פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 17 ועדת הכספים 08/03/2022 הכנסת העשרים-וארבע מושב שני פרוטוקול מס' 242 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ה' באדר הב (08 במרץ 2022), שעה 13:00 סדר היום: << הלסי >> סיוע לחקלאים מענף גידול הבטטות << הלסי >> - של חברת הכנסת קטי קטרית שטרית נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי שרן מרים השכל מיכל שיר סגמן נירה שפק חברי הכנסת: קטי קטרית שטרית מוזמנים: אבשלום וילן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אלי ארג'ואן – חקלאי דקל חץ-דוד עוזר – חקלאי עידן דוד – חקלאי גיא דוד – חקלאי משתתפים באמצעים מקוונים: אירנה אטינגר – משנה למנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי << נושא >> סיוע לחקלאים בענף גידול הבטטות, של ח"כ קטי קטרין שטרית (מס' 1820) << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צהרים טובים לכולם, ברוכים הבאים לוועדת הכספים. אנחנו נקיים דיון, לבקשתה של חברת הכנסת קטי שטרית, על סיוע לחקלאים בענף גידול הבטטות – דיון מהיר, קטי בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כשהגעתי לכנסת – אני כבר קדנציה רביעית, אני עוד מעט עוברת את גולדה מאיר בכמות הכנסות, וכל זה בשיא עולמי חדש, בשלוש שנים בלבד – לא האמנתי שאני אעסוק בנושא חקלאות. אני הייתי בטוחה שכל מה שאני אעשה זה בתחום החינוך – גדלתי במערכת החינוך, עברתי את כל התפקידים. אבל הבנתי שללא האדמה הזאת שלנו, ללא האנשים המקסימים האלה, הציונים האלה, שלולא הם – במגיפה ראינו את זה בצורה הכי בולטת – היינו נשארים כמו הרבה מדינות ללא סחורה חקלאית, שבעצם היא כולה עבורנו, זה החיים שלנו. אדוני היושב-ראש, מה שאני מבקשת כאן, בשם החקלאים שנמצאים כאן, זה סיוע לחקלאים בענף מסוים ספציפי, בטטות. כולנו אוהבים לאכול בטטות מכל המינים, מכול הסוגים, וכולם טעימים. איך אתם קוראים לזה? ירק או פרי? זה ירק, ירק שורש. אני חושבת שהנחיצות שלו, לא צריך אפילו לייחצן אותם, כי אין בית בישראל שלא משתמש במוצר האדיר והטוב הזה. כדי לסבר את האוזן, כמה נתונים – ענף הבטטות בישראל מתפרס על פני 12,000 דונם, רובם באזורי הפריפריה. הוא מעסיק 1,500 עובדים, כש-95% מהתוצרת נמכרת בשווקים במדינת ישראל. הבטטה משווקת בשני שווקים עיקריים, כמובן לפי האיכות שלה: סוג א' – בטטה במשקל של 150 עד 650 גרם. היא נמכרת בדרך כלל לרשתות השיווק ולירקניות; סוג ב' – במשקל שעולה על 650 גרם או קטן מ-150 גרם, והוא נמכר בדרך כלל לשוק המוסדי, בעיקר למסעדות, בתי המלון, בתי הספר וכו'. הגיעה הקורונה, כמו שתפסה את כולנו, גם את הענף הזה, ובמהלך גלי הקורונה הראשונים, השווקים המוסדיים – מסעדות, בתי קפה, גני אירועים, מוסדות לימוד וכו' – כולם נסגרו כמעט לחלוטין. כתוצאה מכך נשאר עודף עצום של סוג מסוים של בטטות, סוג ב'. העודפים האלה נרקבו במחסנים, ובסופו של דבר גם הושמדו. מצד שני, היה עודף ביקוש לבטטות מסוג א' דווקא בסגר הזה, כך שלמגדלים היה מחזור מכירות גבוה יחסית לתקופה המקבילה בשנת 2019. הדבר מייצג מצג שווא. כשמסתכלים, אומרים: מה הבעיה? שימו לב לאחוזים, הם כן מכרו. אף אחד לא מבדיל בין סוג א' לבין סוג ב'. עד שלא הגעתי לסיור וראיתי, לא הבנתי שיש הבדל בין סוג אחד של בטטות לבין סוג שני. כשרואים את זה, אומרים שיש מכירה לשווקים, אבל מה קורה כשמדובר בסוג מסוים שהושמד לחלוטין? יש מצג שווא שהענף הזה לא נפגע. אם לוקחים בחשבון ששולי הרווח לדונם ממילא נמוכים, השמדה של 35% מהיבול ללא תמורה, פירושה הפסד הכנסה לדונם. המגדלים, שחלקם הקטן נמצא פה, אבל יש לנו הרבה מגדלים בארץ, ברוך השם, מתמודדים עם חובות ועם קשיים אדירים: 1. חוסר יכולת לשלם לספקים ולעובדים; 2. חוסר יכולת לחדש מלאי, כלומר: לקיים גידולים חדשים לעונה החדשה; 3. ירידה באספקה, שתגרום למחסור בבטטות, אשר תוביל לאט לעליית מחירים מיותרת וסתם תפגע בצרכן. אדוני היושב-ראש, אני יודעת שגם בוועדה הזו וגם במשרד החקלאות, נושא החקלאות ונושא יוקר המחיה נמצאים על סדר-היום. יש פה סוגיה, שאפשר לפתור אותה כדי לא להוביל לעליית מחירים מיותרת, שתפגע בצרכן. על כן יש לדון במתווה השלמת פיצויים בהתאם להיקף הנזק שנמצא על ידי משרד החקלאות, שנמצא בין כה וכה בבדיקה, וגם לבחון מתן סיוע דומה לנוהל. אדוני היושב-ראש, כמו שאני יושבת כאן, ואני מאוד מקווה שהישיבה שלי היום תהיה עם ברכה, כך היה לגבי מגדלי התבלינים והפרחים שפנו אלי. ראיתי, מה אני אומר לך? שדות שלמים של תבלינים מושמדים – למה? זה הרי הדיון הבא שלנו. חיי התבלין זה עניין של זמן, וגם צריך להטיס אותם. אז הכול הופסק והם הפסידו הפסדים, אבל המדינה הבינה שמדובר בענף, שאחר כך הוא מאוד פרודוקטיבי ומכניס הרבה כסף למדינה. אותו דבר גם הענף הזה. נכון, הם זקוקים אחר כך לסיוע, אבל אחר כך הם יעמדו על הרגליים והכול יהיה בסדר. הם משלמים מיסים כדין, מעסיקים עובדים. מישהו פעם שמע על הענף הזה שהוא בבעיה? לא, אבל עכשיו הם צריכים אותנו, זה הזמן. לכן אני מבקשת לבחון סיוע דומה לנוהל שהיה בסיוע לענף הפרחים והתבלינים לייצוא, אך במקום לבחון