פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת החוץ והביטחון 30/03/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 98 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום רביעי, כ"ז באדר ב התשפ"ב (30 במרץ 2022), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24) (קרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה - ממדים ללימודים), התשפ"ב-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר רות וסרמן לנדה אמילי חיה מואטי חברי הכנסת: יואב קיש מוזמנים: נטע בר זיו – רפרנטית ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר אייל הנס – ראש אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון רותם קס – יועמ"ש, משרד הביטחון ערן יוסף – יועמ"ש, משרד הביטחון דרור גרניט – רפרנט ביטחון, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גלעד שץ – יועץ שר התרבות והספורט תא"ל יורם כנפו – רמ"ט אכ"א, צה"ל סא"ל יוסי דסקל – יועמ"ש אכ"א, צה"ל דוד בנימין – מנכ"ל בית צבי אוראל גלעד – סטודנטית, בית צבי איתי גולדשטיין – סטודנט, בית צבי גיא גרופר – סטודנט, בית צבי ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: רמי בן שמעון << נושא >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24) (קרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה - ממדים ללימודים), התשפ"ב–2021, מ/1455 << נושא >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים את הדיון על חוק קליטת חיילים משוחררים, מה שאנחנו קוראים "ממדים ללימודים", מעבירים אותו להיות חלק מתקציב הביטחון תחת האחריות של צה"ל וכבר לא מותנה בעמותות כאלה ואחרות או תרומות כאלה ואחרות. אי-אפשר להתחיל את הדיון הזה בלי להתייחס למצב הביטחוני שאנחנו נמצאים בו כרגע, או גל הטרור שפוקד אותנו. זה המקום למסור תנחומים למשפחות ולחזק את הציבור. אני יכול להגיד לציבור באופן חד-משמעי שאנחנו עושים את הכול בשביל לעצור את התופעה הזאת – קשה לי לקרוא לזה גל. אנחנו באמת משקיעים מאמצים אדירים – שירות הביטחון, משטרת ישראל – בהשתלטות על המצב הזה. מדובר באירועים חמורים מאוד שגבו קורבנות רבים, 11 קורבנות, בשבוע האחרון. אני משוכנע שכוחות הביטחון יידעו לעשות את העבודה ויעשו אותה כמו שצריך. גם לגל הזה, כמו לגלים הקודמים, אנחנו נוכל והם לא ישברו את רוחנו. לעניין החוק. גורמים ממשרד הביטחון, ראש המטה, בבקשה. << אורח >> אייל הנס: << אורח >> בוקר טוב. אני ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. הצעת החוק שמונת לפניכם היא עוד נדבך מאוד חשוב בשורה של הטבות שהמדינה שמה לחיילים המשוחררים. נכון להיום, כמו שאתם בוודאי יודעים וזה גם הוצג לכם בביקור שעשיתם במשרד הביטחון, ישנם שלל הטבות לחיילים המשוחררים והצעד שנמצא פה על השולחן הוא עוד אחד מהנדבכים האלה במסגרת הוכרת המשרתים כולם, ובפרט המשרתים בשירות קרבי. קבוצה נוספת היא קבוצת האוכלוסיות המיוחדות שיש בצה"ל, כמו עולים, כמו חיילים בודדים, כמו חיילים ממגזרים שונים שאינם חייבים בשירות ואתם מכירים את זה, אתם מצויים בדברים האלה. הצעת החוק הזאת מעגנת תוכנית שמנוהלת כמה שנים דרך תרומות. הרמטכ"ל הקודם, רב-אלוף גדי אייזנקוט, קידם אותה ביחד עם שר הביטחון דאז ליברמן, מתוך ההבנה ומתוך החשיבות למערך הלוחם. הבנו שאם באמת רוצים להבטיח תוכנית שלמה שתחזיק לאורך שנים, שתהיה מתוקצבת בצורה ברורה ותעמוד על קריטריונים ברורים, אנחנו צריכים להכניס אות לתוך שלל ההטבות שהאגף והקרן לחיילים משוחררים מנהלת ולהקצות אותם בהתאם לקריטריונים שמפורטים בהצעה הזאת. במסגרת התוכנית הזאת אנחנו נותנים מימין של שני שלישים משכר הלימוד - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> למה שני שלישים? למה לא מלא? << דובר_המשך >> אייל הנס: << דובר_המשך >> כי עדיין אנחנו חושבים שיש איזשהו מוטיב של הפרט שצריך לתת נדבך. יחד עם זאת, אני רוצה לציין שיש עוד דבר שאנחנו נותנים לחיילים המשוחררים וזה הפיקדון והמענק. הפיקדון והמענק לחיילים המשוחררים מהאוכלוסיות הקרביות יכול להגיע לסכום של 40,000 שקל. מתוך המענק והפיקדון שאחת מהמטרות שלו זה השכלה גבוהה, יש אפשרות להפנות, ולכן אין בעיה מבחינת כסף לחייל משוחרר, גם באוכלוסיות המיוחדות וגם בלוחמים, להשלים למאה אחוז מתוך כספי המדינה שאני מנהל בקרן. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל בפיקדון הוא יכול לעשות גם דברים אחרים. האם יש בחוק הזה או אצלכם איזשהו מסלול שמאפשר למישהו שבא ממשפחה עם בעיות כלכליות לבקש מאה אחוז מימון? << דובר_המשך >> אייל הנס: << דובר_המשך >> מתוך החוק הזה – לא. החוק הזה מממן שני שלישים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> את זה צריך לתקן. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מקובל עלי הרעיון שמי שהולך ללמוד ומצבו הכלכלי, הסוציו-אקונומי מאפשר לו לשלם, זה בסדר גמור ואין בעיה. אבל הרבה מאוד, במיוחד בצה"ל, חיילים שמגיעים מאוכלוסיות יותר מוחלשות כלכלית והקרן חשובה להם גם בשביל שכר דירה. לכן אני רוצה לקבל תשובה תוך כדי הדיון לשאלה אם במקרה וזה לא יהיה חלק מהחוק, האם לא נכון שתהיה אפשרות למי שצריך את זה, להגיש בקשה לפחות, למימון מלא. אני מבקש להתייחס לזה במהלך הדיון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הייתי אומר עוד יותר. הייתי אומר לכולם. ברור שזה הצעד הראשון, אבל לתפיסתי כולם צריכים לקבל מאה אחוז לא על חשבון דמי הפיקדון שלהם. הטבה ללוחם מאה אחוז. זה נושא שאני לפחות אעמוד עליו ולא אתמוך בהצעת החוק הזו אם זה לא יקרה. << אורח >> יורם כנפו: << אורח >> בוקר טוב. אני ראש מטא אגף כוח האדם. גדלתי כל חיי בפיקוד בשדה וזה התפקיד הראשון שלי באגף כוח האדם. כמפקד אני רוצה לומר שהצעת החוק שנמצאת פה