פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת הכספים
04/04/2022


מושב שני



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' בניסן התשפ"ב (04 באפריל 2022), שעה 12:30



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון) תשפ"ב 2022 << נושא >>   
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א-2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
משה גפני
יצחק פינדרוס
נירה שפק



חברי הכנסת:
רות וסרמן לנדה
שלמה קרעי
מוסי רז

מוזמנים: 
	מיטל אנג'ל
	–
	מנהלת תחום מפקחת ארצית- מחירי העברה, רשות המסים

	גיא גולדמן
	–
	ממונה חקיקה, רשות המסים, רשות המסים

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, רשות המסים

	אבי נוימן
	–
	יו"ר משותף ועדת מסים לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

	אייל בן צבי
	–
	פורום מיסים, לשכת עורכי הדין





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


<< נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון) תשפ"ב 2022 << נושא >>
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א-2021 << הצח >>

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני פותח את הישיבה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257). היו לנו שני דיונים על החוק הזה, ובמסגרת הדיונים הבנו שמדובר בחוק מסגרת ואז ביקשנו מהממשלה להציג לוועדה את טיוטת התקנות. בזה אנחנו נתמקד היום, נדבר על התקנות, נוודא שהן תואמות ומוסכמות ואז נתקדם לאישור החוק עצמו יחד עם התקנות. בבקשה, הממשלה.

 << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>   

הם עושים מה שהם רוצים פה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

התקנות קובעות הוראות שקובע שר האוצר באישור ועדת הכספים לעניין עניין רישום ותיעוד לאותו מאסטר פייל, חובת התיעוד החדשה על קבוצה רב לאומית על פי המלצות ה- - -  של ה-OECD. יש גם הוראות לעניין הפעלת ה-CBC ריפורט, אותו דוח חדש של קבוצה לב לאומית במחזור של מעל 750 מיליון אירו. אלה הוראות ביצוע שנועדו להקנות יכולת להפעיל את החובות שנקבעו בחקיקה הראשית.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

ובשני משפטים ברורים, שכל צופה יוכל להבין?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

עולם מחירי העברה, קבוצות רב לאומיות, חברות בנות או חברות אם, יש להן יכולת באמצעות עסקה עם צד קשור בקבוצה. הוא נמצא במקרים רבים במדינה עם משטר מס נמוך או מקלט מס. לפני שבועיים פורסם דוח של הלמ"ס על FDI, שם רואים ש-40% מיתרות ההשקעה של ישראלים בחו"ל הן בהולנד. 40%. למה יש השקעות רבות כל כך בהולנד ולא במקום אחר – שיעור מס נמוך בהולנד. הדברים ידועים וקורים לא רק במדינת ישראל. התקנות האלה וההוראות האלה בחקיקה באות לקבוע, כשש עסקה כזו, עם צד קשור, לאפשר לרשות המיסים, לפקיד השומה לקבוע את המחיר האמיתי של העסקה הזאת, שלא מושפע מהזיקה שבין הצדדים הקשורים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לשכת רואי חשבון, בבקשה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אנחנו השקענו בעיקר את המאמצים בכמה הימים האחרונים על התקנות כדי שנביא רובד חקיקה מלא, גם חקיקה ראשית וגם תקנות. אנחנו אול אין מבחינת ההסכמות. שוב אני חוזר – חשוב מאוד, חברי הכנסת שלא היו פה בדיון הקודם, חשוב מאוד שהחוק זה יעבור וכמה שיותר מהר כי מדינת ישראל נכנסה לרשימה האפורה ב-OECD כמדינה שאינה צייתנית לסטנדרטים בין לאומיים של חובות דיווח שזה החוק. זה מהות החוק. לכן אני חושב שצריך להביא את זה כמה שיותר מהר, כמובן בגבולות אפשרות העברת החקיקה אחרי הפגרה.

הרעיון שניסינו לגבש – מצד אחד, לעמוד בסטנדרטים הבין-לאומיים. מצד שני, לראות איך מה שפחות מכבידים על הדיווח פה. בטח כשמדברים על חברות עם היקפי עסקאות בין לאומיות קטנות, ובגדול, פחות או יותר אני חושב שזה הכיוון. אני חושב שאולי גיא יהיה נכון שיציג.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתם שלמים עם התוצאה?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לשכת עורכי הדין.

 << אורח >> אייל בן צבי: << אורח >>   

שלום. יש כמה דברים שדיברנו עליהם יחד עם רשות המיסים שאולי נתונים לפרשנות שאמרנו שנעלה את זה פה והם יאשרו לפרוטוקול ואז מבחינתנו זה בסדר. ראשית, שאותו מאסטר פייל ניתן להגשה כמו ביתר העולם כקובץ נפרד מהסטטוס של היום, או מהלוקל פייל שיהיה בעתיד, אז אם רשות המיסים יכולה לאשר שבסדר מבחינתם לפרוטוקול – ההגדרות שמופיעות כרגע, יש שלושה נושאים שניתנים לפרשנות. אנחנו לא רוצים שיהיה ניתן לפרשנות, שכל צד יפרש אותו אחרת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אולי נתחיל לדון ותוך כדי תגידו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מי מקריא את התקנות? הצעת החוק מאחורינו. בדיון כיום נתמקד בתקנות, נוודא שהן בסדר, ובדיון הבא כשיתאפשר, נאשר את התקנות ואת הצעת החוק. בדיון הקודם אמרנו לממשלה: תביאו את התקנות. בלי התקנות לא נאשר לכם את החוק. קדימה. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 85א, 85ב(א), 85ג(ז), ו-243 לפקודת מס הכנסה  (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

85א זה הסעיף שקיים גם היום. 85ב(א), 85ג הם סעיפים חדשים. אין סעיף 85ג(ז). למה היתה הכוונה?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

ל-CBC לדעתי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז צריך להתאים את זה. זה לא קיים. סעיף 243 זה סעיף התקנות הכללי.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006  (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, לפני ההגדרה "טווח הערכים" יבוא – זה הגדרות שנגיע אליהן בהמשך - ""דוח ישות-אם סופית" -  דוח כאמור בסעיף 85ג(ג) לפקודה;