על סך כול המכירות בשנת 2020 ביחס לשנת 19'. יש לבחון פדיון לדונם בשנת 2020 ביחס לשנת 2019. קודם כל אני מודה לכם. אני יודעת שבוועדה הזאת יש אוזן קשבת לענפים שונים במדינה עם כל הבעיות. כולנו נמצאים בתקופה של מגיפה. כולנו לא יודעים מתי היא תסתיים. נכון, זה בא בגלים. אני מאוד מקווה שזה הגל האחרון, אבל אני גם מאוד מקווה שתהיה אוזן קשבת, אדוני היושב-ראש, גם מצד הוועדה וגם מצד משרד האוצר כדי לסייע להם. אם לא היינו מסייעים לענף הפרחים והתבלינים, היום היינו מוצאים עצמנו ללא הענף הזה. לכן במקום לחכות לקצה שהענף הזה יקרוס, זה הזמן לסייע לו ולתת לו מה שצריך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מודה, שאני בכלל לא מבין בענף הבטטות. דיברת על שני סוגי בטטות. אותו מגדל מגדל את שני הסוגים? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> שלום, אני אשמח להרחיב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין שכל מה שלא נכנס לסטנדרט הקמעונאי, המשק היה סגור, לא הצלחתם למכור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יותר מזה, השמידו את זה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני ממשק דוד ממושב עדנים. אנחנו מגדלים בטטות כבר דור שלישי. לגבי השאלה שלך, בטון בטטות, אנחנו קוראים לזה מיקס, יש פילוח של גדלים, החל מ-50 גרם וכלה לפעמים גם בקילו וחצי. הגדלים שהציבור רגיל לרכוש בירקניות או ברשתות השיווק נעים בין 150 ועד הגבול של 650. מה שמסביב, זה size product, נמכר בדרך כלל למוסדיים. הסיבה היא שעקרת הבית מעדיפה גודל בינוני. יותר קל לה, הוא פחות סיבי. המוסדיים באותה תקופה היו סגורים. בכל טונה אין לי אפשרות לגדל רק לארג', לצורך העניין הגודל הבינוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואז אתה עושה מיון. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> << דובר_המשך >> גידו כן, המיון תמיד גוזר בין 35% ל-40% של הגדלים השונים. אם יש לי טיפה יותר גדול, זה יהיה לכיוון ה-40%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין שכל ה-size product הזה, זאת אומרת כל מה שלא נכנס לסטנדרט הקמעונאי, הייתם מוכרים למוסדיים, ובמהלך משבר הקורונה, בגלל שהמשק היה סגור, לא הצלחתם למכור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יותר מזה, השמידו את זה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> יותר מזה, היה שם כאוס שלם בענף. אני משווק את הבטטות של המשק מאז שאני זוכר את עצמי, ומה שקרה זה היה הפוך על הפוך על הפוך, ואני אסביר. מצד אחד אין מסעדות, אין קייטרינג, אין גני אירועים, אין חתונות, אין בתי מלון, אין בתי קפה, אין לי כלום. מצד שני, שופרסל שהוא הלקוח הראשי שלי ויוחננוף אומרים לי: גיא, תשלח, תשלח. צריך להבין שאנחנו עובדים כחצי שנה על טרי מהשדה וחצי שנה מאחסון. כשאני נכנס לאחסון עם 1,000 טון שאמור להיות משווק על שישה חודשים, סדר גודל של 160, 170 טון לחודש, בא שופרסל ואומר לי: לא, תביא לי כפול. אני אומר לשופרסל: אבל מה יקרה בעוד שלושה חודשים? זה ייגמר לנו. הוא אמר: עזוב מה יקרה, תן מענה עכשיו. היתה תחושה ברחובות של סוף העולם ורק יושבים בבית ואוכלים. ואז מצד אחד ייצרתי יותר מהאחסון שלי, מהמלאי הקיים, אבל זרקתי יותר. ברור שכאשר מכרתי לשופרסל אולי כפול כמות, נכנס לי בומבה של כסף באותו חודש, לידו זרקתי המון כסף לפח, אבל בקצה של העונה – ובטטה היא לא שנה קלנדרית דצמבר-דצמבר, היא שנה של כמעט שנתיים וחצי. בקצה העונה הזאת אנחנו רואים את החוסר. אני אקח אותך רגע שלב אחד אחורה. מ-2008, כשנעלם לנו הייצוא כמעט לגמרי בגלל ירידת המטבעות, במקרה התחלנו למכור את התוצרת המובחרת בארץ. היה לנו נס מהשמיים, אנשים ראו מובחר יותר, התחילו לאכול וזה התגלגל לזה שמדינת ישראל צורכת הכי הרבה בטטות פר נפש באירופה. אגב, העיר שאוכלת הכי הרבה, וזה בגלל המוסדי, זאת תל-אביב. מ-2008 עד 2019, אם אני לא טועה, כמעט פי 10 כמות, כולל הכול: מוסדיים, תעשיות, פרי גליל, סנפרוסט, שטראוס, מסעדות, הכול. כל שנה בתקופת השתילות, אנחנו מגדילים את השתילות כדי לעמוד בביקושים. מה קרה פה? גם היינו צריכים להגדיל, כי קלטנו שאנחנו צריכים יותר סוג א', אז גם דאגנו ליותר דונמים וגם קיבלנו מהם פחות כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מצליח להבין למה קיבלתם פחות כסף. אתה אומר שהוצאתם סחורה מהמחסנים כדי למכור וכדי לעמוד בביקושים. אותה סחורה סוג ב', כמה זמן היא ניתנת לאחסון? << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> ברגע שפגעת, נסעת – שבוע זה נרקב, אין טעם להחזיק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה כן מחזיק במחסנים. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> אנחנו נכנסים מהשדה, מה שנקרא מלוכלך, לקירור, ואז מושכים כל יום פעימה יומית. ברגע שהפכנו לאמבטיה – אמבטיית השטיפה היא חלק מהמערך של בית האריזה, זה כמו רוק, אם היתה בטטה אחת חולה, היא יכולה לגרום גם לחברה שלה להיות חולה, אז אני יכול להחזיק איתה עוד יום, עוד יומיים, עוד שלושה, אבל אין טעם שאני אחזיק, כי כל יום מצטבר לי עוד, אז כל פעם אתה זורק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל במה זה שונה מיום רגיל? לפי מה שאתה אומר, סיפקת פי שניים סחורה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> נכון, וזרקתי הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת השאלה, למה זרקת? אני גם לא מבין, למה זרקת הכול? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גיא, תסביר את זה, לא מבינים, כי אתה מדבר במונחים מקצועיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בסוף תהליך לוגיסטי, שאנחנו אמורים להבין אותו. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> יש לך מיכל של בטטות, שיצא מבית הקירור. יש לנו אלפים כאלה שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובמיכל יש לך את כל הסוגים? << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> כן, זה יוצא מיקס מהשדה, כלל הגדלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבנתי, ואז אתה עושה מיון. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> ואז אני נכנס לבית אריזה. כדי למיין, אני שופך את זה לאמבטיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אתה שופך ולא ממיין לפני? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> חייב לשטוף את החול. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הכול מלא אדמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כדי למדוד צריך לשטוף? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> בוודאי, איך תנקה את הבוץ? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבוץ הוא גם משקל, הוא גם מוסיף לך לתשואה, אתה לא רואה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא נדבק, הוא נצמד לך. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אנחנו באים עם חול, וכשאתה מגיע לסופר, זה נקי, לכן אתה שופך לאמבטיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא תמיד, אבל בסדר. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני יכול להבטיח לך רק לגבי המשק שלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כבר היה שווה לבוא, עשית עכשיו פרסומת למשק בשידור חי. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אגב, אנחנו מזמינים אותך לבוא לבית האריזה ולראות את הדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. אתה אומר שתהליך המיון גורם ל << דובר >> גידו י לנקות את זה, וברגע שאני מרטיב את זה, אני כבר לא יכול - - << אורח >> גיא דוד: << אורח >> - - ברגע שמיינת, פרק הזמן של חיי המדף הוא קצוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זמן? << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> תלוי, ככל שאנחנו נכנסים לתוך העונה. בדרך כלל תוך שבוע אתה צריך למכור, אין מה לעשות עם זה אחרי זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אומר שאני צריך על פני זמן לראות באיזושהי נקודה אצלך ירידה במכירות, על פני אותו מחזור של שנתיים וחצי. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> לא, אתה לא תראה ירידה, אתה תראה את ההפסד, ולמה אנחנו פה היום? כי ככל שעבר, העונה שהיתה עכשיו ושנכנסנו אליה עם הגרון כבר בחוץ, הגדלנו עוד יותר, כדי שלא ייצא מצב שבסופר הוא יגיד לי חסר, אני הולך לחפש בחוץ או לעשות ייבוא, כי אני מחויב לו כל השנה, אבל זה סוג של התאבדות אין סופית, מתוך איזושהי כוונה שבסוף נשתחרר מהקורונה. השתחררנו ממנה, בחודשים האחרונים העסק עובד. העסק שלנו טוב, אנחנו עובדים שנים ונהנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, אתם משווקים ישירות? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני עובד ישירות מול הרשתות, אין לי משווק. אני גם החקלאי, אני גם משתלת האם, אני גם בית האריזה, אני גם המרכז הלוגיסטי של עצמי ואני גם היצואן הפרטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תפתח כבר סופר. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> הלוואי שהמדינה היתה מאפשרת את זה. אסור לי למכור בבית, זה לא חוקי. עבדנו בקבוצות רכישה, אם תחפש בגוגל גיא דוד, תראה את זה. אני מכרתי כמעט 150 טון לאנשים פרטיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני כבר אומר שאתה איש שיווק מעולה. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> סיפור קצר, הגענו לבאר שבע ופקחים קפצו עלינו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להתמקד. אם אני מבין נכון, אתם טוענים שנגרם לכם נזק, בגלל שהייתם צריכים לזרוק סחורה שהיא סוג ב' ומתאימה יותר לשוק המוסדי. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> היא לא סוג ב', היא גדלים שונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סוג א' וסוג ב', לא בגלל שהיא פחות טובה, אלא כי יש משהו אחד ויש משהו אחר. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> כן, יש לנו הסכם עם המוסדיים האלה, הוא כאן ואני יכול להעביר לך את זה. אלה חוזים שלמים שאנשים לא יכלו לעמוד בהם, וגם אין לי מה ללכת לתבוע אותם, כי זה כוח עליון. היינו בצוק איתן והיינו במלחמות בעזה, שנפגענו בשדות, לקח כמה שנים אבל תמיד המדינה פיצתה. אבל אירוע כזה – יש לי כאן חברים שהגיעו מהדרום הרחוק – אנחנו לא זוכרים אירוע כזה, שאני ממיין וזורק. תורג'מן ראש הקנט הגיע לבית האריזה ותפס את הראש. יש כאן תעודות על השמדות, שמאויות על כל הדברים האלה. אנחנו הפסדנו מיליונים, שכל החיים השקענו אותם באדמה. אין לנו מאיפה להחזיר את זה. איך זה עובד? אתה מגדל 100 דונם, מרוויח 1,000 שקל לדונם, ובשנה הבאה אתה משתמש ב-100,000 כדי לגדל 110,000 דונם וכדי להחליף טרקטור. ברגע שאתה אוכל את כל ההון הזה של כמעט שלושים ומשהו שנים. זה כמעט בלתי אפשרי להחזיר אותו. את העונה הזאת הקמנו בזכות הלוואות של משווקים. אני לא הולך לשם יותר. אני אומר את זה בצער, שאני לא אקח יותר כסף מאף משווק, כי אחרי זה הוא מחפש לזמבר אותך במחיר, אתה בידיים שלו. אני לא נכנס פה לסוגיה של פערי תיווך, אני לא יכול להיכנס אליה, כי אלה לקוחות שלי, אבל אני אומר שאם הקזתי כל כך הרבה דם בשנה הזאת כדי להרים אותה, את שנה הבאה קשה להרים, כמעט בלתי אפשרי. ישבנו עם כל הגורמים הרלוונטיים ודיברנו וכולם הסכימו, ואז נכנסנו לטלטלות שהתחלפו כל מיני אנשי מקצוע ולא היה עם מי לדבר. המשק שלי כמעט 150 עובדים, רובם פלסטינים, ערביי ישראל וקצת תאילנדים ויהודים ישראלים. את ה-150 האלה לא מעניין שזה רק בקורונה, הם רוצים את הכסף. ענף הבטטות הוא ענף עתיר ידיים עובדות, בית האריזה מצריך המון ידיים עובדות. כל העסק הזה מצריך סדר גודל של 1,500 איש בכל הארץ. אנחנו צריכים בסך הכול לעבור את העונה הזאת, ואני מאמין שבשנה הבאה איכשהו נתחיל להחזיר, אז בעוד שנתיים יהיה יותר קל. לא באנו לפה אתמול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד החקלאות בזום, נכון? << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> << קריאה >> גידו אני ביקשתי את מועמר שיגיע – או צביקה – אבל לא נתנו לו, לא יודע למה. << אורח >> אירנה אטינגר: << אורח >> כמו ענף הבטטות יש ענפים אחרים, שכולם טוענים – וחלקם בצדק – שהם נפגעו, ואנחנו מבינים את זה. משרד החקלאות בזמנו הציג בפני משרד האוצר מתווים שונים לפיצויים שונים, אבל בסוף בסוף מה שהוחלט - ורק על זה התקבלה ההסכמה – ללכת על פיצוי לענפים מוטי ייצוא, ולכן התבלינים והפרחים קיבלו; נכון, הבטטות לא קיבלו, וגם ענפים אחרים לא קיבלו. נכון לעכשיו המשרד לא יכול להתעסק בפיצויי קורונה, ואין גם תקציב לזה, אבל המשרד כן מתעסק בנושא של תמיכות לחקלאים לכל הענפים, גם לבטטות וגם לכל הענפים האחרים. יש עכשיו שני קולות קוראים לתמיכות לכל הענפים בהיקף של 35 מיליון שקל שהמשרד תומך. אנחנו מבינים את הדברים, אבל התקציב בסוף מוגבל, וכרגע אנחנו מכוונים את זה ליעילות של הפריון, לחדשנות ולכל הנושאים האלה – זה הכיוון כרגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גילוי נאות, אני גרה בקיבוץ כפר עזה, חיה חקלאות, המשפחה שלי בחקלאות ואני יושבת ראש השדולה החקלאית בכנסת, כך שמעניינת אותי החקלאות. ברור לי המשבר התקציבי, אבל גם צריך לראות ספציפית מה המענה. מעבר למענים לחשיפה לייצוא, אני מזכירה שעכשיו על שולחן משרד החקלאות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה הפגיעה בענפים מעוטף עזה והנגב המערבי שירד מהם הביטוח. זאת אומרת שאת כל הייצוא לאוקראינה ורוסיה חברות הביטוח לא מוכנות לבטח, וזה נושא שגם כל הלילה התעסקנו אתו ושר האוצר מתעסק אתו. כל הזמן יש אירועים שצריך לטפל בהם, אי אפשר להגיד בזה כן ובזה לא. צריך להגיד מה הקריטריונים, לאשר את הקריטריונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה מה שהם עושים, זה מה שהם אומרים, שהם רוצים תמיכות. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש הבדל בין תמיכות לבין פיצוי למקרה נקודתי. ברור שהמשאב הוא לא כזה שאתה מכניס את היד והוא בלתי נגמר, אבל צריך לבחון לגופו של עניין ולבחון את השרידות של כל ענף וענף או כל אזור ואזור. בהקשר הזה, אני הייתי שמחה לשמוע ממך מה כן, לא רק מה לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שמלבד בטטות יש ענפים נוספים, כמו תפוח אדמה שהוא גם ירק שורש, כנראה, וגם שם גדלים שונים, וגם להם יש איזושהי מכירה למוסדיים, שכנראה ירדה באותה תקופה, אז למה אני לא רואה אותם פה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק השוני. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> יש לנו כאן חבר, שבמקרה מתמקצע בתחום גם. << אורח >> אלי ארג'ואן: << אורח >> אני ממושב עין הבשור. תפוחי אדמה יש גבעול, שהוא הרבה פחות רגיש מבטטות. אפשר להיכנס לעניין המקצועי, אבל בגדול בטטה זה שורש. לייצר קליפה יציבה בשורש, זה כמעט בלתי אפשרי. אנחנו עושים כל מיני מהלכים, התמקצענו עם הזמן. בעבר בכלל לא יכולנו לאחסן את זה. למדנו לאחסן, ועדיין כמויות הפחתים הן הרבה יותר גדולות, מצד אחד. מצד שני, מאחר שזה שורש, וזה ריבוי וגטטיבי, השונות היא אפילו בין צמח לצמח, לא בין חלקה לחלקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מדברים כאן על תהליך שהוא אחרי גידול. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אלי, אחוזים. << אורח >> אלי ארג'ואן: << אורח >> אני אסביר מאיפה זה בא. אגב, בבטטות יש שונות הרבה יותר גדולה. זה מתחיל מ-70 גרם עד קילו ו-200 גרם, ותפוח אדמה לא יודע להגיע לפחות מ-50 גרם ויותר מ-450 גם. לכן המוצר שהולך לרשתות הוא העיקרי, זה 90%, 95%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתפוח אדמה למשל, אותו מוצר יכול ללכת גם בגודל של 50 גרם וגם בגודל של 450 גרם לאותו מקום, בשונה מהבטטות שהולך נגיד למסעדות ה-1.2 קילו. << אורח >> אלי ארג'ואן: << אורח >> בתפוחי אדמה הקטנים פודים יותר כסף. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני רוצה לחדד, מיון גדלים נעשה לפני האמבטיה, יש לו אפשרות לשמר. כשאנחנו הופכים לאמבטיה, זה נגמר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לי עוד פעם את החלוקה בין מה שאתה יודע למכור לרשתות קמעונאיות לבין כל השאר. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> 60%-65% זה המקסימום שניתן להפיק מבטטה. אני חושב שכולם פה יסכימו על זה, אין על זה ויכוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני באיזשהו שלב צריך לראות אצלך ירידה ברווחיות, אתה יודע להוכיח לי את זה על ידי דוחות כספיים? << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אפשר לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אבל בסוף אני מסתכל על עסק. משק חקלאי הוא עסק, ויכול להיות שאני נוטה להסכים אתו. אין לי מושג, אני מאמין לו שיש כנראה מחזוריות מסוימת. הוא מדבר על מחזוריות של שנתיים וחצי, נכון? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כן, כמעט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז איפשהו במחזוריות הזאת, אני חייב לראות שהיתה לך עלייה בפדיון בגלל הביקושים הגבוהים לסחורה מסוג א', וירידה בפדיון בסחורה מסוג ב', אני צודק? ואז באיזשהו שלב, אני צריך לראות איפשהו את הירידה ברווחיות. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> חד-משמעית, עידן שהוא גם אח שלי יסביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באתם לפה כל האחים ביחד. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כולנו אחים לצרה. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> הטענה שלנו היא שמבחן ההכנסות שהמדינה קבעה לצורך מענק הקורונה הוא לא נכון במקרה הספציפי שלנו, מכיוון שכמו שהוא אמר, מ-X קילו ברוטו שאנחנו משווקים, כ-40% אלה גדלי שוליים שהולכים לשוק המוסדי הזה. השוק הזה ביום אחד נסגר בפנינו, ובמקביל היתה עלייה חדה בצריכה. היתה בהלה למזון, ובמקום למכור X כל יום, נאלצנו למכור X2, 3X ו-X4. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקי, אז הפדיון שלכם עלה. << דובר_המשך >> עידן דוד: << דובר_המשך >> מבחן הפדיון – שם אנחנו לא יכולים לעמוד, הוא עלה. דרך אגב, אנחנו נקטנו באחריות, ולא העלינו את המחיר ללקוחות שלנו. זה לא בסדר לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי אתה יודע להצביע על פגיעה ברווחיות? << אורח >> עידן דוד: << אורח >> כדי להוכיח את הדבר הזה – וזה מה שהסברנו לרפרנט אלי מורגנשטרן שהיה הרפרנט שלנו של החקלאות וגם למועמר סמנכ"ל לענייני כלכלה במשרד החקלאות << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אגב, ביקשנו שמועמר יהיה נוכח, הם סירבו לשלוח אותו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא רוצים להיכנס לזה, ולא מתערבים למשרד ממשלתי בהחלטה את מי לבחור. מספיק עם האמירות האלה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כי הוא מכיר את הנקודה הזאת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, משרד ממשלתי סוברני להחליט מי עולה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. כבר אמרת את זה שלוש פעמים, אז בוא ננקה שטויות מהשולחן. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני חושב שזה תמוה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שזה עולה כל הזמן, אני רוצה לומר כאן שאנחנו מתכנסים לנושא מסוים. כל אמירה על מי שרצינו ממשרד ממשלתי היא לא רלוונטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אני לא מתייחס לזה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני מתנצל, אני אומר לך למי הסברנו את זה. היו"ר אלכס קושניר:היו"ר אלכס קושניר:היו"ר אלכס קושניר:היו"ר אלכס קושניר:היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נישפ << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי אני רואה את הירידה ברווחיות? << אורח >> עידן דוד: << אורח >> זה קשה מאוד לראות את זה, וכדי להוכיח את זה, אתה צריך לעשות את הפדיון לפי דונם, את הרווח לפי דונם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המדינה אמרה: אני נותנת פיצוי למי שהפדיון שלו נפגע. עכשיו אני אומר: בסדר, הבנו, בוא נבדוק רגע במקרה הספציפי הזה את הרווחיות. אתה אומר לי: אני לא יודע להוכיח שיש