היום לדיון היא הצעת חוק שהגדירו אותה כצעד ראשון. בעיניי זה רכיב נוסף ביכולת שלנו כמדינה להוקיר את הלוחמים. אנחנו צריכים לעשות כל שניתן לעשות על מנת שלוחם צה"ל, בוודאי אלה שנמצאים בקצה המבצעי, כשהם מסיימים את שירותם, הם יודעים שמדינת ישראל, צה"ל, יעשו ככל שניתן כדי לאפשר להם את תחילת החיים שאחרי השירות הצבאי בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות. התחושה, מעבר לכסף שהוא בפני עצמו הישג חשוב, שאנחנו מוקירים את מה שהם עושים היא נותנת משקל סגולי גדול יותר לתקציב עצמו. זה התחיל כפרויקט פילנטרופי עם מאמצים גדולים מאוד – גם מאמצים גדולים על המערך הפילנתרופי להביא את הסכומים הללו וגם הלכה למעשה בסוף כמות הפילנתרופיה שאנחנו יודעים לאסוף היא נתונה, פעם כשאנחנו מפנים כמעט מחצית אם לא יותר מתקציבי הפילנתרופיה לטובת הפרויקט החשוב הזה, אנחנו נותנים פחות לדברים אחרים. לכן יש פה בשורה גדולה מאוד בחוק. היא גם מאפשרת ביטחון וודאות ויציבות במלגות הללו ומאפשרת לתת לכל לוחם ולכל חייל באוכלוסייה המיוחדת את הוודאות ביכולת לעשות את התואר הראשון שלו, בין אם זה 3 או 4 שנים, וזה גם מאפשר לנו לקחת את סכומי הפילנתרופיה ולנתב אותם לחיילים שנמצאים בשירות. בעינינו זה השג חשוב. האם אנחנו רואים או האם צה"ל חושב שבבוא העת צריך לראות שהלוחם מקבל מלגה מלאה? אתה שואל אותי כמפקד וגם כמי שעמל על מעטפת הפרט שניתנת ללוחמים, בדמיוני אני רואה את זה מגיע גם לשם. אבל זו התחלה טובה מאוד בעינינו ומה שאמר פה אייל זה נכון, היון הלוחמים יודעים יחד עם הפיקדון שהם מקבלים ויחד עם המלגה זאת לצאת לדרך. אנחנו בצה"ל נתמוך בכל מה שיוקיר ויתגמל את הלוחמים יותר. חשוב לנו לא רק שהלוחמים לא ייצאו בתחושה שהם מופסדים כי הם הלכו ללחימה, אנחנו רוצים שהם ייצאו בתחושה שהם אכן מוכרים ומתוגמלים על מה שהם עשו. בעינינו זה התגמול ההוגן שאנחנו יודעים לתת להם על התרומה שלהם. לכן אם אתם שואלים אותי בנקודת הזמן הזו, אנחנו היינו רוצים שזה ייצא לדרך מוקדם ככל שניתן. אנחנו כבר בחודש מרץ בואכה אפריל, כבר בשלהי השנה אנחנו עתידים לתת להם את זה. עם מעבר החוק אנחנו ערוכים לתת את זה לכולם. אנחנו רוצים שזה ייצא לדרך. אנחנו רוצים שזה ייצא עם היציבות הנדרשת. אם מדינת ישראל תבחר במעלה הדרך להמשיך ולהגדיל את ההוקרה, אנחנו בוודאי נתמוך בזה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> עוד מישהו ממשרד הביטחון? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מתי חברי הכנסת מדברים בוועדה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אחרי שנשמע את ההתייחסות שלהם חוק, אלא אם מישהו ממהר ורוצה לדבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. בכל ועדה יש משהו אחר. אני לא נמצא פה הרבה. בדרך כלל אני מכיר שנותנים לחברי הכנסת לדבר ואז מתחילים. אבל איך שאתה רוצה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני נוהג להציג את החוק כדי שיידעו על מה לדבר ואז לדבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יודעים. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. אני רוצה להתייחס לשאלה שהיושב-ראש העלה. כמובן שההצעה לתת מאה אחוז לכולם היא הצעה שאנחנו בוודאי לא נתנגד לה. אין לה כרגע מקור תקציבי. החוק הזה מבוסס על הסדר תקציבי מול האוצר שעיגן את המצב הקיים היום של שני שלישים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מי נותן את זה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> החוק מדבר על תקציב הקרן שהוא תקציב נפרד מתקציב הביטחון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בכמה זה מתוקצב? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כרגע מתוקצב ממשרד האוצר 100 מילון שקל לשנה. יש הסכם ממול משרד האוצר שאם ובשנים הראשונות יהיה צורך בסכום נוסף - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> רק לתקן. זה לא הסכם, זה בהחלטת הממשלה שעליה מבוסס החוק. זה סעיף הנומרטור שמצביע על - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, 100 מיליון שקלים האוצר תקצב כתקציב תוספתי לתקציב הביטחון. << אורח >> אייל הנס: << אורח >> לא לתקציב הביטחון – לתקציב הקרן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תוספתי זה לא בא מתקציב הביטחון, זה לא מתקציב הקרן. זה תקציב ייעודי, תוספתי של 100 מיליון שקלים שזה הצפי לשימוש בשנה הראשונה. << אורח >> אייל הנס: << אורח >> צודק. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ואם זה יהיה יותר? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ככל שזה יהיה יותר בשנות הנומרטור שזה עד שנת 2025, היתרה תגיע מתקציב הביטחון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה הצפי לעלויות? << אורח >> אייל הנס: << אורח >> השנה זה אמור להגיע ל-100 מיליון. לא סתם נקבע 100 מיליון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> השאלה אם זה אמור להיות יותר. האם בסוף יש פה תקצוב של משרד הביטחון לעניין הזה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> צריך להגיד שבשנים האחרונות יש שונות גדולה מאוד בניצול של הכספים, מושפע מאוד מנושא הקורונה – חיילים הולכים ללמוד, לא הולכים ללמוד. ההערכה היא שזה סביב 100 מיליון. יהיו סטיות לכאן או לכאן, אבל לא אמורה להיות סטייה משמעותית. אני אתייחס להערה שהעלה היושב-ראש לגבי מבנה של מבחנים סוציו-אקונומיים. תפיסת העולם של האגף והקרן לחיילים משוחררים היא של שוויון. הזכאויות שוות לכולם. אין להם בכלל מנגנון של מבחן צרכים סוציו-אקונומיים ולכן זה לא כיוון נכון. זה ישנה לגמרי את המבנה של הקרן, יצריך כוח אדם מסוג אחר. אנחנו לא בכיוון הזה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הייתי רוצה שזה יהיה מלא לכולם בלי שום קריטריונים. אבל מאחר וציפיתי שהשלב הבא יהיה של בעיות תקציב ושל מקורות מימון, אמרתי שבמקרה כזה אתה יכול לחיות בקלות עם מצב שמי שיש לו יקבל 75%, 66% ומי שמתקשה יקבל מלגה נוספת. << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> מלכתחילה החוק מדבר על לוחמים ועל אוכלוסיות שמטבע הדברים הן מוחלשות ולהם ניתנת תוספת של שני שליש מעבר לפיקדון והמענק. לבנות עכשיו עוד מנגנון שיבחן פרטנית את הזכאות הסוציו-אקונומית זה משהו שחורג מהיכולות של הקרן ואנחנו לא ממליצים ללכת לכיוון הזה כרגע. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? משרד הביטחון? חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה. גם אני אפתח את דבריי בהשתתפות בניחום המשפחות האבלות. זו באמת טרגדיה. אמול זה היה מאות מטרים בודדים מהבית שלי. אירוע כואב וקשה שמצטרף לאירועים קשים ממש מהשבוע האחרון. מאחל החלמה מהירה לפצועים וחיזוקם. אנחנו באתגר מאוד גדול של טרור ערבי שמרים את ראשו, חלקו בקרב ערביי ישראל ואני חושב שזה חייב להיות מטופל – אנחנו פה בוועדת חוץ וביטחון – בצורה נחושה. אנחנו קוראים לזה חומת מגן מול הטרור הערבי ואי –אפשר להתעלם מזה, אי-אפשר לטאטא את זה ואי-אפשר להגיד שזה יעבור. הגיע הזמן לפעול. אני יכול לומר לך היושב-ראש שכאופוזיציה אנחנו נתמוך בכל מהלך שיידרש בשביל לשמור על הביטחון של אזרחי מדינת ישראל ואנחנו מצפים שהממשלה תוביל ותעשה ולא רק תמשיך בהודעות לתקשורת. לצערי, אנחנו בעניין הזה חלוקים כי אנחנו מרגישים שלא נעשה מספיק. אבל נשים את זה בצד ואני אומר עוד פעם שאנחנו כאופוזיציה אחראית נעשה הכול כדי שהביטחון האישי יחזור לאזרחי מדינת ישראל. לגבי החוק הזה. אני מלווה אותו מתקופת הרמטכ"ל הקודם גדי אייזנקוט, כולל הצעת חוק פרטית שלי שהוגשה כבר בכנסת ה-20. אני לא מאלה שרצים עם חקיקה פרטית והצמדות, אז אני לא יודע אם עוד אפשר לעשות את זה, אבל אם כן, אני אשמח. אני אבדוק את זה. כבר בכנסת ה-20 הגשתי הצעת חוק כזו. אני מכיר את הפרויקט הזה היטב. דיברנו בזמנו על מנגנון דומה של הקמה של קרן להעצמת המשרתים בשירות צבאי. כמה דברים מוזרים לי. ראשית, התקצוב אז, כשדיברתי עם אנשי הצבא, היה כ-600-500 מיליון שקלים. אני לא מבין איך 100 מיליון שקלים, העסק ירד, אולי הוריד הרבה מאוד אנשים. מישהו יודע לומר כמה כסף נאסף וכמה נמסר לטובת זה בתרומות? << אורח >> יורם כנפו: << אורח >> בשנה האחרונה זה היה סביב 80 מש"ח. יכול להיות שהמספר שאתה מדבר עליו – אנחנו פעלנו למה שנקרא חוק הוקרת השירות ושם המעטפת היא יותר גדולה, לא רק על מימון לימודי תואר - - - << אורח >> אייל הנס: << אורח >> זה היה 60 מיליון לפני שנתיים. 80 מיליון בשנה הקודמת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה המימושים? << אורח >> אייל הנס: << אורח >> אלה המימושים דרך תרומות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> דרך אותם קריטריונים שלמעשה - - - << אורח >> אייל הנס: << אורח >> לא השתנו שום קריטריונים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כל לוחם, בכפוף לקריטריונים האלה, מקבל לפי בקשתו? << אורח >> אייל הנס: << אורח >> נכון. << אורח >> יורם כנפו: << אורח >> כל לוחם ומי שנמנה על האוכלוסייה המיוחדת. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 500 המיליון שאתה מדבר עליהם היו כאשר דובר על הרחבת פרויקט ממדים ללימודים על כל המשרתים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> נכון. נכון. למרות שהיחס 1 ל-6 נראה לי קצת נמוך. << אורח >> אייל הנס: << אורח >> לדעתי זה לא 500 אלא הרבה יותר לכל המשרתים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> 600 מיליון, ויכול להיות שזה לא היה מספיק. יכול להיות שזה היה ההבדל ופה אנחנו עוסקים לא בכל המשרתים. אני מסכים למה שאמרת, יום, ואני תמיד מתמצת את זה ל"מיש נותן יותר – שיקבל יותר". אנחנו צריכים להיות בכיוון הזה ולצערי הפערים בנתינה הולכים וגדלים ואנחנו רואים אנשים שעושים שירות ארוך, משמעותי עם סכנת חיים וסגמנטים שלמים שלא מגיעים גם לשירות. לכן נהיה חייבים לתת לזה מענה. דיברתי גם עם שר הביטחון על כל תפיסת השירות בכלל. הוא מנסה להוביל מהלך שעדיין לא התחיל לצערי וזה מהלך שחייב להתחיל, על בנייה מחודשת של אפיון השירות. התפיסה שלי היא שירות של שנתיים לכולם ומעבר לשנתיים תשלום קבע למי שאתה רוצה להחזיק ולהשאיר. בשנתיים האלה זה או שירות צבאי או שירות אזרחי. ברור שהשירות האזרחי לא יהיה דומה לשירות הצבאי. מה שאני מבדיל מצבא מקצועי זה שהצבא חייב למקסם את המחזור. זאת אומרת שכל מי שמגיע למחזור גיל גיוס, יגיע למבחן הצבא. זה ההבדל המרכזי בין צבא מקצועי לצבא כיום. בסופו של דבר, עדיין יש פה נתינה משמעותית אבל צריך לקצר את השירות. בגלל זה התנגדתי גם לדרישה של הצבא לביטול הקיצור. אני חושב שזו טעות. לא נכון היה לעשות את זה. חייבים להמשיך עם המגמה של קיצור השירות מהרבה סיבות שאני לא אכנס אליהן. רק אומר שכקונספט צריך לקצר את שירות החובה הצבאי כי אנחנו לא יכולים להמשיך להאריך אותו. בהארכה שלו עשיתם דבר הפוך: המשכתם לגרום לזה שיהיו אנשים שיתנו יותר לעומת אלה שלא משרתים. דווקא קיצור זו מגמה חיובית. האוצר גם בעד הקיצור. הוא גם מבין את היתרון הכלכלי שלו, מוכן גם לשלם על זה. כבר עברנו סבבים ארוכים גם בבית הזה בכל העשייה והחשיבה סביב הנושא הזה. צר לי שהלכתם לגישה של ביטול הקיצור שעברה פה בכנסת בניגוד לעמדתנו. הדבר האחרון. פעם דיברתי על זה איתך בטלפון. גם בנושא הזה אנחנו נדרוש שהממשלה תעלה את הסכום ל-150 מיליון. שתוסיף עוד 50 מיליון כדי שהתקצוב יעמוד על 100% ולא יידרשו הלוחמים להשתמש בפיקדון או במענק שלהם כשיש להם צרכים אחרים ושלא יהיה פה מהלך עם חצי רגל ובסוף נושאר עם חצי הרגל