בחוק שעברנו עליו הגדרנו מה זה ישות אם סופית. דוח ישות אם סופית זה דוח שישות אם סופית זה דוח שהיא צריכה להגיש, זה מובהר בתיקון החקיקה הראשית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה בעצם דוח אודות הקבוצה ופעילותה בכל מדינה לכל שנת מס שמגישה ישות אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה רב לאומי שמחזור עסקאותיה כפי שמוגדר כרגע בהצעת החוק עולה על 3.4 מיליארד שקלים באופן מקוון בתוך שנה מתום שנת המס.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

"הסכם בין-לאומי" – כהגדרתו בסעיף 214א לפקודה;

יש שם הגדרה שמתייחסת לחילופי מידע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה הסכם שניתן לגביו צו לגבי סעיף 196 שמתייחס להקלה מכפל מס וגם הסכם לחילופי מידע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

חילופי מידע בין מדינת ישראל לאלה שנמצאים בין המדינות.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אם הבנתי נכון מהדיון הקודם, שהתכלית של הסעיף הזה שלא ייגבה פעמיים על אותו עסקה משני ישויות שונות אם העסקה משולבת, או לא הבנתי?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

זה בא לוודא, כפי שהסברתי בתחילת הדברים, שעסקה בין צדדים קשורים, למרות שהם מאותה קבוצה, המחיר שלה הוא משקף את תנאי השוק. אם הוא לא משקף את תנאי השוק והמחיר מונמך, זה מאפשר הסטת רווחים למדינה שמשטר המס בה הוא נמוך יותר בצורה שלא משקפת את המהות הכלכלית האמיתית של העסקה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא בהכרח. אבל זה החשש.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

נכון.

"הסכם רשויות מוסמכות" – הסכם בין-לאומי לחילופי המידע הנדרש בסעיף 85ג לפקודה;". זה אותו סעיף שעוסק ב-CBC.

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

הסכם לאומי כולל הסכם לחילופי מידע, אז מה ההבדל בין הסכם בין-לאומי לחילופי מידע להסכם רשויות מוסמכות שהוא הסכם בין לאומי לחילופי מידע?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה הסכם ספציפי. הסכם בין לאומי כהגדרתו בסעיף 214א לפקודה זה כל הסכם שנקבע בצו. הסכם רשויות מוסמכות זה ההסכם הספציפי של ה-CBC.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אבל אם תסתכל על ההגדרה של הסכם בין לאומי קבוע כתוב: הסכם שניתן לגביו צו לפי סעיף 196 וכן הסכם לחילופי מידע. זה לא בהכרח לפי צו.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

הסכם רשויות מוסמכות זה ההסכם הספציפי של ה-CBC ריפורט.

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

יש פה הפניה ל-85ג. נסתכל אחר כך על הצעת החוק אבל ממה שראיתי, לא נדרש בסעיף 85ג לפקודה אלא אם כן אתם יודעים להפנות. כתוב: הסכם הנדרש בסעיף 85ג לפקודה. 

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

חילופי המידע נדרשים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז תכתבו: נדרשים.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

אין בעיה. תיקון תקנה 5. תקנה 5 עוסקת בעסקה בין-לאומית. אחר כך בפסקה (10) לעניין המאסטר פייל, אבל בפסקאות הראשונות לא נדבר על המאסטר פייל אלא על אותן הוראות רישום ותיעוד הנוגעות לעסקה עצמה.

(1) במקום הכותרת יבוא "חובות תיעוד ודיווח במחירי העברה";

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עד היום הסעיף הזה עסק בדיווח על חקר תנאי שוק, שזה בהלימה עם מה שעוסקות תקנות מס הכנסה קביעת תנאי שוק, לפני התיקון הזה. עכשיו אתם מבקשים לשנות את השם כך שעיקר החובות יהיו דיווח במחירי ההעברה. כיוון שמרבית הסעיף כפי שהיה במקור אושר כפי שהיה, אבל אתם מוסיפים לו נדבכים נוספים, לא נכון יותר יהיה לקרוא לזה: דיווח על חקר תנאי שוק וחובות תיעוד ודיווח במחירי העברה? זה מבטל בעיניכם?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

זה לא מבטל. אחד כלול בשני. המאסטר פייל – כל מה שיצר טריגר לחובות - זה אותה עסקה. לא הסתכלו על הקבוצה. אתה עשית עסקה בין-לאומית כן או לא – תקנות ההוראות האלה חלות עליך. פה יש נדבך נוסף. מרגע שאתה מחלק מקבוצה רב-לאומית, חלק מהעולם הזה, רצינו לצאת מהעולם של העסקה לפחות ברמת הכותרת, לכבוד המאסטר פייל. 

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

אין בעיה אבל הסעיף לא מתייחס רק למצב שאתה חלק מקבצה רב-לאומית, לא?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

לא רק אבל גם. אתה חלק מקבוצה רב-לאומית. אנחנו נגיע לזה.


 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

אבל אתם משאירים את ההוראות הקיימות, אז למה זה לא גם וגם?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

נראה לנו שזה אחד כולל את השני.

(2)	בתקנת משנה (א) –

	(א)	ברישא, במקום "60" יבוא "21"; 

	

פה אנחנו מציעים, חלק מההערות של הלשכות, בעיקר לשכת רואי חשבון שקיבלנו זה לצמצם את העולם של התיעוד והרישום שלא נוגעות למאסטר פייל אלא לעסקה עצמה. אנחנו בחקיקה הראשית, במקור בכחול, הצענו להכין את הדוחות האלה, את המידע הזה כבר במועד הגשת הדוח הראשי. ויתרנו על זה, שיהיה מוכן במועד הגשת הדוח השנתי למרות שלדעתנו אתה לא יכול לדווח על המחיר האמיתי בלעדיו אבל זה עניין אחר. ראינו בזה הוראה מבהירה. אבל את ה-60 יום שיש במקור לדרישת- - - להמצאת המסמכים, מטעמי יעילות רצינו לקצר ל-21 יום.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

