פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



49
ועדת משנה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות
30/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט
לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות
יום רביעי, כ"ז באדר ב' התשפ"ב (30 במרץ 2022), שעה 9:37



סדר היום:
 << נושא >> תכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יום טוב חי כלפון – היו"ר
צבי האוזר


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
רון כץ
שמחה רוטמן


מוזמנים:
שר התפוצות נחמן שי
	נתי קנטרוביץ'
	 –
	ראש תחום מידע ומחקר, נתיב - משרד ראש הממשלה

	דניאל בלנגה
	 –
	רפרנט ביטוח לאומי, אגף תקציבים, משרד האוצר

	אביתר אקוקה
	 –
	ראש דסק כנסת, מכון על משמר הכנסת מבית התנועה המסורתית

	שי פלבר
	 –
	סמנכ"ל הסוכנות היהודית, מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

	שי שמאי גליק
	 –
	מנכ"ל, בצלמו

	אנה שמילביץ'
	 –
	שדלנית, יועצת קשרי ממשל, הסוכנות היהודית




משתתפים באמצעים מקוונים:
	דוריס קריאף
	–
	מנהלת תחום תעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה 

	דוד דרסלי אבטה
	–
	משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה 

	מאיר שפיגלר
	–
	מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי 

	יהודה אבני
	–
	מנהל מרחב דרום, החטיבה להתיישבות 

	דב ליפמן
	–
	ח"כ לשעבר, ארגון יד לעולים 

	פולה ברקן
	–
	נציגה, לובי המיליון




מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
א.ב, חבר תרגומים

<< נושא >> תכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה << נושא >>


 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, התאריך הוא כ"ז באדר תשפ"ב. השעה 09:37, 30 במרץ 2022. אנחנו פותחים את דיון ועדת המשנה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות, דיון מעקב בנושא מאמצי העלאת יהודי זכאי השבות מאוקראינה ורוסיה. שלום לחבר הכנסת ולדימיר בליאק ולכל הנוכחים. 

ברשותכם, בטרם ניכנס לעניינים שלנו בדיון בוועדה, אני מבקש מכאן לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים בפיגוע אתמול בבני ברק ורמת גן ובפיגועים הקודמים בחדרה ובבאר שבע, וכמובן אנחנו גם שולחים מכאן כולנו איחולי החלמה ורפואה שלמה לפצועים. אנחנו נמצאים בעצם בעיצומו של גל קשה של טרור. ברשותכם, אם כבר אנחנו שולחים, אנחנו גם נתפלל, אני לפחות נוהג להתפלל ולפנות גם לבורא עולם שיעזור לנו, אז ברשותכם אני אקרא ממש בקצרה. קוראים הרבה פעמים פרקי תהילים באולם הזה, אבל הפעם נקרא את זה לא בצורה של מחאה כפי שזה נעשה בעבר על ידי חברי כנסת אחרים, אלא דווקא בצורה של תפילה וככה נפתח את הדיון.

"שיר למעלות: אשא עיני אל ההרים, מאין יבא עזרי. עזרי, מעם ה', עושה שמים וארץ. אל ייתן למוט רגלך; אל ינום שומרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שומרך ה' צלך על-יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל-רע ישמור את-נפשך. ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". שפרק תהילים הזה בעצם יביא ויעזור לכולנו להתמודד, ואנחנו נתמודד וגם ננצח כי זו סיפורה של הציונות. 

אנחנו מתכנסים היום בוועדה שבעצם עוסקת גם בסיפורה בעצם של הציונות, כי אנחנו מעלים יהודים זכאי שבות לארץ ישראל. התבשרנו לפני כמה ימים על מספר עגול יפה ומדהים של 10,000 עולים מאוקראינה ורוסיה בחודש סך הכול. בעיניי זו אולי התשובה הטובה יותר והמשמעותית ביותר לאלה שרוצים לפגוע בנו ולגרש אותנו מכאן. אנחנו נמשיך, נביא לכאן עולים ולהתפתח פה במדינה שלנו, לבנות כאן ערים ולהביא לכאן ילדים. כפי שכתוב, "נצח ישראל לא ישקר". רוצים להוציא אותנו מכאן ואנחנו רק נישאר, נשריש שורשים ונתחזק, וזה בדיוק נושא הוועדה שלנו. 

למעשה היום זה דיון מעקב על הדיון הקודם שקיימנו לפני כשבועיים. בדיון האחרון מצד אחד התבשרנו במספר בשורות מאוד חיוביות בנוגע לתהליך חילוץ של יהודי אוקראינה וגם העלאתם לישראל, אבל גם נחשפנו כאן לכמה כשלים, כמה בעיות, וזו ההזדמנות בדיון הזה לבחון את הדברים, לבדוק איפה אנחנו עומדים, האם הדברים תוקנו, האם התחלנו לתקן, לכן עוד מעט אנחנו נעביר את זכות הדיבור לשר התפוצות נחמן שי שלדעתי נמצא איתנו בזום. פעם שעברה זאת הייתה שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו-שטה שהייתה כאן ונתנה סקירה מעמיקה בנוגע למאמצי משרדה. אנחנו גם נקבל עדכון מהמשרד שלה וגם מהפרויקטור מאיר שפיגלר, אבל חשוב גם שנשמע את שר התפוצות עוד מעט.

בדיון האחרון בנוגע לכל המבצע הזה, בעצם שהוא מבצע מורכב מבחינה לוגיסטית, אנחנו נחשפנו לבעיות כוח אדם שהיו בין היתר של נתיב, שזה ארגון שנותן את האשרות. שרת העלייה והקליטה הודיעה בוועדה שאחד מהפתרונות למצוקת כוח האדם יהיה לאפשר לנציגי הסוכנות היהודית שיש להם מספר רב של נציגים בשטח, גם הם לעזור במתן האשרות, בין היתר בנוגע לטופס go-no-go למסלול הירוק שהוא בעצם מסלול מקוצר של הוכחת תחילת זכאות לשבות. אני מבין שהדבר הזה, ואנחנו נקבל עדכון, כבר בעצם יצא לפועל. זה בנוגע לבעיות כוח האדם שם בשטח. אנחנו מכירים גם בעיית כוח אדם כאן בארץ וזה יותר נמצא תחת הסמכות של רשות האוכלוסין. 

בדיון האחרון התבשרנו שנציגי רשות האוכלוסין יגיעו פיזית לנקודות, לבתי המלון וריכוזי הקליטה של העולים כדי בעצם לצמצם את ההמתנה. נחשפנו למידע שבעצם לוקח כמה שבועות כדי לקבל תור בלשכות של רשות האוכלוסין, לכן הרעיון היה לשלוח את הנציגים ישירות לבתי המלון כדי שאנשים יוכלו לסיים את התהליך ולקבל את תעודת הזהות ואת כל הניירת הקשורה לקבלת הזכאות כאן בארץ. זה בנוגע לכוח האדם.

הייתה גם עוד בעיה של ביטוח בריאות, שזה היה אז מאיר שפיגלר שהודיע לנו שמעניקים כאן ביטוח בריאות לכל מי שנוחת בארץ עוד לפני שיקבל את הזכאות. זה מאוד חשוב כי אנשים נמצאים בין הכיסאות בתוך התהליך ולא יכולים להישאר בלי ביטוח בריאות. 

נושא אחרון שהוא טיפה יותר מורכב לדעתי ואנחנו נדון בו היום אולי יותר לעומק, הוא יותר נושא תכלול המאמצים גם של ארגוני החברה האזרחית, ארגוני המתנדבים שעושים עבודת קודש. כולנו לדעתי מסכימים עם זה שיש המון ארגונים בשטח. חלקם מנהלים חמ"ל משלהם, מבצעים פעולות חילוץ באופן עצמאי. בדיון עלתה הסוגיה של המימון של המאמצים האלה, כי הארגונים האלה פועלים בצורה התנדבותית. התלוננו הלכה למעשה על כך שהם לא מקבלים עזרה, ובכלל זה עזרה כספית מהמדינה במאמצים שלהם. שמעתי שהיו התפתחויות מאז בנושא הזה, וזה עוד נושא שאנחנו כמובן נשמח לשמוע מהגורמים המוסמכים, עדכון בעניין הזה. זה בנוגע לדיון שלנו.

עוד פרק שהוא גם חשוב ואני מקווה שהפעם כן נספיק להגיע אליו, הוא יותר קשור לקליטה כאן בארץ, כי הרי אנחנו כבר מסיימים תקופה של חודש. זה אומר שחלק מהעולים בעצם עוד מעט יאבדו את הזכאות להישאר בבית המלון. מה קורה איתם הלאה? הרי הם צריכים למצוא מקום לגור בו, אז אנחנו נקווה שנספיק גם לדבר עם נציגי השלטון המקומי, הרשויות המקומיות כדי לדעת כיצד נערכים, האם בונים יחידות דיור או משפצים נכסים כדי למצוא בעצם מקום לעולים? 

לאחר ההקדמה הזאת אנחנו מייד נעבור לשר התפוצות, השר נחמן שי. אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת היא ועדה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות, אז זו ועדה למעשה כמובן שמטפלת בתחומים שהם בסמכות שר התפוצות. אני גם יודע ששבוע הבא בעזרת השם זה שבוע התפוצות, ובטח השר גם ירחיב בעניין. בוקר טוב השר נחמן שי. 

 << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> 

בוקר טוב, שלום לכולם. כמו שאמרת בצדק, ידידי יושב-ראש ועדת המשנה, יום טוב, היום הזה הוא יום קשה, כל הזמן לחזור על מטבע הלשון הזאת אבל זה הפעם נכון. אני רוצה באמת לשלוח תנחומים גם באמצעותכם וגם אתכם למשפחות השכולות. באמת שבוע שאני לא זוכר כמותו כבר הרבה זמן. 

אנחנו עוסקים בסוגיה של אוקראינה לפחות שלושה חודשים באופן מאוד אינטנסיבי. ממש ערב המלחמה התחלנו להדק את הקשרים עם הקהילות היהודיות שם, עם הרבנים של חב"ד, עם הג'וינט, עם הסוכנות, עם נתיב, עם משרד החוץ, עם כל הארגונים שעבדו שם. היו דיונים שבועיים, לפעמים לא שבועיים. שמענו באמת מכלי ראשון על הצרכים שלהם ועל הקשיים שלהם. התרשמתי כבר אז מהמנהיגות של הרבנים ומהיכולת שלהם לארגן ולשלוט מבחינה חיובית בציבור שעומד איתם ביחד.

לקראת המלחמה החלטתי באופן חריג ויוצא דופן להעמיד 10 מיליון שקל מתקציב משרדי לעזרת הקהילות. אחרי עבודת מטה הם סימנו ארבע מטרות שהם זקוקים לנו, בהן רכישת מזון, ציוד, אבטחה, הסעות, תרופות וכדומה. אישרנו את זה והחלטנו להקצות גם לחב"ד, גם לג'וינט שפעילים בתוך אוקראינה את 10 המיליון האלה ואנחנו עכשיו ממשיכים בתהליך, מייד אתאר אותו. זה עזר להם בתחילת הדרך, נדמה לי, והיה משמעותי מבחינתם. בהמשך, אנחנו מדברים איתם אחת לשבוע לפחות, ושומעים גם דיווחים על מצבם וגם על הצרכים שלהם המשתנים והולכים בהתאם למצב הצבאי ששורר באוקראינה. 

אני עצמי יצאתי לאזור בפולין והגעתי מפולין לגבול בין פולין לאוקראינה. הייתה לי הזדמנות ללמוד מכלי ראשון על יציאת הפליטים מאוקראינה, יציאה המונית, להערכתי עברה כבר 4 מיליון איש, שזה סדר גודל באמת יוצא דופן, כולל כמובן זכאי חוק השבות. לצורך העניין גם ישבתי בשיחות עם הקהילה היהודית בפולין. למדתי גם בפולין על ההיערכות לקבל את הפליטים הרבים, תוך כדי ההבדל הקיים בין יהודים וזכאי חוק השבות למי שאינם יהודים. ראיתי את אנשי חב"ד בפולין, הג'וינט, הסוכנות, נתיב, משרד החוץ, ועברתי במחנות השונים. ראיתי מה הצרכים ומה אנחנו יכולים להיענות להם. החלטתי להקצות עוד 10 מיליון שקל להמשך הדרך. אנחנו עכשיו בודקים איך לחלק את הסכום הנוסף הזה. הצרכים הם עצומים. אני חושב שזה באמת קומץ שאינו משביע את הארי אבל עדיף כך מאשר בכלל לא.

יש גם אמירה מאוד חשובה שיוצאת מהדברים האלה, והיא שאנחנו מדינת ישראל, עם ישראל, חייבים לסייע ליהודים במצוקה ולקהילות במצוקה. היום זה גם בהתאם לחוק הלאום. זה אפילו מעגן את זה באיזושהי חובה פורמלית, אבל אני לא זקוק לחובה פורמלית כדי לדעת שתפקידנו לסייע ליהודים ולקהילות יהודיות באשר הן, בכל פעם שהן במצוקה. 

אנחנו עוסקים עכשיו בעבודת מטה לקראת השלב הבא שהוא סוף הלחימה, היא תגיע מתישהו, ואז אני מעריך שיהיה צורך לסייע לקהילות בסובב אוקראינה. כל המדינות שם משלמות מחיר, כמובן הקהילות היהודיות בעצמן. זה כולל את מולדובה, כולל את סלובקיה, הונגריה, פולין. בכל מקרה כל המדינות האלה, אנחנו נעבור בהן, נשב עם הקהילות היהודיות, נשב עם הארגונים היהודיים, נלמד מה הצרכים ונחשוב איך אנחנו יכולים לסייע להם ישירות או באמצעות כמובן גופים שאנחנו עובדים איתם, בראש ובראשונה הסוכנות היהודית שעושה עבודה מצוינת, הג'וינט, חב"ד, איחוד הצלה, קרן הידידות, שורה ארוכה של ארגונים יהודיים וישראלים שמפגינים בעיניי רוח סולידריות אמיתית בנסיבות הקשות שאוקראינה נמצאת בה וממילא גם 200,000 ויותר היהודים או זכאי חוק השבות שנמצאים באותה מדינה. אני חושב שזה אחד המבחנים החשובים, העליונים שמדינת ישראל לקחה על עצמה. סייענו ואנחנו עדיין מסייעים לעם באוקראינה באופן כללי, לאו דווקא לקהילות היהודיות, בית חולים שדה. 

הסוכנות ערכה איסוף של 250 טונות של ציוד לבוש וצעצועים ופריטים אחרים שנשלחו לאוקראינה וזה באמת מחווה יפה, ומאות ואולי אלפי ישראלים שקמו בבוקר והחליטו שהם רוצים לעזור לעם באוקראינה. זה מדינת ישראל היפה, ישראל שכולנו גאים בה, ואנחנו אוהבים אותה בגלל זה בין היתר. 

יש עניין אחר שזה הפליטים הלא-יהודיים שמגיעים לישראל, אבל זה לא הנושא שהוועדה הזאת מטפלת בו. אני כן מטפל בו גם מתוקף תפקידי כנציג ציבור, גם כחבר ממשלה וגם מתוקף אמונתי שאדם במצוקה, החובה המוסרית שלנו והחובה האנושית שלנו היא לסייע לו, להם, לבני משפחותיהם. 

הייתי כבר כמה וכמה פעמים בלוד. אתמול ביקרתי גם בבית המועצה אלון ואני מתכוון כל כמה ימים לחזור לשם לראות איך הדברים מתנהלים. יש שיפור גדול בדרך שאנשים נכנסים לישראל. אני לומד על כל מקרה ומקרה, מדוע מגרשים. חלק שמגיעים, מגרשים אותם. זה גם צריך לעניין כל אחד ואחד מאיתנו כישראלים, כמובן חברי כנסת, שליחי ציבור שעוקבים אחרי פעילות הממשלה, מלווים אותה ומבקרים אותה על פי הצורך. זוהי תמונת המצב. אם יש לכם איזה שהן שאלות, אני אשמח לענות עליהן. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה השר שי. יש לי שאלה בנוגע לכספים שחולקו על ידי משרדך. האם תוכל לתת לנו קצת יותר מידע לאן זה הלך? האם זה רק לאוטובוסים של חילוץ או האם זה גם בנוגע לשמירה על המקומות היהודיים, בתי הכנסת? אם תוכל קצת לפרט בנוגע לכספים האלו.

 << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> 

התשלומים המקומיים נועדו לרכישת מזון, ממש להחזקה של אנשים במקומות מקלט שונים שבהם הם שוכנו, למזון, תרופות, דיור, הסעות בתוך אוקראינה ולמדינות שכנות. כל ארגון משנה שקיבל סיוע כספי מאיתנו השתמש לצרכים מעט שונים, אבל כשאני מסתכל פה על הרשימה אני שוב פעם מוצא מזון, תרופות, דיור חלופי. היסעים, הסעות זה עניין מרכזי. לינה, סל מזון, הסעות, אבטחה. אלה הדברים העיקריים. 

גם הצרכים השתנו, ידידי, יום טוב. עניין האבטחה היה בהתחלה יותר מרכזי אבל ממילא האבטחה כבר קרסה כשהתחילה האש והרוסים נכנסו. כבר לא היה טעם להגן על כל בניין ועל כל בית כנסת. התפיסה השתנתה. בסוף אם אתה שואל אותי, הנושאים העיקריים זה מזון, הסעות, אבטחה ומקומות מחסה להימצא בהם. בתחילה מקומות המחסה היו בתוך אוקראינה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בתוך בתי הכנסת גם, לפי מה ששמענו.

 << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> 

במקומות שהם בחרו לשכן. תראה, כל קהילה נהגה אחרת. לי אסור להיכנס כמובן לאוקראינה. אני לא יכול לרוץ ממקום למקום. לפי הדיווחים של רוב הקהילות, בשלב הראשון הם פינו נשים וילדים אל מחוץ לערים, להרים או למקומות נופש וכו' שהם פחות מסוכנים, ואחר כך הם התחילו להוציא אותם החוצה. יש עשרות אלפים מחברי הקהילות שיצאו מאוקראינה. חלקם נמצאים במדינות שכנות וחלקם הגיעו לישראל על תקן עולים חדשים. הם כבר עברו לקטגוריה אחרת. זה סיפור אחר. אני מניח שחברי ירון שביט ידבר עוד מעט. הוא יספר על הקליטה שלהם בישראל, שזה גם אתגר גדול מאוד. משרד העלייה והקליטה יספר. כותבים פה סיפור, היסטוריה יהודית חדשה בחודש האחרון, מאוד חשובה, מאוד מרכזית, מאוד מרתקת. 

אנחנו מתמקדים בתוקף תפקידו של המשרד בזווית של היהודים במקומותיהם שלהם, כלומר בקהילות שלהם, ואנחנו נצטרך לשקם את הקהילות היהודיות בוודאי ובוודאי באוקראינה ואולי גם במדינות השכנות שלקחו על עצמן כרגע מטלות מאוד כבדות, לכן אמרתי שהשלב הבא יהיה סיוע לקהילות האלה ועבודה, לאו דווקא סיוע כספי אלא גם סיוע אחר, נשלח אנשים וכדומה כדי לעזור להם. אני רואה בזה אתגר חשוב. אנחנו לא מחסלים את החיים היהודיים מחוץ לגבולות ישראל. זה לא בידנו. אנשים גרים במקום שהם רוצים לגור, ומחויבותה של מדינת ישראל ומחויבותו של משרדי, לסייע להם באשר הם. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה השר שי. חבר הכנסת בליאק, יש לך שאלות לשר?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל אני אשמח להתייחס. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה, השר. 

