם הגרלות, אגב נפתחו המון הגרלות ויש אנשים שעדיין נרשמים לזכאות ויש עיכובים כרגע במאגר אלונים בגלל העומס. אז קודם כל צריך אולי לתת קצת יותר מרווח זמן להגרלות, אבל אתמול גם פורסם שרוצים להעלות את מס הרכישה של דירה רביעית ב-12%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ל-12%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ל-12%, כן. זו בדיחה. אנחנו מחפשים כל הזמן איך אנחנו מעלים, ראינו שמי שקנה את הדירה השלישית כנראה זה לא עוזר, אנחנו רוצים להעלות את הדירה הרביעית כי אולי שם זה יעזור. מתי נצא מהקופסה ונבין שמי שרוצה לקנות זה לא יעניין אותו? אם יש לו כסף לדירה רביעית, תהיה לו גם לחמישית וגם לשישית. אז מה אנחנו מספרים פה סיפורים לעם ישראל? חבר'ה, זה לא משחרר דירות. פה העליתי פעם שעברה ואמרתי שמה שישחרר דירות, דבר ראשון מס שבח, תפטרו. מי שעכשיו מוכר את הדירה השנייה והשלישית והרביעית והחמישית, ולא משנה כמה דירות יש לו, שם תפטרו אותו ממס שבח ותאסרו עליו ארבע שנים לקנות את הדירה השנייה או השלישית שהוא מכר. שם תראו איך מתחילות להשתחרר דירות. אני לא גורם לאי קניית דירות, אלא אני משחרר דירות לשוק. אותו דבר גם בקרקעות, לא יכול להיות שאנשים מחזיקים קרקע עם תב"ע מאושרת ומחכים שמחיר הקרקע יעלה, עוד שנה, שנתיים או שלוש. תגידו לו שעכשיו הוא פטור ממס שבח ואם הוא לא מוכר את זה בתוך שנה, גם ייתנו לו היתר, יוסיפו עליו יותר כסף, יותר מס ותראו שהקרקעות משתחררות. אי אפשר להגיד שאנחנו ניתן לדירה הרביעית ועוד חודש תביאו לדירה החמישית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, דירה רביעית וצפונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אז אנחנו נמצא שהצפון גם ייעצר באיזה שהוא מקום. עזוב, דירה רביעית זה הרי בדיחה. לטייקונים יש לקנות דירה רביעית, אני אין לי לקנות אפילו את הדירה השנייה, על מה אנחנו מדברים? חבר'ה, בואו נעשה סטופ. אלכס, אמרנו אז שנעשה דיון על זה, פטור ממס שבח, להוריד אותו לאפס למשך שנה, לשחרר דירות לשוק, אתה תראה שנתחיל לראות את הגלגל הזה נע, נתחיל לראות דירות בשוק, נתחיל לראות שבאמת יש משהו. כל מה שמספרים לנו על מחיר מטרה, על מחיר למשתכן, כל הבדיחה הזו שמתגלגלת, זה היה טוב בהתחלה, זהו, זה נגמר. זה לא משחרר דירות לשוק, זה תוקע דירות. מחיר הקרקע שהיום מציעים, היה פה דיון וראינו את מחיר הקרקע שמשלמים, זה הזוי. רשות מקרקעי ישראל, רמ"י, השוק האפור הזה, איך שהוא מסתנכרן עם הקרקעות של מדינת ישראל. חבר'ה, תסגרו את רמ"י, תאמינו לי, הכול ישתחרר. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. אם התחלת לדבר על הנושא של הדיור אני רוצה להתייחס בכמה מילים. ההגרלות שדיברת עליהם זו יוזמה מאוד ברוכה של משרד השיכון וזה משהו מאוד מיידי שקורה, במקביל מכינים ממש מהפכה בכל הנושא של הדיור, שינוי שיטת המכרזים. מה שיהיה הקריטריון לזכייה זה לא המחיר המרבי על הקרקע, אלא המחיר הזול לצרכן, המפרט ומהירות המכירה, כאשר מחיר הקרקע ייקבע על פי המחיר שהיה בשנת 2020 לאותו אזור עם הנחה של 10% עד 20%. זה צעד מהפכני שיהפוך את המשוואה ולא תהיה ספסרות בקרקע, מה שהיה פה במשך הרבה מאוד שנים. זה לא פלסטר, אלא זו תכנית אמיתית אסטרטגית שאמורה לשנות את כל המצב הזה. במקביל לזה עושים צעדים נוספים. אחד הצעדים שאמרת זה אותה העלאת מס רכוש על הדירה הרביעית וצפונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא על מס שבח? אמרנו שנעשה דיון ולא עשינו על זה דיון. אני חושב שהיה ראוי לעשות דבר כזה. תשמע כלכלנים, תשמע אנשים שמדברים על זה, זה דבר שהוא נכון בשביל לשחרר דירות. מה שאתה אומר על 12% זה יעצור קניית דירות, אנחנו רוצים לשחרר דירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש הרבה מאוד היגיון במה שאתה אומר. אנחנו נעבור לדיון עצמו. בדיון הקודם ביקשנו תשובות על כל מיני שאלות, אנחנו נתחיל מרשות המסים לגבי שאלה על מס רכוש לדירת יתום שפחות רלוונטית לחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מס רכישה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גפני עוד לא נמצא פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אבל ינון נמצא פה. חוץ מזה זה לא עניין של גפני, זה עניין של כולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל הוא העלה את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יודע שגפני העלה את זה, אבל עדיין. כן, בבקשה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> בוקר טוב. הדיון בשבוע שעבר העלה את מה שעלה פה לפני מספר חודשים בדיון שהיה בחקיקה של העלאת מס רכישה לדירות נוספות ובאותה ישיבה, לפני משהו כמו שלושה או ארבעה חודשים, אני כבר לא זוכר, אנחנו אמרנו שיש הוראת ביצוע משנת 2011 שמכסה את המקרה הזה, את המקרה הזה בסיטואציות מסוימות כאשר יש רכישת דירה על שמו של קטין. זאת אומרת כל מיני סיטואציות שקורות בחיים, פה עלה הנושא של יתומים, אבל גם נושא של למשל קטין שנפגע באיזה שהיא עוולה ומקבל פיצויים נזיקיים ואז בית המשפט דורש או קובע שהכספים יושקעו בדירת מגורים כדי שבאמת יהיה לו כשהוא יהיה גדול וכו'. אז אנחנו אמרנו שמה שכתוב בהוראות ביצוע לטעמנו מספק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, שי, אולי נבהיר. הנחיית הביצוע מתייחסת באופן מפורש לכספים כאלה שהתקבלו. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> מחוץ לתא המשפחתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק, אותם הפיצויים. העלה חבר הכנסת גפני את הסוגיה מה קורה כשמדובר ביתום, מאב, מאם, מהורה אחד או שניהם, בסיטואציה שבה הכסף מגיע ממקור חיצוני, איזה שהיא קרן ייעודית ששמים בצד כדי להעביר את הכספים על מנת לרכוש את הדירה ואז ישב פה יניב כהן ואמר שמבחינתכם ההנחיה מתקיימת, זאת אומרת הדירה הזאת לא תימנה במניין דירות התא המשפחתי. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובפועל היא נמנית בתוך התא המשפחתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיון האחרון הגיע שוב חבר הכנסת גפני, וגם חבר הכנסת אזולאי, והעלו את הסוגיה שעדיין מתקבלות פניות שלפיהן גם כאשר מדובר במצב שבו אין זיקה לתא המשפחתי, אלא מדובר בקרן שמממנת את כל הסכום של הדירה או חלק מהסכום וחלק ממומן בדרך כזו או אחרת, אבל לא על ידי התא המשפחתי, אין שום זיקה לתא המשפחתי, לא רואים את זה כדירה נפרדת אלא מחברים את הדירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לסיים ולהשלים את דבריה של היועצת המשפטית, ואז הייתה בקשה של יושב ראש הוועדה שהיום תביאו תיקון ולא תשובה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אנחנו חושבים שההוראה מספקת ולא צריך תיקון ואני אסביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עובדה שיש בעיה, שי. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני רוצה שנייה להסביר. אני מכיר מקרה אחד כרגע שנמצא על השולחן, אגב באותו בוקר, עובדה שהמקרה הזה עלה אליי באותו בוקר, כשהתקשרו אליי בשבוע שעבר מהוועדה אנשי רשות המסים אני ידעתי במה מדובר כי באותו בוקר דיברו איתי, יניב כהן דיבר איתי על המקרה הזה כי זה גם הגיע אליו באותו בוקר מאותו עורך דין. יש איזה שהוא מקרה באחד המשרדים שלנו. כמובן בגלל חיסיון אני לא יכול לפרט את המקרה, אבל יש מקרה באחד המשרדים שהיה דיון בשלב א' בין מייצג לבין מפקח. מנהל המשרד לא היה מודע. יש לנו מעל 200,000 עסקאות בשנה שמדווחות, ההנהלה למעלה וגם אפילו מנהל המשרד, כשהתקשרתי אליו, הוא גם היה צריך לחפש את המקרה. אמנם זה לא מקרה רגיל, אבל זה לא מקרה שמיד מגיע אליו. היה מדובר בתיק בשלב א' שנוצרה שם מחלוקת ואני אגיד בקצרה, כדי, עוד פעם, לא לפגוע ב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה המנהל לא ידע? הרי אם זה היה כתוב בהוראת ביצוע אפילו המקרה הזה לא היה מגיע אליכם, כלומר יש איזה שהיא לאקונה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> לא, לא, לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא? ברגע שאני אומר לך שיש לך מס רכישה של 5%, 8%, אז אף אחד לא יידע, לא יבקש את ההנחה של 5%, למה? כי יודעים שזה מה שכתוב, זה מה שלוקחים וזהו. כשאתה לא כותב וזה לא מפורש, וזה מה שרצינו גם אז, ואמרנו שתפרש את זה, תעשה תיקון שזה יהיה מפורש ואמרתם: אל תדאגו, אנחנו יודעים לפרש את זה ככה. ברגע שאתה לא יודע להוריד את זה לשטח אתה צריך לעשות הוראת ביצוע ברורה, שלא יהיו שום אי הבנות, שלא יהיה שום ימינה ושמאלה, אלא שתהיה הוראה ברורה שיתום לא צריך להיכנס לתא המשפחתי, הדירה הזו לא אמורה להיכנס לתא המשפחתי ופה זה נגמר. זה שאתם לא עשיתם את זה, וזה שידעתם מהמקרה, שאפו גדול שאתה יודע מהמקרה היחידני, הכול בסדר, כמה מקרים לא מגיעים אליכם? כמה מקרים מתייאשים מראש? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> בימים אלה אנחנו בודקים סטטיסטית כמה מקרים כאלה של יתומים היו לנו בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל, שי, אני לא מצליח להבין מה ההתעקשות. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אין התעקשות, אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני באמת לא מצליח להבין מה ההתעקשות, למה אתם לא יכולים לתקן את ההוראה שתהיה ברורה? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני רוצה רק להסביר. הייתה שאלה באותו תיק האם כרגע לגבי אותה דירת יתום שולמו רק 30% מהתשלום ולא היה ברור מהיכן ישולמו ה-70% הנותרים. זו שאלה לגיטימית. אני מאמין שהוועדה לא רוצה – עם כל הכבוד, אם הוועדה רוצה שתיתן בחקיקה שיתום צריך לקבל דירה יחידה. מה אני יכול להגיד? המטרה היא למנוע תכנוני מס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אבל, שי, השאלה היא פרשנית. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני רוצה להגיד את הדברים. המטרה היא שגם הוועדה מן הסתם מעוניינת שהחוק יבוצע ככתבו וכלשונו בצורה נכונה. שם היה כרגע תשלום של 30% מהדירה, ה-30% מהדירה בהחלט משולמים מכספים חיצוניים, לא היה מחלוקת על זה. קיימת שאלה מה יקרה, זו דירה שהיא בתהליכי בנייה, רק בעוד שנתיים או שלוש אמורים שם לשלם את יתרת התשלום. אני מעריך שגם אם זה לא היה מגיע לוועדה התיק הזה היה נסגר בסופו של דבר בהסכם שבו אנחנו ניתן, וזה גם מה שאני אמרתי אתמול לעורך הדין, אני דיברתי אתמול עם עורך הדין אישית, אמרתי לו שבכל מקרה תיק כזה אנחנו היינו מגיעים להסכם שאנחנו מסתמכים כרגע על הטיעון שבאמת גם יתר הכספים יגיעו או ממקורות חיצוניים או מהשכירויות על הדירות, אנחנו ניתן את הפטור. אנחנו כמובן שומרים את הזכאות, כמו בכל תיק, לבדוק עוד מספר שנים מה במציאות בסופו של דבר קורה שם. אני מעריך שהוועדה לא רוצה שייווצר מצב, סתם אני אומר, בסיטואציה מסוימת, למרות שמדובר ביתום וכו', 10% יגיעו ממקורות חיצוניים ו-90% ישים ההורה שנותר בחיים. זאת עדיין דירה יחידה? אני חושב שלא. אז צריך לבדוק את זה פשוט עובדתית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל, שי, אני רוצה להבין, כי זה לא מה שאני הבנתי מכם גם בשיחות. אני רוצה להבין, במצב שבו באמת מדובר במקורות חיצוניים. מקורות חיצוניים, לצורך העניין, בתפיסה שלנו, גם מצב שבו, כמו שציינת, שכירות שמממנת הלוואות או משכנתא על הדירה, נתפסת כמקור חיצוני. האם גם אתם תופסים אותה כמקור חיצוני? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כן, אבל אמרתי, לכן אני עוד פעם אומר, אני מעריך שהתיק הזה היה נסגר. אני רוצה להגיד לכבוד חבר הכנסת אזולאי, גם אם אנחנו כותבים דברים ברחל בתך הקטנה עוד יותר בהוראות ביצוע, קורה לפעמים, קורה שיש דיונים באחד המשרדים שלנו בין מפקח לבין – שאלות שהן גם עובדתיות. אני לא יכול בכל דבר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, שי, מה שנאמר אתמול במסגרת ההכנות לדיון זה שאם השכירות על הדירה מממנת את המשכנתא זה לא נחשב מקור חיצוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב אמרת את זה גם כרגע, אמרת שאתה מוכן לקבל את זה שגם שכירויות ישלמו את זה. אמרת ייקח משכנתא והשכירויות מממנות את זה. זה מה שכרגע, לפני חצי דקה, הוא אמר. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> הוראת הביצוע אומרת שגם אם פירות הנכס לא נכנסים לתוך הפיילה המשפחתית, נקרא לזה, אלא הם מה שנקרא נשמרים לטובת הקטין, אם הם נשמרים לטובת הקטין ומשם משולמת המשכנתא, אני לא רואה עם זה בעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אפשר לכתוב את זה במפורש? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל שאתה לא רואה עם זה בעיה אנחנו רוצים שזה יהיה כתוב במפורש, כדי שבאמת זה לא יהיה בעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שי, יכול להיות מצב שאתה לא רואה עם זה בעיה, אבל בסוף האנשים שלך בשטח לא יודעים לפרש את זה כמו שאתה מפרש. אז אנחנו רק מבקשים לציין את זה בצורה מפורשת, זה הכול. לא ביקשנו פה עכשיו אני לא יודע מה. זו כבר פעם שלישית שאנחנו דנים בסוגיה הזאת. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני אומר עוד פעם, לדעתי זה עולה כאן מהדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה רק לדעתך. יש הרבה מאוד אנשים אצלך ברשות המסים שחושבים אחרת. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני לא יודע מי זה הרבה מאוד אנשים. אם מפקח באחד המשרדים שלנו, בסדר, אז אני גם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה כתוב עכשיו? תקריא מה שכתוב עכשיו. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 'דירה בבעלות קטין, כאשר נרכשת דירה עבור קטין הנמנה על יחידת תא משפחתי שלא ממקורות התא המשפחתי וללא קשר וקרבה כלשהי אליו ופעולה זו טעונה אישור בית משפט על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לדוגמה רכישת דירה על ידי קטין מכספי פיצויים שנפסקו לטובתו עקב תאונת דרכים והדירה עומדת לטובתו שלו בלבד לכשיתעורר הצורך בכך, כי השימוש בה לא נעשה על ידי המשפחה, ההכנסות הפירותיות ממנה, כמו גם הכנסות הוניות, מימושה, שמורים בקרן העומדת לטובתו הבלעדית'. אני חושב שזה די מכסה את הדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל שמורים בקרן, לא כתוב שהם מממנים את המשכנתא. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני חושב שמממנים את המשכנתא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כסף ששמור בקרן זה כסף שלא נוגעים בו. ברגע שנוגעים בו מה קורה? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני עוד פעם אומר, את התיק הזה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב את התיק. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אבל אני עוד פעם אומר, כל הדיון פה, היושב ראש, קרה בגלל אותו תיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מסתכל על מקרה ספציפי, אנחנו לא רוצים להגיע למקרה ספציפי, יש פה חברי ועדה, שהיושב ראש אומר ושכולם בדעה אחת, יתום, לעשות את התיקון ולגמור את הסיפור הזה. אין שום סיבה שעוד חודשיים או שלושה תבוא אלינו ונגיד שקיבלתי עוד מקרה. אני לא רוצה להגיע למקרה, למה אני צריך להגיע למקרה? לא היה מקרה, בסדר? אנחנו רוצים להיות בטוחים שהכול בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, שי, הרי גם אתה מסכים עם הטענה, אז מה הבעיה לתקן? אני לא מצליח להבין. מה הבעיה לתקן? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> קודם כל אם צריך, בסדר, אנחנו נתקן, אני רק אומר שיש לנו מעל 200,000 תיקים, יש הרבה מאוד ויכוחים מול נישומים, אני לא בטוח שהוועדה רוצה עכשיו שכל פעם הוראה של רשות המסים בגלל איזה שהוא תיק ספציפי, ופה, רבותיי, זה בא בגלל תיק ספציפי, עורך דין הודה שהוא בא בתיק ספציפי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שי, עזוב, אני לא יודע מי זה עורך הדין, אני לא מכיר את המקרה, זה הועלה פה על ידי חבר ועדה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> העורך דין פנה אליו, העורך דין הודה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אין בעיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל, שי, זו לא פעם ראשונה. זה כמה מקרים בחודש - - - << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כמה מקרים כאלה את מכירה, שלומית, של יתומים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סליחה, התקיים דיון בחודש נובמבר, הפניות האלה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקשיבו, אני לא רוצה לבזבז את הזמן - - - << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> ערן יעקב מתנגד לשנות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש, שי. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> לא להתחיל לגעת בהוראות ביצוע בגלל תיקים ספציפיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי, תאונת הדרכים שכתוב שם בחוק, איך זה הגיע, אתה יודע? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> תאונת דרכים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבאת שם. איך זה הגיע, אתה יודע? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני מכיר מקרים כאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הגיע ממקרה ספציפי. איך אנחנו מחוקקים, אתה יודע? מגיעה אלינו פניית ציבור, תוך כדי אנחנו לומדים את העניין. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> בהחלט חובה שלכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חובה, נכון? חובה שלנו. והחובה שלנו גם להאיר את עיניכם, הכנסת היא גוף מבקר, נכון? מפקח עליכם. החובה שלנו גם להאיר את עיניכם. אנחנו מביאים פה משהו שהוא מאיר את עיניכם, אתה מתווכח איתי על מקרה ספציפי, לא מקרה ספציפי. אני לא מסתכל על זה ככה, יש פה ועדה, יש פה חברי כנסת שכולם בדעה אחת שצריך לעשות תיקון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, גם אתה באותה דעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה באותה דעה, אתה לא בדעה אחרת, רק אתה אומר, המחלוקת בינינו היחידה האם תכתוב את זה או לא תכתוב את זה. אז הוועדה בראשות יושב ראש הוועדה אלכס קושניר אומרת שאנחנו רוצים תיקון, תעשו את התיקון, למה להתווכח? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה על הפרשנות, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדע לך, אם תיקח אותי אתה רק תצליח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באמת, אני לא מצליח להבין מה הבעיה לכתוב בצורה מפורשת, שזה לא רק הכסף ששמור בקרן, אלא אם ההכנסה הפירותית מגיעה משכירות הדירה היא יכולה להוות תשלום על המשכנתא. מה הבעיה? זה לא כזה מורכב << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> בסדר, אוקיי, אני אבדוק את זה עם ערן יעקב ואנחנו נחזור ליושב ראש הוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שבדיון הבא אתם תבואו עם נוסח מתוקן. די, לא צריך להתחנן אליכם כדי שתיתנו משהו שכולם מסכימים עליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב ראש, אם אפשר לשאול מה זה הדיון הבא. הדיון הבא עוד שעה, עוד שעתיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, עזוב, בדיון הבא ב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל עשינו את זה פעם, זה לא בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מסכים איתך שזה לא בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה? תאמין לי שהוא יכול לתפוס את – אתה רוצה שאנחנו נתפוס את ערן יעקב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא צריך. בואו לא נתחיל למדוד למי יש יותר כוח, בסדר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל אני אומר לך שלהם יש יותר כוח. הנה אני מודה, להם יש יותר כוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני אומר לך שאני חושב שאני מספיק - - - << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> מה, אנחנו אנשים כוחניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שי, אני חושב שאני מספיק ברור במה שאמרתי, נכון? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. הלאה. אנחנו עוברים לגופו של החוק ונשארו כמה שאלות. קודם כל ביקשנו דוגמאות קצה על כל מיני הרכבי משפחה, איך ההטבות האלה ישפיעו עליהם. בבקשה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> בוקר טוב. כמו שאמרנו גם בשבוע שעבר, הסיפור של הדוגמאות הוא באמת עם שונות מאוד מאוד גבוהה. אני יכול לתת פה כל מיני דוגמאות, לצורך העניין משפחה שבה אישה מרוויחה 10,000 שקל, הגבר 14,500 שקל ויש להם שני ילדים מתחת לגיל שש וילד אחד בין הגילאים שש ל-12, תרוויח מהצעד 223 שקלים לחודש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתנאל, ביקשו ממך אם אפשר לחזור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד פעם, מהתחלה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> עוד פעם. משפחה עם שלושה ילדים, ששניים מתחת לגיל המדובר, גיל שש עד 12, ואחד מעל, האישה מרוויחה 10,000 שקל והגבר 14,500, ירוויחו מהצעד הזה 223 שקלים לחודש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה צד מרוויח, של האישה או של הגבר? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> הצד של הגבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה אתה מכניס פה את האישה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הוא נותן דוגמה למשפחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא סתם שואל את השאלה. כשאתה מדבר על גבר ואישה, חשוב לנו שבמקרים האלה תגיד האם האישה שמרוויחה 10,000 שקל, האם נקודות הזיכוי שלה ברות שימוש או לא? כי פה בעצם יש איזה שהיא אחיזת עיניים של מי הגבר והאישה והבנו, אוקיי, זה הביא אותך - - - << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> שום אחיזת עיניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני לא מדבר איתך באופן אישי על אחיזת עיניים, אני מדבר ענייני. אני אומר, בסופו של דבר זה יביא אותנו לשאלה - - - << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> ברמה העניינית, כמו שאתה יודע היטב, נשים זכאיות לנקודת זיכוי יותר ולכן רף המס שלהן גבוה יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה. אני סך הכול בא לעזר, אני לא בא לשים לך מקלות בגלגלים, כי באחת התשובות הבאות שלך, שאתה אמור להחזיר לנו, אתה אמור להגיד לנו למה אנחנו לא מחשיבים בתוך התא המשפחתי את כל הנקודות, כלומר לא לעשות ניוד. אז כדי שלא נתבלבל, אני רוצה להבין את זה יותר טוב, אני אומר לך שתגיד לי איפה יש לגבר ואיפה יש לאישה את הנקודות. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אני אוכל לענות על זה בדיוק כמו שבוע שעבר. נטליה פה גם בזום ותענה עוד פעם. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, אם יש שני הורים נשים או שני הורים גברים, יש הבדל בנקודות? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> לגבי האישה יש הבדל. אם יש שני הורים גברים או שני הורים נשים. << אורח >> רונית כהן: << אורח >> יש לנו הנחיה בנושא הזה, הם מקבלים בדיוק כמו זוג נשוי. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אז זה הורה 1 והורה 2, אין פה גבר אישה. << אורח >> רונית כהן: << אורח >> אין פה גבר אישה, אבל אנחנו מגדירים כביכול את אחד ההורים לצורך העניין, זה שקיבל את דמי הלידה מביטוח לאומי. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, כי כל הזמן דיברו על נשים, יש משפחות היום שאין בהן אימא. << אורח >> רונית כהן: << אורח >> אין אפליה בהקשר הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ה-223 שקלים זה נקודת זיכוי אחת, נכון? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אמת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש פה שני ילדים בגילאים האלה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> לא, יש ילד אחד בגיל הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא נותן עכשיו כמה דוגמאות. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אתם מוזמנים לבחור את הדוגמאות, אני אפעיל את המחשב בסימולטור. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יש חלוקה לפי עשירונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת השאלה הבאה שנשאל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כי זה מה שחשוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, נגיע. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> שוב, יש אין ספור דוגמאות, אתם מוזמנים לשאול מה שאתם רוצים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה מוסיף לדוגמה פרטים לא רלוונטיים, יש שלושה ילדים וילד אחד בגילאי שש עד 12? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מהדיון הקודם הכנת רק דוגמה אחת? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> לא, יש אין ספור דוגמאות, יש לי פה עשר מודפסות, במחשב יש איזה דוגמה שתרצו. תגידו לי סכומים תקבלו כמה יוצא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אין אין-ספור, אנחנו מדברים רק על כמה מאות אלפי מקרים. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אמרתי, יש אין סוף איטרציות לדבר הזה, אז אפשר לבחור איזה שרוצים. וכן יש משמעות למספר הילדים מתחת לגיל שש כי מקבלים גם בגינם נקודות זיכוי, מה שמעלה את סף המס ולכן זה כן רלוונטי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל את הנתון הזה לא אמרת, אמרת יש שלושה ילדים. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אמרתי יש שלושה ילדים, שניים מתחת לגיל ואחד בין גילאי שש ל-12. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. מה קורה עם משפחה שיש לה שני ילדים בגילאים הרלוונטיים עם אותו שכר שאמרת כרגע? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אז שוב, זה פשוט מכפיל את זה במקרה הזה, 446 שקלים. אבל, שוב, אני אפתח את המחשב, תגידו איזה דוגמאות שאתם רוצים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לך מודל באקסל? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> כן, עם איזה רמות הכנסה שאתם רוצים ונוכל לראות אותו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז למה שלא תעביר לנו את המודל? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אפשר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תעביר לנו לוועדה, בבקשה, את הקובץ עם הנוסחאות כדי שנוכל לבדוק גם אנחנו. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה הבאה שנשאלה זה הנושא של העלות התקציבית של הצעד אל מול עלות תקציבית של צעד דומה בין 13 ל-18. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> בשנים 13 עד 18 כל שנה נוספת מוסיפה לאירוע הזה סדר גודל של בין 300 ל-350 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה אומר, מה שאמרתי לך בשבוע שעבר שבגלל עלות תקציבית אתם לא עושים את זה, כנראה שזה המצב. זה לא באמת בגלל שאתם מאמינים שבגיל שש עד 12 זה מה שצריך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הוא לא הבין את השאלה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אני לא בטוח שהסקת המסקנה היא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ההטבה היא לכל השנה, לא לחודשיים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לכל השנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משום מה אני הבנתי שלחודשיים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה זה יותר? כי בשש עד 12 יש יותר ילדים מאשר מ-12 עד 18. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> לא הבנו ככה את השאלה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני יודע, לכן אמרתי מראש שלא הבנת את השאלה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אני לא הכנתי את הנתונים האלה ספציפית, אבל מהדלתא נראה פה שמדובר על פחות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אגב, זה לא עולה יותר. ההצעה שלהם 12 עד 18 בוודאות פחות משש עד 12, כי מגיל 12 עד 18 יש פחות ילדים מאשר שש עד 12. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> גם מהמספרים פה נראה שאתה צודק, אבל אני לא רוצה לנקוב במספרים שהם לא מדויקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נתנאל, אתה אומר שילדים עד גיל שש האישה מקבלת בגינם נקודת זיכוי והגבר לא מקבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם מקבל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם מקבל אותו דבר? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> עד גיל שש 2.5 נקודות זיכוי גם לאישה וגם לגבר. לאישה יש עוד נקודת זיכוי בלי קשר. בגילאי שש עד 12 לאישה כבר היום יש נקודת זיכוי, המהלך מוסיף לה נקודת זיכוי נוספת, לגבר אין ומוסיפים לו נקודת זיכוי נוספת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אני רוצה רשות דיבור, אדוני, מתי שתבחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, בסדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בפעם הקודמת הייתי בזום ולא יכולתי לדבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. הייתה שאלה לגבי החלוקה לעשירונים. מוסי, אני שואל את השאלה ששאלת. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אז בחלוקה לעשירוני הכנסה, בגלל הסיפור של נקודות זיכוי מס המס בישראל הוא גבוה, אם אנחנו מחלקים את הסכום שמושקע בדבר הזה אז הוא משפיע רק החל מהעשירון הרביעי, זו המשמעות של משפחות עובדות בצעד הזה. כמובן שיש לנו את הצעד המשלים, שעליו נועה תדבר, שגם הוגדל והוכפל בעקבות בקשת הוועדה. אבל כן, רק החל מהעשירון הרביעי הצעד שלנו משפיע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בין ששת העשירונים שזה משפיע עליהם, כמה? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> ככל שהעשירון גבוה יותר כמובן שההשפעה עמוקה יותר, זה מתחיל ב-1%, 3%, 5%, 12%. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל יש נתונים? כי מה שאתה אומר עכשיו, אתה יודע, מספיק להבין כלכלה ברמה של השיעור הראשון באוניברסיטה כדי לדעת את זה, לא צריך לשאול. אנחנו רוצים את הנתונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם ידענו את זה לפני ששאלנו את זה. זה היה גם בדיון האחרון. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> בסדר גמור, אין שום בעיה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, אני שואל אם יש לך את הנתונים. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בתיאוריה אנחנו יודעים. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> כן, בטח. בעשירון רביעי זה 1% מהעלות של הצעד, ובסדר עולה 1%, 3%, 5%, 12%, 21%, 28% ו-31%. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> 56% זה לשני העשירונים העליונים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בדיוק, אתם מגדילים את קצבאות הילדים בעיקר לעשירונים העליונים. גם האלפיון העליון מגדילים לו את קצבאות הילדים. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אנחנו לא מעלים קצבאות ילדים, אנחנו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה קצבאות ילדים. תקרא לזה איך שאתה רוצה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> לא, מעלים לאוכלוסייה העובדת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה את אומרת את זה, ענבל? מה, אנשים בעשירונים חמש וארבע לא עובדים? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מי שמקבל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, בארבע וחמש הם כן מקבלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרף זה שכר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> התוצאה היא ברורה, 60% מהעלות התקציבית הולכת לשני העשירונים העליונים. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> חבר הכנסת, אתם מסתכלים על צעד אחד מתוך - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל דיברנו על זה, מענק עבודה לא שווה ערך למה שנותנים בנקודות זיכוי. אגב, אנחנו לא נגד לעזור לאנשים, אנחנו פשוט נגד העמקת פערים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> צעד אחד עולה שני מיליארד שקל. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> נכון, אבל יש פה גם צעדים משלימים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעמה, אבל הכפלנו את מענק העבודה עכשיו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה הכפלנו? אבל זה לא מתקרב לזה, אלכס. למה העשירון העליון צריך לקבל את ההטבה בכלל? מה, הוא לא הולך לעבודה? צריך לעודד אותו לעבוד? על מה אתם מדברים בכלל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, גם הצעד שנתנאל אומר עליו שהוא משלים, הרי אם תבדוק במענק העבודה, עד סכום מסוים מקבלים את מענק העבודה, אחר כך יש לך את הזיכוי של הנקודות. יש לך פער בין מענק העבודה לנקודות שלא מקבל. כולם מקבלים? תבדקי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נתנאל, כמה מקבלת משפחה מהעשירון העליון וכמה תקבל משפחה מהעשירון הרביעי בחודש? << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> 5,300 תוספת שנתית מול 800 - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא מענק העבודה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> לא, 5,300 זה נקודות זיכוי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לילד. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא, זה סך הכול למשפחה עם שני ילדים לשנה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לילד אחד ששני הורים מקבלים בגינו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה יפה שאתם שואלים ועונים אחד לשני, אם יש פה דרך לקבל תשובה מוסמכת. כן, בבקשה, נתנאל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני אענה לך. אתה רוצה שאני אענה לך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברי הכנסת, שקט. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> ברמת ההטבה שמקבלת משפחה כמובן שאין הבדל, נקודת זיכוי שווה 2,676 שקלים. בגלל השונות שדיברנו עליה קודם השאלה על משפחה בעשירון הרביעי לעומת משפחה בעשירון העשירי היא פחות רלוונטית כי יש פה עוד המון המון משתנים שמשפיעים על זה, אבל במידה ומשפחה בעשירון הרביעי היא משפחה שזכאית לקבל היא תקבל בדיוק את אותו דבר, 2,676 שקלים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אני מדבר על רמות ההכנסה. מבחינת רמות ההכנסה של העשירון החמישי, לא העשירון הרביעי שאולי הוא קצת במענק העבודה. העשירון החמישי, אתה יודע מה טווח השכר שלכם, כמה הם יקבלו על ילד אחד שני ההורים? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אני אסביר עוד פעם. בגלל שבעשירון החמישי יש המון המון שונות, גם שונות ברמת ההכנסה בין בני זוג וגם שונות בנקודות זיכוי נוספות שהם מקבלים. איפה הם גרים, מה מצבם המשפחתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם גרים במקום בלי הטבת מס. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> האם יש עוד או פחות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תיקח את אותה משפחה. גרים באותו מקום, שכנים, לא שכנים, כי הם כנראה לא גרים באותה שכונה, בשכונות שונות באותה עיר, איפה שאין הטבת מס, משפחה בעשירון העליון תקבל את אותם 5,000 שקל פר ילד, נכון? זה 5,000 לכל ילד לזוג הורים. זו ההטבה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שני ילדים זה 10,000 או קצת יותר מ-10,000. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אמת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> משפחה שמשתכרת 9,000 שקל ברוטו, זוג ההורים, כמה הם מקבלים? לא יודע איזה עשירון זה 9,000, עשירון שישי? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> שוב, זה תלוי בעוד תנאים. אישה שמשתכרת 9,000 שקל בחודש לא רואה מההטבה הכנסה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא רואה כלום. והגבר שמשתכר 9,000? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> הגבר יראה את נקודת הזיכוי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמה הוא יראה? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> 223 שקלים בחודש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם יש שני ילדים, משפחה עם שני ילדים בגילאים האלה, כמה הגבר עם ה-9,000 יקבל מההטבה הזו? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> 446 שקלים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת הוא לא יקבל מלא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, מלא, שתי נקודות זיכוי, נקודה על כל ילד. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> סף המס שלו נמוך יותר ולכן הוא מנצל את מלוא ההטבה. זו פשוט שאלה של סף המס, וכמו שאמרתי קודם, יש אין סוף איטרציות, אני עונה פה לשאלות שלך, לבקשתך, למרות שהמציאות היא יותר מורכבת, בהפשטה מאוד מאוד עמוקה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה המציאות מורכבת? לא ביקשתי עכשיו ניתוח מתמטי ותעשה לי מודל של כולם. דוגמה, דוגמה זה לא מורכב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, נועה, בבקשה, מענק עבודה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שלמה, תראה, אם 38% מההטבה הולכת לעשירון העליון, זאת אומרת משהו כמו 800 מיליון שקל ו-1% הולך לעשירון הרביעי, זאת אומרת משהו כמו 20 מיליון שקל, אז קיבלת את התשובה בעצמך, זה בערך הבדל של פי 38, זה הכול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אתה צריך גם לבדוק מה גודל האוכלוסייה בכל עשירון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> היא זהה. אתה מדבר על עשירונים או על אשכולות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על עשירונים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז היא זהה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלכס, מדברים כאילו מדובר באיזה שהוא מודל מיוחד, אבל זה הגדלת קצבאות ילדים רק לכאלה שלא צריכים את הכסף כמעט, רק לעשירון העליון והעשירון התשיעי והשמיני. רוב הכסף, למעלה ממיליארד שקל, הולך לשלושת העשירונים הגבוהים שאולי אנחנו לא צריכים בכלל לסייע להם. כולם עובדים, אנחנו לא צריכים לעודד אותם לצאת לעבודה, למה אתם עושים צעד כזה? למה לא להסיט הרבה יותר כסף למענקי עבודה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז עשינו את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, ה-1,600 שקל לעומת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם תיתן הזדמנות לדבר על מענק עבודה אז תשמע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה, המענק הוא 10,000 שקל בשנה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נועה, בבקשה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אז באמת בהמשך לבקשת הוועדה מהשבוע שעבר הודיע שר האוצר על תוספת, למעשה הכפלה, של מענק העבודה שניתן. אנחנו מדברים על 500 מיליון שקל. הממוצע יהפוך להיות 1,600 שקלים לאדם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בשנה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בבקשה, 1,600 לעומת 10,000 ומשהו. מה, זה אמיתי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל בסוף צריך להיות איזה שהוא - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה איזה שהוא? מה הפרופורציה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה שהיא פרופורציה לפריון ולעבודה ולשכר של בן אדם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה? למה צריך להיות פרופורציה? מה המוטיבציה שלך שתהיה פרופורציה לפריון בעבודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, רגע, אלכס, אפשר לדון רגע - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני רוצה קודם כל לתת לה להשלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבינה, אבל הטיעון של - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, נעמה. בבקשה, נועה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הפרופורציה צריכה להיות הפוכה, אלכס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני ביקשתי שהיא תשלים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני מזכירה שכל רציונל המהלך היה סיוע לאנשים עובדים ולכן גם הבחירה בעולם המס ובמענק העבודה על מנת לסייע. דיברנו על 3,400 שקלים במקסימום, ממוצע של 1,600, כ-300,000 איש ייהנו מההטבה הזאת ויינתן גם סיוע תזרימי, כך שמרבית הסכום יינתן כבר ביולי הקרוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה ביולי הקרוב? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ביולי הקרוב זה יהיה פעימה שלמה, כאיזה שהוא פרוקסי לשנת 2022, כל אדם והמענק שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה באחוזים? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, אז בלי קשר לתוספת. התוספת באחוזים היא 20% לכל אדם ביחס למענק שלו, זה יינתן ביולי. תוספת של 20% נוספים תינתן במהלך השנה הבאה. בלי קשר לסיוע התזרימי שעליו דיברתי, מדבר על זה שבמקום ארבע פעימות תהיה פעימה אחת שכולה תתכווץ ליולי הקרוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד פעם, לא הבנתי. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ככה, התוספת בסך הכול מדברת על תוספת של 40% למענק העבודה. 40% האלה מתחלקים לשתי פעימות, 20% ביולי הקרוב, 20% בפברואר 2023. אני מדייקת, רשות המסים? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה רק ביולי? למה לא מיד? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ראשית, יש לנו הליך חקיקה לעבור, קריאות בכנסת וכו', ויש פה היערכות של רשות מסים שצריכה להתבצע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, ומה קורה עם הפעימה השנייה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> הפעימה השנייה בפברואר 2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת 20% מהתוספת משולמת עכשיו ועוד 20% משולמת אחר כך. 50% מהתוספת כשכל התוספת היא 40%. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> נכון. לכן להשתמש במילה 20% זה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה רחוק. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כן, למה פברואר? למה לא באותה שנת מס? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, למה לא בנובמבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שהם אומרים זה שאנחנו לא מעבירים את החוק עוד פעם, אנחנו מעבירים אותו פעם אחת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, פברואר זה ממש חסר היגיון, לפחות שיהיה ינואר. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> שלום וברכה. החוק לפי התיקון שדיברה עליו נועה, מדבר שתשלום מענק עבודה משולם בארבע פעימות, קבועות, בתאריכים קבועים שקבע המחוקק, ביולי, נתלבש על שנת 21', יולי 22', אוקטובר 22', דצמבר 22' ובפברואר 23'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אפשר לשנות את זה בחוק, עכשיו כשאתה מחוקק. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לא, אני מסביר מה החוק אומר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לך אוקטובר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אז למה מחכים לפברואר? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שיהיה קר. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לגבי התוספת, תמשיכי, נועה, לגבי התוספת, אני לא כל כך מכיר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> הסיבה נכון לעכשיו שאנחנו משלמים ביולי של השנה העוקבת היא שבמאי מתקבלים כלל הדיווחים של המעסיקים, מה שמאפשר לרשות המסים לייצר את התשלום, להבין את סך התשלום ולהתחיל לפרוס אותו. לנו היה מאוד חשוב במענק הנוכחי שהוא לא רק יילך אחורה, אלא גם יתמרץ קדימה. כלומר שהתוספת 40% שעליה אנחנו מדברים, תינתן עבור עבודה בשנת 2022, שאנשים יוכלו לשנות את ההתנהגות שלהם ובעצם לייצר לעצמם עוד תמריצים לעבודה. זה כן עושה לנו איזה שהיא מורכבות בסיפור התזרימי, כפי שיגאל ציין. למה? כי ביולי 2022 רשות המסים תצטרך לעשות איזה שהיא הנחה. מתי רשות המסים תדע בוודאות מה מלוא הסכום שמגיע לאותו פרט? ביולי 2023, ולכן הפעימה הבאה, ופה אני לא דייקתי, מתנצלת, הפעימה הבאה, כלומר 20% הנותרים של המענק, יינתנו ביולי 2023. אחרי שיש תמונה מלאה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא, אמרת פברואר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אמרתי, אני לא דייקתי, מתנצלת. תיקנה רשות המסים, בצדק, ש - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אני מבין את הצורך לקבל את כל הנתונים, ואנחנו גם במקביל עובדים על תהליך ייעול התשלום של מענק עבודה, בלי קשר לדיון הזה, אבל למה שלא תעשו עוד פעימה באמצע ונגיד תשלמו את ה-50% מהתוספת ביולי ועוד, לא יודע, 25% מהתוספת באוקטובר ותשאירו 10 ליולי. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> המטרה של תיקון החקיקה היא לעודד את האנשים שב-2022 ייצאו לעבודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, הם כבר יצאו לעבודה ב-2022, באוקטובר הם כבר עובדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מי שישמע נותנים להם מענק של 10,000 שקל. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> דובר על מקדמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ב-300 שקל האלה אתם מעודדים אנשים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין, יגאל, שאתם צריכים להשאיר איזה שהוא משהו כדי אחר כך לעשות את ההתחשבנות הסופית, אני מבין את זה, אבל אני חושב שאם תשאירו 25% מהתוספת להתחשבנות ואת ה-75% מהתוספת תשלמו במהלך שנת המס הנוכחית זה משהו שאפשר לעשות. לכן תעשו 50% מהתוספת ביולי, עוד 25% מהתוספת באוקטובר, וכל השאר בהתחשבנות. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אני רוצה להתייחס, בבקשה. בהצעה לתיקון החוק כתוב שמי שקיבל את המענק ביתר צריך להחזיר אותו אחר כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אני לא מדבר איתך פה על משהו ביתר. אני עדיין משאיר לך. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לא, כי למה? כי ההתחשבנות האמיתית, תוספת המענק, מתייחסת לשנת המס 2022, רק ביולי 2023 אני אדע את המידע הנכון של 22'. עכשיו, נזכיר, בתיקון 15 לחוק מענק עבודה לפני שנתיים גם כן שילמנו תוספת מענק עבודה ומסתבר ש-60 מיליון שקל אנשים קיבלו ביתר. עכשיו, בהצעה לתיקון החוק הזאת כתבו במפורש שזה ייחשב כחובה ותשלום מס ביתר. אני לא יודע אם בסוף התועלת תהיה גדולה כל כך, זה החשש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, גיא, בבקשה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> המקדמה ניתנת על בסיס הנתונים שיש לרשות המסים של זכאים של שנה קודמת, ולכן ככל שהמקדמה תהיה יותר גדולה זה גם יגדיל את החיכוך מול מי שקיבל מקדמה שלא כדין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אני משאיר לך 25% מהתוספת כדי למנוע את החיכוך הזה, אבל 75% מהתוספת תשלמו השנה. אני לא אומר שתשלמו הכול ביולי, תשלמו ביולי 50% מהתוספת, עוד 25% באוקטובר, נשאר לכם 25% למשחק. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הבנתי, אבל אלה שאלות שעלו במהלך הכנת הצעת החוק והוחלט ללכת על אותו מודל כמו שהיה, נדמה לי, בקורונה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כן, תוספת קורונה זה היה. אבל שם היה ללא חיוב, אבל מי שקיבל ביתר – << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני לא בעד לשלם כסף שלא מגיע לאנשים, אבל אם אתם משאירים 25% זה מספיק שפיל בשביל אחר כך לשחק את המשחק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה גם מה שאמרנו לגבי שזה יהיה בצורה אוטומטית, כמו שהבאנו סתם לדוגמה את הביטוח הלאומי, שאתם לא צריכים לחכות לעוד חודש, לעוד חודשיים, אתם יכולים קודם כל לבקש מהמעסיקים, הרי יש את תוכנת השכר שאפשר דרכה לדעת בדיוק כמה מגיע לכל אחד, המעסיק יגיש לכם, או ביטוח לאומי יגיש לכם את מה שצריך, ואתם יודעים בדיוק מה צריך וכמה צריך לשלם. גם לא תצטרכו לבקש החזרים. המעסיק יודע בדיוק מה הוא נותן, הוא יכול להעביר לכם את כל הקובץ, כמה מגיע לאותו עובד שלו, או מצד שני ביטוח לאומי. זה שאתם משאירים את הכול אצלכם ואתם אומרים שאתם תשלמו ואתם צריכים להקים את הכול, זה מה שמביא אתכם לשלם ביולי וזה מה שמביא אתכם לשלם רק פעמיים ולא לעשות את זה באופן רציף או פעם ברבעון. זה הסיפור. אם תשחררו את הכוח הזה מאצלכם ותגידו שאתם מוכנים שהמעסיק יגיש לכם או הביטוח הלאומי ישלם והוא יודע בדיוק מה צריך לשלם, אפשר שזה יהיה גם כל חודש, אם רוצים. אבל זה לא הרצון שלכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה דיון אחר עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא דיון אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני אגיד לך למה זה דיון אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אלכס, זה לא דיון אחר, כי זה בעצם עונה לך למה אתה צריך להגיע ליולי ולמה אתה צריך להגיע - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני כבר ישבתי עם ביטוח לאומי על הנושא הזה ויש לי גם פגישה עם רשות המסים על הנושא הזה, כדי לנסות לבנות את המנגנון הזה שהתשלום יהיה באופן תדיר הרבה יותר. לא נפתור את זה עכשיו, כרגע אני רוצה להגיע למצב שהתוספת משולמת ברובה בשנת 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הם חוששים שהם יצטרכו בסופו של דבר לבקש החזרים, נכון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר, אם אתה פותר את הבעיה הזאת אתה גם לא תבקש החזרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל בשביל לפתור את הבעיה הזאת גם בביטוח הלאומי וגם ברשות המסים צריכה להיות היערכות טכנולוגית, בשני הצדדים, וזה תהליך שייקח זמן. אתה לא רוצה בגלל זה לתקוע את התשלומים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוכחנו במענקי הקורונה שאפשר לפתור את התהליכים האלה בשבועיים ובחודש ופתרו אותם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, מה זה לא? אני הייתי פה, העברנו. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אלכס, אני רוצה לשאול לגבי התוספת. נגיד סימולציה של שתי משפחות עם אותם נתונים, שניהם עובדים עם אותו מספר של ילדים וכו' וכו' וכו', ההבדל היחידי הוא שמשפחה אחת היא סוציו שבע, המשפחה השנייה סוציו שלוש, מה ההבדל בכסף? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מקבל 130 שקל בחודש וזה מקבל 900 שקל בחודש. אם זה משפחה עם שני ילדים. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. נקודת זיכוי שווה נקודת זיכוי. נכון הוא שבסוציו הנמוך אם בני הזוג לא עובדים - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, אני שאלתי אותה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה לא נכון? תגידי, את מי את מייצגת כאן בכנסת הזאת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, תנו לה לענות רגע. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני שאלתי אותה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה נקודת זיכוי? את נותנת 10,700 שקל לעשירון העליון ויש 500 לעשירון התחתון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה, למה כל פעם אתה עונה בשביל רשות המסים? ג'ידא שאלה שאלה והיא לא קיבלה תשובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לי תשובה בשבילה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אבל נקודת זיכוי זה נקודת זיכוי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נקודת זיכוי זה קצבת ילדים לעשירון העליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה קרעי, אתה בקריאה ראשונה. חבר'ה, כשאני מבקש שקט אני מתכוון לזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם מנותקים, אתם פשוט מנותקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> השאלה של חברת הכנסת היא כן קצת מורכבת כי זה כן עדיין תלוי מיהי המשפחה הזאת. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בסדר, נגיד, נעשה סימולציה ובכל זאת אני כן רוצה לקבל מה - - - << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני מבינה, אני גם מנסה להסביר את המורכבות כדי שכן אולי נוכל למצוא את התשובה ביחד. מענק העבודה ניתן באופן פרטני, לא משפחתי. אז אם אמרנו שהממוצע הוא 1,600 אפשר להניח שאם שני האנשים במשפחה זכאים למענק העבודה אז זה 3,200, למול נקודות הזיכוי שהם היו זכאים להן זה גם משתנה לפי השכר שלהם, זאת אומרת גם בסוציו שמונה יש איזה שהוא מנעד, יש פה גם עניין של כמה נקודות זיכוי הם היו זכאים בלי קשר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> נקודת זיכוי או מענק עבודה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, מענק עבודה זה עשירונים עד ארבע. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> יש מענק עבודה, יש את נקודות הזיכוי, אבל גם שם זה מאוד מאוד תלוי, אם הם גרים בפריפריה וכבר זכאים לאיזה שהן נקודות זיכוי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, סליחה, לא כל סוציואקונומי שלוש הוא נחשב באזורי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, היא מדברת על יישוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נקודות הזיכוי, סוציו שלוש, הם לא מגיעים לרף. תדברו על הרף. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני אתחיל שוב, כי כנראה שהייתי לא ברורה. סוציו שלוש או ארבע, נלך יותר לכיוון הארבע כי שלוש כנראה גם לא זכאי למענק עבודה, מענק עבודה. הממוצע הוא 1,600, שני בני זוג שזכאים למענק עבודה אנחנו ב-3,200. שמתי בצד, עברתי לסוציו שמונה, לחלק השני של שאלתך, בסוציו שמונה התמונה היא יותר מורכבת. אחת, כי מנעד השכר הוא רחב יותר וכתוצאה מזה גם עלויות המס שלהם וכתוצאה מכך גובה ההטבה, שתיים, יש הטבות מס שאינן קשורות בנושא השיחה שלנו היום, פריפריה, עולים, קטונתי. וגם זה משפיע מאוד - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אנחנו מדברים על ממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, היא שואלת אותך על אותה משפחה בסוציו שלוש ואותה משפחה בסוציו שמונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תלכי לסוציו עשר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני עונה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני רוצה לפשט כדי להבין - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אי אפשר לפשט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ג'ידא, תגידי סוציו עשר, זה יהיה ברור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אי אפשר לפשט את זה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני מבינה, אלכס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת זה מורכב, זה מאוד תלוי בהרכב המשפחה, במנעד ההכנסות שלהם, האישה מרוויחה הרבה, הגבר מרוויח מעט. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ברור, אבל פלוס מינוס, בממוצע, שנדע על מה מדובר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין ממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל תראה, כשהם ישבו לעשות את החשבון הם עשו ממוצע, הם לא עשו משפחה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אין דבר כזה אותו מצב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אתה לא יכול לשאול שאלה פרטנית ולקבל תשובה של ממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נועה, אני שאלתי שאלה, יש בין מענק העבודה לנקודות זיכוי פער של כאלה שלא מקבלים. למשל אישה שמקבלת 11,000 שקל בחודש, נקודות הזיכוי שלה לא מנוצלות, נכון? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני אסביר למה התכוונתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נקודות הזיכוי לא, וגם מענק עבודה אני לא בטוח שהיא מקבלת. בנקודות הזיכוי שלה, היא גם לא משתמשת בהן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תלוי אם יש לה ילדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אם יש לה ילדים בין שש ל-12. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> יש טווח שכר מסוים שהוא גבוה מרף מענק העבודה ובתוך רף השכר הזה, כשאנחנו בוחנים את נקודות הזיכוי שלהן אנשים זכאים אנחנו מגיעים למצב שכבר היום הם במיצוי מקסימלי, הם לא משלמים מס דה פקטו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה לא עוזר לה. זה שהיא לא משלמת מס, אנחנו באים לתת להם איזה שהיא הטבה בנקודות הזיכוי, כי מה שזרקנו וכל מה שהיה זה בשביל לתת להם איזה שהיא הטבה. היא כביכול הגיעה לרף הטבות המס שלה שהיא לא משלמת מס, הכול טוב ויפה, ולכן אנחנו גם אמרנו שזה הניוד של נקודות הזיכוי, כי האישה הזאת, בעצם כשמגיע לה נקודות זיכוי חדשות שכביכול מגיע לה, זה לא עוזר לה כלום, לא נתתם לה כלום פה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אז ברשותך, חבר הכנסת, עוד פעם. מראי של עידוד תעסוקה, אישה שהיום - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, עזבי עידוד תעסוקה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אבל זה מטרת הכלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא מטרת הכלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, המטרה הייתה יוקר המחיה, זה מה שאתם אמרתם, לא מה שאני אמרתי בפעם שעברה בנקודות הזיכוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, התכנית הכלכלית ליוקר המחיה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לעובדים. עכשיו, ברשותך, בסוף האישה הזאת היום היא מתחת לרף המס, הפרקטיקה של המשפט הזה אומרת שכל שקל שהיא מרוויחה נכנס לה לכיס, כל שקל, לכן יש לה 100% תמריצים לעבוד יותר. אין משהו שהמדינה יכולה לעשות על מנת לסייע - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בטוח, אז אמרנו אם תיקחי את נקודות הזיכוי שלה ותשימי אותם בתא המשפחה זה יעודד אותה, כי אחרת היא אומרת למה אני צריכה עוד לעבוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה גם שוכח עוד דבר, ינון. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> המשמעות של מה שאתה אומר היא מתחת לרף המס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל למדינה יש מה לעשות. המדינה יכולה להעלות את שכר המינימום שנשחק. בוודאי שיש לה מה לעשות, אנחנו מדברים על רף - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אפשר גם לחלק לכל אזרח מיליון שקל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה מה שאתה עושה עכשיו לעשירון העליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא עושה את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק מה שאתה עושה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה מה אתה אומר, לא כל דבר צריך להיענות ככה. שכר המינימום נשחק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רק רוצה להזכיר לכם, הדיון פה הוא לא על שכר המינימום, זה דיון אחר, זה חוק אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא קשור, אני לא מדבר על שכר מינימום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני רק רוצה להזכיר לך משהו, שמעבר לכלי הזה שאנחנו דנים בו עכשיו, באותה תכנית כלכלית יש עוד שני פרקים, פרק אחד דיבר על הורדת המכס, ואני שם אותו רגע בצד, והפרק הנוסף דיבר על הגדלת הסבסוד לצהרונים עבור רשויות באשכול ארבע וחמש, משהו שלא היה. אז גם אותה אישה שדיברת עליה, אם יש לה נגיד שני ילדים, היא תקבל תוספת של עוד 500 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני עדיין לא נכנסתי לשם, כי בטבלה שמשרד האוצר פרסם תראה את הפערים בין העשירונים הגבוהים לעשירונים הנמוכים יותר, גם שם תראה פער שהרווח של אותה שמשתכרת במינימום בסופו של דבר היא לא מרוויחה. ומה יחזרו האוצר ויגידו לנו? תשמע, היא גם ככה מנצלת את ה-100% זיכוי בנקודות. לכן אמרתי דבר שהוא הגיוני, כמו שמקודם דיברנו על הדירה שהיא נמצאת בתא המשפחתי, אז אנחנו אומרים גם פה, תשים את הנקודות בתא המשפחתי, זה גם יעודד אותה, אחרת היא אומרת שאתה רוצה לעודד תעסוקה, לא משנה שהם אמרו בפעם שעברה וגם במסיבת העיתונאים שהייתה דאז, שהם אמרו שכל הסיפור הזה של נקודות הזיכוי זה בשביל יוקר המחיה. גם בפעם שעברה זה מה שנאמר פה. עידוד התעסוקה זה משהו אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עידוד העסקה והגדלת הכנסה פנויה למי שמשלם מס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, זה בשביל מענק התעסוקה, תקרא לזה איך שאתה רוצה, נקודות הזיכוי בשביל יוקר המחיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ענבר, אני לא שומע אותך. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת שכולם מתפרצים פה ואני מצביעה, אז אני לא יודעת איך זה עובד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה חברי כנסת מאוד מאוד לא סבלניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, ואני אחד מהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואתה העומד בראשם, אבל עוד שנייה הוא יסיים ואז אני אתן לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני גם ביקשתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, וגם אתה אחר כך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר פשוט שהאוצר יציג מה רף ההכנסה בעשירון - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, נעמה, אנשים פה בזכות דיבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פשוט מתפרצים לדברים שלי, אני אומר לך, אני לא יכול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אני רוצה להירשם לזכות דיבור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אנחנו באנו ואמרנו, גם לשיטתם, שהם רוצים לעודד את האישה לצאת לעבוד יותר ולהביא יותר משכורת והכול מסביב, צריך לתת לה את האפשרות שהנקודות שלה יהיו בתוך התא המשפחתי כדי שתהיה ממשות לנקודות הזיכוי שלה, אחרת זה שום דבר. זה שעד עכשיו נתתם לה, אתם לא הוספתם בנקודות הזיכוי האלה כלום לאישה. בעצם אמרתם מה שהיה הוא שיהיה, היא לא מקבלת, לא ממענק עבודה ולא תקבל מזיכוי הנקודות שלה. זה הפער שאני מדבר עליו, שאם תיקח את הנקודות האלה ותשים בתא המשפחתי, כך אנחנו יכולים גם לעודד אותה וגם לתת לה ליוקר המחיה, כי גם היא נמצאת במצב של בעיה של יוקר המחיה שעליו הצהרתם במסיבת העיתונאים ופה בוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ותרשום אותי, בבקשה, לזכות דיבור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אל תרשום אותו. ענבר בזק, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> תודה. קודם כל נתחיל במחמאות, יש פה צעד חשוב, וכן, יש כלים שונים למשפחות בסוציו נמוך ולאוכלוסיות שלא מגיעות לרף המס וכלים שונים לאלה שכן משלמים מס. כל הזמן מדברים פה על סוציו אחד וסוציו עשר, אני רוצה לדבר על מי שבאמצע, מי שבעצם נושא גם את נטל המס וגם את יוקר המחיה, שזה מעמד הביניים, והם איפה שהוא באמצע. אני כן רואה ומבינה שההטבה הזאת של נקודות זיכוי בעיקר בעיקר תעזור לאותו מעמד ביניים, זה באמת אלה שכן משתכרים בין 16 ל-20 וההוצאות גדלו ובעקבות הקורונה יש הוצאות על ילדים הרבה יותר גבוהות ממה שהיו קודם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואף אחד לא טיפל בהם מעולם. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> ואף אחד לא טיפל בהם מעולם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא מה שהוא אמר. תשאלי אותו כמה אחוזים עולה - - - << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאני אומרת, הדיון בעיניי, לחזור כל הזמן ולהגיד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה, אין לך זכות דיבור, זהו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא יכול להתפרץ לכל אחד. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, הדיון כל הזמן לוקח את זה לעשר, אחת, עשר, אחת, עשר, אחת, ובעיניי מדובר פה בהטבה שמדברת על מעמד הביניים שאליו ההטבה הזאת מופנית. צריך להיות טיפול נפרד למעמדות הנמוכים, וזה נכון, ואני גם ראיתי וקראתי בחוק שיש גם את הגדלת מענק העבודה וזה נושא נפרד. אני כן רוצה לדבר רגע על אותו מעמד ביניים, על אותה קבוצה שאותה אנחנו רוצים לחזק, זאת מטרת המהלך. אז כן, אני מסכימה שצריכה להיות התייחסות למשק משפחתי ובראייה משפחתית. יש פה גם איזה שהיא לאקונה לגבי הפריפריה, כי באמת משפחות שגרות בפריפריה ונהנות מנקודות זיכוי אז איפה שהוא קצת נשמטו מהמהלך הזה וצריך לחשוב איך כן מכניסים אותם, כי מעמד ביניים בפריפריה גם היום, נכון, הוא משלם פחות מס, אבל גם הם נפגעו מהקורונה, גם להם ההוצאות גדלו, גם עליהם יש עומס וצריך לראות איך מטפלים בהם ואיך נותנים מענה גם להם. אני רוצה גם להעלות עוד שאלה, אלכס, תהייה, המהלך היום מדבר על עד גיל 12. מה קרה, מגיל 13 הילדים כבר לא עולים לנו כסף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה בפעם הקודמת. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז אני רוצה לחזור ולהגיד ולהציף את הסוגיה הזאת, כי כל מי שיש לו פה ילדים יודע שכשהגיל של הילדים עולה גם ההוצאות עולות. זה טוב וחשוב שהחלטנו והבנו שצריך להקל פה על משפחות עם ילדים, אבל ילדים מעל גיל 12 לא עולים פחות כסף, ונהפוך הוא, בעקבות משבר הקורונה ובעקבות שנה פלוס שמערכת החינוך הייתה בטלטלה יש הוצאות מאוד מאוד גדולות היום דווקא לילדים הגדולים, על פערים לימודיים שצריך לסגור, על ילדים לפני בגרויות, יש טיולים שנתיים ויש מסעות לפולין ויש הוצאות של רישיון נהיגה ויש הוצאות של יישור שיניים. אלה גילים שבהם ההוצאות מאוד מאוד גבוהות ואני רוצה פה לפנות ולהגיד בואו נפתח את הדיון גם לשם ונראה אולי צריך להעלות. בסדר, אני מבינה שאי אפשר להעלות לכולם ואי אפשר עד גיל 18, אבל אולי עד גיל 16, אולי עד גיל 15, לא לעצור ב-12. כאמא לשלושה ילדים, ההוצאות יותר גדולות על הגדולים מאשר על הקטנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולמה לעצור ב-14? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת, אני חושבת שצריך עד גיל 18, אבל ברור שאי אפשר לפתוח עד אין סוף, אבל למה לעצור בגיל 12. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי יש פה היגיון שמדבר על שני דברים, דיברנו על זה בדיון הקודם, אני רק רוצה להזכיר. אמרנו שני דברים, קודם כל גיל 12 זה סוף בית ספר יסודי וההיגיון שמאחורי הצעד הזה, איפה שמים את הקו, היה בכך שאחרי גיל 12 הילדים, כשהם עוברים לחטיבת ביניים, הם הרבה יותר עצמאיים מאשר לפני כן ולכן זה מאפשר להורים לצאת לשוק התעסוקה יותר. אנחנו רוצים לעודד את אלה שהם היו הורים לילדים בבית ספר יסודי לצאת לשוק התעסוקה ולהגדיל את כושר ההשתכרות שלהם. אז זה המהלך. זאת אומרת המהלך הזה לא בא לממן, כמו שאמרת, שיעורי נהיגה, מורים פרטיים ויישור שיניים. כולנו מתמודדים עם זה, אבל הצעד הזה לא נועד בשביל זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז רק ליישר קו עם מה שאתה אומר, כי נראה לי שזה יעזור ממש לכולנו, פשוט להגיד שלא הייתה פה תכנית התמודדות עם יוקר המחיה, הייתה פה תכנית לעידוד תעסוקת עובדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, מה שאמרת זה מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל, נעמה, את שוב פעם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אתה אומר שלא מדברים על כמה עולה יישור שיניים ושיעורים פרטיים, אז לא מעניין אותנו יוקר המחיה, מעניין אותנו - - - << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל, נעמה, זה לא פייר, כי יוקר המחיה מדובר הרבה בוועדת הכלכלה, גם אתמול וגם היום, את מוזמנת לבוא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה קשורה התכנית הכלכלית ליוקר המחיה? מה מה שאמרת עכשיו למה שאמרתי בתכנית הכלכלית? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה קשור, כי זה צעדים משלימים. יוקר המחיה מטופל גם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה בין מה שאת אומרת לדיונים שנעשים בוועדה לתכנית שהיא מכוונת ליוקר המחיה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעמה, אני מציע לך קצת להירגע ורגע להקשיב למה שאני אומרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל נעמה צודקת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם עושים דיונים בוועדת כלכלה, איזה יופי. אז יש התמודדות עם יוקר המחיה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אלה צעדים משלימים. כי פה מדברים, נעמה, על - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, באמת. אמרת שזה צעדים משלימים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ענבר ונעמה, אתן בקריאה ראשונה. לא יכול להיות שאתם לא נותנים לי להכניס מילה, מה זה הדבר הזה? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> צודק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני אומר לך, נעמה, שאת צריכה להסתכל על כל התכנית הזו, שכוללת שלושה רכיבים. ואני אחזור על זה כמו תוכי אם צריך. אחת, זה החוק שאנחנו דנים בו כרגע. הצעד הנוסף זה הגדלת סבסוד לצהרונים לרשויות באשכול ארבע וחמש. שלוש, זה הורדת מכסים. אז יש פה תכנית גדולה שמורכבת משלושה צעדים. בוועדת הכספים כרגע אנחנו דנים בחוק שנמצא לפתחה של ועדת הכספים והוא חלק מהתכנית, הוא לא התכנית כולה. זה הכול. לכן כשאת מסיקה מסקנות על התכנית אז תעשי את זה, בבקשה, כשאת מסתכלת על שלושת המרכיבים של התכנית ולא רק על מרכיב אחד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל, שוב, אתה אמרת, אני חוזרת על דבריך ודברי האוצר, אתם אומרים שהסיפור פה הוא לא התמודדות עם יוקר המחיה, אלא עידוד כניסה לעבודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסעיף הספציפי הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לכן זה לא יכול להיות חלק ממה שאתה מציג. כי אם אנחנו אומרים התמודדות עם יוקר המחיה אז התא המשפחתי, מה לעשות, לא מסתיים בגיל 12. עובדה. להיפך, היוקר עולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, אבל המטרה היא פה, את מגדילה פה ל-530,000 משפחות? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> 610. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את מגדילה פה הכנסה פנויה ל-610,000 משפחות. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> לא משפחות, פרטים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסך הכול אמרנו, בוא נגדיל לילד באשר הוא באחריות הוריו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, 610,000 פרטים, שמשתתפים בשוק התעסוקה, עובדים, משלמים מסים ואנחנו באים פה לעזור להם להגדיל את ההכנסה הפנויה. במקביל אנחנו מסבסדים להם יותר את הצהרונים ובמקביל אנחנו מורידים את המכסים במטרה להוריד את המחירים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אי אפשר להכניס ככה את חינוך חינם מגיל לידה ככה על הדרך? ההוצאה הכי גדולה כלכלית ביוקר המחיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד דברים שאת רוצה להכניס? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שכר מינימום. אני אחזור על שכר המינימום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה סדר. שלומי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב הראש. מה שאמרת עכשיו בעצם, ואתם הפכתם פתאום את ההצגה, מהתמודדות עם יוקר המחיה ועם הטירוף של עליות המחירים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא שמעת את מה שאמרתי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שמעתי טוב מאוד, תן לי עכשיו לומר את מה שלי יש לומר. פתאום הפכתם את זה לעידוד תעסוקה, זה יריתם את החץ, החלטתם לסייע לקבוצה מסוימת, לעשירון העליון ולעשירונים העליונים בעיקר, ועכשיו אתם מסמנים את המטרות, מה הייתה המטרה? בוא ננסה לסדר את המטרה שזה יתאים לנו לאג'נדה. זה קודם כל. כשאת מדברת על מעמד הביניים, חברת הכנסת בזק, לא שמעת כנראה את מה שאמר נציג האוצר, 35% מהכסף הולך לעשירון העליון, 28% מהכסף הולך לעשירון התשיעי, ואני לא זוכר את האחוזים למטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה השכר של העשירון התשיעי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מה שהוא אמר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה רף ההכנסה של כל עשירון? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 26 עד 32. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלמה, בוא נשאל את זה, מה רף ההכנסה של כל עשירון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא חשוב, זה עניין יחסי, לא משנה לי רף ההכנסה. יש פה את ה-20% שמשתכרים הכי יפה במדינת ישראל, שלא צריכים את זה בכלל, והם מקבלים 60%, כמה עלות התכנית? שני מיליארד? 1.2 מיליארד שקל הולך לשני עשירונים. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כשהעשירון העליון אבל מממן את כל - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 1.2 מיליארד שקל הולך לשני עשירונים שלא צריכים את זה בכלל. ומה אתם אומרים? הם יקבלו מענק עבודה בממוצע – כמה זה? אתה שם לב ליחס בין – נגיד שהם מקבלים 1,600 כפול שתיים, 3,200, לבין 10,700? למעלה מפי שלושה דווקא אלה שלא צריכים? הפרופורציה צריכה להיות הפוכה, הרי מדובר באנשים עובדים, לא מדובר באנשים לא עובדים. אם אתה רוצה לעודד תעסוקה תעודד את העובדים בשכר נמוך, תן להם את ה-10,700 ולעשירון העליון תיתן 3,200. למה אתה לא עושה את זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלמה, סליחה, אני רוצה להוסיף על דבריך, לחזק רק משהו אחד, צריך להגיד, אנשים עובדים ברף הזה, במקצועות הכי חיוניים במשק, המטפלות הסיעודיות שלנו, המנקות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קב"סים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העובדות הסוציאליות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק, המטפלות בגן. אלה האנשים דווקא במקצועות, שלמה, אם כבר מדברים על פריון, אלה המקצועות החיוניים, כי אם המטפלות האלה לא יעבדו המשק כולו מושבת, בואו נגיד את האמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם תוסיף, בדיוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון, ולכן אני אומר, אדוני יושב הראש, קודם כל אתם כאן מגדילים קצבאות ילדים בעיקר לעשירונים העליונים, הם ייהנו הכי הרבה מהפירות של המהלך הזה ולכן המהלך הזה הוא חרפה, לא משנה מה עוד יש בצדדיו. ביטול מכסים, מהלך מבורך, ביחד עם פיצוי למי שצריך, אני לא יודע איך אתם לא מתביישים להסתכל על עצמכם בראי בבוקר ולהגיד למי שלא צריך אנחנו נותנים 1.2 מיליארד שקל, רק לשני העשירונים העליונים, ולמי שכן צריך באמת אנחנו נותנים כמה גרושים. פשוט בושה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה גרושים זה 500 מיליון שקל? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמה גרושים? תבדוק כמה מקבלת משפחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 500 מיליון שקל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה 260 שקל למשפחה בחודש לעומת 900 שקל למשפחה שלא צריכה את זה. אתה מבין שמשפחה שלא צריכה את זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו דעתך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה זו דעתי? למה עשירון עליון צריך לקבל – העשירון העליון לבד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה? שהיא פחות צריכה את זה, הרבה פחות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> העשירון העליון לבד 700 מיליון שקל מקבל מתוך שני המיליארד האלה. זה נראה לך הגיוני? זה נשמע לך משהו סביר שאנחנו צריכים פה בכנסת לבוא לעזרת העשירון העליון? וכשאתה מדבר על עידוד תעסוקה, אתמול שמעתי ב'צבע הכסף', האבטלה בשפל, אנחנו במצב שיש משרה פנויה לכל עובד שמחפש עבודה, אחד לאחד. הרבה זמן לא היה דבר כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק אתה שוכח שיש פה אוכלוסייה שלמה שפשוט מסרבת להשתתף בשוק התעסוקה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> נכון, כי בפריפריה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שרת הכלכלה כבר רוצה להעסיק אוקראינים שמגיעים לכאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, כי יש לך פה אוכלוסייה שלמה שמסרבת להיכנס לשוק התעסוקה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא, זה לא נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אולי קצת לא מתאים להם השכר והתנאים? חשבנו על זה רגע? בטח נעסיק בתנאי עבדות ומי שלא מוכן לעבוד בתנאי עבדות נייבא עובדים מחו"ל במקומות שבהם אפשר לעשות את זה. זו שיטה מאוד יפה. מה אני אגיד לך, אלכס? החזון הציוני בהתגלמותו ממש. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אל תגידי את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יכול לסרב, עם כל הכבוד, אנחנו פה חבר'ה ציונים, מה לעשות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> Nobody is perfect.. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ואם אתה באמת רוצה לעודד את אותם אלה שלא רוצים לעבוד תן להם 10,700 שקל בשנה שייצאו לעבוד, תאמין לי שגם אלה שאתה חושב שלא רוצים לעבוד ייצאו לעבוד. אבל מה, אתה נותן להם 130 שקל בחודש. כנראה שזה לא מספיק. תסיט את כל מאות המיליונים מהעשירון העליון לעשירונים התחתונים, תעודד אותם באמת לצאת לעבודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שיפור שכר, הכול נופל שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. עופר כסיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הערת ביניים, הוא לא ענה על כל השאלות ששאלנו בפעם שעברה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, יש עוד כמה דברים, לא סיימנו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים עם מה שאמרו קודמיי, חבר הכנסת קרעי וחברת הכנסת לזימי, אני רוצה להוסיף עוד שני דברים ולהגיב על מה שהיושב ראש אמר. דבר ראשון, אם אנשים לא יוצאים או חוזרים לעבוד אחרי הקורונה ויש על זה גם מחקרים ויש על זה ממצאים וזה פורסם השכם והערב, שהסיבה המרכזית שאנשים בחלקם לא חוזרים לעבודה אחרי הקורונה זה משום שהמעסיקים בחלקם ניצלו את הקורונה כדי לפגוע עוד יותר בתנאי ההעסקה. ודרך אגב, אני חייב להגיד פה, ואני חושב שכאן, למרות שלא לזימי ולא אני מושלמים, אני מאמין שאת תסכימי איתי שלא העבודה היא ערך אלא האדם והעבודה אמורה לשרת את האדם. ברגע שבכלל מתייחסים לנושא הזה של עידוד הוצאת אנשים לעבודה, עידוד יציאה לעבודה, לדעתי יש פה איזה שהוא כשל מוסרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אדם עובד כדי לחיות, לא חי כדי לעבוד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חוזר ואומר, זה מחזק את מה שאמרתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> העבודה היא לא ערך. כלומר באידיאל אדם צריך לממש את עצמו בעבודה, אני כרגע לא מדבר על האידיאל הזה, אני מדבר על הרבה פחות, שהאדם יוכל להיות בעבודה שמכבדת אותו ואין סיבה שאדם יעבוד בעבודה, לא רק שהיא לא מכבדת אותו, אלא שהיא משפילה אותו ובזה לו, בתנאי ההעסקה אני מדבר כרגע, לא על סוג העבודה. בכל עבודה יש כבוד, אני מדבר על תנאי העסקה בלבד. אם אנחנו רוצים שבאמת אנשים ייצאו לעבוד אז בואו נדאג ונשים את הדגש על תנאי ההעסקה. זה לא פותר בעיה אפילו בקצת, את הבעיה של תנאי ההעסקה הגרועים שקיימים בארץ, בעיקר לאחר הקורונה. וזה נבנה על דברים שאמרו קודמיי. זה דבר אחד. דבר שני, התכנית הזאת היא תכנית שתגדיל את הפערים, היא תגדיל את הפערים הגדולים ממילא משום, כפי שאמר חבר הכנסת קרעי קודם, שהתכנית פונה לאלה שלמעשה כבר מצבם בכי טוב, נקרא לזה, יחסית. דווקא אלה שמצבם הוא הגרוע ביותר לא מקבלים מענה. אתה אמרת שזה חלק מתכנית יותר רחבה, קודם כל גם התכנית היותר רחבה היא פגומה, למשל הורדת מכסים היא נזק אדיר, לא נתייחס לזה כאן עכשיו. אבל אם אנחנו רוצים תכנית רחבה אז בתכנית הרחבה שיהיה מענה ברור לנכים, לאנשים שלא יכולים לצאת לעבוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה קרה לנכים בחוק ההסדרים הקודם, אתה יודע? מה קרה לקצבאות הנכים? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו, אתה רוצה עכשיו להגיד לי שהעלו אותן? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> זה עלה ב-900 מיליון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> המצב של הנכים, ולא בכדי הארגונים שלהם יצאו לרחובות, מילולית, משום שהתכנית לא נתנה להם מענה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא זוכר שהם יצאו לרחובות אחרי שהם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, הם דיברו על זה, הם היו בוועדת העבודה והרווחה על משהו אחר והם הלינו על זה שזה לא עזר להם וזה לא נתן להם מענה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוודאי שלא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מתרשם שרוב הנכים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ענבר מסתכלת על 900 מיליון, תפרטו את זה לאחד אחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ינון, אני מסיים. אלכס, אני רוצה לסיים, אני רק אומר שאם כבר ינון התפרץ, אבל הוא התפרץ ואמר דברי טעם, אז זה בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, ייאמר לזכותו, הוא תמיד מתפרץ ותמיד דברי טעם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אם אני לא מסכים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בדרך כלל זה או שהוא מתפרץ או דברי טעם, הפעם זה התחבר. בכל אופן אני השתתפתי בהפגנות של הנכים כמה פעמים, בתקופה האחרונה אני מתכוון, והטענות הן אותן טענות. אני כמובן לא אשטח אותן פה משום שזה לא הנושא ואין את הזמן, אבל לבוא ולומר שהם קיבלו מענה? בלשון המעטה זו טעות. כאשר אנחנו מדברים על תכנית, כפי שאנחנו מדברים עליה פה עכשיו, בלי שיש מענה הולם לאוכלוסיות המוחלשות ביותר, אוכלוסיות שלא יכולות לעבוד, בנוסף למה שאמרתי קודם על תנאי העסקה, לא יכול להיות שלא תהיה תכנית כללית שתיתן להם מענה, וזה לא קיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. כל פעם שמביאים את העלאת תכניות הזיכוי זה חלק מתכנית כוללת שמשרד האוצר מביא בעניין הזה ואני הבנתי בישיבה הקודמת שהנושא הוא חלק מתכנית של המאבק ביוקר המחיה, ככה נאמר על ידי נציגי הממשלה, ועכשיו זה משתנה. אני לא הבנתי איך עשו שינוי בעניין הזה. זה לא מאבק ביוקר המחיה, אלא הנושא של עידוד תעסוקה. עידוד תעסוקה, בסדר, זה נושא שצריך לדון עליו. אגב, קצבאות הנכים, מה שנאמר פה קודם, לא פותר את הבעיה, אבל גם אם זה נכון ואנחנו תומכים בהגדלת קצבאות הנכים, אני לא חושב שזה חלק מהדיון כאן. כאן יש דיון שצריך לדון בו לגופו של עניין. אני זוכר שכאשר היה מצב במשק שהיה צריך לסייע אנחנו הבאנו לכאן כספים שסייעו לכולם, לא לקחו חלק באוכלוסייה ואמרו שהם יקבלו, הביאו לכולם. עכשיו מה שקורה זה שהאוצר מביא פתרון שלא פותר את בעיית יוקר המחיה, ואני מסכים לחלוטין שאם המאבק הוא ביוקר המחיה אז ילד בן 12 ו-13 עולה לפעמים יותר מאשר ילד בן שבע-שמונה, אלא אם כן אתה מדבר על עידוד התעסוקה ואז אתה יכול לומר, והסברת את זה בטוב טעם, שילד בן 14-13 פחות מקשה על ההורים ביציאה לעבודה. אבל עם כל הכבוד, המשפחה הזאת סובלת מיוקר המחיה ואם המאבק הוא ביוקר המחיה אין פה מאבק ביוקר המחיה. אמר נכון שלמה קרעי, ודיברנו על זה, מי שיקבל פה סיוע זה בעיקר העשירונים העליונים, הם יקבלו את עיקר הסיוע. אנחנו מדברים על יוקר המחיה, אם אנחנו מדברים על זה, אם אתם אומרים: לא מעניין אותנו יוקר המחיה בכלל, זו תכנית אחרת לחלוטין, אז בסדר, אז תגידו שלא נאבקים ביוקר המחיה, אבל למשפחה הזאת שעליה אנחנו מדברים, שרוצים לעזור לה, שיש להם ילדים בני 13 ו-14, ההוצאות הן יותר גדולות מאשר ילד בן שבע ושמונה. זה בכלל לא עומד לדיון, זה ברור לחלוטין. אתה שאלת אותם בפעם הקודמת, או מישהו מחברי הוועדה שאל אותם אם יש להם מחקר בעניין הזה, האם הם יודעים מה ההוצאות, אנחנו יודעים, לא צריך להגיע למחקר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וגפני, בוא נזכור שזה רק לשנה אחת, מחר יוקר המחיה חוזר לעצמו, ב-23' זה כבר אותו דבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אנחנו מדברים על תכנית עכשיו, עכשיו המצב רע ועכשיו צריך להתמודד עם זה. אנחנו כולנו מקווים שבעוד שנה הכול יהיה יותר טוב, אנחנו מקווים שלא תהיה מלחמה באוקראינה ושלא תהיה קורונה, כל הדברים הרעים שיש, כולל הממשלה שתוחלף, הכול ישתנה. בסדר, אנחנו כולנו מקווים ככה, אבל כרגע אנחנו צריכים להתמודד עם זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה שם את כל הדברים הרעים, לטענתך, מה שאמרת עכשיו, אתה שם את כולם באותו רף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא אומר שאם תוחלף הממשלה הכול יהיה טוב. אתם צריכים להבין, ברגע שתוחלף הממשלה אנחנו נעשה את הכול טוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מבחינתי הכול דברים רעים. הקורונה זה דבר רע, המלחמה באוקראינה זה דבר רע, הממשלה של היום זה דבר רע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הנה, אתה רואה, גפני, לפעמים אנחנו חלוקים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה, אני מדדתי בסקלה? אנחנו נמצאים בבעיות, מה זה משנה? אני חושב שזה דבר רע, אני חושב שהממשלה גם לא מתפקדת, אני חושב עוד הרבה דברים, אז מה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לא, לא, מי שלא תפקדו זה מי שלא העבירו שלוש שנים והוציאו אותנו לבחירות ארבע שנים רצוף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא ניכנס לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה תת תפקוד, עם כל הכבוד. זה נקרא כנסת שבקריסה. כי כשאנחנו הגענו לפה אמרו לנו, כל הפקידות פה אמרה לנו, ברוך ה', יש מישהו שיכול לעשות פה משהו, למה לא היה פה כלום שלוש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, חבר הכנסת גפני, לעניין החוק, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נעמה, אני הייתי נציג של הקואליציה ואני הבאתי לכאן לאישור הרבה מאוד כסף שלא הלך לסקטור כזה או לסקטור אחר, הבאנו למעסיקים עשרות מיליארדים. מה הדיבורים האלה? פה הכול נעשה עם פינצטה, לא רוצים לעזור לאנשים, רוצים לעשות איזה מין אג'נדה כזאת. אגב, אני מתנצל שאני איחרתי, אבל הבנתי שהיה דיון על היתום ולא הגעתם עדיין, הכול - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נתנו להם עוד ארכה של שבוע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, הארכות האלה גם כן. באמת, שמעתי את הוויכוח, דיבר איתי העוזר שלי בטלפון, אני הייתי בדרך. תגיד לי, אתם השתגעתם? היתום הזה שייתנו לו עכשיו את כל עלות הדירה שעוזרים לו? זה לא היה רוח הדברים. אדוני היושב ראש היה צריך להגיד להם: תביאו פתרון, לא תביאו ארכה. אני מכיר את הארכות שלהם, הם לא רוצים לעזור לאף אחד. וגם החוק הזה הוא חוק, אני לא יכול להצביע נגד הנושא של נקודות זיכוי לאם עובדת או למשפחה עובדת, אי אפשר להצביע נגד זה, אבל זה דבר רע, זה לא הפתרון, לא של יוקר המחיה ולא של השכבות של מעמד הביניים והשכבות החלשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ענבר בזק, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> עם חלק מהדברים שלך אני מסכימה ואני רוצה לחדד, גם אני אמרתי, אתה פשוט הגעת ולא שמעת את הדברים שנאמרו על הנושא הזה שההוצאות על הילד לא מפסיקות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, איך חזרנו אם עדיין לא הגעתם אליי בסבב? << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כי את כל הזמן מתפרצת ואני מחכה לתורי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ענבר בזק ואז נעמה לזימי. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה, שוב, לחזק את דבריך, חבר הכנסת גפני, על הנושא של ילדים. אני גם אמרתי את זה שצריך להרחיב את זה לילדים מעל גיל 12, אני חוזרת ואומרת, אני קיבלתי את הנימוקים של יושב ראש הוועדה על יציאה לעבודה, אבל בסוף אנחנו כן באים פה באיזה שהוא פתרון שהוא פתרון כוללני ורחב ואי אפשר לנתק את המהלך הזה ממהלכים של טיפול ביוקר המחיה כשיש פה צעדים משלימים. יש פה, כמו שאמר חבר הכנסת קושניר, את הרפורמה ביבוא שאמורה להוריד את העלויות ויש פה את המענקים לאוכלוסיות המוחלשות והסבסוד של הצהרונים. אז כל זה מהלכים משלימים וזה לא נכון לקחת, זה מאוד פופוליסטי לקחת משהו אחד מתוך כל המערך ולהגיד אה, זה עוזר רק לאוכלוסיות החזקות, כי יש גם מהלכים נוספים בתוך התכנית הכלכלית שעוזר לאוכלוסיות המוחלשות. פה אנחנו מדברים על משהו מאוד נקודתי של עידוד תעסוקה, וכן, לאוכלוסיות העובדות, ודווקא לאוכלוסיות החזקות שבוא נזכור שהמסים שמשלמים העשירונים שש עד עשר הם אלה שמממנים אחר כך את כל הסבסודים ואת כל הטוב הזה שכן נותנים לאוכלוסיות המוחלשות, וטוב שכך, ככה זה צריך להיות. אבל אני רוצה שוב לחדד ולהגיד את מה שאמרתי קודם, בעיניי התכנית כמו שהיא היום היא לא מספיק טובה, בזה שאנחנו עוצרים בגיל 12 ושוכחים את התמונה שהילדים האלה עולים גם אחרי גיל 12 להורים. אני חושבת שצריך להרחיב את זה, אני מבקשת שוב לחדד ולהדגיש שכרגע, ככל שהנתונים והחוק הוא כמו שהוא עכשיו אני אתקשה לתמוך בו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. כן, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להבין מהאוצר איך גולמה העלות של מענק העבודה, האם גילמתם את זה על פי תת המיצוי, זאת אומרת פחות מ-70%, או שגילמתם כ-100%? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ההנחה היא שהמיצוי יישאר כפי שהוא, הוא עומד על 72%. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת מה העלות הכוללת של מענק העבודה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 1.2 מיליארד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 1.2 מיליארד על 72, זאת אומרת מראש לא גילמו את המיצוי הכולל של מענק העבודה. כמו שאמרתי אז, האוצר בונה על אי אוטומציה, כי לא גילמתם את זה כ-100%. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, להיפך, אני אגיד משהו אחר. התקנה של מענק העבודה היא כזו, גם אם יש חריגה או תוספת של גידול בזכאות המדינה מחויבת לשלם את זה. כלומר כל ההערכה התקציבית היא הערכה והתשלום הוא תשלום בפועל, זאת אומרת לפי ביצוע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, אבל שלא יגידו לנו חלילה קיצוץ רוחבי מ-100%, את יודעת, לכי תדעי מה יקרה פה. אני רק רוצה להגיד שאם אנחנו אכן רוצים לשלם את זה לכולם, כדי שלפחות את המינימום שיהיה, כל הכבוד על ההכפלה, אבל אמרו פה חבריי לפני, יש פה מצב שהוא לחלוטין מעמיק פערים, שכר נמוך מקבלים מעט יותר, שכר גבוה מקבלים מענק גבוה יותר. דבר שהוא בעייתי בפני עצמו, אבל לפחות לגבי האוטומציה, לפחות פה, במקרה הזה, כי זה הרי חד שנתי, זה לא הולך ללוות אותנו עוד שנים, תעבירו לביטוח לאומי לממש את הפקדת מענק העבודה ל-100%. אני רוצה להבין אחת ולתמיד למה יש פה סירוב אינטנסיבי של רשות המסים לא לאפשר את זה כשברור לנו כרגע שאנחנו יודעים שבשנה הנוכחית אין סיכוי ש-100% יקבלו את זה אם לא נעביר לביטוח לאומי את האפשרות לעשות את זה כשביטוח לאומי יכולים. אנחנו דיברנו איתם, הם ממש הסבירו שהם יכולים, אין שום בעיה. זה מענק חד שנתי, הוא לא הולך ללוות אותנו לעוד שנים ולכן לא הגון לא לאפשר את זה למיצוי מלא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רק רוצה להגיד לגבי המעבר לביטוח הלאומי – << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> או אוטומציה בדרך כלשהי. אני מנסה להביא פתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דרך המעסיקים, אמרתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, המעסיקים ייחשבו את זה. עזוב, אתה לא רוצה להביא את זה למעסיקים, אנחנו תיכף נדבר גם על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אפשר תשובה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה שונה ממה שענית לי מקודם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לביטוח הלאומי אין את כל הנתונים, חסרים להם הרבה מאוד נתונים, בעיקר בנושא של הרכוש שיש למשפחות ולכן גם היום ביטוח לאומי, בדיוק כמו רשות המסים, לא מסוגלים לעשות את הפעולה שאנחנו כולנו רוצים. כדי שהפעולה הזאת תקרה, אני אומר לך שאני מקיים דיונים גם עם ביטוח לאומי וגם עם רשות המסים, ואני שומע נכונות, אגב משני הצדדים, זה לא איזה שהוא רצון להחזיק בקרנות המזבח, אני אעשה את זה או אני אעשה את זה, אנחנו נגיע בסופו של דבר לפתרון שיאפשר תשלום תדיר יותר וזמין יותר של הכסף הזה, של מענק העבודה, כי המטרה העיקרית שלו זה באמת לעודד את האנשים להישאר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלכס, לא, לא הבאת פה תשובה באמת. אני אגיד לך למה, בשנה הבאה אנחנו הולכים לעשות דיון מיוחד של הרווחה והכספים על המענים של גיל הפרישה. בתוך הדיון הזה הולך להיכנס הסיפור של האוטומציה של מענק העבודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד אז אנחנו נפתור את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אני באמת מאמינה לך שעד אז זה, אבל מה אנחנו עושים ב-2022, זה שנה אחת שהם מקבלים את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, כשרוצים אפשר לפתור את זה בתוך שבועיים-שלושה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אי אפשר לפתור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו מציאות שהייתה בקורונה, מה אתה אומר לי לא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תאמין לי שבדקתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו מציאות שהייתה בקורונה. כשרצו הקימו רשות המסים מערכות שלמות בתוך שבועיים כי זה מה שחוקקנו בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני רוצה את זה לא פחות ממך, ואפילו יותר, ותאמין לי שאני בודק את זה ואני עובד בזה, ואני אומר לך שאי אפשר לעשות את זה בשבועיים וגם אי אפשר לעשות את זה בחודשיים, אבל התהליך הזה חייב לקרות והוא התחיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלכס, אתה אומר בנוסף כרגע שכרגע מענק העבודה שנותנים, 30% לא יקבלו אותו, אנחנו מודעים לזה, אין מה לעשות בנושא, אין איך לפתור את זה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, אנחנו רוצים להתייחס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יופי, מעולה, אני רוצה לשמוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ו-60% במגזר הערבי לא יקבלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, 60% במגזר הערבי, בחברה הערבית סליחה, 40% ממצים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אז ראשית לגבי מאמצים נוספים שאני בטוחה שרשות המסים תעשה לעניין הגדלת שיעורי הזכאות, הדברים האלה יהיו רלוונטיים גם לשנת 2022. ההנחה שהדלתא בין 72 ל-100 היא בהגדרה אנשים זכאים היא הנחה שהיא לא בהכרח סבירה ואני אסביר. הרבה מאוד מהאנשים שכנראה לא מבקשים באופן אקטיבי את מענק העבודה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מקבלים בשחור? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, הלכתי למקומות אחרים לגמרי, יכול להיות שהם עובדים בעבודה חלקית מבחירה, יכול להיות שהם בעלי דירה, יכול להיות שהם זכאים לעשרה מיליון דיבידנדים. שימו לב לתנאי הזכאות של החוק. הדברים האלה והלאקונות האלה זה בוודאי ובוודאי גם לא אנשים שאת רוצה שהם יקבלו את הכסף, אבל בהינתן שאנחנו עושים אוטומציה על התנאים הקיימים ובלי מנגנונים שבוחנים את הדברים האלה אז צריך להבין שהרבה מאוד מהכסף יישפך למקומות האלה. אנחנו לא חושבים שזה נכון ואנחנו בוודאי ובוודאי באופן כללי לא חושבים שצריך לשנות מנגנון על הוראת שעה שהיא שנתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר את אומרת שה-70% זה לא באמת 70% שרק מקבלים? יכול להיות שמקבלים יותר? אבל זה נתון שאתם נתתם לנו בשבוע שעבר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני אמרתי, המספר 72 הוא 72. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא נכון, ה-100%, כשאתם עושים ועשיתם את החשבונות שלכם של 100%, עשיתם את הכול על פי מי שזכאי, כנראה שאתם גם יודעים מי זכאי ומי לא זכאי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם היינו יודעים מי זכאי היינו נותנים, אנחנו לא יודעים מי זכאי. זה כל מיני השערות על פי הנתונים שכן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, נו באמת, אתה לא יודע מי זכאי ומי לא זכאי? אתה לא באמת מתכוון למה שאתה אומר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל, ינון, מה שבעצם אומרים פה זה שתפיסת הלחומרא של מי שלא זכאים ולא יקבלו היא מובילה לזה שיש גם תת מיצוי. הרי אתם בטח לא חושבים ש-60% מהחברה הערבית לא זכאים, נכון? אני מאמינה שאין לכם את החשיבה הזו. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בראשית דבריי אמרתי שצריכים לעשות מעשים אקטיביים בעניין ההנגשה של המענק הזה בחברה הערבית, אני יודעת שרשות המסים מתכננת שם עבודה. אני גם, בתור זאת שאמונה על שירות התעסוקה, יכולה להגיד לך שאנחנו מתחילים שם תהליכים של הנגשת המידע ומיצוי הזכויות שם בנושא הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נועה, יש לי הצעה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> איך מנגישים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שפתית, גישה, דרך מינהל הקהילה והכול. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא צריך בשביל זה חוק, עובדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, דיברנו על זה גם עם גיל הפרישה, אבל השאלה שלי אלייך היא אחרת, אם בתוך החוק הזה אנחנו נחייב שתהיה אפשרות למי שלא מיצו למצות את זה גם בטווח של שלוש שנים קדימה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אבל ככה זה היום בהטבות מס, לא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא הטבת מס, זה מענק עבודה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> מענק עבודה אפשר שנתיים אחורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עד שנתיים אחורה, לא שלוש. זאת אומרת אם עוד שנתיים לא יהיה את האוטומציה הם לא יוכלו לקבל את זה אחורה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> שנתיים מסוף השנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מסוף שנת 2022, עד סוף שנת 2024? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> חברת הכנסת לזימי, גם כאן, גם ככל שיש כאן איזה שהן השגות או השוואה למול הטבות מס אחרות שניתנות שינוי מנגנון כזה ראוי שייעשה בהוראת קבע ולא בהוראת שעה, אחרת זה אך ורק מסבך גם את האנשים שזכאים להטבות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, ברור שזה יהיה בהוראת קבע. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, מענקי עבודה, שולחים לאנשים מידע. אני מכירה את זה ששולחים לאנשים מידע הביתה שהם זכאים, זאת אומרת מענקי עבודה דווקא מאוד מונגשים, בניגוד לדברים אחרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא לחברה הערבית, ענבר. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> למה? בחברה הערבית לא מקבלים דואר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקבלים 40% מיצוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ענבר, את לא איתנו כאילו בתוך זה, כי המיצוי בחברה הערבית של מענק עבודה הוא 40%, אלה הנתונים. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם הם מקבלים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא אומרת לך שיש בעיית הנגשה בחברה הערבית את אומרת לה שההנגשה מעולה. לא, בחיאת. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> נעמה, במקום לצעוק תקשיבי לשאלה. אני אומרת, בן אדם מקבל דואר, אז איפה הבעיה? הבעיה היא שאין להם דואר? כי הרי בן אדם מקבל מכתב הביתה, אם הוא לא עושה עם זה כלום, כאילו כמה אנחנו יכולים להיות גננות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מסכימה איתך, ענבר, זה שאין רחובות בחברה הערבית כי משרד הפנים לא עושה את התפקיד שלו שנים - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, בחברה הערבית יש בעיה רצינית של דואר. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> לכן אני שואלת מי מבין איפה הבעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מסיירת בחברה הערבית כל שבוע, אין פעם אחת - - - << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא. אני לא הייתי באף - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא יודעת, אבל אני לא רואה אף פעם רחובות כי משרד הפנים לא עשה את זה שנים על גבי שנים. אז כאילו המדינה מייצרת בעייתיות ואז אומרת: אולי הם לא קיבלו את הדואר? אבל אולי נמצא את הדרך להפוך את זה למשהו ש – כאילו אי אפשר להאשים ככה חברה חלשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> תסתכלי איך את מתנפלת במקום להקשיב למה שאני אומרת. אני בסך הכול שואלת איפה מקור הבעיה כי דווקא בתחום הזה זה הכי – אני מכירה את זה שזה מונגש, בן אדם מקבל התראה לדואר, ואז אני אומרת שאם הבעיה שהם לא מקבלים את הדואר, יש פתרונות, זה יכול להיות בווטסאפ, זה יכול להיות באס.אמ.אס. מצחיק אותי שאת ישר תוקפת ואת אומרת שאת מסיירת בחברה הערבית, אני נמצאת כל שבוע לפחות בשלושה כפרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אנחנו לא בתחרות, פשוט נועה בעצמה אמרה שיש בעיה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל אני אומרת, האם הבעיה היא בזה שהדואר לא מספיק בטוח? האם הבעיה שזה לא בשפה הנכונה? צריך להבין איפה הבעיה << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אז לכל השאלות האלה התשובה היא כן כן כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, הוויכוח הזה, די, מספיק. חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת ענבר בזק, אתן רוצות להמשיך את הוויכוח הזה? בבקשה, לא כאן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, תשובה, למה בחברה הערבית זה רק 40%? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני חושבת שנתנו מענה כן והכי ישיר שיש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה התשובה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא אמרה, חד משמעית, יש בעיה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> יש בעיית הנגשה, אנחנו עושים מאמצים באופן אקטיבי לטפל בזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל למה יש בעיה כזאת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי, גפני, במשך עשור בכהונה שלכם אפילו לא הנגשתם שמות רחובות בחברה הערבית. אשכרה, אפילו את הדברים הבסיסיים חברה צריכה לקבל, אבל יש לכם בעיה שקיבלו כסף להדביק פערים, זה כן מפריע לכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הייתה לנו עוד שאלה שהועלתה על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי לגבי הרחבת מענק עבודה לגיל 21. ביקשתי מכם לבדוק את הסוגיה הזאת, בדקתם? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> נכון. הנושא הזה עדיין נמצא בבחינה. גם כאן אני אומר שבגלל שלשיטתנו ככל שמעוניינים לשנות את זה נכון שזה יהיה בהוראת קבע ולא בהוראת שעה, אז אנחנו נמשיך לבחון את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המבחן שלכם, אתם בוחנים את זה כבר מאוגוסט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם בטוחים שהממשלה תתחלף? מה זה אתם בוחנים כל הזמן? למה אין תשובות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נועה, אני אגיד לך, כבר באוגוסט יש פרוטוקול, בתקציב ההמשכי אמרתם שבתקציב 2021 ותקציב 2022 אתם תכניסו, היה פה איציק דניאל שאמר את זה. בסופו של דבר לבחון, תשמעי, זה הרבה זמן המבחן הזה, אני חושב שהגיע הזמן למעשה ולא למבחן. אנחנו רוצים להכניס את זה לא בהוראת שעה, כמובן בהוראת קבע. העלות היא בין שבעה לשמונה מיליון. הממ"מ של הכנסת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הביאו נתון שזה סך הכול בין שבעה לשמונה מיליון בשנה, זה כסף קטן, ואם תורידי 60% של החברה הערבית שלא מקבלים ועוד 30% מהחברה הכללית, את מגיעה בכלל – אז בואו, זה באמת כסף קטן שסתם להתווכח עליו. ואם תבדקו למה דווקא 23 ולא 21, השיקולים היו זרים לחלוטין ולא מקצועיים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, ההערכות שלנו מדברות על סכומים יותר משמעותיים, עם זאת אנחנו מאוד נכונים לדבר על זה ולחשוב על זה. כהוראת קבע אנחנו לא חושבים שהפלטפורמה היא כרגע, צריך לבחון את זה ובדיוני התקציב יכול להיות שזה ייכנס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, על הנושא הזה אני מבקש גם ממך שתעזור לי להתעקש על זה. אחרת זה ייקח לנו הרבה זמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נעשה את הדבר הבא כרגע, אנחנו נעבור להקראה של החוק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי אפשר להגיש הסתייגויות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לי להסביר רגע את המסגרת. אנחנו נעבור להקראה של החוק תוך הבנה שיש לנו עוד חילוקי דעות שאותם אנחנו נצטרך לפתור אחרי שנסיים את הדיון, לקראת הדיון הבא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התשובה שהיא נתנה עכשיו היא תשובה שלילית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלילית, שלילית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא לתשובה הזאת אנחנו ציפינו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זהו, נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא אומר? תשובה שלילית. אתה רוצה להיות חיובי, אני מבין, אבל זו תשובה שלילית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשמע, אני גם לא מצפה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אתה היית באותה ישיבה, אתה זוכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מצפה לפתרון מיידי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה ויכוח בין 18 ל-21 שהסכמתם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, ינון, אני לא מצפה לפתרון מיידי של האירוע הזה, אבל אני מצפה לתשובה הרבה יותר ברורה. כן, אבי נוימן, בבקשה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל טיפה להפיג את המתח, כבוד היושב ראש, ראיתי שהקמת מחלקה מקצועית בדיון הקודם של ועדת הכספים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, והיא מתפקדת היטב גם בפגרה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> באתי במיוחד לבקש ממך רשות להשתמש בהם גם לסגל המקצועי של לשכת רואי החשבון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אוקיי. אני אקצר, כי באמת העלו חברי הכנסת את מרבית הטיעונים, אני בעיקר רוצה להתמקד בסוגיה של הניוד של נקודות הזיכוי כי נייר העבודה שהציג חבר הכנסת אזולאי עלה פה לדיון בפעם הקודמת. נתנאל אמר שיש הרבה מאוד דוגמאות איך אפשר להגיע, אבל באמת אנחנו יכולים למצוא הרבה מאוד דוגמאות שבהן החוק החדש המוצע לא מאפשר לבת הזוג או לבן הזוג, זה לא משנה, בהכנסות, בדוגמה המספרית לפחות שאני אז הצגתי, הגבר במשפחה של חמישה ילדים, הגבר 25,000 שקלים והאישה 16,000 שקלים, זה גם יכול להיות הפוך, במעבר לחוק החדש, אין ניצול של נקודות הזיכוי ויש אובדן של אותן שתי נקודות זיכוי. אני מזכיר שבהצגה של התכנית המלאה במצגת היפה שהכין כבוד שר האוצר דובר היה על ניצול כמעט מקסימלי בדוגמה המספרית של בערך כמעט 10,000 שקל למשפחה, שזה ארבע נקודות זיכוי, זו המשמעות, אם יש שני ילדים שהם בגילאי שש עד 12. זה לא קורה בגלל משטר המס הקיים של נקודות זיכוי שכבר קיימות כרגע של אי מיצוי של נקודות זיכוי. אגב, יש דוח של מבקר המדינה ממש בסוף 2021, דוח 72א', על כל הנושא של המיצוי של הטבות לנישומים. כבר שם, עוד לפני החוק, צוין שבמצב הקיים היום יש כ-50% מהמשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים אין מיצוי של נקודות הזיכוי במשטר הקיים. ואגב, מבקר המדינה הציע, אני רק אצטט, 'מוצע כי רשות המסים תכמת על בסיס שנתי את פוטנציאל המיצוי של נקודות זיכוי על ידי גבר במקרים שנקודות הזיכוי אינן מנוצלות על ידי האישה', אני רק מוסיף שזה יכול להיות גם הפוך, 'ותבחן את המשמעויות של מתן אפשרות במקרים אלה לגבר', או במקרה שלנו זה יכול להיות אישה, 'לנצל את נקודות הזיכוי שאינן מנוצלות על ידי האישה'. כלומר זה הניוד שמבקר המדינה ביקש לבחון בזמנו. הנושא של הניוד לא זר בפקודת מס הכנסה, הוא קיים, ואני רק רוצה לתת דוגמה אחת, ואני לא יודע עד כמה זה מתוקשר, כי נושא של ניוד של זיכוי ניכוי בקופות גמל וביטוחי חיים קיים בין בני זוג היום. אגב, זה קיים בחוק, אין לצערי סימולטור במס הכנסה שאומר איך עושים את זה, זה ניסוי וטעייה, אפשר לקחת הפקדות שלא נוצלו על ידי בן זוג ולנצל אותן אצל הגבר או האישה, עושים את זה כשמגישים את הדוח, אבל זה עדיין חישוב נפרד. דובר היה פה על חישוב מאוחד מקודם, לא, אנחנו לא בחישוב מאוחד. חבר הכנסת גפני אמר, חישוב מאוחד לזוג עובד זה אסון, זה חד משמעית, זה ברור, לא הולכים לכיוון הזה. עוד נושא של ניוד נקודת זיכוי, אמנם פרטני לאישה, זה בשנת היילוד. אם היא לא מגיעה לסף מס הכנסה כי היא לא עבדה כל השנה אז אפשר את הנקודה וחצי של הבן היילוד או התינוקת להעביר לשנה העוקבת. כלומר יש ניוד משנה לשנה. כלומר הדברים האלה כבר קיימים. את הניוד הזה אפשר לעשות, לטעמי, די פשוט, או בטופס 101 על ידי הצהרה של אחד מבני הזוג שהוא לא דורש את נקודות הזיכוי האלה, או, אם רוצים להבטיח עוד מנגנון נוסף, אפשר לעשות את זה בתיאום מס של המעבידים, שגם זה היום בממשק אינטרנטי מאוד מאוד פשוט. אני חושב שזה לפחות ייתן קצת עוד מיצוי נוסף של תכלית החוק. זה מה שאני רוצה לומר. אני לא בטוח שיש כאן עוד עלות תקציבית נוספת, אני מדבר על ניוד רק של החוק החדש, לא על אותם 50% שמבקר המדינה דיבר שגם ככה היום אין ניצול, אבל זה לדיון אחר אולי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אנחנו רוצים לעבור להקראה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל יש בזה עלות תקציבית נוספת. זה לא נכון שאין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בהחלט שיש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם כנים דבריהם שהם רוצים לעזור לאנשים העובדים אז הם צריכים להסכים לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי מקריא? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסת והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 תיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה 1. בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), יקראו את פקודת מס הכנסה לגבי הכנסה שהופקה בתקופה האמורה כך: (1) בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: אני אסביר, סעיף 40 מסדיר את הטבות נקודות זיכוי לבני זוג שחיים בנפרד. יש פסקה שמדברת על הורה שכלכלת הילדים עליו ויש פסקה נוספת שמדברת על בן זוגו. (2) בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: "(ג) (1) בחישוב המס של יחיד תושב ישראל הזכאי לנקודות זיכוי בשל ילדיו לפי סעיף (ב)(1), תובא בחשבון, נוסף על נקודות הזיכוי האמורות באותו סעיף קטן, נקודת זיכוי אחת נוספת בשל כל ילד אשר בשנת 2022 טרם מלאו לו שלוש עשרה שנים והוא אינו פעוט. הביטויים האלה יחזרו בהמשך, 'אינו פעוט' זה אומר שהוא לא עד גיל חמש, 'טרם מלאו לו 13', זה אומר שהוא עד גיל 12, דהיינו טווח הגילאים שבין שש ל-12. הפסקה הזאת מדברת על הורה שכלכלת הילדים עליו, מבנה נקודות הזיכוי שלו דומה לזה של אישה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אינו פעוט? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אינו פעוט כי פעוט זה עד גיל חמש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל למה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> שם כבר יש נקודות זיכוי, עד שתיים וחצי נקודות זיכוי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בגלל נקודות הזיכוי שיש כבר? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כן, יש כבר נקודות זיכוי, ההשלמה היא בטווח הגילאים הבא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל למה לא מעל 13? זה לא הכלכלה על ההורה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אז היושב ראש הסביר קודם את הסיפור של הגילאים עד 12, יש מגבלות תקציביות, סוף היסודי, היושב ראש אמר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה מגבלות תקציביות? אתם פשוט לא רוצים לתת את הכסף הזה? מה זה מגבלות תקציביות? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> זה סכום ההוצאה שהוגדר, אפשר גם לתת עד גיל 18, עד גיל 30. הצרכים הם גבוהים יותר ככל שהגיל של הילדים הוא יותר נמוך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, הבנו, אבל אתה אומר מגבלות תקציביות, הפירוש הוא שאתם לא רוצים לתת כסף. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני אומר שהצורך בסיוע הוא גדול יותר ככל שהגיל קטן יותר, בגלל זה עד היום היה עד גיל חמש, ועכשיו מגדילים את זה עד גיל 12. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל למה לא תעשו את זה דיפרנציאלי במסגרת המגבלה התקציבית הזאת והעשירונים העליונים לא יקבלו על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה כבר, אנחנו לא עושים עכשיו לופ על כל הדיונים. ממשיכים, קדימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאוסאמה אומר משהו זה בדרך כלל משהו חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נושא חדש, אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, לפני שאתה ממשיך. בסעיף 40, שמדבר על נקודות הקצבה והזיכוי, יש התייחסות לנקודת קצבה כקבוע בסעיף 109 לחוק ביטוח לאומי. זה אמנם קצת לא בהקשר, אבל אם כבר מתקנים את הסעיף הזה וכיוון שסעיף 109 בוטל ולא קיים אתם לא רוצים לתקן באותה הזדמנות ולהפנות לסעיף נכון בחוק הביטוח הלאומי? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אפשר לשקול את זה. אם יש הפניה לסעיף לא נכון אין לנו התנגדות, אבל נבדוק את זה אחרי הדיון. בטח שאין לנו התנגדות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע, זה מופנה לסעיף לא נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסעיף פותח ואומר, 'יחיד תושב ישראל זכאי לנקודות קצבה בשל כל אחד מילדיו כקבוע בסעיף 109 לחוק הביטוח הלאומי', אבל סעיף 109 כבר בוטל ולא קיים, לכן צריך לראות מה מקור ה – << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אין לנו התנגדות, בפרט אם זה לא משנה שום דבר במהות אלא את הניסוח. אנחנו נבדוק את זה אחרי הדיון. הפסקה הבאה: (2)בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה במשפחה חד הורית לילד אשר אילו היה פעוט היה זכאי בשלו לנקודות זיכוי לפי סעיף קטן (ב)(1א), תובא בחשבון כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית נקודת זיכוי אחת בשל כל ילד אשר בשנת 2022 טרם מלאו לו שלוש עשרה שנים והוא אינו פעוט"; כאן מדובר על בן הזוג של אותו הורה שכלכלת הילדים עליו. (2) בסעיף 66(ג) - (1) בפסקה (4), אחרי פסקת משנה (ג) יקראו: "(ד) נקודת זיכוי אחת נוספת על נקודות הזיכוי לפי פסקת משנה (ב), בעד כל אחד מילדיה אשר בשנת טרם מלאו לו שלוש עשרה שנים והוא אינו פעוט כהגדרתו בסעיף 40(ב)(3);"; כאן מדובר על אישה, הסעיף הבא הוא גבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע, מה זה (ד)? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את העניין של החישוב הנפרד, אם אתה יכול לתת את הרקע. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> פה, בניגוד לתרחיש הקודם, מדובר על בני זוג שחיים ביחד, שהם בהורות משותפת, והפסקה הזאת מתייחסת לנקודות זיכוי לאישה במבנה הזה. הפסקה הבאה היא לגבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי, אז האישה תהיה זכאית לנקודות הזיכוי? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כן, הגבר בסעיף הבא. (2) אחרי פסקה (5) יקראו: "(5א) הגבר יהיה זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, לנקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיו אשר בשנת 2022 טרם מלאו לו שלוש עשרה שנים והוא אינו פעוט כהגדרתו בסעיף 40(ב)(3);"; << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדובר על בני זוג שחיים יחד, משפחה רגילה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש להם שלושה ילדים, מי מקבל את נקודות הזיכוי? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> שניהם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז למה זה בקטעים נפרדים? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כי המבנה של הפקודה מתייחס בנפרד לגבר ולאישה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אז למה זה נפרד פה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כי כיום ההטבות ניתנות במקומות שונים בחוק, אז עדכנו לגבר איפה שמוסדר גבר ולאישה איפה שמוסדר לאישה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שאתה אומר זה שיש להם שלושה ילדים, למשפחה הזאת יש שלושה ילדים, הוא לא פעוט והוא לא עבר את גיל 13. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> שני ההורים יקבלו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שני ההורים מקבלים את נקודות הזיכוי? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז אתם כותבים את זה כדי לבלבל אותנו? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לא, אולי מי שכתב את זה בשנת 1940 - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל עכשיו היה אפשר להפנות לשני הסעיפים אבל בסעיף אחד, שהם מקבלים שניהם נקודות זיכוי. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו צריכים להגיש הסתייגות על העניין הזה של גיל 13. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש. אחת מאלפי ההסתייגויות. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> (3) בפסקה (6), במקום הסיפה החל במילים "שהם פעוטות" יקראו "כאמור בפסקאות (5) או (5א), לפי העניין." זו התאמה טכנית בגלל פסקה חדשה, זה לא מהותי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני אומר שזו התאמה טכנית שנדרשת בעקבות פסקה (5א). היא לא מהותית, היא לא נותנת לכשעצמה, היא התאמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גיא, תסבירו את העניין של החישוב הנפרד והחישוב המאוחד, כי בכל זאת נוגעים בסעיף הזה, את המשמעויות. << אורח >> רונית כהן: << אורח >> נקודות הזיכוי בחישוב מאוחד עוסקות ביש ילדים או אין ילדים ואין שאלה לגבי מספר הילדים ולכן זה לא רלוונטי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שלומית, את יכולה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תפרטי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתביישים להגיד פה, לא הבנתי, את יכולה להגיד עוד פעם? << אורח >> רונית כהן: << אורח >> נשאלה שאלה מה לגבי השינויים שיחולו לגבי נקודות הזיכוי שיינתנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, היא לא שאלה את זה, היא שאלה על חישוב נפרד וחישוב מאוחד. << אורח >> רונית כהן: << אורח >> מה שהציג גיא זה נקודות הזיכוי שיינתנו בחישוב נפרד. במקרים שבהם בני הזוג עורכים חישוב מאוחד אין שינוי בנקודות הזיכוי מאחר שהשאלה שנשאלת במתן נקודות הזיכוי זה האם יש ילדים או אין ילדים וזה לא משנה מה מספר הילדים שיש. המנגנון של הזיכויים שם הוא אחר לגמרי ולכן זה לא רלוונטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו אין מי שיפרש את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שלומית, את יכולה להגיד לנו מה לעשות? לא הבנתי את הפסקה הזאת. << אורח >> רונית כהן: << אורח >> גיא, לחישוב המאוחד נתתי את ההתייחסות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קדימה, תמשיך. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אז סיימנו את החלק הזה. שי, אתה רוצה להקריא את מענק העבודה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, שלומית, קיבלת תשובה, לכבוד יום ההולדת שלך לפחות? קיבלת תשובה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, שאין שינוי בחישוב. זאת התשובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) הוראת שעה 2. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2024), יקראו את חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) התשס"ח-2007 (להלן – חוק מענק עבודה) כך: (1) אחרי סעיף 6ד יקראו: "תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם יוקר המחיה ומקדמה 6ד1. (1) נוסף על האמור בסעיפים 2, 4 ו-6ה, עובד הזכאי למענק לפי הוראות הסעיפים האמורים (בסעיף זה – מענק) בעד חודש מהחודשים בשנת המס 2022 (בסעיף זה – מענק לשנת 2022), יהיה זכאי לתוספת למענק בעד כל חודש כאמור שבעדו היה זכאי למענק (בסעיף זה – תוספת למענק); תוספת למענק בעד חודש מסוים תהיה בסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד אותו חודש ב-20%, ויראו אותה לעניין פרק זה כחלק מהמענק. שעכשיו זה 40%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הסעיף הזה פשוט אומר תוספת למענק כאשר כל הכללים הרגילים החלים על מענק, לרבות אופן התשלום, וכל שאר הכללים יחולו לגביו. זה מצטרף למענק שישולם לגבי שנת 2022. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינת הרישה, למה זה עד סוף שנת 2024? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין לזה משמעות משפטית, המשמעות פשוט שזה יהיה בתוך החוק עד סוף 2024 כדי שאפשר יהיה לראות את זה ולתפעל את הוראת השעה הזאת עד סוף 2024. (2) (1) לעובד אשר היה זכאי למענק לפי פרק זה בעד עבודתו בשנת המס 2021(בסעיף זה – מענק לשנת 2021) ישולם, בעד כל חודש באותה שנת מס שבעדו היה זכאי למענק, סכום בגובה הסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד אותו חודש ב-10%, כמקדמה על חשבון המענק לשנת 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו זה ב-205. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עכשיו זה 20%. (2) על המקדמה האמורה בפסקה (1) (בסעיף זה – מקדמה) יחולו, בכפוף להוראות פסקה (3) וסעיפים קטנים (ג) עד (ה), הוראות פרק זה החלות לעניין המענק, בשינויים המחויבים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, כשמסתכלים על זה הסעיפים האלה מנוסחים פחות או יותר בדומה למה שהיה במענק הקורונה. כשמסתכלים על סעיף קטן (ב) אין הוראה שהסכום הכולל שישולם בעד כל חודשי עבודה לא יפחת מ-X שקלים, כמו שהיה. מה הסיבה לשינוי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פשוט פה רצינו שזה יוצמד לסכומים שהיו ב-2021, פשוט שלא יהיה סכום נומינלי. זה פשוט שינוי במדיניות. (3) המקדמה תשולם במועד שבו ישולם לעובד, לפי הוראות סעיף 12, תשלום ראשון מהמענק לשנת 2021. שזה אומר 15 ביולי. (3) עובד אשר זכאי למענק לשנת 2022 ובכללו התוספת למענק (בסעיף זה – מענק מוגדל) ושולמה לו מקדמה, יופחת סכום המקדמה ששולם לו מסכום המענק המוגדל. זה הסעיף שמבהיר שזו מקדמה וזה מופחת מסכום המענק או סכום התוספת שתשולם בשנת 2023. (4) עובד ששולמה לו מקדמה בסכום העולה על סכום המענק המוגדל שלו הוא זכאי, יראו את ההפרש בין הסכומים כמענק ששולם לו ביתר לפי סעיף 13. פה זה בעצם סעיף שאומר שאם מקדמה משולמת למי שלא זכאי למענק, למי שהמענק שלו נמוך יותר מסכום המקדמה שהוא קיבל, אז הוא יהיה חייב להחזיר את ההפרש בין הסכומים. זה עוד שינוי ממה שהיה בקורונה ששם לא ביקשנו את הסכום בחזרה למישהו ששולם ביתר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה המשמעות מבחינה אופרטיבית אם רואים אותך כמי ששולם ביתר? זה רק העניין של ההחזרה או שגם יכולות להיכנס לזה הוראות עונשיות למיניהן או סנקציות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסוף יהיה אפשר ליצור חוב ולגבות את זה בחזרה, כמו שאנחנו גובים בדרך כלל ממי שקיבל את המקדמה והוא לא זכאי בסוף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסעיף (ב)(3), 'המקדמה תשולם במועד בו ישולם לעובד לפי הוראות סעיף 12, תשלום ראשון מהמענק לשנת 2021'. זה מתי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ה-15 ביולי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, איפה היתרה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה המקדמה ב-15 ביולי, היתרה זה הסעיף הקודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה לא כותב כמה המקדמה תהיה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה כתוב, 20%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל רצית לבדוק - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בדיוק על זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> וסעיף קטן (א), זה הסעיף שמדבר על התוספת. בגלל שיחולו על זה כל ההוראות שחלות על המענק זה פשוט יצטרף למענק וישולם ביחד עם המענק, שזה בארבעה תשלומים או שלושה תשלומים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, זה לא מה שדיברנו. אתם דיברתם על זה שיהיו שני תשלומים, אחד ביולי והשני ביולי הבא, אנחנו אמרנו שזה לא מקובל עלינו וביקשנו שתשלמו – אני מבין שיש לכם את הצורך להשאיר סכום מסוים לצורך התחשבנות ביולי 2023, אבל אני לא מצליח להבין למה את ה-25% הנוספים אתם לא יכולים להגדיל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שאלת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שלוש פעימות. פעימה אחת ביולי, שזה 50%, יש עוד פעימה אחת, של 25%, שאותה אני רוצה לשלם לפני יולי הבא, כאילו שלא יחכו שנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש שלושה תשלומים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה התשובה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> יש שתי הבהרות שצריך לעשות, לא מדובר רק בפיין טיונינג, מדובר באוכלוסייה שיכול להיות שקיבלה בלי שהיא זכאית בכלל. זה לא כמה שקלים שצריך לגבות יותר או פחות. כיוון שהנתונים מבוססים על זכאות של שנת 21' יכול להיות שהבן אדם כבר מובטל או מסיבה אחרת או כל מיני סיבות הוא לא זכאי בכלל, יוצא שאנחנו דוחפים לו, או מה שנקרא בפוש, כסף שהוא לא ביקש ואנחנו ראינו כמה קרה בקורונה עם ההד התקשורתי של אנשים שקיבלו מענק שהם אחר כך התבקשו להחזיר. זה יוצר חיכוכים, זה לא נעים, אז ה-50% הזה זה מין איזון כזה בין לתת לפני לבין להפחית או לצמצם חיכוך למקרה שאדם קיבל מבלי שהיה זכאי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מתי אתם יודעים אם הוא זכאי או לא? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כשמתקבלים הנתונים העדכניים ל-2022, במהלך 2023. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז התוספת של ה-25% תעשה את ההבדל? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסך הכול מדובר פה ב-400 שקל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, בדיוק. אנחנו מצטרפים לשאלה הזאת, אני לא מבין את ההיגיון שבדבר. 50% אתה כן נותן? על כמה כסף מדובר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, יש פה גם מעבר לזה, הרי בסופו של דבר מענק העבודה נועד להיות כלי לתמרוץ לאנשים להישאר בשוק העבודה. אם אתה פורס את זה, משלם עכשיו ובעוד שנה עוד פעם משלם אנשים בכלל לא מקשרים מאיפה הכסף הזה מגיע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מסכימה איתך. גם כל המהלך הרבעוני היה כדי שזה באמת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, אני אומר לך שבסוף אנחנו מאוד מאוד קרוב נגיע לתשלום רבעוני, אנחנו נהיה שם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עליך אני סומכת, רק ש - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה יהיה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני רק אגיד שפה זה לא מתמרץ מכיוון שזה לא מבוסס על נתונים של 2022, זה מבוסס על נתונים של 2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, זה ברור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז אין פה עניין של תמריץ. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> יש פה גם בעיה תפעולית, ברשותכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נמשיך את ההקראה, אני מבקש מכם לכבד את הבקשה של הוועדה לגבי חלוקה לשלוש פעימות והקדמת הפעימה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אנחנו לא מצביעים היום, שיהיה לנו זמן לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם בטוח לא מצביעים. אנחנו? אני עוד לא יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין איפה הבעיה? שהם חושבים שהם גם מצביעים. זו הבעיה שלנו. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> מטרת השאלה הייתה האם יש לנו זמן לעשות עבודה מקצועית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נראה, בואו נתקדם. כן, בבקשה, ישי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש יותר מדי הרבה שאלות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (5) על המקדמה ועל התוספת למענק יחולו הוראות סעיף קיזוז מסים, התש"ם-1980, כאילו היו חוב מס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה חוק קיזוז מסים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חוק קיזוז מסים מאפשר לקזז החזר מס שהרשות חייבת לנישום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה שאני אומר לך את זה ואני מקווה שהיושב ראש יסכים איתי, לא יהיה. אי אפשר לקזז לאדם שמגיע לו את ה-200 או 400 השקל האלה, לקזז לו גם מזה. זה לא יהיה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הכוונה פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה קיזוז מסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכוונה פה למחוק את הסעיף הזה, זאת הכוונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה, אתה רוצה לסייע פה עכשיו - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני אגיד, יש פה שני כיוונים של קיזוז. נראה לי שמה שמפריע לחברי הכנסת פה זה הכיוון שבו אנחנו ניקח חוב מסים של מישהו ונקזז את זה ממענק העבודה שאנחנו רוצים לתת. אתם אומרים שזה מענק עבודה, אתם רוצים לתת אותו, אתם לא רוצים לקזז. זה אני מבין ואני חושב שלא תהיה לנו התנגדות לזה, זו גם לא הייתה הכוונה פה. מה שהתכוונו אליו זה להגיד שאם מישהו קיבל מקדמה בתוספת למענק בסכום ביתר, אז לא נצטרך לעקל לו את חשבון הבנק, או לגבות את זה בחזרה באמצעים כוחניים, אלא נוכל לקזז לו את זה מהחזר מס שמגיע לנישום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קודם כל זה לא מה שמנוסח פה, כתוב כרגע שזה יהיה לפי חוק קיזוז המסים, זה משני הכיוונים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז אמרתי, אם צריך נתקן את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אז השאלה פה אם בכלל צריך להגדיר את זה כמענק ששולם ביתר לפי סעיף 13 ואז מלכתחילה לא הכנסת את הבעיה הזאת כשהגדרת את זה בסעיף קטן (ד). להבדיל, במענקי הקורונה זה עוד הרחיק לכת כך שבכלל מי שהיה זכאי למענק לא נדרש להשיב את סכום המקדמה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון, האמירה היא שאם אנחנו דורשים להשיב, עדיף גם לנישומים וגם לרשות המסים, שהאופן שבו נקבל את זה בחזרה זה יהיה באמצעות קיזוז של סכומים שאנחנו צריכים לשלם להם בכל מקרה, של החזרי מס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל שלא יקרה מצב הפוך. אז אני מבקש לדייק את זה בנוסח, שלא יקרה מצב הפוך, שתגידו שהוא חייב לכם אז לא תשלמו לו, פשוט תקזזו לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה הם שכחו להכניס פה? שמי שהצהיר שמגיע לו וקיבל אף על פי שלא זכאי תהיה לו שנת מאסר. כך הם עשו גם בקורונה. אני נותן להם רעיונות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם עוד יאמצו את מה שאמרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חוק קיזוז מסים קובע שהחזר מס ניתן לקיזוז כנגד כל חוב מס ובלבד שאין עוד זכות להשיג, לערער, או לערער על סכום החוב. רשות המס רשאית לעשות קיזוז לאחר מתן הודעה בכתב, צריך להראות שזה לא פסק דין חלוט, אבל מה שנקבע זה שזכות הקיזוז תהיה קודמת לעיקול שהוטל ובלבד שלא נתפסו כספים ואפילו אם טרם ניתנה הודעה על העיקול. אז צריך לשים לב ולחשוב איך - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לתקן את זה בצורה כזו שיהיה מאוד מאוד ברור שהתשלום לא יכול להיות בדמות הקיזוז. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שהקיזוז לא יהיה ממענק העבודה, אלא רק בכיוון ההפוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז צריך לנסח את זה אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אתה יודע, אדוני היושב ראש, במענק עבודה אם הוא עובד אצל בן משפחה הוא לא זכאי. לא מובן למה, כן? כי הוא גונב. זו הפרשנות של הדבר הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכול תמיד לחומרא מפני מי שיכולים לעשות איזה משהו, אולי תרגיל, אבל ציבור אחר יכול להיפגע. תמיד הציבור הוא איזה תחמן, תמיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נמצא בסוף, אנחנו ניתן לך זכות דיבור בסוף. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (6) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם מקדמה לפי אותו סעיף קטן – (1) למי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, בעד כל אחד מהחודשים ינואר עד אפריל 2022, במלואו, לרבות מי שלא היה זכאי לדמי אבטלה כאמור בעד מלוא אותה התקופה רק בשל הוראות סעיף 172 לחוק האמור, ולמעט מי שבתקופה האמורה הייתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד כאמור בסעיף 176 לאותו חוק, שנוכתה מדמי האבטלה המגיעים לו לפי הוראות אותו סעיף. זה בעצם סעיף שמועתק מהנוסח הקודם והוא אומר שמי שהיה מובטל מינואר עד אפריל, שהסיכויים שהוא יקבל מענק עבודה הם נמוכים, הוא לא יהיה זכאי למקדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אתה מראש גם לא נותן לו את המקדמה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוא לא יקבל מקדמה, אבל הוא יכול לקבל מענק עבודה בסוף, את התוספת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את המקדמה אתה לא נותן לו, אבל בסוף אם יצויר שכן מגיע לו אז הוא יקבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה את המקדמה אתה לא נותן לו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל שהוא אומר שרוב הסיכויים שהוא לא היה אמור לקבל ואז יכול להיות שגם לא יהיה לו מאיפה להחזיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש בזה שכל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) למי שביקש שלא תשולם לו המקדמה משום שסבר שלא יהיה זכאי למענק ל-2022; עובד רשאי להגיש בקשה לפי פסקת משנה זו למנהל עד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022), ולא יהיה רשאי לחזור בו מבקשתו; בעצם זה אומר שאנחנו נותנים אפשרות למי שהיה זכאי ב-2021 אבל הוא יודע שהוא לא יהיה זכאי ב-2022 להגיד: אל תדחפו לי את זה בפוש, כי אני לא רוצה להתעסק איתכם ולהחזיר לכם את החוב שיהיה לי מאוחר יותר. אז נותנים לו עד יוני להגיד שהוא לא רוצה את המקדמה. כמובן גם במקרה שאמרת שאתה לא רוצה את המקדמה, אם אתה זכאי בסוף מבחינה מהותית אתה יכול לקבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם הוא ראה אחרי זה שהוא כן זכאי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא יהיה זכאי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוא יהיה זכאי למענק עצמו, הוא יהיה זכאי לתוספת עצמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ולא למקדמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו הוראה חדשה, היא לא הייתה קיימת קודם, צריך לזכור שהיא גם מטילה נטל על עובד שמבקש שלא תשולם לו המקדמה. אבל איך הוא יידע? אין פה הוראה שמתייחסת לזה שמיידעים. אם הוא לא יודע? השאלה אם לא צריך להוסיף פה איזה שהיא הוראה שאומרת שצריך ליידע בצורה מסוימת, או להפנות תשומת לב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נשלח מכתב לכל מי שהיה זכאי ב-2021, אנחנו יכולים לחשוב על זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש אס.