עד כמה זה מכביד על החברות?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

צריך להסתכל בהשוואה בין לאומית. מרבית המדינות זה פחות מ-60 יום. זה לא 21. חשבנו ש-30 יום יותר נכון. גם כשיורדים מ-60 יום ל-30 זו ירידה משמעותית בקיצור הזמנים. יש משהו אחר מנגד שיכול להקל על חברות בעסקאות הקטנות שגיא יציג בהמשך. בעיקרון חשבנו ש-30 יום זה יותר נכון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז זה סוג של פשרה מבחינתכם.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רשות המיסים, יש לכם בעיה עם 30 יום?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

צריך לראות בסוף. אם זה הדבר היחיד שיפריע לוועדה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תמשיך, בסדר. הבנתי.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

אם אתם שואלים ברצינות ובכנות, אז אומר, שבמהלך השבוע-שבועיים האחרונים כשישבתי עם חבריי למדתי בין היתר שמחלקת המכירה העברה של אייל בפירמה שהוא עובד בה, גדולה יותר מכל מחלקת מחירי ההעברה של רשות המיסים. לכן לי יש האחריות ליכולת הפיקוח והאכיפה של רשות המיסים בתחום הזה. כשנסיים את הדיון נצטרך לראות, אם הדברים במכלול, כשמצטרפים אחד לשני, מאפשרים להם לעשות את העבודה או לא. 

(ב)	אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) תיאור המבנה הארגוני של הנישום, הכולל חלוקה לתחומי פעילות מהותיים, והסבר מפורט לגבי בעלי התפקיד בקבוצה הרב-לאומית אליהם כפוף הנישום, לרבות פירוט שמם, תפקידם והמיקום הגיאוגרפי של משרדם."

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כשאנחנו עושים ביקורת מחירי העברה אנחנו רוצים לדעת את השווי האמיתי של העסקה. יש כל מיני פונקציות שיש לבדוק אותן. אחד מהן - אנחנו רוצים לדעת איפה הישות המקומית נמצאת ביחס לשאר העולם. חלק מהדברים שלנו לדעת את זה, זה לראות באיזה לבל עולמי אנשים מדברים בחו"ל. אומר: אני לא עושה יותר מדי, אני עובד בלואו לבד, ואתה מדבר מי האנשים ואיפה הם נמצאים וכך יש לנו דרך לזהות את הפונקציה של העסקה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

ההערה היחידה שלנו פה – לא בטוח שצריך לרדת לרזולוציה של שמות. לא קריטי.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

כיוון שלא כולנו מתמצאים בזה וגם מה שקראנו זה כלום - האם כשאתם עושים השוואה – פתחתם את זה, גיא והחברים הנכבדים, בזה שרוצים להשוות לתקנות ולמה שקורה ב-OECD. האם הסעיפים שעומדים פה כמו הסעיף הזה, זה סעיף שקיים גם במדינות ה-OECD? הסעיף הזה קיים או לא?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

קיים. בהתאם למטרה גם התקנות שהבאנו, מקווה שהן בהתאם לתקנות.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אם אפתח תקנות של מדינות אחרות, יופיע הסעיף הזה?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

אני חושבת שהסעיף הזה קיים. אבדוק כעת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבי העלה נושא לגבי השמות. אתה רוצה לרדת עד פרט השם, ולא נראה לי שאתם נמצאים במקום – מה ההיגיון שעומד מאחורי זה?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

ב-OECD אין שמות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אמרתם שזה אותו דבר, אז נגמר הסיפור.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

ההערה שלי בעיניי היא מהותית. זה כמו שהיה בכל התקנות – אני משווה רגע רוחבית – כל המקומות שאמרנו: נוריד רגולציה או נשווה, אם קיים תקן באירופה, למה נמציא תקן אחר? עשינו את זה בנושא של הייבוא לארץ. גם פה, אם לא קיים, למה אנחנו רוצים להיות יותר צדיקים? עכשיו כשבודקים עכשיו, לא חבל על הזמן הזה? אני מבקשת שכל דבר שהוא החמרה מעבר למה שקיים בסעיפים הבין-לאומיים, מבקשת לקבל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אמרנו את זה בתחילת הדיון שלא תהיה החמרה לעומת.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אנחנו רוצים לפשט דברים. לא להרוג אותם.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

כפי שאנו מבינים את זה, זה כן חל. צינון נציגי הלשכות שבעיניהם זה לא מהותי - אם חברי הוועדה מסכימים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כולל חלוקה לתחומי פעולה מהותיים. תסביר מה זה.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

איזה מחלקות הם נמצאים. אנחנו מדברים על תיאור המבנה הארגוני של הנישום. הכוונה לאנשי המפתח של הקבוצה. מי האנשים שאיתם אתם מדברים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, רגע. תיאור מבנה ארגוני של הנישום – את זה אני מבין - הכולל חלוקה לתחומי פעילות מהותיים – מה זה קשור להמשך המשפט? והסבר מפורט לגבי בעלי תפקידים.

 << דובר_המשך >> מיטל אנג'ל: << דובר_המשך >>   

ברמת בעלי התפקידים – האם אתה שייך למגזר, בתוך הקבוצה עצמה האם אתה חלק מפיתוח או משיווק, או אתה חלק- - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אז זה חלק מהמבנה. שאלתי אם זה קיים במקומות אחרים. 

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

אני יכולה לקרוא את הסעיף באנגלית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני שאלתי מה המשמעות של תחומי פעילות מהותיים ולא קשור לבעלי תפקידים. כי זה המשך. מה זה תחום פעילות מהותי ומה זה תחום פעילות לא מהותי?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

לא בעל תפקיד זוטר. בתחום פעילות זניח.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל אתם לא שואלים פה על בעל תפקיד אלא שואלים פה על נישום. נישום זה גוף, תאגיד. אתם שואלים על חלוקת תחומי הפעילות של התאגיד.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

חלוקה של בעלי התפקידים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתם מתכוונים לתאגיד. הכולל חלוקה לתחומי פעילות מהותיים – של מי? של התאגיד. מה זה אומר?
 