ניתן את זכות הדיבור לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. 

 << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> 

תודה רבה על הדיון.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בשמחה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני ושוב תודה על הדיון ועל הוועדה החשובה הזאת. אני קודם כל כמובן רוצה להשתתף בצער של משפחות הנרצחים ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אנחנו עוברים ימים קשים, ימים כואבים, אבל אין לי ספק שהממשלה יודעת לטפל בנושא הזה ואנחנו נדע להתגבר. ידענו גם תקופות קשות בעבר ויחד נעבור גם את התקופה הזאת. אנחנו יותר חזקים מהטרור וגם יותר חזקים מאלה שבמקום לתת עכשיו כתף ולהתאחד, עוסקים בניסיונות להפלת הממשלה. זה בהקשר לגל הטרור.

אני לפני שלושה ימים חזרתי מהונגריה, מהמשלחת המשותפת של הכנסת והסוכנות היהודית יחד עם חברי הכנסת ויושב-ראש הסוכנות בפועל, יעקב חגואל. נפגשנו עם שליחי הסוכנות, עם שליחי נתיב, משרד החוץ. פגשנו את העולים בבתי מלון בבודפשט, ונסענו למעבר הגבול. נפגשנו עם הפליטים ממש רגע אחרי שהם עוברים את הגבול. באמת מראות מאוד קשים, מאוד מרגשים. באמת היה לי קשה גם פיזית אבל גם רגשית לעבור את המסע הזה. 

להתרשמותי, בסופו של דבר היום התהליך הראשוני של הקליטה בסך הכול מתנהל בצורה סבירה וטובה. לפחות מה שראיתי בהונגריה, זמני ההמתנה סבירים. אני יודע שנניח בכל הקשור לרוסיה המצב הוא שונה. זמני ההמתנה שם יותר ארוכים, אז אני אשמח לשמוע קצת לגבי זה. אני חושב שמכיוון שכבר 10,000 הגיעו לכאן וזה באמת מספר מרגש, אני חושב שלא חווינו את המספרים האלה 30 שנה לפחות, אנחנו צריכים יותר ויותר לדבר על הקליטה כאן גם בנושא הדיור כפי שציינת, וגם אני אשמח לשמוע יותר על פריסת אולפני העברית, האם יש היום מספיק מורים והאם מקצים מספיק כסף לנושא הזה, כי אני יודע שהיו בעיות עם זה בשנים האחרונות והרבה מורים עזבו. 

בנושא של התעסוקה, היום חסרים הרבה מאוד ידיים עובדות במשק. פונים אליי מעסיקים גדולים. אני דיברתי עם המנכ"ל של קבוצת חיפה, ומחר יש לי פגישה עם חברת 'דן' שמחפשת נהגים ומוכנה לקלוט היום מאות נהגים, אז אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מייצרים את הקשר הישיר של המעסיקים הגדולים עם העולים. אני יודע שיצרו כבר מסלול ירוק בהייטק. עד כמה שאני מבין זה בהקשר של הפליטים. אז צריכים לחשוב איך אנחנו מייצרים את המנגנון הזה כדי שהמעסיקים היום שבאמת מחפשים עובדים ומוכנים לקלוט היום, יוכלו ישירות לפנות לעולים ולבצע את המיון ובאמת לעזור, כי אפשר לייצר פה מצב של win-win לכל הצדדים. 

שוב, אני חושב שהדיונים האלה חשובים ואנחנו ניצבים מול אתגר מאוד חשוב. אגב, גם בהקשר למה שאנחנו עוברים בימים האלה, התשובה הטובה שלנו לרוצחים זה קליטת העלייה שהיא בסופו של דבר חיזוק של מדינת ישראל. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה חבר הכנסת בליאק. אני ממש מסכים עם כל מילה וטוב מאוד שהעלית גם את הנושא של התעסוקה. הוא נושא מאוד חשוב. התחלתי לראות מודעות כאלו של קורסים להכשרת נהגים עבור העולים החדשים. זה בהחלט אפשרות שצריך לקחת בחשבון. וצריך לדחוף בעצם לכיוונים האלה של כל מיני קורסים מקצועיים כדי שהעולים יוכלו להתפרנס בכבוד, ובתהליך שהוא יהיה מקוצר ושזה לא ייקח שנים, כי אנחנו יודעים שבתהליך הקליטה, השנה הראשונה, השנתיים הראשונות הן השנים הכי קשות, כי מה לעשות, זה תלוי במדינות אבל בחלק מהמדינות יש עדיין את האפשרות לחזור, וזה תמיד שאלה שנשאלת. בן אדם שלא מצליח להתפרנס חודש, חודשיים, שלושה, אז בשלב מסוים הוא יגיד טוב, לא עבד לי פה אז נחזור - - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

המחשבה הזאת בשנה הראשונה במיוחד, היא רודפת אותך.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בטח. אני חושב על האבות והאימהות. יש להם ילדים קטנים והם רואים כל חודש את חשבון הבנק שהולך ונהיה במצב רע יותר כל חודש. אז לכן העניין הזה שבחודשים הראשונים תימצא תעסוקה טובה יותר לעולים הוא חשוב. פרסמו אפילו היקפי השכר, אנחנו מדברים על שכר מכובד, זאת אומרת, זה לא כמו שראינו בעבר שהם בעצם היו שמים את העולים - -, כמובן כל עבודה מכבדת את עצמה, אבל מבחינת טבלאות שכר, ממש בדרגות הכי נמוכות. אני רואה פה שיש גם אפשרות להשתכר יפה עם קורס יחסית מקוצר כבר בחודשים הראשונים של העלייה. בעיניי זה מאוד חשוב, אז תודה רבה חבר הכנסת בליאק. 

אנחנו ניתן לשי פלבר, סמנכ"ל הסוכנות היהודית, מנהל תחום העלייה בסוכנות, לתת לנו סקירה. כמובן יהיו לנו גם שאלות בנוגע למבצע שאתה, בוא נגיד, אחד מהקודקודים של המבצע הלוגיסטי הלא פשוט הזה, כפי שהתבשרנו במספר של 10,000 עולים. אולי תיתן לנו גם מספרים בנוגע לפניות ולצפי להמשך המבצע הזה. בבקשה, שי. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

תודה רבה. אני מתנצל, היו"ר, שאני ב-10:30 אצא לאירוע הבא. קודם כל מבחינת תהליכי העבודה במדינות השכנות, היום בעקבות ההחלטה אנחנו פרוסים עם עשרה שליחי go-no-go, שלושה במולדובה, שניים ברומניה, שניים בהונגריה ועוד שלושה בפולין. יש לנו כרגע במלונות באירופה סדר גודל של 2,500 שוהים. ירדנו מהשיא של כמעט 5,700. תיכף נדבר לגבי המגמות העתידיות, אבל שליחי go-no-go, אחד היתרונות בהם, שהם לא סטטיים, זאת אומרת יש מלונות והם מגיעים ישירות למלונות, עושים שם את הראיונות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

שלושה בפולין זה מספיק?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

כן, כי יש קודם כל את שליחי נתיב, אני חייב לומר. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה עשרה שלך, של הסוכנות מעבר לשליחי נתיב. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

נכון, זה תוספת. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה אותו תגבור כוח אדם שדיברנו עליו בדיון האחרון.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

מעולה.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

כרגע בפולין למשל יש כ-350 ממתינים, סדר גודל, אז זה עובד בסדר. היתרון בשליחי go-no-go, אמרתי, אחד, הם מגיעים לקהילות עצמן, למלונות עצמם שבהם נמצאים העולים ולא צריך להביא אותם למקום אחד, וכשהשליח שלי לא בטוח או יש לו ספק, יש שליח נתיב ששם אפשר לבצע את המהלך היותר מעמיק. זה לגבי הדבר הזה.

לגבי ביטוח הבריאות, אכן הוסדר. המדינה התקשרה איתנו, עם הסוכנות היהודית באמצעות קופת חולים לאומית, והיום כל מי שמגיע בתהליך go-no-go, בנתב"ג עצמו יש עמדה של קופת חולים לאומית. הוא מקבל כרטיס מגנטי עם חוברת הסבר, מה הזכויות שלו. הביטוח תקף לחודש, מתוך הבנה שבחודש הזה מעמדו יוסדר והוא יקבל כבר את כל הזכויות כאזרח רגיל. ביטוח כמעט כמו כל אחד אחר אבל ביטוח שהוא בסדר גמור. זה טופל.

בנוסף, הייתה בקשה של השרה ולא רק, לנסות לסייע כספית לעולים שמגיעים בתהליך go-no-go, מכיוון שהם מגיעים ועדיין אין להם סל קליטה, אין להם מזומן, אז נכון שהמלון משלם לך את הכול אבל צריך כמה שקלים לטובת דברים אישיים וכו', אז בשיתוף הקרן לידידות, אני חייב לומר שנרתמה בהקשר הזה בצורה נפלאה. היום כל מי שעובר ב-go-no-go מקבל גם בנתב"ג כרטיס נטען עם 500 שקל שבאמצעותו הוא יכול אחר כך לעשות קניות שהוא צריך בלי שום שאלות. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כי הוא לא מקבל סל קליטה.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

נכון. דרך אגב, עולה מקבל במזומן 1,200 שקלים, אז פה יש לו 500 שקל להתארגן. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ברגע שהוא מקבל את המעמד, הוא מייד מקבל סל קליטה? 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

כן. הוא הולך למשרד הקליטה, הוא מקבל את המזומן ומתחיל סל קליטה לחשבון הבנק, אבל לפחות מי שיש לו דיליי, שתהיה לו האפשרות הזו, אז ביחד עם הקרן לידידות הדבר הזה הסתדר. 

דיברת על המספרים. נכון להיום, אני מדבר רגע על אוקראינה, בטיסות של הסוכנות היהודית והקרן לידידות הגיעו מעל 5,700 איש החל מה-16 במרץ, בטיסות כאלה ואחרות. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בפברואר, לא?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

ב-24 בפברואר כשהתחיל המשבר הגיעו טפטופים, אבל הטיסה הראשונה הייתה ב-6 במרץ, טיסות מאורגנות. מבחינת המגמה כרגע, חשוב לומר, יש האטה משמעותית בהגעה של פליטים בכלל לגבולות, ומתוקף זה גם הגעה של פליטים יהודים. בשבוע שעבר הייתי בפולין, ברומניה. הגעתי גם למעברי הגבול. אין ספק שרואים את הירידה. עדיין אנחנו פרוסים במעברי הגבול בצורה די משמעותית, אני חייב לומר, כי עדיין מגיעים טפטופים וכו'. 

אני חושב שאנחנו מסתכלים על התהליך הזה כרגע שהסתיים כתהליך הריאקטיבי. בעיקר הגבנו לשיטפון שהגיע ועכשיו אנחנו נערכים לטובת עבודה הרבה יותר פרואקטיבית, מאורגנת ומסודרת. דיברת על מספרים, אז נכון שאצלנו יש קרוב ל-9,000 מועמדים שמרגע המשבר התקשרו, מילאו טופס, אמרו, אני רוצה לעלות. אנחנו "מנכים" את מי שכבר עלה ורואים כרגע מה הפוטנציאל אמיתי, ואנחנו הולכים להתחיל בקמפיין באוקראינה עצמה. אנחנו גם יודעים למפות אותם באיזה ערים הם נמצאים. כדוגמה, יש 1,417 שהם מקייב, אז אנחנו כרגע נעשה תהליך אקטיבי. נפנה לאותם אנשים שנמצאים באזורים השונים, יש קרוב ל-600 ומשהו באודסה, ונראה, אם הקרבות כרגע מאפשרים רגיעה מסוימת, אנחנו נפנה אליהם, מי עדיין רוצה לעלות, ונתחיל להוציא אותו בצורה מסודרת ויותר מתואמת. אני חושב שזה צעד אחד שאנחנו עושים. 

אנחנו מחכים לראות מה יקרה עם הסיפור של הגברים בני ה-18–60. כרגע עדיין אי אפשר לצאת אבל ברגע שהדבר הזה יתאפשר, מן הסתם מדובר פה באלפי אנשים שירצו לצאת ולהתאחד עם המשפחות שלהם, ואנחנו נתחיל גם להגיע לאזורי הגבול עצמם לנסות ולעבוד גם ביחד עם הג'וינט וארגונים אחרים, לראות שאנשים שכרגע החליטו לא לעלות, לראות אם עדיין הם רוצים להגיע. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, זה המון תלוי בהרחבת הלחימה, כן או לא, כי יש פליטים בתוך אוקראינה שפשוט עברו מערבה. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אנחנו רואים את זה בצורה מאוד ברורה. איפה שיש לחימה, מגיעים יותר פליטים. אתה צודק ואנחנו מקווים שהלחימה תירגע. אם חס וחלילה היא תתרחב לאודסה, אז אין ספק שאנחנו נראה שטף גדול מאוד שמגיע מאודסה לאזורי מולדובה וכו'. אלה שלושה פרמטרים, כל מה שאתה ציינת, שאנחנו רוצים לעבור להיות הרבה יותר פרואקטיביים מאשר מה שהיינו היום בעיקר שהגבנו והתארגנו. 

לגבי שת"פ עם ארגונים אחרים אזרחיים, אז אני אומר, יש שיתוף פעולה. הוקם המשל"ט. אנטון הפרויקטור מסתובב כרגע בשטח. הוא היה כבר במולדובה והוא כרגע בפולין. אנחנו מנסים לייצר תהליך, לנסות להגיע למתקנים שלהם ולהציע לעולים את האפשרות לעלות, כמו אגב, להציע להם לבוא למתקנים שלנו, כי יש אנשים שלמשל סורבו בסוף לעלייה. הם פליטים. הם בפולין, הם ברומניה. הם לא יחזרו כרגע לאוקראינה, אז הג'וינט יכול לטפל בהם. זה השלב שאנחנו כרגע מתחילים להבנות אותו ביחד עם הארגונים הנוספים. כל זה רק אוקראינה, צריך לומר. 

במקביל אנחנו מזהים תהליכים מאוד משמעותיים בגידול במדינות השכנות. ביחד עם נתיב ועם המל"ל, משרד החוץ, משרד העלייה והקליטה, אתמול היה לנו דיון מסוים, תפיסה איך אפשר להתחיל לטפל גם במדינות השכנות כי ברור לכולנו שמשם יגיעו קבוצות העולים הבאות. אלה העדכונים המשמעותיים. נשמח לענות על שאלות ככל שישנן כמובן. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן. תוכל להרחיב קצת על העבודה של אנטון שם? אם הבנתי נכון, הוא בעצם סוג של פרויקטור שנמצא בשטח מטעם הסוכנות היהודית.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

מטעם המינהלת של שפיגלר. עובד איתנו ביחד עם כל הארגונים האחרים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

והוא בעצם צריך ממש ליצור את הקשר עם כל ארגוני החברה האזרחית, ארגוני המתנדבים ולתכלל למעשה את הפעילות, כי ראינו בדיון האחרון שלפעמים היה אולי קצת קצר בתקשורת בין הארגונים לבין הסוכנות או הארגונים המוסמכים מטעם מדינת ישראל, ולכן אולי תרחיב בעניין הזה. זה לדעתי מאוד חשוב.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אנטון למשל במולדובה, ששם יש הרבה מאוד ארגונים, הרבה מאוד פריסה, עבר בכל הקהילות, יצר איזשהו שולחן קהילתי שבו נמצאים הארגונים המשמעותיים, ארגוני קהילה, נפגש איתם, חיבר אותם לצוות שלנו שהגיע לשם, הקרן לידידות שפועלת שם בצורה טובה מאוד, ולמעשה נוצר איזשהו תהליך יותר מסודר ומתואם. יש כאלה שידעו על קיומנו אבל אנחנו פה בשביל לתקן כשלים, לא בשביל להרעיף מחמאות. היו ארגונים שלא ידעו שאנחנו קיימים, אז היום הוא יודע שאם מגיע אוטובוס של ארגון מסוים, הוא יודע לפנות אלינו, להגיד, הגיע אוטובוס במקום כזה או אחר. אם צריכים עזרה במלונות, הם דואגים. אם לא, הוא מעדכן אותנו ואנחנו שולחים לשם שליחי go-no-go. 

אתן דוגמה לעבודה של אנטון בכלל בעבודה המשותפת. הרב שלומי פלס מחב"ד הביא 300 איש לפולין למלון הילטון. הרים לנו טלפון, אמר, חברים, תביאו לי בבקשה שליח go-no-go אליי למלון. תעשו לי בדיקה, בוא נראה מי רוצה לעלות. אני חושב שנוצר חיבור הרבה יותר טוב בין הארגונים ונוצר מהלך שבו אנחנו משלימים אחד את השני. 

אני אתן דוגמה לחיבורים. שבוע שעבר היה לנו ברומניה שמונה עולים עם מקרים רפואיים של חיים ומוות, וביחד עם איחוד הצלה הבאנו טיסת חילוץ לשמונה אנשים, ביחד עם אל על וחילצנו אותם, אז המהלך הזה הוא מבורך. אולי הסיפור עם אנטון, שהוא רואה תמונה כוללת ויודע לחבר בין התהליכים. הוא גם מקים תחת שפיגלר איזשהו משל"ט אצלו כדי לקבל תמונה הרבה יותר ברורה, ואני חושב שזה מבורך וזה עוזר לנו להשתפר. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

מה לגבי מימון? חלק מהארגונים, אני מבין, בעצם ממשיכים לפעול אבל הם כבר מסרו לנו פעם שעברה שבשלב מסוים היו להם תורמים, אז הסתדרו איכשהו, ובשלב מסוים כבר נגמר להם הכסף.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

האם כאן הסוכנות היהודית נכנסת לתמונה?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אנחנו נתנו סיוע, אני צריך להגיד, צנוע לקהילות באוקראינה, מענקי חירום נגדיר את זה ככה, אבל אני מגדיר את זה כסיוע חירום. הוא לא פתר את הבעיה. יש הרבה ארגונים בהחלט. אנטון הוא פרויקטור שנלקח בשיתוף המל"ל. מי שלא מכיר, אנטון הוא בוגר מערכות הביטחון, גם שירת בעבר במדינות הללו והוא פרויקטור שנלקח מטעם המינהלת בהמלצת המל"ל ובשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, וכגוף שרואה רגע את כלל הארגונים בזירה, וזה כמו שאמרתי, מבורך. 