הזו. אני אומר את זה כבר עכשיו כאופוזיציה, במידה והממשלה והקואליציה יתקצבו את בעוד 50 מיליון שקלים כך שאנחנו נדבר על תקצוב מלא לשנות הלימוד – 100%, לא 66% – האופוזיציה תתמוך. אם יישאר כמו שזה עכשיו, אנחנו נתנגד למרות שכאילו זה דבר טוב. אנחנו לא מוכנים שיהיה פה מהלך של חצי כן וחצי לא שיישאר פה לנצח עד שישתנה. מחוקקים חוק, תביאו עוד 50 מיליון שקלים חיצוניים מהאוצר ואנחנו נתמוך בחוק. תודה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רות לנדה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חברת הכנסת אמילי? << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> להגיד הכול בסדר, אמילי, זה כזה "רגע, מה עשיתי?". בוקר טוב. תודה על הדברים. אני בהחלט נוטה להתכתב בתפיסת העולם שלי עם הדברים שאמרת – גם הקשבתי קצת מרחוק. אני חושבת שלמערכת הצבאית יש דרך לדעת באופן מדויק מאוד את מצבו הסוציו-אקונומי של החייל. אז היה מה שנקרא קב"א. דרך זה אפשר לחשוב על שכר לימוד מלא לתואר ראשון כאשר המקסימום הוא חצי מהמחיר של תואר ראשון כרגע, ולתקצב את זה. ככל שהחייל בא ממקום שיותר קשה לו לממן לימודים שמאפשרים לבני אדם לחיות חיים של בחירה, כך המדינה תתגייס. כי אם אנחנו חושבים על זה, ותודה לאל, כולם מתגייסים, גם אנשים שמגיעים ממעד סוציו-אקונומי גבוה מאוד, כך שאני לא רואה למה זה צריך להיות כל-כך גורף. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא כלם מתגייסים. דבר שני - - - << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> בסדר. אני מנסה להגיד שבין המתגייסים יש אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מאוד. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא חושב שכשאנחנו עוסקים בלוחמים, אנחנו צריכים להכניס לעניין את המעמד הסוציו-אקונומי שלהם. מבחינתי, לוחם מקבל את המימון לתואר. נקודה. ושהאוצר יביא 50 מיליון שקלים. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שהסיפור הוא לא רק לוחמים אלא כל המתגייסים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בסדר. בבקשה. 600 מיליון שקלים, זה היה המספר שהתחלתי איתו. תביאי 600 מיליון שקלים ונעשה את זה. בבקשה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> סיימתי. תודה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> תודה רבה. יש כאן חבורה מבית צבי. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אני מנכ"ל בית צבי, בית הספר לאומנויות הבמה ברמת גן. נמצאים איתי שלושה סטודנטים. שניים מהם קצינים, כולם לוחמים. אבל מה, שכחו אותם. הסטודנטים בבתי הספר לאומנויות המוכרים על-ידי משרד התרבות, לא מוכרים למלגה הזו. תכף הם יציגו גם מה הם עושים במילואים כדי שתבינו שכאן מדובר בדיוק על מה שאתם דיברתם. קודם כל, תודה ליושב-ראש הוועדה על ההזמנה המהירה ועל האכפתיות בנושא הזה וגם לשר חילי טרופר שהוא תומך בנושא הזה, רק הוא לא היה יכול להגיע היום. אנחנו מרגישים ששכחו אותנו שנים רבות, שחכו את הסטודנטים. תנו להם להציג מה הם עושים כי הם שחקנים ולומדים, אבל מה הם עושים במילואים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שהמסגרות של בית צבי\ לצורך העניין, לימודי משחק - - - << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> לא רק. כל לימודי המשחק. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> לא רק. כל בתי הספר לאומנויות, כמו רימון - - << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> גם אחי הקטן שהשתחרר עכשיו ולומד. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> - - לא נכללים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא נכללים בהצעת החוק. באיזה סעיף זה מופיע? << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> כתוב שהחוק הוא למוסדות המוכרים על-ידי המל"ג. אם היו מוסיפים ואומרים גם את בתי הספר לאומנויות המוכרים על-ידי משרד התרבות, שהם מתוקצבים ועושים את העבודה, אז הכול היה נפתר. אבל אני רוצה שתשמעו את החברים האלה. הם עזבו חזרות כדי להגיע ולהשמיע את דברם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אנחנו נשמע אותם. אני מכריז על 5 דקות הפסקה. יש לי טלפון חשוב עם השירות. אני כבר חוזר. 5 דקות הפסקה ואז נחזור. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:28 ונתחדשה בשעה 10:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חברים, סליחה על ההפסקה הלא מתוכננת. כן, בית צבי. << אורח >> אוראל גלעד: << אורח >> אני רוצה להגיד שאנחנו מברכים על היחס שלכם ללוחמים ואת הדיבור על הרצון שהמלגה תהיה 100%. זה מרגש לשמוע את זה. אני עשיתי שירות סדיר בתור לוחמת בתותחנים 3 שנים. לאחר מכן יצאתי לקצונה, שירתי בסך הכול 5 שנים בצבא. הייתי מפקדת מחלקה, מפקדת צוות לוחמים בבה"ד 1. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> איך השמיעה שלך? << דובר_המשך >> אוראל גלעד: << דובר_המשך >> בסדר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> יותר טוב משל גנץ. << אורח >> אוראל גלעד: << אורח >> היום אני מפקדת מחלקת סיור במילואים. זה הדבר היחיד שדוד משחרר אותנו מהחזרות בגללו זה היציאה למילואים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> או לבוא לכנסת. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> זה סוג של הצגה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> סוג של מילואים. << אורח >> איתי גולדשטיין: << אורח >> בשירותי הצבאי הייתי בהנדסה קרבית. מפקד מחלקה בקורס צמ"א ואז סמ"פ בפלוגת צמ"א איו"ש. גם אני מצטרף לאוראל, אנחנו באמת מברכים על זה וזה מרגש שאתם נכונים להעלות את זה ל-100% מימון. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אז קודם כל שידאגו ל-70%. << אורח >> איתי גולדשטיין: << אורח >> במילואים אני מפקד מחלקה בגדוד 9227. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> ועושה מילואים. << אורח >> גיא גרופר: << אורח >> שלום לכולם ותודה על ההזמנה. גם אני שירתי בצנחנים בגדוד 890 ואני עושה שירות מילואים מלא, שבוע פעם בשנה, בגדוד 466 במילואים. אנחנו רואים שאתם נכונים ושאתם רוצים לעזור לנו מאוד ועוד מעט דוד גם יעלה את הסוגיה שלנו בדיוק, של בתי הספר למשחק בישראל. תודה על הנכונות ואנחנו רואים שאתם באים לקראתנו ונקווה שנצא מעודדים מהשיחה הזאת. תודה. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> קיבלתם רק חלק מהחבר'ה שלנו שמשרתים, שירתו בשירות סדיר או בקבע כמו שצריך ובכל זאת החלום שלהם היה ללמוד בבתי ספר לאומנויות בכלל, מוזיקה, קולנוע וכולי. אני חייב לומר לכם שהנוכחות שלי פה היא בשם כל מנהלי בתי הספר ובשם כל הסטודנטים כי אנחנו מרגישים שכבר המון שנים אנחנו נלחמים על זה וכל פעם אנחנו מתכתבים ושום דבר לא יוצא מזה. הזימון לוועדה דווקא בעת הזו שהחוק הוא חוק מדינה, יש לו ערך דרמטי וזה המקום גם לטפל בו. אנחנו מרגישים שיש כאן אפליה ועוול משווע לסטודנטים לאומניות. אני מקווה שאתם תעשו את השינוי הזה וזה גם הזמן כי אם אנחנו לא נתקן את זה עכשיו, המחשבה שלי שעוד פעם יכדררו אותנו, תסלחו לי, שנים על שנים כמו שאנחנו התעסקנו בזה עד עכשיו. אתן לכם דוגמה. סטודנט לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ששירת כלוחם, סטודנטית או סטודנט, זכאים לקבל את מלגת הלוחם. אבל סטודנט לקולנוע בסם שפיגל או סטודנט לאומנויות לא יקבל. לוחמים כתף אל כתף, עשו את עבודתם כמו שצריך, כמו שמצופה מכל צעיר וצעירה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אמרת את זה מצוין. הבעיה ברורה וכל חברי הכנסת איתך, אני חושב. << דובר_המשך >> דוד בנימין: << דובר_המשך >> אני רוצה להשלים את דבריי. מה שאתם רואים פה זה סטודנטים שלומדים מ-09:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. אני למדתי מדעי המדינה, לא משהו רציני, אבל הם לומדים מ-09:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. אין להם שום יכולת לעבוד. הם נשארים גם בסופי שבוע עד כניסת שבת ומצאת שבת. הם משקיעים את כל כולם בלימודים האלה. אוראל סיפרה לי שיש לה חבר שלומד רפואה, שהוא אמר לה: את לומדת הרבה יותר שעות ממני. אז אנחנו לא משווים כמובן את אותו מקצוע, אבל לפעמים הם משחקים רופאים. הטיעון של משרד הביטחון בעבר היה שהתקציב הגיע מתורמים ולכן הם לא יכולים לשנות את זה. עכשיו הטיעון כבר לא קיים. הכסף מגיע מהמדינה והמשמעות היא שבתקציב של המדינה, בקופה הציבורית, תהיה אולי עוד טיפה. לדעתי לא כי שמעתי שבינתיים השתמשו ב-80 מיליון, אז בואו נאמר שהמאות הבודדות של סטודנטים לאומנויות הבמה, בכלל סטודנטים לאומניות, לא יעיבו על - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> על איזה מספר באמת מדובר? << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> להערכתי, מאות בודדות. 300. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על 300 לוחמים במסגרות רלוונטיות? << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> לאומנויות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כמה השכר לשנה? << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> השכר השנתי לפי חוק של משרד התרבות הוא 18,000 שקל. זה קצת יותר משכר לימוד אקדמי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> המלגה בהצעת החוק לא מתייחס למוסד פרטני. היא מתייחסת לשכר לימוד. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אני מקבל את זה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כמה שכר הלימוד באוניברסיטה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 11,000. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אז זה משהו כמו 3 מיליון שקלים בגדול? 4-3 מיליון שקלים? << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> משהו כזה. אנחנו לא מבקשים לקבל אחרת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אין מה לעשות. צריך לדבר גם בכסף בשביל להבין על מה מדובר. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אני יודע. אני מבין בזה קצת. אני מנהל מוסד שצריך להתעסק עם כסף. אנחנו מבקשים לתקן את החוק כך שתימנע האפליה הזו, בניגוד לאלה שבמל"ג. אני מבקש להזכיר כי במסגרת הרחבת חוק הסטודנט משנת 2010, תלמידי בתי ספר לאומנויות הם סטודנטים מן המניין וזכאים לאותן זכויות כמו כל סטודנט אחר הלומד במסגרת המל"ג. לעומת זאת, בנושא הזה הסטודנטים מופלים. יש עוד נושא. בחוק עצמו כתוב שמוסד להשכלה גבוהה הינו אחד מאלה, בין היתר: מכללה או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך והתרבות הכיר בהם לעניין חוק זה. עכשיו, המשרה פוצלה בין שר החינוך לשר התרבות, לכאורה באישור כזה או אחר גם שר התרבות יכול לאשר את האוכלוסייה הזו למשרד הביטחון. לסיכום, צריך לתקן את הצעת החוק כך: במסגרת הקרן לקליטת חיילים משוחררים יינתן סיוע למימון שר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות לאומנויות המוכרים והנתמכים על-ידי משרד התרבות – לא כל אחד שפח לו איזה בית ספר – לחיילים משוחררים שיימצאו זכאים בנוסף על הזכויות הקבועות בחוק בנוסחו הקיים. בדברים שאמרתם כאן באמת ברגישות ובאכפתיות, אל תשכחו את החבר'ה האלה. תודה. << אורח >> רותם קס: << אורח >> חוק קליטת חיילים משוחררים מבחין בין מוסדות להכשרה מקצועית למוסדות להשכלה גבוהה, כאשר מוסדות כגון בתי ספר לאומנויות, מוסדות להכשרה מקצועית - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ומה רע בזה? << דובר_המשך >> רותם קס: << דובר_המשך >> כמובן שאין