 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מסתכלת על הסיכום הקודם מהדיון. זה גם היה. אני מדברת על המהות. הסבירו לנו שכל הנושא של תכנון מס, שיש כוונה להשוות. לא חידשו. כשעברנו על הצעת החוק, ביקשנו שיהיה דומה. 

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

ההבהרה שלנו היא שתחומי הפעילות המהותיים לגביהם שאלת הם בקשר למבנה הארגוני, כלומר בעל תפקיד מסוים אצל הנישום, מה תחום הפעילות שהוא חולש עליו. בעל תפקיד אחר, מה תחום הפעילות שהוא חולש עליו. זה בקשר לאותו מבנה. יש לקרוא את זה יחד עם המבנה הארגוני.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אסביר. אם תסתכלו על דוחות תקופתיים של חברות נסחרות, יש התרשים של המבנה של החברות, חברת אם, בת וכו' ברמת החברות עצמן ואיפה מאוגדות, ויש תרשים מבנה ארגוני של הפונקציות. לזו הכוונה כנראה. כך אני מבין. אם אני צריך לספק מידע, זה מה שאספק. זה בדיוק דומה לאיך שנראה דוח תקופתי של חברה נסחרת שיש צ'ארט אחד של מבנה החברות ברמת השמות והיכן הן מאוגדות, וצ'ארט אחד של הפונקציות – מנכ"ל וכו'.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

ברמה השמית?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

לא. ה-OECD לא מדבר ברמה השמית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גיא, זה מה שהוא אומר?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

יש תיאור אינדיבידואלי של בעלי תפקידים. אין שם אילן יוחסין משפחתי.

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

יש תיאור של האינדיבידואלים שאליהם מדווחים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תראו כמה צריך בשביל המשפט של פעילות מהותית – גם רואה חשבון, גם עורך דין. תראו באיזה מצב אתם נמצאים.

 << אורח >> אייל בן צבי: << אורח >>   

אני חושב שמה שכלול במשפט הראשון, ממילא נכלל היום בחומר שמגישים. אני חושב שאולי פירוט השם הולך צעד אחד קדימה מדי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו לפני השם. אנחנו עדיין בפעילות המהותית. השם ודאי שלא.

 << אורח >> אייל בן צבי: << אורח >>   

זה ממילא נמצא היום בסטנדרט של מה שמגישים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בדרישות של ה-OECD הם מבקשים שמות?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

לא.


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה אתם מבקשים?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

כי הבנו את התיאור הפרסונלי של בעלי תפקידים ככולל יכולת לזהות אותם. זה הכול. לא רוצים את אילן היוחסין המשפחתי. זה לא מעניין. אמרתי דבר פשוט – זאת מחלקה קטנה. זאת היכולת שלה לפקח על הסטת הכנסות משמעותית. לא רוצים שמות – אין שמות. זאת עמדת המחלקה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז מורידים את השמות. כשכתוב: הסבר מפורט לגבי בעלי התפקידים – חלק מההסבר זה תפקידם והמיקום הגיאוגרפי של משרדם. איזה עוד דברים אתם מחפשים במסגרת הסבר מפורט?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

יש דברים שקיבלו בטופס. התקנות הן לא טופס. אנחנו לא יכולים לרשום בהן: תביא את המסמך הזה, תן לי את הדאטא ההוא, אלא כותבים פה נורמה מה ניתן לאסוף ולבקש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתה יודע לומר, מה כולל הסבר מפורט שאתה מבקש?

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

פה כתוב תפקיד ומיקום גיאוגרפי. זה לא הסבר מפורט.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם דורשים משהו מעבר?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברים, יש משהו שאתם דורשים מעבר? תפקידם ומיקומם הגיאוגרפי? אז למה צריך הסבר מפורט?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

שלא יהיה מפורט.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אחלה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

(1) אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) רשימת מתחרים עיקריים של הנישום;";

(ב)	אחרי פסקה (7) יבוא: "(7א) סכומי התשלומים והתקבולים בשל העסקאות הבינלאומיות שפורטו בפסקה (7)";

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מבחינת המתחרים, זה משהו שמבחינתכם לא פוגע בתחרות, סודיות, היבטים?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

לא, זה נועד לבדוק מחיר עסקה בין צדדים לא קשורים בתנאי השוק הרגילים. זה שאנשים במשרד יוכלו לקבוע את מחיר העסקה האמיתי, צריכים לדעת מי בענף הזה השחקנים שפועלים ולאפשר להם להתחקות אחרי מחירי העסקה.

(ד)  אחרי פסקה (7) יבוא: "(7א) סכומי התשלומים והתקבולים בשל העסקאות הבינלאומיות שפורטו בפסקה (7)";

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה פורט בפסקה (7)?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פסקה (7) קובעת פירוט כל העסקאות שעשה הנישום מצד לעסקה לרבות הלוואות, תשלום דמי ניהול, שותפויות, מיזמים משותפים, מתנות, ערבויות, הסכמי נאמנות וכל הסכם אחר.

גיא, עוד שאלה – אני חוזרת אחורה – מה השונות בין 1א ל-2? 2 מדבר על הצדדים לעסקה בין לאומית- - - וציון היחסים המיוחדים שיש וכו'. פסקה (א) זה פסקה שהוספתם ב-ב1א? ומה ההבדל מ-2?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

1א לא קשור לעסקה ספציפית, פסקה (א) לא קשור למבנה הארגוני של הנישום באופן כללי, ו-2 לצדדים לעסקה הבין-לאומית זה קשור לעסקה ספציפית. זה קשור לתנאים כלליים לגבי הקבוצה הרב לאומית.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

פסקה (10), אחת המחלוקות שעלו בדיון הקודם, זה אותו מאסטר פייל, התחולה שלו. ביקשו לשכת עורכי הדין שיהיה 200 מיליון בקבוצה הרב-לאומית, לשכת רואי החשבון היתה יותר גמישה. בסוף הוסכם שיהיו 150 מיליון שקלים חדשים. זה מה שמופיע בנוסח שהעברנו. אקריא.