שאלת לגבי הסיוע הכספי. נתנו סיוע מיידי אבל אני יודע להגיד משיחות עם הרבה ארגונים, זה לא מספיק. ארגונים שלקחו על עצמם להוציא אוטובוס ולממן מלונות, בהקשר הזה ביחד עם מאיר עובדים מול האוצר כדי לגבש חבילה תקציבית. ככל שבסוף תהיה חבילה תקציבית, אנחנו כמובן נשמח כסוכנות יהודית להיות הגוף שעוזר לשלם, אבל כרגע אנחנו עדיין מחכים למקורות בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אם אתה מדבר על מקורות, אז יש לנו גם נציגות של משרד האוצר. זו גם ההזדמנות להעלות את הנושא.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

לגבי תעסוקה אני אגיד משפט אחד. רוב העולים, אתם פוגשים אותם, אני ראיתי אותם. זה אנשים שלא תכננו לעלות. בהתחלה עוד באו עם מזוודות. אחר כך רואים אותם מגיעים עם שקיות, עד הרמה הזו. סיימנו אתמול פילוח של כל מי שעדיין לא עלה לארץ ונמצא על המזוודות, והעברנו את הפילוח הזה למשרד העלייה והקליטה ולשאר השותפים. קצת לסבר את האוזן, יש 97 רופאים שרוצים לעלות. אין ספק שאנחנו ביחד עם משרד העלייה והקליטה, משרד ראש הממשלה צריכים להתגבש לידי תוכנית תעסוקתית. יש פה פוטנציאל עבור המשק הישראלי, ואני בטוח שאם נבוא לאנשים שעדיין לא עלו ורוצים לעלות, אם נציע להם הצעת ערך, הם יעשו זאת. במקביל אנחנו מפלחים את העולים שכן הגיעו כרגע לארץ, מאוקראינה לפחות כ-7,000 עולים. אם אנחנו מורידים רגע ילדים, פנסיונרים ובגיל התעסוקה, יהיה לנו פילח מוכן תוך יומיים. זו ההזדמנות לבוא למעסיקים. יש הרבה יוזמות של אפליקציות לחבר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

המעסיקים באים לבד. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הם באים לבד, הם פונים אלינו. הם מוכנים לקלוט היום.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אבל אני חושב צריך לבנות תהליך מסודר יותר. יש לנו המון יוזמות, צריך להגיד החברה הישראלית, אפליקציות לחבר ולשדך בין עולים. נפלא. אנחנו נהיה שותפים לכל הדבר הזה, אבל צריך לחשוב על תהליך מובנה. השוק הפרטי יודע לעבוד נהדר. הוא מגיע לעולים ישירות, הוא כבר מגיע למלונות, הוא לא מחכה לנו, אבל עדיין אנחנו כגופים ציבוריים וכממשלה צריכים להבנות ביחד עם משרד הקליטה, ואני יודע שהם על זה, תהליכים של הכשרות מקצועיות. הוואצ'רים והסבות זה בהחלט סוגיה משמעותית.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה שי פלבר. אנחנו נבקש עכשיו מד"ר נתי קנטרוביץ' מארגון נתיב, לתת לנו סקירה. בדומה לסוכנות היהודית אתם גם נמצאים בשטח. תיתן לנו בטח גם נתונים ואנא תתייחס גם לעניין בעיית כוח האדם שאנחנו מקווים ושומעים לפחות שיש שיפור משמעותי בעניין, אם כי אני גם שומע על קשיים בנוגע למדינה אחרת שהיא גם חשובה בנושא הדיון שלנו, שזה רוסיה, אז גם נשמח להתייחסות שלך בעניין הזה. בבקשה. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

בוקר טוב, תודה רבה אדוני היושב-ראש. באמת כמו שכבר הוזכר כאן, בעקבות הפתרון שהוצע על ידי הפרויקטור, ובעיות כוח האדם שבאמת היו בעיות אובייקטיביות של קונסולים פעילים שהיה לנתיב, הוחלט לפצל את התהליך לשני מסלולים מקבילים, ה- go-no-go, אותו המסלול הירוק בחו"ל שהבדיקה הראשונית שאמורה לזהות, לפחות ודאות מסוימת של זכאות ואז אותו אדם מגיע לארץ ועובר כאן בדיקה מלאה, אז אני יכול לומר לך שלפני שהטיפול במסלול הירוק הועבר בשבוע שעבר לידי הסוכנות היהודית, אנחנו כבר הספקנו לטפל בכ-2,000 איש בחו"ל לפחות במסלול הזה, זאת בנוסף למעל 5,000 אשרות עלייה שהונפקו בכל המרחב, לא רק באוקראינה ומדינות המעטפת אלא גם ברוסיה, בלארוס, אבל בעיקר אוקראינה ורוסיה, ותיכף אני גם אתייחס לנושא הרוסי בנפרד.

ובנוסף, עוד 2,000 איש שעברו בדיקה מהירה כאן בנתב"ג, כאשר בסופו של דבר נכון להיום כבר בארץ נבדקו מעל 3,400 איש. כמעט 3,100 איש כבר קיבלו, וזה אני מדבר על השבועיים האחרונים, כבר קיבלו אישורי זכאות כאן בארץ והועברו לטיפול גם של משרד העלייה והקליטה וגם של רשות האוכלוסין וההגירה, אותה מסגרת משותפת לשלושת המשרדים, שהפונה נבדק כאן בארץ באותם המבחנים של משרד העלייה, עובר לרשות האוכלוסין, מקבל אזרחות ומייד מקבל תעודת עולה. יש ערים שאנשים גם נרשמים לבנקים, לקופות חולים ועוברים למעשה את כל התהליך בצורה מסודרת. כך אנחנו ממשיכים.

אני יודע שבימים האחרונים פורסמו כל מיני נתונים. מהנתונים שלנו, מאז תחילת המלחמה באוקראינה טילפנו בכ-14,000 אנשים בחו"ל. מעל 10,000 כבר קיבלו או אשרות עלייה או אישורי go-no-go כל היתר זה בעיקר ברוסיה, שברוסיה יש באמת בעיה מסוימת שלא קשורה בעיקר לפעילות נתיב אלא לאופן שהפונים לא מבקשים לעלות באופן מיידי, כי כל מי שרוצה לעלות באופן מיידי, אני יודע שמדברים על המתנה של שנה. כל מי שרוצה לעלות באופן מיידי יכול לעשות את זה תוך חודשיים וחצי-שלושה, לקבל שירות של קונסול במוסקבה ובסנט פטרסבורג, ולעלות לארץ. יש אנשים שפשוט מעדיפים לעשות את זה בתקופה מאוחרת יותר, אז הם גם נרשמים לחודשי הקיץ על מנת להגיע לארץ סביב סוף הקיץ, תחילת ספטמבר, בדיוק שנת הלימודים והכול עבור הילדים שלהם. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

ה-14,000 פניות שדיברת זה לא כולל רוסיה.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

זה הכול כולל הכול. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

אני יכול להגיד לך במדויק. ברוסיה קיבלנו וטיפלנו ב-3,312 פניות. מידי יום אנחנו מקבלים כ-150 שאלונים בדואר אלקטרוני. חלק מהדברים עברנו לטיפול מקדים באמצעים טכנולוגיים כדי להקל על כל התהליך. אתמול, סתם רק לסבר את האוזן, באחד המוקדים קונסול אחד טיפל ב-56 אנשים, שניים מתוכם קיבלו אשרות עלייה. אני מזכיר, זה אנשים, כמו שעמיתי שי אמר, שלא תכננו עלייה מיידית, שלא עשו את ההכנות, אנשים שנאלצו לברוח מהבית חסרי כול, לעיתים גם חסרי מסמכים, ועדיין שיעור המסורבים הוא נמוך ביותר גם בחוץ לארץ. כמובן שאין להם שום זיקה, מסורבים, אבל אלה שנבדקים ומגיעים לכאן, 3%, 114 איש מתוך 3,400, זה באמת שיעור נמוך ביותר.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי. לפי מה שאמרת מבחינת רוסיה, יש לכם נציגות רק במוסקבה ובסנט פטרסבורג או שאתם פרוסים לעוד ערים? זו מדינה ענקית, רוסיה. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

אז קודם כל רוסיה היא מדינה ענקית. יש לנו שתי נציגויות קבועות, כי ברוסיה אנחנו מחויבים לפעול אך ורק בצמוד לנציגות הדיפלומטית, השגרירות במוסקבה והקונסוליה הכללית בסנט פטרסבורג. בנוסף אנחנו גם מפעילים שירות קונסול נייד. יש לנו כמה מוקדים לאורך כל המדינה הענקית הזאת, שגם לשם הקונסולים מגיעים.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כמה אנשים?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

ברוסיה?

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

יש במוסקבה חמישה קונסולים ועוד שניים בסנט פטרסבורג. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זאת אומרת שבעה אנשים מטפלים בפוטנציאל העלייה.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

מטפלים בפוטנציאל העלייה. כמו שאמרתי, מנפיקים סביב 150 אשרות ביום.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

הבנתי. זאת אומרת, בהמתנה של חודשיים וחצי עלייה מיידית מברית המועצות. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

עלייה מידיית. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זה נראה לך סדר גודל סביר אל מול המשימה, שבעה אנשים?

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אנחנו קודם כל מקדמים בברכה את חבר הכנסת צביקה האוזר.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני מצטער, אני פשוט הייתי תקוע פה בפקקים מתל אביב. לקח שעתיים להגיע.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אנחנו גם נציין שאנחנו מקבלים אותך לא רק כחבר כנסת וסגן יושב-ראש הכנסת אלא גם כממלא מקום יו"ר הכנסת וגם כממלא מקום נשיא המדינה, אם אני לא טועה, היום.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

עוד שעה וחצי. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בבקשה חבר הכנסת האוזר. אני בא מוכן עם שאלות. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ניסיתי לעקוב. היו גם בעיות קליטה. אני צריך לבוא בתלונות לשר התקשורת שאפילו אי אפשר לעקוב דרך האינטרנט בשידור. בכל מקרה, איפה שכן הייתה לי קליטה. אנחנו נערכים לקליטה מברית המועצות. אתה מדבר, יש סדר גודל של 3,500 פניות שטיפלתם. מדינה מנהלת את האירוע עם שבעה אנשים. אני שואל אותך כזה דבר: אם היו 100 איש שיכולים לטפל בזה, בוא נגיד שהיו מתקצבים אותך והיה לך כוח אדם, האם היה היקף גדול יותר ומזרז יותר של העניין?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

כמובן. קודם כל אם יותר לי להשלים, אז אמנם שבעה אנשים נמצאים ברוסיה לבדה. מאחר ואנחנו באמת מזהים את הבעיה, למשל מאז פרוץ המלחמה קיבלנו כמעט 900 פניות קונקרטיות מאנשים ברוסיה שמבקשים לקבל מידע לגבי צורך העלייה שלהם לארץ. אנחנו גם ממליצים לאנשים להגיע באופן עצמאי לכאן. בשדה התעופה בנתב"ג הם מקבלים טיפול, הפונים מאוקראינה, אותה מסגרת של המסלול הירוק, ואז תוך מספר ימים עוברים את תהליך ההתאזרחות. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

האם המסלול הירוק מתחיל לפעול ברוסיה? כי אני שמעתי מקודם שלא היה מסלול ירוק, ה go-no-go ברוסיה. השאלה אם עכשיו אתם מתחילים להפעיל את המסלול הירוק גם ברוסיה? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ואני שמעתי שזמני ההמתנה ברוסיה ארוכים מאוד. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

תראה, אני חושב שחודשיים וחצי זה הרבה, ואני חושב שזה יותר מחודשיים וחצי, זמני המתנה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כי אנחנו שמענו על חצי שנה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

וחצי שנה. אני חושב שבסיטואציה הנוכחית הקיימת באזור, עם חוסר היציבות ובמוטיבציות הקיימות עכשיו, מדינת ישראל בעיוורון מוחלט שהיא מטפלת בעניין בקצב של חצי שנה. מי שרוצה לעלות צריך לקבל תשובה תוך שבעה ימים. זה הסטנדרט שצריך לבוא. ראש הממשלה צריך היה לבוא, לדפוק על השולחן ולהגיד לך, אדוני, אני מבקש תוך שבעה ימים תשובה, מה אתה צריך בשביל לתת לאנשים תוך שבעה ימים. אתה יכול לתת לנו? 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

כן. אז קודם כל בנוסף לאנשים שפרוסים בחוץ לארץ והקונסולים, אנחנו כבר גייסנו כוח מילואים שחלק מהאנשים האלה פועלים במעטפת אוקראינה. חלקם נותנים שירות כאן בארץ. יש לנו כרגע קורס שליחים שמתמקד כולו בהכשרה קונסולרית של 13 איש. בנוסף, אנחנו מכינים קורס רחב יותר שלפחות להערכתנו אנחנו נצליח לגייס עוד כ-30–40 קונסולים פוטנציאליים שיעברו הכשרה ואז הקונסולים הוותיקים שיודעים לטפל בבעיות מורכבות יוסטו לרוסיה, וקונסולים שיכולים להתמודד עם בעיות קלות יותר, ושוב אני מזכיר, הבעיות של אוקראינה זה בעיות מורכבות כי אנשים מגיעים ללא מסמכים. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

לא, אני מבין, אבל תשמע, אנחנו כבר חודש מתחילת הקרבות, שלושה חודשים או חודשיים שיכולתם להיערך, וידעתם שזה האירוע שהולך להיות. קודם כל זאת מדינה. אתה הולך לעשות קורס. אנחנו מדברים על הכשרה של 30 איש. כמה זמן צריך להחזיר 30 איש? ולמה רק 30 איש? אני מנסה להבין. תיראו, אנחנו מטפלים באירוע עם פוטנציאל היסטורי במודל פלגמטי, לא רלוונטי לגודל המשימה. כשאתה ואמר לי היום כעבור 30 איש שאולי יהיה עוד קורס ואתה אולי תכשיר עוד 30 אנשים, אני שואל איך, ואני לא בא אליך בטענות ברמה האישית חלילה. אני אומר, חבר'ה, יש פה ליקוי מאורות אסטרטגי. אנחנו צריכים 500 איש לגייס עכשיו לשישה חודשים. אנחנו צריכים להכשיר תוך שלושה ימים או חמישה ימים. אני לא כל כך מבין כמה זמן זה, כמה זמן לוקח לך לפתוח קורס, כמה זמן לוקח לך לעשות את הקורס? אולי כן אולי לא, זאת אומרת, אנחנו באירוע חירומי. אני לא כל כך מבין את מודל הפעולה. כשאתה אומר לי חודשיים וחצי כאן, וכשאנשים אומרים לי שזה חצי שנה, אנחנו באוטופוקוס. 

יש לי שאלה. כמה יהודים יש באוקראינה?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

200,000 זכאי חוק השבות.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זה הערכה שלכם. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

זה הערכה של דלה-פרגולה. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני רוצה להבין, ההערכה של הדלה-פרגולה על פי מיפקד שנערך לפני 20 שנה. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

נכון ל-2020.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

תראה, אני שמעתי מנציגי חב"ד בדיון קודם, 600,000. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אז כמה אתם חושבים?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

200,000.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אתה חושב שיש 200,000 זכאי שבות. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

בפעילות שאנחנו עושים ובקהילה, בקשר שלנו, כ-200,000.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

הבנתי. כמה להערכתם מתוכם פליטים?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד לך מספר.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מה האומדן שלך, הבטן שלך אומרת?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אני אומר ככה, נתונים שאני יודע להגיד אותם ואז מזה נעשה את המחשבה. במלונות שלנו הגיעו מעל ל-7,500 איש. זה סדר גודל של אנשים, רובם הגדול עלו. אנחנו כרגע עובדים ביחד עם הג'וינט ועם חב"ד לקבל מהם מיפוי של אנשים שעברו את הגבול ולא עלו לארץ. זה נתון אחד שאנחנו נקבל אותו בימים הקרובים. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מה הבטן שלך אומרת עכשיו? לא תופס אותך במילה.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אני מוסיף עוד קבוצה שעברה לגרמניה. אנחנו לא יודעים לגביהם. הערכה שלי, אני מעריך שבאזור ה-15,000-18,000. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אם יש 40 מיליון תושבים באוקראינה, אנחנו יודעים ש-4 מיליון פליטים, בערך 10%. אתה אומר, אותו סדר גודל מקרב זכאי השבות. 10% מזכאי השבות יצאו מאוקראינה. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

הרבה מאוד ממי שעזב את אוקראינה זה אנשים שתלוי באזורי הלחימה. לא דין מי שעזב את מריופול כמי שעזב את קייב.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה הקהילות היהודיות קלטו בגרמניה?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד לך נתון. אני יכול להגיד לך כמה קלטו בעבר, לא כרגע. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

דיונים כאלה מתקיימים בגרמניה. מישהו, יש לו את הנתון כמה יהודים הגיעו לגרמניה?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אפשר לפנות לקהילה ולבקש את הפרטים האלה. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

חשבתם לפנות? 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

התשובה היא כן, מכיוון שאנחנו רוצים לפנות לאנשים שעלו למדינות השכנות ולא עלו לארץ. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה נקלטו בגרמניה, הערכת הבטן שלך?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

כל מספר שאני אגיד הוא יהיה לכאן או לכאן, הוא לא יהיה אחראי. 


 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

יש לנתיב הערכה?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

גם לנו פחות או יותר אותה הערכה. אין לנו מספר ודאי לגבי כמה אנשים נקלטו מאוקראינה. מבחינת היוצאים, פחות או יותר אותו סדר גודל.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה נקלטו בגרמניה להערכתם? כמה הגיעו זכאי חוק שבות שנכנסו דרך ההסדר הייעודי שעוד מעט אני אשמח לשמוע אותו, שהגרמנים נותנים ליהודים בגרמניה? יש לכם מספר?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

לא, אבל אני אבדוק לך.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זאת אומרת, שמדינת ישראל שמנהלת את האירוע, מנהלת את זה כמכולת. חבר'ה, על מה אתם עובדים? זה אירוע לאומי. אנחנו פה מממשים ייעוד שלנו. גרמניה הכריזה שבוע שעבר על חוק שבות ליהודים. היא מתעדפת יהודים על פני אחרים. היא מקלה על יהודים. היא לא נותנת מבחני אינטגרציה. היא לא עושה דברים שהיא פועלת באשר לפליטים מאוקראינה רגילים למי שהוא זכאי חוק שבות, קרי יהודי שמגיע לגרמניה. אתם מחויבים להבין את האירוע הזה. אנחנו פה, סליחה שאני אומר בצורה בוטה, מתחרים אל מול הגרמנים. קודם כל אני קורא מכאן לראש הממשלה, לראש המל"ל, לנהל גם מול הגרמנים דיון רגיש ועדין בנושא הזה, אבל זה דבר שאי אפשר להשלים איתו שיהיה תיעדוף בקליטת פליטים בגרמניה ליהודים מאשר לא ליהודים, שתהיה אבחנה. זה אחד. שניים, אתם חייבים לאחוז במספרים. אתם חייבים לעצב מדיניות שמבוססת על נתונים, שמבוססת על מידע. אנחנו לא מנהלים פה מכולת. אנחנו מנהלים פה מדינה. 

אנחנו חודש בקרבות. אנחנו היינו צריכים לקיים את הדיון הזה חודש לפני, כשאף אחד לא האמין שיהיה כזה דבר, ושמענו את האמירות. אנחנו לא ערוכים על אותו משפך עכשיו שמתקיים, ואנחנו נמצאים בסיטואציה, ברוסיה, שאנשים מחכים חצי שנה, ואנחנו אולי נכשיר בקורס עוד 25 אנשים. אנחנו לא מנהלים את האירוע בסדר הגודל ההיסטורי כפי שצריך להתייחס אליו. 

שמעתי פה, אגב, יש 97 רופאים שממתינים. חבר'ה, להכשיר רופא במדינת ישראל, מיליון וחצי שקל? שני מיליון שקל? יש פה 200 מיליון שקל שממתינים להיכנס לישראל. האם מדינת ישראל משקיעה 5 מיליון שקל להביא אותם? לא. האם מביאה 3 מיליון שקל? לא. אנחנו עוצמים עיניים לרווחה. אנחנו לא מבינים את גודל העניין. אותם 97 רופאים מייד יברחו לגרמניה, בקליטה, בתנאים, בפנסיות, בהערכה. מה אנחנו עושים? אנחנו השתגענו? אנחנו משוגעים? אנחנו לא מבינים מה עומד כאן? 25 שליחים, 3 מיליון שקל, כסף זעום. שמעתי את שר התפוצות אומר, אנחנו צריכים לשקם את הקהילות ולדאוג לקהילות. אנחנו נדאג לקהילה בגרמניה שקולטת את היהודים? 