לי ירידה ברווחיות. אם אין לך ירידה ברווחיות, ואין לך ירידה בפדיון, סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיא אמר שזה משהו לשנתיים וחצי. השאלה אם בתוך השנתיים וחצי אתה רואה את זה, או שאתה רואה את עכשיו? << אורח >> עידן דוד: << אורח >> תקופת החתך של הדוחות הכספיים היא ה-31 בדצמבר כל שנה. אצלנו זה מחצית העונה. אם היית מתחיל את הדוחות הכספיים – כמו שאפשר באירופה למשל לעשות – הכי הגיוני מאחד במאי עד אחד במאי בשנה העוקבת, אז זה מכסה את העונה מהשתילה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אבל אני יודע לבחון את זה נגיד דו-שנתי. אין בעיה, אני יודע לחתוך, אתה יודע לחתוך. << דובר_המשך >> עידן דוד: << דובר_המשך >> יש עניין של מלאים. אם אני מגדיל לעצמי את הדונמים, יש הרבה יותר מלאי בשנה העוקבת. כמו שידוע, מלאי מחושב כשווי שוק או עלות, הנמוך ביניהם, והוא בולע את עיקר הרווחיות. זה מתבטא בעוד שנה שלאחר מכן, ואם אני שוב מגדיל בשנה העוקבת, זה עוד יותר נפגע. צריך לבחון את זה פר דונם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אתה יודע להוכיח לי ירידה ברווחיות פר דונם? << דובר_המשך >> עידן דוד: << דובר_המשך >> בוודאי, בשעה שכל המהומה הזאת התחוללה סביבנו, תיעדנו קודם כל את כל ההשמדות שעשינו. אצלנו מבית האריזה שלנו וגם אצל החברים לא יוצא קילו בלי שיהיה ממוסמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא נכנס לתהליך החקלאי, ואני מבין שההשמדות כואבות, אבל אין להן קשר לעניין הפיצויים. הקשר היחיד שאני יכול למצוא כדי שנבחן איזשהו סוג של סיוע הוא ירידה בפדיון או ירידה ברווחיות. לפי דעתי, ירידה ברווחיות עוד לא נעשתה בשום ענף, אבל אתם אומרים שאתם ייחודיים, אז תראו לי שיש ירידה ברווחיות. אם את זה אתם לא יודעים לעשות, לא יהיה. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> אנחנו מדווחים על כמות דונמים שאנחנו מגדלים, ואנחנו יכולים להראות מה הפדיון של אותם דונם, רק שזה מתפרס על כמה שנים, זה לא כמו שעשו ב- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו באירוע הזה כבר מ-2020 וכבר עברו שנתיים, אז תראו לי ניתוח של שנתיים. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> אין בעיה. אני אומר: בואו ניקח את הדונמים שגודלו ב-2019, נראה כמה פדה דונם ב-2019, כך ב-2020, ב-2021 וב-2022 – לפי דונמים, לא לפי המלאים שיש לי בדוחות הכספיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא עובד ככה, כי אני בוחן עסק, אני לא בוחן דונם. אני יכול לקחת את זה לכל מקום. ברור שיש הרבה מאוד ענפים שבהם זרוע אחת עבדה יותר חזק, זרוע אחרת עבדה יותר חלש, אבל אני לא בוחן את זה ככה, אני בוחן עסק. אם אתה עסק והרווחיות שלך לא נפגעה והפדיון שלך עלה, אני באמת לא מבין. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אשתמש במילים אחרות. אתה אומר שהמחזור שלי לא שנתי, הוא עונתי והוא גם רב-שנתי. אתה יכול לומר לי מה הנקודה שממנה זה הופך להפסד? << אורח >> עידן דוד: << אורח >> מה הפדיון פר דונם שממנו אני מפסיד? אז אמרת שאת חקלאית, את יודעת שזה פונקציה של כמה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחדד את הדברים שלך. אתה אומר: אני השנה גידלתי בדונם אחד 1,000 טון. אני לא מסתכל רק על השנה הזאת, כי בשנה הזאת אתה לא תראה את הבעיה, אתה תראה אותה תוך שנתיים, שלוש. אתה תראה שהדונם הזה הפיק לי פחות, ושם זה הנזק שלי, זאת הכוונה שלך? אבל אתה לא יכול לתת לי עכשיו את הדוח, כי הדוח אומר: אני עדיין לא בהפסד, אבל אני יודע מה יש, כי שם קיבלתי את המכה, ולכן בעוד שנה אתם תראו את זה. היום תפצה על השנה הזאת. נכון שאין לי את זה עכשיו, אבל אני צופה פני עתיד שבשנה הבאה זה יהיה לי. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> בדיוק, אני אומר שהירידה ברווחיות צריכה להיבחן בענף שלנו פר דונם, לא פר שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה ההבדל בין הענף שלך לבין כל ענף אחר? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כי אצלנו כל שנה מתחחים מחדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא רק אצלך, זה בהרבה מאוד מקומות אחרים. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אבל האחרים לא סבלו, ההבדל שאני 40% מוסדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי את ההבדל בין עגבניות לבטטה, אתה מגדל את שניהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יכול לתת לך עוד 1,000 דוגמאות של ענפים שהם באחוזים גבוהים מוסדיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אלכס, הוא רוצה לתת את הדוגמה של עגבניות, בוא נראה מה הבדל. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> או אפילו תפוחי אדמה, שאנחנו גם מגדלים. תפוחי אדמה זורעים בסוף דצמבר, בוא נגיד בתחילת ינואר. תפוחי האדמה האלה יוצאים מהאדמה במאי. עד דצמבר הבא כולם נמכרים. זה אומר שכל השנה הקלנדרית מאחד בינואר עד 31 בדצמבר, זה נכנס לך לכל העונה, כל המכירות, מה שהשקעת ומה שפדית. זה לא המצב בבטטות. אנחנו עכשיו בתחילת אפריל מתחילים להכין משתלות, שאלה עלויות מאוד גבוהות, לשתילים שיישתלו באוקטובר 22'. הם ייצאו מהחממות באפריל הבא, והפרי הזה יתחיל לצאת מהאדמה ביולי הבא עד דצמבר הבא. חלק מהלקוחות שלנו משלמים שוטף שבועיים, כמו: שופרסל, יוחננוף ורשתות שיווק, אבל חלק, כמו המפעלים, זה שוטף 180, שוטף 120. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נכון לכולם, אין פה ייחודיות. אתם באים וטוענים לפיצוי, אתם מבקשים פיצויים מהמדינה. כדי שהמדינה תוכל לתת לכם פיצויים, המדינה חייבת להבין את הנוסחה של הפגיעה שלכם, ואני לא מצליח להבין אותה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> הייתי 10 שנים חבר כנסת, אני מייצג בנושאים האלה עשרים וכמה שנים, והיום אני עומד בראש התאחדות חקלאי ישראל. היו כמה ענפים שנפגעו מקורונה והגיעו לשולחן הוועדה והממשלה ונתמכו. יגיעו לפה התבלינים, היה סיפור עם דגי ייצוא מיוחדים, הפרחים, היו כמה ענפים שנפגעו. זה ענף מאוד ייחודי, מדוע הוא ייחודי? אתה בלעת את זה בהתחלה ולא הדגשת את זה – גיא דוד יודע למכור סוג א', סוג ב'. הקורונה חיסלה לו את סוג ב' – איך הוא פיצה על זה? הוא הוסיף שטחים נוספים, ככה הם תיארו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שיש לי איזשהו היגיון בריא. מה זה הוסיף שטחים? הוא מדבר אתך על הוספת שטח, כשאת הפרי הוא יקבל אחרי שנה וחצי. זה לא הגיוני מה שאתה אומר, הוא לא הוסיף שטחים, הוא השתמש במלאים שיש לו, אני צודק? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כשאנחנו נכנסנו לקורונה, בדיוק שתלנו והבנו שאנחנו זורקים הרבה סוג ב', כי יש יותר צורך בסוג א', וזה בדיוק מה שקרה. אגב, היו שם עוד 1,001 בעיות אחרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קיבלת החלטה עסקית שלך לגדל עוד בשטחים נוספים. << אורח >> דקל חץ-דוד עוזר: << אורח >> אני גם ממשק עוזר. מה שקורה זה שיש לך מרווחים, כלומר אתה מתחיל לשתול את הבטטות M, ואז אתה יכול להוציא מהם נניח דונם או שלושה דונם, יש לך איזשהו מרווח. אחרי זה כשאתה מוציא את זה למנהרות, אתה יכול להוציא מהמנהרות 20 דונם או 40 דונם. אחרי שאתה במנהרות, אתה יכול להוציא מזה 600 דונם או 1,200 דונם, כלומר יש לך מרווח, אתה יכול לשחק. זה לא כמו שאתה חושב, שאם החלטתי בתחילת הדרך לשים קילו אחד, בסוף ייצא לי שלושה קילו. מקילו אחד ששמתי בתחילת הדרך, אני יכול להוציא שלושה קילו, ואני יכול גם להוציא 300 קילו לצורך העניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מצליח להבין איך נפגעה לך הרווחיות. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> אם אני יכול לחזור ולחדד, בעונה הנוכחית העוקבת לשנת הקורונה הקשה, אנחנו הגדלנו את השטחים משתי סיבות עיקריות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מדבר על 21'? << אורח >> עידן דוד: << אורח >> כן – א. היה חסר לנו פרי שמכרנו אותו טרי ולא הלך לאחסון; ב. היינו צריכים להוציא יבול שנה שישית, מכיוון שחלק מהלקוחות שלנו רצו שזה יוצא לפני ראש השנה, והם לא הסתפקו בהיתר המכירה. כתוצאה מזה לקחנו על עצמנו סיכון עסקי, הגדלנו את השטחים , והרווחיות אצלנו מסתתרת במלאי. אתה מבין מה אני אומר? ברגע שהמלאי שלי גדל בטונות, זה בולע לי את הרווח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל למה המלאי שלך גדל בטונות? << דובר_המשך >> עידן דוד: << דובר_המשך >> אנחנו הגדלנו את השטחים. כמו שהסברתי, גידלנו יותר בשנה העוקבת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אז יש לכם עכשיו עלויות אחסון גבוהות יותר. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> כן, את זה אפשר להוכיח. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> במועצת הצמחים נמצאים כל הנתונים. לפי דעתי, כדי להכין הצעה מסודרת לדרישה לפיצויים, מה שצריך לעשות זה לקחת את השנים הקודמות, 18'-19' מול 20'-21', ואז להשוות ולראות כמה הפגיעה ומה המשמעות הכספית שלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, סיכמת לי את הדיון. יפה, זה מה שרציתי להגיד בסוף. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> מהרגע הראשון רציתי לעזור לך, אבל מכיוון שזה מורכב ומסובך, צריך לעשות השוואה כלכלית ולראות מה היקף הפגיעה. אגב, מה שאמרה פה סמנכ"לית משרד החקלאות – עם כל הכבוד, ברגע שילכו כספים, איך היא הגדירה את זה, לחדשנות? אין פה שום חדשנות. החדשנות זה סיפור שאתה משקיע היום, מקבל בעוד ארבע, חמש שנים. זה יפה מאוד, אבל זה לא רלוונטי. נתנו פיצוי למספר ענפים במשק שנפגעו. אם אתה שואל אותי, צריך לראות את הנייר שכרגע אמרת, ועל בסיסו לראות מה ניתן לעשות. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> זה באמת העניין, שתקופה של שנתיים מנסים להגיע להסדרים עם משרד החקלאות בעניין מציאת דרך לפצות אותם. זה קצת יותר קשוח, כי זה באמת מסתתר במלאי, וזה יכול להגיע גם רק בשנה עוקבת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל שרן, בסוף זה לא פיסיקה גרעינית. אני מבין, זה מורכב, אבל זאת לא פיסיקה גרעינית. כשיושבים על זה, מבינים, אבל צריכים מספרים. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> הם צריכים נוסחה ייחודית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אין בעיה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אבל צריך להבין שפעם אחר פעם, למעשה גם אחרי שאישרו להם באוצר ובחקלאות, זה נתקע כל פעם כי לא הסכימו למצוא איתם יחד את הנוסחה הייחודית הזאת כדי לדעת איך לפצות אותם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה צודק בזה שאתה שואל איך אפשר למדוד, השיטה היא אחרת. בגלל זה אנחנו זימנו את הדיון, כי הבטטות יוצאות דופן יחסית לגידולים אחרים, למה? כי החישובים הם אחרים. פה אנחנו מחשבים לפי כמות, ופה לפי דונם, לכן ההתייחסות צריכה להיות שונה. כשאתה ביקשת לדעת, אני הבנתי את השאלה שלך, אבל לצערי הרב אני לא חושבת שהם הבינו. אם אתה מסתכל על 100% היבול, בסיפור של הקורונה, בגלים ובסגרים, הם פשוט זרקו 40% החוצה, כי היה בלאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הם מכרו מהמחסנים. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> תודה רבה שזימנתם אותנו. אני מנהל את הסיפור הזה קרוב לשנתיים. כל הרישומים מסודרים אצלי בווטסאפ ובמייל. נפגשתי עם כל הרלוונטיים: רפרנטים, אוצר, חקלאות, סמנכ"לים. סמנכ"ל משרד החקלאות הכיר בזה. משרד האוצר באותה תקופה הקצה שלושה מיליון שקלים, אנחנו פשוט הגענו בבקשה שבוע אחרי. אני הענף היחיד שלא קיבל, לא כמו חבר'ה שרוצים עוד פעם. לא קיבלנו כלום, ושלא בצדק. יש לי את זה כאן כתוב ממשרד החקלאות, שהם נתנו ולמה. יש לי כאן במשרד החקלאות פקידים מקצועיים שאומרים שחייבים לתת, כי יש להם בעיה ייחודית, ולמה. יש פה דפים ומסמכים של משרד החקלאות. אין לי שום חשק לקבל איזשהו benefit של מענק להשקעה עתידית; אני קודם כל צריך לשמור על הקיים, אין לי איך להרים את הגידול, אז מה יעזור לי שייתנו לי איזושהי מכונה בהנחה של 20%? זה פשוט לא רלוונטי. יש לכם כסף? תקציבים? תשמרו על מה שקיים קודם. הסיפור הוא ממש פשוט, גידלת וזרקת וירקת דם וחיכית שאולי יבוא. היום אני אומר את זה בצורה חד-משמעית – יושבים פה המתחרים שלי, קולגות, איך שלא תקראו לזה – אם אני לא אראה איזושהי יכולת להרים את העונה הקרובה, אני אצמצם משמעותית את הגידול, כי אני לא רוצה לפשוט רגל. אני אדם אחראי, אנחנו לא חייבים שקל לאף אחד במדינה הזאת וגם לא נהיה חייבים. אני לא חושב שזה יהיה נכון שזה יקרה, והגורמים המקצועיים אמרו זאת. אני אשמח להעביר לך את זה. העובדה שזה נמשך שנתיים והגענו עד היום, זה איכשהו בפוקס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לסכם. אני לא יכול לטפל במשק אחד, אני רוצה לבדוק מה קורה בענף הזה ואבו סיכם נכון. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> יש לי כלכלנית בהתאחדות חקלאי ישראל. היא תעבוד מול מועצת הצמחים ותכין לך נייר מסודר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואז תעבירו לי את הנייר המסודר הזה. אנחנו נשב עליו, נלמד אותו, נשב יחד עם משרד החקלאות ומשרד האוצר, ונראה האם יש הצדקה לפיצוי, כן או לא, ואם כן – מה הגודל שלו. אני מודה שהיום אחרי הדיון הזה, אני יודע הרבה יותר על בטטות מאשר ידעתי, אבל אני יודע הרבה פחות מכם. לכן אני רוצה שאנשי המקצוע יוכלו להנגיש לי את זה, כדי שנוכל אחר כך לשבת עם הממשלה ולנסות לבחון את זה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אנחנו נשמח שתבוא לבקר אצל כל אחד מאתנו, אני רק מבקש משהו אחד – אני נמצא פה בכנסת כמעט פעם בחודשיים, אני מבקש שתתנו מענה מהיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבטיח לך תשובה – אני לא יודע אם היא תהיה חיובית, אבל תשובה תהיה. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> אני צריך עכשיו תשובות, כי אני לפני עונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עכשיו הכדור אצלכם, לא אצלי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן, כל הזמן מגיעים אנשים, לא רק מהחקלאות. למי ששומע אותנו, אני אומרת שצריך לבוא קצת יותר מוכנים, כי מעבר לזה שאלכס הוא חבר ויושב-ראש, הוא רוצה לעזור, אבל כשאין את הכלים לקבל החלטות, אנחנו לא מקבלים החלטות. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> יש לי כאן את כל החומר, אני אשאיר לו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, תעביר את זה מסודר דרך אבו, תעשו את זה בצורה מסודרת. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> שבוע ימים, אילנה תכין אתכם. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> מצוין, תודה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם הוא מציע את אילנה, בכלל אתם מסודרים. << אורח >> עידן דוד: << אורח >> זה מה שרצינו, שיקצו לנו מנגנון שונה מהמנגנון שנתנו ליתר הענפים, זה הכול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נראה את הנתונים. << דובר_המשך >> עידן דוד: << דובר_המשך >> זה מה שנעשה, תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:44. << סיום >>