"(10) אם הנישום הוא ישות בקבוצה רב לאומית שמחזור העסקאות שלה  עולה על 150 מיליון שקלים חדשים - יכלול בדוח גם סקירה של הקבוצה הרב-לאומית שהנישום משתייך אליה, ובכלל זה כל אלה:

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך קבעתם את הסכום של 150 מיליון שקלים?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

הסתכלנו על מדינות אחרות באירופה, בעיקר מדינות - כבוד היושב-ראש, רצית לראות מה קורה באוסטריה, 50 מיליון אירו. זה היה קרוב יותר ל-200. יכולנו לחיות עם 100. בלשכת רואי החשבון איפשהו באמצע, 150 זה סביר.

 << אורח >> אייל בן צבי: << אורח >>   

גיא, אם תוכל להסכים להעברה, שהמאסטר פייל יכול להיות קובץ נפרד. שלא יתפרש שזה קובץ אחד.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

אנחנו מבהירים שזה מאסטר פייל, סטאנד אלון.

 (א)תרשים המציג את מבנה האחזקות של הקבוצה הרב לאומית לרבות מיקום גיאוגרפי של הישויות בקבוצה וצורת ההתאגדות או הפעילות, לפי העניין, של כל ישות;

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

במה זה שונה מ-1א?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

1א מדבר על בעלי תפקידים. כל תקנה 10 מדברת על מאסטר פייל, תקנה 10 מדברת על משהו שנקרא ב-OECD מאסטר פייל. ה-OECD הציע לעדכן את התיעוד במחירי העברה, CBC- - - ולוקאל פייל. אנחנו רוצים לאמץ גם את המאסטר פייל. זה משהו שמוגש - רוב המדינות אמרו: אנחנו גם רוצים לאחד את זה אצלנו. זה מוכן על ידי חברת האם ברמת הקבוצה. זה מידע שרץ על הקבוצה. אנחנו עשינו תרגום מילולי של המאסטר פייל של ה-OECD בהתאמות לעברות. מה שהיה ב-1א דיבר על העסקה- - - וגם 1א דיבר על בעלי תפקידים, וכאן אנחנו מדברים על משהו אחר - ברמת הקבוצה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

(ב) תיאור כללי של עסקי הקבוצה הרב-לאומית, ובכלל זה כל אלה:

(1) מנועי צמיחה עיקריים;

(2)	תיאור שרשרת האספקה של חמשת המוצרים או השירותים שמציעה הקבוצה מהם נובעת לה ההכנסה הגבוהה ביותר, וכן של מוצרים ושירותים נוספים אשר ההכנסה מהם עולה על 5 אחוזים ממחזור הקבוצה הרב-לאומית;

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

כשאנחנו עושים ביקורת במחירי ההעברה, אנחנו רוצים לדעת הפונקציות ולדעת איך מסתכלים – מה הקבוצה הזאת עושה. על כל קבוצה אפשר לומר: נראה שהם עושים משהו מסוים אבל הנקודה המהותית אצלם זה משהו אחר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה זה הכנסה – הכוונה למחזור?

 << דובר_המשך >> מיטל אנג'ל: << דובר_המשך >>   

כן. אנחנו רוצים לדעת ברמת הקבוצה, מה אתם מוכרים. אנחנו מסתכלים פה בישראל על הישות המקומית אבל היא חלק מקבוצה רב-לאומית. מה ברמת הקבוצה נמכר, מה הדברים העיקריים, המהותיים של הקבוצה, ואז אפשר לדעת מה הפעילות שעושים בישראל כדי לדעת איך זה משתייך למה שעושה הקבוצה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה 5 - זה גם?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זה תרגום.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

(2) פירוט הסכמים למתן שירותים, למעט שירותי מחקר ופיתוח, בין ישויות הקבוצה הרב-לאומית, וכן מדיניות קביעת מחירי העברה בעסקאות בין ישויות הקבוצה הרב-לאומית;

לשכת רואי החשבון ביקשה להוסיף את המילה עיקריים אחרי פירוט הסכמים, ואנחנו מקבלים את ההערה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה הכוונה, פירוט הסכמים? באיזו רמה יש לפרט?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זה תרגום. כך ה-OECD כתב את זה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה הכוונה? לפרט את ההסכם? להעביר אותו?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

זה חובות תיעוד. הוא לא צריך להמציא לנו את זה. רק אם יש ביקורת או שדורשים. הוא צריך להחזיק את זה אצלו. אנחנו הוספנו את המילה: עיקריים.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כל פעם שתשמעו את הסעיפים, תחשבו על דוח תקופתי של חברה נסחרת בבורסה. זה תמצית, תמצית. תיאור קצר. גם למעלה היה צריך להיות תיאור קצר, שרשרת האספקה, אבל זה לא כזה קריטי. כן חשוב שניצמד ל-OECD.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אפשר לפרש את זה בצורה יותר רחבה. לזה אני מתכוון.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

נכון, אבל יש פורמטים מקובלים איך עושים את המאסטר פייל. זה לא שישראל תמציא את הפורמט.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

(4) תיאור השווקים הגיאוגרפים העיקריים להם מיועדים המוצרים והשירותים שפורטו לפי פסקה (2); (5) תיאור התרומות העיקריות של כל ישות בקבוצה ליצירת ערך בקבוצה;

נראה לי שזה מובן – כל ישות – מה היקף תרומת ליצירת הערך בכל קבוצה. איזה חלק ביצירת הערך של הקבוצה היא מופקדת עליו.

(6) תיאור שינויים במבנה הבעלות והשליטה בנישום ובמבנה הבעלות והשליטה של הנישום בישויות אחרות;

גם כאן היתה הערה של לשכת רואי חשבון להוסיף את המילה עיקריים אחרי שינויים. אנחנו מקבלים את ההערה.