תיראו חברים, הדיון פה, אדוני היושב-ראש, אני הייתי יושב פה פעמיים בשבוע עם תוכנית מסודרת כי כנראה במקום שאין איש, אנחנו צריכים להיות. אני לא יודע מה הוא הקבינט שמתכנס. אני מבין שראש הממשלה עוסק בדברים חשובים אחרים, דחופים נוספים מאוד גדולים, אבל זה נושא דרמטי לעתידה של מדינת ישראל. חייבים לעסוק בזה יומם ובלילה בסדר גודל אחר ממה שאתם עוסקים בו. אתם ישנים כבר חודשיים ואתם מנסים להתרומם בקצב שהוא לא רלוונטי לאתגר, ואנחנו אל מול עינינו נפספס את הדבר, ואנחנו בעוד שנה ושנתיים נבין שהגיעו 250,000 יהודים לגרמניה ולא למדינת ישראל, בגלל שאנחנו לא פעלנו נכון בזמן אמת ולא יצאנו מגדרנו, אז אני מתנצל שאני ככה נשמע דרמטי ואני ככה נשמע צועק, אבל אם פה לא יצעקו ולא ידפקו על השולחן, אנחנו נפספס. 97 רופאים, הייתי קורא אדוני, מייד ליושב-ראש קופת חולים, מנכ"ל קופת חולים, מייד להטיל עליהם להביא את האנשים. אני לא סומך על נתיב. אני לא סומך על הסוכנות. הם לא מסוגלים לבצע את הפעולה הזאת. 

מייד לעשות פה שולחן עגול של גורמים עסקיים, להטיל מכסות, שכל אחד יבוא וייסע לשם ויביא את האנשים. המדינה צריכה לממן את הפעילות של הגורמים האלה כי הארגונים לא יודעים לעמוד בגודל המשימה. כשאומר לי כאן נתיב, אני מכשיר 30 איש, אני מבין שאנחנו בליקוי מאורות אסטרטגי. זאת בדיחה, סליחה שאני אומר. זאת בדיחה. איך מדינה נערכת להזדמנות היסטורית? יש את אנטון. מה אנטון עשה ואנטון ביקש? one man show. כמעט one man show, אז יש עוד אנשים. 

מדינה באה, שמו את השם אנטון וכולם שבעי רצון כאילו ככה נערכים במאה ה-21, 2022, כאילו אנחנו לא מבינים את הסיטואציה, אז אני מתנצל אדוני, שאני ככה מתפרץ, אבל אני מבקש להכניס את הדיון לפסים הרלוונטיים.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אנחנו שותפים לדברים שאמרת ממש מדם ליבך. בטרם ניתן לחבר הכנסת רון כץ גם להתייחס, אני אשמח לשמוע התייחסות גם של נתיב, גם של הסוכנות. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מה חתך הגילאים שהגיעו לארץ? 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

חברים, נאמרו כאן אמירות קשות אבל לצערי הרב יש בהן מידה רבה של אמת. בואו נקרא לילד בשמו. יש לנו פה סוג של תחרות מול גרמניה, ולא רק גרמניה, יש עוד מדינות במערב אירופה, בעצם מתחרים על היהודים שלנו. השאלה אם נפספס פה את ההזדמנות. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אבל גרמניה נותנת חוק שבות ליהודים.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

חוק שבות וסל קליטה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

היא מפלה לטובה יהודים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

ברור. יש אינטרס לגרמניה לשקם את הקהילה היהודית. זה כבר קרה בשנות ה-90'. יש היום לדעתי 200,000 יוצאי ברית המועצות שעברו לגרמניה, שהיו יכולים לעלות לישראל.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ויהיה עכשיו עוד 250,000 כי לישראל ממתינים שישה חודשים בשביל לעלות.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזאת להביא לכאן את היהודים במקום להמשיך את תהליך הנדודים של העם היהודי לעוד מדינות ועוד מדינות. אני מאמין כמי שעשה את הצעד הזה, שכאן יהודים צריכים לחיות ולא להמשיך לעבור ממדינה למדינה, אז אנחנו נשמח להתייחסות גם של הסוכנות וגם של נתיב. לצערי הרב מאיר שפיגלר שהיה אמור להיות איתנו, בינתיים עוד לא עלה, כי הייתי רוצה לשמוע אותו גם, כי זה התפקיד שלו כפרויקטור כאן בדברים האלה. בבקשה שי.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אני אתייחס בקצרה כי אני צריך לצאת, אני מתנצל. קודם כל לגבי ההערה שלך שאנחנו לא עומדים במשימה, אני לא מקבל אותה, ברשותך. בתהליך של פחות מחודש הסוכנות, נתיב, נערכו והביאו כבר קרוב ל-7,500 עולים לישראל, אבל זה באופן המיידי. אני כן מקבל את ההערה שלך וזה מה שאמרתי בתחילת הוועדה. אנחנו סיימנו כנראה את הצד הריאקטיבי של מי שהגיע לגבול ורצה לברוח. אנחנו נערכים עכשיו ופועלים בשלב הפרואקטיבי. אמרתי בתחילת הדיון, מי שפנה לעלות ואנחנו רוצים עכשיו להביא אותו בצורה מסודרת ומאורגנת, מי שייצא עוד מעט מביתו כשתהיה הפסקת אש, אני מקווה, ויראה מה נשאר לו מסביבו. העבודה הגדולה צריכה להיעשות עכשיו בחלק הפרואקטיבי, באלה שרוצים לבוא, באלה שחייהם לצערנו הרב נהרסו ואנחנו צריכים להביא אותם.

אני חושב שלגבי כל סוגיית החלק המקצועי של המקצועות, אני אמרתי את זה בתחילת דבריי, יש פה הזדמנות שלא הייתה כבר הרבה שנים. אנשים שלא יכולים להישאר במדינות האם שלהם ואם נעשה מהלך ביחד עם כל המשרדים הרלוונטיים, אני מאוד מאמין שעוד יגיעו לפה אלפי אנשים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

אז למה לא עושים אותו?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

קודם כל זה נעשה. אני חייב להגיד, לא הכול מושלם, בוודאי שלא, אבל נעשים. אנחנו כבר בקשר עם מעסיקים, לפתוח קורסים בנושאים שונים. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

באיזה תחומים למשל?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אחד, זה מקצועות ידיים עובדות שמחפשים במשק, החל מנהגי אוטובוסים שיש מחסור בישראל, החל מחרטי CNC שהמשק משווע אליהם ועוד כמה. בכל מה שקשור למקצועות הבריאות יש פורום של משרד הבריאות עם כלל הארגונים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

מי הגוף הרלוונטי שפונים עליו? אני צרוד מרוב טלפונים שאני מקבל מחבר'ה שרוצים להיכנס למדינה. אתמול פנה אליי מפעל של דגים שרוצה 100 עובדים. עד היום לא הצלחתי לקבל טלפון עם מי הוא אמור לדבר בשביל לקבל את העובדים האלה.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אז הוא יכול לפנות אלינו ולמשרד העלייה והקליטה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

למי זה אלינו?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

מי בסוכנות היהודית?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

יש לנו פרויקטור ספציפי שמתעסק בתעסוקה של עולים מאוקראינה, אבל הגוף המדינתי שעוסק בזה, משרד העלייה והקליטה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

אז אני אומר לך, מעסיקים לא מצליחים לקבל מענה מאף גורם. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

חברים, אנחנו לא בכלים, לא ערוכים.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אני איתך.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

 שי, אני ממש מתנצל. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

לא, בסדר גמור. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אתם בטעות אופטית. אנחנו לא מדברים פה על טולרנס 20% לכאן או לכאן. אנחנו בסדרי גודל אחרים לגמרי. אנחנו לא ערוכים. כשנתיב אומר לי שהוא מדבר על עוד כמה עשרות, אנחנו לא ערוכים. 

למדינת ישראל שווה להכשיר 500 קונסולים. בעלות מול תועלת זאת העסקה הכי טובה ברגע זה למדינת ישראל. 800 קונסולים. זה לא בסדרי גודל האלה. מי שרוצה לעלות עלייה, תוך שבעה ימים, לא תוך שישה חודשים או שבעה חודשים. אנחנו צריכים עשרות או מאות אנשים שיעבדו בהשמה מקצועית, לא "תפנו אליי לסוכנות ויש לי איזה מישהו".

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

לא, יש פרויקטור ייעודי לדבר הזה. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

לא פרויקטור ייעודי. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

מי זה? מה הפרטים שלו?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

ניתן לך אחר כך בשמחה רבה, ומשרד העלייה והקליטה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

תקשיב, זה לא בסדר הגודל הזה. יש מחסור של 5,000 נהגים במדינת ישראל. אנחנו יכולים לגמור את ה-backlog (בתרגום חופשי – הצטברות של עבודה שצריך להשלים) הזה בחודשיים. בחודשיים 5,000 נהגים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

ברור.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אתם תסבו במודל שלכם 50 נהגים ואתם תגידו, מעולה. בשנה שעברה עלו 12 נהגים והעלינו את זה ל-50 נהגים, ונתפח כולנו ונגיד יופי. אנחנו יכולים להביא 5,000 נהגים. אנחנו יכולים להביא 2,000 רופאים. 97 אנחנו לא מצליחים להביא. אנחנו בסדר גודל אחר לגמרי. מישהו צריך לשנות דיסקט בהיקף אחר לגמרי. צריך להביא לפה את האוצר, לעשות פה תוכנית.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

הם פה. חבר הכנסת האוזר, התחבר אלינו מי שמונה על ידי ראש הממשלה ושרת העלייה והקליטה בדיוק למשימה הזאת כמי שאמור לתכלל, וממש מונה לתפקיד הספציפי הזה, זה מר מאיר שפיגלר שהתחבר אלינו. אני משער ומקווה ששמעת חלק מהדברים כאן. אנחנו כן עדיין מדברים על בעצם חוסר התאמה, אם אני מתרגם נכון את דבריו של חבר הכנסת האוזר, בין בעצם גודל המשימה לבין המשאבים שמושקעים לעניין הזה, ואנחנו רואים שיש לנו סוג של תחרות מול מדינות גדולות אחרות, בכלל זה גרמניה, על זכאי השבות. השאלה, איך אנחנו מתמודדים? מר שפיגלר, בבקשה. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >> 

אני מתנצל, נשמח אחר כך. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה שי. מר שפיגלר, אנחנו איתך. 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, חלק נכבד מהדברים שלך לא שמעתי בגלל כנראה איכות הקו. אני שמעתי את הסיפה. קודם כל, מה שאתה אמרת נכון לא רק לגבי צרפת. זה בעיקר לגבי צרפת וגרמניה ולכן אנחנו עושים את הכול כדי שמשך זמן השהות של העולים שמגיעים למקומות שבהם בוחנים את הזכאות שלהם על פי חוק השיבה, אנחנו עושים את הכול כדי שמשך זמן השהות שלהם יהיה מינימלי ואפשר יהיה לארגן להם את הטיסה כמה שיותר מהר לארץ.

מעבר לזה, כמובן אנחנו ערים לכך שהקליטה לא מסתיימת בכך שמעבירים אותם למלונות בתקופה זמנית, אלא בזה שמארגנים להם את כל המעטפת הנדרשת למגורי הקבע שגם כן לשם אנחנו רוצים לתעל אותם כמה שיותר מהר, ולכן אנחנו עורכים עבודת מטה מקצה לקצה עם כל הגורמים הרלוונטיים על מנת שכשאנחנו נציע להם מקום מגורים קבוע, זה יהיה ביחד עם מעטפת של חינוך ותרבות ורווחה ובעיקר גם תעסוקה. 

אסור לשכוח, המשפחות באות בחסר. הנשים באות עם הילדים, עם התינוקות לפעמים כשהבעלים נשארים מאחור, לכן מעצם המצב הזה הקליטה היא קשה יותר. היא לא טבעית, היא לא רגילה. אנחנו מודעים לזה וגם בהקשר הזה עושים מאמצים ומנסים לאגם משאבים עם כל הגורמים הרלוונטיים על מנת שהמעטפת תהיה מלאה ונוכל לתת מענה גם למצב שבו המשפחה הגיעה לא בשלמותה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי. מה ההתייחסות שלך בנוגע לזמני ההמתנה בנוגע לזכאי השבות מרוסיה? אנחנו שמענו פה על בעצם זמני המתנה, סליחה שאני אומר את הביטוי, מטורפים, חודשיים וחצי, שישה חודשים, יותר מזה. זה לא הגיוני. במיוחד לאור המצב אנחנו צריכים להיות ערים. כמובן נהיה זהירים למה שאנחנו נגיד ביחס לזה, אבל יש פה מצב שמשתנה ברוסיה ומשתנה לרעה. שישה חודשים זה טווח מאוד ארוך. 

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

כבוד יושב-ראש הוועדה, אני אומר עוד פעם, אנחנו מודעים למצב. יש שם כ-6,000 אנשים שבשלבים כאלה או אחרים מעוניינים לעלות לארץ ולכן הכוונה היא להשיק גם שם את מתכונת הבדיקה של תהליך התחלתי. אתם קוראים לזה go-no-go, מסלול ירוק, ראשית ראיה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה יוצא לפועל? ה- go-no-go יעבוד ברוסיה מעכשיו?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

אנחנו בדין ודברים עם נטע שהיא יושב-ראשת נתיב, כדי לדאוג לכך שהבדיקות שם תהיינה קצרות ככל שניתן ותאפשרנה להזרים לכאן, בעצם לאפשר לאותם עולים פוטנציאליים להגיע לכאן גם מרוסיה כמה שיותר מהר ולא לשהות שם כמו שאתה ציינת, במשך חודשים. 

עוד נקודה מאוד חשובה. להבדיל מעולי אוקראינה, אולי רוסיה יכולים לבוא לכאן ללא שום בדיקה מכיוון שיש הסכם שלא מצריך ויזה כדי לעבור לפחות לשהייה של תיירות מרוסיה לארץ. הם יכולים לבוא לכאן ולבקש לעבור - - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל הם רוצים ודאות.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

נכון, וגם הם רוצים להביא מכולה ולהביא את הדברים שלהם. רוצים לעשות את התהליך בצורה מסודרת. 

מאיר, מה לגבי הפתרון שהצענו אז בנוגע לאוקראינה, של שליחי סוכנות, לא רק נתיב, כי אנחנו מבינים שיש בעיה של כוח אדם בנתיב, ששליחי סוכנות יעזרו כאן בכוח האדם בנוגע למתן האשרות.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

הדבר הזה הוא כבר הלכה למעשה. יש עיבוי משמעותי מאוד של נציגי הסוכנות שעברו את ההכשרה תחת השרביט של אנשי נתיב. הם נמצאים בכל אחד ואחד מהאתרים לפחות עם קונסול אחד מנתיב והם מבצעים את הבדיקות. זה מקצר את התהליכים. עד לאחרונה, לפני מספר שבועות, משך הזמן בממוצע שנדרש עולה להמתין לפני שהוא עולה על טיסה היה סדר גודל של עשרה ימים. לפני מספר ימים כשבדקתי את זה, זה ירד לסדר גודל של ארבעה-חמישה ימים. אנחנו עושים את הכול כדי שזה לא יהיה יותר מאשר שלושה ימים, כלומר הם מגיעים, עוברים מקסימום למוחרת היום את הבדיקה ההתחלתית, הבדיקה שמאפשרת להם להיות בעלי פוטנציאל של זכאות על פי חוק זכות השיבה ומייד לעלות אותם על טיסה לארץ. אנשי הסוכנות נמצאים כבר במוקדים באותם מרכזים. הם עורכים את הבדיקות של המסלול הירוק והם בהחלט גרמו לכך ביחד עם עובדי נתיב, שהתורים יתקצרו בצורה משמעותית מאוד. אגב, גם עובדי נתיב ברוב המקרים, אלא אם כן יש מצב של עומס קטן, ברוב המקרים הם מבצעים את הבדיקות של ראשית ראיה, של המסלול הירוק. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי. סליחה שאני מתעכב לגבי רוסיה, כי אנחנו שמענו פה שברוסיה אם אתה רוצה לעלות לישראל, אתה חייב לעבור רק דרך שני מקומות, מוסקבה וסנט פטרסבורג ואין לך אפשרות אם אתה גר בקצה השני של המדינה או באזור אחר, אין לך אפשרות לעשות את התהליך. האם אתה מכיר את זה? האם זה מה שקורה כיום או האם אתה מכיר משהו אחר?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> 

נחשפנו למצב הזה. כפי שכל אחד יודע, רוסיה זו לא מדינה מזערית ואכן כדי להגיע ממקום למקום לפעמים זה יותר מאשר לטוס מישראל לאירופה. אנחנו בהחלט מתכוונים לראות איך להגיע לכמה שיותר נקודות שתהיינה בקרבת מקום, למרכזי עלייה פוטנציאליים ובכך להקל עליהם גם מבחינה לוגיסטית וגם לקרב אליהם את השירות בטרם קבלת החלטתם לעלות לארץ. אנחנו נמצאים על זה ואני מקווה מאוד שההחלטות תצאנה אל הפועל בימים הקרובים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי, אנחנו נהיה גם במעקב. מישהו רוצה להפנות שאלה לפרויקטור? תודה רבה מאיר. 

ניתן קודם כל לחברי הכנסת רון כץ להתייחס, ולאחר מכן נמשיך עם שאר הדוברים. בבקשה חבר הכנסת רון כץ.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

תודה אדוני היושב-ראש, אני מתנצל שאני קצת צרוד. אני רוצה לפתוח את דבריי ראשית כל בשליחת ניחומים למשפחות הנרצחים ואיחולי החלמה לפצועים. 

אני יושב פה ואני עוקב אחרי התוכנית של כלל המשרדים והסוכנות היהודית. בכל הנושא של העלייה, אני באופן אישי מלווה את הנושא של קליטת עובדי ההייטק לתוך המעגל ואני חייב להגיד שאני הייתי יותר אופטימי וזה הולך ודועך בכל רגע שעובר, כי נכון לעכשיו אין לנו מערכת מתפקדת כמו שצריך, שעובדת. יש לנו אנשים טובים בכל מיני מקומות שרוצים לעשות יותר, אבל זה אותו בן אדם טוב שרוצה לעשות יותר. אני יכול לומר לכם שרשות האוכלוסין, יש שם אנשים מאוד טובים. גם בסוכנות היהודית יש אנשים מאוד טובים. בעוד מקום יש אנשים מאוד טובים, אבל זה לא הרמה של מדינת ישראל וזה לא הרמה של סטארט-אפ ניישן. נכון להיום יש 1,000 איש, מתכנתים, אנשים שההייטק הישראלי צריך ב"נרות", שלא יכולים להגיע לארץ כי הטפסים לא מספיק נכונים, כי לעבור את כל התהליך לוקח הרבה מאוד זמן.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הם זכאי חוק השבות?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

זכאי חוק השבות. התהליך לוקח הרבה מאוד זמן ובזמן הזה מדינות אחרות, דיברנו על גרמניה, מציעה להם שלוש שנים דיור, מציעה להם רווחה, אומרים, בואו מחר בבוקר, תתחילו לעבוד. מדינת ישראל אומרת, אין מספיק כוח אדם בנתיב אז תחכו בתור. זה לא יכול לקרות. אני שומע גם על הרופאים ואני שומע פה על עוד מקצועות. בגלל שאני עוסק בנושא, פונים אליי ממקצועות שהם תעשייה של פעם, גם אומרים, בוא, אנחנו מוכנים לקלוט מחר בבוקר. שר התיירות דיבר איתי הבוקר. אמרתי לו שאני מגיע לפה. אומר, בואו חבר'ה, תשלחו למלונות. 5,000 משרות היום פתוחים במלונות. למה אתם לא מביאים אנשים? ולאף אחד שיושב פה אין תשובה. 