רע בזה וניתן לממש את כספי הפיקדון לשם לימוד במוסדות האלה. אבל ככל שמבקשים להכיר במוסדות כאלה, מן הסתם יש מוסדות נוספים להכשרה ממקצועית שידרשו - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מה הבעיה? אני לא מצליח להבין מה הבעיה. אם אנחנו רוצים לעזור לחיילים משוחררים קרביים וחייל משחורר שרוצה ללמוד עכשיו ריתוך בבית ספר מקצועי לריתוך כדי לעבוד בקו צינור הגז ששמים עכשיו ולרתך אותו וזה המקצוע שהוא בחר לעצמו – מה הבעיה עם זה? מה הבעיה? באיזו עזות מצח, תסלחו לי, אתם מחליטים לאנשים מה ללמוד ומה לא ללמוד. אני מבין מתן הטבות כשהמדינה רוצה לקדם לימודי מתמטיקה או פיזיקה, זה בסדר גמור. אבל כשאתם נותנים זכות מסוימת על זמך שירות, לקבוע לאדם אם הוא יהיה שחקן או כלכלן? << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> סליחה, אדוני יושב הראש, אם המלגה היא על סך, עד כמה שאני מבינה, שכר לימוד אוניברסיטאי, 10,700 ₪, אז למה לא תת את זה ללוחם ולא לפי המוסד? הלוחם מחליט ללמוד רתכות והוא מקבל את זה בלי קשר למוסד שבו הוא בוחר ללמוד. << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> ההגדרה של מוסד להכשרה מקצועית היא: "מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכן מוסד להכשרה מקצועית ששר משרי הממשלה הכיר בו על-פי סמכותו בחיקוק שבתחום אחריותו", וזה הדבר החשוב פה. יש גופים שהם כפופים לרגולציה. יש רגולציה של מל"ג שזה כל המוסדות להשכלה גבוהה. יש מוסדות אחרים שכפופים לרגולציה של שרים אחרים על-פי חיקוק שבתחום סמכותו של אותו שר. ויש מוסדות שלא כפופים לרגולציה. סם שפיגל, בית צבי - - - << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> כן כפופים לרגולציה של משרד התרבות. אנחנו מקבלים תקציבים ואנחנו נבדקים מדי שנה על מספר השעות שהם לומדים, יש חובה איזה מורים ילמדו. תשמעו, חבר'ה, באנו לפה כדי שתפתרו את הבעיה, לא כדי שתספרו לנו איך אי-אפשר לפתור. << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> דוד מבר על כספים, על מימון – המימון הזה נעשה בצורה של מבחני תמיכה, אבל אין חיקוק שמסמיך לייצר רגולציה על המוסדות האלה. לכן המוסדות האלה הם גופים פרטיים שהמדינה מוכנה לממן את הלימודים בהם במסגרות כאלה בתנאים אחרים - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רגע, רק להבין. איפה שיש חיקוק, זה נכנס לחוק? לא רק המל"ג? << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> היה אפשר ללכת פה על מודל שאומר שאנחנו מגדילים את המענק והפיקדון שהוא כסף – המענק הוא ממש כסף מזומן שניתן לחייל המשוחרר, הפיקדון גדור למטרות מסוימות למשך תקופה של 5 שנים ואחרי זה יתרתו הלא מנוצלת הופכת לכסף מזומן. הייתה פה חלטת מדיניות של משרד הביטחון שאמר שאנחנו לא רוצים לתת כסף סתם, אנחנו רוצים לתת את הכסף דווקא ללימודים גבוהים כי אנחנו חושבים שיש ערך מוסף, מקפצה משמעותית לחיים האזרחיים בלימודים הגבוהים במוסדות להשכלה גבוהה. זו הייתה בחירת המדיניות. יש כל מיני מורכבויות ושאלות בזה - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא ענית על השאלה שלי. הבנתי את ההגדרה שלך נושא החיקוק ואני מבין גם אי-ההסכמה, אבל שים את זה בצד. העלית פה עוז סגמנט שקראת לו מוסדות להכשרה מקצועית – הם היום בחוק? כן או לא. << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> לא בחוק. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> תלוי לאיזה עניין. בחוק למימוש פיקדון, בהחלט כן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא. בחוק של ממדים ללימודים. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני אשלים כדי שהיה ברור. יש קרן לסיוע נוסף שפועלת מכוח החוק, שפועלת בעיקר לטובת המוסדות להכשרה מקצועית. זאת אומרת, החוק מפריד ויש מנגנונים נפרדים להכשרה מקצועית - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> איפה הכסף של ההכשרה המקצועית? << אורח >> אייל הנס: << אורח >> אצלי בקרן לסיוע נוסף. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> קרן לסיוע נוסף שמטפלת בהכשרה מקצועית. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא חלק מהפיקדון? << אורח >> אייל הנס: << אורח >> לא. מעבר לפיקדון. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> קח את בת צבי כדוגמה, הם יושבים פה - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הם בכל מקרה לא פה ולא פה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הם לא הכשרה מקצועית, זה מוסד שמלמד משחק – מה איתו? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הקרן לחיילים משוחררים לא תוכל להכיר במוסד כזה או אחר ולכן החוק נתן לנו פתרון ברור מאוד לעניין הזה: מוסדות להכשרה מקצועית שיש להם סיוע מכוח החוק בקרן לסיוע נוסף, יש את ההגדרה מי אמור להכיר בהם. מוסדות ללימודים גבוהים, מושקות להשכלה גבוהה, יש רשימה – גן הכרה של המל"ג ויש גם סמכות - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כמה נותנים להכשרה מקצועית? אני להבין את זה בכסף. כמה נותנים למי שמבקש הכשרה מקצועית? כמה כסף מקבל לוחם? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> יכול לקבל 90% משכר הלימוד בהכשרה המקצועית שהוא מבצע. גם שם יש סוגים של הכשרות שונות לכן אני לא רוצה להגיד דברים לא מדויקים. בסעיף של המוסדות להשכלה גבוהה יש סמכות לשרת החינוך להכיר במוסדות נוספים: מכללה. או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך והתרבות הכיר בו לעניין חוק זה. זאת אומרת, אם שרת החינוך תחליט שבית צבי הוא מוסד להשכלה גבוהה, הקרן תשלם. אני לא חושב שזה נכון שבתוך תיקון של חוק חיילים משוחררים להגדיר מוסד תרבות או - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> רק שנייה. מי זה גלעד שץ? אתה ממשרד התרבות, נכון? << אורח >> גלעד שץ: << אורח >> נכון. אני יועץ שר התרבות והספורט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהמשך לדברים של דוד, חשוב לי להגיד ששר התרבות והספורט והמשרד תומכים וחושבים שהסטודנטים צריכים להיות בפנים. זה מצד אחד. מצד שני, אנחנו מבינים שיש פה עניין של פריצת גדרי החוק כולו ואנחנו התחלנו תהליך של עבודה מול משרד הביטחון, תהליך מטה מסודר של בחינת האפשרות להכניס פנימה בגדרי החוק הנוכחי כשאנחנו מתבססים על החריג שדובר עליו כאן. היה לנו סיכום עם משרד הביטחון על זה שאנחנו נמשיך איתם את העבודה. יש רצון טוב משני הצדדים ואנחנו מאמינים שנוכל - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אם יש רצון טוב למה זה לא נפתר כבר? למה ממשיכים לגלגל אותם כבר 5 שנים? << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני מבקשת להתייחס לזה. אני חושבת שמה שאמרת נותן את המסגרת הנכונה ביותר. מדובר במסגרת שמתוקף החוק מכירה במוסדות להשכלה גבוהה. זה לא מוציא אתכם מחוץ לתחום כשאנחנו מעודדים את המסלול הזה. גם יצאתי החוצה ובדקתי כדי לא לדבר איתכם סתם ולא לתת לך את מס השפתיים. יש פה חשיבות ואין שאלה לגבי הנכונות, החשיבות של בחירה חופשית של כל לוחם מה הוא רוצה ללמוד. לכן הנכונות הזו של משרד התרבות מול משרד הביטחון, ביררתי מול משרד הביטחון, הנכונות קיימת גם בקרב משרד הביטחון אבל לא במסגרת החוק כי ברגע שאתה מכיר במוסד מסוים, אתה פשוט מחויב להכיר בעוד מוסדות. אתה לא יכול להצדיק הכרה במוסד מסוים, טוב, כשר ותקין ככל שיהיה ולא להכיר במוסדות אחרים. לכן יש מסלול מקביל ששרת החינוך ושר התרבות יהיו שותפים לו כשמשרד הביטחון בוחן את הכשירות של כל זה והוא בעד, הנכונות קיימת. לא רציתי סתם לומר לך דברים ולכן העדפתי לא לדבר - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל לא עשו עם זה כלום. מה זה "הנכונות קיימת"? << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> חבר הכנסת יואב קיש, לא הפרעתי לך. אשמח אם לא תפריע גם לי למרות שאני ח"כית, כמו שאתה אוהב להתבטא. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה? לא הבנתי. ח"כית כמו שאני אוהב להתבטא? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יואב, אני מבקש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מבין מה היא רוצה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני באמת לא רוצה ממך שום דבר. הכול ממש בסדר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אוקיי. תודה רבה. אני שמח לשמוע. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> גם אני. יש פה נכונות וניקיון כפיים מבחינת הגישה לבית הספר הספציפי הזה. גם אתה אמרת שהתרשמת שיש נכונות מצד משרד התרבות יחד עם משרד החינוך לפעול מול משרד הביטחון במסלול הספציפי הזה, זה הדבר הנכון לעשות. מכיוון שלא רציתי סתם להתבטא ולתת לך מס שפתיים, הלכתי ובדקתי את זה ועכשיו אני משוכנעת שכך הם הדברים ולכן אני מבקשת שלמרות שרציתם לצאת מפה עם התיקון הספציפי בתוך המסגרת, יש מסגרת שתטפל בזה. הנכונות היום, בניגוד ללפני 5 שנים, היא אחרת. היא יותר מודעת, היא יותר נכונה ויש עבודה, בניגוד לקודם, על-ידי משרד התרבות והחינוך אל מול משרד הביטחון, אגב, בהובלת משרד התרבות. תודה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מתי העבודה הזאת אמורה להיגמר? << אורח >> גלעד שץ: << אורח >> מאז שהדברים הובאו לפתחי, בחודשים האחרונים יש מגעים אמיתיים - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מה זה "מגעים אמיתיים"? כל יום יושבים ומדברים? אפשר לגמור את זה בשיחה של שעתיים. מה זה "נגעים"? זה תמיד נשמע לי בעייתי קצת. מתי מסיימים? מתי חותמים? הנה, משרד הביטחון פה, אתם פה – מתי נגמר הסיפור הזה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הלקוח פה הוא משרד החינוך. אנחנו נכבד כל החלטה של משרד החינוך. ההכרה היא של שרת החינוך. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי פה ממשרד החינוך? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני אגיד לכם. אני מאוד רוצה לאשר את החוק היום. הוא חשוב ואני גם מבין שיש כאן דחיפות של זמנים, אנשים רוצים להירשם לבתי ספר. אני לא רוצה לעכב את החוק אבל יש לי קושי. כשאומרים לי שמדברים על זה 5 שנים ואתה אומר לי חודשים – אפשר לגמור את זה בשעתיים. מקבלים אתץ ההסכמה, מבינים את העקרונות וגומרים את זה. מה זה חודשים? << אורח >> גלעד שץ: << אורח >> יש פה שלושה גופים – אנחנו צריכים להבין שמבחינת משרד הביטחון זה בסדר שיש את ההסכמות במובן התקציבי, אנחנו צריכים מול משרד החינוך אצלו נמצאת הסמכות. אנחנו מתכללים את האירוע ומנסים לקדם אותו מהר ככול שניתן. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מתי? אם אני אגיד שאני לא מאשר את החוק עד שזה לא מסוכם, מה? כולם ידעו שיש היום דיון, למה לא סיכמתם את זה לפני הדיון? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כי הם כבר חודשים לא עושים את זה. אף אחד לא יושב להם על הראש. עם כל הכבוד לחברת הכנסת רות וסרמן לנדה שאני מאוד מכבד אותה ואין לי שום דבר אישי נגדה, אני לא יודע למה החלטת כך, אני הערתי הערה שלתפיסתי הרבה יותר קרובה לגישת היושב-ראש מאשר לגישה שלך. אני אישית לא מוכן לקבל יותר שיח, נגמר הסיפור. בהצעת החוק הזאת זה צריך להיכנס. אני אומר את זה ליושב-ראש בצורה הכי ברורה, אתה צודק במאה אחוז במה שאתה אומר, אין פה דיון יותר, נגמר. המוסדות האלה צריכים להיכנס. אם הם לא ייכנסו דרככם, הם צריכים להיכנס בחקיקה. זה הכול. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אני לא מדבר עכשיו בשם בית צבי. אני מדבר בשם כל בתי הספר לאומנויות. כל בתי הספר לאומנויות הם עמותות ציבוריות ולא בתי ספר פרטיים והם כולם נבדקים ומתוקצבים על-ידי המדינה דרך משרד התרבות והם באמת משקיעים בנו ועוזרים לנו. אנחנו לא מדברים על כסף למוסדות שלנו. אנחנו מדברים על סיוע לאותם סטודנטים שלומדים יותר קשה, אני חושב, מחלק מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה של המל"ג והם לא זוכים לזה. אני מצפה לתאריך. חברים, תאמינו לי, אני יודע איך לעבוד, 5 שנים משרד הביטחון שלח לי תשובות, אוראל שלחה מכתב לרמטכ"ל ולשר ביטחון ולשר האוצר וכולם ענו אותו דבר: זה המל"ג, אנחנו לא קשורים לזה. לפני כמה חודשים אני דיברתי גם עם העוזרת של שרת החינוך, עם ניקול, שעכשיו היא מטפלת באנשים טובים באוקראינה והיא אמרה לי שמבחינתם אין להם התנגדות כל עוד זה לא מתקציבם. אז אם אין להם התנגדות, למה אנחנו צריכים להמשיך עם ה? אני רוצה שהחוק יאושר היום, אבל אני רוצה שיהיה ברור שהאוכלוסייה הזו של בתי ספר לאומנויות זה לא בית צבי, אני בא בשם רבים אחרים ולא רבים שעושים שירות כזה. חלק מהאנשים לא באים ללימודי אומנויות מפני שהם יודעים שהם לומדים מ-09:00 בבוקר עד 23:00 בלילה ואין להם אפשרות לעבוד. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> דוד היקר, אם שרת החינוך אמרה שאין לה התנגדות, אז אין שום בעיה. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אמרה לי את זה ניקול העוזרת שלה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אם יש אישור רשמי ממשרד החינוך, ואנחנו נברר את העניין הזה - - - << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> תקבלו על זה החלטה פה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> זה לא למקום הזה. זה אמור להיפתר ואת זה אנחנו נבדוק במשרד התרבות והספורט בהקדם המידי. אפשר לבדוק את זה ממש בתוך ימים ספורים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> עכשיו, עכשיו. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אבל גלעד יודע את זה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> שר התרבות נמצא בחו"ל ולכן זה ייבדק על ידי גלעד ממש בימים - - - << אורח >> גלעד שץ: << אורח >> זו הסיבה שהוא לא כאן אלא אני כאן. << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> חברת הכנסת לנדה, הסמכות היא של שרת החינוך - - - << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> והתרבות. << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> כך כתוב בחוק. הסמכות היא של שרת החינוך. מרגע שפוצלו המשרדים אז חוק המל"ג הוא באחריותה של שרת החינוך והיא אחראית על החוק הזה ולכן היא בעלת הסמכות. אם שרת החינוך רוצה להכיר במוסדות האלה כמוסדות – ההכרה שלה הוא התנאי להיותם מוכרים כמוסד להשכלה גבוהה לעניין חוק קליטת חיילים משוחרים – היא צריכה לקבוע איזשהם קריטריונים למה היא מכירה - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אבל לא מדובר בשינוי החוק. זה בדיוק העניין. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אתה טועה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> מדובר במשהו קונקרטי - - - << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> מדובר בהפעלת סמכות שמוקנית לה באותו סעיף בחוק קליטת חיילים משוחררים. היא תפעיל את הסמכות הזאת על-פי קריטריונים אחידים. כדי להחליט למה בית צבי כן וסם שפיגל לא - - - << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> לא. אתה מתבלבל. אמרתי בתי ספר לאומנויות, זה לא בית צבי כבית ספר אישי. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אתה אומר שהשרה תבחן כל מקרה לגופו ותגלגל את זה אליכם? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא. << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> להיפך. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אז תסביר שוב, בבקשה. << אורח >> דרור גרניט: << אורח >> אני אומר שהיא צריכה לקבוע קריטריונים. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> הבקשה שלנו הייתה שמוסדות שמוכרים על-ידי משרד התרבות, זאת אומרת, מדינת ישראל - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> לכן משרד התרבות יבדוק את זה מול משרד החינוך בימים הקרובים. מכיוון שאין פה נציג של משרד החינוך, הדבר הזה לא - - - << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני לא מתכוון לאשר את החוק הזה היום. הרי המליאה ממילא לא מתכנסת לפני סוף הפגרה כך שלא הולכים להצביע לא זה במליאה ולכן אקבע דיון לשבוע הבא. עד שבוע הבא תביאו תשובה מסודרת. אם לא מספיק שבוע, יהיו שבועיים. לא יהיה סיכום – לא יהיה חוק. תשבו כולם ביחד, תגיעו להסכמה ואנחנו נדון בחוק הזה בשבוע הבה או עוד 10 ימים ונצביע עליו אז. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> אני מבקש להזמין אותנו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> דבר נוסף. אני מבקש שתחשבו שוב על הסיפור של התקצוב המלא ולא 75%. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> 66%. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> גם האוצר וגם משרד הביטחון, תחשבו ביחד איך אנחנו נותנים מלא. לא האיום של האופוזיציה עומד כאן על הפרק אלא - - << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא איום. זה עניין של שיתוף פעולה של האופוזיציה. זה הכול. אם רוצים שיתוף פעולה. זה לא איום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> - - זה נראה לי הדבר הנכון. לכן אני סוגר את הדיון עכשיו ואני מבקש שייקבע דיון לעוד שבוע מהיום ואני מבקש שתוך שבוע תגיעו להסכמות בעניין הזה. << אורח >> דוד בנימין: << אורח >> ותזמינו אותנו בבקשה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>