(2) מידע לגבי נכסים בלתי מוחשיים של הקבוצה הרב-לאומית, ובכלל זה כל אלה:

(1) תיאור מדיניות הקבוצה הרב-לאומית בנושא פיתוח, החזקה וניצול הנכסים הבלתי מוחשיים שלה, לרבות פירוט מיקומם של המפעלים העיקריים העוסקים במחקר ופיתוח ומיקומה של הנהלת המחקר והפיתוח;
(2) 
 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה זה לא משהו שכפוף לסודות מסחריים והיבטים מהסוג הזה?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

לא. אנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר – אתם יודעים את זה גם מחוק עידוד השקעות הון -  מהאנג'לים שיהיה עוד מעט. הנכסים הבלתי מוחשיים זה נכס שיכול לטייל בין מדינות ואפשר למקם אותו במדינה בעלת משטר מס מיטיב. לכן כשמחלקת מכירה מפקחת על הדברים האלה היא נותנת תשומת לב מיוחדת לאיפה נמצא נכס בלתי מוחשי ומה קורה סביב כל הדבר הזה, איזה פעילות מחקר ופיתוח, איפה היא נמצאת בקשר לנכס וכו'.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

גם כאן העיקריים.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

אני חושב ששם היו העברות נכסים.

 << דובר_המשך >> אבי נוימן: << דובר_המשך >>   

לא, נכסים בלתי מוחשיים.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

יש לנו שם העברות עיקריות. נגיע לזה.

פירוט רשימת הנכסים הבלתי מוחשיים בקבוצה הרב-לאומית והישויות המחזיקות בהם;

(3) רשימת ההסכמים בין ישויות בקבוצה הרב- לאומית הנוגעים לנכסים בלתי מוחשיים;

ביקשה לשכת רואי חשבון להוסיף את המילה עיקריים: רשימת הסכמים עיקריים בין רשויות.

(4) תיאור כללי של מדיניות קביעת תנאי השוק  בקבוצה הרב-לאומית בעסקאות למתן שירותי מחקר ופיתוח והעברת נכס בלתי מוחשי או מתן זכות שימוש בו;

סוג העסקאות שזוכה לתשומת לב מיוחדת על ידי מחירי מחלקת העברה זה אותו קוסט פלוס, מתן שירותים. אם הנכס נמצא בהולנד או ב- - - ונותנים שירות מחקר ופיתוח לחברה שנמצאת במקלט מס, החשש להנמכת מחיר העסקה בעסקאות מהסוג הזה הוא גבוה במיוחד. פה רוצים פירוט. זו המטרה.

(5) (5)	תיאור כללי של כל העברה של נכס בלתי מוחשי בין ישויות בקבוצה הרב לאומית, במהלך שנת המס, לרבות הישויות המעורבות, המדינות בהן הנכס הבלתי מוחשי רשום והתמורה שניתנה בעד ההעברה;

הרציונל הוא אותו רציונל כמו בפסקה הקודמת. לשכת רואי חשבון ביקשה להוסיף את המילה: מהותית – העברה מהותית של הנכסים.

 << אורח >> אייל בן צבי: << אורח >>   

אני חושב שגם בפירוט רשימת נכסים בלתי מוחשיים כדאי להזכיר מהותיים כי יש חברות שמחזיקות מאות – כל אחד במקום אחר. זה חסר משמעות. בפסקה (2).

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

לא בדקנו את זה. כל מה שאני אומר עכשיו בהסכמה, בדקנו את זה בסטנדרט וזה בסדר. את זה צריך לבדוק. בפסקה (5) – העברה מהותית.

(4) מידע אודות פעילות מימון על ידי ישות בקבוצה הרב-לאומית, או בעבורה, ובכלל זה כל אלה: 

פעילות מימון זה הלוואות. אחת מהדרכים הפופולריות להסטת רווחים – כפי שתיארתי נכס בלתי מוחשי זה הלוואות. נותנים הלוואי למדינה עם משטר מס מיטיב. ההכנסות שם ממוסות ב-0, בשיעור מס זניח. פה מנוכות הוצאות ריבית וכך מנמיכים הכנסה בישראל.

מידע אודות פעילות מימון על ידי ישות בקבוצה הרב-לאומית, או בעבורה, ובכלל זה כל אלה:

(1)	תיאור כללי של אופן מימון הישויות בקבוצה הרב לאומית לרבות עסקאות מימון עם מלווים שאינם ישויות בקבוצה הרב לאומית;

עיקריות זאת הערה של לשכת רואי חשבון.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

גם הרישא, שם אנחנו רוצים מידע אודות פעילות מימון לא על ידי ישות בקבוצה הרב לאומית או בעבורה אלא מידע אודות פעילות מימון של הקבוצה הרב לאומית ואז ובכלל זה אלה. לא?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בדקנו את זה.

 << דובר_המשך >> אבי נוימן: << דובר_המשך >>   

נעשה עוד בדיקה. לא כזה קריטי.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בפסקה (1) יש להוסיף את המילה עיקריות אחרי עסקאות מימון.

(2) פירוט הישויות בקבוצה הרב-לאומית המעניקות שירותים פיננסיים בעבור הקבוצה,  וכן פירוט המדינות בהן הן מאוגדות, ומקום ניהולן בפועל;

(3) תיאור כללי של מדיניות קביעת תנאי השוק של הקבוצה הרב-לאומית ביחס לעסקאות מימון בין ישויות הקבוצה; (ה) פירוט מדיניות הקבוצה הרב-לאומית בעניין הכוונת פעילות עסקיה, בהתאם לכללי המס החלים עליה ,לרבות כל אלה: (1) צירוף דוחות כספיים מאוחדים של הקבוצה הרב לאומית לשנת המס אשר הוכנו לכל מטרה שהיא; (2) פירוט כל החלטות המיסוי והאישורים המוקדמים אשר ניתנו בישראל או במדינת חוץ לישויות הקבוצה הרב- לאומית, בנושא חלוקת הכנסות בין המדינות;";

אציין לפני כן, שיש פה כמה תיקונים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסביר מה זה אומר, לפני כן.

<< אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

ה-OECD הציע להסתכל על המתודולוגיה של מחירי העברה של הקבוצה הזאת, כלומר איך אתם פועלים במחירי העברה בעניין של המיסים ובעניין של החשבונאות. תציגו לנו את הדוחות שלכם, תציגו לנו את מדיניות המס, אישורים שיש לכם, מאיזו מדינה, אם באתם להסדרי מס- - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה זה לכל מטרה שהיא?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

אם יש דוחות כספיים כאלה, שהם יצורפו. זה הרעיון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כל דוח כספי שהקבוצה עושה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בדיוק. המילים – בעניין הכוונת פעילות עסקיה – ביקשו להוריד אותן ואנחנו מסכימים. יש פה הבהרה – בהתאם לכלל המס והחשבונאות החלים עליהם. כלומר מוסיפים את המילה "והחשבונאות". 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פסקה (2), פירוט כל החלטות המיסוי והאישורים המוקדמים אשר ניתנו בישראל - למה זה מידע שצריך לפרט? זה לא מידע שקיים בידי רשות המיסים?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

או במדינת חוץ?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

זה דוח שבדרך כלל מכינים אותו עבור כל המדינות. בדרך כלל החברה למעלה תכין את זה, וזה יוגש אותו דוח בכל המדינות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה לא מטיל סתם נטל כבד?

 << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >>   

רשימה שלהם, לדעת מה יש. 

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

להערכתי זה עובד גם לכיוון השני. לדעתי הם שומרים את החלטות המיסוי האלה כי הם נעזרים בהן לדוחות המס.

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

יש הבדל בין רשימה לפירוט החלטות המיסוי. פירוט צריך להיות פירוט. למה אתם מצפים? לרשימה או לפירוט?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

לפירוט תמציתי. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אז צריך שזה יהיה כתוב, תמציתי, ולא כל ההחלטות.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בסדר. מסכימים. פירוט תמציתי של ההחלטות. לא לעשות ספרים.

(3) במקום תקנת משנה (ד):

"(ד)	בדוח לפי סעיף 131 לפקודה ידווח הנישום על כל אלה לפי טופס שקבע המנהל:

	"(1) ביצוע עסקה בינלאומית, וכן על מחירה, תנאיה ומחירה ותנאיה בתנאי שוק;
(2) על היותו של הנישום חלק מקבוצה רב-לאומית ופרטים מזהים של אותה קבוצה, וכן   על ישות האם-הסופית בקבוצה ופרטים מזהים שלה, על המחזור המאוחד של הקבוצה ופרטים אודות החובה החלה על הגשת דוח ישות אם-סופית לגבי אותה קבוצה וביצועה."

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתה מחליף את תקנת משנה (ד).

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עכשיו תסביר, ותסביר למה החלפת.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

יש פה שני חלקים – אחד זה עסקה בין לאומית, בין אם אתה חלק מקבוצה ובין אם לא. זה חלק מהעולם שקיים כיום. רוצים שתדווח אם יש לך עסקה בין לאומית ועל מחירה. אין פה משהו מקיף או מרחיב מדי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בעצם פסקה (1) זה מה שהיה במקור.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

כן. (2) זה חלק מההסדרה החדשה של המאסטר פייל וה-CBC. אתה חלק מקבוצה רב לאומית. אנחנו רוצים לדעת עליה, מי היא, מה המחזור המיוחד של הקבוצה, אם היא מתחת ל-750 מיליון אירו או 150 אם היא על המאסטר פייל. תגיד מה המחזור שנדע שהחובות האלה לא חלים עליך. דרישות אלמנטריות. זה רק דיווח לדוח השנתי.

התקנה הבאה נוגעת ל-CBC. 

אחרי תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא: "דוח ישות אם-סופית. 5א.	(א) אישור המנהל לישות אם-חלופית כאמור בסעיף 85ג(ה) לפקודה, יינתן אם התקיימו כל התנאים האלה:
					
 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה 85ג(ה) אומר היום?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

לא הישות אם הסופית תגיש את דוח עבור כל הקבוצה כאן בישראל. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אלא אם כן ישות אם סופית לא רוצה לדווח בישראל כי מדווחת ישות אחרת במדינה אחרת שאנחנו נקבל את זה דרך מדינה אחרת.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

יש פה הסדרה של שני הכיוונים – כך זה בכל העולם - גם ישראל יכולה לקחת דיווח מחברה בת שהיא לא חברה אם סופית ולהעביר לקבוצה הרב לאומית וגם להפך – אנו יכולים לקבל את המידע שהיינו אמורים להעביר לחברה בישראל. זה עובד בשני הכיוונים אם החברה ביקשה, לפי בקשת החברה הרב לאומית והקבוצה.

(1) ישות האם-הסופית מסרה למנהל את הבקשה לאישור ישות אם-חלופית עד תום שנת המס לגביה מוגש דוח ישות-האם הסופית, וצירפה הצהרה כי ישות אחרת בקבוצה הרב-לאומית תגיש במדינת מושבה, דיווח אשר כולל את הפרטים הנדרשים בדוח ישות אם-סופית;
(2) ישות האם-הסופית העבירה למנהל אישור על הגשת דיווח כאמור בפסקה (1) עד המועד הקבוע להגשת דוח ישות אם סופית בסעיף 85ג(ג);

(3) קיים, במועד הגשת הבקשה, הסכם רשויות מוסמכות בתוקף עם המדינה שבה הוגש הדיווח כאמור בפסקה (1).

היה לנו ההסכם הזה בהגדרות הסכם רשויות מוסמכות. זה אומר שהדוח הזה יגיע ממדינה אחרת, לא בישראל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה אם ישות בישראל מבקשת. כלומר אני ישות אם סופית, יש לי חברת בת שפועלת במדינה X, אני פונה באופן רשמי ואומר: מי שהגיש את הדוח הכולל זאת המדינה ההיא, הישות ההיא שהיא חברת הבת שלי.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בדיוק.

(ב)	המנהל יהיה רשאי לחייב ישות בקבוצה רב-לאומית כאמור בסעיף 85ג(ג) לפקודה, שהיא תושבת ישראל, להגיש דוח ישות אם-סופית, אף אם היא לא ישות חייבת בדיווח כמשמעותה באותו סעיף, אם התקיים אחד מהתנאים האלה:

(1)	ישות האם-הסופית אינה חייבת בהגשת דוח ישות אם-סופית במדינת התושבות של ישות האם-הסופית (להלן -דוח ישות אם-סופית במדינה זרה), לפי דינה של אותה מדינה;

(2)	לא קיים הסכם רשויות מוסמכות בתוקף לעניין העברת דוח ישות אם-סופית במדינה זרה, עם מדינת התושבות של ישות האם-הסופית;

(3)	חילופי מידע בין ישראל והמדינה שבה הוגש דוח ישות אם-סופית במדינה זרה הושעו בניגוד לתנאי הסכם רשויות מוסמכות, או שלא התקבל מידע, מסיבה אחרת, מאת אותה מדינה, לגבי קבוצות רב-לאומיות הכוללות ישות בישראל."  