אני מאוד מעריך את מאיר שהוא הפרויקטור שמונה לא מזמן, אבל אני באמת חושב שאם אנחנו רוצים להיות בליגה של הגדולים, צריך רגע לעצור הכול, להבין שאנחנו לא שם. לפתוח חמ"ל אחד של כל המשרדים האלה במקום אחד ולטפל בזה מבוקר עד ערב. כל בקשה צריכה להיות מטופלת תוך 24–48 שעות. זה לא כזה מורכב. דברים שאנחנו לא צריכים לבקש, שהם לא יכולים להביא לנו, תורידו מהדרישות, תטפלו בזה אחרי זה בארץ. תקבלו אותם, תנו להם אישורים זמניים, תנו להם אישורי עבודה זמניים, הם יבואו. נמשיך להקשות עליהם, אנחנו עוד חצי שנה נשב פה ונדבר על מחדלי העלייה של הגל הזה, כי לשם אנחנו הולכים. 

אנחנו נראה שגרמניה וצרפת ומדינות אחרות יקלטו עשרות אם לא מאות אלפים יהודים ומדינת ישראל תישאר עם כמה עשרות ותמחא לעצמה כפיים, אז אני מקווה שהוועדה הזאת תוכל לעשות את השינוי הזה ובאמת מפה תצא איזושהי החלטה לפתוח חמ"ל אחד מרכזי שיודע לטפל בבעיות האלה תוך איקס זמן שמתחייבים עליו. לא שמדברים עליו פה ואז שר כזה יגיד שהוא לא יכול לעמוד בזה, ושרה אחרת תגיד שהיא גם לא יכולה לעמוד בזה. אדוני היושב-ראש, אני אומר, מפה צריכה לצאת החלטה שיוקם איזשהו מקום אחד שאנחנו יודעים איפה הוא, שאפשר לפקח עליו, שעובד עם לוחות זמנים ואז אנחנו נראה את השינוי האמיתי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אני חושב שזו הצעה מאוד טובה. תודה רבה חבר הכנסת רון כץ. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה. מה הזמן הממוצע בבקשת עלייה, טיפול בנתיב?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

זה מאוד תלוי.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני יודע אבל מה הממוצע?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

אני יכול להגיד לך שלצורך העניין מי שמטופל היום בארץ, רוב הבדיקות מתבצעות בו ביום.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

לגולגולת. זה חצי שעה טיפול? שעה טיפול? שלוש שעות טיפול?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

זה מאוד פרסונלי.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני יודע, אבל מה הממוצע?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

זה יכול להיות בין 20 דקות לשעה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה עושה בממוצע קונסול ביום? 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

קונסול ביום עושה בין 15 ל-30 משפחות, ויש מקומות שאפילו מגיע ל-56 משפחות.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

לא, לא, בממוצע.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

בממוצע בין 15 ל-30 משפחות. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

קונסול מטפל ב-100 איש ביום?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

משהו כזה. סליחה, לא משפחות, פונים. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ב-15 פונים. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

שזה משהו כמו בין 10 ל-20 משפחות.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

הבנתי, וכמה קונסולים יש?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

ברוסיה יש שבעה קונסולים.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ובסובב אוקראינה?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

סובב אוקראינה, שלושה בורשה, בפולין, שניים במולדובה, אחד ברומניה ואחד בהונגריה, ועוד 17 קונסולים פה בארץ. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

באוקראינה יש לנו שבעה אנשים שמטפלים ב-15 פניות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא מדויק.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

תסבירו לי. יכול להיות שזה לא מדויק. אנחנו מדברים ב-100 איש ביום בממוצע שמדינת ישראל מטפלת. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

בסביבות 300 אשרות ביום מונפקות, כל המרחב הפוסט-סובייטי. לצורך העניין, יש מדינות כמו רומניה, שאתמול פנו לקונסולים שמונה אנשים. לעומת זאת בורשה טופלו 70 פניות. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אתה מדבר על 300 פניות. אתה מכליל את ה- go-no-go?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

אני מכליל את כל המרחב. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

גם הטופס הירוק?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה אשרות זכאות. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

אשרות עלייה מלאות שבן אדם שמגיע בנתב"ג, מטופל כעולה חדש לכל דבר ועניין.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי, ומה הנתונים לגבי הטופס הירוק?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

הטופס הירוק, רוב הפניות מתבצעות עכשיו על ידי הסוכנות היהודית, לא על ידי נתיב. כמו שאמרתי, עד שהיה הטיפול הבלעדי שלנו, שבוע-שבועיים טיפלנו בכ-2,000 איש. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

הטופס הירוק לקח שבועיים להמתנה?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

לא, לא, אני אומר שתוך שבועיים מרגע הפעלת המסלול הזה טופלו 2,000 איש בחו"ל ועוד כ-2,000 איש פה בארץ. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זה בערך עוד 100 איש - - - 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

ביום.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

לא, למה? אם טיפלו ב-2,000 בשבועיים, זה 2,000 בעשרה ימים. נגיד עובדים פה חמישה ימים, אז 200.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

רוב הימים עבדו שישה ימים. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זה 200 ביום. 14 קונסולים, 200 איש ביום. חבר'ה, זה קצבים לא סבירים. זה בלתי סביר בעליל. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

השאלה אם יש המון ממתינים?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

זו גם שאלה. שמענו את שי שיש היום ירידה משמעותית במספר הממתינים.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ודאי, כי הם עברו לגרמניה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

תיראו, אין לנו מספרים. אני מאוד אשמח לדעת כמה נקלטו דרך המנגנונים של הארגונים היהודיים בגרמניה ובצרפת. זה מספר קריטי.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

השאלה מי יכול לתת לנו את הנתון.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אנחנו נדרוש אותו.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אנחנו נדרוש מהסוכנות היהודית להביא לנו אותם.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני לא יודע. צריך להפעיל את המוסד? צריך להפעיל את מי בשביל לדעת מספרים? זה דבר אחד. דבר שני, כשמדברים פה זה לא פרואקטיבי. אנחנו מדברים על הערכה של 20,000. אם היית שואל את חב"ד על פי אותו מנגנון של 10%, היה אומר לך שיש 60,000, אבל אני לא יודע איפה האמת. אני יכול להגיד לכם שגם במספר 200,000 זכאי חוק שבות, אני הייתי בודק אותו, כי הוא נתון מוצא של כל הדיון כאן. גם על זה יש חשש לגעת או לשאול את השאלה, זאת אומרת לא התכנס פורום, לא יודע מה, ראש ממשלה עם הגורמים - - - 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

יש את קבינט העלייה והקליטה. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

שיביאו ויתנו את התשובות על המספרים השונים וההערכות השונות, כי יש הערכות של 200,000 ואני שמעתי 250,000, ואני חושב שהמל"ל חושב שיש אחרת. אני לא יודע אם נתיב גם חותם על ה-200,000.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

בין 150,000 ל-200,000 זכאי חוק השבות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אם אני מבין נכון, אתם אמרתם שמתוך 200,000 זכאי חוק השבות לפי ההערכות שלכם, יצאו רק 18,000 משהו?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

כ-10%, כן. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

טוב. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה קצת מוזר שזה דומה לשאר האוכלוסייה, כי הנטייה היא לחשוב שהיהודים וזכאי השבות יוצאים בהיקפים יותר גדולים משאר האוכלוסייה. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

יום טוב, יש שאלה אחרת. אתם מסתכלים על 20,000 שאיבדו את בתיהם והפכו להיות פליטים. אני מסתכל על 180,000 שיושבים באוקראינה וצריכים לשאול את עצמם מה יהיה ביום שאחרי המלחמה? מה יהיה גורלנו ביום שאחרי המלחמה? זה שאלה שמדינת ישראל מנסה להתמודד מול כל יהודי ויהודי בכל רגע נתון, לא קשור למלחמות. יש פה 180,000 שזה קהל יעד, שגם בימים רגילים היו צריכים להסתער עליו, ובימים אחרים קל וחומר. אני לא מדבר על 600,000 ברוסיה, במולדובה, בלארוס. נקבץ את המספרים, כמה יש שם, אני לא יודע, אבל אנחנו חייבים להיות פרואקטיביים אל מול כל אותם אנשים שבוודאי שואלים את עצמם.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

חבר הכנסת האוזר, אולי ניתן עכשיו את זכות הדיבור, כי אתה מעלה דברים מאוד נכונים. המשרד שאמון על העלאת זכאי חוק השבות זה משרד העלייה והקליטה. השרה לא הגיעה היום לדיון, היא הייתה בדיון האחרון, אבל היא שלחה לכאן נציג, שזה עו"ד דוד דרסלי שהוא המשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אז אנחנו נשמח שתתייחס לדברים האלה. אני מקווה ששמעת. אנחנו מבינים שאולי חלילה אנחנו באמצע לפספס הזדמנות היסטורית להביא לכאן בהיקפים גדולים את אחינו יהודי התפוצות. אנחנו רואים שאנחנו למעשה בתחרות מול מדינות מערב אירופה, גרמניה וצרפת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה. למה נציגי הממשלה לא באים לדיון? למה כולם בזום?

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אתה שואל שאלה מצוינת. כנראה שהפגרה פה קצת - - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הפגרה היא אצלנו, לא אצל נציגי הממשלה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אתה צודק. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

יום טוב, אני רוצה לתת לך טיפ מאצלינו, מוועדת כלכלה. אין דבר שכזה שנציגי הממשלה לא מגיעים לדיון. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

השר נחמן שי היה בזום בתחילת הדיון. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

לא שרים, נציגי משרדי הממשלה. תבקש שיגיעו, הם יגיעו.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אתם צודקים לחלוטין. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ועדת העלייה והקליטה בעיצומו של אירוע אסטרטגי היסטורי של קליטה, והנציג שהוא לא זה ולא זה, בזום. חברים, זה מראה את הבנת גודל האירוע. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

בדיוק.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני הייתי מכנס פה יום יום שיתנו דין וחשבון לכנסת ולציבור על מה עושים ומה עוד אפשר לעשות. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אני יכול רק להסכים עם הדברים האלה. עו"ד דרסלי, נשמח שתתייחס. כמובן אתה הנציג של המשרד שלך כרגע, אז כמובן ה"אש" מופנה כלפיך, אבל אנחנו נשמח לקבל התייחסות של משרד העלייה והקליטה, בבקשה.

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

קודם כל אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. כמובן שאם צריך להגיע פיזית, נגיע. אני באופן אישי מנסיבות אישיות לא יכולתי להגיע פיזית, אבל מעתה והלאה נגיע פיזית אם צריך. 

קודם כל לגבי ההגעה, האישורים, כל מה שניתן בחוץ לארץ, אנחנו כמובן בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, עם נתיב, עם יד על הדופק ככל שאנחנו יכולים כמשרד העלייה והקליטה, שאנחנו אמונים כמובן יותר על ההיבט של הקליטה. השרה מבצעת את ההערכות המצב שצריך כדי להבין כמה אנשים עולים, איך אפשר לסייע לנתיב והסוכנות היהודית, אבל ברגע שיש או את ה-GO או את האישור של זכאי שבות, אנחנו נכנסים לפעולה ומטפלים באנשים כדי לקלוט אותם כמו שצריך. 

אני יכול לתת נתונים לגבי כמות האנשים שנמצאים אצלנו מרגע שהם הגיעו מנתב"ג. נכון להבוקר נמצאים אצלנו 11,226 זכאי חוק השבות שבתוכם חלקם מגיעים כבר עם אשרות אבל הרוב מגיעים עם האישור של ה-GO של נתיב והסוכנות היהודית כמובן. אנחנו מציעים לכל מי שמגיע בנתב"ג את השירותים של המשרד, שזה עד חודש ימים בבתי מלון שפזורים ברחבי הארץ. יש סדר גודל של 5,000 זכאי חוק השבות שמממשים את האפשרות הזו של להגיע לבתי המלון. בעצם שם אנחנו נותנים להם את השירות המלא שהם צריכים, שעוד מעט אני אגיד במילה מה הוא כולל. שאר זכאי חוק השבות מגיעים למשפחות, לבתים או דברים שהם תכננו מראש, אבל כמובן גם הם, אנחנו פונים אליהם ומזמינים אותם להגיע ללשכות של המשרד ולקבל את השירותים של המשרד. 

לגבי האנשים שמגיעים עם ה-GO, העמדנו 12 נקודות ברחבי הארץ, ובהתאם להנחיית השרה ביחד עם המינהלת אנחנו בעצם ב-12 הנקודות האלה מעמידים שירות שכולל בתוכו את נתיב, רשות האוכלוסין ומשרד העלייה והקליטה, מתוך שאיפה שתוך שעות בודדות הם יוכלו לצאת גם עם אשרה, גם עם תעודת זהות וגם עם תעודת עולה ובעצם להתחיל לקבל את כל השירותים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

איפה יושב הפורום הזה פיזית, איפה הם נמצאים?

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

12 הנקודות. אני אוכל לשלוח את הרשימה בצורה מסודרת וזה מופיע אצלנו באתר, אבל הנקודה האחת נמצאת בירושלים במתחמים של נפש בנפש, ממש ליד קריית הממשלה. במלון דן פנורמה בתל אביב. בבאר שבע זה נמצא בלשכה של משרד העלייה והקליטה. באשדוד זה נמצא בלשכה של משרד העלייה והקליטה. בחיפה זה נמצא גם כן בלשכה של משרד העלייה והקליטה. נוף הגליל, זה נמצא במלון פלאזה בגוף הגליל. כל נקודה כזו שאני בעצם מדבר עליה זה נקודות ששמנו תשתיות עם יכולת הנפקה של תעודת זהות, עם כל המעגל האבטחתי שצריך לדברים האלה, תעודות עולה וכו'.

סדר גודל של כמות מקבלי האשרות, תעודות זהות ותעודות עולה ביום כזה עם 12 הנקודות נע בין 300 ל-400 אנשים שיוצאים עם התעודות האלה. המשמעות של הדברים, פשוט אחרי שיש להם את האישור הם מקבלים את הקרן נמלטים ממשרד העלייה והקליטה, שזה נע בין 6,000 ל-15,000 שקלים, להתנהלות הראשונית והמיידית, סל קליטה וכמובן גם כן מתחילים איתם את התהליך של נושא של תעסוקה, לימוד השפה העברית. 

חשוב להגיד בסוגריים, וזה גם טיפה מתייחס לפוטנציאל העלייה לכאן. צריך לזכור שמאוקראינה כל הגברים לא יוצאים מגיל 18 עד 60, אז מבחינת הפוטנציאל זה כבר מצמצם את זה לסדר גודל של בערך 50% מאוכלוסיית פוטנציאל הזכאים. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מה קורה עם עד גיל 18?

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

עד גיל 18 הם מגיעים עם המשפחות. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מה קורה עם תוכנית נעל"ה? כמה מגיעים בנעל"ה? 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

לא יודע להגיד לך כרגע בשלוף מבחינת המספר, אבל אני יכול לשלוח את זה. אני יודע שבחלק מהמלונות יש תלמידים שמגיעים במסגרת נעל"ה והם נקלטים אצלנו, ואנחנו עובדים על זה בשיתוף פעולה גם עם משרד החינוך. נתון מדויק אני יכול לשלוח לוועדה ויפיצו לכם את זה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי. עוד שאלה, אתה אמרת מקודם שהם מקבלים זכאות של חודש לבית מלון. אני משער שהעולים הראשונים כבר מסיימים עכשיו את החודש הראשון. מה קורה מכאן והלאה? הם מסיימים את החודש, אתם דואגים להם? 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

גם מאיר שפיגלר הפרויקטור התייחס לנושא של הסיוע בהיבט של דיור. בשבוע הקרוב אמורים לאשר תוכנית לסיוע בשכר דירה, תוכנית שהיא מקיפה וגדולה, בין 400 מיליון לחצי מיליארד שקל. לפי מה שעדכנו אותי הבוקר, זה נמצא פשוט בתהליך אצל ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, ואמורים לאשר את זה ביחד עם האוצר, שהמשמעות של הדברים זה שבעצם אנשים יכולים לקבל סיוע בשכר דירה, בחלק מהמקרים מבלי צורך להציג חוזה. גם אם הם נמצאים בינתיים אצל משפחות, הם יוכלו לקבל את שכר הדירה, וכמובן ביציאה לשכירות אנחנו ניתן את כל הסל בהתאם לתוכניות שהגשנו, ואנחנו ממתינים בעצם לתקצוב של הדברים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי, אבל סיוע בשכר דירה, בעצם אתם נותנים להם כסף, אבל בן אדם שתוך חודש עוד לא הספיק לחפש דירה, לא מדבר את השפה, הוא לא מכיר את המדינה, אין פתרונות דיור אחרים חוץ מהסיוע בשכר דירה? 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

אנשים שעדיין לא יהיה להם את הפתרונות, הם כמובן לא יזרקו מהמלון ונאשר לאנשים שצריך עד שימצא הפתרון של הדיור ויאושר התקציב שאנחנו רוצים לתת להם לטובת הדבר הזה. אני רק אגיד, בלי קשר לסיוע הממוקד לנושא של הדיור, סל קליטה כבר מתחיל להינתן ברגע שהבן אדם הוכר כעולה, אז גם בהיבט של השכירות לטווח הזמן היחסית קצר, זה משהו שאפשרי לצאת אליו כמובן גם בשיתוף פעולה עם משרד השיכון שהציג כמה וכמה אפשרויות לדיור לטווח הזמן הבינוני והארוך. זה חלק מהאפשרויות שאנחנו גם כן מציעים לעולים עצמם.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

למי פונים העולים? בוא ניקח מקרה ספציפי, משפחה מאוקראינה או אימא ילדים, אנחנו יודעים שזה המבנה כרגע לרוב, לא מדברת את השפה, לא מכירה את המדינה. אני משער שהיא לא תמצא בקלות גם בעל דירה שיסכים בעצם להשכיר לה את הדירה. הרי אין לה עבודה כאן, אין לה תלושי משכורת, אין לה ערבים, אין לה אפשרות להביא שום דבר. השאלה למי היא פונה? מה היא עושה? האם יש איזשהו גורם מטעמכם שדואג למצוא לה פתרון דיור מרגע שמסתיימת הזכאות של בית המלון?

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

שוב אני אומר, ברגע שהם קיבלו את תעודת העולה, הם בעצם נכנסים למסלול הטיפול הרגיל של משרד העלייה והקליטה שבין היתר זה כולל בתוכו גם סיוע בכל מה שקשור לפתרונות דיור. יש לנו יועצי דיור שנמצאים בכל לשכה ולשכה ברחבי הארץ. הם יושבים איתם ועוזרים להם בתהליך מציאת הפתרונות בנושא הזה. גם אם הדבר כולל חיבור לגורמים רלוונטיים כמו משרד ממשלתי רלוונטי שבדרך כלל אמון או נותן את הפתרון, אז היועצים שלנו עושים את הדבר הזה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה יועצים כאלה יש לכם? 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

כמה יועצי דיור יש לנו?

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

יש לנו סדר גודל של בין שניים לשלושה יועצי דיור בכל לשכה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זה כוח אדם שהשתנה בחודש האחרון או זה מה שהיה גם לפני חודשיים? 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

כוח האדם שהשתנה, אנחנו דרשנו תגבור של יועצי קליטה ללשכות שלנו בגלל העומס האדיר שנמצא עלינו. אושר לנו ממש לאחרונה 25 תקנים חדשים ליועצי קליטה שאנחנו כרגע מתחילים בתהליך איוש של המשרות האלה. 