אמ.אס, יגאל אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומי שאין לו אס.אמ.אסים? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לכולם ברור שהחלופה היא לא לתת את המקדמה? כלומר אם אין איך לידע ואיך לעשות את זה החלופה היא שלא תהיה מקדמה. כי אם נותנים מקדמה לאדם שלא זכאי צריך לעדכן אותו שזכותו לבקש לא לקבל. צריך לעשות את המקסימום כדי לעשות את העדכון הזה בצורה כי אפקטיבית. אבל אם אין איך לעדכן החלופה היא לא לתת מקדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיא, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שאתה קודם כל רוצה לתת לכולם את המקדמה מלבד אלה שאתה יודע שבשנת 2021 היו באבטלה אז הם לא אמורים לקבל את המקדמה הזאת, שזה ודאי אתה לא נותן להם, אמרנו את זה, כי אחר כך אנחנו לא יודעים אם יהיה לו מאיפה – אתה רוצה התייעצות סיעתית רגע? זה אחת, שלאותו אחד אתה לא נותן לו. או לחילופין, שאתה מודיע לו ואתה אומר לו שהוא יכול להחליט אם הוא לא רוצה את המקדמה, מכל מיני סיבות שהן, שהוא יכול להודיע לכם את זה בכתב, או בכל צורה אחרת שאתם קובעים. זה מה שאתם אומרים, אין בעיה. אני רק רוצה לדעת לגבי האס.אמ.אס שאתה אומר שאתם מיידעים אותו, תבדקו גם חלופות של במקום אס.אמ.אס. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> נבדוק, לא רק חלופות, אלא אמצעים נוספים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) על אף האמור בפסקה (1)(א), רשאי שר האוצר לקבוע, מטעמים תפעוליים, שתשולם המקדמה גם למי שהתקיים בו האמור באותה פסקה."; פסקה (1)(א) זו הפסקה שמדברת על דמי האבטלה. אנחנו לא בטוחים כרגע במאה אחוז שאנחנו נצליח לעשות איזה שהוא מנגנון של העברת מידע בין ביטוח לאומי לרשות המסים, שנדע מי היה באבטלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אתה קפצת, היית ב-(ג). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סליחה. (3) למי שהגיש את התביעה לקבלת מענק לשנת 2021, אחרי יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2021). פה זה אומר שמי שהגיש את התביעה ב-2023 הוא לא יקבל את המקדמה. (היו"ר ג'ידא רינאוי-זועבי) << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לי פעם אחת להחליף אותך, פעם אחת. חמש דקות, אחי, תאמין לי אני מסדר לך פה את הוועדה. חמש דקות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אבחר את חמש הדקות מתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה? אני גם מוכן שתבחר אותן. אני איתך, אפילו בדיון מהיר תבחר אותן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי-זועבי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה מי שהגיש את התביעה אחרי 31 בדצמבר הוא לא זכאי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו כבר באותה שנה שאתה מקבל את המענק, הוא כבר הולך לקבל את המענק עוד מעט, אין סיבה לעשות גם מקדמה וגם מענק באותה שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. אנחנו נותנים מקדמה ומענק באותה שנה, מה פירוש? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המקדמה ניתנת ב-2022 והמענק ניתן ב-2023 ומפחיתים את המקדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל יש לך שתי פעימות, יש לך ביולי ויש לך - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שנה אחרי זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, נובמבר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, מה שדיברנו קודם זה על 2022. אם עושים עוד פעימה זה גם יהיה ב-2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה, הפעימה השנייה שאתה עושה אותה, אחת היא מקדמה ואחת היא מה שמגיע בפועל, לא? זה לא שתי מקדמות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לפי המועדים שב-2023 משולם מענק העבודה, אז האמירה היא שב-2022 יש מקדמה וב-2023 משלמים את המענק עצמו. אז מי שהגיש את הבקשה רק ב-2023 כבר יקבל את המענק עצמו, זאת האמירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור, הבנתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל בינואר הוא כבר יודע בדיוק שהוא מקבל את המענק? אתם יודעים להגיד לו תשובה? אתם לא יודעים להגיד לו תשובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, התשובה מתקבלת ביולי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא בעצם יקבל את המקדמה. צודק הרב גפני, הוא אומר שהוא מגיש בינואר, הוא יצטרך לחכות עוד שישה חודשים בשביל לקבל את המענק בפועל, הוא אומר: תן לו את המקדמה. מה קרה? הוא בדק את עצמו, בהתחלה הוא חשב ש – אבל עכשיו הוא כן עובד, מאותה סיבה שאמרתם שיכול לקרות שהוא לא מקבל, עכשיו הוא עובד, הוא רואה שכן מגיע לו, אז הוא מבקש את המקדמה של ה-10%, של 25%, של 50%, לא משנה, הוא מבקש את מה שכולם קיבלו. הוא מבקש לקבל את זה עכשיו כי הוא יודע שמגיע לו, איפה הבעיה שלכם לתת לו את זה? הוא יקבל, אבל רק בעוד חצי שנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה המעלה שזה באותה שנה? אתם לא יודעים, הוא לא יודע, הוא מבקש את המקדמה, למה לחכות עד יולי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שמי שהגיש בינואר לא יקבל את המקדמה שהגיעה לו כביכול, כאילו חילקנו את המקדמות ואתה לא היית בפנים, אבל - - - << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> מי שהגיש מאוחר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא הגיש בינואר 2023. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את המקדמות למי אתם נותנים? אתם נותנים אותן לכולם מלבד אלה שאתם חושבים שלא מגיע להם או לצורך העניין אחד שבחר בעצמו לא לקבל, בגלל שהוא עדיין לא יודע אם הוא זכאי. הוא הגיע לינואר והוא רואה שכן מגיע לו. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> זה רק מקדמה, הוא יוכל לבקש את המענק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא יקבל אותה רק ביולי. הוא מבקש לפחות מה שקיבלו עד עכשיו, שייתנו לו. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לא, אז הרעיון של מקדמה זה לשלם אותה אם היא באמת כשמה כן היא, מקדמה. אם בתקופה משמעותית היא מקדימה את התשלום. ככל שזה יותר קרוב לתשלום המענק עצמו הנטל התפעולי שבלהתחיל לשלם מקדמות אל מול הרווח שיוצא לבן אדם שקיבל את זה תקופה קצרה יחסית לפני המענק הוא כבר לא מוצדק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? חצי שנה לא מספיק לך? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> נטל תפעולי כזה, רשות המסים הסכימה לקחת על עצמה ובלבד שאנשים יבקשו מוקדם ויקבלו מוקדם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא לא ידע, הוא לא רצה להגיש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבן אדם לא רצה להגיע למצב של יתר ואז יחול עליו כל מה שדיברנו עליו פה, הוא אמר: עזוב, אני בן אדם הגון, בדקתי את עצמי, אמרתי רגע, נחכה, או שאתם ראיתם שלא מגיע לו, כי לפי החישוב שלכם יכול להיות שלא מגיע לו כי לא כל הנתונים נמצאים בידכם, הוא ראה את זה ואמר, ואללה מגיע לי, אני רוצה את זה אז תן לי את המקדמה שמגיעה לי. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הרעיון היה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי, הרעיון היה להקדים לו את זה בשנה ולא בחצי שנה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> ולהשקיע את המשאבים בשביל זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אז הוא אומר: תשמע, קשה לי, אני צריך את זה, זו עזרה בשבילי, תן לי את זה עכשיו. בוא תסביר לי איפה הבעיה לתת לו אחרי שיש לך את כל המנגנון. (היו"ר אלכס קושניר) << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> - - - עם הקורונה עם המקדמות. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כן, בדיוק כמו בקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אתה לא מגיע למקום הזה, כי אם הוא בא אליך בינואר ואומר שהוא בדק את עצמו ומגיע לו, או הוא לא קיבל אז כי אתם חשבתם שלא מגיע, או שהוא חשב, הוא אומר שהוא היה הגון מספיק בשביל להגיד שיכול להיות שלא מגיע לו, או אתה חשבת ברשות המסים שלא מגיע לו, בסדר. אני מגיע עכשיו לינואר, אני רואה שמגיע לי, אני אומר: נתת לכל העולם את המקדמה, תן לי. אתה אומר כרשות המסים: מה פתאום, רציתי להקדים לך בשנה, להקדים בחצי שנה זה לא נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתם מדברים על חודשיים לפני קבלת המענק אז אתם צודקים, אבל אם אתם מדברים על חצי שנה, בן אדם אומר שהוא מתמוטט, שהוא נופל, שהוא צריך את זה, ועכשיו ברור לו שהוא רוצה את המקדמה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ומה קרה בינואר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע מה קרה, הוא בדק את עצמו. אתם לא נתתם לו את המקדמה בגלל שחשבתם שלא מגיע לו, כי גם אתם לא יודעים במאה אחוז, גם אתם בעצמכם אומרים שאתם לא יודעים. בסדר, אין בעיה, הוא ישב עם עצמו, התארגן, היו חגים, הגיע למצב, אנחנו מדברים על יולי-אוגוסט, הוא ישב עם עצמו ובדק, אומר, ואללה, מגיע לי את זה. הגיש, מסודר, הוא לא עשה פה איזה עבירה, מגיע לו, וגם רוב הסיכויים אחרי שהוא בדק את כל זה אתם לא תצטרכו לבקש ממנו את ההחזר, כי הוא אדם שלא קיבל, הוא בדק ומגיע לו, הוא אומר לכם: חבר'ה, תנו לי את זה, תקדימו לי את זה, חצי שנה, את המקדמה שנתתם לפני חצי שנה, תנו לי אותה היום. אני גם לא מבין איזו בעיה אמורה להיות לך בזה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני לא מצליחה להבין איך יכול להיות מצב כזה, הרי בסופו של דבר הסיבה שיולי הוא יולי זה כי ה-1 במאי הוא התאריך הקובע לעניין כל הדיווחים, גם של עצמאים וגם של שכירים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> ינון, האמת היא שכולנו יודעים, גם עם המענקים הקודמים, שכל פעם שמסיימים תקופה ביום מסוים תמיד יהיה מי שירצה, בין אם זה אתם חברי הכנסת או מישהו, שירצה גם למחרת. זה חלק מהעניין, תמיד צריך לשים סוף. אז אנחנו החלטנו לשים את היום הזה של סוף התקופה בדיוק ב - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז אנחנו מציעים שאת הסוף תשימו חודשיים לפני קבלת המענק, לא חצי שנה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> זה אותו מתווה כמו בתוספת המענק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נועה, אני מסתכל על מה שאת אומרת, את כרשות המסים אמרת לנו שלא כולם יקבלו את המקדמה כי אתם חושבים שפלוני לא אמור לקבל מקדמה, אבל יכול להיות שבסופו של דבר, וגם כתבתם את זה בחוק, שאם מגיע לו באמת הוא יקבל, נכון? אף אחד לא בורח מזה. יפה, כלומר גם את אומרת שיש את האופציה שפתאום מגיע לו. אז מאותה אופציה שאת חושבת שמגיע לו מגיע לו. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני אחדד. היכולת היחידה לשלם מקדמות היא על בסיס נתוני עבר, כלומר מישהו שנכנס לשוק העבודה בשנת 2022 אין למערכת היום נתונים על זה שהוא נכנס לשוק העבודה ולכן היא לא יכולה לשלם לו מענק. בינואר 2023 הפרט הזה לא סיים את ההתחשבנות השנתית שלו כי המעסיק שלו שולח לרשות המסים רק במאי 2023 את כל הנתונים. לכן האמירה שלך שינואר הוא איזה שהוא תאריך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל בינואר הוא יודע שמגיע לו על 2022. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אבל את אותו דבר אתה גם יכול להגיד לי עכשיו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אני כעובד, אתם כרשות המסים אמרתם לי שאתם לא רואים את הנתונים שלי, וזה בסדר, אבל אני עכשיו, כשאני רואה את הנתונים שלי בינואר, אני יודע מה עשיתי, מגיע לי. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני לא רשות מסים, אני אגף התקציבים. אבל הטענה שלך היא גם נכונה ליולי 2022. כלומר יבוא מישהו ויגיד: אני יודע, אתם עוד לא יודעים, אבל אני יודע שאני עובד בינואר עד יולי 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, זה הערעור שלו, שהוא יכול לערער על זה והוא אומר לכם שהוא יכול לקבל. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, עוד פעם אני אחדד. מה שאתה אומר זה: לכו על הצהרה, כמו בקורונה, תאמינו לאנשים, כל אחד יצהיר שהוא עבד בשנת 2022, בחישובים שלו מגיע לו ולכן תנו לו כסף. זה לא סוג המקדמות או אופן חישוב המקדמות שאנחנו עושים כרגע. זה לא. אנחנו לוקחים נתונים משנת 2021 ומניחים שכלום לא השתנה לעניין המקדמות. זה לא הצהרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה אתם מאמינים לו בהצהרה כשהוא כותב לכם שהוא לא רוצה לקחת את המקדמה כי הוא לא חושב שמגיע לו? אתם מאמינים לו ואתם לא נותנים לו את המקדמה כי הוא מצהיר על זה, וזה בחוק, אבל כשהוא בינואר ואומר לכם: חבר'ה, מגיע לכם, אתם אומרים: כשמגיע לך אנחנו לא מאמינים, כשמגיע לנו אנחנו מאמינים. את לא נוהגת כלפיו באותה צורה שנוהגים אם הוא היה אומר שלא מגיע לו. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני מחדדת גם לך, על מנת שתבין את המנגנון - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הבנתי. תאמיני לי שהבנתי. אני בדרך כלל לא מבין בפעם הראשונה, אבל אחרי שלוש פעמים הבנתי. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> מעולה. אז בהינתן שאפשרות ההצהרה היא גם לא הגיונית במקרה הזה וגם לא נמצאת על השולחן, אז אם אני מבינה את הצעתך, אתה אומר רק למי שהצהיר שהוא לא רשאי לקבל ואז אולי בינואר הוא הבין שהוא רשאי לקבל, אני חושבת שאנחנו מדברים פה על קבוצה שהיא מאוד מאוד קרובה לריקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני אומר לשני הצדדים, גם מה שאתם הצהרתם שלא הפקדתם לו מקדמה וגם הוא שהצהיר שלא מגיע לו, על שתי הקבוצות. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אז אם אנחנו מדברים על הקבוצה השנייה, אנחנו כן חוזרים לתשובות הקודמות שלנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאת אומרת שאתם לא רוצים להגיע לתצהיר של קורונה שאז שילמתם מקדמות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה מפריע לכם שזה קופסה ריקה? לא מגיע לו לא מגיע לו. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, אבל אמר חבר הכנסת שהוא מדבר על שתי הקבוצות, הקבוצה השנייה היא בוודאי לא ריקה ובוודאי משמעותית לנו. אנחנו לא רוצים שאנשים יצהירו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו איתך, אין בעיה, אבל אם עברה חצי שנה והבן אדם אחרי חצי שנה אומר לכם - - - << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> מה השתנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם כרשות מסים אמרתם שאתם לא יודעים מה קורה ב-2022, אם הוא עבד ב-2021 או לא עבד, אתם לא יודעים, מתי תדעו? בסוף יוני-יולי 2022 תדעו על 2021, שאז מגישים. בסדר, ואז אתם אומרים שלפי הנתונים שלכם כנראה שלא מגיע לו, כי חסרים לכם עדיין נתונים. מגיע ינואר 2023 הוא אומר לכם שהנתונים שעדיין אין בידכם, לצורך העניין, הם לא נכונים, מה פירוש הם לא נכונים? כי אתם הסתכלתם על שנה קודם: אני בשנה הזאת כבר עובד, מגיע לי, תאמינו לי. לא נתתם לי, תאמינו לי. כמה כאלה יהיו לכם? אני לא יודע. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אבל הפרקטיקה של מה שאתה אומר, לא משנה אם היא נעשית ביולי או בינואר או בכל חודש אחר, הפרקטיקה אומרת שבן אדם מצהיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת הצהרה זה כמו הקורונה, את לא רוצה את זה. אבל הוא גם מצהיר לכם הפוך, הוא גם מצהיר לכם שהוא לא רוצה לקבל את המקדמה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> זה אחרת ברמה המשפטית לבין בן אדם שאומר שהוא זכאי ואחר כך אתה מתחשבן איתו, לבין בן אדם שאומר שהוא לא זכאי ואחר כך אתה נותן לו עוד. זה מצב עניינים אחר בין המדינה לפרט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל אם מאמינים לו אז מאמינים לו. בן אדם אומר: אני זכאי, אני עבדתי ב-2021 או ב-2022. אני מציע לקבוע חודשיים לפני המועד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האמת שהסיטו פה את תשומת ליבי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך, מה שאנחנו העלינו, למה נקבע 31 בדצמבר 2022 כמועד סיום של בקשת המקדמה? הרי אתה משלם לו ביולי. למה לא קובעים את המועד חודשיים לפני קבלת המענק ואז אפשר להגיד לו שימתין לקבלת המענק ואז יבדקו אם מגיע לו או לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה אתה מציע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבן אדם אומר שלדעתו מגיע לו, הוא לא יכול לחכות עד יולי, הוא מבקש מקדמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אז מה אתה מציע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> חודשיים לפני קבלת המענק, מאז אי אפשר יהיה להגיש בקשה למקדמה, לא חצי שנה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> מעבר למה שאמרנו יש פה גם בעיה תפעולית באותה שנה לשלם בגין אותה שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה פה אחרת, אתם מדברים על (ג), נכון? אתה אומר במקום 31 בדצמבר 2022 שיהיה כתוב 28 בפברואר 2023, נגיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> משהו כזה, או אפריל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה לא? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כמו שגיא הסביר קודם, פה הוא הולך עוד מעט לקבל, עוד חצי שנה, לקבל את הסכום של המענק, כי אנחנו כבר ב-2023. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא עוד מעט, זה עוד חצי שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ישי, זה לא עוד מעט. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסדר, אפשר על זה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אי אפשר להתווכח על זה, כי זה לא עוד מעט. אנחנו מדברים על אנשים שמבחינתם זה מאוד מאוד חשוב, מה הבעיה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז מבחינתנו מבחינה תפעולית, כמו שאני מבין, מערכות המחשוב שלנו עוברות מעין שינוי בתחילת ינואר של כל שנה. ב-2021 כל מערכות המחשוב בנויות בצורה אחת ואז עושים איזה שהיא אדפטציה, או משהו במחשוב, וב-2022 כל המערכות משתנות לחלוטין. כדי לעשות את זה, כדי לאפשר את זה, גם אחרי סוף שנת 2021 זה ידרוש מאיתנו לעשות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מבין את התשובה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, תן לו לענות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יכול להיות שלא מעניין אתכם השיקולים האלה, אבל אני מסביר למה זה היה ככה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, שתדע, זה מאוד מעניין אותנו השיקולים האלה, רק אנחנו חושבים שהשיקול לעזור לאזרח יותר גובר. זה הסיפור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה גם יכול להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת שמעניין אותנו השיקול הזה, אלה שיקולים מאוד חשובים, מה שאמרת, כי אתם עושים על זה סימולציות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> וזה לא הרבה. אנחנו מתארים לעצמנו שלא יהיו הרבה כאלה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בדיוק בגלל זה. בדיוק בגלל שאין הרבה אז לשמור על מערכת באוויר שיש לה עלויות, זה עלויות תפעול, וזה אומר שאנשים אצלנו לא יכולים לעשות דברים אחרים שאנחנו רוצים לעשות. יש לזה עלויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יגאל, אתה רוצה להגיד משהו. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> 96% מהתביעות מוגשות עד סוף השנה. אנחנו מדברים פה על חלק מהאוכלוסייה מאוד קטן, והעלות והתועלת ממש לא מצדיקים, לפי דעתי. תפעולית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל אם רוצים לעזור לאנשים ובן אדם נמצא במצוקה כלכלית והוא נמצא בפברואר או בינואר והוא רואה שמגיע לו המענק ולכן הוא מבקש מקדמה, הוא לא רוצה לחכות. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אם הוא היה במצוקה כלכלית היה מגיש את התביעה בזמן. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> רק הערה, חבר הכנסת גפני, הוועדה דיברה על שיעורי מיצוי, 96% זה אחלה שיעור מיצוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מ-70% נזכור. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני יודע, אבל במקדמה אומר יגאל שהמיצוי, מה שמאוד חשוב, מיצוי - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל כל אדם הוא אזרח מלא, מה אתה מספר לי סטטיסטיקה? הוא אומר: אני עבדתי, מגיע לי, מצבי הכלכלי קשה, אני מבקש מקדמה. למה אתה לא נותן לו? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הוא יקבל, אותם 4% יקבלו את הכול אם מגיע להם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גיא, אנחנו מדברים על איש אחד, אני, מצבי הכלכלי קשה, מגיע לי מקדמה, אני ראיתי את מה שעשיתם במהלך השנה, לא ידעתי את זה בדצמבר, אני יודע את זה בינואר, עכשיו אני צריך לחכות עד יולי. החלטתם להיטיב איתי עם מענק העבודה הזה, מגיע לי, אתם לא יכולים לתת לי את המענק רק ביולי, אני מבקש מקדמה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אין משהו ברמת העיקרון שאני יכול להגיד לך נגד זה, ברמת העיקרון, זה רק התפעול והשיקולים שלהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יגאל, תסביר שוב. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> באותה שנה, כמו שישי ציין, בראשית השנה המערכת לא מתאפסת, היא מסתנכרנת בצורה מסוימת שגורמת לה לבצע מקדמה בגין אותה שנה. ב-2023 לשלם מקדמה עבור 2023 זה קצת בעייתי מבחינת המערכת התפעולית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה המשמעות אם אנחנו עושים פה תיקון עד 8 בפברואר? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> זה לא משנה 2 בינואר או - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 2 בינואר, מה המשמעות מבחינתך? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אני לא איש מחשבים, אני ניזון מהחבר'ה של המחשוב שלנו, זה מאוד בעייתי, זה מאוד מורכב, ידרוש הרבה זמן של מערכות, להתאים את המערכות לדברים כאלה בשביל אוכלוסייה מאוד קטנה, מדברים פה על מאות של אנשים, לא מדברים בכמויות מטורפים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל, אלכס, אנחנו מדברים על מקדמות שניתנות באותה שנה, לא בשנה הזאת, אלא בשנה שבה אכן משלמים מקדמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על 12,000 איש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, וחלקם מקבלים מענק. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> 12,000 זה אלה שמגישים מינואר 2023 עד סוף 2023. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, בהצעת החוק, בדברי ההסבר, מדובר על כ-300,000 איש שיהיו זכאים לזה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> סדר גודל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה מדבר על 300,000 איש, אתה מסתכל על 4%, אמרת 96%, אתה מגיע ל-12,000. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כן, אבל לציין, בבקשה, ה-12,000 מתייחסים מינואר עד סוף דצמבר 23', אם תיקח ינואר עד יוני, מדובר באלפים בודדים, גג 5,000. אנשים מתי מתעוררים? ביולי 23' גם עבור שנה קודמת. אז מדובר על מאות של אנשים בודדים, לא כדאי מבחינת עלות-תועלת, מבחינת מערכות המחשב - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל כל אחד הוא עולם מלא. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> בסדר גמור, אני מסכים איתך, התיאור הוא מאוד נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בטח יש יותר, אבל נניח 5,000, למה לא לעזור להם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם העלות למדינה היא 100,000 שקל והמענק שמשולם הוא 1,000 שקל אז זה מוזר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקסימום נראה את זה בדוח מבקר המדינה לשנה אחרי זה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אותו דבר עשינו גם בתוספת קורונה למענק עבודה, אותו מנגנון היה, עד סוף דצמבר מגישים, מי שלא, יקבל את זה אחר כך באופן מלא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם משווים את המענקים אז אפשר גם להוריד את יראו את הסכום ביתר, את קיזוז המסים. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> תוספת מענק עבודה, תוספת כל מענק העבודה, על זה אני מדבר, תיקון 15 בחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין בעיה, אני גם מדברת על זה, אני אומרת שאם אנחנו משווים את המודל אז אפשר גם להוריד את זה שנראה את זה כסכום ביתר וגם את ההפניה לחוק קיזוז מסים, אפשר להחזיר קרוב משפחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קרוב משפחה, אני חושב שכדאי מאוד להחזיר אותו, אדוני היושב ראש. נגיע לשם, אני לא חושב שהיושב ראש יוותר על דבר כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי קרוב משפחה אני לא מסכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא מסכים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אני חושב שזה לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל שהוא עובד אצל קרוב משפחה לא מגיע לו מענק עבודה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל יש הרבה בעסקים משפחתיים, זה קורה כל הזמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נמשיך בהקראה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הגענו לפסקה (2). << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה סיכמנו עם הסעיף הקודם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא סיכמנו, רשמנו כרגע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. אני חושב שאם הכוונה היא באמת לעזור לאנשים זה דבר שהוא עזרה לאנשים, אני לוקח בחשבון את האיש הזה עם מצבו הכלכלי. אנשי המחשבים, עם מחשבים אפשר לעשות הכול. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) המנהל רשאי לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי מידע לצורך בדיקת התקיימות התנאי האמור בפסקה (1)(א); אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו לא יעשה בו שימוש אלא לבדיקת התקיימות התנאי האמור; המידע יימחק עם תום הצורך בו. פסקה (1)(א) זה מה שאמרתי קודם, זה התנאי שאם מישהו מובטל מקבל דמי אבטלה במשך ארבעה חודשים - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אין את הסעיף הזה בחוק הוא לא רשאי לבקש מידע מהמוסד לביטוח לאומי? אתם לא מבקשים מידע? אני לא אוהב את הסעיף הזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש שאלות אם אפשר או לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה שאלות? אתם מבקשים ומקבלים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא בשאילתה רחבה עם חיבור חכם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מתחיל עם המילים המפוצצות האלה ואני מתבלבל. המנהל פונה למוסד לביטוח לאומי ומבקש מהמוסד לביטוח לאומי מידע כדי לשלם להם את המענק, לשלם לאותו אדם. הוא מקבל את הפרטים או לא מקבל? אין סעיף כזה בחוק, אז מה? אתם איפה שאפשר להכניס את העניין של קבלת מידע אתם מכניסים. צריך, לא צריך, מכניסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, תשובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני יודע שיש העברת מידע בין ביטוח לאומי לבין רשות המסים, יש כל מיני מחלוקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האח הגדול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא רואים את הדברים האלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם לא רואים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בהקשר הספציפי הזה אני לא כל כך מבין את הטענה, הרי אנחנו רוצים שיהיה ביקורת פרלמנטרית על פגיעה בפרטיות של אנשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אין פה טענה, יש פה שאלה. האם אם הסעיף הזה לא קיים מנהל רשות המסים יכול לפנות לביטוח לאומי לקבל תשובה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני חושב שלא, אני לא בטוח, צריך לברר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הבנתי, אתם מחוקקים חוק, כותבים סעיף ואתם לא בודקים מה המצב של הסטטוס הקיים של החוק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי אנחנו לא עושים את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זאת אומרת אתם לא עושים את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא מבקשים מידע היום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל למה לא בדקתם האם בחקיקה הקיימת זה מתאפשר או לא מתאפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי אנחנו רוצים להגיד לפרלמנט, לכנסת הישראלית, שיש פה סעיף - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אז אתה יכול להגיד את זה לפרוטוקול ולהגיד שעל פי החקיקה הקיימת יש לך את הזכות לבקש את המידע, למה אתה צריך להכניס את זה כסעיף אם זה קיים? ואם אתם לא בדקתם אם זה קיים אז למה הכנסתם בכלל? תבדקו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדובר על חקיקה ראשית. אם החוק מאפשר הסעיף הזה מיותר, הוא גם לא נכון, הוא גם לא טוב, אני לא אוהב את הסעיף הזה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אם יורשה לי, היינו עכשיו בדיונים ארוכים גם סביב גיל פרישה וגם עכשיו על החשיבות שחברי הכנסת רואים בתכיפה, בתשלום רבעוני, הדברים האלה לא יכולים להתקיים בלי העברת נתונים סדירה בין - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נועה, אל תבלבלי את הנושאים. לגבי הנושא של התשלום הרבעוני זה סיפור אחד נפרד. אתם הכנסתם את זה בחוק גיל הפרישה את הסעיף הזה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא יודעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז זה עוד יותר מעצבן, כי אתם אפילו לא בדקתם. תבדקו, אני לא רוצה לפתוח דיון על כל דבר, תבדקו מה הזכויות שלכם עכשיו בקבלת המידע מול הביטוח הלאומי לגבי המידע שאתם צריכים. אם יש לכם את הזכויות ויש לכם נגישות למידע תעיפו את הסעיף הזה, אם אין לכם תשאירו. זה הכול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון מאוד. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> מקובל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיא, כשאתה צוחק ואומר 'מקובל', תאמין לי, זה הכי מסוכן שיש. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני מהמסוכנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיא, אתה יודע כמה פעמים מנסים להכניס את הסעיף הזה בכל מיני חוקים, בחקיקה ראשית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הלאה, סעיף 3. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) על אף האמור בפסקה (1)(א), רשאי שר האוצר לקבוע, מטעמים תפעוליים, שתשולם המקדמה גם למי שהתקיים בו האמור באותה פסקה."; זה גם מתקשר למענק לשלילת המקדמה ממי שקיבל דמי אבטלה בחודשים ינואר עד אפריל. אנחנו חושבים שאנחנו נצליח לבנות מערכת תפעולית שתאפשר לנו לקבל את המידע עד שהמועד שצריך לשלם את המקדמה, אבל יש פה סמכות לשר האוצר לקבוע, אם אנחנו לא מצליחים לקבוע ממשק כזה עם ביטוח, להגיד שהמקדמה כן תשולם גם למי שהיה מובטל מינואר עד אפריל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה סעיף חדש שלא היה קודם לכן. מה המשמעות של טעמים תפעוליים? איך אנחנו מפרשים את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה אם אנחנו מצליחים ליצור ממשק של העברת מידע שמאפשר לנו לקבל את המידע ולהטמיע את זה אצלנו במחשב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי, מה זה טעמים תפעוליים? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אם טכנית לא ניתן ליישם את הסעיף אז אפשר, בסמכות שר האוצר, לקבוע שהוא לא ייושם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כן, אם מבחינה טכנית יש קושי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גיא, אם אתה רוצה לבלבל אותנו אתה מצליח. אם זאת הכוונה. אם לא, אז בוא תנסה שאנחנו נבין מה שאתה אומר. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני אומר שוב, חילופי המידע נדרשים כדי לבצע את החוק בצורה יעילה והוגנת. כדי להגשים את המטרה הזאת נדרשת היערכות תפעולית. היה חשש שבמועד הרלוונטי את היכולת התפעולית הזאת לא ניתן לממש ובגלל זה כדי לא להביא למצב שמשרד ממשלתי לא עומד בהוראות החוק הוכנסה הוראה שאם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הבנתי, אז אתה מניח שמשרד ממשלתי לא עומד בהוראות החוק? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לא. אגב, יש סעיפים כאלה ש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש משרדים ממשלתיים שלא עומדים בהוראות החוק? יש? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> רגע, מהזיכרון, כשהיה דוח מפורט במע"מ, כשהיה את השער העולמי במכס, כל פעם כשיש תיקון חקיקה שכדי ליישם אותו נדרשת היערכות תפעולית, גם אם התקנות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה יש סעיף כזה? באיזה חוק יש סעיף כזה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני אפנה אתכם, כמו שאמרתי, בחלק מתיקוני חקיקה, היו לא מעט תיקוני חקיקה שלצורך אכיפתם, לצורך קיומם, נדרשת היערכות תפעולית שלא היה בטוח בעת חקיקת החוק שהיא תהיה קיימת במלואה. אני אומר שוב, גם בדוח המפורט במע"מ, גם בשער עולמי במכס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> גם בקורונה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> גם במענקי קורונה. נכון, ישי מזכיר לי. גם במענקי הקורונה למנהל הייתה סמכות לדחות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה? היה דבר כזה? מה אתם מבלבלים? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אתם רשאים לכעוס - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אוי נו באמת, גם כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו גם רשאים להוריד את זה, להזכיר לך. אנחנו רשאים להוריד את הסעיף הזה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> זה לא נכנס לרשימת 20 האירועים הדרמטיים בחוק הזה, כנראה גם לא ל-100. אפשר להמשיך לדבר עליו - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תגיד לי, אתם עובדים עלינו? עם כל הכבוד. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אפשר להמשיך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, מספיק עם הדבר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל או שנערכתם תפעולית ואתם יכולים להוציא את זה לפועל או שלא. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> רגע, שנייה, תני לי לסיים. הרבה פעמים המשרד הממשלתי - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שלומית, את לא מבינה, הם שמים פה סעיף שכל מה שדיברנו וכל מה שאמרנו רשאי שר האוצר לבוא ולהגיד לא לבצע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להיפך, בדיוק הפוך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כתוב הפוך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כתוב הפוך, אבל הוא אומר הפוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשולם מקדמה, לא כתוב לא תשולם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא אומר הפוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הוא לא אומר הפוך. הוא אומר שבמידה שהמערכות לא מוכנות שר האוצר יכול לשלם על אף שהמערכות לא מוכנות. זה מה שכתוב פה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בדיוק, נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך הוא ישלם מקדמה אם המערכות לא מוכנות? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לא, בעניין של העברת מידע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אין לכם העברת מידע איך תשלמו? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> יש אוכלוסייה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כרגע הם בכלל לא יודעים אם צריך העברת מידע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין? זה ביצה ותרנגולת פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נעצור. לא עוד פעם סימפוזיון על כל דבר. תבדקו קודם כל לגבי סעיף קטן (2), האם יש צורך בו. ואחר כך נראה מה אנחנו עושים עם סעיף (3), כי הוא גם קשור. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הניסוח של סעיף (3) הוא פשוט מבלבל ממש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הוא לא מבלבל, כתוב דווקא במפורש 'רשאי שר האוצר לקבוע מטעמים תפעוליים שתשולם מקדמה'. זה מה שכתוב. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בדיוק, נכון, שתשולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא כתוב הפוך. אי אפשר לפרש את זה שלא תשולם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז איפה יש סעיף כזה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הם משלמים את זה אם אין יכולת תפעולית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז איך תשלמו? על סמך הצהרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל היא לא רצתה הצהרה. איפה נועה? לא רציתם להגיע למצב של הצהרה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא הצהרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז גם בינואר אתם יכולים לשלם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף קטן (2), בבקשה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) בסעיף 17(ב), בפסקה (1), בסופה יקראו "הוראות סעיף 6ד1 יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עצמאי". זה פשוט אומר שגם עצמאי יקבל את המענק המוגדל ואת המקדמה כמו שדיברנו קודם לגבי שכיר. הוראת שעה 3. על אף הוראות סעיף 2(2) לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד המועד האמור בסעיף 1 לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון מס' 15–הוראת שעה–נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020, יקראו את סעיף 17(ב)(1) לחוק מענק עבודה כך שבמקום "סעיף 6ד" יקראו "סעיפים 6ד ו-6ד1". סעיף 3 הוא הוראה טכנית ניסוחית בגלל שיש עכשיו תקופה שבה יש סעיף 6ד ובאמצע התקופה שהחוק הזה יחול יימחק 6ד אז צריך לעשות התאמה ניסוחית. אין לו משמעות אופרטיבית בכלל. תחילה 4. תחילתו של סעיף 1 לחוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה רק סעיף 1? סעיף 1 מדבר על התיקון של נקודות הזיכוי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, אז סעיף 1, יש סעיף תחילה, שזה בעצם אומר שזה יהיה על כל השנה. וסעיף 2, אין צורך בסעיף תחילה בגלל שמדובר בהוראת שעה ובסעיף עצמו כתוב על מתי הוא יחול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. לסיכום, יש לנו כמה דברים שאנחנו חייבים לפתור בחקיקה הזו. אחת, פתרנו, זה הנושא של הכפלת המענק. הנושא השני זה הנושא של הקדמת הפעימות. אני מבקש תשובה על זה, להוסיף פעימה נוספת למקדמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על 25%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. הדבר הנוסף זה כל מה שקשור לניסוח הוראות קיזוז וגבייה, כל מה שדיברנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשלום ביתר וקיזוז מסים. למחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שואל קודם כל למה פתאום החלטתם להכניס את זה פה למרות שבפעמים הקודמות לא הכנסתם את הסעיף הזה. אז תבדקו. הדבר הנוסף של כל הנושא של מה שהעלה חבר הכנסת גפני לגבי מועד הבקשה לקבלת המקדמה. אנחנו מבקשים להאריך את זה ל-28.2.23. אני מבין שיש פה איזה שהוא קושי תפעולי, רק אני רוצה להבין עד כמה הקושי הזה הוא באמת חסם לצורך ביצוע של הבקשה שלנו. מעבר לזה יש עוד שני נושאים שהם לא רלוונטיים לגופו של החוק, אבל הם מאוד מאוד רלוונטיים לדיונים שאנחנו מקיימים כאן בוועדת הכספים. האחד זה הנושא של הרחבת מענק העבודה עד גיל 21, אני מבקש לקבל תשובה ולא נבחן ונראה ונדע ואני לא יודע מה, אלא תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, למה אתה לא מבקש להכניס את זה כבר? היה להם מספיק זמן לבחון, תאמין לי, זה סתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, בגלל זה אני רוצה לקבל תשובה, כשיגידו לי לא אז יסבירו לי למה לא, כשיגידו לי כן אז יגידו לי למה כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם התשובה של למה לא היא לא תספק אותך אתה תכניס את זה לחוק? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נראה, בוא נשמע קודם כל. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני רק שוב מזכירה שמדובר בעלות תקציבית ואנחנו כאן בהוראת שעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור, אבל, נועה, לא יכול להיות שעוברת שנה ואתם באים לפה והיה דיון בשבוע שעבר ואמרנו שאנחנו מבקשים תשובה ואתם באים ושוב פעם אומרים: אנחנו נבחן. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אנחנו אומרים שכרגע, במסגרת הוראת השעה, זו לא הפלטפורמה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל את בחקיקה ראשית עכשיו, זו לא הוראת שעה. את נכנסת פה לחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל מתי הפלטפורמה המתאימה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מתקנת בחקיקה ראשית, את לא עושה משהו ביניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מתקנים את החוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני מבקש תשובה מוסמכת על הסיפור הזה. והדבר הנוסף, וזה מחזיר אותי לתחילת הדיון לגבי הנושא שהעלה חבר הכנסת גפני, לגבי מס רכוש לדירה של יתום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מס רכישה, לא רכוש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מס רכישה. אנחנו מבקשים לתקן את הוראת - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה איש מאוד עדין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא מתכוון כלפי האוצר, לא כלפי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, גם כלפי הח"כים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אתה לא עדין כלפי הח"כים. אבל רגע, יש נושא שביקשנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> העברת מידע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, לגבי העברת המידע, כמובן, תבדקו אם בכלל הסעיף הזה נחוץ בתוך החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ושני דברים שדיברנו עליהם, אני מבקש רק, לגבי קרוב משפחה, אנחנו הוצאנו את זה, גם בקורונה לא היה את הסיפור של קרוב משפחה. זה אחת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שמי שמקבל הכנסה מקרוב יהיה זכאי למענק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. והדבר הנוסף, נקודות הזיכוי של האישה, או לחילופין של הגבר אם זה הפוך, שייכנס בתא המשפחתי. אני כבר אומר שיוגשו הסתייגויות על זה, אבל אני מאוד מבקש לעשות הכול שלא יוגשו על זה הסתייגויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני אשכנע אותך לא להגיש על זה הסתייגויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אם תיתן לי את מה שאני מבקש בשביל עם ישראל אנחנו לא נגיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. אנחנו לא נצביע היום על החוק הזה כי יש פה הרבה מאוד תיקונים שצריך לעשות כנראה בנוסח, אנחנו נצביע עליו בשבוע הבא. היום, מקסימום מחר בבוקר, נוציא סדר יום לשבוע הבא כדי שיהיה לכם זמן להיערך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באיזה יום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נדבר עם ילדת יום ההולדת ונראה מתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל זה חייב להיות אחרי הנוסח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, ברור. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> יש אופציה ליומיים? גם שני וגם רביעי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אנחנו נצא להפסקה ממש קצרה ונחזור לדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:42. << סיום >>