זה הצד השני שהצעתי לסעיף הקודם. זה אומר שחברת בת בישראל אפשר יהיה לחייב אותה באותה קבוצה רב לאומית להגיש דוח למרות שהיא לא ישות אם סופית, אם ישות האם הסופית במדינה אחרת מאיזושהי סיבה לא העבירה את הדוח ולא קיבלנו.

 << אורח >> אייל בן צבי: << אורח >>   

פה בהתאם להסכם שלנו מקודם להבהיר שזה ובתנאי שהקבוצה כולה עומדת בתנאי של ה- - -

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

נכון, תהיה לנו הבהרה בחקיקה הראשית שתבהיר שעדיין הסעיף הזה חל על קבוצות רב לאומיות שעומדות בתנאי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה לא להבהיר גם כאן?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

זה יותר נוח כי שם זה כביכול פתוח. הסעיף המסמיך הוא כביכול פתוח.

<< אורח >> אייל בן צבי: << אורח >>   

 אני בעד שזה יובהר גם כאן.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם מוסכם, אז יהיה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אני רוצה לחזור למחזורים ולבקש את ההבהרה. רוצים שזה יהיה כתוב אבל אם לא - לפחות שייאמר לפרוטוקול. שאנחנו מדברים על מחזורים גם בקאנטרי בקאנטרי וגם במאסטר פייל, אותם 150 מיליון, שזה יתייחס לשנה קודמת. לפחות שייאמר לפרוטוקול. היינו מעדיפים שזה יהיה כתוב.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

אין לנו בעיה לכתוב. לדעתנו לגבי המחזור של העסק בארץ, זה ברור. אם זה לא נדרש זה ייצור השלכות להסדרים במקרים שכתוב מחזור בלי שנה שעברה ואז תעלה שאלה, למה פה כן כתבו ולמה שם לא כתבו. לדעתנו ברור שזה מחזור של שנה שעברה. אף אחד לא מתכוון לנהוג אחרת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

4. תקנה 5 לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 2 לתקנות אלה, תחול לגבי שנת המס 2022 ואילך. תקנה 5א לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 3 לתקנות אלה, תחול לגבי שנת המס 2021 ואילך, ולגבי חובת הגשת דוח לפי תקנה 5א לתקנות העיקריות לגבי שנת המס 2021, היא תהיה עד המועד הקבוע בסעיף 3 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257) התשפ"ב- 2022.

אני מסביר לגבי חובות התיעוד שעברנו עליהן בתקנות שלא קשורות ב-CBC, שנת המס לגביהן היא תחול לשנת 2022 ואילך. כלומר תקנה 5 מתייחסת לחובות התיעוד החדשות שדיברנו עליהן. כל מה שלא בתקנות האלה, חל וממשיך לנסוע. כל השינוי שמדובר פה בתקנות האלה, ייכנס לתוקף לגבי שנת 2022 ואילך. 

בנוגע ל-CBC ריפורט, שם אנחנו מזכירים שזה יחול לגבי שנת 2021, אבל נבהיר את זה בחקיקה הראשית, הסכמנו לבקשת לשכת עורכי הדין שאותו דוח לגבי 2021 במקום שיוגש בסוף 2022 יוגש במרס 2023. סיכמנו שם על מועד במרס 2023. אני  מזכיר שיש לחץ מפורום בין לאומי לקבל את הדוח ולהסדיר אותו.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

ואני מזכיר – אם, וכבר הגישו, נתנו לנו- - - חברות ישראליות שהיו מחויבות אולי בהגשת דוח, נתנה הודעה – בדיוק מה שאמרת, אלכס, קודם – לגבי דיווח ממדינה אחרת, עכשיו לשנות את זה, זה קצת מעמסה. וולונטרית לא אכפת לי שחברות ב-2021 יחליטו שנותנים נוטיפיקישן חדש ומדווחים בישראל. לעומת זאת, לא לחייב. כרגע החוק כתוב שצריך אישור רשות המיסים לא להגיש פה בישראל. זה בסדר שצריך את האישור אבל רק מ-2022. 2021 – קצת איחרנו את הרכבת. אפשר אבל וולונטרי.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

ניתן את האישור הזה בצורה מקלה לשנה הראשונה. נפרסם הודעה שניתן להגיש, מגיש ממדינה אחרת. נפרסם הוראה מקלה בעניין.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עוד שאלות?

 << דובר_המשך >> אבי נוימן: << דובר_המשך >>   

יש עוד סעיף חשוב, זה חלק מההבנות.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

בחקיקה הראשית, הסכמנו לבחון בקשה שלהם שלא קשורה לתקנות החדשות, להסדרה החדשה שהובאה בפניכם. תהיה הקלה ביחס למצב הקיים היום בחוק, שיאפשר לתת למנהל – היום קוראים לזה בתקנות עסקה חד פעמית – להביא במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות שנותנת לפקיד שומה סמכות לאשר עסקה חד פעמית, טיפה להרחיב את זה לעסקאות קטנות, לעסקאות זניחות, שהיחס בין הנטל לכאורה בתיעוד לגבי העסק לבין התועלת בחשיפה מאובדן הכנסות הוא קטן וזניח, אז המנהל יפרסם תנאים – זה מה שהסכמנו לבחון – ברשומות – שיקבעו מתי זה מתאפשר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אוקיי. מה שנעשה בדיון הבא, נפיץ נוסח מתוקן של התקנות, אחרי כל התיקונים שיש כאן, ובדיון הבא נדון בחוק, אחרי שכבר דנו בתקנות, ואני מאוד מקווה שנוכל להצביע גם על החוק וגם על התקנות. 

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:03. << סיום >>