אני אגיד בכנות שזה היה תהליך ארוך ומייגע, משא ומתן מול האוצר סביב הדבר הזה עד שאושרו לנו 25 התקנים האלה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה אתם צריכים באמת? לא כמה אושר. 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

קודם כל נמצאת איתנו בזום דוריס, מנהלת האגף שמטפלת בכל הנושא של הזכאויות ויועצים. אם אפשר לתת לה אישור לדבר, אז אני אשמח.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן, ניתן לה. היא יודעת לענות בנוגע לפתרונות דיור? כי אני חייב להגיד לך, אני עד עכשיו לא הבנתי מה פתרון הדיור. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני גם לא מבין מה הפתרון בעצם שאותו יועץ יכול לתת?

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

השאלה אם יש כאן מאגר של דירות או של קרוואנים? יש מישהו שמנהל את זה, שיודע להגיד, יש 100 דירות מוכנות בנוף הגליל או איפשהו ויש 100 משפחות בבית מלון? האם יש מישהו שמבצע את הקשר הזה בין הדירות הפנויות, מישהו אצלכם?

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

היושב-ראש, אני יכול להגיד שמבחינת המיפוי עצמו, כמות הדירות הפנויות, זה כחלק מההיערכות שלנו, חלק מהפק"מ שהכנו, יש פול בהתאם ליישובים, היכן יש דירות פנויות ברמת פוטנציאל וגם ברמה קונקרטית, כמה דירות פנויות יש כאן במידה ובן אדם ירצה לשכור שם. 

גם בהיבט של התוכנית עצמה, וזה משהו שהוצג בקבינט העלייה והקליטה ואפשר גם להציג את זה בצורה מעמיקה בוועדה כאן. משרד השיכון בעצם לקח את התוכנית היותר בינוני וארוך הטווח והציג תוכנית סדורה לגבי גם הכשרה של דירות לטובת הדבר הזה כדי שעולים יוכלו להיקלט, אבל בהקשר של השוק החופשי, אז כן, נעשה מיפוי. יש פול של דירות פוטנציאליות בכל יישוב ויישוב.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

יש לך מספר לתת לנו, כמה דירות פנויות כרגע שאפשר בעצם להכניס אליהם משפחות של עולים?

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

לפי המחקר שאנחנו עשינו לפני חודש בזמן שאישרנו את התוכנית, החברה שביצעה עבורנו ועבור הסוכנות היהודית ביחד את המחקר הזה דיברה על סדר גודל של בערך 60,000 דירות ברחבי הארץ שיכולים להיות - - - 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה המון. אולי ניתן לדוריס, אמרת שהיא יכולה גם להתייחס לנושאים האלה. 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

בהיבט של הזכאות, יועצים וכל מה שקשור לזה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן, אז בבקשה. 

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

שלום, אני מנהלת תחום תעוד וזכאות במשרד העלייה והקליטה. ראשית, אני אוסיף ואגיד על ה-25 תקנים שאושרו לנו. קיבלנו גם אישור לקלוט 50 חיילי מילואים שהם יהיו אצלנו בסדר גודל של עד שלושה חודשים. שלשום סיימנו הכשרה של מחצית מה-50 והם יקלטו ויעזרו גם בנתב"ג, מכיוון שבנתב"ג יש לנו עומס אדיר בקליטת העולים עצמם, כי זה לא סדר גודל שאנחנו מכירים בשנים האחרונות ובאותה עת, ובאותה עת זה הדבר הקריטי פה. 

25 עובדים שהם חיילי מילואים התחילו כבר אתמול לעבוד. ביום ראשון מתקיימת עוד קליטה של עוד 25, אז לכן זה עוד תגבור של עוד 25. חלק מהם בשלב מאוחר יותר יקלטו גם בלשכות כיועצי קליטה, וכן, יועצי קליטה יודעים להפנות לכל הגורמים כולל החיבור לפתרונות דיור לציבור שלנו יש, וכולל קשישים לבתי אבות שאנחנו מסדרים את "קוד מוסד", מה שנקרא, ומשלבים אותם שם. זה דברים שאנחנו יודעים לעשות גם ביום-יום.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

מה לגבי מרכזי קליטה? אתם עדיין מעבירים אנשים למרכזי קליטה? 

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

מרכזי קליטה הם מרכזי קליטה של הסוכנות היהודית ובאחריות הסוכנות היהודית. כרגע לא נקלטים עולים מאוקראינה למרכזי הקליטה. יש את הפתרון של חודש הימים. כמו שדוד אמר, אף אחד לא ייזרק מבית המלון ולא יהיה ברחוב, ואם לא תהיה ברירה ויהיו מיטות פנויות בסוכנות היהודית, כמובן שאנחנו נתחבר גם אליהם וחלק מהעולים אולי ישבו שם בהתחלה עד שהם יצאו לדיור ביישוב שהם יבחרו לגור. אני מאמינה שאנחנו נצליח כי אנחנו באמת מנסים לעשות קליטה מהירה וטובה. 

גם את זכאי העלייה, על אף שהם עדיין לא עולים, כבר היום התחלנו לחלק להם אמצעי התקשרות. ראינו שהזכאים מגיעים בלי מכשירי טלפון ובלי סים, אז כמובן הם מקבלים. החל משבוע הבא, על אף שהם עוד לא עולים הם יקבלו בכרטיסי אשראי נטענים מקדמה על חשבון קרן נמלטים על מנת שיהיה להם - - -

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

500 שקלים, נכון? זה מה ששמענו.

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

לא, ממש לא 500 שקלים.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אנחנו שמענו מקודם 500 שקלים.

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

משפחה תקבל 6,000 שקל מקדמה על חשבון קרן נמלטים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

את מדברת על אלה שכבר קיבלו את הזכאות.

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

לא, לא, אלה שעדיין לא קיבלו את הזכאות.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

הטופס go-no-go מהמסלול הירוק?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מקדמה על חשבון סל קליטה?

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

על חשבון קרן נמלטים.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

דוריס, כמה יועצי קליטה יש במצבת כוח האדם שלכם לפני תחילת גל העלייה?

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

בערך 250 יועצי קליטה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה אנשים קלטתם בשנת 2021?

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

כמעט 28,000.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זאת אומרת קלטתם 28,000 עם 250 יועצי קליטה. אתם קיבלתם 10,000 עולים בחודש האחרון והוספתם 25?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

ועוד 50 מילואימניקים.

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

בימים רגילים רוב העלייה נקלטת בנמל תעופה. 70% מהעלייה נקלטת בנמל תעופה. עולים מגיעים כבר עם אשרת העלייה ביד ואנחנו מעניקים את רוב הסיוע הראשוני, שזה תעודת עולה, מקדמה על חשבון סל קליטה, הרישום לקופת חולים. כל המעטפת הראשונית נעשית בשדה התעופה. היום האתגר הוא הפוך, כלומר רוב הנכנסים לאוקראינה לאט לאט הופכים להיות עם הטופס הירוק, מה שנקרא.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

דוריס, אני רוצה להבין את תבונת ההיערכות של המערכת בראיית גודל הדברים. אתם קיבלתם 25 תקנים ועוד 50 מילואימניקים לשלושה חודשים הקרובים בהינתן שצפי גל העלייה שלכם, כמה הוא יהיה? אתם עובדים על צפי של כמה?

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

אנחנו עובדים על צפי של 50,000 עולים מחבר העמים.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זאת אומרת שאתם טיפלתם ב-28,000 עם 250 יועצי קליטה. אתם צופים לקבל עוד 50,000 עם 25 תקנים פלוס 50 מילואימניקים. אני שואל את עצמי, מה זה מילואימניק?

 << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> 

לא, אנחנו לא נכנענו לכוח האדם הזה שנתנו לנו. אנחנו כמובן שצריכים עוד כוח אדם, ואם באמת הצפי הוא יהיה נכון, אנחנו נצטרך עוד כוח אדם. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

דוריס, אני מנסה להוביל אותך באיזשהו היגיון. אני מנסה לטעון כזה דבר, אדוני היושב-ראש, אחד, המרכיבים שיוצר סנטימנט עלייה במאמץ הפרואקטיבי להביא לא את ה-20,000 פליטים אלא את ה-180,000 ואת ה-600,000 ברוסיה, היא קליטה נאותה של הראשונים שמגיעים. אלה שמגיעים כותבים לאחור, מספרים לאחור את הדברים. זה לא רק שאלת התמונה של ההוא שיושב על מסוע מזוודות, אלא מה קורה. מדינת ישראל גם בתחום הזה איננה ערוכה לאירוע. ההחלטה של המערכת לתסף בימים האלה 25 אנשים ולהביא 50 מילואימניקים, איננה רלוונטית לגודל האתגר. 

אני מבקש שיבואו לכאן השרה ושר האוצר ויסבירו איך מדינת ישראל נערכת להביא 50,000, ואולי אנחנו יכולים להביא גם 100,000, פרואקטיבית שזה המענה. מענה קמצני, מצומצם, לא עומד בגודל האירוע, לא עומד בסדרי הגודל. אני בטוח שגם ה-250 לא התאימו לגודל של 28,000. בואו נעשה על זה בדיקה. זה מראה לכם פה אבן אחרי אבן את ההתייחסות של המערכת, חוסר הבנה אסטרטגית של גודל השעה. פה היה צריך לשים עוד 250 איש, לא 25 אנשים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

צביקה, נפנה את השאלה שלנו לנציג ממשרד האוצר כאן, שמחכה. זה בדיוק ההזדמנות לשאול אתכם, כי הרי משרד האוצר, אתם יודעים שבסוף הכול מגיע אליכם. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

משרד האוצר צריך לבוא ולהגיד מה המשמעות שמדינת ישראל תקלוט בשלוש שנים הקרובות 300,000 עולים או יותר למקרו כלכלה הישראלית, ומזה לגזור את העניין. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

דניאל בלנגה, מה התפקיד שלך?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

אני רפרנט קליטה באגף תקציבים במשרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אני משער שמשרד העלייה והקליטה בשלב מסוים יגידו לנו, היינו רוצים לקבל לא 25 תקנים אלא 100 או 200, אבל משרד האוצר לא נתנו לנו, ואנחנו גם שמענו עוד התייחסות למשאבים, גם הסוכנות היהודית, גם נתיב. כולם צריכים משאבים ובסוף זה מגיע אליכם.

איך אתם מתמודדים? חברי צביקה האוזר, נראה לי, ממש שם את הדגש על הנקודה הזאת. יש כאן אירוע היסטורי. השאלה אם אתם ערים לכך? בבקשה. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

אני אשמח לעשות קצת סדר לגבי כוח האדם. כרגע כמו שאמר משרד הקליטה, הם קיבלו 25 תקנים ליועצי קליטה לשמונה חודשים הקרובים. חוץ מזה עברה החלטת הממשלה שבעצם הביאה את ה-50 מילואימניקים ועוד 130 חיילי חובה בשביל בדיוק הקליטה המהירה הזאת בחודשיים-שלושה הקרובים. זה הדבר הראשון. 

לגבי הקליטה של ה-50,000, כרגע אנחנו פועלים לפי ההתפתחויות. כמו ששמענו מנציגי הסוכנות, יש לנו ירידה במלונות של הסוכנות בחו"ל וכרגע אנחנו עומדים על 11,000 שכבר הגיעו לפה. אנחנו עדיין לא יודעים מה הצפי אבל ה-50,000 זה איזשהו מספר שניתן לפני שבועיים כשחשבנו שיהיו יותר, וכרגע קצב העלייה הואט. 

לגבי הקליטה של העולים בשלוש השנים הקרובות, זה כמובן ייעשה במסגרת דיוני התקציב כשנהיה קצת יותר חכמים לגבי כמה באמת עולים מגיעים וכמה תקנים קבועים משרד הקליטה יצטרך בשביל לקלוט את כל העולים האלה בצורה הכי טובה שיש.

חוץ מזה כרגע עיקר המאמצים שלנו זה הקליטה המיידית של העולים בצורה הכי טובה בבתי המלון. עכשיו יש לנו את המענקים הסוציאליים שאנחנו מקווים שיבואו לאישור הממשלה ביום ראשון. יש את ההקדמה של קרן הנמלטים, שהסכום המוגדל בעצם, זה שדוריס אמרה, 5,000 הוא למי שמשתלב בקהילה. אנחנו רוצים לתמרץ כמה שיותר את העולים להשתלב בקהילה. זה גם יותר נכון חברתית וגם יותר נכון תקציבית מאשר בבתי המלון. יש לנו את סל הקליטה כמובן שהם זכאים לו, וחוץ מזה אנחנו בשיח שוטף יום-יומי עם משרד הקליטה לגבי כל הצרכים שעולים מהשטח, נקודות ה-One Stop Shop, האבטחה במלונות או כל מה שצריך בשביל באמת לעשות את הקליטה הכי טובה והכי נעימה שאפשר לעולים החדשים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי. האם תוכל להרחיב על מענק הסיוע בשכר דירה, בכמה מדובר, האם זה עובר, מתי זה יעבור? 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

כרגע המתווה עדיין לא סגור סופית, אז אני אשמח לא לדבר כרגע על הסכומים, אבל כולנו בתקווה שהוא ייסגר כבר היום וביום ראשון הוא יגיע לאישור הממשלה כמובן בכפוף למציאת מקור תקציבי לאירוע הזה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אנחנו מדברים על חצי מיליארד שקל, נכון? זה סדר הגודל ששמענו כאן. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

יכול להיות. זה גם תלוי בבתי המלון. יש עוד כל מיני פרטים שצריך לסגור.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי. תוכל להגיד לנו מה סדר הגודל של סיוע שיקבל כל עולה לחודש?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

אני מעדיף שלא כרגע כי הפרטים עדיין לא סגורים, אבל זה יהיה סיוע מאוד משמעותי, בטח עבור הסיוע הרגיל שעולה חדש מקבל בשכר דירה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בעבר היה מקובל שעולים זכאים למרכזי קליטה, לדעתי לשלושה חודשים. אני מבין שכרגע לפי מה שנאמר כאן, עולי אוקראינה לא מגיעים למרכזי קליטה. אולי אין מקום. אני לא יודע מה הסיבה. השאלה אם בסיוע בשכר דירה אתם בעצם נותנים חלופה למשהו שממילא העולה היה זכאי? הוא היה זכאי להיות לפחות שלושה חודשים במקום, בעצם במימון מדינת ישראל. השאלה אם אתם נותנים מענה או שזה יהיה סיוע שהוא יהיה רק השתתפות בהוצאות שיכול להיות שזה לא ייתן פתרון. אנחנו מדברים על אוכלוסייה במקרים רבים שמגיעה בלי כלום, אנשים שברחו מהמלחמה, לא באו עם כספים ולא עם שום דבר. חלק מהאנשים באו רק עם הבגדים שהיו עליהם וזהו, אז השאלה מה אתם עושים עם זה?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

נכון. בדיוק בגלל הדבר הזה אנחנו נותנים את המתווה שאמור להגיע ביום ראשון, שבעצם הולך להגדיל משמעותית את הסכום שזכאים לו כל העולים מאוקראינה וגם מרוסיה ומבלארוס. 

לגבי מרכזי הקליטה, היום בדרך כלל העולים מאתיופיה הם אלה שמשוכנים במרכזי הקליטה. אנחנו יודעים שיש מיטות פנויות במרכזי הקליטה, אבל כרגע ההחלטה של משרד הקליטה זה לא לשכן שם את העולים מאוקראינה אלא לשים אותם בבתי המלון ואז להביא אותם לקהילה בשיתוף עם הרשויות המקומיות.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי, תודה רבה. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני רוצה לשאול שאלה לגבי עלייה של צעירים נעל"ה ותוכניות של נעל"ה, מסע/תגלית. אנחנו יודיעם שבאוקראינה יש מניעת יציאה של גברים מגיל 18 עד 60. כמה אנשים בנעל"ה מאוקראינה הגיעו שנה שעברה וכמה השנה? האם יש איזושהי הנחיה להגדלת היקף המכסה? האם יש מאמץ בנושא הזה?

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

המשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, עו"ד דוד דרסלי, אתה איתנו? אולי תוכל להתייחס?

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

כמו שאמרתי לגבי תוכנית נעל"ה, זו תוכנית שמנוהלת בתוך משרד החינוך. אני כרגע לא בעל פה יכול להגיד לך את המספרים. אני אקבל את הנתונים ואעביר לכם. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

עו"ד דרסלי, ידוע לי כי אני כבר לפני חודשיים בהתכתבות עם מנכ"ל נעל"ה בנושא הזה, ואם אני הבנתי נכון, אני שוב מבקש להיזהר במספרים, אבל יש סדר גודל של כ-200–250 אנשים שמגיעים מאוקראינה. אף אחד לא נתן הנחיה וגם לא הנחיה תקציבית להגדיל את התוכנית הזאת. תוכנית כמו נעל"ה בסיטואציה הנוכחית צריכה לקפוץ מ-200 איש ל-4,000 איש. זה סדר הגודל שאנחנו צריכים לנסות ולהתאמץ, מהאזורים האלה. זה שאלה של תקציב, זה שאלה של התארגנות, זה שאלה של לחץ לקראת הקיץ. אלה הם הזמנים שאפשר לנסות ולשכנע ולהביא אנשים ולעשות פעולה פרואקטיבית. אני מבין שזה תוכנית של משרד החינוך. האם זה לא תפקידו גם של משרד הקליטה?

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

אני לא אומר שזה לא תפקידו של משרד העלייה והקליטה, ואני יכול להגיד גם שלפני שתי ישיבות בקבינט העלייה והקליטה, מנכ"ל נעל"ה הציג את התוכנית, אם אני זוכר נכון, 30 שנה לתוכנית נעל"ה, ונציגי משרד החינוך גם כן דיברו על כך שהם יעשו את המאמצים הנדרשים כדי לעלות את המכסות של הגעה במסגרת תוכניות נעל"ה, וכמובן השרה נמצאת על הדבר הזה בממשק עם משרד החינוך, אבל בסוף הגורם שמתקצב את התוכנית, שמאשר את התקנים זה משרד החינוך. נראה לי נכון שהם יהיו גם במסגרת השיח כאן כמשרד החינוך. בלי קשר לזה, כמו שאמרת, כמי שאמונים על כל תהליך הקליטה, נשב עם משרד החינוך, יעביר לכם את הנתונים גם כדי שאנחנו נהיה כל הזמן עם יד על הדופק על הנושא הזה של תוכנית נעל"ה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, הבקשה שלי לאור הדברים, הוא ממש צודק. אני מבקש שאנחנו נייחד פה דיון לזמן את נעל"ה, את מסע ואת תגלית, לזמן את מזכיר הממשלה שאחראי על התוכנית הזו מטעם משרד ראש הממשלה, כמובן הסוכנות, מנכ"ל מסע, נציגי תגלית. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן, דיון על העלאת צעירים.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אך ורק העלאת צעירים, מה המשמעויות, ואני מבקש שיתנו נתונים לפני כן, מה היו המספרים של 2020-2021, ואנחנו צריכים להבין מה הפעולה של 2022. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בסדר גמור. תודה רבה חברי צביקה האוזר. אני אחזור ברשותכם לסוגיית הדיור שהיא סוגיה שהיא מאוד מטרידה אותי, כי אנחנו גם שומעים דברים, שאנשים שבהם בבתי מלון ולא יודעים לאן ללכת. 

נמצא איתנו יהודה אבני מהחטיבה להתיישבות. יש לכם את היכולת כחטיבה להתיישבות בעצם לתת מענה מבחינת דיור לעולים. יש גם אינטרס, אני חושב, של מדינת ישראל שהעולים יגיעו דווקא להתיישבות, אם זה בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון לחזק בעצם את היישובים שלנו שם, והשאלה כיצד אתם פועלים בעניין הזה? בבקשה. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני מנהל את מרחב דרום של החטיבה להתיישבות. אנחנו עובדים תחת הנחיה של ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהנחייתם. אנחנו ערוכים ונערכים למעשה בשלושה מעגלים. המעגל הראשון זה שהיום קיימים לנו מכרזי מדף גם לתכנון, גם לתשתיות וגם מבנים יבילים. במסגרת המהלך הזה אנחנו עומדים להקים מרגע שבו קיבלנו הוראה בתקציב, אנחנו יודעים בטווח זמן של שלושה-ארבעה חודשים להקים מחנות עולים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

שלושה-ארבעה חודשים כדי להקים מבנים יבילים? 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

כן, מהרגע שבו נותנים את ה-GO. זה לתכנן את המקום, לקבל הרשאה. אנחנו גם יכולים לקבל הרשאות מרשות מקרקעי ישראל בפטור ממכרז על פי חוק חובת מכרזים. ספיקת המפעלים היא סדר גודל של 200 קרוואנים כל חודש, הספיקה שיש בידנו כרגע.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

התחלתם?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

כל עוד לא קיבלנו את ה-GO מוועדת המנכ"לים ותקציב, אנחנו לא יכולים להתחיל. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כיצד נוכל לעזור כאן לגבי ה-GO? למה עוד לא קיבלתם את ה-GO? זה מה שלא ברור לי. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אחרי שיגיעו לגרמניה יקבלו את ה-GO. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כרגע עוד לא התקבלה ההחלטה שיוצאים למהלך שהמדינה קונה קרוואנים ושמה אותם. ברגע שזה יהיה ויהיה את ה-GO הזה, אנחנו נוכל להתחיל.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

וזו החלטה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

לא, זו החלטה של צוות המנכ"לים שכרגע מתכלל את האירוע, שהוא צריך להחליט ולהורות לנו על ה-GO. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לפני כן. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

צוות המנכ"לים של איזה משרדים?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

המנכ"לים זה מנכ"ל משרד הקליטה, מנכ"ל משרד השיכון, צוות המנכ"לים שמונה על ידי הממשלה להתעסק בנושא הזה מבחינת הניהול, וכמובן אוצר שיושב גם בצוות. 

המעגל השני שבו אנחנו עסוקים זה סוגיית המיפוי. ביחד עם המועצות האזוריות וגם התנועות המיישבות אנחנו עושים מיפוי באיזה מקומות, אנחנו יכולים לייצר בהם קליטה קהילתית במגרש המשחקים שלנו שנקרא המרחב הכפרי בפריפריות. אנחנו עם סדר גודל של מיפוי של כ-3,000 מקומות שבהם אנחנו יכולים בטווח קצר להקים מחנות עולים.

המעגל השלישי שאליו אנחנו צריכים להיערך וקיבלנו הנחיה להיערך, זה להגדיל את ספיקת המבנים שלנו ולצאת למכרז חדש של מבנים יבילים, שאולי יאפשר גם מחירים יותר זולים אבל בעיקר יאפשר ספיקה יותר גבוהה של מבנים בהינתן זמן שאנחנו צריכים להקים את המבנים. המכרז הזה תחילת שבוע הבא כנראה יהיה מוכן לצאת לאוויר. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כמה מבנים?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

נתבקשנו להכין מכרז ל-3,000 מבנים, כאשר בתצורה הזאת.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אבל אמרת מקודם שרק 200 בחודש אתם מצליחים לייצר.

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אמרתי, במכרז הקיים שלנו כיום.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

200 בחודש.

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אנחנו יודעים לתת 200 בחודש.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

שזה מעט מאוד. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

 זה במפעל? מה זה המכרז שלנו?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אנחנו עובדים לפי מכרזי מדף. יש לנו שלוש חברות שזכו במכרז ואז אני מחר בבוקר יכול להוציא להם הוראת ייצור.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

הבנתי, של מבנה יביל. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

של מבנה יביל. אחרי שעשינו בדיקה עם שלושת החברות מה הספיקה והיכולת שלהן לייצר לנו, ברגע שנתת לנו את ההוראה אנחנו יודעים לתת 200 מבנים בחודש ביום הזה. יכול להיות שהם יוכלו לשפר את זה, אבל זה מה שהם יודעים להגיד לנו היום. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני רוצה לשאול שאלה. אני שוחחתי עם מספר ראשי רשויות שהם הביעו חשש ממודל הדיור המוצע שלכם שהוא במתכונת של שנות ה-90'. מאז שנות ה-90' גם בתחום הזה היו שינויים והתקדמויות. יש תחושה שהחטיבה להתיישבות תקועה עדיין במודל הקרוואנים או המבנים היבילים. אני שמעתי מחלק מראשי הרשויות על בנייה קלה של מבני עץ, מבנים אחרים שמייצרים מבחינתם הרבה יותר נכונות להציב ומפחיתים את החשש ממפגעים עתידיים קבועים של שכונות קרוואנים. האם אתם בוחנים גם מתכונות מעודכנות של פתרונות דיור?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

קודם כל המכרזים הנוכחיים שלנו הם באיכות מאוד גבוהה. אני באופן אישי גם גרתי בכזה כגרעין להקמת יישוב. אני יכול להגיד לך באופן אישי שעד ארבעה ילדים זה היה לא רע בכלל. המבנים צריכים להיות על פי תקן ישראלי ועל פי מפרט ישראלי. הם גם מבנים תקניים. המבנים החדשים הם מבנים באיכות גבוהה כולל ממ"ד. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

לא, לא, אבל כשאתה אומר על פי תקן ישראלי ומפרט ישראלי, אנחנו מכירים את זה מהקשרים אחרים. האם נבחן השאלה של בחינת תקנים בין-לאומיים שנותנים עמידות מפני אש או מפני דברים אחרים וגם יכולים להגדיל את כושר האספקה, את מהירות הבנייה ואת טיב הפתרון הן מנקודת מבט של משתמש הקצה והן מנקודת המבט של הרשויות המארחות?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני חושב שהשאלה שלך היא לנקודה אחרת. טיב הפתרון שאנחנו נותנים היום הוא טיב פתרון איכותי. זה לא המבנים של פעם. 

במסגרת המכרז החדש שאנחנו יוצאים, צריכים לעשות בחינה אם ניתן יהיה להשתמש בתקנים לא ישראלים אלא בתקן אירופאי מוכר. זה בחינה שמשרד הכלכלה צריך לבחון אותה. התקן הישראלי הוא יותר מחמיר מהתקנים גם האמריקאים וגם האירופאים ולכן ניתנה הוראה לעשות בחינה גם של סוגיית הממ"ד וגם של סוגיית על פי איזה תקן אנחנו יכולים לצאת למכרז.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מתי ניתנה ההוראה של בחינת השאלה הזאת?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

תחילת שבוע. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כמה זמן הוקצה לבחינת השאלה הזאת?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני לא הייתי בדיון אז אני לא יכול להגיד. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

האם מישהו שיושב כאן איתנו בישיבה או בזום יכול לתת תשובה על זה? האם משרד האוצר יכול לתת תשובה על זה?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

אני מתנצל, אין לי תשובה על זה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

זאת אומרת, מדינת ישראל הולכת להזמין מספר אלפי בתים. אני אחדד את השאלה כי נדמה לי שצריך לעניין אותך. היום אנחנו מוצמדים לתקן ישראלי שנאמר פה בצורה קצת מכובסת, הוא יותר מחמיר. על פניו בשמיעה ראשונה זה נשמע יותר טוב. אנחנו מבינים מה זה תקן יותר מחמיר - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, דווקא אני חולק עליך, צביקה. אני חושב שהתקן הישראלי הוא יותר מחמיר בקטע טוב, כי בישראל , מדינה חמה, יש יותר שריפות. בטיחות האש של קרוואנים אצלנו היא הרבה יותר גבוהה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני לא יודע אם במדינת ישראל יש יותר שריפות מקליפורניה. ניתנה הנחיה, עברנו את הרוביקון הזה לבדוק אפשרות של תקן אחר. האם אתם במשרד האוצר וכל אחד אחר יכול לבוא ולהגיד, חברים, נא לבדוק את זה תוך שבעה ימים? 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> 

עניין הקרוואנים מתוכלל אצל צוות שיכון אצלנו באגף. אני מבטיח לבדוק כמה שיותר מהר ולהחזיר תשובה לגבי הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן, תחזיר לנו תשובה בעניין. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אנחנו נערכים. עוד לא התקבלה ההחלטה ללכת על קרוואנים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

דע לך שזה די מטריד אותנו כי יש תחושה בנוגע גם לנושאים אחרים שעלו כאן בדיון, שאנחנו קצת בדיליי, שהדברים קצת קורים בעצלתיים. אנחנו אמורים להיות הרבה יותר ערניים, הרבה יותר פרואקטיביים ולא לחכות. ליצור 200 קרוואנים בחודש זה מאוד. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

בחודש או בשנה?

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בחודש, נכון?

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

200 בחודש. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אבל זה מעט מאוד כי אם באמת יגיעו לכאן 100,000 עולים - - - 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

 המכרז החדש יגדיל את הספיקה שלנו. הוא עוד לא פורסם. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ואם תאמץ גם תקן נוסף, יכול להיות שתפתור את הבעיה של צוואר הבקבוק ויהיה לך היקף קרוואנים לפי צורך, ולא יהיה לך פה צוואר בקבוק.

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני חושב שהתקן לא יפתח את צוואר הבקבוק. יכול להיות שהוא יוזיל את עלויות המבנה, אבל הוא יפתח את צוואר הבקבוק.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

קודם כל יוזיל את עלויות המבנה, זאת אומרת יוכל להוסיף בתקציב יותר. אדוני האוצר, שמעת? אין יותר להריח את התירס מהמשפט הזה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו ניתן עכשיו את זכות הדיבור לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אנחנו כבר יותר משעתיים ורבע בדיון. אנחנו גם רוצים לנעול את הדיון. בבקשה, ניתן גם לך לדבר כי את פה מהתחלה. שמחה בבקשה.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות שלדעתי הן גם קשורות זו לזו. האחת, הערה. יכול להיות שזה דובר לפניי, אני לצערי לא יכולתי לעקוב אחרי כל הדיון כי דווקא הייתי בדיון לגבי מפגע שאתר קרוואנים ישן שיצא בנסיבות לא משמחות למפוני גוש קטיף, שהוא עדיין מייצר לכולנו. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן, ניצן.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

בדיוק על זה הייתי בפגישה ולכן לא יכולתי להיות קודם. 

יש פה שתי מצגות. יש מצגת של משרד העלייה והקליטה שהמפה שם בכל הנוגע לדיור הזמני נראית מפת ישראל. במצגת של תוכנית חירום קליטת אוקראינה המפה קצת לא מוכרת לי. אני לא מעיר את זה סתם. יש במפה איזה שטח די גדול מצפון, מדרום וממזרח לירושלים, אולי אתם מכירים אותו, שנקרא יהודה ושומרון, שפשוט יצא מהמפה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אתה יכול להפנות אותנו?

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה עמוד 8 במצגת של פתרונות דיור לטווח הקצר. יש שם שלוש מפות אחת אחרי השנייה, שאיכשהו כנראה שכחו מה קרה בשטח הזה לפני 3,000 שנה, מה קרה בו לפני 50 שנה, 60 שנה. פשוט לא מופיע שם. 

אני לא אומר את זה סתם. אני אומר את זה כי גם בפתרונות הזמניים ובוודאי בפתרונות הקבע יהודה ושומרון היא הפתרון. אני חלילה וחס לא רוצה לפגוע ולזלזל ביכולותיה של ממשלת ישראל בהקמת קרוואנים. אני חושב שיש כמה חברים ביהודה ושומרון ששומעים קצב של 200 קרוואנים בחודש ואומרים, אני יכול קצת יותר, וגם מבחינת מקומות וגם מבחינת אכלוס זמני וגם מבחינת אכלוס קבוע. זה לא בתוכניות פה. 

אם מתכננים לנו עוד התנתקות, כדאי להגיד את זה על השולחן, לא לשחק משחקים, ואם לא, אז אני מציע שאפשר לחפש את הפתרונות - - -

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

לגבי הדיור הזמני אני חושב שאתה צודק שכרגע במפה, זה המפה שאתה מסתכל עליה לגבי בעצם בתי המלון, אז אני מבין שבעצם לגבי בתי המלון הפנו יותר - - - 

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

בתי מלון, בתי הארחה. למיטב ידיעתי גם בגוש עציון יש, גם במעלה אדומים יש.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אתה צודק. יש גם בתי מלון באריאל ובגוש עציון. אנחנו נעביר על זה לדעתי שאילתה למשרד העלייה והקליטה, אלא אם מישהו רוצה להתייחס כאן. זו שאלה חשובה לגבי דיור הקבע. בכוונה העליתי כאן את נציג החטיבה להתיישבות. למיטב ידיעתי החטיבה להתיישבות אמונה בין היתר על כל המרחב הכפרי והפריפריאלי של מדינת ישראל, שזה כולל כמובן את יהודה ושומרון, הנגב, הגליל, הגולן, וברור שיש לנו אינטרס לאומי ליישב את העולים במקומות האלו שצריכים התיישבות, שצריכים בעצם חיזוק אוכלוסין. אני מסכים איתך בנקודה הזאת. 

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

זו הייתה נקודה אחת, ההתעלמות מיהודה ושומרון גם בזמני וגם בקבע, וכדאי מאוד שהדבר הזה יטופל כבר לישיבה הקרובה גם מבחינת התוכניות וגם מבחינת ההיערכות. 

נקודה שנייה, וזה קצת מענה למה שאמר צביקה. כמו שאמרתי, ביהודה ושומרון יודעים לייצר קרוואנים בקצב יותר מהיר ובתקן ובאיכות מאוד גבוהה, אבל מעבר לזה, בתור מי שיצא לו לגור גם בקרוואן בתקן אמריקאי היישר מקליפורניה הרחוקה וגם בקרוואן בתקן ישראלי, גם מבחינת בטיחות האש, גם מבחינת איכות הבנייה, חוטי החשמל, ההתפוררות המהירה. אם מבטיחים לי שקרוואנים באים ונעלמים - - - 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני חושב שלא צריך להביא קרוואנים. אני חושב שצריך להביא פתרונות של בתי עץ. אני חושב שצריך להביא פתרונות אחרים שהם לא במתכונת של שנות ה-90'. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

הבעיה, שהדיון הזה היה צריך להיות לפני שלושה חודשים, לא היום.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

ודאי, ואנחנו תקועים עדיין עם הקרוואנים, לכן כשבאים לראש מועצה או ראש עיר ואומרים לו, נפרוס אצלך שכונת קרוואנים, הוא אומר, זה חשוב, זה טוב אבל לא אצלי. 

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מסכים.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

כשיבואו ויגידו לו, אנחנו נפרוס שכונה של בתי עץ או פתרונות דיור הרבה יותר מעודכנים, הוא יגיד, אני מצטרף. בסוף הקליטה היא דרך הרשויות.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

צביקה, אבל אני מתייחס למה שאתה אומר, אז אתה לא צריך - -, יש דברים שאני מסכים ויש שחולק, אז להגיד, בוא נוותר על התקן הישראלי בכל הנוגע לקרוואנים זו אמירה בעייתית. בהקשר הזה, לחברות הכלכליות של הרשויות, לכל רשות יש חברה כלכלית, יכולה לקבל בפטור ממכרז ולעשות את זה. במקום לדאוג שהכול יבוא במכרזי מלמעלה, לבוא ולהגיד, חבר'ה, הנה השכונה, עשינו לכם הליך תכנון מהיר. 

אגב, לקח מהעבר שחשוב מאוד שנלמד. אם מדובר באנשים שיש צפי שהמגורים שלהם יהיו קבועים, לעשות תכנון אפילו ראשוני של השכונה העתידית שמתוכננת שם, ולשים כל קרוואן על המגרש שלו, ואז אם בן אדם מתעכב בבנייה, הוא מתעכב בבנייה, הוא לא חוסם תכנון עתידי. זה הרשויות יודעות הכי טוב. צריך לתת לרשויות המקומיות לעבוד. במקום לעשות הכול במכרז מרכזי שעדיין מחכה להחלטת מנכ"לים, פשוט להגיד לרשות, בוא, תביא לי אתה איש רשות. אתה רוצה לקבל? אנחנו נביא לך את הכסף, אתה תספק לי פתרונות ל-1,000, 2,000, 3,000, והמספרים שאנחנו רואים פה עכשיו יגיעו מאוד מהר. 

בהקשר הזה, בוער מאוד לעשות החלטה שבמרחב הכפרי, היתרים מזורזים לפיצול יחידות. לעשות שמכל יחידת דיור מבצע מכפיל, בן אדם יכול לבנות יחידת דיור, לעשות פיצול ולקבל לזה היתר. הדבר הזה מכשיר הרבה מאוד פתרונות מגורים בזמן מאוד קצר עם אינטרס כלכלי של בעל הבית עצמו. יש לך איקס בתים במרחב הכפרי, אתה אומר להם, אתם יכולים לבנות יחידת דיור, לפצל את הנכס הגדול שיש לכם לשניים, לשכן משפחה ולקבל דמי שכירות שהם פחות או יותר בחודשים הראשונים גם מובטחים על ידי המדינה כי מדובר בעולים חדשים. יצרת מבצע מכפיל בלי להוציא שקל מכיס המדינה מלבד דמי השכירות. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יודע מה אני מקווה? שאף עולה לא רואה את הדיון הזה. תראה איפה אנחנו מגיעים. אנחנו היום דנים על איפה הם יהיו, איפה נשים אותם. בגרמניה הם מקבלים הכול לשנתיים קדימה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

נכון, אתה צודק. יהודה אבני מהחטיבה להתיישבות רוצה להתייחס. 

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

לגבי הנקודה הראשונה, המיפוי שאנחנו עורכים הוא גם כן באזורים שנמצאים ביו"ש.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אז אתה מאשר לנו שהחטיבה להתיישבות מתכוונת לשכן חלק מהעולים ביהודה ושומרון.

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

אני אהיה מדויק. המיפוי שאנחנו עושים הוא גם ביו"ש. ההחלטה על מיקום תהיה בהנחיה של צוות מנכ"לים, אבל המיפוי שאנחנו עושים הוא בכלל המועצות. זה הסוגיה הראשונה.

לגבי הסוגיה השנייה, המיפוי שאנחנו עושים הוא אך ורק למקומות שבהם השימוש יוכל להיות ארוך טווח והמועצות לא יישארו עם פצע לאורך הרבה מאוד שנים. גם עם יכולת לשימוש דואלי בהמשך לכל מיני ייעודים עתידיים. בקטגוריה הזאת יש לנו סדר גודל של 3,000 מענים שאני יודע להגיד כבר היום שהם נמצאים בידינו, כולל גם מענים של שיפוץ יחידות קיימות. עד היום הכפריות אני לא שומע חוסר רצון. ההיפך, אני רואה המון התלהבות מצד ראשי הרשויות לפחות באזור שלי, באזור הנגב וגם בדרום הר חברון. אני רואה דווקא רצון מאוד גדול במקומות ששמנו להם מחנות, כי המחנות הם לא באיכות נמוכה. זה לא קרוואנים באיכות נמוכה, ממש לא.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה קרווילות למעשה.

 << אורח >> יהודה אבני: << אורח >> 

זה למעשה קרווילות, בדיוק. הבעיה שלי היום זה להוציא אנשים מהקרוואנים האלה ולא שלא רוצים להיכנס אליהם.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי, תודה רבה. אנחנו עכשיו נפנה לחברה האזרחית. יש לנו נציגה מלובי המיליון, גב' פולה ברקן בבקשה.

 << אורח >> פולה ברקן: << אורח >> 

שלום, נעים מאוד. אולי העולים לא שומעים את הדיון הזה, אבל המשפחות שלהם כן, ובסוף מדובר במשפחות של 1.2 ישראלים שיצאו מברית המועצות.

אני אתן התייחסות לכמה דברים שעלו פה בדיון ואני מקווה שזה ייתן לכם זרקור מתוך מי שמגיע ומי שבעצם מחכה להם פה. היום יש נכסי אוכלוסייה וקהילה שבאמת יכולים לקלוט ולעזור לכל המערכת עצמה. 

גם לנו יש משפחה שנסעה מחרקוב לגבול ועכשיו נמצאת בגרמניה. שבוע שעבר הם שאלו אותי איך יוצרים את הקשר עם לשכת הקשר נתיב. הבאתי להם את הלינק שנמצא באתר. כל הטלפונים הם באמת רק למדינות שגבולות, והקשר שלהם למי שגרמניה בעצם צריך לעשות למוקד החירום הרגיל, הכללי. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

יש מספרי טלפון, יש את פניות הציבור. אין לי בעיה להעביר.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אבל אין לכם נציגים בגרמניה.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

אין לנו נציגים בגרמניה. 

 << אורח >> פולה ברקן: << אורח >> 

גם בדף הנחיתה אין הפניה ספציפית.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אתם יכולים להוסיף נציגים בגרמניה? 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

בהחלטת הממשלה לפני כמה שנים ניתנה הנחיה כזאת. אנחנו פועלים לטפל בנושא הזה. יש דברים שלא תלויים בנו. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

לא, כי עכשיו יש מצב חדש. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מבחינה דיפלומטית הבעיה?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> פולה ברקן: << אורח >> 

בכל אופן אפילו מוקד טלפון אחד שתדעו מי מתקשר מגרמניה, לפחות שלא יכנסו לפיילה מאוד גדולה, אז פשוט הנה מהיכרות אישית. 

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם גרמניה לא יממנו אצלנו ארגונים של חברה אזרחית ואנחנו לא נשלח להם שליחים, יכול להיות שזה עסקה לא רעה. 

 << אורח >> פולה ברקן: << אורח >> 

דבר נוסף, דיברתם פה הרבה מאוד על התעסוקה ועל הצד של המעסיקים ובאמת מלונות וחברות תחבורה שרוצות נהגים ואנשים שיעבדו אצלם. מאוד חשוב לזכור שיש פה דיאלוג וטנגו בין שני הצדדים. גם אותם עולים שמגיעים היום במאה ה-21 עם הידע וכל דבר שנמצא בכף היד, הם נמצאים אולי קצת עכשיו במצב של הישרדות אבל יש להם בחירה במקום המגורים שלהם ובמקום העבודה שלהם על פי הכישורים והיכולות שלהם. 

הזמני הופך להיות קבוע וכשאנחנו עושים פה איזושהי התערבות, אנחנו משפיעים על מיקוד השליטה העצמית של אותו עולה. אימא שלי עבדה עשר שנים במפעל לייצור מגבונים וגם אבא שלי. אחרי 15 שנה הוא כדלת מסתובבת הלך לעשות משהו מאוד משמעותי חזרה במדינות המוצא, ואימא שלי אחרי שהיא כן עשתה את קורס ההכשרה וההשמה וכן הלאה, היא 20 שנה באותו מקום עבודה. היא לא מעיזה לזוז ממנו בגלל החוויה ההישרדותית הזאת שהיא חוותה בעת העלייה. 

אני משתכרת כפול מאימא שלי מרגע שסיימתי את האוניברסיטה, וזה מחוויית הקליטה שלה שהיא הייתה אפילו בשנות ה-20 לחייה, זאת אומרת, זה לא אפילו האדם לקראת הפרישה או הפורש, שזה סיפור דרמטי בפני עצמו על הסבים והסבתות שלנו שהיום הם כבר הזקנים הכי עניים פה. 

דיברתם פה גם על דיור למשל. יש פתרונות דיור גם לאנשים קשישים, של משרד העלייה והקליטה, שגרים שם במקבצי דיור, 14,000. סבתא לי חיכתה לזה עשר שנים ועדיין התור הוא של שנים פה, אז אני לא יודעת מה קורה עם כל האוכלוסייה הקשישה שבאמת מגיעה וצריכה דיור.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אגב, יש חתך גילאי של העולים?

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

אני מתאר לעצמי שאמור להיות במשרד העלייה והקליטה.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

הבנתי.

 << אורח >> פולה ברקן: << אורח >> 

 יש לי גם משפחה ברוסיה. כל הנתונים והדאטה שכרגע אתם מדברים פה בוועדה לא מתייחסים גם לכמויות של תושבים חוזרים שגם הם יצטרכו שילוב בתעסוקה, בדיור וכן הלאה. אנחנו מדברים היום על 11,000 שהיום יודעים עליהם משרד העלייה. המשפחה שלי הם תושבים חוזרים למשל, אז יש פה עוד אינטגרציה שצריכה להיעשות עם כל הנתונים. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה לך. אנחנו ניתן למשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה שרוצה להתייחס, ולאחר מכן לד"ר נתי קנטרוביץ' מנתיב. כן, בבקשה עו"ד דרסלי.

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

היושב-ראש, שני דברים קצרים. אחד, לגבי המלונות, קולות קוראים. מאיו"ש לא הגישו לקולות קוראים. אני יכול להגיד כתושב גוש עציון, פניתי לכל הגורמים הרלוונטיים. לא הגישו לקולות קוראים. ככל ויש אנשים רלוונטיים וצריך להוציא קול קורא חדש כדי שיגישו, אנחנו נעשה את זה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אוקיי, אז אתה אומר, זה בתי ההארחה ובתי המלון ביהודה ושומרון שלא פנו.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> 

יכול להיות שהם ראו את המפה במצגת שלכם. 

 << אורח >> דוד דרסלי אבטה: << אורח >> 

שוב, אני לא יודע על איזה מפה אתה מדבר אבל אשמח לראות. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

כן, יש מפה במצגת של "עולים הביתה" של השרה. זה המצגת שהיא הייתה אמורה להציג פעם שבעברה. בסוף היא לא הציגה אותה. הוא מתייחס למצגת ששם בעצם אזור יהודה ושומרון הוא בפסים כאלה שזה כביכול לא בתוך ישראל. 

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

בכל מקרה פנינו לבתי ההארחה הרלוונטיים ולא הגישו עדיין לקולות קוראים. אם צריך, נעשה את זה שוב. 

להיבט של תעסוקה, ממש במילה. אתמול השרה נפגשה עם 150 חברות עסקיות בבאר שבע, כנס עם מכון לאודר כדי באמת להתניע את התהליך של גיוס עובדים עולים לתוך חברות תעסוקה. עוד יומיים אנחנו נעלה עם פורטל מקיף גם לנושא של תעסוקה וגם מידע על זכויות, כל מה שקשור במקום אחד ביחד עם המינהלת, וזה גם מידע שחשוב להגיד. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה. ד"ר נתי מנתיב.

 << אורח >> נתי קנטרוביץ': << אורח >> 

רק דבר אחד. עשיתי בינתיים בדיקה לגבי מספר הפליטים היהודיים שהגיעו לגרמניה מאוקראינה. לפי מה שידוע מהבדיקה מול הקהילות המקומיות מדובר בכ-1,500 אנשים, לרובם קרובי משפחה בגרמניה. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

נתון חשוב. תודה רבה לך ותודה על הבדיקה המהירה. 

דובר אחרון, חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן מארגון יד לעולים. אתה נמצא בחוץ לארץ ולילה אצלך אם אני מבין נכון. 

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> 

כן, כבוד היושב-ראש, קמתי ב-02:30 בבוקר כי זה כל כך חשוב לי ולנו. 

בדקה אני אגיד שהעולים במלונות מלאים דאגה. חבר הכנסת האוזר דיבר על מה הם מדווחים לאירופה. הם מדווחים דאגה, לא יודעים מה הם יעשו בשלב הבא. במשרד הקליטה אמרו שהם לא זורקים אף אחד לרחוב. העולים לא יודעים את זה. הם חושבים שיש להם חודש. חייבים לעשות משהו. פונים אלינו לארגונים. לא יודעים לאן לפנות. אני העסקתי צוות של דוברי אוקראינית כדי להסתובב במלונות, לעזור להם, אבל הם לא יודעים בכלל שיש להם אפשרות להישאר במלונות, אז צריכים להגיד להם את זה. 

דבר שני, בתוך המלונות הם לא מקבלים אפילו כביסה. הם לא יודעים אפילו מה לעשות עם הבגדים שלהם, ומדווחים את זה גם, אז אנחנו חייבים לשפר את התנאים. 

דבר שלישי, הסתובבתי במלונות, בנוף הגליל עם ראש המועצה שם, רונן פלוט. הוא מביא את כל הגורמים לתוך המלון. הם לא חייבים להסתובב, למצוא לשכות. אפילו הבנקים מגיעים לשם. למה לא עושים את זה בכל מלון, להביא את כל גורמי הממשלה, כל המשרדים, לשבת שם? להביא את כולם לשם. אפילו אצלו יש חוסר כוח אדם. אין מספיק נציגים לעזור לכל העולים. 

בוועדה האחרונה דיברנו על תושבים חוזרים שמקבלים מכתבים מביטוח לאומי על סכומים גבוהים שהם חייבים. זה עדיין ממשיך לקרות. הם פונים אלינו כי יש להם את המכתבים. צריכים למצוא פתרון לזה.

אני מבקש דרך הוועדה, דרך גורמי ממשל לטפל בכל הנושאים האלו. הם מלאים דאגה, הם פונים לארגונים. אין לנו מספיק כסף לתת וואוצ'רים לכל אחד שיוצא מהמלונות. אין לנו יכולת לתת להם כביסה. שנשפר את כל השירותים ולהביא את כולם למלונות שהם יוכלו פשוט להתקדם בקליטה והעלייה שלהם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה. מילות סיכום לחברי הכנסת. חבר הכנסת האוזר.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

תודה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שהדיון הוא חשוב והוא מגלה בצורה לא מסודרת את הבעיות ואת המקומות שבהם אנחנו יכולים לטייב את פעולת הרשות המבצעת כדי לעמוד באותו אתגר וכדי לממש פוטנציאל שעם אמונה, יעילות ותושייה אפשר להגדיל אותו ולממש אותו בצורה אופטימלית.

אני מבקש שמעבר לדיונים שלנו כאן, למסד במסגרת זאת שיש פה שעת חירום דוח שבועי לוועדה, שנתיב, משרד הקליטה יתנו לנו. אני מציע, ויכול להיות שאחרי זה עם מנהל הוועדה לעצב את זה, אבל לקבל פה בצורה מסודרת את כמות העולים על פי החלוקה של מדינות. אני ראיתי פה לפחות באייפד דוח שמעודכן ל-15 בחודש. היום אנחנו ב-30. זה מראה כמה ההתנהלות היא לא אופטימלית. אי אפשר לשבת פה בדיון בוועדת הקליטה של הכנסת, בקרה, ולהניח דוח באירוע כזה, שמעודכן ל-15 בחודש. לא רציני.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

הם שלחו לדעתי דוח שלא הועלה - - - 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אז אני מתנצל כי אני ראיתי את זה אצלי. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

הם העלו דוח אחר שכן מעודכן ל-29.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אז אני מבקש ככה, כמות העולים לחלוקה לפי מדינות, כמות המבקשים. אני רוצה להבין מה זה ב-backlog, זמן הטיפול במסלולים. אני מבקש שאנשים שלכם יעשו סטטיסטיקות. מקבלי תעודות עולה לפי יום. מאוכלסי מלונות, שנבין את זה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

זה הופיע במצגת.

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

אני מבקש דוח מסודר שבועי. אני מציע שמקסימום אנחנו אחרי זה נשב וממש ניבנה. במסגרת הדיווח שלכם לגוף המבקר והמפקח, שזה אנחנו, אנחנו נקבל את זה. אני יכול להגיד לך אדוני היושב-ראש, שאני כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, כשטיפלנו בכל הנושא של איכוני שב"כ בקורונה, בנינו דוח וקיבלנו את זה ולמדנו מהדוח הזה הרבה וגם המערכת עצמה למדה. 

הדבר השני שאני רק מבקש זה כמו שנאמר, לקבוע פה דיון לגבי עלייה של צעירים. לזמן את כל הגורמים הרלוונטיים, נעל"ה, מסע, תגלית ואולי יש תוכניות נוספות.

דבר שלישי, אני הייתי מציע שאנחנו נבקר בנקודות הקליטה. אנחנו נעשה השוואה בנקודות הקליטה, מה שאמרו כאן, הפזורים.

 << דובר >> איל קופמן: << דובר >> 

זה בתוכנית לגמרי. 

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

אנחנו כבר עובדים על זה. 

 << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 

מצוין, והייתי לוקח את נוף הגליל, כמה דוגמאות טובות שאפשר לאתר, להבין דרך הרשויות מה עושים.

דבר אחרון אדוני היושב-ראש, אני מבקש לכנס לכאן או לחשוב, גורמים אזרחיים של חברות ממשלתיות ואולי כמה חברות גדולות במשק לנסות לנהל איתם דיון פתוח, מה הם יודעים לעשות לא רק בקליטה של אנשים שכאן. כבר לאתר בנקודות שם, האם אפשר לערב אותם במערכת, כמה שיותר קרוב לעלייה. אני מציע להזמין מנכ"לי קופות חולים, שדיברו פה על רופאים. אני מציע חברות ממשלתיות הגדולות. יש חברת חשמל, יש חברות אחרות. יכול להיות לעשות ישיבה משותפת ועדת הייטק. לזמן כמה שחקנים גדולים בהייטק. אני מכיר כמה גורמים מהתעשיות הביטחוניות שהם מעסיקים גדולים, אלביט וכדומה, רפא"ל. יכול להיות שהם יכולים לעשות מעשה שיטייב את הסיטואציה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס? 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

אני רק ממש במשפט. אני חושב שאנחנו צריכים לפעול פה בחזית אחת ברורה של המשרדים האלה שמביאים אותם לארץ, אבל בחזית שנייה, חזית של שיווק. מה שאני שומע פה לא היה גורם לרצות לבוא למדינת ישראל, ואנחנו צריכים להבין שהעולם כן רוצה את האנשים האלה כי הם אנשים איכותיים, אנשים טובים, אנשים שיתרמו לכלכלה של המדינה, לכן מישהו פה חייב להתעורר ולהתעסק רק בזה בלי כל הביורוקרטיה שאנחנו עוברים פה ובלי כל הלוגיסטיקה מהרגע שהם מבקשים להגיע למדינת ישראל, אחרת אנחנו נישאר במספרים נמוכים. זה דבר ראשון שאנחנו צריכים לעשות.

דבר שני, אני מסכים, אני אשמח לעשות ועדה משותפת אם כל תעשיית ההייטק באמת בחיבוק גדול מוכנים לקבל את העולים. פשוט צריך לוותר על חלק מהביורוקרטיות שהתרגלנו אליהם ואנחנו חושבים שזה מה שצריך להיות, אנחנו נראה את הדבר הזה משגשג. תודה.

 << יור >> היו"ר יום טוב חי כלפון: << יור >> 

בסדר גמור, תודה רבה. 

אנחנו נסכם. קודם כל, שוב, זה הדיון השני של ועדת המשנה. עוד פעם הדיון גלש משעה וחצי או שעתיים לכמעט שלוש שעות כנראה שלא בכדי, כי יש פה לא מעט כשלים, בואו נקרא לדברים בשמם, הן בשלב של העלאת זכאי השבות, זאת אומרת כל התהליך שצריך לקרות שם, תהליך שצריך להיות פרואקטיבי, לא רק מי שהגיע למלון או לא רק מי שפנה, אלא גם מדינת ישראל למעשה צריכה להגיע ליהודי התפוצות, לזכאי השבות, וכמובן גם בתהליך כאן. 

אנחנו גם שמענו את חבר הכנסת לשעבר ליפמן שמדבר על החששות של העולים שנמצאים בבתי המלון ולא יודעים שאנחנו לא נוציא אותם מבית המלון, לכן זה מראה עד כמה הוועדה הזאת נחוצה ועד כמה הנושאים האלה שאנחנו דנים בהם הם חשובים. 

אפשר להגיד את האמת, אנחנו השבוע הפסדנו בכדורגל מול גרמניה ואני חושש שגם ב"משחק" הזה על ליבם של אחינו יהודי התפוצות, אנחנו גם כנראה מפסידים מול גרמניה ומול מדינות אחרות. הוועדה כאן צריכה להוות קריאת השכמה לכל משרדי הממשלה ולכל הארגונים הממשלתיים המוסמכים. אנחנו כאן לא בעמדה, שטוב, אם הם צריכים אותנו, אז הם יודעים למי לפנות. מדינת ישראל, המנדט שלה כמדינה, וזו מהותה של הציונות, זה להגיע ליהודים ולהביא אותם לפה. זה מה שעושה גרמניה, שזה די הזוי שגרמניה עושה את זה בצורה יותר יעילה ויותר מעמיקה. אנחנו צריכים לעשות את זה ולא לתת לאף במדינה אחרת לעשות את זה במקומנו. זה מה שעולה כאן מהוועדה. 

לאחר מכן כמובן בתהליך הקליטה. זה הוזכר מקודם על ידי חברי חבר הכנסת האוזר. אנחנו כבר עובדים עם צוות הוועדה על זה שבעצם הדיון הבא של הוועדה לא יהיה דיון אלא סיור של הוועדה במתקני הקליטה כדי לפגוש את העולים ולשמוע ממש בשטח את המצוקות, ולבחון את התהליך הזה של הקליטה. 

אני אמרתי קודם ולא בכדי ביקשתי מלא מעט גורמים לדבר בעניין הזה. אני מאוד מוטרד מעניין הדיור. אני חושב שזה ממש להגיד, ניתן איזשהו סיוע ולתת לאנשים לחפש בעצמם דירה. תחשבו על בן אדם שמעולם לא היה בישראל, לא מדבר מילה אחת בעברית ואולי לא מדבר אנגלית אפילו. איך הוא ישכור דירה לבד? זה לא הגיוני וזה לא אפשרי, לכן גם לגבי דיור ופתרון דיור צריכים להיות פרואקטיביים. כנ"ל לגבי תעסוקה, ולא בכדי זה הוזכר כאן. אנחנו צריכים לעזור לעולים כמה שיותר מהר למצוא מקום תעסוקה, כי החודשים הראשונים והשנה הראשונה הם קריטיים. אם לא ילך להם טוב כאן, יש לכם עדיין את גרמניה, ופתוחה, אז הם יעשו ירידה ויעברו לגרמניה, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה. 

תודה רבה לכם. אנחנו ננעל את הדיון וכמובן נודיע לכם על המשך הפעולות של הוועדה, אם בדמות של דיווחים כפי שזה הוצע כאן ואם בעניין של סיורים בשטח מדינת ישראל ואולי גם סיורים בחוץ לארץ. תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:13. << סיום >>